":ן::ות
אתר דעת -מכללת הרצוג
" %ן'י'
הרביואלבןנון
*
%
פתיחה
שנינביאיםידועיםלנו -חגיוזכריה -עלו עם זרובבלויהושעבןיהוצדק בשיבתציון
הגדולה שבעקבות הצהרתכורש,הקימו מחדש אתירושליםויהודה,בנו את המזבח,ולבסוף
גם בנו את הבית (השני) בראשית מלכותדריוש.נביאשלישי -מלאכי ,קשורלימים של
עליית עזרא לאחרמכן (והמדרש אומר" :הואמלאכי הוא עזרא",מגילה טוע"א).
נבואותזכריה בכלל ,והמראות המופלאים שהוא מתאר בנבואתו בפרט ,הם אתגר קשה
לכל לומד ולכלפרשן ,והכול התקשובהן.מאידך ,התוכןהעיקרי שלנבואתו,וכן של נבואת
חגי שלפניו ,הוא פשוט וברור ביותר :לפנינו נבואת נחמה וישועה לעם ישראל השב מן
הגולה ,נבואה עלבניין הבית ועל חזרת השכינהלירושלים הנגאלת,יחד עםבניה החוזרים
וממלאים אותה.
נבואות אלה,אי אפשרלקראןבימינובלילרעוד מהתרגשות,לנוכחשיבתציון שלימינו.
במראות זכריהן
גם המנורהוענפיהזית כסמלמדינתישראל ,מקורם
לאחרעיון בנבואות אלהניתן לומר ,שהן טומנות בחובןחידושים רבים ,הן בפרשנות,
הןברעיונות,הןבטעמי המצוות ,החגים והצומות,והן בשאלות נכבדות ,שאנועוסקים בהן
בימינו .נמשכתי להעמיק בנבואות אלה משעמדתי על כךשביום עשרים וארבעהלתשיעי
גרסאות קודמות של מאמר זה הן :א .חוברת בשם'יוםיסודהיכל ה" משנת תשמ"ה .שיצאה לאור
י המכון להכשרת מורים ליד ישיבת הר עציון באלון שבות ,בשיתוף עם מדרשת 'ראשית
עליד
ירושלים' .ב .מאמרבמגדיםי"ב .המאמר הראשון נכתב להסברת החנוכה ,ונבואותחגיוזכריהשימשו
לולעזר .המאמרבמגדים נכתבלפירוש הנבואותבחגיוזכריה .ותולדות החנוכה הם מסקנה חשובה
הנובעת בשולי הנבואות .יוסף אליצור עזרלי רבות בעריכת המאמר ,בהבהרת החידושים במבנה
נבואותזכריה ,ובהתקנה לדפוס .על כך,יבורך מן השמים .המאמר שלפניכם,יש בוקיצור ועריכה
מחודשת ,והוספות אחדות לעומתמגדיםי"ב.
.1שחלי הרבמרדכיברויאר,אחריביקור משפחתי ברומא :כולםמדבריםעל המנורה שסוחבים אותה
היהודים המובסיםוהנכנעים לרומא .והנההאימפריה הרומאיתאיננה ,והמנורההיא סמלה שלמדינת
ישראלבירושלים .אבלאנשים לאשמים לבלצדהשני של קשתטיטוס -שם מתוארהקיסר המנצח
עם ארבעת הסוסים שלו' .סוסים ומנורה' -מה פשרם אס לא מראותזכריה,שזכינו להם מחדש,
בדורנו?צ
www.daat.ac.il
163
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכלה'
(כ"ד בכסלו) בשנתשתיים לדריוש נאמרה נבואתחגי עלייסודהיכל ה'מיום זה ומעלה.
יוםייסודהיכלה' קדם לחנוכתבית חשמונאי דורותרבימן האםיש קשרביניהם?הייתכן
שלא?הייתכן שאיש לא ראה את נבואתחגי בכל הדורות? ואםכן -איך לאהזכירוה בקשר
לחנוכה?
הוספתי והעמקתי בנבואות אלה ,חיפשתי תשובות ,אף שמעתי רמזים אחדים מהרב
ישעיהוהדרי שליט"א .מצאתי שהגאון ר' יעקבעמדין בספרו 'מור וקציעה'(סימן תר"ע)
'גילה' את נבואתחגיזו (ראה להלן ,הערה ,)68פירש עלפיה את חנוכה,וציין אתנכונות
הדבר אף עלפי "שלא שיערוהו הקדמונים",ואילו בעל 'שפת אמת' ,הגאון ר'יהודהאריה
לייב מגור ,קשרהיטב את חנוכה עם סוכות ,בחריפותו*
מצד אחרהגעתי מתוךסיוריבהרייהודה ושומרון למסקנה הברורה ,שחודשי מרחשוון
וכסלו הם הם עונת הזית והשמן בארץ ישראל ,ומכאןדין הבאת הביכורים למקדש עד
חנוכה* מכאן גם הקשרבין הטבע של ארץ ישראל (עונת השמן)לבין הנס של חנוכה (פך
השמן הטהור).
מתוך כל אלה מצאתי את הפירוש שיובא להלן ,על נבואות חגי ועל מראות זכריה
ונבואתו ,ולבסוף גם את השחזור הכולל של תולדות החנוכה ,מראשימות עולם.
תחילה ,נבוא לבחון את נבואותחגי וזכריה ,ולשם הבהירות נעשה זאת עלפי סדר
הנבואותוהזמנים.
א .נבואות שנתשתיים לדריוש
.1אחד באלול
ככלל ,מתמודד חגי ,ובעקבותיו זכריה ,עם שתי בעיות בשלושה פרקי זמן .הבעיה
הראשונההיאהיעדרהרצוןלבנות אתביתה' ,אף שכברמלךדריושבפרס,וכברנכנסלשנתו
השנייה.דריוש תמךבשבי הגולה ובמפעלם,כפי שהתברר לאחר מכן גם לצריהם (עזרא ה,
ז) .אף עלפיכן לא החלושביציון לבנות אתביתה' .חוסרהעניין והרצון התכסוב'טלית
של צדקות' ,אשר קובעתכי לא הגיעה העת לבנות אתבית ה' ,ובלשון הנביא" :העם הזה
ב)21
אמרו ,לא עת בא ,עתבית ה' להבנות"(חגי א,
הנביא מפריך את טענת ה'עת' בכך ,שהנה ביחס למה שנוגעלענייניהם הפרטיים הם
סבורים ,שאכןהגיעה העתלבנותאיש אתביתוהיפה* אםכל אחדיכוללבנותלוביתמידות
ספוןבארז',אי אפשר שלאהגיעה העת לבנות גם אתביתה' ,כדרךשביטא זאתדוד במלכו
164
.2ראוילשים לב להכפלת ההדגשה שלהמילה'עת',יחדעםדמיוןהלשוןבצליל' :עת בא' '/עתביק,
וכן לשימוש בצורת המקור 'בוא' במקום פועלרגיל .לשון כזו שלשיר ופתגם מדגישה את עצמת
העת לבוא הגאולה,היא העתלבניין הבית?1
הוויכוח על שאלת 'עת בא' ,כלומר ,האםהגיעני
3י עלפי:ירמיה כב,יד.
www.daat.ac.il
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
ירםיסודהיכל ה'
בירושלים ,בבקשו לבנותהבית לה'" :ראה נאאנכייושבבביתארזים וארון האלהיםישב
בתוךהיריעה?צ" (שמואל-ב,ז ,ב) .לכן מטיח בהםחגי" :העת לכם אתם לשבת בבתיכם
ספונים והבית הזה חרב…יעןביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו" (חגי ד ,ט).
מכיוון שכל אחדנוטה לבנותלובית נאה ולשקועבד'אמותיו*איןלבולענייניהציבור,וכל
שכןשאין הדעת נוטה אל עבודתה'.
י בצורת קשה*בכךעומדה'לזעזע
תגובתה' למצבזההיאפגיעה ברווחההכלכליתעליד
את השקועים בבתיהם ובשדותיהם ,ולעורר אותם לחשבון נפש ולבדיקת הדרך" :ועתה כה
אמרה' צבאות,שימו לבבכם עלדרכיכם .זרעתם הרבה והבא מעט,אכילואין לשבעה ,שתו
ואין לשכרה,לבישואין לתםלו ,והמשתכר משתכר אלצרורנקוב…יעןביתי אשר הוא חרב
ואתםרציםאישלביתו -עלכןעליכם כלאושמיס מטל ,והארץ כלאהיבולה .ואקרא ערב
על הארץועלההריםועלהדגןועלהתירושועלהיצהר,ועל אשרתוציא האדמה,ועל האדם
ועל הבהמה ,ועל כליגיעכפים"(חגי א ,ה-ו; ט-יא).
.2עשרים וארבעה באלול
נבואתחגי עשתה אתרישומה בקרב העם":וישמעזרבבלבן שלחיאלויהושעבןיהוצדק
הכהן הגדול וכל שארית העם בקול ה' אלהיהם ,ועל דברי חגי הנביא ,כאשר שלחו ה'
אלהיהם.וייראו העםמפניה'…ויער ה' את רוח זרבבלבן שלתיאל פחתיהודה ,ואת רוח
יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ,ואת רוח כל שארית העם ,ויבאו ויעשו מלאכה בבית ה'
צבאות אלהיהם' ביום עשרים וארבעה לחדש בששי ,בשנת שתים לדריוש המלך"
(חגי א,יב-סו).
מלאכהזו אינה ,כנראה ,אלא הכנות בלבד ואיסוף חומרים וכליםלבנייתבית ה',כפי
שפירשו רש"י ורד"ק,וכפי שיש להבין את מושג המלאכה בחלק מהמקומות גם בתחילת
מעשה המשכן (שמות לו ,ו-ז) ',שהרי אתהבנייה ממש החלו רק בחודשהתשיעי (כסלו),
שיבואר להלן6.
כפי
.3עשרים ואחדבתשרי
הבעיההשנייה שבה נאבקחגי,היא תחושת הקטנות :ככל אשריעשולבניין הבית ,לא
יוכלהביתשייבנהלהידמות כלללהודקדומים שלהבית הראשון,שהרי לאעלו כלישראל
לארצם,ואין הממלכה עצמאיתבידם.
.4
עלפי חלוקת הפרקיםשייך התאריך הזה למעלה ,לראשית עשיית המלאכה בבית ה' .אולם לפי
המסורה שלנו ,התאריך הזה ( 24ל )6 -והתאריך הבא( 21ל)7-שייכים להמשך ,לנבואה הבאה.
.5מלאכת המשכן ,וגם רבות ממלאכות השבתהן מלאכות של הכנתחומרים,בגדיםוכלים ואףאיסופם
והבאתםכידוע .ראהמשנה .שבתפ"ז מ"ב,ועוד.
.6כך גם מבואר בתלמוד הירושלמי ,ראש השנה ,פ"א ה"א ,לדעת ר' אלעזר בן חנניה .אמנם ,לדעת
האמורא"חיפא"(אוליקיצור של שם אמוראמחיפהכמור'אבדימידמןחיפה) התחילובשישילבנות
ממש ,ונבואותתגי הפוכות בסדרן -תשיעי הואסיוון -אךדעהזו ,שתכליתהלקיים אתמניין שנות
דריוש מתשרי ,מוקשה ,ונדחית גם בתלמודהירושלמי שם.
www.daat.ac.il
165
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכלוו'
תחושה עמוקהזו באהלידיביטוי בתיאורהניסיון הראשוןלייסודבית ה'בימי כורש,
בשנההשנית לבואם שלשבי הגולה":ורבים מהכהניםוהלויםורגושי האבותהזקנים אשר
ראו את הבית הראשון ביסדו -זה הבית בעיניהם -צ'כים בקול גדול ,ורבים בתרועה
בשמחהלהרים קול*ואין העםמכירים קולוזרועת השמחה לקולבכי העם,כי העםמריעים
תרועהגדולה והקול נשמעעד למרחוק" (עזראג,יב-יג) 7.אותה התופעה נזכרתגם בקריאת
התיגר שלזכריה":כימיבזליום קטנות -ושמחו וראו את האבן הבדילביד זרבבל ,שבעה
,וכדברירש"י ורד"ק שם).
אלה.עיני ה' -המה משוטטים בכל הארץ"(זכריהד,י
תחושת הקטנות וחטאהבכי הם המוקד של נבואתחגיהשנייה ,בעשרים ואחד בחודש
השביעי (תשרי) ,כלומרביום האחרון של חג הסוכות(ביום הערבה ,הנקראבפינו 'הושענא
רבא')":מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ,ומה אתם רואים אותו
עתה הלוא כמהו כאיןבעיניכם .ועתה חזק זרבבל נאם ה' ,וחזק יהושע בן יהוצדק הכהן
הגדול וחזק כל עם הארץ נאם ה' ,ועשו,כיאני אתכם נאם ה' צבאות" .ואם תשאלו :ומה
לעשות? באה התשובה מיד בפי הנביא" :את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים,
ורוחי עומדת בתוככם ,אלתיראו"(חגי ב ,ג-ה ,וכפירוש רד"ק ואבן עזרא לפסוק ה).
