המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה
אגף החינוך
חודש בחדשו
לקט משניות לפי סדר חודשי השנה
לתלמידים בבתי ספר בחו"ל
חוברת התלמיד
המחבר:
יהודה איזנברג
ועדת היגוי:
הרב יחיאל וסרמן ,אליעזר שפר ,ד"ר גבריאל חיים כהן ,חיים וינרב ,עמוס ספראי
תשנ"ו
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
הקדמה
חוברת זו כוללת מבחר משניות ,בסדר חגי ישראל .נתחיל בחודש תשרי ,ונמשיך
בסדר החודשים ,עד לחודש אלול.
החוברת כוללת לימוד משנה ,ויחד עם המשנה מקורות נוספים מספרות ישראל.
מהי המשנה?
התורה שנמסרה למשה היתה בידי עם ישראל ,והוא למד בה במשך כל השנים.
אבל הלכות רבות שאנו שומרים אינם כתובות במקום אחד בתורה .דיני שבת
נמצאים בפסוקים רבים ובמקומות שונים .כדי שאפשר יהיה ללמוד דיני שבת,
למשל ,צריך לאסוף את כל הדינים למקום אחד .כאשר נאספו הדינים יחד ,נוצרה
מסכת שבת .וכך לעניין ראש השנה ,או יום הכיפורים ,או סוכות ,או פורים ,או
פסח.
האיש שאסף את כל ההלכות ,וערך אותם בספר אחד ,הוא רבי יהודה הנשיא.
והספר שהוא ערך הוא ששה סדרי משנה.
במשנה ששה סדרים ,וכל סדר כולל מסכתות שונות .ואלה הם סדרי המשנה:
סדר זרעים -הכולל את המצוות העוסקות בצמחים ,בעבודת האדמה ,בשנת
השמיטה ,ובכל המצוות התלויות בארץ.
סדר מועד -כולל את המצוות העוסקות בזמנים המיוחדים :שבת ,חגים ,חול
המועד ודיני יום טוב.
סדר נשים -עוסק במצוות שבין איש לאשתו :איך מתחתנים ואין מתגרשים ,מהם
זכויות האשה במשפחה ,ועוד.
סדר נזיקין -עוסק במצוות שבין אדם לחבירו .מה קורה אם אדם מזיק לשני ,איך
שותפים מתנהגים ,ואיך ראוי להתנהג עם חבר )מסכת אבות(.
סדר קודשים -כל הקשור לעבודת בית המקדש.
סדר טהרות -עניינים הקשורים בטומאה וטהרה ,גם אלה בעיקר בקשר עם עבודת
המקדש.
ארבעה ראשי שנים
ראש השנה פרק א ,משנה א:
ארבעה ראשי שנים הם:
באחד בניסן -ראש השנה למלכים ולרגלים.
באחד באלול -ראש השנה למעשר בהמה.
רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים :באחד בתשרי.
באחד בתשרי -ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות,
2
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
לנטיעה ולירקות.
באחד בשבט -ראש השנה לאילן ,כדברי בית שמאי.
בית הלל אומרים בחמשה עשר בו.
הקדמה:
כשאנחנו עושים דבר שנמשך זמן מה ,אנחנו צריכים לקבוע את זמן ההתחלה ואת
זמן הסיום של מה שאנחנו עושים .למשל :אם שוכרים דירה לחודש ,צריך לדעת
מתי מתחיל החודש :ביום בו נכנסו לגור בדירה ,או בראשון לחודש לפי הלוח.
כל אדם נולד בתאריך אחר .גילו של כל אדם מתחלף ביום ההולדת שלו.
אבל :שנת הלימודים מתחילה בראשון לספטמבר ,וכל התלמידים עולים כתה
באותו יום .תלמיד שנכנס לבית הספר באמצע שנה ,גם הוא יעלה כתה בראשון
לספטמבר .אנו יכולים לומר שהראשון לספטמבר הוא "ראש השנה לתלמידים".
המשנה מתארת את הימים שהם ראש השנה לעניינים שונים.
באיזה סדר כתובים החודשים במשנה?
מדוע?איזה חודש הוא החודש הראשון ,ואיזה
השביעי?
באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים -
ראש השנה למלכים -בחודש ניסן מתחילה שנה חדשה לחשבון השנים של כל
מלך .כאשר מלך מתחיל למלוך בחודש שבט ,החודשים שבט ואדר הם שנה
ראשונה של המלך ,ובחודש ניסן מתחילה שנה שניה) .כמו הילד שנכנס לבית הספר
בחודש מאי(.
3
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
ראש השנה …לרגלים -מהו סדר החגים? שלש הרגלים מתחילים בחודש
ניסן ,כי ניסן הוא החודש הראשון .ולכן -שלש רגלים הם החגים לפי הסדר הזה:
פסח ,שבועות וסוכות.
מה פירוש הביטוי "רגלים" בפסוק הבא::
"שלש רגלים תחג לי בשנה") .שמות פרק כג,יד(
תוספתא ראש השנה פרק א הלכה א
ניסן ראש השנה למלכים ולרגלים לחדשים ,…ויש אומרים אף לשכר
בתים.
כיצד למלכים? מת באדר ועמד אחר תחתיו באדר מונין שנה לזה ולזה .מת
בניסן ועמד אחר תחתיו בניסן ,מונין שנה לזה ולזה .מת באדר ועמד אחר
תחתיו בניסן ,הראשונה נמנית לראשון ,והשנייה נמנית לשני.
בתוספתא כתוב "ויש אומרים אף לשכר בתים" .זאת אומרת שאם אדם
השכיר דירה ובחוזה כתוב " הדירה מושכרת לשנה" -כאשר הגיע חודש
ניסן -נגמרה שנה ,אפילו אם החוזה נכתב בחודש שבט .מה לעשות כדי
לקבל את הדירה ל -12חודש? פשוט מאוד :לכתוב בחוזה "הדירה מושכרת
ל -12חודש"!
תוספתא
התוספתא היא
ספר הכולל את
דברי התנאים
)החכמים שחיו
בתקופת
המשנה( ,אבל
דבריהם לא
נכללו במשנה.
איך יתכן שבמשך שתי שנות לוח ימלוך מלך
שלש שנים?
באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה.
רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי.
מצוות התלויות
בארץ
המצוות התלויות
אנחנו מכירים סוגים שונים של "מעשר" :בארץ ישראל מעשרים את הפירות .בזמן
בית המקדש היו נותנים לכוהנים וללוויים את המעשר שהוא עשירית מהפירות.
מצוות התלויות
בכל העולם נותנים יהודים מעשר מן הכסף שהם מרוויחים לעניים .בזמן בית
בארץ ,ומקיימים
המקדש היו מעשרים גם את הבהמות שנולדו:
בעבודת האדמה הן
אותן רק בארץ
ישראל.
4
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
רמב#ם הלכות בכורות פרק ו
הלכה א :מצות עשה להפריש אחד מעשרה מכל בהמות טהורות שיולדו
לאדם בכל שנה ושנה ,ואין מצווה זו נוהגת אלא בבקר וצאן בלבד שנאמר
וכל מעשר בקר וצאן וגו'.
הלכה ב :מעשר בהמה נוהג בחולין אבל לא במוקדשין ,ונוהג בארץ
ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית ,אבל חכמים אסרו לעשר בהמה
בזמן הזה …
כדי לעשר את הבהמות ,צריך לדעת אילו בהמות נולדו במשך השנה.
המשנה קובעת שראש השנה למעשר בהמה הוא אחד באלול ,ולפי רבי
אלעזר ורבי שמעון -באחד בתשרי .לפי זה ,כל הבהמות שנולדו עד אחד
באלול הם בנות אותה שנה ,ומעשרים אותם ביחד.
אילו מהחיות הבאות צריך לעשר? תרנגול,
פרה ,כבשה ,צבי.
האם היום מעשרים בהמות?
באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות.
שמיטה ויובל
ראש השנה לשנים) :א( הראשון בתשרי ,ראש השנה ,הוא היום בו מתחילים
את חשבון השנים .ומהו חשבון השנים? בראש השנה מתחילה שנה חדשה לפי
הלוח העברי.
)ב( ובראש השנה כל בני אדם עומדים לדין בפני הקדוש ברוך הוא .על כן ראש
השנה הוא יום הדין.
ראש השנה מתחיל בחודש השביעי :בחודש תשרי .והסיבה היא שאנו סופרים את
החודשים מחודש ניסן ,הוא חודש יציאת מצרים .לכן ניסן הוא החודש הראשון,
ותשרי הוא החודש השביעי .ובכל זאת ,השנה מתחילה בראש השנה ,בתשרי,
בחודש השביעי.
כל שנה שביעית
היא שנת
"שמיטה" .בשנת
שמיטה כל השדות
הן הפקר ,והאיכר
אינו עובד בשדות.
בכל חמישים שנה
יש "יובל" .גם
ראש השנה …לשמיטין וליובלות -שמיטה ויובל הם מצוות התלויות
ביובל כל השדות הן
בארץ ,והם מתחילים בראש השנה.
הפקר ,ועבדים
ראש השנה …לנטיעה ולירקות -ראש השנה לנטיעה היא לעניין ערלה.
יוצאים לחופשי.
שלש השנים הראשונות של כל עץ הפירות אסורות באכילה ,והשנים מתחילות
היום שנת היובל
5
איננה נוהגת.
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
באחד בתשרי ,הוא ראש השנה .ראש השנה לירקות הוא לעניין מעשרות .בארץ
ישראל צריך לעשר את הפירות והירקות שצמחו בכל שנה ,ובכל שנה מעשרים את
הפירות של אותה שנה .אחד בתשרי הוא היום בו מתחילים לחשב את השנים
לעניין מעשרות.
רמב#ם הלכות תרומות פרק ה הלכה יא
אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה ,ולא מפירות שנה
שעברה על פירות שנה זו ,ואם תרם אינה תרומה .שנאמר "שנה שנה".
ליקט ירק ערב ראש השנה עד שלא באה השמש ,וחזר וליקט אחר שבאה
השמש ,אין תורמין מזה על זה ,שזה חדש וזה ישן.
וכן אם ליקט אתרוג בערב ט"ו בשבט עד שלא בא השמש ,וחזר וליקט
אתרוג אחר משבאה השמש ,אין תורמין מזה על זה ,מפני שאחד בתשרי
ראש השנה למעשרות תבואה וקטניות וירקות ,וט"ו בשבט ראש השנה
למעשרות האילן.
רמב"ם
רמב"ם הוא רבי
משה בן מימון .חי
בספרד ובמצרים,
וחיבר פירוש
למשנה ואת הספר
"משנה תורה",
שהוא אחד
הספרים החשובים
ביותר של עם
ישראל .הספר הוא
סיכום של כל
העניינים הנזכרים
הרמב"ם כותב "ליקט ירק ערב ראש השנה
עד שלא באה השמש ,וחזר וליקט אחר שבאה הפוסקים.
השמש" .איך יתכן שאדם ילקט )=יקטוף(
ירקות ערב ראש השנה אחרי שקיעה? מתי
אפשר שהוא יקטוף את הירקות?
בתלמוד ובספרי
בית שמאי ובית הלל
שמאי והלל היו
באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי
בית הלל אומרים בחמשה עשר בו.
חכמים שהורו הלכה
בימי בית המקדש
השני.
לאחר מותם המשיכו
אנו מכירים את ט"ו בשבט ,הוא ראש השנה לאילנות .ההלכה היא כדעת בית הלל,
ולכן אנו מכירים את ראש השנה לאילנות בט"ו בשבט.
לעניין מה ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות? הדבר דומה לכך שאחד
בתשרי הוא ראש השנה לירקות .בארץ ישראל צריך לעשר את הפירות ואת
הירקות .בכל שנה מעשרים את הפירות של אותה שנה ,ואסור לערבב פירות שנה
אחת עם פירות שנה אחרת .מתי ראש השנה לעניין זה? בירקות -ראשון בתשרי.
בפירות -ט"ו בשבט .נחזור ונקרא את דברי הרמב"ם במקור הקודם:
6
תלמידיהם את דרכם,
והמשיכו ללמוד תורה
ולפסוק הלכה.
בין התלמידים של
בית שמאי ובית הלל
היו מחלוקות רבות,
ובדרך כלל בית שמאי
החמירו ,ובית הלל
הקלו.
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
רמב#ם הלכות תרומות פרק ה הלכה יא
וכן אם ליקט אתרוג בערב ט"ו בשבט עד שלא בא השמש וחזר וליקט
אתרוג אחר משבאה השמש אין תורמין מזה על זה מפני שאחד בתשרי
ראש השנה למעשרות תבואה וקטניות וירקות ,וט"ו בשבט ראש השנה
למעשרות האילן.
איזה מראשי השנים המוזכרים במשנה אתה
מכיר?
איזה מהם החשוב ביותר לדעתך?
7
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
בארבעה פרקים העולם נידון
ראש השנה פרק א משנה ב
בארבעה פרקים העולם נידון:
בפסח על התבואה;
בעצרת על פירות האילן;
בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון,
שנאמר )תהילים ל"ג( היוצר יחד לבם ,המבין אל כל מעשיהם.
ובחג נידונין על המים :
הקדמה:
ראש השנה הוא יום הדין .אבל יש ימים נוספים שהם ימי דין .כל אחד מרגיש
בשעה שהוא עומד לקבל תשובה חשובה ,שהוא כמו עומד בדין ,אולי יקבל ,ואולי
לא .גם העולם כולו עומד כמה פעמים בשנה לפני קבלת תשובה על שאלה חשובה.
ובכל פעם הוא מרגיש כמו במשפט ,כמו שהוא עומד לדין.
המשנה מדברת על ארבעה פרקים )=זמנים( שבהם העולם עומד לדין.
העולם עומד לדין בזמן שבו ה' קובע מה יהיה גורל העולם בחדשים הבאים :בפסח
מתחילה התבואה להבשיל .ואף אחד לא יודע אם התבואה תגדל ותצליח ,ויהיה
אוכל ,או שמחלות יזיקו לשדות ,ותהיה בצורת .בחג השבועות ,בעצרת ,מתחילים
להבשיל פירות הקיץ .ושוב חרדה :האם יצליחו הפירות לצמוח ,או שיהיה מחסור.
בראש השנה -יום הדין .ובחג הסוכות ,מתחילים הגשמים לרדת בארץ ישראל,
והאיכרים תולים עיניהם בשמים ושואלים :יהיה גשם השנה ,או אולי תהיה
בצורת.
בפסח ]נידונים[ על התבואה
את החיטים זורעים בחורף ,והם מתחילים להבשיל בפסח .אחרי הפסח מתחיל
הקציר) .התבואות שמגדלים היום צומחות מאוחר יותר( .שתי מצוות קשורות
בזמן שהתבואה מבשילה:
)א( בזמן בית המקדש היו מקריבים ביום הראשון של חול המועד פסח את קרבן
העומר ,שהיה בא מן השעורה החדשה שצמחה השנה .אחרי שהקריבו במקדש את
קרבן העומר ,היה מותר לכל אחד לאכול מן התבואה החדשה.
8
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
)ב( היום ,אסור לאכול חיטה חדשה שצמחה השנה לפני שעבר יום ראשון של חול
המועד פסח ,היום בו היו מקריבים במקדש את קרבן העומר.
יש מצווה שנקראת "איסור חדש" .האם אתה יכול
לשער מהי?
עצרת
בעצרת ]נידונים[ על פירות האילן
המונח "עצרת" יש לו
"עצרת" היא חג השבועות .בתורה קוראים "עצרת" לכל חג בו מתאספים,
ואילו לחג השבועות קוראים "חג הקציר" .אבל במשנה ובתלמוד" ,עצרת"
זה שמו של חג השבועות .בחג השבועות מתחילים להביא לבית המקדש את
הביכורים ,ואפשר היה להביא אותם מחג השבועות ועד לחג החנוכה .בעצרת
חג השבועות -נדונים על פירות האילן ,כי מחג השבועות מתחילים לאסוףאת הפירות שצמחו באותה שנה.
שלשה פירושים:
שביעי של פסח,
שמיני של סוכות
וחג השבועות.
במשנה "עצרת" היא
חג השבועות.
משנה ביכורים פרק א משנה ג
אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים .לא מתמרים שבהרים ,ולא
מפירות שבעמקים ,ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר.
אין מביאין בכורים קודם לעצרת .אנשי הר צבועים הביאו בכוריהם קודם
לעצרת ,ולא קבלו מהם ,מפני הכתוב שבתורה "וחג הקציר בכורי מעשיך
אשר תזרע בשדה" )שמות כג(.
אנשי הר צבועים הביאו ביכורים לפני חג השבועות ,ולא קבלו מהם את הביכורים.
