חודש בחודשו – משניות לפי חודשי השנה לתלמידים בחו"ל

ינואר 26, 2010 · המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולהתשנ"ו · בית

‫המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה‬
‫אגף החינוך‬

‫חודש בחדשו‬

‫לקט משניות לפי סדר חודשי השנה‬
‫לתלמידים בבתי ספר בחו"ל‬

‫חוברת התלמיד‬
‫המחבר‪:‬‬

‫יהודה איזנברג‬
‫ועדת היגוי‪:‬‬

‫הרב יחיאל וסרמן‪ ,‬אליעזר שפר‪ ,‬ד"ר גבריאל חיים כהן‪ ,‬חיים וינרב‪ ,‬עמוס ספראי‬

‫תשנ"ו‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫הקדמה‬
‫חוברת זו כוללת מבחר משניות‪ ,‬בסדר חגי ישראל‪ .‬נתחיל בחודש תשרי‪ ,‬ונמשיך‬
‫בסדר החודשים‪ ,‬עד לחודש אלול‪.‬‬
‫החוברת כוללת לימוד משנה‪ ,‬ויחד עם המשנה מקורות נוספים מספרות ישראל‪.‬‬
‫מהי המשנה?‬
‫התורה שנמסרה למשה היתה בידי עם ישראל‪ ,‬והוא למד בה במשך כל השנים‪.‬‬
‫אבל הלכות רבות שאנו שומרים אינם כתובות במקום אחד בתורה‪ .‬דיני שבת‬
‫נמצאים בפסוקים רבים ובמקומות שונים‪ .‬כדי שאפשר יהיה ללמוד דיני שבת‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬צריך לאסוף את כל הדינים למקום אחד‪ .‬כאשר נאספו הדינים יחד‪ ,‬נוצרה‬
‫מסכת שבת‪ .‬וכך לעניין ראש השנה‪ ,‬או יום הכיפורים‪ ,‬או סוכות‪ ,‬או פורים‪ ,‬או‬
‫פסח‪.‬‬
‫האיש שאסף את כל ההלכות‪ ,‬וערך אותם בספר אחד‪ ,‬הוא רבי יהודה הנשיא‪.‬‬
‫והספר שהוא ערך הוא ששה סדרי משנה‪.‬‬
‫במשנה ששה סדרים‪ ,‬וכל סדר כולל מסכתות שונות‪ .‬ואלה הם סדרי המשנה‪:‬‬
‫סדר זרעים ‪ -‬הכולל את המצוות העוסקות בצמחים‪ ,‬בעבודת האדמה‪ ,‬בשנת‬
‫השמיטה‪ ,‬ובכל המצוות התלויות בארץ‪.‬‬
‫סדר מועד ‪ -‬כולל את המצוות העוסקות בזמנים המיוחדים‪ :‬שבת‪ ,‬חגים‪ ,‬חול‬
‫המועד ודיני יום טוב‪.‬‬
‫סדר נשים ‪ -‬עוסק במצוות שבין איש לאשתו‪ :‬איך מתחתנים ואין מתגרשים‪ ,‬מהם‬
‫זכויות האשה במשפחה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫סדר נזיקין ‪ -‬עוסק במצוות שבין אדם לחבירו‪ .‬מה קורה אם אדם מזיק לשני‪ ,‬איך‬
‫שותפים מתנהגים‪ ,‬ואיך ראוי להתנהג עם חבר )מסכת אבות(‪.‬‬
‫סדר קודשים ‪ -‬כל הקשור לעבודת בית המקדש‪.‬‬
‫סדר טהרות ‪ -‬עניינים הקשורים בטומאה וטהרה‪ ,‬גם אלה בעיקר בקשר עם עבודת‬
‫המקדש‪.‬‬

‫ארבעה ראשי שנים‬
‫ראש השנה פרק א‪ ,‬משנה א‪:‬‬

‫ארבעה ראשי שנים הם‪:‬‬
‫באחד בניסן ‪ -‬ראש השנה למלכים ולרגלים‪.‬‬
‫באחד באלול ‪ -‬ראש השנה למעשר בהמה‪.‬‬
‫רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים‪ :‬באחד בתשרי‪.‬‬
‫באחד בתשרי ‪ -‬ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות‪,‬‬
‫‪2‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫לנטיעה ולירקות‪.‬‬
‫באחד בשבט ‪ -‬ראש השנה לאילן‪ ,‬כדברי בית שמאי‪.‬‬
‫בית הלל אומרים בחמשה עשר בו‪.‬‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫כשאנחנו עושים דבר שנמשך זמן מה‪ ,‬אנחנו צריכים לקבוע את זמן ההתחלה ואת‬
‫זמן הסיום של מה שאנחנו עושים‪ .‬למשל‪ :‬אם שוכרים דירה לחודש‪ ,‬צריך לדעת‬
‫מתי מתחיל החודש‪ :‬ביום בו נכנסו לגור בדירה‪ ,‬או בראשון לחודש לפי הלוח‪.‬‬
‫כל אדם נולד בתאריך אחר‪ .‬גילו של כל אדם מתחלף ביום ההולדת שלו‪.‬‬
‫אבל‪ :‬שנת הלימודים מתחילה בראשון לספטמבר‪ ,‬וכל התלמידים עולים כתה‬
‫באותו יום‪ .‬תלמיד שנכנס לבית הספר באמצע שנה‪ ,‬גם הוא יעלה כתה בראשון‬
‫לספטמבר‪ .‬אנו יכולים לומר שהראשון לספטמבר הוא "ראש השנה לתלמידים"‪.‬‬
‫המשנה מתארת את הימים שהם ראש השנה לעניינים שונים‪.‬‬

‫באיזה סדר כתובים החודשים במשנה?‬
‫מדוע?איזה חודש הוא החודש הראשון‪ ,‬ואיזה‬
‫השביעי?‬

‫באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים ‪-‬‬
‫ראש השנה למלכים ‪ -‬בחודש ניסן מתחילה שנה חדשה לחשבון השנים של כל‬
‫מלך‪ .‬כאשר מלך מתחיל למלוך בחודש שבט‪ ,‬החודשים שבט ואדר הם שנה‬
‫ראשונה של המלך‪ ,‬ובחודש ניסן מתחילה שנה שניה‪) .‬כמו הילד שנכנס לבית הספר‬
‫בחודש מאי(‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬
‫ראש השנה ‪ …‬לרגלים ‪ -‬מהו סדר החגים? שלש הרגלים מתחילים בחודש‬
‫ניסן‪ ,‬כי ניסן הוא החודש הראשון‪ .‬ולכן ‪ -‬שלש רגלים הם החגים לפי הסדר הזה‪:‬‬
‫פסח‪ ,‬שבועות וסוכות‪.‬‬
‫מה פירוש הביטוי "רגלים" בפסוק הבא‪::‬‬
‫"שלש רגלים תחג לי בשנה"‪) .‬שמות פרק כג‪,‬יד(‬

‫תוספתא ראש השנה פרק א הלכה א‬
‫ניסן ראש השנה למלכים ולרגלים לחדשים ‪ ,…‬ויש אומרים אף לשכר‬
‫בתים‪.‬‬
‫כיצד למלכים? מת באדר ועמד אחר תחתיו באדר מונין שנה לזה ולזה‪ .‬מת‬
‫בניסן ועמד אחר תחתיו בניסן‪ ,‬מונין שנה לזה ולזה‪ .‬מת באדר ועמד אחר‬
‫תחתיו בניסן‪ ,‬הראשונה נמנית לראשון‪ ,‬והשנייה נמנית לשני‪.‬‬
‫בתוספתא כתוב "ויש אומרים אף לשכר בתים"‪ .‬זאת אומרת שאם אדם‬
‫השכיר דירה ובחוזה כתוב " הדירה מושכרת לשנה" ‪ -‬כאשר הגיע חודש‬
‫ניסן ‪ -‬נגמרה שנה‪ ,‬אפילו אם החוזה נכתב בחודש שבט‪ .‬מה לעשות כדי‬
‫לקבל את הדירה ל‪ -12‬חודש? פשוט מאוד‪ :‬לכתוב בחוזה "הדירה מושכרת‬
‫ל‪ -12‬חודש"!‬

‫תוספתא‬
‫התוספתא היא‬
‫ספר הכולל את‬
‫דברי התנאים‬
‫)החכמים שחיו‬
‫בתקופת‬
‫המשנה(‪ ,‬אבל‬
‫דבריהם לא‬
‫נכללו במשנה‪.‬‬

‫איך יתכן שבמשך שתי שנות לוח ימלוך מלך‬
‫שלש שנים?‬

‫באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה‪.‬‬
‫רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי‪.‬‬

‫מצוות התלויות‬
‫בארץ‬
‫המצוות התלויות‬

‫אנחנו מכירים סוגים שונים של "מעשר"‪ :‬בארץ ישראל מעשרים את הפירות‪ .‬בזמן‬
‫בית המקדש היו נותנים לכוהנים וללוויים את המעשר שהוא עשירית מהפירות‪.‬‬
‫מצוות התלויות‬
‫בכל העולם נותנים יהודים מעשר מן הכסף שהם מרוויחים לעניים‪ .‬בזמן בית‬
‫בארץ‪ ,‬ומקיימים‬
‫המקדש היו מעשרים גם את הבהמות שנולדו‪:‬‬

‫בעבודת האדמה הן‬

‫אותן רק בארץ‬

‫ישראל‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫רמב‪#‬ם הלכות בכורות פרק ו‬
‫הלכה א‪ :‬מצות עשה להפריש אחד מעשרה מכל בהמות טהורות שיולדו‬
‫לאדם בכל שנה ושנה‪ ,‬ואין מצווה זו נוהגת אלא בבקר וצאן בלבד שנאמר‬
‫וכל מעשר בקר וצאן וגו'‪.‬‬
‫הלכה ב‪ :‬מעשר בהמה נוהג בחולין אבל לא במוקדשין‪ ,‬ונוהג בארץ‬
‫ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית‪ ,‬אבל חכמים אסרו לעשר בהמה‬
‫בזמן הזה ‪…‬‬
‫כדי לעשר את הבהמות‪ ,‬צריך לדעת אילו בהמות נולדו במשך השנה‪.‬‬
‫המשנה קובעת שראש השנה למעשר בהמה הוא אחד באלול‪ ,‬ולפי רבי‬
‫אלעזר ורבי שמעון ‪ -‬באחד בתשרי‪ .‬לפי זה‪ ,‬כל הבהמות שנולדו עד אחד‬
‫באלול הם בנות אותה שנה‪ ,‬ומעשרים אותם ביחד‪.‬‬

‫אילו מהחיות הבאות צריך לעשר? תרנגול‪,‬‬
‫פרה‪ ,‬כבשה‪ ,‬צבי‪.‬‬
‫האם היום מעשרים בהמות?‬

‫באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות‪.‬‬
‫שמיטה ויובל‬

‫ראש השנה לשנים‪) :‬א( הראשון בתשרי‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬הוא היום בו מתחילים‬
‫את חשבון השנים‪ .‬ומהו חשבון השנים? בראש השנה מתחילה שנה חדשה לפי‬
‫הלוח העברי‪.‬‬
‫)ב( ובראש השנה כל בני אדם עומדים לדין בפני הקדוש ברוך הוא‪ .‬על כן ראש‬
‫השנה הוא יום הדין‪.‬‬
‫ראש השנה מתחיל בחודש השביעי‪ :‬בחודש תשרי‪ .‬והסיבה היא שאנו סופרים את‬
‫החודשים מחודש ניסן‪ ,‬הוא חודש יציאת מצרים‪ .‬לכן ניסן הוא החודש הראשון‪,‬‬
‫ותשרי הוא החודש השביעי‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬השנה מתחילה בראש השנה‪ ,‬בתשרי‪,‬‬
‫בחודש השביעי‪.‬‬

‫כל שנה שביעית‬
‫היא שנת‬
‫"שמיטה"‪ .‬בשנת‬
‫שמיטה כל השדות‬
‫הן הפקר‪ ,‬והאיכר‬

‫אינו עובד בשדות‪.‬‬
‫בכל חמישים שנה‬
‫יש "יובל"‪ .‬גם‬

‫ראש השנה ‪ …‬לשמיטין וליובלות ‪ -‬שמיטה ויובל הם מצוות התלויות‬

‫ביובל כל השדות הן‬

‫בארץ‪ ,‬והם מתחילים בראש השנה‪.‬‬

‫הפקר‪ ,‬ועבדים‬

‫ראש השנה ‪ …‬לנטיעה ולירקות ‪ -‬ראש השנה לנטיעה היא לעניין ערלה‪.‬‬

‫יוצאים לחופשי‪.‬‬

‫שלש השנים הראשונות של כל עץ הפירות אסורות באכילה‪ ,‬והשנים מתחילות‬

‫היום שנת היובל‬

‫‪5‬‬

‫איננה נוהגת‪.‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬
‫באחד בתשרי‪ ,‬הוא ראש השנה‪ .‬ראש השנה לירקות הוא לעניין מעשרות‪ .‬בארץ‬
‫ישראל צריך לעשר את הפירות והירקות שצמחו בכל שנה‪ ,‬ובכל שנה מעשרים את‬
‫הפירות של אותה שנה‪ .‬אחד בתשרי הוא היום בו מתחילים לחשב את השנים‬
‫לעניין מעשרות‪.‬‬

‫רמב‪#‬ם הלכות תרומות פרק ה הלכה יא‬
‫אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה‪ ,‬ולא מפירות שנה‬
‫שעברה על פירות שנה זו‪ ,‬ואם תרם אינה תרומה‪ .‬שנאמר "שנה שנה"‪.‬‬
‫ליקט ירק ערב ראש השנה עד שלא באה השמש‪ ,‬וחזר וליקט אחר שבאה‬
‫השמש‪ ,‬אין תורמין מזה על זה‪ ,‬שזה חדש וזה ישן‪.‬‬
‫וכן אם ליקט אתרוג בערב ט"ו בשבט עד שלא בא השמש‪ ,‬וחזר וליקט‬
‫אתרוג אחר משבאה השמש‪ ,‬אין תורמין מזה על זה‪ ,‬מפני שאחד בתשרי‬
‫ראש השנה למעשרות תבואה וקטניות וירקות‪ ,‬וט"ו בשבט ראש השנה‬
‫למעשרות האילן‪.‬‬

‫רמב"ם‬
‫רמב"ם הוא רבי‬
‫משה בן מימון‪ .‬חי‬
‫בספרד ובמצרים‪,‬‬
‫וחיבר פירוש‬
‫למשנה ואת הספר‬
‫"משנה תורה"‪,‬‬
‫שהוא אחד‬
‫הספרים החשובים‬
‫ביותר של עם‬
‫ישראל‪ .‬הספר הוא‬
‫סיכום של כל‬
‫העניינים הנזכרים‬

‫הרמב"ם כותב "ליקט ירק ערב ראש השנה‬
‫עד שלא באה השמש‪ ,‬וחזר וליקט אחר שבאה הפוסקים‪.‬‬
‫השמש"‪ .‬איך יתכן שאדם ילקט )=יקטוף(‬
‫ירקות ערב ראש השנה אחרי שקיעה? מתי‬
‫אפשר שהוא יקטוף את הירקות?‬

‫בתלמוד ובספרי‬

‫בית שמאי ובית הלל‬
‫שמאי והלל היו‬

‫באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי‬
‫בית הלל אומרים בחמשה עשר בו‪.‬‬

‫חכמים שהורו הלכה‬
‫בימי בית המקדש‬

‫השני‪.‬‬
‫לאחר מותם המשיכו‬

‫אנו מכירים את ט"ו בשבט‪ ,‬הוא ראש השנה לאילנות‪ .‬ההלכה היא כדעת בית הלל‪,‬‬
‫ולכן אנו מכירים את ראש השנה לאילנות בט"ו בשבט‪.‬‬
‫לעניין מה ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות? הדבר דומה לכך שאחד‬
‫בתשרי הוא ראש השנה לירקות‪ .‬בארץ ישראל צריך לעשר את הפירות ואת‬
‫הירקות‪ .‬בכל שנה מעשרים את הפירות של אותה שנה‪ ,‬ואסור לערבב פירות שנה‬
‫אחת עם פירות שנה אחרת‪ .‬מתי ראש השנה לעניין זה? בירקות ‪ -‬ראשון בתשרי‪.‬‬
‫בפירות ‪ -‬ט"ו בשבט‪ .‬נחזור ונקרא את דברי הרמב"ם במקור הקודם‪:‬‬

‫‪6‬‬

‫תלמידיהם את דרכם‪,‬‬
‫והמשיכו ללמוד תורה‬
‫ולפסוק הלכה‪.‬‬
‫בין התלמידים של‬
‫בית שמאי ובית הלל‬
‫היו מחלוקות רבות‪,‬‬
‫ובדרך כלל בית שמאי‬
‫החמירו ‪ ,‬ובית הלל‬
‫הקלו‪.‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫רמב‪#‬ם הלכות תרומות פרק ה הלכה יא‬
‫וכן אם ליקט אתרוג בערב ט"ו בשבט עד שלא בא השמש וחזר וליקט‬
‫אתרוג אחר משבאה השמש אין תורמין מזה על זה מפני שאחד בתשרי‬
‫ראש השנה למעשרות תבואה וקטניות וירקות‪ ,‬וט"ו בשבט ראש השנה‬
‫למעשרות האילן‪.‬‬

‫איזה מראשי השנים המוזכרים במשנה אתה‬
‫מכיר?‬
‫איזה מהם החשוב ביותר לדעתך?‬

‫‪7‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫בארבעה פרקים העולם נידון‬
‫ראש השנה פרק א משנה ב‬

‫בארבעה פרקים העולם נידון‪:‬‬
‫בפסח על התבואה;‬
‫בעצרת על פירות האילן;‬
‫בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון‪,‬‬
‫שנאמר )תהילים ל"ג( היוצר יחד לבם‪ ,‬המבין אל כל מעשיהם‪.‬‬
‫ובחג נידונין על המים ‪:‬‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫ראש השנה הוא יום הדין‪ .‬אבל יש ימים נוספים שהם ימי דין‪ .‬כל אחד מרגיש‬
‫בשעה שהוא עומד לקבל תשובה חשובה‪ ,‬שהוא כמו עומד בדין‪ ,‬אולי יקבל‪ ,‬ואולי‬
‫לא‪ .‬גם העולם כולו עומד כמה פעמים בשנה לפני קבלת תשובה על שאלה חשובה‪.‬‬
‫ובכל פעם הוא מרגיש כמו במשפט‪ ,‬כמו שהוא עומד לדין‪.‬‬
‫המשנה מדברת על ארבעה פרקים )=זמנים( שבהם העולם עומד לדין‪.‬‬
‫העולם עומד לדין בזמן שבו ה' קובע מה יהיה גורל העולם בחדשים הבאים‪ :‬בפסח‬
‫מתחילה התבואה להבשיל‪ .‬ואף אחד לא יודע אם התבואה תגדל ותצליח‪ ,‬ויהיה‬
‫אוכל‪ ,‬או שמחלות יזיקו לשדות‪ ,‬ותהיה בצורת‪ .‬בחג השבועות‪ ,‬בעצרת‪ ,‬מתחילים‬
‫להבשיל פירות הקיץ‪ .‬ושוב חרדה‪ :‬האם יצליחו הפירות לצמוח‪ ,‬או שיהיה מחסור‪.‬‬
‫בראש השנה ‪ -‬יום הדין‪ .‬ובחג הסוכות‪ ,‬מתחילים הגשמים לרדת בארץ ישראל‪,‬‬
‫והאיכרים תולים עיניהם בשמים ושואלים‪ :‬יהיה גשם השנה‪ ,‬או אולי תהיה‬
‫בצורת‪.‬‬

‫בפסח ]נידונים[ על התבואה‬
‫את החיטים זורעים בחורף‪ ,‬והם מתחילים להבשיל בפסח‪ .‬אחרי הפסח מתחיל‬
‫הקציר‪) .‬התבואות שמגדלים היום צומחות מאוחר יותר(‪ .‬שתי מצוות קשורות‬
‫בזמן שהתבואה מבשילה‪:‬‬
‫)א( בזמן בית המקדש היו מקריבים ביום הראשון של חול המועד פסח את קרבן‬
‫העומר‪ ,‬שהיה בא מן השעורה החדשה שצמחה השנה‪ .‬אחרי שהקריבו במקדש את‬
‫קרבן העומר‪ ,‬היה מותר לכל אחד לאכול מן התבואה החדשה‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬
‫)ב( היום‪ ,‬אסור לאכול חיטה חדשה שצמחה השנה לפני שעבר יום ראשון של חול‬
‫המועד פסח‪ ,‬היום בו היו מקריבים במקדש את קרבן העומר‪.‬‬

‫יש מצווה שנקראת "איסור חדש"‪ .‬האם אתה יכול‬
‫לשער מהי?‬
‫עצרת‬

‫בעצרת ]נידונים[ על פירות האילן‬

‫המונח "עצרת" יש לו‬

‫"עצרת" היא חג השבועות‪ .‬בתורה קוראים "עצרת" לכל חג בו מתאספים‪,‬‬
‫ואילו לחג השבועות קוראים "חג הקציר"‪ .‬אבל במשנה ובתלמוד‪" ,‬עצרת"‬
‫זה שמו של חג השבועות‪ .‬בחג השבועות מתחילים להביא לבית המקדש את‬
‫הביכורים‪ ,‬ואפשר היה להביא אותם מחג השבועות ועד לחג החנוכה‪ .‬בעצרת‬
‫ חג השבועות ‪ -‬נדונים על פירות האילן‪ ,‬כי מחג השבועות מתחילים לאסוף‬‫את הפירות שצמחו באותה שנה‪.‬‬

‫שלשה פירושים‪:‬‬
‫שביעי של פסח‪,‬‬
‫שמיני של סוכות‬
‫וחג השבועות‪.‬‬
‫במשנה "עצרת" היא‬
‫חג השבועות‪.‬‬

‫משנה ביכורים פרק א משנה ג‬

‫אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים‪ .‬לא מתמרים שבהרים‪ ,‬ולא‬
‫מפירות שבעמקים‪ ,‬ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר‪.‬‬
‫אין מביאין בכורים קודם לעצרת‪ .‬אנשי הר צבועים הביאו בכוריהם קודם‬
‫לעצרת‪ ,‬ולא קבלו מהם‪ ,‬מפני הכתוב שבתורה "וחג הקציר בכורי מעשיך‬
‫אשר תזרע בשדה" )שמות כג(‪.‬‬
‫אנשי הר צבועים הביאו ביכורים לפני חג השבועות‪ ,‬ולא קבלו מהם את הביכורים‪.‬‬
‫הסיבה היא כי בפסוק כתוב "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" )שמות‬
‫כג(‪ .‬וחכמים פרשו את הפסוק כך‪ :‬חג הקציר‪ ,‬שהוא חג השבועות‪ ,‬הוא החג שבו‬
‫מביאים לבית המקדש את ביכורי הפירות‪ .‬אנשי הר צבועים הביאו לפני הזמן ‪-‬‬
‫ולכן לא קבלו מהם את הביכורים‪.‬‬