כאן מפליגה הנבואה להבטחת מהפכה בעולם ,כבוד מלא לישראל ,היפוך התלות של
ישראלבגויים למצב שבויבואוכלהגויים לכבד אתישראל ואתביתה' ,ולבסוף שלום אמת
מאתה'.
הבטחות אלה ,תחת הכותרת "עוד אחת מעט היא" (שם ,ו) ,לא נתגשמו כללבימי
זרובבל ,ועד תומן לא נתגשמו גם עד היום .אבן עזרא בפירושו לחגי (ב ,ט) תולה זאת
בתנאי ,עלפי נבואתו המקבילה של זכריה (סוף פרק ו') ,נבואה אשר חותמת את סדרת
נבואותזכריה בשנתשתייםלדריוש,במקביללחגי ומעטאחריו "-והיה [כלזה] אם שמוע
תשמעון בקול ה' אלהיכם".
.4אחד במרחשוון -נבואתצמדיה
השמיני8
נבואתו הראשונה שלזכריה היא בראש החודש
כלומר,מיד אחרי נבואתחגי
השנייה.עיקרה -קצףה'על אשראינם שומעיםלדבריהנביאים (והכוונה ,כנראה ,לנבואת
חגי) ,וחוזרים הם על מעשי אבותיהם ,אשר לא שמעולדברי'הנביאים הראשונים'(נביאי
בית ראשון).זכריה מבקשומפציר בהם" :אלתהיוכאבתיכם("…זכריה א ,ד),ומזכיר להם
שאבותיהם כברהכירו בטעותם ,בגלותם ,כמפורשבזכריה א,ו":וישובוויאמרו :כאשר זמם
ה' צבאות לעשותלנו,כדרכינו וכמעללינו,כן עשה אתנו".
.7
*8
166
סמינות הפרשיות להתערבות צרי יהודה ובנימין בבנייה מיד אחר כך ,מאפשרת את ההשערה,
שהתגברות הבכי על השמחה אולי גרמה לכך שלא התאמצו כל כך למהר לבנות ,ולפיכך הצליחו
יה'.
הצוררים להשביתם ממלאכתם,כיגבר חטאהבכי גםבעינ
"בחודש" משמעויום החודש ,ובדרךכלל הכוונה לראש חודש ,כמו בשמותיט ,א; שמואל-אכ,יח;
שם גה,ועוז
www.daat.ac.il
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
בכך נפתרת חידת הקיצורהמאפיין את נבואת הפתיחה שלזכריה ,שחסר בה ,לכאורה,
העיקר:מהידרישתו שלזכריהמשומעיו?והפתרון פשוט:זוהינבואה אשר נשענתעל נבואת
חגי שלפניה ,ודוחפת את השומעים לקיימה לאלתר ,כפי שאכן קרה בעשרים וארבעה
לתשיעי 9.גם הפסוקים בעזרא מחזקים דעה זו בהקדימם אתחגי לזכריה (עזרא ה ,א):
"והתגביחגינביאה[נבי~אקרי]וזכריה בר עדנאנביאיא[נבייאקרי] ."…ושם (ויד)":ושני
יהודיאבנין ומצלחין בנבואתחגינביאה[נביאקריןוזכריה בר עדוא.",..
.5עשרים וארבעהלכסלו ' -שאלנא אתהכהנים תודה לאמר'
בעשרים וארבעה לחודשהתשיעי (כסלו) חוזרחגיהנביא אלהבעיה הראשונה שהעלה
חוסרהרצון לקום ולבנות אתביתה',מפני שכל אחד שקועבעסקיו.ולפיכך באהעליהםהבצורת,כדי לעוררם ולהוציאם מן השקיעה בהצלחתם הפרטית.
נבואהזומיום עשרים וארבעהלתשיעי פותחתבמעין'חידון'לכוהניםבענייני קודשים
וטהרות" :שאל נא את הכהנים תורה לאמר :הןישא איש בשר קדש בכנףבגדוונגע בכנפו
ן ואל שמן ואל כל מאכל -היקדש?ויענוהכהניםויאמרו :לא2
אל הלחם ואלהנזיד ואלהיי
ויאמרחגי :אםיגע טמא נפש בכל אלה -היטמא?ויענוהכהנים ויאמרו :יטמאו"(חגי ב,
יא-יג).
בגמרא התפרשו השאלות פירוש הלכתי ,ונחלקו חכמים ,אם טעו הכוהנים או השיבו
ז ע"א) ,ודברזהתלוי בשאלה האםחגי שאלעל"חמישי בקודש",
נכונה (פסחיםטזע"ב -י
כלומר אם נפסל הנוגעהחמישי לאב הטומאה ,או שחגי שאל רק עלהרביעי',
אך אבן עזרא פירש את השאלות על דרך הפשט" :הנה התבררשאין כוח בקודש לקדש
י מגע אמצעי ,ככוח טמא נפש לטמא .וזההיה דרך משל ,דרךנתן
מה שלאהיה קדוש עליד
אלדויד שתפסובדבריו …בעבור שהםבוניםבית לשבתםובית ה'חרב( "…אבן עזראלחגי
ב,יד).
לפי אבן עזרא חוזרת אם כן הנבואה לראשיתה :עצלותם של שבי הגולה ושקיעתם
בבעיות אישיות גוררת את תוכחת הנביא ,המשתמש בדבריו במשל הלכתי :הטומאה
מתפשטת בקלותיתרמן הקדושה ,אומןהטהרה.יי הטהורהנוגע בטמא נטמאעלידו,ואינו
מטהרו12.
.9לכן גםאין צורך לומרשלפנינו רק חלק מן הנבואה,כפי שפירש ר"מ זר-כבוד במבוא לידעת מקרא'
עלזכריה.
סך .כל זה אם נגע הקודש בכנף הבגד אל הלחם ואחר כךייגע זהבנזיד ,וזהביין,והיין בשמן .אךלפי
הפשטיש לפרש ,שכל אחד מהםנגע בקודש או בטומאהבפני עצמו ,ונטמא אך לא נתקדש.
ו" .1להתקדש" -במקומותרבים פרושו :להיטהר.כגון :שמותיט ,כבועוד.
.12כלל זהנכון בכל הדברים ,למעטמים ,שבהיותם מטהרים טומאה ,מטהרים הם גםמיס טמאים על
י מגע מחבר.ניתן להסביר מבחינהרעיונית שרק במים ,שהםמחיים את הנפש ,ואף מטהרים את
יד
.
ם
י
מ
י
ו
ס
מ
הטהרה
ם
י
א
נ
ת
ב
,
ף
ו
ג
ה
מתפשטת
www.daat.ac.il
י.
167
,באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
לפיכךלמדנו שהופעת הקדושהבעולם תובעת מאמץ ומעשה שלבני אדם,ואינהמופיעה
מן השמיםבלעדיו.בהיעדר המאמץהאנושי מתפשטת רק הטומאה .עלכן טמאים הם כל
הקרבנותשמקריביםעל המזבחבהיעדר המקדש,מפנישאינםחפציםלבנותו ,והםממתינים
שיבוא מעצמו,אולימן השמים.
אךמן השמים מופיעה הבצורת כתגובה על עצלותם ואנוכיותם".
.6סיום נבואתתגי
באותו היום ,עשרים וארבעה לתשיעי ,ניבא חגי נבואה נוספת -שהיא גם נבואתו
האחרונה -ובה הוא משלים אתדבריו מןהיום האחרון של חג הסוכות ,לאמור :מתקרב
יום השחרור משלטון הזרים .רש"י מפרש זאת על נפילת מלכות פרסבידייוון ,ורומז
לישועת חשמונאי,עניין שהרחיב בו רש"י במפורש בנבואת זכריה ,וכדלהלן .אבן עזרא,
פרס ,אלא "שלא
לעומת זאת ,אמר,כ
ייםא"כ.ן4יהיו כנראה מאורעותמפליגים גםבימימלכווי
מצאנוספרים הקדמונ
"עץהזית לא נשא"
מפני מה חותמת נבואתחגיבעשרים וארבעהלתשיעי (כסלו)?מפני מהיוםייסודהיכל
ה' הוא דווקא בוביום או למחרתו? האםיש קשרבין כל אלהלבין חנוכתבית חשמונאי
באותו תאריך (או למחרתו) כעבור כמה דורות?
מים נטהרים אונכשריםלטבילה במגעבמים טהורים באחדמןהאופנים הבאים:
ימי גשמים בשעת הגשםומידאחריו (מקוואות ,פרק א').
א .בטיהורמיגבים עליד
י ארבעים סאהמי גשמים במגע כשפופרת הנוד או בעירוב מקוואות
ב .בטיהור מים שאובים עליד
(שם ,פרקו').
ג.בצירוףמי גשמים נוטפים לזוחלים והפיכתםלמימעיין ,אלא אםכן רבו הנוטפים (שם ,פרקה').
י השפיכההשנייה(ידיים ,פרקב').
ד.בטיהורמינטילתידיים הראשונים עליד
ן דעת מקרא
.13בכךנפתרוקשיי הנבואה הזאת,ואיןעודצורך בכלהפירושים המסובכים שתלובה.עיי
לחגיב,יב-יד ,ושם מראה מקומותלפירושיםרחוקים .אך גםפירושו קשה,כיאיןבחגיובזכריהזכר
168
לבעיה שלעמי הארצות.
ת
ו
כ
ל
מ
ש
,
ה
ט
ש
פ
כ
ס
ר
פ
ל
"
ז
ח
ת
ט
י
ש
.
ך
י
ר
א
ת
ה
ט
ק
ו
נ
ת
ק
ו
ל
ח
מ
ב
ן
כ
ש
בימי
רש"י
4ו .מחלוקתםזו קשורהאולי
הביתהשני -ל"ד שנים,ודריוש הוא ארתחששתא (עבודה זרה ט ע"א,וברייתא דסדר עולם רבא),
ולפיכךניתן לומר עלנפילת פרס "עוד אחת מעטהיא"(חגי ב,ו).ואילו אבן עזרא מפרש כאןבחגי
ב ,כב ,שארתחששתא אחרי דריוש (שלא כפירוש המיוחס לראב"ע ,למשל בעזרא ז ,א) ,ולפיכךיש
לפרש את הנבואה על תקופת פרס ,אלא שאבדו הספרים .אבן עזרא מבין כנראה ששיטת חז"ל -
מדרשהיא,ואיננה מתכוונת לפשוטו של מקרא ,וכדברי רז"ההלוי בעל המאורבסוגיית ראש השנה,
ב-ג ,ודו"ק ,ואכמ"ל.
www.daat.ac.il
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסרדהיכל ה'
פסוקי המפתח לכל השאלות הללוקשורים בבצורת הקשה שפקדה את הארץ":שימונא
לבבכם מןהיום הזה ומעלה ,מיום עשרים וארבעהלתשיעי ,למןהיום אשריסדהיכל ה'
שימולבבכם .העודהזרעבמגורהועדהגפן והתאנהוהרמון,ועץהזית לא נשא,מןהיום הזה
אברך"(חגיב,יה-יט)5.י הסיבה לתאריך בכסלואיננה השהייתהזריעה של תבואות החורף
מחמת בצורת(כפי שמפרש ר"מ זר-כבוד ,דעת מקרא ,שם)י אףעלפי שזוכמובן השערה
סבירה.הסיבההגלויההיא ,כאמורלעיל ,שעונתהזיתהיא האחרונהבעונות שבעתהמינים,
הבד*16
וזמנה מתשרי עד כסלו ,ובכלל זה גםדריכת השמןבבתי
בסוף החודש התשיעי מסתיימת עונת הזית והשמן ,ולפיכך גם תם לוח הביכורים של
שבעתהמינים .לא בסוכות,כי אם בחנוכהו "חג הסכת תעשהלך שבעתימים באספךמגרנך
ומיקבך" (דברים טז,יג) -אבלהיצהר מתחיל רק בסוכות ,ונגמר בחנוכה.
אותה שנה -שנת בצורת חמורההייתה.ביחסלגורןוליקבניכרהיה הדבר כבר בחודש
הששיוהשביעי (אלול -תשרי)* אבלעונתהזית רק התחילהאז,והיבול טרם נמדדש בפרק
ב ,טו ,מוסרלנוחגידין וחשבון מפורט ומלא עלהיבול הממוצע בגרנות (חמשים אחוז)
ואחר כךביקבים (ארבעים אחוז).מכיוון שסיכוםהיבול חשוב מאודבעיני הנביא,כבעיני
שומעיו ,מובן הדבר שרק לצורך סיכום עונת השמן המתינה הנבואה עד לסוף החודש
התשיעי7.י
"מן היום הזה אברך"בפי חגי,אין פירושו ,שעכשיויישא הזיתפריו במאוחר8,י אלא
שמכאןואילך ,עםיסודביתה'.תתחיל שנה מבורכת ,שנה שבהיזרעואולי מאוחר ,אךיהיה
קציר מבורךואסיף מלא .אמנם רקבניסן שאחר כךיוכלו הבריות להתחיל לראות שהשנה
הייתה טובה ,אךייתכן שכבר בשבטהבינו זאת ,בעקבותכמויות הגשםשירדו.
