מחצדי חקלא – (קוצרי השדה) על ימי הפורים

פברואר 24, 2015 · מאת ביאור: יונתן רזיאל · פורים וחודש אדר

‫מאמר‬

‫ְמ ַח ְּצ ֵדי ַח ְק ָלא‬
‫(קוצרי השדה)‬

‫על ימי הפורים‬

‫מאת הראי"ה קוק‬

‫זצ"ל‬

‫עם ביאור‬

‫ָרזֵ י ַה ָּׂש ֶדה‬
‫מאת יונתן רזיאל‬

‫מעלה אדומים ה'תשע"ה‬

‫שלמי תודה לאוהלי התורה‬
‫המסולאים בפז‪ ,‬שלא אניס להם כל רז ‪-‬‬
‫עטרת מרדכי מר דרור לנסתרות‪,‬‬
‫וברכת משה הנודף לנגלות‪.‬‬

‫מבוא‬

‫‪3‬‬

‫מאמר "מחצדי חקלא"‬

‫‪5‬‬

‫מאמר "מחצדי חקלא" עם ביאור פנימי "רזי השדה" ‪9‬‬
‫ביאור מקיף‬

‫כתובת להערות‪:‬‬
‫יונתן רזיאל‬
‫רחוב מצפה נבו ‪ 98/2‬מעלה אדומים ‪98411‬‬
‫‪yoni@hamohel.com‬‬

‫‪29‬‬

‫מבוא‬
‫המאמר הקצר והמיוחד במינו "מחצדי חקלא" מופיע בראשית‬
‫הדברים הקצרים שנכתבו על ימי הפורים בסוף חלק א של ספר עולת‬
‫ראיה‪ .‬ייחודו בא לידי ביטוי בעובדה שבדרך כלל הרב זצ"ל מבליע‬
‫את סתרי התורה בתוך סגנונו האישי הידוע‪ ,‬אלא שבמקרה דנן‪ ,‬עיקר‬
‫הכתיבה היא בנושאים קבליים מגוונים השאובים ישירות מספרות‬
‫הקבלית הקלסית‪ .‬כמו כן‪ ,‬המאמר מורכב מהפניות וציטוטים רבים‪,‬‬
‫וחסר בו לכאורה מבנה הגיוני מסורתי של הצגת נושא וסיכום‪ .‬איננו‬
‫יודעים בוודאות מדוע בחר הרב לשנות את אופן כתיבתו דווקא‬
‫בפורים‪ ,‬אולם הוא בעצמו העיד לפני הרב הנזיר ז"ל "שבפורים‬
‫אני אומר דברים מיוחדים שאינני רגיל לאומרם בשאר ימות השנה"‬
‫(מועדי הראי"ה עמ'‬

‫רנה)‪ .‬בביאור המקיף בסוף החוברת הצעתי פתרון‬

‫אפשרי לשאלה זו‪.‬‬
‫באווירה פורימית ובאומנות מעוררת השראה הטביל הרב את‬
‫קולמוסו ישירות לאוצרות תורת הסוד והוריד את חכמת האמת‬
‫מגנזי מרומים עד העולמות הירודים‪ ,‬בלי השתלשלות הדרגתית ובלי‬
‫תחנות ביניים‪ .‬עקב כך‪ ,‬המאמר סגור ומסוגר בפני רוב תלמידי הרב‬
‫ושוחרי תורתו‪.1‬‬
‫כאמור‪ ,‬קשה לזהות במבט ראשון מבנה למאמר‪ ,‬והוא מלובש‬
‫לפנינו בתחפושת‪ .‬הרב אינו מונה רשימת סוגיות שעליהם הוא‬
‫מרחיב את הדיבור‪ ,‬אלא כותב הפניות בלשון סתרים‪ .‬המושגים‬
‫העיקריים שהרב עושה בהם שימוש הם‪:‬‬
‫• מחצדי חקלא ומגל י"ה‪.‬‬
‫• גמל‪ ,‬חזיר‪ ,‬בלעם‪ ,‬עמלק‪ ,‬קרח‪ ,‬אגג‪ ,‬שתייה ושכרות‪.‬‬
‫• נעשה הכל שומר לפרי‪.‬‬
‫• מה שיעשה הזמן‪ ,‬לא יעשה השכל‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫בנימה אישית אוסיף כי ביאור זה הוא פירעון חוב כלפי מאמר זה‪ ,‬אשר סגנונו‬
‫המסתורי הצית בי לפני כמה שנים את הסקרנות והרצון להבין את תורת הסוד‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫נראה כי ברשימה אפשר לזהות מבנה הגיוני מסוים‪ .‬ראשית‬
‫כול‪ ,‬הרב קובע כי כדי לגלות את פנימיות התורה צריך להשתמש‬
‫ב"מחצדי חקלא"‪ ,‬כלומר יש צורך חיוני באמצעי לימוד קבליים‬
‫כדי לחשוף סודות כמוסים שמופיעים במגילה‪ .‬ב"גמל‪ ,‬חזיר וכו'"‬
‫הרב מצהיר שקיים גרעין של קדושה וטהרה אפילו בתוך הבריות‬
‫השפלות ביותר‪ ,‬גם ברשעים וגם במעשים השליליים ביותר‪.‬‬
‫המושג "נעשה הכל שומר לפרי וכו'" מלמד שגרעין זה מוכרח‬
‫להתגלות בעתיד המתוקן‪ ,‬ואין לאדם את היכולת למנוע בסופו של‬
‫דבר את התיקון האוניברסלי‪ ,‬ואפילו המעשים הרעים והשליליים‬
‫ביותר‪ ,‬כגון שכרות‪ ,‬יתהפכו לקדושה בשעה שהם נעשים בכוונה‬
‫הראויה ובמסגרת המתאימה‪ .‬אפשר להעמיד את תמצית המאמר על‬
‫עיקרון אחד‪ ,‬והוא ההכרח של הפיכת כל רע במציאות לטוב מוחלט‪.‬‬
‫ההסתר הכי עמוק יתפזר‪ ,‬הטומאה הכי ירודה תיטהר‪ ,‬הרשע הכי‬
‫גרוע יתעלה וכל הדינין יתמתקו לחסדים‪ .‬גם יום הכיפורים ממתק‬
‫את הדינים‪ ,‬אלא שהרב מסביר שדווקא התיקון שמושג על ידי אכילה‬
‫ושתייה‪ ,‬ובעיקר השתייה‪ ,‬של פורים גדול מזה של יום הכיפורים‪,‬‬
‫משום שביום הכיפורים התיקון הוא חיצוני‪ ,‬ובפורים התיקון הוא‬
‫פנימי‪ ,‬והרב קרא ליתרון זה‪" :‬מה שיעשה הזמן לא יעשה השכל"‪.‬‬
‫בעמודים הבאים נציע פירות של ניסיון לפתוח סדק דק בדבריו‬
‫המאלפים של הרב זצ"ל‪ .‬נכלול בביאור רקע למושגי הקבלה‬
‫הנדרשים להבנת דבריו כדי להנגיש את המאמר לכל מאן דבעי‪.‬‬
‫תחילה הבאנו את לשון המאמר המקורי בתוספת הערות בסגנון‬
‫פירושו של רש"י‪ ,‬לאחר מכן הבאנו את המאמר בתוספת הערת‬
‫מרחיבות‪' ,‬ביאור פנימי'‪ ,‬ולבסוף הוספנו 'ביאור מקיף'‪.2‬‬
‫אנו תפילה שעל ידי בירורים הללו נזכה להעלות מיין נוקבין‬
‫לעולמות עליונים ולהוריד שפע לעולמינו‪ ,‬כמים המשקים לאילן‬
‫ומגדלים אותו בהשקיה זו‪.‬‬
‫יונתן רזיאל‬
‫אדר תשע"ה‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫יש לציין שהרב זצ”ל כתב מאמר זה על פי הכללים הנהוגים בתורת הסוד‪ ,‬והוסיף‬
‫מירכאות כפולות באמצע מילים ובין אותיות שבהם יש משמעות פנימית [כגון אי"ה‬
‫כח"ב]‪ ,‬ואינם בהכרח ראשי תיבות‪.‬‬

‫מחצדי חקלא‬
‫(עולת ראיה חלק א‪ ,‬עמ' תלז‪-‬תלח)‬

‫סתם‬

‫מגילה היא מגילת אסתר‪ .‬מחצדי חקלא נקראים‬
‫בעלי הסוד‪ ,1‬ושורש הנסתרות לד' אלהינו הוא‬

‫י”ה‪ 2,‬על כן מגילה אותיות מגל י”ה‪ 3‬מגל הנצרך למחצד חקלא‪,‬‬

‫של ההסת"ר דהסת"ר אסתי"ר‪ ,4‬שמכאן אסתר מהתורה‪ ,‬ובשתי‬
‫ההסתרות‪ 5‬אי"ה‪ 6‬כח"ב‪ 7‬כלולים בהן‪ .‬וגמל‪ ,8‬אעלך גם על הסימן‬
‫טהרה פנימי‪ ,9‬שחזירתו לטהרה תלויה בעליית כל הירודים‪ ,10‬שהוא‬
‫למעלה מחזיר‪ ,11‬העתיד להחזר לטהרתו מצד עצמו לבדו‪ ,‬מצד‬