‫רמב‪#‬ם‪ -‬הלכות בכורים פרק ב הלכה ו‬
‫אין מביאין בכורים קודם לעצרת‪ ,‬שנאמר "וחג הקציר בכורי מעשיך"‪.‬‬
‫ואם הביא אין מקבלין ממנו‪ ,‬אלא יניחם שם עד שתבוא עצרת ויקרא‬
‫‪9‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫עליהן‪ .‬וכן אין מביאין בכורים אחר חנוכה‪ ,‬שהבכורים שבכרו אחר חנוכה‬
‫הן חשובין משנה הבאה‪ .‬ויניחם עד אחר עצרת‪.‬‬
‫תן דוגמאות לפירות‬

‫שמביאים מהם‬

‫ביכורים‬

‫בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון‪,‬‬
‫שנאמר "היוצר יחד לבם‪ ,‬המבין אל כל מעשיהם" )תהילים ל"ג(‪.‬‬
‫ראש השנה הוא יום הדין לבני אדם‪ .‬בתפילות ראש השנה אנו מתפללים שנצא‬
‫זכאים בדין לפני הקב"ה‪ .‬וכך מבאר רבי יהודה את יום הדין‪:‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א‬
‫רבי יהודה אומר‪ :‬הכל נידונין בראש השנה‪ ,‬וגזר דין שלהם נחתם כל אחד‬
‫ואחד בזמנו‪ :‬בפסח על התבואה‪ ,‬בעצרת על פירות האילן‪ ,‬בחג נידונין על‬
‫המים‪ ,‬ואדם נידון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים‪.‬‬
‫לפי רבי יהודה כל אדם נידון בראש השנה‪ .‬ביום הדין הזה דנים את האדם אם‬
‫התבואה שלו תצליח‪ ,‬ואם הפירות שהוא מגדל יהיו טובים‪ ,‬ואם יהיה מספיק גשם‬
‫בשדות שלו‪.‬‬

‫רמב‪#‬ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ו‬
‫אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם‪ ,‬בעשרה הימים שבין ראש השנה‬
‫ויום הכיפורים היא יפה ביותר‪ ,‬ומתקבלת היא מיד‪ ,‬שנאמר "דרשו ה'‬
‫בהמצאו"‪ .‬במה דברים אמורים? ביחיד‪ .‬אבל צבור‪ ,‬כל זמן שעושים‬
‫תשובה וצועקין בלב שלם‪ ,‬הם נענין‪ ,‬שנאמר "כה' אלהינו בכל קראנו‬
‫אליו"‪.‬‬
‫ראש השנה הוא יום הדין‪ ,‬ובתפילת ראש השנה אנו מתפללים על השנה‬
‫הבאה‪ .‬תפילת ראש השנה כוללת בקשה שה' יהיה מלך על כל העולם‪ ,‬שה'‬
‫יזכור את עם ישראל‪ ,‬וכמובן‪ :‬תקיעת שופר‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫היכן טוב יותר להתפלל‪ ,‬ביחידות או‬
‫מדוע?‬

‫בציבור?‬

‫מצא פסוק מתפילת ראש השנה שמזכיר‬
‫תשובה‪.‬‬

‫ומה ההבדל בין הדין של פסח‪ ,‬שבועות וסוכות‪ ,‬לבין הדין של ראש השנה?‬
‫תשובה לכך נותן המדרש הבא‪:‬‬

‫דברים רבה *ליברמן) פרשת האזינו ד‪#‬ה הצור תמים‬
‫פעלו‬
‫אמר ישעיהו "דרשו ה' בהמצאו"‪ .‬משל למה הדבר דומה? למלך שאמר‬
‫לעבדיו‪ :‬צאו והכריזו בכל ממשלתי‪ ,‬שאני יושב ודן דיני ממונות‪ .‬כל מי‬
‫שיש לו עסק עם חברו‪ ,‬יבוא לפני‪ ,‬ואני דן אותו לכף זכות‪ ,‬עד שלא אשב‬
‫לדון דיני נפשות‪.‬‬
‫אמר הקב"ה‪ …‬הוו יודעים שאני דן את העולם בארבעה פרקים‬
‫האלו‪ :‬בפסח על התבואה‪ ,‬בעצרת על פירות האילן‪ ,‬בראש השנה כל באי‬
‫עולם עוברין לפניו כבני מרון‪ ,‬בחג נידונין על המים‪ .‬והללו שלשה פרקים‪,‬‬
‫יושב אני לדון דיני ממונות‪ ,‬להעשיר ולהעני‪ ,‬להרבות או למעט‪ .‬אבל ראש‬
‫השנה‪ ,‬זמן דיני נפשות הוא‪ :‬אם למוות‪ ,‬אם לחיים‪ …‬ואם עשיתם תשובה‬
‫לפני‪ ,‬אני אקבל אתכם‪ ,‬ואדון אתכם לכף זכות‪ ,‬ואשמע תפילתכם‪.‬‬
‫הדין בפסח‪ ,‬בשבועות ובסוכות ‪ -‬הוא על כסף‪ ,‬על הרווח שבני אדם ירוויחו או‬
‫יפסידו‪ .‬על רמת החיים שלהם‪ .‬בראש השנה ‪ -‬הדין הוא על החיים עצמם‪ .‬מי יחיה‪,‬‬
‫ומי ימות‪ .‬המלך במשך קורא לעמו ואומר‪ :‬בואו אלי כדי שאשפוט אתכם בעניינים‬
‫של כסף‪ .‬אחר כך יהיה מאוחר‪ ,‬ואז אשפוט אתכם אם תחיו אם לא‪.‬‬
‫איזה יום דין חשוב ביותר? מדוע? איך רואים זאת?‬

‫ובחג נידונין על המים‪.‬‬
‫"חג" ‪ -‬הוא חג הסוכות‪ .‬וכך נאמר בתורה על חג הסוכות‪:‬‬

‫ויקרא פרק כג‬
‫‪11‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫)לט( אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו‬
‫את חג ה' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון‪:‬‬
‫)מ( ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת‬
‫וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים‪:‬‬
‫)מא( וחגתם אתו חג לה' שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש‬
‫השביעי תחגו אתו‪:‬‬
‫)מב( בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת‪:‬‬
‫"חג" ‪ -‬הוא חג הסוכות‪ ,‬ובחג הסוכות מתחילים להתפלל על הגשם‪.‬‬
‫מצא פסוק שבו מוזכרת המלה "חג" על חג אחר‪.‬‬

‫תענית פרק א משנה א‪ -‬ב‬
‫מאימתי מזכירין גבורת גשמים? רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של‬
‫חג‪ .‬רבי יהושע אומר‪ ,‬מיום טוב האחרון של חג‪.‬‬
‫אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים‪ .‬רבי יהודה אומר‪ :‬העובר‬
‫לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר‪ ,‬הראשון אינו מזכיר‪.‬‬
‫בתפילת העמידה אנו אומרים "אתה גיבור לעולם ה'‪ ,‬מחיה מתים אתה רב‬
‫להושיע‪ ,‬משיב הרוח ומוריד הגשם"‪ .‬מתחילים להזכיר את הגשמים בתפילה‪ .‬היום‬
‫בו מתחילם להזכיר הוא שמיני עצרת‪ ,‬היום שאחרי היום השביעי של חג הסוכות‪.‬‬
‫רבי יהודה אומר כי החזן‪ ,‬המתפלל את התפילה האחרונה של הבוקר‪ ,‬תפילת‬
‫מוסף‪ ,‬הוא מזכיר את הגשם‪ ,‬ואילו הראשון‪ ,‬העובר לפני התיבה ומתפלל שחרית‪,‬‬
‫אינו מזכיר גשם‪.‬‬

‫מצא בסידור שני מקומות בהם מזכירים גשם‪.‬‬
‫על איזה מהם מדובר במשנה שלנו?‬

‫בראשית רבה פרשה יג ד‪#‬ה ו רבי חייא‬
‫גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה‪ ,‬אמר לו‪ :‬אתם יש לכם מועדות‪,‬‬
‫ואנו יש לנו מועדות‪ ,‬בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים‪ ,‬ובשעה שאנו‬
‫שמחים אין אתם שמחים‪ ,‬ואימתי אנו ואתם שמחים? בירידת גשמים‪.‬‬
‫‪12‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬
‫שים לב עם מי מדבר הגוי הזה! הוא מדבר עם רבי יהושע‪ ,‬שבמשנה תענית פרק א‬
‫שהובאה קודם פסק הלכה מתי מזכירים את הגשם‪ :‬מיום טוב אחרון‪.‬‬
‫המקור הבא מסכם את כל מה שלמדנו על החגים והדין שיש בכל חג‪.‬‬

‫תלמוד בבלי‪ -‬מסכת ראש השנה דף טז עמוד א‬
‫תניא‪ ,‬אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא‪:‬‬
‫מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח? מפני שהפסח זמן תבואה הוא‪.‬‬
‫אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬הביאו לפני עומר בפסח‪ ,‬כדי שתתברך לכם‬
‫תבואה שבשדות‪.‬‬
‫ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת? מפני שעצרת זמן פירות‬
‫האילן הוא‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬הביאו לפני שתי הלחם בעצרת‪ ,‬כדי‬
‫שיתברכו לכם פירות האילן‪.‬‬
‫ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג? אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬נסכו לפני‬
‫מים בחג‪ ,‬כדי שיתברכו לכם גשמי שנה‪ ,‬ואמרו לפני בראש השנה מלכיות‬
‫זכרונות ושופרות‪ .‬מלכיות ‪ -‬כדי שתמליכוני עליכם‪ ,‬זכרונות ‪ -‬כדי שיעלה‬
‫זכרוניכם לפני לטובה‪ ,‬ובמה ‪ -‬בשופר‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫המצווה לשמוע תקיעת שופר‬
‫במדבר פרק כט‪,‬א‬
‫ובחדש השביעי‪ ,‬באחד לחדש‪,‬‬
‫מקרא קדש יהיה לכם‪,‬‬
‫כל מלאכת עבדה לא תעשו‪.‬‬
‫יום תרועה יהיה לכם‪.‬‬
‫החודש השביעי הוא חודש תשרי‪ .‬החודשים בלוח העברי מתחילים בניסן‪ ,‬וממנו‬
‫סופרים חודשים‪ .‬הפסוק אומר כי בחודש השביעי‪ ,‬באחד לחודש‪ ,‬יהיה חג‪ ,‬ואסור‬
‫לעשות בו מלאכה‪ .‬ועוד דבר מייחד את החג הזה‪ :‬הוא יום תרועה‪.‬‬
‫יש בפסוק ביטויים שאינם מובנים‪ .‬מה פירוש "מקרא קודש"? ומהי‬
‫"מלאכת עבודה"? ואיך משמיעים "תרועה"? גם כתוב בו כי ראש השנה הוא באחד‬
‫לחודש תשרי‪ ,‬ואילו אנו חוגגים את ראש השנה‪ ,‬גם בארץ ישראל‪ ,‬בראשון ובשני‬
‫לחודש תשרי‪.‬‬
‫בלימוד שלנו נעסוק במיוחד במצווה המיוחדת לראש השנה‪":‬יום‬
‫תרועה יהיה לכם" ‪ -‬מצווה להשמיע קול תרועה‪ .‬איך משמעים תרועה?‬
‫כמה תרועות משמיעים? איך שומעים? ‪ -‬כל זה נלמד בעזרת המשניות של פרק שני‬
‫במסכת ראש השנה‪.‬‬

‫תהלים פרק פא‪,‬ד‪-‬ה‬
‫תקעו בחדש שופר בכסה ליום‬

‫חגנו‪:‬‬

‫כי חק לישראל הוא משפט לאלהי‬

‫יעקב‪:‬‬

‫מצודת דוד‬
‫בחודש ‪ -‬בהתחלת החודש‪ .‬רצה לומר‪ :‬ביום הראשון‪ ,‬תקעו שופר‪:‬‬

‫בכסה ‪ -‬בזמן המיועד להיות בו יום חג‪ ,‬והוא ראש השנה‪.‬‬
‫כי חק ‪ -‬התקיעה ההיא היא חק‪ ,‬גזרת המקום על ישראל‪ ,‬כי הוא יום המשפט‪.‬‬
‫ובאה התקיעה לזרז על התשובה‪ ,‬לזכות במשפט‪:‬‬

‫‪14‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫מקרא קודש‬
‫יום תרועה‬
‫מלאכת עבודה‬
‫בכסה ליום חגנו‬
‫תקיעה‬
‫שברים‬
‫תרועה‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫אפשר להבין את הפסוק בתהלים‬
‫כפירוש של הפסוק בספר במדבר‪.‬‬
‫נשווה את שני הפסוקים‪:‬‬
‫בתהלים כתוב‬
‫בכסה‬
‫בחדש‬
‫תקעו‬

‫בבמדבר כתוב‬
‫באחד לחדש‬
‫יום תרועה יהיה לכם‬
‫שופר‪.‬‬
‫בתהלים יש בנוסף למצוות תקיעת שופר גם‬
‫הסבר מדוע צריכים לתקוע בשופר‪ .‬מהו‬
‫ההסבר? העזר בפירוש "מצודות דוד"‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫ממה עושים את השופר?‬
‫ראש השנה פרק ג )מתוך משניות ב‪,‬ה(‬

‫כל השופרות כשרין‪,‬‬
‫חוץ משל פרה‪ ,‬מפני שהוא קרן‪.‬‬
‫רבי יהודה אומר‪:‬‬
‫בראש השנה תוקעין בשל זכרים‪.‬‬
‫בפסוק שלמדנו בספר במדבר כתוב "יום תרועה יהיה לכם"‪ .‬בפסוק אחר‪ ,‬הכתוב‬
‫בספר ויקרא‪ ,‬כתוב "והעברת שופר תרועה בחודש השביעי‪ ,‬בעשור לחודש" )ויקרא‬
‫כה‪,‬ט(‪ .‬משני הפסוקים יחד אנו למדים כי "תרועה" הם קולות שמשמיעים‬
‫ב"שופר"‪ .‬לפרה יש קרנים‪ .‬לקרן של הפרה לא קוראים שופר‪ .‬רק לקרן של האיל‬
‫או היעל קוראים שופר‪ ,‬ולכן רק בהם יכולים לתקוע‪.‬‬
‫רבי יהודה אומר‪ ,‬שבראש השנה תוקעים בשופר של איל‪ ,‬שהוא כפוף‪ .‬מדוע צריך‬
‫לתקוע בשופר כפוף? כי בראש השנה אדם צריך לזכור שהוא עומד ביום הדין‪.‬‬
‫האיש המתפלל עומד כפוף‪ ,‬והשופר שהוא תוקע בו ‪ -‬גם הוא כפוף‪.‬‬

‫רמב‪#‬ם הלכות שופר פרק א הלכה א‬
‫מצות עשה של תורה לשמוע תרועת השופר בראש השנה‪.‬‬
‫שנאמר "יום תרועה יהיה לכם” )במדבר כ"ט(‪.‬‬
‫ושופר שתוקעין בו‪ ,‬הוא קרן הכבשים הכפוף‪.‬‬
‫וכל השופרות פסולין חוץ מקרן הכבש‪.‬‬

‫הרמב"ם כותב כי יש מצווה לשמוע‬
‫"תרועת השופר"‪ .‬אבל בפסוק שהרמב"ם מביא‬
‫כתוב רק "יום תרועה"‪ ,‬ולא כתוב שהתרועה‬
‫היא בשופר‪ .‬מניין למד זאת הרמב"ם?‬
‫במשנה למדנו שתי דעות‪ :‬דעה אחת שכל‬
‫השופרות כשרים‪ ,‬ודעתו של רבי יהודה‪ ,‬שרק‬
‫בשופר של איל זכר תוקעים‪ .‬כמו מי פסק‬
‫הרמב"ם?‬
‫‪16‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫איך שומעים קול שופר?‬
‫ראש השנה פרק ג משנה ז‬
‫התוקע לתוך הבור‪ ,‬או לתוך הדות‪ ,‬או לתוך הפיטם‪,‬‬
‫אם קול שופר שמע יצא‪,‬‬
‫ואם קול הברה שמע ‪ -‬לא יצא‪.‬‬
‫וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת‪,‬‬
‫או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת‪,‬‬
‫ושמע קול שופר או קול מגילה ‪-‬‬
‫אם כיון לבו יצא‪,‬‬
‫ואם לאו לא יצא‪.‬‬
‫אף על פי שזה שמע וזה שמע‪,‬‬
‫זה כיון לבו וזה לא כיון לבו‪.‬‬
‫ביאור המשנה‪:‬‬
‫בור ‪ -‬חפירה באדמה‪ .‬דות ‪ -‬מרתף‪ .‬פיטס ‪ -‬חבית גדולה‪ .‬המשנה מספרת על אנשים‬
‫שתקעו בשופר בימים של צרות‪ ,‬כאשר היה אסור ליהודים לתקוע בשופר‪ .‬יהודים‬
‫היו נכנסים למרתפים ותוקעים שם‪ .‬המשנה מסבירה מתי הקול הוא קול שופר‪:‬‬
‫אם שומעים את קול השופר‪ ,‬ולא את ההד שקול השופר מעורר‪ ,‬זוהי תקיעת שופר‪,‬‬
‫והשומע יצא ידי חובת תקיעה‪ .‬אם שומעים הד‪-‬שופר‪ ,‬אין זה קול שופר‪ ,‬ואין‬
‫השומע יוצא ידי חובתו‪.‬‬
‫החצי השני של המשנה עוסק באדם שהיה עובר ליד בית כנסת‪ ,‬או ששמע את‬
‫תקיעת השופר כשהוא בבית‪ .‬וכאן מבדילה המשנה בין אדם שהתכוון לשמוע את‬
‫קול השופר כדי לקיים את המצווה‪ ,‬לבין אדם ששמע‪ ,‬אבל לא התכוון לקיים את‬
‫המצווה‪ .‬הראשון ‪ -‬יצא ידי חובת שופר‪ ,‬והשני לא יצא‪ ,‬והוא צריך לחזור ולשמוע‬
‫תקיעת שופר‪.‬‬

‫תוספתא ראש השנה‪ -‬פרק ב‪ -‬הלכה ז‬
‫רועה שהרביץ צאנו אחורי בית הכנסת‪,‬‬
‫כן חולה שהיה מוטל אחורי בית הכנסת‪,‬‬
‫‪17‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫ומי שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת‪,‬‬
‫ושמע קול שופר או קול מגילה ‪-‬‬
‫אם כיון לבו יצא‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬לא יצא‪.‬‬
‫אע"פ שזה שמע וזה שמע‪:‬‬
‫זה כיון לבו‪ ,‬וזה לא כיון לבו‪.‬‬
‫זה שכיון לבו יצא‪ ,‬וזה שלא כיון לבו לא יצא‪.‬‬
‫שאין הכל הולך אלא אחר כונת הלב‪.‬‬
‫שנאמר‪" :‬תכין לבם תקשיב אזניך"‪.‬‬
‫ואומר "תנה בני לבך לי‪ ,‬ועיניך דרכי תצורנה"‪.‬‬

‫בתוספתא יש דוגמאות נוספות על אלה‬
‫שבמשנה‪ .‬מצא אותן‪.‬‬

‫האם מותר לאדם לצאת עם הצאן למרעה‬
‫בראש השנה?‬
‫בתוספתא יש משפט סיכום לעניין הכוונה‪.‬‬
‫מצא אותו‪ .‬למשפט זה יש בתוספתא הוכחה‬
‫משני פסוקים‪ :.‬הפסוק הראשון הוא בתהלים‬
‫פרק י‪,‬יז‪" :‬תאות ענוים שמעת ה' תכין לבם‬
‫תקשיב אזנך"‪.‬‬
‫מצודת דוד‪ :‬תאות ‪ -‬הלא מעולם שמעת למלאות‬
‫תאות ענוים‪ ,‬לכן גם עתה‪ ,‬כשלבם נכון‬
‫להתפלל בכוונת הלב‪ ,‬שמע אליהם ומלא‬
‫תאותם‪.‬‬
‫הפסוק השני הוא ממשלי פרק כג‪,‬כו‪" :‬תנה בני‬
‫לבך לי‪ ,‬ועיניך דרכי תצורנה"‪.‬‬
‫מצודת דוד‪ :‬תנה ‪ -‬הכן לבבך להבין אמרי‪ ,‬ואז‬
‫עיניך דרכי תצורנה‪ ,‬כי תשכיל‪ ,‬שהוא דרך‬
‫הישר‪.‬‬
‫מצא באחד מן הפסוקם את הרעיון שכוונת‬
‫הלב היא הדבר החשוב ביותר‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫הכל הולך אחר כוונת הלב‬
‫ראש השנה פרק ג משנה ח‬
‫"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל" )שמות י"ז(‪.‬‬

‫וכי ידיו של משה עושות מלחמה‪ ,‬או שוברות מלחמה?‬
‫אלא לומר לך‪ :‬כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה‪,‬‬
‫ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים‪ ,‬היו מתגברים‪.‬‬
‫ואם לאו ‪ -‬היו נופלין‪.‬‬
‫כיוצא בדבר אתה אומר‪:‬‬
‫"עשה לך שרף‪ ,‬ושים אותו על נס‪,‬‬
‫והיה כל הנשוך וראה אותו וחי"‪) .‬במדבר כ"א(‬
‫וכי נחש ממית‪ ,‬או נחש מחיה?‬
‫אלא‪ ,‬בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה‪,‬‬
‫ומשעבדין את לבם לאביהן שבשמים‪ ,‬היו מתרפאים‪.‬‬
‫ואם לאו ‪ -‬היו נימוקים‪.‬‬
‫המשנה ממשיכה את הרעיון שהובא במשנה הקודמת‪ :‬הכל הולך אחר כוונת הלב‪.‬‬
‫כמו בשופר‪ ,‬רק מי שמתכוון לשמוע מקיים את המצווה‪ ,‬כך גם בהצלת עם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫במשנה ביאור לשני פסוקים‪ .‬הראשון ‪ -‬התיאור של משה המרים את ידיו‬
‫במלחמת עמלק‪ ,‬וכאשר משה מרים את ידיו ‪ -‬ישראל מנצחים‪ .‬והמשנה שואלת‪:‬‬
‫האם ידיו של משה מנצחים? והתשובה‪ :‬משה מרים את ידיו‪ ,‬ומראה לישראל‬
‫להסתכל לשמים‪ .‬כוונת הלב של ישראל‪ ,‬המסתכלים לשמים‪ ,‬היא הגורמת‬
‫לניצחון‪ .‬וכך ביאור הפסוק השני‪ .‬כאשר ישראל נענשו במכה של נחשים‪ ,‬התפלל‬
‫משה לה'‪ ,‬וקבל תשובה לעשות נחש‪ ,‬שכל המסתכל עליו מתרפא‪ .‬וכי מספיק‬
‫להסתכל על הנחש כדי להתרפא? אלא‪ :‬כוונת הלב היא העיקר‪.‬‬