יום ייסוד היכל ה'ע ככל הנראה ,לא היה בעשרים וארבעה לתשיעי אלא למחרתו,
בעשרים וחמשה,שהריחגי אומר עלעשרים וארבעהלתשיעי שהוא" :מטרם לוס אבן אל
אבןבהיכל ה'" (ב,טו).
כלזהמוביל אותנו אל נבואתזכריה שנאמרה בעשרים וארבעה בשבט,חודשייםבדיוק
לאחר נבואתחגי האחרונה ,נבואה אשר תוכנה נחמהוישועה ,וכדלהלן.
.15למשמעותה הנוראה של מכהזועייןיואל ,א-ב;ירמיה,יד.
.16גםהיום נמשכתדריכת השמןבבתי הבד בשומרוןובגליל ,עד סוףכסלו .באזורבנימיןסיימו באחת
השנים האחרונות אתדריכת השמןבדיוק שבועלפני חנוכה.
ה
נ
ו
מ
שהוא
מה
ד
ב
ל
מ
,
ן
ו
ו
י
ס
א
ו
ה
תשיעי
.17זאת סיבה מכרעתלדחיית הדעה (דעת 'חיפה') שהתשיעי
לפי תשריושישילפיניסן -ירושלמי ,ראש השנה ,פ"א ה"ה.
.18פלא הוא ,שהרד"ק(חגיב,יג) ,שעמדעלענייןהזיתועונתו,היה הדבר קשהלו,מפנישהביןכיהזית
ישאפריו למחרת .אך בפשטות נראה ,שזהיבוא רק בשנה שלאחריה*
www.daat.ac.il
169
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
ירםיסודהיכל ה'
.7עשריםוארבעה לשבט -מראותזכריה
"ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חודש ,הוא חודש שבט" ,ניבא זכריה בנבואות
המראות שהן נבואות נחמה וישועה (זכריה א,ז -ו ,ח) -ומראה המנורהוהזית במרכזם
של כל המראות .במראות אלה ,מבנם ומשמעותם נעסוק עתה בצורה מפורטת.
ב .מראותזכריה כמבנה כולל של מנורה
בבדיקה מדוקדקת של מראות זכריהאניתן לאתרבבירור חמישה מראותכפולים:
א .מראה הסוסים (א,ז-יז) עם מראה המרכבות(ו ,א-ח) -מראה אחדהוא.
ב .מראה חבלהמידה (ב ,ה-ט) ומראההמגילה העפה (ה ,א-ד) -אחד הוא.
ג .מראה הקרנות (ב ,א-ב) ומראה החרשים (ב ,ג-ד) -אחד.
ד .מראה האיפה והאישה היוצאת (ה ,ה-ח) ,עם מראה הנשים היוצאות (ה ,ט-יא) -גם
הוא אחד.
ה .בתוך כל המראות מוצאים (באמצע ,פרקים ג-ד) את מראה המנורה על שבעתנרותיה,
גולהעל ראשהושיבוליזיתיםמצדיה ,ואת מראה האבן (הראשה /הבדיל) ושבעתהעיניים
אשר עליה -הםעיני ה' המשוטטות בכל הארץ .גם זוג מראות זה מראה אחד כפול
הוא :המנורה -מכוונתליהושע הכהן הגדול ,והאבן -לזרובבלבן שאלתיאל פחתיהודה.
שני אלו -יהושע וזרובבל -הם גם"שניהזיתים"(ענפיהזית)",שניבני היצהר (הכוהן
הגדול וה'מלך' ,הנמשחים בשמן9י) העמרים על אדון כל הארץ",ובניין הביתהשני וישועת
ישראל מבוססים על שניהם כאחד ,כאמור גם בפרק ו' בנבואת העטרות המסיימת את
המראות.
ההצעהשברצוננולהציע לאור מבנה המראותהיא ,שכל מראותזכריה נראולעיניובחזון
הנבואה כמסודרים במבנה של מנורהינ וקניה" :שבעה נרותיה עליה"" ,ושניםזיתים עליה
אחדמימין הגלה ואחד על שמאלה"!
ישלפנינו,ביסודו של דבר ,שבעיחידות (בעקבות תרגוםיונתן לשבעתהעיניים[ג ,ט]
כשבעהחזיונות,ועלפידעתו שלר"יאבןכספי ,הסבור שמראותזכריה שבעה המת):יחידת
170
א .ראהפירוט במאמר המקוריבמגדיםי"ב.
.19ראהרש"י ,אבן עזרא ורד"ק במקום,וכן ראהזכריהו,יב-יג;חגיב ,כב-כג ,ובמפרשים.
.20ה'מנורה' הוא שמו של העמוד האמצעי המרכזי ,ראה שמות כה ,לא-לה…" :מקשה תעשה המנורה
ירכה וקנה,גביעיה כפתריה ופרחיה ממנהיהיו .וששה קניםיצאים מצדיה ,שלשהקני מנרה מצדה
האחד ,ושלשהקני מנרה מצדההשני …ובמנרה ארבעה גבעים משקדים ."…המנורה וקניה כמראה
נבואיכולל ,ממשיכהלהופיעבתולדותינובעיקר בקבלה,ויעידו עלכך המנורותהמצוירות עםפרקי
תהילים ,המפארותבתי כנסתרבים,ופסוקיתהילים מסודרים לאורךהקנים.
ן במבוא של דעת מקראלזכריה ,וראה שם דעות שונות,וביתר הרחבה במבואו של ר"מ זר-כבוד
,21עיי
לפירושו עלחגיזכריה ומלאכי,שיצא בהוצאת קרית ספר,ירושלים תשי"ז ,עמ' .64-61 ,42-30
www.daat.ac.il
'באורך נראה אורי
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
מראות אחת במרכז,ומשניצדיה שלוש ושלושיחידות של מראותבאופןסימטרי המשלים
זה אתזה.בנוסףלכךישנהלדעתנו אפשרות שלשני מראותנוספיםמשניצדי המנורהוקניה
הם"שניםזיתים" אשרמימין המנורה ומשמאלה*בכךנפתרים הרבהקשייםחמורים ,שנתחבטו בהם המפרשים במראותזכריה .אם נקבל,
שלפנינו הזון אחד ,ששיערו החזרת מרכות השכינה לירושלים ,בדמות מנורת זהב בעלת
שבעהקנים -מראותנבואה(.זו נבואה דומה אך מהופכתבכיוונהלחזוןהסילוק של מרכבת
השכינה ביחזקאל פרקים ח'י"א)
לאור זהנציג את המבנה של נבואת המראות בכללותה,כפי שהדבר עולהמדברינו עד
המראות להלן22.
כאן ,ומתוספתניתוח
מבנההמגאיה כמראה מנודה
הסוסיםן הקרנות והחרשיםן חבל המידהן המנורהן המגילה העפהן האיפה והנשיםן המרכבות
"י
עשרת המראותהבודדיםיוצריםכאןמנורה של שבעיחידותבאופן הבא :מראההסוסים
מן הצד האחד מקביל אל מראה המרכבות בצד השני(שני קנים); מראה הקרנותיחד עם
מראה החרשים (שקשורים זה לזה בקשרים פנימיים) מן הצד האחד ,מקביל אל מראה
.22על מנת להקל עלהמעיין נתעלם כאןבאופןמכוון מגוני-משנה,שאוליקיימים בפרטיםמסוימים,
ומבעיות אחדות בחלוקת המראותובצירופיהם .מבנה מורכביותרמופיע במאמר שהתפרסםבמגדים
י"ב.
www.daat.ac.il
171
,באררך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
האיפה ומראההנשים (שגם הםקשוריםזהלזה) בצדהשני(שניקניםנוספים); מראה חבל
המידהמקביל למראההמגילה העפה(עודשניקנים); והעמודהמרכזי באמצע ('המנורה")2
מורכב משני מראות מצורפים -מראה האבן ליהושע הכהן הגדוליחד עם מראה המנורה
לזרובבל פחת יהודה .כפילותזו בעמוד המרכזי מוסברת בכך ,שאכןיש כפילות בהנהגה
הלאומית ,ובמקביל למלוכה ישנה הכהונה,כפי שמתפרשהעניין במראה שתי העטרות:
"והוא [זרובבל ,ראה :ד ,ט]יבנה אתהיכל ה' והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו ,והיה
[יהושע] כהן על כסאו ,ועצת שלום תהיהבין שניהם"(ו,יג)*
נבואת העטרותשבסיום המראות(זכריהו ,ט-טו)
נבואה זו ,שגם היא מאותו היום (עשרים וארבעה לשבט) ,שונה באופייה מנבואת
המראות:היא ארצית ,קצרהותכליתית ,כמו נבואתו הפותחת שלזכריה.היאמזכירה שמות
יזרובבל
ומעשים ,ומבשרת צמחגאולה ושלוםעלידייהושעבןיהוצדקהכוהןהגדולועליד
(כפי שמשתמעב"עבדי צמח" ,ראהזכריהג ,ח).
יש לראות בנבואת העטרות אתהסיום והחתימה של נבואת המראותכולה .פסוקהסיום
בנבואהזו הואלפיכך פסוק התנאי החותם ,שבותלויה נבואת המראות כולה עלישועותיה
ונפלאותיה":והיה [כלזה] אם שמוע תשמעון בקול ה' אלהיכם"(ו ,טו) .נוסחהזו ,שבדרך
כלל משמשת לפתיחה ,ככל משפט תנאי ,ובמקורה פותחת את פרשיות התוכחה בספר
דברים 24,משמשת כאן כאות אזהרה חותם .כלומר :כל הנבואות וההבטחות המפליגות
שנזכרובחגיובזכריהתלויותבהתנהגות שלישראל אםישמעו בקול ה'*הפוטנציאל לגאולת
ישועה ופלאותנתון מאתה'; מימושו והוצאתו לפועל -בידבני אדמו
בכך חותםזכריה את נבואות השנההשנייה באותורעיון שבו פתח,ומציבתנאי עלגבי
נבואות ההבטחה שלחגי,כדברי אבן עזראבפירושו עלחגי (ב ,ט)*מעיןזה אומר גםריש
לקיש בגמרא25,שאילו עלו כל ישראל כחומהבימי עזראהייתה שורהשכינה עליהם ,ושוב
לאהיוגולים.
לעומת זאת מפרשרש"י(ולעתים גם רד"ק) את הבטחות ההרעשה שלהגויים עם הכבוד
י החשמונאים,וכךהוא אומרבחגיב,ו'":עוד אחת מעטהיא'
והשלוםשיבואולישראלעלימ
2ל1
.23ראהלעיל ,הערה .20
.24דברים כח ,א":והיה אס שמוע תשמע בקול ה'אלהיך,"…וכן:דבריםז,יב; ח,יט;יא,יג; כח,טו.
.25יומא טע"ב":רישלקישהויסחיבירדנא .אתא רבה בר בר חנהיהבליהידיה .א"ל :אלהאסנינאלכו,
דכתיב 'אם חומההיא נבנהעליה טירת כסף ואם דלתהיא נצורעליה לוח ארז'(שירהשירים ח ,ט).
אם עשיתם עצמכם כחומהועליתם כולכםבימי עזרא ,נמשלתם ככסףשאין הרקב שולטבו.עכשיו,
שעליתם כדלתות ,נמשלתםכארז שהרקב שולטבו .".*..החטאהגדול שגרם את חולשתביתשני ואת
חורבנולפיר' שמעוןבןלקיש,היה זה שלאעלו לארץ ישראל כאשר נתבקשוויכלו ,בראשיתהבית
השני*
www.daat.ac.il
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
םיסודהיכל ה'
יו
משתכלה מלכות פרס,זו המושלתעליכם',עוד אחת' ,תקום למשולעליכם להצרלכם,מןמלכותאנטיוכוס,ו'מעט'יהאזמן ממשלתו',ואנימרעיש'בנסיםהנעשיםלבניחשמונאי' ,את
השמים ואת הארץ',יבינו ששכינתי שורה בבית זה,ויביאו תשורת זהב וכסף כאשר כתוב
גוריון"26.
בספריוסףבן
קצת קשה לומר שמזרובבל עד שמעון החשמונאי " -עוד אחת מעט היא" ,אך אפשר
מבחינהרעיוניתוהיסטורית לשלב אתדברירש"יואבןעזרא,ולומר,שבימיזרובבל לאזכו,
י החשמונאים.
כי לאהיוראויים אוכי לאעלו כולם ,ועלכןהתקיימה נבואהזו רק עליד
2
7
ל
ב
ב
ו
ר
ז
ל
י לא חזרה מלכות בית דוד כנבואת 'צמח'
ואף
אמנם גם היא לא בשלמותה,כ
נסתלקה,אולי בחטאי הדור הראשון.
הקשר בין נבואת חגי לבין חנוכה לפי רש"י הוא אפוא ישיר -החשמונאים הם
המשלימים אתייסודוובניינו של הביתהשני ואת השראת השכינה בתוכו ,עם חילוצה של
יהודה משלטוןזריםבימי שמעוןהחשמונאי .האםכךהבינוופירשוגםבני הדור החשמונאי?
