אתר דעת -מכללת הרצוג
י
"
ב
ך
ב
ששש
ההגדרה ומשמעותה
בגמוא ממנת שבת (כא ע"ב) למדנו:
תנורבנן:מצוותחנוכה -נראישוביתו.והמהדרין -נרלכל אחדואחד.והמהדרין
מן המהדרין -בית שמאי אומרים:יום ראשון מדליק שמונה ,מכאןואילך פוחת
והולך.ובית הלל אומרים:יום ראשוןמדליק אחת ,מכאןואילךמוסיףוהולך.
ממה שנאמרבברייתא שהדלקתנר לכל אחד ואחדהיאהידור בלבד ,משמע שהקביעה
הראשונית בהגדרת המצווהכ'נראישוביתו' לאזזה ממקומה .על רקעזה,ישלעיין בשאלה
מהו אםכן הגדרהמדויק של המצווה :האםזוהי מצווהאישית המוטלת על כל אדם ,ורק
י נר אחד שמדליקים עבור כולם ,או שזוהי מצווה
אמרו שאפשר לצאתידי חובה עליד
המוטלתעלהבית ,כמו מצוותמזוזה.
נראהשישבזה מחלוקת,כפי שמתבררבמיוחד מתוךדבריהראשוניםבסוגייתאכסנאי
(בבלי ,שבתכג ע"א) .הגמרא מחדשת שאכסנאי =1אורח]חייב להשתתף בהדלקה עלידי
מתן פרוטה לבעל הבית שמדליק,ויששתידרכים בהבנת חידוש זה ומשמעותו.
הר"ן (שבתי ע"אבדפיהרי"ף ,ד"ה אמר רב ששת) מסביר שזהו גופא החידוש ,שאףמי
שאין לוביתחייב במצווה ,וזאת משום שמצוות ההדלקהאיננה כמזוזה שרקמי שיש לו
ביתחייבבה.
בתוספות במסכת סוכה (מו ,H"yד"ה הרואה)ישנה דעה אחרת .הם משווים אתהדין
שלנרחנוכהלדין שלמצוותמזוזה,כלומר,שהחיובקיים רקבבית.לפי דעתםצריךלהסביר
אתהחידושבדיןאכסנאיכמושיוצאמדברי הרא"ש (שבת פרקב,סימןח'),שחיובובמצוות
חנוכה הואמפני שנחשבשישלובית .עם זאת,כיווןשאינומבניהבית ממש,צריך להשתתף
בפרוטה שנותן לבעלהביתכדי שהנריהא נקרא גם על שמו.
מעתה כשנחזור לפרש אתדברי הברייתא נצטרך לומר ,שלפי דעת התוספות והרא"ש
הדברים כפשוטם ,שכאשר אמרו'נראישוביתו' התכוונו לומר שזו מצווה המוטלת על אלו
שיש להם בית .לעומת זאת,לפי פירוש הר"ןצריך לומר שהכוונההייתה רק לומרשדי
בהדלקה אחתבבית לכולם.
וכן משמע מפרושרש"יעל אתר ,שכתב"נראישוביתו -נר אחד בכללילה,ואישוכלבני
ביתוסגי להו בנר אחד".
www.daat.ac.il
147
אתר דעת -מכללת הרצוג
נראישוביתו
'באורך נראה אור'
מנהגהמהדרין
בהמשרהברייתא נאמר ,שהמהדריןמדליקיםנר לכל אחד ואחד .גם בזהישנה מחלוקת,
האם הכוונה שאחדמדליק נרות כמספרבניהבית ,או שכל אחד מדליק לעצמו.
בדברי הרמב"ם (הלכות חנוכה פ"ר ה"א) מפורש שאחד מדליק" :והמהדר את המצווה
מדליק נרותכמניין אנשי הבית נר לכל אחד ואחדבין אנשיםבין נשים" .אבל מלשון בעל
'שלטי הגיבורים' (ט ע"בבדפי הרי"ף ,אות א) משמע שכל אחד מדליק לעצמו ,וכן פוסק
הרמ"א בשולחןערוך(סימן תרעאסעיףב).
לכאורהיש לתלות אף את ההבדלשביןהפירושים האלה בחקירת הראשונים הנ"ל ,שכן
אם המצווהבאופןעקרוני חלהעלהביתכישות אחת,לא מסתברשההידורבאלקבועעקרון
חלופי,ולכן נראהשצריך לפרש אתההידור כדעת הרמב"ם ,שבעלהבית בלבדמדליקכמניין
אנשיביתו .לעומת זאת ,אם מלכתחילהידוע שהמצווה היא אישית,הרי זה נראה פשוט
שהמהדרין המבקשים להוסיף לא יסתפקו רק בהדלקה של אחד עבור כולם ,אלא ישתדלו
להדליק כל אחדבפני עצמו.
