אתר דעת -מכללת הרצוג
:2ייאו
מעוגלים?-
הרב ישראל אריאל
שש
מבוא
נבלהידוע ,כאשר שחררובניחשמונאי אתירושלים והמקדשהיהצורךלפנותומפסלים
וטומאות ,ככתובבתפילת'עלהניסים'":ופינו אתהיכלךוטיהרו את מקדשך".
מה שפחותידועהוא ,שלמעשההיהצורך לשקם אתבית המקדש ,שכמעט חרב,ולבנות
כלים חדשים1.
כך ,לדוגמה ,נעשתה מנורה חדשה ,בתחילה מנורה מזערית מבחינת תנאי
ההלכה ,הכשרה רקבדיעבד ,ורק כעבורזמןהשיגהידם לעשותמנורה כשרה מלכתחילה.כך
מסופר בתלמוד במסכת מנחות (כח ע"ב)" :שעשומלכיבית חשמונאי …שפודים של ברזל
היווחיפום בבעץ 1,העשירו עשאום של כסף ,חזרווהעשירו עשאום שלזהב".
דורנוזכהאףהוא לשחרורירושלים ומקום המקדש,זכותשמטילהעלינוגםחובה לעשות
כמעשי החשמונאים .אך אחדהקשיים העומדיםבפנינו הוא,שבניגוד לחשמונאים,אין לנו
מסורתרצופהעלצורת המקדשוכליווסדריעבודתו.בהיעדר מסורתחיה,עלינולעייןכמיטב
יכולתנו במקורות הקדומים ,על מנת לשחזר את המקדשוכליו כהלכתם3.מטבעהדברים ,לא
כל המקורות מתבטאים באופן חדמשמעי,ויש מקום להתלבט בפירושם ובהכרעהביניהם.
הנושאהנדון במאמרזה הוא ,האםקני המנורהצריכיםלהיות בקוישראומעוגל.במכון
המקדש התלבטנו רבותבסוגיהזו ,ותחילה נעשתה מנורת כסף בעלתקניםישרים .אולם,
.1ראה :משנה ,מידות פ"א מ"ו ,עלאבני המזבח ששקצום מלכייוון ,ושם ,פ"ג מ"ג ,על שלש עשרה
הפרצות שפרצומלכייוון בסורג .וראה :חשמונאים-א פרק א ,כא-כג ,על שודכלי המקדש ,ושם,
פרק ד ,לז-נז ,על תיאור המקדשכפי שראוהו בשחרורו ,ומהלךשיקומו.
.2כלומרעופרת.
.3יש להדגיש ,שהמטרה איננה הקמת תעתיק שלבית המקדש הראשון או השני ,אלא הקמת מקדש
וכליםהראויים עלפיגדרי ההלכה למלא אתייעודם.כיור הנחושת ,למשל -הנקודההעיקריתבכיור
היאעשייתועלפי העקרונות שבתורה,כגון:עשוי מנחושת,מכיל כמותמים לפחות לארבעהכהנים,
שיהיהעשוישני חלקים -כיורוכנו .מכאן והלאה הרשות נתונהלהגדיל ולשפר .ואכן,בימיבית
שניהכינוכיורגדולעםשנים עשרדדים(ברזים)עבורכהניםרבים.כמוכןביחסלמנורה,אין המטרה
לשחזרבמדויק את צורתהבימיבית ראשוןושני,וישנם בה פרטים שלא נקבעו בהלכה והם פתוחים
לדמיונו של היוצר .מאמר זה מתיחס לצורת המנורהכפי שהייתהבימיביתשני ,רקכדי להוכיח
י ההלכה.
שצורהזו מתאימה עלפ
www.daat.ac.il
ן
85
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
לאחר שהתעמקנויותרבעניין ,הגענו למסקנה שהשיטה הנכונההיא לעשות מנורה בעלת
קניםמעוגלים .לאחרשנים,משזיכנו ה' לעשות מנורת זהבךעשינו בהתאם לכך אתהקנים
כשהםמעוגלים .להלן נפרוס אתהשיקולים לכאן ולכאן ,ואת הטעמים להכרעהזו.
יצוין,כיפרקי המאמרשלפנינו הם חלק מתוך מחקר שרובוככולו נמצאעדיין בכתביד.
במהלך המחקר נדונו נושאים רבים אחרים הנוגעים לעשיית המנורה לפרטיה ולהלכותיה
בדורנו .מטבע הדברים מתעוררות שאלות במהלך הקריאה ,וגם אם במסגרת מצומצמתזו
לא מצאו אתפתרונן ,רבות מהןנדונותבפרקי החיבור בהמשך.
פרקים אלו נערכו מחדש לצורך הספר שלפנינו .זו ההזדמנות להודות לאחד מעורכי
הספר -בני ,הרבעזריה אריאל -על הערותיו והוספותיו ,במיוחד בפרק העוסק ביחס
שבין ההלכהוהארכיאולוגיה.
שבעת הפרקים דלהלןמוגשיםלעיון כלמתעניין :תלמיד ,מורה ,חוקר ותלמיד חכם.
יתןה'ויהיו שבעתפרקי המנורהשלפנינו שבעהנרות נשמהלעילוי נשמתו שלדניחיים
הכהן ה'יקום דמו.
דני לאזכהלכהן בקודשבבית המקדש של מטה ,ונשמתו עלתהלגנזימרומים ,שם הוא
מכהןלפני כסא הכבוד בבית המקדש של מעלה .זכות נשמתו הטהורה -יחד עם שאר
נשמותגיבוריישראלוקדושיושבמרומים -תעמודלנו לראות במהרה בהדלקת שבעתנרות
הקודשבהיכל הקודשבירושליםעיר המקדש.
א.קניםישרים -המקורות
קני המנורהבציורו של הרמב"םמצוייריםבקויםישרים
הצורה המקובלתבישראלהיאלצייר אתקני המנורה כשהםמעוגלים .לעומת זאתקיים
ציורשצייר הרמב"ם בכתבידו ,בבואו לתאר את מנורת המקדש בפירושו למשנה (מנחות
.4ליתרדיוק -מנורת נחושתשעליהציפויזהב מככרזהב טהור מקשה אחת,ואיןכאן המקום להסברת
השיקוליםלכך .המנורה מוצגתבעיר העתיקהבירושלים ,במרכז ה'קרדו'.
.5ציורזהמופיעבפירוש המשנה לרמב"ם במהדורת מוסד הרב קוק ,כרךשלישי עמ' עטוצילומומופיע
להלן ,באדיבות מוסד הרבקוק .אתהפירושההדיר הרביוסף קאפח זצ"ל ,עלבסיס כתבי
ד הרמב"ם
עצמו (ראה במבוא של הרב קאפח לסדר קדשים) .לעומת זאת ,במהדורה הישנה שלפירוש המשנה,
בש"סוילנא ,שמבוססת עלכתבייד של מעתיקים וגם תרגומם משובש ,צוירה מנורה בעלת קנים
עגולים,בניגוד לכתבי
ד הרמב"ם עצמו .גם בהלכותבית הבחירה פ"נה"י צייר הרמב"ם את המנורה,
אך לאהגיעאלינו כתביד הרמב"םעצמו .במהדורת פרנקל (ספר עבודה ,עמ'יז) העתיקו אתהציור
בכתבידהרמב"םבפירושהמשנה,והמהדיריםמציינים(במדור'שינויינוסחאות'בשוליהעמוד,וביתר
פירוט בסוף הכרך) שברובכתביהיד שלהיד החזקה ,ובפרטבכתביהידהתימניים,ישנוציורכעין
זה.לדעתהמהדירים ,באותםכתביידמעטים שבהםהקניםעגולים"בלי ספקציירוכךמעתיקיכתה"י
אלו מדמיונם" (ראהציורים בסוף הכרך).
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קני מנורת המקדש
'באורך נראהאור'
בציורהנלווהלפירושו,צייר אתקני המנורהעשוייםבקוויםישרים,היוצאים באלכסון
מקנה המנורה המרכזי באופןישרכלפי מעלה .מתרגםספרי הרמב"ם ומהדירם ,הרביוסף
קאפח זצ"ל ,כותבבהערותיולפירוש המשנה שם,וזה לשונו" :הדבר השווה בכלכתביהיד
[שלפירוש המשנה לרמב"ם] שששת הקניםיוצאים מן הקנה באמצע,ועולים בקוישר עד
לגובה המנורה,ואין בהם שום קשתיותכלל ,ולאכפיהציורהנפוץ שהועתק משערטיפוס,
וכבר הוכח שהואמזויף".
גםרבי אברהםבן הרמב"ם ,אשר ראה אתציורו שלאביו ,כותבבפרושו לתורה (שמות
כה ,לב)כיקני המנורהעשויים בצורת קויםישרים כנ"ל ,ולא בצורה מעוגלת ,ובלשונו:
"'וששה קנים' -הקנים [כמו] ענפים נמשכים מגופה של המנורה לצד ראשה ביושר ,כמו
שצייר אותה אבאמאריז"ל ,לאבעיגול כמושצייר אותהזולתו".
למה התכוונה התורה באומרה 'קנה'?
מחדגיסאניתןלהבין שהקניםצריכיםלהיותישרים ,וזאת ,מלשון התורה 'קנה'' .קנה'
מופיע בתנ"ך בכמה הוראות :א .גבעול התבואה ,ככתוב" :שבע שבלים עולות בקנה אחד"
(בראשית מא,ה).ב .הצמחהידועהגדלבגדותהנחלים" :כאשרינוד הקנהבמים" (מלכים-
איד,טו; וראה ב'דעת מקרא' שם תמונת הצמח עלפיזיהויו שלר'יהודה פליקס).ג .מוט
למדידה":וימד את רוחבהבית קנה אחד"(יחזקאלמ,ה).ישלהעיר עם זאת ,שהקנה אמנם
בדרך כללישר ,אך ,פעמים רבות שהוא צומח בצורה קשתית.
מאידךגיסא,יש מקוםלומר ,שהתורה נקטהלשון'קנה' לא בגללהיות הקנהישר ,אלא
בגלל היותו חלול ,או בגלל היותו מעוגל כצינור .כן מחולק הקנה לפרקים פרקים ,ואף
המנורה נראית פרקים פרקים בגלל הכפתורים ,הפרחים והמרווחיםביניהם.
באשרלהיות הקנה חלול,ניתןלהביא דוגמהמדברי חז"לבתענית (ה ע"ב)":איןמסיחין
בסעודה ,שמאיקדים קנה לוושטויבואלידי סכנה" ,כוונת חז"ל לקנה הנשימה העובר אל
הריאהדרךגרונו של האדם .הקנה נקראכך עקבהיותו חלולוקשיחכמיןצינור .הדבר בולט
ביחס לוושט הסמוך אליו ,שהוא רכרוכי וגמיש .קנה הנשימה מסתעף אל שתי הריאות
בעיגול ,ואףעלפיכן נקרא 'קנה' ,זאת ,עקבהיותו חלול.
דומה ,שזאתכוונתו של יחזקאל (כס,ו) באומרו":וידעו כלישבי מצריםכיאני ה'יען
היותם משענת קנה לבית ישראל" .כוונת הפסוק לומר ,שהרואה אדם נשען על קנה סבור
שזו משענת חזקה להיסמךעליה ,אך במהרה תתברר הטעות ,שכן,זו 'משענת קנה' החלול
מבפנים ונשברעלנקלה .מכאןגםהביטוי'קנהרצוץ'בפיהנביאים,כגון(מלכים-ביח ,כא):
"עתה הנה בטחת לךעל משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים ,אשריסמךאישעליו -ובא
בכפו ונקבה.כן פרעה מלךמצרים לכל הבטחיםעליו".
עשיית קנים חלולים הכרחית מכמה סיבות ,כגון ,חוזק הקנה ועמידותו במשקל הקנה
ונרות השמןשעליו .אולםהסיבההעיקריתהיא -כמות הזהב המצומצמתלעשיית המנורה,
בסךככרזהב.גובה המנורה הוא שמונה עשרטפחים,ולהביא את המנורהלגובהזהניתןעל
יקניםחלולים .אםהקניםיהיו אטומים ,תקטן קומת המנורה לטפחים אחדים.
יד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
יש לומר,לפיכך ,שלכן השתמשה התורה בהסברת דגם המנורה לחלקיה במילה 'קנה'
ו'קנים' ,לומרלך :עשה אותה בצורתקניםחלוליםכצינור.
באשר לדברי הרב יוסף קאפח ,הכותב שהוכח שציור המנורה שבשער טיפוס מזויף,
הציור ,אכן ,מעורר שאלות ,אךיש להן פתרון .מכל מקום ,מעולם לא הוכח שהואמזויף.
יתר עלכן,עודיוכחלהלן,שגילוף המנורה שבשער הואגילוף המקור ,התואם את מה שראו
עיני הפסל בונה השער.
יתירה מזו ,ציורי המנורה הקדומים שנתגלו מזמן בית שני מלמדים שקני המנורה
מעוגלים.אין מקור ,ולו אחד ,לא בדברי חז"ל וגם לא בציור מתקופת הבית ,לקיומה של
מנורת מקדש העשויהבקוויםישרים.