‫‪1‬‬

‫בעלי הסוד נקראים 'קוצרי השדה'‪ ,‬והם תלמידי החכמים שקוצרים את הקוצים‬
‫בשדה כדי לחשוף את האוצר הכמוס מתחת לפני השטח‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫י"ה הן שתי האותיות הראשונות שבשם הוי"ה‪ ,‬וסופן ו"ה‪ .‬אותיות י"ה מרמזות‬
‫לעלמא דאתכסיא‪ ,‬העולם של האין סוף הנעלם מאתנו מלפני הצמצום‪ ,‬ואותיות ו"ה‬
‫מרמזות על עלמא דאתגליא‪ ,‬העולם המוגבל‪ ,‬המוכר והנראה לעין אחרי הצמצום‪.‬‬
‫מבוקשינו הוא להעלות את העולם המוגבל לעולם של האין סוף ולכן השימוש‬
‫באותיות י"ה ולא באותיות ו"ה‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫המגל‪ ,‬הוא כלי הקצירה‪ ,‬והוא מלשון 'גילוי'‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫כדי לגלות סתרי תורה צריכים להשתמש בכלי לימוד מיוחדים ולהניף מגל של‬
‫שם ה'‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ההסתר עצמו מכוסה על ידי הסתר נוסף שמקשה על גילויו‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫שהן האותיות הנוספות על שורש סת"ר במילים "הסתר אסתיר"‪ ,‬תיבות המכוונות‬
‫כנגד שתי הנסתרות‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫קיצור וראשי תיבות של המילים כתר‪ ,‬חכמה ובינה‪ ,‬שהם 'המוחין'‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫אותיות מגילה בלי י”ה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫הגמל מעלה גרה ותוכו טהור‪.‬‬

‫‪ 10‬הגמל עתיד להיטהר יחד עם בריות טמאות נוספות‪ .‬וכמבואר בריקאנטי (ויקרא יא‪ ,‬ב)‪:‬‬
‫"וכבר ידעת מה שדרשו רבותינו ז"ל למה נקרא שמו 'חזיר'? שעתיד הקדוש ברוך‬
‫הוא להחזירו אלינו"‪.‬‬
‫‪ 11‬פנימיות הגמל טהורה לעומת פנימיות החזיר‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫סימן הטהרה החיצוני שבו‪ ,12‬גמל י”ה‪ .13‬ומתתקנת בזה‪ 14‬הלגימה‪,‬‬
‫דעדת קרח‪ ,‬בחנפי לעגי מעוג בשביל לגימה נפלו‪ ,15‬סימן אחד‬
‫דטהרה הנבלע בטומאה‪ ,16‬העלאת גרה בלא הפרסת פרסה‪,17‬‬
‫ובלועי קרח יעלו‪ 18‬מוריד שאול ויעל על ידי אכילה דקדושה שפורים‬
‫הוא לעומת יום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה‪ ,19‬מרובה דווקא‬
‫באכילה ושתיה‪ ,‬והשתיה יש בה מעין ריח ביסום‪ 20‬והריחו ביראת‬
‫ד' מוריד שאול‪ ,‬שאול‪ .21‬ואסתר מדבית שאול קאתיא‪ ,22‬אך את‬
‫דמכם לנפשותיכם אדרש‪ ,‬למעט כשאול שחמל על אגג‪ ,23‬משום‬
‫שהציץ בו שורש הניצוץ המוסתר הרבה‪ ,‬שהסתכל ממקום גבוה‬
‫למקום נמוך עליו‪ ,‬וירום מאגג מלכו‪ ,24‬שקיבל מלכותו על הגג‪,25‬‬

‫‪ 12‬אפילו החזיר‪ ,‬שמפריס פרסה אבל איננו מעלה גרה ותוכו טמא‪ ,‬עתיד להיטהר‪.‬‬
‫‪ 13‬ראה לעיל הערה ‪.1‬‬
‫‪ 14‬השפלות של עדת קרח שנגרמה כתוצאה מיין‪ ,‬מתוקנת באותו אופן שטומאת הגמל‬
‫הוכשר‪ ,‬על ידי התבוננות בסימן הטהרה הפנימי שלו‪.‬‬
‫‪ 15‬שתיית יין מופרזת הפילה את עדת קרח שהמרידה נגד משה רבנו‪ ,‬ואפילו קרח ועדתו‬
‫עתידים להיתקן‪.‬‬
‫‪ 16‬הסימן הפנימי שבגמל‪ ,‬המקביל לטהרה הפנימית של קרח בהצהרתו שכל העדה‬
‫כולם קדושים‪.‬‬
‫‪ 17‬חיצוניותו של קרח הטעתו‪ ,‬כדרך שנבלע סימן טהרת הגמל של מעלה גרה בתוך‬
‫הטומאה החיצונית‪ ,‬שאינו מפריס פרסה‪.‬‬
‫‪ 18‬עדת קרח שנבלעו בתוככי האדמה עתידים לעלות מתחתית השאול‪.‬‬
‫‪ 19‬על אף השוני הקוטבי בין פורים ליום כיפורים‪ ,‬קדושת הימים דומים במעלתם‪.‬‬
‫ש ִמים‬
‫‪ 20‬בארמית בסומי היא שכרות‪ ,‬ובעברית לשון ְ ּב ָ ׂ‬
‫‪ 21‬הרמיזה כאן היא למשיח שנאמר עליו “הריחו ביראת ה'" (ישעיה יא‪ ,‬ג)‪ ,‬ובסנהדרין‬
‫'מ ִמ֣ית ּו ְמ ַח ֶּי֑ה מוֹ ִר֥יד ׁ ְשא֖וֹ ל ַו ָּי ַֽעל'‬
‫ב) אמרו שהמשיח ידון על ידי ריח‪ .‬מוריד שאול – ֵ‬
‫(שמואל א ב‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫(צג‪,‬‬

‫‪ 22‬במגילה (טז‪ ,‬א) אמרו ששאול משבט בנימין‪ ,‬שנאמר (אסתר ב‪ ,‬ה)‪" :‬איש ימיני"‪.‬‬
‫‪ 23‬אסור לאדם לחבול בעצמו‪ ,‬למעט מי שמתאבד כדי שלא יתעללו בו‪ ,‬כמו שעשה‬
‫שאול‪ ,‬ראה בראשית רבה פרשה לד‪ ,‬ובתשובת הרב במשפט כהן סי' קמד (עמ' שכז)‬
‫וכשם ששאול המלך פטור מעונש בעקבות התאבדותו – כך אין מענישים אותו יתר‬
‫על המידה על שהציל את אגג‪.‬‬
‫‪ 24‬במדבר כד‪ ,‬ז‪ ,‬היינו שקיים את נבואת בלעם‪ ,‬כמבואר במפרשים‪ .‬שם שאול חמל על‬
‫אגג העמלקי משום שראה בו את הניצוץ הקדוש הפנימי (בשם הרב הדרי שליט"א בספר תקנת‬
‫השבים עמ' ‪ ,88‬ובספר באר משה עמ' שא בשם הספר נועם אלימלך)‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪ 25‬שאול קיבל את מלכותו משמואל הנביא אשר המליך אותו במקום גבוה‬
‫כו)‪.‬‬

