מסכת יומא על פי נוסח כתב יד קאופמן, בעיצוב דן בארי - דעת

משנה על פי נוסח כתב יד קאופמן,
על פי הנקדן המגיה.

הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר,

ולפי
הצליל
לגבי
קמץ
ופתח,
צרי
וסגול,
המתחלפים
בכתב
יד
קאופמן
מתוך
הגיה
ספרדית.

שינויי מספור ההלכות צוינו.

מסכת יומא

משנה א

שִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם לְיוֹם הַכִּפּוּרִים,

מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ לְלִשְׁכַּת הַפַּרְהֶדְרִין,

וּמַתְקִינִין לוֹ כֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו,

שֶׁמֵּא יְאָרַע בּוֹ פְסוּל.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מַתְקִינִים לוֹ,

שֶׁמֵּא תָמוּת אִשְׁתּוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר:
(וַיִּקְרָא טז,
ו)

"בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ",
הִיא אִשְׁתּוֹ.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים:

אֵין לַדָּבָר סוֹף.

משנה ב

כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים הוּא זוֹרֵק אֶת הַדָּם,

וּמַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת,

וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת,

וּמַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָרֶגֶל.

וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים,

אִם רָצָה לְהַקְרִיב מַקְרִיב,

שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב חֵלֶק מֵרֹאשׁ,

וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ.

משנה ג

מָסְרוּ לוֹ זְקֵנִים מִזִּקְנֵי בֵית דִּין,

וְקוֹרִין לְפָנָיו בְּסֵדֶר הַיּוֹם,
וְאוֹמְרִים:

אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל,
קְרָא אַתָּה בְפִיךָ,

שֶׁמֵּא שָׁכַחְתָּ אוֹ שֶׁמֵּא לֹא לָמַדְתָּ.

עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּשַּׁחְרִית,

מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְשַׁעַר הַמִּזְרָח'

וּמַעֲבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים,

כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בַּעֲבוֹדָה.

משנה ד

כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים,

לֹא הָיוּ מוֹנְעִים מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה.

עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁכָה,

לֹא הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ לֹאכַל הַרְבֵּה,

שֶׁהַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשֵּׁנָה.

משנה ה

מְסָרוּהוּ זִקְנֵי בֵית דִּין לְזִקְנֵי כְהֻנָּה,

הוֹלִיכוּהוּ לַעֲלִיַּת בֵּית אַבְטִינָס,

הִשְׁבִּיעוּהוּ וְנִפְטְרוּ וְהָלְכוּ לָהֶם.

וְאָמְרוּ לוֹ:

"אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל,

אָנוּ שְׁלוּחֵי בֵית דִּין,

וְאַתָּה שְׁלוּחֵנוּ וּשְׁלוּחַ בֵּית דִּין,

מַשְׁבִּיעִים אָנוּ עָלֶיךָ

בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן אֶת שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה,

שֶׁלֹּא תְשַׁנֶּה דָבָר מִכָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ לָךְ."

וְהוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה,

וְהֵן פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין.

משנה ו

אִם הָיָה חָכָם, דּוֹרֵשׁ,

וְאִם תַּלְמִיד חֲכָמִים, דּוֹרְשִׁין לְפָנָיו.

וְאִם רָגִיל לִקְרוֹת, קוֹרֵא,

וְאִם לָאו, קוֹרִין לְפָנָיו.

וּבַמָּה קוֹרִין לְפָנָיו?

בְּאִיּוֹב וּבְעֶזְרָה וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים.

זְכַרְיָה בֶן קְבוּטָל אוֹמֵר:

פְּעָמִים הַרְבֵּה קָרִיתִי לְפָנָיו בְּדָנִיֵּאל.

משנה ז

בִּקֵּשׁ לְהִתְנַמְנֵם,

פִּרְחֵי לְוִיָּה מַכִּים לְפָנָיו בְּאֶצְבַּע צְרַדָּה,

וְאוֹמְרִין לוֹ:

אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל,

עֲמֹד וְהָפֵג אַחַת עַל הָרִצְפָּה!

וּמַעֲסִיקִין אוֹתוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה.

משנה ח

בְּכָל יוֹם תּוֹרְמִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ

מִקְּרוֹת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ לוֹ,

בֵּין מִלְּפָנָיו וּבֵין מִלְּאַחֲרָיו;

וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מֵחֲצוֹת,

וּבָרְגָלִים מֵאַשְׁמֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה;

לֹא הָיְתָה קְרוֹת הַגֶּבֶר מַגַּעַת

עַד שֶׁהָיְתָה עֲזָרָה מְלֵאָה מִיִּשְׂרָאֵל.

