יום ייסוד היכל ה' על פי נבואות חגי וזכריה

יוני 15, 2014 · מאת הרב יואל בן-נון · חומרי למידה לספר כולו

‫"‪:‬ן‪::‬ות‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪" %‬ן'י'‬

‫הרביואלבןנון‬

‫*‬

‫‪%‬‬

‫פתיחה‬
‫שנינביאיםידועיםלנו ‪-‬חגיוזכריה ‪-‬עלו עם זרובבלויהושעבןיהוצדק בשיבתציון‬
‫הגדולה שבעקבות הצהרתכורש‪,‬הקימו מחדש אתירושליםויהודה‪,‬בנו את המזבח‪,‬ולבסוף‬
‫גם בנו את הבית (השני) בראשית מלכותדריוש‪.‬נביאשלישי‪ -‬מלאכי‪ ,‬קשורלימים של‬
‫עליית עזרא לאחרמכן (והמדרש אומר‪" :‬הואמלאכי הוא עזרא"‪,‬מגילה טוע"א)‪.‬‬
‫נבואותזכריה בכלל‪ ,‬והמראות המופלאים שהוא מתאר בנבואתו בפרט‪ ,‬הם אתגר קשה‬
‫לכל לומד ולכלפרשן‪ ,‬והכול התקשובהן‪.‬מאידך‪ ,‬התוכןהעיקרי שלנבואתו‪,‬וכן של נבואת‬
‫חגי שלפניו‪ ,‬הוא פשוט וברור ביותר‪ :‬לפנינו נבואת נחמה וישועה לעם ישראל השב מן‬
‫הגולה‪ ,‬נבואה עלבניין הבית ועל חזרת השכינהלירושלים הנגאלת‪,‬יחד עםבניה החוזרים‬
‫וממלאים אותה‪.‬‬

‫נבואות אלה‪,‬אי אפשרלקראןבימינובלילרעוד מהתרגשות‪,‬לנוכחשיבתציון שלימינו‪.‬‬
‫במראות זכריהן‬
‫גם המנורהוענפיהזית כסמלמדינתישראל‪ ,‬מקורם‬
‫לאחרעיון בנבואות אלהניתן לומר‪ ,‬שהן טומנות בחובןחידושים רבים‪ ,‬הן בפרשנות‪,‬‬
‫הןברעיונות‪,‬הןבטעמי המצוות‪ ,‬החגים והצומות‪,‬והן בשאלות נכבדות‪ ,‬שאנועוסקים בהן‬
‫בימינו‪ .‬נמשכתי להעמיק בנבואות אלה משעמדתי על כךשביום עשרים וארבעהלתשיעי‬
‫גרסאות קודמות של מאמר זה הן‪ :‬א‪ .‬חוברת בשם'יוםיסודהיכל ה" משנת תשמ"ה‪ .‬שיצאה לאור‬
‫י המכון להכשרת מורים ליד ישיבת הר עציון באלון שבות‪ ,‬בשיתוף עם מדרשת 'ראשית‬
‫עליד‬
‫ירושלים'‪ .‬ב‪ .‬מאמרבמגדיםי"ב‪ .‬המאמר הראשון נכתב להסברת החנוכה‪ ,‬ונבואותחגיוזכריהשימשו‬
‫לולעזר‪ .‬המאמרבמגדים נכתבלפירוש הנבואותבחגיוזכריה‪ .‬ותולדות החנוכה הם מסקנה חשובה‬
‫הנובעת בשולי הנבואות‪ .‬יוסף אליצור עזרלי רבות בעריכת המאמר‪ ,‬בהבהרת החידושים במבנה‬
‫נבואותזכריה‪ ,‬ובהתקנה לדפוס‪ .‬על כך‪,‬יבורך מן השמים‪ .‬המאמר שלפניכם‪,‬יש בוקיצור ועריכה‬

‫מחודשת‪ ,‬והוספות אחדות לעומתמגדיםי"ב‪.‬‬
‫‪ .1‬שחלי הרבמרדכיברויאר‪,‬אחריביקור משפחתי ברומא‪ :‬כולםמדבריםעל המנורה שסוחבים אותה‬
‫היהודים המובסיםוהנכנעים לרומא‪ .‬והנההאימפריה הרומאיתאיננה‪ ,‬והמנורההיא סמלה שלמדינת‬
‫ישראלבירושלים‪ .‬אבלאנשים לאשמים לבלצדהשני של קשתטיטוס ‪ -‬שם מתוארהקיסר המנצח‬
‫עם ארבעת הסוסים שלו‪' .‬סוסים ומנורה' ‪ -‬מה פשרם אס לא מראותזכריה‪,‬שזכינו להם מחדש‪,‬‬
‫בדורנו?צ‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪163‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכלה'‬

‫(כ"ד בכסלו) בשנתשתיים לדריוש נאמרה נבואתחגי עלייסודהיכל ה'מיום זה ומעלה‪.‬‬
‫יוםייסודהיכלה' קדם לחנוכתבית חשמונאי דורותרבימן האםיש קשרביניהם?הייתכן‬
‫שלא?הייתכן שאיש לא ראה את נבואתחגי בכל הדורות? ואםכן ‪-‬איך לאהזכירוה בקשר‬
‫לחנוכה?‬

‫הוספתי והעמקתי בנבואות אלה‪ ,‬חיפשתי תשובות‪ ,‬אף שמעתי רמזים אחדים מהרב‬
‫ישעיהוהדרי שליט"א‪ .‬מצאתי שהגאון ר' יעקבעמדין בספרו 'מור וקציעה'(סימן תר"ע)‬
‫'גילה' את נבואתחגיזו (ראה להלן‪ ,‬הערה ‪ ,)68‬פירש עלפיה את חנוכה‪,‬וציין אתנכונות‬
‫הדבר אף עלפי "שלא שיערוהו הקדמונים"‪,‬ואילו בעל 'שפת אמת'‪ ,‬הגאון ר'יהודהאריה‬
‫לייב מגור‪ ,‬קשרהיטב את חנוכה עם סוכות‪ ,‬בחריפותו*‬
‫מצד אחרהגעתי מתוךסיוריבהרייהודה ושומרון למסקנה הברורה‪ ,‬שחודשי מרחשוון‬
‫וכסלו הם הם עונת הזית והשמן בארץ ישראל‪ ,‬ומכאןדין הבאת הביכורים למקדש עד‬
‫חנוכה* מכאן גם הקשרבין הטבע של ארץ ישראל (עונת השמן)לבין הנס של חנוכה (פך‬
‫השמן הטהור)‪.‬‬

‫מתוך כל אלה מצאתי את הפירוש שיובא להלן‪ ,‬על נבואות חגי ועל מראות זכריה‬
‫ונבואתו‪ ,‬ולבסוף גם את השחזור הכולל של תולדות החנוכה‪ ,‬מראשימות עולם‪.‬‬
‫תחילה‪ ,‬נבוא לבחון את נבואותחגי וזכריה‪ ,‬ולשם הבהירות נעשה זאת עלפי סדר‬
‫הנבואותוהזמנים‪.‬‬

‫א‪ .‬נבואות שנתשתיים לדריוש‬
‫‪ .1‬אחד באלול‬

‫ככלל‪ ,‬מתמודד חגי‪ ,‬ובעקבותיו זכריה‪ ,‬עם שתי בעיות בשלושה פרקי זמן‪ .‬הבעיה‬
‫הראשונההיאהיעדרהרצוןלבנות אתביתה'‪ ,‬אף שכברמלךדריושבפרס‪,‬וכברנכנסלשנתו‬
‫השנייה‪.‬דריוש תמךבשבי הגולה ובמפעלם‪,‬כפי שהתברר לאחר מכן גם לצריהם (עזרא ה‪,‬‬
‫ז)‪ .‬אף עלפיכן לא החלושביציון לבנות אתביתה'‪ .‬חוסרהעניין והרצון התכסוב'טלית‬
‫של צדקות'‪ ,‬אשר קובעתכי לא הגיעה העת לבנות אתבית ה'‪ ,‬ובלשון הנביא‪" :‬העם הזה‬
‫ב)‪21‬‬
‫אמרו‪ ,‬לא עת בא‪ ,‬עתבית ה' להבנות"(חגי א‪,‬‬
‫הנביא מפריך את טענת ה'עת' בכך‪ ,‬שהנה ביחס למה שנוגעלענייניהם הפרטיים הם‬
‫סבורים‪ ,‬שאכןהגיעה העתלבנותאיש אתביתוהיפה* אםכל אחדיכוללבנותלוביתמידות‬
‫ספוןבארז‪',‬אי אפשר שלאהגיעה העת לבנות גם אתביתה'‪ ,‬כדרךשביטא זאתדוד במלכו‬

‫‪164‬‬

‫‪ .2‬ראוילשים לב להכפלת ההדגשה שלהמילה'עת'‪,‬יחדעםדמיוןהלשוןבצליל‪' :‬עת בא' ‪'/‬עתביק‪,‬‬
‫וכן לשימוש בצורת המקור 'בוא' במקום פועלרגיל‪ .‬לשון כזו שלשיר ופתגם מדגישה את עצמת‬
‫העת לבוא הגאולה‪,‬היא העתלבניין הבית?‪1‬‬
‫הוויכוח על שאלת 'עת בא'‪ ,‬כלומר‪ ,‬האםהגיעני‬
‫‪3‬י עלפי‪:‬ירמיה כב‪,‬יד‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ירםיסודהיכל ה'‬

‫בירושלים‪ ,‬בבקשו לבנותהבית לה'‪" :‬ראה נאאנכייושבבביתארזים וארון האלהיםישב‬

‫בתוךהיריעה?צ" (שמואל‪-‬ב‪,‬ז‪ ,‬ב)‪ .‬לכן מטיח בהםחגי‪" :‬העת לכם אתם לשבת בבתיכם‬
‫ספונים והבית הזה חרב‪…‬יעןביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו" (חגי ד‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫מכיוון שכל אחדנוטה לבנותלובית נאה ולשקועבד'אמותיו*איןלבולענייניהציבור‪,‬וכל‬
‫שכןשאין הדעת נוטה אל עבודתה'‪.‬‬
‫י בצורת קשה*בכךעומדה'לזעזע‬
‫תגובתה' למצבזההיאפגיעה ברווחההכלכליתעליד‬
‫את השקועים בבתיהם ובשדותיהם‪ ,‬ולעורר אותם לחשבון נפש ולבדיקת הדרך‪" :‬ועתה כה‬
‫אמרה' צבאות‪,‬שימו לבבכם עלדרכיכם‪ .‬זרעתם הרבה והבא מעט‪,‬אכילואין לשבעה‪ ,‬שתו‬
‫ואין לשכרה‪,‬לבישואין לתםלו‪ ,‬והמשתכר משתכר אלצרורנקוב‪…‬יעןביתי אשר הוא חרב‬
‫ואתםרציםאישלביתו‪ -‬עלכןעליכם כלאושמיס מטל‪ ,‬והארץ כלאהיבולה‪ .‬ואקרא ערב‬
‫על הארץועלההריםועלהדגןועלהתירושועלהיצהר‪,‬ועל אשרתוציא האדמה‪,‬ועל האדם‬
‫ועל הבהמה‪ ,‬ועל כליגיעכפים"(חגי א‪ ,‬ה‪-‬ו; ט‪-‬יא)‪.‬‬
‫‪.2‬עשרים וארבעה באלול‬
‫נבואתחגי עשתה אתרישומה בקרב העם‪":‬וישמעזרבבלבן שלחיאלויהושעבןיהוצדק‬
‫הכהן הגדול וכל שארית העם בקול ה' אלהיהם‪ ,‬ועל דברי חגי הנביא‪ ,‬כאשר שלחו ה'‬
‫אלהיהם‪.‬וייראו העםמפניה'‪…‬ויער ה' את רוח זרבבלבן שלתיאל פחתיהודה‪ ,‬ואת רוח‬
‫יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול‪ ,‬ואת רוח כל שארית העם‪ ,‬ויבאו ויעשו מלאכה בבית ה'‬
‫צבאות אלהיהם' ביום עשרים וארבעה לחדש בששי‪ ,‬בשנת שתים לדריוש המלך"‬
‫(חגי א‪,‬יב‪-‬סו)‪.‬‬
‫מלאכהזו אינה‪ ,‬כנראה‪ ,‬אלא הכנות בלבד ואיסוף חומרים וכליםלבנייתבית ה'‪,‬כפי‬
‫שפירשו רש"י ורד"ק‪,‬וכפי שיש להבין את מושג המלאכה בחלק מהמקומות גם בתחילת‬
‫מעשה המשכן (שמות לו‪ ,‬ו‪-‬ז)‪ ',‬שהרי אתהבנייה ממש החלו רק בחודשהתשיעי (כסלו)‪,‬‬
‫שיבואר להלן‪6.‬‬
‫כפי‬

‫‪.3‬עשרים ואחדבתשרי‬
‫הבעיההשנייה שבה נאבקחגי‪,‬היא תחושת הקטנות‪ :‬ככל אשריעשולבניין הבית‪ ,‬לא‬
‫יוכלהביתשייבנהלהידמות כלללהודקדומים שלהבית הראשון‪,‬שהרי לאעלו כלישראל‬
‫לארצם‪,‬ואין הממלכה עצמאיתבידם‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫עלפי חלוקת הפרקיםשייך התאריך הזה למעלה‪ ,‬לראשית עשיית המלאכה בבית ה'‪ .‬אולם לפי‬

‫המסורה שלנו‪ ,‬התאריך הזה (‪ 24‬ל‪ )6 -‬והתאריך הבא(‪ 21‬ל‪)7-‬שייכים להמשך‪ ,‬לנבואה הבאה‪.‬‬
‫‪ .5‬מלאכת המשכן‪ ,‬וגם רבות ממלאכות השבתהן מלאכות של הכנתחומרים‪,‬בגדיםוכלים ואףאיסופם‬
‫והבאתםכידוע‪ .‬ראהמשנה‪ .‬שבתפ"ז מ"ב‪,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .6‬כך גם מבואר בתלמוד הירושלמי‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬פ"א ה"א‪ ,‬לדעת ר' אלעזר בן חנניה‪ .‬אמנם‪ ,‬לדעת‬
‫האמורא"חיפא"(אוליקיצור של שם אמוראמחיפהכמור'אבדימידמןחיפה) התחילובשישילבנות‬
‫ממש‪ ,‬ונבואותתגי הפוכות בסדרן ‪-‬תשיעי הואסיוון ‪ -‬אךדעהזו‪ ,‬שתכליתהלקיים אתמניין שנות‬
‫דריוש מתשרי‪ ,‬מוקשה‪ ,‬ונדחית גם בתלמודהירושלמי שם‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪165‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכלוו'‬

‫תחושה עמוקהזו באהלידיביטוי בתיאורהניסיון הראשוןלייסודבית ה'בימי כורש‪,‬‬

‫בשנההשנית לבואם שלשבי הגולה‪":‬ורבים מהכהניםוהלויםורגושי האבותהזקנים אשר‬
‫ראו את הבית הראשון ביסדו ‪ -‬זה הבית בעיניהם ‪-‬צ'כים בקול גדול‪ ,‬ורבים בתרועה‬
‫בשמחהלהרים קול*ואין העםמכירים קולוזרועת השמחה לקולבכי העם‪,‬כי העםמריעים‬
‫תרועהגדולה והקול נשמעעד למרחוק" (עזראג‪,‬יב‪-‬יג)‪ 7.‬אותה התופעה נזכרתגם בקריאת‬
‫התיגר שלזכריה‪":‬כימיבזליום קטנות ‪ -‬ושמחו וראו את האבן הבדילביד זרבבל‪ ,‬שבעה‬
‫‪,‬וכדברירש"י ורד"ק שם)‪.‬‬
‫אלה‪.‬עיני ה' ‪ -‬המה משוטטים בכל הארץ"(זכריהד‪,‬י‬
‫תחושת הקטנות וחטאהבכי הם המוקד של נבואתחגיהשנייה‪ ,‬בעשרים ואחד בחודש‬
‫השביעי (תשרי)‪ ,‬כלומרביום האחרון של חג הסוכות(ביום הערבה‪ ,‬הנקראבפינו 'הושענא‬
‫רבא')‪":‬מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון‪ ,‬ומה אתם רואים אותו‬
‫עתה הלוא כמהו כאיןבעיניכם‪ .‬ועתה חזק זרבבל נאם ה'‪ ,‬וחזק יהושע בן יהוצדק הכהן‬
‫הגדול וחזק כל עם הארץ נאם ה'‪ ,‬ועשו‪,‬כיאני אתכם נאם ה' צבאות"‪ .‬ואם תשאלו‪ :‬ומה‬
‫לעשות? באה התשובה מיד בפי הנביא‪" :‬את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים‪,‬‬
‫ורוחי עומדת בתוככם‪ ,‬אלתיראו"(חגי ב‪ ,‬ג‪-‬ה‪ ,‬וכפירוש רד"ק ואבן עזרא לפסוק ה)‪.‬‬
‫כאן מפליגה הנבואה להבטחת מהפכה בעולם‪ ,‬כבוד מלא לישראל‪ ,‬היפוך התלות של‬
‫ישראלבגויים למצב שבויבואוכלהגויים לכבד אתישראל ואתביתה'‪ ,‬ולבסוף שלום אמת‬
‫מאתה'‪.‬‬