‫תן דוגמה לכך שכוונת הלב היא העיקר‪.‬‬
‫חשוב על התנהגות כלפי חברים‪ :‬אתה עושה‬
‫אותו מעשה בדיוק‪ ,‬פעם אחת הוא נחשב‬
‫למעשה טוב‪ ,‬ופעם אחרת הוא ייחשב למעשה‬
‫רע‪ .‬והכל בגלל כוונת הלב‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫דרבי‬

‫ישמעאל‬

‫מכילתא‬
‫בשלח ‪ -‬מס( דעמלק בשלח‬
‫"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר"‪ ,‬וכי ידיו של‬
‫המכילתא הוא ספר של‬
‫משה מגברות את ישראל‪ ,‬או ידיו שוברות את‬
‫דרשות חכמים ‪ ,‬בעיקר‬
‫עמלק? אלא‪ ,‬כל זמן שהיה משה מגביה את ידיו‬
‫בנושאים של הלכה‪ ,‬על‬
‫כלפי מעלה‪ ,‬היו ישראל מסתכלין בו‪ ,‬ומאמינין‬
‫ספר שמות‪.‬‬
‫במי שפיקד את משה לעשות כן‪ ,‬והקב"ה עושה‬
‫את הספר ערך רבי‬
‫להם נסים וגבורות‪.‬‬
‫ישמעאל‪ ,‬שהיה תלמידו‬
‫כיוצא בו "ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף"‬
‫של רבי עקיבא‪.‬‬
‫)במדבר כא ח(‪ .‬וכי נחש ממית ומחיה? אלא‪ ,‬כל‬
‫זמן שהיה עושה כן‪ ,‬היו ישראל מסתכלין בו‪,‬‬
‫ומאמינין במי שפיקד את משה לעשות כן‪ ,‬והקב"ה שולח להם רפואות‪.‬‬
‫כיוצא בו "והיה הדם לכם לאות" וגו' )שמות יב יג(‪ .‬וכי מה הדם מהנה‬
‫למלאך‪ ,‬או מה מהנה לישראל? אלא‪ ,‬כל זמן שהיו ישראל עושין כן‪ ,‬ונותנין‬
‫מן הדם על פתחיהם‪ ,‬הקב"ה חס עליהם‪ ,‬שנאמר "ופסח ה' על הפתח"‪.‬‬
‫מכילתא‬
‫דרבי ישמעאל‬

‫במכילתא המובאת כאן יש תוספת‬
‫מעניינת‪ ,‬המסבירה את משמעות דברי המשנה‬
‫"מסתכלים כלפי מעלה"‪ .‬איך מפרשת‬
‫המכילתא את הביטוי הזה?‬

‫‪20‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫ראש השנה שחל בשבת‬
‫הקדמה‬
‫שתי המשניות שנלמד עוסקות בשאלה אחת‪ :‬מה קורה אם ראש השנה חל בשבת‪,‬‬
‫או אם חג הסוכות חל בשבת‪ .‬בשני חגים אלה מקיימים מצוות מיוחדות‪ :‬תקיעת‬
‫שופר בראש השנה‪ ,‬ונטילת לולב בסוכות‪ .‬שתי המצוות האלה אין בעשייתם חילול‬
‫שבת‪ ,‬ולכן מותר היה לקיים אותם בשבת‪ .‬ובכל זאת חכמים אסרו לתקוע בשופר‬
‫בשבת‪ ,‬או ליטול לולב בשבת‪ ,‬מחשש שאדם יקח את הלולב או את השופר למקום‬
‫שאין בו עירוב‪ ,‬והדבר אסור‪ .‬חכמים לא אסרו איסורים אלה בירושלים‪ ,‬כי שם יש‬
‫בית דין‪ ,‬והם מסבירים מה מותר לעשות‪ ,‬ובוודאי שבירושלים אנשים לא יטעו ולא‬
‫יעבירו שופר ולולב למקום שאסור להעביר אותו‪.‬‬
‫בית המקדש חרב בשנת ‪ 69‬לספירה‪ ,‬ואחרי החורבן לא ישב עוד בית הדין‬
‫בירושלים‪ .‬היה זה רבן יוחנן בן זכאי שהעביר את מרכז התורה ליבנה‪ ,‬והוא תיקן‬
‫תקנות רבות בקשר לשמירת התורה בלי בית מקדש‪ .‬הוא תיקן גם תקנות בקשר‬
‫לתקיעת שופר ונטילת לולב בשבת‪.‬‬
‫ראש השנה פרק ד משנה א‬

‫יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‪,‬‬
‫במקדש היו תוקעים‪ ,‬אבל לא במדינה‪.‬‬
‫משחרב בית המקדש‪ ,‬התקין רבן יוחנן בן זכאי‪,‬‬
‫שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין‪.‬‬
‫אמר רבי אלעזר‪:‬‬
‫לא התקין רבן יוחנן בן זכאי אלא ביבנה בלבד‪.‬‬
‫אמרו לו‪:‬‬
‫אחד יבנה‪ ,‬ואחד כל מקום שיש בו בית דין‪.‬‬
‫במקדש היו תוקעים ‪ -‬בבית המקדש היו תוקעים בשופר גם אם ראש השנה היה‬
‫בשבת‪ .‬בית במקדש‪ ,‬הכוונה או לבית המקדש עצמו‪ ,‬או גם לירושלים‪ ,‬שהרי בית‬
‫הדין ישב בירושלים‪ ,‬והוא ידאג לכך שאנשים לא יחללו שבת בגלל תקיעת שופר‪.‬‬
‫אבל לא במדינה‪ -‬כל ארץ ישראל‪.‬‬
‫מקום שיש בו בית דין ‪ -‬רבי יוחנן בן זכאי תיקן‪ ,‬שכל מקום שיש בו בית דין דינו‬
‫כמו בית המקדש‪ :‬מותר לתקוע בו בשופר‪ ,‬כיוון שבית הדין יזהיר את העם שלא‬
‫לחלל שבת‪ .‬אלא שרבי אלעזר אומר‪ ,‬שתקנת רבן יוחנן בן זכאי לא היתה לכל‬
‫מקום שיש בו בית דין‪ ,‬אלא רק ליבנה‪ ,‬מקומו של רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬שם היה מרכז‬
‫התורה אחרי החורבן‪ ,‬ושם ישבה הסנהדרין בימיו‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫רמב‪#‬ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ב הלכה ו‬
‫יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬אין תוקעין בשופר בכל מקום‪…‬‬
‫גזירה שמא יטלנו בידו‪ ,‬ויוליכנו למי שיתקע לו‪ ,‬ויעבירנו ארבע אמות ברשות‬
‫הרבים‪ ,‬או מוציאו מרשות לרשות‪ ,‬ויבא לידי איסור סקילה‪ .‬שהכל חייבים‬
‫בתקיעה‪ ,‬ואין הכל בקיאין לתקוע‪.‬‬

‫ראש השנה פרק ד משנה ג‬

‫בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה‪ ,‬ובמדינה יום אחד‪.‬‬
‫משחרב בית המקדש‪,‬‬
‫התקין רבן יוחנן בן זכאי‬
‫שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש‪..‬‬
‫מצוות חג הסוכות כתובה בתורה‪" :‬ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת‬
‫תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים" )ויקרא‬
‫פרק כג‪,‬מ(‪ .‬לפי פסוק זה יש שני סוגים של מצוות לולב‪:‬‬
‫)א( ולקחתם לכם ביום הראשון"‪,‬‬
‫)ב( "ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים"‪.‬‬
‫חז"ל פירשו את המצווה כך‪ :‬בכל מקום נוטלים לולב יום אחד‪ ,‬ביום הראשון של‬
‫חג הסוכות‪ .‬ואילו לפני ה' ‪ -‬בבית המקדש ‪ -‬שמחים בו שבעה ימים‪.‬‬
‫כאשר חרב בית במקדש‪ ,‬תיקן רבן יוחנן בן זכאי כי בכל מקום יטלו לולב שבעה‬
‫ימים‪ ,‬זכר לבית המקדש‪.‬‬

‫בליל הסדר אנו מקיימים מצווה אחת‪ ,‬ואנו‬
‫מכריזים בקיימנו אותה שהיא "זכר למקדש‬
‫כהלל"‪ .‬האם זוכר אתה מהי המצווה?‬

‫‪22‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫מבנה תפילת ראש השנה‬
‫ראש השנה פרק ד משנה ה‬
‫סדר ברכות‪:‬‬
‫אומר "אבות" ו"גבורות" ו"קדושת השם"‪,‬‬
‫וכולל "מלכיות" עמהן‪ ,‬ואינו תוקע‪.‬‬
‫"קדושת היום" ‪ -‬ותוקע‪,‬‬
‫"זכרונות" ‪ -‬ותוקע ‪,‬‬
‫"שופרות" ‪ -‬ותוקע‪,‬‬
‫ואומר "עבודה" ו"הודאה" ו"ברכת כהנים"‪.‬‬
‫דברי רבי יוחנן בן נורי‪.‬‬
‫אמר לו רבי עקיבא‪:‬‬
‫אם אינו תוקע ל"מלכיות"‪ ,‬למה הוא מזכיר?‬
‫אלא‪:‬‬
‫אומר "אבות" ו"גבורות" ו"קדושת השם"‪,‬‬
‫וכולל "מלכיות" עם "קדושת היום" ‪ -‬ותוקע‪.‬‬
‫"זכרונות" ‪ -‬ותוקע‪,‬‬
‫"שופרות" ‪ -‬ותוקע‪,‬‬
‫ואומר "עבודה" ו"הודאה" ו"ברכת כהנים"‪.‬‬
‫המשנה מתייחסת לתפילת מוסף של ראש השנה‪ .‬הברכות הכלולות בתפילת מוסף‬
‫הן‪:‬‬
‫אבות ‪" -‬ברוך‪ ..‬אלהי אברהם‪ ,‬אלהי יצחק ואלהי יעקב‪ …‬ברוך אתה ה' מגן‬
‫אברהם"‪.‬‬
‫גבורות ‪" -‬אתה גבור לעולם ה'‪ …‬ברוך אתה ה' מחיה המתים"‪.‬‬
‫קדושת השם ‪" -‬אתה קדוש ושמך קדוש‪ …‬ברוך אתה ה' המלך הקדוש"‪.‬‬
‫ברכות אלה מצויות בתחילת כל תפילת עמידה‪ ,‬וכל מתפלל מכיר אותן‪.‬‬
‫בראש השנה נוספות עוד ברכות‪:‬‬
‫קדושת היום ‪" -‬אתה בחרתנו‪ …‬ותתן לנו את יום הזכרון הזה יום תרועה מקרא‬
‫קודש‪ …‬ברוך אתה ה' מקדש ישראל ויום הזכרון"‪.‬‬
‫מלכיות ‪ -‬פסוקים המזכירים מלכות‪ ,‬והם מתחילים בקטע "ככתוך בתורתיך ה'‬
‫ימלוך לעולם ועד"‪.‬‬
‫זכרונות ‪ -‬הקטע המתחיל ב"אתה זוכר מעשה עולם" וכולל פסוקי זכרונות‪.‬‬
‫הסיום‪" :‬ברוך אתה ה' זוכר הברית"‪.‬‬
‫‪23‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬
‫שופרות ‪ -‬הקטע המתחיל "אתה נגלית בענן כבודך"‪ ,‬כולל עשרה פסוקי שופרות‪,‬‬
‫ומסיים "ברוך אתה ה' שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים"‪.‬‬
‫המחלוקת בין רבי יוחנן בן נורי ורבי עקיבא היא היכן מקומה של "מלכויות" ‪ -‬יחד‬
‫עם קדושת השם‪ ,‬או יחד עם קדושת היום‪.‬‬

‫מלא את הטבלה הבאה‪ ,‬וציין בה היכן‬
‫תוקעים בשופר‪.‬‬
‫רבי יוחנן בן נורי‬

‫תוק‬

‫רבי עקיבא‬

‫ע‬
‫לא‬

‫אבות‬

‫ע‬
‫אבות‬

‫גבורות‬

‫גבורות‬

‫קדושת השם ומלכויות‬

‫קדושת השם‬

‫קדושת היום‬

‫קדושת היום ומלכיות‬

‫זכרונות‬

‫זכרונות‬
‫כן‬

‫שופרות‬

‫‪24‬‬

‫תוק‬

‫שופרות‬

‫לא‬

‫כן‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫מראש השנה ליום הכיפורים‬
‫ראש השנה עבר‪ .‬עברו עוד שבעה ימים‪ ,‬והגיע יום הכיפורים‪ .‬ראש השנה הוא יום‬
‫הדין‪ ,‬ויום הכיפורים הוא יום הכפרה‪ .‬כל מי שעבר עבירה‪ ,‬וחזר בתשובה‪ ,‬יום‬
‫הכיפורים מכפר על חטאיו‪ ,‬והוא מתחיל כאדם חדש‪ ,‬כאדם נקי מחטא‪.‬‬
‫וכך מתאר המדרש את הכניסה ליום הכיפורים‪:‬‬
‫ויקרא רבה פרשה ל ד"ה ]ז[ ביום הראשון )בשינויים ובתרגום(‬

‫רבי לוי אמר‪ :‬משל למדינה שחייבת מס למלך‪ ,‬והלך המלך לגבותה‪ .‬הגיע‬
‫למרחק עשרה מילים מהמדינה‪ ,‬יצאו גדולי המדינה וקלסוהו‪ ,‬ויתר להם על‬
‫שליש מהחוב‪ .‬הגיע למרחק חמשה מילין‪ ,‬יצאו הבינונים מן המדינה‬
‫וקלסוהו‪ ,‬ויתר להם עוד שליש‪ .‬כיון שנכנס למדינה‪ ,‬יצאו כל בני המדינה‪,‬‬
‫אנשים ונשים וטף וקלסוהו‪ ,‬ויתר להם הכל‪ .‬אמר להם המלך מה שעבר ‪-‬‬
‫עבר‪ ,‬מעכשיו נתחיל חשבון חדש‪.‬‬
‫כך בערב ראש השנה‪ :‬גדולי הדור מתענים‪ ,‬והקב"ה מתיר להם שליש‬
‫מעונותיהן‪ ,‬ומראש השנה ועד יום הכיפורים היחידים מתענים‪ ,‬והקב"ה‬
‫מתיר להן שליש מעונותיהן‪ ,‬וביום הכיפורים כולם מתענים‪ ,‬אנשים ונשים‬
‫וטף‪ ,‬והקב"ה אומר להם לישראל‪ :‬מה שעבר עבר‪ ,‬מעכשיו והלאה נתחיל‬
‫חשבון חדש‪.‬‬
‫ומיום הכיפורים עד החג כל ישראל עסוקים במצות‪ ,‬זה עוסק בסוכתו וזה‬
‫בלולבו‪ ,‬וביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדים לפני הקב"ה ולולביהם‬
‫ואתרוגיהם בידם ומקלסים לשמו של הקב"ה‪ ,‬והקב"ה אומר להם מה שעבר‬
‫ עבר‪ ,‬מעכשיו נתחיל חשבון חדש‪.‬‬‫‪.1‬במשל הזה המלך הוא הקב"ה‪ .‬מהם החובות‬
‫שהעם חייב למלך? מי הם גדולי המדינה‪ ,‬מי‬
‫הם הבינוניים‪ ,‬ומי הם כל בני המדינה בנמשל?‬

‫‪25‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫יום הכיפורים‬
‫ויקרא פרק כג‬

‫לאמר‪:‬‬

‫כו( וידבר ה' אל משה‬
‫כז( אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא‬
‫מקרא קדש יהיה לכם‬
‫ועניתם את נפשתיכם‬
‫והקרבתם אשה לה'‪:‬‬
‫וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה‬
‫כח(‬
‫כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלהיכם‪:‬‬
‫‪…..‬‬
‫שבת שבתון הוא לכם‬
‫לב(‬
‫ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב‬
‫מערב עד ערב תשבתו שבתכם‪:‬‬

‫התורה קוראת ליום הכיפורים "שבת שבתון" )פסוק לב(‪ .‬יום הכיפורים הוא יותר‬
‫משבת‪ ,‬הוא שבת מיוחדת‪ ,‬שבת שבתון‪ .‬בשבת אסור לעשות מלאכה‪ ,‬וביום‬
‫הכיפורים אסור לעשות מלאכה‪ ,‬וגם אסור לאכול‪.‬‬
‫מיוחד הוא יום הכיפורים‪ .‬הוא יום כפרה‪ ,‬הוא מכפר על העבירות שאדם‬
‫עבר‪ .‬אבל אין הכפרה נעשית מעצמה‪ .‬האדם צריך לעשות משהו כדי שהעבירות‬
‫יתכפרו לו‪ .‬הוא צריך לצום‪ ,‬להתענות ביום הכיפורים‪ ,‬ובעיקר‪ :‬הוא צריך לשוב‬
‫בתשובה‪.‬‬
‫על הדינים של יום הכיפורים‪ ,‬ועל התשובה‪ ,‬תלמד במשניות ממסכת יומא‪.‬‬
‫‪ .1‬מתי מתחילים לצום ביום הכיפורים? מצא את‬
‫הפסוק ממנו לומדים שהצום מתחיל כבר‬
‫בתאריך ט' בתשרי‪.‬‬
‫‪ .2‬בפסוק כתוב "ועיניתם את נפשותיכם"‪ .‬מהו‬
‫עינוי נפש? מצא את התשובה במשנה הבאה‪.‬‬

‫מסכת יומא פרק ח משנה א‬

‫יום הכפורים אסור‬
‫באכילה ובשתיה‪,‬‬
‫וברחיצה‪,‬‬
‫ובסיכה‪,‬‬
‫‪26‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫ובנעילת הסנדל‪,‬‬
‫ובתשמיש המטה‪.‬‬
‫והמלך והכלה ירחצו את פניהם‪,‬‬
‫והחיה תנעול את הסנדל‪,‬‬
‫דברי רבי אליעזר‪.‬‬
‫וחכמים אוסרין ‪:‬‬
‫באכילה ובשתיה ‪ -‬אכילה ושתייה נחשבות לאותו עינוי‪ ,‬כי בזמן הארוחה אוכלים‬
‫וגם שותים‪.‬‬
‫וברחיצה ‪ -‬רחיצת הגוף היא הנאה‪ ,‬וביום הכיפורים לא מתרחצים‪.‬‬
‫ובסיכה ‪ -‬מריחת שמן או חומרים דומים על הגוף‬
‫ובנעילת הסנדל ‪ -‬הליכה יחף היא עינוי‬
‫ובתשמיש המטה ‪ -‬קיום יחסי אישות בין בעל ואישה‬
‫‪.1‬ביום הכיפורים אדם אינו אוכל ואינו שותה‪ ,‬אינו‬
‫נועל נעלים ואינו חי עם אשתו‪ .‬מיהם היצורים‬
‫שכך הם נוהגים‪ :‬אינם אוכלים ואינם מקיימים‬
‫משפחה? מה אפשר ללמוד מזה לגבי בני אדם‬
‫ביום הכיפורים?‬
‫והמלך והכלה ירחצו את פניהם ‪ -‬המלך צריך להראות יפה‪ ,‬וגם הכלה‪ ,‬שרק עכשיו‬
‫התחתנה‪ ,‬צריכה להראות יפה לבעלה‪ .‬ולכן שניהם מותר להם לרחוץ את הפנים‬
‫ביום הכיפורים‪.‬‬
‫והחיה תנעול את הסנדל ‪" -‬חיה" ‪ -‬היא אישה שילדה‪ .‬אישה אחרי לידה היא‬
‫חלשה‪ ,‬ולכן אין היא צריכה ללכת יחפה ביום הכיפורים‪ ,‬בתחילת החורף‪ ,‬כאשר‬
‫מתחיל החורף‪.‬‬
‫דברי רבי אליעזר‪ .‬וחכמים אוסרין‪ .‬רבי אליעזר הוא זה שאמר שיש דין מיוחד‬
‫למלך‪ ,‬כלה ויולדת‪ .‬חכמים חולקים עליו‪ ,‬והלכה כרבי אליעזר‪.‬‬
‫מסכת יומא פרק ח משנה ד‬

‫התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים‪,‬‬
‫אבל מחנכין אותם לפני שנה ולפני שנתים‪,‬‬
‫בשביל שיהיו רגילין במצות ‪:‬‬
‫התינוקות ‪ -‬אלו ילדים קטנים‪ ,‬לפני גיל בר מצווה‪ :‬ילדים פחות מגיל ‪ ,13‬וילדות‬
‫פחות מגיל ‪ .12‬ילדים קטנים אינם מתענים כל היום ביום הכיפורים‪ ,‬אבל הם‬
‫‪27‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫צמים חלק מן היום‪ .‬בנות בגיל ‪ 8‬או ‪ ,9‬ובנים בגיל ‪ 9‬או ‪ – 10‬צמים כמה שעות‪ .‬בנות‬
‫בגיל ‪ 10‬או ‪ ,11‬ובנים בגיל ‪ 11‬או ‪ ,12‬צמים אם הם יכולים‪ ,‬יום שלם‪ ,‬כדי להתרגל‬
‫לצום‪ .‬בנות בגיל ‪ ,12‬ובנים בגיל ‪ 13‬נחשבים למבוגרים‪ ,‬והם חייבים לצום כמו כל‬
‫עם ישראל‪.‬‬

‫תשובה ויום הכיפורים‬
‫מסכת יומא פרק ח משנה ח‬
‫מיתה ויום הכפורים ‪ -‬מכפרין עם התשובה‪.‬‬
‫תשובה ‪-‬‬
‫מכפרת על עבירות קלות‪ :‬על עשה ועל לא תעשה‪.‬‬
‫ועל החמורות היא תולה‪ ,‬עד שיבא יום הכפורים ויכפר ‪:‬‬
‫מיתה ויום הכיפורים ‪ -‬בזמן מיתתו של אדם מתכפרים לו עוונותיו‪ .‬גם יום‬
‫הכיפורים מכפר לאדם על עוונותיו‪ .‬אבל כל זה אם חזר בתשובה‪ ,‬והתחרט על מה‬
‫שעשה‪.‬‬
‫תשובה מכפרת ‪ -‬אדם ששב בתשובה‪ ,‬התשובה מכפרת על עבירות קלות מיד‪ ,‬ועל‬
‫עבירות חמורות ‪ -‬רק ביום הכיפורים‪ .‬וכך כותב הרמב"ם בהלכות תשובה‪:‬‬
‫רמב‪#‬ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ז‬