‫(ראה שמואל א ט‪,‬‬

‫שדיבר עמו שמואל שם‪ .‬ועשית מעקה לגגך‪ ,26‬חסר כ"ה דברכת‬
‫ישראל כ"ה תברכו‪ ,‬ומעקה עם כ"ה עמלק‪ ,27‬שנתברר לקדושה ע"י‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫המחיה‪ ,28‬ובכה תוכל להיות נפילה‪ ,‬וההבטחה היא בנבואת משה‬
‫שנתנבא גם כן בזה הדבר פה עמוד עמדי‪ ,‬ולא נופל כבלעם‪,29‬‬
‫מקור הקללה‪ ,30‬שצ"ח קללות מיעטו את הקדושה של עמלק ממנו‪,‬‬
‫והעמידוהו על ב'‪ ,31‬ונתבלע לגמרי במי"ם‪ ,32‬דהיינו מי דבליעי‪,‬‬
‫וישראל עושה מעמלק מעקה לכ"ה‪ ,33‬שלושת הברכות הכלולות‬
‫בכ"ב אותיות דב"כ‪ ,34‬ונעשה הכל שומר לפרי‪ ,35‬על כן אין פחד‬
‫לכל פגע‪ ,‬שתו ושכרו דודים‪ ,36‬שכו"ר‪ ,‬במעלה עליונה‪ ,‬כ"ו שקיו‬
‫דאילנא מלגאו‪ ,‬שנותן כח לש"ר‪ ,37‬ת"ק מהלך עץ חיים ת"ק שנה‪,‬‬
‫ס"ת דראש בטן גויה‪ ,38‬מה שיעשה הזמן‪ ,‬בחינת שנה‪ ,‬לא יעשה‬
‫‪ 26‬פשוט הדבר‪ ,‬שכאשר עומדים במקום גבוה בלא מעקה קיימת סכנת נפילה‪ .‬בשמואל‬
‫א (ט‪ ,‬כה‪-‬כו) מתואר ששאול קיבל את מלכותו משמואל הנביא‪ ,‬וההמלכה הייתה במקום‬
‫גבוה‪ ,‬ושאול כנראה המשיך להסתכל על המציאות ממקום גבוה מדי‪.‬‬
‫‪ 27‬מעקה בגימטרייה שווה ‪ ,215‬ואם מוסיפים על זה כ"ה של ברכת כוהנים‪ ,‬העולה‬
‫‪ ,25‬יוצא מספר ‪ ,240‬והוא עמלק בגימטרייה‪ .‬ברכת כוהנים נקראת בשם "נשיאת‬
‫כפיים"‪ ,‬ובספר נתיבות שלום פרשת בשלח מבאר שהידיים הם ביטוי לכוחו ופועלו‬
‫של האדם‪ .‬וגם ברוחניות‪ ,‬עיקר כוח הקדושה של הצדיק באה לידי ביטוי על ידי‬
‫"ו ָהיָ ה ַּכ ֲא ׁ ֶשר יָ ִרים ׁ ֶ‬
‫הידיים‪ .‬כמו שמצאנו אצל משה רבינו במלחמת עמלק‪ְ :‬‬
‫משה יָ דוֹ‬
‫משה ְּכ ֵב ִדים"‪ ,‬שמרומז בזה שמידתו‬
‫"ו ֵידי ׁ ֶ‬
‫יח יָ דוֹ ְו ָג ַבר ֲע ָמ ֵלק"‪ִ ,‬‬
‫ְו ָג ַבר יִ שְׂ ָר ֵאל ְו ַכ ֲא ׁ ֶשר יָ נִ ַ‬
‫של משה רבנו הייתה מידת הדעת‪ ,‬שבה היה עיקר כוחו‪ ,‬וזהו "וידי משה כבדים"‪,‬‬
‫שכנגד קליפת עמלק אי אפשר היה להילחם עם מידת הדעת בלבד‪.‬‬
‫‪ 28‬מחיית עמלק הופכת את שורש הרע לשומר ומגן‪ ,‬משל לקליפה ופרי‪.‬‬
‫‪ 29‬כאן משווים את צורת קבלת הנבואה בין משה ובלעם‪.‬‬
‫‪ 30‬בפרשת כי תבוא שמעו ישראל מאה קללות חסר שתיים (ראה רש"י דברים כט‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫‪ 31‬כאשר נחליף את הק' של עמלק באות ב' – עמלק הופך לבלעם‪.‬‬
‫‪ 32‬בלעם הוא לשון בליעה‪ ,‬וקללותיו הפכו מיד לברכות‪.‬‬
‫‪ 33‬מחייתו של עמלק מאפשרת לישראל לקבל ברכת ה' על ידי הכוהנים‪.‬‬
‫‪ 34‬בברכת כוהנים ישנם שלושה פסוקי הברכה‪ ,‬ולפי תורת הקבלה קיים שם קדוש‬
‫שיוצא משלושת הפסוקים האלו הוא נקרא 'שם של כ"ב אותיות'‪.‬‬
‫‪ 35‬הפיכת המזיק למגן‪.‬‬
‫‪ 36‬אין חשש שהשכרות בפורים תגרום לחטא‪.‬‬
‫השם כ"ו משקה את האילן שנותן‬
‫‪ 37‬הרב חילק כאן תיבת שכו"ר לשתיים‪ :‬ש"ר וכ"ו‪ֵ .‬‬
‫כוח למהלך הזמן להתקיים‪ ,‬והוא מרומז על ידי המספר ‪ 500‬שמסמל מהלך זמן‬
‫מוגבל שקבע הקב"ה בעולם (ראה ירושלמי ברכות א‪ ,‬א)‪.‬‬
‫‪ 38‬חלקי הגוף העיקריים‪ ,‬ראש‪ ,‬בטן וגווייה‪ ,‬מסמלים את התיקונים החומריים שנעשים‬

‫‪7‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫השכל‪ ,39‬וגבר הפוך שורש הגבורה מתמתק בסופו על ידי כח‬
‫הפנימי‪ ,40‬אור ד' דפנימיות דרב"ג‬

‫‪41‬‬

‫גמטריא כ"ו‪ ,42‬כל הקומה‬

‫כולה‪ ,‬עושה שלום ובורא את הכל דקרינן מהא דכתיב רע לישנא‬
‫מעליא‪ ,43‬ופעמים סתר דהסתר אסתיר אלף ש"ך‪ ,44‬ש"ך נצוצין‬
‫דגבורות מתמתקין באלף‪ ,45‬הקטן יהי לאלף‪.46‬‬

‫‪K‬‬
‫בפורים על ידי מצוות החג‪ :‬סעודה‪ ,‬שכרות ומשלוח מנות‪ ,‬שעל אף 'גסותם' –‬
‫מורידים קדושה גדולה ושפע מגנזי מרומים‪.‬‬
‫‪ 39‬היינו תיקון הגוף‪ ,‬פורים‪ ,‬עדיף מתיקון השכל‪ ,‬שהוא ביום הכיפורים‪ ,‬והרב רומז‬
‫לפתגם העממי שהזכיר רבי יצחק קארו בתולדות יצחק בראשית לז‪ ,‬ה‪" :‬שהמנחמים‬
‫אומרים לאבלים מה שיעשה הזמן יעשה השכל‪ ,‬לומר שכשיעבור זמן רב נשכח‬
‫המת מן הלב"‪ .‬לדעת הרב‪ ,‬תיקון הזמן גדול מתיקון השכל‪ .‬ואולי גם מרמז שכוחם‬
‫של תחבולות שכל אנוש לעכב את המהלך האלוקי ההיסטורי‪ ,‬אבל לא לעצור אותו‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫‪ 40‬מסמל את המתקת הדינים הקשים על ידי כוח פנימי עליון של חסדים‪.‬‬
‫‪ 41‬רב"ג בגימטרייה קטנה עם הכולל שווה כ"ו [‪ = 200+2+3‬עצם המילה 'רב"ג']‪ .‬רג"ב‬
‫הוא ההפך של גבר‪ ,‬המסמל שורש הגבורה‪ ,‬היינו שיש תיקון בראש‪ ,‬בטן וגווייה מצד‬
‫סופי תיבות ומצד ראשי תיבות‪ :‬שנ"ה ורב"ג‪ .‬וזהו המתקת הדינים והגבורות לטוב‬
‫מוחלט‪.‬‬
‫בגימטרייה קטנה חישוב האותיות אינו לפי סדר עולה לכל הא"ב‪ ,‬אלא במחזור של ‪0‬‬
‫עד ‪ .9‬למעשה די להוריד את האפסים מערכי האותיות בחישוב הרגיל‪ .‬לדוגמה‪ :‬ערך‬
‫האות צ' הוא ‪ ,90‬אך בגימטרייה קטנה יהיה ערכה ‪ .9‬הדבר שקול לגימטרייה מודולו‬
‫‪ ,9‬כאשר במקום ‪ 0‬משתמשים ב‪[ .9-‬מודולו היא שיטה מתמטית שבה מחליפים‬
‫מספרים בשארית החלוקה במספר קבוע]‪.‬‬
‫‪ 42‬אותיות רב"ג בגימטרייה קטנה שווה כ"ו‪ ,‬שהוא ֵשם הוי"ה‪.‬‬
‫‪ 43‬כל הבריאה‪ ,‬כולל הרע שבה‪ ,‬היא רק טוב‪.‬‬
‫‪ 44‬פעמיים מילת 'סתר' שווה לאלף [‪ ,]1000‬ואם נוסיף עוד ש"ך [‪ ]320‬נקבל ‪,1320‬‬
‫שהוא ש"ך‪ ,‬וכך קישר את הסוף להתחלה‪ ,‬שדן ב'הסתר אסתיר' על ידי ההסבר‬
‫שש"ך‪ ,‬החצי של שכו"ר‪ ,‬ממתק הדינים‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 45‬המילה גבורות מסמלת את מידת הדין‪ ,‬וחמש פעמים דין הם ש"ך ניצוצין‬
‫[‪.]320 = 64*5‬‬
‫יש ָ ּנה" (ישעיהו ס‪ ,‬כב)‪ .‬הרב‬
‫"ה ָ ּקטֹן ִ ֽי ְהיֶ ה ָל ֶא ֶלף ְו ַה ָ ּצ ִעיר ְלגוֹ י ָעצ ּום ֲאנִ י הויה ְ ּב ִע ָּת ּה ֲא ִח ׁ ֶ ֽ‬
‫ַ‬
‫‪46‬‬
‫מסיים את המאמר בפסוק זה שמתמצת את המסר העיקרי של המאמר‪ ,‬דהיינו‬
‫התעלות ישראל חזרה למקומה הטבעי בין העמים‪ ,‬וגם מרמז לקשר אל "אלופו של‬
‫עולם" ואל הגימטרייה 'אלף ש"ך'‪.‬‬