הסיבה היא כי בפסוק כתוב "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" )שמות
כג( .וחכמים פרשו את הפסוק כך :חג הקציר ,שהוא חג השבועות ,הוא החג שבו
מביאים לבית המקדש את ביכורי הפירות .אנשי הר צבועים הביאו לפני הזמן -
ולכן לא קבלו מהם את הביכורים.
רמב#ם -הלכות בכורים פרק ב הלכה ו
אין מביאין בכורים קודם לעצרת ,שנאמר "וחג הקציר בכורי מעשיך".
ואם הביא אין מקבלין ממנו ,אלא יניחם שם עד שתבוא עצרת ויקרא
9
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
עליהן .וכן אין מביאין בכורים אחר חנוכה ,שהבכורים שבכרו אחר חנוכה
הן חשובין משנה הבאה .ויניחם עד אחר עצרת.
תן דוגמאות לפירות
שמביאים מהם
ביכורים
בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון,
שנאמר "היוצר יחד לבם ,המבין אל כל מעשיהם" )תהילים ל"ג(.
ראש השנה הוא יום הדין לבני אדם .בתפילות ראש השנה אנו מתפללים שנצא
זכאים בדין לפני הקב"ה .וכך מבאר רבי יהודה את יום הדין:
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א
רבי יהודה אומר :הכל נידונין בראש השנה ,וגזר דין שלהם נחתם כל אחד
ואחד בזמנו :בפסח על התבואה ,בעצרת על פירות האילן ,בחג נידונין על
המים ,ואדם נידון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים.
לפי רבי יהודה כל אדם נידון בראש השנה .ביום הדין הזה דנים את האדם אם
התבואה שלו תצליח ,ואם הפירות שהוא מגדל יהיו טובים ,ואם יהיה מספיק גשם
בשדות שלו.
רמב#ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ו
אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם ,בעשרה הימים שבין ראש השנה
ויום הכיפורים היא יפה ביותר ,ומתקבלת היא מיד ,שנאמר "דרשו ה'
בהמצאו" .במה דברים אמורים? ביחיד .אבל צבור ,כל זמן שעושים
תשובה וצועקין בלב שלם ,הם נענין ,שנאמר "כה' אלהינו בכל קראנו
אליו".
ראש השנה הוא יום הדין ,ובתפילת ראש השנה אנו מתפללים על השנה
הבאה .תפילת ראש השנה כוללת בקשה שה' יהיה מלך על כל העולם ,שה'
יזכור את עם ישראל ,וכמובן :תקיעת שופר.
10
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
היכן טוב יותר להתפלל ,ביחידות או
מדוע?
בציבור?
מצא פסוק מתפילת ראש השנה שמזכיר
תשובה.
ומה ההבדל בין הדין של פסח ,שבועות וסוכות ,לבין הדין של ראש השנה?
תשובה לכך נותן המדרש הבא:
דברים רבה *ליברמן) פרשת האזינו ד#ה הצור תמים
פעלו
אמר ישעיהו "דרשו ה' בהמצאו" .משל למה הדבר דומה? למלך שאמר
לעבדיו :צאו והכריזו בכל ממשלתי ,שאני יושב ודן דיני ממונות .כל מי
שיש לו עסק עם חברו ,יבוא לפני ,ואני דן אותו לכף זכות ,עד שלא אשב
לדון דיני נפשות.
אמר הקב"ה …הוו יודעים שאני דן את העולם בארבעה פרקים
האלו :בפסח על התבואה ,בעצרת על פירות האילן ,בראש השנה כל באי
עולם עוברין לפניו כבני מרון ,בחג נידונין על המים .והללו שלשה פרקים,
יושב אני לדון דיני ממונות ,להעשיר ולהעני ,להרבות או למעט .אבל ראש
השנה ,זמן דיני נפשות הוא :אם למוות ,אם לחיים …ואם עשיתם תשובה
לפני ,אני אקבל אתכם ,ואדון אתכם לכף זכות ,ואשמע תפילתכם.
הדין בפסח ,בשבועות ובסוכות -הוא על כסף ,על הרווח שבני אדם ירוויחו או
יפסידו .על רמת החיים שלהם .בראש השנה -הדין הוא על החיים עצמם .מי יחיה,
ומי ימות .המלך במשך קורא לעמו ואומר :בואו אלי כדי שאשפוט אתכם בעניינים
של כסף .אחר כך יהיה מאוחר ,ואז אשפוט אתכם אם תחיו אם לא.
איזה יום דין חשוב ביותר? מדוע? איך רואים זאת?
ובחג נידונין על המים.
"חג" -הוא חג הסוכות .וכך נאמר בתורה על חג הסוכות:
ויקרא פרק כג
11
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
)לט( אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו
את חג ה' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון:
)מ( ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת
וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים:
)מא( וחגתם אתו חג לה' שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש
השביעי תחגו אתו:
)מב( בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת:
"חג" -הוא חג הסוכות ,ובחג הסוכות מתחילים להתפלל על הגשם.
מצא פסוק שבו מוזכרת המלה "חג" על חג אחר.
תענית פרק א משנה א -ב
מאימתי מזכירין גבורת גשמים? רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של
חג .רבי יהושע אומר ,מיום טוב האחרון של חג.
אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים .רבי יהודה אומר :העובר
לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר ,הראשון אינו מזכיר.
בתפילת העמידה אנו אומרים "אתה גיבור לעולם ה' ,מחיה מתים אתה רב
להושיע ,משיב הרוח ומוריד הגשם" .מתחילים להזכיר את הגשמים בתפילה .היום
בו מתחילם להזכיר הוא שמיני עצרת ,היום שאחרי היום השביעי של חג הסוכות.
רבי יהודה אומר כי החזן ,המתפלל את התפילה האחרונה של הבוקר ,תפילת
מוסף ,הוא מזכיר את הגשם ,ואילו הראשון ,העובר לפני התיבה ומתפלל שחרית,
אינו מזכיר גשם.
מצא בסידור שני מקומות בהם מזכירים גשם.
על איזה מהם מדובר במשנה שלנו?
בראשית רבה פרשה יג ד#ה ו רבי חייא
גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה ,אמר לו :אתם יש לכם מועדות,
ואנו יש לנו מועדות ,בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים ,ובשעה שאנו
שמחים אין אתם שמחים ,ואימתי אנו ואתם שמחים? בירידת גשמים.
12
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
שים לב עם מי מדבר הגוי הזה! הוא מדבר עם רבי יהושע ,שבמשנה תענית פרק א
שהובאה קודם פסק הלכה מתי מזכירים את הגשם :מיום טוב אחרון.
המקור הבא מסכם את כל מה שלמדנו על החגים והדין שיש בכל חג.
תלמוד בבלי -מסכת ראש השנה דף טז עמוד א
תניא ,אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא:
מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח? מפני שהפסח זמן תבואה הוא.
אמר הקדוש ברוך הוא :הביאו לפני עומר בפסח ,כדי שתתברך לכם
תבואה שבשדות.
ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת? מפני שעצרת זמן פירות
האילן הוא ,אמר הקדוש ברוך הוא :הביאו לפני שתי הלחם בעצרת ,כדי
שיתברכו לכם פירות האילן.
ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג? אמר הקדוש ברוך הוא :נסכו לפני
מים בחג ,כדי שיתברכו לכם גשמי שנה ,ואמרו לפני בראש השנה מלכיות
זכרונות ושופרות .מלכיות -כדי שתמליכוני עליכם ,זכרונות -כדי שיעלה
זכרוניכם לפני לטובה ,ובמה -בשופר.
13
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
המצווה לשמוע תקיעת שופר
במדבר פרק כט,א
ובחדש השביעי ,באחד לחדש,
מקרא קדש יהיה לכם,
כל מלאכת עבדה לא תעשו.
יום תרועה יהיה לכם.
החודש השביעי הוא חודש תשרי .החודשים בלוח העברי מתחילים בניסן ,וממנו
סופרים חודשים .הפסוק אומר כי בחודש השביעי ,באחד לחודש ,יהיה חג ,ואסור
לעשות בו מלאכה .ועוד דבר מייחד את החג הזה :הוא יום תרועה.
יש בפסוק ביטויים שאינם מובנים .מה פירוש "מקרא קודש"? ומהי
"מלאכת עבודה"? ואיך משמיעים "תרועה"? גם כתוב בו כי ראש השנה הוא באחד
לחודש תשרי ,ואילו אנו חוגגים את ראש השנה ,גם בארץ ישראל ,בראשון ובשני
לחודש תשרי.
בלימוד שלנו נעסוק במיוחד במצווה המיוחדת לראש השנה":יום
תרועה יהיה לכם" -מצווה להשמיע קול תרועה .איך משמעים תרועה?
כמה תרועות משמיעים? איך שומעים? -כל זה נלמד בעזרת המשניות של פרק שני
במסכת ראש השנה.
תהלים פרק פא,ד-ה
תקעו בחדש שופר בכסה ליום
חגנו:
כי חק לישראל הוא משפט לאלהי
יעקב:
מצודת דוד
בחודש -בהתחלת החודש .רצה לומר :ביום הראשון ,תקעו שופר:
בכסה -בזמן המיועד להיות בו יום חג ,והוא ראש השנה.
כי חק -התקיעה ההיא היא חק ,גזרת המקום על ישראל ,כי הוא יום המשפט.
ובאה התקיעה לזרז על התשובה ,לזכות במשפט:
14
מושגים:
מקרא קודש
יום תרועה
מלאכת עבודה
בכסה ליום חגנו
תקיעה
שברים
תרועה
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
אפשר להבין את הפסוק בתהלים
כפירוש של הפסוק בספר במדבר.
נשווה את שני הפסוקים:
בתהלים כתוב
בכסה
בחדש
תקעו
בבמדבר כתוב
באחד לחדש
יום תרועה יהיה לכם
שופר.
בתהלים יש בנוסף למצוות תקיעת שופר גם
הסבר מדוע צריכים לתקוע בשופר .מהו
ההסבר? העזר בפירוש "מצודות דוד".
15
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
ממה עושים את השופר?
ראש השנה פרק ג )מתוך משניות ב,ה(
כל השופרות כשרין,
חוץ משל פרה ,מפני שהוא קרן.
רבי יהודה אומר:
בראש השנה תוקעין בשל זכרים.
בפסוק שלמדנו בספר במדבר כתוב "יום תרועה יהיה לכם" .בפסוק אחר ,הכתוב
בספר ויקרא ,כתוב "והעברת שופר תרועה בחודש השביעי ,בעשור לחודש" )ויקרא
כה,ט( .משני הפסוקים יחד אנו למדים כי "תרועה" הם קולות שמשמיעים
ב"שופר" .לפרה יש קרנים .לקרן של הפרה לא קוראים שופר .רק לקרן של האיל
או היעל קוראים שופר ,ולכן רק בהם יכולים לתקוע.
רבי יהודה אומר ,שבראש השנה תוקעים בשופר של איל ,שהוא כפוף .מדוע צריך
לתקוע בשופר כפוף? כי בראש השנה אדם צריך לזכור שהוא עומד ביום הדין.
האיש המתפלל עומד כפוף ,והשופר שהוא תוקע בו -גם הוא כפוף.
רמב#ם הלכות שופר פרק א הלכה א
מצות עשה של תורה לשמוע תרועת השופר בראש השנה.
שנאמר "יום תרועה יהיה לכם” )במדבר כ"ט(.
ושופר שתוקעין בו ,הוא קרן הכבשים הכפוף.
וכל השופרות פסולין חוץ מקרן הכבש.
הרמב"ם כותב כי יש מצווה לשמוע
"תרועת השופר" .אבל בפסוק שהרמב"ם מביא
כתוב רק "יום תרועה" ,ולא כתוב שהתרועה
היא בשופר .מניין למד זאת הרמב"ם?
במשנה למדנו שתי דעות :דעה אחת שכל
השופרות כשרים ,ודעתו של רבי יהודה ,שרק
בשופר של איל זכר תוקעים .כמו מי פסק
הרמב"ם?
16
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
איך שומעים קול שופר?
ראש השנה פרק ג משנה ז
התוקע לתוך הבור ,או לתוך הדות ,או לתוך הפיטם,
אם קול שופר שמע יצא,
ואם קול הברה שמע -לא יצא.
וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת,
או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת,
ושמע קול שופר או קול מגילה -
אם כיון לבו יצא,
ואם לאו לא יצא.
אף על פי שזה שמע וזה שמע,
זה כיון לבו וזה לא כיון לבו.
ביאור המשנה:
בור -חפירה באדמה .דות -מרתף .פיטס -חבית גדולה .המשנה מספרת על אנשים
שתקעו בשופר בימים של צרות ,כאשר היה אסור ליהודים לתקוע בשופר .יהודים
היו נכנסים למרתפים ותוקעים שם .המשנה מסבירה מתי הקול הוא קול שופר:
אם שומעים את קול השופר ,ולא את ההד שקול השופר מעורר ,זוהי תקיעת שופר,
והשומע יצא ידי חובת תקיעה .אם שומעים הד-שופר ,אין זה קול שופר ,ואין
השומע יוצא ידי חובתו.
החצי השני של המשנה עוסק באדם שהיה עובר ליד בית כנסת ,או ששמע את
תקיעת השופר כשהוא בבית .וכאן מבדילה המשנה בין אדם שהתכוון לשמוע את
קול השופר כדי לקיים את המצווה ,לבין אדם ששמע ,אבל לא התכוון לקיים את
המצווה .הראשון -יצא ידי חובת שופר ,והשני לא יצא ,והוא צריך לחזור ולשמוע
תקיעת שופר.
תוספתא ראש השנה -פרק ב -הלכה ז
רועה שהרביץ צאנו אחורי בית הכנסת,
כן חולה שהיה מוטל אחורי בית הכנסת,
17
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
ומי שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת,
ושמע קול שופר או קול מגילה -
אם כיון לבו יצא ,ואם לאו -לא יצא.
אע"פ שזה שמע וזה שמע:
זה כיון לבו ,וזה לא כיון לבו.
זה שכיון לבו יצא ,וזה שלא כיון לבו לא יצא.
שאין הכל הולך אלא אחר כונת הלב.
שנאמר" :תכין לבם תקשיב אזניך".
ואומר "תנה בני לבך לי ,ועיניך דרכי תצורנה".
בתוספתא יש דוגמאות נוספות על אלה
שבמשנה .מצא אותן.
האם מותר לאדם לצאת עם הצאן למרעה
בראש השנה?
בתוספתא יש משפט סיכום לעניין הכוונה.
מצא אותו .למשפט זה יש בתוספתא הוכחה
משני פסוקים :.הפסוק הראשון הוא בתהלים
פרק י,יז" :תאות ענוים שמעת ה' תכין לבם
תקשיב אזנך".
מצודת דוד :תאות -הלא מעולם שמעת למלאות
תאות ענוים ,לכן גם עתה ,כשלבם נכון
להתפלל בכוונת הלב ,שמע אליהם ומלא
תאותם.
הפסוק השני הוא ממשלי פרק כג,כו" :תנה בני
לבך לי ,ועיניך דרכי תצורנה".
מצודת דוד :תנה -הכן לבבך להבין אמרי ,ואז
עיניך דרכי תצורנה ,כי תשכיל ,שהוא דרך
הישר.
מצא באחד מן הפסוקם את הרעיון שכוונת
הלב היא הדבר החשוב ביותר.
18
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
הכל הולך אחר כוונת הלב
ראש השנה פרק ג משנה ח
"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל" )שמות י"ז(.
וכי ידיו של משה עושות מלחמה ,או שוברות מלחמה?
אלא לומר לך :כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה,
ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים ,היו מתגברים.
ואם לאו -היו נופלין.
כיוצא בדבר אתה אומר:
"עשה לך שרף ,ושים אותו על נס,
והיה כל הנשוך וראה אותו וחי") .במדבר כ"א(
וכי נחש ממית ,או נחש מחיה?
אלא ,בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה,
ומשעבדין את לבם לאביהן שבשמים ,היו מתרפאים.
ואם לאו -היו נימוקים.
המשנה ממשיכה את הרעיון שהובא במשנה הקודמת :הכל הולך אחר כוונת הלב.
כמו בשופר ,רק מי שמתכוון לשמוע מקיים את המצווה ,כך גם בהצלת עם
ישראל.
במשנה ביאור לשני פסוקים .הראשון -התיאור של משה המרים את ידיו
במלחמת עמלק ,וכאשר משה מרים את ידיו -ישראל מנצחים .והמשנה שואלת:
האם ידיו של משה מנצחים? והתשובה :משה מרים את ידיו ,ומראה לישראל
להסתכל לשמים .כוונת הלב של ישראל ,המסתכלים לשמים ,היא הגורמת
לניצחון .וכך ביאור הפסוק השני .כאשר ישראל נענשו במכה של נחשים ,התפלל
משה לה' ,וקבל תשובה לעשות נחש ,שכל המסתכל עליו מתרפא .וכי מספיק
להסתכל על הנחש כדי להתרפא? אלא :כוונת הלב היא העיקר.