קשה לדעתבביטחון ,אךנראהלישכןש ובכלאופן ,האס מקרה הואכיחנוכתביתה'בימיחשמונאי בכ"ה בכסלונראית כה מתאימה לנבואתחגי האחרונה שנאמרהבעשרים וארבעה
לתשיעי (כסלו) ,ערבייסודהיכל ה'?2
.26באמת בספריוסיפון המיוחס לרגמ"ה (ראהדיון בהקדמתו של פרופ' פלוסר לספר ,הוצאתביאליק,
עמ' )214מופיעהיציאת אש ה' מהמזבח…":וירדו הכהנים וישאו המים בחפניהם,וילכו אל ההיכל
ויזרקו המים על המזבח ,ועל העולה ,ועל העצים.ויהי בעשותםכן ותבער פתאום אש נוראה מאוד
ותלהט הלהב ,והאש אוכלת והולכת ומתחזקת מאוד,וינוסוהכוהניםמןהביתכי לאיכלולעמודמפני
האש.כי האש לוחכת את העולה ואת העצים וסובבת בכל הבית ומטהרת את הכלים ואת ההיכל.
ואחריכןנגרעה האשמןהבית ,רק על המזבח נשארה כמשפט.ומהיום ההוא והלאהנתנועציםעליה
ותהי האש תמיד על הגולה השנייה" .זאת עלפי חשמונאים-ב א ,כב" :ואחר אשר הוכן הדרוש
לזבחים אמר נחמיהלכהנים לזרוק מן המים על העצים ועל אשרעליהם ,וכאשר נעשה הדבר הזה
ועברזמן מה והשמש המעוננתלפני מזה זרחה ,התלקחה אשגדולהוכולם השתוממו".כל זאתבניגוד
להבנה המקובלתבדברי חז"ל בגמראיומא ,כא ע"ב" :אמר רב שמואל בראיניא:מאידכתיב 'וארצה
בו ואכבד'וקרינן 'ואכבדה'(חגי א ,ה) ,מאי שנא דמחוסר ה"א? אלו חמישה דבריםשהיובין מקדש
ראשון למקדששני ואלוהן :ארון וכפורתוכרובים ,אשושכינה ורוח הקודשואורים ותומים" (אמנם
הגמרא שם מבארתשהייתה אש גם במקדששני ,אךהיא לאסייעה את השכינה).ישלציין ,שרש"י
לא היסס לפרש את הנבואותבחגי עלפי ספריוסיפון,ובניגוד לפשטות הגמראודברי חז"ל,דהיינו,
שחזרה השכינה ושרתהבביוןשני ,על כלפניםבימי החשמונאיס.
.27גםרש"י ורד"ק וגם אבן עזרא תופסים כנראהכרישלקישביומא ט ע"ב ,ולא כר'יוחנן שם ,הסובר
שביתשני לאיכוללהיחלץמאופן הקמתו בחסותמלכי פרסואי אפשרהיה שתשרהעליושכינהכלל:
"כי אתא לקמיהדרבייוחנן ,אמרליה :לאוהיינו טעמא,דאינמיסליקו כולהובימי עזרא לאהוויא
שריאשכינההיה במקדששני,דכתיב':יפתאלהיםליפתוישכןבאהלי שם' (בראשית ט,בז) אףעל
פידיפת אלקיםליפת,איןהשכינה שורה אלאבאהלי שם".רש"י שם" :שזכופרסיים לבנותביתשני.
ואין שכינה שורה אלא במקדש ראשון שבנה שלמה שבא מזרעו של שם" .באמת פסוקיחגי וזכריה
כפשוטםמוכיחיםכדברי ר"שבןלקיש והם קשים מאוד עלר'יוחנן,ותימהאיך לא הקשועליו משם,
וצריךעיוןו
www.daat.ac.il
173
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
ירםיסודהיכל ה'
נבואת מראותזו שלזכריה ,שכולה נחמה וגאולה ומראות הישעמלווים אותה ,מעידה
בבירור ,שאכן בכ"ח בכסלו התחילו לבנות אתביתה :בסמוך ובצמידות לנבואה שלחגי
(הראשונה)מיום כ"ד בכסלו 28.מסתבר גם שבגלל התחלתהבנייה שלביתה',בית המקדש,
זכו לנבואות הנחמהוהישועה ,במראותזכריה.
י
מתוכנה של הנבואה ברור ומודגש גם עד כמה חשובומרכז
מקומם שלהזית והשמןי
2
9
.
י
נ
ש
שיבוץהזיתים והמנורה בנבואת הגאולה וחזרתהשכינה אלבית
זאת,שנים רבותלפני
חנונתחשמונאיפ
ג.ייסוד החנוכה
שמונתימי החנוכהמציבים לפנינו שורה ארוכה של שאלות קשות ,המצטרפות לכלל
חידה מסועפת .עםרוב השאלותכבר התמודדורבים,ראשוניםואחרונים ,אףהעלוהסברים
שוניםליישבן .אך כמדומה ,שהתשובות שניתנו הן חלקיות ,מתייחסות לכל שאלה באופן
מקומי,ואין בהןכדי לתת תשובה אחת מקיפה למכלולכולו.
בדברים שלהלן מוצע פתרוןמקיףוכולללחידה מסועפתזו,פתרון שמבוססעלנבואות
הגיושדיהשנים דגות טרם נצחונותביתחשמונאי.
מאי חנוכה?
נציב מחדש ונחדד את השאלות העיקריות העולות ביחס לחג החנוכה .במידה רבה
תלויות שאלות אלו בהבנת מהותו ושורשיו של חג זה ועל מה נקבע :ההבנה הראשונה,
הפשוטה והמקובלת ,עולה מעצם השם 'חנוכה' -חג הקשור לחידוש העבודה במקדש,
וחנוכתועלידיבני חשמונאי במשך שמונהימים ,לאחרשהיה מחולל במשך שלוששנים.
4ל1
.28ראוילציין,כי זמן שווה עברבין ראשית נבואת חגילבין סופה (אחד לששי עד עשרים וארבעה
לתשיעי),ובין ראשית נבואתזכריהלבין סופה בשנה ההיא ,שנת שתיים לדריוש (אחדלשמיני עד
עשרים וארבעה לאחדעשר),ובשניהמקריםזהו הפרש של ארבעהחודשים פחותשבוע.גםזה מחזק
את הקשרביןשניהנביאים ,אף עלפי שלא ברורהלגמרי המשמעות של הזמן .ארבעה חודשים הם
שליש של שנה ,אבל מדוע דווקא שליש של שנה?ואולי המחזור החקלאי שלהיבול בבצורתהכתיב
את מסגרת הזמןלחגי .ומכוחזה גםלזכריה.
.29המנורה בקודש והכרובים בקודש הקודשיםהיו רק הם מקשה זהב ,במשכן ובמקדש .הכרובים באו
לבטא את מלכות ה' ושכינתובהיכלו בקרב ישראל ,כאשעליונה המופיעה משמים ,ולשם אף חזרה
מרכבת השכינה בחורבן בית ראשון ,כמתואר ביחזקאל (ח-יא) .נותרה המנורה שבקודש ,שאור
נרותיה מועלה מלמטה למעלהבידי כוהן העובד עבודה"לפני ה'" ,וזהוביתשני והארתו המיוחדת.
חזרת השכינה בביתשני מתבטאת אפוא במנורה ולא בכרובים ,והכול תלוי במעשיהם של ישראל.
מכאן הפכה המנורה לסמלהיהודי החשוב ביותר בכלהדורות .עד לסמל המדינה ,שעוצב כמובן על
ירצוןשנהיהראויים לכך
פי נרותזכריה.יה
www.daat.ac.il
זבאורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
הבנהזו מעלה מספרקושיות:
מילו1א.יםמ30דוע נקבעו דווקאחנושכמהוי3נה ימים לחנוכת חשמונאי? (בתורה מצאנו שבעהימי
ושנים עשרימי
ואצל שלמה שבעה ושבעהימים)32.
.2מדוע נקבעה הדלקת נרות כמצווה מיוחדת לחנוכה ,ודווקא בלילה?" מה הקשרבין
הדלקת הנרות בחנוכה דווקא ,לבין חנוכת המקדש וחנוכת המזבח? (האם ייתנן לומד
שהחנוכייה מקבילה למנורה במקדש?)34
.3מדוע נקבעה חנוכת המקדש דווקאלעשרים וחמשה בכסלו -האםתאריךזהמקרי?
עלפי ספר חשמונאים-א נבחריוםזהבאופןמכוון,מפנישביוםזה תוללו המקדש והמזבח
יהיוונים שלוששניםלפני כן5נ אך עובדהזו רקמזיזה את השאלה שלב אחד לאחור:
עליד
מדועחיללוהוהיווניםביום זה דווקא?
האםיש קשרבין תאריך זהלבין נבואותחגי (וזכריה) בשנתשתיים לדריוש? ומהו
הקשר לשמן ולמנורה?
הסבר שני ידוע למהות החנוכה -חג זיכרון על נצחון החשמונאים וחזרת מלכות
לישראל 36.אף הבנהזו מעלה מספר תהיות:
.30בהקמת המשכן-ויקרא ח,לג.
.31בחנוכת המשכן -במדבר,ז.
.32בחנוכתביתה' מלכים-א ח ,סה.
.33שבת כא ע"ב .ההקפדה על הדלקהבלילה ,דווקא אחרי השקיעה ,מראה הבדל ברורבין נרות חנוכה
למנורת המקדש ,שבה ההדלקה נסתיימהלפני השקיעה ,כשארדיני עבודת המקדש (רמב"ם ,הלכות
תמידיןומוספין,ג').
.34ראה מנחות כח ע"ב" :לא יעשה אדםבית תבניתהיכל; אכסדרא -כנגד אולם; חצר -כנגד עזרה;
שולחן -כנגד שולחן; ומנורה -כנגדמנורה .אבל עושה הוא של חמשה ,ושל ששה ושל שמונה; ושל
שבעה -לאיעשה.ואפילו משארמיני מתכות .ר'יוסי ב"ריהודה אומר :אף של עץ לאיעשה ,כדרך
שעשו מלכי בית חשמונאי .אמרו לו :משם ראיה? שפודים של ברזלהיו וחיפום בעץ ,העשירו -
עשאום של כסף ,חזרווהעשירו -עשאום שלזהב" .וראה הערה .20ולפיכךברור ,שהחנוכיה נבנתה
בהבדלמכוון ממנורת המקדש .גםזמן ההדלקהוגס צורתהחנוכיה מבטאיםכוונהלהבדיל הדלקהזו
של כל אדםבביתו מן ההדלקה שבמקדש.
.35חשמונאים-א א,נד" :ובחמישה עשריום בכסלו בחמש וארבעים ומאה שנהבנושיקוץ משומם על
המזבחובערייהודהבנובמות( …שם ,נט) …ובחמישה ועשרים לחודשהקריבו על הבמה אשרהייתה
על המזבח".
חשמונאים-א ד ,נד" :וישכימו בבוקר בחמשה ועשרים לחודש התשיעי הוא חודש כסלו בשמונה
וארבעים ומאה שנה,ויקריבו קרבן עלפי התורה על מזבח העולה החדש אשר עשו .בעתוביום אשר
טימאוהוהגויים ,בעצם היום ההוא נחנךבשירים ונבלים ובכינורות ובמצלתים,וייפלו כל העם על
פניהםויתפללו,ויברכולשמים אשרהצליח להם,ויעשו את חנוכת המזבחימים שמונה".
.36ראה רמב"ם ,הלכותמגילה וחנוכה ,פ"ג ה"א.
www.daat.ac.il
175
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
.4האםיש קשר מהותיישירבין חנוכת המקדש (והדלקת הנרות) לבין הניצחונות
(ותפילת'עלהניסים'),ומהו?ועוד:לכאורהכהודאהעלהניצחוןדיהיהביום אחדשכמויום
ניקנור!ת
לא בטל חג החנוכה עם חורבןבית כשאר המועדים שלמגילת תענית?ע
.5מדוע
שני
כל הסיבות שהובאו לשמחה בחנוכה הפכו עם החורבן לאבל ,כאשר הן ניצחונות בית
י מספד?
חשמונאיוהן המזבחוההיכלכלועושבהע'ש?נ'3ה שלרומי.אולי מתאיםהיהיותר לתקןימ
ועל כלפנים ' -לשמחה מהזו
ההסברהשלישי הרווח למהות החנוכה קשורלנס פך השמן ,ואף הסברזה דורש הבהרה
במספר נקודות:
.6מדוע תולה הגמראא את חג החנוכה במעשה פך השמן דווקא ולא בניצחונות
החשמונאים?מאימתי קובעיםיום טוב לזכרונם של מופתים כמופתיאליהו ואלישע,י 4או
בבית המקדש?41
כעשרת הנסיםשהיו
.1איך אפשרלהסביר את העובדה ,שמעשה פך השמן ,שהוא כלכךמרכזי בגמרא ,נעדר
לחלוטין מספרי החשמונאים ,שנכתבו סמוך למאורע ,בארץ (חשמונאים-א) ובגולה
(חשמונאים-ב)?