‫הבטחות אלה‪ ,‬תחת הכותרת "עוד אחת מעט היא" (שם‪ ,‬ו)‪ ,‬לא נתגשמו כללבימי‬
‫זרובבל‪ ,‬ועד תומן לא נתגשמו גם עד היום‪ .‬אבן עזרא בפירושו לחגי (ב‪ ,‬ט) תולה זאת‬
‫בתנאי‪ ,‬עלפי נבואתו המקבילה של זכריה (סוף פרק ו')‪ ,‬נבואה אשר חותמת את סדרת‬
‫נבואותזכריה בשנתשתייםלדריוש‪,‬במקביללחגי ומעטאחריו ‪"-‬והיה [כלזה] אם שמוע‬
‫תשמעון בקול ה' אלהיכם"‪.‬‬
‫‪ .4‬אחד במרחשוון ‪ -‬נבואתצמדיה‬

‫השמיני‪8‬‬

‫נבואתו הראשונה שלזכריה היא בראש החודש‬
‫כלומר‪,‬מיד אחרי נבואתחגי‬
‫השנייה‪.‬עיקרה ‪ -‬קצףה'על אשראינם שומעיםלדבריהנביאים (והכוונה‪ ,‬כנראה‪ ,‬לנבואת‬
‫חגי)‪ ,‬וחוזרים הם על מעשי אבותיהם‪ ,‬אשר לא שמעולדברי'הנביאים הראשונים'(נביאי‬
‫בית ראשון)‪.‬זכריה מבקשומפציר בהם‪" :‬אלתהיוכאבתיכם‪("…‬זכריה א‪ ,‬ד)‪,‬ומזכיר להם‬
‫שאבותיהם כברהכירו בטעותם‪ ,‬בגלותם‪ ,‬כמפורשבזכריה א‪,‬ו‪":‬וישובוויאמרו‪ :‬כאשר זמם‬
‫ה' צבאות לעשותלנו‪,‬כדרכינו וכמעללינו‪,‬כן עשה אתנו"‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫‪*8‬‬

‫‪166‬‬

‫סמינות הפרשיות להתערבות צרי יהודה ובנימין בבנייה מיד אחר כך‪ ,‬מאפשרת את ההשערה‪,‬‬
‫שהתגברות הבכי על השמחה אולי גרמה לכך שלא התאמצו כל כך למהר לבנות‪ ,‬ולפיכך הצליחו‬
‫יה'‪.‬‬
‫הצוררים להשביתם ממלאכתם‪,‬כיגבר חטאהבכי גםבעינ‬
‫"בחודש" משמעויום החודש‪ ,‬ובדרךכלל הכוונה לראש חודש‪ ,‬כמו בשמותיט‪ ,‬א; שמואל‪-‬אכ‪,‬יח;‬

‫שם גה‪,‬ועוז‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫בכך נפתרת חידת הקיצורהמאפיין את נבואת הפתיחה שלזכריה‪ ,‬שחסר בה‪ ,‬לכאורה‪,‬‬
‫העיקר‪:‬מהידרישתו שלזכריהמשומעיו?והפתרון פשוט‪:‬זוהינבואה אשר נשענתעל נבואת‬
‫חגי שלפניה‪ ,‬ודוחפת את השומעים לקיימה לאלתר‪ ,‬כפי שאכן קרה בעשרים וארבעה‬
‫לתשיעי‪ 9.‬גם הפסוקים בעזרא מחזקים דעה זו בהקדימם אתחגי לזכריה (עזרא ה‪ ,‬א)‪:‬‬
‫"והתגביחגינביאה[נבי~אקרי]וזכריה בר עדנאנביאיא[נבייאקרי]‪ ."…‬ושם (ויד)‪":‬ושני‬
‫יהודיאבנין ומצלחין בנבואתחגינביאה[נביאקריןוזכריה בר עדוא‪.",..‬‬

‫‪.5‬עשרים וארבעהלכסלו ‪' -‬שאלנא אתהכהנים תודה לאמר'‬

‫בעשרים וארבעה לחודשהתשיעי (כסלו) חוזרחגיהנביא אלהבעיה הראשונה שהעלה‬
‫ חוסרהרצון לקום ולבנות אתביתה'‪,‬מפני שכל אחד שקועבעסקיו‪.‬ולפיכך באהעליהם‬‫הבצורת‪,‬כדי לעוררם ולהוציאם מן השקיעה בהצלחתם הפרטית‪.‬‬
‫נבואהזומיום עשרים וארבעהלתשיעי פותחתבמעין'חידון'לכוהניםבענייני קודשים‬
‫וטהרות‪" :‬שאל נא את הכהנים תורה לאמר‪ :‬הןישא איש בשר קדש בכנףבגדוונגע בכנפו‬
‫ן ואל שמן ואל כל מאכל ‪ -‬היקדש?ויענוהכהניםויאמרו‪ :‬לא‪2‬‬
‫אל הלחם ואלהנזיד ואלהיי‬
‫ויאמרחגי‪ :‬אםיגע טמא נפש בכל אלה ‪ -‬היטמא?ויענוהכהנים ויאמרו‪ :‬יטמאו"(חגי ב‪,‬‬

‫יא‪-‬יג)‪.‬‬

‫בגמרא התפרשו השאלות פירוש הלכתי‪ ,‬ונחלקו חכמים‪ ,‬אם טעו הכוהנים או השיבו‬
‫ז ע"א)‪ ,‬ודברזהתלוי בשאלה האםחגי שאלעל"חמישי בקודש"‪,‬‬
‫נכונה (פסחיםטזע"ב ‪-‬י‬
‫כלומר אם נפסל הנוגעהחמישי לאב הטומאה‪ ,‬או שחגי שאל רק עלהרביעי‪',‬‬
‫אך אבן עזרא פירש את השאלות על דרך הפשט‪" :‬הנה התבררשאין כוח בקודש לקדש‬
‫י מגע אמצעי‪ ,‬ככוח טמא נפש לטמא‪ .‬וזההיה דרך משל‪ ,‬דרךנתן‬
‫מה שלאהיה קדוש עליד‬
‫אלדויד שתפסובדבריו‪ …‬בעבור שהםבוניםבית לשבתםובית ה'חרב‪( "…‬אבן עזראלחגי‬
‫ב‪,‬יד)‪.‬‬
‫לפי אבן עזרא חוזרת אם כן הנבואה לראשיתה‪ :‬עצלותם של שבי הגולה ושקיעתם‬
‫בבעיות אישיות גוררת את תוכחת הנביא‪ ,‬המשתמש בדבריו במשל הלכתי‪ :‬הטומאה‬
‫מתפשטת בקלותיתרמן הקדושה‪ ,‬אומןהטהרה‪.‬יי הטהורהנוגע בטמא נטמאעלידו‪,‬ואינו‬
‫מטהרו‪12.‬‬

‫‪ .9‬לכן גםאין צורך לומרשלפנינו רק חלק מן הנבואה‪,‬כפי שפירש ר"מ זר‪-‬כבוד במבוא לידעת מקרא'‬

‫עלזכריה‪.‬‬
‫סך‪ .‬כל זה אם נגע הקודש בכנף הבגד אל הלחם ואחר כךייגע זהבנזיד‪ ,‬וזהביין‪,‬והיין בשמן‪ .‬אךלפי‬
‫הפשטיש לפרש‪ ,‬שכל אחד מהםנגע בקודש או בטומאהבפני עצמו‪ ,‬ונטמא אך לא נתקדש‪.‬‬
‫ו‪" .1‬להתקדש" ‪ -‬במקומותרבים פרושו‪ :‬להיטהר‪.‬כגון‪ :‬שמותיט‪ ,‬כבועוד‪.‬‬
‫‪ .12‬כלל זהנכון בכל הדברים‪ ,‬למעטמים‪ ,‬שבהיותם מטהרים טומאה‪ ,‬מטהרים הם גםמיס טמאים על‬
‫י מגע מחבר‪.‬ניתן להסביר מבחינהרעיונית שרק במים‪ ,‬שהםמחיים את הנפש‪ ,‬ואף מטהרים את‬
‫יד‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫ו‬
‫ס‬
‫מ‬
‫הטהרה‬
‫ם‬
‫י‬
‫א‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ף‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ה‬
‫מתפשטת‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י‪.‬‬

‫‪167‬‬

‫‪,‬באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫לפיכךלמדנו שהופעת הקדושהבעולם תובעת מאמץ ומעשה שלבני אדם‪,‬ואינהמופיעה‬
‫מן השמיםבלעדיו‪.‬בהיעדר המאמץהאנושי מתפשטת רק הטומאה‪ .‬עלכן טמאים הם כל‬
‫הקרבנותשמקריביםעל המזבחבהיעדר המקדש‪,‬מפנישאינםחפציםלבנותו‪ ,‬והםממתינים‬
‫שיבוא מעצמו‪,‬אולימן השמים‪.‬‬
‫אךמן השמים מופיעה הבצורת כתגובה על עצלותם ואנוכיותם‪".‬‬

‫‪.6‬סיום נבואתתגי‬

‫באותו היום‪ ,‬עשרים וארבעה לתשיעי‪ ,‬ניבא חגי נבואה נוספת ‪ -‬שהיא גם נבואתו‬
‫האחרונה ‪ -‬ובה הוא משלים אתדבריו מןהיום האחרון של חג הסוכות‪ ,‬לאמור‪ :‬מתקרב‬
‫יום השחרור משלטון הזרים‪ .‬רש"י מפרש זאת על נפילת מלכות פרסבידייוון‪ ,‬ורומז‬
‫לישועת חשמונאי‪,‬עניין שהרחיב בו רש"י במפורש בנבואת זכריה‪ ,‬וכדלהלן‪ .‬אבן עזרא‪,‬‬
‫פרס‪ ,‬אלא "שלא‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אמר‪,‬כ‬
‫ייםא"כ‪.‬ן‪4‬יהיו כנראה מאורעותמפליגים גםבימימלכווי‬
‫מצאנוספרים הקדמונ‬
‫"עץהזית לא נשא"‬

‫מפני מה חותמת נבואתחגיבעשרים וארבעהלתשיעי (כסלו)?מפני מהיוםייסודהיכל‬
‫ה' הוא דווקא בוביום או למחרתו? האםיש קשרבין כל אלהלבין חנוכתבית חשמונאי‬
‫באותו תאריך (או למחרתו) כעבור כמה דורות?‬

‫מים נטהרים אונכשריםלטבילה במגעבמים טהורים באחדמןהאופנים הבאים‪:‬‬

‫ימי גשמים בשעת הגשםומידאחריו (מקוואות‪ ,‬פרק א')‪.‬‬
‫א‪ .‬בטיהורמיגבים עליד‬

‫י ארבעים סאהמי גשמים במגע כשפופרת הנוד או בעירוב מקוואות‬
‫ב‪ .‬בטיהור מים שאובים עליד‬
‫(שם‪ ,‬פרקו')‪.‬‬
‫ג‪.‬בצירוףמי גשמים נוטפים לזוחלים והפיכתםלמימעיין‪ ,‬אלא אםכן רבו הנוטפים (שם‪ ,‬פרקה')‪.‬‬
‫י השפיכההשנייה(ידיים‪ ,‬פרקב')‪.‬‬
‫ד‪.‬בטיהורמינטילתידיים הראשונים עליד‬
‫ן דעת מקרא‬
‫‪ .13‬בכךנפתרוקשיי הנבואה הזאת‪,‬ואיןעודצורך בכלהפירושים המסובכים שתלובה‪.‬עיי‬
‫לחגיב‪,‬יב‪-‬יד‪ ,‬ושם מראה מקומותלפירושיםרחוקים‪ .‬אך גםפירושו קשה‪,‬כיאיןבחגיובזכריהזכר‬

‫‪168‬‬

‫לבעיה שלעמי הארצות‪.‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ש‬
‫פ‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ל‬
‫"‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ט‬
‫י‬
‫ש‬
‫‪.‬‬
‫ך‬
‫י‬
‫ר‬
‫א‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ש‬
‫בימי‬
‫רש"י‬
‫‪4‬ו‪ .‬מחלוקתםזו קשורהאולי‬
‫הביתהשני ‪ -‬ל"ד שנים‪,‬ודריוש הוא ארתחששתא (עבודה זרה ט ע"א‪,‬וברייתא דסדר עולם רבא)‪,‬‬
‫ולפיכךניתן לומר עלנפילת פרס "עוד אחת מעטהיא"(חגי ב‪,‬ו)‪.‬ואילו אבן עזרא מפרש כאןבחגי‬
‫ב‪ ,‬כב‪ ,‬שארתחששתא אחרי דריוש (שלא כפירוש המיוחס לראב"ע‪ ,‬למשל בעזרא ז‪ ,‬א)‪ ,‬ולפיכךיש‬
‫לפרש את הנבואה על תקופת פרס‪ ,‬אלא שאבדו הספרים‪ .‬אבן עזרא מבין כנראה ששיטת חז"ל ‪-‬‬
‫מדרשהיא‪,‬ואיננה מתכוונת לפשוטו של מקרא‪ ,‬וכדברי רז"ההלוי בעל המאורבסוגיית ראש השנה‪,‬‬
‫ב‪-‬ג‪ ,‬ודו"ק‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסרדהיכל ה'‬

‫פסוקי המפתח לכל השאלות הללוקשורים בבצורת הקשה שפקדה את הארץ‪":‬שימונא‬
‫לבבכם מןהיום הזה ומעלה‪ ,‬מיום עשרים וארבעהלתשיעי‪ ,‬למןהיום אשריסדהיכל ה'‬
‫שימולבבכם‪ .‬העודהזרעבמגורהועדהגפן והתאנהוהרמון‪,‬ועץהזית לא נשא‪,‬מןהיום הזה‬
‫אברך"(חגיב‪,‬יה‪-‬יט)‪5.‬י הסיבה לתאריך בכסלואיננה השהייתהזריעה של תבואות החורף‬
‫מחמת בצורת(כפי שמפרש ר"מ זר‪-‬כבוד‪ ,‬דעת מקרא‪ ,‬שם)י אףעלפי שזוכמובן השערה‬
‫סבירה‪.‬הסיבההגלויההיא‪ ,‬כאמורלעיל‪ ,‬שעונתהזיתהיא האחרונהבעונות שבעתהמינים‪,‬‬
‫הבד*‪16‬‬
‫וזמנה מתשרי עד כסלו‪ ,‬ובכלל זה גםדריכת השמןבבתי‬

‫בסוף החודש התשיעי מסתיימת עונת הזית והשמן‪ ,‬ולפיכך גם תם לוח הביכורים של‬
‫שבעתהמינים‪ .‬לא בסוכות‪,‬כי אם בחנוכהו "חג הסכת תעשהלך שבעתימים באספךמגרנך‬
‫ומיקבך" (דברים טז‪,‬יג) ‪ -‬אבלהיצהר מתחיל רק בסוכות‪ ,‬ונגמר בחנוכה‪.‬‬
‫אותה שנה ‪ -‬שנת בצורת חמורההייתה‪.‬ביחסלגורןוליקבניכרהיה הדבר כבר בחודש‬
‫הששיוהשביעי (אלול ‪ -‬תשרי)* אבלעונתהזית רק התחילהאז‪,‬והיבול טרם נמדדש בפרק‬
‫ב‪ ,‬טו‪ ,‬מוסרלנוחגידין וחשבון מפורט ומלא עלהיבול הממוצע בגרנות (חמשים אחוז)‬
‫ואחר כךביקבים (ארבעים אחוז)‪.‬מכיוון שסיכוםהיבול חשוב מאודבעיני הנביא‪,‬כבעיני‬
‫שומעיו‪ ,‬מובן הדבר שרק לצורך סיכום עונת השמן המתינה הנבואה עד לסוף החודש‬

‫התשיעי‪7.‬י‬

‫"מן היום הזה אברך"בפי חגי‪,‬אין פירושו‪ ,‬שעכשיויישא הזיתפריו במאוחר‪8,‬י אלא‬
‫שמכאןואילך‪ ,‬עםיסודביתה'‪.‬תתחיל שנה מבורכת‪ ,‬שנה שבהיזרעואולי מאוחר‪ ,‬אךיהיה‬
‫קציר מבורךואסיף מלא‪ .‬אמנם רקבניסן שאחר כךיוכלו הבריות להתחיל לראות שהשנה‬
‫הייתה טובה‪ ,‬אךייתכן שכבר בשבטהבינו זאת‪ ,‬בעקבותכמויות הגשםשירדו‪.‬‬

‫יום ייסוד היכל ה'ע ככל הנראה‪ ,‬לא היה בעשרים וארבעה לתשיעי אלא למחרתו‪,‬‬
‫בעשרים וחמשה‪,‬שהריחגי אומר עלעשרים וארבעהלתשיעי שהוא‪" :‬מטרם לוס אבן אל‬
‫אבןבהיכל ה'" (ב‪,‬טו)‪.‬‬

‫כלזהמוביל אותנו אל נבואתזכריה שנאמרה בעשרים וארבעה בשבט‪,‬חודשייםבדיוק‬
‫לאחר נבואתחגי האחרונה‪ ,‬נבואה אשר תוכנה נחמהוישועה‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬

‫‪ .15‬למשמעותה הנוראה של מכהזועייןיואל‪ ,‬א‪-‬ב;ירמיה‪,‬יד‪.‬‬
‫‪ .16‬גםהיום נמשכתדריכת השמןבבתי הבד בשומרוןובגליל‪ ,‬עד סוףכסלו‪ .‬באזורבנימיןסיימו באחת‬
‫השנים האחרונות אתדריכת השמןבדיוק שבועלפני חנוכה‪.‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫שהוא‬
‫מה‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ל‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫ס‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫תשיעי‬
‫‪ .17‬זאת סיבה מכרעתלדחיית הדעה (דעת 'חיפה') שהתשיעי‬
‫לפי תשריושישילפיניסן ‪-‬ירושלמי‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬פ"א ה"ה‪.‬‬
‫‪ .18‬פלא הוא‪ ,‬שהרד"ק(חגיב‪,‬יג)‪ ,‬שעמדעלענייןהזיתועונתו‪,‬היה הדבר קשהלו‪,‬מפנישהביןכיהזית‬
‫ישאפריו למחרת‪ .‬אך בפשטות נראה‪ ,‬שזהיבוא רק בשנה שלאחריה*‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪169‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ירםיסודהיכל ה'‬

‫‪.7‬עשריםוארבעה לשבט ‪ -‬מראותזכריה‬
‫"ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חודש‪ ,‬הוא חודש שבט"‪ ,‬ניבא זכריה בנבואות‬
‫המראות שהן נבואות נחמה וישועה (זכריה א‪,‬ז ‪-‬ו‪ ,‬ח) ‪ -‬ומראה המנורהוהזית במרכזם‬
‫של כל המראות‪ .‬במראות אלה‪ ,‬מבנם ומשמעותם נעסוק עתה בצורה מפורטת‪.‬‬

‫ב‪ .‬מראותזכריה כמבנה כולל של מנורה‬

‫בבדיקה מדוקדקת של מראות זכריהאניתן לאתרבבירור חמישה מראותכפולים‪:‬‬
‫א‪ .‬מראה הסוסים (א‪,‬ז‪-‬יז) עם מראה המרכבות(ו‪ ,‬א‪-‬ח) ‪ -‬מראה אחדהוא‪.‬‬
‫ב‪ .‬מראה חבלהמידה (ב‪ ,‬ה‪-‬ט) ומראההמגילה העפה (ה‪ ,‬א‪-‬ד) ‪ -‬אחד הוא‪.‬‬
‫ג‪ .‬מראה הקרנות (ב‪ ,‬א‪-‬ב) ומראה החרשים (ב‪ ,‬ג‪-‬ד) ‪ -‬אחד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מראה האיפה והאישה היוצאת (ה‪ ,‬ה‪-‬ח)‪ ,‬עם מראה הנשים היוצאות (ה‪ ,‬ט‪-‬יא) ‪ -‬גם‬
‫הוא אחד‪.‬‬
‫ה‪ .‬בתוך כל המראות מוצאים (באמצע‪ ,‬פרקים ג‪-‬ד) את מראה המנורה על שבעתנרותיה‪,‬‬
‫גולהעל ראשהושיבוליזיתיםמצדיה‪ ,‬ואת מראה האבן (הראשה ‪/‬הבדיל) ושבעתהעיניים‬
‫אשר עליה ‪ -‬הםעיני ה' המשוטטות בכל הארץ‪ .‬גם זוג מראות זה מראה אחד כפול‬
‫הוא‪ :‬המנורה ‪ -‬מכוונתליהושע הכהן הגדול‪ ,‬והאבן ‪ -‬לזרובבלבן שאלתיאל פחתיהודה‪.‬‬
‫שני אלו ‪ -‬יהושע וזרובבל ‪ -‬הם גם"שניהזיתים"(ענפיהזית)‪",‬שניבני היצהר (הכוהן‬
‫הגדול וה'מלך'‪ ,‬הנמשחים בשמן‪9‬י) העמרים על אדון כל הארץ"‪,‬ובניין הביתהשני וישועת‬
‫ישראל מבוססים על שניהם כאחד‪ ,‬כאמור גם בפרק ו' בנבואת העטרות המסיימת את‬
‫המראות‪.‬‬

‫ההצעהשברצוננולהציע לאור מבנה המראותהיא‪ ,‬שכל מראותזכריה נראולעיניובחזון‬
‫הנבואה כמסודרים במבנה של מנורהינ וקניה‪" :‬שבעה נרותיה עליה"‪" ,‬ושניםזיתים עליה‬
‫אחדמימין הגלה ואחד על שמאלה"!‬
‫ישלפנינו‪,‬ביסודו של דבר‪ ,‬שבעיחידות (בעקבות תרגוםיונתן לשבעתהעיניים[ג‪ ,‬ט]‬
‫כשבעהחזיונות‪,‬ועלפידעתו שלר"יאבןכספי‪ ,‬הסבור שמראותזכריה שבעה המת)‪:‬יחידת‬

‫‪170‬‬

‫א‪ .‬ראהפירוט במאמר המקוריבמגדיםי"ב‪.‬‬
‫‪ .19‬ראהרש"י‪ ,‬אבן עזרא ורד"ק במקום‪,‬וכן ראהזכריהו‪,‬יב‪-‬יג;חגיב‪ ,‬כב‪-‬כג‪ ,‬ובמפרשים‪.‬‬
‫‪ .20‬ה'מנורה' הוא שמו של העמוד האמצעי המרכזי‪ ,‬ראה שמות כה‪ ,‬לא‪-‬לה‪…" :‬מקשה תעשה המנורה‬
‫ירכה וקנה‪,‬גביעיה כפתריה ופרחיה ממנהיהיו‪ .‬וששה קניםיצאים מצדיה‪ ,‬שלשהקני מנרה מצדה‬
‫האחד‪ ,‬ושלשהקני מנרה מצדההשני‪ …‬ובמנרה ארבעה גבעים משקדים‪ ."…‬המנורה וקניה כמראה‬
‫נבואיכולל‪ ,‬ממשיכהלהופיעבתולדותינובעיקר בקבלה‪,‬ויעידו עלכך המנורותהמצוירות עםפרקי‬
‫תהילים‪ ,‬המפארותבתי כנסתרבים‪,‬ופסוקיתהילים מסודרים לאורךהקנים‪.‬‬
‫ן במבוא של דעת מקראלזכריה‪ ,‬וראה שם דעות שונות‪,‬וביתר הרחבה במבואו של ר"מ זר‪-‬כבוד‬
‫‪,21‬עיי‬
‫לפירושו עלחגיזכריה ומלאכי‪,‬שיצא בהוצאת קרית ספר‪,‬ירושלים תשי"ז‪ ,‬עמ' ‪.64-61 ,42-30‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'באורך נראה אורי‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫מראות אחת במרכז‪,‬ומשניצדיה שלוש ושלושיחידות של מראותבאופןסימטרי המשלים‬
‫זה אתזה‪.‬בנוסףלכךישנהלדעתנו אפשרות שלשני מראותנוספיםמשניצדי המנורהוקניה‬
‫ הם"שניםזיתים" אשרמימין המנורה ומשמאלה*‬‫בכךנפתרים הרבהקשייםחמורים‪ ,‬שנתחבטו בהם המפרשים במראותזכריה‪ .‬אם נקבל‪,‬‬
‫שלפנינו הזון אחד‪ ,‬ששיערו החזרת מרכות השכינה לירושלים‪ ,‬בדמות מנורת זהב בעלת‬
‫שבעהקנים ‪ -‬מראותנבואה‪(.‬זו נבואה דומה אך מהופכתבכיוונהלחזוןהסילוק של מרכבת‬
‫השכינה ביחזקאל פרקים ח'י"א)‬
‫לאור זהנציג את המבנה של נבואת המראות בכללותה‪,‬כפי שהדבר עולהמדברינו עד‬
‫המראות להלן‪22.‬‬
‫כאן‪ ,‬ומתוספתניתוח‬
‫מבנההמגאיה כמראה מנודה‬
‫הסוסיםן הקרנות והחרשיםן חבל המידהן המנורהן המגילה העפהן האיפה והנשיםן המרכבות‬

‫"י‬
‫עשרת המראותהבודדיםיוצריםכאןמנורה של שבעיחידותבאופן הבא‪ :‬מראההסוסים‬
‫מן הצד האחד מקביל אל מראה המרכבות בצד השני(שני קנים); מראה הקרנותיחד עם‬
‫מראה החרשים (שקשורים זה לזה בקשרים פנימיים) מן הצד האחד‪ ,‬מקביל אל מראה‬
‫‪ .22‬על מנת להקל עלהמעיין נתעלם כאןבאופןמכוון מגוני‪-‬משנה‪,‬שאוליקיימים בפרטיםמסוימים‪,‬‬
‫ומבעיות אחדות בחלוקת המראותובצירופיהם‪ .‬מבנה מורכביותרמופיע במאמר שהתפרסםבמגדים‬
‫י"ב‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪171‬‬

‫‪,‬באררך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫האיפה ומראההנשים (שגם הםקשוריםזהלזה) בצדהשני(שניקניםנוספים); מראה חבל‬
‫המידהמקביל למראההמגילה העפה(עודשניקנים); והעמודהמרכזי באמצע ('המנורה"‪)2‬‬
‫מורכב משני מראות מצורפים ‪ -‬מראה האבן ליהושע הכהן הגדוליחד עם מראה המנורה‬
‫לזרובבל פחת יהודה‪ .‬כפילותזו בעמוד המרכזי מוסברת בכך‪ ,‬שאכןיש כפילות בהנהגה‬
‫הלאומית‪ ,‬ובמקביל למלוכה ישנה הכהונה‪,‬כפי שמתפרשהעניין במראה שתי העטרות‪:‬‬
‫"והוא [זרובבל‪ ,‬ראה‪ :‬ד‪ ,‬ט]יבנה אתהיכל ה' והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו‪ ,‬והיה‬
‫[יהושע] כהן על כסאו‪ ,‬ועצת שלום תהיהבין שניהם"(ו‪,‬יג)*‬
‫נבואת העטרותשבסיום המראות(זכריהו‪ ,‬ט‪-‬טו)‬

‫נבואה זו‪ ,‬שגם היא מאותו היום (עשרים וארבעה לשבט)‪ ,‬שונה באופייה מנבואת‬
‫המראות‪:‬היא ארצית‪ ,‬קצרהותכליתית‪ ,‬כמו נבואתו הפותחת שלזכריה‪.‬היאמזכירה שמות‬
‫יזרובבל‬
‫ומעשים‪ ,‬ומבשרת צמחגאולה ושלוםעלידייהושעבןיהוצדקהכוהןהגדולועליד‬
‫(כפי שמשתמעב"עבדי צמח"‪ ,‬ראהזכריהג‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫יש לראות בנבואת העטרות אתהסיום והחתימה של נבואת המראותכולה‪ .‬פסוקהסיום‬
‫בנבואהזו הואלפיכך פסוק התנאי החותם‪ ,‬שבותלויה נבואת המראות כולה עלישועותיה‬
‫ונפלאותיה‪":‬והיה [כלזה] אם שמוע תשמעון בקול ה' אלהיכם"(ו‪ ,‬טו)‪ .‬נוסחהזו‪ ,‬שבדרך‬
‫כלל משמשת לפתיחה‪ ,‬ככל משפט תנאי‪ ,‬ובמקורה פותחת את פרשיות התוכחה בספר‬
‫דברים‪ 24,‬משמשת כאן כאות אזהרה חותם‪ .‬כלומר‪ :‬כל הנבואות וההבטחות המפליגות‬
‫שנזכרובחגיובזכריהתלויותבהתנהגות שלישראל אםישמעו בקול ה'*הפוטנציאל לגאולת‬
‫ישועה ופלאותנתון מאתה'; מימושו והוצאתו לפועל ‪-‬בידבני אדמו‬

‫בכך חותםזכריה את נבואות השנההשנייה באותורעיון שבו פתח‪,‬ומציבתנאי עלגבי‬
‫נבואות ההבטחה שלחגי‪,‬כדברי אבן עזראבפירושו עלחגי (ב‪ ,‬ט)*מעיןזה אומר גםריש‬
‫לקיש בגמרא‪25,‬שאילו עלו כל ישראל כחומהבימי עזראהייתה שורהשכינה עליהם‪ ,‬ושוב‬
‫לאהיוגולים‪.‬‬
‫לעומת זאת מפרשרש"י(ולעתים גם רד"ק) את הבטחות ההרעשה שלהגויים עם הכבוד‬
‫י החשמונאים‪,‬וכךהוא אומרבחגיב‪,‬ו‪'":‬עוד אחת מעטהיא'‬
‫והשלוםשיבואולישראלעלימ‬

‫‪2‬ל‪1‬‬

‫‪ .23‬ראהלעיל‪ ,‬הערה ‪.20‬‬
‫‪ .24‬דברים כח‪ ,‬א‪":‬והיה אס שמוע תשמע בקול ה'אלהיך‪,"…‬וכן‪:‬דבריםז‪,‬יב; ח‪,‬יט;יא‪,‬יג; כח‪,‬טו‪.‬‬
‫‪ .25‬יומא טע"ב‪":‬רישלקישהויסחיבירדנא‪ .‬אתא רבה בר בר חנהיהבליהידיה‪ .‬א"ל‪ :‬אלהאסנינאלכו‪,‬‬
‫דכתיב 'אם חומההיא נבנהעליה טירת כסף ואם דלתהיא נצורעליה לוח ארז'(שירהשירים ח‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫אם עשיתם עצמכם כחומהועליתם כולכםבימי עזרא‪ ,‬נמשלתם ככסףשאין הרקב שולטבו‪.‬עכשיו‪,‬‬
‫שעליתם כדלתות‪ ,‬נמשלתםכארז שהרקב שולטבו‪ .".*..‬החטאהגדול שגרם את חולשתביתשני ואת‬
‫חורבנולפיר' שמעוןבןלקיש‪,‬היה זה שלאעלו לארץ ישראל כאשר נתבקשוויכלו‪ ,‬בראשיתהבית‬
‫השני*‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫םיסודהיכל ה'‬
‫יו‬

‫ משתכלה מלכות פרס‪,‬זו המושלתעליכם‪',‬עוד אחת'‪ ,‬תקום למשולעליכם להצרלכם‪,‬מן‬‫מלכותאנטיוכוס‪,‬ו'מעט'יהאזמן ממשלתו‪',‬ואנימרעיש'בנסיםהנעשיםלבניחשמונאי‪' ,‬את‬
‫השמים ואת הארץ'‪,‬יבינו ששכינתי שורה בבית זה‪,‬ויביאו תשורת זהב וכסף כאשר כתוב‬
‫גוריון"‪26.‬‬
‫בספריוסףבן‬
‫קצת קשה לומר שמזרובבל עד שמעון החשמונאי ‪" -‬עוד אחת מעט היא"‪ ,‬אך אפשר‬
‫מבחינהרעיוניתוהיסטורית לשלב אתדברירש"יואבןעזרא‪,‬ולומר‪,‬שבימיזרובבל לאזכו‪,‬‬
‫י החשמונאים‪.‬‬
‫כי לאהיוראויים אוכי לאעלו כולם‪ ,‬ועלכןהתקיימה נבואהזו רק עליד‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ל‬
‫י לא חזרה מלכות בית דוד כנבואת 'צמח'‬
‫ואף‬
‫אמנם גם היא לא בשלמותה‪,‬כ‬
‫נסתלקה‪,‬אולי בחטאי הדור הראשון‪.‬‬

