גזרות הדת שלפני מרד חשמונאי

יוני 15, 2014 · מאת זאב ח' ארליך · ירושלים תשס"ד · תקופת החשמונאים

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ת‬
‫ך‬
‫ס‬
‫ב‬
‫'‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫מיי‬

‫חשמלאי‬

‫ש‬

‫מסגרתכרונולוגית‬
‫נרקע לדברים שייאמרו להלן נביא את המסגרת הכרונולוגית הכוללת החל מחנוכת‬
‫המקדשהשני ועד לחורבנו (ע"פ המחקרההיסטורי)‪.‬‬
‫‪ 515‬לפנה"ס‬
‫‪ 331-332‬לפנה"ס‬
‫י ‪ 323‬לפנה"ס‬
‫יונ‬
‫‪ 285-323‬לפנה"ס‬
‫‪ 198-285‬לפנה"ס‬
‫‪ 63-198‬לפנה"ס‬
‫‪ 187-198‬לפנה"ס‬
‫‪ 175-187‬לפנה"ס‬
‫‪ 164-175‬לפנה"ס‬
‫‪ 167‬לפנה"ס‬
‫‪ 164‬לפנה"ס‬
‫‪ 70‬לספה"נ‬

‫פרסא‬

‫ חנוכת המקדשהשני תחת שלטון‬‫כיבוש ארץ ישראלעל‪-‬ידי אלכסנדר מוקדון‬‫ מות אלכסנדר‬‫ מלחמותיורשי אלכסנדר‬‫ ארץישראל תחתביתתלמי‬‫ ארץישראל תחתבית סלווקוס‬‫ אנטיוכוס ה‪' 3-‬הגדול'‬‫ סלווקוס ה‪4-‬‬‫ אנטיוכוס ה‪' 4-‬אפיפנס'‬‫ פרוץ המרד החשמונאי‬‫ טיהור המקדש‬‫‪ -‬חורבןביתשניבידי הרומאים‬

‫הקדמה‬
‫מן המסגרתהכרונולוגית שלהאירועים עולהכי אנועוסקים בזמן שבית המקדשהשני‬
‫היהקיים‪.‬אין מדובר כאן בחורבנו או בהקמתו מחדש של המקדש‪ ,‬אלא בגורמים לחילולו‬
‫י אנטיוכוס ה‪' 4-‬אפיפנס'‪ ,‬דבר שהביא למרד חשמונאי ולטיהורו של המקדש‪.‬‬
‫עליד‬
‫י עמד ‪586‬‬
‫א‪ .‬הערת עורך (ע‪.‬א)‪ :‬הכותבמציין את התיארוך המקובל במחקר ההסטורי‪,‬לפיוביתשנ‬
‫שנים‪ ,‬ולאכדברי חז"ל(בבלי‪,‬ע"ז ט ע"א‪,‬ועוד)‪,‬שמנולביתשני ‪ 420‬שנהבלבד‪ .‬ההבדלהעיקריבין‬
‫שתי השיטות הואביחס לאורך התקופה הפרסית‪ ,‬האם נמשכה עשרותשנים ספורות אוכמאתיים‬
‫שנה‪,‬ואין למחלוקת זו זיקהלעניינו של המאמר‪ ,‬שעוסק בתקופההיוונית והחשמונאית‪ .‬הקורא‬
‫ד עמ' ‪,147-78‬‬
‫המעוניין להעמיק בנושא מופנה בזאת למאמרו של ד"ר חיים חפץ ב"מגדים" י‬

‫והקדמתו של הדביעקב מדן למאמר‪ ,‬שם עמ' ‪.77-47‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ן‬

‫‪11‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫גזרות הדת‬

‫סקירתהאירועיםעד להטלתגזירות‪-‬הדתעלהיהודים‪,‬ובעיקר‪,‬ניתוחם שלאירועים‬
‫אלו‪ ,‬עשויים להביא לשתי מסקנות הפוכות‪ .‬ננסחן כשאלות‪ :‬האם הגזירות הוטלו על‬

‫היהודים ללאכלהתגרות מצדם‪ ,‬ולאחרהגזירותפרץ מרדחשמונאי‪,‬או שמאלהיפך‪,‬מרידות‬
‫שלהיהודים בשלטון הסלווקים הםשהובילוהו להטלתם שלהגזירות‪ .‬הרקעוהסיבה לפרוץ‬
‫מרד חשמונאי‪,‬חילול המקדשוטיהורו‪ ,‬הם העומדיםבבסיסו שלדיוןזה‪.‬‬

