"מעלה עשן" בעבודת יום הכיפורים (pdf)

ינואר 27, 2010 · מאת ב"צ לוריא · בית

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫"מעלהעשן"בעבודתיוםהכיפורים‬
‫מאת‬

‫ב "צ לוריא‬
‫הכתובים על המחלוקת בין 'הצדוקים לפרוורים בענין העבודה ביום הכפורים‬
‫מזכירים את אחד המרכיבים של 'הקטורת בשם "מעלה עשן"‪.‬לגבי כל סממן מביא‬
‫הכתוב ‪ 1‬שעור ומדה‪,‬לגבי זהאין מדה מדויקת אלא נאמר "מעלה עשן כל שהוא"‪.‬‬
‫חשיבותו של מרכיב זה בפיטום הקטורת הי'א כל כך הבה עד כי נאמר ‪ :2‬מלמד‬
‫שנותן בה מעלה עשן‪ ,‬הא אם לא נתן בה מעלה עשן ‪-‬חייבמיתה‪ .‬על כך נמצאנ‪,‬ו‬
‫ס‪3‬‬
‫למדים גםמהסיפור הבאעלביתאבטינ‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫"בית אבטינסהיובקיאין במעש'ה הקטורת ולאיצו‬
‫שלחו חכמיםוהביאו‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ו‬
‫אומנין מאלכסנדריה של מצרים‪,‬והיויודעין לפטם כמ ולאהיויודעין להעלות‬
‫עשן כמותן‪ :‬של הללו מתמר ועולה כמגל ושל הללומפציע לכאן ולמאן‪ .‬וכששמעו‬
‫חכמים אמרו‪ :‬כל מה שברא בקב"ה לכב‪,‬הדו בהאו‪ ,‬שנאמר ‪ :1‬כל פעל ה' למקנהו‪,‬‬
‫וחזרו בית אבטינס למקומן‪ .‬שלחו להם הכמים ולא באו‪' .‬כפלו להם שכרן ובאו‪…‬‬
‫אמרו להם חכמים ! מה ראיתם שלא ללמד? אמרו‪:‬יודעיןהיו של בית אבא שבית‬
‫זה עתיד ליחרב אמרו שמא ילמוד אדם שאינו מהוגןוילך ויעבוד עבודת כוכבים‬
‫בכך‪." …‬‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ו‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ח‬
‫י‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ה‬
‫נ‬
‫מ‬
‫נ‬
‫"‬
‫ן‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫"מעלה‬
‫ו‬
‫ר‬
‫נ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ה‬
‫צרי‬
‫וציפורן‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ט‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫א‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ל‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ן‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ח‬
‫י‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ש‬
‫מ‬
‫כי אם‬
‫מרכי'בי‬
‫בזכות תכונתו המיוחדת ‪ -‬שעה שהוא עולה באש עשנו מתמר ועולה ישר כלפי‬
‫מעלה‪.‬‬
‫ חוקרי הצומח של ארץ ישהאל מזהים את הצמח "מעלה עשן"ב‪-‬ליטודנ‪:‬ה‬‫טירישוניקה ‪ :5‬עמנואל לעוו מביא את דעתו של שווינפורט‪ ,‬האומר‪ :‬זהו צמח‬
‫חסר קוצים‪ ,‬אבלענפיו המרובים‪ ,‬חסרי העלים‪ ,‬זקופים ומתרומטים אל על בדמות‬
‫מטאטא בגובה של תמשה 'מ‪,‬טרים‪ .‬כשמדליקים אחד הענפים באיזה מקום וכהוא‪,‬‬
‫כל הוכיח נהפך במשך רועים מעטים ללהבה ענקית‪ ,‬העולה בגובה של ומירה‬
‫מטרים‪ ,‬איז צמח אחר בכל המורח ש~יתן להבת ענק בפתיעות כזאת‪ .‬מעלה עשן‬
‫פורח באביב (מרץ‪-‬ימאי)‪ .‬הוא מצוי בכל אזור ים המלח ועמק הירדן התחתון‪.‬‬
‫בע'ור א‪-‬ספיה‪ ,‬בתבל מדום‪,‬בנאדי פרעה‪.6‬‬
‫‪ 1‬כריתות ו‪'wuy ,,‬‬
‫‪ 2‬תוספת יומא א'‪ ,‬ח'; צוק‪ .)4( 181 .‬הנוסח בירוש' יומא פ"א‪ ,‬הוא שונה‪ :‬לא נתן בה מעלה‬
‫עשןאו שחיסר אחד מסממניה ‪avn‬מיתה‪.‬‬
‫‪ 3‬יומא ל"ח‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫‪ 4‬משלי ט"ז‪,‬ד‪.‬‬
‫‪, )Leptodenia pyrotechnica 5‬בערבית מרץ'‪.‬‬
‫‪ 6‬ויהוי וה מקוגל גס לל דעתם של חוקרי הצומחהאתרים; כגון‪:‬אוריה פלרמף צמחי המשגה‪,‬‬