‫הקשר בין נבואת חגי לבין חנוכה לפי רש"י הוא אפוא ישיר ‪ -‬החשמונאים הם‬
‫המשלימים אתייסודוובניינו של הביתהשני ואת השראת השכינה בתוכו‪ ,‬עם חילוצה של‬
‫יהודה משלטוןזריםבימי שמעוןהחשמונאי‪ .‬האםכךהבינוופירשוגםבני הדור החשמונאי?‬
‫ קשה לדעתבביטחון‪ ,‬אךנראהלישכןש ובכלאופן‪ ,‬האס מקרה הואכיחנוכתביתה'בימי‬‫חשמונאי בכ"ה בכסלונראית כה מתאימה לנבואתחגי האחרונה שנאמרהבעשרים וארבעה‬
‫לתשיעי (כסלו)‪ ,‬ערבייסודהיכל ה'?‪2‬‬
‫‪ .26‬באמת בספריוסיפון המיוחס לרגמ"ה (ראהדיון בהקדמתו של פרופ' פלוסר לספר‪ ,‬הוצאתביאליק‪,‬‬
‫עמ' ‪ )214‬מופיעהיציאת אש ה' מהמזבח‪…":‬וירדו הכהנים וישאו המים בחפניהם‪,‬וילכו אל ההיכל‬
‫ויזרקו המים על המזבח‪ ,‬ועל העולה‪ ,‬ועל העצים‪.‬ויהי בעשותםכן ותבער פתאום אש נוראה מאוד‬
‫ותלהט הלהב‪ ,‬והאש אוכלת והולכת ומתחזקת מאוד‪,‬וינוסוהכוהניםמןהביתכי לאיכלולעמודמפני‬
‫האש‪.‬כי האש לוחכת את העולה ואת העצים וסובבת בכל הבית ומטהרת את הכלים ואת ההיכל‪.‬‬
‫ואחריכןנגרעה האשמןהבית‪ ,‬רק על המזבח נשארה כמשפט‪.‬ומהיום ההוא והלאהנתנועציםעליה‬
‫ותהי האש תמיד על הגולה השנייה"‪ .‬זאת עלפי חשמונאים‪-‬ב א‪ ,‬כב‪" :‬ואחר אשר הוכן הדרוש‬
‫לזבחים אמר נחמיהלכהנים לזרוק מן המים על העצים ועל אשרעליהם‪ ,‬וכאשר נעשה הדבר הזה‬
‫ועברזמן מה והשמש המעוננתלפני מזה זרחה‪ ,‬התלקחה אשגדולהוכולם השתוממו"‪.‬כל זאתבניגוד‬
‫להבנה המקובלתבדברי חז"ל בגמראיומא‪ ,‬כא ע"ב‪" :‬אמר רב שמואל בראיניא‪:‬מאידכתיב 'וארצה‬
‫בו ואכבד'וקרינן 'ואכבדה'(חגי א‪ ,‬ה)‪ ,‬מאי שנא דמחוסר ה"א? אלו חמישה דבריםשהיובין מקדש‬
‫ראשון למקדששני ואלוהן‪ :‬ארון וכפורתוכרובים‪ ,‬אשושכינה ורוח הקודשואורים ותומים" (אמנם‬
‫הגמרא שם מבארתשהייתה אש גם במקדששני‪ ,‬אךהיא לאסייעה את השכינה)‪.‬ישלציין‪ ,‬שרש"י‬
‫לא היסס לפרש את הנבואותבחגי עלפי ספריוסיפון‪,‬ובניגוד לפשטות הגמראודברי חז"ל‪,‬דהיינו‪,‬‬
‫שחזרה השכינה ושרתהבביוןשני‪ ,‬על כלפניםבימי החשמונאיס‪.‬‬
‫‪ .27‬גםרש"י ורד"ק וגם אבן עזרא תופסים כנראהכרישלקישביומא ט ע"ב‪ ,‬ולא כר'יוחנן שם‪ ,‬הסובר‬
‫שביתשני לאיכוללהיחלץמאופן הקמתו בחסותמלכי פרסואי אפשרהיה שתשרהעליושכינהכלל‪:‬‬
‫"כי אתא לקמיהדרבייוחנן‪ ,‬אמרליה‪ :‬לאוהיינו טעמא‪,‬דאינמיסליקו כולהובימי עזרא לאהוויא‬
‫שריאשכינההיה במקדששני‪,‬דכתיב‪':‬יפתאלהיםליפתוישכןבאהלי שם' (בראשית ט‪,‬בז) אףעל‬
‫פידיפת אלקיםליפת‪,‬איןהשכינה שורה אלאבאהלי שם"‪.‬רש"י שם‪" :‬שזכופרסיים לבנותביתשני‪.‬‬
‫ואין שכינה שורה אלא במקדש ראשון שבנה שלמה שבא מזרעו של שם"‪ .‬באמת פסוקיחגי וזכריה‬
‫כפשוטםמוכיחיםכדברי ר"שבןלקיש והם קשים מאוד עלר'יוחנן‪,‬ותימהאיך לא הקשועליו משם‪,‬‬
‫וצריךעיוןו‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪173‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ירםיסודהיכל ה'‬

‫נבואת מראותזו שלזכריה‪ ,‬שכולה נחמה וגאולה ומראות הישעמלווים אותה‪ ,‬מעידה‬
‫בבירור‪ ,‬שאכן בכ"ח בכסלו התחילו לבנות אתביתה‪ :‬בסמוך ובצמידות לנבואה שלחגי‬
‫(הראשונה)מיום כ"ד בכסלו‪ 28.‬מסתבר גם שבגלל התחלתהבנייה שלביתה'‪,‬בית המקדש‪,‬‬
‫זכו לנבואות הנחמהוהישועה‪ ,‬במראותזכריה‪.‬‬

‫י‬
‫מתוכנה של הנבואה ברור ומודגש גם עד כמה חשובומרכז‬
‫מקומם שלהזית והשמןי‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫ש‬
‫שיבוץהזיתים והמנורה בנבואת הגאולה וחזרתהשכינה אלבית‬
‫זאת‪,‬שנים רבותלפני‬
‫חנונתחשמונאיפ‬

‫ג‪.‬ייסוד החנוכה‬
‫שמונתימי החנוכהמציבים לפנינו שורה ארוכה של שאלות קשות‪ ,‬המצטרפות לכלל‬

‫חידה מסועפת‪ .‬עםרוב השאלותכבר התמודדורבים‪,‬ראשוניםואחרונים‪ ,‬אףהעלוהסברים‬
‫שוניםליישבן‪ .‬אך כמדומה‪ ,‬שהתשובות שניתנו הן חלקיות‪ ,‬מתייחסות לכל שאלה באופן‬
‫מקומי‪,‬ואין בהןכדי לתת תשובה אחת מקיפה למכלולכולו‪.‬‬

‫בדברים שלהלן מוצע פתרוןמקיףוכולללחידה מסועפתזו‪,‬פתרון שמבוססעלנבואות‬
‫הגיושדיהשנים דגות טרם נצחונותביתחשמונאי‪.‬‬
‫מאי חנוכה?‬

‫נציב מחדש ונחדד את השאלות העיקריות העולות ביחס לחג החנוכה‪ .‬במידה רבה‬
‫תלויות שאלות אלו בהבנת מהותו ושורשיו של חג זה ועל מה נקבע‪ :‬ההבנה הראשונה‪,‬‬
‫הפשוטה והמקובלת‪ ,‬עולה מעצם השם 'חנוכה' ‪ -‬חג הקשור לחידוש העבודה במקדש‪,‬‬
‫וחנוכתועלידיבני חשמונאי במשך שמונהימים‪ ,‬לאחרשהיה מחולל במשך שלוששנים‪.‬‬

‫‪4‬ל‪1‬‬

‫‪ .28‬ראוילציין‪,‬כי זמן שווה עברבין ראשית נבואת חגילבין סופה (אחד לששי עד עשרים וארבעה‬
‫לתשיעי)‪,‬ובין ראשית נבואתזכריהלבין סופה בשנה ההיא‪ ,‬שנת שתיים לדריוש (אחדלשמיני עד‬
‫עשרים וארבעה לאחדעשר)‪,‬ובשניהמקריםזהו הפרש של ארבעהחודשים פחותשבוע‪.‬גםזה מחזק‬
‫את הקשרביןשניהנביאים‪ ,‬אף עלפי שלא ברורהלגמרי המשמעות של הזמן‪ .‬ארבעה חודשים הם‬
‫שליש של שנה‪ ,‬אבל מדוע דווקא שליש של שנה?ואולי המחזור החקלאי שלהיבול בבצורתהכתיב‬
‫את מסגרת הזמןלחגי‪ .‬ומכוחזה גםלזכריה‪.‬‬
‫‪ .29‬המנורה בקודש והכרובים בקודש הקודשיםהיו רק הם מקשה זהב‪ ,‬במשכן ובמקדש‪ .‬הכרובים באו‬
‫לבטא את מלכות ה' ושכינתובהיכלו בקרב ישראל‪ ,‬כאשעליונה המופיעה משמים‪ ,‬ולשם אף חזרה‬
‫מרכבת השכינה בחורבן בית ראשון‪ ,‬כמתואר ביחזקאל (ח‪-‬יא)‪ .‬נותרה המנורה שבקודש‪ ,‬שאור‬
‫נרותיה מועלה מלמטה למעלהבידי כוהן העובד עבודה"לפני ה'"‪ ,‬וזהוביתשני והארתו המיוחדת‪.‬‬
‫חזרת השכינה בביתשני מתבטאת אפוא במנורה ולא בכרובים‪ ,‬והכול תלוי במעשיהם של ישראל‪.‬‬
‫מכאן הפכה המנורה לסמלהיהודי החשוב ביותר בכלהדורות‪ .‬עד לסמל המדינה‪ ,‬שעוצב כמובן על‬
‫ירצוןשנהיהראויים לכך‬
‫פי נרותזכריה‪.‬יה‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫זבאורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫הבנהזו מעלה מספרקושיות‪:‬‬

‫מילו‪1‬א‪.‬יםמ‪30‬דוע נקבעו דווקאחנושכמהוי‪3‬נה ימים לחנוכת חשמונאי? (בתורה מצאנו שבעהימי‬
‫ושנים עשרימי‬

‫ואצל שלמה שבעה ושבעהימים‪)32.‬‬

‫‪ .2‬מדוע נקבעה הדלקת נרות כמצווה מיוחדת לחנוכה‪ ,‬ודווקא בלילה?" מה הקשרבין‬
‫הדלקת הנרות בחנוכה דווקא‪ ,‬לבין חנוכת המקדש וחנוכת המזבח? (האם ייתנן לומד‬

‫שהחנוכייה מקבילה למנורה במקדש?‪)34‬‬

‫‪ .3‬מדוע נקבעה חנוכת המקדש דווקאלעשרים וחמשה בכסלו ‪ -‬האםתאריךזהמקרי?‬
‫עלפי ספר חשמונאים‪-‬א נבחריוםזהבאופןמכוון‪,‬מפנישביוםזה תוללו המקדש והמזבח‬
‫יהיוונים שלוששניםלפני כן‪5‬נ אך עובדהזו רקמזיזה את השאלה שלב אחד לאחור‪:‬‬
‫עליד‬
‫מדועחיללוהוהיווניםביום זה דווקא?‬
‫האםיש קשרבין תאריך זהלבין נבואותחגי (וזכריה) בשנתשתיים לדריוש? ומהו‬
‫הקשר לשמן ולמנורה?‬
‫הסבר שני ידוע למהות החנוכה ‪ -‬חג זיכרון על נצחון החשמונאים וחזרת מלכות‬
‫לישראל‪ 36.‬אף הבנהזו מעלה מספר תהיות‪:‬‬

‫‪ .30‬בהקמת המשכן‪-‬ויקרא ח‪,‬לג‪.‬‬
‫‪ .31‬בחנוכת המשכן ‪ -‬במדבר‪,‬ז‪.‬‬
‫‪ .32‬בחנוכתביתה' מלכים‪-‬א ח‪ ,‬סה‪.‬‬
‫‪ .33‬שבת כא ע"ב‪ .‬ההקפדה על הדלקהבלילה‪ ,‬דווקא אחרי השקיעה‪ ,‬מראה הבדל ברורבין נרות חנוכה‬
‫למנורת המקדש‪ ,‬שבה ההדלקה נסתיימהלפני השקיעה‪ ,‬כשארדיני עבודת המקדש (רמב"ם‪ ,‬הלכות‬

‫תמידיןומוספין‪,‬ג')‪.‬‬
‫‪ .34‬ראה מנחות כח ע"ב‪" :‬לא יעשה אדםבית תבניתהיכל; אכסדרא ‪ -‬כנגד אולם; חצר ‪ -‬כנגד עזרה;‬
‫שולחן ‪-‬כנגד שולחן; ומנורה ‪-‬כנגדמנורה‪ .‬אבל עושה הוא של חמשה‪ ,‬ושל ששה ושל שמונה; ושל‬
‫שבעה ‪ -‬לאיעשה‪.‬ואפילו משארמיני מתכות‪ .‬ר'יוסי ב"ריהודה אומר‪ :‬אף של עץ לאיעשה‪ ,‬כדרך‬

‫שעשו מלכי בית חשמונאי‪ .‬אמרו לו‪ :‬משם ראיה? שפודים של ברזלהיו וחיפום בעץ‪ ,‬העשירו ‪-‬‬
‫עשאום של כסף‪ ,‬חזרווהעשירו ‪ -‬עשאום שלזהב"‪ .‬וראה הערה ‪.20‬ולפיכךברור‪ ,‬שהחנוכיה נבנתה‬
‫בהבדלמכוון ממנורת המקדש‪ .‬גםזמן ההדלקהוגס צורתהחנוכיה מבטאיםכוונהלהבדיל הדלקהזו‬
‫של כל אדםבביתו מן ההדלקה שבמקדש‪.‬‬
‫‪ .35‬חשמונאים‪-‬א א‪,‬נד‪" :‬ובחמישה עשריום בכסלו בחמש וארבעים ומאה שנהבנושיקוץ משומם על‬
‫המזבחובערייהודהבנובמות‪( …‬שם‪ ,‬נט) ‪…‬ובחמישה ועשרים לחודשהקריבו על הבמה אשרהייתה‬
‫על המזבח"‪.‬‬
‫חשמונאים‪-‬א ד‪ ,‬נד‪" :‬וישכימו בבוקר בחמשה ועשרים לחודש התשיעי הוא חודש כסלו בשמונה‬
‫וארבעים ומאה שנה‪,‬ויקריבו קרבן עלפי התורה על מזבח העולה החדש אשר עשו‪ .‬בעתוביום אשר‬
‫טימאוהוהגויים‪ ,‬בעצם היום ההוא נחנךבשירים ונבלים ובכינורות ובמצלתים‪,‬וייפלו כל העם על‬
‫פניהםויתפללו‪,‬ויברכולשמים אשרהצליח להם‪,‬ויעשו את חנוכת המזבחימים שמונה"‪.‬‬
‫‪ .36‬ראה רמב"ם‪ ,‬הלכותמגילה וחנוכה‪ ,‬פ"ג ה"א‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪175‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫‪ .4‬האםיש קשר מהותיישירבין חנוכת המקדש (והדלקת הנרות) לבין הניצחונות‬
‫(ותפילת'עלהניסים')‪,‬ומהו?ועוד‪:‬לכאורהכהודאהעלהניצחוןדיהיהביום אחדשכמויום‬
‫ניקנור!ת‬

‫לא בטל חג החנוכה עם חורבןבית כשאר המועדים שלמגילת תענית?ע‬
‫‪ .5‬מדוע‬
‫שני‬
‫כל הסיבות שהובאו לשמחה בחנוכה הפכו עם החורבן לאבל‪ ,‬כאשר הן ניצחונות בית‬
‫י מספד?‬
‫חשמונאיוהן המזבחוההיכלכלועושבהע'ש?נ'‪3‬ה שלרומי‪.‬אולי מתאיםהיהיותר לתקןימ‬
‫ועל כלפנים ‪' -‬לשמחה מהזו‬
‫ההסברהשלישי הרווח למהות החנוכה קשורלנס פך השמן‪ ,‬ואף הסברזה דורש הבהרה‬
‫במספר נקודות‪:‬‬