תן דוגמה לכך שכוונת הלב היא העיקר.
חשוב על התנהגות כלפי חברים :אתה עושה
אותו מעשה בדיוק ,פעם אחת הוא נחשב
למעשה טוב ,ופעם אחרת הוא ייחשב למעשה
רע .והכל בגלל כוונת הלב.
19
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
דרבי
ישמעאל
מכילתא
בשלח -מס( דעמלק בשלח
"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר" ,וכי ידיו של
המכילתא הוא ספר של
משה מגברות את ישראל ,או ידיו שוברות את
דרשות חכמים ,בעיקר
עמלק? אלא ,כל זמן שהיה משה מגביה את ידיו
בנושאים של הלכה ,על
כלפי מעלה ,היו ישראל מסתכלין בו ,ומאמינין
ספר שמות.
במי שפיקד את משה לעשות כן ,והקב"ה עושה
את הספר ערך רבי
להם נסים וגבורות.
ישמעאל ,שהיה תלמידו
כיוצא בו "ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף"
של רבי עקיבא.
)במדבר כא ח( .וכי נחש ממית ומחיה? אלא ,כל
זמן שהיה עושה כן ,היו ישראל מסתכלין בו,
ומאמינין במי שפיקד את משה לעשות כן ,והקב"ה שולח להם רפואות.
כיוצא בו "והיה הדם לכם לאות" וגו' )שמות יב יג( .וכי מה הדם מהנה
למלאך ,או מה מהנה לישראל? אלא ,כל זמן שהיו ישראל עושין כן ,ונותנין
מן הדם על פתחיהם ,הקב"ה חס עליהם ,שנאמר "ופסח ה' על הפתח".
מכילתא
דרבי ישמעאל
במכילתא המובאת כאן יש תוספת
מעניינת ,המסבירה את משמעות דברי המשנה
"מסתכלים כלפי מעלה" .איך מפרשת
המכילתא את הביטוי הזה?
20
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
ראש השנה שחל בשבת
הקדמה
שתי המשניות שנלמד עוסקות בשאלה אחת :מה קורה אם ראש השנה חל בשבת,
או אם חג הסוכות חל בשבת .בשני חגים אלה מקיימים מצוות מיוחדות :תקיעת
שופר בראש השנה ,ונטילת לולב בסוכות .שתי המצוות האלה אין בעשייתם חילול
שבת ,ולכן מותר היה לקיים אותם בשבת .ובכל זאת חכמים אסרו לתקוע בשופר
בשבת ,או ליטול לולב בשבת ,מחשש שאדם יקח את הלולב או את השופר למקום
שאין בו עירוב ,והדבר אסור .חכמים לא אסרו איסורים אלה בירושלים ,כי שם יש
בית דין ,והם מסבירים מה מותר לעשות ,ובוודאי שבירושלים אנשים לא יטעו ולא
יעבירו שופר ולולב למקום שאסור להעביר אותו.
בית המקדש חרב בשנת 69לספירה ,ואחרי החורבן לא ישב עוד בית הדין
בירושלים .היה זה רבן יוחנן בן זכאי שהעביר את מרכז התורה ליבנה ,והוא תיקן
תקנות רבות בקשר לשמירת התורה בלי בית מקדש .הוא תיקן גם תקנות בקשר
לתקיעת שופר ונטילת לולב בשבת.
ראש השנה פרק ד משנה א
יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת,
במקדש היו תוקעים ,אבל לא במדינה.
משחרב בית המקדש ,התקין רבן יוחנן בן זכאי,
שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין.
אמר רבי אלעזר:
לא התקין רבן יוחנן בן זכאי אלא ביבנה בלבד.
אמרו לו:
אחד יבנה ,ואחד כל מקום שיש בו בית דין.
במקדש היו תוקעים -בבית המקדש היו תוקעים בשופר גם אם ראש השנה היה
בשבת .בית במקדש ,הכוונה או לבית המקדש עצמו ,או גם לירושלים ,שהרי בית
הדין ישב בירושלים ,והוא ידאג לכך שאנשים לא יחללו שבת בגלל תקיעת שופר.
אבל לא במדינה -כל ארץ ישראל.
מקום שיש בו בית דין -רבי יוחנן בן זכאי תיקן ,שכל מקום שיש בו בית דין דינו
כמו בית המקדש :מותר לתקוע בו בשופר ,כיוון שבית הדין יזהיר את העם שלא
לחלל שבת .אלא שרבי אלעזר אומר ,שתקנת רבן יוחנן בן זכאי לא היתה לכל
מקום שיש בו בית דין ,אלא רק ליבנה ,מקומו של רבן יוחנן בן זכאי ,שם היה מרכז
התורה אחרי החורבן ,ושם ישבה הסנהדרין בימיו.
21
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
רמב#ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ב הלכה ו
יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת ,אין תוקעין בשופר בכל מקום…
גזירה שמא יטלנו בידו ,ויוליכנו למי שיתקע לו ,ויעבירנו ארבע אמות ברשות
הרבים ,או מוציאו מרשות לרשות ,ויבא לידי איסור סקילה .שהכל חייבים
בתקיעה ,ואין הכל בקיאין לתקוע.
ראש השנה פרק ד משנה ג
בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ,ובמדינה יום אחד.
משחרב בית המקדש,
התקין רבן יוחנן בן זכאי
שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש..
מצוות חג הסוכות כתובה בתורה" :ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת
תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים" )ויקרא
פרק כג,מ( .לפי פסוק זה יש שני סוגים של מצוות לולב:
)א( ולקחתם לכם ביום הראשון",
)ב( "ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים".
חז"ל פירשו את המצווה כך :בכל מקום נוטלים לולב יום אחד ,ביום הראשון של
חג הסוכות .ואילו לפני ה' -בבית המקדש -שמחים בו שבעה ימים.
כאשר חרב בית במקדש ,תיקן רבן יוחנן בן זכאי כי בכל מקום יטלו לולב שבעה
ימים ,זכר לבית המקדש.
בליל הסדר אנו מקיימים מצווה אחת ,ואנו
מכריזים בקיימנו אותה שהיא "זכר למקדש
כהלל" .האם זוכר אתה מהי המצווה?
22
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
מבנה תפילת ראש השנה
ראש השנה פרק ד משנה ה
סדר ברכות:
אומר "אבות" ו"גבורות" ו"קדושת השם",
וכולל "מלכיות" עמהן ,ואינו תוקע.
"קדושת היום" -ותוקע,
"זכרונות" -ותוקע ,
"שופרות" -ותוקע,
ואומר "עבודה" ו"הודאה" ו"ברכת כהנים".
דברי רבי יוחנן בן נורי.
אמר לו רבי עקיבא:
אם אינו תוקע ל"מלכיות" ,למה הוא מזכיר?
אלא:
אומר "אבות" ו"גבורות" ו"קדושת השם",
וכולל "מלכיות" עם "קדושת היום" -ותוקע.
"זכרונות" -ותוקע,
"שופרות" -ותוקע,
ואומר "עבודה" ו"הודאה" ו"ברכת כהנים".
המשנה מתייחסת לתפילת מוסף של ראש השנה .הברכות הכלולות בתפילת מוסף
הן:
אבות " -ברוך ..אלהי אברהם ,אלהי יצחק ואלהי יעקב …ברוך אתה ה' מגן
אברהם".
גבורות " -אתה גבור לעולם ה' …ברוך אתה ה' מחיה המתים".
קדושת השם " -אתה קדוש ושמך קדוש …ברוך אתה ה' המלך הקדוש".
ברכות אלה מצויות בתחילת כל תפילת עמידה ,וכל מתפלל מכיר אותן.
בראש השנה נוספות עוד ברכות:
קדושת היום " -אתה בחרתנו …ותתן לנו את יום הזכרון הזה יום תרועה מקרא
קודש …ברוך אתה ה' מקדש ישראל ויום הזכרון".
מלכיות -פסוקים המזכירים מלכות ,והם מתחילים בקטע "ככתוך בתורתיך ה'
ימלוך לעולם ועד".
זכרונות -הקטע המתחיל ב"אתה זוכר מעשה עולם" וכולל פסוקי זכרונות.
הסיום" :ברוך אתה ה' זוכר הברית".
23
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
שופרות -הקטע המתחיל "אתה נגלית בענן כבודך" ,כולל עשרה פסוקי שופרות,
ומסיים "ברוך אתה ה' שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים".
המחלוקת בין רבי יוחנן בן נורי ורבי עקיבא היא היכן מקומה של "מלכויות" -יחד
עם קדושת השם ,או יחד עם קדושת היום.
מלא את הטבלה הבאה ,וציין בה היכן
תוקעים בשופר.
רבי יוחנן בן נורי
תוק
רבי עקיבא
ע
לא
אבות
ע
אבות
גבורות
גבורות
קדושת השם ומלכויות
קדושת השם
קדושת היום
קדושת היום ומלכיות
זכרונות
זכרונות
כן
שופרות
24
תוק
שופרות
לא
כן
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
מראש השנה ליום הכיפורים
ראש השנה עבר .עברו עוד שבעה ימים ,והגיע יום הכיפורים .ראש השנה הוא יום
הדין ,ויום הכיפורים הוא יום הכפרה .כל מי שעבר עבירה ,וחזר בתשובה ,יום
הכיפורים מכפר על חטאיו ,והוא מתחיל כאדם חדש ,כאדם נקי מחטא.
וכך מתאר המדרש את הכניסה ליום הכיפורים:
ויקרא רבה פרשה ל ד"ה ]ז[ ביום הראשון )בשינויים ובתרגום(
רבי לוי אמר :משל למדינה שחייבת מס למלך ,והלך המלך לגבותה .הגיע
למרחק עשרה מילים מהמדינה ,יצאו גדולי המדינה וקלסוהו ,ויתר להם על
שליש מהחוב .הגיע למרחק חמשה מילין ,יצאו הבינונים מן המדינה
וקלסוהו ,ויתר להם עוד שליש .כיון שנכנס למדינה ,יצאו כל בני המדינה,
אנשים ונשים וטף וקלסוהו ,ויתר להם הכל .אמר להם המלך מה שעבר -
עבר ,מעכשיו נתחיל חשבון חדש.
כך בערב ראש השנה :גדולי הדור מתענים ,והקב"ה מתיר להם שליש
מעונותיהן ,ומראש השנה ועד יום הכיפורים היחידים מתענים ,והקב"ה
מתיר להן שליש מעונותיהן ,וביום הכיפורים כולם מתענים ,אנשים ונשים
וטף ,והקב"ה אומר להם לישראל :מה שעבר עבר ,מעכשיו והלאה נתחיל
חשבון חדש.
ומיום הכיפורים עד החג כל ישראל עסוקים במצות ,זה עוסק בסוכתו וזה
בלולבו ,וביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדים לפני הקב"ה ולולביהם
ואתרוגיהם בידם ומקלסים לשמו של הקב"ה ,והקב"ה אומר להם מה שעבר
עבר ,מעכשיו נתחיל חשבון חדש..1במשל הזה המלך הוא הקב"ה .מהם החובות
שהעם חייב למלך? מי הם גדולי המדינה ,מי
הם הבינוניים ,ומי הם כל בני המדינה בנמשל?
25
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
יום הכיפורים
ויקרא פרק כג
לאמר:
כו( וידבר ה' אל משה
כז( אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא
מקרא קדש יהיה לכם
ועניתם את נפשתיכם
והקרבתם אשה לה':
וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה
כח(
כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלהיכם:
…..
שבת שבתון הוא לכם
לב(
ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב
מערב עד ערב תשבתו שבתכם:
התורה קוראת ליום הכיפורים "שבת שבתון" )פסוק לב( .יום הכיפורים הוא יותר
משבת ,הוא שבת מיוחדת ,שבת שבתון .בשבת אסור לעשות מלאכה ,וביום
הכיפורים אסור לעשות מלאכה ,וגם אסור לאכול.
מיוחד הוא יום הכיפורים .הוא יום כפרה ,הוא מכפר על העבירות שאדם
עבר .אבל אין הכפרה נעשית מעצמה .האדם צריך לעשות משהו כדי שהעבירות
יתכפרו לו .הוא צריך לצום ,להתענות ביום הכיפורים ,ובעיקר :הוא צריך לשוב
בתשובה.
על הדינים של יום הכיפורים ,ועל התשובה ,תלמד במשניות ממסכת יומא.
.1מתי מתחילים לצום ביום הכיפורים? מצא את
הפסוק ממנו לומדים שהצום מתחיל כבר
בתאריך ט' בתשרי.
.2בפסוק כתוב "ועיניתם את נפשותיכם" .מהו
עינוי נפש? מצא את התשובה במשנה הבאה.
מסכת יומא פרק ח משנה א
יום הכפורים אסור
באכילה ובשתיה,
וברחיצה,
ובסיכה,
26
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
ובנעילת הסנדל,
ובתשמיש המטה.
והמלך והכלה ירחצו את פניהם,
והחיה תנעול את הסנדל,
דברי רבי אליעזר.
וחכמים אוסרין :
באכילה ובשתיה -אכילה ושתייה נחשבות לאותו עינוי ,כי בזמן הארוחה אוכלים
וגם שותים.
וברחיצה -רחיצת הגוף היא הנאה ,וביום הכיפורים לא מתרחצים.
ובסיכה -מריחת שמן או חומרים דומים על הגוף
ובנעילת הסנדל -הליכה יחף היא עינוי
ובתשמיש המטה -קיום יחסי אישות בין בעל ואישה
.1ביום הכיפורים אדם אינו אוכל ואינו שותה ,אינו
נועל נעלים ואינו חי עם אשתו .מיהם היצורים
שכך הם נוהגים :אינם אוכלים ואינם מקיימים
משפחה? מה אפשר ללמוד מזה לגבי בני אדם
ביום הכיפורים?
והמלך והכלה ירחצו את פניהם -המלך צריך להראות יפה ,וגם הכלה ,שרק עכשיו
התחתנה ,צריכה להראות יפה לבעלה .ולכן שניהם מותר להם לרחוץ את הפנים
ביום הכיפורים.
והחיה תנעול את הסנדל " -חיה" -היא אישה שילדה .אישה אחרי לידה היא
חלשה ,ולכן אין היא צריכה ללכת יחפה ביום הכיפורים ,בתחילת החורף ,כאשר
מתחיל החורף.
דברי רבי אליעזר .וחכמים אוסרין .רבי אליעזר הוא זה שאמר שיש דין מיוחד
למלך ,כלה ויולדת .חכמים חולקים עליו ,והלכה כרבי אליעזר.
מסכת יומא פרק ח משנה ד
התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים,
אבל מחנכין אותם לפני שנה ולפני שנתים,
בשביל שיהיו רגילין במצות :
התינוקות -אלו ילדים קטנים ,לפני גיל בר מצווה :ילדים פחות מגיל ,13וילדות
פחות מגיל .12ילדים קטנים אינם מתענים כל היום ביום הכיפורים ,אבל הם
27
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
צמים חלק מן היום .בנות בגיל 8או ,9ובנים בגיל 9או – 10צמים כמה שעות .בנות
בגיל 10או ,11ובנים בגיל 11או ,12צמים אם הם יכולים ,יום שלם ,כדי להתרגל
לצום .בנות בגיל ,12ובנים בגיל 13נחשבים למבוגרים ,והם חייבים לצום כמו כל
עם ישראל.
תשובה ויום הכיפורים
מסכת יומא פרק ח משנה ח
מיתה ויום הכפורים -מכפרין עם התשובה.
תשובה -
מכפרת על עבירות קלות :על עשה ועל לא תעשה.
ועל החמורות היא תולה ,עד שיבא יום הכפורים ויכפר :
מיתה ויום הכיפורים -בזמן מיתתו של אדם מתכפרים לו עוונותיו .גם יום
הכיפורים מכפר לאדם על עוונותיו .אבל כל זה אם חזר בתשובה ,והתחרט על מה
שעשה.
תשובה מכפרת -אדם ששב בתשובה ,התשובה מכפרת על עבירות קלות מיד ,ועל
עבירות חמורות -רק ביום הכיפורים .וכך כותב הרמב"ם בהלכות תשובה:
רמב#ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ז
יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל :ליחיד ולרבים ,והוא קץ מחילה וסליחה
לישראל .לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים.
סיכום של ענייני התשובה נותן הרמב"ם בדברים המובאים בהמשך .הרמב"ם
מבדיל בין חטאים שונים ,ומסביר מתי כל חטא מתכפר לאדם.