.8כיצד אפשר להסביר את הסתירות-לכאורה במקורות התנאיםבעניין זה :בגמרא
בשבת ,בסוגיית הנרות ,מופיע כהסבר המעשה בפך השמן ,שהדליקו ממנו שמונהימים.
לעומת זאת בגמרא במנחות מופיע המעשה בשמונת השפודים ,שמהם עשו את המנורה
116
.31פרי חדשסימן תר"ע,סעיף א":וישלומר עםמאי דמקשהשז'לילותהוהליהלהדליק שכךהיה הנס,
ובהכיניחאדלילה ראשונה הוא משוםהניצחון,והז'לילות האחרות הוא משום הנס" .עם זאתתירוצו
עלקושייתנו הוא תירוץ מקומי ,וראה גם להלן ,הערה .60
.38ראהבבלי ,ראש השנהיט ע"ב":תנא:הימים האלו הכתובין במגילתתענית,בין בזמן שבית המקדש
קייםביןבזמןשאיןבית המקדשקיים -אסורין.דברירבימאיר.ר'יוסי אומר:בזמןשבית המקדש
קיים -אסורים,מפני ששמחההיא להמ;איןבית המקדשקיים -מותרין,מפני שאבל הוא להם.
והלכתא -בטלו .והלכתא -לאבטלו.קשיא הלבתא אהלכתא? לאקשיא,כאןבחנוכהופורים,כאן
בשאריומי"* שולחןערוך,סימן תקעגסעיף א":הלכתא בטלהמגילתתענית,וכלהימים הכתובים בה
מותר להתענות בהם …חוץ מחנוכהופורים שאסור להתענותבהם."…
.39עלפי קוהלתב,ב.
.40ראהבבלי שבת כא ,ע"ב .וברור ,ששאלת הגמרא קשורה להלכות הדלקת הנרות ,בדומה לנרות שבת,
ולפיכךאין כאן שאלה על חנוכה בכלל ,אלא דווקא על'נר חנוכה' ,וכגרסת השאילתות .וראה להלן,
הערה .63
.41מלכים-איז ,ח-טז; מלכים-ב ד ,א-ז.
.42משנה אבותפ"ה .מ"ה; בבלי ,יומא כא ע"א .עוד ראה במהר"ל ,נר מצווה ,הוצאת יהדות,בני ברק,
תשל"ב ,עמ' כב.
www.daat.ac.il
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
החשמונאית הראשונה ,החפוזה ,שבה הדליקו את המנורה כשנכנסו למקדש לראשונה".
ואילו באבותדרבי נתן וב'תלמוד' שלמגילתתעניתמופיעים שמונהימיםשהיו מתעסקים
במזבחו(מענייןוראוילציין שכל הקטעים הסותרים-לכאורהזה אתזהמופיעים ב'תלמוד'
שלמגילת תעניתה)
נוסף לשמונה הקושיותדלעילעולות ארבע שאלותהנוגעות למקורותנוספים:
.9האםיש קשרבין אורות החנוכהלבין התקופה האפלה שלהיום הקצרביותר בשנת
החמה וסוף החודש החשוך(איןירח) ,דבר שמתבטא גםבחגיםאלילייםבעונהזו?הייתכן
שהקבלהכזו מקרית?(עייןבבלי ,עבודה זרה ח ע"א ,ודוקו)
סו .המשנה במסכתביכורים (פ"א מ"ו) תולה את סוף זמן הבאת הביכורים בחנוכה:
"מעצרתועד החג [סוכות] -מביא וקורא.מן החגועדחנוכה -מביא,ואינוקורא.ר'יהודה
בן בתירא אומר :מביא וקורא" .כיצד אפשר לתלות מצוות ביכורים של תורה בתאריך
ובמאורעמימיביתשני?מדוע לאתסתייםעונתהביכוריםבחגהסוכות" ,באספך אתמעשיך
מן השדה"?מאידך :מהמיוחדדווקאבימים אלו של החנוכה שהםיכולים להוותתאריךגבול
עבורהביכורים הקשורים בתחוםהחקלאיים
וו .האםישבסיס כלשהו להשוואת חג החנוכה לחג הסוכות ,עדכדיכינויו של החנוכה
בספר חשמונאים-ב בשם "חג הסוכות"?( '6הקבלת סוכות וחנוכה מאפשרת לכאורה לפתור
את השאלה הראשונה ,מדוע דווקא שמונהימים ,אך בכל אופן הקבלתשני החגים נראית
במבט ראשוןשרירותיתלחלוטין וטעונה הסברו)
.43מנחות כח ע"ב ,ובהרחבה בפסיקתא רבתי ,פרשה ב ,אות א" :ולמה מדליקים נרות בחנוכה? אלא
בשעה שניצחובניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכותיוון ,שנאמר':ועוררתיבניךציון עלבניךיון',
נכנסולבית המקדש ומצאו שם שמונהשיפודים שלברזלוקבעו אותםוהדליקו בתוכםנרות" .הגרא"ז
מרגליות גורס 'שבעה' ולא 'שמונה' ,אולםאין זה נראהלי ,מאחר שנחוץבוודאי שיפוד אחד נוסף
לחלק התחתון של הנרהמרכזי.
.44מגילת תענית (במהדורת ליכטנשטיין. 257-351 ,קק 111-1% )1931-32(,ע .HUCAעמ' " ):85ומה
ראו לעשות חנוכה שמונהימים ,והלוא חנוכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעתימים…וכן
מצינו בחנוכה שעשה שלמה שלא עשאה אלא שבעהימים …ומה ראו לעשות חנוכהזו שמונהימים?
אלאבימי מלכותיוון נכנסובני חשמונאילהיכל,ובנו את המזבח וסדוהובסיד ,וכל שבעתימיםהיו
מתקניםבכלישרת…לפי שנכנסויווניםבהיכלוטימאו כלהכלים ולאהיה במהלהדליק .וכשגברהיד
בית חשמונאיהביאו שבעהשיפודי ברזלוחיפום בעץוהתחילו להדליק".
.45כמוכןיש לברר ,האם אפשרלהביאביכורים עד תחילת החנוכה ,או עד סופה.
י חג הסוכות מחמישה ועשרים בכסלו".
.46חשמונאים-ב א ,ט" :ועתה עשו אתימ
ר
ו
ה
י
ט
ה
י
ה
ם
י
ר
ש
ע
ב
המקדש
א
ו
ה
ה
ם
ו
י
ב
ם
י
ר
כ
נ
וחמישי
שם,י' ,ה" :וביום אשר טומא המקדשבידי
בחודש ההוא הוא כסלו.ויחוגו את שמונתהימים בשמחה כחג הסוכות בזוכרם את רעותםלפניזמן
מה בחג הסוכות בהרים ובמערותכחיות השדה .עלכןבענפי עץ עבותובענפי הדר ובכפות תמרים
בידיהם הודו לאשר הצליה בידם לטהר את מכונן .ובדעת כולם נמנו וקבעו לכל עם היהודים לחוג
מידי שנה בשנה אתהימים האלה".
www.daat.ac.il
177
,באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכלה'
.12מדוע קוראיוסףבןמתתיהולחנוכה בשם "חג האורות" (בתרגום של אברהםשליט,
הוצאת מוסדביאליק":חגהאורים"),ואינויכוללהסביר שםזה אלא במדרשרעיוני מובהק
אתאלוהינון הופיעה לנו שקיווינו לה"4'.
"משום שאותה הזכות [לעבודבלי
העיון בנבואותחגי וזכריה ,כבר הביא אותנו למסקנה כפולה :א .תאריך החנוכהאינו
מקרי ,ושורשיו אחוזים בראשיתהביתהשני,שנים רבותלפני המרד החשמונאי.ב.העניין
המרכזישתופסים השמןוהמנורהבחגזהחורג הרבה מעבר להקשר שלניצחוןהחשמונאים.
השאלהשהבאנולעיל ,שאלת הבאתהביכוריםעדחנוכה,היא נקודת מפתחבפתרון.יש
לשים לב לעונות החקלאיות בארץישראל :חג האסיף הוא סוףאסיףגורןויקב -אך לא
סוףהיצהר .עונת המסיק והפקת השמן היא בחודשים תשרי-מרחשוון-כסלו,כפי שידוע
לאנשי הטבעוהסיור בארץישראל ,כלומר:בין סוכותלחנוכה .חנוכה הוא,לפיכך ,סוףעונת
הזית ,האחרון בשבעתהמינים,ולכן גם הסיום האחרון לעונתהביכורים כולהנ
אבל זהעדייןאיננו הכול ,ולתקופהזויש קשר ברור גם לעונת השנה האסטרונומית,
וליחסבין אור וחושךבעונהזו ,כדלהלן.
תקופת החושךוראשית האור
מראשימותעולם ,תקופהזו של סוף חודש כסלו,היא תקופה של צמצום האור .בלוח
החמה -היום מתקצרעדלמינימום,הלילה מתארךעד למקסימום,ויום התקופה (בדצמבר
לפימניינם) חלתמידבסמוך ובקרבהלחנוכה,בדיוק כשםשיום התקופה השווה(יוםולילה
שווים) חל תמיד בסמוך לפסח ולסוכות( .על זה ציוותה התורה "שמור את חדש האביב
ועשית פסח לה'אלהיך" ,ועלזה מבוסס סודהעיבור) .לזהיש לצרף את לוח הלבנההקבוע.
שבו מצטמצם האור עדלהיעלמו בכל סוף חודש.
לפיכך השבוע האחרון של חודש כסלו הואצירוףחריף של צמצום האור,דהיינו השפל
של אור החמהבימים הקצרים ביותרבחצי הכדורהצפוני (שבו ארץ ישראל ,כמובן),יחד
עם היעלמותו (הרגילה) של אור הלבנה בכל סוף חודש,וביחדזהו שבוע של עומק השפל
באורהטבעי שבעולם.
שפל עמוק זה באור הטבעי דורש כמובן העלאת אורבידי אדם ,ולו במובן הפשוט של
הצורךלהאיר אתהלילות החשוכים הארוכים .צורךזהנכון בכלחודשי החורף ,אך בשבוע
האחרון שלכסלועולהדרישהזובמובנההמעשיוהסמלי,בגלל מפגש שפל האור שלהימים
הקצרים עלפי עונת החמה ,עם האפלה שלסוף החודש באור הלבנה .גםעובדיאליליםידעו
דבר פשוטזה ,וחנמןץנ_טבעי-קוסמי של אור ואשבעונהזו .בלשון התלמודהבבלי (עבודה
זרה ח ע"א):
ואלואידיהן שלעובדיכוכבים :קלנדא וסטרנורא …אמר רבחנן בר רבא :קלנדא
-ח'ימים אחר תקופה; סטרנורא -ח'ימיםלפני תקופה…
178
.47קדמוניותהיהודיםיב,ז,ז.
www.daat.ac.il
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
תנורבנן:לפי שראה אדם הראשוןיום שמתמעטוהולך ,אמר:אוילי ,שמאבשביל
שסרחתי ,עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו ,וזו היא מיתה שנקנסהעלי מן
השמים -עמדוישבח'ימיםבתענית ובתפילה*
כיוון שראה תקופת טבת ,וראהיום שמאריך והולך ,אמר :מנהגו של עולם הוא!
הלך ועשה ח'ימיםטובים.
לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלוימיםטובים.
הוא [אדם הראשון] קבעם לשם שמים ,והם קבעום לשם עבודתכוכבים*
התלמוד הבבלי מודע היטב לדמיון ולקרבהבין חגים יהודיים וחגים אליליים .אולם
ההסבר שלו הפוך מזה שמקובלבין חוקרים בהתפתחות הדתות .לא חג מונותיאיסטי
שהתפתח מחגפגניו החג מראשיתוהיה חגקוסמיאוניברסלי,נקי מעבודתאלילים -חג
אדם הראשון ,אשר "קבעם לשם שמים" .רק אחרכך ,עם הסטגנציההפוליתיאיסטית ,הוא
הפך לחגאלילי (ראה רמב"ם פ"א מהלכות עבודתכוכבים).