המהדרין מן המהדרין
עלפי אותהדרךנמשיךונדייק בסוףהברייתא,עלהמהדריןמןהמהדריןשמדליקיםלפי
מספרהימים.
הראשונים נחלקו בשאלתהיחסביןשניההידורים ,האםההידור הזהכוללבתוכוגם את
ההידור הראשון ,שההדלקההיא גםלפי מספראנשיהבית וגםלפי מספרהימים ,אושלפי
ההידורהשניאין מקוםלהידור הראשון ,וההדלקהלפי מספרהימים באה במקום ההדלקה
לפימניןאנשיהבית.
לדעת התוספות (כא ע"ב ,ד"ה המהדרין מן המהדרין)אי אפשר לקיים את ההידור
הראשוןיחד עם השני,מפני שההידור להדליקלפי מספרהימים נועד לעשותהיכרוסימן
לימי החנוכה,איזהיוםמימי החנוכה הואהיום ,ואםידליק גםלפי מספרבניהבית ,יטשטש
בכך אתההיכרשלפיהימים,שכןמישיראה את הנרות לאיוכל לדעתאיזהיוםהיוםמימי
החנוכה .אך הרמב"ם (הלכה א-ב) משלב אתשניההידורים,וכותבשמדליקלפיהימיםוגם
לפי מספרבניהבית:
והמהדריתר על זה ועושה מצווה מן המובחר ,מדליק נר לכל אחד ואחד בלילה
הראשוןומוסיףוהולךבכללילהולילהנר אחד.כיצד?הרישהיואנשיהבית עשרה,
בלילה הראשון מדליק עשרה נרות,ובלילשני עשרים,ובלילשלישי שלושים ,עד
שנמצא מדליקבלילשמיני שמונים נרות.
148ן
נראה להסביר את דבריו עלפי מה שכתב הגר"א (בבאורו לסימן תרעא סעיף ב),
שהרמב"ם סבור שהטעםלהידורהשני,להדליק כמספרהימים ,לאנועד לעשותהיכרלימי
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
נראישוביתו
החנוכה .לדעתו,כדברי הטעםהשני בגמרא,עניינה של ההוספה הוא משום"מעלין בקודש
ואיןמורידין" (הרמב"ם הכריע כטעם זה ,וראה בגר"א שם את השיקולים לכך).לפי טעם
זה ,ככל שהאדם מדליקיותר נרותהרי זה משובח ,ומשום כך כתבשידליק נרותרבים ,גם
כמספרבניהביתוגם כמספרהימים.
יהעולהמןהסוגיהלדעתו .ברם ,הרמב"םעצמומסיים (שם הלכה
כך פסק הרמב"םעלפ
ג) שהמנהג הפשוט הואכדברי התוספות,שמדליקים רקלפיהימים:
מנהג פשוט בכלערינו בספרדשיהיוכלאנשיהביתמדליקיןנר אחדבלילה הראשון
ומוסיפיןוהולכיןנר בכללילהולילה ,עד שנמצא מדליקבלילשמיני שמונה נרות,
ביןשהיואנשי הביתמרוביםביןשהיה אדם אחד.
מסתבר שהנוהגים כך ביקשו לקיים את הטעם שעושים כן בשביל שיהא היכר כנגד
הימים,ולכןהעדיפו לוותר עלההידור הראשון.
הצד השווה שבדברי התוספות והרמב"ם ,שהם סוברים שמצוות נר חנוכההיא מצווה
המוטלתעלהבית,ולכן לא כל אחדמדליק ,אלא בעלהביתלבדו .בכךמובן מדועויתרועל
ההידור הראשון ,של ההדלקהכנגדאנשיהבית .לעומת זאת,לפי הדעה שסוברת שהמצווה
היאאישית ,מסתברשאין שוםסיבה לבטל אתההידור הראשוןמפניהשני ,שכן גם לאחר
שאמרושמדליקיםלפי מספרהימיםעדיין נשארההידור הראשון במקומו,הואיל וכל אחד
מדליק אתנרותיו בנפרד ,באופן שהדלקת כל אחדיוצרתהיכר למספרהימים,וזה וזהעלו
בידו,שמקיים אתההידור הראשון וגם אתהשני .כאמור,זוהי דעת הרמ"א שכותב שהמנהג
הפשוט הוא שכל אחדמדליק בנפרד,וכל אחדמוסיףוהולךלפי מספרהימים.