‫ביאור פנימי‬
‫סתם מגילה היא מגילת אסתר‪ .‬מחצדי‬
‫חקלא נקראים בעלי הסוד‪ ,‬ושורש הנסתרות‬
‫רזי השדה‬
‫סתם מגילה היא מגילת אסתר – קיימות חמש מגילות‪:‬‬
‫שיר השירים רות‪ ,‬איכה‪ ,‬קהלת ואסתר‪ .‬אולם מגילת אסתר‬
‫כמ ַג ֶלה הנסתרות‬
‫היא היחידה שמגשימה את משמעות התיאור ְ‬
‫ומפענחת צפונות‪.‬‬

‫חמשת‬
‫מגילות‬
‫התנ"ך‬

‫מגילה אסתר היא מגילת ההפך‪ .‬לא רק ששם הה' נעדר בה‪ ,‬אלא‬
‫שגם מבחינת התוכן – המגילה מצטיירת כסיפור חילוני‪ ,‬בלי‬
‫השגחה אלוקית ובלי מוסר ברור‪ .‬לעומת כל המגילות האחרות‬
‫ושאר ספרי הנביאים‪.‬‬
‫מחצדי חקלא [קוצרי השדה] נקראים בעלי הסוד – ביטוי‬
‫זה מופיע בזוהר (ויחי רטז‪ ,‬א)‪" :‬רבי יצחק פתח ואמר‪' :‬ועמך כלם‬
‫צדיקים לעולם יירשו ארץ'‪ ,‬האי קרא רזא עלאה איהו בין מחצדי‬
‫חקלא" [פסוק זה הוא סוד גדול בין קוצרי סודות התורה]‪ .‬המונח‬
‫‘סוד’ אינו כמשמעות האנגלית ‪ ,secret‬דבר שאסור לגלותו‪ ,‬אלא‬
‫במובן ‪ ,hidden‬דבר נסתר שנועד להתגלות‪ ,‬כמובא בתהלים‬
‫יעם”‪ ,‬דהיינו שהבורא חפץ‬
‫(כה‪ ,‬יד)‪“ :‬סוֹ ד ה’ ִל ֵיר ָאיו ּו ְב ִריתוֹ ְלהוֹ ִד ָ ֽ‬
‫לגלות את הנסתרות‪ ,‬אך ליראיו בלבד‪.‬‬
‫סודות התורה הם דברים עמוקים שאינם נראים על פני השטח‪.‬‬
‫משל לתבואה בשדה קוצים‪ ,‬שכדי לחשוף את האוצר הכמוס‬
‫מתחת לפני השטח צריך לקצור את הקוצים‪ .‬בריש אדרא רבא‬
‫(זוהר פרשת נשא קכז‪ ,‬ב) יש תיאור של התאספות חבורתו של רבי שמעון‬
‫בר יוחאי ושהוא חש שלא נותרה לו בררה אלא לגלות את סודות‬
‫קבלה‪" :‬תניא‪ ,‬אמר ר"ש לחברייא‪ :‬עד אימת ניתיב בקיימא דחד‬
‫סמכא? כתיב (תהלים קיט‪ ,‬קכו)‪' :‬עת לעשות לה' הפרו תורתך'‪ ,‬יומין‬
‫[תנְ יָ א‪,‬‬
‫זעירין ומארי דחובא דחיק‪ ,‬ומחצדי חקלא זעירין אינון" ַּ‬
‫ָא ַמר ַר ִ ּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן לחבריו‪ :‬עד מתי נשב ונלמד סודות התורה בלי‬
‫'עת ַל ֲעשׂ וֹ ת לה' ֵה ֵפר ּו ּתוֹ ָר ֶת ָך'‪ ,‬חיי אדם‬
‫לגלותן? והלוא כתוב ֵ‬

‫פעולתם‬
‫של חכמי‬
‫הקבלה‬

‫‪9‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫לד' אלהינו הוא י”ה‪ ,‬על כן מגילה אותיות‬
‫רזי השדה‬
‫קצרים וטורדים אותו שלא יעסוק בתורה‪ ,‬והצדיקים היודעים‬
‫לקצור את שדה העליון מועטים הם]‪.‬‬

‫תפקיד שם‬
‫ה' בקיום‬
‫העולם‬

‫ושורש הנסתרות לד' אלהינו הוא י"ה – שהן שתי‬
‫האותיות הראשונות שבשם הוי"ה‪ ,‬וסופם ו"ה‪.‬‬
‫יש לדעת שתורת הקבלה מקדישה מאמצים כבירים כדי לנסות‬
‫וליישב קושיה אחת מרכזית‪ :‬כיצד מהאין סוף נוצרה מציאות‬
‫מוגבלת? חלק ניכר מהתעלומה מוסבר על ידי שמות הבורא‬
‫למיניהם‪ .‬בספר עץ חיים כתב רבי חיים ויטל את דברי רבו הגדול‬
‫האריז"ל (שער החמישי‪ ,‬שער טנת"א‪ ,‬פרק א)‪“ :‬דע כי אין מציאות ציור‬
‫קומת אדם בעולם שלא היה בו כללות ארבע בחינות [של שם‬
‫הוי"ה] אשר כוללים כל האצילות וכל העולמות כולם"‪ .‬אין דבר‬
‫במציאות שאינו תלוי בשם הוי"ה בן ארבע אותיות‪ ,‬והוא כמו‬
‫גוף האילן שכל השמות הנוספים כגון אלוק"ים‪ ,‬צבאו"ת‪ ,‬שד"י‬
‫וכו' יוצאים ממנו כענפים וקשורים בו‪ .‬אם כן‪ ,‬שם הוי"ה הוא‬
‫'הנשמה' המחיה את כל העולמות התחתונים‪.‬‬
‫ידיעה זו איננה רק נחלתם של המקובלים‪ ,‬גם הרמב"ם מכיר‬
‫במשמעות הייחודית של שם הזה‪ .‬במורה הנבוכים‬

‫(א‪ ,‬סא)‬

‫כתב‪:‬‬

‫“כל שמותיו יתעלה המצויים בכתבי הקודש – כולם גזורים‬
‫ממעשׂ ים‪ .‬זה דבר ידוע‪ .‬זולת שם אחד והוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א‪,‬‬
‫כי הוא שם פרטי לו יתעלה לכן הוא נקרא‪ :‬שם מפורש‪ .‬פירוש‬
‫הדבר שהוא מורה על עצמ ּותו יתעלה הוראה ברורה אשר אין בה‬
‫שיתוף‪ .‬שאר שמותיו המפארים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מורים בשיתוף מפני‬
‫שהם גזורים ממעשׂ ים"‪ .‬בנימה דומה כתב בהלכות יסודי התורה‬
‫(ו‪ ,‬ב)‪" :‬השם הנכתב יו"ד ה"א וא"ו ה"א הוא השם המפורש‪…‬‬
‫שאינו נמחק"‪ .‬בקבלת האריז"ל ֵשם הוי"ה נחלק לשניים (י"ה ו"ה)‪,‬‬
‫וכל אחת מארבע אותיותיו מקבילה לכמה מערכות רוחניות‪.1‬‬
‫‪1‬‬

‫‪10‬‬

‫כגון נפש‪ ,‬רוח‪ ,‬נשמה‪ ,‬חיה ויחידה‪ ,‬או חכמה‪ ,‬בינה‪ ,‬ו"ק [שש קצוות]‪ ,‬מלכות‪ .‬או‬
‫אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשייה‪ .‬וכן מושגים נוספים‪.‬‬

‫מגל י”ה מגל הנצרך למחצד חקלא‪ ,‬של ההסת"ר‬
‫דהסת"ר אסתי"ר‪ ,‬שמכאן אסתר מהתורה‪,‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫רזי השדה‬
‫אותיות י"ה מרמזות לעלמא דאתכסיא‪ ,‬העולם של האין סוף‬
‫הנעלם מאתנו מלפני הצמצום‪ ,‬ואותיות ו"ה מרמזות על עלמא‬
‫דאתגליא‪ ,‬העולם המוגבל‪ ,‬המוכר והנראה לעין אחרי הצמצום‪.‬‬
‫יש מקורות נוספים שמכנים אותם בשמות חלופיים‪ ,‬כגון 'אור‬
‫מקיף ואור פנימי' או 'סובב כל העלמין וממלא כל העלמין'‪ .‬חז"ל‬
‫אמרו שאין השם שלם ואין הכיסא‪ 2‬שלם כפי שכתוב‬