‫מאלכסנדר מנקדנן עד אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫במהלךקיץ ‪ 332‬לפנה"ס וחורף ‪ 331‬לפנה"ס כובש אלכסנדר מוקדון את ארץישראל‪.‬‬
‫בכך מתחילה תקופת 'מלכות יון' בפי חז"ל‪ ,‬או 'התקופה ההלניסטית' בארץ ישראל‪.‬‬
‫תשע שנים בלבד לאחר מכן‪ ,‬ביוני ‪ 323‬לפנה"ס מת אלכסנדר מוקדון בן פחות‬
‫מ‪ 33-‬שנה‪.‬‬

‫האימפריה של אלכסנדר‪ ,‬המחולקתבין ‪ 23‬מחוזות (סטרפיות)‪ ,‬נכנסה למערבולת של‬
‫מלחמות ירושהשאין כאן המקום לפרטן‪ .‬כמעט כלמישיד ורגל לו בשלטוןהיה מעורב‬
‫במלחמות אלו‪ ,‬החל מהעוצר הרשמי באסיה ‪ -‬פרדיקס‪ ,‬דרך העוצר במוקדון ויוון ‪-‬‬
‫אנטיגונוס‪ ,‬עבור למושל בבל ואחרכךסוריה ‪ -‬סלווקוס‪,‬ועד לתלמי‪-‬פטולומאיסבמצרים‪.‬‬
‫כבר בעת מסעהלוויה של אלכסנדר מדמשק דרך ארץישראלעד לקבורתובאלכסנדריה של‬
‫מצרים‪ ,‬מנסה תלמי ה‪-‬ו להשתלט על ארץ ישראל‪ .‬נסיונות אלויתמידו במשך כל המאה‬
‫ה‪ 3-‬לפנה"ס‪ .‬למעשה תהיה ארץ ישראל תחת שלטון בית תלמי‪ ,‬שבירתו במצרים‪ ,‬עד‬
‫לכיבושהע"י אנטיוכוס ה‪ 3-‬במהלךהשנים ‪ 198-201‬לפנה"ס‪ .‬כאן‪,‬אולי המקוםלציין‪,‬כי‬
‫אנטיוכוס ה‪ ,3-‬היה דור חמישי למלך הסלווקי הראשון סלווקוס ניקטור‪ ,‬שעם עלייתו‬
‫לשלטון בסתיו ‪ 311‬לפנה"ס מתחילהמניין לשנות מלכותו‪ ,‬כנהוג אצל כל מלך‪ .‬משום מה‬
‫ ונאמרובענין זה כמה רעיונות ‪ -‬זכה דווקא סלווקוס ה‪-‬ו‪,‬שמניין מלכותויימשך אצל‬‫היהודים מעבר לשנות מלכותו שלו‪.‬מניין שנים זה‪ ,‬מ‪-‬וו‪ 3‬לפנה"ס‪ ,‬נקראבפי המקורות‬
‫היהודיים'מניין שטרות'‪ ,‬והוא נשתמר במשך למעלהמאלפיים שנה(!)‪ ,‬ונהוג עדהיום אצל‬
‫יוצאיתימן (שנהזו שבהנכתביםהדברים‪ ,‬התשס"דלבריאתהעולם‪,‬היא שנת ‪1"UW'A‬למניין‬
‫שטרות)‪.‬מניין השנים בספרי חשמונאים הוא‪ ,‬כמובן‪,‬מנייןזה‪.‬‬

‫יאנטיוכוס ה‪'3-‬הגדולי‬
‫ימ‬

‫‪12‬ן‬

‫י אנטיוכוס ה‪ ,3-‬הסתיים לאחר‬
‫כיבושה של ארץ ישראל בכללוירושלים בפרט עליד‬
‫ת‬
‫י‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫מצור ארוך וכבד על ירושלים‪ .‬התמעטות האוכלוסיה ה‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫כשתומכי תלמי‬
‫עוזבים את העיר ונמלטים למצרים‪ ,‬וכן חורבןפיזי של חלקים מן העיר‪ ,‬חייבובנייה‬
‫מחודשת‪,‬וכמובן‪ ,‬הגדרתזכויות‪.‬אנטיוכוס ה‪3-‬איפשרליהודיירושלים בפרטוארץישראל‬
‫בכלל להמשיך ולשמור את'חוקי האבות'‪ ,‬כלומר‪ ,‬עבודת המקדש והיהדות מחוץ למקדש‪,‬‬
‫שיקום העיר ועוד‪ .‬אפשר לסכם תעודתזכויותזו כהמשך המצבהקייםלפני כן‪ ,‬בצירוף‬
‫הטבות משמעותיות‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גזרות הדת‬