רמב#ם הלכות תשובה פרק א הלכה ד
אף על פי שהתשובה מכפרת על הכל ,ועצמו של יום הכפורים מכפר ,יש
עבירות שהן מתכפרים לשעתן ,ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן.
כיצד? עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת ,ועשה תשובה ,אינו זז משם עד
שמוחלין לו .ובאלו נאמר "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם" וגו'.
עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין ,ועשה תשובה,
תשובה תולה ויום הכפורים מכפר ,ובאלו נאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם".
28
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה ,תשובה ויום הכפורים תולין,
ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה ,ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד
שיבואו עליו יסורין .ובאלו נאמר "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם".
במה דברים אמורים? בשלא חילל את השם בשעה שעבר .אבל המחלל את
השם ,אע"פ שעשה תשובה ,והגיע יום הכפורים ,והוא עומד בתשובתו ,ובאו
עליו יסורין -אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות .אלא :תשובה יום
הכפורים ויסורין ,שלשתן תולין ,ומיתה מכפרת .שנאמר "ונגלה באזני ה'
צבאות וגו' אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון".
סיכום דברי הרמב#ם;
מצות עשה שאין בה כרת
מצות לא תעשה שאין בה כרת
ולא מיתת בית דין
כריתות ומיתות בית דין
המחלל את השם
אינו זז משם עד שמוחלין לו
תשובה תולה ויום הכפורים מכפר
תשובה ויום הכפורים תולין,
ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה,
ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה
עד שיבואו עליו יסורין
והגיע יום הכפורים ,ובאו עליו יסורין -
אינו מתכפר לו כפרה גמורה
עד שימות.
מסכת יומא פרק ח משנה ט
האומר אחטא -ואשוב ,אחטא -ואשוב,
אין מספיקין בידו לעשות תשובה.
אחטא -ויום הכפורים מכפר -
אין יום הכפורים מכפר.
עבירות שבין אדם למקום,
יום הכפורים מכפר.
עבירות שבין אדם לחבירו,
אין יום הכפורים מכפר ,עד שירצה חברו.
.1מדוע האומר "אחטא ואשוב" אינו מספיק לעשות
תשובה?
2.מדוע האומר "אחטא ויום הכיפורים מכפר" -
יום הכיפורים לא יכפר לו?
29
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
.3מדוע יום הכיפורים איננו מכפר על עבירות
שאדם חטא לחברו?
מסכת יומא פרק ח משנה ט )המשך(
את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה:
“מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"
עבירות שבין אדם למקום,
יום הכפורים מכפר.
עבירות שבין אדם לחברו,
אין יום הכפורים מכפר,
עד שירצה את חברו.
)ויקרא ט"ז(.
רבי אליעזר מסביר בעזרת הפסוק את דברי המשנה "עבירות שבין אדם לחברו אין
יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו" .הפסוק אומר "מכל חטאתיכם לפני ה'
תטהרו" )ויקרא ט"ז( .ורבי אליעזר מפרש את הפסוק כך :מכל חטאותיכם לפני ה' -
מעבירות שחטאם לה' -מהם תטהרו ביום הכיפורים אם תעשו תשובה .אבל
מעבירות שעברתם לחברים שלכם ,לא די בתשובה .צריך שהחבר ,שחטאתם לו ,גם
הוא יסלח לכם.
מסכת יומא פרק ח משנה ט )המשך(
אמר רבי עקיבא:
אשריכם ישראל!
לפני מי אתם מיטהרין,
מי מטהר אתכם?
אביכם שבשמים!
שנאמר" :וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" )יחזקאל ל"ו(,
ואומר" :מקוה ישראל ה'" )ירמיה י"ד(,
מה מקוה מטהר את הטמאים,
אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.
30
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
חג הסוכות
החג השלישי של חודש תשרי הוא חג הסוכות .חג זה נמשך שבעה ימים )בחוץ לארץ
שמונה( ,והיום האחרון של החג הוא "שמיני עצרת" -היום השמיני של החג,שהוא חג עצמאי.
שתי מצוות יש בחג הסוכות :מצווה לשבת בסוכה ,ומצווה ליטול ארבעה מינים
בכל אחד מימי החג .שמיני עצרת ,לעומת זאת ,הוא חג כמו כל יום טוב אחר ,אסור
לעשות בו מלאכה ,אבל אין בו ישיבה בסוכה וגם לא ארבעה מינים.
ויקרא פרק כג
)לט( אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי
באספכם את תבואת הארץ
תחגו את חג ידוד שבעת ימים
ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון:
)מ( ולקחתם לכם ביום הראשון
פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל
ושמחתם לפני ידוד אלהיכם שבעת ימים:
)מא( וחגתם אתו חג לידוד
שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם
בחדש השביעי תחגו אתו:
)מב( בסכת תשבו שבעת ימים
כל האזרח בישראל ישבו בסכת:
)מג( למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל
בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ידוד אלהיכם:
.1באיזה חודש חל חג הסוכות לפי פסוק
ל"ט? איך קוראים בתורה לחודש הראשון?
.2חג הסוכות נקרא גם "חג האסיף" .מה אוספים
בחג הסוכות? מה פירוש המילה "תבואות"?
31
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
המצוה לשבת בסוכה
רמב#ם הלכות סוכה ולולב פרק ו
הלכה ה
כיצד היא מצות הישיבה בסוכה?
שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים,
בין ביום בין בלילה ,כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה.
וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע,
שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים" ]ויקרא כ"ג[.
.1אילו הלכות לומד רמב"ם מן המילה
"תשבו" בפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"?
רמב#ם הלכות סוכה ולולב פרק ו
הלכה ו
אוכלין ושותין וישנין בסוכה כל שבעה,
בין ביום בין בלילה.
ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה..
ואין ישנין חוץ לסוכה אפילו שינת עראי,
ומותר לשתות מים ולאכול פירות חוץ לסוכה..
מצוות חג הסוכות היא לחיות בסוכה .כל מה שאדם עושה בביתו -בחג הסוכות
הוא עושה אותו בסוכה :אוכל ,ושותה וישן .ומדוע חובה להיות בסוכה? על כך
אומר הפסוק:
למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל
)מג(
בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ידוד אלהיכם:
הישיבה בסוכה היא זכר ליציאת מצרים ,כמו חגים נוספים .בני ישראל ישבו
בסוכות בצאתם ממצרים ,וחג הסוכות מזכיר זאת.
פסיקתא דרב כהנא נספחים פרשה ב ד#ה כת( חג הסוכות
כתיב "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים" )דברים טז :יג( .למה ישראל
עושים סוכה? לניסים שעשה להם הקדוש ברוך הוא בשעה שיצאו ממצרים,
שהיו ענני כבוד מקיפין אותם ומסוככות עליהם … .אמר להם הקב"ה
לישראל :בני ,היו אתם עושין את הסוכות ודרים בתוכם שבעת ימים ,כדי
שתהיו נזכרים הניסים שעשיתי לכם במדבר.
32
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
.1המדרש מביא פירוש נוסף לפסוק "כי
בסוכות הושבתי את בני ישראל" .מהם הסוכות
שבני ישראל ישבו בהם לפי המדרש?
אך מה קורא אם אדם הולך בדרך ,או שהוא חולה ,או שהוא רופא ועובד בבית
חולים ואינו יכול לאכול בסוכה? על כך עונה המשנה:
סוכה פרק ב משנה ד
שלוחי מצוה -פטורין מן הסוכה.
חולין ומשמשיהן -פטורין מן הסוכה.
אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה.
.1הדגם ובאר את המושג "שליח מצווה"
סוכה פרק ב משנה ט
כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע ,וביתו עראי.
ירדו גשמים ,מאימתי מותר לפנות?
משתסרח המקפה )יתקלקל האוכל(.
משלו משל :למה הדבר דומה?
לעבד שבא למזוג כוס לרבו,
ושפך לו קיתון על פניו.
.1במשנה יש משל זה :עבד בא למזוג כוס
לאדונו .האדון ,במקום להעריך את עבודת
העבד ,שופך קיתון) ,את הכוס( בפניו .זהו
המשל של גשם בסוכות .ועכשיו השווה :מיהו
העבד ,מיהו האדון ,מהו הכוס ,ומהו הקיתון
ששופכים על פני העבד?
33
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
ארבעת המינים
סוכה פרק ג משנה ד
רבי ישמעאל אומר:
שלשה הדסים,
ושתי ערבות,
לולב אחד ואתרוג אחד.
ויקרא רבה *וילנא) פרשה ל ד#ה יב ד#א פרי
"פרי עץ הדר" אלו ישראל.
מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח ,כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם
תורה ויש בהם מעשים טובים.
"כפות תמרים" אלו ישראל :מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח ,כך הם
ישראל ,יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.
"וענף עץ עבות" אלו ישראל :מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם ,כך ישראל יש
בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה.
"וערבי נחל" אלו ישראל :מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח ,כך הם
ישראל ,יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים .ומה
הקב"ה עושה להם? לאבדן אי אפשר ,אלא אמר הקב"ה :יוקשרו כולם אגודה
אחת ,והן מכפרין אלו על אלו.
.1מה אומר המדרש הזה על הצורך לאחד
את עם ישראל?
מרחשוון
הגשם מתחיל לרדת בארץ ישראל בחודש מרחשוון .בחוץ לארץ מתחיל הגשם
לרדת בזמנים שונים ,לפי המקום של כל מדינה .בחצי הכדור הדרומי ,מתחיל
בחודש מרחשוון הקיץ .בארצות הצפוניות ,בחודש מרחשוון כבר אמצע החורף.
יהודים בכל העולם מתפללים לגשם לפי האקלים בארץ ישראל .המשנה
במסכת תענית מסבירה מתי מתחילים להתפלל על הגשם.
הגשם מוזכר בתפילה בשני מקומות :בברכת "גבורות" שקוראים לה גם
"תחיית המתים" .ברכה זו נמצאת בתחילת תפילת העמידה ,וכך מתפללים בה
בימות החורף:
34
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
אתה גיבור לעולם ה',
מחיה מתים אתה רב להושיע,
משיב הרוח ומוריד הגשם
מכלכל חיים בחסד…
בברכה זו אין מבקשים גשם ,רק מזכירים אותו בכלל השבח שמשבחים את ה':
הוא גיבור ,הוא מחיה מתים ,והוא מוריד גשם .לכן קוראים לתפילה זו "הזכרת
גשמים" .אין בה בקשה.
תפילה אחרת בתפילת העמידה היא "ברכת השנים" .בברכה זו מבקשים שירד
גשם .וכך מברכים ברכה זו בימי החורף:
ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת,
ואת כל מיני תבואתה לטובה,
ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה…
בברכת השנים מבקשים על הגשם שירד ,ולכן קוראים לתפילה זו "שאילת
גשמים"" .שאילה" -מלשון משאלה ,דבר שמבקשים אותו.
ועכשיו נלמד את המשנה המסבירה מתי מתפללים תפילות גשם:
ברכות פרק ה משנה ב
מזכירין גבורות גשמים
בתחיית המתים,
ושואלין הגשמים
בברכת השנים.
.1המונח "גבורות גשמים" הוא חיבור של
שני עניינים המוזכרים בברכה השניה של
תפילת העמידה .מצא בברכה את המושג
"גבורה" ואת המושג "גשם".
.2כאשר אנו מתפללים "תקע בשופר גדול
לחירותנו" -האם זו הזכרה או שאילה?
המשנה הבאה היא ממסכת תענית .משנה זו מסבירה מתי מתחילים להתפלל על
הגשם :מתי מתחילים להזכיר גשם בתפילה ,ומתי מתחילים לבקש את הגשם.
תענית פרק א משנה א
35
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
מאימתי מזכירין גבורת גשמים?
רבי אליעזר אומר:
מיום טוב הראשון של חג ]הסוכות[
רבי יהושע אומר:
מיום טוב האחרון של חג ]=שמיני עצרת[.
אמר לו רבי יהושע:
הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג ,למה מזכיר?
אמר לו רבי אליעזר:
אף אני לא אמרתי לשאול,
אלא להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בעונתו.
אמר לו:
אם כן לעולם יהא מזכיר.
ביאור :רבי יהושע ורבי אליעזר מתווכחים מתי מתחילים להזכיר בתפילה את
גבורת ה' המוריד גשם.
רבי אליעזר אומר :מיום טוב הראשון של חג -מתחילת חג הסוכות ,הוא יום ט"ו
לחודש תשרי.
רבי יהושע אומר :מיום טוב האחרון של חג -משמיני עצרת ,הוא יום כ"ב לחודש
תשרי.
הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג ,למה מזכיר -אם יורדים גשמים בחג
הסוכות ,הדבר נחשב קללה ,כי הדבר דומה לעבד שמזג כוס לרבו ,ורבו שפך את
הכוס בפניו.
לא אמרתי לשאול ,אלא להזכיר -לא לבקש גשם בברכת השנים" ,ותן טל ומטר",
אלא להזכיר גשם בברכת גבורות" :משיב הרוח ומוריד הגשם".
אם כן לעולם יהא מזכיר -אם מזכירים "משיב הרוח" גם בשעה שאין רוצים גשם,
יזכירו כל הקיץ!
.1בדוק בסידור ,ומצא מתי מתחילים
להזכיר בתפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם".
תענית פרק א משנה ג
בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים.
רבן גמליאל אומר:
בשבעה בו ,חמשה עשר יום אחר החג,
כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת.
ביאור:
תנא קמא אומר שמתחילים לשאול ,לבקש גשם ,בתאריך ג' במרחשוון.
36
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
רבן גמליאל אומר :בתאריך ז' במרחשוון .כי עולי הרגל צריכים לחזור לבתיהם,
והדרך מירושלים עד נהר פרת בבבל ,היא דרך של שבועיים ימים .אין זה נאה
לבקש גשם ,ועולי הרגל ,שהם עדיין בדרך ,יירטבו מגשם זה.
.1מלא בטבלה את הדעות השונות בקשר לזמן
הזכרת גשמים וזמן שאילת גשמים .רשום בכל
משבצת מי האומר את ההלכה שכתבת.
דעה א'
דעה ב'
הזכרת גשמים
רבי __________
מיום _________
רבי __________
מיום _________
37
שאילת גשמים
דעת__________
מיום _________
רבן __________
מיום _________
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
קיצור שולחן ערוך סימן יט סעיף ה
מתחילין לומר "ותן טל ומטר" ,בתפלת ערבית של יום ששים לאחר
תקופת תשרי ,והוא ביום 4או ביום 5לחודש דצמבר .ואומרים עד
פסח.
.1בדוק בלוח ,באיזה תאריך עברי חל 4או
5בדצמבר? כמה זמן לפני תאריך זה החלו
לבקש על גשם בארץ ישראל?
בחצי כדור הארץ הדרומי ,החורף מתחיל בחודש אפריל ,והקיץ מתחיל באוקטובר.
אבל גם שם מתחילים לבקש על גשם בחודש דצמבר .והסיבה היא ,כי הגשם של
היהודי יורד בארץ ישראל .ויהודי בכל העולם מבקש גשם לפי הצרכים של ארץ
ישראל.
בראשית רבה -פרשה יג
גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה ,אמר לו:
אתם יש לכם מועדות ,ואנו יש לנו מועדות.
בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים,
ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמחים.
ואימתי אנו ואתם שמחים?
בירידת גשמים.
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כג עמוד א
תנו רבנן :פעם אחת יצא רוב אדר ,ולא ירדו גשמים .שלחו לחוני המעגל:
התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמים .עג עוגה )=מעגל( ,ועמד בתוכה.
אמר לפניו :רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי ,שאני כבן בית לפניך ,נשבע
אני בשמך הגדול ,שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך.
התחילו גשמים מנטפין.
אמרו לו תלמידיו :רבי ,ראינוך ולא נמות .כמדומין אנו שאין גשמים יורדין
אלא להתיר שבועתך.
אמר :לא כך שאלתי ,אלא גשמי בורות שיחין ומערות.
ירדו בזעף ,עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית.
אמרו לו תלמידיו :רבי ,ראינוך ולא נמות .כמדומין אנו שאין גשמים יורדין
אלא לאבד העולם.
אמר לפניו :לא כך שאלתי ,אלא גשמי רצון ברכה ונדבה.
ירדו כתיקנן ,עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים.
אמרו לו :רבי ,כשם שהתפללת שירדו ,כך התפלל וילכו להם.
38
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
אמר להם :כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה .אף על פי כן ,הביאו לי
פר הודאה .הביאו לו פר הודאה .סמך שתי ידיו עליו ,ואמר לפניו:
ריבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצרים ,אינן יכולין לא
ברוב טובה ולא ברוב פורענות .כעסת עליהם -אינן יכולין
לעמוד ,השפעת עליהם טובה -אינן יכולין לעמוד.
יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ,ויהא ריווח בעולם.
מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים ,וזרחה החמה ,ויצאו העם לשדה והביאו
להם כמהין ופטריות.
שלח לו שמעון בן שטח :אלמלא חוני אתה -גוזרני עליך נידוי .אבל מה אעשה
לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך ,כבן שמתחטא על אביו
ועושה לו רצונו ,ואומר לו :אבא ,הוליכני לרחצני בחמין ,שטפני בצונן ,תן לי
אגוזים ,שקדים ,אפרסקים ,ורימונים -ונותן לו .ועליך הכתוב אומר )משלי
כ"ג( "ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך".
.1באגדה על חוני המעגל מופיעים העם,
הקב"ה וחוני .רשום בטבלה מה עושה כל אחד:
הקב"ה
העם
חוני המעגל
.2באגדה מוזכרים סוגי גשם שונים .סמן קו בין
סוג הגשם ,לבין הפירוש המתאים לו בצד ימין
סוג הגשם
מנטפים
טיב הגשם
גשם
בורות
שיחין גשם המטפטף טיפות
בורות
ומערות
גשמי זעף
רצון ,ברכה ונדבה
39
טוב
שממלא
גשמים נוחים וטובים
היורדים
גשמים
בחוזקה
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
.3בסיפור יש ביטויים לא כל כך ברורים.
בטבלה בצד ימין מופיעים הביטויים ,ובצד
שמאל כמה פירושים .בחר לכל ביטוי את
הפירוש המתאים לו ,והעתק אותו למחברת.
שמו פניהם עלי
א .הסתובבו לעברי
ב .סמכו עלי
ראינוך ולא נמות
א .מפני שראינו אותך לא
נמות
ב .בזכותך אנו חיים
עג עוגה
השפעת עליהם
רוב טובה
א .אפה עוגה
ב .עשה עיגול
א .עשית להם טובות רבות
ב .נתת להם הרבה דברים
.4בחר משפט יפה מתפילתו של חוני המעגל,
והעתק אותו למחברתך.
תענית פרק א
עד אימתי שואלין את הגשמים?
רבי יהודה אומר :עד שיעבור הפסח.
רבי מאיר אומר :עד שיצא ניסן,
שנאמר "ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון") .יואל ב'(
ביאור:
עד אימתי מזכירים בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה"?
רבי יהודה אומר ,עד לאחר חג הפסח ,ובחול המועד עדיין מבקשים גשם.
רבי מאיר אומר ,עד סוף ניסן ,כי לפי הפסוק ביואל ,בחודש הראשון ,שהוא ניסן,
עדיין יורד המלקוש -הגשם האחרון.
הלכה
ההלכה היא שמבקשים גשם רק עד תפילת מנחה בערב פסח .בחג הפסח מזכירים
גשם )מוריד הגשם( רק בתפילת שחרית של יום טוב ראשון.
40
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
כסליו
חג החנוכה חל בחודש כסליו .על חנוכה לא נוכל ללמוד משנה ,כי על חג החנוכה לא
נאמר דבר במשנה .חג החנוכה מוזכר בברייתא ,המופיעה בתלמוד הבבלי ,במסכת
שבת.
מהי ברייתא@
בפרקים הקודמים למדנו משניות שונות .המשניות הן קובץ שיש בו ששה סדרים,
וכל סדר מחולק למסכתות .כל מסכת מחולקת לפרקים ,וכל פרק -
למשניות.
את המשנה ערך רבי יהודה הנשיא ,שחי בערך בשנת 200לספירה
הנוצרית ,כמאה ושלושים שנה אחרי חורבן בית המקדש.
רבי יהודה הנשיא אסף את כל ההלכות שנכתבו על ידי חכמי הדורות
שהיו לפניו ,סידר אותן וערך את המשנה .ומה קרה להלכות שרבי יהודה
הנשיא החליט שלא לכלול אותן במשנה? הלכות אלה נשמרו גם הם
בקבצים מיוחדים ,או שחכמים המשיכו ללמוד אותן ,וכאשר למדו את
המשנה ,זכרו גם את ההלכות שלא נכנסו למשנה.
שלש מאות שנה למדו את המשנה ,ואת כל מה שלמדו כתבו בספר חדש,
הלא הוא התלמוד .בתלמוד כתבו את כל הפירושים שפירשו את המשנה ,את כל
השאלות ששאלו עליה ,ואת כל העניינים החדשים שלמדו ,והם לא כתובים במשנה.
בתלמוד מוזכרים הרבה הלכות שרבי יהודה הנשיא לא הכניס אותן למשנה.
להלכות אלה ,שלמדו החכמים בתקופת המשנה ,והן לא במשנה ,קוראים
"ברייתות" .פירוש המילה -בר=חוץ .בריתא ,הלכה שהיא מחוץ למשנה.
הסיפור על חנוכה הוא ברייתא כזאת .הסיפור לא נכנס למשנה ,אבל חכמים זכרו
אותו ולמדו אותו ,וכאשר כתבו את התלמוד ,הכניסו לשם את הסיפור על חנוכה,
מתוך הברייתא.
חמשה חומשי תורה
ברייתות
משניות
התלמוד
41
ששה סדרי משנה
זרעים
מועד
נשים
נזיקין
קדשים
טהרות
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
חג החנוכה
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
תנו רבנן :נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ.
אם היה דר בעלייה -מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים.
ובשעת הסכנה -מניחה על שלחנו ,ודיו.
.1הגמרא מתארת שלשה מקומות שבהם
מניחים את נר החנוכה .סמן בטבלה מתי
מניחים בכל אחד מהמקומות:
פתח
הבית
חלון
שולחן
.2תן דוגמה לסכנה שבגללה אין מניחים את נרות
החנוכה מחוץ לבית .האם אתה מכיר מקרים
כאלה?
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב )המשך(
מאי חנוכה?
דתנו רבנן:
ימי החנוכה שמונה הם
בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון,
שאין להספיד בהם ,ואין להתענות בהם
דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון.
שכשנכנסו יוונים להיכל,
טמאו כל השמנים שבהיכל.
וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום,
בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן,
שהיה מונח בחותמו של כהן גדול,
ולא היה בו אלא להדליק יום אחד.
נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים.
לשנה אחרת קבעום
לקרוא הלל ולומר על הניסים
ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
42
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג
הלכה א
בבית שני ,כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ,ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק
בתורה ובמצות ,ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ,ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות
וטמאו הטהרות ,וצר להם לישראל מאד מפניהם ,ולחצום לחץ גדול ,עד שריחם
עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם .וגברו בני חשמונאי הכהנים
הגדולים והרגום ,והושיעו ישראל מידם ,והעמידו מלך מן הכהנים ,וחזרה מלכות
לישראל יתר על מאתים שנה ,עד החורבן השני.
הלכה ב
וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום ,בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ,ונכנסו
להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ,ולא היה בו להדליק אלא יום
אחד בלבד ,והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים ,עד שכתשו זיתים והוציאו
שמן טהור .
הלכה ג
ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור ,שיהיו שמונת הימים האלו ,שתחלתן מליל
חמשה ועשרים בכסלו ,ימי שמחה והלל .ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי
הבתים ,בכל לילה ולילה משמונת הלילות ,להראות ולגלות הנס .וימים אלו הן
הנקראין "חנוכה" ,והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים ,והדלקת הנרות בהן
מצוה מדברי סופרים ,כקריאת המגילה.
.1השווה את דברי הרמב"ם על פך השמן לדברי
הגמרא .הרמב"ם השמיט משהו שהיה כתוב
בגמרא .מהו?
.2כמה זמן ארכה ממלכת החשמונאים? בית
המקדש חרב בשנת 70לספירה .מתי ,לפי זה,
היה מרד החשמונאים?
.3ההסטוריונים קובעים את מרד החשמונאים
בשנת 165לפני הספירה .לפי זה ,כמה שנים
לפני החורבן נסתיימה עצמאות ממלכת
החשמונאים?
43
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
טבת
חודש טבת הוא החודש העשירי .אנו מתחילים את מספר החודשים מחודש ניסן,
שהוא "ראש חודשים" ,וחודש טבת הוא החודש העשירי מניסן.
עשרה בטבת
בחודש טבת אין חגים .יש בו תענית אחת :עשרה בטבת .מה מקור תענית זו?
תוספתא סוטה פרק ו הלכה י
דרש רבי :הרי הוא אומר )זכריה ח,יט( "כה אמר ה' צבאות :צום הרביעי וצום
החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים
טובים ,והאמת והשלום אהבו".
"צום הרביעי" -זה שבעה עשר בתמוז ,שבו הבקעה העיר .ולמה נקרא שמו רביעי?
שהוא רביעי לחדשים.
"צום החמישי" -זו תשעה באב ,יום שנשרף בו בית המקדש .ולמה נקרא שמו
חמישי ,שהוא חדש חמישי.
"צום השביעי" זה שלשה בתשרי ,יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם ,שהרגו ישמעאל
בן נתניה .ללמדך שקשה מיתתן של צדיקים לפני המקום כחורבן בית המקדש.
ולמה נקרא שמו שביעי ,שהוא חדש שביעי.
"צום העשירי" זה עשרה בטבת ,יום שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלם ,שנאמר
)יחזקאל כד ,א-ב( :ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש
לאמר :בן אדם ,כתוב לך את שם היום ,את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל
ירושלם ,בעצם היום הזה.
.1שלשה צומות קשורים בחורבן ירושלים בידי
נבוכדנצר מלך בבל .מהם? באיזה סדר היו
המאורעות שבגללם צמים?
.2זכריה הנביא מבטיח שהצומות יהפכו להיות
ימי שמחה .מתי יהיו הצומות ימי שמחה?
בימינו הוסיפה הרבנות הראשית לישראל עוד נושא לצום של עשרה בטבת .יום זה
נקבע ב"יום הקדיש הכללי" .כל מי שקרובי משפחתו נרצחו בשואה ,ואין הוא יודע
את יום מותם ,אומר קדיש ביום זה.
44
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
תקופת טבת
השנה מתחלקת לעונות :אנחנו מכירים ארבע עונות בשנה :סתיו וחורף ,אביב
וקיץ .רבי שמעון בן גמליאל מחלק את השנה לששה חלקים ,בכל חלק שמונה
שבועות .וכך הוא מתאר את השנה:
בראשית רבה פרשה לד
רבי שמעון בן גמליאל אומר משום רבי מאיר:
חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו זרע,
חצי כסליו וטבת וחצי שבט חורף,
חצי שבט ואדר וחצי ניסן קור,
חצי ניסן ואייר וחצי סיון קציר,
חצי סיון ותמוז וחצי אב קיץ,
חצי אב ואלול וחצי תשרי חום.
.1צייר בעיגול את ששת החלקים של השנה.
רשום בכל מקום את החודשים המתאימים,
ומהו מזג האוויר בכל חודש .כתוב גם מה
עושים בשדות בכל אחד מהזמנים האלה.
45
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
חודש שבט
בתחילת החוברת למדנו את המשנה הראשונה של מסכת ראש השנה .באותה משנה
למדנו את המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל ,מתי ראש השנה לאילן .נחזור ונקרא
את המשנה:
ראש השנה פרק א ,משנה א:
באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי
בית הלל אומרים בחמשה עשר בו.
.1חזור וקרא את הדברים שלמדנו בתחילת
החוברת ,והזכר מהם הדינים המיוחדים לט"ו
בשבט.
ברכות הנהנין
חודש שבט קשור בזיכרוננו לפירות הגדלים בשדה .בחודש זה מתחלפים השנים בין
המעשרות שמפרישים מפירות העץ ,ובארץ ישראל התחילו ,בשנים האחרונות,
לטעת עצים בט"ו בשבט .מנהג זה אין לו מקור בדברי חז"ל ,אבל הוא מבטא את
היחס לאדמה ולצומח.
בפרק זה נלמד על הברכות שמברכים על המאכלים השונים :על פרי האדמה ופרי
העץ ,ועל הלחם והיין .לברכות אלה קוראים "ברכות הנהנין" -ברכות שמברכים
כאשר נהנים מאוכל.
יש עוד ברכות ,כמו ברכה שמברכים כאשר לובשים ציצית ,או נוטלים לולב
בסוכות .לברכות אלה קוראים "ברכות המצוות" .על ברכות אלה לא נלמד בפרק
זה.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד א
תנו רבנן :אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה ,וכל הנהנה מן
העולם הזה בלא ברכה -מעל.
מאי תקנתיה )מה תקנתו?( -ילך אצל חכם …וילמדנו ברכות ,כדי שלא
יבא לידי מעילה.
46
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
לפי דברי הגמרא האלה ,העולם כולו שייך לה' ,ואדם הנהנה ממשהו בלי לברך,
כאילו "מעל" -גנב את הדבר .הברכה נותנת רשות לאדם לקחת את מה ששייך לה',
ולהשתמש בו בשביל עצמו .לכן אדם צריך ללכת אצל חכם ,וללמוד דיני ברכות,
כדי שלא יאכל בלי ברכה ,וימעל.
.1אדם נהנה מהרבה מאוד דברים בעולם .מדוע
צריך לברך דווקא על אוכל ,ולא על נוף יפה
שרואים ,או שיר יפה ששומעים?
רמז :נסה לחשוב מתי אומרים "תודה".
ברכות פרק ו משנה א
כיצד מברכין על הפירות?
על פירות האילן אומר "בורא פרי העץ",
חוץ מן היין.
שעל היין אומר "בורא פרי הגפן".
ועל פירות הארץ אומר "בורא פרי האדמה",
חוץ מן הפת.
שעל הפת הוא אומר "המוציא לחם מן הארץ" .
ועל הירקות אומר "בורא פרי האדמה".
רבי יהודה אומר" :בורא מיני דשאים".
47
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
.1המשנה מבדילה בין שלשה סוגים של פירות:
מלא את הטבלה הבאה ,ורשום בכל מקום מהי
הברכה שיש לברך.
הברכה
סוג הצמח
הפרי היוצא מהכלל
פירות האילן
יין
פירות הארץ
פת
ירקות
הברכה
.1
.2
2.איך קוראים לעץ במשנה ,ואיך קוראים לו
בנוסח הברכה?
.3איך כתוב בחומש בראשית פרק א'?
"עץ פרי עושה פרי למינו" )בראשית א,יא( או: "אילן פרי עושה פרי למינו"?איזה משתי המילים אילן/עץ אינה מופיעה
בתורה?
יש עוד ברכה שלא הוזכרה במשנה ,והיא ברכה על עוגות .על עוגות מברכים "בורא
מיני מזונות".
טעות בברכה
המשנה הבאה עוסקת בשאלה מה קורה אם טועים ,ומברכים ברכה לא מתאימה.
וכך אומרת המשנה:
ברכות פרק ו משנה ב
ברך על פירות האילן "בורא פרי האדמה" -יצא.
ועל פירות הארץ "בורא פרי העץ" -לא יצא.
על כולם אם אמר "שהכל נהיה" -יצא.
המשנה מוסיפה ברכה נוספת" :שהכל נהיה בדברו" .עכשיו אנו מכירים שלש
ברכות כלליות:
בורא פרי העץ
בורא פרי האדמה
48
יוצא מהכלל :יין
יוצא מהכלל :פת
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
שהכל נהיה בדברו
"הכל" -כולל את כל הדברים בעולם :מים ותירס ,תפוחים ויין ,עוגות ולחם .לכן -
אם ברך "שהכל נהיה בדברו" -הברכה מתאימה לכל דבר.
"פרי האדמה" כולל את כל הדברים הצומחים :תירס ותפוחים ,עוגות ויין .לכן -
אם ברך "בורא פרי האדמה" -הברכה מתאימה לכל הדברים הצומחים.
"פרי עץ" כולל רק מה שצומח על העץ :תפוחים ויין ,ענבים ואגסים .אם ברך על
תפוחי אדמה "בורא פרי העץ" -לא יצא ,כי ברך ברכה לא נכונה.
.1רשום בטבלה הבאה שמות של מאכלים ,את
הברכה שצריך לברך עליהם ,ואת הברכה
שמועילה אם ברכו בטעות.
הברכה
המאכל
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד א
אמר רבי עקיבא :אסור לאדם שיטעום
כלום קודם שיברך.
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף סב עמוד א
אמר רב יהודה אמר רב :אסור לו לאדם
שיטעום כלום עד שיתן מאכל לבהמתו,
שנאמר) :דברים י"א( "ונתתי עשב בשדך
לבהמתך" ,והדר "ואכלת ושבעת".
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד ב
אמר רבי יהושע בן לוי :כיון שהגיע זמן
תפלת המנחה ,אסור לו לאדם שיטעום
כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה.