התלמודמייחס לאדם הראשון תוסרידיעה אסטרונומי ,אבל עומק דתי-שכלי מרשים
ביותר* תחילה הוא רואה אתקיצור היממה משלב הבריאה (שחל בתשרי ,בעונה שבהיום
ולילה שווים) ,ועדלימים הקצריםביותר .ומפרש זאת כעונשישיר על סרחונו ,בתור סוג
של מוותבייסורים שנגזרעליו '8.אולם מרגע שהוא מגלהכיהיום חוזר ומתארך,אין הוא
מתגאה .הואאיננו חושב ,שה' קיבל את תפילתו ,והמתיק אתדינו .תפיסה דתית כזאת
י התלמוד,ואי אפשר לחשוב כך על אדם
(שמוכרת כל כךבימינו),אין לה מקום עלפ
הראשון ,שהואמאמיןדתי אבלאיננופרימיטיבי .התארכותהיממהפירושה אחד:ישחוקיות
בבריאה ,ואדם הראשון מגלה מתוךהתבוננותו בבריאה ,את החוק הממזורי ,שלפיוהיא
פועלת" :מנהגו של עולם הוא" ' -הכוכבים במסילותם' נוהגים49לפי החוק .אם עולם נוהג
כמנהגו ,הוא לאיושפעמתפילותותעניות,וגם לא מסרחונו של האדם .לכאורה ,קצרה הדרך
מכאןלכפירהבעיקר .אבל אדם הראשוןשאיננופרימיטיבי.גםאיננוכופר,ולפיכך ,הואחוגג
8ימיםטובים' ,לשם שמים'*
כאן המקום להשוות אתהסיפור במסכתעבודהזרה,לביאור המפורסם במסכת שבתעל
נס חנוכה,ועלקביעת התג*הביטוי 'שמונהימיםטובים' של האדם הראשון ,ודווקא בעונת
שפל האור שלהימים הקצריםביותר ,מרמז כמובן לחנוכה,מבלילהזכיר את השם'חנוכה',
שכמובן ,לאהיהקיים אצל אדם הראשון .אבל,ישלציין גם את ההבדל* אצל אדם הראשון
ישפעמיים 8ימים ,שלתעניתותפילה ושליוםטוב,שהפכולשניחגים של 8ימים -האחד
בסוףהזמן שלקיצורהיום והארכתהלילה ,והאחרמידאחריו ,בראשית ההתארכות.ואילו
חג החנוכה -אחד הוא ,בסוף הזמן החשוךובשיאו ,בשבוע האחרון של כסלו 50,כך אפשר
.48הואהדיןביום השוקע לתוךהלילה ,עלפי ההמשך שם,בבלי ,עבודה זרה ח ע"א.
.49הןבמובן שלנהיגה ב'מרכבות'כביכול,במסלולי השמים;והן במובן שלנוהג ומנהג.
.50המהר"ל מפראג ,בספרו'נר מצוה' (הוצאתיהדות,בני ברק ,תשל"ב ,עמ' כג) ,עמד על כך שבבריאת
העולםהיוהיום והלילהשווים,ואילו חנוכהבזמן השפל של האור":ויש לאורד'גבולים :הגבול
www.daat.ac.il
179
,באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
גםלהביןבאור חדש את מחלוקתם שלביתשמאיוביתהלל ,אםמדליקיםנרותחנוכהבדרך
של'פוחתוהוללן(כמו'יום שמתמעטוהוללן),אובדרךשל'מוסיףוהולך'(כמו'יוםשמאריך
והולך').
הביטוי המובהק ביותר ,שקושר את הסיפור על החג של אדם הראשון לחנוכה ,הוא:
"לשנה האתרת עשאן לאלו ולאלוימים טובים" ,יחד עם "קבעם לשם שמים" ,במקביל
לנאמר במסכת שבת" :לשנה האתרת קבעוסימים טובים בהלל והודאה" .ביטויים אלה
מכריעים את הכף לקשרביןהסוגיות,ולכוונה הברורה שלהסוגיה בעבודהזרה,להסביר -
בצורה מיוחדת -את חנוכה ,כחגקוסמי-בראשיתי ,של 'אדם הראשון' ,חג של אור ,בעונת
החושך ושפל האור.עובדי הכוכבים והמזלות ,הם שחיללו חג זה ,והפכו אותו לחגפגני-
אלילי ,באותה התקופה*
העולם הנוצרי העתיקמ'אידיהן שלעובדי כוכבים' שבעולם הרומי ,ושמר על עשרים
וחמשה בחודש (תחילת השבוע האחרון בחודש הלבנה המלא),ואפילו העביר אותו ללוח
החמה שלו ,למרות אובדן המשמעות המקורית הכרוך בכךש אולם חג טבעי-קוסמי מועד
ועלול להתפשט כחגאלילי-פגני,וכךאכן קרה.
כאן מצטרףהיסוד החקלאי ,הארץישראלי ,לטהר את החג הקוסמי ,שהפך לחגאלילי*
הטבע של ארץ ישראל -סיום עונת השמן (וסופו של לוחהביכורים) בשבוע האחרון של
חודש כסלו -הביאו לכךשחגיגתהביכורים בשמןהזית הצטרפה לצורךהטבעי ,שכברהיה
ידוע לכול ,להאיר לעולם בתקופת אפלתו .כךהופיע האור של שמןהזית הטהור ,מתנובת
הארץכביכורים למקדש ,במקום "אור ואש"האלילי הטמאוהחליףאותו,כדילהאיר לעולם
בטהרה ,מקדושת הארץ והמקדשו
אנומקבליםכאן הקבלהמפתיעה ומעוררת מחשבות :המקדששנבנה כמקדשלה' נתחלל
י החשמונאים .אף החגניתן מראשימות עולם
עלידיעובדיהאלילים וטוהר מחדש עליד
י החשמונאים .זהו ,אם
ל
ע
ר
ה
ו
ט
ו
מחדש
יד
כחג קוסמיאוניברסלי נתחלל והפך לחגאלילי
כן ,האופןשסוגיית הגמרא בעבודה זרה תולה את חנוכה באדם הראשון,ומציגה מודל דומה
מהסוגיה שבמסכת שבת.י5
אך שונהביחס למודלהידוע
-האחד ,שהאור-הוא–בתכלית התגברות שלו והחושך בתכלית המיעוט ,ומשם ואילך מתתיל האורלהתמעט …וזהובתמוז…וישגבול שהחושךגוברעל האורלגמרי,וזהו בחודשטבת…והנה ,התחלת
יבריאת אורעולםבזמן שהוא שוההיום עלהלילה,וזה
האורשיוצאמן החשיכה הוא בכ"הכסליו,כ
היה בכ"הבאלול…ולפיכך נעשה הנס בשמןוהיה האורבכ"ה …כאשר אותוזמן הואמיוחד להתחלת
האור".
180
.51מחלוקת בית שמאי ובית הילל בהדלקת הנרות בחנוכה נזכרת במסכת שבת (כא ע"ב) .בית הילל
סוברים -מוסיףוהולך .כנגדימיםהיוצאין ,או"דמעלין בקודשואיןמורידין".בית שמאי סוברים -
יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך ,כנגדימים הנכנסין ,או "כנגד פרי החג" (חג
הסוכות),שמצייניםיחד שבעים אומות כנגד שבעיםבני ישראל.
ם
י
מ
י
מכיוון שיש אצלנו רק פעם אחת שמונהימים ,שלאכחגי העכו"ם,הרי אותם שמונה מציינים
גם את עומק החושךוגם את התחזקותהאור.לפיכך אפשר לומר שבית שמאימכווניםלעניין הראשון
www.daat.ac.il
,באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
עלפידברינולעיל ,מועדהזית והשמן ,סוףאסיףהיצהר ,הוא המוקד של נבואותחגי
וזכריה ,הוא שקבע את התאריך של עשרים וארבעהלתשיעיכיוםייסודהיכל ה',כיוון שזו
נקודת הסיום של המעגל המקולל,דהיינו שנת היבולוהביכורים שעברה ,וראשית המעגל
המבורך של שנתהיבולוהביכורים הבאה.
יסודו הראשון שלמועדהחנוכה הואסוףאסיף השמן ,אשרמקביל באמתלסוכות ,הוא
סוף האסיף בגורן וביקב.ני דבר זה מתבטא בדברי המשנה במסכת ביכורים (פ"א מ"ו):
"מעצרת ועד החגמביא וקורא .מהחג ועד חנוכה -מביאואינו קורא.ר"יבן בתירא אומר:
מביא וקורא" 5'.משנהזואיננה ספח כלשהו שנסמך לחג החנוכה ,חג המכבים ,אלא להיפך:
היאעיקרו הראשון והקדום מן התורה של חג זה ,במובן של סוף עונתהביכורים ,עם גמר
שנה542
הבאת השמן של אותה
ההזכרות בספרי החשמונאים והרמזים שבספרות חז"ל ,אשר קושרים את חנוכה
(עומק החושך) ואילוביתהילללעניין השני (התחזקות האור) .אך אפשר לומר גם להיפך ,וכך גם
נראה סביר יותר :בית שמאי הם אלושמציינים את התחזקות האור ,את העובדה שהחושך מכאן
והלאה פוחת והולך ,וממילא גובר האור.לפיכךמתחילים בשמונה נרותומסיימים באחד.ביתהילל
לעומתםמציינים אתהימיםהנכנסים ואת האורהמוסיףוהולךמכאןוהלאה.יוצאששניהםמתכוונים
אפוא לאותועניין -החושך פוחת והולך והאור מוסיף והולך מחנוכה ואילך .אלא שבית שמאי
מדגישים בהדלקה את צמצום החושך (והשלילה המסומלתבו),ואילוביתהיללמדגישים את תוספת
האור (והטוב המסומלבו) .וזה מתאים בהחלט לתפישתם הכוללת שלבית שמאיוביתהילל (ראה
חגיגהיב ע"א ,ועוד).
הקבלה מעניינת לכך נמצא במחלוקת המקבילהלגבי ראש השנה לאילן:בית שמאי קבעוהו באחד
בשבט ,לאחר רוב הגשמים,כשעדיין רובימי תקופה מבחוץ .כלומר ,בנקודת הסיום הממוצעת של
הקור העוצר את פריחת האילנות (וזה כמובן גם בתחילת החודשהירחי).ואילוביתהילל קבעוהו
בט"ו בשבט ,משיצאו רובימי התקופה וגם רוב גשמי שנה (ראש השנהיד ע"א) ,כאשר כבר עולה
השרףבאילנותומתחילים להיראותניצני הלבלוב (וכמובן -באמצע החודשהירחי,במילוי האור).
הקבלהזו מהזירה אותנו אל האפשרות שבית שמאימציינים בחנוכה את שמונתהימים הראשונים
של אדם הראשון -פחיתת האור ,תוך הקבלה לסוכות,ואילוביתהיללמציינים בחנוכה את שמונת
הימים האחרונים -של תוספת האור.
.52עונתהזית והשמן מקבילה באורכה לעונת הגפןוהיקב ,כשלושנן חודשים.
.53בסוכות אפשר בדרך כלללהביא שמן ראשון ,אךכל עודהעוניו נמשכתבוודאי אפשרלהביאעוד.זהו
כנראה יסוד המחלוקתלגבי מקרא הפרשה ,אם הבאהזו שבהמשך העונה עד סופה לכתחילה היא
והפרשה תיקרא ,או רקבדיעבד מותר לקבל שמןזה ,ועלכןמביאואינו קורא.
.54ראוילצייןשעונתהזרעביחסלעומר המובא למקדשהייתה נפתחת רקאחריחנוכה,שבעיםיוםלפני
הקציר (תוספתא ,מנחות פ"ט ה"א).לפיכך,יש לחזור ולהעמיק במשמעותו של חג הסוכות כאסיף
גורןויקבדווקא,לציוןסיכומה שלשנהופתיחתה שלשנה חדשה.מדוע לאנקבעחגהאסיףבחנוכה
מלכתחילה? נראה שחג הסוכות חל בצומת של מפגש השנים ,זו המסתיימת וזו המתחילה ,ברוב
המובנים,כי במקביל לעונת הזית כבר חרשו וזרעו וכברירדו גשמים בדרך כלל (להוציא זריעת
העומר).עלכןסוףהתשיעיסיכום הואלעונתהזיתבלבד ,ורקאסיף הסוכותיכול להתקשרגם לשנה
שעברה וגם לראשית השנה החדשה,ואילו עונתהזית והשמן רק מתחילה אז ,ואכמ"ל.
www.daat.ac.il
181
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
ירםיסודהיכל ה'
וסוכות 55ומעמידים את חנוכה כמין 'סוכות שני' בחודש התשיעי ,מבוססים כולם על
ההקבלה הזאת ,החרותה בלוח השנה החקלאית של ארץישראל ,ומפורשת כהיפה בנבואות
חגיוזכריה.
גם השם 'חג האורות'בפייוסףבן מתתיהו (קדמוניותיבז,ז) -אף שבעצמו לאידע
להסבירו -מעיד על היות יסודו של החג קשור בהדלקת הנרות בשמן 56עם סוף הבאתו
.55ראהבבלי שבת כאע"ב,לענייןנרות חנוכהכנגדפרי החג ,ובעקבותזה 'שפת אמת'לחנוכה ,שמשווה
מועדי חז"ל לאלו של תורה (שפת אמת לחנוכה תרמ"א)" :חנוכהופורים הם הארות מרגלים .רק הג'
רגלים המפורשים בתורה הם תורה שבכתב ויש כנגד זה ג"כ רגלים מתורה שבע"פ .והם אורות
המקבלים,כדמיון אור הלבנה שהיא מאור החמהכידוע,כןע"י כוחן שלבני ישראל בקבלתם היום
הטובכראוי נשאר מכליום טוב רושם בכנסתישראל .ובכוחזההוציאהכנגדןרגליםאחרים .וחנוכה
הארה מחג הסוכות,ופורים מחג השבועות .ומחג הפסחמקווים אנולהיותעוד ,כמ"ש"כימי צאתך
מארץמצריםאראנונפלאות" .ובמקום אחרפירשנו רמז בפסוק 'אסרו חגבעבותים עדקרנות המזבח'
שהם בחינת חנוכה ופורים שהקרנותאינם גוף המזבח רק האורות המתפשטים והם בחינת חנוכה
ופורים".