מסכת יומא פרק ב

פרק ב

משנה א

בָּרִאשׁוֹנָה,

כָּל מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ,

תּוֹרֵם;

בִּזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּים,

וְרָצִים וְעוֹלִים בַּכֶּבֶשׁ,

וְכָל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת זָכָה.

אִם הָיוּ שְׁנַיִם שָׁוִים,

וְהַמְמֻנֶּה אוֹמֵר לָהֶם:

"הַצְבִּיעוּ!"

וּמָה הֵן מוֹצִיאִין?

אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם,

וְאֵין מוֹצִיאִין אֲגֻדָּל בַּמִּקְדָּשׁ.

משנה ב

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנַיִם שָׁוִים וְרָצִים וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ,

דָּחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ,

וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ.

וּכְשֶׁרָאוּ בֵית דִּין שֶׁהֵן בָּאִין לִידֵי סַכָּנָה,

הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ תוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא בַּפַּיִס.

אַרְבַּע פְּיָסוֹת הָיוּ שָׁם,

זֶה הַפַּיִס הָרִאשׁוֹן.

משנה ג

הַפַּיִס הַשֵּׁנִי,

מִי שׁוֹחֵט,

מִי זוֹרֵק,

מִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי,

וּמִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה,

וּמִי מַעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ:

הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל,

וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם,

הָעֹקֶץ וְהָרֶגֶל,

הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה,

וּשְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת,

וְהַקְּרָבַיִם,

וְהַסֹּלֶת,

וְהַחֲבִתִּים,

וְהַיַּיִן.

וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר זָכִים בּוֹ.

אָמַר בֶּן עַזַּי לִפְנֵי רְבִּי עֲקִיבָה מִשֵּׁם רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

כְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ הָיָה קָרֵב.

משנה ד

הַפַּיִס הַשְּׁלִישִׁי:

"חֲדָשִׁים לִקְטֹרֶת, בֹּאוּ וְהָפִיסוּ!"

רְבִיעִי,

חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים,

מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ.

משנה ה

תָּמִיד קָרֵב בְּתִשְׁעָה,

בַּעֲשָׂרָה,

בְּאֶחַד עָשָׂר,

בִּשְׁנֵים עָשָׂר,

לֹא פָחוּת וְלֹא יָתֵר.

עַצְמוֹ בְתִשְׁעָה.

בֶּחָג בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁלַּמַּיִם,

הֲרֵי עֲשָׂרָה.

בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּאֶחָד עָשָׂר:

עַצְמוֹ בְתִשְׁעָה,

וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים, <גִזְּרֵי>

לְרַבּוֹת אֶת הָעֵצִים.

וּבַשַּׁבָּת בְּאֶחָד עָשָׂר:

הוּא עַצְמוֹ בְתִשְׁעָה,

וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בַזִּכֵּי לְבוֹנָה שֶׁלְּלֶחֶם הַפָּנִים.

וּבַשַּׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג,

בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁלַּמַּיִם.

משנה ו

אַיִל קָרֵב בְּאֶחָד עָשָׂר:

הַבָּשָׂר בַּחֲמִשָּׁה,

וְהַקְּרָבַיִם וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁנַיִם שְׁנַיִם.

משנה ז

פַּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה:

הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל,

הָרֹאשׁ בְּאֶחָד,

וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם;

הָעֹקֶץ וְהָרֶגֶל,

הָעֹקֶץ בִּשְׁנַיִם,

וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם;

הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה,

הֶחָזֶה בְאֶחָד,

וְהַגֵּרָה בִשְׁלֹשָׁה;

שְׁתֵּי הַיָּדוֹת בִּשְׁנַיִם;

וּשְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת בִּשְׁנַיִם;

וְהַקְּרָבַיִם וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה.

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?
<בַּמֵּי>

בְּקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר.

אֲבָל בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד,

אִם רָצָה לְהַקְרִיב מַקְרִיב.

הֶפְשֵׁטָן וְנִתּוּחָן שֶׁלָּאֵלּוּ וָאֵלּוּ שָׁוִים.

מסכת יומא פרק ג

פרק ג

משנה א

אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה:

"צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה.

אִם הִגִּיעַ,
הָרוֹאֶה אוֹמֵר:

בֻּרְקִי!

מַתְיָה בֶן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר:

הֵאִיר עַל פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח,

עַד שֶׁהוּא בְחֶבְרוֹן?