פרטיההידור שלנר לכל אחד
עלפי השיטה שבעלהבית בלבדמדליקבמנייןבניביתו ,מצאנולמאירי('בית הבחירה'
שבת נא ע"ב) שכותב שמדליק נרות כמספרבניביתו הגדולים דווקא .גם הריא"ז (הלכות
חנוכה סימן ה) כותבשאין מדליקים עבור הקטנים ,אלא עבור הגדולים -נשים וגברים.
הרמב"ם כותבבראשיתדבריושמדליקיםנרלכל אחד ואחד'ביןאנשיםוביןנשים'ולא פרט
יותר ,כנראהמפני שבלאוהכינהגו,כפי שכתב ,לוותר עלההידור הזהוקיבלו במקומו רק
אתההידורהשנישמדליקיםלפי מספרהימים.
לשיטה השנייה ,שיטת האוחזים במנהג הרמ"א שכל אחד מדליק לעצמו,ידוע שנהגו
שהבנים הם שמדליקים ואילו הבנותאינן מדליקות .ברמ"א עצמואין התיחסות לכך ,אך
החתם סופרבחידושיולסוגיית הגמרא (שבת כא ע"ב) מזכיר את ההבדלביןהבנים לבנות,
ומסביר זאת ,שמכיוון שמדליקים בפתח ,מחוץ לבית ,הרי אין כבודה של האישה לצאת
מביתה.
הסברזה נראה קשה,שהרי כשהבת גרהבבית לבדהבוודאי שנאמר לה להדליקואפילו
בחוץ ,כמפורש בגמרא (שבתבג ע"א)":נשיםחייבותבנר חנוכה ,שאףהןהיו באותו הנס".
ן
www.daat.ac.il
149
אתר דעת -מכללת הרצוג
נראישוביתו
'באורך נראה אור'
לפיכךהיה נראה לומר ,שמכיון שהמנהג הוא שאישה נשואהאינה מדליקה נר נפרד מהנר
שמדליק בעלה ,לא רצו להרגיל את הבנות שידליקו בבית אבא ויפסיקו להדליק לאחר
הנישואין ,וגם לא רצו שהבנותידליקו בעוד אימםאינה מדליקה .מובן,שעניין זה לעצמו
שאישה נשואהאינהמדליקהטעון הסבר ,מדוענהגוכך,ובייחוד קשה הדברלפי הדעה שכל
אחד מדליק לעצמוולפי ההגדרה שזו מצווהאישית ,שכןהיכןמצינו שאישה נשואהאינה
עושה את המצווהשחייבת בה,מפני שבעלה עושה אותה בשבילה?!
בעל 'אליה רבה' (סימן תרעא) מסבירשאיןעניין בהדלקה נפרדת עבור אשה נשואה,
מפני ש'אשתו כגופו' .אמנם אף בירורה של שאלה זו נראה קשור בשיטות הנזכרות,ויש
לבחון אםאין הבדלבין השיטה שסוברת שאחד מדליק עבור כלבני הבית,לבין השיטה
שסוברת שכל אחדמדליק לעצמו.א
מתוך כל האמור עד כאן ,נראה שצריך לומר שאףלפי השיטה המגדירה את המצווה
כמצווהאישית,אין זה במשמעותהרגילה שכל אחדצריך לעשותה בגופו ,אלא במשמעות
אחרת ,והיא שהעיקר הוא בזה שיהא לכל אחד נראישי אשר נדלק עבורו .הוכחה לכך גם
ממה שאמרובברייתא שמעיקרהדין'נראישוביתו' ,הא למדתשאיןזו מצווהאישיתבמובן
י חובתם ,כנראהלפי הכלל
הרגיל ,וכאשריש בביתאפילו רק נר אחדיוצאים בו כולםיד
הידוע'נר לאחד -נר למאה'[נר שהודלקעבור אדם אחד,ישבו תועלתלכולם](בבלי ,שבת
קכב ע"א).
אמנם המהדרין הוסיפו שכל אחדידליק נר לבדו ,שזה בוודאיעדיף ,אולם,אין מקום
לעשות הידור כזה ,אלאלמי שמצדעיקרהדיןהיהצריךלהיותלו נראישי ,ולא לאישה
נשואהשאין אצלה ערךלנר הנפרד ,משום ש'אשתוכגופו' ,ואדרבה,ההידור הואשיהא רק
נר אחד לבעלולאישה.