‫‪193‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫י]‬

‫ב "צ לוריא‬
‫מעלה עשן ;עא ‪ ,nap‬צריך שבעץ ולטחת או לבתרם אותו הדקהיטב עד"~הופך‬
‫לאבקה‪ ,‬ואבקהזוהיו מערבביםבין שאר סממני הקטורת‪ .‬עמוד העשן של אבקהזו‬
‫היה מושךומעלה אתהעשן של כל הבשמים כמקל‪.‬‬

‫המחלוקת בין הצדוקים לפרושים הגיעה לשיאה ביום כפורים אחד‪ ,‬כאשר כהן‬
‫גדול צדוקי סירב לנהוגלפי הוראות חכמי הפרושים‪ .‬ועל מעשה זה מסופר ‪:7‬‬
‫"שכבר היה מעשה בביתוסי אחד שהקטיר עד שהוא בחוץ ויצאה ענן הקטרת‬
‫והרתיע את כל הבית‪' …‬כשיצא אמר לאבא‪ :‬כלימיכם הזלתםדורשין ולאהייתם‬
‫עושיו עד שע‪,‬מדתי ועשיתיאני‪ .‬אמר לו‪ :‬אף עלפי שאנו דורשין‪,‬ואין‪1aa‬עושין‪,‬‬
‫שומעין אנו לדברי חכמים‪ .‬תמהני עליך אם תאריך "מים‪ .‬לא שהא שלשהימים‬
‫עד שנתנוהו בקברו"‪.‬‬
‫שהיו הביתוסין אומרים יקטיר עד שהוא בחוץ‪ ,‬שנאמר"‪" :‬וכסה ענן הקטרת‬
‫י והלא כבר נאמר; ונתן‬
‫את הכפרת אשר על העדות ולא ימות"‪ .‬אמרו להם חכ'מים‬
‫את הקטרתעל האשלפני ה'‪.9‬‬
‫הבכן מה מחייב‪ :‬ראשיתו של הפסוק ‪ -‬כדעת הפרושים‪ ,‬או סופו ‪ -‬כדעת‬
‫‬‫הצדוקים?‬
‫הכתוב לא שמר לנו את הני'מוקים של הצדוקים‪9‬א‪ ,‬פרט למחציתו של הפסוק‬
‫בויקרא ט"ז‪,‬יג‪ ,‬אבליתכןשהיועודנימוקים‪.‬פינקישטיין ‪ 10‬אומר מנהג הצדוקים‬
‫כנראה יש לו שורש במנהגי הפולחן‪,‬בין העמים הקדומים שהשאיר רשמים גם כן‬
‫בתולדות עמנו‪ .‬כן הקריבו נדב ואביהו איש 'מחתתו ויתנו בהן אש ויסוימו עליה‬
‫קטרת ואחר כך "ויקריבולפני ה'" ‪ .11‬וכן בקרח ועדתו נאמר מפורש‪" :‬ויקחואיש‬
‫מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ואחר כך הכינו להקריב קרבן‬
‫זה לפני ה'" ‪ 12‬ואף על פי שבשתי עובדות הללו לא נזכר הבאת הקטורת לפני‬
‫ולפגים‪ ,‬הרי ברור מכאן שלפי דעת הפוקרים הללו קדמה נתינת הקטורת על האט‬
‫את ההקרבה‪ .‬אמנם‪ ,‬בתיאור עבודתיום הכיפורים נאמר בביאור‪ ,‬כהתאם להשקפת‬
‫הפרושים "ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה' ומלא חפניו קטרת‬
‫כך נאמר "ונתן את הקטרת על האש‬
‫סמים דקה והביא 'מבית לפרכת‪ .‬ואחי‬

‫י‬

‫לפני ה'"‬

‫‪,13‬‬

‫אין אנו יודעים את נימוקיהם של הצדוקים‪ ,‬אבל אין ספק שעמדתם התבססה‬
‫לא רק על מחצי‪,‬תהפסיק "וכס"הענן הקטרת"וגו'‪,‬החכמים אמרו"ולאימות"לפסייג‪4‬‬
‫הכוונה שאם לא נתן בה 'מעלה עשן או אחד מסממניהחייב מיתה‪ ,‬וזהו דרום‪ .‬לפי‬
‫פשוטו של מקרא "ולא ימות" היא אזהרה שלא יסתכל הכהן הגדול בארון העדות‬
‫ע' ‪,310‬א‪.‬אייג‪ ,‬מ‪.‬זהרי ונ‪.‬פיגברון‪ ,‬המגדיר לצמחי ארץ ישראל‪ ,‬ע' ‪ ;191‬יהודה פליקס‪ ,‬עולם‬
‫הצומח המקיראי‪,‬ע' ‪.232‬‬
‫‪ 7‬תוס' יום הכיפורים פ"א‪ ,‬ח'‪ ,‬מהדורת ש‪.‬ליברמן‪ .‬הפרדתיבין המעשה שעשה הכהן הגדול‬
‫לביןהויכוחבין החכמיםלפרושים‪.‬‬
‫‪ 9‬הנ"ליג(א)‪.‬‬
‫ג(ב)‪.‬‬
‫‪ 8‬ויקרא ט"ז‪,‬י‬
‫‪9‬א וכבר עמדעל כך הבצעיר‪ ,‬תולדות ההלכה‪ ,‬חלק ב‪,,‬ע' ‪.271‬‬
‫‪ 11‬ויקראי'‪,‬א‪.‬‬
‫‪ 10‬הפרושיםואנשי כנסתהגדולה‪,‬ע'פ'‪.‬‬
‫‪13‬א ששוה ל"ג‪,‬ח‪.‬‬
‫‪ 13‬ויקרא ט"ו‪,‬יכ‪–‬יג‪.‬‬
‫‪ 12‬במדבר ט";‪,‬יח‪.‬‬
‫‪194‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫י]‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫"מע לה עשן" בעבודת יום הכיפורים‬

‫ננ‬

‫"מעלה עשן" במקורענף זה גבהו ‪ 26‬ס"מ‬
‫ר‪ ,‬העשביה שלהאוניברסיטה העברית‬‫הציור של גב' אסתר הוב‬
‫תודתי לבוטנאית טלמונהאוריןשסייעהלי בהגדרת צמחזה‪.‬‬