ב.קני המנורהמעוגלים -ארבעעדויותבציור
תיאורים קדומים של מנורת המקדשמדאים צורתקנים מעוגלת
אין להתעלם מן העובדהשציורו של הרמב"ם ובוקנים בצורהזוויתית ,שונה מכלציור
שישבידינו מתקופה אחרתלפניו.ציור המנורה הוא אחד הסמלים המופיעים בכל הדורות
על מטבעות ,עלגבי רצפותבתי כנסתעתיקים או עלקירותיהם6,וכןבבתי קברותקדומים
ועוד.התיאורהנפוץביותרהוא שלמנורהמעוגלת.לפיכך,הטועןשהמנורותשרגיליםליצור
במשך מאותואלפישנים ,כשהקניםמעוגלים ,בטעותיסודן -עליו ההוכחה .גם במרבית
הציורים של מנורת המקדששצוירו במהלך הגלות בתפוצההיהודיתמופיעה המנורהבקנים
מעוגלים .סיור קצר במערות הקבורה שלבית שערים ,שםמצויים קברות לרוב מתקופה
הסמוכה לחורבן מוכיחמיד,כי מנורת שבעת הקנים -המופיעה שם רבות -היא מנורה
מעוגלת .קשה לומרשציורים אלהואחרים כולםיסודם בטעות,ואילוציורו של הרמב"ם -
שהרמב"ם כתב במפורששאינו מתכווןלציירובדיוק,כפי שיוסבר להלן -דוחה כלציור
אחר של מנורת המקדש.
יש להעיר עוד ,שהקנים המעוגלים אינם בהכרחעניין שליופי וצורה ,אלאעניין של
חוזק.מדברי מומחים למתכות שבדקו את מנורת המקדש לפרטיה ואת קומתהומידותיה,
עולה ,שהצורה המעוגלתהיא הצורה המתאימה,הןלעמידותהקניםלאורךשנים,והן באשר
ליכולתהקנים לשאתעליהם את הנר ,השמןוהפתילותמבלי לכרוע תחת נטל המשא.
יש להזכיר עוד ,שהמנורהעשויה 'זהב טהור' ,מושג שישלדון בו בנפרד ,אך זהב טהור
היא מתכתרכה.לפיכךבנייתקני המנורה בצורת קשתמסייעתלעמידותם שלהקנים בכובד
המשא שעליהם,ואילוקניםישריםעשויים 'להתקפל'כלפי משה עם נרות השמןשעליהם.
88ן
.6נר למשלבבית הכנסת העתיק של חמת,ליד טבריה ,מנורות מעוגלות על רצפת הפסיפס ובחריתה
באבן (ראה תמונה ב'מקומות קדושים בארץ ישראל' מאת אהרןביר ,עמ' .)108-~07כך גם בבית
הכנסתביריחו 'שלום עלישראל' ,והרשימה ארוכה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
מולציורו של הרמב"םקיימים שבעהתיאוריםברוריםמימיביתשני ,המתארים מנורת
מקדש כמנורה בעלתקניםמעוגלים .זאת ,בתקופה בההייתה ההדלקה במקדשענייןיום
יומי ,כשכהנים נכנסולהיכל לעבודות שונות,כגון הקטרת קטורת ,עבודת לחםהפנים ,או
לצורך השתחוויה.ציירים אלההכירו את המנורה,וציוריהם הם עדותשקני המנורההיו
עשוייםכמין קשת .עדות סותרת מאותה תקופהאינהבנמצא.
.1ציור המנורה במטבע שלאתדוןמלכיהחשמונאים
עדות קדומה למנורה בתקנים מעוגליםהיאציור מנורה שנמצא על מטבע שהוטבעה
בידי מתתיהו אנטיגונוס ,אחרון השליטים מבית חשמונאי ( 40-37לפנימניין האומות).
מטבעזו נושאתעליה תבליט של מנורת המקדש ,והתבליט מראה באופן ברור מנורה עם
שבעהקניםמעוגלים (המטבע של עשראגורות חדשותהמצויבידינוכיום הוא העתקמדויק
מהמטבע האמור
מנורהזוצוירה כמאה שנה לאחרעליית מלכותבית חשמונאי .במשך מאה שנים אלו
תפסבית המקדש מקוםמרכזיבחיי העם ,כאשר חלקממלכיביתחשמונאי שימשוככהנים
גדולים,וכלהמצוות האמורות במקדש נשמרובקפדנות.היתהזו תקופה בה תפסההסנהדרין
של העם7.
סביר אפוא להניח ,שכאשר שליט מבית חשמונאי
את מקומה כמרכז הרוחני
מוציא מטבעבאופן ממלכתי לרשותהציבור הרחבומנציחעליו את מנורת המקדש ,מנורה
זואכן משקפתנאמנה אתהמציאותבמקדש.הייתכןלומר,שציורהמנורהכפי שהוטבעבימי
מתתיהו אנטיגונוס; בתקופה בה הייתה הסנהדרין סמוכה למקדש ,אינו תואם את מראה
המנורה שהודלקהיוםיוםבהיכל?
.7ביןנשיאי הסנהדרין בתקופהזו שימש שמעוןבן שטח ,שתיקן תקנותוגזרגזרות שונות בהלכה.
www.daat.ac.il
ן
89
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
לאורדברי חז"ל המובאים לעיל ,האומרים ,שמנורת המקדש בזמן החשמונאים נבנתה
כהלכתה בשלבים,לפימידת עושרם של השליטיםלבית חשמונאי ,וכלשון חז"ל" :העשירו
עשאום של כסף ,חזרווהעשירו -עשאום של זהב" ,אפשר גם לשער שהשלמת המנורהבוצעהבימי מתתיהו אנטיגונוס .שליט זה ,אשר זכה סוף סוףלהכין את מנורת המקדש
כהלכתה מכיכר זהב ,ראהלנכוןלהוציא מטבע עםציור המנורה להנצחת עובדהזו,לציון
השלמת מנורת המקדש והצבתהבהיכל .גם אםאיןזו אלא השערה,אין להעלות על הדעת
שהמלךיטביע מטבעובוצורתמנורה בעלת שבעהקנים,ככתוב ,וזאת,בצורה הסותרת את
מה שראוהכהניםיוםיום במקדש.
.2ציור המנורהבחפירות הרובעהיהודי
מנורה מצוירת מתקופה מאוחרתיותר,היאזו שנמצאה בשבריטיחמציורקיר שנמצא
בחפירות הרובעהיהודי 8,אשרזמנו נקבע לתקופת אלכסנדרינאי והורדוס -כמאה שנה
לפניהחורבן.קוויהקנים שלמנורהזומעוגליםכמקובל.ציורזה נמצאבביתמגורים הנמצא
במרחק כמאתיים מטר בקואווירי מן המקדש .האםניתן לומר שאף הוא מנוגד לעובדות
ולמציאותכפישהייתה במקדש?
90ן
ישלהניח,שמישצייר אתהמנורהעלהטיחהכירהיטב את צורתהמנורה.הציירהוסיף
למנורה אתציור הלהבותבנרות ,והדברבולטלעין ,שהןמצוירותבזוויתישרה כשהןפונות
לימין .נראה שרצה להראות בכך אתכיוון המנורהבהיכל ,העומדת במקדש ממזרח למערב,
באופן שהלהבותכולןפונות למערב -לנרהמערבי (הלהבות ,צורתעמידתהמנורה ,ומקומו
-.8
ראהאודותיו בספרו של הארכיאולוג נחמןאביגד',העירהעליונה שלירושלים' ,עמ' .148-147
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
שלה'נרהמערבי' -מושגיםאלוצריכיםדיוןרחבי) .גם אםציור המנורה שעללוחהטיח
י אדם מישראלשאיננוכהן ,נראה שהציור נעשה לאמפי השמועה ,אלא ממה
נעשה עליד
שראההציירבעיניו ,שכן ,מובא בתלמוד ,שהיו מוציאים אתכלי המקדש,כגון ,השולחן,
המנורהוכד' ,להראותםלפניציבורעולי הרגל ,ללמד על תוכנם שלהכלים ותפקידם,וכדי
להתרשםמיופיים0.י
נמצא ,שהציור על לוח הטיח המראה מנורה בקנים מעוגלים ,משקף את צורת המנורה
המוכרת לכללהציבורולכהנים במיוחד,כפי שראו אותהבעיניהם.
.3חמשהציורימנורות בקבר משפחתימימיביתשניבירושלים
עדותשלישית על צורתה של המנורההיאזו שנמצאהבירושלים בקברעתיק מתקופת
ביתשני ,של משפחהמעשיריירושלים .הקברקרויבפי הארכיאולוגים 'קבריסון' ,עלפי
אחד השמות שנמצאוחקוקיםבקירהמערה..יעלפני אחדהקירותנמצאוחריתות של חמש
מנורותבנות שבעהקנים .המשותףלכל המנורות הוא ,שהקניםעשויים בצורה מעוגלת .על
פי המטבעות שנמצאו על רצפת קברזה מתחתלערימות העפר,וכן עלפיסימנים אחרים,
קובעים החוקרים את זמן החריתה של המנורות לזמן של כארבעים שנהלפני חורבןבית
שני ,על כלפנים ,לא במועד מאוחריותר.
נמצא,שקיימות שלושעדויות מתקופתהביתהמוכיחותכיצורתהמנורההיתהמעוגלת,
וכבר נאמר" :עלפישניעדים או שלשהעדיםיקום דבר"(דבריםיט,טו).
ן
.
יי
לז
.9ראה מה שהרחבנובענייןזה בחוברת'מעלין בקדש'א .ולא כאן המקוםלהאריך.
.70ראהבבלי,חגיגהכז ע"ב;ירושלמיחגיגה פ"ג ה"ח; רמב"ם ,הלכות מטמאי משכב ומושבפי"אהי"א.
וראה 'מחזור המקדש' לפסח ,עמ' .117
וו .הקבר נמצא בירושלים המערבית בשכונת רחביה ,ברחוב אלפסי סמוך לרחוב עזה .מדובר במבנה
מרשים מתקופת החשמונאים ובו כתובות בעברית וביוונית .תיאור הקבר מובא ב'אנציקלופדיה
אריאל' מאת זאבוילנאי ,בערך -קבריאמון.
ן
www.daat.ac.il
91
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
.4מנירה בתקניםמעוגליםעלגבישעון שמש מתקופתהורדוס
עדותרביעית לצורה המעוגלת שלקני המנורה עולה מממצאארכיאולוגי מתקופתבית
שני ,כמאה שנהלפני החורבן.
בחפירות הכותלהדרומישנערכו לאחר מלחמת ששתהימים נמצאבין השארשעון שמש
עשוי אבן .עלצידו האחורי של השעון נמצאגילוף של מנורה בת שבעהקנים -ומתברר,
שהקניםמעוגלים2.י
החוקרים והארכיאולוגים לא עמדו על הקשרבין שעון השמש שנמצא,לבין המנורה
החקוקה מאחוריו ,אך דומה ,שיש כאן קשר עמוק .זאת ,לאורדברי חז"ל במדרשבעניין
המנורה ונרותיה ,וכפי שהובאו הדברים בתרגום יונתן (שמות לט ,לז) שם נאמר' :את
המנורה הטהורה ,את נרותיה -נרות המערכה' ,ומסביר תרגוםיונתן את המלה 'מערכה',
שעניינה לרמוז ולומר ,ששבעת הנרותרומזים על מערכת השמטו .ובלשונו":בוציניסידורא
ומסדרן כלקביל שבעתי כוכביאדנהיגין בשטריהון ברקיעא ביממא ובלילא" ,כלומר ,נרות
המערכה המסודריםכנגד מערכת שבעתהכוכביםהנעים במשמרותיהםברקיעביוםובלילה.
וכן בהמשך(מ,ד),בעניין מקומה של המנורהבהיכלמול השלחן ,נאמר' :והבאת את השלחן
וערכת אתערכו והבאת את המנרהוהעלית אתנרתיה' ,ומתרגםיונתן" :ותהנעלית מנרתא
בסטר דרומא ,מטול דתמן שבילי שמשא וסיהרא ,ומתמן איסטרוון דנהורי ,ותמן
גנזי חכמתא דמתילין לנהורי ,ותדליק ית בוצינהא שובעא כל קביל שבעתי כוכביא".
תרגום לתרגומו :ותשים את המנורה בצדדרום,שכן ,שםשבילי השמשוהירח ,ומשםדרכי
האורות ,ושם גנזי החכמה המשולים לאורות ,ותדליק את שבעת הנרות כנגד שבעת
הכוכבים.
כךמופיעגםבילקוטשמעוני(פקודירמזתיט)":היהרבינחמיהאומר :אהלמועד שעשה
משה במדבר כנגד מעשה בראשית.יריעות -כנגד שמים וארץ …מזבח הקטרת -כנגד כל
הבשמים .מנורה -כנגד חמה ולבנה .שבעהנרותיה -כנגד שבעת הכוכבים המשמשין את
העולם ,ואלוהן :שצ"ם חנכ"ל[שבתאי ,צדק,מאדים ,חמה,נוגה ,כוכב ,לבנה]".
הוויאומר,קיימת הקבלהביןהמנורהשבהיכלושבעתנרותיה,לבין'שבילי' שבעתכוכבי
הלכתבשמים -ובהם השמשוהירח -הנעים כולםומקיפים את העולם במסלולם הקבוע.
ולא רק שיש הקבלהבין שבעת הנרות שבהיכל לשבעתנוכבי הלכתבשמים ,אלא שבעוד
שגרמי השמיםנותנים אורגשמי ,נרות המנורהנותנים אוררוחני .ועל כך ראה מה שדרשו
חז"ל בבמדבר רבה (טו ,ז)" :אל מולפני המנורהיאירו שבעת הנרות ,שלאתהיומבזין על
המנורה …שבעת הנרות -כנגד שבעהכוכבים שמשוטטין בכל הארץ ,כך הםחביבין שלא
תהיומבזיןעליהן …שלאיטעה אותךיצרךלומר ,שהקב"הצריך אורה [שלמנורה][…לפיכך
עשו אתחלונות המקדש]שיהיו רחבות מבחוץוצרותמבפנים,כדישיהיומוציאיןאורה [של
מנורה]לחוץ".