וְהוּא אוֹמֵר:

הִן.

משנה ב

וְלָמָּה צָרְכוּ לְכָךְ?

פַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה,

וְדִמּוּ שֶׁהֵאִיר הַמִּזְרָח.

שָׁחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד,

וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

וְהוֹרִידוּ כֹהֵן גָּדוֹל לְבֵית הַטְּבִילָה.

זֶה הַכְּלָל הָיָה בַמִּקְדָּשׁ:

כָּל הַמֵּסֵךְ אֶת רַגְלָיו טָעוּן טְבִילָה,

וְכָל הַמֵּטִיל לַמַּיִם טָעוּן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם.

משנה ג

אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה וְלָעֲבוֹדָה,

אֲפִלּוּ טָהוֹר,
עַד שֶׁהוּא טוֹבֵל

חָמֵשׁ טְבִילוֹת בּוֹ בַיּוֹם,

וְכֻלָּם בַּקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַפַּרְוָה,

חוּץ מִזּוֹ בִלְבָד.

משנה ד

פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁלַּבּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם.

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט,

יָרַד וְטָבַל,
עָלָה וְנִסְתַּפַּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ,

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.

הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַתָּמִיד.

קְרָצוֹ,
וּמֵרֵק אַחֵר שְׁחִיטָה עַל יָדוֹ,

וְקִבֵּל אֶת הַדָּם וּזְרָקוֹ.

נִכְנַס לְהַקְטִיר וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת,

לְהַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים

וְאֶת הַחֲבִתִּים וְאֶת הַיַּיִן.

משנה ה

קְטֹרֶת שֶׁלַּשַּׁחַר הָיְתָה קְרֵבָה בֵין הַדָּם לָאֵבָרִים.

שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם הָיְתָה קְרֵבָה בֵין אֵבָרִים לַנְּסָכִים.

אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אַסְטְנֵס,

מְחַמִּים לוֹ חַמִּים וּמְטִילִים לְתוֹךְ הַצּוֹנִים,

בִּשְׁבִיל שֶׁתָּפוּג צִנָּתָם.

משנה ו

הֱבִיאוּהוּ לְבֵית הַפַּרְוָה,

וּבַקֹּדֶשׁ הָיָתָה.

פֵּרְסוּ לוֹ סָדִין שֶׁלַּבּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם.

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,

וְיָרַד וְטָבַל,

עָלָה וְנִסְתַּפַּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן,

וְלָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.

משנה ז

בַּשַּׁחַר, הָיָה לָבוּשׁ פִּילוּסִים שֶׁלִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה.

בֵּין הָעַרְבַּיִם, הִנְדְּוִי שֶׁלִּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת זוּז.

דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

בַּשַּׁחַר, הָיָה לָבוּשׁ שֶׁלִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר מָנֶה,

בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁלִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה,

הַכֹּל שְׁלֹשִׁים מָנֶה.

אֵלּוּ נוֹטֵל מִן הַהֶקְדֵּשׁ.

אִם רָצָה לְהוֹסִיף,
מוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ.

משנה ח

בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ,

וּפָר הָיָה עוֹמֵד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ,

רֹאשׁוֹ דָרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב;

הַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב,

וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְנִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:

אָנָּא הַשֵּׁם,

עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי, חָטָאתִי לְפָנֶיךָ,

אֲנִי וּבֵיתִי.

אָנָּא הַשֵּׁם,

כַּפֵּר נָא לָעֲוֹנוֹת לַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים,
<וְלַחַטָּאִים>

שֶׁעָוִיתִי, שֶׁפָּשַׁעְתִּי, וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ,

אֲנִי וּבֵיתִי,

כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ לֵאמֹר: (וַיִּקְרָא טז,ל)

"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם,

לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יי"

וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו:

"בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".

משנה ט

בָּא לוֹ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה,

לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּח,

וְהַסֶּגֶן בִּימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמאלוֹ.

וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים,

וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת.

שֶׁלְּאֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ,

עֲשָׂאָן בֶּן גַּמְלָא שֶׁלַּזָּהָב,

מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לִשְׁבָח.

משנה י

בֶּן קָטִין עָשָׂה שְׁנֵים עָשָׂר דַּד לַכִּיּוֹר,

שֶׁלֹּא הָיוּ בוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם;

אַף הוּא עָשָׂה מֵכְנֶה לַכִּיּוֹר,

שֶׁלֹּא יְהוּ מֵימָיו נִפְסָלִים בַּלִּינָה.

