מסכת תענית על פי נוסח כתב יד ליידן של הירושלמי בעיצוב דן בארי - דעת

משנה על פי נוסח כתב יד לידן של הירושלמי

הניקוד על פי כתב יד קאופמן.

מסכת תענית

מסכת תענית פרק א

משנה א

מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים?

רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג.

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:

מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.

אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

הוֹאִיל וְאֵין הַגְּשָׁמִים סִימָן בְּרָכָה בֶחָג,

לָמָּה הוּא מַזְכִּיר?

אָמַר לוֹ רְבִּי אֱלִיעֶזֶר:

אַף הוּא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא

מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם,

בְּעוֹנָתוֹ.

אָמַר לוֹ:

אִם כֵּן,
לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר!

משנה ב

אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לִגְשָׁמִים.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג,

הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר,

וְהָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.

בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח,

הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר,

וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.

עַד אֵמָּתַי שׁוֹאֲלִין?

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח.

רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:

עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן,

שֶׁנֶּאֱמַר:
(יואל ב,
כג)

"וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה (יורה) וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן".

משנה ג

בִּשְׁלֹשָׁה בְמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

בְּשִׁבְעָה בוֹ,
חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג,

כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת.

משנה ד

הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים,

הִתְחִילוּ הַיְחִידִים מִתְעַנִּין.

אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה,

וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה,

וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.

משנה ה

הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים,

בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר;

אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה,

וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה בְּסִיכָה,

וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.

משנה ו

עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ,

בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר.

אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם,

וַאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה,

וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה,

וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת.

עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ,

בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שֶׁבַע,

שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר.

וּמָה אֵלּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת?

שֶׁבָּאֵלּוּ מַתְרִיעִין וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת.

וּבַשֵּׁנִי מָטִין עִם חֲשֵׁכָה,

וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.

משנה ז

עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ,

מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן,

בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה,

בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין,

וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,

כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם.

הַיְחִידִים חוֹזְרִין וּמִתְעַנִּין עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן.

יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְשָׁמִים, סִימַן קְלָלָה,

שֶׁנֶּאֱמַר:
(שמואל א יב,יז)

"הֲלא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם".

(אֶקְרָא אֶל יי וְיִתֵּן קוֹלוֹת וּמָטָר"
וְגוֹמֵר.)

מסכת תענית פרק ב

פרק ב

משנה א

סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת כֵּיצַד?

מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר,

וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלָה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה,

וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין,

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ.

הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִבּוּשִׁין:

אַחֵינוּ,
לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה:

"וַיַּרְא הָאֱלהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם",

אֶלָּא (יונה ג,י)
"וַיַּרְא הָאֱלהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם,

כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה";

וּבַקַּבָּלָה מָהוּא אוֹמֵר? (יואל ב,יג)

"וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם,

וְשׁוּבוּ אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם".

משנה ב

עָמְדוּ בִתְפִלָּה,

וּמוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל,

וְיֶשׁ לוֹ בָנִים וּבֵיתוֹ רֵיקָן,

כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה.

וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת:

שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם,

וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד שֵׁשׁ,

(משנה ג)

וְאֵלּוּ הֵן:

זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת,

"אֶל יי בַּצָּרָתָה לִּי",

"אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים",

"מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי",

"תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף".

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת,

אֶלָּא אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶם:

"רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ,
דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה"
וְגוֹ',

"אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יי אֶל יִרְמְיָהוּ

עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת",

וְאוֹמֵר חוֹתָמֵיהֶם.

משנה ד

עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר:

מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם אֲבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה,

הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה;

בָּרוּךְ אַתָּה יי גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.

עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר:

מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף,