טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
"מעלהעשן"בעבודתיוםהכיפורים
מאת
ב "צ לוריא
הכתובים על המחלוקת בין 'הצדוקים לפרוורים בענין העבודה ביום הכפורים
מזכירים את אחד המרכיבים של 'הקטורת בשם "מעלה עשן".לגבי כל סממן מביא
הכתוב 1שעור ומדה,לגבי זהאין מדה מדויקת אלא נאמר "מעלה עשן כל שהוא".
חשיבותו של מרכיב זה בפיטום הקטורת הי'א כל כך הבה עד כי נאמר :2מלמד
שנותן בה מעלה עשן ,הא אם לא נתן בה מעלה עשן -חייבמיתה .על כך נמצאנ,ו
ס3
למדים גםמהסיפור הבאעלביתאבטינ
י
.
ד
מ
ל
ל
"בית אבטינסהיובקיאין במעש'ה הקטורת ולאיצו
שלחו חכמיםוהביאו
,
ם
ת
ו
אומנין מאלכסנדריה של מצרים,והיויודעין לפטם כמ ולאהיויודעין להעלות
עשן כמותן :של הללו מתמר ועולה כמגל ושל הללומפציע לכאן ולמאן .וכששמעו
חכמים אמרו :כל מה שברא בקב"ה לכב,הדו בהאו ,שנאמר :1כל פעל ה' למקנהו,
וחזרו בית אבטינס למקומן .שלחו להם הכמים ולא באו' .כפלו להם שכרן ובאו…
אמרו להם חכמים ! מה ראיתם שלא ללמד? אמרו:יודעיןהיו של בית אבא שבית
זה עתיד ליחרב אמרו שמא ילמוד אדם שאינו מהוגןוילך ויעבוד עבודת כוכבים
בכך." …
,
ן
ו
מ
נ
ק
ו
ם
ע
ם
י
נ
ח
י
ר
ה
ה
נ
מ
נ
"
ן
ש
ע
ו
נ
י
א
"מעלה
ו
ר
נ
ו
מ
כ
ם
י
מ
י
ע
ט
ה
ו
ם
י
מ
ש
ב
ה
צרי
וציפורן,
,
ו
מ
ע
ט
א
ו
ה
א
ל
ל
ל
כ
נ
ן
י
ב
א
ל
ו
ת
ר
ו
ט
ק
ה
ו
ח
י
ר
ם
ו
ש
מ
ם
ו
ש
מ
כי אם
מרכי'בי
בזכות תכונתו המיוחדת -שעה שהוא עולה באש עשנו מתמר ועולה ישר כלפי
מעלה.
חוקרי הצומח של ארץ ישהאל מזהים את הצמח "מעלה עשן"ב-ליטודנ:הטירישוניקה :5עמנואל לעוו מביא את דעתו של שווינפורט ,האומר :זהו צמח
חסר קוצים ,אבלענפיו המרובים ,חסרי העלים ,זקופים ומתרומטים אל על בדמות
מטאטא בגובה של תמשה 'מ,טרים .כשמדליקים אחד הענפים באיזה מקום וכהוא,
כל הוכיח נהפך במשך רועים מעטים ללהבה ענקית ,העולה בגובה של ומירה
מטרים ,איז צמח אחר בכל המורח ש~יתן להבת ענק בפתיעות כזאת .מעלה עשן
פורח באביב (מרץ-ימאי) .הוא מצוי בכל אזור ים המלח ועמק הירדן התחתון.
בע'ור א-ספיה ,בתבל מדום,בנאדי פרעה.6
1כריתות ו'wuy ,,
2תוספת יומא א' ,ח'; צוק .)4( 181 .הנוסח בירוש' יומא פ"א ,הוא שונה :לא נתן בה מעלה
עשןאו שחיסר אחד מסממניה avnמיתה.
3יומא ל"ח ,ע"א.
4משלי ט"ז,ד.
, )Leptodenia pyrotechnica 5בערבית מרץ'.
6ויהוי וה מקוגל גס לל דעתם של חוקרי הצומחהאתרים; כגון:אוריה פלרמף צמחי המשגה,
193
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
י]
ב "צ לוריא
מעלה עשן ;עא ,napצריך שבעץ ולטחת או לבתרם אותו הדקהיטב עד"~הופך
לאבקה ,ואבקהזוהיו מערבביםבין שאר סממני הקטורת .עמוד העשן של אבקהזו
היה מושךומעלה אתהעשן של כל הבשמים כמקל.
המחלוקת בין הצדוקים לפרושים הגיעה לשיאה ביום כפורים אחד ,כאשר כהן
גדול צדוקי סירב לנהוגלפי הוראות חכמי הפרושים .ועל מעשה זה מסופר :7
"שכבר היה מעשה בביתוסי אחד שהקטיר עד שהוא בחוץ ויצאה ענן הקטרת
והרתיע את כל הבית' …כשיצא אמר לאבא :כלימיכם הזלתםדורשין ולאהייתם
עושיו עד שע,מדתי ועשיתיאני .אמר לו :אף עלפי שאנו דורשין,ואין1aaעושין,
שומעין אנו לדברי חכמים .תמהני עליך אם תאריך "מים .לא שהא שלשהימים
עד שנתנוהו בקברו".
שהיו הביתוסין אומרים יקטיר עד שהוא בחוץ ,שנאמר"" :וכסה ענן הקטרת
י והלא כבר נאמר; ונתן
את הכפרת אשר על העדות ולא ימות" .אמרו להם חכ'מים
את הקטרתעל האשלפני ה'.9
הבכן מה מחייב :ראשיתו של הפסוק -כדעת הפרושים ,או סופו -כדעת
הצדוקים?
הכתוב לא שמר לנו את הני'מוקים של הצדוקים9א ,פרט למחציתו של הפסוק
בויקרא ט"ז,יג ,אבליתכןשהיועודנימוקים.פינקישטיין 10אומר מנהג הצדוקים
כנראה יש לו שורש במנהגי הפולחן,בין העמים הקדומים שהשאיר רשמים גם כן
בתולדות עמנו .כן הקריבו נדב ואביהו איש 'מחתתו ויתנו בהן אש ויסוימו עליה
קטרת ואחר כך "ויקריבולפני ה'" .11וכן בקרח ועדתו נאמר מפורש" :ויקחואיש
מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ואחר כך הכינו להקריב קרבן
זה לפני ה'" 12ואף על פי שבשתי עובדות הללו לא נזכר הבאת הקטורת לפני
ולפגים ,הרי ברור מכאן שלפי דעת הפוקרים הללו קדמה נתינת הקטורת על האט
את ההקרבה .אמנם ,בתיאור עבודתיום הכיפורים נאמר בביאור ,כהתאם להשקפת
הפרושים "ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה' ומלא חפניו קטרת
כך נאמר "ונתן את הקטרת על האש
סמים דקה והביא 'מבית לפרכת .ואחי
י
לפני ה'"
,13
אין אנו יודעים את נימוקיהם של הצדוקים ,אבל אין ספק שעמדתם התבססה
לא רק על מחצי,תהפסיק "וכס"הענן הקטרת"וגו',החכמים אמרו"ולאימות"לפסייג4
הכוונה שאם לא נתן בה 'מעלה עשן או אחד מסממניהחייב מיתה ,וזהו דרום .לפי
פשוטו של מקרא "ולא ימות" היא אזהרה שלא יסתכל הכהן הגדול בארון העדות
ע' ,310א.אייג ,מ.זהרי ונ.פיגברון ,המגדיר לצמחי ארץ ישראל ,ע' ;191יהודה פליקס ,עולם
הצומח המקיראי,ע' .232
7תוס' יום הכיפורים פ"א ,ח' ,מהדורת ש.ליברמן .הפרדתיבין המעשה שעשה הכהן הגדול
לביןהויכוחבין החכמיםלפרושים.
9הנ"ליג(א).
ג(ב).
8ויקרא ט"ז,י
9א וכבר עמדעל כך הבצעיר ,תולדות ההלכה ,חלק ב,,ע' .271
11ויקראי',א.
10הפרושיםואנשי כנסתהגדולה,ע'פ'.
13א ששוה ל"ג,ח.