מֻנְבַּז הַמֶּלֶךְ

עָשָׂה כָל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלַּזָּהָב.

הֵלְנִי אִמּוֹ

עָשְׂתָה נִפְרֶשֶׁת שֶׁלַּזָּהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁלַּהֵיכָל;

וְאַף הִיא עָשְׂתָה טַבְלָה שֶׁלַּזָּהָב,

שֶׁפָּרָשַׁת שׂוֹטָה כְּתוּבָה עָלֶיהָ.

נִיקָנוֹר,
נֶעֱשׂוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו,

מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לִשְׁבָח.

משנה יא

וְאֵלּוּ לִגְנַי:

בֵּית גַּרְמוּ,

לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים.

בֵּית אַבְטִינָס,

לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת.

הָגְדָס בֶּן לֵוִי הָיָה יוֹדֵעַ פֶּרֶק בַּשִּׁיר,

וְלֹא רָצָה לְלַמֵּד;

בֶּן קַמְצָר לֹא רָצָה לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַכְּתָב.

עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱמַר: (משלי י,ז)

"זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה",

וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר:

"וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב".

מסכת יומא פרק ד

פרק ד

משנה א

טָרַף בַּקַּלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת.

אֶחָד כָּתוּב עָלָיו "לַשֵּׁם",

וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו "לַעֲזָאזֵל".

אִם שֶׁלַּשֵּׁם עָלָה בִימִינוֹ,

הַסֶּגֶן אוֹמֵר:

אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל,

הַגְבַּהּ יְמִינָךְ!

וְאִם בִּשְׂמאלוֹ עָלָה,

רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ:

אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל,

הַגְבַּהּ אֶת שְׂמֹאלָךְ!

נְתָנָם עַל שְׁנֵי שְׂעִירִים וְאוֹמֵר:

לַיי חַטָּאת.

רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:

לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר "חַטָּאת",

אֶלָּא "לַיי".

וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

משנה ב

קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁלִּזְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ,

הֶעֱמִידוֹ כְנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ,

וְלַנִּשְׁחָט כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ.

בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה,

וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְנִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:

אָנָּא הַשֵּׁם,

עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי, חָטָאתִי לְפָנֶיךָ,

אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ.

אָנָּא הַשֵּׁם,

כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים,

שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ,

אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ,

כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ (וַיִּקְרָא טז,ל)

"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם,

מִכּל חַטּאתֵיכֶם לִפְנֵי יי תִּטְהָרוּ".

וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

משנה ג

שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ,

נְתָנוֹ לְמִי שֶׁהוּא מְמָרֵס בּוֹ

עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבַּהֵיכָל,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרַשׁ.

נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה,

וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּח,
וְחָתָה,

וְיָרַד וְהִנִּיחָהּ עַל הָרֹבֶד שֶׁבָּעֲזָרָה.

משנה ד

בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁלַּכֶּסֶף,

וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שֶׁלַּזָּהָב,

וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁלַּזָּהָב,

וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.

בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁלְּאַרְבַּעַת קַבִּים,

וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שֶׁלִּשְׁלשֶׁת קַבִּים,

וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁלִּשְׁלשֶׁת קַבִּים,

וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.

רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:

בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁלִּסְאָה,

וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שֶׁלִּשְׁלשֶׁת קַבִּים,

וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁלִּשְׁלשֶׁת קַבִּים,

וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.

בְּכָל יוֹם הָיְתָה כְבֵדָה,

וְהַיּוֹם קַלָּה.

בְּכָל יוֹם הָיְתָה יָדָהּ קְצָרָה,

וְהַיּוֹם אֲרֻכָּה.

בְּכָל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרֹק,

וְהַיּוֹם אָדֹם.

דִּבְרֵי רְבִּי מְנַחֵם.

בְּכָל יוֹם מַקְרִיב פָּרֶס בַּשַּׁחֲרִית

וּפָרֶס בֵּין הָעַרְבַּיִם,

וְהַיּוֹם מוֹסִיף מְלֹא חָפְנָיו.

בְּכָל יוֹם הָיְתָה דַקָּה,

וְהַיּוֹם דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.

משנה ה

בְּכָל יוֹם כֹּהֲנִים עוֹלִים בְּמִזְרָחוֹ שֶׁלַּכֶּבֶשׁ,

וְיוֹרְדִים בְּמַעֲרָבוֹ,

וְהַיּוֹם עוֹלִים בָּאֶמְצַע וְיוֹרְדִים בָּאֶמְצַע.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹלֶה בָאֶמְצַע וְיוֹרֵד בָּאֶמְצַע.

בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר,

וְהַיּוֹם מִן הַקִּיתוֹן שֶׁלַּזָּהָב.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו

מִן הַקִּיתוֹן שֶׁלַּזָּהָב.

משנה ו

י
בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת,

וְהַיּוֹם חָמֵשׁ.

דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.

רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:

בְּכָל יוֹם שָׁלוֹשׁ,

וְהַיּוֹם אַרְבַּע.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם,

וְהַיּוֹם שָׁלוֹשׁ.

מסכת יומא פרק ה

פרק ה

משנה א

הוֹצִיאוּ לוֹ אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה,

חָפַן מְלֹא חָפְנָיו וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף.

הַגָּדוֹל לְפִי גֻדְלוֹ,

וְהַקָּטָן לְפִי קֻטְנוֹ;

וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָן.

נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמאלוֹ.

מְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל,
עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵין שְׁתֵּי הַפָּרְכוֹת

הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין קֹדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,
<קֹדֶשׁ וּבֵין מחוק על ידי הנקדן>

וּבֵינֵיהֶן אַמָּה.

רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:

לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא פָרֹכֶת אַחַת בִּלְבַד,

שֶׁנֶּאֱמַר:
(שְׁמוֹת כו,לג)

"וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם

בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים".

ב
הַחִיצוֹנָה פְרוּפָה מִן הַדָּרוֹם,

וְהַפְּנִימִית מִן הַצָּפוֹן.

וּמְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶם,
עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַצָּפוֹן,

וְהָפַךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם,

מְהַלֵּךְ לִשְׂמאלוֹ עִם הַפָּרֹכֶת,

עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאָרוֹן.

הִגִּיעַ לָאָרוֹן,

נָתַן אֶת הַמַּחְתָּה בֵּין שְׁנֵי הַבַּדִּים.

צָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶחָלִים,

וְנִתְמַלָּא הַבַּיִת עָשָׁן.

יָצָא וּבָא לוֹ כְדֶרֶךְ בֵּית כְּנֵיסָתוֹ,

מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַבַּיִת הַחִיצוֹן,

וְלֹא הָיָה מַאֲרִיךְ,

שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל.

משנה ב

ג
מִשֶּׁנִּטַּל הָאָרוֹן,

אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים,

וּשְׁתִיָּה נִקְרֵאת,

גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת,

וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן.

משנה ג

נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהוּא מְמָרֵס בּוֹ,

נִכְנַס לִמְקוֹם שֶׁנִּכְנַס,

וְעָמַד בִּמְקוֹם שֶׁעָמַד,

וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן,

וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת

לֹא לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן, אֶלָּא כְמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה:

אַחַת וְאַחַת,

אַחַת וּשְׁתַּיִם,

אַחַת וְשָׁלוֹשׁ,

אַחַת וְאַרְבַּע,

אַחַת וְחָמֵשׁ,

אַחַת וְשֵׁשׁ,

אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה בַהֵיכָל.

משנה ד

הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַשָּׂעִיר,

וּשְׁחָטוֹ וְזָרַק אֶת דָּמוֹ.

וְעָמַד בִּמְקוֹם שֶׁעָמַד,

הִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן,

וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת

לֹא לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן, אֶלָּא כְמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה…

יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַהֵיכָל.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כַן אֶחָד בִּלְבַד.

נָטַל דַּם הַפָּר וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר,

וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ,

אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן,

וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת

לֹא לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן, אֶלָּא כְמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה…

נָטַל דַּם הַשָּׂעִיר וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר,

וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ,

אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן,

וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת

לֹא לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן, אֶלָּא כְמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה…

עֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר,

וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בְתוֹךְ הָרֵיקָן.

(משנה ה)

"וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּח אֲשֶׁר לִפְנֵי יי"
(וַיִּקְרָא טז,יח)

זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב.

הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד.

מֵאֵיכָן הוּא מַתְחִיל?

מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית,

צְפוֹנִית מַעֲרָבִית,

מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית,

דְּרוֹמִית מִזְרָחִית,

מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן,

שָׁם הוּא גוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.

רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא.

וְעַל כֻּלָּם הוּא נוֹתֵן מִלְּמַטָּן לְמַעְלָן,

חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו,

שֶׁהָיָה נוֹתֵן מִלְמַעְלָן לְמַטָּן.