‫(שמות יז‪ ,‬טז)‬

‫ה ִמ ְל ָח ָמה ַלי"הו"ה ַ ּ ֽב ֲע ָמ ֵלק ִמדּ ֹר ֽדּ ֹר" וכן נאמר‬‫"כי־יָ ד ַע ֵּ‬
‫ִּ ֽ‬
‫ל־כס יָ ּ‬
‫ה־ש ִמי ְלע ָֹלם ְוזֶ ה זִ ְכ ִרי ְלדֹר ֽדּ ֹר"‪.‬‬
‫(שם ג‪ ,‬טו)‪" :‬זֶ ּ ׁ ְ‬
‫על כן מגילה אותיות מגל י"ה – מגל מלשון גילוי גם‬
‫מלשון כלי הקצירה‪ .‬רק באמצעות לימוד מעמיק ונשגב של סתרי‬
‫תורה גבוהים בחינת י"ה נוכל להיות נמנים בין קוצרי שדות‬

‫הכלים‬
‫הדרושים‬
‫להבנת‬
‫סודות‬
‫התורה‬

‫עליונים ומגלה פנימיות התורה באמת‪.3‬‬

‫מגל הנצרך למחצד חקלא‪ ,‬של ההסתר דהסת"ר‬
‫אסתי"ר שמכאן רמז לאסתר מהתורה – כדי לחשוף‬
‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫כיסא ההוי"ה יהיה שלם כאשר מוסיפים י"ה ל'שמי' [‪ 365=15+350‬דהיינו שס"ה]‬
‫וכן מוסיפים ו"ה ל'זכרי' [‪ 248=11+237‬דהיינו רמ"ח]‪ .‬המגמה העיקרית של יהודי‬
‫בקיום תורה ומצוות היא לייחד [לזווג] בין העולם הנסתר לעולם הגלוי כדי להגדיל‬
‫את שמו‪ ,‬וזאת כדי להוריד שפע רוחני וגשמי לעולם‪ .‬זו המשמעות של מה שאנו‬
‫אומרים בקדיש "יהא שמיה רבא"‪ ,‬ששמו י"ה יגדל על ידי שמוסיפים ו"ה‪ ,‬ועל זה‬
‫נאמר (שבת קיט‪ ,‬ב)‪" :‬אמר רבי יהושע בן לוי‪ :‬כל העונה אמן יהא שמיה רבא מבורך בכל‬
‫כחו [פירש"י‪ :‬כוונתו] – קורעין לו גזר דינו"‪ ,‬ופירש המאירי‪" :‬מפני שיש בו רמז‬
‫לייחודו יתברך"‪.‬‬
‫במקומות נוספים השתמשו רבותינו באותיות י"ה כדי לקרב מעשה אנוש חומרי‬
‫ופשוט לעולם של האין סוף ב"ה‪ ,‬קירוב עד כדי ייחוד כזה מצביע על קשר הדוק בין‬
‫העולמות‪:‬‬
‫"ומאי בינה? בן י"ה"‪ ,‬פירוש שהפרצוף של בינה הוא בן י"ה של ההוויה השלמה‬
‫(רעיא מהימנא נשא קכב)‪.‬‬
‫"דומיה – דו"ם י"ה" (שם פנחס רכב‪ ,‬א)‪.‬‬
‫"חליצה" פירושה חלץ י"ה (תיקון כו)‪.‬‬
‫"שכינה" פירושה שכן י"ה (זוהר חדש ריש חיי שרה)‪.‬‬
‫"אכילה ושתיה" אכל י"ה‪ ,‬שת י"ה (פרי עץ חיים שער פורים)‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫ובשתי ההסתרות אי"ה כח"ב כלולים בהן‪.‬‬
‫רזי השדה‬
‫סתרי תורה עמוקים‪ ,‬כגון אלו המופיעים במגילת אסתר‪ ,‬קוצרי‬
‫שדות הסוד צריכים להניף מגל מיוחד‪.‬‬
‫דברים אלו הם על פי הדרשה בחולין (קלט‪ ,‬ב)‪" :‬אסתר מן התורה‬
‫מנין? 'ואנכי הסתר אסתיר את פני' (דברים לא‪ ,‬יח)"‪ .‬מאחר שסודות‬
‫התורה מכוסים בשני כיסויים נדרשים כלים שונים מאלו הנדרשים‬
‫ללימוד תורת הנגלה‪.‬‬

‫הסתר כפול‬

‫ובשתי ההסתרות – ההסתר עצמו מכוסה על ידי הסתר נוסף‪,‬‬
‫והדבר מקשה על גילויו‪ .‬הסתר כפול כזה מכונה אי"ה‪ ,‬שהן‬
‫האותיות הנוספות על שורש סת"ר בשתי המילים הסתר אסתיר‬
‫המכוונות כנגד שתי הנסתרות‪ .‬אי"ה הוא לשון חיפוש‪ ,‬כגון "איה‬
‫מקום כבודו"‪ ,‬וחיפוש זה הוא פעולה חיונית מאד בבואנו לגלות‬
‫סודות כמוסים בשני כיסויים‪.‬‬

‫ספירות‬
‫ההנהגה‬

‫כח"ב – הוא קיצור וראשי תיבות של המילים כתר‪ ,‬חכמה ובינה‪,‬‬
‫שביחד נקראים 'המוחין' [ראש]‪ .‬אלו האותיות שמסמלות את‬
‫שלושת הספירות הראשונות מבין עשר הספירות [ראשי תיבות‬
‫י"ס]‪ ,‬הם מרכיבות כל מציאות רוחנית שלמה‪ ,‬דוגמת פרצופים‬
‫ועולמות‪ .‬עשר הספירות הן‪ :‬כתר‪ ,‬חכמה‪ ,‬בינה‪ ,‬דעת‪ ,‬חסד‪,‬‬
‫גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד‪ ,‬מלכות [כח"ב חג"ת נה"ים]‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬כתר ודעת אינן נזכרות יחד‪ ,‬ומרגלא בפומיה דרבנן 'ם‬
‫יש כתר– אין דעת וכשאין דעת – יש כתר'‪.‬‬
‫כח”ב‬

‫(או חב”ד)‬

‫מכונים ג”ר [שלושת הראשונות]‪ ,‬וגם נקראים‬

‫מוחין‪ .‬וחג"ת נה"י מכונים ו"ק [שש קצוות]‪ ,‬שעם המלכות‪,‬‬
‫נקראים ז"ת [שבע תחתונות]‪ .‬ארבעת אותיות של שם הוי"ה‬
‫מקבילות לעשר ספירות כך‪:‬‬

‫שרשי‬
‫המוחין‬

‫כתר‬

‫‪12‬‬

‫חכמה‬

‫בינה‬

‫מלכות‬

‫וגמל‪ ,‬אעלך גם על הסימן טהרה פנימי‪ ,‬שחזירתו‬
‫לטהרה תלויה בעליית כל הירודים‪ ,‬שהוא‬
‫למעלה מחזיר‪ ,‬העתיד להחזר לטהרתו מצד‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫רזי השדה‬
‫הכתר‪ ,‬שנמצא מעל ראשו של המלך‪ ,‬נמשל לקוצו של יו"ד של‬
‫שם הוי"ה‪ ,‬הוא אלופו‪ ,‬א'‪ ,‬של עולם [הנעלם]‪ ,‬חכמה י' ובינה‬
‫ה'‪ ,‬ביחד אי"ה‪ .‬לכן כח"ב כלולים בהן‪ ,‬באותיות אי"ה‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬שלושת האותיות אי"ה נגזרות משתי ההסתרות כמבואר‬
‫לעיל‪ ,‬ומסמלות את המוחין של הספירות הנוספות [ז"ת]‪.‬‬
‫וגמל הם אותיות מגילה בלי י”ה‪ ,‬וגם מגל בשיכול אותיות‬
‫אעלך גם עלה – בברכות‬

‫(נו‪ ,‬ב)‬

‫סימני הגמל‬

‫אמרו‪" :‬הרואה גמל בחלום‬

‫– מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה‪ .‬רבי חמא ברבי‬
‫חנינא‪ :‬מאי קרא? 'ואנכי אעלך גם עלה'"‪ .‬רש"י כתב שמגילה‬
‫"קרוב לנוטריקון של גמל"‪ .‬בגמרא יצרו זיקה בין גמל להצלה‬
‫מחיים למוות על פי הפסוק‪" :‬ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי‬
‫אעלך גם עלה" (בראשית מו‪ ,‬ד)‪ .‬הרי שגמל בחלום מעיד על הצלה‬
‫ממיתה‪ ,‬וכן גם ברכת הגומל‪ ,‬שאותה אומרים כאשר ניצולים‬
‫ממיתה לחיים‪.‬‬
‫סימן טהרה פנימי – הגמל מעלה גרה‪ ,‬ותוכו טהור‪,‬‬
‫שחזירתו לטהרה תלויה בעליית כל הירודים‪ ,‬הגמל‬
‫עתיד להיטהר‪ ,‬וזה יקרה כאשר סימני הטומאה של הבריות‬
‫השפלות ביותר יוסרו‪ .‬כמבואר בדברי הרב באורות (עמ' כו)‪" :‬כמו‬
‫שפרה אדומה מכפרת מטומאת מת‪ ,‬בהעלאת העולם מעמק‬
‫חטאו‪ ,‬מחטא הארץ‪ …‬הכל צריך להיות מתוקן‪ ,‬הכל צריך להיות‬
‫מטוהר"‪ .‬ייתכן שכתיבת מילת ‘חזירתו’ בצורה הזאת‪ ,‬במקום‬
‫‘חזרתו’‪ ,‬מרמזת לחזיר‪.‬‬