‫‪195‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫ב "צ לורי א‬
‫[‪%‬‬
‫ובכרתים אלא יכסה תחילה את קדש הקדשים בעץ הקטורת‪" .‬ולא ימות" לא בא‬
‫ל'בטל את הכתובכי לאיראני האדם וחי" ‪ 14‬והרי לפני ולפנים הוא מקום השכינה‪.‬‬
‫לעומת זאת יודעים אנו מה ה‪,‬ם הטעמים והנימוקים שעליהם קבעו חכמי הפרושים‬
‫את סדר העבודהביוםהכיפורים‪.‬‬
‫'מפליא הדבר‪ ,‬אבל דוקא בדורות האח'רונים חלה הגשמה במושג השכינה‪ :‬אסור‬
‫היה להסתכל בארון העדות; בבני קהת‪ ,‬נושאי הארון‪ ,‬נאמר‪" :‬ולא יבאו לראות‬
‫כבלע את הקדש ומתו"‪.15‬בימי שלמה ‪"16‬והענן מלא אתבית ה'בי מלאכבוד ה' את‬
‫ביתה'"‪.‬בחזון ההקדשה שלישעיהו‪ ,‬אלהיםאינו נראהלו אלא "והבותימלא עשן"‬
‫ורק אז הוא שומע את קול אלהים‪ .‬יחזקאל ‪ 17‬רואה בחזונו בקודש הקדשים "כעין‬
‫חשמל‪ ,‬כמראה אש‪ ., .‬כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום גשם כן 'מראה הנגה‬
‫סביב הוא מראה דמות כבוד ה'‪,…‬ואילו בסוףימי ביתשני ‪ 18‬מספר ישמעאל בן‬
‫אלישע‪" :‬פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי ‪98‬מרייל יה‬
‫ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם 'ונשא ואמרלי‪ :‬ישמעאל כני‪ ,‬ברכני‪ .‬אמרתי‬
‫לו‪:‬יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסךויגולו רחמיך עלמידותיך ותתנהג‬
‫עם בניך ב‪,‬מדת ה‪,‬רחמים ותכנס להם לפנים משוהתהדין‪ .‬ונענהלי בראשו"‪.‬‬
‫לא כל כהן גדול הוא בעל אישיות כישמעאל בל אלישע שיש לועוז רוח לדבר‬
‫בפני הקב"ה ולבקש רחמיםעלעםישראל‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬אם נרצה לדון ברברים לאור המציאות בירושלים לאחר מותינאי‪ ,‬כאשר‬
‫השלטון עבר לידי הפרושים‪ ,‬נאמר שכל הדיונים על באור כתוב זה ברוח זו או‬
‫ברוח אחרתאינו אלאפרי הדיונים המאוחרים בבית המהרש‪ .‬ב‪,‬מצהאותהיה שלטון‪,‬‬
‫שכפה אתרצונועלהכהנים וקבע אתסדרי העבודהלפיהבנתו‪.‬‬
‫העבודהביום הכיפורים באה ל'כפר על חמאיבני ישראל"‪1‬ויש בה 'כמה שלבים‪:‬‬