עלפי כל האמוריש לחזור ולבאר את ההידור הראשון שבגמרא -ההדלקהלפימניין
בני הבית -לפי שיטת הרמב"ם .זאת משום שבעודההידורהשני,שמדליקיםלפיהימים,
מובןמפני שיש ערך רב להיכר שעושיםלפי מספרהימים שנעשה בהם הנס,הרי ההידור
הראשון ,לשיטה שבעל הבית בלבד מדליק עבור כל אחד ואחד,אינו מובן.איזהענייןיש
בנר חנוכה שיעשו בוהיכר למספרבני הבית ,כאשר בלאוהכי אומרים שהמצווההיא על
הבית ורק בעל הבית הוא שמדליק?! על כרחנוצריך לומרשבעניין זה מתחברות השיטות,
וגם לשיטת הרמב"םישהידור במהשישנראישי דלוק לכל אחד.
ברכת הרואה את הנר
הבנהזו של המצווה בנר חנוכה מתחברת להלכה מיוחדת נוספת ,היא ההלכה (בבלי,
שבת כג ע"א) אשר קובעת שגם "הרואה נר של חנוכה צריך לברך" ,ברכת 'שעשהניסים
לאבותינו'.
150ן
ן במאמרו של הרביעקב אריאל שליט"א בקובץ זה.
א .עיי
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נראישוביתו
'באורך נראה אור'
מדבריהראשונים מתבררשהראייההיא חלק מהמצווה עצמה,ולכן נתקנהעליה הברכה,
ולא רקבשביל להודות על הנס .כךיוצאמדברי הרשב"א(בחידושיו על הגמרא שם) והר"ן
(יע"א,בדפיהרי"ף) ,אשרכותביםשמישהדליקועליובביתו שלאבנוכחותואינו מברךעל
הראייה,למרות שלא ראהכלל אתהנרשהדליקועליו .טעמם הוא ,שלא מצאנו שאדם שכבר
יצאידי חובת המצווהיתחייבלברךעלראייתה .כדבריהם נפסק להלכהבשולחןערוך(סימן
תרעוסעיף ג) .מסברהזו מוכח שהראייה היא אופן מסוים שלקיום המצווה ,ולכן אמרו
י חובה לאיברך עלראיית הנר.
שמי שכבריצאיד
עניןזה מוסברעלפידברינו ,שהמצווההיא בכךשיש לכל אחדנר שהודלקעבורו .דבר
יראייה בלבד.
זה מתממשבעיקרועלידי הדלקה ,אךבהיעדר הדלקה אפשרלקיימועליד
המדימעות המחשבתית בגדר'נראישוביתוק
בפשטותהריידועשזו מצווהשעניינה לפרסם את הנס ,ואולם החשיבות הגדולה שנתנו
לה מצריכה התבוננות ,שכןהיו עוד הרבה נסים אחרים ,ולא מצינו שעשו להם זכר גדול
כלכך.
נראה לומר ,שהחשיבות הגדולה היאמפני שהנר של חנוכה בא כזכר לנוום שבמקדש,
לנר_211מגה-~aw-עןלעבנם_ל%כעם,_.בלונ~עה_נמקומה ,כדברי הגמרא (שבת כב ע"ב)":וכי
לאורה הואצריך? והלא בל ארבעים שנה שהלכובני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו!
אלאעדותהיאלבאיעולםשהשכינה שורהבישראל" .אף במקדשהנרלאהיהבשביללהאיר,
וכבר במדרש (במדבר רבה ,פרשה טוז) נשאלה השאלה שתשובתה בצידה" :מתוך החשך
הוצאתי אורה[בבריאתהעולם],ואניצריך לאורה שלכם?ולאאמרתילך אלא להעלותאותך,
להעלות נר תמיד" .הנר שבמקדש דולק ,אפנאע_כעדות להשראתשכינה ,לומרשיכולים אנו
להתעלות מלמטה למעלה ולהתחברלשכינה.זוהי עבודת קודש גדולה ,בכלבית ,ואצל כל
אחד ,בנרות חנוכה.
——זוהי עבודת קודש גדולה הנמשכת לדורות .כך מסביר הרמב"ן (בפרושו על הפסוק
'בהעלותך את הנרות' ,בבמדבר ח ,ב) את המדרש המובא ברש"י (שם) על סמיכות פרשת
המנורה לפרשתהנשיאים:
כשראה אהרן חנוכתהנשיאים חלשה דעתו ,שלאהיה עימהם בחנוכת המזבח לא
הוא ולא שבטו .אמרלו הקב"ה:חייך! שלךגדולה משלהם ,שאתה מדליקומיטיב
את הנרות.
הרמב"ן מסביר ,שהנחמה היא בזה שמצוות הנרות מתקיימת לעולם ,גם בזמן החורבן
י הדלקתנרחנוכה.