‫הכהן הגדול ומועצת הזקנים ('גרוסיה') שלידו קיבלו פטור ממסים לתקופה מוגדרת‪,‬‬
‫ופטור אחרניתן לכלל תושבי ירושלים‪ ,‬דבר שהביא לקימומה של ירושלים מעפרה‪ .‬גם‬
‫בתחומים נוספיםהוסיףאנטיוכוס וקבל על עצמומימון הקרבת קרבנות למקדש‪ ,‬אספקת‬
‫עצים אף מחוץ ליהודה‪ ,‬וכמובן‪ ,‬שיקוםפיזי של חלקי העיר השונים‪ .‬מעל לכול היווה‬
‫האשרור של 'חוקי האבות' מסמך היסודלחיי היהודים בארץ ישראל ‪ -‬בסיס לאוטונומיה‬
‫הדתית‪-‬תרבותית שלהיהדות בארץ‪.‬‬

‫יאיסור עלנכרים‬
‫בתעודה נוספת מאשראנטיוכוס את קדושת המקדש וטהרתו עליד‬
‫להיכנס לתחומיםמסויימיםבו‪,‬וכן עלאיסור סחר בבשר טרףבתחומיהעיר‪.‬יתר עלכן‪,‬‬
‫הקנס המוטלעל העוברעל הוראותאלו‪,‬יימסרלכהנים ולא לקופת הממלכה‪.‬‬
‫הטבותאלו‪,‬בצירוףשיקומה שלהעיר‪,‬מהוות המשךלקושהיהנהוגעודמימיו שלכורש‬
‫מלך פרס‪ ,‬דרךימייורשיו (מלבד תקופה קצרה)‪ ,‬עבור לתקופה ההלניסטית ושלטוןבית‬
‫תלמי‪ ,‬ועדלימיבית סלווקוסשלפניאנטיוכוס ה‪.3-‬‬

‫מאנטיוכוס ה‪ 3-‬אלאנטיוכוס ה‪4-‬‬
‫עם מותו של אנטיוכוס ה‪ 3-‬עולה על כסא המלוכה בנו סלווקוסהרביעי‬
‫לפנה"ס)‪ .‬מלךזהנמנעמעימות עם רומא ואף עםהתלמייםבמצרים‪.‬‬

‫(‪175-187‬‬

‫בתקופהזו מוכרלנו הסכסוךהפנים‪-‬יהודי במשפחת הכהן הגדול‪ ,‬שהדים לו במסגרת‬
‫פעילות מעניינת של 'בית טוביה'‪ .‬משפחה זו‪ ,‬מהמיוחסות שבירושלים‪ ,‬עברה אל מזרח‬
‫הירדןובניהניהלו שםמדיניות עצמאית למחצה‪.‬ידועים בעיקריוסףבן טוביה והורקנוס‬
‫בנו‪ .‬קשריהם עםבית הכהןהגדולחוניו‪,‬ועםבני משמרהכהניםבלגה‪,‬היוו מקורלסכסוכים‬
‫ועימותים פניםיהודיים‪ ,‬שבהמשכם הביאו לעימות עם השלטון‪ .‬יודגש בעיקר הקשר עם‬
‫שמעון‪ ,‬מבני בלגה‪ ,‬וניסיונו להשיג כספים רבים במסגרת תפקידי ה'אגורנומיה' ‪ -‬ניהול‬
‫שווקיירושלים‪.‬שמעוןזהערבבענייניהכספים שלהעיר את השלטוןהסלווקיבכךשהדגיש‬
‫בפני השלטון אתעובדת הימצאותו של כסףרב באוצר המקדש‪ .‬אמנם‪,‬נסיוןבזיזת המקדש‬
‫י השלטון הסלווקי לא עלהיפה‪ ,‬אךהיה כאן פתח ראשון לחדירה זרה אל המקדש‬
‫עליד‬

‫היהודיבירושלים‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬המצוקה הכספית בה היה שרוי השלטון הסלווקי לכל אורך שלטונו‪ ,‬הביאה‬
‫נסיונותחוזריםונשניםלשדידת הכסףבמקדשיםהשונים‪,‬ולאודווקא במקדשה'בירושלים‪.‬‬
‫האםהיה בכךנסיוןפגיעהדתי‪ ,‬או שמא רקכלכלי?עלכך חלוקות הדעות‪ ,‬ומכאן הסברים‬
‫שונים לסיבות למרד חשמונאי‪.‬‬

‫אנטיוכוס ה‪'4-‬אפיפנס'והיהודים‬
‫אנטיונוס‪ ,‬אחיו של סלווקוס המת‪ ,‬שב מרומא ומאתונה והופך למלך הסלווקי‬
‫באנטיוכיה‪ .‬על אישיותו ניתן לומר שידע לרכוש אוהבים בקרב גורמי השלטון השונים ן‪13‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גזרות הדת‬