‫‪ .6‬מדוע תולה הגמראא את חג החנוכה במעשה פך השמן דווקא ולא בניצחונות‬
‫החשמונאים?מאימתי קובעיםיום טוב לזכרונם של מופתים כמופתיאליהו ואלישע‪,‬י‪ 4‬או‬
‫בבית המקדש?‪41‬‬
‫כעשרת הנסיםשהיו‬
‫‪.1‬איך אפשרלהסביר את העובדה‪ ,‬שמעשה פך השמן‪ ,‬שהוא כלכךמרכזי בגמרא‪ ,‬נעדר‬
‫לחלוטין מספרי החשמונאים‪ ,‬שנכתבו סמוך למאורע‪ ,‬בארץ (חשמונאים‪-‬א) ובגולה‬
‫(חשמונאים‪-‬ב)?‬
‫‪ .8‬כיצד אפשר להסביר את הסתירות‪-‬לכאורה במקורות התנאיםבעניין זה‪ :‬בגמרא‬
‫בשבת‪ ,‬בסוגיית הנרות‪ ,‬מופיע כהסבר המעשה בפך השמן‪ ,‬שהדליקו ממנו שמונהימים‪.‬‬
‫לעומת זאת בגמרא במנחות מופיע המעשה בשמונת השפודים‪ ,‬שמהם עשו את המנורה‬

‫‪116‬‬

‫‪.31‬פרי חדשסימן תר"ע‪,‬סעיף א‪":‬וישלומר עםמאי דמקשהשז'לילותהוהליהלהדליק שכךהיה הנס‪,‬‬
‫ובהכיניחאדלילה ראשונה הוא משוםהניצחון‪,‬והז'לילות האחרות הוא משום הנס"‪ .‬עם זאתתירוצו‬
‫עלקושייתנו הוא תירוץ מקומי‪ ,‬וראה גם להלן‪ ,‬הערה ‪.60‬‬
‫‪ .38‬ראהבבלי‪ ,‬ראש השנהיט ע"ב‪":‬תנא‪:‬הימים האלו הכתובין במגילתתענית‪,‬בין בזמן שבית המקדש‬
‫קייםביןבזמןשאיןבית המקדשקיים ‪-‬אסורין‪.‬דברירבימאיר‪.‬ר'יוסי אומר‪:‬בזמןשבית המקדש‬
‫קיים ‪ -‬אסורים‪,‬מפני ששמחההיא להמ;איןבית המקדשקיים ‪ -‬מותרין‪,‬מפני שאבל הוא להם‪.‬‬
‫והלכתא ‪ -‬בטלו‪ .‬והלכתא ‪ -‬לאבטלו‪.‬קשיא הלבתא אהלכתא? לאקשיא‪,‬כאןבחנוכהופורים‪,‬כאן‬
‫בשאריומי"* שולחןערוך‪,‬סימן תקעגסעיף א‪":‬הלכתא בטלהמגילתתענית‪,‬וכלהימים הכתובים בה‬
‫מותר להתענות בהם‪ …‬חוץ מחנוכהופורים שאסור להתענותבהם‪."…‬‬
‫‪ .39‬עלפי קוהלתב‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ .40‬ראהבבלי שבת כא‪ ,‬ע"ב‪ .‬וברור‪ ,‬ששאלת הגמרא קשורה להלכות הדלקת הנרות‪ ,‬בדומה לנרות שבת‪,‬‬
‫ולפיכךאין כאן שאלה על חנוכה בכלל‪ ,‬אלא דווקא על'נר חנוכה'‪ ,‬וכגרסת השאילתות‪ .‬וראה להלן‪,‬‬
‫הערה ‪.63‬‬
‫‪ .41‬מלכים‪-‬איז‪ ,‬ח‪-‬טז; מלכים‪-‬ב ד‪ ,‬א‪-‬ז‪.‬‬
‫‪ .42‬משנה אבותפ"ה‪ .‬מ"ה; בבלי‪ ,‬יומא כא ע"א‪ .‬עוד ראה במהר"ל‪ ,‬נר מצווה‪ ,‬הוצאת יהדות‪,‬בני ברק‪,‬‬
‫תשל"ב‪ ,‬עמ' כב‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫החשמונאית הראשונה‪ ,‬החפוזה‪ ,‬שבה הדליקו את המנורה כשנכנסו למקדש לראשונה‪".‬‬
‫ואילו באבותדרבי נתן וב'תלמוד' שלמגילתתעניתמופיעים שמונהימיםשהיו מתעסקים‬
‫במזבחו(מענייןוראוילציין שכל הקטעים הסותרים‪-‬לכאורהזה אתזהמופיעים ב'תלמוד'‬
‫שלמגילת תעניתה)‬
‫נוסף לשמונה הקושיותדלעילעולות ארבע שאלותהנוגעות למקורותנוספים‪:‬‬
‫‪ .9‬האםיש קשרבין אורות החנוכהלבין התקופה האפלה שלהיום הקצרביותר בשנת‬
‫החמה וסוף החודש החשוך(איןירח)‪ ,‬דבר שמתבטא גםבחגיםאלילייםבעונהזו?הייתכן‬
‫שהקבלהכזו מקרית?(עייןבבלי‪ ,‬עבודה זרה ח ע"א‪ ,‬ודוקו)‬
‫סו‪ .‬המשנה במסכתביכורים (פ"א מ"ו) תולה את סוף זמן הבאת הביכורים בחנוכה‪:‬‬
‫"מעצרתועד החג [סוכות] ‪-‬מביא וקורא‪.‬מן החגועדחנוכה ‪-‬מביא‪,‬ואינוקורא‪.‬ר'יהודה‬
‫בן בתירא אומר‪ :‬מביא וקורא"‪ .‬כיצד אפשר לתלות מצוות ביכורים של תורה בתאריך‬
‫ובמאורעמימיביתשני?מדוע לאתסתייםעונתהביכוריםבחגהסוכות‪" ,‬באספך אתמעשיך‬
‫מן השדה"?מאידך‪ :‬מהמיוחדדווקאבימים אלו של החנוכה שהםיכולים להוותתאריךגבול‬
‫עבורהביכורים הקשורים בתחוםהחקלאיים‬
‫וו‪ .‬האםישבסיס כלשהו להשוואת חג החנוכה לחג הסוכות‪ ,‬עדכדיכינויו של החנוכה‬
‫בספר חשמונאים‪-‬ב בשם "חג הסוכות"?‪( '6‬הקבלת סוכות וחנוכה מאפשרת לכאורה לפתור‬
‫את השאלה הראשונה‪ ,‬מדוע דווקא שמונהימים‪ ,‬אך בכל אופן הקבלתשני החגים נראית‬
‫במבט ראשוןשרירותיתלחלוטין וטעונה הסברו)‬
‫‪ .43‬מנחות כח ע"ב‪ ,‬ובהרחבה בפסיקתא רבתי‪ ,‬פרשה ב‪ ,‬אות א‪" :‬ולמה מדליקים נרות בחנוכה? אלא‬
‫בשעה שניצחובניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכותיוון‪ ,‬שנאמר‪':‬ועוררתיבניךציון עלבניךיון'‪,‬‬
‫נכנסולבית המקדש ומצאו שם שמונהשיפודים שלברזלוקבעו אותםוהדליקו בתוכםנרות"‪ .‬הגרא"ז‬
‫מרגליות גורס 'שבעה' ולא 'שמונה'‪ ,‬אולםאין זה נראהלי‪ ,‬מאחר שנחוץבוודאי שיפוד אחד נוסף‬
‫לחלק התחתון של הנרהמרכזי‪.‬‬
‫‪.44‬מגילת תענית (במהדורת ליכטנשטיין‪. 257-351 ,‬קק ‪111-1% )1931-32(,‬ע ‪ .HUCA‬עמ' ‪" ):85‬ומה‬

‫ראו לעשות חנוכה שמונהימים‪ ,‬והלוא חנוכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעתימים‪…‬וכן‬
‫מצינו בחנוכה שעשה שלמה שלא עשאה אלא שבעהימים‪ …‬ומה ראו לעשות חנוכהזו שמונהימים?‬
‫אלאבימי מלכותיוון נכנסובני חשמונאילהיכל‪,‬ובנו את המזבח וסדוהובסיד‪ ,‬וכל שבעתימיםהיו‬
‫מתקניםבכלישרת‪…‬לפי שנכנסויווניםבהיכלוטימאו כלהכלים ולאהיה במהלהדליק‪ .‬וכשגברהיד‬
‫בית חשמונאיהביאו שבעהשיפודי ברזלוחיפום בעץוהתחילו להדליק"‪.‬‬
‫‪ .45‬כמוכןיש לברר‪ ,‬האם אפשרלהביאביכורים עד תחילת החנוכה‪ ,‬או עד סופה‪.‬‬
‫י חג הסוכות מחמישה ועשרים בכסלו"‪.‬‬
‫‪ .46‬חשמונאים‪-‬ב א‪ ,‬ט‪" :‬ועתה עשו אתימ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ט‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ב‬
‫המקדש‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫כ‬
‫נ‬
‫וחמישי‬
‫שם‪,‬י'‪ ,‬ה‪" :‬וביום אשר טומא המקדשבידי‬
‫בחודש ההוא הוא כסלו‪.‬ויחוגו את שמונתהימים בשמחה כחג הסוכות בזוכרם את רעותםלפניזמן‬
‫מה בחג הסוכות בהרים ובמערותכחיות השדה‪ .‬עלכןבענפי עץ עבותובענפי הדר ובכפות תמרים‬
‫בידיהם הודו לאשר הצליה בידם לטהר את מכונן‪ .‬ובדעת כולם נמנו וקבעו לכל עם היהודים לחוג‬
‫מידי שנה בשנה אתהימים האלה"‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪177‬‬

‫‪,‬באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכלה'‬

‫‪ .12‬מדוע קוראיוסףבןמתתיהולחנוכה בשם "חג האורות" (בתרגום של אברהםשליט‪,‬‬
‫הוצאת מוסדביאליק‪":‬חגהאורים")‪,‬ואינויכוללהסביר שםזה אלא במדרשרעיוני מובהק‬
‫אתאלוהינון הופיעה לנו שקיווינו לה"‪4'.‬‬
‫ "משום שאותה הזכות [לעבוד‬‫בלי‬
‫העיון בנבואותחגי וזכריה‪ ,‬כבר הביא אותנו למסקנה כפולה‪ :‬א‪ .‬תאריך החנוכהאינו‬
‫מקרי‪ ,‬ושורשיו אחוזים בראשיתהביתהשני‪,‬שנים רבותלפני המרד החשמונאי‪.‬ב‪.‬העניין‬
‫המרכזישתופסים השמןוהמנורהבחגזהחורג הרבה מעבר להקשר שלניצחוןהחשמונאים‪.‬‬

‫השאלהשהבאנולעיל‪ ,‬שאלת הבאתהביכוריםעדחנוכה‪,‬היא נקודת מפתחבפתרון‪.‬יש‬

‫לשים לב לעונות החקלאיות בארץישראל‪ :‬חג האסיף הוא סוףאסיףגורןויקב ‪ -‬אך לא‬
‫סוףהיצהר‪ .‬עונת המסיק והפקת השמן היא בחודשים תשרי‪-‬מרחשוון‪-‬כסלו‪,‬כפי שידוע‬
‫לאנשי הטבעוהסיור בארץישראל‪ ,‬כלומר‪:‬בין סוכותלחנוכה‪ .‬חנוכה הוא‪,‬לפיכך‪ ,‬סוףעונת‬
‫הזית‪ ,‬האחרון בשבעתהמינים‪,‬ולכן גם הסיום האחרון לעונתהביכורים כולהנ‬
‫אבל זהעדייןאיננו הכול‪ ,‬ולתקופהזויש קשר ברור גם לעונת השנה האסטרונומית‪,‬‬
‫וליחסבין אור וחושךבעונהזו‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬
‫תקופת החושךוראשית האור‬

‫מראשימותעולם‪ ,‬תקופהזו של סוף חודש כסלו‪,‬היא תקופה של צמצום האור‪ .‬בלוח‬
‫החמה ‪-‬היום מתקצרעדלמינימום‪,‬הלילה מתארךעד למקסימום‪,‬ויום התקופה (בדצמבר‬
‫לפימניינם) חלתמידבסמוך ובקרבהלחנוכה‪,‬בדיוק כשםשיום התקופה השווה(יוםולילה‬
‫שווים) חל תמיד בסמוך לפסח ולסוכות‪( .‬על זה ציוותה התורה "שמור את חדש האביב‬
‫ועשית פסח לה'אלהיך"‪ ,‬ועלזה מבוסס סודהעיבור)‪ .‬לזהיש לצרף את לוח הלבנההקבוע‪.‬‬
‫שבו מצטמצם האור עדלהיעלמו בכל סוף חודש‪.‬‬
‫לפיכך השבוע האחרון של חודש כסלו הואצירוףחריף של צמצום האור‪,‬דהיינו השפל‬
‫של אור החמהבימים הקצרים ביותרבחצי הכדורהצפוני (שבו ארץ ישראל‪ ,‬כמובן)‪,‬יחד‬
‫עם היעלמותו (הרגילה) של אור הלבנה בכל סוף חודש‪,‬וביחדזהו שבוע של עומק השפל‬
‫באורהטבעי שבעולם‪.‬‬
‫שפל עמוק זה באור הטבעי דורש כמובן העלאת אורבידי אדם‪ ,‬ולו במובן הפשוט של‬
‫הצורךלהאיר אתהלילות החשוכים הארוכים‪ .‬צורךזהנכון בכלחודשי החורף‪ ,‬אך בשבוע‬
‫האחרון שלכסלועולהדרישהזובמובנההמעשיוהסמלי‪,‬בגלל מפגש שפל האור שלהימים‬
‫הקצרים עלפי עונת החמה‪ ,‬עם האפלה שלסוף החודש באור הלבנה‪ .‬גםעובדיאליליםידעו‬
‫דבר פשוטזה‪ ,‬וחנמןץנ_טבעי‪-‬קוסמי של אור ואשבעונהזו‪ .‬בלשון התלמודהבבלי (עבודה‬
‫זרה ח ע"א)‪:‬‬

‫ואלואידיהן שלעובדיכוכבים‪ :‬קלנדא וסטרנורא‪ …‬אמר רבחנן בר רבא‪ :‬קלנדא‬
‫‪ -‬ח'ימים אחר תקופה; סטרנורא ‪ -‬ח'ימיםלפני תקופה‪…‬‬

‫‪178‬‬

‫‪ .47‬קדמוניותהיהודיםיב‪,‬ז‪,‬ז‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫תנורבנן‪:‬לפי שראה אדם הראשוןיום שמתמעטוהולך‪ ,‬אמר‪:‬אוילי‪ ,‬שמאבשביל‬
‫שסרחתי‪ ,‬עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו‪ ,‬וזו היא מיתה שנקנסהעלי מן‬
‫השמים ‪ -‬עמדוישבח'ימיםבתענית ובתפילה*‬
‫כיוון שראה תקופת טבת‪ ,‬וראהיום שמאריך והולך‪ ,‬אמר‪ :‬מנהגו של עולם הוא!‬
‫הלך ועשה ח'ימיםטובים‪.‬‬
‫לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלוימיםטובים‪.‬‬
‫הוא [אדם הראשון] קבעם לשם שמים‪ ,‬והם קבעום לשם עבודתכוכבים*‬
‫התלמוד הבבלי מודע היטב לדמיון ולקרבהבין חגים יהודיים וחגים אליליים‪ .‬אולם‬
‫ההסבר שלו הפוך מזה שמקובלבין חוקרים בהתפתחות הדתות‪ .‬לא חג מונותיאיסטי‬
‫שהתפתח מחגפגניו החג מראשיתוהיה חגקוסמיאוניברסלי‪,‬נקי מעבודתאלילים ‪ -‬חג‬
‫אדם הראשון‪ ,‬אשר "קבעם לשם שמים"‪ .‬רק אחרכך‪ ,‬עם הסטגנציההפוליתיאיסטית‪ ,‬הוא‬
‫הפך לחגאלילי (ראה רמב"ם פ"א מהלכות עבודתכוכבים)‪.‬‬

‫התלמודמייחס לאדם הראשון תוסרידיעה אסטרונומי‪ ,‬אבל עומק דתי‪-‬שכלי מרשים‬
‫ביותר* תחילה הוא רואה אתקיצור היממה משלב הבריאה (שחל בתשרי‪ ,‬בעונה שבהיום‬
‫ולילה שווים)‪ ,‬ועדלימים הקצריםביותר‪ .‬ומפרש זאת כעונשישיר על סרחונו‪ ,‬בתור סוג‬
‫של מוותבייסורים שנגזרעליו‪ '8.‬אולם מרגע שהוא מגלהכיהיום חוזר ומתארך‪,‬אין הוא‬
‫מתגאה‪ .‬הואאיננו חושב‪ ,‬שה' קיבל את תפילתו‪ ,‬והמתיק אתדינו‪ .‬תפיסה דתית כזאת‬
‫י התלמוד‪,‬ואי אפשר לחשוב כך על אדם‬
‫(שמוכרת כל כךבימינו)‪,‬אין לה מקום עלפ‬
‫הראשון‪ ,‬שהואמאמיןדתי אבלאיננופרימיטיבי‪ .‬התארכותהיממהפירושה אחד‪:‬ישחוקיות‬
‫בבריאה‪ ,‬ואדם הראשון מגלה מתוךהתבוננותו בבריאה‪ ,‬את החוק הממזורי‪ ,‬שלפיוהיא‬