משנה ו

הִזָּה עַל טְהָרוֹ שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים.

שִׁירֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ

עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁלְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן,

וְשֶׁלְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד הַדְּרוֹמִי.

אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בְּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן,

וְנִמְכָּרִים לַגַּנָּנִים לְזֶבֶל,

וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.

משנה ז

כָּל מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר עַל סֵדֶר.

הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵרוֹ,

לֹא עָשָׂה כְלוּם.

הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר,

יַחְזֹר וְיַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר וְאַחַר דַּם הַפָּר.

אִם עַד שֶׁלֹּא גָמַר אֶת הַמַּתָּנוֹת מִבִּפְנִים נִשְׁפַּךְ הַדָּם,

יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַחְזֹר וְיַזֶּה כַתְּחִלָּה מִבִּפְנִים.

וְכֵן בַּהֵיכָל,
וְכֵן בְּמִזְבַּח הַזָּהָב,

שֶׁכֻּלָּם כַּפָּרָה וְכַפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָן.

רְבִּי לְעָזָר וּרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:

מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק, מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל.

מסכת יומא פרק ו

פרק ו

משנה א

שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים,

מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ שָׁוִים

בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִין וּלְקִיחָתָן כְּאַחַת.

אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁוִים, כְּשֵׁרִים.

לָקַח אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר, כְּשֵׁרִים.

מֵת אֶחָד מֵהֶם,

אִם עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל מֵת,

יִקַּח זוֹג לַשֵּׁנִי;

וְאִם מִשֶּׁהִגְרִיל מֵת,

יָבִיא שְׁנַיִם וְיַגְרִיל עֲלֵיהֶם כַּתְּחִלָּה.

וְיֹאמַר,

אִם שֶׁלַּשֵּׁם מֵת:

"זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל "לַשֵּׁם"
יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו";

וְאִם שֶׁלַּעֲזָאזֵל מֵת:

"זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל "לַעֲזָאזֵל"
יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו".

הַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר,

וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה,

שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

תָּמוּת.

וְעוֹד אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:

נִשְׁפַּךְ הַדָּם, יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ;

מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, יִשָּׁפֵךְ הַדָּם.

משנה ב

בָּא לוֹ אֵצֶל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ

וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְנִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:

אָנָּא הַשֵּׁם,

עָווּ,
פָּשְׁעוּ,
חָטְאוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל.

אָנָּא הַשֵּׁם…

משנה ג

מְסָרוֹ לְמִי שֶׁהוֹלִיכוֹ.

הַכֹּל כְּשֵׁרִים לְהוֹלִיכוֹ,

אֶלָּא שֶׁעָשָׁה הַכֹּהֲנִים גְּדוֹלִים קֶבַע,

וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים אֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ.

אָמַר רְבִּי יוֹסֵי:

מַעֲשֶׂה וְהוֹלִיכוֹ עַד שְׁאלָא מִצִּפּוֹרִין,
<כך!>

וְיִשְׂרָאֵל הָיָה.

משנה ד

וְכֶבֶשׁ עוֹשִׁין לוֹ מִפְּנֵי הַבַּבְלִיִּים,

שֶׁהָיוּ מְתַלְּשִׁים בִּשְׂעָרוֹ,

וְאוֹמְרִין לוֹ:

"טֹל וְצֵא,
טֹל וְצֵא!"

יַקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּים אוֹתוֹ עַד סֻכָּה הָרִאשׁוֹנָה.

עֶשֶׂר סֻכּוֹת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד צוֹק,

תִּשְׁעִים רֵיס,

שִׁבְעָה וּמַחְצָה לְכָל מִיל.

משנה ה

וְעַל כָּל סֻכָּה וְסֻכָּה אוֹמְרִים לוֹ:

"הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם".

וּמְלַוִּים אוֹתוֹ מִסֻּכָּה לְסֻכָּה,

חוּץ מֵהָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן,

שֶׁאֵינוּ מַגִּיעַ עִמּוֹ לַצּוֹק,

אֶלָּא עוֹמֵד מֵרָחוֹק וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו.

משנה ו

וּמָה הָיָה עוֹשֶׂה?

חָלַק לָשׁוֹן שֶׁלִּזְהוֹרִית,

חֶצְיוֹ קָשַׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ קָשַׁר בֵּין קַרְנָיו,

וְדוֹחֲפוֹ לַאֲחוֹרָיו;

וּמִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד,

וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לְמַחֲצִית הָהָר,

עַד שֶׁהוּא נֶעֱשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים.