92ן
.12ראה'המדריך השלםלחפירות הרהבית' מאתאילת מזר ,עמ' 39ועוד.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קני מנורת המקדש
'באורך נראהאור'
כלומר ,שבעת הנרות במקדש כוחם גדול משבעתכוכבי הלכת 'המשוטטין בכל הארץ'
ומקיפים אותהסביב ,שכן ,לעומת האורהטבעי של השמשהירח ושארהכוכבים ,בא האור
הרוחני היוצא מן המקדש ומאיר החוצה לעולם כולווליושביו מאורו של המקדש הקרוי
'אורו שלעולם'"הוא [הורדוס]כיבהאורו שלעולם…ילךויעסוקבאורו שלעולם" ,כלומר,
יעסוקבבנין המקדש(בבלי ,בבא בתרא דע"א).
יהיא השלטת
ישלזכור,כיבזמןהביתעובדיהאליליםלמיניהםסגדו לשמש,בהאמינםכ
בעולם,ולפיכך השתחוו להוהקימו מקדשים לכבודה ולעבודתה.שלילתהרעיון הזה מובעת
בקצרהובתמציתיותבציורהמנורהעלגבישעון השמש.יוצרהשעון,שהיהאישירושליםבימי
הביתהשני ,ואשרביתו שכן בצל המקדש ,טבע את צורת המנורה עלהשעון,להזכיר לעצמו
ולאחרים,כי השמש אינה כוח עצמאי בעולם ,אלא היא אחד המשרתיםלפני בורא עולם
במרום .הדבר באלידיביטוי במנורת המקדששהיא סמל האור ,שכן ,המנורה ושבעת הנרות
שעליהמזכירהלכול,כי שבעתכוכבי הלכתאין להם כוח משל עצמם ,אלאנבראו בששתימי
בראשית בדברה' ,ככתוב" :בדברה' שמים נעשו וברוחפיו כל צבאם"(תהיליםלג,ו).
המתבונןבשעון השמש שנמצאבחפירות,יבחיןבצורתהשעון הקעורה,שכן ,השמשנעה
עלפני שעון האבןבחציעיגול .כמוכן ,השנתות מסומנותעליו בקשתובחציעיגול ,זאת,
עלפי תנועת השמש במסלולומעגלבשמייםמןהזריחהעדהשקיעה.
יוצרשעון השמש טבע את המנורהעלדופןהאבן,כדי להראות אתהדמיוןשבין תנועת
השמש בשמים הנעהבעיגול,לביןקני המנורההעשוייםבעיגול.רעיון זה נזכר גם במדרש
(תנחומא ,תצוה ב)'" :ואתהתצוה' …אתה מתאוה למעשהידיך :אתה סובל אתכלהעולם…
אתה מאיר לכל העולם -ואתה מצווה להעלות נר תמיד …אמררבי מאיר :אמר הקב"ה:
חביבעלינרות שאהרןמדליק -מן המאורותשקבעתיבשמים!" .נמצא ,ששעון שמש'תמים'
זהמביעבקווים פשוטיםרעיוןגדול.
ג .משקלם ההלכתי של ממצאיםארכיאולוגיים
האםניתן לסמוך להלכהעלשיקול דעתם שלארכיאולוגים?
כשאנו באים לבחון את משקלם ההלכתי של הממצאים שנדונו לעיל ,עולה שאלה
בסיסית ,הנוגעת לכל הסתמכות על ממצאארכיאולוגי,ניוהיא:באיזומידהניתן לסמוך על
שיקולי המדענים ,שקובעים את תיארוכו ואת מקורו של ממצא מסוים.
השאלהאיננהעל נאמנותםבעובדות,שהרי הם -לעניין ההלכה לפחות -כמסיחיםלפי
תומם ,וגם כלזיוף הוא בבחינת "מילתא דעבידאלאיגלויי לא משקרי בה אינשי" ('דבר
.13כמובתחומיםאחרים בהלכה שבהםאיבדנו את המסורתהחיהוהרציפה,ואנומנסים לשחזר אתאופן
קיומם המדויק של מצוות,לעיתים גם עלפי ממצאיםארכיאולוגיים .לדוגמה :מצוות התכלת,זיהוי
עריםעתיקות המוקפות חומהלענייןקריאתהמגילהבפורים,זיהוימדויק של מקום המקדשוהמזבח,
ועוד.
www.daat.ac.il
93
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
העשוי להתגלותאין אנשים משקריםבו'.בבלי ,ראש השנה כב ע"ב ועוד) .אך הספק הוא
בטיב שיקוליהם בהערכת העובדות ,שהרי לצורך הצבת הנחה מדעיתדי בהשערה בלתי
מבוססת,וכפי שכתב הראי"ה קוק זצ"ל (אגרות ראי"ה ,אגרת תכ"ג) שמדע הארכיאולוגיה
במקרים רביםבנוי על השערות פורחותבאוויר4,יואי אפשר לסמוךעל מסקנותיו להלכה.
אשרעלכן,יש לבררבאופןעקרוניכיצדמתייחסת ההלכהלשיפוטעלפי אומדנותוסימנים,
בהיעדר עדות או מסורת ברורה.
בית המקדשהשני נבנה בעזרתבדיקות מומחיםו'ארכיאולוגים'
מצינו בתלמודתקדיםלפיונבנה המקדשעלפי ממצאיםארכיאולוגיים.כך מובא במסכת
זבחים (סב ע"א)דיון בשאלה:כיצדידעועולי בבל,בוני הביתהשני ,את המקום המדויק
שישלבנותבו אתההיכל ואת המזבח,והריהכול נהרס וחרבבחורבןהבית הראשון? מתברר
מדברי הגמרא ששאלת החפירות בהרהביתלגילוי מקומו שלההיכלאינהבעיה כלל,שכן,
ככלבית גםלהיכלישיסודות ,ואם רק יחשפו אותםניתןיהיה לבנות את ההיכל במקומו
הקודם עלפי היסודות החצובים בסלע.
עם זאת ,שאלהיותר קשההייתהאיךניתן לאתר את מקום המזבח ,שכן המזבח הוא
מזבחעשוי מאדמהואבניםשלימות,ואיןלויסודותחצובים בסלעכמוהבניין? מסתבר שאף
י שרידי אברי הקרבנות שנותרו בחצר המקדש .זה לשון הגמרא:
לכך נמצא פתרון עליד
"בשלמאבית-מינכראצורתו ,אלא מזבח -מנאידעי?" ,ומפרשרש"יכנ"ל ,שבאשרלבית,
נשארושרידי'יסודותהחומות' -כלשונו,אך באשרלמזבחמנייןנודע להם מקומו?ומשיבה
הגמרא" :משם [=ממקוםהמזבחןהריחוריחאברים!",כלומר ,מאחרשעברוחמישיםושתים
שנה מאז החורבן,סביר שנותרו במקוםשרידים של עצמותואברים,וניתןלהביא מומחים
לריח,וכפי שגםכיום מפעילים גששיםבעלי חושים מחודדים לבדיקת מראהוריחשאין
אדםרגילמבחין בהם ,כך מצאו את מקומו של המזבח.
נמצא ,שעולי בבל הפעילו את הסברה ,ההגיון ואנשי המקצוע שהיו בימיהם ,כדי
לזהות אתשרידי הגיתושרידי המזבח .באשר לערכן של חפירות וחשיפתם של היסודות,
לא ראואנשיביתשני כלבעיה ,והיסודות הם הוכחהשאין להרהר אחריה .באשרלבירור
מקומו של המזבח,גםלכך נמצאפתרון,וישלסמוךעלמומחיםואנשי מקצועאפילו בתחום
הריח.
בהקשר לנאמרכאן,שתי הערות:
אין באמורכדי לתת נאמנות להשערותיו של ארכיאולוג שאינו שומר תורה ומצוות,
שכן ,מהימנותו מוטלת בספק הן בהיעדר יראת שמים ,והן בהיעדר הבנה מספקת
במקורות.
ן
94ן
.14הדוגמה שםהיאזיהוי שמות מקומות עלפי השם הערבי ,וראה מה שכתבנובעניין זה ג'אטלס ארץ
ישראלוגבולותיה' ,חלק ראשון ,מבוא א' ' -דרכיםושיטותבחקירת ארץ ישראל/
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קני מנורת המקדש
'באורך נראה אור'
ישלהעירשהסוגיה שם צריכה הסבר רחבעל כלההיבטיםהנוגעים להבנתהסוגיה,הן
מבחינת הפשט ,הן מבחינת הגירסאות השונותבסוגיהועוד5.י
משקלן של הערכותמדעיות בהלכה
לאכאן המקום לפרוס אתהיריעה כולה בשאלתהתייחסות ההלכהלארכיאולוגיה .עם
זאת,כיוון שחקר המנורה וצורתהבנוייםבין השארעלממצאיםמזמןהביתולאחריו,נרחיב
מעט אתהבירורבענייןזה.
בעקבות הפולמוס המתנהלבשנים האחרונות אודותהזיהוי המחודש של התכלת,יצא
לאור הספר'חבלנחלתו' ,מאת הרביעקבאפשטייןשליט"א,ובודן המחבר(סימןא',בעניין
זיהוי התכלתבציצית ,פרק ראשון'דרכיהזיהוילמכשירי מצווה') בהיבטים העקרוניים של
הסתמכות על אומדנות בכלל ,והערכות מדעיות בפרט .מסקנתו" היא ,שלקיום מצווה
בוודאותישצורך במסורתברורה,ובהיעדר מסורתכזו ,הסתמכותעלסימנים ואומדנותאין
בהכדילהגדיר את המסקנהכוודאית ,אלא"ישלשקולאותה כספקמצווה,עלכל המשתמע
מכך" .אך לאחרהעיון,יש לדחות את כלראיותיו ,ומקוצרהיריעהיפורטו הדברים באופן
תמציתי בהערה".
.15ראה חוברת 'המקדש והנבואה' ,בהוצאתישיבת עטרת כהנים ,שם הרחבנו במאמר מיוחד אתהדיון
בסוגיהזו.
.16עמ' .12
.17א .המחבר מסתמך על הגמרא במגילהי ע"א,בענייןזיהוי ערי חומה" :כל שתבוא לך במסורת
שמוקפות חומהמימותיהושעבןנוןכל המצווה הזאתנוהגתבה",והסיק" :משמעשזו הדרךהיחידה
לחדשעלפיה מצותבתיערי חומה",ולפיזה פקפק בכלהניסיונות לאתרערים מוקפות חומהעלפי
ממצאיםארכיאולוגיים.ואינו מובן,מנין להסיקשזוהי הדרךהיחידה? ולדבריוהיה צ"ל כתוב "אלא
רק אם תבוא לך מסורת" וכדומה .ב .המחבר מסתמך על הכלל ש"עוף טהור נאכל במסורת" (ראה
שו"עיו"ד,סימן פב,סעיפים א-ג) .אךהרי משפט זה במקורו בגמרא(חולין סג ע"ב) נאמר לרבות,
שגםמי שלא בדק עלפיהסימניםיכוללאכולעוףעל סמך מסורת ,ורק בדורותמאוחריםיותרהונהג
שלא לסמוך עלהסימנים אלא לאכול אך ורק עופות שיש עליהם מסורת ,ולכל הדעות מעיקרהדין
אפשר להסתמךעלסימנים.וכי משום שבעופותנהגו שלא לסמוךעלסימנים נבטל כל הסתמכותעל
סימנים? וגם במנהג זהיש פרצות מסוימות,כגוןבעניין תרנגול הודו ,שהתגלה באמריקהלפני כמה
מאות שנים,ואין אודותיו מסורת עתיקה .ג .המחבר מאריך (עמ' )10-9לדון על אומדנאבדיני
נפשותובדיני ממונות ,ומוכיח שבעקרוןאין סומכים על אומדנא כתחליף לעדות .אך זה נכוןלגבי
דברים שהתורה קבעה שהםנצרכיםלעדות,כגוןעונשיןאו הוצאתממון ,אבלבעניינימצוותואיסורין
לא שמענו כזאת .ד .ככלל ,בדברי המחבר חוזר שוב ושובהטיעון ש"חידוש מצווה" הוא גדרבפני
עצמו ,שדורשראיותבאיכות אחרתמן המקובל בכללדיני התורה .לדעתו קביעת הראשוניםשסימן
מובהק הואסימןמדאורייתאאפילו למאן דאמרסימנים דרבנן ,קביעהשיש לה השלכהלגביגיטין,
איננהשייכתלעניין התכלתכי "לא מצאנו שהסתמכו עלסימנים אף מובהקים להשיב מצוות או
זיהויים שנשכחו" .הבחנהזוביןבירור מקרהפרטי של מצווהלבין השבתמצווה שנשכחהלגמרי,אין
לה מקור לסמוךעליו ,והכללים שחלים בכל המצוות והאיסורין חלים גם בנדוןדידן .וראה לשון
המהרי"ל (שו"ת החדשות ,סימן ה ,ב) "למאי דכתב סמ"ג באותו דג חלזון הוא בים המלח ,וכתב
סימניו ,בקלהיה לעשות תכלת".
www.daat.ac.il
95
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
עלכך ראה בתשובתו של הראי"ה קוק (עזרתכהן,סימן מא) ,ש"באמת אומדנא ברורה
דין תורהיש לו שהוא נחשב כודאי גמור" .דברים ברורים אלו סותרים את מסקנת הרב
אפשטייןהנ"ל ,שאומדנאאינה אלא ספק .בהמשךהגדירהראי"הופירט אתתנאיהעניין,וזה
לשונו" :בדרך כלל ,במקום שמתבררלהדיין בכלל אמיתתהעניין ,לא עלפיאיזה פרט של
אומדנא אלא מההיקף של כמהעניניםביחד,זהועניןברור".דומה,שצירוףהראיותשבידינו
מצטרףל"היקף כמהעניניםביחד"שיש בהםכדי הכרעה.