‫יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל‪ :‬ליחיד ולרבים‪ ,‬והוא קץ מחילה וסליחה‬
‫לישראל‪ .‬לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים‪.‬‬
‫סיכום של ענייני התשובה נותן הרמב"ם בדברים המובאים בהמשך‪ .‬הרמב"ם‬
‫מבדיל בין חטאים שונים‪ ,‬ומסביר מתי כל חטא מתכפר לאדם‪.‬‬
‫רמב‪#‬ם הלכות תשובה פרק א הלכה ד‬

‫אף על פי שהתשובה מכפרת על הכל‪ ,‬ועצמו של יום הכפורים מכפר‪ ,‬יש‬
‫עבירות שהן מתכפרים לשעתן‪ ,‬ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן‪.‬‬
‫כיצד? עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת‪ ,‬ועשה תשובה‪ ,‬אינו זז משם עד‬
‫שמוחלין לו‪ .‬ובאלו נאמר "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם" וגו'‪.‬‬
‫עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין‪ ,‬ועשה תשובה‪,‬‬
‫תשובה תולה ויום הכפורים מכפר‪ ,‬ובאלו נאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם"‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה‪ ,‬תשובה ויום הכפורים תולין‪,‬‬
‫ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה‪ ,‬ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד‬
‫שיבואו עליו יסורין‪ .‬ובאלו נאמר "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם"‪.‬‬
‫במה דברים אמורים? בשלא חילל את השם בשעה שעבר‪ .‬אבל המחלל את‬
‫השם‪ ,‬אע"פ שעשה תשובה‪ ,‬והגיע יום הכפורים‪ ,‬והוא עומד בתשובתו‪ ,‬ובאו‬
‫עליו יסורין ‪ -‬אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות‪ .‬אלא‪ :‬תשובה יום‬
‫הכפורים ויסורין‪ ,‬שלשתן תולין‪ ,‬ומיתה מכפרת‪ .‬שנאמר "ונגלה באזני ה'‬
‫צבאות וגו' אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון"‪.‬‬

‫סיכום דברי הרמב‪#‬ם;‬
‫מצות עשה שאין בה כרת‬
‫מצות לא תעשה שאין בה כרת‬
‫ולא מיתת בית דין‬
‫כריתות ומיתות בית דין‬

‫המחלל את השם‬

‫אינו זז משם עד שמוחלין לו‬
‫תשובה תולה ויום הכפורים מכפר‬
‫תשובה ויום הכפורים תולין‪,‬‬
‫ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה‪,‬‬
‫ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה‬
‫עד שיבואו עליו יסורין‬
‫והגיע יום הכפורים‪ ,‬ובאו עליו יסורין ‪-‬‬
‫אינו מתכפר לו כפרה גמורה‬
‫עד שימות‪.‬‬

‫מסכת יומא פרק ח משנה ט‬

‫האומר אחטא ‪ -‬ואשוב‪ ,‬אחטא ‪ -‬ואשוב‪,‬‬
‫אין מספיקין בידו לעשות תשובה‪.‬‬
‫אחטא ‪ -‬ויום הכפורים מכפר ‪-‬‬
‫אין יום הכפורים מכפר‪.‬‬
‫עבירות שבין אדם למקום‪,‬‬
‫יום הכפורים מכפר‪.‬‬
‫עבירות שבין אדם לחבירו‪,‬‬
‫אין יום הכפורים מכפר‪ ,‬עד שירצה חברו‪.‬‬
‫‪.1‬מדוע האומר "אחטא ואשוב" אינו מספיק לעשות‬
‫תשובה?‬
‫‪ 2.‬מדוע האומר "אחטא ויום הכיפורים מכפר" ‪-‬‬
‫יום הכיפורים לא יכפר לו?‬
‫‪29‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫‪ .3‬מדוע יום הכיפורים איננו מכפר על עבירות‬
‫שאדם חטא לחברו?‬
‫מסכת יומא פרק ח משנה ט )המשך(‬

‫את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה‪:‬‬
‫“מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"‬
‫עבירות שבין אדם למקום‪,‬‬
‫יום הכפורים מכפר‪.‬‬
‫עבירות שבין אדם לחברו‪,‬‬
‫אין יום הכפורים מכפר‪,‬‬
‫עד שירצה את חברו‪.‬‬

‫)ויקרא ט"ז(‪.‬‬

‫רבי אליעזר מסביר בעזרת הפסוק את דברי המשנה "עבירות שבין אדם לחברו אין‬
‫יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו"‪ .‬הפסוק אומר "מכל חטאתיכם לפני ה'‬
‫תטהרו" )ויקרא ט"ז(‪ .‬ורבי אליעזר מפרש את הפסוק כך‪ :‬מכל חטאותיכם לפני ה' ‪-‬‬
‫מעבירות שחטאם לה' ‪ -‬מהם תטהרו ביום הכיפורים אם תעשו תשובה‪ .‬אבל‬
‫מעבירות שעברתם לחברים שלכם‪ ,‬לא די בתשובה‪ .‬צריך שהחבר‪ ,‬שחטאתם לו‪ ,‬גם‬
‫הוא יסלח לכם‪.‬‬
‫מסכת יומא פרק ח משנה ט )המשך(‬

‫אמר רבי עקיבא‪:‬‬
‫אשריכם ישראל!‬
‫לפני מי אתם מיטהרין‪,‬‬
‫מי מטהר אתכם?‬
‫אביכם שבשמים!‬
‫שנאמר‪" :‬וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" )יחזקאל ל"ו(‪,‬‬
‫ואומר‪" :‬מקוה ישראל ה'" )ירמיה י"ד(‪,‬‬
‫מה מקוה מטהר את הטמאים‪,‬‬
‫אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫חג הסוכות‬
‫החג השלישי של חודש תשרי הוא חג הסוכות‪ .‬חג זה נמשך שבעה ימים )בחוץ לארץ‬
‫ שמונה(‪ ,‬והיום האחרון של החג הוא "שמיני עצרת" ‪ -‬היום השמיני של החג‪,‬‬‫שהוא חג עצמאי‪.‬‬
‫שתי מצוות יש בחג הסוכות‪ :‬מצווה לשבת בסוכה‪ ,‬ומצווה ליטול ארבעה מינים‬
‫בכל אחד מימי החג‪ .‬שמיני עצרת‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הוא חג כמו כל יום טוב אחר‪ ,‬אסור‬
‫לעשות בו מלאכה‪ ,‬אבל אין בו ישיבה בסוכה וגם לא ארבעה מינים‪.‬‬

‫ויקרא פרק כג‬

‫)לט( אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי‬
‫באספכם את תבואת הארץ‬
‫תחגו את חג ידוד שבעת ימים‬
‫ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון‪:‬‬
‫)מ( ולקחתם לכם ביום הראשון‬
‫פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל‬
‫ושמחתם לפני ידוד אלהיכם שבעת ימים‪:‬‬
‫)מא( וחגתם אתו חג לידוד‬
‫שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם‬
‫בחדש השביעי תחגו אתו‪:‬‬
‫)מב( בסכת תשבו שבעת ימים‬
‫כל האזרח בישראל ישבו בסכת‪:‬‬
‫)מג( למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל‬
‫בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ידוד אלהיכם‪:‬‬
‫‪ .1‬באיזה חודש חל חג הסוכות לפי פסוק‬
‫ל"ט? איך קוראים בתורה לחודש הראשון?‬
‫‪ .2‬חג הסוכות נקרא גם "חג האסיף"‪ .‬מה אוספים‬
‫בחג הסוכות? מה פירוש המילה "תבואות"?‬

‫‪31‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫המצוה לשבת בסוכה‬
‫רמב‪#‬ם הלכות סוכה ולולב פרק ו‬
‫הלכה ה‬
‫כיצד היא מצות הישיבה בסוכה?‬
‫שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים‪,‬‬
‫בין ביום בין בלילה‪ ,‬כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה‪.‬‬
‫וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע‪,‬‬
‫שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים" ]ויקרא כ"ג[‪.‬‬

‫‪ .1‬אילו הלכות לומד רמב"ם מן המילה‬
‫"תשבו" בפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"?‬
‫רמב‪#‬ם הלכות סוכה ולולב פרק ו‬
‫הלכה ו‬
‫אוכלין ושותין וישנין בסוכה כל שבעה‪,‬‬
‫בין ביום בין בלילה‪.‬‬
‫ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה‪..‬‬
‫ואין ישנין חוץ לסוכה אפילו שינת עראי‪,‬‬
‫ומותר לשתות מים ולאכול פירות חוץ לסוכה‪..‬‬
‫מצוות חג הסוכות היא לחיות בסוכה‪ .‬כל מה שאדם עושה בביתו ‪ -‬בחג הסוכות‬
‫הוא עושה אותו בסוכה‪ :‬אוכל‪ ,‬ושותה וישן‪ .‬ומדוע חובה להיות בסוכה? על כך‬
‫אומר הפסוק‪:‬‬

‫למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל‬
‫)מג(‬
‫בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ידוד אלהיכם‪:‬‬
‫הישיבה בסוכה היא זכר ליציאת מצרים‪ ,‬כמו חגים נוספים‪ .‬בני ישראל ישבו‬
‫בסוכות בצאתם ממצרים‪ ,‬וחג הסוכות מזכיר זאת‪.‬‬

‫פסיקתא דרב כהנא נספחים פרשה ב ד‪#‬ה כת( חג הסוכות‬
‫כתיב "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים" )דברים טז‪ :‬יג(‪ .‬למה ישראל‬
‫עושים סוכה? לניסים שעשה להם הקדוש ברוך הוא בשעה שיצאו ממצרים‪,‬‬
‫שהיו ענני כבוד מקיפין אותם ומסוככות עליהם‪ … .‬אמר להם הקב"ה‬
‫לישראל‪ :‬בני‪ ,‬היו אתם עושין את הסוכות ודרים בתוכם שבעת ימים‪ ,‬כדי‬
‫שתהיו נזכרים הניסים שעשיתי לכם במדבר‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫‪ .1‬המדרש מביא פירוש נוסף לפסוק "כי‬
‫בסוכות הושבתי את בני ישראל"‪ .‬מהם הסוכות‬
‫שבני ישראל ישבו בהם לפי המדרש?‬
‫אך מה קורא אם אדם הולך בדרך‪ ,‬או שהוא חולה‪ ,‬או שהוא רופא ועובד בבית‬
‫חולים ואינו יכול לאכול בסוכה? על כך עונה המשנה‪:‬‬
‫סוכה פרק ב משנה ד‬

‫שלוחי מצוה ‪ -‬פטורין מן הסוכה‪.‬‬
‫חולין ומשמשיהן ‪ -‬פטורין מן הסוכה‪.‬‬
‫אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה‪.‬‬
‫‪ .1‬הדגם ובאר את המושג "שליח מצווה"‬

‫סוכה פרק ב משנה ט‬

‫כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע‪ ,‬וביתו עראי‪.‬‬
‫ירדו גשמים‪ ,‬מאימתי מותר לפנות?‬
‫משתסרח המקפה )יתקלקל האוכל(‪.‬‬
‫משלו משל‪ :‬למה הדבר דומה?‬
‫לעבד שבא למזוג כוס לרבו‪,‬‬
‫ושפך לו קיתון על פניו‪.‬‬
‫‪ .1‬במשנה יש משל זה‪ :‬עבד בא למזוג כוס‬
‫לאדונו‪ .‬האדון‪ ,‬במקום להעריך את עבודת‬
‫העבד‪ ,‬שופך קיתון‪) ,‬את הכוס( בפניו‪ .‬זהו‬
‫המשל של גשם בסוכות‪ .‬ועכשיו השווה‪ :‬מיהו‬
‫העבד‪ ,‬מיהו האדון‪ ,‬מהו הכוס‪ ,‬ומהו הקיתון‬
‫ששופכים על פני העבד?‬

‫‪33‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫ארבעת המינים‬
‫סוכה פרק ג משנה ד‬

‫רבי ישמעאל אומר‪:‬‬
‫שלשה הדסים‪,‬‬
‫ושתי ערבות‪,‬‬
‫לולב אחד ואתרוג אחד‪.‬‬
‫ויקרא רבה *וילנא) פרשה ל ד‪#‬ה יב ד‪#‬א פרי‬
‫"פרי עץ הדר" אלו ישראל‪.‬‬
‫מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח‪ ,‬כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם‬
‫תורה ויש בהם מעשים טובים‪.‬‬
‫"כפות תמרים" אלו ישראל‪ :‬מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח‪ ,‬כך הם‬
‫ישראל‪ ,‬יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים‪.‬‬
‫"וענף עץ עבות" אלו ישראל‪ :‬מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם‪ ,‬כך ישראל יש‬
‫בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה‪.‬‬
‫"וערבי נחל" אלו ישראל‪ :‬מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח‪ ,‬כך הם‬
‫ישראל‪ ,‬יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים‪ .‬ומה‬
‫הקב"ה עושה להם? לאבדן אי אפשר‪ ,‬אלא אמר הקב"ה‪ :‬יוקשרו כולם אגודה‬
‫אחת‪ ,‬והן מכפרין אלו על אלו‪.‬‬

‫‪ .1‬מה אומר המדרש הזה על הצורך לאחד‬
‫את עם ישראל?‬

‫מרחשוון‬
‫הגשם מתחיל לרדת בארץ ישראל בחודש מרחשוון‪ .‬בחוץ לארץ מתחיל הגשם‬
‫לרדת בזמנים שונים‪ ,‬לפי המקום של כל מדינה‪ .‬בחצי הכדור הדרומי‪ ,‬מתחיל‬
‫בחודש מרחשוון הקיץ‪ .‬בארצות הצפוניות‪ ,‬בחודש מרחשוון כבר אמצע החורף‪.‬‬
‫יהודים בכל העולם מתפללים לגשם לפי האקלים בארץ ישראל‪ .‬המשנה‬
‫במסכת תענית מסבירה מתי מתחילים להתפלל על הגשם‪.‬‬
‫הגשם מוזכר בתפילה בשני מקומות‪ :‬בברכת "גבורות" שקוראים לה גם‬
‫"תחיית המתים"‪ .‬ברכה זו נמצאת בתחילת תפילת העמידה‪ ,‬וכך מתפללים בה‬
‫בימות החורף‪:‬‬
‫‪34‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫אתה גיבור לעולם ה'‪,‬‬
‫מחיה מתים אתה רב להושיע‪,‬‬
‫משיב הרוח ומוריד הגשם‬
‫מכלכל חיים בחסד‪…‬‬
‫בברכה זו אין מבקשים גשם‪ ,‬רק מזכירים אותו בכלל השבח שמשבחים את ה'‪:‬‬
‫הוא גיבור‪ ,‬הוא מחיה מתים‪ ,‬והוא מוריד גשם‪ .‬לכן קוראים לתפילה זו "הזכרת‬
‫גשמים"‪ .‬אין בה בקשה‪.‬‬
‫תפילה אחרת בתפילת העמידה היא "ברכת השנים"‪ .‬בברכה זו מבקשים שירד‬
‫גשם‪ .‬וכך מברכים ברכה זו בימי החורף‪:‬‬
‫ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת‪,‬‬
‫ואת כל מיני תבואתה לטובה‪,‬‬
‫ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה‪…‬‬
‫בברכת השנים מבקשים על הגשם שירד‪ ,‬ולכן קוראים לתפילה זו "שאילת‬
‫גשמים"‪" .‬שאילה" ‪ -‬מלשון משאלה‪ ,‬דבר שמבקשים אותו‪.‬‬
‫ועכשיו נלמד את המשנה המסבירה מתי מתפללים תפילות גשם‪:‬‬
‫ברכות פרק ה משנה ב‬

‫מזכירין גבורות גשמים‬
‫בתחיית המתים‪,‬‬
‫ושואלין הגשמים‬
‫בברכת השנים‪.‬‬
‫‪ .1‬המונח "גבורות גשמים" הוא חיבור של‬
‫שני עניינים המוזכרים בברכה השניה של‬
‫תפילת העמידה‪ .‬מצא בברכה את המושג‬
‫"גבורה" ואת המושג "גשם"‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר אנו מתפללים "תקע בשופר גדול‬
‫לחירותנו" ‪ -‬האם זו הזכרה או שאילה?‬
‫המשנה הבאה היא ממסכת תענית‪ .‬משנה זו מסבירה מתי מתחילים להתפלל על‬
‫הגשם‪ :‬מתי מתחילים להזכיר גשם בתפילה‪ ,‬ומתי מתחילים לבקש את הגשם‪.‬‬
‫תענית פרק א משנה א‬

‫‪35‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫מאימתי מזכירין גבורת גשמים?‬
‫רבי אליעזר אומר‪:‬‬
‫מיום טוב הראשון של חג ]הסוכות[‬
‫רבי יהושע אומר‪:‬‬
‫מיום טוב האחרון של חג ]=שמיני עצרת[‪.‬‬
‫אמר לו רבי יהושע‪:‬‬
‫הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג‪ ,‬למה מזכיר?‬
‫אמר לו רבי אליעזר‪:‬‬
‫אף אני לא אמרתי לשאול‪,‬‬
‫אלא להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בעונתו‪.‬‬
‫אמר לו‪:‬‬
‫אם כן לעולם יהא מזכיר‪.‬‬
‫ביאור‪ :‬רבי יהושע ורבי אליעזר מתווכחים מתי מתחילים להזכיר בתפילה את‬
‫גבורת ה' המוריד גשם‪.‬‬
‫רבי אליעזר אומר‪ :‬מיום טוב הראשון של חג ‪ -‬מתחילת חג הסוכות‪ ,‬הוא יום ט"ו‬
‫לחודש תשרי‪.‬‬
‫רבי יהושע אומר‪ :‬מיום טוב האחרון של חג ‪ -‬משמיני עצרת‪ ,‬הוא יום כ"ב לחודש‬
‫תשרי‪.‬‬
‫הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג‪ ,‬למה מזכיר ‪ -‬אם יורדים גשמים בחג‬
‫הסוכות‪ ,‬הדבר נחשב קללה‪ ,‬כי הדבר דומה לעבד שמזג כוס לרבו‪ ,‬ורבו שפך את‬
‫הכוס בפניו‪.‬‬
‫לא אמרתי לשאול‪ ,‬אלא להזכיר ‪ -‬לא לבקש גשם בברכת השנים‪" ,‬ותן טל ומטר"‪,‬‬
‫אלא להזכיר גשם בברכת גבורות‪" :‬משיב הרוח ומוריד הגשם"‪.‬‬
‫אם כן לעולם יהא מזכיר ‪ -‬אם מזכירים "משיב הרוח" גם בשעה שאין רוצים גשם‪,‬‬
‫יזכירו כל הקיץ!‬
‫‪ .1‬בדוק בסידור‪ ,‬ומצא מתי מתחילים‬
‫להזכיר בתפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם"‪.‬‬
‫תענית פרק א משנה ג‬

‫בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים‪.‬‬
‫רבן גמליאל אומר‪:‬‬
‫בשבעה בו‪ ,‬חמשה עשר יום אחר החג‪,‬‬
‫כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת‪.‬‬
‫ביאור‪:‬‬
‫תנא קמא אומר שמתחילים לשאול‪ ,‬לבקש גשם‪ ,‬בתאריך ג' במרחשוון‪.‬‬
‫‪36‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫רבן גמליאל אומר‪ :‬בתאריך ז' במרחשוון‪ .‬כי עולי הרגל צריכים לחזור לבתיהם‪,‬‬
‫והדרך מירושלים עד נהר פרת בבבל‪ ,‬היא דרך של שבועיים ימים‪ .‬אין זה נאה‬
‫לבקש גשם‪ ,‬ועולי הרגל‪ ,‬שהם עדיין בדרך‪ ,‬יירטבו מגשם זה‪.‬‬
‫‪ .1‬מלא בטבלה את הדעות השונות בקשר לזמן‬
‫הזכרת גשמים וזמן שאילת גשמים‪ .‬רשום בכל‬
‫משבצת מי האומר את ההלכה שכתבת‪.‬‬

‫דעה א'‬
‫דעה ב'‬

‫הזכרת גשמים‬
‫רבי __________‬
‫מיום _________‬
‫רבי __________‬
‫מיום _________‬

‫‪37‬‬

‫שאילת גשמים‬
‫דעת__________‬
‫מיום _________‬
‫רבן __________‬
‫מיום _________‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫קיצור שולחן ערוך סימן יט סעיף ה‬
‫מתחילין לומר "ותן טל ומטר"‪ ,‬בתפלת ערבית של יום ששים לאחר‬
‫תקופת תשרי‪ ,‬והוא ביום ‪ 4‬או ביום ‪ 5‬לחודש דצמבר‪ .‬ואומרים עד‬
‫פסח‪.‬‬

‫‪ .1‬בדוק בלוח‪ ,‬באיזה תאריך עברי חל ‪ 4‬או‬
‫‪ 5‬בדצמבר? כמה זמן לפני תאריך זה החלו‬
‫לבקש על גשם בארץ ישראל?‬
‫בחצי כדור הארץ הדרומי‪ ,‬החורף מתחיל בחודש אפריל‪ ,‬והקיץ מתחיל באוקטובר‪.‬‬
‫אבל גם שם מתחילים לבקש על גשם בחודש דצמבר‪ .‬והסיבה היא‪ ,‬כי הגשם של‬
‫היהודי יורד בארץ ישראל‪ .‬ויהודי בכל העולם מבקש גשם לפי הצרכים של ארץ‬
‫ישראל‪.‬‬