‫שהוא למעלה מחזיר‪ ,‬העתיד להחזר לטהרתו מצד‬
‫עצמו לבדו‪ ,‬מצד סימן הטהרה החיצוני שבו – אפילו‬

‫סימני‬
‫החזיר‬

‫‪13‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫עצמו לבדו‪ ,‬מצד סימן הטהרה החיצוני שבו‪ ,‬גמל‬
‫י”ה‪ .‬ומתתקנת בזה הלגימה‪ ,‬דעדת קרח‪ ,‬בחנפי‬
‫לעגי מעוג בשביל לגימה נפלו‪ ,‬סימן אחד דטהרה‬
‫רזי השדה‬
‫החזיר‪ ,‬שמפריס פרסה אבל אינו מעלה גרה ותוכו טמא‪ ,‬עתיד‬
‫להיטהר‪.‬‬
‫כמבואר בריקאנטי (ויקרא יא‪ ,‬ב)‪“ :‬וכבר ידעת מה שדרשו רבותינו‬
‫ז”ל‪ ,‬למה נקרא שמו 'חזיר'? שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו‬
‫אלינו"‪ ,‬ואור החיים הקדוש כתב (שם‪ ,‬ז)‪" :‬תנאי הוא הדבר לזמן‬
‫שהוא לא יגר‪ ,‬אבל לעתיד לבא יעלה גרה ויחזור להיות מותר‪,‬‬
‫ולא שישאר בלא גרה ויותר‪ ,‬כי תורה לא תשונה"‪.‬‬
‫בהמשך דבריו הסביר הריקאנטי את הקשר בין החזיר ומלכות‬
‫אדום‪ ,‬הוא עשו‪ ,‬וכתב שחז"ל המשילו את עשו ומלכות אדום‬
‫לחזיר מבחינת ההתנהגות (בראשית רבה פרשה סה)‪ ,‬והשווה בין הפסוק‬
‫"ויְ ִהי ֵעשָׂ ו ֶ ּבן ַא ְר ָ ּב ִעים ׁ ָשנָ ה" (בראשית כו‪ ,‬לד) לפסוק‪" :‬יְ ַכ ְר ְס ֶמ ָ ּנה ֲחזִ יר‬
‫ַ‬
‫ִמ ָ ּי ַער" (תהלים פ‪ ,‬יד)‪ .‬וכן המשילו את עשו לאדם רע‪" :‬ואתן אדם‬
‫תחתיך"‪ ,‬אל תקרי אדם אלא אדום‪ ,‬שעתיד להתחבר יחד עם אחיו‬
‫ל־אדֹנִ י שֵׂ ִ ֽע ָירה" – בימות‬
‫ר־אבֹא ֶא ֲ‬
‫"עד ֲא ׁ ֶש ָ‬
‫המלא יעקב אבינו ַ‬
‫המשיח" (ראה רש"י בראשית לג‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הגמל‪ ,‬שיש לו סימן טהרה פנימי‪ ,‬עתיד להיטהר לגמרי‬
‫בזמן התעלות הבריאה כולה‪ ,‬וזה יקרה לפני טהרת החזיר‪ ,‬שיש לו‬
‫סימן טהרה חיצוני בלבד‪ ,‬מפריס פרסה‪ ,‬ובכך החזיר נחות מהגמל‪.‬‬
‫במהלך זה מרומזת הטהרה וקדושה הפנימית בסיפור המגילה‪,‬‬
‫סיפור שהתחיל בסממנים חיצוניים של טומאה‪ ,‬ובסופו של דבר‬
‫התגלה גרעין של טוב ואור כאשר היהודים ניצלו ממוות לחיים‪,‬‬
‫כפי שהדבר בא לידי ביטוי בברכת המגילה‪" :‬הרב את ריבנו והדן‬
‫את דיננו והנוקם את נקמתנו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו"‪.‬‬

‫תיקון עדת‬
‫קרח‬

‫‪14‬‬

‫ומתתקנת בזה השפלות שבלגימה דעדת קרח‪ ,‬בחנפי‬
‫לעגי מעוג בשביל לגימה נפלו כמבואר בתהלים (לה‪ ,‬טז)‪.‬‬

‫הנבלע בטומאה‪ ,‬העלאת גרה בלא הפרסת פרסה‪,‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫רזי השדה‬
‫שתיית יין מופרזת הפילה את עדת קרח שהמרידו נגד משה רבנו‪,‬‬
‫ואפילו קרח ועדתו עתידים להיתקן‪.‬‬
‫על הפסוק בתהלים דרשו (סנהדרין נב‪ ,‬א)‪" :‬מאי דכתיב 'בחנפי לעגי‬
‫מעוג חרק עלי שנימו'? בשביל חנופה שהחניפו לקרח על עסקי‬
‫לגימה – חרק עליהן שר של גיהנם שניו"‪ .‬קרח אסף את אנשי‬
‫עדתו על ידי שנתן להם לאכול ולשתות [פירש"י "מעוג" לשון‬
‫מאכל ומשתה]‪ .‬ריבוי השתייה מטשטש את הדעת‪ ,‬והכול נדמה‬
‫לפני האדם כמישור‪ ,‬אז הלעג מתעורר על הכול והחומריות‬
‫בולעת ומסתירה‪ .‬עקב השכרות‪ ,‬עדת קרח החניפו לו והתחברו‬
‫עמו‪ ,‬וזה הביא בסופו של דבר לירידתם לאש של גהינום‪ ,‬וכל זה‬
‫דומה להשתתפותם של היהודים במשתה של אחשורוש‪.‬‬
‫בשביל לגימה אותיות מגילה נפלו – עדת קרח נפלו לתהום‬

‫חטא עדת‬
‫קרח‬

‫עקב שתייה מופרזת‪ ,‬וכפי שכתבנו לעיל‪ .‬ייתכן גם שהמילה‬
‫'נפלו' מרמז לפסוק "נפול תפול" (אסתר ו‪ ,‬יג)‪ ,‬לומר לנו שאמנם‬
‫לגימה בדרך כלל מפילה את האדם‪ ,‬וכפי שעשתה לקרח‪ ,‬אבל‬
‫בפורים אפשר שיהודי יתעלה על ידה‪ .‬התיקון לחטא השכרות של‬
‫קרח וגם של היהודים שהשתתפו בסעודה של אותו רשע‪ ,‬יבוא‬
‫על תיקונו דווקא על ידי לגימת יין‪.4‬‬
‫סימן אחד דטהרה הנבלע בטומאה – הסימן הפנימי‬

‫טהרת‬
‫הגמל‬

‫שבגמל‪ ,‬המקביל לטהרה הפנימית של קרח בהצהרתו שכל העדה‬
‫כולם קדושים‪.‬‬
‫העלאת גרה בלא הפרסת פרסה – חיצוניותו של קורח‬
‫‪4‬‬

‫רעיון זה מופיע בספר הקדמות ושערים של המקובל הרב חיים חייקל זצ"ל‪ ,‬בעל‬
‫הלשם‪ ,‬חותנו של הרב אריה לוין זצ"ל וסבו של הרב אלישיב זצ"ל‪ ,‬ומי שהיה רבו‬
‫של הרב קוק בתורת הנסתר‪ .‬בשער ו פרק ה הוא מצטט את המדרש "אני אעביר‬
‫כל טובי על פניך – כל טובי הוא מדת הטוב וגם מדת הפורענות"‪ ,‬וכתב שכדי שה'‬
‫יתברך 'יעבור על פשע' יש צורך להפוך את ה'פשע' ל'שפע' על ידי שימוש באותם‬
‫אמצעים ['כל טובי'] שלכתחילה הפילו את האדם לעמקי הטומאה כדי להפכו‬
‫לטהרה‪ .‬ונהפוך הוא‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫ובלועי קרח יעלו מוריד שאול ויעל על ידי אכילה‬
‫דקדושה שפורים הוא לעומת יום הכיפורים שאין‬
‫בו אכילה ושתיה‪ ,‬מרובה דווקא באכילה ושתיה‪,‬‬
‫רזי השדה‬
‫הטעתו‪ ,‬כדרך שנבלע סימן טהרת הגמל של מעלה גרה בתוך‬
‫הטומאה בחיצוניות שאינו מפריס פרסה‪.‬‬
‫קרח טען טענה שיש בה מידה של אמת פנימית‪ ,‬כי אכן כל העדה‬
‫כולם קדושים‪ ,‬אבל מאחר שטענתו נבעה משיקולים חיצוניים‬
‫טמאים של קנאה וצרות עין‪ ,‬במקום תועלת – היא גרמה רק‬
‫נזק‪ ,‬כשהעם מרד במשה רבנו‪ .‬כל טענה שמעוררת מחלוקת יש‬
‫לבחון לא רק אם הטענה צודקת ביסודה‪ ,‬אלא גם מהם המניעים‬
‫שעומדים מאחורי נקיטת עמדה כזו בצורה קולנית ואסרטיבית‪.‬‬