‫בממלכה‪,‬וכןידעלהפיץ את התרבותההלניתברחבי ממלכתו‪.‬בערים שונות‪ ,‬רבות מבעבר‪,‬‬
‫הוגדרו חלק מן התושביםכ'אנטיוכיים'‪ ,‬כלומר‪,‬בעליזכויות ב'פוליס'היוונית‪ ,‬דבר שנמנע‬
‫מחלק אחר באוכלוסיה שלא הסכים לקבל על עצמו תרבותזו‪ .‬הגדרתעירכ'פוליס' גררה‪,‬‬
‫בנוסףלזכויותאזרחיותליאזרחים' שבהולאלאחרים‪,‬גם הקמת מוסדותומבנים שבהםיכלו‬
‫להשתמש רקבעלי זכויות אלו‪ .‬כך גם בירושלים שהוגדרה כ'פוליס אנטיוכית בירושלים'‬
‫הוקםגימנסיון שעיקרואימוניםגופניים‪ ,‬משחקים ותחרויות‪ ,‬חלקם בעירום‪ ,‬דבר שהביא‬
‫למשיכת ערלתם שלרביםמצעיריירושליםהיהודים שחפצו להשתלב בתרבותזו‪ .‬הקמתו‬
‫שלהגימנסיון דווקא בהרהבית (או סמוךלו) לא תרמה‪,‬בלשון המעטה‪ ,‬להורדת המתחבין‬
‫האוכלוסיה היהודית לבין השלטון הסלווקי‪-‬הלניסטי ונציגיו‪ .‬כאן המקום לציין כי‬
‫האוכלוסיההיהודית נחלקה לשתי קבוצותעיקריות‪ ,‬ולרוב הדומםשביניהן‪:‬‬
‫מחדגיסא‪,‬נצבושלומיאמוניישראל שלא ראובעיןיפהכלסטייה ממנהג‪-‬ישראלודתו‪,‬‬
‫ונשארונאמניםלאלהיישראל‪.‬מאידךגיסא‪ ,‬התקרבו חלקמיהודיהעיר (ואףמיהודהכולה‪,‬‬
‫אםכי בכפריםהיה זה מיעוט)לפעילויות תרבותיות אזרחיות אלומבלילייחס להן כוונה‬
‫דתית‪.‬בין שתי קבוצות אלוניצב‪,‬כרגיל‪ ,‬הרוב הדומם‪ ,‬שנטה לעתים לכאן ולעתים לכאן‪.‬‬
‫ניתןלהביןכיביןחברי הקבוצההשניההיובעלי השררה והשלטוןהיהודישהיו בקשר עם‬
‫השלטוןהיווני ‪ -‬קשר שלטוני‪-‬ממוני‪-‬מסחרי שהביא בעקבותיו גם לקשר תרבותי‪ .‬ברור‬
‫הואשביןאלוניצבוגם חלקמבני הכהונה הגדולהבירושלים‪ ,‬שמטבעהדבריםהיומקורבים‬
‫לשלטון ובאו אתו במגע‪.‬‬

‫יתר עלכן‪ ,‬לראשונה בתולדות ישראל נתמנה כהן לתפקיד הכהן הגדול עודבחיי הכהן‬
‫הגדול הקודם‪ .‬היה זה ישוע‪-‬יסון שקנה את הכהונה הגדולה בכסף מאת השלטון‪ .‬אמנם‬
‫ישוע‪-‬יסוןהיהאחיו של הכהןהגדולחוניו‪,‬כהןבןכהנים ממשפחת הכהןהגדול‪ ,‬אךלאבנו‬
‫ויורשו אלא אחיו‪-‬דוחקו‪.‬‬