‫בראשית רבה‪ -‬פרשה יג‬
‫גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה‪ ,‬אמר לו‪:‬‬
‫אתם יש לכם מועדות‪ ,‬ואנו יש לנו מועדות‪.‬‬
‫בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים‪,‬‬
‫ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמחים‪.‬‬
‫ואימתי אנו ואתם שמחים?‬
‫בירידת גשמים‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת תענית דף כג עמוד א‬
‫תנו רבנן‪ :‬פעם אחת יצא רוב אדר‪ ,‬ולא ירדו גשמים‪ .‬שלחו לחוני המעגל‪:‬‬
‫התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמים‪ .‬עג עוגה )=מעגל(‪ ,‬ועמד בתוכה‪.‬‬
‫אמר לפניו‪ :‬רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי‪ ,‬שאני כבן בית לפניך‪ ,‬נשבע‬
‫אני בשמך הגדול‪ ,‬שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך‪.‬‬
‫התחילו גשמים מנטפין‪.‬‬
‫אמרו לו תלמידיו‪ :‬רבי‪ ,‬ראינוך ולא נמות‪ .‬כמדומין אנו שאין גשמים יורדין‬
‫אלא להתיר שבועתך‪.‬‬
‫אמר‪ :‬לא כך שאלתי‪ ,‬אלא גשמי בורות שיחין ומערות‪.‬‬
‫ירדו בזעף‪ ,‬עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית‪.‬‬
‫אמרו לו תלמידיו‪ :‬רבי‪ ,‬ראינוך ולא נמות‪ .‬כמדומין אנו שאין גשמים יורדין‬
‫אלא לאבד העולם‪.‬‬
‫אמר לפניו‪ :‬לא כך שאלתי‪ ,‬אלא גשמי רצון ברכה ונדבה‪.‬‬
‫ירדו כתיקנן‪ ,‬עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים‪.‬‬
‫אמרו לו‪ :‬רבי‪ ,‬כשם שהתפללת שירדו‪ ,‬כך התפלל וילכו להם‪.‬‬
‫‪38‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫אמר להם‪ :‬כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬הביאו לי‬
‫פר הודאה‪ .‬הביאו לו פר הודאה‪ .‬סמך שתי ידיו עליו‪ ,‬ואמר לפניו‪:‬‬

‫ריבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצרים‪ ,‬אינן יכולין לא‬
‫ברוב טובה ולא ברוב פורענות‪ .‬כעסת עליהם ‪ -‬אינן יכולין‬
‫לעמוד‪ ,‬השפעת עליהם טובה ‪ -‬אינן יכולין לעמוד‪.‬‬
‫יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים‪ ,‬ויהא ריווח בעולם‪.‬‬
‫מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים‪ ,‬וזרחה החמה‪ ,‬ויצאו העם לשדה והביאו‬
‫להם כמהין ופטריות‪.‬‬
‫שלח לו שמעון בן שטח‪ :‬אלמלא חוני אתה ‪ -‬גוזרני עליך נידוי‪ .‬אבל מה אעשה‬
‫לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך‪ ,‬כבן שמתחטא על אביו‬
‫ועושה לו רצונו‪ ,‬ואומר לו‪ :‬אבא‪ ,‬הוליכני לרחצני בחמין‪ ,‬שטפני בצונן‪ ,‬תן לי‬
‫אגוזים‪ ,‬שקדים‪ ,‬אפרסקים‪ ,‬ורימונים ‪ -‬ונותן לו‪ .‬ועליך הכתוב אומר )משלי‬
‫כ"ג( "ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך"‪.‬‬

‫‪ .1‬באגדה על חוני המעגל מופיעים העם‪,‬‬
‫הקב"ה וחוני‪ .‬רשום בטבלה מה עושה כל אחד‪:‬‬
‫הקב"ה‬

‫העם‬

‫חוני המעגל‬

‫‪ .2‬באגדה מוזכרים סוגי גשם שונים‪ .‬סמן קו בין‬
‫סוג הגשם‪ ,‬לבין הפירוש המתאים לו בצד ימין‬
‫סוג הגשם‬

‫מנטפים‬

‫טיב הגשם‬

‫גשם‬
‫בורות‬
‫שיחין גשם המטפטף טיפות‬

‫בורות‬
‫ומערות‬
‫גשמי זעף‬
‫רצון‪ ,‬ברכה ונדבה‬

‫‪39‬‬

‫טוב‬

‫שממלא‬

‫גשמים נוחים וטובים‬
‫היורדים‬
‫גשמים‬
‫בחוזקה‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫‪ .3‬בסיפור יש ביטויים לא כל כך ברורים‪.‬‬
‫בטבלה בצד ימין מופיעים הביטויים‪ ,‬ובצד‬
‫שמאל כמה פירושים‪ .‬בחר לכל ביטוי את‬
‫הפירוש המתאים לו‪ ,‬והעתק אותו למחברת‪.‬‬
‫שמו פניהם עלי‬

‫א‪ .‬הסתובבו לעברי‬
‫ב‪ .‬סמכו עלי‬

‫ראינוך ולא נמות‬

‫א‪ .‬מפני שראינו אותך לא‬
‫נמות‬
‫ב‪ .‬בזכותך אנו חיים‬

‫עג עוגה‬

‫השפעת עליהם‬
‫רוב טובה‬

‫א‪ .‬אפה עוגה‬
‫ב‪ .‬עשה עיגול‬

‫א‪ .‬עשית להם טובות רבות‬
‫ב‪ .‬נתת להם הרבה דברים‬

‫‪ .4‬בחר משפט יפה מתפילתו של חוני המעגל‪,‬‬
‫והעתק אותו למחברתך‪.‬‬

‫תענית פרק א‬

‫עד אימתי שואלין את הגשמים?‬
‫רבי יהודה אומר‪ :‬עד שיעבור הפסח‪.‬‬
‫רבי מאיר אומר‪ :‬עד שיצא ניסן‪,‬‬
‫שנאמר "ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון"‪) .‬יואל ב'(‬
‫ביאור‪:‬‬
‫עד אימתי מזכירים בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה"?‬
‫רבי יהודה אומר‪ ,‬עד לאחר חג הפסח‪ ,‬ובחול המועד עדיין מבקשים גשם‪.‬‬
‫רבי מאיר אומר‪ ,‬עד סוף ניסן‪ ,‬כי לפי הפסוק ביואל‪ ,‬בחודש הראשון‪ ,‬שהוא ניסן‪,‬‬
‫עדיין יורד המלקוש ‪ -‬הגשם האחרון‪.‬‬
‫הלכה‬
‫ההלכה היא שמבקשים גשם רק עד תפילת מנחה בערב פסח‪ .‬בחג הפסח מזכירים‬
‫גשם )מוריד הגשם( רק בתפילת שחרית של יום טוב ראשון‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫כסליו‬
‫חג החנוכה חל בחודש כסליו‪ .‬על חנוכה לא נוכל ללמוד משנה‪ ,‬כי על חג החנוכה לא‬
‫נאמר דבר במשנה‪ .‬חג החנוכה מוזכר בברייתא‪ ,‬המופיעה בתלמוד הבבלי‪ ,‬במסכת‬
‫שבת‪.‬‬

‫מהי ברייתא@‬
‫בפרקים הקודמים למדנו משניות שונות‪ .‬המשניות הן קובץ שיש בו ששה סדרים‪,‬‬
‫וכל סדר מחולק למסכתות‪ .‬כל מסכת מחולקת לפרקים‪ ,‬וכל פרק ‪-‬‬
‫למשניות‪.‬‬
‫את המשנה ערך רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שחי בערך בשנת ‪ 200‬לספירה‬
‫הנוצרית‪ ,‬כמאה ושלושים שנה אחרי חורבן בית המקדש‪.‬‬
‫רבי יהודה הנשיא אסף את כל ההלכות שנכתבו על ידי חכמי הדורות‬
‫שהיו לפניו‪ ,‬סידר אותן וערך את המשנה‪ .‬ומה קרה להלכות שרבי יהודה‬
‫הנשיא החליט שלא לכלול אותן במשנה? הלכות אלה נשמרו גם הם‬
‫בקבצים מיוחדים‪ ,‬או שחכמים המשיכו ללמוד אותן‪ ,‬וכאשר למדו את‬
‫המשנה‪ ,‬זכרו גם את ההלכות שלא נכנסו למשנה‪.‬‬
‫שלש מאות שנה למדו את המשנה‪ ,‬ואת כל מה שלמדו כתבו בספר חדש‪,‬‬
‫הלא הוא התלמוד‪ .‬בתלמוד כתבו את כל הפירושים שפירשו את המשנה‪ ,‬את כל‬
‫השאלות ששאלו עליה‪ ,‬ואת כל העניינים החדשים שלמדו‪ ,‬והם לא כתובים במשנה‪.‬‬
‫בתלמוד מוזכרים הרבה הלכות שרבי יהודה הנשיא לא הכניס אותן למשנה‪.‬‬
‫להלכות אלה‪ ,‬שלמדו החכמים בתקופת המשנה‪ ,‬והן לא במשנה‪ ,‬קוראים‬
‫"ברייתות"‪ .‬פירוש המילה ‪ -‬בר=חוץ‪ .‬בריתא‪ ,‬הלכה שהיא מחוץ למשנה‪.‬‬
‫הסיפור על חנוכה הוא ברייתא כזאת‪ .‬הסיפור לא נכנס למשנה‪ ,‬אבל חכמים זכרו‬
‫אותו ולמדו אותו‪ ,‬וכאשר כתבו את התלמוד‪ ,‬הכניסו לשם את הסיפור על חנוכה‪,‬‬
‫מתוך הברייתא‪.‬‬

‫חמשה חומשי תורה‬
‫ברייתות‬

‫משניות‬
‫התלמוד‬

‫‪41‬‬

‫ששה סדרי משנה‬

‫זרעים‬
‫מועד‬
‫נשים‬
‫נזיקין‬
‫קדשים‬
‫טהרות‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫חג החנוכה‬
‫תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב‬
‫תנו רבנן‪ :‬נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ‪.‬‬
‫אם היה דר בעלייה ‪ -‬מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים‪.‬‬
‫ובשעת הסכנה ‪ -‬מניחה על שלחנו‪ ,‬ודיו‪.‬‬

‫‪ .1‬הגמרא מתארת שלשה מקומות שבהם‬
‫מניחים את נר החנוכה‪ .‬סמן בטבלה מתי‬
‫מניחים בכל אחד מהמקומות‪:‬‬
‫פתח‬
‫הבית‬
‫חלון‬
‫שולחן‬
‫‪ .2‬תן דוגמה לסכנה שבגללה אין מניחים את נרות‬
‫החנוכה מחוץ לבית‪ .‬האם אתה מכיר מקרים‬
‫כאלה?‬
‫תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב )המשך(‬
‫מאי חנוכה?‬
‫דתנו רבנן‪:‬‬
‫ימי החנוכה שמונה הם‬
‫בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון‪,‬‬
‫שאין להספיד בהם‪ ,‬ואין להתענות בהם‬
‫דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון‪.‬‬
‫שכשנכנסו יוונים להיכל‪,‬‬
‫טמאו כל השמנים שבהיכל‪.‬‬
‫וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום‪,‬‬
‫בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן‪,‬‬
‫שהיה מונח בחותמו של כהן גדול‪,‬‬
‫ולא היה בו אלא להדליק יום אחד‪.‬‬
‫נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים‪.‬‬
‫לשנה אחרת קבעום‬
‫לקרוא הלל ולומר על הניסים‬
‫ועשאום ימים טובים בהלל והודאה‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג‬
‫הלכה א‬
‫בבית שני‪ ,‬כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל‪ ,‬ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק‬
‫בתורה ובמצות‪ ,‬ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם‪ ,‬ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות‬
‫וטמאו הטהרות‪ ,‬וצר להם לישראל מאד מפניהם‪ ,‬ולחצום לחץ גדול‪ ,‬עד שריחם‬
‫עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם‪ .‬וגברו בני חשמונאי הכהנים‬
‫הגדולים והרגום‪ ,‬והושיעו ישראל מידם‪ ,‬והעמידו מלך מן הכהנים‪ ,‬וחזרה מלכות‬
‫לישראל יתר על מאתים שנה‪ ,‬עד החורבן השני‪.‬‬
‫הלכה ב‬
‫וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום‪ ,‬בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה‪ ,‬ונכנסו‬
‫להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד‪ ,‬ולא היה בו להדליק אלא יום‬
‫אחד בלבד‪ ,‬והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים‪ ,‬עד שכתשו זיתים והוציאו‬
‫שמן טהור ‪.‬‬
‫הלכה ג‬
‫ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור‪ ,‬שיהיו שמונת הימים האלו‪ ,‬שתחלתן מליל‬
‫חמשה ועשרים בכסלו‪ ,‬ימי שמחה והלל‪ .‬ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי‬
‫הבתים‪ ,‬בכל לילה ולילה משמונת הלילות‪ ,‬להראות ולגלות הנס‪ .‬וימים אלו הן‬
‫הנקראין "חנוכה"‪ ,‬והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים‪ ,‬והדלקת הנרות בהן‬
‫מצוה מדברי סופרים‪ ,‬כקריאת המגילה‪.‬‬
‫‪ .1‬השווה את דברי הרמב"ם על פך השמן לדברי‬
‫הגמרא‪ .‬הרמב"ם השמיט משהו שהיה כתוב‬
‫בגמרא‪ .‬מהו?‬
‫‪ .2‬כמה זמן ארכה ממלכת החשמונאים? בית‬
‫המקדש חרב בשנת ‪ 70‬לספירה‪ .‬מתי‪ ,‬לפי זה‪,‬‬
‫היה מרד החשמונאים?‬
‫‪ .3‬ההסטוריונים קובעים את מרד החשמונאים‬
‫בשנת ‪ 165‬לפני הספירה‪ .‬לפי זה‪ ,‬כמה שנים‬
‫לפני החורבן נסתיימה עצמאות ממלכת‬
‫החשמונאים?‬

‫‪43‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫טבת‬
‫חודש טבת הוא החודש העשירי‪ .‬אנו מתחילים את מספר החודשים מחודש ניסן‪,‬‬
‫שהוא "ראש חודשים"‪ ,‬וחודש טבת הוא החודש העשירי מניסן‪.‬‬
‫עשרה בטבת‬
‫בחודש טבת אין חגים‪ .‬יש בו תענית אחת‪ :‬עשרה בטבת‪ .‬מה מקור תענית זו?‬
‫תוספתא סוטה פרק ו הלכה י‬

‫דרש רבי‪ :‬הרי הוא אומר )זכריה ח‪,‬יט( "כה אמר ה' צבאות‪ :‬צום הרביעי וצום‬
‫החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים‬
‫טובים‪ ,‬והאמת והשלום אהבו"‪.‬‬
‫"צום הרביעי" ‪ -‬זה שבעה עשר בתמוז‪ ,‬שבו הבקעה העיר‪ .‬ולמה נקרא שמו רביעי?‬
‫שהוא רביעי לחדשים‪.‬‬
‫"צום החמישי" ‪ -‬זו תשעה באב‪ ,‬יום שנשרף בו בית המקדש‪ .‬ולמה נקרא שמו‬
‫חמישי‪ ,‬שהוא חדש חמישי‪.‬‬
‫"צום השביעי" זה שלשה בתשרי‪ ,‬יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם‪ ,‬שהרגו ישמעאל‬
‫בן נתניה‪ .‬ללמדך שקשה מיתתן של צדיקים לפני המקום כחורבן בית המקדש‪.‬‬
‫ולמה נקרא שמו שביעי‪ ,‬שהוא חדש שביעי‪.‬‬
‫"צום העשירי" זה עשרה בטבת‪ ,‬יום שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלם‪ ,‬שנאמר‬
‫)יחזקאל כד‪ ,‬א‪-‬ב(‪ :‬ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש‬
‫לאמר‪ :‬בן אדם‪ ,‬כתוב לך את שם היום‪ ,‬את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל‬
‫ירושלם‪ ,‬בעצם היום הזה‪.‬‬
‫‪ .1‬שלשה צומות קשורים בחורבן ירושלים בידי‬
‫נבוכדנצר מלך בבל‪ .‬מהם? באיזה סדר היו‬
‫המאורעות שבגללם צמים?‬
‫‪ .2‬זכריה הנביא מבטיח שהצומות יהפכו להיות‬
‫ימי שמחה‪ .‬מתי יהיו הצומות ימי שמחה?‬
‫בימינו הוסיפה הרבנות הראשית לישראל עוד נושא לצום של עשרה בטבת‪ .‬יום זה‬
‫נקבע ב"יום הקדיש הכללי"‪ .‬כל מי שקרובי משפחתו נרצחו בשואה‪ ,‬ואין הוא יודע‬
‫את יום מותם‪ ,‬אומר קדיש ביום זה‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫תקופת טבת‬
‫השנה מתחלקת לעונות‪ :‬אנחנו מכירים ארבע עונות בשנה‪ :‬סתיו וחורף‪ ,‬אביב‬
‫וקיץ‪ .‬רבי שמעון בן גמליאל מחלק את השנה לששה חלקים‪ ,‬בכל חלק שמונה‬
‫שבועות‪ .‬וכך הוא מתאר את השנה‪:‬‬
‫בראשית רבה פרשה לד‬

‫רבי שמעון בן גמליאל אומר משום רבי מאיר‪:‬‬
‫חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו זרע‪,‬‬
‫חצי כסליו וטבת וחצי שבט חורף‪,‬‬
‫חצי שבט ואדר וחצי ניסן קור‪,‬‬
‫חצי ניסן ואייר וחצי סיון קציר‪,‬‬
‫חצי סיון ותמוז וחצי אב קיץ‪,‬‬
‫חצי אב ואלול וחצי תשרי חום‪.‬‬

‫‪ .1‬צייר בעיגול את ששת החלקים של השנה‪.‬‬
‫רשום בכל מקום את החודשים המתאימים‪,‬‬
‫ומהו מזג האוויר בכל חודש‪ .‬כתוב גם מה‬
‫עושים בשדות בכל אחד מהזמנים האלה‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫חודש שבט‬
‫בתחילת החוברת למדנו את המשנה הראשונה של מסכת ראש השנה‪ .‬באותה משנה‬
‫למדנו את המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל‪ ,‬מתי ראש השנה לאילן‪ .‬נחזור ונקרא‬
‫את המשנה‪:‬‬
‫ראש השנה פרק א‪ ,‬משנה א‪:‬‬

‫באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי‬
‫בית הלל אומרים בחמשה עשר בו‪.‬‬
‫‪ .1‬חזור וקרא את הדברים שלמדנו בתחילת‬
‫החוברת‪ ,‬והזכר מהם הדינים המיוחדים לט"ו‬
‫בשבט‪.‬‬

‫ברכות הנהנין‬
‫חודש שבט קשור בזיכרוננו לפירות הגדלים בשדה‪ .‬בחודש זה מתחלפים השנים בין‬
‫המעשרות שמפרישים מפירות העץ‪ ,‬ובארץ ישראל התחילו‪ ,‬בשנים האחרונות‪,‬‬
‫לטעת עצים בט"ו בשבט‪ .‬מנהג זה אין לו מקור בדברי חז"ל‪ ,‬אבל הוא מבטא את‬
‫היחס לאדמה ולצומח‪.‬‬
‫בפרק זה נלמד על הברכות שמברכים על המאכלים השונים‪ :‬על פרי האדמה ופרי‬
‫העץ‪ ,‬ועל הלחם והיין‪ .‬לברכות אלה קוראים "ברכות הנהנין" ‪ -‬ברכות שמברכים‬
‫כאשר נהנים מאוכל‪.‬‬
‫יש עוד ברכות‪ ,‬כמו ברכה שמברכים כאשר לובשים ציצית‪ ,‬או נוטלים לולב‬
‫בסוכות‪ .‬לברכות אלה קוראים "ברכות המצוות"‪ .‬על ברכות אלה לא נלמד בפרק‬
‫זה‪.‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד א‬
‫תנו רבנן‪ :‬אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה‪ ,‬וכל הנהנה מן‬
‫העולם הזה בלא ברכה ‪ -‬מעל‪.‬‬
‫מאי תקנתיה )מה תקנתו?( ‪ -‬ילך אצל חכם‪ …‬וילמדנו ברכות‪ ,‬כדי שלא‬
‫יבא לידי מעילה‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫לפי דברי הגמרא האלה‪ ,‬העולם כולו שייך לה'‪ ,‬ואדם הנהנה ממשהו בלי לברך‪,‬‬
‫כאילו "מעל" ‪ -‬גנב את הדבר‪ .‬הברכה נותנת רשות לאדם לקחת את מה ששייך לה'‪,‬‬
‫ולהשתמש בו בשביל עצמו‪ .‬לכן אדם צריך ללכת אצל חכם‪ ,‬וללמוד דיני ברכות‪,‬‬
‫כדי שלא יאכל בלי ברכה‪ ,‬וימעל‪.‬‬
‫‪ .1‬אדם נהנה מהרבה מאוד דברים בעולם‪ .‬מדוע‬
‫צריך לברך דווקא על אוכל‪ ,‬ולא על נוף יפה‬
‫שרואים‪ ,‬או שיר יפה ששומעים?‬
‫רמז‪ :‬נסה לחשוב מתי אומרים "תודה"‪.‬‬

‫ברכות פרק ו משנה א‬

‫כיצד מברכין על הפירות?‬
‫על פירות האילן אומר "בורא פרי העץ"‪,‬‬
‫חוץ מן היין‪.‬‬
‫שעל היין אומר "בורא פרי הגפן"‪.‬‬
‫ועל פירות הארץ אומר "בורא פרי האדמה"‪,‬‬
‫חוץ מן הפת‪.‬‬
‫שעל הפת הוא אומר "המוציא לחם מן הארץ" ‪.‬‬
‫ועל הירקות אומר "בורא פרי האדמה"‪.‬‬
‫רבי יהודה אומר‪" :‬בורא מיני דשאים"‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫‪ .1‬המשנה מבדילה בין שלשה סוגים של פירות‪:‬‬
‫מלא את הטבלה הבאה‪ ,‬ורשום בכל מקום מהי‬
‫הברכה שיש לברך‪.‬‬
‫הברכה‬

‫סוג הצמח‬

‫הפרי היוצא מהכלל‬

‫פירות האילן‬

‫יין‬

‫פירות הארץ‬

‫פת‬

‫ירקות‬

‫הברכה‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫‪ 2.‬איך קוראים לעץ במשנה‪ ,‬ואיך קוראים לו‬
‫בנוסח הברכה?‬
‫‪ .3‬איך כתוב בחומש בראשית פרק א'?‬
‫ "עץ פרי עושה פרי למינו" )בראשית א‪,‬יא( או‪:‬‬‫ "אילן פרי עושה פרי למינו"?‬‫איזה משתי המילים אילן‪/‬עץ אינה מופיעה‬
‫בתורה?‬
‫יש עוד ברכה שלא הוזכרה במשנה‪ ,‬והיא ברכה על עוגות‪ .‬על עוגות מברכים "בורא‬
‫מיני מזונות"‪.‬‬

‫טעות בברכה‬
‫המשנה הבאה עוסקת בשאלה מה קורה אם טועים‪ ,‬ומברכים ברכה לא מתאימה‪.‬‬
‫וכך אומרת המשנה‪:‬‬
‫ברכות פרק ו משנה ב‬