הכרעות -עלפי ממצאארכיאולוגי
מצאנו הסתמכות על 'ממצא ארכיאולוגי' בהקשר הלכתי מובהק ,בגמרא בנדה ח ע"ב:
"איזוהי בתולת קרקע?[לענין הגדרתהכ'נחלאיתן אשר לאיעבדבוולאיזרע'לעגלהערופהן
כל שמעלהרשושין[רגבי אדמה קשים]ואין עפרהתיחוח .נמצא בה חרס -בידוע שנעבדה.
צונמא [סלע] -הריזו בתולת קרקע".זהו מקורהלכתי מובהק ,שמשתמשבסימנים כמקובל
בארכיאולוגיה לצורך מצווהדאורייתא!
דוגמה קרובה יותר לנושא שלנו ,היא הכרעת הרמב"ן בעניין משקל השקל
ההלכתי .הרמב"ן בשמותל,יגמביא את שיטתרש"יבעניין משקל השקל ,ודחה אתדבריו.
אך כשעלה לארץ ישראלשינה את דעתו לאור ממצאארכיאולוגיוקיבל את דעתרש"י.זו
לשונו (נדפס במהדורת 'תורתחיים' בשמות שם ,ובמהדורת שעוועל בסוף פרושו לתורה):
"באתי לעכה[עכו] ומצאתי שםבידזקני הארץ מטבעכסף מפותחפתוחי חותם,מצדו האחד
כעין מקל שקד ומצדו השניכעין צלוחית ,ובשני הצדדים סביב כתב מפותח באר היטב,
והראו הכתבלכותיים [השומרונים] וקראוהומיד,כי הוא כתבעברי אשר נשארלכותיים…
וקראו מן הצד האחד -שקל השקלים ,ומן הצד השני ירושלים הקדושה …והנה
נסתייעו דברי רבינו שלמה סיוע גדול" .מפשטות דבריו נראה ,שלאור מטבע זו הכריע
י תשא) והחזון איש (חו"מ
למעשה כשיטת רש"י,וכןהבינו בדעתו האברבנאל (תחילתכ
סימן טז ס"קל).
נמצא אםכן ,שהרמב"ן סבר תחילה לקבל את מסורת הגאונים ,כנראה משום קרבתם
בזמן ובמקוםלימיהתנאים והאמוראים ,אבלשינה את דעתו בעקבות'תגליתארכיאולוגית'
של מטבעותבודדים.והריניתןהיה לטעון שאלו מטבעות שנפסלו ,או שלא נטבעו על דעת
חכמים ושלא בהתאם להלכה 18.אך הרמב"ן העדיף את הסברה הפשוטה יותר מבחינה
מציאותית ,שזהו אכן השקלהמקורי.
על אחת כמה וכמה בנושאשלפנינו ,אףאילוהיתהבידינו רק המטבע של המלךמתתיהו
י מלךמבית
אנטיגונוס ,מטבעידועה ששמשה כמטבעעובר לסוחר,וידוע שהוטבעה עליד
חשמונאי ששימשככהןגדול,אין ספק שאפשר לסמוךעליה להלכה ולקבוע שצורת המנורה
שעליהשיקפה אתהמציאות.
96ן
.18וכפי שהעיר ב'מדות ומשקלות של תורה' ,עמ' קעד.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראהאור'
קני מנורת המקדש
ד.מנורת המקדש ברומא
מנוות המקדש -בשעוןטיטוסברומא
עדותחמישית מתקופתביתשני אודות צורתקני המנורה,היא המנורה המגולפת בשער
טיטוסברומא.גילוףהמנורה בשערטיטוסברומא הוא נושאהמחייבדיוןמיוחד ,אךלעניננו
כאן נקצר,ונייחד אתדברינו לשאלת הקנים המעוגלים שבמנורהזו.
ברור,שהתיאורבשערטיטוסברומא בא לתעדמנורה מתקופתביתשני.כןברור,לדאבון
לב ,שהשערוהציורשעליונועדולהנציח אתנצחון רומאעליהודה,כשהציורעל השערנועד
להזכירלתושבי רומא את אשר ראובעיניהם בעת שהובאה המנורהמירושלים לרומא.
ידועה עדות בדברי חז"לבעניןיציאת המנורה יחד עם שארכלי המקדש מירושלים
לרומא לתהלוכת הניצחון" :טיטוס הרשע שחירףוגידףכלפי מעלה .מה עשה? …נטל את
הפרוכת ועשאוכמיןגרגותני ,והביא כלכלים שבמקדשוהניחן בהן ,והושיבןבספינהלילך
להשתבחבעירו"(בבלי,גיטיןנו ע"ב).
ן
מנורהזו,אכן ,עברה בסך בתהלוכת הנצחון שערךטיטוס אשר
תיאורה הובאבאריכות 97
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קני מנורת המקדש
'באורך נראה אור'
בספר תולדות 'מלחמתהיהודים' (ז ,ה,ז) .זה לשונו שליוסףבן מתתיהו אשר נכח ככל
הנראה במעמד":ובבואהיום ההוא לא נשארבביתואףאחדמכלהמוןיושביהעירהרבים
לאין מספר …ומכל השלל נפלאוביותר הכלים אשר לקחובבית המקדשבירושלים :שולחן
הזהב …והמנורה העשויה גםהיא זהב טהור .ואמנם שונה היתה מלאכת המנורה הזאת מכל
המנורות אשרבידינו.כימןהבסיס התרומםהגזע -העמוד,הירך,בתווך,וממנו נטשוענפים
דקים אשר דמו בצורתם לקלשון שלשהשינים …מספר הקניםהיה שבעה …ואחריהם נסע
אספסיאנוס ראשונהואחריוטיטוס".
ברור ,שהרומאים רצולהנציחלבני עמם את תהלוכתהנצחון,ובהיעדרצילומיםכבימינו
הקימו שערכבוד וחקקועליו את מראה התהלוכה.כן ראולנכוןלהציגמביןהכליםהשונים
דווקא את המנורה,שאין דומה לה בצורתה במנורות שהיו מקובלות ברומא .ובלשונו של
יוסף" :ואמנם שונההיתה מלאכת המנורה הזאת מכל המנורות אשרבידינו" ,זאת,כדי שכל
העובר בשערייזכרמיד במה שראועיניו,ויידעלהעריץולהאדיר אתכובשיירושלים.
מכאן עולה בהכרח שתיאור המנורה צריךלהיות נאמן למציאותכפי שהתגלתהלעיני
ההמונים,ואין להעלותעל הדעתשהציגובגילוף השערמנורה'מזוייפת' השונה בצורתהמזו
שהביאו הרומאים לרומא.
עדויותחכמים אודותצורת המנודה שדאועיניהם ברומא
להלןעדויותחכמים שראו מקרוב את מנורת המקדשבהיותה ברומא.
כךמעידרבישמעוןבריוחאיבספריזוטא(בהעלותך)" :אמרר'שמעון:כשהלכתילרומי
וראיתי שם את המנורההיו כל הנרות מוסטרין כנגד נר האמצעי".
כן מובא באבותדרבינתן (נוסחא א ,פרק מא)" :חמשהדבריםהעשוייןוגנוזין .אלוהן:
אהל מועדוכלים שבו .ארון ושברי לוחות …אבל מכתשת שלבית אבטינס ,שלחן ומנורה
ופרוכתוציץעדייןמונחיןברומי".
חכמים אלויכלו לראות המנורה וללמוד את פרטיה ,זאת ,משום שהוצבה ב'מוזיאון'
מיוחד שהקים אספסיאנוס ברומא .כך מובא בתולדות מלתמתהיהודים (ז ,ה) זו לשונו:
"ואחרי חג הנצחון …ציוה אספסיאנוס לבנות מקדש …והניח במקדש כל שכיות ארצות
רחוקות …גםהניח שם אתכלי הזהבמבית מקדשהיהודיםכינכבדובעיניו מאד" .המנורה
הוצגהב'מוזיאון'מיוחד להצגת השלל שהובאמירושלים לכלל הציבור,וחכמי ארץ ישראל
באו לראות את הכלים וללמוד פרטים מן הכלים -הלכה למעשה.
לאור האמור,אין להעלות על הדעת ,שעל שער טיטוסצוירה מנורה שונה מזו הנמצאת
ב'מוזיאון' שלהעיר רומאהבנוי לא הרחק משער טיטוס ,ואשר כלאיש ברומא למדלהכיר
אותההן בתהלוכת הנצחוןוהןב'מוזיאון' הפתוח לקהל.
98ן
אשרלצורתהקניםישלפנינו אפוא עדותחמישית מתקופתהביתהשני,והניסיון למעט
מחשיבותה של עדותזו לאיצלח.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קני מנורת המקדש
'באורך נראה אור'
ה.שתיעדויות בכתבמימיביתשני
פילוןהאלכסנדרוני :המנורה האורותוהקנים '-ציוד השמים'
עדות ששית אודות הקנים המעוגלים ,והפעם עלידי דמות חיה ,מקבלים אנו מפי
הפילוסוףפילון -הואידידיההאלכסנדדוני,שחיבאלכסנדריה שלמצרים כמאה שנהלפני
החורבן .פילון הותיר אחריו ספרים המסבירים את התורה ומצוותיה בהיבט פילוסופי-
רעיוני ,כמתבקשביןיהודיםמשכילים בתקופתו.פילון ,אשר עלה לרגללירושלים ולמקדש
פעמים אחדות ,וככל הנראההיהשייך למשפחתכהנים,דן רבותבעניני המקדש .מוצאים
בכתביודמיון והשוואהבין עולם הטבעלבין המקדשוכליו.
בדברועל המנורה הוא כותב(חיי משהב' עמ' ' :)103-102המנורההיאציורהשמיים'.
הדבר מזכיר את האמורלעילבענינו של שעון השמש והמנורה החקוקהעליו,היינו,
המתבונןבמנורהעל שבעתנרותיההמזכירים את שבעתכוכבי הלכת,ועלהקניםהמעוגלים
המזכירים את תנועתגרמיהשמיים ,רואהלנגדעיניו את'ציורהשמיים'אובמילים אחרות,
כעין מפה שלהשמיים.
כך מסבירידידיה האלכסנדרוני בהמשך דבריו" :המנורה משוכה בדרום ,הרומזת על
תנועת הכוכבים המאירים,כי השמשוהירח וכל צבאם…מתנועעיםבקירוב לפאתתימנה,
לזאתיצאומןהמנורה שלשהקניםמצידה האחד ושלשהקניםמצידההשני …ובראשהקנים
הצהירו שבעה נרותיהם הרומזים על שבעה כוכבי הלכת …והשמש זורחת בתווך כקנה
אמצעיבין ששת הקנים".
ישבדבריו הקבלה והתאמהלדברי חז"לדלעיל ,תוך הדגשה על תפקידהקנים המסמלים
את התנועה,היינו,סיבוב שבעתכוכבי הלכת במסלולמעגליברקיעסביב.הרעיוןכולובנוי
עלהיות הקנים מעוגלים .לו היתה המנורה בעלתקניםישרים לאהיההרעיון שלידידיה
האלכסנדרוני בא לעולם.
עדותו שליוסףבןמתתיהוהכהן אודותצודת המנורהוקניה
עדותשביעית,שאינה פחות חשובה מכל הקודמותואולי אףעולה עלכולם,היאעדותו
שליוסףבן מתתיהו הכהן ,אשר ראה את המנורה במקדש בהכנסולהיכלבירושלים כאשר
שירת בקודש כשאר אחיו הכהנים .כמו כן ,ראה גם את מנורת המקדש בתהלוכה ברומא
ובהצבתה במקום משכנהב'מוזיאון'מיוחד,יחד עם שארכלי המקדש שנלקחו שלל ,כאמור.
לא כאן המקום להרחיב בשאלת מהימנותו ,דבר שעסקו בו רבים .דבר אחד ברור,
שאפילולוהיהיוסףאישנכרייש מקום לקבל אתעדותו ,זאת,ככלנכרי'המסיחלפי תומו',
שעדותו מתקבלת.
עלכך ראה מה שכתב הרא"ש במסכתמועדקטן(פ"ג,לב) ,שאםנודעעלמותו של אדם
מפינכרי המסיחלפי תומו -מתאבליםעליו ,זאת ,משום "דמלתאדעבידאלגלוייהיא ולא
משקריביהאינשי".כן מקבלים עדות של עד אחדלענייןקידוש החודש מאותהסיבה ,שכל
www.daat.ac.il
ן 99
אתר דעת -מכללת הרצוג
קני מנורת המקדש
'באורך נראה אור'
דבר העתיד להתגלותאין אדם משקרבו ,שכןאין אדם עושה עצמו שקרןלעיןכול .כך גם
ן שם .אם אמורים הדברים בקשר לעדותו של אדם על מה שראה
לענייןאישהיבמה,עיי
ביחידות ,על אחת כמה וכמהבענין צורת המנורה שהכול ראוהבעיניהם,הןבירושליםוהן
ברומא ,במקרה זהאין לך אדםשיכחיש את המציאותהגלויהלעיןוישים עצמו שוטה.
נחזור ,אפוא,לדבריו שליוסףעל המנורה.
בדבריוניתןלהבחיןבשנינסיונות המחשה,ושניהם תואמיםומשלימים זה אתזה.