13ויקרא ט"ו,יכ–יג.
12במדבר ט";,יח.
194
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סה(
י]
טבת-אדר תשל"ו
"מע לה עשן" בעבודת יום הכיפורים
ננ
"מעלה עשן" במקורענף זה גבהו 26ס"מ
ר ,העשביה שלהאוניברסיטה העבריתהציור של גב' אסתר הוב
תודתי לבוטנאית טלמונהאוריןשסייעהלי בהגדרת צמחזה.
195
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
ב "צ לורי א
[%
ובכרתים אלא יכסה תחילה את קדש הקדשים בעץ הקטורת" .ולא ימות" לא בא
ל'בטל את הכתובכי לאיראני האדם וחי" 14והרי לפני ולפנים הוא מקום השכינה.
לעומת זאת יודעים אנו מה ה,ם הטעמים והנימוקים שעליהם קבעו חכמי הפרושים
את סדר העבודהביוםהכיפורים.
'מפליא הדבר ,אבל דוקא בדורות האח'רונים חלה הגשמה במושג השכינה :אסור
היה להסתכל בארון העדות; בבני קהת ,נושאי הארון ,נאמר" :ולא יבאו לראות
כבלע את הקדש ומתו".15בימי שלמה "16והענן מלא אתבית ה'בי מלאכבוד ה' את
ביתה'".בחזון ההקדשה שלישעיהו ,אלהיםאינו נראהלו אלא "והבותימלא עשן"
ורק אז הוא שומע את קול אלהים .יחזקאל 17רואה בחזונו בקודש הקדשים "כעין
חשמל ,כמראה אש ., .כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום גשם כן 'מראה הנגה
סביב הוא מראה דמות כבוד ה',…ואילו בסוףימי ביתשני 18מספר ישמעאל בן
אלישע" :פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי 98מרייל יה
ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם 'ונשא ואמרלי :ישמעאל כני ,ברכני .אמרתי
לו:יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסךויגולו רחמיך עלמידותיך ותתנהג
עם בניך ב,מדת ה,רחמים ותכנס להם לפנים משוהתהדין .ונענהלי בראשו".
לא כל כהן גדול הוא בעל אישיות כישמעאל בל אלישע שיש לועוז רוח לדבר
בפני הקב"ה ולבקש רחמיםעלעםישראל.
ואולם ,אם נרצה לדון ברברים לאור המציאות בירושלים לאחר מותינאי ,כאשר
השלטון עבר לידי הפרושים ,נאמר שכל הדיונים על באור כתוב זה ברוח זו או
ברוח אחרתאינו אלאפרי הדיונים המאוחרים בבית המהרש .ב,מצהאותהיה שלטון,
שכפה אתרצונועלהכהנים וקבע אתסדרי העבודהלפיהבנתו.
העבודהביום הכיפורים באה ל'כפר על חמאיבני ישראל"1ויש בה 'כמה שלבים:
מטרת השלב הראשון היא לטהר את הכהן הגדול עצמו ,לכפר עליו ,ולוה נועד
פר החטאת "והקריב אהרן את פר החטאת אשרלווכפרבעדוובעדביתו" (פסייא),
זוהי טהרת הכהן הגדול וכל הכהנים הנלוים אליו בעבודתיום הכפורים.
מטרת השלב השני היא לטהר את בית המקדש ,המקדש נטמא עלידי פשעי
העם 20ולבן "וכפרעל הקדש מטמאתבני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם" (פס'ט",
'ועתה ,כאשר הכהן הגדול טהור והמקום טהור בא השלב השלישי -הקטרת
הקטורתלפני ולפנים "וכפרבעדו ובעדביתורבעדכל קהלישראל".
הקטרת הקטורתלפניולפניםהיתההשיא שבעבודתיוםהכפורים,כךנראוהדברים
גם,בעיני חו"ל '0ש .אמר הבא וכן א"ר יצחק בראבדיסי וכן א"ר אלעזר אמר קרא
15במדבר ד' ,כ.
14שמות ל"ג ,כ,ח.
דג א' ,כז—כח.
16מל"א ח',יג.