‫מטרת השלב הראשון היא לטהר את הכהן הגדול עצמו‪ ,‬לכפר עליו‪ ,‬ולוה נועד‬
‫פר החטאת "והקריב אהרן את פר החטאת אשרלווכפרבעדוובעדביתו" (פסייא)‪,‬‬
‫זוהי טהרת הכהן הגדול וכל הכהנים הנלוים אליו בעבודתיום הכפורים‪.‬‬
‫מטרת השלב השני היא לטהר את בית המקדש‪ ,‬המקדש נטמא עלידי פשעי‬
‫העם ‪ 20‬ולבן "וכפרעל הקדש מטמאתבני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם" (פס'ט"‪,‬‬
‫'ועתה‪ ,‬כאשר הכהן הגדול טהור והמקום טהור בא השלב השלישי ‪ -‬הקטרת‬
‫הקטורתלפני ולפנים "וכפרבעדו ובעדביתורבעדכל קהלישראל"‪.‬‬
‫הקטרת הקטורתלפניולפניםהיתההשיא שבעבודתיוםהכפורים‪,‬כךנראוהדברים‬
‫גם‪,‬בעיני חו"ל '‪0‬ש‪ .‬אמר הבא וכן א"ר יצחק בראבדיסי וכן א"ר אלעזר אמר קרא‬
‫‪ 15‬במדבר ד'‪ ,‬כ‪.‬‬
‫‪ 14‬שמות ל"ג‪ ,‬כ‪,‬ח‪.‬‬
‫דג א'‪ ,‬כז‪—‬כח‪.‬‬
‫‪ 16‬מל"א ח'‪,‬יג‪.‬‬
‫‪ 18‬לדעתי ישמעאלהיה כהן גדול לא‪,‬בביתשני‪,‬כי אם במקדש בר‪-‬כוכבא‪ ,‬ר' בספרי מגילת‬
‫הנחושת ממדבריהודה‪ ,‬ע' ‪,35‬ולגבידיוננואיןזה משנה‪.‬‬
‫‪ 19‬פעם אחתהיה רבן יוחנן גן זכאי מחלך בירושליםוהיה ר' יהושע מהלךאחריו‪ .‬ראה בית‬
‫המקדש שהוא חרב‪ .‬אמר‪:‬אוי לנו על הבית שחרב‪ ,‬מקום שמתכפרין בו עונותינו (ילקוט שמעוני‪,‬‬
‫הושע‪ ,‬תקכ"ב)‪.‬‬
‫‪ 20‬בענין זה ר' מאמרו שליעקב מילגרוימ‪ ,‬קהבן חטאת והעבודה בבית המקדשבימיירמיהו‪,‬‬
‫‪20‬א יומא ת"ד‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫דבריחוגהעיון בתנ"ךבביתהנשיא‪,‬ירמיהו כרך ב‪,,‬ע' ‪.121‬‬
‫‪196‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫‪1‬‬

‫"מעלה‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫עשן" בעבודת יום הכיפויים‬

‫ףיקהא ט"‪4‬י;יה "וכפריעדו ובעד‬
‫ובעד כל קהל ישראלה אחוהי כפרה‬
‫תי‬
‫יא‬
‫בר‬
‫ששוה לו ולאחיו הכהנים ולכל קהל יש‬
‫ל?הוי אומר‪ :‬זה הקטרת הקטורת אין‬
‫דהא תניי‬
‫' חנינא למדנו לקטורת שמכפרת שנאמר (במדבר י"ז‪ ,‬יב) "ויתן את‬
‫הקטרתויכפר על העם"‪ .‬ותנאדבי ו' ישמעאל‪ :‬על 'מה קטורת מכפרת? על להוון‬
‫א דבר שבחשאיויכפרעל'מעשה חשאי ‪.21‬‬
‫ההע‪:‬יבי‬
‫שני תפקידיםהיומוטליםעל הכהןהגדולבהיותולפניולפנים‪:‬היה‪,‬עליולהקטיר‬
‫את הקטורתולהתפללתפילה קצרה‪,‬נוסח התפילההיה ‪.22‬‬
‫"יהיוצוןמלפניך שתהא השנה הזאת דשונה‪ ,‬גשומה וטלולה‪,‬ואל תפנהאלתפילת‬
‫עוביי דרכים"‪.‬‬
‫נאמר ‪ ;23‬ולא היה מאריך בתפלתו שלא להבעית את ישראל"‪" .‬היה 'מעשה בכהן‬
‫גדול אחד שהאריך בתפילתו נמנונהיו 'הכהנים ליכנטאחריו‪ .‬התחילו הם נכנסים‬
‫והואיוצא‪ .‬אמרולו‪ :‬למה הארכת? אמר להן ‪ 1‬מתפללהייתי על מקדשאלהיכם שלא‬
‫תצריךלהאריך‪.24‬‬
‫יחרב‪ .‬אמרולו‪ :‬אףעלפיכן לאהיי‬
‫נאמר שכפרת עודנותיו של העם תלויה ב'מעשי הכהן הגדול לפני ולפנים‪ .‬סימנו‬
‫של ‪,‬קרבן שנתרצה ‪ -‬כאשו עשנו וריח ניחוחועולים ישירות מעלה"מעלה‪ ,‬קרבן‬
‫שלא נתרצה עשנווריחו מתפזרים סביב המזבח או המקטור‪.‬על‪-‬ידי תוספת "מעלה‬
‫עשן" בקטורת הושג הדבר ‪ -‬ענן הקטורת היה מתמר ועולה כמקל עד לתקרה‬
‫ואחרשופעויורדעלהכתלים‪.‬‬
‫שרפתו של ‪,‬מעלה עשן" היא מהירה וזהיכול להס‪,‬ביר כיצד נתגלה המערוה של‬
‫הכהן הגדול הביחוסי‪ ,‬שהתקין ‪ -‬כלומר שם את הקטורת על הגחלים שבמחתה‬
‫לפני שנכנס לפנים הפרוכת‪ .‬ההיכל נתמלא עשן שפרץ גם החוצה‪ .‬נמצא שלא עשה‬
‫את המוטל עליו לכפר על עוונותיו של העם‪ ,‬ולכן גזרו עליו 'מה שגזרו ולא ומהא‬
‫שלשהימים עד שנתנוהו בקברה‬
‫מכאן נבין מה רבה היתה חשיבותו של "מעלה עשן"; האומנים של אלכסנדריה‬
‫לא הכירו אותו ואת סגולתו ובית אבטינס שמר זאת בסוד ומשום כך נענו להם‬
‫החכמים והכפילו את שכרם‪.‬‬