המחשה א :קני המנורה עשויים בצורת קלשון" .מן הבסיס התרומם הגזע -העמוד,
הירך ,בתווך ,וממנו נטשוענפיםדקים אשר דמו בצורתם לקלשון שלשהשינים" (מלחמות
היהודים ,ספרז ,ה ,ה).
צורת הקלשון ידועה לכל חקלאי ,והיא ,כמין מזלג גדול בעל שלוש שינים ,כשהקו
החיצונימעוגל.
ראה שמואל א(יג ,יט-כא)" :וחרכו לא ימצא ב %ארץישראל …והיתה הפצירהפיס
למחרשת ולאתים ולעולש קלשון" .מפרש רש"י" :ולשלש קלשון -מזלגעשויכמין עתר,
שקורין -פורקדא ,ולו שלששינים" .וראה רד"ק שם המפרש" :שלש קלשון -הואכלי
ברזלישלושינים,ומסלקיןבו הזבל והתבן ,ושםהכלי -קלשון .ובאומרו -לשלש קלשון,
כאילו אמר :קלשון שלשהשינים".
מזלגזהעשויבצורה רחבהומעוגלת,כדישיכיל כמות מרובהככל האפשר שלחצירוכד',
ואילו קלשון משולשוזויתי לא יעשה את תפקידו זה בצורה נאותה .זו צורת הקלשון
המקובלתמימי קדם ועדימינואנו.
מןהראוילשיםלבללשונו שליוסףבןמתתיהו,שאינואומר'כמיןקניםישרים' ,אלא מתאר
אתקניהמנורהכענפיםדקיםהיוצאיםמתוךגזעעץ.דומה,שענפיהעציםמסתעפיםויוצאים
מן הגזע בצורה מעוגלת,ואין בנמצא עץ המוציאענפים בצורת משולשזויתיכלפי מעלה.
להלן שתי דוגמאות של קלשון מתקופת התנ"ך,כפי שנמצאו בחפירות גזר הקדומהוכן
בחפירותעכו ,והמשותףלהן,שאין מדובר בקלשוןזויתי ,אלאהשינים שלו מתרחבותהצידה
ועולותכלפי מעלה.
.
. – -
-
.–ן%
~'-… -ף818~2משש
1100
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
המחשה ב:הקניםדומים למסלול המעוגל שלגרמי השמים -הפלנטות" :הנרות רמזו
לשבעתכוכבי הלכת ,הפלנטים,כי זה היה מספר הקנים היוצאים מן המנורה" (קדמוניות
ספרג,ו,ז ,וראה מלחמות ספר ה ,ה ,ה) .בדבריו אלה עונהיוסף לשאלה פשוטה :מדוע
יש למנורה שבעה נרות? ומשיב ב'רמז' והסבררעיוני ,ששבעת הנרות הם כנגד המאורות
שבשמים ,היינו ,שבעת כוכבי הלכת .יתר על כן! יוסף עונה לשאלה בה אנו דנים:
מדוע הקנים מעוגלים? ותשובתו' :הפלנטים! כי זה היה מספר הקנים היוצאים מן
המנורה',כלומר,הקניםהעגוליםרומזים למסלולהעגול -הפלנטות -בהןנעיםהכוכבים
בשמים!
דומה ,שאחרי עדותחיה של עדראיה ,וזאת ,בתוספת משלים והמחשות כלכך ברורות
התואמות לחלוטין את שאר העדויות שהובאולעיל מתקופת הבית -כל משפט נוסף
מיותר.
נמצא,שישלפנינו שבעעדויות מתקופתהביתהשני ,המלמדות,שקני המנורה הםקנים
מעוגלים .אם תמצי לומר ,עדותו שליוסף שווה כשתיעדויות שונות ,שכן הובאובדבריו
שתי דוגמאות שונות המצביעות על כך שהקניםהיומעוגלים.
לעומתזאת,אין בנמצאולודוגמה אחת מתקופתהבית שלציורמנורה בתקניםישרים.
הלא דבר הוא!
.1כללי חשיבהבניתוחנכון שלדברי הרמב"ם
ציור מנורת המקדש של הרמב"ם -ואמונת חכמים
מול כל אלה עומדציור הרמב"ם שצויר בכתבידו ,דבר ,שלכאורהאינו מותיר מקום
לספק :מנורת המקדשהיא בעלתקניםישרים!
אולם ,דומה ,שאי אפשר לגשת לבירור שיטת הרמב"ם ,בלא לברר תחילה ,מהוהכיוון
הבסיסי שלהבירור ,כלומר :אדםצריך לשאול את עצמו :האםאין הואשבוי מראש בדעה
קדומה? במידה שכן ,הבירור חסר טעם ,שהרי בטרם התחיל הבירור התוצאה ידועה,
והטרחה למה?
להבהרתדברינונביא תחילה את המעשה המובא במסכתפסחים (מב ע"א) ,שם מסופר,
שרב מתנה דרשבפני הציבורלפני חג הפסחבעירפפוניא ,ובסוףדבריוהכריז" :אשה לא
תלוש [קמח למצה] אלא במים שלנו!" .למחרת התייצבו כל אנשי העירליד ביתו כשהם
נושאים חביות ריקות ,ואמרו :הנה החביות למילוי המים כפי שבקשת .אמר להם ,לא
התכוונתיל'מים שלנו' -של החכמים ,אלאלמים ש'לנו' מלשון'לינה',היינו,יש ללוש את
העיסהבמים שלנו משךלילה שלםבחביתוהצטננו שם .המעשהמעידעל 'אמונתהחכמים'
התמימה שלאנשיפפוניא,שכן,יכלולחשוד ,שרב מתנהמתכויןלהפיקרווחיםממכירתמים
ללישת מצה ,ולסרבלהביאחביות .בכל זאת ,לא הרהרו אחר רבם ובאו כשהחביותבידיהם.
www.daat.ac.il
ן
[
.י.
ן [0
אתר דעת -מכללת הרצוג
קני מנורת המקדש
'באורך נראה אור'
רק שם התבררה להם האמת,ש'מים שלנו'אינםמים שקונים בבית הרב ,אלאמים ש'לנו'
עניינםמיםש'ישנו'בחביותבלילה.
משהומן המעשה הזהיכול להתרחשבבירורשלפנינו.שכן ,מתוךאמונתחכמים תמימה,
ניתן להיצמד לציור של הרמב"ם כמות שהוא ולומר' :כזה ראה וקדש!' כךצייר הרמב"ם!
ו רואות( ',סנהדרין 1
זהציור מנורת המקדשואין בלתו! '-אין לולדיין אלא מהשעיני
ע"ב).
אף הרמב"ם בהלכותסנהדרין (פכ"ג ה"מ) כותב" :כלדיין שדןדין אמתלאמיתואפילו
שעה אחת,כאילותיקן את כל העולם כולו וגורם לשכינה שתשרהבישראל …ושמא יאמר
הדיין :מהלי ולצרה הזאת?…איןלדיין אלא מהשעיניו רואות!" .אחרידבריו אלהאיןלנו,
לכאורה ,אלא לקדש את הציור שיצא מתחתידיו ,ולומר :כך פסק הרמב"ם,ואין לנו אלא
ללכתאחריובעינים עצומות!
'צוואת' הרמב"םלמעייניםבדבריו -לתאםביןדבריולביןקודמיו
אומנםיבוא השואל התם וישאל:הרי הובאולעיל שבעעדויות וממצאים מזמן הבית,
המצביעים במפורש על כך ,שמנורת המקדש היתה בעלת קנים עגולים ,האיןדי בשבע
הוכחות אלהכדי לומר שזאת צורת המנורההנכונה?!עודיוסיף השואלוישאל :הרמב"םחי
כאלףומאתיים שנהאחרי החורבן,והרי לא ראה את מנורת המקדשבעיניו,היתכן שעלפי
הרמב"ם נסתורבמחייד ראיות מפורשות וברורותלעין?!
מול כל אלה ,עולה קולפנימי באדם ואומרלו :זה כוחה של הלכה,וזה כוחה של אמונת
חכמים שהיא גדולה ממראה העינים! ואם כךצייר הרמב"םציור מנורה בקויםישרים -
ההלכההיא הקובעת! ואפילויביאו שבע הוכחות ברורותלעין של ממצאים בדבר מנורות
שקניהם מעוגלים ,הכול בטל ומבוטל והמימצאים הרי הם כקליפת השום! לפיכך ,בטרם
נשובונעיין באופןיסודיבציור המנורה של הרמב"ם ,ובטרם נשוב לדקדקבדבריובפירושו
הנלווהלציור,נציע את מה שרואה הרמב"ם עצמוכבירורנכוןואמין שלדבריו.
תחילהנביא את בקשת הרמב"ם ו'צוואתו' בפתיחה ל'מורהנבוכים' ,שיש מקום ללמוד
ממנה עלכתביו באופןכללי.
זו לשונו ב'צוואת מאמרזה':
102ן
והנני משביע בה' יתעלה ,את כלמי שקרא מאמרי זה ,שלא יפרשבו אף מלה אחת…
אלא מה שהוא מפורשבדברימי שקדמני מחכמי תורתנו המפורסמים .אבל מהשיבין
הוא ממנו ,ממה שלא אמרו זולתי מן המפורסמים שלנו -אל יבארהו לזולתו .ואל
יתפרץלהשיב!כי אפשר ,שמהשהביןמדברי -היפך ממהשרציתי!ויזיקני תחתרצוני
להועיללו,ויהיה משלם רעה תחת טובה …ואם נתגלה לו בו שיבושלפי מחשבתו -
י הסבר רחוק -כפישנצטוינואפילו
ימציאלו הסבר,וידין לכףזכות -ואפילו עליד
כלפיהמונינו! כל שכן,כלפיחכמינוונושאי תורתנו המשתדלים ללמדנו את האמתכפי
השגתם.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קני מנורת המקדש
'באורך נראה אור'
הרמב"םמשביע את הלומדבדבריו,שיעשה הכולשדבריויהיותואמים אתדבריחכמי
ישראל,ויזהרמליצור מחלוקת מיותרתבין הרמב"םלבין אלו שקדמוהו בדורותעברו .כמו
כן ,אל יתפרץ אדם להקשות עלדברי הרמב"ם ולהשיב עלדבריו ,שכן ,אפשרשהבין את
הרמב"ם ההפך ממה שהתכוון!כןמזהיר הרמב"ם,שמי שראה דבר קשהבדבריו לאיאמר:
'כך כתב הרמב"ם!',שכן בכךיזיקלו,כאילוהמציא הרמב"ם שיטה חדשה .אלאיעשה הכול
י הסבר רחוק' -להשוותביןדברי הרמב"םלדבריקודמיו ,אלא אםכן הוכח
'אפילו עלידאחרת.
שיטת הרמב"ם -לעשות הכלכדי לתאםבין התורהלמציאותהטבעית
באיגרת 'תחיית המתים' מוסיף הרמב"ם ומזהיר מליצור מצב של ניגודבין התורה
למציאות .שיטת הרמב"םהיא,כי בכל מקרה שלסתירה מדומה,יש להשוות ולהתאיםבין
התורהלמציאות.זולשונו:
השתדלותנו והשתדלות כלאיש תבונהמןהיחידים[תלמידי חכמיםיחידים בדור] היא
הפך השתדלות ההמון! שהמון אנשי התורה [הדבר] הנאהב שבדברים להם ,והערב
לסיכלותם [הוא]שישימו התורה והשכל -שני קצוות סותר!ויוציאו כל דבר -נבדל
ומופרשמןהמושכל!…ויברחומהיות כלדברעלמנהגהטבע :לא במהשיסופרמן העבר
ולא במהשייראה בזמן העומד …ואנחנו -נשתדל לקבץבין התורה והמושכל,וננהיג
הדברים כולם על סדרטבעי אפשר בכלזה!
בלשון אחרת ,הרמב"םמזהירמפני התמכרותלתכונהאופיינית המקובלתבין'המוןאנשי
התורה' ,שאחד הדברים החביבים והאהובים עליהם הוא להראותאיך התורההיא בבחינת
'איפכא מסתברא' ,והיא סותרת את השכל האנושי ,וקיימת התנגשותביניהם .יתר על כן!
אםניתן להסביר דבר בדרך הטבע -הם 'בורחים' מזה ,ומוכיחים ,שהכל בתורה הוא על
טבעיובלתיהגיוני ,וזאת,אפילובדבריםנגליםלעיןבהווהו'בזמן העומד'.
ואילו 'אנחנו' ,כלומר ,הרמב"ם ושאר היחידים שבדור ,משתדלים ועושים כל מאמץ
'לקבץבין התורה והמושכל' ,כלומר ,למצוא את ההתאמהבין השכללבין התורה,ומוליכים
ומנהיגים את הדברים ב'סדרטבעי'הגיוני ומסתבר.
כפי שיבואר להלן ,לעניות דעתי ,הטוען ,שהרמב"םצייר מנורת מקדש בעלת קווים
ישרים -אכן ,אומר אמת .עם זאת,אינו אומר את 'האמתלאמיתו!'היינו :הרמב"ם אומנם
צייר מנורה בעלתקוויםישרים ,אך לא התכוון לומר ,שזו מנורת המקדש!