18לדעתי ישמעאלהיה כהן גדול לא,בביתשני,כי אם במקדש בר-כוכבא ,ר' בספרי מגילת
הנחושת ממדבריהודה ,ע' ,35ולגבידיוננואיןזה משנה.
19פעם אחתהיה רבן יוחנן גן זכאי מחלך בירושליםוהיה ר' יהושע מהלךאחריו .ראה בית
המקדש שהוא חרב .אמר:אוי לנו על הבית שחרב ,מקום שמתכפרין בו עונותינו (ילקוט שמעוני,
הושע ,תקכ"ב).
20בענין זה ר' מאמרו שליעקב מילגרוימ ,קהבן חטאת והעבודה בבית המקדשבימיירמיהו,
20א יומא ת"ד ,ע"א.
דבריחוגהעיון בתנ"ךבביתהנשיא,ירמיהו כרך ב,,ע' .121
196
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סה(
1
"מעלה
טבת-אדר תשל"ו
עשן" בעבודת יום הכיפויים
ףיקהא ט"4י;יה "וכפריעדו ובעד
ובעד כל קהל ישראלה אחוהי כפרה
תי
יא
בר
ששוה לו ולאחיו הכהנים ולכל קהל יש
ל?הוי אומר :זה הקטרת הקטורת אין
דהא תניי
' חנינא למדנו לקטורת שמכפרת שנאמר (במדבר י"ז ,יב) "ויתן את
הקטרתויכפר על העם" .ותנאדבי ו' ישמעאל :על 'מה קטורת מכפרת? על להוון
א דבר שבחשאיויכפרעל'מעשה חשאי .21
ההע:יבי
שני תפקידיםהיומוטליםעל הכהןהגדולבהיותולפניולפנים:היה,עליולהקטיר
את הקטורתולהתפללתפילה קצרה,נוסח התפילההיה .22
"יהיוצוןמלפניך שתהא השנה הזאת דשונה ,גשומה וטלולה,ואל תפנהאלתפילת
עוביי דרכים".
נאמר ;23ולא היה מאריך בתפלתו שלא להבעית את ישראל"" .היה 'מעשה בכהן
גדול אחד שהאריך בתפילתו נמנונהיו 'הכהנים ליכנטאחריו .התחילו הם נכנסים
והואיוצא .אמרולו :למה הארכת? אמר להן 1מתפללהייתי על מקדשאלהיכם שלא
תצריךלהאריך.24
יחרב .אמרולו :אףעלפיכן לאהיי
נאמר שכפרת עודנותיו של העם תלויה ב'מעשי הכהן הגדול לפני ולפנים .סימנו
של ,קרבן שנתרצה -כאשו עשנו וריח ניחוחועולים ישירות מעלה"מעלה ,קרבן
שלא נתרצה עשנווריחו מתפזרים סביב המזבח או המקטור.על-ידי תוספת "מעלה
עשן" בקטורת הושג הדבר -ענן הקטורת היה מתמר ועולה כמקל עד לתקרה
ואחרשופעויורדעלהכתלים.
שרפתו של ,מעלה עשן" היא מהירה וזהיכול להס,ביר כיצד נתגלה המערוה של
הכהן הגדול הביחוסי ,שהתקין -כלומר שם את הקטורת על הגחלים שבמחתה
לפני שנכנס לפנים הפרוכת .ההיכל נתמלא עשן שפרץ גם החוצה .נמצא שלא עשה
את המוטל עליו לכפר על עוונותיו של העם ,ולכן גזרו עליו 'מה שגזרו ולא ומהא
שלשהימים עד שנתנוהו בקברה
מכאן נבין מה רבה היתה חשיבותו של "מעלה עשן"; האומנים של אלכסנדריה
לא הכירו אותו ואת סגולתו ובית אבטינס שמר זאת בסוד ומשום כך נענו להם
החכמים והכפילו את שכרם.
המחתה שליו
ם הכיפורים היתה שונה מן המחתה של כל ימות השנה:
יומא פ"ר ,ח"ד :בכליוםהית,הזהבהירוק,והיום -אדום.