בָּא וְיָשַׁב לוֹ תַחַת סֻכָּה הָאַחֲרוֹנָה,

עַד שֶׁתֶּחֱשַׁךְ.

וּמֵאֵמָתַי מְטַמְּאִין בְּגָדִים?

מִשֶּׁיֵּצֵא לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם.

רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

מִשָּׁעַת דְּחִיָּתוֹ לַצּוֹק.

משנה ז

בָּא לוֹ אֵצֶל הַפַּר וְאֵצֶל הַשָּׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים.

קְרָעָם וְהוֹצִיא אֶת אֱמוּרֵיהֶם,

נְתָנָם בַּמֶּגֶס וְהִקְטִירָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

קְלָעָן בַּמַּקְלוֹת וְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

מֵאֵימָתַי מְטַמְּאִין בְּגָדִים?

מִשֶּׁיֵּצְאוּ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה.

רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

מִשֶּׁיִּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּן.

משנה ח

אָמְרוּ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל:

הִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.

וּמְנַיִן הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר?

דִּרְכָּיוֹת הָיוּ עוֹשִׂין,
וּמְנִיפִין בַּסּוּדָרִין,

וְיוֹדְעִים שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.

אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:

וַהֲלֹא סִימָן גָּדוֹל הָיָה לָהֶם?

שְׁלוֹשֶׁת מִילִין מִירוּשָׁלַיִם וְעַד בֵּית חֲרוֹדוֹ;

הוֹלְכִים מִיל,
וְחוֹזְרִים מִיל,
וְשׁוֹהִים כְּדֵי מִיל,

וְיוֹדְעִים שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.

מסכת יומא פרק ז

פרק ז

משנה א

בָּא לוֹ כֹהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת.

אִם רוֹצֶה בְּבִגְדֵי בוּץ קוֹרֵא,

וְאִם לָאו, בְּאֶסְטְלֵית לָבָן מִשֶּׁלּוֹ.

חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה,

וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת,

וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסֶּגֶן,

וְהַסֶּגֶן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל,

וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא עוֹמֵד,

וְקוֹרֵא "אַחֲרֵי מוֹת"
וְ"אַךְ בֶּעָשׁוֹר".

וְגוֹלֵל אֶת הַתּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ,

וְאוֹמֵר:

"יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב.

"וּבֶעָשׁוֹר"
שֶׁבְּחוּמַשׁ הַפְּקוּדִים

וְקוֹרֵא עַל פֶּה.

וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁמוֹנֶה בְרָכוֹת:

עַל הַתּוֹרָה,

וְעַל הָעֲבוֹדָה,

וְעַל הַהוֹדָיָה,

וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן,

וְעַל הַמִּקְדָּשׁ,

וְעַל יִשְׂרָאֵל,

וְעַל הַכֹּהֲנִים,

וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה.

(משנה ב)

הָרוֹאֶה כֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא קוֹרֵא,

וְאֵינוּ רוֹאֶה פַר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים,

וְהָרוֹאֶה פַר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים,

אֵינוּ רוֹאֶה כֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא קוֹרֵא.

לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוּ רַשַּׁי,

אֶלָּא שֶׁהָיְתָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה,

וּמְלֶאכֶת שְׁנֵיהֶם הָיְתָה כְאַחַת.

משנה ג

וְאִם בְּבִגְדֵי בוּץ קָרָא,

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט,

יָרַד וְטָבַל,
עָלָה וְנִסְתַּפַּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב,

וְלָבַשׁ, קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.

ג
יָצָא וְעָשָׂה אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם,

וְאֶת שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים.

דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר.

רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:

עִם הַתָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר הָיוּ קְרֵבִים,

אֲבָל פַּר הָעוֹלָה וְשָׂעִיר הַנֶּעֱשָׂה בַחוּץ

הָיוּ קְרֵבִים עִם הַתָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם.

(משנה ד)

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט,

וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפַּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן וְלָבַשׁ,

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.

נִכְנַס לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה.

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט,

יָרַד וְטָבַל,
עָלָה וְנִסְתַּפַּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ,

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.

נִכְנַס לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם

וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת.

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי עַצְמוֹ וְלָבַשׁ.

מְלַוִּים אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ.

יוֹם טוֹב עוֹשֶׂה לְכָל אוֹהֲבָיו,

שֶׁיָּצָא בְּשָׁלוֹם.