ז21.ירוךשיגולך הךכגב"ם וך(ל"י
ציור המנורהבכתבי הרמב"ם עומדבסתירהלבאורוהמילולי
לאור'צוואת' הרמב"םואזהרתולעיל,ננסה לשובולעייןבלשון הרמב"םבפירושו למשנה
במנחות ,להבנת כוונתו לאשורה .אלהדבריו:
www.daat.ac.il
103
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
ראיתילציירכאן צורתהמנורה בשלמותה.ולפניהציוראומר ,שבא בקבלהשישבגובהה
שמונה עשרטפחים…והגביע -הואכתבנית כוס שטוח ,אלא שהשולים שלוצרים,
ואם תרצה אמור:כחידוד ה'אסטוואנה' (תרוס) שנחתך למעלה מעטכנגדהכן .והכפתור
הואתבניתכדורשאיןעיגולומדויק ,אלא מאורך מעט קרובלתבניתביצתהעוף .ופרח כתבניתנץ השושן.ואניאציירלך עתה בצורהזו:הגביעים -תבנית משולש .והכפתורים -עיגול .והפרח
חציעיגול.כלזהכדי להקלעלהציור,כיוןשאין המטרהבציורזה שתדעממנותבניתהגביע בדקדוק,כיון שכבר בארתי לך אותו ,אלא הכוונה בו ידיעת מנין הגביעים
זה19.
והכפתוריםוהפרחים …וכללותההיאךהיתה,וזו צורת כל
חמישההבדליםבולטיםביןציוד המנורה של הדמב"םלבין ההסבר שבצדהציור
בטרם נעבור להבנת לשונו של הרמב"ם,יש להתבונן בציור ששרטט בעצם כתבידו.
ההתבוננות מעלה ,שאנו מוצאים כמה הבדלים בולטיםביןהציורלבין הסבריוהמילוליים.
א .הבדלבולט אחד הואציורהגביעים .הרמב"םתיאר אותםבדבריוכ'כוס' ,כלומר פתח
הגביעכלפימעלה .כמוכןהוסיף ,שהחרוט של הכוס קטוע'כנגדהכן',וכוונתולירךהמנורה.
כך כתבלפני בן" :והוא אומרו 'עד ירכה עד פרחה' ,כלומר :הכן אשר קראוירך ,והפרח
הסמוךלו".
104ן
.19הציור באדיבות מוסד הרב קוק.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קני מנורת המקדש
'באורך נראהאור'
לאורדבריו אלה,היינוצריכים לראותבציורהמנורהשצייר הרמב"ם בכתבידו ,אתחוד
המשולש של הגביע כשהוא מכווןכלפי מטהלכיוון בסיס המנורה .והנה ,למרות האמור,
'הפך' הרמב"ם אתהגביע,וצייר את פתח הכוסכלפי מטה,ואילו את החודהפנהכלפי מעלה!
יתירה מזו ,הרמב"ם כתבשהגביע 'נחתך למעלה',והיהצריך לקטוע את חוד החרוטולישר
אותו ככלגביע וכל כוסלשתייה שישלובסיסלעמידה ,אך למעשהצייר הרמב"ם משולש
מחודד ,וזאת למה?
הרב קאפח זצ"ל ,בהערותיו לפירוש הרמב"ם שם ,עמד על הבדל זה ,וכתב ש"צורת
הגביעיםשבציור ' -שגגה שיצאהמלפני השליט"'.
אכן ,הרב קאפח -נאמןביתו של הרמב"ם -הביאציור חדש,עלפי כתבידתימניעתיק
ד הרמב"ם ,ושםצייר אתעשריםושנייםהגביעים הפוך ממהשצייר הרמב"ם.
שאינו כתבי
דבריועל הרמב"םוהציור החדששציירתמוהים:הריבמנורהישעשריםושנייםגביעים.
האםעלינולומר ,שהרמב"ם לא רק שסותרבציורו את אשר כתב בכתבידו ,אלאבנוסףלכך
ו עשרים ושתים פעם?!
הוציא'שגגה' מתחתידי
מנגד ,הרבי מלובבי~ינ מניח באופן החלטי שהרמב"םציירבדייקנות מרובה ("ובפרט
שהרמב"םהיהדייקן בכלעניןובכל פרט",כלשונו),והסיקמןהציורשהגביעיםהיומכוונים
כשפיהםכלפי מטה.יתירה מזו ,אףנתן לכך הסבר עלפי החסידות ,שהגביעים ההפוכים
במנורהבאיםלציין את הורדת השפע מלמעלה.
באשר לטעם שנותן האדמו"ר להיפוכה של הכוס ,ניתן ,כמובן ,לתת טעם לכל פרט
במנורה על דרך החסידות ,עם זאת,אין בכך מאומהכדי לפתור אתהבעיהשלפנינו ,שכן,
אין שום הסבר לעובדה הפשוטה :הרמב"ם שינה במכווןבין מה שהסביר בכתבידולבין
הציור הנלווה.
בהסבר שכתבבלשונו ובכתבידקודשו ,כתב מפורשות,שהגביע פתוחכלפי מעלה!וכפי
שכתב ,שהגביע הוא 'כתבנית כוס שטוח',היינו ,ככל כוסשתיה ,הפתוחהכלפי מעלה.יתר
למנוע כל טעות באשר לכוונתו בענין צורת הגביע ,הוסיף הרמב"ם וכתב:
על כן! כדי
'והשולים שלוצרים' -כלומר ,תחתית הכוס צרהכלפי מטה.
בציור ,לעומת זאת ,בבואולהסבירביתרדיוק את אשר כתב -הפך אתכל מה שכתב
בלשונו,וצייר את הגביע עלידי משולש הפוךשפיו פתוחכלפי מטה.יתר עלכן ,עשרים
ושתים פעם טרח הרמב"ם לא רקלצייר משולש מתרחבכלפי מטה ,אלאהוסיף וכתבלידו
עשרים ושתים פעם'גביע!'
דומה ,שעלכולנולהודות,שלסתירהזו קשה לתתפתרון,וברור,שיש'סוד'וכוונתמכוון
בשינויזה,והיתה לרמב"םכוונהמיוחדתמדועלהציגבפנינוציור שלגביע הפוך ממה שכתב
בכתבידו!
.20הלכותבית הבחירה לרמב"ם עםחידושיםוביאורים ,הוצאת קה"ת-חב"ד ,פרקג.
www.daat.ac.il
105
אתר דעת -מכללת הרצוג
קני מנורת המקדש
'באורך נראה אור'
ב .הרמב"ם קובע ,שהכפתור פחוס ודומה לביצת העוף ,וצורתו 'ככדור שאין עיגולו
מדויק'.ואילוהמתבונןבציורנוכח לראות ,שהכפתורים שורטטו שלאכפישתיאר הרמב"ם
אלאבעיגוליםמדויקים.
ג .הרמב"םצייר את הפרח לאכפי שכתב':בתבניתנץשושן' ,אלא'בחציעיגול' ,כלשונו
(וחלקם כרבעעיגול ,ראה בציורו את ההבדלבין ראש הקנה הראשון משמאללבין ראש
הקנההשלישי משמאל) .וזאת ,למה?
ד.בציירו את הקנה האמצעי של המנורה ,כותב הרמב"םליד המרווח הראשון בתחתית
הקנה':טפחיים' .אך בפועל הותיר רווח מצומצםביותר .לעומת זאת ,את הגביע והכפתור
רעלפני רובו של הקנה ,וכתב בצדם 'טפח'.
והפרח שמעל מרווחזה,ציי
ה .בהמשךדבריו כתב ,שבשלושת הטפחיםהעליונים -בגובהה של המנורה -נמצאים
גביעים כפתורים ופרחים .לעומת זאת בציור פיזר הרמב"ם את הגביעים והכפתורים
והפרחים לאורךכל הקנה .כמוכן ,במקוםלצייר את כל הפרחים שבראש המנורה בקוישר
ובגובה אחד ,הרחיק הרמב"ם את הפרחים מן הקוהעליוןוצייר אותם בצורה מודרגת ,ואף
היטה את הפרחים לשמאלולימין.
מדועצייר הרמב"ם מנורה שונה בצורתהמן ההסבר הנלווה למנורה?
ד הרמב"ם (כלשון הרב קאפח)
כפי שיבואר להלן,אין מדובר ב'שגגה' שיצאה מתחתי
אלא כל מעשיומכוונים.הביטוי 'שגגה' הולם מצב בו המחבר לא נתן את דעתו לפרט כל
שהוא ,או לא שם לב שהוא סותר אתדבריו שכתב במקום אחר .לאכן הדבר כשהמחבר
מודיע מראש ומסביר את מגמתמעשיו.יתירה מזו!אין להעלות על הדעת ,שהמחבר -
ובמקרהזה הרמב"ם -כותבדבר אחד,ובו במקוםמציירציור הפוך ממה שכתב.לפיכךיש
לשים לב להדרכה שנותן הרמב"ם להבנת הציור שצייר .בדברי הפתיחה הוא מודיע,
שבכוונתולציירציורכוללניביותר ,ושהוא משנהבאופןמכוון את צורת המנורה ומשנה את
פרטיה ממה שתיאר הוא עצמו תחילה.
הרמב"םמודיעשיצייר את"הגביעים -תבנית משולש" ,והכפתורים "-עיגול" ,והפרח
"חציעיגול".מהוה'סוד' שעומדמאחרי כלהשינויים וה'סתירות'? הרמב"ם עצמומשיב עלכךמיד:
'כדי להקל עלהציור!' .נראה בפשטות ,שהרמב"ם רצה להקל על עצמו ,מחשש שלאיעלה
בידולציירבאופןמדויק.
נ
י
.
ם
י
ק
י
ת
ע
מ
ה
לפיכךמודיע הרמב"ם ברורות,
לא פחות מכן חשש הרמב"םמפני שגיאות
.21על מודעותו של הרמב"ם לחשש משיבושי מעתיקים יש ללמוד מדבריו באגרת 'תחיית המתים'
1
106ן
(מהדורת הרב קאפח ,עמ' עד)" :בחיבור [משנה תורה ,הלכות תשובה פ"ג ה"ו -הי"ד] מנינו [את]
אלה שאין להם חלק לעולם הבא ,וסכמנום במספר ואמרנו שהם ארבעה ועשרים ,מפני שחששתי
שמאישמיט אחד המעתיקים מן המספר אחת ויאמר האומר לא הזכירה" .וראה גם בשו"ת הרמב"ם
תשובהשי על "הלשונות שהפסידות המעתיקים"בכתביו.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קני מנורת המקדש
'באורך נראה אור'
שאין כוונתובציור זה אלא לחדד ארבעידיעות שיש מקום לחשש שלאיובנוכראוי בלא
ציור ,ואלוהן:
א.מניין סךכלהגביעים הכפתורים והפרחים.
ב .המקומות שנקבעולגביעים לאורךהמנורה.
ג .המקומותהריקים והחלקים במנורה,שאין בהםקישוטים.
ד .המקומות בהםהיוכפתוריםופרחים.
ובלשונו" :הכוונה בו:ידיעתמנין הגביעים וכו' ,ומקומותם,ושיעורי מה שהיה בקנה
המנורה שאין בו כלום ,והמקומות שהיו בהם הכפתורים והפרחים" .בכך פירט מה הן
הידיעותשיוכל הלומדלקבלמציורו,ומנהאותן אחת לאחת.מכאן והלאהאיןללמודמציורו
של הרמב"ם מאומה! לפיכך ,אם באנו ללמוד אתציורו של הרמב"ם ולחדש ממנו חידוש
בהלכה שהרמב"ם לא אמרו במפורש,הננונוטליםעלינואחריות כבדה ,שמא מחדשים אנו
י אנומועילים לרמב"ם ,אך למעשה ,נמצאנומזיקים לו!
חידושמליבנו! הננוסבוריםכ
ציורו של הרמב"ם נעשה תוךשיקול ומחשבה תחילה -כדישישרודבכתביהיד .עד
כמה חשש הרמב"ם מטעות בהעתקתהציורניתן ללמוד מן העובדה שטרחלהוסיףליד כל
משולש את המלה'גביע',ולידכלעיגול את המלה 'כפתור',וכן הלאה ,שכן,ידע שדרכם של
כתבייד להיטשטש ברבותהימים .כן חשש שמציור של מעתיק אחד ,יבוא מעתיק אחר
ויוסיףעליושינויים ובמהרה הכליתעוות.לפיכך ,באופן מושכלהכין הרמב"ם 'מקרא' של
קוויםפשוטים :משולש,עיגול,וחציעיגול .למרותכלהזהירות שנקטהוכנסו במהלךהשנים
שינוייםמהותייםבציור ממעתיק למעתיק,והציור הלך והתעוות(ניתן להווכחבכךבצילום
כתבייד של הרמב"ם הנמצאים בספריה הלאומית .ואכן ,תוך כמאה שנה של העתקותהגיע
אחדה'ציירים' למסקנה,שאיןלו אלאלציירעיגול של נקודות נקודות .מאוחריותר הושמט
הציור בכללמכתביהיד).
לאור ההנחיות שנתן הרמב"ם לקוראים להבנתהציור ששרטט ,כלנסיון לדלות הלכות
ופרטים נוספים משרטוט כוללני ובלתימחייב זה ,באופן שאינו תואם את ההדרכה של
י לא בא הרמב"םלהסביר אלא את"כללותה [של
הרמב"םלציור,יביא בהכרחלכללטעות.כ
המנורה] היאךהיתה" .לאחר הודעה ברורהזוקיווה הרמב"םשהציירים והלומדיםיקפידו
על הוראותיו .אולם ,למרבה הצער נתקיים בו מה שאמר שלמה בחכמתו (משלי א ,כה):
"ותפרעו כל עצתי!"