182ן
שפת אמת לחנוכה תרמ"ד" :אא"ז מו"ר ז"ל הראה רמז במשנה מחג ועד החנוכהמביאואינוקורא…
לרמוז3י נמשך הארת החגעד חנוכה,ולפיזה נראהכי התחדשות השנה שבתשרי נמשךעד עתהולכן
מביאעודביכורים ,שעודהזמןבכלל ראשית השנה.ולכן נקראחנוכה ,שעתהנגמרהחינוך והתחדשות
ן שם
של השנה ,ואיתא בשמחתבית השואבה לא היתה חצר שאינה מאירה באורבית השואבה,עיי
אריכות הגמ' במנורותשהיו שם …ולכן הדור של חשמונאי התחזקובימים האלו עוד מהארתהחג…
בעניין קריאת חנוכת המזבח בחנוכה ,וגם הרמזשבין פרשת בהעלותך לחנוכתהנשיאים,יש לומרכי
בכוח השמחה של חנוכתהנשיאים נשארלנו נרות חנוכה ,שהם הארות המתנוצצים גם עתה מנרות
המנורה,כדכתיב'טובאחרית דברמראשיתו',וע"ישהיה הראשיתבכוונהשלימה נשאר ממנולעולם,
כמ"ש חז"ל כל מצווה שקיבלו בשמחהעדיין עושים בשמחה.וידוע שבכל החנוכות במשכן ובבתי
המקדשותהיושמחים מאוד ,אםכן,בוודאי שנשארעדיין מהם אףשאינובפועלממש…ולכןגם לנס
דחנוכה שנשארקיים לדורות,זכוע"י שמחת חנוכתהנשיאים בפרט דאיכא במדרש ,שהמשכן נגמר
בכ"הכסלו .ומסתמא מאזהכינוהנשיאים אתקרבנם,כי לאידעואימתיעמידואותווהיו משתוקקים
לקימת המשכן ,ונשאר מזה לדורות".
שפת אמת חנוכה תרל"ו" :ואיתא בספר קדושתלוי עלקושייתביתיוסףשבלילה הראשונה לאהיה
נס .ותירץ שהנסדניצוח מלחמה .וזה הנסדליל א'עי"ש .ובאמת נראה שעיקרהיום טוב ,עלניצוח
מלכותיוון הרשעה כמ"ש ב'על הנסים' .ויראה ,שע"י שעשה לנו הקב"ה הנס דנרות ,לכן קבעוהו
לדורותפירושעפ"י מ"ש מקודםכי הם מועדות שלבניישראל."…
של
בהדלקה
רבתי שמן
.56לאור זה תתפרש מחדש שמחתבית השואבה בחג הסוכות ,שבאהלידיגילוי
ובאורגדול (משנה סוכה ,ה').זואיננה דווקא שמחת המים ,אףשזו נצמדה לה ,אלא שמחת שבעת
המינים ושמחת ארבעתהמינים שעליהם נאמרה השמחה בתורה (ויקרא ,כ"ג ,מ)* אכן גם המשנה
הבחינהבין שמחת השואבהלביןשאיבתהמים(זו בסוכה פרק ה',וזו בפרקד') .ואף הרמב"ם הביא
יניסוךהמים לעצמם בהלכות
אתדיני השמחה בהלכותלולב ,פרק ח',בלי שום קשרלמים ,ואתדינ
תמידים ומוספים ,פרקי' ,ודו"ק .השמחההיא אםכן שמחת האסיף וארבעתהמינים ,ובהבאת שמן
דווקאמפני שזהו האחרון משבעתהמינים שהובא למקדש* סוכותהיה ראשית הבאתו ,וחנוכההיה
סוף הבאתו.
www.daat.ac.il
,באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
למקדש ".לבסוף בא המאורע ההיסטורי ,עם קיום הנבואות של חגי וזכריה בניצחון
החשמונאי ,וקבע את החגלדורות.
תולדות החנוכה -סיכום
סדרהענייניםההיסטורי,לעניותדעתי הוא ,כדלהלן:
א .העולםהאליליחגגוציין את חג"האור והאש"כחגאסטרונומי-אוניברסלי",חג האדם
הראשון" בלשון חז"ל ,אשר חולל וסולףוקיבלאופיפגני.
ב* סוף מועדאסיף השמן הוא בסוף החודשהתשיעי ,כמפורש במסכתביכורים .מאחר
שזה קשור בטבע הארץ וובנלהוגחוה.ה'ש5נה,יש לומר ששמחהזו קדומההיא ,ואפשר שאףבימי
שמחהזו של השמן וההדלקה נקבעה כשמחתביכורים
בית ראשוןהייתה ידועה
ישראלית ,שבאה לטהר את חג האור והאשהאלילי ,ולעמוד במקומו (שמונהימימצ?).
ג .בימי חגי וזכריה ,בשתיים לדריוש ,בעקבות הבצורת הקשה שפגעה ביבול כולו,
יש כאן פתח גם להבנת הקשרבין החנוכהלבין המשכן:לפי מדרש מפורסםסיימובני ישראל את
מלאכת המשכן במדבר בכ"ה בחודשהתשיעי ,לאחר שפתחו בה למחרתיוםהכיפורים .ראה ילקוט
שמעוני,מלכים ,קפ"ד" :א"רחנינא :בכ"ה בכסלו נגמר מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחדבניסן,
כמו שכתוב':ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את המשכן',והיו ישראל ממלמלין על משה,
לומר למה לא הוקםמיד שמאדופי אירע בו ,והקב"ה חשב לערב שמחת המשכן בחדש שנולד בו
יצחק ,דכתיב' :לושי ועשי עוגות' ,ואמרו לו 'שוב אשוב אליך' ,ומעתה הפסיד כסלו שנגמרה בו
המלאכה .אמר הקב"העלי לשלם ,ומה שילם לו הקב"ה? -חנוכת חשמונאים .וכן מרחשוון עתיד
הקב"ה לשלםלו".
משמעותו של המדרש מובנת דווקא לאורדברינולעיל :הזמןשבין סוכותלחנוכה ,קשור הוא באיזה
אופן בשנתהביכורים שעברה.בניישראל ,לולא חטאובעגל,היוצריכים לעשות את המשכןלפניכן.
אךכיוון שחטאובעגלועשיית המשכן התעכבה ,רצועלכלפנים ,עלפי המדרש,לסיים את המלאכה
עד חנוכה ,כלומר בזמן שקשורעדיין למעגל הביכורים הקודם ,ובכך לתקן במידת מה את חטאם.
אולם במדבר לאהייתהעדיין שום משמעותגלויה לחנוכהולפיכך המתינו שוב כל עונת הגשמים
לחודש הראשון ,לראשיתהקצירוהרגלים,זמן צאתם ממצרים.
השערה דומה הציע בזמנו ש' טלמון (מולד [ ,103 ]1975עמ' .)57אבל הוא תלה אתדבריו בקטע
מקומראן אשר התגלה אחר כךכמציין את החודשהשישי ולא את התשיעי ,וטלמון עצמו חזר בו
מדבריו בהערה במולד 0ר ,109/1עמ' .384ברורשאין קשרביןמועדיה של כת קומראן ,עלפימגילת
המקדשלבין סוףאסיף השמן בחדש כסלו(י'ידין
,מגילת המקדש,ירושלים תשל"ז ,כרךא' ,עמ' -96
,)98מאחר שהכתציינה את מועדי הראשית של הביכורים השונים כהמשך לעומר ושתי הלהם
שבתורה .שיטהזו מאפיינת את אורח מחשבתם ,שאינו מניח שום דבר לאקראי או לחוסר שיטה.
לפיכךראשית השעורהוראשיתקצירחיטים בפסח ובשבועות,מחייבים מועד ראשית גםלגפןולזית*
אבל התורה עוברת מראשיתהביכורים אלאסיף שלגורןויקב,דהיינו סוףהעונה.הרגלים בתורה הם
ראשית אחת(כי חג השבועות הואהשמיני המשלים של שבעתימי חג המצות) ואסיף אחד .אף על
פיכןהיו,כמובן,מועדיםנוספיםלביכורים,הן לראשית הבאתםוהןלסיומה ,אלא שלא נקבעוכיום
טוב מן התורה.
www.daat.ac.il
183
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
ובעקבות הנבואה בסוף החודש התשיעי הקשורה בזית ובשמן ,נקבעיוםייסוד היכל ה',
י השמחהעל הבאת השמן
חידושהבנייהבפועל,בעשרים וחמישה לחודשכסלו,יחד עםימ
הטהור בסוףעונתהביכורים ,כאור לישראל ולעולם.
ד.למניןהיוונים קבעו מנלאוסואנשיו,והגויים ששהו ושלטו אזבירושלים ,את"ייסוד"
ההיכל מחדש לפי טעמם ,כמקדש אשר ישלב את אמונתם "הישראלית" באמונתם
"הבינלאומית-הלניסטית" .לפיכך הציבו את פסל השיקוץ ,ובחרו דווקא אתיום עשרים
וחמשהבכסלוכיוםהחילול ,כמשקלנגדליוםייסודובתחילתביתשני,וכניסיוןמכווןלפגוע
בקהל הנאמנים לתורה ,שהוגדר כקהל חסידים וקנאים.ייתכן גם שחזר שובהניסיון לתת
זו59.
לימים אלה את משמעותםהפגניתכבימי האור והאש בתקופת שנה
ה .שלוששניס אחרכך,כיוונויהודהואחיו את חנוכת המזבח והמקדשכולו,ליום שבו
חולל ,כלומרליום השמן,ועשו אתחג הסוכות בחודשהתשיעי"בענפיעץעבותובענפי הדר
,ה-ז) .בכך קבעו לדורות
ובכפות תמרים" ,שמונה ימים ,בשמחה וגיל (חשמונאים-בי
הקבלהבין חנוכת המקדשבימי שלמה בחג הסוכות (מלכים-א ח ב; שם סה) וחנוכתו
בכסלובימי החשמונאים ,והקבלה נוספתביןאסיףגורןויקבלביןאסיף השמן בתורחג.
ו" .לשנה אחרת" קבעוםימיםטובים בהלל ובהודאה ,אך שמרו על הדלקת נרות בשמן,
ועל שמונהימים ,כהקבלתחנוכהלסוכות ,ואףציינו הקבלהזו באגרותשהפיצולכלישראל
ואףליהודים שבמצרים (חשמונאים-ב א,יח;ב,טז).
י החנוכה קשורות בשמן
ובהדז.לקהכ.מ0ע6ט כל הפרשנויות הרווחות בספרות חז"ל לשמונתימ
כל אלהיסודן במסורות ובדרשות קדומות ,שקשרו אתעניין החג ליסודו -
לשמן ולהדלקה* רק בפרק זה של השנה,יכולהיה הנס המתחבר אל הטבע להתרחש בשמן
זית ובמנורה ,וכל המעשים המסופריםמתאימים לעונהזו .גם אחרי שנקבע חג החנוכה כחג
בעלאופיהיסטורי בולט,עדיין המשיכו לקשור אותו בשמןהזית ובאורות ההדלקה ,בנוסף
למאורע ההיסטורי האחרון ,החשמונאי .כך התקבל 'חג מדברי סופרים' (רמב"ם ,הלכות
מגילה וחנוכה ,פ"נ ח"ג) ,שקרוב ודומה מאוד לשלושת הרגלים שבתורה.י" יסודו ב'מועד'
דתי-חקלאי ,סוףאסיף השמן,שאיננויום טוב,ואליו נתחבריסודהביתהשניבימיזרובבל
ואחרכך חנוכתחשמונאי ,כמאורעותהיסטורייםלאומיים.
בכךמקבילחנוכהלמועדי התורההקושרים אתיציאתמצריםבאביבהשעורה ,אתקציר
החיטים במתן תורה (במרומז דרך החודש השלישי -שמות ,י"ט) ,ואת אסיףגורן ויקב
184
.59מעיןניסיונות שלימינו להציב אשוח ואורות בשללצבעים יחד עם נרות החנוכה,כדי לשלב את עם
ישראל בעולםהנוצרי'הבינלאומי',חלילה.
.60שמונה שיפודים שמהםהכינו מנורה מאולתרת (מגילה תענית ,מובא בפסיקתא רבתי פ"ב ,ובגמרא
ראש השנה ,כד ע"אן מנחורה כח ע"ב ,ובעבודה זרה ,מג ע"א); שמונהימים שהדליקו מפך השמן
הטהור(מגילתתענית ,מובא בגמרא שבת ,כאע"ב)ןורובההסבריםלקושיה המפורסמתמדועשמונה
ימים ,הלא הנסהיה רק בשבעה מהם(ביתיוסף ,הלכות חנוכה ,לטור אורחחיים,סימן תר"ע).
ן שמותיגי ד-ה; כג,יד-יט; ויקראכג;דברים טזן ואכמ"ל.