‫‪14‬ן‬

‫יצוייןכי מסגרתהפעילותבגימנסיוןהיתה ב'חסותהאלים' והמשתתפיםבפעילויותהיו‬
‫חשופים להשפעותאלו‪.‬גם משלחת ששלחיסון הכהןהגדוללצפות במשחקים בצור נדרשה‬
‫לשלם סכום כסף לקרבנותלאלים‪ .‬הם נרתעו ומסרו את הכסף לשםייצורספינות מלחמה‪.‬‬
‫סיפורזה ממחיש את הקשר ההדוקבין משחקיםספורטיביים בלבדלבין הרקע התרבותי‪-‬‬
‫דתי שלהם‪.‬‬
‫ובחזרהלענייןקניית הכהונה הגדולה‪ .‬ברגע שנפגם העיקרון של כהן גדול שיורש את‬
‫אביו לאחרפטירתו‪,‬וכןבעירובו של השלטוןהזר‪,‬נפרצוגבולותיולחלוטין‪ .‬אםהיהזהיסון‬
‫שקנה לראשונה אתתפקיד הכהן הגדול‪,‬הרי שמקץ שלוששנים בא הקץעליסוןבתפקידו‪,‬‬
‫ומי ששילםיותר לשלטון‪ ,‬מנלאוס(אחיו של שמעוןמבני בלגהדלעיל) זכה בתפקיד‪ .‬גם‬
‫כאן‪ ,‬לכשהתקשה מנלאוס לעמודבהתחייבויותיו הבספיות לשלטון שמינה אותו‪ ,‬שלח את‬
‫ליסיכמוס לשדוד את כספי המקדש בירושלים‪ ,‬ואתכלי הקודש‪ .‬היתה זו עילה מספקת‬
‫למהומותקטלניותבירושלים‪,‬ואולי אפשרלהגדירןכמרידה ראשונהבנציגיו(היהודים)‪ ,‬של‬
‫השלטוןהסלווקי‪.‬גם המשלחת שכללה שלושהמראשיהגרוסיה (מועצתהזקניםשלידהכהן‬
‫הגדול) שנשלחהלבירורהעניין ולהרגעת הרוחות‪ ,‬הוצאה להורג!‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גזרות הדת‬

‫בתוך כך עסוק היה אנטיוכוס ה‪ 4-‬בניסיון להחזיר לידיו את השליטה במצרים‪.‬‬
‫התערבותה של רומא הביאה לשובו ממצרים ללא הישג ממשי‪.‬לפני כן הספיק אנטיוכוס‬
‫לשדוד אתכלי המקדש‪,‬כפי שנהג במקדשים נוספים‪,‬כמצויןלעיל‪ ,‬בשל מחסורבתקציב‪.‬‬
‫גם השמועותעלמותו שלאנטיוכוס‪,‬בנוסףלכשלונובמצריםהביאלמרידה נוספתבנציגיו‬
‫שביהודה‪ ,‬והפעם בראשותו של הכהן הגדול המודח‪,‬יסון‪.‬דיכויה שלמרידהזו‪ ,‬כמרידות‬
‫במקומותנוספים שפרצו באותה עת‪ ,‬הביאה למעשהלכיבושה מחדש שלירושלים עלידי‬
‫אנטיוכוס ולהצבתחיל מצבסלווקי חזקבעיר‪.‬גםגורמישלטוןסלווקים‪,‬הוכנסולירושלים‪.‬‬
‫אף עלפי כןעדיין משמש המקדש בירושלים‪ ,‬כמקדש לאלוהי ישראל‪ ,‬מקדשיחיד ללא‬
‫מקדשים לעבודה זרה‪,‬בירושלים‪.‬‬
‫בנקודהזו הטיל אנטיוכוס את גזירות הדת‪" :‬ללכת אחרי חוקים זרים לארץ‪ ,‬ולמנוע‬
‫עולותונסךמן המקדש ולחלל שבתותותגים‪ …‬ולבנותבימות ומקדשיםופסילים ולהקריב‬
‫חזירים ובהמות טמאות ולהניח אתבניהם בלתינימולים ולשקץ את נפשותיהם בכל טמא‬
‫ופיגול‪,‬וכך לשכוח את התורהולהמיר את כלחוקיה" (חשמונאים‪-‬א א ‪.)49-41‬‬
‫וכאןישאל השואל‪ ,‬מהמביא אתאנטיוכוסלהטילגזרותגורפותעל דתישראל?! מדוע‬
‫לא הסתפק בשודכספי המקדש‪ ,‬בהטלת מסים‪ ,‬בהכנעת מורדים‪ ,‬בהטלת גזרות כלכליות‪,‬‬
‫חברתיותוכיו"ב? מדועגזרות דת ובעוצמה שכזו?!‬

‫דעה א‪ :‬גזרות הדת ‪-‬כנגד הרקעהדתי שבבסיסהאירועים‬

‫י מלכותו ועד לאחר המרידה של שנת‬
‫שנותפעילותו שלאנטיוכוסביהודה מראשיתימ‬
‫‪ 168‬לפנה"ס הבהירו לו שעוצמת התנגדותם של תושבי יהודה למדיניותו ולשינויים‬
‫שהכניס בארץ קיבלה את השראתה מכוחה של דתם המיוחדת‪ .‬לא הלהט להפוך את‬
‫המוניהאיכריםהיהודיםל'הלנים' הנחה אתאנטיוכוסבגזירותיו‪ ,‬אלאהרצון לעקור את‬
‫י הכחדת הדת היהודית והמגמה להבטיח את שלטונו ללא‬
‫התנגדותם משורש עליד‬
‫הפרעהולייצב את ההסדרים שקבעביהודה עםייסוד התקרא‪.‬‬