הרמב"ם 'הפך' את המשולש כשהבסיס למטה כדי לחדד את ההבדלבינו לבין חצי
העיגול .לאור האמור ,מה שנראהכציור מוטעהאינו אלאציורמתוכנן לכתחילה ובמחשבה
תחילה .לדוגמה ,הרמב"םצייר את הגביעים במהופך ,כשפתח הגביע כלפי מטה ,בגלל
ה'מקרא' שקבע הרמב"ם לעצמו בציורו .מכיון שבתרלציין את הפרת בחצי עיגול ,נאלץ
'להפוך' אתהגביעכשפיוכלפי מטה,זאת ,משום שה'משולש'שציירלצורךהגביעאינושונה
באופןמחודדובולטמ'חציעיגול' שבא לתארפרח,ויש לחשוש שבמהרהיחליפוהמעתיקים
את הפרחבגביע אולהיפך,לפיכך'הפך' את המשולש לחדד אתהניגודביניהםכדי למנוע
טעות.
www.daat.ac.il
107
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
דומהשישלכךסיבהנוספתהגיוניתופשוטה :אחתהדרכים'להקלעלהציור'היא,לצייר
את המשולשכשהבסיסכלפי מטה,משוםשמרביתהאנשיםהבאיםלציירמשולש,לאיציירו
אותו עם חודכלפי מטה ,אלא כשהבסיסכלפי מטה ,דוק ותשכח.
ראוילהוסיף ,שהרמב"ם הקצהלציור המנורה שטח של כעשרה ס"מ בלבדבעמוד .מכאן
יובןמדוענאלץ הרמב"םל'כווץי אתהמנורה,ולהנמיךבציור אתהפרחיםהעליונים ממקומם
בקנה ,זאת,כדי להמנע ממחיקת שורות מכתבהיד שלפירושו (ראה בצילום ,ממנו מוכח,
שהרמב"ם התחיללצייר את המנורה מלמטה ,מן הבסיס ,ומשנגמר השטח שהוקצהלציור,
נאלץלצייר חלק מן הנרות במרווח שנותרבין השורות הכתובות) .מכאןיובן גםהשינוי
בסידורהגביעים והפרחים לכל אורךהקנים.
מאותה סיבה עצמה ,ו"כדי להקל על הציור" ,לאצייר הרמב"ם את הקנים בקווים
מעוגלים,כיבהיעדרמחוגהלוולמעתיקיםהבאיםאחריו,היההציור משתבשלחלוטין,ולכן
מתח הרמב"םקוויםישרים.המעייןבציור הרמב"םיווכח ,שגםבאופןזה התקשהלצייר את
כלהפרטיםכיאות,ולוהיה הרמב"םמצייר אתהקנים בצורהמעוגלת,היוהשיבושיםשנפלו
בכתבי המעתיקים במהלך הדורות מתרבים עודיותר .לפיכך ,ב'חכם הרואה את הנולד',
העדיף הרמב"םלצייר מנורה בקוים פשוטים ככל האפשר ,וזאת ,להסברת נקודות הכרחיות
בלבד.
ברור על כל פנים ,שאין ללמוד חידושים להלכה ,מציור ,אשר ה'נחתום' עצמו,היינו
הרמב"ם,מעידעליו ,שהוא עצמו משבש את צורתו מדעת.
רבי אברהםבן הרמב"ם למדעל צודת המנורהמציורו של הרמב"ם
לכאורה,ישבדברירבי אברהם בן הרמב"ם הוכחה ,שהציור שלאביו הרמב"ם מדויק,
וישלפנינו 'תנאדמסייע' המלמד,שעשייתקני המנורה בקוישרזו שיטה מבוססת בהלכה.
אולםהמעייןבדבריויראה,שאיןר' אברהםמעיד ששמעדברים מפורשיםמפי הרמב"ם
בענייןזה.רבי אברהם שפטעלפיהציור,כפי שראה אותו בכתבהיד.המעיין במהלךפירושו
של ר' אברהם ימצא ,שדרכולציין במקום ששמע דבר מפי קדשו של אביו שכך שמע
במפורש 22.אולם,בעניין המנורה כתב ש"הקנים …נמשכים …ביושרכפישצייר אותה אבא
מאריז"ל".
מעתה ,אם לא שמע הבןמפיאביו,איןעדיפות להבנתו אתהציור עלפני הבנתם של
אחרים .זאת,בניגוד למסקנתו שלהרבי מלובביץ' זצ"ל~ 2הכותב ,ש"לאחר שנתגלה כתי"ק
של הרמב"םבציור המנורה ועדותו שלבן הרמב"ם בזה ,ובהדגשה שזהשאביוצייר'ביושר'
108ן
.22ראהפירושר' אברהםבן הרמב"ם לתורהעמ'רמו(לונדוןתשי"ח) שם כתב":ונמסרמפי אבאמארי",
ושם עמ' שמב" :ולאבאמאריז"ל במורה[נבוכים] רמזבזה ,שנמסרממנופירושועלפה,"…וכךבעמ'
תסב" :ואלזההיה נוטה אבאמאריז"ל כמו ששמעתימפיו."…
.23הלכותבית הבחירה לרמב"ם עם חידושיםוביאורים ,הוצאת קה"ת-חב"ד ,פרקג.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
הוא בכוונה מפורשת …מהנכון להחזיר עטרה ליושנה ,שכל העושים ציורים מהמנורה…
יציירו אתקני המנורה באלכסון" .עדותו שלהבןאינה אלאאישורלעובדה ,שהרמב"םצייר
מנורה בעלת קוים ישרים ,כפי שגם אנו רואים מעצם כתב ידו ,אךאין בדבריו עדות
שהרמב"ם עצמונתןלציורהקנים בקוישר משמעות להלכה ולמעשה.
לשון חז"ל והרמב"ם:הקנים'נמשכיםועולים' -ומשמעותה
העיון בתיאור המנורהבדברי חז"ל מלמד אף הוא על צורת הקנים .להלן לשון הגמרא
במסכת מנחות (כח ע"ב)בענין הקנים" :וטפח כפתור,ושניקניםיוצאין ממנו אחדאילך
ואחדאילךונמשכיןועוליןכנגד גובהה שלמנורה" .כךהיא גם הלשון ברמב"ם (הלכותבית
הבחירה פ"גה"י)" :וטפח כפתור,ושניקניםיוצאין ממנו אחדהילך ואחדהילך ונמשכים
ועוליןכנגד גובה המנורה".
ר' עמנואלחיריקי בספרו 'מעשה חושב'14מביןבדברי הגמרא והרמב"ם ,שכוונת חז"ל
להשמיע שהקניםמעוגלים דווקא .אלודבריו" :אבל הרמב"ם בחבורו (הלכותבית הבחירה
פ"גה"י) …כתב':ונמשכיםועולים',וכן הואב'ברייתא דמלאנת המשבן' (פרקי')5נובן בש"ס
(מנחות כחע"ב) .וכתבבעל 'חכמת המשכן' 16,שנראהמזה,שהיועוליםהקנים כמעטבעגול.
והכי מסתברא ,דבהכי הם דומים לגלגלי הרקיע הנושאים שבעהכוכבי לכת ,שכנגדם הם
השבעה נרות ,כדאיתאב'ברייתא דמסכת מדות'".ת
מחברי 'מעשה חושב' ו'חכמת המשכן'מבינים את פשטותהלשון'ושניקניםיוצאיןממנו
אחדהילך ואחדהילךונמשכיםועוליןכנגדגובה המנורה'שבדברי חז"ל והרמב"ם ,שכוונתה
לתאר צורתעיגול ,כלומר ,שבתחילה הם 'נמשכים' ,מתמתחים ומתרחקים מן הקנה ,ואחר
כך'עולים'.
אך נראה שמלשוןזואין להביא ראיה ,שכן,
בפשטות'נמשכיןועולין'אינו מבטאשני
ומתמשכת28,
עד'כנגדגובהה שלמנורה' .ולדבריהם
שלבים ,אלאמובנושהעליההיא ארוכה
נראהשהיהראוייותר לנסח'ושניקניםיוצאין ממנוונמשכין אחדהילך ואחדהילךועולין'.
- – — – — – -
.24ר'עמנואלחיריקיהיהמגדוליהמקובליםבאיטליהלפני כ300 -שנה .מהדורה חדשה שלספרו משולבת
י המשכן והמקדש'בכרך הראשון,ודבריובעניןקני המנורה הם בעמ' .124
ב'אנציקלופדיהלענינ
.25בנוסחהברייתא דמלאכת המשכןלפנינומופיע רק "וטפח כפתורושניקניםיוצאים ממנואילךואילך"
ללא ההמשך"ונמשכיןועוליןכנגד גובהה שלמנורה".
.26רבייוסףשליטריקיטי .ספרו נדפס במנטובה שנתתל"ו .פרטיםנוספיםאודותיו ראהב'אנציקלופדיה
י המשכן והמקדש' ,כרך א' ,עמ' .14-13
לענינ
.27כוונתולילקוטשמעוני,פקודי רמזתיש ,שהובאלעיל.
.28כך משתמשרש"יבכמה מקומותבמיליםאלו,גם כשמדוברעלקוישר :בסוכהלזע"ב ד"הדמשתיירי:
"שעלי הלולב ארוכים ומחוברים מתחת השדרה,ונמשכיןועולין כנגד גובהו של לולב" .בעבודה זרה
עבע"ב ד"הקנישקין":כלי רחבוישלושניקנין או שלשהיוצאיןמצידוונמשכיןועולין כנגדגובהו".
ובזבחים סב ע"ב ד"השניכבשים" :אותושפוניןבו לסובביצא במזרחו של כבשלימיןויוצא ומתחיל
בשפולו של כבש ונמשך ועולה באלכסון עד שמגיע לסובב".
www.daat.ac.il
ן
109
אתר דעת -מכללת הרצוג
קני מנורת המקדש
'באורך נראה אור'
עוד נראה לומר ,ש'נמשכין' הוא תיאור של צורתעשיית המנורה ,כמו שכתובבברייתא
" :כיצד עשה בצלאל את המנורה? עשאה כמין קורה ועשאה
דמלאכת המשכן פרקי
,
ך
ל
י
א
מיריכה למטהגביעיהכפתוריהופרחיה ,ומשך ממנהשניקנים אחדאילך ואחד
ומשך
הימנהשניקניםאחרים אחדאילךואחדאילך ,ומשך ממנהשניקנים אחדאילך ואחדאילך".
"מקשה תיעשה המנורה" (שמות כה ,לא) מתורגם באונקלוס" :נגידא" ,לשון משיכה,כפי
שהסביררש"י על התורה שם ,כלומר שמחומר הגלם שלהירך נמשכו ונתמתחוהקנים,וכך
היתה מקשה אחת.
רש"י:הקניםיוצאים'באלכסון' -ישראו מעוגל?
יש שרצו לתלותבדברירש"י ,שאףדעתוהיאשיש לעשות אתקני המנורהבאלכסון.כך
כותבבעל 'מעשה חושב' (פרקזסעיףז)"ומדברירש"י שבחומש (שמותכה ,לב) ,דכתב -
'יוצאים באלכסון' ,נראה שלאהיו[הקנים]בעיגול".
אך הלשון 'באלכסון' כשלעצמהאין בהכדי להוכיח שהקניםהיו בקוישר ,שהרי קנה
המנורה העולהבעיגול אף הוא פונה 'באלכסון'ובשיפוע מן הקנה האמצעי ועד לקו הגובה
של הנרות כולם .אפשר שלא בא רש"י אלא לשלול אפשרות שהקניםיוצאים מצידה של
המנורהופונים בקוישר לצדימין ובקוישר לצד שמאל ,כזרועות אדם הפשוטותלצדדים,
וכוונתולומר ,שהםנוטים בקואלכסוניכלפי מעלה.
כך היא משמעות המילה 'אלכסון' בשימושה בלשון וכפי שהיא מוסברת במילון,
שעניינה לא רק קוישר החוצה מזויתלזוית ,אלא גם :קו עקום ,קו משופע ,לאאנכי ולא
מאוזן .רק בלשון המקצועית בהנדסה משתמשים במלה אלכסון להגדרת קו ישר מזווית
לזווית.
המעייןבפירושו שלרש"ייווכח ,שהמלה אלכסוןבפירושו,עניינה -קו עקום .מוצאים
זאת רבות בלשוןרש"י ,ולהלןשתי דוגמאות:
א .ראהבפירושו שלרש"י לבמדבר(לד,ד)בענייןגבולות הארץ ,שם מתארת התורה את
מהלך הגבול ,והתורה משתמשתבמילים' :ונסב הגבול',שעניינן -כמובן '-סיבוב',עיגול
ופנייה שלהגבול.רש"י משתמש במלה 'אלכסון' להסברת המושג ' -נסב'.זולשונו":ונסב
לכם הגבול -כל מקום שנאמר:ונסב …מלמד שלאהיה המצר שוה[ישר] אלא הולךויוצא
לחוץ,יוצא המצר ועוקם לצדצפונו של עולם באלכסון".הרילנו ,ש'אלכסון'ברש"יעניינו
קו עקוםוסיבובי של הגבול.ב.כן ראה מה שכתברש"י בבמדברלד,יא":והירדן מושךובאמןהצפוןלדרוםבאלכסון,
נוטה לצד מזרח ומתקרב לצד ארץכנען".
110ן
להיכנס לפירוש המדויק שלדבריו שם ,ברורשאין כוונתו לומר במלה 'אלכסון'
מבלי
שהירדןהיה מתוח בקוישר .להיפך ,כוונתו לומר שלמרותשהכיוון הכללי שלהירדן הוא
מדרוםלצפון ,עם זאת,היה נוטה לצד מזרח ואחרכךפונהלכיוון ארץכנען,ובוודאי שהדבר
נעשה בקומעוגל כטבעם שלכלהנהרותבעולם .אפשרלהמשיךולהביאראיותשזודרכו של
www.daat.ac.il
שן
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורךנראה אור'
קני מנורת המקדש
הוןמעשההסערה
ע~
4
רש"יבפירושו9,נ ושכךפירוש המושג'אלכסון'בדברי חז"ל ,אךדומהשדיבשתיראיותאלה.