‫המחתה שליו‬
‫ם הכיפורים היתה שונה מן המחתה של כל ימות השנה‪:‬‬

‫יומא פ"ר‪ ,‬ח"ד‪ :‬בכליוםהית‪,‬הזהבהירוק‪,‬והיום ‪-‬אדום‪.‬‬

‫‪ 21‬דבר שבחשאי‪ ,‬שנאמר (ויקרא ט"ז‪ ,‬יז)‪" :‬וכל אדם לא יהיה‬
‫בקוש עד צאתו‪." …‬‬

‫באהל מועד בבואו לכמר‬

‫בכל יום היו שני כהנים נכנסין‪ :‬אתר בכף ואחד במחתה‪ .‬היום (ביום הכיפורים) נטל את‬
‫המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו‪ .‬במה דברים אמורים ‪ -‬בקטורת שלפניי ולפנים‬
‫יומא ג'‪ ,‬ג; צוק‪ .)16(185 .‬והיה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכות המבדילות בין‬
‫הקדש לבין קדש הקדשים וביניהן אמה (יומא פה‪ ,‬מ"א)‪ ,‬ווחק היה באצ'ילי ידיו כדי שלא‬
‫ישרפו הפרוכות (אשרביניהםהיה מהלך'(ירוש' ‪,(DW‬‬
‫‪ 22‬יומא פ"ה‪ ,‬ה"א‪.‬‬
‫‪ 23‬ר' בספרי מינאי עד הורדוס‪ ,‬ע' ‪ ,216‬הדיון על השנויים שחלו בתפילתו של הכהן הגדול‬
‫ביוםהכיפורים לאחר מותינאי‪.‬‬
‫שםכ"ג‪,‬ע"ב‪.‬‬
‫‪ 24‬תגס‪,‬יומא פ"ב‪,‬יא‬