‫ברך על פירות האילן "בורא פרי האדמה" ‪ -‬יצא‪.‬‬
‫ועל פירות הארץ "בורא פרי העץ" ‪ -‬לא יצא‪.‬‬
‫על כולם אם אמר "שהכל נהיה" ‪ -‬יצא‪.‬‬
‫המשנה מוסיפה ברכה נוספת‪" :‬שהכל נהיה בדברו"‪ .‬עכשיו אנו מכירים שלש‬
‫ברכות כלליות‪:‬‬

‫בורא פרי העץ‬
‫בורא פרי האדמה‬
‫‪48‬‬

‫יוצא מהכלל‪ :‬יין‬
‫יוצא מהכלל‪ :‬פת‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫שהכל נהיה בדברו‬
‫"הכל" ‪ -‬כולל את כל הדברים בעולם‪ :‬מים ותירס‪ ,‬תפוחים ויין‪ ,‬עוגות ולחם‪ .‬לכן ‪-‬‬
‫אם ברך "שהכל נהיה בדברו" ‪ -‬הברכה מתאימה לכל דבר‪.‬‬
‫"פרי האדמה" כולל את כל הדברים הצומחים‪ :‬תירס ותפוחים‪ ,‬עוגות ויין‪ .‬לכן ‪-‬‬
‫אם ברך "בורא פרי האדמה" ‪ -‬הברכה מתאימה לכל הדברים הצומחים‪.‬‬
‫"פרי עץ" כולל רק מה שצומח על העץ‪ :‬תפוחים ויין‪ ,‬ענבים ואגסים‪ .‬אם ברך על‬
‫תפוחי אדמה "בורא פרי העץ" ‪ -‬לא יצא‪ ,‬כי ברך ברכה לא נכונה‪.‬‬
‫‪ .1‬רשום בטבלה הבאה שמות של מאכלים‪ ,‬את‬
‫הברכה שצריך לברך עליהם‪ ,‬ואת הברכה‬
‫שמועילה אם ברכו בטעות‪.‬‬
‫הברכה‬

‫המאכל‬

‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד א‬
‫אמר רבי עקיבא‪ :‬אסור לאדם שיטעום‬
‫כלום קודם שיברך‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת גיטין דף סב עמוד א‬
‫אמר רב יהודה אמר רב‪ :‬אסור לו לאדם‬
‫שיטעום כלום עד שיתן מאכל לבהמתו‪,‬‬
‫שנאמר‪) :‬דברים י"א( "ונתתי עשב בשדך‬
‫לבהמתך"‪ ,‬והדר "ואכלת ושבעת"‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד ב‬
‫אמר רבי יהושע בן לוי‪ :‬כיון שהגיע זמן‬
‫תפלת המנחה‪ ,‬אסור לו לאדם שיטעום‬
‫כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫ברכה‬
‫מועילה‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫שלש האמרות‪ ,‬של רבי עקיבא‪ ,‬של רב יהודה בשם רב ושל רבי יהושע בן לוי‬
‫מלמדות מה צריך אדם לעשות לפני שהוא אוכל‪:‬‬
‫רבי עקיבא אומר‬

‫אדם צריך לברך לפני שהוא אוכל‪.‬‬

‫רב יהודה בשם רב אומר‬

‫אדם צריך לתת מאכל לבהמות שלו‪ ,‬לפני שהוא אוכל‪.‬‬

‫רבי יהושע בן לוי אומר‬

‫אדם צריך להתפלל מנחה לפני שהוא אוכל‬

‫‪ 1.‬נסה להגדיר במשפט אחד‪ :‬לפני שאדם‬
‫מתפלל‪ ,‬הוא צריך למלא את חובותיו כלפי‬
‫‪…………..‬‬
‫‪ .2‬במה דומה תפילת מנחה לברכות הנהנים?‬

‫‪50‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫חודש אדר‬
‫חודש אדר הוא החודש השישי בחדשי השנה‪ ,‬אם מונים מתשרי‪ ,‬והוא החודש‬
‫האחרון של השנה‪ ,‬כאשר מונים לפי סדר החודשים‪ ,‬המתחיל בניסן‪.‬‬
‫לפעמים יש שני חודשי אדר‪ :‬אדר ראשון ואדר שני‪ .‬הסיבה היא ששנים עשר‬
‫חדשים של הלוח היהודי‪ ,‬שהוא לפי חודשי הירח‪ ,‬הם פחות משנה שלמה לפי הלוח‬
‫הנוצרי‪ ,‬שהוא לפי השמש‪ .‬עונות השנה הם לפי הלוח של השמש‪ .‬כדי שחג הפסח‬
‫יהיה תמיד באביב‪ ,‬בחודש מרץ או אפריל‪ ,‬ולא בחורף בחודש פברואר‪ ,‬צריך בכל‬
‫שנתיים או שלש שנים להוסיף עוד חודש אחד ללוח העברי‪ .‬ההוספה היא בחודש‬
‫אדר‪ :‬מוסיפים את חודש אדר ראשון‪ ,‬וחודש אדר שני נשאר כמו שהיה‪ ,‬ובו חג‬
‫הפורים‪.‬‬

‫מחשבת המן‬
‫המגילה מספרת כי המן בחר את היום בו יהרגו את היהודים על פי גורל‪.‬‬

‫אסתר פרק ג‬
‫ז( בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל‬
‫פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש‬
‫אדר‪:‬‬
‫המן הפיל גורל‪ ,‬ועבר על חודשי השנה‪ ,‬חודש אחר חודש‪ ,‬עד שבחר את החודש בו‬
‫יצווה להרוג את היהודים‪ .‬והמדרש מתאר מדוע מחודש ניסן‪ ,‬ועד חודש אדר‪ ,‬שנים‬
‫עשר חודשים חיפש‪ ,‬ולא מצא חודש שהוא יהיה חודש הפרעות ביהודים‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫אסתר רבה *וילנא) פרשה ז ד‪#‬ה יא בחדש הראשון‬
‫כשאמר המן הרשע לאבד את ישראל‪ ,‬אמר‪ :‬איך אני שולט בהן‪ ,‬הריני‬
‫מפיל גורלות‪..‬‬
‫התחיל בחדש ניסן ‪ -‬ועלה בו זכות פסח‪.‬‬
‫באייר ‪ -‬זכות פסח קטן‪ ,‬וזכות המן שניתן להם לישראל בחמשה עשר בו‪.‬‬
‫בסיון ‪ -‬זכות התורה‪.‬‬
‫בתמוז ‪ -‬זכות הארץ‪.‬‬
‫ועוד‪ :‬למה לא עלה הגורל בתמוז ואב? שאמרו לפני הקב"ה‪:‬‬
‫רבש"ע‪ ,‬דיינו פורענות שאירעו בנו לבניך‪ :‬בתמוז חמשה‪ ,‬ובאב‬
‫חמשה‪.‬‬
‫עלה אלול ‪ -‬זכות השלמת החומה של ירושלים‪ ,‬שבו נשלמה‪ .‬וזה שאמר‬
‫הכתוב "ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול"‪) .‬נחמיה ו'(‪.‬‬
‫וגם זכות מעשר בהמה‪ ,‬כההיא דתנינן תמן )=כמו שלמדנו שם(‬
‫באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה‪.‬‬
‫עלה בתשרי ‪-‬זכות שופר וכפור ורגלים‪.‬‬
‫עלה במרחשון ‪ -‬זכות שרה אמנו‪ ,‬שבו מתה‪.‬‬
‫כסלו ‪ -‬זכות חנוכה‪.‬‬
‫עלה טבת ‪ -‬זכות עזרא‪ .‬וזה שאמר הכתוב "ויעשו כן בני הגולה ויבדלו‬
‫עזרא הכהן ‪ …‬וישבו ביום אחד לחדש העשירי‪ …‬וגו' ויכלו בכל‬
‫אנשים ההושיבו נשים נכריות" וגו'‪) ,‬עזרא י'(‪.‬‬
‫עלה שבט ‪ -‬זכות אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬בעשרים ושלשה בו נתקבצו בו כל‬
‫ישראל על פילגש בגבעה ועל צלם מיכה‪.‬‬
‫עלה ראש חדש אדר ‪ -‬ולא מצא בו שום זכות‪.‬‬
‫‪ .1‬נסה למצוא מה קרה בכל אחד מהחודשים‪,‬‬
‫שהיה לישראל זכות‪ ,‬ובגללה לא יכל המן‬
‫לצוות שיהרגו בו את היהודים‪.‬‬

‫פורים‬
‫החג המרכזי של חודש אדר הוא חג הפורים‪ .‬בפרק זה נלמד על פורים‪ .‬כל מה שאנו‬
‫יודעים על פורים הוא מן הכתוב במגילת אסתר‪ .‬חג הפורים הוא לזכר ההצלה‬
‫שהייתה בימי מרדכי ואסתר‪ .‬מרדכי ואסתר גם קבעו את המצוות הנוהגות בחג‬
‫הפורים‪ .‬וכך כתוב במגילה‪:‬‬

‫אסתר פרק ט‬
‫)כ( ויכתב מרדכי את הדברים האלה‪,‬‬
‫וישלח ספרים אל כל היהודים‬
‫‪52‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים‪:‬‬
‫)כא( לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר‬
‫ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה‪.‬‬
‫)כב( כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם‪,‬‬
‫והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב‪,‬‬
‫לעשות אותם ימי משתה ושמחה‪,‬‬
‫ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים‪:‬‬
‫)כג( וקבל היהודים את אשר החלו לעשות‬
‫ואת אשר כתב מרדכי אליהם‪:‬‬
‫)כד( כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים‬
‫חשב על היהודים לאבדם‪.‬‬
‫והפיל פור ‪ -‬הוא הגורל ‪ -‬להמם ולאבדם‪.‬‬
‫)כה( ובבאה לפני המלך אמר‬
‫עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו‬
‫ותלו אתו ואת בניו על העץ‪:‬‬
‫)כו( על כן קראו לימים האלה פורים‪ ,‬על שם הפור‬
‫על כן על כל דברי האגרת הזאת‪,‬‬
‫ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם‪:‬‬
‫)כז( קימו וקבל וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם‬
‫ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור‬
‫להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה‪.‬‬
‫)כח( והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור‪,‬‬
‫משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר‪,‬‬
‫וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים‬
‫וזכרם לא יסוף מזרעם‪.‬‬
‫ועכשיו נקרא בעיון את הפסוקים המתארים את מה שקרה בפורים‪ ,‬ואת המצוות‬
‫שיש לקיים בחג הפורים‪.‬‬
‫הפסוקים המתארים את הנס שקרה בפורים הם הפסוקים האלה‪:‬‬

‫)כד( כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים‬
‫חשב על היהודים לאבדם‬
‫והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם‪:‬‬
‫)כה( ובבאה לפני המלך אמר‬
‫עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו‬
‫ותלו אתו ואת בניו על העץ‪:‬‬
‫‪53‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫הפסוקים המתארים את המצוות של חג הפורים הם הפסוקים האלה‪:‬‬
‫=======================‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/gola/hodesh/manot.gif‬‬

‫===========================‬
‫)כא( לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר‬
‫ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה‪:‬‬
‫)כב( כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם‪,‬‬
‫והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב‪,‬‬
‫לעשות אותם ימי משתה ושמחה‪,‬‬
‫ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים‪… :‬‬
‫)כח( והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור‬
‫משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר ‪…‬‬
‫‪ .1‬בפסוקים שהובאו מתוך המגילה מוזכרים‬
‫האנשים המרכזיים בסיפור מגילת אסתר‪ .‬מצא‬
‫את האנשים האלה‪) .‬שים לב‪ :‬חלק מהם אינם‬
‫מוזכרים בשמם!(‬
‫‪ 2.‬בפסוק כב כתובות שלש מארבע המצוות של‬
‫פורים‪ .‬מה הם?‬
‫‪ .3‬בפסוק כח מוזכרת עוד מצווה ממצוות הפורים‪.‬‬
‫מה היא?‬
‫ארבע הם מצוות חג הפורים‪:‬‬
‫]א[ מקרא מגילה‬
‫]ב[ סעודת פורים )=משתה ושמחה(‬
‫]ג[ משלוח מנות‬
‫]ד[ מתנות לאביונים‬
‫הרמב"ם מסביר את מצוות היום‪ .‬נקרא את דבריו‪:‬‬

‫רמב‪#‬ם הלכות מגילה וחנוכה פרק א‬
‫הלכה א‪ .‬קריאת המגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים‪ ,‬והדברים‬
‫ידועים שהיא תקנת נביאים‪ ,‬והכל חייבים בקריאתה ‪ …‬ומחנכין את‬
‫הקטנים לקרותה‪…‬‬

‫רמב‪#‬ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ב‬
‫‪54‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫הלכה יד‪ .‬מצות יום ארבעה עשר ‪ …‬להיות יום שמחה ומשתה ומשלוח‬
‫מנות לרעים ומתנות לאביונים‪ ,‬ומותר בעשיית מלאכה‪…‬‬
‫הלכה טו‪ .‬כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר‬
‫תמצא ידו‪ ,‬ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות‪.‬‬
‫וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות של בשר‪ ,‬או שני מיני תבשיל‪ ,‬או שני מיני‬
‫אוכלין‪ ,‬לחברו‪ .‬שנאמר )אסתר ט'( "ומשלוח מנות איש לרעהו" ‪ -‬שתי‬
‫מנות לאיש אחד‪ .‬וכל המרבה לשלוח לרעים ‪ -‬משובח‪ .‬ואם אין לו‪ ,‬מחליף‬
‫עם חברו‪ :‬זה שולח לזה סעודתו‪ ,‬וזה שולח לזה סעודתו‪ ,‬כדי לקיים‬
‫"ומשלוח מנות איש לרעהו"‪.‬‬
‫הלכה טז‪ .‬וחייב לחלק לעניים ביום הפורים‪ .‬אין פחות משני עניים‪ :‬נותן‬
‫לכל אחד מתנה אחת‪ ,‬או מעות‪ ,‬או מיני תבשיל‪ ,‬או מיני אוכלין‪ .‬שנאמר‬
‫"ומתנות לאביונים" ‪ -‬שתי מתנות לשני עניים‪ .‬ואין מדקדקין במעות‬
‫פורים‪ ,‬אלא כל הפושט ידו ליטול נותנין לו‪…‬‬
‫‪ 1.‬סדר את מצוות הפורים לפי סדר עולה של‬
‫מספר המשתתפים במצווה‪ :‬מצווה לאדם אחר‪,‬‬
‫לשני אנשים‪ ,‬למשפחה ולבית הכנסת‪.‬‬
‫‪ .2‬שני עניים שאין להם אפשרות לשלוח מנות‬
‫לחבר‪ ,‬מה יעשו? כיצד דבר זה מוסיף אהבה בין‬
‫אנשים‪ ,‬למרות שלא נתנו מתנה?‬

‫‪55‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫חודש ניסן‬
‫חג הפסח הוא החג הראשון שחגגו בני ישראל‬
‫כאשר יצאו ממצרים‪ .‬חודש ניסן הוא החודש‬
‫הראשון‪ ,‬לזכר יציאת מצרים שהייתה בחודש‬
‫ניסן‪ .‬מצוות רבות יש בחג הפסח‪:‬‬
‫בזמן בית המקדש‪ :‬מביאים קרבן בערב פסח‪ ,‬ואוכלים אותו בליל הפסח‬
‫מצווה להוציא את החמץ מן הבית‬
‫מצווה לאכול מצות‬
‫מצווה לחוג את ליל הסדר‪ ,‬ולספר ביציאת‬
‫מצרים‬
‫מהיום השני של פסח סופרים חמישים יום‪,‬‬
‫ואחריהם חוגגים את חג השבועות‪.‬‬

‫מצוות הפסח בתורה‬
‫ספר שמות פרק יג‬

‫)ג( וַיּ ֹאמֶ ר משֶׁ ה ֶאל הָ עָ ם‬
‫אתם ִמ ִמּצְ ַריִם ִמבֵּ ית עֲבָ ִדים‬
‫זָכוֹר ֶאת הַ יּוֹם הַ זֶּה אֲ שֶׁ ר יְצָ ֶ‬
‫חזֶק ָיד הוֹצִ יא ה’ ֶא ְתכֶם ִמזֶּה וְ ל ֹא י ֵָאכֵל חָ מֵ ץ‪:‬‬
‫כִּ י בְּ ֹ‬
‫)ד( הַ יּוֹם ַא ֶתּם יֹצְ ִאים בְּ חֹדֶ שׁ הָ ָאבִ יב‪:‬‬
‫)ה( וְ הָ יָה כִ י יְבִ יאֲ � ה’‬
‫ְבוּסי‬
‫ֶאל ֶא ֶרץ הַ כְּ ַנ ֲענִי וְ הַ ִח ִתּי וְ הָ אֱ מ ִֹרי וְ הַ ִחוִּ י וְ הַ י ִ‬
‫וּדבָ שׁ‬
‫אֲ שֶׁ ר נ ְִשׁבַּ ע לַאֲ ב ֶֹתי� ל ֶָתת לָ� ֶא ֶרץ זָבַ ת חָ ָלב ְ‬
‫וְ עָ בַ ְד ָתּ ֶאת הָ ֲעבֹדָ ה הַ זּ ֹאת בַּ חֹדֶ שׁ הַ זֶּה‪:‬‬
‫)ו( ִשׁבְ עַ ת י ִָמים תּ ֹאכַל מַ צֹּת וּבַ יּוֹם הַ ְשּׁבִ יעִ י חַ ג לַה’‪:‬‬
‫)ז( מַ צּוֹת י ֵָאכֵל ֵאת ִשׁבְ עַ ת הַ יּ ִָמים‬
‫וְ ל ֹא י ֵָר ֶאה לְ� חָ מֵ ץ וְ ל ֹא י ֵָר ֶאה לְ� ְשׂאֹר בְּ כָל גְּ ֻבלֶ�‪:‬‬
‫)ח( וְ ִהגּ ְַד ָתּ לְבִ נְ� בַּ יּוֹם הַ הוּא לֵאמֹר‬
‫אתי ִמ ִמּצְ ָריִם‪:‬‬
‫בַּ עֲבוּר זֶה עָ שָׂ ה ה’ לִי בְּ צֵ ִ‬
‫)ט( וְ הָ יָה לְ� לְאוֹת עַ ל י ְָד� וּלְזִ כָּרוֹן בֵּ ין עֵ ינֶי�‬
‫תּוֹרת ה’ בְּ פִ י�‬
‫לְמַ עַ ן ִתּ ְהיֶה ַ‬
‫כִּ י בְּ יָד חֲ ז ָָקה הוֹצִ אֲ � ה’ ִמ ִמּצְ ָריִם‪:‬‬
‫)י( וְ שָׁ מַ ְר ָתּ ֶאת הַ חֻ ָקּה הַ זּ ֹאת לְמוֹעֲדָ הּ ִמיּ ִָמים י ִָמימָ ה‪:‬‬
‫‪ 1.‬בפסוקים מוזכר חג הפסח‪ ,‬הסיבות לחג זה‪,‬‬
‫והמצוות העיקריות של הפסח‪ .‬מצא אותן!‬
‫‪ .2‬מהו ה"אות על ידך" ומהו ה”זיכרון בין עיניך"?‬
‫‪56‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫בדיקת חמץ‬
‫ספר שמות פרק יג‬

‫)ז( מַ צּוֹת י ֵָאכֵל ֵאת ִשׁבְ עַ ת הַ ָיּ ִמים‬
‫וְ ל ֹא י ֵָר ֶאה לְ� חָ מֵ ץ וְ ל ֹא י ֵָר ֶאה לְ� ְשׂאֹר בְּ כָל גְּ ֻבלֶ�‪:‬‬
‫פסחים פרק א משנה א‬

‫אור לארבעה עשר בודקים את החמץ‬
‫לאור הנר‪.‬‬
‫כל מקום שאין מכניסין בו חמץ‬
‫אין צריך בדיקה‪.‬‬
‫אור לארבעה עשר ‪ -‬הלילה שלפני יום ארבעה‬
‫עשר בחודש‪.‬‬
‫בודקים את החמץ ‪ -‬בודקים ומחפשים את החמץ‬
‫בכל מקום שהיה בו חמץ במשך השנה‪ ,‬כדי‬
‫שלא יישאר חמץ בבית בחג הפסח‪.‬‬
‫‪ .1‬ספר על הכנת הבית לפסח‪ ,‬ועל ניקוי הבית‬
‫מחמץ‪ .‬האם אתה יודע איך בודקים את החמץ?‬

‫רמב‪#‬ם הלכות חמץ ומצה פרק ב‬
‫א‪ .‬מצות עשה מן התורה להשבית החמץ קודם זמן איסור אכילתו‪,‬‬
‫שנאמר )שמות י"ב( "ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם"‪ ,‬ומפי‬
‫השמועה למדו ש"ראשון" זה‪ ,‬הוא יום ארבעה עשר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ומה היא השבתה זו האמורה בתורה? היא שיבטל החמץ בלבו‪ ,‬ויחשוב‬
‫אותו כעפר‪ ,‬וישים בלבו שאין ברשותו חמץ כלל‪ ,‬ושכל חמץ שברשותו הרי‬
‫הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל‪.‬‬
‫ג‪ .‬ומדברי סופרים לחפש אחר החמץ במחבואות ובחורים‪ ,‬ולבדוק‬
‫ולהוציאו מכל גבולו‪.‬‬
‫וכן מדברי סופרים שבודקין ומשביתין החמץ בלילה מתחילת ליל ארבעה‬
‫עשר לאור הנר‪ ,‬מפני שבלילה כל העם מצויין בבתיהן ואור הנר יפה‬
‫לבדיקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין בודקין לא לאור הלבנה ולא לאור החמה ולא לאור האבוקה‪ ,‬אלא‬
‫לאור הנר‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬
‫‪ .1‬הרמב"ם מדבר על "השבתה"‪ ,‬ומסביר מהו‬
‫השבתה‪ .‬הסבר את המושג "השבתה"‬
‫בלשונך‪.‬‬
‫רמב‪#‬ם הלכות חמץ ומצה פרק ג הלכה יא‬

‫כיצד ביעור חמץ?‬
‫שורפו או פורר וזורה לרוח או זורקו לים‪.‬‬
‫‪ .1‬מתי שורפים את החמץ? העזר בהגדה של‬
‫פסח‪ ,‬בתחילת ההגדה‪ .‬שם כתוב כיצד בודקים‬
‫את החמץ‪ ,‬וכיצד מבערים אותו‪.‬‬
‫‪ .2‬העתק מן ההגדה את הדברים שאומרים בזמן‬
‫שרפת החמץ‪.‬‬