משנה ה

כֹּהֵן גָּדוֹל מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה כֵלִים,

וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה:

בִּכְתֹנֶת וּבְמִכְנְסַיִם, בְּמִצְנֶפֶת וּבְאַבְנֵט.

מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל:

חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וְצִיץ.

בְּאֵלּוּ נִשְׁאָלִים בְּאוּרִים וְתֻמִּים.

וְאֵינָן נִשְׁאָלִים בָּהֶן לַהֶדְיוֹט,

אֶלָּא לַמֶּלֶךְ וּלְבֵית דִּין,

וּלְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ.

מסכת יומא פרק ח

פרק ח

משנה א

יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה

וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׂ הַמִּטָּה.

וְהַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה יִרְחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם,

וְהַחַיָּה תִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל.

דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר,

וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

משנה ב

הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים

כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה כָמוֹהָ וּכְגַלְעִינָתָהּ,

וְהַשּׁוֹתֶה כִמְלֹא לָגְמָיו, חַיָּב.

כָּל הָאֳכָלִים מִצְטָרְפִין לְכַכּוֹתֶבֶת,

וְכָל הַמַּשְׁקִים מִצְטָרְפִין לְכִמְלֹא לָגְמָיו.

הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה אֵינָן מִצְטָרְפִים.

משנה ג

אָכַל וְשָׁתָה בְהֶעְלֵם אֶחָד,

אֵינוּ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת.

אָכַל וְעָשָׂה מְלָאכָה, חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת.

אָכַל אֳכָלִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִים לַאֲכִילָה,

שָׁתָה מַשְׁקִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה,

שָׁתָה צֵיר אוֹ מֻרְיָס, פָּטוּר.

(משנה ד)

הַתִּינוֹקוֹת,

אֵין מְעַנִּין אוֹתָם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,

אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָם קֹדֶם שָׁנָה וְקֹדֶם שְׁתַּיִם,

בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לַמִּצְוֹת.

משנה ה

עוֹבָרָה שֶׁהֵרִיחָה,

מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשִׁיב נַפְשָׁהּ.

חוֹלֶה, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְקִיִּים;

וְאִם אֵין שָׁם בְקִיִּים,

מַאֲכִילִין עַל פִּי עַצְמוֹ,

עַד שֶׁיֹּאמַר דַּי.

משנה ו

מִי שֶׁאָחֲזוֹ בָלְמוֹס,

מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ דְבָרִים טְמֵאִים,

עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו.

מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶלֶב שׁוֹטֶה,

אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ.

וּרְבִּי מַתַּתְיָה בֶן חָרָשׁ מַתִּיר.

וְעוֹד אָמַר רְבִּי מַתַּתְיָה בֶן חָרָשׁ:

הַחוֹשֵׁשׂ בְּפִיו,

מְטִילִין בְּתוֹכוֹ סַם בַּשַּׁבָּת,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק נְפָשׁוֹת,

וְכָל סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.

משנה ז

מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת,

סָפֵק הוּא שָׁם, סָפֵק אֵינוּ שָׁם,

סָפֵק חַי, סָפֵק מֵת,

סָפֵק נָכְרִי, סָפֵק יִשְׂרָאֵל,

מְפַקְּחִים עָלָיו.

מְצָאוּהוּ חַי, מְפַקְּחִין עָלָיו,

וְאִם מֵת, יַנִּיחוּהוּ.

משנה ח

חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי מְכַפְּרִים.

מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִים עִם הַתְּשׁוּבָה.

הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת,

וְעַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה;

וְעַל הַחֲמוּרוֹת הִיא תּוֹלָה,

עַד שֶׁיָּבוֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים וִיכַפֵּר.

משנה ט

הָאוֹמֵר:

"אֶחֱטֵא וְאָשׁוּב,
אֶחֱטֵא וְאָשׁוּב",

אֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה.

"אֶחֱטֵא, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר",

אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.

עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם,

יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,

וְשֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,

אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,

עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.

אֶת זוֹ דָרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:

"מִכּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יי תִּטְהָרוּ", (וַיִּקְרָא טז,ל)

עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם,

יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר;

עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,

אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,

עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.

אָמַר רְבִּי עֲקִיבָה:

אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל!

לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין,

וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם?

אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
שֶׁנֶּאֱמַר:
(יחזקאל לו,כה)

"וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם";

וְאוֹמֵר:
(ירמיה יז,יג)

"מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יי",

מָה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים,

אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל.

סליק מסכת יומא

⬇ הורדת הקובץ (Word)