‫(תוס'‬

‫ובבלי‬

‫‪197‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ו‬

‫בית מקרא )סה(‬

‫יא‬
‫ב "צ לור‬

‫"]‬

‫בבל יום היתה כבות והיום היתה‬
‫תוס' יום כיפורים פ"נ‪ ,‬ה"נ; צוק‪185 .‬‬
‫‪"1‬שיהוא ורועו מסייעתו‪ ,‬בכל יום לא‬
‫‪6‬י‬
‫קלה‪ ,‬בכל יום היתה קצרה והיום ארוכה כד‬
‫היהלהנשתיק ‪25‬והיוםהיה להנשתיק‪.‬‬
‫ורוש' יומא כ"ד‪ ,‬ת"ד‪ :‬והיתה ארוכהכדי שלאלייגעו‪,‬והיוםהיה בה אמה ומחצה‬
‫כדי שתהב הזרועמסייעת‪.‬‬
‫י מרד בר‪-‬כוכבא אפסה התקוה לראות את בית המקדש בתפארתו;‬
‫לאחר דיכו‬
‫אז החלו חכמי ישראל לתתביטוי לגעגועיםלימים שבית המקדשהיהקייםעל‪-‬ידי‬
‫ציור ופסול שלכלי ‪,‬בית ‪,‬המקדש‪ ,‬פסלו את המנורה ושארכלי הקודשעל העמודים‪,‬‬
‫על המשקוף וברצפת הפספס‪ .‬לאהיה כל קושיבזיהוי השופר והלולב עם תוספותיו‪,‬‬
‫אבלימים רבים התלבטובזיהויו של רבוע‪ .‬לאחרונה זיהה מ‪.‬נרקןס ‪ 26‬את הרבוע‬
‫עם המחתה וזיהוי זה מקובל כיום על דעת כולם‪ .‬המחתה מצויה בתורת קישוט‬
‫על כותרות העמודים בבית הכנסת בכפר נחום‪ ,‬יחד עם מנורה ושופר‪ ,‬ע"ג לוח‬
‫של בית הכנסת בפקיעין‪ ,‬בתצפת בית הכנסת בבית‪-‬אלפא‪ ,‬עוספיהועור‪ .‬קשוטים‬
‫י בקטקומבות של סירקוזה‪ ,‬מונטה‪-‬ורדה‬
‫אלה ידועים גם בקהלות ישראל בגולה‬
‫ברומא‪,‬עלבוסותמוזהבותובכתביידעהיקים שלספריםעברים‪.‬‬
‫לתשומת לב מיוחדת ראוי‪,‬ה המחתה שברצפת בית הכנסת ‪,‬בגרשי‪ .2‬היא נתונה‬
‫משמאל למנורה ומעל שופר‪ ,‬על חלקה הרחב ומנר נקודות כהות המסמנות את‬
‫הגחלים‪.‬הידית שלה ארוכה מןהרגיל ובסופה היא כפופיה כלפיימין‪ .‬היאמזכירה‬
‫את תאור המחתה של יום הכיפורים‪ ,‬שהכהן היה מחזיק בימינו ‪ 28‬סמוך לריבוע‪,‬‬
‫וכשהוא מקרבהלגופוהואמשעין את המרפק על הבליטההצדדית‪.‬‬

‫‪ 25‬נשתיק נ"א ושתיק‪,‬לפי ליברמן מיונית נרתקיון‪ .‬ולמה הנרתיק? משום שהגח'לים הלוחשות‬
‫נמצאות במחתה זמן הב ומחממות אותהויש לחשוששידו של הכהן תכוה‪.‬‬
‫‪. 14 26‬ע ‪" as 8 Jewish Symbol, Jpos 1935,‬ע‪'he 810‬ד ‪4. Narkiss,‬ת‪.‬‬
‫‪ 21‬מחתה מס' ‪, 14‬בלוח‪ ,‬המצורף למאמר הנ"ל שלנרקיס‪ .‬ר'גם ‪,.crowfoot) Churches‬ע‪.‬נ‬
‫‪. 18; Adolf Reifenberg, Denkm~ler der J~dischen Antike. Tafel 43‬ק ‪Jerash‬‬
‫‪ 28‬יומא פ"ה‪ ,‬ה"א‪.‬‬

‫‪198‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ח‪.1‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)