‫יאנטיוכוס‪.‬לסיכום זה‬
‫כך מפרש פרופ' מנחם שטרןהי"די את הטלתגזרות הדת עליד‬
‫קודם ניתוח מעמיק‪ ,‬הבוחן את העובדה שרקכלפי היהודים הטיל אנטיוכוס גזרות כאלו‬
‫למרות שההלניסטיות כדת פוליתיאיסטית‪ ,‬כלומר‪ ,‬מרובת אלים‪ ,‬יכולה היתה לסבול אל‬
‫נוסףבקרבה‪ .‬גםהימנעותמאכילתחזירמצוייה אצלעמים אחרים‪,‬ועליהם לא הוטלוגזרות‬
‫כאלו‪.‬כךגםבמילה‪ .‬רק אצלהיהודים הפכושניעניינים אלו למבחן הנאמנותלשלטון‪.‬יתרה‬
‫מזו‪ ,‬גזרות אלואינן מוטלותכדי למנועחדירה של תרבות זרה אל תוך השטחההלני‪ ,‬אלא‬
‫מוטלות על עם בתוך שטח שבו הותר לולקיים את 'חוקי אבותיו' מטעם אותו שלטון‬

‫הלניסטי‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫מנחם שטרן‪',‬אנטיוכוסאפיפנסוגזרות הדת'‪ ,‬בתוך‪ :‬מנחם שטרן (עורך) ההיסטוריה של ארץישראל‪,‬‬
‫התקופה ההלינסטית ומדינת החשמונאים‪ ,‬כתר‪,‬ירושלים ‪ ,1981‬עמ' ‪.165-141‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י‪15‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גזרות הדת‬

‫מסקנתו של שטרן נובעתמניתוחהאירועים‪ ,‬המראיםשאין אלואירועיםמקומיים של‬
‫מרדנגדיסון אונגד מנלאוס‪ ,‬אלא של התנגדותעקרוניתשורשית שלהיהודים מכוחה של‬
‫דתםהמיוחדת‪.‬על מנת לעקור תופעות אלומן השורש‪,‬יש ‪ -‬לדעתו שלאנטיוכוסעלפי‬
‫שטרן ‪ -‬לעקור את דתם מן השורש‪.‬‬

‫‪ npv‬ב‪:‬גזירות הדת ‪ -‬כנגד ההתקוממות הדתית‬
‫‪…‬מרדהיהודים שקדםלגזירות‪ …‬שדבר רב משמעות נפלבירושלים‪ :‬מרד העםביאסון‬
‫וביטול שלטון המתייונים בעיר‪ .‬אנטיוכיה בירושלים נתערערה והעם עמד לחזור‬
‫למשטרוהמסורתי‪ …‬לא המרד בא כתשובהלגזרות אלא הגזרותבאו כתשובה למרד‪ .‬רק‬
‫מתוךראייהזואנויכוליםלהבין את גזרותאנטיוכוס‪ …‬את המפתח להבנת המאורעות‬
‫של כל התקופה עלינו לבקש לא במחלוקת זו במשפחת האצולה‪ ,‬ולא בהתנגשות‬
‫אינטרסיםשבין האצולהלעם‪…‬פולחניסוריה השתלטועל הר‪-‬הביתמפנישהיישוב של‬
‫הפוליס'אנטיוכיהבירושלים' נשתנהוהיה עתהסורי בחלקו הגדול‪ …‬מעשי אפולוניוס‬
‫הביאו למרד ונוהגפולחניסוריה על הר הביתגיוון מרד זהבגווןדתי‪ …‬מרדהיהודים‪,‬‬
‫אשר מראשיתו פרץ כהתנגדותטבעיתלמעשיאפולוניוס‪ ,‬לבש במשך שנת ‪ 167/8‬צורה‬
‫שלתנועהדתית‪ …‬תורת משההיתהעכשיולסיסמאבפי העם‪ ,‬כשם שתרבותיווןהיתה‬
‫סיסמא בפי האריסטוקרטיה‪ …‬יש להסיק שמרד עממי גדול פרץ עוד לפגי גזירות‬
‫אנטיוכוסושמנהיגיו של העם המורדהיוהחסידים‪…‬‬