.61עיי
www.daat.ac.il
,באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
בסוכת המדבר.ן 6אלא שהמאורע של חנוכה הואמימי ביתשני ,ועלכןאינו חג גמור של
תורה,ואיןבואיסורי מלאכה .חג (רגל) של תורהמתקיים רק על הבסיס הכפול :חגדתי-
חקלאי ארץישראלי ,ומועדהיסטורילאומי ,הקשור בהכרחביציאתמצרים.
ח .לאחר החורבן אמנם לא נותר עוד כל זכרלהישגיהםהישירים של החשמונאים* אך
אי אפשרהיה לבטל את חג החנוכה בשלאופיו המיוחד ,שהוא רחב הרבה מעבר למאורע
ההיסטורימימי החשמונאים .על כן מדגישה הגמרא את מצוות ההדלקה ואת פך השמן
כעיקרו של החג* שאלת הגמרא (שבת כא ,ע"ב) "מאי חנוכה 63"…מכוונת לאמיתו של דבר
לכך,שאין לחג החנוכה לאחר החורבן טעם מספיק הקשור רקבניצחון החשמונאי ,והמשך
קיומו כחג קשורבעיקר בשמן ובהדלקה .נס פך השמן' ,אגדתילדותנו' ,הואהביטוי הנאמן
לטעם הראשון החקלאי והיסודי של החג .ספר חשמונאים-א ,שנכתב עודבימי מלכות
חשמונאי ,מתרכז באופן טבעיבניצחון ,ומתעלםמעניין השמן ,בעוד דווקא מקורות חז"ל
משקפים אתהאופי הראשוני הקדום והמורכב של החג.
ניצחון החשמונאים העניק לחנוכה אתאופיו הכפול הדתי-חקלאי וההיסטורי-לאומי,
ובכך קבעו כחג לדורות* אבל היסוד הראשוני של אסיף השמן קבע את אופי החג כחג
האורות והדלקת השמן.בכךגםנמנעביטולואחרי שהמאורעההיסטורי נשחק ונחרב ,ממש
כפי שאנוממשיכים וחוגגים אתיציאת מצרים גם בכלהגלויות.
עשרים וארבעה ,אועשרים שמישהבכסלו?ו
ולבסוף :מהו התאריך המדויק של אסיף השמן -עשרים וארבעה או עשרים וחמשה
בכסלו? מדוע נבואתחגיבעשרים וארבעה ,בעודספרי החשמונאים וחז"לקובעים את החג
בעשרים וחמשה? למעלה הסברנו ,שתוכחתחגי האחרונה באה "מטרם שום אבן אל אבן
בהיכלה'" ,ואםכןיוםהייסודצריךלהיות למחרת -עשרים וחמישה בכסלו .אבל הסברזה
שרירותי במקצת ,ולולא ידענו על עשרים וחמישה בכסלו מכל מסורות חנוכה לאהיינו
מפרשים כך אתחגי.
יום'עשרים וארבעה לחודש'נזכרפעמים רבות באותה תקופה:בעשרים וארבעה לשבט
ניבא זכריה נחמות (א ,ז) ,בעשרים וארבעה לשביעי (תשרי) נאספו בירושלים לכריתת
האמנה (נחמיה ט ,א) ,ובעשרים וארבעה לכסלו,יוםייסודהיכל ה' ,באושתי נבואותחגי
האחרונות64.
.62ואולי גם בסוכת השלום והגאולה באחריתהימים,עייןזכריהיד.
.63יפההעירליז'ארליךמעפרה,עלפי נוסחת השאילתות"מאינרחנוכה ,"…שהשאלהאינהמסתיימת
לאחר שתי מלים אלא שאלה ארוכה היא ,והסיפור כלול בשאלהו התשובה לא בסיפור היא אלא
בהלכות הדלקת הנר הנזכרותלהלן ,והדברנכון ומתאיםלאופיין שלסוגיות הגמרא.
,ז-ט) לא באה בי"ז בכסלו
.64ייתכן אפילו שגזרת איסוף הקהל להבדלת הנשים הנכריות (עזראי
כמשתמע ,אלא בעשרים בו " -הוא חדשהתשיעי בעשרים בחדש" -והתאריך הזהמכוון להוצאת
www.daat.ac.il
185
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
כלזה נראהלי קשור בשבעתהימיםשלפני ראש חודש,זמןנכון לחשבון הנפש ,לצום,
לתשובה ולכפרה 65.שיאם וסיומם הוא כמובן ראש החודש עצמו.
השערה סבירה היא ,אף שקשה להוכיחה לגמרי ,ששבעת הימים האחרונים לחודש
התשיעי ,עד ראש חודש טבתועדבכלל,היוימיהסיום שלאסיף השמן66.לפיכךיוסדההיכל
בעשרים וארבעה בכסלו .אבלבשנים שבהןהיהידוע מראש ,עלפי חשבון הלוח ,שהחודש
יהיהבןשלושיםיום ,החלו את שבעתהימיםבעשריםוחמישהלחודש.כךהיהכנראה בשנת
145לשטרות,התאריךההלניסטי-הסלווקיהאזרחישראשיתו ב312-לפניהספירההנוהגת.
לפיכך נקבע חנוכה ,לאור המאורעהספציפיבימי החשמונאים ,דווקא בכ"ה בכסלו,ובהיות
חודש כסלו מלא ברוב השניםלפי מנהג הלוח,מסתיימים שבעתהימים בראש חודש טבת.
חיבור שבעתהימים ליום התקופה של שנת החמה ,נותן שמונהימים ,אבל זהו ההקשר
האלילי ,הפסול.לכןישלחזור להקבלהבין סוכותלחנוכה.
י החג החקלאי-הטבעי ,הוסיפו יהודה ואחיויוםשמיני ,בהקבלה לסוכות
לשבעתימ
הטהור67.
ושמיני עצרת ,ורמז מצאו בו לשמונת השפודים או לשמונתימי ההדלקה בפך
באמתסביב אותוהיום שנוסף ,המכונה 'זאת חנוכה' ,שהוא כבר בתוך חודש טבת ,נקשרו
דרשות רבות,שבנויותעלהיוםהשמיניכיוםנוסף,מיוחד ומקודש מעבר לשבעתהימים של
הסדר הטבעי ,בדומה למהשניתן לראותביוםהשמיני שלבריתהמילה,ביוםהשמיני שבא
אחרי שבעתימיהמילואים (ויקרא ,ט) לשםגילוישכינה במשכן,וביוםשמיני עצרתאחרי
י הסוכותו
שבעתימ
פתחנו בחידה מרובתפנים של נבואותחגיוזכריה,וסיימנו בשחזור מקיף של תולדות
החנוכה ,אשרמעמיד את החגבאור שמןהזית,היצהר של ארץישראל,ומחזירלכל'אגדות'
השמן את מקומן ההיסטורי*
186
הקול שנזכרהלפניכן בפס'ז לשלושהימים ,באופן שהאספה כוונה גםכן לעשרים וארבעה בכסלו,
או שנמשכה מעשרים לכסלו עדעשרים וארבעהבו.כךנותרו שבעהימיםמלאיםלתפילותתחנונים
וכפרה ,עד ראש חודש טבת .גם דברה'לזכריה בשנת ארבעלדריוש בארבעה לכסלומכווןליוםייסוד
היכלה' ,כמשתמעמרמזי פרקח',וכפי שהסברנולעיל ,אלאשהקדימה הנבואהלזכריהבעשריםיום,
מפני המשלחת ,שבאה ממרחק ,ואשרעתידהלהגיעליוםייסודההיכל.אולי עלכןמופיעה התשובה
לשאלתם הצפויה רק בסוף פרק ח' ,כאשר כבריכלו לשמוע אותו ממש*לפי זההייתה המשלחת
אמורה לחזורלגולה לקראתעשירי בטבת.
,אף מפורש ,שהתיקון עצמו החל בראש חודש טבת
.65ראש חודש עצמוזמן כפרה הואכידוע .בעזראי
ונגמר בראש חודשניסן.
.66השערהזו אמנםאינה מוכחת באותהמידה שנבואתחגי מוכיחה את הקשרבין החנוכה -יוםיסוד
ההיכל -ובין אסיף שמן הזית ,אבלריבוי ההופעות של עשרים וארבעה תומך בהשערהזו במידה
מסוימת .מנהג אמירת סליחות בקהילות אשכנז בשבועשלפני ראש השנה ,אפשר זכר הוא לתופעה
זו.
*67או שבעהימים להיטהר מטומאת מתויום אחדלהכין שמן טהור
www.daat.ac.il
'באורך נראה אור'
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוםיסודהיכל ה'
מפליא הדבר ,שנבואותחגיוזכריה ,שעמדו ,כנראה ,כאבוקות אורלנגדעיניהם שלבני
חשמונאי ללא צורך בפשרים מסובכים ,נעלמו מתודעתם של הדורות המאוחרים ,למרות
הפטרתחנוכהבנבואותזכריה,עד שכלמושגיהחנוכההפכו לפקעת שלחידות,ורקר'יעקב
עמדין68ובעל 'שפת אמת'69עמדובחריפותםעל קצותהחוטיםלפתרוןהחידות.לולא נשמרו
נבואות אלה לדורות ,לאהיינויכולים אפילו להעלות בדעתנו גלגול כה מורכב של חג
החנוכה,שנרותיויוסיפוויאירולנו אורכפול של עםישראל הנושע באור הנסהמאירבתוך
הטבע ,בארץ ישראל שלדגן ,תירושויצהר.
.68כבר ר'יעקבעמדין ,מורוקציעה,סימן תר"ע ,עמד על סוד הקשרבין חנוכת חשמונאילבין נבואת
חגי וחנוכתהביתבתחילתביתשני" :בטעם שם חנוכה ,נראהלי דבר חדש ,בע"ה ,שנקראכן ,על שם
חינוך ההיכל ,שהיה בזמן הזהבימיחגי הנביא .ככתוב בנבואתו שבעשרים וארבעה לתשיעי שהוא
כסלו ,הוסדולמחרתוחנכוהו בהקרבה(אעפ"י שלאנבנההביתעדייןכדאיתא במדרש,וכעניין שאמרו
מקריבין אעפ"ישאין בית) ובהדלקה מבערבשאין מחנכין המנורה אלאביןהערביים כמו ששנינו
י נס הנרותשאירע באותו פרק חנוכה*ויש מכאן סעדגדול
במנחות.ועל שם חנוכתהביתנקראיםימ
למה שנהגו לעשות סעודות ולהרבות קצת שמחה .והאחרוניםז"ל נדחקו בכל זהי ועםזהאנימיישב
גסכןקושייתהביתיוסף,שהיהראוי לבליהיה ראשוןמן השמונהימיםמןהמניין .ואומראני שעשו
זיכרון ליום ראשון ,לכבוד ההיכל שהדליקו בו תחילה בביתשני .ועוד ,אולי זכות זה היום לפי
י הדלקתמנורה ,עמד להם שנעשה להםבוהנס .שמצאוהפך.וכיוצא
שחינכוהולהיכלבותחילהעליד
בזהמציינין הרבה במדרשות ,שהיום גורם להיעשות בו נס .וכדברי הרמב"ן ז"ל ,במקומות הרבה
מפירוש התורה ,שזהו שארז"ל מעשה אבותסימןלבנים .שכלנסיםהעתידיםצריכים לנחלה לפועל
דמיון ,ונרמז הכול במקרא ,שבכל דבר נס נעשה דוגמתותחילה .א"כזההיגס הואעיקר הנס בכללו
וסיבתו,וזהנכון מאוד אף שלאשיערוהו הקדמונים".
.69ראהלעיל ,הערה .55
www.daat.ac.il
187
אתר דעת -מכללת הרצוג
'כולדיפהרעייתי'1לפישירסיו; אמר' :כסף
נמאס קראו להם'(ירמיהו,ל),ויחזקאל קורא
יביתישראל לסע'
אותם'סיגים' ,שנאמר':היול
(יחזקאלכב,יה) ,באזכריהואמר':והנה מנורת
זהבכולה'(זכריהד ,ב) ,כולה שלזאבהיא,
למה?'כולדיפהרעייתיומוםT*aבך'.
(פסיקתארבתי ,פרשהז)
'ראיתיוהנה מנורתזהבכולהוגולהעל ראשה'
וגו',תריןאמוראי ,חד אמר'גולה' ,וחד אמר
'גואלה' .מאן דאמרגולה-שגלו בבבלוגלתה
שכינהעמהם.ולמאן דאמר גואלה-הוא פרוקה
=1מושיעה],דכתיב(ישעיהמז ,ד)'גואלנוו;'
צבאות שמו קדושישראל'.
(שירהשירים רבה ,פרשה ד א)
ומפטירקבענין המאורעלחנוכהבנרותדזכריה,
באחתנרות
ואםיש גהשתי שבתות
ריי
דזכריהובשניה נמת מפטי
דשלמה,
אלאשמקדימין
שלזכריה ,שהןעיקרמפנישהיתה המראהלבית
שני שלוהיההנס.
(רבי מנחםהמאירי' ,קרית טפר' ,מאמרחמישי חלק ב)
188
www.daat.ac.il