49
ברכה
מועילה
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
שלש האמרות ,של רבי עקיבא ,של רב יהודה בשם רב ושל רבי יהושע בן לוי
מלמדות מה צריך אדם לעשות לפני שהוא אוכל:
רבי עקיבא אומר
אדם צריך לברך לפני שהוא אוכל.
רב יהודה בשם רב אומר
אדם צריך לתת מאכל לבהמות שלו ,לפני שהוא אוכל.
רבי יהושע בן לוי אומר
אדם צריך להתפלל מנחה לפני שהוא אוכל
1.נסה להגדיר במשפט אחד :לפני שאדם
מתפלל ,הוא צריך למלא את חובותיו כלפי
…………..
.2במה דומה תפילת מנחה לברכות הנהנים?
50
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
חודש אדר
חודש אדר הוא החודש השישי בחדשי השנה ,אם מונים מתשרי ,והוא החודש
האחרון של השנה ,כאשר מונים לפי סדר החודשים ,המתחיל בניסן.
לפעמים יש שני חודשי אדר :אדר ראשון ואדר שני .הסיבה היא ששנים עשר
חדשים של הלוח היהודי ,שהוא לפי חודשי הירח ,הם פחות משנה שלמה לפי הלוח
הנוצרי ,שהוא לפי השמש .עונות השנה הם לפי הלוח של השמש .כדי שחג הפסח
יהיה תמיד באביב ,בחודש מרץ או אפריל ,ולא בחורף בחודש פברואר ,צריך בכל
שנתיים או שלש שנים להוסיף עוד חודש אחד ללוח העברי .ההוספה היא בחודש
אדר :מוסיפים את חודש אדר ראשון ,וחודש אדר שני נשאר כמו שהיה ,ובו חג
הפורים.
מחשבת המן
המגילה מספרת כי המן בחר את היום בו יהרגו את היהודים על פי גורל.
אסתר פרק ג
ז( בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל
פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש
אדר:
המן הפיל גורל ,ועבר על חודשי השנה ,חודש אחר חודש ,עד שבחר את החודש בו
יצווה להרוג את היהודים .והמדרש מתאר מדוע מחודש ניסן ,ועד חודש אדר ,שנים
עשר חודשים חיפש ,ולא מצא חודש שהוא יהיה חודש הפרעות ביהודים.
51
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
אסתר רבה *וילנא) פרשה ז ד#ה יא בחדש הראשון
כשאמר המן הרשע לאבד את ישראל ,אמר :איך אני שולט בהן ,הריני
מפיל גורלות..
התחיל בחדש ניסן -ועלה בו זכות פסח.
באייר -זכות פסח קטן ,וזכות המן שניתן להם לישראל בחמשה עשר בו.
בסיון -זכות התורה.
בתמוז -זכות הארץ.
ועוד :למה לא עלה הגורל בתמוז ואב? שאמרו לפני הקב"ה:
רבש"ע ,דיינו פורענות שאירעו בנו לבניך :בתמוז חמשה ,ובאב
חמשה.
עלה אלול -זכות השלמת החומה של ירושלים ,שבו נשלמה .וזה שאמר
הכתוב "ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול") .נחמיה ו'(.
וגם זכות מעשר בהמה ,כההיא דתנינן תמן )=כמו שלמדנו שם(
באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה.
עלה בתשרי -זכות שופר וכפור ורגלים.
עלה במרחשון -זכות שרה אמנו ,שבו מתה.
כסלו -זכות חנוכה.
עלה טבת -זכות עזרא .וזה שאמר הכתוב "ויעשו כן בני הגולה ויבדלו
עזרא הכהן …וישבו ביום אחד לחדש העשירי …וגו' ויכלו בכל
אנשים ההושיבו נשים נכריות" וגו') ,עזרא י'(.
עלה שבט -זכות אנשי כנסת הגדולה ,בעשרים ושלשה בו נתקבצו בו כל
ישראל על פילגש בגבעה ועל צלם מיכה.
עלה ראש חדש אדר -ולא מצא בו שום זכות.
.1נסה למצוא מה קרה בכל אחד מהחודשים,
שהיה לישראל זכות ,ובגללה לא יכל המן
לצוות שיהרגו בו את היהודים.
פורים
החג המרכזי של חודש אדר הוא חג הפורים .בפרק זה נלמד על פורים .כל מה שאנו
יודעים על פורים הוא מן הכתוב במגילת אסתר .חג הפורים הוא לזכר ההצלה
שהייתה בימי מרדכי ואסתר .מרדכי ואסתר גם קבעו את המצוות הנוהגות בחג
הפורים .וכך כתוב במגילה:
אסתר פרק ט
)כ( ויכתב מרדכי את הדברים האלה,
וישלח ספרים אל כל היהודים
52
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים:
)כא( לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר
ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה.
)כב( כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם,
והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב,
לעשות אותם ימי משתה ושמחה,
ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים:
)כג( וקבל היהודים את אשר החלו לעשות
ואת אשר כתב מרדכי אליהם:
)כד( כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים
חשב על היהודים לאבדם.
והפיל פור -הוא הגורל -להמם ולאבדם.
)כה( ובבאה לפני המלך אמר
עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו
ותלו אתו ואת בניו על העץ:
)כו( על כן קראו לימים האלה פורים ,על שם הפור
על כן על כל דברי האגרת הזאת,
ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם:
)כז( קימו וקבל וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם
ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור
להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה.
)כח( והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור,
משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר,
וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים
וזכרם לא יסוף מזרעם.
ועכשיו נקרא בעיון את הפסוקים המתארים את מה שקרה בפורים ,ואת המצוות
שיש לקיים בחג הפורים.
הפסוקים המתארים את הנס שקרה בפורים הם הפסוקים האלה:
)כד( כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים
חשב על היהודים לאבדם
והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם:
)כה( ובבאה לפני המלך אמר
עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו
ותלו אתו ואת בניו על העץ:
53
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
הפסוקים המתארים את המצוות של חג הפורים הם הפסוקים האלה:
=======================
http://www.daat.ac.il/daat/gola/hodesh/manot.gif
===========================
)כא( לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר
ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה:
)כב( כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם,
והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב,
לעשות אותם ימי משתה ושמחה,
ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים… :
)כח( והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור
משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר …
.1בפסוקים שהובאו מתוך המגילה מוזכרים
האנשים המרכזיים בסיפור מגילת אסתר .מצא
את האנשים האלה) .שים לב :חלק מהם אינם
מוזכרים בשמם!(
2.בפסוק כב כתובות שלש מארבע המצוות של
פורים .מה הם?
.3בפסוק כח מוזכרת עוד מצווה ממצוות הפורים.
מה היא?
ארבע הם מצוות חג הפורים:
]א[ מקרא מגילה
]ב[ סעודת פורים )=משתה ושמחה(
]ג[ משלוח מנות
]ד[ מתנות לאביונים
הרמב"ם מסביר את מצוות היום .נקרא את דבריו:
רמב#ם הלכות מגילה וחנוכה פרק א
הלכה א .קריאת המגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים ,והדברים
ידועים שהיא תקנת נביאים ,והכל חייבים בקריאתה …ומחנכין את
הקטנים לקרותה…
רמב#ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ב
54
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
הלכה יד .מצות יום ארבעה עשר …להיות יום שמחה ומשתה ומשלוח
מנות לרעים ומתנות לאביונים ,ומותר בעשיית מלאכה…
הלכה טו .כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר
תמצא ידו ,ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות.
וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות של בשר ,או שני מיני תבשיל ,או שני מיני
אוכלין ,לחברו .שנאמר )אסתר ט'( "ומשלוח מנות איש לרעהו" -שתי
מנות לאיש אחד .וכל המרבה לשלוח לרעים -משובח .ואם אין לו ,מחליף
עם חברו :זה שולח לזה סעודתו ,וזה שולח לזה סעודתו ,כדי לקיים
"ומשלוח מנות איש לרעהו".
הלכה טז .וחייב לחלק לעניים ביום הפורים .אין פחות משני עניים :נותן
לכל אחד מתנה אחת ,או מעות ,או מיני תבשיל ,או מיני אוכלין .שנאמר
"ומתנות לאביונים" -שתי מתנות לשני עניים .ואין מדקדקין במעות
פורים ,אלא כל הפושט ידו ליטול נותנין לו…
1.סדר את מצוות הפורים לפי סדר עולה של
מספר המשתתפים במצווה :מצווה לאדם אחר,
לשני אנשים ,למשפחה ולבית הכנסת.
.2שני עניים שאין להם אפשרות לשלוח מנות
לחבר ,מה יעשו? כיצד דבר זה מוסיף אהבה בין
אנשים ,למרות שלא נתנו מתנה?
55
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
חודש ניסן
חג הפסח הוא החג הראשון שחגגו בני ישראל
כאשר יצאו ממצרים .חודש ניסן הוא החודש
הראשון ,לזכר יציאת מצרים שהייתה בחודש
ניסן .מצוות רבות יש בחג הפסח:
בזמן בית המקדש :מביאים קרבן בערב פסח ,ואוכלים אותו בליל הפסח
מצווה להוציא את החמץ מן הבית
מצווה לאכול מצות
מצווה לחוג את ליל הסדר ,ולספר ביציאת
מצרים
מהיום השני של פסח סופרים חמישים יום,
ואחריהם חוגגים את חג השבועות.
מצוות הפסח בתורה
ספר שמות פרק יג
)ג( וַיּ ֹאמֶ ר משֶׁ ה ֶאל הָ עָ ם
אתם ִמ ִמּצְ ַריִם ִמבֵּ ית עֲבָ ִדים
זָכוֹר ֶאת הַ יּוֹם הַ זֶּה אֲ שֶׁ ר יְצָ ֶ
חזֶק ָיד הוֹצִ יא ה’ ֶא ְתכֶם ִמזֶּה וְ ל ֹא י ֵָאכֵל חָ מֵ ץ:
כִּ י בְּ ֹ
)ד( הַ יּוֹם ַא ֶתּם יֹצְ ִאים בְּ חֹדֶ שׁ הָ ָאבִ יב:
)ה( וְ הָ יָה כִ י יְבִ יאֲ � ה’
ְבוּסי
ֶאל ֶא ֶרץ הַ כְּ ַנ ֲענִי וְ הַ ִח ִתּי וְ הָ אֱ מ ִֹרי וְ הַ ִחוִּ י וְ הַ י ִ
וּדבָ שׁ
אֲ שֶׁ ר נ ְִשׁבַּ ע לַאֲ ב ֶֹתי� ל ֶָתת לָ� ֶא ֶרץ זָבַ ת חָ ָלב ְ
וְ עָ בַ ְד ָתּ ֶאת הָ ֲעבֹדָ ה הַ זּ ֹאת בַּ חֹדֶ שׁ הַ זֶּה:
)ו( ִשׁבְ עַ ת י ִָמים תּ ֹאכַל מַ צֹּת וּבַ יּוֹם הַ ְשּׁבִ יעִ י חַ ג לַה’:
)ז( מַ צּוֹת י ֵָאכֵל ֵאת ִשׁבְ עַ ת הַ יּ ִָמים
וְ ל ֹא י ֵָר ֶאה לְ� חָ מֵ ץ וְ ל ֹא י ֵָר ֶאה לְ� ְשׂאֹר בְּ כָל גְּ ֻבלֶ�:
)ח( וְ ִהגּ ְַד ָתּ לְבִ נְ� בַּ יּוֹם הַ הוּא לֵאמֹר
אתי ִמ ִמּצְ ָריִם:
בַּ עֲבוּר זֶה עָ שָׂ ה ה’ לִי בְּ צֵ ִ
)ט( וְ הָ יָה לְ� לְאוֹת עַ ל י ְָד� וּלְזִ כָּרוֹן בֵּ ין עֵ ינֶי�
תּוֹרת ה’ בְּ פִ י�
לְמַ עַ ן ִתּ ְהיֶה ַ
כִּ י בְּ יָד חֲ ז ָָקה הוֹצִ אֲ � ה’ ִמ ִמּצְ ָריִם:
)י( וְ שָׁ מַ ְר ָתּ ֶאת הַ חֻ ָקּה הַ זּ ֹאת לְמוֹעֲדָ הּ ִמיּ ִָמים י ִָמימָ ה:
1.בפסוקים מוזכר חג הפסח ,הסיבות לחג זה,
והמצוות העיקריות של הפסח .מצא אותן!
.2מהו ה"אות על ידך" ומהו ה”זיכרון בין עיניך"?
56
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
בדיקת חמץ
ספר שמות פרק יג
)ז( מַ צּוֹת י ֵָאכֵל ֵאת ִשׁבְ עַ ת הַ ָיּ ִמים
וְ ל ֹא י ֵָר ֶאה לְ� חָ מֵ ץ וְ ל ֹא י ֵָר ֶאה לְ� ְשׂאֹר בְּ כָל גְּ ֻבלֶ�:
פסחים פרק א משנה א
אור לארבעה עשר בודקים את החמץ
לאור הנר.
כל מקום שאין מכניסין בו חמץ
אין צריך בדיקה.
אור לארבעה עשר -הלילה שלפני יום ארבעה
עשר בחודש.
בודקים את החמץ -בודקים ומחפשים את החמץ
בכל מקום שהיה בו חמץ במשך השנה ,כדי
שלא יישאר חמץ בבית בחג הפסח.
.1ספר על הכנת הבית לפסח ,ועל ניקוי הבית
מחמץ .האם אתה יודע איך בודקים את החמץ?
רמב#ם הלכות חמץ ומצה פרק ב
א .מצות עשה מן התורה להשבית החמץ קודם זמן איסור אכילתו,
שנאמר )שמות י"ב( "ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" ,ומפי
השמועה למדו ש"ראשון" זה ,הוא יום ארבעה עשר.
ב .ומה היא השבתה זו האמורה בתורה? היא שיבטל החמץ בלבו ,ויחשוב
אותו כעפר ,וישים בלבו שאין ברשותו חמץ כלל ,ושכל חמץ שברשותו הרי
הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל.
ג .ומדברי סופרים לחפש אחר החמץ במחבואות ובחורים ,ולבדוק
ולהוציאו מכל גבולו.
וכן מדברי סופרים שבודקין ומשביתין החמץ בלילה מתחילת ליל ארבעה
עשר לאור הנר ,מפני שבלילה כל העם מצויין בבתיהן ואור הנר יפה
לבדיקה.
ד .אין בודקין לא לאור הלבנה ולא לאור החמה ולא לאור האבוקה ,אלא
לאור הנר.
57
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
.1הרמב"ם מדבר על "השבתה" ,ומסביר מהו
השבתה .הסבר את המושג "השבתה"
בלשונך.
רמב#ם הלכות חמץ ומצה פרק ג הלכה יא
כיצד ביעור חמץ?
שורפו או פורר וזורה לרוח או זורקו לים.
.1מתי שורפים את החמץ? העזר בהגדה של
פסח ,בתחילת ההגדה .שם כתוב כיצד בודקים
את החמץ ,וכיצד מבערים אותו.
.2העתק מן ההגדה את הדברים שאומרים בזמן
שרפת החמץ.
ליל הסדר
ליל הסדר הוא הזמן שבו קוראים בהגדה ,מזכירים
את יציאת מצרים ,שותים את ארבע הכוסות,
אוכלים מצה ומרור ומברכים על הגאולה .אנו
נלמד קטעים מן המשנה המתארת את ליל
הסדר .המשנה מזכירה שכל אדם צריך להכין
ארבע כוסות יין לצורך ליל הסדר .מתחילים את
ליל הסדר בכוס ראשונה ,שהיא הכוס של
הקידוש .אחר כך מוזגים את הכוס השניה ,והבן
שואל "מה נשתנה".
פסחים פרק י
מזגו לו כוס שני ,וכאן הבן שואל אביו.
ואם אין דעת בבן ,אביו מלמדו:
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה,
הלילה הזה כולו מצה.
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות,
הלילה הזה מרור.
שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל,
הלילה הזה כולו צלי.
58
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת,
הלילה הזה שתי פעמים.
ולפי דעתו של בן אביו מלמדו.
.1מלא בטבלה הבאה את ארבע הקושיות:
בכל הלילות
קושי
הלילה הזה
ה
1
2
3
4
.2ועכשיו מלא בטבלה את ארבע הקושיות כפי
שהן כתובות בהגדה של פסח:
בכל הלילות
קושי
הלילה הזה
ה
1
2
3
4
.3עכשיו השווה את הקושיות השלישית
והרביעית ,כפי שהן מופיעות במשנה ,וכפי שהן
בהגדה של פסח:
במשנה
קושי
בהגדה
ה
3
4
ההבדל בין הקושיות במשנה ובהגדה שלנו הוא
בגלל הזמן שהמשנה נכתבה בו .בזמן המשנה
אכלו בליל הסדר את קורבן הפסח ,והמצווה
היא לאכול אותו צלוי .לכן השאלה השלישית
במשנה היא:
שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל,
הלילה הזה כולו צלי.
עכשיו שאין מקריבים קרבן פסח ,אוכלים בשר
מבושל בליל הסדר ,ולכן אי אפשר לשאול את
59
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
השאלה של המשנה .השאלה
ובמקומה מופיעה השאלה הזאת:
הוחלפה,
שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין,
הלילה הזה כולנו
מסובין.
פסח מצה ומרור
רבן גמליאל
משנה ה
רבן גמליאל היה אומר:
כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח
לא יצא ידי חובתו.
ואלו הן :פסח מצה ומרור.
פסח -על שום שפסח המקום על בתי אבותינו
במצרים.
מצה -על שום שנגאלו אבותינו במצרים.
מרור -על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו
במצרים.
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו
כאילו הוא יצא ממצרים .שנאמר:
"והגדת לבנך ביום ההוא לאמר
בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים"
)שמות יג(
לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר
לרומם
להדר לברך לעלה ולקלס
למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו:
הוציאנו מעבדות לחירות,
מיגון לשמחה,
ומאבל ליום טוב,
ומאפילה לאור גדול,
ומשעבוד לגאולה
ונאמר לפניו הללויה:
רבן גמליאל היה נשיא
ביבנה,
הסנהדרין
ומנהיג העם בשנים
שאחרי חורבן בית
המקדש השני .היה
מצאצאי הלל הזקן.
רבן גמליאל עסק הרבה
בקביעת הלכה בדינים
שהיו בהם מחלוקות,
הוא גם סידר את נוסח
שאנו
התפילה
מתפללים בכל יום.
נסע בשליחות העם
לרומא ,ושם התווכח
עם פילוסופים על
ענייני דת .בימיו החלה
להתפשט,
הנצרות
והוא תיקן את ברכת
המינים )"ולמלשינים"(
כנגדם.
רבן גמליאל אומר כי חג הפסח מרוכז סביב
שלשת המושגים האלה :פסח ,מצה ומרור.
60
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
פסח -על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים.
מצה -על שום שנגאלו אבותינו במצרים.
מרור -על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים.
הפסוקים הבאים מתארים את שלשת המושגים
שרבן גמליאל מזכיר:
שמות פרק יב
)כו( והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם:
)כז( ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים
בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו:
שמות פרק יב
)יז( ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם
מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם:
שמות פרק א
)יג( ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך:
)יד( וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את
כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך:
=================
http://www.daat.ac.il/daat/gola/hodesh/matsot.gif
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
במדבר פרק ט-יא
על מצות ומררים יאכלהו:
הסבר על פי הפסוקים שהבאנו:
1.איך קשור המושג "פסח" בהצלה ממצרים.
2.איך קשור המושג "מצה" ביציאת מצרים
.3איך קשור המושג "מרור" בשעבוד מצרים.
ארבע כוסות
סיפור הגאולה
ספר שמות פרק ו
)ו( ָלכֵן אֱ מֹר לִבְ נֵי י ְִשׂ ָר ֵאל אֲ נִי ה’
אתי ֶא ְתכֶם ִמ ַתּחַ ת ִסבְ �ת ִמצְ ַריִם
וְ הוֹצֵ ִ
וְ ִהצַּ ל ְִתּי ֶא ְתכֶם מֵ ֲעבֹדָ ָתם
וְ ג ַָאל ְִתּי ֶא ְתכֶם בִּ זְ רוֹעַ נְטוּיָה וּבִ ְשׁפ ִָטים גְּ ֹדלִים:
61
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
ֵא�הים
ִיתי ָלכֶם ל ִ
)ז( וְ ל ַָק ְח ִתּי ֶא ְתכֶם לִי לְעָ ם וְ הָ י ִ
וִ ידַ עְ ֶתּם כִּ י אֲ נִי ה’ אֱ �הֵ יכֶם
הַ מּוֹצִ יא ֶא ְתכֶם ִמ ַתּחַ ת ִסבְ לוֹת ִמצְ ָריִם:
אתי ֶא ְתכֶם ֶאל הָ ָא ֶרץ
)ח( וְ הֵ בֵ ִ
אתי ֶאת י ִָדי ל ֵָתת א ָֹתהּ ל ְַאבְ ָרהָ ם ְליִצְ חָ ק וּ ְל ַי ֲעקֹב
אֲ שֶׁ ר נָשָׂ ִ
מוֹרשָׁ ה אֲ נִי ה'
וְ נ ַָת ִתּי א ָֹתהּ ָלכֶם ָ
סיפור הצלתו של יוסף
בראשית פרק מ
)ט( ַויְסַ פֵּר שַׂ ר הַ מַּ ְשׁ ִקים ֶאת חֲ �מוֹ לְיוֹסֵ ף וַיּ ֹאמֶ ר לוֹ
לוֹמי וְ ִהנֵּה ֶגפֶן ְל ָפנָי:
בַּ חֲ ִ
�תיהָ ֲענָבִ ים:
)י( וּבַ ֶגּפֶן ְשׁלשָׁ ה שָׂ ִריגִ ם וְ ִהוא כְ פ ַֹרחַ ת עָ ל ְָתה נִצָּ הּ ִהבְ ִשׁילוּ ַא ְשׁכְּ ֶ
)יא( וְ כוֹס פּ ְַר ֹעה בְּ י ִָדי ו ֶָא ַקּח ֶאת הָ ֲענָבִ ים
ו ֶָא ְשׂחַ ט א ָֹתם ֶאל כּוֹס פּ ְַרעֹה ו ֶָא ֵתּן ֶאת הַ כּוֹס עַ ל כַּף פּ ְַרעֹה:
)יב( וַיּ ֹאמֶ ר לוֹ יוֹסֵ ף זֶה פִּ ְתרֹנוֹ ְשׁלשֶׁ ת הַ שָּׂ ִרגִ ים ְשׁלשֶׁ ת י ִָמים הֵ ם:
)יג( בְּ עוֹד ְשׁלשֶׁ ת י ִָמים יִשָּׂ א פ ְַרעֹה ֶאת ר ֹאשֶׁ � ַוהֲ ִשׁיבְ � עַ ל ַכּנֶּ�
ִית מַ ְשׁ ֵקהוּ:
וְ נ ַָת ָתּ כוֹס פּ ְַרעֹה בְּ יָדוֹ כּ ִַמּ ְשׁפָּט הָ ִראשׁוֹן אֲ שֶׁ ר הָ י ָ
בראשית רבה פרשה פח
מאיכן קבעו חכמים ארבע כוסות שלפסח?
ר' חונה בשם ר' בניה :כנגד ארבע גאולות שנאמרו במצרים:
"והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים ..והצלתי אתכם …וגאלתי
אתכם …ולקחתי אתכם לי לעם" )שמות ו'(.
ר' שמואל בר נחמן אמר :כנגד ארבעה כוסות שנאמרו כאן" :וכוס פרעה
בידי"" ,ואשחט אותם אל כוס פרעה"" ,ואתן את הכוס"" ,ונתת כוס
פרעה בידו".
.1המדרש נותן שתי סיבות לארבע הכוסות
ששותים בליל הסדר .הסיבה הראשונה -
ארבעה לשונות הגאולה שנזכרו בספר שמות
בפרק ו.
העתק את ארבע לשונות הגאולה בטבלה
הבאה ,ופרש אותם.
לשון הגאולה
והוצאתי
62
מה מבטיח ה' בלשון זו?
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
יציאה ממצרים והמצרים ייענשו
.2בפסוקים יש לשון גאולה נוספת שלא נזכרה
בדרשה בבראשית רבא .מה לשון הגאולה
הזה? לאיזה מקום הוא קשור? פסוק זה אינו
אחד מלשונות הגאולה ,כי הוא מתאר את מה
שבא אחרי הגאולה .מהו?
.3הפירוש השני של ארבע כוסות בליל הסדר בנוי
על ארבע הכוסות שמוזכרות בסיפור יוסף
בבית הסוהר .מהו הקשר בין יוסף בבית
הסוהר לגאולה ממצרים?
63
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
חודש אייר
הבאת העומר
אדם אוהב את הדברים החדשים :את הפירות הראשונים שצומחים ,את המודל
החדש של המכוניות ,את בגדים החדשים שיוצאים לשוק.
התורה מלמדת את האדם להתאפק .את הפירות הראשונים מביאים לבית
המקדש ,ונותנים אותם לכהן .אלו הם הביכורים ,שמתחילים להביא אותם בחג
השבועות .גם מגידולי השעורה ,מביאים את השעורה הראשונה לבית המקדש,
מקריבים ממנה את קרבן העומר ,ואחר כך אוכל כל אחד מן התבואה שצמחה.
ועוד מצווה יש והיא קשורה להקרבת העומר :מיום הבאת העומר סופרים חמישים
יום ,ימי ספירת העומר ,ובסופם ,ביום החמישים ,חוגגים את חג השבועות.
בפרק זה נלמד על הקרבת העומר בפסח ,ועל ספירת העומר מפסח ועד שבועות.
ספר ויקרא פרק כג
)ט( ַויְדַ בֵּ ר ה’ ֶאל משֶׁ ה לֵּאמֹר:
)י( דַּ בֵּ ר ֶאל בְּ נֵי ִי ְשׂ ָר ֵאל וְ ָאמַ ְר ָתּ אֲ לֵהֶ ם
כִּ י ָתבֹאוּ ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ שֶׁ ר אֲ נִי נ ֵֹתן
ירהּ
וּקצַ ְר ֶתּם ֶאת ְקצִ ָ
ְ
אשׁית ְקצִ ְיר ֶכם ֶאל הַ כֹּהֵ ן:
אתם ֶאת עֹמֶ ר ֵר ִ
וַהֲ בֵ ֶ
—–וּספ ְַר ֶתּם ָל ֶכם ִממָּ חֳ ַרת הַ שַּׁ בָּ ת
)טו( ְ
ִמיּוֹם הֲ בִ יאֲ ֶכם ֶאת עֹמֶ ר הַ ְתּנוּפָה
שֶׁ בַ ע שַׁ בָּ תוֹת ְתּ ִמימֹת ִתּ ְהיֶינָה:
)טז( עַ ד ִממָּ חֳ ַרת הַ שַּׁ בָּ ת הַ ְשּׁבִ יעִ ת ִתּ ְספְּ רוּ חֲ ִמ ִשּׁים יוֹם
וְ ִה ְק ַרבְ ֶתּם ִמנְחָ ה חֲ דָ שָׁ ה לה'
הפסוק מתאר את הקרבת העומר .את העומר מקריבים ממחרת השבת " -שבת"
כאן הוא החג הראשון של הפסח .למחרת הפסח מקריבים בבית המקדש את קרבן
העומר.
קציר העומר נעשתה בטקס יפה ,והמשנה מתארת אותו:
מנחות פרק י משנה ג
כיצד היו עושים?
שלוחי בית דין יוצאים מערב יום טוב
ועושים אותו כריכות במחובר לקרקע
כדי שיהא נוח לקצור.
64
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
וכל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם,
כדי שיהא נקצר בעסק גדול.
כיון שחשכה ,אומר להם :בא השמש?
אומרים :הין .בא השמש? אומרים הין.
מגל זו? אומרים הין.
מגל זו? אומרים הין.
קופה זו? אומרים הין.
קופה זו? אומרים הין.
בשבת אומר להם:
שבת זו? אומרים הין.
שבת זו? אומרים הין.
אקצור? והם אומרים לו ,קצור!
אקצור? והם אומרים לו ,קצור!
שלשה פעמים על כל דבר ודבר ,והם אומרים לו :הין ,הין ,הין!
כל כך למה מפני הביתוסים,
שהיו אומרים אין קצירת העומר במוצאי יום טוב:
שליחי בית הדין היו יוצאים לשדה בערב חג הפסח ,והיו קושרים את השבלים יחד,
כדי להכין אותם לקציר שיהיה במוצאי חג ראשון של פסח .הגיע מוצאי שבת של
ראשון של פסח ,היו שליחי בית הדין יוצאים לקצור את העומר .תושבי הכפרים
שליד שדה התבואה היו יוצאים כדי לראות את הקציר .שליחי בית הדין היו
שואלים אותם לפני כל מעשה שעשו אם לעשות אותו ,וכולם היו אומרים
במקהלה" :הין" -כן.
ולמה עשו את הקציר בטקס כל כך גדול? כי הבייתוסים פירשו את הפסוק
"ממחרת השבת" בדרך אחרת ממה שפרשו חכמים .הבייתוסים הם קבוצה של
יהודים שחלקו על חכמים ,ולא שמעו בקולם .אנחנו מפרשים "שבת" ,יום ראשון
של פסח .ותמיד מתחילים את ספירת העומר במוצאי פסח .הבייתוסים פירשו את
הפסוק "ממחרת השבת" ,ביום ראשון .והם רצו להקריב את העומר ביום ראשון,
ולספור את ספירת העומר רק מיום ראשון .כדי שישמעו בקול דברי חכמים ,יצאו
השליחים לקצור את העומר במוצאי הפסח ,וכולם ראו שקוצרים את העומר לפי
הפירוש שפירשו חכמים את הפסוק :במוצאי חג הפסח .ו"ממחרת השבת" פירושו:
למחרת יום ראשון של פסח.
.1העומר בא רק בארץ ישראל .מאיזה פסוק
אפשר ללמוד דבר זה?
65
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
ליום העצמאות
====================
http://www.daat.ac.il/daat/pictures/menorot/semel.gif
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
רמב#ם הלכות ברכות פרק י הלכה ח
ארבעה צריכין להודות:
חולה שנתרפא ,וחבוש שיצא מבית האסורים,
ויורדי הים כשעלו ,והולכי דרכים כשיגיעו לישוב.
וצריכין להודות בפני עשרה ,ושנים מהם חכמים.
שנאמר" :וירוממוהו בקהל עם ,ובמושב זקנים יהללוהו".
וכיצד מודה וכיצד מברך? עומד ביניהן ומברך,
"ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם
הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב",
וכל השומעין אומרים "שגמלך טוב הוא יגמלך סלה".
התודה לה' היא מצווה המוטלת על כל אדם שנעשה לו נס ,או שהיה בצרה וניצל
ממנה .יום העצמאות הוא יום התודה של עם ישראל על הקמתה של מדינת ישראל.
יהודים רבים שוחררו מארצות שהחיים בהם קשים ועלו לארץ ישראל .רבים נדדו
בדרכים עד שהגיעו למקום ישוב -לארץ ישראל.
כ"ח אייר
====================
http://www.daat.ac.il/daat/picture2/menorah.gif
=============================
ירושלים נשארה בשלטונה של ממלכת ירדן מאז הקמת המדינה ,ועד למלחמת
ששת הימים.
במלחמת ששת הימים ,בשנת תשכ"ז ,חזרה ירושלים להיות תחת שלטונה של
מדינת ישראל.
אנו חוגגים את יום זה בכל שנה.
66
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
חודש סיוון
בחודש סיוון חל חג השבועות .בחג השבועות ניתנה תורה לישראל .בשיעור זה נלמד
על מתן תורה ,על זמנו של חג השבועות ,ועל התורה שניתנה בסיני.
מתן תורה
שמות פרק יט
ִישׁי בִּ ְה ֹית הַ בּ ֶֹקר
ַוי ְִהי בַ יּוֹם הַ ְשּׁל ִ
)טז(
שׁפָר חָ זָק ְמאֹד
ַוי ְִהי קֹ�ת וּבְ ָר ִקים וְ עָ נָן כָּבֵ ד עַ ל הָ הָ ר וְ קֹל ֹ
ַויֶּחֱ ַרד כָּל הָ עָ ם אֲ שֶׁ ר בַּ מַּ חֲ נֶה:
�הים ִמן הַ מַּ חֲ נֶה
וַיּוֹצֵ א משֶׁ ה ֶאת הָ עָ ם ל ְִק ַראת הָ אֱ ִ
)יז(
ַויּ ְִתיַצְּ בוּ בְּ ַת ְח ִתּית הָ הָ ר:
וְ הַ ר ִסינַי עָ שַׁ ן כֻּלּוֹ ִמפְּ נֵי אֲ שֶׁ ר י ַָרד עָ לָיו ה' בָּ ֵאשׁ
)יח(
ַויַּעַ ל עֲשָׁ נוֹ כְּ עֶ שֶׁ ן הַ כִּ בְ שָׁ ן ַויֶּחֱ ַרד כָּל הָ הָ ר ְמאֹד:
שּׁ ָפר הוֹלֵ� וְ חָ זֵק ְמאֹד
ַוי ְִהי קוֹל הַ ֹ
)יט(
�הים ַי ֲענֶנּוּ בְ קוֹל:
משֶׁ ה יְדַ בֵּ ר וְ הָ אֱ ִ
בהר סיני קבל עם ישראל את התורה ,בחודש סיוון.