‫פועלת‪" :‬מנהגו של עולם הוא" ‪' -‬הכוכבים במסילותם' נוהגים‪49‬לפי החוק‪ .‬אם עולם נוהג‬
‫כמנהגו‪ ,‬הוא לאיושפעמתפילותותעניות‪,‬וגם לא מסרחונו של האדם‪ .‬לכאורה‪ ,‬קצרה הדרך‬
‫מכאןלכפירהבעיקר‪ .‬אבל אדם הראשוןשאיננופרימיטיבי‪.‬גםאיננוכופר‪,‬ולפיכך‪ ,‬הואחוגג‬
‫‪8‬ימיםטובים‪' ,‬לשם שמים'*‬

‫כאן המקום להשוות אתהסיפור במסכתעבודהזרה‪,‬לביאור המפורסם במסכת שבתעל‬
‫נס חנוכה‪,‬ועלקביעת התג*הביטוי 'שמונהימיםטובים' של האדם הראשון‪ ,‬ודווקא בעונת‬
‫שפל האור שלהימים הקצריםביותר‪ ,‬מרמז כמובן לחנוכה‪,‬מבלילהזכיר את השם'חנוכה'‪,‬‬
‫שכמובן‪ ,‬לאהיהקיים אצל אדם הראשון‪ .‬אבל‪,‬ישלציין גם את ההבדל* אצל אדם הראשון‬
‫ישפעמיים ‪8‬ימים‪ ,‬שלתעניתותפילה ושליוםטוב‪,‬שהפכולשניחגים של ‪8‬ימים ‪ -‬האחד‬
‫בסוףהזמן שלקיצורהיום והארכתהלילה‪ ,‬והאחרמידאחריו‪ ,‬בראשית ההתארכות‪.‬ואילו‬
‫חג החנוכה ‪ -‬אחד הוא‪ ,‬בסוף הזמן החשוךובשיאו‪ ,‬בשבוע האחרון של כסלו‪ 50,‬כך אפשר‬
‫‪ .48‬הואהדיןביום השוקע לתוךהלילה‪ ,‬עלפי ההמשך שם‪,‬בבלי‪ ,‬עבודה זרה ח ע"א‪.‬‬
‫‪ .49‬הןבמובן שלנהיגה ב'מרכבות'כביכול‪,‬במסלולי השמים;והן במובן שלנוהג ומנהג‪.‬‬
‫‪ .50‬המהר"ל מפראג‪ ,‬בספרו'נר מצוה' (הוצאתיהדות‪,‬בני ברק‪ ,‬תשל"ב‪ ,‬עמ' כג)‪ ,‬עמד על כך שבבריאת‬
‫העולםהיוהיום והלילהשווים‪,‬ואילו חנוכהבזמן השפל של האור‪":‬ויש לאורד'גבולים‪ :‬הגבול‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪179‬‬

‫‪,‬באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫גםלהביןבאור חדש את מחלוקתם שלביתשמאיוביתהלל‪ ,‬אםמדליקיםנרותחנוכהבדרך‬
‫של'פוחתוהוללן(כמו'יום שמתמעטוהוללן)‪,‬אובדרךשל'מוסיףוהולך'(כמו'יוםשמאריך‬

‫והולך')‪.‬‬

‫הביטוי המובהק ביותר‪ ,‬שקושר את הסיפור על החג של אדם הראשון לחנוכה‪ ,‬הוא‪:‬‬
‫"לשנה האתרת עשאן לאלו ולאלוימים טובים"‪ ,‬יחד עם "קבעם לשם שמים"‪ ,‬במקביל‬
‫לנאמר במסכת שבת‪" :‬לשנה האתרת קבעוסימים טובים בהלל והודאה"‪ .‬ביטויים אלה‬
‫מכריעים את הכף לקשרביןהסוגיות‪,‬ולכוונה הברורה שלהסוגיה בעבודהזרה‪,‬להסביר ‪-‬‬
‫בצורה מיוחדת ‪ -‬את חנוכה‪ ,‬כחגקוסמי‪-‬בראשיתי‪ ,‬של 'אדם הראשון'‪ ,‬חג של אור‪ ,‬בעונת‬
‫החושך ושפל האור‪.‬עובדי הכוכבים והמזלות‪ ,‬הם שחיללו חג זה‪ ,‬והפכו אותו לחגפגני‪-‬‬

‫אלילי‪ ,‬באותה התקופה*‬

‫העולם הנוצרי העתיקמ'אידיהן שלעובדי כוכבים' שבעולם הרומי‪ ,‬ושמר על עשרים‬
‫וחמשה בחודש (תחילת השבוע האחרון בחודש הלבנה המלא)‪,‬ואפילו העביר אותו ללוח‬

‫החמה שלו‪ ,‬למרות אובדן המשמעות המקורית הכרוך בכךש אולם חג טבעי‪-‬קוסמי מועד‬
‫ועלול להתפשט כחגאלילי‪-‬פגני‪,‬וכךאכן קרה‪.‬‬

‫כאן מצטרףהיסוד החקלאי‪ ,‬הארץישראלי‪ ,‬לטהר את החג הקוסמי‪ ,‬שהפך לחגאלילי*‬
‫הטבע של ארץ ישראל ‪ -‬סיום עונת השמן (וסופו של לוחהביכורים) בשבוע האחרון של‬
‫חודש כסלו ‪ -‬הביאו לכךשחגיגתהביכורים בשמןהזית הצטרפה לצורךהטבעי‪ ,‬שכברהיה‬
‫ידוע לכול‪ ,‬להאיר לעולם בתקופת אפלתו‪ .‬כךהופיע האור של שמןהזית הטהור‪ ,‬מתנובת‬
‫הארץכביכורים למקדש‪ ,‬במקום "אור ואש"האלילי הטמאוהחליףאותו‪,‬כדילהאיר לעולם‬
‫בטהרה‪ ,‬מקדושת הארץ והמקדשו‬
‫אנומקבליםכאן הקבלהמפתיעה ומעוררת מחשבות‪ :‬המקדששנבנה כמקדשלה' נתחלל‬
‫י החשמונאים‪ .‬אף החגניתן מראשימות עולם‬
‫עלידיעובדיהאלילים וטוהר מחדש עליד‬
‫י החשמונאים‪ .‬זהו‪ ,‬אם‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ו‬
‫מחדש‬
‫יד‬
‫כחג קוסמיאוניברסלי נתחלל והפך לחגאלילי‬
‫כן‪ ,‬האופןשסוגיית הגמרא בעבודה זרה תולה את חנוכה באדם הראשון‪,‬ומציגה מודל דומה‬
‫מהסוגיה שבמסכת שבת‪.‬י‪5‬‬
‫אך שונהביחס למודלהידוע‬
‫‪-‬האחד‪ ,‬שהאור‪-‬הוא‪–‬בתכלית התגברות שלו והחושך בתכלית המיעוט‪ ,‬ומשם ואילך מתתיל האור‬‫להתמעט ‪…‬וזהובתמוז‪…‬וישגבול שהחושךגוברעל האורלגמרי‪,‬וזהו בחודשטבת‪…‬והנה‪ ,‬התחלת‬
‫יבריאת אורעולםבזמן שהוא שוההיום עלהלילה‪,‬וזה‬
‫האורשיוצאמן החשיכה הוא בכ"הכסליו‪,‬כ‬
‫היה בכ"הבאלול‪…‬ולפיכך נעשה הנס בשמןוהיה האורבכ"ה‪ …‬כאשר אותוזמן הואמיוחד להתחלת‬
‫האור"‪.‬‬

‫‪180‬‬

‫‪ .51‬מחלוקת בית שמאי ובית הילל בהדלקת הנרות בחנוכה נזכרת במסכת שבת (כא ע"ב)‪ .‬בית הילל‬
‫סוברים ‪-‬מוסיףוהולך‪ .‬כנגדימיםהיוצאין‪ ,‬או"דמעלין בקודשואיןמורידין"‪.‬בית שמאי סוברים ‪-‬‬
‫יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך‪ ,‬כנגדימים הנכנסין‪ ,‬או "כנגד פרי החג" (חג‬
‫הסוכות)‪,‬שמצייניםיחד שבעים אומות כנגד שבעיםבני ישראל‪.‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫מכיוון שיש אצלנו רק פעם אחת שמונהימים‪ ,‬שלאכחגי העכו"ם‪,‬הרי אותם שמונה מציינים‬
‫גם את עומק החושךוגם את התחזקותהאור‪.‬לפיכך אפשר לומר שבית שמאימכווניםלעניין הראשון‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫עלפידברינולעיל‪ ,‬מועדהזית והשמן‪ ,‬סוףאסיףהיצהר‪ ,‬הוא המוקד של נבואותחגי‬
‫וזכריה‪ ,‬הוא שקבע את התאריך של עשרים וארבעהלתשיעיכיוםייסודהיכל ה'‪,‬כיוון שזו‬
‫נקודת הסיום של המעגל המקולל‪,‬דהיינו שנת היבולוהביכורים שעברה‪ ,‬וראשית המעגל‬
‫המבורך של שנתהיבולוהביכורים הבאה‪.‬‬
‫יסודו הראשון שלמועדהחנוכה הואסוףאסיף השמן‪ ,‬אשרמקביל באמתלסוכות‪ ,‬הוא‬
‫סוף האסיף בגורן וביקב‪.‬ני דבר זה מתבטא בדברי המשנה במסכת ביכורים (פ"א מ"ו)‪:‬‬
‫"מעצרת ועד החגמביא וקורא‪ .‬מהחג ועד חנוכה ‪ -‬מביאואינו קורא‪.‬ר"יבן בתירא אומר‪:‬‬

‫מביא וקורא"‪ 5'.‬משנהזואיננה ספח כלשהו שנסמך לחג החנוכה‪ ,‬חג המכבים‪ ,‬אלא להיפך‪:‬‬
‫היאעיקרו הראשון והקדום מן התורה של חג זה‪ ,‬במובן של סוף עונתהביכורים‪ ,‬עם גמר‬
‫שנה‪542‬‬
‫הבאת השמן של אותה‬
‫ההזכרות בספרי החשמונאים והרמזים שבספרות חז"ל‪ ,‬אשר קושרים את חנוכה‬
‫(עומק החושך) ואילוביתהילללעניין השני (התחזקות האור)‪ .‬אך אפשר לומר גם להיפך‪ ,‬וכך גם‬
‫נראה סביר יותר‪ :‬בית שמאי הם אלושמציינים את התחזקות האור‪ ,‬את העובדה שהחושך מכאן‬
‫והלאה פוחת והולך‪ ,‬וממילא גובר האור‪.‬לפיכךמתחילים בשמונה נרותומסיימים באחד‪.‬ביתהילל‬
‫לעומתםמציינים אתהימיםהנכנסים ואת האורהמוסיףוהולךמכאןוהלאה‪.‬יוצאששניהםמתכוונים‬
‫אפוא לאותועניין ‪ -‬החושך פוחת והולך והאור מוסיף והולך מחנוכה ואילך‪ .‬אלא שבית שמאי‬
‫מדגישים בהדלקה את צמצום החושך (והשלילה המסומלתבו)‪,‬ואילוביתהיללמדגישים את תוספת‬
‫האור (והטוב המסומלבו)‪ .‬וזה מתאים בהחלט לתפישתם הכוללת שלבית שמאיוביתהילל (ראה‬
‫חגיגהיב ע"א‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫הקבלה מעניינת לכך נמצא במחלוקת המקבילהלגבי ראש השנה לאילן‪:‬בית שמאי קבעוהו באחד‬
‫בשבט‪ ,‬לאחר רוב הגשמים‪,‬כשעדיין רובימי תקופה מבחוץ‪ .‬כלומר‪ ,‬בנקודת הסיום הממוצעת של‬
‫הקור העוצר את פריחת האילנות (וזה כמובן גם בתחילת החודשהירחי)‪.‬ואילוביתהילל קבעוהו‬
‫בט"ו בשבט‪ ,‬משיצאו רובימי התקופה וגם רוב גשמי שנה (ראש השנהיד ע"א)‪ ,‬כאשר כבר עולה‬
‫השרףבאילנותומתחילים להיראותניצני הלבלוב (וכמובן ‪ -‬באמצע החודשהירחי‪,‬במילוי האור)‪.‬‬
‫הקבלהזו מהזירה אותנו אל האפשרות שבית שמאימציינים בחנוכה את שמונתהימים הראשונים‬
‫של אדם הראשון ‪ -‬פחיתת האור‪ ,‬תוך הקבלה לסוכות‪,‬ואילוביתהיללמציינים בחנוכה את שמונת‬
‫הימים האחרונים ‪ -‬של תוספת האור‪.‬‬
‫‪ .52‬עונתהזית והשמן מקבילה באורכה לעונת הגפןוהיקב‪ ,‬כשלושנן חודשים‪.‬‬
‫‪ .53‬בסוכות אפשר בדרך כלללהביא שמן ראשון‪ ,‬אךכל עודהעוניו נמשכתבוודאי אפשרלהביאעוד‪.‬זהו‬
‫כנראה יסוד המחלוקתלגבי מקרא הפרשה‪ ,‬אם הבאהזו שבהמשך העונה עד סופה לכתחילה היא‬
‫והפרשה תיקרא‪ ,‬או רקבדיעבד מותר לקבל שמןזה‪ ,‬ועלכןמביאואינו קורא‪.‬‬
‫‪ .54‬ראוילצייןשעונתהזרעביחסלעומר המובא למקדשהייתה נפתחת רקאחריחנוכה‪,‬שבעיםיוםלפני‬
‫הקציר (תוספתא‪ ,‬מנחות פ"ט ה"א)‪.‬לפיכך‪,‬יש לחזור ולהעמיק במשמעותו של חג הסוכות כאסיף‬
‫גורןויקבדווקא‪,‬לציוןסיכומה שלשנהופתיחתה שלשנה חדשה‪.‬מדוע לאנקבעחגהאסיףבחנוכה‬
‫מלכתחילה? נראה שחג הסוכות חל בצומת של מפגש השנים‪ ,‬זו המסתיימת וזו המתחילה‪ ,‬ברוב‬
‫המובנים‪,‬כי במקביל לעונת הזית כבר חרשו וזרעו וכברירדו גשמים בדרך כלל (להוציא זריעת‬
‫העומר)‪.‬עלכןסוףהתשיעיסיכום הואלעונתהזיתבלבד‪ ,‬ורקאסיף הסוכותיכול להתקשרגם לשנה‬
‫שעברה וגם לראשית השנה החדשה‪,‬ואילו עונתהזית והשמן רק מתחילה אז‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪181‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ירםיסודהיכל ה'‬

‫וסוכות‪ 55‬ומעמידים את חנוכה כמין 'סוכות שני' בחודש התשיעי‪ ,‬מבוססים כולם על‬
‫ההקבלה הזאת‪ ,‬החרותה בלוח השנה החקלאית של ארץישראל‪ ,‬ומפורשת כהיפה בנבואות‬
‫חגיוזכריה‪.‬‬
‫גם השם 'חג האורות'בפייוסףבן מתתיהו (קדמוניותיבז‪,‬ז) ‪ -‬אף שבעצמו לאידע‬
‫להסבירו ‪ -‬מעיד על היות יסודו של החג קשור בהדלקת הנרות בשמן‪ 56‬עם סוף הבאתו‬

‫‪ .55‬ראהבבלי שבת כאע"ב‪,‬לענייןנרות חנוכהכנגדפרי החג‪ ,‬ובעקבותזה 'שפת אמת'לחנוכה‪ ,‬שמשווה‬
‫מועדי חז"ל לאלו של תורה (שפת אמת לחנוכה תרמ"א)‪" :‬חנוכהופורים הם הארות מרגלים‪ .‬רק הג'‬
‫רגלים המפורשים בתורה הם תורה שבכתב ויש כנגד זה ג"כ רגלים מתורה שבע"פ‪ .‬והם אורות‬
‫המקבלים‪,‬כדמיון אור הלבנה שהיא מאור החמהכידוע‪,‬כןע"י כוחן שלבני ישראל בקבלתם היום‬
‫הטובכראוי נשאר מכליום טוב רושם בכנסתישראל‪ .‬ובכוחזההוציאהכנגדןרגליםאחרים‪ .‬וחנוכה‬
‫הארה מחג הסוכות‪,‬ופורים מחג השבועות‪ .‬ומחג הפסחמקווים אנולהיותעוד‪ ,‬כמ"ש"כימי צאתך‬
‫מארץמצריםאראנונפלאות"‪ .‬ובמקום אחרפירשנו רמז בפסוק 'אסרו חגבעבותים עדקרנות המזבח'‬
‫שהם בחינת חנוכה ופורים שהקרנותאינם גוף המזבח רק האורות המתפשטים והם בחינת חנוכה‬