‫טהרת קרח‬

‫ובלועי קרח יעלו – עדת קרח שנבלעו בתוככי האדמה עתידים‬
‫לעלות מתחתית השאול‪ .‬זה יקרה כאשר קרח יתקן את טעותו‬
‫ויסיר את טענת שוויון הקדושה בתוך העם‪ ,‬ויפריד [יפריס] בין‬
‫חילוקי מדרגות בקודש‪ ,‬בין מלך‪ ,‬כוהן‪ ,‬לוי וישראל‪ ,‬ואז יתעלו‬
‫מטומאתם‪ .‬על זה אמרו בגמרא‬

‫(בבא בתרא עד‪ ,‬א)‬

‫שרבה בר בר חנה‬

‫ראה את מקום בליעתם של קרח ועדתו‪ ,‬וכשהיטה את אוזניו‬
‫לאדמה שמע אותם לוחשים "משה ותורתו אמת‪ ,‬והן בדאין"‪.‬‬
‫פורים ויום‬
‫הכיפורים‬

‫מוריד שאול ויעל – בסנהדרין‬

‫(קח‪ ,‬א)‬

‫אמרו‪" :‬רבי אליעזר‬

‫אומר [על עדת קרח]‪ :‬עליהם הוא אומר‪' :‬ה' ממית ומחיה מוריד‬
‫שאול ויעל'"‪ .‬על ידי גילוי הנסתרות‪ ,‬סימן הטומאה החיצוני של‬
‫הגמל יתקדש ויתעלה‪ ,‬ולא ייבלע ולא יסתיר עוד את סימן הטהרה‬
‫הפנימי שבו‪ ,‬שבגרונו הוא מעלה גרה‪.‬‬

‫ע"י אכילה דקדושה שפורים הוא לעומת יום‬
‫הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה‪ ,‬מרובה דווקא‬
‫באכילה ושתיה – על אף השוני הקוטבי בין פורים ליום‬
‫כיפורים‪ ,‬קדושת הימים דומים במעלתם‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫פורים הוא יום שיש בו חובת אכילה ושתייה‪ ,‬כמבואר במגילה‬

‫והשתיה יש בה מעין ריח ביסום והריחו ביראת ד'‬
‫מוריד שאול‪ ,‬שאול‪ .‬ואסתר מדבית שאול קאתיא‪,‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫רזי השדה‬
‫(ז‪ ,‬ב)‪" :‬מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן‬
‫לברוך מרדכי"‪ .‬וכן אמרו בתיקוני זוהר‬

‫(נז‪ ,‬ב עמ'‬

‫קלה)‪" :‬פורים‬

‫אתקריאת על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא [להתענג] ביה‬
‫ולשנויי ליה מענוי לענג"‪ .‬והגר"א כתב (בספר ליקוטי הגר״א עמ' קנד)‪:‬‬
‫"ענין פורים הוא כנגד יום הכיפורים‪ …‬רק ביום הכיפורים שאין‬
‫בו אכילה ושתייה‪ ,‬כנגדו פורים‪ ,‬ולכן בו הרבה משתה"‪ .‬פתגם‬
‫חסידי אומר שמעלת פורים גבוהה ממעלת יום הכיפורים משום‬
‫שקשה יותר לאכול בקדושה מאשר לצום בקדושה‪.‬‬
‫והשתיה יש בה מעין ריח ביסום בסומי היא שכרות‬

‫תועלת‬
‫השתייה‬

‫ש ִמים‪ ,‬המרמזים להתעלות והתרוממות‬
‫בארמית‪ ,‬ובעברית לשון ְ ּב ָ ׂ‬
‫רוחנית‪ ,‬והריחו ביראת ד' בישעיה‬

‫(יא‪ ,‬ג)‬

‫נאמר על המשיח‪:‬‬

‫יח"‪ .‬וזו הבחינה‬
‫א־ל ִמ ׁ ְש ַמע ָאזְ נָ יו יוֹ ִ ֽכ ַ‬
‫א־ל ַמ ְר ֵאה ֵעינָ יו יִ ׁ ְש ּפוֹ ט ְו ֽלֹ ְ‬
‫"ו ֽלֹ ְ‬
‫ְ‬
‫העליונה של ריבוי אכילה ושתייה בפורים‪ ,‬שכן בה גם החיצוניות‬
‫מתוקנות‪ ,‬וריח הביסום של התהפכות הרע לטוב הוא מהארתו‬
‫של משיח בן דוד‪.‬‬
‫מוריד שאוֹ ל – הגר"א (ספרא דצניעותא ט‪ ,‬ב) כותב שהמדור השישי‬
‫של גהינום נקרא 'שאוֹ ל'‪ ,‬שהוא כנגד היסוד‪ ,‬הספירה השישית‬

‫נפילתו‬
‫ועלייתו של‬
‫שאול‬

‫של חג"ת נה"י‪" :‬יסוד מלוכת שאול על ידי שמואל וצוהו להרוג‬
‫את עמלק ובמקום זה רחם עליו ולכן לא נתקיימה מלכותו"‪.‬‬
‫וביאר שם שלגבי שאול נאמר "מוריד שאול ויעל"‪ ,‬וכן "העלית‬
‫מן השאול נפשי"‪ ,‬שאף שירדו‪ ,‬מצפים כל יום שיעלו ויקבלו את‬
‫פני המשיח‪ .‬רעיון זה הוא חזרה על הרעיון של טהרתו של הגמל‬
‫המוזכר לעיל‪.‬‬
‫שא ּול ואסתר מדבית שאול קאתיא [מבית שאול באו]‬
‫– במגילה‬

‫(טז‪ ,‬א)‬

‫אמרו ששאול משבט בנימין‪ ,‬שנאמר‬

‫מעלת‬
‫שאול‬

‫(אסתר ב‪,‬‬

‫יש יְ ִמ ִינֽי"‪ .‬וכן אמרו (מגילה יג‪ ,‬ב)‪" :‬ובשכר צניעות שהיה‬
‫"א ׁ‬
‫ה)‪ִ :‬‬

‫‪17‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫אך את דמכם לנפשותיכם אדרש‪ ,‬למעט כשאול‬
‫שחמל על אגג‪ ,‬משום שהציץ בו שורש הניצוץ‬
‫המוסתר הרבה‪ ,‬שהסתכל ממקום גבוה למקום‬
‫רזי השדה‬
‫בו בשאול – זכה ויצאת ממנו אסתר"‪ .‬רש"י (שם) מביא שהמקור‬
‫היחיד הידוע לנו שמעיד על ייחוס זה הוא “בתרגום של מגילה‬
‫מייחס למרדכי ועושהו עשירי לשאול‪ ,‬ומשאול עד בנימין‪ ,‬וכתיב‬
‫'היא אסתר בת דודו'‪ ,‬ואין לו ראיה אחרת בכתובים שיצאה‬
‫משאול"‪ .‬לכן יש בכוחה של אסתר לגלות את אור ההשגחה‬
‫במקום ששורר הסתר פנים‪ ,‬כדרך ששאול חמל על אגג מפני יסוד‬
‫הקודש החבוי שמצא בו (ראה בהמשך)‪ .‬בפרקי דרבי אליעזר (פרק מח)‬
‫אמרו‪“ :‬רבי פנחס אומר‪ :‬צפה הקב"ה שעתיד לעמוד מאגג איש‬
‫צר ואויב גדול ליהודים‪ ,‬ואי זה הוא? זה המן בן המדתא האגגי‬
‫צורר כל היהודים! ומזרע שאול גואל ונוקם לישראל‪ .‬ואי זה‬
‫הוא? זה מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני"‪ .‬זה לעומת‬
‫זה עשה אלוקים‪.‬‬
‫אך את דמכם לנפשותיכם אדרש (בראשית ט‪ ,‬ה) – מפסוק‬
‫זה למדו שאסור לאבד עצמו לדעת‪ ,‬למעט כשאול שהתאבד‬
‫כדי שלא יתעללו בו האויבים‪ .‬כמו שאמרו בבראשית רבה (פרשה‬
‫לד)‪" :‬אך – להביא את החונק עצמו‪ ,‬יכול כשאול? תלמוד לומר‪:‬‬
‫'אך'"‪ .‬וכן פסק הראי"ה במשפט כהן (סי' קמד עמ' שכז)‪" :‬שמותר לו‬
‫ולהקדים ולאבד את עצמו לדעת"‪ ,‬וכן משמע מהגמרא ביבמות‬
‫(עח‪ ,‬ב) המתארת ששאול היה צדיק וזכאי‪ ,‬וה' העניש את ישראל‬
‫על שלא ספדוהו כהלכה‪ .‬ייתכן שההצדקה למעשה זה של שאול‬
‫המלך באה להורות שפנימיותו טהורה‪ ,‬והטעות שעשה כשלא‬
‫הרג את אגג נבעה משיקולים חיצוניים בלבד‪ .‬הרב סבור שכשם‬
‫ששאול המלך פטור מכל עונש בעקבות התאבדותו – כך אין‬
‫מענישים אותו יתר על המידה על שהציל את אגג‪.‬‬