‫זהובסיס מסקנתו של פרופ'אביגדור צ'ריקוברנ הטוען שאתגזרותיו שלאנטיוכוסיש‬

‫‪16‬ן‬

‫לראות כפועל יוצא של ההתנגדות הדתית‪ ,‬והדתית דווקא‪ ,‬של היהודים כנגד מעשים‬
‫שמשמעותם דתית‪ .‬כלומר‪ ,‬פעולותיהם של יסון ואחריו מנלאוס‪ ,‬של הליודורוס ושל‬
‫אפולוניוס‪ ,‬כל אלויהודים מתיוונים או שלוחי היוונים‪-‬סורים או היהודים של השלטון‬
‫מבצעים פעולות שתגליתםדתית‪ :‬הפיכתירושליםל'פוליס' גוררתמיד אתתושביהלהיות‬
‫'אנטיוכיים'וממילא השתתפותםבפעילותהפוליסכרוכה בהשתתפותבפעילותזואו אחרת‬
‫הקשורהבאלילים שאינםאלהיישראל‪.‬‬
‫גימנסיון בהרהביתאינו מוסד הסמוך למקדשבלבד‪ ,‬אלא מהווה אלטרנטיבה מובהקת‪,‬‬
‫ויש לומר אף מושכת בוודאי את הנוער‪ ,‬יותר מן המקדש‪ .‬הכהנים הגדולים המתייונים‪,‬‬
‫הקונים את משרתם בכסףמיד השלטון הזר‪,‬בניגוד למנהגשהיהקיים עדזמן קצרלפניכן‪,‬‬
‫מהווים בסיס ותשתית להפיכת ירושלים ויהודה‪ ,‬מעיר ומדינה יהודית לעיר ומדינה‬
‫הלניסטית‪-‬אלילית‪ .‬ההתקוממות העממית נגדאירועים אלו‪ ,‬מובלתבידי ה'חסידים' אשר‬
‫מצוות התורההיו להם 'קודש קדשים' והיא‪ ,‬עלפי צ'ריקובר‪ ,‬התקוממות דתית ביסודה‪.‬‬
‫בשונה משטרן‪ ,‬אין זו התקוממות מקומית שדת ישראל עומדת מאחוריה‪ ,‬אלא זוהי‬
‫התקוממותדתית‪ .‬והתקוממותדתית‪,‬יש ‪ -‬לדעתו שלאנטיוכוסעלפיצ'ריקובר ‪ -‬לדכא‬
‫י גזרותנגד אותה הדת‪.‬‬
‫עליד‬
‫‪.2‬אביגדורצ'ריקובר‪',‬היהודיםוהיוונים בתקופהההלניסטית'‪,‬דביר‪,‬ירושלים‪-‬ת"א‪ ,1982 ,‬עמ' ‪.164-150‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גזרות הדת‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫סוף דבר‬
‫בין אם נאמר כשטרן‪ ,‬שהתנגדות היהודים למדיניות רק קיבלה את השראתה מדתם‬
‫המיוחדת‪,‬ובין אם נאמרכצ'ריקובר‪ ,‬שהתקוממותםנגדאנטיוכוסדתיתהיתהבבסיסה‪,‬בין‬
‫כךובין כך‪ ,‬את האשמהיש להטיל על היהודים עושי דברו של אנטיוכוס‪ .‬קוני הכהונה‬
‫הגדולהמן השליטהזר‪,‬בחריגה גסה ממנהגישראל‪ ,‬מתוךאידיאולוגיהזואו אחרתאו מתוך‬
‫תאוות כבוד וממון‪ ,‬הביאו‪ ,‬בין מדעתובין שלא מדעת‪ ,‬על עצמם ועל עמם את הגזרות‬
‫האיומות‪ ,‬אתחילול המקדש‪ ,‬ובעקבותזאת‪ ,‬אתמקדשי השםבחייהם ובמותם‪ ,‬אתהעימות‬
‫הגדולביןיהודה הקטנה לממלכה הסלווקיתהאדירה‪.‬‬
‫סיבבהבורא‪ ,‬שהמנהיגות שקמה למרדעממיזה לאחרמכן‪ ,‬לאמנהיגות'החסידים' אלא‬
‫מנהיגות בית חשמונאי‪ ,‬מתתיהו ובניו‪ ,‬הביאה לטיהור המקדש‪ ,‬להחזרת 'חוקי האבות'‪,‬‬
‫ולאחרזמןגםלמדינהעצמאית‪.‬‬

‫עהואמפוכן מהשארא‪%‬ישרא‪"%‬סקלות‬
‫ל‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫**‬
‫יוון הרשעה‪,‬מנורות קשותוראית‪ ,‬ומכללםהיה‬
‫שיאיסנוף אדם אתפתוץ‪8-2‬וגמדישיאיתייחי‬

‫‪%‬התעסקצשיםר"ה‬
‫י‬
‫י‬
‫*‬
‫פ‬
‫ן‬
‫אנסיוכוסן‪.4‬קפ‪,‬ע‪5 %‬יקיאכםאגסינו*ייוונם‬
‫עביים ב'סללת‬

‫*‬

‫ש‪.‬‬
‫עי‬
‫י‬
‫צ‬
‫י‬
‫‪-1‬י"‪'8,1-‬‬
‫‪1,‬י"יי‪.‬י!‪1'4‬ל‬

‫‪1‬ןג‪51‬ה"‬
‫‪,%%‬י‪*4‬א"ס‪,‬לא‪%‬א‪,‬צי'"יפ‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫'‬
‫ג‬
‫י‬
‫[‬
‫א‬
‫‪%‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫ז‬
‫גבגוייא‪ ,‬פעיל‪,‬והוסיפו‪4‬י"‬
‫‪4‬ארוכה‬
‫י‬
‫ג‬
‫י‬
‫"‬
‫"‬
‫ה‬
‫י‬
‫[‬
‫‪1‬‬
‫‬‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫"‬
‫ס‬
‫‬‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫)‬
‫‪1‬‬
‫"‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫טעיה" י"ם'‬
‫[ מג)‬
‫תע‬
‫רו‬
‫יי‬
‫א‪%‬‬
‫‪*,‬‬
‫םח‬
‫‪,‬ליקי*‬
‫*‬

‫‪'Dp‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וישבאנטיוכוס אחר*הכותו אתמצרים בשנת מאה‬
‫וארבעים ושלשלעלעלישראל ירושלים בעם‬
‫כבר‪.‬ויבוא אל המקדטכנאווהויקח את מזבח הזהב‬
‫המערכת‬
‫ואתמנורתהמאויואתכ‪4‬צליה‪,‬יאת‬
‫*‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ואת הקשוותואוז המולקותואתכפותהזוזבואת‬
‫הפרוכתואת העטרותואתעריזהצ אשרלפניההיכל‬
‫ויפצלוזכל‪ …‬ולקחתוגלל שבלארצו‪4‬יעשהרג רב‬
‫לבישראל סכל‬
‫וידבר בגאותרבה‪.‬תאיאגףגדי‬

‫ועי‬

‫מקומותיהם‪.‬‬

‫מקז שנת"םימים שלההמלך את שרהמוסיםלערי‬

‫יהודהויבאירושלימהבחילכבד‪.‬וידבראליהםדברי‬
‫שלום במדמהו*א‪*6‬נולו‪,‬ויפולעלהעיר פתאוםויך‬
‫בו; מכה רבהויאבדעם רבמישראל‪…‬‬
‫ויכתוב המלדאלכלמלכותולואותכולםלעםאחד‪.‬‬
‫ולעזובכלאיש אתאיקותיוהקפלןכלוזעמיםכדבר‬
‫םמישראל כ*‪4‬ויהוויזבחולאלילים‬
‫המלד*ייבי‬
‫י‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ויחללו אתהשבת‪.‬וישלאהאלדספריםצידמלאכים‬
‫לירושליםולעלייהודהללפאאחריוזומםנכר'ט‬
‫‪.‬ולמצועעולותוזבחונסךמןהיקדשולחלל‬
‫לארי‬
‫שבוזותוחמם‪…‬לשנוא אתהתורזזולהחליףכל‬
‫עובר המלדימות‪.1.‬‬
‫החוקים‪.‬ואשרלא‬
‫"‬
‫ש‬
‫ע‬
‫*‬
‫‪W‬וארבעים ומאה‪D‬שנה‬
‫ובחמשה קשר*וטכבסלו‬
‫אשר מעאושרפו‬
‫בנושיקזזמשומם‪…‬וספרי‬
‫"‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ט‬
‫‪w‬‬
‫*‬
‫‪w‬‬
‫ברית‬
‫באשבקרעם‪,‬ונכל י‪%6‬אבילי‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ת‬
‫'‬
‫מ‬
‫ה‬
‫וכל אשר'הפו?בתורה דתנהמלך‪5‬‬
‫ואת‬
‫הנשים אשרמלו אתבניהןהעיתועלפיהפקודה‪.‬ויתלו‬
‫אתהעולליםבצואדי"ןואתבניבתיהן ואתהמלים‬
‫אותם(המיתו)‪,‬ורביםבישראלהיואמיצים‬
‫ונלחזקי‬
‫י‬
‫ו‬
‫לבלתיאכולטמא‪.‬ויבחרולמות‪…‬לכלת*חל בריה‪-‬‬
‫קדשוימותו‪.‬ו*הי קצףגדול קלישראלמאד‪.‬‬
‫(חשמ*נאים‪-‬אא‪ ,‬בתרגומושל א' כהנא)‬

‫אשי‬

‫‪118‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪n‬‬

‫‪1‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)