מתברר ,על כלפנים ,שהמלה 'אלכסון' ברש"י באהלצייןנטייה ,עיקום ,וסיבוב לכוון
מסוים ,ואינה מורה בהכרח על קוישר .לפיכך ,הרוצה להוכיח מדברי רש"י על צורתקני
המנורה ,דומה ,שלא מכאן תבוא ההוכחה.
ישלהעירבענייןזה ,שבכתביהיד הקדומים של המעתיקים הראשונים שלפירושרש"י
לתורה ,מופיעציור של מנורה הנלווה לפירושו.ישבציור המעתיקים כמה פרטים מזהים,
המוכיחים ,שמקורהצייריםהיהציור ראשוני אחד ,שהוא ,ככל הנראה'אבי'ציורי המנורה
ברש"י והוא שיצא מתחתידו .אחדהציורים המפורסמים הואציור המנורה הנלוה לכתביד
של פירוש רש"י לתורה הנמצא בספריה בלנינגרד משנת 1299למנין האומות.ישציורים
מוקדמיםיותר ,הקרובים לזמןחיבור הפירוש עלידירש"י ,התואמים את עקרונותהציור
הנ"ל,וניתן לראותם בבית הספרים הלאומיבירושלים .הדבר המזהה את כלהציורים הוא
צורתהגביעים במנורה המתוארים תמיד לא בצורת כוס ,אלא בצורתגביע שיש לו רגל,
כמקובלברביםמגביעי הכסףבימינו.
ציור מנורה זה עבר והתגלגל בכתבי מעתיקים שונים במשך מאות שנים אחדות עד
שהושמט מן הפירוש .עם זאת ,הדבר הבולט בכל הציורים הנלוים לפירוש רש"י הוא,
שבכולם הקנים מעוגלים ,ובאף אחד מהם לאמופיעים הקנים בקוישר ,ללמדך ש'אלכסון'
הנזכר בלשוןרש"יעניינו -קו עקום.
י משוניתא; קידושין עב ע"א ד"ה
.29ראה גםרש"י ביחזקאל מז ,א;בבלי,ערובין ק ע"א ד"ה דדמוכ
אמראביי.
www.daat.ac.il
ן
111
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
שיטת הרמב"םורש"ילאור הממצאיםהידועיםכיום
כאמורלעיל,ככלהנראה,מעולםלאהתכוון הרמב"םלומרשקני המנורה הםקניםישרים,
וכךגםרש"י מעולם לא התכוון לומר שהקניםהיו'אלכסון'ישר .אךגםלו התכוון הרמב"ם
לציור המנורהכפי שיצאה מתחתידיו ,וסבר שמנורת המקדש נעשתה בקניםישרים ,דומה,
שאיןמי שיאמר שלדעת הרמב"ם זו צורת הקנים היחידה הכשרהואין בלתה .לפיכך ,הבא
לקבוע עלפיהציור ,שדווקאקניםישריםכשרים להלכה ,ואם עשה האומן מנורת מקדש עם
קנים מעוגלים -המנורה פסולה,אין לאמירהזו כלבסיס ,על כלפנים ,לא ברמב"ם ,שכן,
לא כתב עלכך דבר אוחצי דבר ,לאבפירוש המשנה לרמב"ם ולאבהלכותיו.
מסתבר ,שלוהיו לנגדעיני הרמב"ם הממצאיםשבידינוכיום ,המוכיחיםכי הקניםהיו
מעוגלים ,לאהיה 'בורח'מן ה'סדרהטבעי'ומןהעדויות המדברות בעד עצמן ,אלא מבקש
'לקבץ' ולתאם'בין התורה והמושכל' ,כלשונו .בוודאיהיה הרמב"ם מבקש ,שיתאימו את
דבריו עם הממצאים והעדויות שקדמוהו ,וכפי שבקש הרמב"ם מן הלומד בספרו 'מורה
נבוכים',שיתאים אתדבריולחכמי ישראל המפורסמיםשלפניו.
לעומת זאת,לוהיה שומע דעה בשמו,שיש לדחותבשתיידיים שבעעדויות מזמןהבית
אודות הקנים המעוגלים ,וזאת ,לאמפני שנמצא לכך מקור בפסוק ובגמרא ,ולאמפני שיש
ממצא כל שהוא המעיד על כך ,אלא מפני'ציור הרמב"ם'!יתירה מזו! שכל מנורה שאינה
בקוויםישרים -פסולה! -לא היתה דעתו נוחה מכך.
מסתבר ,שכשארחכמי ישראל בכל הדורות ,אשר כבוד האמתיקר להם מכבודם -כך
אף הרמב"םורפ"י,היומקבלים בשמחהעדויות אלהבשתיידיים,ושמחיםעלבירור האמת
לאמיתה.
דעתהאחרונים:אין הבדלבעשיית מנורהלצורךפרטיביןקניםעגוליםלישרים
מעיון בדברי האחרונים ,העוסקים בשאלת איסור עשיית מנורה לצורך אדם פרטי,
מתברר ,שאכן ,להלכהאין כל הבדלביןקנים עגולים לקניםישרים ,וכל שעשה מנורה בת
שבעהקנים,ביןישריםביןעגולים -הכול כשר למנורת המקדש,לפיכך ,הכל אסורלעשיית
מנורת שבעהקנים לצורךפרטי.
ראה'פתחי תשובה' לשולחןערוךיורה דעה (סוףסימן קמא,סעיף קטןיד) הכותבוזו
לשונו" :בספר'בכורשור'בחידושיו למסכת ראש השנה (דףכ"ד) כתבבעניין המנורה :אשר
'חדשים מקרוב באו'עושיםכוונים למלאכת מנורת המקדש 30,זאת,בשינוי עמידתהקנים.
דהיינו ,שעושים שבעה קנים ,וששה מהם מעמידים בדמותעיגול ,או משולש ,או מרובע,
אלו נגד אלו ואחד באמצע .דיש למחות בידם! דכל דבר שאינו מעכב במנורהאינו מעכב
באיסורעשיית תבניתה ,ולאמצינו שיעכב במנורה סדר עמידת הקנים".
112ן
.30מליצה עלפיירמיהוז,יח" :עושיםכונים למלכת השמים".
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
כוונתו לומר ,שצורת העמידה של הקניםאינה מעכבתבקיום מצוות המנורה,ובין אם
נעשו הקנים בצורה מעוגלתובין אם נעשו בצורהזויתית' ,משולש' כלשונו ,או מרובעת,
כולם כשרים מבחינת ההלכה למנורת המקדש .ממילא ברור,שקיים איסור לעשות שבעה
קנים בכל צורהשהיאלצרכיםפרטיים.
בהמשך שם ,הביא בשם ספר 'משנת חכמים' ,המתיר לעשות מנורה פרטית שקניה
בעיגול ,אולם בעל'פתחי תשובה'יצא לסתור אתדבריו ,וכתב שהדבר אסור.
מדברי בעל 'משנת חכמים' ,האומר שמותר לעשות מנורה פרטית בעלתקניםעגולים,
נראה לכאורה ,שמנורה מעוגלת פסולה במקדש.
אךהמדייק בדבריו יווכח ,שמה שהתיר בעל 'משנת חכמים' לעשות מנורה בת שבעה
קנים,אין כוונתו למנורה שהקניםעשויים בצורה מעוגלת כ'פלנטים' כנאמר למעלה ,אלא
למנורה שקניה מסתעפים במעגל וסובבים כמין גורן עגולה סביב הקנה המרכזי .צורה זו
לדעתו פסולה במקדש ,שהרי אמרה תורה" :שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשהקני
מנורה מצדההשני" (שמותכה,לב).יילפיכך,עשייתמנורהלצורךפרטי,דהיינו ,שבעהקנים
המסתעפים כעץלכלהכיוונים ,מותרת .בהסברזהמיושבת דעתבעל 'משנתחכמים'והדבר
פשוט.
מתברר ,על כלפנים ,שלדעת הפוסקים האחרונים,בין אם עשו למנורת המקדשקנים
ישרים,ובין אם עשו להקניםעגולים -הכול כשר למנורת הזהבשבהיכל.
כללו שצל דבר
הרמב"ם בפירושו למשנהוכן במשנה תורה,צייר מנורה בעלתקנים אלכסוניים ,זאת,
שלא כמקובלבציורים במהלך הדורותלצייר מנורהבקויםעגולים.
לדעתר' אברהםבן הרמב"ם ,וכך הרביוסף קאפח ,וכמוכןהרבי מלובביץ',ציורו של
הרמב"ם נעשה באופןמכווןומדויק ולדעתם נךיש לנהוג להלכה.
לעומתזאת,בממצאיםקדומים מתקופתהביתהשני,קיימיםחמישהציורים שלהמנורה
שנתגלו במקומותשונים ורחוקים זה מזה ,ובהםתיאורים של מנורה בעלתקניםמעוגלים:
.1מטבעועליה צורת מנורה מעוגלתמימי מתתיהואנטיגונוס.2 .ציור המנורה שנמצא על
טיט בחפירות הרובעהיהודי.3 .ציור המנורה על שעון שמש מתקופת הורדוס.4 .ציור
מנורות בקבריאסון מזמן החשמונאים.5 .גילוף המנורה בשערטיטוס ברומא.
——–:
)
ב
ה
ר
ו
צ
ל
.31אך מצאנו מקור גם
,
ח
א
ק
ס
י
פ
ו
ה
י
ש
ו
ז
בספרי זוטא (בהעלותך
"ומנין חוזרין חלילהכמין
'
פ
ו
ר
פ
'
מ
ע
'
ה
'
ל
א
ר
ש
י
חלק
ו
ר
י
א
י
"
ה
א
ר
ו
שבעת
ר
עטרה? תלמוד לומ
.
"
ת
ו
ר
נ
ה
,
ר
ב
ר
פ
ש
קסב-
'מנהגי
קסג ,ואכמ"ל.
www.daat.ac.il
113
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קני מנורת המקדש
לא נמצאולו ממצא אחד מזמןהביתובוציור של מנורהזוויתיתכבציורו של הרמב"ם.
קיימותשתיעדויות שליוסףבן מתתיהובשני מקומות בספרו ,ובכל מקום הביא משל
אחר להסברת הקנים המעוגלים.
עיון מחודשבדברי הרמב"םמצביע עלאי התאמהבין ההסברהמילולי המפורט שכתב
כהסבר נלווהלציור,לביןהציור המשורטט בעצםידו .בדיקה של כתביד הרמב"םוציורו
מביאה לכלל מסקנה,כי מפני אילוצים שוניםצייר הרמב"ם את המנורה בקוויםכלליים
בלבד,וכפי שעולהבבירורמתוכןדבריו.לפיכך,אין לראותבציור המנורה של הרמב"ם צורה
מחייבת בבחינת' :כזה ראה וקדש',להוציא אותם פרטים אשרפירשופירט אותם בכתב.
יששדייקומלשוןרש"י ,שכתב,שהקניםעולים'באלכסון' ,שלדעתו,עלוהקנים בקוישר
כלפי מעלהכבציורו של הרמב"ם .אךמסגנוןלשוןרש"יבפירושו במקומותאחריםעולה,כי
המלה 'אלכסון'עניינה :קו משופע ,קו עקוםוסיבובי -מושג התואםקנים מעוגלים .כמו
כן,לכתביהידהעתיקים שלפירושירש"י לתורה ,נלווהציור מנורה בתקניםמעוגלים.
דומה ,שהממצאים מימי בית שני דלעיל יש בהם כדי להביא לכלל מסקנה ברורה,
שמנורת המקדשהייתה בעלת קנים מעוגלים .למרות האמור,אין מניעה מבחינת ההלכה
לעשותקניםמעוגלים אוקניםישרים,וכל צורת קנה כשרה,שכן ,לא מצאנומי שפוסל את
אחת הצורות.
מדבריהפוסקיםהאחרונים נראה ,שצורתהקניםאינה מעכבת ,והמנורה כשרהבכלצורת
קנים,בין בצורה מרובעתובין אםהיא אלכסונית או מעוגלת.
, ,,,,,
,,,
,,,
,,,,,,,
,
,
,,,,,
,,,,,, ,,,,,
(,
בחנוכנוקיק,רהגיה
הוזי*אאא45הת4444
"
ד
י
ש
*
4
שא
דת
ק"
י
ב
אaha 461%ה*(444%ל4א4%אנ
י
י
י
ג
ה
וע5כןהייתה
י
י
מ
ב
ו
ר אספר
מצווה
שמרעליהןאותו הרשק5גט", 5טיר,יקו
,
,
,
"
*
י
תסייע
*4יואג.
ה *4~64*444יהיקיא4ה,
פ*
ו4
בי444ק
י
יפ
י
"מ
הםלטאי
אחתישבשם* (,ת4יגט4אאותה*יד 6חו
בודקע
אנ
ואינה?*ההד5קא,שנורמזשג'וני %גה(יהע*5כ
י4
,ג
5%זמן
ע
שמדגיש-ן
4השסלק(
גמ,שם,א5העבודה(
וכשחזהואו*"
ירי
הכוהניםעונדיהאתידה הו .גו )4nwpאסאגסגםכן
בנרות,ת"תא*"4קהו ,רפוא קי,סהע,שדוזן
י"4
*ג(ג*יא""ע
קי
אג'י4א4סיהקיק; 'נ-האיש',אורחחייםסימןתרע)
114ן
www.daat.ac.il