1.אילו דברים שאינם רגילים היו בהר סיני בזמן
מתן תורה?
.2מה תפקיד השופר ,ומדוע שמעו קול שופר
בזמן מתן תורה?
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יט פסוק *טז)
)טז( "ויהי ביום השלישי" …יכול ניתנה בלילה? ת"ל "ביום" -ביום ולא
בלילה .יכול ניתנה בשתיקה? ת"ל "ויהי קולות וברקים" -קולות וקולי
קולות ,ברקים וברקי ברקים .קולות משונין זה מזה ,וברקים משונין זה
מזה…
נתקבצו כל אומות העולם אצל בלעם בן בעור ,אמרו לו :דומה שהמקום
מאבד את עולמו במים ,כעניין שנאמר "ה' למבול ישב" )תה' כט י(.
אמר להן :שוטים שבעולם ,כבר נשבע שאינו מביא מבול לעולם ,כעניין
שנאמר "כי מי נח זאת לי ,אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ" )ישע'
נד ט(.
אמרו לו :ודאי מבול של מים אינו מביא ,אבל מביא הוא מבול של אש.
אמר להם :אינו מביא לא מבול של מים ,ולא מבול של אש.
אמרו לו :והקול הזה ,למה?
67
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
אמר להם :תורה הוא נותן לעמו ,שנאמר "ה' עוז לעמו יתן" )תה' כט יא(,
ואין "עוז" אלא תורה ,שנאמר "עמו עוז ותושיה" )איוב יב טז(.
אמרו לו :אם כן" ,ה' יברך את עמו בשלום" )תה' כט יא(.
.1המדרש מבאר את הפסוק המתאר אש ,עשן
וקול שופר .והמדרש מרחיב את הסיפור,
ומספר מה חשבו אומות העולם כאשר שמעו
את הרעש הזה .מה מוסיף המדרש על מה
שכתוב בפסוק?
.2מהי המסקנה של השיחה בין בלעם לאומות
העולם?
שמות רבה פרשה כט
אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן :כשנתן הקב"ה את התורה ,צפור לא צווח,
עוף לא פרח ,שור לא געה ,אופנים לא עפו ,שרפים לא אמרו קדוש קדוש,
הים לא נזדעזע ,הבריות לא דברו ,אלא העולם שותק ומחריש .ויצא
הקול" :אנכי ה' אלהיך".
1.לעומת המדרש הקודם המתאר את הרעש,
מתאר מדרש זה את השקט .מתי היה הרעש,
ומתי היה השקט?
.2מה רוצה המדרש להביע בכך שבזמן מתן
תורה היה שקט בכל העולם?
זמן חג השבועות
דברים פרק טז
ִשׁבְ עָ ה שָׁ ֻבעֹת ִתּ ְספָּר לָ�
)ט(
מֵ הָ חֵ ל חֶ ְרמֵ שׁ בַּ ָקּמָ ה ָתּחֵ ל ל ְִספֹּר ִשׁבְ עָ ה שָׁ בֻעוֹת:
ית חַ ג שָׁ בֻעוֹת לַה' אֱ �הֶ י� ִמסַּ ת נ ְִדבַ ת י ְָד� אֲ ֶשׁר ִתּ ֵתּן
וְ עָ ִשׂ ָ
)י(
כַּאֲ שֶׁ ר יְבָ ֶרכְ � ה’ אֱ �הֶ י�:
וְ שָׂ מַ ְח ָתּ לִפְ נֵי ה’ אֱ �הֶ י� ַא ָתּה וּבִ נְ� וּבִ ֶתּ� וְ עַ בְ ְדּ� וַאֲ ָמ ֶת�
)יא(
וְ הַ לֵּוִ י אֲ שֶׁ ר בִּ ְשׁעָ ֶרי� וְ הַ גֵּר וְ הַ יָּתוֹם וְ הָ ַאלְמָ נָה אֲ שֶׁ ר ְבּ ִק ְרבֶּ �
בַּ מָּ קוֹם אֲ שֶׁ ר ִיבְ חַ ר ה’ אֱ �הֶ י� ְלשַׁ כֵּן ְשׁמוֹ שָׁ ם:
ית ֶאת ַהחֻ ִקּים ָה ֵאלֶּה:
ִית בְּ ִמצְ ָר ִים וְ שָׁ מַ ְר ָתּ וְ עָ ִשׂ ָ
וְ ָזכ ְַר ָתּ כִּ י עֶ בֶ ד הָ י ָ
)יב(
רש"י ,דברים פרק טז פסוק ט
מהחל חרמש בקמה -משנקצר העומר שהוא ראשית הקציר:
68
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
1.לפי פסוק ט אפשר לדעת מתי יהיה חג
השבועות .באיזה זמן יחול שבועות? ובאיזה
תאריך יחול החג?
.2בדוק בלוח השנה ,באיזה תאריך בלוח העברי
חל חג השבועות? ספור את הימים מיום טז
בניסן עד חג השבועות .כמה ימים הם?
תורה מן השמים
בהר סיני קבל עם ישראל את התורה .עשרת הדברות קבלו כל עם ישראל ,ואת
התורה כולה קבל משה ומסר אותה לזקנים .וכך מתארת המשנה בפרקי אבות את
מהלכה של התורה:
אבות פרק א
משנה א
משה קבל תורה מסיני ,ומסרה ליהושע ,ויהושע לזקנים ,וזקנים לנביאים,
ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.
הם אמרו שלשה דברים:
הוו מתונים בדין,
והעמידו תלמידים הרבה,
ועשו סייג לתורה.
סדר מסירת התורה מתואר במשנה :ה' בסיני ,משה רבנו ,יהושע בן נון ,הזקנים,
הנביאים ואנשי כנסת הגדולה.
1.באיזה מספרי התנ"ך מסופר על משה ,על
יהושע ,על הנביאים?
.2אנשי כנסת הגדולה אמרו שלשה דברים
לתלמידיהם .פרש את שלשת הדברים האלה.
איזה משלשת הדברים שאמרו חשוב כדי
שהתורה תמשיך לעבור מדור לדור?
משנה ב
שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה .הוא היה אומר:
על שלשה דברים העולם עומד -
על התורה
ועל העבודה
69
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
ועל גמילות חסדים.
שלשת הדברים ששמעון הצדיק מדבר עליהם הם :תורה -לימוד התורה .עבודה -
עבודת ה' ,ובמיוחד עבודת הקורבנות .וגמילות חסדים -הקשר בין בני אדם
והעזרה שבני אדם עוזרים זה לזה.
.1שמעון הצדיק חי בסוף ימי בית המקדש השני,
והוא היה מאחרוני אנשי כנסת הגדולה .הוא
הסביר מהם שלשת הדברים החשובים לקיום
היהדות.
נסה לבאר את שלשת הדברים האלה לפי
הקשר שהם מתארים בין ה' לאדם ובין בני
אדם:
ה'
אדם
אדם
הבאת הביכורים
בחג השבועות התחילו להביא את הביכורים לבית המקדש .המצווה היא להביא
את הפירות הראשונים שצמחו ,ולתת אותם לכוהנים .משבועות ועד חנוכה אפשר
להביא ביכורים.
וכך מתארת התורה את הבאת הביכורים:
ספר דברים פרק כו
)א(
)ב(
)ג(
)ד(
)ה(
וְ הָ יָה כִּ י ָתבוֹא ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ שֶׁ ר ה’ אֱ �הֶ י� נ ֵֹתן ְל� נַחֲ לָה
וִ ִיר ְשׁ ָתּהּ וְ יָשַׁ בְ ָתּ בָּ הּ:
אשׁית כָּל פְּ ִרי הָ אֲ דָ מָ ה אֲ שֶׁ ר ָתּבִ יא ֵמ ַא ְר ְצ�
וְ ל ַָק ְח ָתּ מֵ ֵר ִ
אֲ שֶׁ ר ה’ אֱ �הֶ י� נ ֵֹתן לָ�
�הי� לְ ַשׁכֵּן ְשׁמוֹ ָשׁם:
וְ שַׂ ְמ ָתּ בַ טֶּ נֶא וְ הָ ַלכְ ָתּ ֶאל הַ מָּ קוֹם אֲ שֶׁ ר ִיבְ חַ ר ה’ אֱ ֶ
את ֶאל הַ כֹּהֵ ן אֲ שֶׁ ר י ְִהיֶה בַּ יּ ִָמים הָ הֵ ם וְ ָא ַמ ְר ָתּ ֵאלָיו
וּבָ ָ
ִהגּ ְַד ִתּי הַ יּוֹם לַה' אֱ �הֶ י�
אתי ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ שֶׁ ר ִנ ְשׁבַּ ע ה’ לַאֲ ב ֵֹתינוּ ל ֶָתת לָנוּ:
כִּ י בָ ִ
�הי�:
וְ ל ַָקח הַ כֹּהֵ ן הַ טֶּ נֶא ִמיָּדֶ � וְ ִהנִּיחוֹ לִפְ נֵי ִמזְ בַּ ח ה’ אֱ ֶ
ִית וְ ָאמַ ְר ָתּ לִפְ נֵי ה’ אֱ �הֶ י�
וְ עָ נ ָ
70
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
)ו(
)ז(
)ח(
)ט(
)י(
)יא(
אֲ ַר ִמּי אֹבֵ ד ָאבִ י ַויּ ֵֶרד ִמצְ ַריְמָ ה ַו ָיּ ָגר שָׁ ם בִּ ְמ ֵתי ְמעָ ט
ַוי ְִהי שָׁ ם לְגוֹי גָּדוֹל עָ צוּם ו ָָרב:
ַויּ ֵָרעוּ א ָֹתנוּ הַ ִמּצְ ִרים ַויְעַ נּוּנוּ ַויּ ְִתּנוּ עָ לֵינוּ ֲעב ָֹדה ָק ָשׁה:
ַו ִנּצְ עַ ק ֶאל ה’ אֱ �הֵ י אֲ ב ֵֹתינוּ
קלֵנוּ ַויּ ְַרא ֶאת עָ ְניֵנוּ וְ ֶאת ֲע ָמלֵנוּ וְ ֶאת לַחֲ צֵ נוּ:
ַו ִיּ ְשׁמַ ע ה’ ֶאת ֹ
וַיּוֹצִ ֵאנוּ ה’ ִמ ִמּצְ ַר ִים בְּ יָד חֲ ז ָָקה וּבִ זְ רֹעַ נְטוּיָה
וּבמֹפְ ִתים:
וּבאֹתוֹת ְ
וּבמ ָֹרא ָגּדֹל ְ
ְ
ַויְבִ ֵאנוּ ֶאל הַ מָּ קוֹם הַ זֶּה ַויּ ִֶתּן לָנוּ ֶאת הָ ָא ֶרץ ַהזּ ֹאת
וּדבָ שׁ:
ֶא ֶרץ זָבַ ת חָ לָב ְ
אשׁית פְּ ִרי הָ אֲ דָ מָ ה אֲ ֶשׁר נ ַָת ָתּה לִּי ה’
אתי ֶאת ֵר ִ
וְ עַ ָתּה ִהנֵּה הֵ בֵ ִ
�הי�:
ית לִפְ נֵי ה’ אֱ ֶ
�הי� וְ ִה ְשׁ ַתּחֲ וִ ָ
וְ ִהנּ ְַחתּוֹ לִפְ נֵי ה’ אֱ ֶ
ית�
וְ שָׂ מַ ְח ָתּ בְ כָל הַ טּוֹב אֲ שֶׁ ר נ ַָתן לְ� ה’ אֱ �הֶ י� וּ ְלבֵ ֶ
ַא ָתּה וְ ַהלֵּוִ י וְ ַהגֵּר אֲ שֶׁ ר בְּ ִק ְרבֶּ �:
1.הפסוקים האלה מוכרים לך מאחד החגים.
איזה?
2.העתק פסוק אחד המתאר את תולדות עם
ישראל.
.3העתק פסוק אחד המתאר את ארץ ישראל
כארץ טובה.
ביכורים פרק ג
משנה ב
כיצד מעלין את הבכורים?
כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד,
ולנין ברחובה של עיר ,ולא היו נכנסין לבתים.
ולמשכים היה הממונה אומר :קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו:
באור
עיר של מעמד -עיר מרכזית ,ששם מתפללים.
משנה ג
..והשור הולך לפניהם ,וקרניו מצופות זהב ,ועטרת של זית בראשו,
החליל מכה לפניהם .עד שמגיעים קרוב לירושלם.
הגיעו קרוב לירושלם ,שלחו לפניהם ,ועיטרו את בכוריהם.
הפחות הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם,
לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים.
וכל בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם ושואלין בשלומם:
אחינו אנשי המקום פלוני באתם לשלום:
71
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
באור;
הפחות הסגנים והגזברים -אנשים מכובדים בעלי תפקידים חשובים.
משנה ד
החליל מכה לפניהם ,עד שמגיעין להר הבית.
הגיעו להר הבית ,אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס,
עד שמגיע לעזרה.
הגיע לעזרה ,ודברו הלוים בשיר:
"ארוממך ה' כי דליתני ,ולא שמחת אויבי לי" )תהלים ל(:
משנה ו
עודהו הסל על כתפו קורא מ"הגדתי היום לה' אלהיך" )דברים כו(
עד שגומר כל הפרשה.
ר' יהודה אומר :עד "ארמי אובד אבי".
הגיע ל"ארמי אובד אבי" ,מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו,
וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו,
וקורא מ"ארמי אובד אבי" עד שהוא גומר כל הפרשה,
ומניחו בצד המזבח,
והשתחוה ויצא:
.1בבית המקדש כל בני אדם שווים ,איך רואים
זאת בהבאת הביכורים?
==============================
===========
http://www.daat.ac.il/daat/gola/hodesh/bikurim.gif
72
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
חודש תמוז-אב
משנה מסכת תענית פרק ד משנה ו
חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז,
וחמשה בתשעה באב:
בשבעה עשר בתמוז
משה שבר את הלוחות בחטא העגל
נשתברו הלוחות-
בזמן המצור על בית ראשון
ובטל התמיד-
הרומאים נכנסו לירושלים בבית שני
והובקעה העיר-
שר יוני ,בימי בית שני ,שרף
ושרף אפוסטמוס את התורה,
את התורה
אפוסטומוס העמיד צלם בבית המקדש
והעמיד צלם בהיכל.
בתשעה באב
נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ ,לאחר חטא המרגלים
חורבן בית ראשון
וחרב הבית בראשונה
חורבן בית שני
ובשניה,
בזמן מרד בר כוכבה
ונלכדה ביתר,
ונחרשה העיר .נחרשה ירושלים לאחר חורבן בית שני
משנכנס אב ממעטין בשמחה:
.1סדר את המאוראות המוזכרים במשנה לפי
סדר התרחשותם.
רמב#ם הלכות תעניות פרק ה
הלכה א
יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי
לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה…
הלכה ב
ואלו הן:
יום שלישי בתשרי ,שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל
הנשארה ,וסיבב להתם גלותן,
ועשירי בטבת -שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלם והביאה
במצור ובמצוק.
73
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
ושבעה עשר בתמוז ,וחמשה דברים אירעו בו:
נשתברו הלוחות,
ובטל התמיד מבית ראשון,
והובקעה ירושלם בחורבן שני,
ושרף אפוסטומוס הרשע את התורה,
והעמיד צלם בהיכל.
הלכה ג
ותשעה באב ,וחמשה דברים אירעו בו:
נגזר על ישראל במדבר שלא יכנסו לארץ,
וחרב הבית בראשונה
ובשנייה,
ונלכדה עיר גדולה ,וביתר שמה ,והיו בה אלפים ורבבות מישראל ,והיה
להם מלך גדול ,ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך
המשיח ,ונפל ביד גוים ,ונהרגו כולם .והיתה צרה גדולה כמו חורבן
המקדש.
ובו ביום המוכן לפורענות ,חרש טורנוסרופוס הרשע ממלכי אדום את
ההיכל ואת סביביו לקיים )ירמיהו כ"ו( "ציון שדה תחרש" .
.1הרמב"ם מוסיף עוד שני צומות לרשימה
שלמדנו במשנה .מהם? איך הם קשורים
לחורבן בית המקדש?
.2איזהו היום "המוכן לפורענות"? האם ידוע לך
פורענויות נוספות שקרו באותו יום?
74
חודש בחדשו -חוברת התלמיד
75