‫ופורים"‪.‬‬

‫‪182‬ן‬

‫שפת אמת לחנוכה תרמ"ד‪" :‬אא"ז מו"ר ז"ל הראה רמז במשנה מחג ועד החנוכהמביאואינוקורא‪…‬‬
‫לרמוז‪3‬י נמשך הארת החגעד חנוכה‪,‬ולפיזה נראהכי התחדשות השנה שבתשרי נמשךעד עתהולכן‬
‫מביאעודביכורים‪ ,‬שעודהזמןבכלל ראשית השנה‪.‬ולכן נקראחנוכה‪ ,‬שעתהנגמרהחינוך והתחדשות‬
‫ן שם‬
‫של השנה‪ ,‬ואיתא בשמחתבית השואבה לא היתה חצר שאינה מאירה באורבית השואבה‪,‬עיי‬
‫אריכות הגמ' במנורותשהיו שם‪ …‬ולכן הדור של חשמונאי התחזקובימים האלו עוד מהארתהחג‪…‬‬
‫בעניין קריאת חנוכת המזבח בחנוכה‪ ,‬וגם הרמזשבין פרשת בהעלותך לחנוכתהנשיאים‪,‬יש לומרכי‬
‫בכוח השמחה של חנוכתהנשיאים נשארלנו נרות חנוכה‪ ,‬שהם הארות המתנוצצים גם עתה מנרות‬
‫המנורה‪,‬כדכתיב'טובאחרית דברמראשיתו'‪,‬וע"ישהיה הראשיתבכוונהשלימה נשאר ממנולעולם‪,‬‬
‫כמ"ש חז"ל כל מצווה שקיבלו בשמחהעדיין עושים בשמחה‪.‬וידוע שבכל החנוכות במשכן ובבתי‬
‫המקדשותהיושמחים מאוד‪ ,‬אםכן‪,‬בוודאי שנשארעדיין מהם אףשאינובפועלממש‪…‬ולכןגם לנס‬
‫דחנוכה שנשארקיים לדורות‪,‬זכוע"י שמחת חנוכתהנשיאים בפרט דאיכא במדרש‪ ,‬שהמשכן נגמר‬
‫בכ"הכסלו‪ .‬ומסתמא מאזהכינוהנשיאים אתקרבנם‪,‬כי לאידעואימתיעמידואותווהיו משתוקקים‬
‫לקימת המשכן‪ ,‬ונשאר מזה לדורות"‪.‬‬
‫שפת אמת חנוכה תרל"ו‪" :‬ואיתא בספר קדושתלוי עלקושייתביתיוסףשבלילה הראשונה לאהיה‬
‫נס‪ .‬ותירץ שהנסדניצוח מלחמה‪ .‬וזה הנסדליל א'עי"ש‪ .‬ובאמת נראה שעיקרהיום טוב‪ ,‬עלניצוח‬
‫מלכותיוון הרשעה כמ"ש ב'על הנסים'‪ .‬ויראה‪ ,‬שע"י שעשה לנו הקב"ה הנס דנרות‪ ,‬לכן קבעוהו‬
‫לדורותפירושעפ"י מ"ש מקודםכי הם מועדות שלבניישראל‪."…‬‬
‫של‬
‫בהדלקה‬
‫רבתי שמן‬
‫‪ .56‬לאור זה תתפרש מחדש שמחתבית השואבה בחג הסוכות‪ ,‬שבאהלידיגילוי‬
‫ובאורגדול (משנה סוכה‪ ,‬ה')‪.‬זואיננה דווקא שמחת המים‪ ,‬אףשזו נצמדה לה‪ ,‬אלא שמחת שבעת‬
‫המינים ושמחת ארבעתהמינים שעליהם נאמרה השמחה בתורה (ויקרא‪ ,‬כ"ג‪ ,‬מ)* אכן גם המשנה‬
‫הבחינהבין שמחת השואבהלביןשאיבתהמים(זו בסוכה פרק ה'‪,‬וזו בפרקד')‪ .‬ואף הרמב"ם הביא‬
‫יניסוךהמים לעצמם בהלכות‬
‫אתדיני השמחה בהלכותלולב‪ ,‬פרק ח'‪,‬בלי שום קשרלמים‪ ,‬ואתדינ‬
‫תמידים ומוספים‪ ,‬פרקי'‪ ,‬ודו"ק‪ .‬השמחההיא אםכן שמחת האסיף וארבעתהמינים‪ ,‬ובהבאת שמן‬
‫דווקאמפני שזהו האחרון משבעתהמינים שהובא למקדש* סוכותהיה ראשית הבאתו‪ ,‬וחנוכההיה‬
‫סוף הבאתו‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫למקדש‪ ".‬לבסוף בא המאורע ההיסטורי‪ ,‬עם קיום הנבואות של חגי וזכריה בניצחון‬

‫החשמונאי‪ ,‬וקבע את החגלדורות‪.‬‬

‫תולדות החנוכה ‪-‬סיכום‬
‫סדרהענייניםההיסטורי‪,‬לעניותדעתי הוא‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬העולםהאליליחגגוציין את חג"האור והאש"כחגאסטרונומי‪-‬אוניברסלי‪",‬חג האדם‬
‫הראשון" בלשון חז"ל‪ ,‬אשר חולל וסולףוקיבלאופיפגני‪.‬‬
‫ב* סוף מועדאסיף השמן הוא בסוף החודשהתשיעי‪ ,‬כמפורש במסכתביכורים‪ .‬מאחר‬
‫שזה קשור בטבע הארץ וובנלהוגחוה‪.‬ה'ש‪5‬נה‪,‬יש לומר ששמחהזו קדומההיא‪ ,‬ואפשר שאףבימי‬
‫שמחהזו של השמן וההדלקה נקבעה כשמחתביכורים‬
‫בית ראשוןהייתה ידועה‬
‫ישראלית‪ ,‬שבאה לטהר את חג האור והאשהאלילי‪ ,‬ולעמוד במקומו (שמונהימימצ?)‪.‬‬
‫ג‪ .‬בימי חגי וזכריה‪ ,‬בשתיים לדריוש‪ ,‬בעקבות הבצורת הקשה שפגעה ביבול כולו‪,‬‬
‫יש כאן פתח גם להבנת הקשרבין החנוכהלבין המשכן‪:‬לפי מדרש מפורסםסיימובני ישראל את‬
‫מלאכת המשכן במדבר בכ"ה בחודשהתשיעי‪ ,‬לאחר שפתחו בה למחרתיוםהכיפורים‪ .‬ראה ילקוט‬
‫שמעוני‪,‬מלכים‪ ,‬קפ"ד‪" :‬א"רחנינא‪ :‬בכ"ה בכסלו נגמר מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחדבניסן‪,‬‬
‫כמו שכתוב‪':‬ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את המשכן'‪,‬והיו ישראל ממלמלין על משה‪,‬‬
‫לומר למה לא הוקםמיד שמאדופי אירע בו‪ ,‬והקב"ה חשב לערב שמחת המשכן בחדש שנולד בו‬
‫יצחק‪ ,‬דכתיב‪' :‬לושי ועשי עוגות'‪ ,‬ואמרו לו 'שוב אשוב אליך'‪ ,‬ומעתה הפסיד כסלו שנגמרה בו‬
‫המלאכה‪ .‬אמר הקב"העלי לשלם‪ ,‬ומה שילם לו הקב"ה? ‪ -‬חנוכת חשמונאים‪ .‬וכן מרחשוון עתיד‬
‫הקב"ה לשלםלו"‪.‬‬
‫משמעותו של המדרש מובנת דווקא לאורדברינולעיל‪ :‬הזמןשבין סוכותלחנוכה‪ ,‬קשור הוא באיזה‬
‫אופן בשנתהביכורים שעברה‪.‬בניישראל‪ ,‬לולא חטאובעגל‪,‬היוצריכים לעשות את המשכןלפניכן‪.‬‬
‫אךכיוון שחטאובעגלועשיית המשכן התעכבה‪ ,‬רצועלכלפנים‪ ,‬עלפי המדרש‪,‬לסיים את המלאכה‬
‫עד חנוכה‪ ,‬כלומר בזמן שקשורעדיין למעגל הביכורים הקודם‪ ,‬ובכך לתקן במידת מה את חטאם‪.‬‬
‫אולם במדבר לאהייתהעדיין שום משמעותגלויה לחנוכהולפיכך המתינו שוב כל עונת הגשמים‬
‫לחודש הראשון‪ ,‬לראשיתהקצירוהרגלים‪,‬זמן צאתם ממצרים‪.‬‬
‫השערה דומה הציע בזמנו ש' טלמון (מולד [‪ ,103 ]1975‬עמ' ‪ .)57‬אבל הוא תלה אתדבריו בקטע‬
‫מקומראן אשר התגלה אחר כךכמציין את החודשהשישי ולא את התשיעי‪ ,‬וטלמון עצמו חזר בו‬
‫מדבריו בהערה במולד ‪0‬ר‪ ,109/1‬עמ' ‪ .384‬ברורשאין קשרביןמועדיה של כת קומראן‪ ,‬עלפימגילת‬
‫המקדשלבין סוףאסיף השמן בחדש כסלו(י'ידין‬
‫‪,‬מגילת המקדש‪,‬ירושלים תשל"ז‪ ,‬כרךא'‪ ,‬עמ' ‪-96‬‬
‫‪ ,)98‬מאחר שהכתציינה את מועדי הראשית של הביכורים השונים כהמשך לעומר ושתי הלהם‬
‫שבתורה‪ .‬שיטהזו מאפיינת את אורח מחשבתם‪ ,‬שאינו מניח שום דבר לאקראי או לחוסר שיטה‪.‬‬
‫לפיכךראשית השעורהוראשיתקצירחיטים בפסח ובשבועות‪,‬מחייבים מועד ראשית גםלגפןולזית*‬
‫אבל התורה עוברת מראשיתהביכורים אלאסיף שלגורןויקב‪,‬דהיינו סוףהעונה‪.‬הרגלים בתורה הם‬
‫ראשית אחת(כי חג השבועות הואהשמיני המשלים של שבעתימי חג המצות) ואסיף אחד‪ .‬אף על‬
‫פיכןהיו‪,‬כמובן‪,‬מועדיםנוספיםלביכורים‪,‬הן לראשית הבאתםוהןלסיומה‪ ,‬אלא שלא נקבעוכיום‬
‫טוב מן התורה‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪183‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫ובעקבות הנבואה בסוף החודש התשיעי הקשורה בזית ובשמן‪ ,‬נקבעיוםייסוד היכל ה'‪,‬‬

‫י השמחהעל הבאת השמן‬
‫חידושהבנייהבפועל‪,‬בעשרים וחמישה לחודשכסלו‪,‬יחד עםימ‬
‫הטהור בסוףעונתהביכורים‪ ,‬כאור לישראל ולעולם‪.‬‬
‫ד‪.‬למניןהיוונים קבעו מנלאוסואנשיו‪,‬והגויים ששהו ושלטו אזבירושלים‪ ,‬את"ייסוד"‬
‫ההיכל מחדש לפי טעמם‪ ,‬כמקדש אשר ישלב את אמונתם "הישראלית" באמונתם‬
‫"הבינלאומית‪-‬הלניסטית"‪ .‬לפיכך הציבו את פסל השיקוץ‪ ,‬ובחרו דווקא אתיום עשרים‬
‫וחמשהבכסלוכיוםהחילול‪ ,‬כמשקלנגדליוםייסודובתחילתביתשני‪,‬וכניסיוןמכווןלפגוע‬
‫בקהל הנאמנים לתורה‪ ,‬שהוגדר כקהל חסידים וקנאים‪.‬ייתכן גם שחזר שובהניסיון לתת‬
‫זו‪59.‬‬
‫לימים אלה את משמעותםהפגניתכבימי האור והאש בתקופת שנה‬
‫ה‪ .‬שלוששניס אחרכך‪,‬כיוונויהודהואחיו את חנוכת המזבח והמקדשכולו‪,‬ליום שבו‬
‫חולל‪ ,‬כלומרליום השמן‪,‬ועשו אתחג הסוכות בחודשהתשיעי"בענפיעץעבותובענפי הדר‬
‫‪ ,‬ה‪-‬ז)‪ .‬בכך קבעו לדורות‬
‫ובכפות תמרים"‪ ,‬שמונה ימים‪ ,‬בשמחה וגיל (חשמונאים‪-‬בי‬
‫הקבלהבין חנוכת המקדשבימי שלמה בחג הסוכות (מלכים‪-‬א ח ב; שם סה) וחנוכתו‬
‫בכסלובימי החשמונאים‪ ,‬והקבלה נוספתביןאסיףגורןויקבלביןאסיף השמן בתורחג‪.‬‬

‫ו‪" .‬לשנה אחרת" קבעוםימיםטובים בהלל ובהודאה‪ ,‬אך שמרו על הדלקת נרות בשמן‪,‬‬
‫ועל שמונהימים‪ ,‬כהקבלתחנוכהלסוכות‪ ,‬ואףציינו הקבלהזו באגרותשהפיצולכלישראל‬
‫ואףליהודים שבמצרים (חשמונאים‪-‬ב א‪,‬יח;ב‪,‬טז)‪.‬‬

‫י החנוכה קשורות בשמן‬
‫ובהדז‪.‬לקהכ‪.‬מ‪0‬ע‪6‬ט כל הפרשנויות הרווחות בספרות חז"ל לשמונתימ‬
‫כל אלהיסודן במסורות ובדרשות קדומות‪ ,‬שקשרו אתעניין החג ליסודו ‪-‬‬
‫לשמן ולהדלקה* רק בפרק זה של השנה‪,‬יכולהיה הנס המתחבר אל הטבע להתרחש בשמן‬
‫זית ובמנורה‪ ,‬וכל המעשים המסופריםמתאימים לעונהזו‪ .‬גם אחרי שנקבע חג החנוכה כחג‬
‫בעלאופיהיסטורי בולט‪,‬עדיין המשיכו לקשור אותו בשמןהזית ובאורות ההדלקה‪ ,‬בנוסף‬
‫למאורע ההיסטורי האחרון‪ ,‬החשמונאי‪ .‬כך התקבל 'חג מדברי סופרים' (רמב"ם‪ ,‬הלכות‬
‫מגילה וחנוכה‪ ,‬פ"נ ח"ג)‪ ,‬שקרוב ודומה מאוד לשלושת הרגלים שבתורה‪.‬י" יסודו ב'מועד'‬
‫דתי‪-‬חקלאי‪ ,‬סוףאסיף השמן‪,‬שאיננויום טוב‪,‬ואליו נתחבריסודהביתהשניבימיזרובבל‬
‫ואחרכך חנוכתחשמונאי‪ ,‬כמאורעותהיסטורייםלאומיים‪.‬‬

‫בכךמקבילחנוכהלמועדי התורההקושרים אתיציאתמצריםבאביבהשעורה‪ ,‬אתקציר‬
‫החיטים במתן תורה (במרומז דרך החודש השלישי ‪ -‬שמות‪ ,‬י"ט)‪ ,‬ואת אסיףגורן ויקב‬

‫‪184‬‬

‫‪ .59‬מעיןניסיונות שלימינו להציב אשוח ואורות בשללצבעים יחד עם נרות החנוכה‪,‬כדי לשלב את עם‬
‫ישראל בעולםהנוצרי'הבינלאומי'‪,‬חלילה‪.‬‬
‫‪ .60‬שמונה שיפודים שמהםהכינו מנורה מאולתרת (מגילה תענית‪ ,‬מובא בפסיקתא רבתי פ"ב‪ ,‬ובגמרא‬
‫ראש השנה‪ ,‬כד ע"אן מנחורה כח ע"ב‪ ,‬ובעבודה זרה‪ ,‬מג ע"א); שמונהימים שהדליקו מפך השמן‬
‫הטהור(מגילתתענית‪ ,‬מובא בגמרא שבת‪ ,‬כאע"ב)ןורובההסבריםלקושיה המפורסמתמדועשמונה‬
‫ימים‪ ,‬הלא הנסהיה רק בשבעה מהם(ביתיוסף‪ ,‬הלכות חנוכה‪ ,‬לטור אורחחיים‪,‬סימן תר"ע)‪.‬‬
‫ן שמותיגי ד‪-‬ה; כג‪,‬יד‪-‬יט; ויקראכג;דברים טזן ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪.61‬עיי‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫בסוכת המדבר‪.‬ן‪ 6‬אלא שהמאורע של חנוכה הואמימי ביתשני‪ ,‬ועלכןאינו חג גמור של‬
‫תורה‪,‬ואיןבואיסורי מלאכה‪ .‬חג (רגל) של תורהמתקיים רק על הבסיס הכפול‪ :‬חגדתי‪-‬‬
‫חקלאי ארץישראלי‪ ,‬ומועדהיסטורילאומי‪ ,‬הקשור בהכרחביציאתמצרים‪.‬‬