כשאיןמקריבים קרבנות ,עליד
מובןשאיןבדברים אלוכדי לסתור את המשמעות הפשוטה שלנרחנוכה ,שבאלהזכיר
את הנסשהיהבימי החשמונאיס,שכןהכולמכווןלדבראחד.זה בעצם מהשביקשוהיוונים
לעשות ,לכבות חס וחלילה את האור שבמקדש על כל המשתמע ממנו ,ועשה הקב"ה את
ן
www.daat.ac.il
151
אתר דעת -מכללת הרצוג
נראישוביתו
'באורך נראה אור'
הנסכדי שיבואו חכמים ויתקנו את מצוות הדלקת הנר בחנוכה ,ודרכו יתפשט האור הזה
בכלבית בישראל .השלהבת שבנר מסמלת את הקשרבין עולם החומר לעולם הרוח,ובין
הגוף לנשמה,והביטוי לכמיהתה של הנשמה להתעלותקייםבנר שבמקדשובנר שלכל אחד
בחנוכה.
בדרך זו יש להסביר גם אתעניין הדלקת הנר לזיכרון לנשמה שכבר נתחברה לכסא
הכבוד ,ככתוב בספר משלי (כ ,כז)" :נר ה' נשמת אדם" ,ובפסוק אחר בספרזה (ו ,כג)":כי
נר מצווה ותורהאור" .כשם שהאור מסמל את ההתעלות וההתחברות,כך התורה מעלה את
הנשמה שנתעלתה מתוך המצוות ומעשיםטוביםשבידיה.
רעיון זה מובע בתמצית במדרשויקרא רבה (פרשה לא ד):
'כי אתה תאירנרי' .אמר הקב"ה לאדם :נרךבידי,ונריבידך .נרךבידי ,שנאמר'נר
ה' נשמתאדם'.נריבידך',להעלותנרתמיד' .אלא אמר הקב"ה :אם הארתנריהריני
מאירנרך.
מצוותחגוכם'ג,רא
ג aaנשתנאמצ5יימצצו,ותה
יי*שן'וסיווגיא*א
קנייןהמציה5אט 1ג,naw 1שאס(משו*שלום4י*(וג*6ם
אה5קה
הלצווה רק5ה*44ל
טצטה,ואם
הו"%ק.ה חר*)*,4ה44%%ו(4% 6"5עיש
" צר חעכא
בפל ?1~tpהק5ומי 4כהלאטהה5גוחוקהאך9
,'*,44,ו6(%4 1רתיוה,רגלו"וור
ת קגוכה
השיקות
D1pa3גי
מגחוןןיהוא*עג
5האהה%הב"אבמעשיווואלה
החושדי
ולזאתצריןיהאל(56קאעמ554התכהגגוהשם
ברא,ה,אדם
בקולםהזהכד?
;15ביא החלתהונותהגגnepD 5גשמיי
;
*
%
י
ו
,
,
4ג,5צמ%א,ייפה "5
'י4י("
אייול,ו*,י,*,"*5,,כי
יבניייתי
יתביי
שיכל
5
י
*
ו
"
.
4
כשעושהאירק
%
ש
"
,4י454,"4ש%ןי
4
י
ש
5
*"4אואלע*5ה
4י
*נ
*
"
5
5
,
,
*
4
4
4
,
%
"
(
4
4
4
4
ל
ה
י
י
י*
רם
ש
י
*
י
ה
י
"ב5ק%4jlSAnשז,,גף*444ע'דוכא
םיקח
"
4
ב
*
4
4
גל,6י"וגשאי
הש6יתשאל.ופזלגעיתיקליש*יללו
יג~w*wוביתו
ח
א
.
,
*
4
ג
באוץש"nSIP1 44%יס%4א %*4י"ס
י"
,1DYp
י
י
ע
י
"
"ק
הא
ק
,
"
כ
יי8הדיין 5י45נ54י
פ
4
ש"
שדייגה '*'*%ן'%4,גנ
יאנהגו
ו(45אי* מהמפויט ני
יונקן,*,כ,יג 5לן" ,
יתברדןוכן[ר
הוא
גגלאה(
שנוכו;
כו'גואוו
1בולו
ו
Y
.,
1152
,
i
e~b1
(,,
(,ל
,
בג
ל
(
אhחד
הלואי
י,
,,.
(
,
עגפאעאנוכה,תי"5ר)
-%ד
,,, ,י*
ו ,פ,
*,
גורך"';,ש,
;
)(
,
,
י*1,ד,ה' , ""%,
www.daat.ac.il
1
~