‫ליל הסדר‬
‫ליל הסדר הוא הזמן שבו קוראים בהגדה‪ ,‬מזכירים‬
‫את יציאת מצרים‪ ,‬שותים את ארבע הכוסות‪,‬‬
‫אוכלים מצה ומרור ומברכים על הגאולה‪ .‬אנו‬
‫נלמד קטעים מן המשנה המתארת את ליל‬
‫הסדר‪ .‬המשנה מזכירה שכל אדם צריך להכין‬
‫ארבע כוסות יין לצורך ליל הסדר‪ .‬מתחילים את‬
‫ליל הסדר בכוס ראשונה‪ ,‬שהיא הכוס של‬
‫הקידוש‪ .‬אחר כך מוזגים את הכוס השניה‪ ,‬והבן‬
‫שואל "מה נשתנה"‪.‬‬

‫פסחים פרק י‬
‫מזגו לו כוס שני‪ ,‬וכאן הבן שואל אביו‪.‬‬
‫ואם אין דעת בבן‪ ,‬אביו מלמדו‪:‬‬
‫מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?‬
‫שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה‪,‬‬
‫הלילה הזה כולו מצה‪.‬‬
‫שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות‪,‬‬
‫הלילה הזה מרור‪.‬‬
‫שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל‪,‬‬
‫הלילה הזה כולו צלי‪.‬‬
‫‪58‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת‪,‬‬
‫הלילה הזה שתי פעמים‪.‬‬
‫ולפי דעתו של בן אביו מלמדו‪.‬‬
‫‪ .1‬מלא בטבלה הבאה את ארבע הקושיות‪:‬‬
‫בכל הלילות‬

‫קושי‬

‫הלילה הזה‬

‫ה‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫‪ .2‬ועכשיו מלא בטבלה את ארבע הקושיות כפי‬
‫שהן כתובות בהגדה של פסח‪:‬‬
‫בכל הלילות‬

‫קושי‬

‫הלילה הזה‬

‫ה‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫‪ .3‬עכשיו השווה את הקושיות השלישית‬
‫והרביעית‪ ,‬כפי שהן מופיעות במשנה‪ ,‬וכפי שהן‬
‫בהגדה של פסח‪:‬‬
‫במשנה‬

‫קושי‬

‫בהגדה‬

‫ה‬

‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫ההבדל בין הקושיות במשנה ובהגדה שלנו הוא‬
‫בגלל הזמן שהמשנה נכתבה בו‪ .‬בזמן המשנה‬
‫אכלו בליל הסדר את קורבן הפסח‪ ,‬והמצווה‬
‫היא לאכול אותו צלוי‪ .‬לכן השאלה השלישית‬
‫במשנה היא‪:‬‬

‫שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל‪,‬‬
‫הלילה הזה כולו צלי‪.‬‬

‫עכשיו שאין מקריבים קרבן פסח‪ ,‬אוכלים בשר‬
‫מבושל בליל הסדר‪ ,‬ולכן אי אפשר לשאול את‬
‫‪59‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬
‫השאלה של המשנה‪ .‬השאלה‬
‫ובמקומה מופיעה השאלה הזאת‪:‬‬

‫הוחלפה‪,‬‬

‫שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין‪,‬‬
‫הלילה הזה כולנו‬
‫מסובין‪.‬‬

‫פסח מצה ומרור‬

‫רבן גמליאל‬

‫משנה ה‬

‫רבן גמליאל היה אומר‪:‬‬
‫כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח‬
‫לא יצא ידי חובתו‪.‬‬
‫ואלו הן‪ :‬פסח מצה ומרור‪.‬‬
‫פסח ‪ -‬על שום שפסח המקום על בתי אבותינו‬
‫במצרים‪.‬‬
‫מצה ‪ -‬על שום שנגאלו אבותינו במצרים‪.‬‬
‫מרור ‪ -‬על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו‬
‫במצרים‪.‬‬
‫בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו‬
‫כאילו הוא יצא ממצרים‪ .‬שנאמר‪:‬‬
‫"והגדת לבנך ביום ההוא לאמר‬
‫בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים"‬
‫)שמות יג(‬
‫לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר‬
‫לרומם‬
‫להדר לברך לעלה ולקלס‬
‫למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו‪:‬‬
‫הוציאנו מעבדות לחירות‪,‬‬
‫מיגון לשמחה‪,‬‬
‫ומאבל ליום טוב‪,‬‬
‫ומאפילה לאור גדול‪,‬‬
‫ומשעבוד לגאולה‬
‫ונאמר לפניו הללויה‪:‬‬

‫רבן גמליאל היה נשיא‬
‫ביבנה‪,‬‬
‫הסנהדרין‬
‫ומנהיג העם בשנים‬
‫שאחרי חורבן בית‬
‫המקדש השני‪ .‬היה‬
‫מצאצאי הלל הזקן‪.‬‬
‫רבן גמליאל עסק הרבה‬
‫בקביעת הלכה בדינים‬
‫שהיו בהם מחלוקות‪,‬‬
‫הוא גם סידר את נוסח‬
‫שאנו‬
‫התפילה‬
‫מתפללים בכל יום‪.‬‬
‫נסע בשליחות העם‬
‫לרומא‪ ,‬ושם התווכח‬
‫עם פילוסופים על‬
‫ענייני דת‪ .‬בימיו החלה‬
‫להתפשט‪,‬‬
‫הנצרות‬
‫והוא תיקן את ברכת‬
‫המינים )"ולמלשינים"(‬
‫כנגדם‪.‬‬

‫רבן גמליאל אומר כי חג הפסח מרוכז סביב‬
‫שלשת המושגים האלה‪ :‬פסח‪ ,‬מצה ומרור‪.‬‬
‫‪60‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫פסח ‪ -‬על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים‪.‬‬
‫מצה ‪ -‬על שום שנגאלו אבותינו במצרים‪.‬‬
‫מרור ‪ -‬על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים‪.‬‬
‫הפסוקים הבאים מתארים את שלשת המושגים‬
‫שרבן גמליאל מזכיר‪:‬‬
‫שמות פרק יב‬

‫)כו( והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם‪:‬‬
‫)כז( ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים‬
‫בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו‪:‬‬
‫שמות פרק יב‬

‫)יז( ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם‬
‫מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם‪:‬‬
‫שמות פרק א‬

‫)יג( ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך‪:‬‬
‫)יד( וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את‬
‫כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך‪:‬‬
‫=================‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/gola/hodesh/matsot.gif‬‬
‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬
‫במדבר פרק ט‪-‬יא‬

‫על מצות ומררים יאכלהו‪:‬‬
‫הסבר על פי הפסוקים שהבאנו‪:‬‬
‫‪ 1.‬איך קשור המושג "פסח" בהצלה ממצרים‪.‬‬
‫‪ 2.‬איך קשור המושג "מצה" ביציאת מצרים‬
‫‪ .3‬איך קשור המושג "מרור" בשעבוד מצרים‪.‬‬

‫ארבע כוסות‬
‫סיפור הגאולה‬

‫ספר שמות פרק ו‬
‫)ו( ָלכֵן אֱ מֹר לִבְ נֵי י ְִשׂ ָר ֵאל אֲ נִי ה’‬
‫אתי ֶא ְתכֶם ִמ ַתּחַ ת ִסבְ �ת ִמצְ ַריִם‬
‫וְ הוֹצֵ ִ‬
‫וְ ִהצַּ ל ְִתּי ֶא ְתכֶם מֵ ֲעבֹדָ ָתם‬
‫וְ ג ַָאל ְִתּי ֶא ְתכֶם בִּ זְ רוֹעַ נְטוּיָה וּבִ ְשׁפ ִָטים גְּ ֹדלִים‪:‬‬
‫‪61‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫ֵא�הים‬
‫ִיתי ָלכֶם ל ִ‬
‫)ז( וְ ל ַָק ְח ִתּי ֶא ְתכֶם לִי לְעָ ם וְ הָ י ִ‬
‫וִ ידַ עְ ֶתּם כִּ י אֲ נִי ה’ אֱ �הֵ יכֶם‬
‫הַ מּוֹצִ יא ֶא ְתכֶם ִמ ַתּחַ ת ִסבְ לוֹת ִמצְ ָריִם‪:‬‬
‫אתי ֶא ְתכֶם ֶאל הָ ָא ֶרץ‬
‫)ח( וְ הֵ בֵ ִ‬
‫אתי ֶאת י ִָדי ל ֵָתת א ָֹתהּ ל ְַאבְ ָרהָ ם ְליִצְ חָ ק וּ ְל ַי ֲעקֹב‬
‫אֲ שֶׁ ר נָשָׂ ִ‬
‫מוֹרשָׁ ה אֲ נִי ה'‬
‫וְ נ ַָת ִתּי א ָֹתהּ ָלכֶם ָ‬

‫סיפור הצלתו של יוסף‬

‫בראשית פרק מ‬
‫)ט( ַויְסַ פֵּר שַׂ ר הַ מַּ ְשׁ ִקים ֶאת חֲ �מוֹ לְיוֹסֵ ף וַיּ ֹאמֶ ר לוֹ‬
‫לוֹמי וְ ִהנֵּה ֶגפֶן ְל ָפנָי‪:‬‬
‫בַּ חֲ ִ‬
‫�תיהָ ֲענָבִ ים‪:‬‬
‫)י( וּבַ ֶגּפֶן ְשׁלשָׁ ה שָׂ ִריגִ ם וְ ִהוא כְ פ ַֹרחַ ת עָ ל ְָתה נִצָּ הּ ִהבְ ִשׁילוּ ַא ְשׁכְּ ֶ‬
‫)יא( וְ כוֹס פּ ְַר ֹעה בְּ י ִָדי ו ֶָא ַקּח ֶאת הָ ֲענָבִ ים‬
‫ו ֶָא ְשׂחַ ט א ָֹתם ֶאל כּוֹס פּ ְַרעֹה ו ֶָא ֵתּן ֶאת הַ כּוֹס עַ ל כַּף פּ ְַרעֹה‪:‬‬
‫)יב( וַיּ ֹאמֶ ר לוֹ יוֹסֵ ף זֶה פִּ ְתרֹנוֹ ְשׁלשֶׁ ת הַ שָּׂ ִרגִ ים ְשׁלשֶׁ ת י ִָמים הֵ ם‪:‬‬
‫)יג( בְּ עוֹד ְשׁלשֶׁ ת י ִָמים יִשָּׂ א פ ְַרעֹה ֶאת ר ֹאשֶׁ � ַוהֲ ִשׁיבְ � עַ ל ַכּנֶּ�‬
‫ִית מַ ְשׁ ֵקהוּ‪:‬‬
‫וְ נ ַָת ָתּ כוֹס פּ ְַרעֹה בְּ יָדוֹ כּ ִַמּ ְשׁפָּט הָ ִראשׁוֹן אֲ שֶׁ ר הָ י ָ‬

‫בראשית רבה פרשה פח‬
‫מאיכן קבעו חכמים ארבע כוסות שלפסח?‬
‫ר' חונה בשם ר' בניה‪ :‬כנגד ארבע גאולות שנאמרו במצרים‪:‬‬
‫"והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים‪ ..‬והצלתי אתכם‪ …‬וגאלתי‬
‫אתכם‪ …‬ולקחתי אתכם לי לעם" )שמות ו'(‪.‬‬
‫ר' שמואל בר נחמן אמר‪ :‬כנגד ארבעה כוסות שנאמרו כאן‪" :‬וכוס פרעה‬
‫בידי"‪" ,‬ואשחט אותם אל כוס פרעה"‪" ,‬ואתן את הכוס"‪" ,‬ונתת כוס‬
‫פרעה בידו"‪.‬‬
‫‪ .1‬המדרש נותן שתי סיבות לארבע הכוסות‬
‫ששותים בליל הסדר‪ .‬הסיבה הראשונה ‪-‬‬
‫ארבעה לשונות הגאולה שנזכרו בספר שמות‬
‫בפרק ו‪.‬‬
‫העתק את ארבע לשונות הגאולה בטבלה‬
‫הבאה‪ ,‬ופרש אותם‪.‬‬
‫לשון הגאולה‬

‫והוצאתי‬
‫‪62‬‬

‫מה מבטיח ה' בלשון זו?‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫יציאה ממצרים והמצרים ייענשו‬

‫‪ .2‬בפסוקים יש לשון גאולה נוספת שלא נזכרה‬
‫בדרשה בבראשית רבא‪ .‬מה לשון הגאולה‬
‫הזה? לאיזה מקום הוא קשור? פסוק זה אינו‬
‫אחד מלשונות הגאולה‪ ,‬כי הוא מתאר את מה‬
‫שבא אחרי הגאולה‪ .‬מהו?‬
‫‪ .3‬הפירוש השני של ארבע כוסות בליל הסדר בנוי‬
‫על ארבע הכוסות שמוזכרות בסיפור יוסף‬
‫בבית הסוהר‪ .‬מהו הקשר בין יוסף בבית‬
‫הסוהר לגאולה ממצרים?‬

‫‪63‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫חודש אייר‬
‫הבאת העומר‬
‫אדם אוהב את הדברים החדשים‪ :‬את הפירות הראשונים שצומחים‪ ,‬את המודל‬
‫החדש של המכוניות‪ ,‬את בגדים החדשים שיוצאים לשוק‪.‬‬
‫התורה מלמדת את האדם להתאפק‪ .‬את הפירות הראשונים מביאים לבית‬
‫המקדש‪ ,‬ונותנים אותם לכהן‪ .‬אלו הם הביכורים‪ ,‬שמתחילים להביא אותם בחג‬
‫השבועות‪ .‬גם מגידולי השעורה‪ ,‬מביאים את השעורה הראשונה לבית המקדש‪,‬‬
‫מקריבים ממנה את קרבן העומר‪ ,‬ואחר כך אוכל כל אחד מן התבואה שצמחה‪.‬‬
‫ועוד מצווה יש והיא קשורה להקרבת העומר‪ :‬מיום הבאת העומר סופרים חמישים‬
‫יום‪ ,‬ימי ספירת העומר‪ ,‬ובסופם‪ ,‬ביום החמישים‪ ,‬חוגגים את חג השבועות‪.‬‬
‫בפרק זה נלמד על הקרבת העומר בפסח‪ ,‬ועל ספירת העומר מפסח ועד שבועות‪.‬‬
‫ספר ויקרא פרק כג‬
‫)ט( ַויְדַ בֵּ ר ה’ ֶאל משֶׁ ה לֵּאמֹר‪:‬‬
‫)י( דַּ בֵּ ר ֶאל בְּ נֵי ִי ְשׂ ָר ֵאל וְ ָאמַ ְר ָתּ אֲ לֵהֶ ם‬
‫כִּ י ָתבֹאוּ ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ שֶׁ ר אֲ נִי נ ֵֹתן‬
‫ירהּ‬
‫וּקצַ ְר ֶתּם ֶאת ְקצִ ָ‬
‫ְ‬
‫אשׁית ְקצִ ְיר ֶכם ֶאל הַ כֹּהֵ ן‪:‬‬
‫אתם ֶאת עֹמֶ ר ֵר ִ‬
‫וַהֲ בֵ ֶ‬
‫‪—–‬‬‫וּספ ְַר ֶתּם ָל ֶכם ִממָּ חֳ ַרת הַ שַּׁ בָּ ת‬
‫)טו( ְ‬
‫ִמיּוֹם הֲ בִ יאֲ ֶכם ֶאת עֹמֶ ר הַ ְתּנוּפָה‬
‫שֶׁ בַ ע שַׁ בָּ תוֹת ְתּ ִמימֹת ִתּ ְהיֶינָה‪:‬‬
‫)טז( עַ ד ִממָּ חֳ ַרת הַ שַּׁ בָּ ת הַ ְשּׁבִ יעִ ת ִתּ ְספְּ רוּ חֲ ִמ ִשּׁים יוֹם‬
‫וְ ִה ְק ַרבְ ֶתּם ִמנְחָ ה חֲ דָ שָׁ ה לה'‬
‫הפסוק מתאר את הקרבת העומר‪ .‬את העומר מקריבים ממחרת השבת ‪" -‬שבת"‬
‫כאן הוא החג הראשון של הפסח‪ .‬למחרת הפסח מקריבים בבית המקדש את קרבן‬
‫העומר‪.‬‬
‫קציר העומר נעשתה בטקס יפה‪ ,‬והמשנה מתארת אותו‪:‬‬
‫מנחות פרק י משנה ג‬

‫כיצד היו עושים?‬
‫שלוחי בית דין יוצאים מערב יום טוב‬
‫ועושים אותו כריכות במחובר לקרקע‬
‫כדי שיהא נוח לקצור‪.‬‬
‫‪64‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫וכל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם‪,‬‬
‫כדי שיהא נקצר בעסק גדול‪.‬‬
‫כיון שחשכה‪ ,‬אומר להם‪ :‬בא השמש?‬
‫אומרים‪ :‬הין‪ .‬בא השמש? אומרים הין‪.‬‬
‫מגל זו? אומרים הין‪.‬‬
‫מגל זו? אומרים הין‪.‬‬
‫קופה זו? אומרים הין‪.‬‬
‫קופה זו? אומרים הין‪.‬‬
‫בשבת אומר להם‪:‬‬
‫שבת זו? אומרים הין‪.‬‬
‫שבת זו? אומרים הין‪.‬‬
‫אקצור? והם אומרים לו‪ ,‬קצור!‬
‫אקצור? והם אומרים לו‪ ,‬קצור!‬
‫שלשה פעמים על כל דבר ודבר‪ ,‬והם אומרים לו‪ :‬הין‪ ,‬הין‪ ,‬הין!‬
‫כל כך למה מפני הביתוסים‪,‬‬
‫שהיו אומרים אין קצירת העומר במוצאי יום טוב‪:‬‬
‫שליחי בית הדין היו יוצאים לשדה בערב חג הפסח‪ ,‬והיו קושרים את השבלים יחד‪,‬‬
‫כדי להכין אותם לקציר שיהיה במוצאי חג ראשון של פסח‪ .‬הגיע מוצאי שבת של‬
‫ראשון של פסח‪ ,‬היו שליחי בית הדין יוצאים לקצור את העומר‪ .‬תושבי הכפרים‬
‫שליד שדה התבואה היו יוצאים כדי לראות את הקציר‪ .‬שליחי בית הדין היו‬
‫שואלים אותם לפני כל מעשה שעשו אם לעשות אותו‪ ,‬וכולם היו אומרים‬
‫במקהלה‪" :‬הין" ‪ -‬כן‪.‬‬
‫ולמה עשו את הקציר בטקס כל כך גדול? כי הבייתוסים פירשו את הפסוק‬
‫"ממחרת השבת" בדרך אחרת ממה שפרשו חכמים‪ .‬הבייתוסים הם קבוצה של‬
‫יהודים שחלקו על חכמים‪ ,‬ולא שמעו בקולם‪ .‬אנחנו מפרשים "שבת"‪ ,‬יום ראשון‬
‫של פסח‪ .‬ותמיד מתחילים את ספירת העומר במוצאי פסח‪ .‬הבייתוסים פירשו את‬
‫הפסוק "ממחרת השבת"‪ ,‬ביום ראשון‪ .‬והם רצו להקריב את העומר ביום ראשון‪,‬‬
‫ולספור את ספירת העומר רק מיום ראשון‪ .‬כדי שישמעו בקול דברי חכמים‪ ,‬יצאו‬
‫השליחים לקצור את העומר במוצאי הפסח‪ ,‬וכולם ראו שקוצרים את העומר לפי‬
‫הפירוש שפירשו חכמים את הפסוק‪ :‬במוצאי חג הפסח‪ .‬ו"ממחרת השבת" פירושו‪:‬‬
‫למחרת יום ראשון של פסח‪.‬‬
‫‪ .1‬העומר בא רק בארץ ישראל‪ .‬מאיזה פסוק‬
‫אפשר ללמוד דבר זה?‬

‫‪65‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫ליום העצמאות‬
‫====================‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/pictures/menorot/semel.gif‬‬

‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬
‫רמב‪#‬ם הלכות ברכות פרק י הלכה ח‬
‫ארבעה צריכין להודות‪:‬‬
‫חולה שנתרפא‪ ,‬וחבוש שיצא מבית האסורים‪,‬‬
‫ויורדי הים כשעלו‪ ,‬והולכי דרכים כשיגיעו לישוב‪.‬‬
‫וצריכין להודות בפני עשרה‪ ,‬ושנים מהם חכמים‪.‬‬
‫שנאמר‪" :‬וירוממוהו בקהל עם‪ ,‬ובמושב זקנים יהללוהו"‪.‬‬
‫וכיצד מודה וכיצד מברך? עומד ביניהן ומברך‪,‬‬
‫"ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם‬
‫הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב"‪,‬‬
‫וכל השומעין אומרים "שגמלך טוב הוא יגמלך סלה"‪.‬‬
‫התודה לה' היא מצווה המוטלת על כל אדם שנעשה לו נס‪ ,‬או שהיה בצרה וניצל‬
‫ממנה‪ .‬יום העצמאות הוא יום התודה של עם ישראל על הקמתה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫יהודים רבים שוחררו מארצות שהחיים בהם קשים ועלו לארץ ישראל‪ .‬רבים נדדו‬
‫בדרכים עד שהגיעו למקום ישוב ‪ -‬לארץ ישראל‪.‬‬

‫כ"ח אייר‬
‫====================‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/picture2/menorah.gif‬‬
‫=============================‬
‫ירושלים נשארה בשלטונה של ממלכת ירדן מאז הקמת המדינה‪ ,‬ועד למלחמת‬
‫ששת הימים‪.‬‬
‫במלחמת ששת הימים‪ ,‬בשנת תשכ"ז‪ ,‬חזרה ירושלים להיות תחת שלטונה של‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫אנו חוגגים את יום זה בכל שנה‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫חודש סיוון‬
‫בחודש סיוון חל חג השבועות‪ .‬בחג השבועות ניתנה תורה לישראל‪ .‬בשיעור זה נלמד‬
‫על מתן תורה‪ ,‬על זמנו של חג השבועות‪ ,‬ועל התורה שניתנה בסיני‪.‬‬