‫ח‪ .‬לאחר החורבן אמנם לא נותר עוד כל זכרלהישגיהםהישירים של החשמונאים* אך‬
‫אי אפשרהיה לבטל את חג החנוכה בשלאופיו המיוחד‪ ,‬שהוא רחב הרבה מעבר למאורע‬
‫ההיסטורימימי החשמונאים‪ .‬על כן מדגישה הגמרא את מצוות ההדלקה ואת פך השמן‬
‫כעיקרו של החג* שאלת הגמרא (שבת כא‪ ,‬ע"ב) "מאי חנוכה‪ 63"…‬מכוונת לאמיתו של דבר‬
‫לכך‪,‬שאין לחג החנוכה לאחר החורבן טעם מספיק הקשור רקבניצחון החשמונאי‪ ,‬והמשך‬
‫קיומו כחג קשורבעיקר בשמן ובהדלקה‪ .‬נס פך השמן‪' ,‬אגדתילדותנו'‪ ,‬הואהביטוי הנאמן‬
‫לטעם הראשון החקלאי והיסודי של החג‪ .‬ספר חשמונאים‪-‬א‪ ,‬שנכתב עודבימי מלכות‬
‫חשמונאי‪ ,‬מתרכז באופן טבעיבניצחון‪ ,‬ומתעלםמעניין השמן‪ ,‬בעוד דווקא מקורות חז"ל‬
‫משקפים אתהאופי הראשוני הקדום והמורכב של החג‪.‬‬
‫ניצחון החשמונאים העניק לחנוכה אתאופיו הכפול הדתי‪-‬חקלאי וההיסטורי‪-‬לאומי‪,‬‬
‫ובכך קבעו כחג לדורות* אבל היסוד הראשוני של אסיף השמן קבע את אופי החג כחג‬
‫האורות והדלקת השמן‪.‬בכךגםנמנעביטולואחרי שהמאורעההיסטורי נשחק ונחרב‪ ,‬ממש‬
‫כפי שאנוממשיכים וחוגגים אתיציאת מצרים גם בכלהגלויות‪.‬‬

‫עשרים וארבעה‪ ,‬אועשרים שמישהבכסלו?ו‬
‫ולבסוף‪ :‬מהו התאריך המדויק של אסיף השמן ‪ -‬עשרים וארבעה או עשרים וחמשה‬
‫בכסלו? מדוע נבואתחגיבעשרים וארבעה‪ ,‬בעודספרי החשמונאים וחז"לקובעים את החג‬
‫בעשרים וחמשה? למעלה הסברנו‪ ,‬שתוכחתחגי האחרונה באה "מטרם שום אבן אל אבן‬
‫בהיכלה'"‪ ,‬ואםכןיוםהייסודצריךלהיות למחרת ‪-‬עשרים וחמישה בכסלו‪ .‬אבל הסברזה‬
‫שרירותי במקצת‪ ,‬ולולא ידענו על עשרים וחמישה בכסלו מכל מסורות חנוכה לאהיינו‬
‫מפרשים כך אתחגי‪.‬‬

‫יום'עשרים וארבעה לחודש'נזכרפעמים רבות באותה תקופה‪:‬בעשרים וארבעה לשבט‬
‫ניבא זכריה נחמות (א‪ ,‬ז)‪ ,‬בעשרים וארבעה לשביעי (תשרי) נאספו בירושלים לכריתת‬
‫האמנה (נחמיה ט‪ ,‬א)‪ ,‬ובעשרים וארבעה לכסלו‪,‬יוםייסודהיכל ה'‪ ,‬באושתי נבואותחגי‬
‫האחרונות‪64.‬‬

‫‪ .62‬ואולי גם בסוכת השלום והגאולה באחריתהימים‪,‬עייןזכריהיד‪.‬‬
‫‪.63‬יפההעירליז'ארליךמעפרה‪,‬עלפי נוסחת השאילתות"מאינרחנוכה‪ ,"…‬שהשאלהאינהמסתיימת‬
‫לאחר שתי מלים אלא שאלה ארוכה היא‪ ,‬והסיפור כלול בשאלהו התשובה לא בסיפור היא אלא‬
‫בהלכות הדלקת הנר הנזכרותלהלן‪ ,‬והדברנכון ומתאיםלאופיין שלסוגיות הגמרא‪.‬‬
‫‪ ,‬ז‪-‬ט) לא באה בי"ז בכסלו‬
‫‪.64‬ייתכן אפילו שגזרת איסוף הקהל להבדלת הנשים הנכריות (עזראי‬
‫כמשתמע‪ ,‬אלא בעשרים בו ‪" -‬הוא חדשהתשיעי בעשרים בחדש" ‪ -‬והתאריך הזהמכוון להוצאת‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪185‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫כלזה נראהלי קשור בשבעתהימיםשלפני ראש חודש‪,‬זמןנכון לחשבון הנפש‪ ,‬לצום‪,‬‬
‫לתשובה ולכפרה‪ 65.‬שיאם וסיומם הוא כמובן ראש החודש עצמו‪.‬‬

‫השערה סבירה היא‪ ,‬אף שקשה להוכיחה לגמרי‪ ,‬ששבעת הימים האחרונים לחודש‬
‫התשיעי‪ ,‬עד ראש חודש טבתועדבכלל‪,‬היוימיהסיום שלאסיף השמן‪66.‬לפיכךיוסדההיכל‬
‫בעשרים וארבעה בכסלו‪ .‬אבלבשנים שבהןהיהידוע מראש‪ ,‬עלפי חשבון הלוח‪ ,‬שהחודש‬
‫יהיהבןשלושיםיום‪ ,‬החלו את שבעתהימיםבעשריםוחמישהלחודש‪.‬כךהיהכנראה בשנת‬
‫‪ 145‬לשטרות‪,‬התאריךההלניסטי‪-‬הסלווקיהאזרחישראשיתו ב‪312-‬לפניהספירההנוהגת‪.‬‬
‫לפיכך נקבע חנוכה‪ ,‬לאור המאורעהספציפיבימי החשמונאים‪ ,‬דווקא בכ"ה בכסלו‪,‬ובהיות‬
‫חודש כסלו מלא ברוב השניםלפי מנהג הלוח‪,‬מסתיימים שבעתהימים בראש חודש טבת‪.‬‬
‫חיבור שבעתהימים ליום התקופה של שנת החמה‪ ,‬נותן שמונהימים‪ ,‬אבל זהו ההקשר‬
‫האלילי‪ ,‬הפסול‪.‬לכןישלחזור להקבלהבין סוכותלחנוכה‪.‬‬

‫י החג החקלאי‪-‬הטבעי‪ ,‬הוסיפו יהודה ואחיויוםשמיני‪ ,‬בהקבלה לסוכות‬
‫לשבעתימ‬
‫הטהור‪67.‬‬
‫ושמיני עצרת‪ ,‬ורמז מצאו בו לשמונת השפודים או לשמונתימי ההדלקה בפך‬
‫באמתסביב אותוהיום שנוסף‪ ,‬המכונה 'זאת חנוכה'‪ ,‬שהוא כבר בתוך חודש טבת‪ ,‬נקשרו‬
‫דרשות רבות‪,‬שבנויותעלהיוםהשמיניכיוםנוסף‪,‬מיוחד ומקודש מעבר לשבעתהימים של‬
‫הסדר הטבעי‪ ,‬בדומה למהשניתן לראותביוםהשמיני שלבריתהמילה‪,‬ביוםהשמיני שבא‬
‫אחרי שבעתימיהמילואים (ויקרא‪ ,‬ט) לשםגילוישכינה במשכן‪,‬וביוםשמיני עצרתאחרי‬
‫י הסוכותו‬
‫שבעתימ‬
‫פתחנו בחידה מרובתפנים של נבואותחגיוזכריה‪,‬וסיימנו בשחזור מקיף של תולדות‬

‫החנוכה‪ ,‬אשרמעמיד את החגבאור שמןהזית‪,‬היצהר של ארץישראל‪,‬ומחזירלכל'אגדות'‬
‫השמן את מקומן ההיסטורי*‬

‫‪186‬‬

‫הקול שנזכרהלפניכן בפס'ז לשלושהימים‪ ,‬באופן שהאספה כוונה גםכן לעשרים וארבעה בכסלו‪,‬‬
‫או שנמשכה מעשרים לכסלו עדעשרים וארבעהבו‪.‬כךנותרו שבעהימיםמלאיםלתפילותתחנונים‬
‫וכפרה‪ ,‬עד ראש חודש טבת‪ .‬גם דברה'לזכריה בשנת ארבעלדריוש בארבעה לכסלומכווןליוםייסוד‬
‫היכלה'‪ ,‬כמשתמעמרמזי פרקח'‪,‬וכפי שהסברנולעיל‪ ,‬אלאשהקדימה הנבואהלזכריהבעשריםיום‪,‬‬
‫מפני המשלחת‪ ,‬שבאה ממרחק‪ ,‬ואשרעתידהלהגיעליוםייסודההיכל‪.‬אולי עלכןמופיעה התשובה‬
‫לשאלתם הצפויה רק בסוף פרק ח'‪ ,‬כאשר כבריכלו לשמוע אותו ממש*לפי זההייתה המשלחת‬
‫אמורה לחזורלגולה לקראתעשירי בטבת‪.‬‬
‫‪ ,‬אף מפורש‪ ,‬שהתיקון עצמו החל בראש חודש טבת‬
‫‪ .65‬ראש חודש עצמוזמן כפרה הואכידוע‪ .‬בעזראי‬
‫ונגמר בראש חודשניסן‪.‬‬
‫‪ .66‬השערהזו אמנםאינה מוכחת באותהמידה שנבואתחגי מוכיחה את הקשרבין החנוכה ‪-‬יוםיסוד‬
‫ההיכל ‪-‬ובין אסיף שמן הזית‪ ,‬אבלריבוי ההופעות של עשרים וארבעה תומך בהשערהזו במידה‬
‫מסוימת‪ .‬מנהג אמירת סליחות בקהילות אשכנז בשבועשלפני ראש השנה‪ ,‬אפשר זכר הוא לתופעה‬
‫זו‪.‬‬
‫‪ *67‬או שבעהימים להיטהר מטומאת מתויום אחדלהכין שמן טהור‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יוםיסודהיכל ה'‬

‫מפליא הדבר‪ ,‬שנבואותחגיוזכריה‪ ,‬שעמדו‪ ,‬כנראה‪ ,‬כאבוקות אורלנגדעיניהם שלבני‬

‫חשמונאי ללא צורך בפשרים מסובכים‪ ,‬נעלמו מתודעתם של הדורות המאוחרים‪ ,‬למרות‬
‫הפטרתחנוכהבנבואותזכריה‪,‬עד שכלמושגיהחנוכההפכו לפקעת שלחידות‪,‬ורקר'יעקב‬
‫עמדין‪68‬ובעל 'שפת אמת'‪69‬עמדובחריפותםעל קצותהחוטיםלפתרוןהחידות‪.‬לולא נשמרו‬
‫נבואות אלה לדורות‪ ,‬לאהיינויכולים אפילו להעלות בדעתנו גלגול כה מורכב של חג‬
‫החנוכה‪,‬שנרותיויוסיפוויאירולנו אורכפול של עםישראל הנושע באור הנסהמאירבתוך‬
‫הטבע‪ ,‬בארץ ישראל שלדגן‪ ,‬תירושויצהר‪.‬‬

‫‪ .68‬כבר ר'יעקבעמדין‪ ,‬מורוקציעה‪,‬סימן תר"ע‪ ,‬עמד על סוד הקשרבין חנוכת חשמונאילבין נבואת‬
‫חגי וחנוכתהביתבתחילתביתשני‪" :‬בטעם שם חנוכה‪ ,‬נראהלי דבר חדש‪ ,‬בע"ה‪ ,‬שנקראכן‪ ,‬על שם‬
‫חינוך ההיכל‪ ,‬שהיה בזמן הזהבימיחגי הנביא‪ .‬ככתוב בנבואתו שבעשרים וארבעה לתשיעי שהוא‬
‫כסלו‪ ,‬הוסדולמחרתוחנכוהו בהקרבה(אעפ"י שלאנבנההביתעדייןכדאיתא במדרש‪,‬וכעניין שאמרו‬
‫מקריבין אעפ"ישאין בית) ובהדלקה מבערבשאין מחנכין המנורה אלאביןהערביים כמו ששנינו‬
‫י נס הנרותשאירע באותו פרק חנוכה*ויש מכאן סעדגדול‬
‫במנחות‪.‬ועל שם חנוכתהביתנקראיםימ‬
‫למה שנהגו לעשות סעודות ולהרבות קצת שמחה‪ .‬והאחרוניםז"ל נדחקו בכל זהי ועםזהאנימיישב‬
‫גסכןקושייתהביתיוסף‪,‬שהיהראוי לבליהיה ראשוןמן השמונהימיםמןהמניין‪ .‬ואומראני שעשו‬
‫זיכרון ליום ראשון‪ ,‬לכבוד ההיכל שהדליקו בו תחילה בביתשני‪ .‬ועוד‪ ,‬אולי זכות זה היום לפי‬
‫י הדלקתמנורה‪ ,‬עמד להם שנעשה להםבוהנס‪ .‬שמצאוהפך‪.‬וכיוצא‬
‫שחינכוהולהיכלבותחילהעליד‬
‫בזהמציינין הרבה במדרשות‪ ,‬שהיום גורם להיעשות בו נס‪ .‬וכדברי הרמב"ן ז"ל‪ ,‬במקומות הרבה‬
‫מפירוש התורה‪ ,‬שזהו שארז"ל מעשה אבותסימןלבנים‪ .‬שכלנסיםהעתידיםצריכים לנחלה לפועל‬
‫דמיון‪ ,‬ונרמז הכול במקרא‪ ,‬שבכל דבר נס נעשה דוגמתותחילה‪ .‬א"כזההיגס הואעיקר הנס בכללו‬
‫וסיבתו‪,‬וזהנכון מאוד אף שלאשיערוהו הקדמונים"‪.‬‬
‫‪ .69‬ראהלעיל‪ ,‬הערה ‪.55‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪187‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫'כולדיפהרעייתי'‪1‬לפישירסיו; אמר‪' :‬כסף‬
‫נמאס קראו להם'(ירמיהו‪,‬ל)‪,‬ויחזקאל קורא‬
‫יביתישראל לסע'‬
‫אותם'סיגים'‪ ,‬שנאמר‪':‬היול‬
‫(יחזקאלכב‪,‬יה)‪ ,‬באזכריהואמר‪':‬והנה מנורת‬
‫זהבכולה'(זכריהד‪ ,‬ב)‪ ,‬כולה שלזאבהיא‪,‬‬
‫למה?'כולדיפהרעייתיומום‪T*a‬בך'‪.‬‬
‫(פסיקתארבתי‪ ,‬פרשהז)‬

‫'ראיתיוהנה מנורתזהבכולהוגולהעל ראשה'‬
‫וגו'‪,‬תריןאמוראי‪ ,‬חד אמר'גולה'‪ ,‬וחד אמר‬

‫'גואלה'‪ .‬מאן דאמרגולה‪-‬שגלו בבבלוגלתה‬
‫שכינהעמהם‪.‬ולמאן דאמר גואלה‪-‬הוא פרוקה‬
‫‪=1‬מושיעה]‪,‬דכתיב(ישעיהמז‪ ,‬ד)'גואלנוו;'‬
‫צבאות שמו קדושישראל'‪.‬‬
‫(שירהשירים רבה‪ ,‬פרשה ד א)‬

‫ומפטירקבענין המאורעלחנוכהבנרותדזכריה‪,‬‬
‫באחתנרות‬
‫ואםיש גהשתי שבתות‬
‫ריי‬
‫דזכריהובשניה נמת מפטי‬
‫דשלמה‪,‬‬
‫אלאשמקדימין‬
‫שלזכריה‪ ,‬שהןעיקרמפנישהיתה המראהלבית‬
‫שני שלוהיההנס‪.‬‬
‫(רבי מנחםהמאירי‪' ,‬קרית טפר'‪ ,‬מאמרחמישי חלק ב)‬
‫‪188‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)