21דבר שבחשאי ,שנאמר (ויקרא ט"ז ,יז)" :וכל אדם לא יהיה
בקוש עד צאתו." …
באהל מועד בבואו לכמר
בכל יום היו שני כהנים נכנסין :אתר בכף ואחד במחתה .היום (ביום הכיפורים) נטל את
המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו .במה דברים אמורים -בקטורת שלפניי ולפנים
יומא ג' ,ג; צוק .)16(185 .והיה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכות המבדילות בין
הקדש לבין קדש הקדשים וביניהן אמה (יומא פה ,מ"א) ,ווחק היה באצ'ילי ידיו כדי שלא
ישרפו הפרוכות (אשרביניהםהיה מהלך'(ירוש' ,(DW
22יומא פ"ה ,ה"א.
23ר' בספרי מינאי עד הורדוס ,ע' ,216הדיון על השנויים שחלו בתפילתו של הכהן הגדול
ביוםהכיפורים לאחר מותינאי.
שםכ"ג,ע"ב.
24תגס,יומא פ"ב,יא
(תוס'
ובבלי
197
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ו
בית מקרא )סה(
יא
ב "צ לור
"]
בבל יום היתה כבות והיום היתה
תוס' יום כיפורים פ"נ ,ה"נ; צוק185 .
"1שיהוא ורועו מסייעתו ,בכל יום לא
6י
קלה ,בכל יום היתה קצרה והיום ארוכה כד
היהלהנשתיק 25והיוםהיה להנשתיק.
ורוש' יומא כ"ד ,ת"ד :והיתה ארוכהכדי שלאלייגעו,והיוםהיה בה אמה ומחצה
כדי שתהב הזרועמסייעת.
י מרד בר-כוכבא אפסה התקוה לראות את בית המקדש בתפארתו;
לאחר דיכו
אז החלו חכמי ישראל לתתביטוי לגעגועיםלימים שבית המקדשהיהקייםעל-ידי
ציור ופסול שלכלי ,בית ,המקדש ,פסלו את המנורה ושארכלי הקודשעל העמודים,
על המשקוף וברצפת הפספס .לאהיה כל קושיבזיהוי השופר והלולב עם תוספותיו,
אבלימים רבים התלבטובזיהויו של רבוע .לאחרונה זיהה מ.נרקןס 26את הרבוע
עם המחתה וזיהוי זה מקובל כיום על דעת כולם .המחתה מצויה בתורת קישוט
על כותרות העמודים בבית הכנסת בכפר נחום ,יחד עם מנורה ושופר ,ע"ג לוח
של בית הכנסת בפקיעין ,בתצפת בית הכנסת בבית-אלפא ,עוספיהועור .קשוטים
י בקטקומבות של סירקוזה ,מונטה-ורדה
אלה ידועים גם בקהלות ישראל בגולה
ברומא,עלבוסותמוזהבותובכתביידעהיקים שלספריםעברים.
לתשומת לב מיוחדת ראוי,ה המחתה שברצפת בית הכנסת ,בגרשי .2היא נתונה
משמאל למנורה ומעל שופר ,על חלקה הרחב ומנר נקודות כהות המסמנות את
הגחלים.הידית שלה ארוכה מןהרגיל ובסופה היא כפופיה כלפיימין .היאמזכירה
את תאור המחתה של יום הכיפורים ,שהכהן היה מחזיק בימינו 28סמוך לריבוע,
וכשהוא מקרבהלגופוהואמשעין את המרפק על הבליטההצדדית.
25נשתיק נ"א ושתיק,לפי ליברמן מיונית נרתקיון .ולמה הנרתיק? משום שהגח'לים הלוחשות
נמצאות במחתה זמן הב ומחממות אותהויש לחשוששידו של הכהן תכוה.
. 14 26ע " as 8 Jewish Symbol, Jpos 1935,ע'he 810ד 4. Narkiss,ת.
21מחתה מס' , 14בלוח ,המצורף למאמר הנ"ל שלנרקיס .ר'גם ,.crowfoot) Churchesע.נ
. 18; Adolf Reifenberg, Denkm~ler der J~dischen Antike. Tafel 43ק Jerash
28יומא פ"ה ,ה"א.
198
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ח.1