‫מתן תורה‬
‫שמות פרק יט‬
‫ִישׁי בִּ ְה ֹית הַ בּ ֶֹקר‬
‫ַוי ְִהי בַ יּוֹם הַ ְשּׁל ִ‬
‫)טז(‬
‫שׁפָר חָ זָק ְמאֹד‬
‫ַוי ְִהי קֹ�ת וּבְ ָר ִקים וְ עָ נָן כָּבֵ ד עַ ל הָ הָ ר וְ קֹל ֹ‬
‫ַויֶּחֱ ַרד כָּל הָ עָ ם אֲ שֶׁ ר בַּ מַּ חֲ נֶה‪:‬‬
‫�הים ִמן הַ מַּ חֲ נֶה‬
‫וַיּוֹצֵ א משֶׁ ה ֶאת הָ עָ ם ל ְִק ַראת הָ אֱ ִ‬
‫)יז(‬
‫ַויּ ְִתיַצְּ בוּ בְּ ַת ְח ִתּית הָ הָ ר‪:‬‬
‫וְ הַ ר ִסינַי עָ שַׁ ן כֻּלּוֹ ִמפְּ נֵי אֲ שֶׁ ר י ַָרד עָ לָיו ה' בָּ ֵאשׁ‬
‫)יח(‬
‫ַויַּעַ ל עֲשָׁ נוֹ כְּ עֶ שֶׁ ן הַ כִּ בְ שָׁ ן ַויֶּחֱ ַרד כָּל הָ הָ ר ְמאֹד‪:‬‬
‫שּׁ ָפר הוֹלֵ� וְ חָ זֵק ְמאֹד‬
‫ַוי ְִהי קוֹל הַ ֹ‬
‫)יט(‬
‫�הים ַי ֲענֶנּוּ בְ קוֹל‪:‬‬
‫משֶׁ ה יְדַ בֵּ ר וְ הָ אֱ ִ‬
‫בהר סיני קבל עם ישראל את התורה‪ ,‬בחודש סיוון‪.‬‬
‫‪ 1.‬אילו דברים שאינם רגילים היו בהר סיני בזמן‬
‫מתן תורה?‬
‫‪ .2‬מה תפקיד השופר‪ ,‬ומדוע שמעו קול שופר‬
‫בזמן מתן תורה?‬

‫מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יט פסוק *טז)‬
‫)טז( "ויהי ביום השלישי"‪ …‬יכול ניתנה בלילה? ת"ל "ביום" ‪ -‬ביום ולא‬
‫בלילה‪ .‬יכול ניתנה בשתיקה? ת"ל "ויהי קולות וברקים" ‪ -‬קולות וקולי‬
‫קולות‪ ,‬ברקים וברקי ברקים‪ .‬קולות משונין זה מזה‪ ,‬וברקים משונין זה‬
‫מזה‪…‬‬
‫נתקבצו כל אומות העולם אצל בלעם בן בעור‪ ,‬אמרו לו‪ :‬דומה שהמקום‬
‫מאבד את עולמו במים‪ ,‬כעניין שנאמר "ה' למבול ישב" )תה' כט י(‪.‬‬
‫אמר להן‪ :‬שוטים שבעולם‪ ,‬כבר נשבע שאינו מביא מבול לעולם‪ ,‬כעניין‬
‫שנאמר "כי מי נח זאת לי‪ ,‬אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ" )ישע'‬
‫נד ט(‪.‬‬
‫אמרו לו‪ :‬ודאי מבול של מים אינו מביא‪ ,‬אבל מביא הוא מבול של אש‪.‬‬
‫אמר להם‪ :‬אינו מביא לא מבול של מים‪ ,‬ולא מבול של אש‪.‬‬
‫אמרו לו‪ :‬והקול הזה‪ ,‬למה?‬
‫‪67‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫אמר להם‪ :‬תורה הוא נותן לעמו‪ ,‬שנאמר "ה' עוז לעמו יתן" )תה' כט יא(‪,‬‬
‫ואין "עוז" אלא תורה‪ ,‬שנאמר "עמו עוז ותושיה" )איוב יב טז(‪.‬‬
‫אמרו לו‪ :‬אם כן‪" ,‬ה' יברך את עמו בשלום" )תה' כט יא(‪.‬‬
‫‪ .1‬המדרש מבאר את הפסוק המתאר אש‪ ,‬עשן‬
‫וקול שופר‪ .‬והמדרש מרחיב את הסיפור‪,‬‬
‫ומספר מה חשבו אומות העולם כאשר שמעו‬
‫את הרעש הזה‪ .‬מה מוסיף המדרש על מה‬
‫שכתוב בפסוק?‬
‫‪ .2‬מהי המסקנה של השיחה בין בלעם לאומות‬
‫העולם?‬

‫שמות רבה פרשה כט‬
‫אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן‪ :‬כשנתן הקב"ה את התורה‪ ,‬צפור לא צווח‪,‬‬
‫עוף לא פרח‪ ,‬שור לא געה‪ ,‬אופנים לא עפו‪ ,‬שרפים לא אמרו קדוש קדוש‪,‬‬
‫הים לא נזדעזע‪ ,‬הבריות לא דברו‪ ,‬אלא העולם שותק ומחריש‪ .‬ויצא‬
‫הקול‪" :‬אנכי ה' אלהיך"‪.‬‬
‫‪ 1.‬לעומת המדרש הקודם המתאר את הרעש‪,‬‬
‫מתאר מדרש זה את השקט‪ .‬מתי היה הרעש‪,‬‬
‫ומתי היה השקט?‬
‫‪ .2‬מה רוצה המדרש להביע בכך שבזמן מתן‬
‫תורה היה שקט בכל העולם?‬

‫זמן חג השבועות‬
‫דברים פרק טז‬
‫ִשׁבְ עָ ה שָׁ ֻבעֹת ִתּ ְספָּר לָ�‬
‫)ט(‬
‫מֵ הָ חֵ ל חֶ ְרמֵ שׁ בַּ ָקּמָ ה ָתּחֵ ל ל ְִספֹּר ִשׁבְ עָ ה שָׁ בֻעוֹת‪:‬‬
‫ית חַ ג שָׁ בֻעוֹת לַה' אֱ �הֶ י� ִמסַּ ת נ ְִדבַ ת י ְָד� אֲ ֶשׁר ִתּ ֵתּן‬
‫וְ עָ ִשׂ ָ‬
‫)י(‬
‫כַּאֲ שֶׁ ר יְבָ ֶרכְ � ה’ אֱ �הֶ י�‪:‬‬
‫וְ שָׂ מַ ְח ָתּ לִפְ נֵי ה’ אֱ �הֶ י� ַא ָתּה וּבִ נְ� וּבִ ֶתּ� וְ עַ בְ ְדּ� וַאֲ ָמ ֶת�‬
‫)יא(‬
‫וְ הַ לֵּוִ י אֲ שֶׁ ר בִּ ְשׁעָ ֶרי� וְ הַ גֵּר וְ הַ יָּתוֹם וְ הָ ַאלְמָ נָה אֲ שֶׁ ר ְבּ ִק ְרבֶּ �‬
‫בַּ מָּ קוֹם אֲ שֶׁ ר ִיבְ חַ ר ה’ אֱ �הֶ י� ְלשַׁ כֵּן ְשׁמוֹ שָׁ ם‪:‬‬
‫ית ֶאת ַהחֻ ִקּים ָה ֵאלֶּה‪:‬‬
‫ִית בְּ ִמצְ ָר ִים וְ שָׁ מַ ְר ָתּ וְ עָ ִשׂ ָ‬
‫וְ ָזכ ְַר ָתּ כִּ י עֶ בֶ ד הָ י ָ‬
‫)יב(‬

‫רש"י‪ ,‬דברים פרק טז פסוק ט‬
‫מהחל חרמש בקמה ‪ -‬משנקצר העומר שהוא ראשית הקציר‪:‬‬
‫‪68‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫‪ 1.‬לפי פסוק ט אפשר לדעת מתי יהיה חג‬
‫השבועות‪ .‬באיזה זמן יחול שבועות? ובאיזה‬
‫תאריך יחול החג?‬
‫‪ .2‬בדוק בלוח השנה‪ ,‬באיזה תאריך בלוח העברי‬
‫חל חג השבועות? ספור את הימים מיום טז‬
‫בניסן עד חג השבועות‪ .‬כמה ימים הם?‬

‫תורה מן השמים‬
‫בהר סיני קבל עם ישראל את התורה‪ .‬עשרת הדברות קבלו כל עם ישראל‪ ,‬ואת‬
‫התורה כולה קבל משה ומסר אותה לזקנים‪ .‬וכך מתארת המשנה בפרקי אבות את‬
‫מהלכה של התורה‪:‬‬

‫אבות פרק א‬
‫משנה א‬

‫משה קבל תורה מסיני‪ ,‬ומסרה ליהושע‪ ,‬ויהושע לזקנים‪ ,‬וזקנים לנביאים‪,‬‬
‫ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה‪.‬‬
‫הם אמרו שלשה דברים‪:‬‬
‫הוו מתונים בדין‪,‬‬
‫והעמידו תלמידים הרבה‪,‬‬
‫ועשו סייג לתורה‪.‬‬
‫סדר מסירת התורה מתואר במשנה‪ :‬ה' בסיני‪ ,‬משה רבנו‪ ,‬יהושע בן נון‪ ,‬הזקנים‪,‬‬
‫הנביאים ואנשי כנסת הגדולה‪.‬‬
‫‪ 1.‬באיזה מספרי התנ"ך מסופר על משה‪ ,‬על‬
‫יהושע‪ ,‬על הנביאים?‬
‫‪ .2‬אנשי כנסת הגדולה אמרו שלשה דברים‬
‫לתלמידיהם‪ .‬פרש את שלשת הדברים האלה‪.‬‬
‫איזה משלשת הדברים שאמרו חשוב כדי‬
‫שהתורה תמשיך לעבור מדור לדור?‬
‫משנה ב‬

‫שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה‪ .‬הוא היה אומר‪:‬‬
‫על שלשה דברים העולם עומד ‪-‬‬
‫על התורה‬
‫ועל העבודה‬
‫‪69‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫ועל גמילות חסדים‪.‬‬
‫שלשת הדברים ששמעון הצדיק מדבר עליהם הם‪ :‬תורה ‪ -‬לימוד התורה‪ .‬עבודה ‪-‬‬
‫עבודת ה'‪ ,‬ובמיוחד עבודת הקורבנות‪ .‬וגמילות חסדים ‪ -‬הקשר בין בני אדם‬
‫והעזרה שבני אדם עוזרים זה לזה‪.‬‬
‫‪ .1‬שמעון הצדיק חי בסוף ימי בית המקדש השני‪,‬‬
‫והוא היה מאחרוני אנשי כנסת הגדולה‪ .‬הוא‬
‫הסביר מהם שלשת הדברים החשובים לקיום‬
‫היהדות‪.‬‬
‫נסה לבאר את שלשת הדברים האלה לפי‬
‫הקשר שהם מתארים בין ה' לאדם ובין בני‬
‫אדם‪:‬‬
‫ה'‬

‫אדם‬

‫אדם‬

‫הבאת הביכורים‬
‫בחג השבועות התחילו להביא את הביכורים לבית המקדש‪ .‬המצווה היא להביא‬
‫את הפירות הראשונים שצמחו‪ ,‬ולתת אותם לכוהנים‪ .‬משבועות ועד חנוכה אפשר‬
‫להביא ביכורים‪.‬‬
‫וכך מתארת התורה את הבאת הביכורים‪:‬‬
‫ספר דברים פרק כו‬
‫)א(‬
‫)ב(‬

‫)ג(‬

‫)ד(‬
‫)ה(‬

‫וְ הָ יָה כִּ י ָתבוֹא ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ שֶׁ ר ה’ אֱ �הֶ י� נ ֵֹתן ְל� נַחֲ לָה‬
‫וִ ִיר ְשׁ ָתּהּ וְ יָשַׁ בְ ָתּ בָּ הּ‪:‬‬
‫אשׁית כָּל פְּ ִרי הָ אֲ דָ מָ ה אֲ שֶׁ ר ָתּבִ יא ֵמ ַא ְר ְצ�‬
‫וְ ל ַָק ְח ָתּ מֵ ֵר ִ‬
‫אֲ שֶׁ ר ה’ אֱ �הֶ י� נ ֵֹתן לָ�‬
‫�הי� לְ ַשׁכֵּן ְשׁמוֹ ָשׁם‪:‬‬
‫וְ שַׂ ְמ ָתּ בַ טֶּ נֶא וְ הָ ַלכְ ָתּ ֶאל הַ מָּ קוֹם אֲ שֶׁ ר ִיבְ חַ ר ה’ אֱ ֶ‬
‫את ֶאל הַ כֹּהֵ ן אֲ שֶׁ ר י ְִהיֶה בַּ יּ ִָמים הָ הֵ ם וְ ָא ַמ ְר ָתּ ֵאלָיו‬
‫וּבָ ָ‬
‫ִהגּ ְַד ִתּי הַ יּוֹם לַה' אֱ �הֶ י�‬
‫אתי ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ שֶׁ ר ִנ ְשׁבַּ ע ה’ לַאֲ ב ֵֹתינוּ ל ֶָתת לָנוּ‪:‬‬
‫כִּ י בָ ִ‬
‫�הי�‪:‬‬
‫וְ ל ַָקח הַ כֹּהֵ ן הַ טֶּ נֶא ִמיָּדֶ � וְ ִהנִּיחוֹ לִפְ נֵי ִמזְ בַּ ח ה’ אֱ ֶ‬
‫ִית וְ ָאמַ ְר ָתּ לִפְ נֵי ה’ אֱ �הֶ י�‬
‫וְ עָ נ ָ‬
‫‪70‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫)ו(‬
‫)ז(‬
‫)ח(‬
‫)ט(‬
‫)י(‬
‫)יא(‬

‫אֲ ַר ִמּי אֹבֵ ד ָאבִ י ַויּ ֵֶרד ִמצְ ַריְמָ ה ַו ָיּ ָגר שָׁ ם בִּ ְמ ֵתי ְמעָ ט‬
‫ַוי ְִהי שָׁ ם לְגוֹי גָּדוֹל עָ צוּם ו ָָרב‪:‬‬
‫ַויּ ֵָרעוּ א ָֹתנוּ הַ ִמּצְ ִרים ַויְעַ נּוּנוּ ַויּ ְִתּנוּ עָ לֵינוּ ֲעב ָֹדה ָק ָשׁה‪:‬‬
‫ַו ִנּצְ עַ ק ֶאל ה’ אֱ �הֵ י אֲ ב ֵֹתינוּ‬
‫קלֵנוּ ַויּ ְַרא ֶאת עָ ְניֵנוּ וְ ֶאת ֲע ָמלֵנוּ וְ ֶאת לַחֲ צֵ נוּ‪:‬‬
‫ַו ִיּ ְשׁמַ ע ה’ ֶאת ֹ‬
‫וַיּוֹצִ ֵאנוּ ה’ ִמ ִמּצְ ַר ִים בְּ יָד חֲ ז ָָקה וּבִ זְ רֹעַ נְטוּיָה‬
‫וּבמֹפְ ִתים‪:‬‬
‫וּבאֹתוֹת ְ‬
‫וּבמ ָֹרא ָגּדֹל ְ‬
‫ְ‬
‫ַויְבִ ֵאנוּ ֶאל הַ מָּ קוֹם הַ זֶּה ַויּ ִֶתּן לָנוּ ֶאת הָ ָא ֶרץ ַהזּ ֹאת‬
‫וּדבָ שׁ‪:‬‬
‫ֶא ֶרץ זָבַ ת חָ לָב ְ‬
‫אשׁית פְּ ִרי הָ אֲ דָ מָ ה אֲ ֶשׁר נ ַָת ָתּה לִּי ה’‬
‫אתי ֶאת ֵר ִ‬
‫וְ עַ ָתּה ִהנֵּה הֵ בֵ ִ‬
‫�הי�‪:‬‬
‫ית לִפְ נֵי ה’ אֱ ֶ‬
‫�הי� וְ ִה ְשׁ ַתּחֲ וִ ָ‬
‫וְ ִהנּ ְַחתּוֹ לִפְ נֵי ה’ אֱ ֶ‬
‫ית�‬
‫וְ שָׂ מַ ְח ָתּ בְ כָל הַ טּוֹב אֲ שֶׁ ר נ ַָתן לְ� ה’ אֱ �הֶ י� וּ ְלבֵ ֶ‬
‫ַא ָתּה וְ ַהלֵּוִ י וְ ַהגֵּר אֲ שֶׁ ר בְּ ִק ְרבֶּ �‪:‬‬
‫‪ 1.‬הפסוקים האלה מוכרים לך מאחד החגים‪.‬‬
‫איזה?‬
‫‪ 2.‬העתק פסוק אחד המתאר את תולדות עם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬העתק פסוק אחד המתאר את ארץ ישראל‬
‫כארץ טובה‪.‬‬

‫ביכורים פרק ג‬
‫משנה ב‬
‫כיצד מעלין את הבכורים?‬
‫כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד‪,‬‬
‫ולנין ברחובה של עיר‪ ,‬ולא היו נכנסין לבתים‪.‬‬
‫ולמשכים היה הממונה אומר‪ :‬קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו‪:‬‬
‫באור‬
‫עיר של מעמד ‪ -‬עיר מרכזית‪ ,‬ששם מתפללים‪.‬‬

‫משנה ג‬
‫‪..‬והשור הולך לפניהם‪ ,‬וקרניו מצופות זהב‪ ,‬ועטרת של זית בראשו‪,‬‬
‫החליל מכה לפניהם‪ .‬עד שמגיעים קרוב לירושלם‪.‬‬
‫הגיעו קרוב לירושלם‪ ,‬שלחו לפניהם‪ ,‬ועיטרו את בכוריהם‪.‬‬
‫הפחות הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם‪,‬‬
‫לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים‪.‬‬
‫וכל בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם ושואלין בשלומם‪:‬‬
‫אחינו אנשי המקום פלוני באתם לשלום‪:‬‬
‫‪71‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫באור;‬
‫הפחות הסגנים והגזברים ‪ -‬אנשים מכובדים בעלי תפקידים חשובים‪.‬‬

‫משנה ד‬
‫החליל מכה לפניהם‪ ,‬עד שמגיעין להר הבית‪.‬‬
‫הגיעו להר הבית‪ ,‬אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס‪,‬‬
‫עד שמגיע לעזרה‪.‬‬
‫הגיע לעזרה‪ ,‬ודברו הלוים בשיר‪:‬‬
‫"ארוממך ה' כי דליתני‪ ,‬ולא שמחת אויבי לי" )תהלים ל(‪:‬‬
‫משנה ו‬
‫עודהו הסל על כתפו קורא מ"הגדתי היום לה' אלהיך" )דברים כו(‬
‫עד שגומר כל הפרשה‪.‬‬
‫ר' יהודה אומר‪ :‬עד "ארמי אובד אבי"‪.‬‬
‫הגיע ל"ארמי אובד אבי"‪ ,‬מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו‪,‬‬
‫וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו‪,‬‬
‫וקורא מ"ארמי אובד אבי" עד שהוא גומר כל הפרשה‪,‬‬
‫ומניחו בצד המזבח‪,‬‬
‫והשתחוה ויצא‪:‬‬
‫‪ .1‬בבית המקדש כל בני אדם שווים‪ ,‬איך רואים‬
‫זאת בהבאת הביכורים?‬
‫==============================‬
‫===========‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/gola/hodesh/bikurim.gif‬‬

‫‪72‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫חודש תמוז‪-‬אב‬
‫משנה מסכת תענית פרק ד משנה ו‬

‫חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז‪,‬‬
‫וחמשה בתשעה באב‪:‬‬
‫בשבעה עשר בתמוז‬
‫משה שבר את הלוחות בחטא העגל‬
‫נשתברו הלוחות‪-‬‬
‫בזמן המצור על בית ראשון‬
‫ובטל התמיד‪-‬‬
‫הרומאים נכנסו לירושלים בבית שני‬
‫והובקעה העיר‪-‬‬
‫שר יוני‪ ,‬בימי בית שני‪ ,‬שרף‬
‫ושרף אפוסטמוס את התורה‪,‬‬
‫את התורה‬
‫אפוסטומוס העמיד צלם בבית המקדש‬
‫והעמיד צלם בהיכל‪.‬‬
‫בתשעה באב‬
‫נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ‪ ,‬לאחר חטא המרגלים‬
‫חורבן בית ראשון‬
‫וחרב הבית בראשונה‬
‫חורבן בית שני‬
‫ובשניה‪,‬‬
‫בזמן מרד בר כוכבה‬
‫ונלכדה ביתר‪,‬‬
‫ונחרשה העיר‪ .‬נחרשה ירושלים לאחר חורבן בית שני‬
‫משנכנס אב ממעטין בשמחה‪:‬‬

‫‪ .1‬סדר את המאוראות המוזכרים במשנה לפי‬
‫סדר התרחשותם‪.‬‬

‫רמב‪#‬ם הלכות תעניות פרק ה‬
‫הלכה א‬

‫יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי‬
‫לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה‪…‬‬
‫הלכה ב‬

‫ואלו הן‪:‬‬
‫יום שלישי בתשרי‪ ,‬שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל‬
‫הנשארה‪ ,‬וסיבב להתם גלותן‪,‬‬
‫ועשירי בטבת‪ -‬שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלם והביאה‬
‫במצור ובמצוק‪.‬‬
‫‪73‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫ושבעה עשר בתמוז‪ ,‬וחמשה דברים אירעו בו‪:‬‬
‫נשתברו הלוחות‪,‬‬
‫ובטל התמיד מבית ראשון‪,‬‬
‫והובקעה ירושלם בחורבן שני‪,‬‬
‫ושרף אפוסטומוס הרשע את התורה‪,‬‬
‫והעמיד צלם בהיכל‪.‬‬
‫הלכה ג‬

‫ותשעה באב‪ ,‬וחמשה דברים אירעו בו‪:‬‬
‫נגזר על ישראל במדבר שלא יכנסו לארץ‪,‬‬
‫וחרב הבית בראשונה‬
‫ובשנייה‪,‬‬
‫ונלכדה עיר גדולה‪ ,‬וביתר שמה‪ ,‬והיו בה אלפים ורבבות מישראל‪ ,‬והיה‬
‫להם מלך גדול‪ ,‬ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך‬
‫המשיח‪ ,‬ונפל ביד גוים‪ ,‬ונהרגו כולם‪ .‬והיתה צרה גדולה כמו חורבן‬
‫המקדש‪.‬‬
‫ובו ביום המוכן לפורענות‪ ,‬חרש טורנוסרופוס הרשע ממלכי אדום את‬
‫ההיכל ואת סביביו לקיים )ירמיהו כ"ו( "ציון שדה תחרש" ‪.‬‬
‫‪ .1‬הרמב"ם מוסיף עוד שני צומות לרשימה‬
‫שלמדנו במשנה‪ .‬מהם? איך הם קשורים‬
‫לחורבן בית המקדש?‬
‫‪ .2‬איזהו היום "המוכן לפורענות"? האם ידוע לך‬
‫פורענויות נוספות שקרו באותו יום?‬

‫‪74‬‬

‫חודש בחדשו ‪ -‬חוברת התלמיד‬

‫‪75‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)