‫יסוד טעותו‬
‫של שאול‬

‫‪18‬‬

‫שחמל על אגג‪ ,‬משום שהציץ בו שורש הניצוץ‬
‫המוסתר הרבה‪ ,‬שהסתכל מקום גבוה למקום נמוך‬

‫נמוך עליו‪ ,‬וירום מאגג מלכו‪ ,‬שקיבל מלכותו‬
‫על הגג‪ ,‬שדיבר עמו שמואל שם‪ .‬ועשית מעקה‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫רזי השדה‬
‫עליו כנרמז בכתוב "וירם מאגג מלכו ְו ִת ַ ּנ ּ ֵׂשא ַמ ְל ֻכ ֽתוֹ "‬
‫כד‪ ,‬ז)‪ .‬שאול חמל על אגג העמלקי משום שראה בו את הניצוץ‬
‫הקדוש הפנימי (מעותק של כתב יד של הרב הדרי שליט"א הנמצא בידי)‪.‬‬

‫(במדבר‬

‫שאול המלך‪ ,‬בדומה לקרח‪ ,‬טעה בשיקול הדעת החיצוני בלבד‪.‬‬
‫בספר כנפי יונה‪( 5‬חלק ב סי' נז) מובא שהגימטרייה 'שאול' שווה‬
‫ל'אגג מלך עמלק' ובהמשך כתב‪" :‬שורש הרע הוא למעשה שורש‬
‫עמלק שברצונו להכחיש ולעשות נגד רצון ה'‪ ,‬ולפי ששאול השיג‬
‫דמזרע אגג ילמדו תורה ברבים‪ ,‬הלך בשיטתו‪ ,‬כיוון כוונתו לשם‬
‫שמים יוכל לעבור על רצון ה' יתברך"‪.‬‬
‫שקיבל מלכותו על הגג שדיבר עמו שמואל בשמואל‬
‫א (ט‪ ,‬כה‪-‬כו) מתואר ששאול קיבל את מלכותו משמואל הנביא‪,‬‬
‫וההמלכה הייתה במקום גבוה‪ ,‬על גג‪ ,‬ושאול כנראה המשיך‬
‫להסתכל על המציאות ממקום גבוה מדי‪ .‬השארת אגג בחיים‬
‫הייתה מפני כבוד המלכות‪ ,‬לפי הסתכלותו העליונה שמעל גדרי‬
‫עולם הזה‪ ,‬וזה נבע משורש המלכות שקיבל שאול משמואל מעל‬
‫הגג‪ .6‬אסתר אף היא הייתה ראויה להיאבד בטומאת המלכות‬
‫וברשעת זרע האגגי‪ ,‬אלמלא שהתנוצצה בה מלכות שמים‬
‫הנסתרת‪" ,‬ותלבש אסתר מלכות" (ראה טוב רואי על מגילה‪ ,‬עמ' רנז)‪.‬‬
‫ועשית מעקה לגגך (דברים כב‪ ,‬ח) – כשעומדים במקום גבוה יש‬
‫סכנת נפילה אם לא בונים מעקה‪ .‬כאשר בונים בניינים רוחניים‬
‫העומדים ברומו של עולם יש צורך בזהירות יתר כדי שלא לסטות‬
‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫ספר כנפי יונה מסכם את קבלת האר"י כולה‪ .‬הוא מסכם את דברי האר"י על סדר‬
‫האצילות‪ ,‬על סדר הכוונות‪ ,‬על הייחודים ותיקוני העוונות ועל גלגולי הנשמות‪ .‬מכל‬
‫החיבורים שיצאו מתחת ידיהם של התלמידים זהו החיבור היחיד שכולל את כל‬
‫נושאיה של קבלת האר"י‪.‬‬
‫המפרשים לשמואל שם סברו אף הם שה"גג" אינו רק תיאור מקום‪:‬‬
‫רש"י כתב‪" :‬מוכיחו ומלמדו ליראה את הקדוש ברוך הוא"‪ .‬האלשיך כתב‪" :‬כי כבוד‬
‫גדול הוא‪ ,‬כך יכובד שאול בעיני כל רואה‪ ,‬כי יחדיו ימתיק סוד שמואל עם שאול‪,‬‬
‫על כן היה על הגג במקום גלוי לכל"‪ .‬והמלבי"ם כתב‪" :‬גלה לו סתרי תורה וענינים‬
‫אלהיים"‪.‬‬

‫כיצד‬
‫להתגונן‬

‫‪19‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫לגגך‪ ,‬חסר כ"ה דברכת ישראל כ"ה תברכו‪,‬‬
‫ומעקה עם כ"ה עמלק‪ ,‬שנתברר לקדושה ע"י‬
‫רזי השדה‬
‫"כי ִת ְבנֶ ה ַ ּביִ ת‬
‫וליפול מההבנה האמתית‪ .‬כמה מתאים הפסוק ִּ‬
‫ית ָך ִּ ֽכי־יִ ּפֹל ַה ּנ ֵֹפל‬
‫א־תשִׂ ים דָּ ִמים ְ ּב ֵב ֶ‬
‫ית ַמ ֲע ֶקה ְל ַג ֶ ּג ָך ְו ֽלֹ ָ‬
‫ָח ָד ׁש ְו ָעשִׂ ָ‬
‫"כי־נָ פוֹ ל ִּת ּפוֹ ל ְל ָפנָ ֽיו" (אסתר ו‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫ִמ ֶּ ֽמנּ ּו" לדימוי בין גג ואגג‪ֽ ִּ ,‬‬

‫ברכת‬
‫כוהנים‬

‫ת־בנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל"‬
‫חסר כ"ה דברכת ישראל "כ"ה תברכו ֶא ְ ּ‬
‫(במדבר ו‪ ,‬כג)‪ ,‬ברכת כוהנים המיוחדת לבני ישראל המכילה ‪25‬‬
‫אותיות בפסוק "יִ ּ ָׂשא הוי"ה ּ ָפנָ יו ֵא ֶל ָ‬
‫יך ְויָ שֵׂ ם ְל ָך ׁ ָש ֽלוֹ ם"‪ ,‬וראה‬
‫לקמן‪.‬‬

‫הקשר עם‬
‫עמלק‬

‫ומעקה עם כ"ה עמלק – מעקה בגימטרייה שווה ‪ ,215‬ואם‬
‫נוסיף על זה כ"ה של ברכת כהנים העולה ‪ 25‬ייצא מספר ‪,240‬‬
‫שהוא עמלק בגימטרייה‪ .‬שאול המלך מביט מגובה הגג למטה‬
‫על עמלק‪ ,‬והוא מוגן על ידי מעקה של אהבה שמונע ממנו ליפול‪,‬‬
‫ברכת כוהנים מספקת מעקה לעם ישראל ומבטיחה לנו ניצחון‬
‫במלחמה זו‪.‬‬

‫מחיית‬
‫עמלק‬

‫שנתברר לקדושה על ידי המחייה – מחיית עמלק‬
‫הופכת את שורש הרע לשומר ומגן‪ ,‬משל לקליפה ופרי‪ .‬תהליך‬
‫של בירור [בלשונה של הקבלה] הוא בעצם עבודת האנושות‬
‫הרוחנית במשך ששת אלפי השנים של קיום העולם‪ .‬במקרה‬
‫שלנו‪ ,‬היא מוגדרת כהפרדת קליפת הרע של עמלק מהניצוצות‬
‫"ו ָהיָ ה ַּכ ֲא ׁ ֶשר‬
‫הקדושים של עם ישראל‪ .‬כך נאמר בשמות (יז‪ ,‬יא)‪ְ :‬‬
‫יח יָ דוֹ ְו ָג ַבר ֲע ָמ ֵלֽק" ובמידות‬
‫מ ֶשׁה יָ דוֹ ְו ָג ַבר יִ שְׂ ָר ֵאל ְו ַכ ֲא ׁ ֶשר יָ נִ ַ‬
‫יָ ִרים ֹ‬
‫הראיה‬

‫(אהבה‪ ,‬סעיף ו)‬

‫כתב הרב‪" :‬כי נמחה מתחת לשמים‪ ,‬ונשאר‬

‫שורשו שמעל השמים מחובר לקדושה"‪ ,‬ובמאמרי הראי"ה‬
‫זכור‪ ,‬עמ' פ)‬

‫(פרשת‬

‫כתב‪" :‬עמלק הוא עיקר הטומאה‪ …‬עד שהקב"ה רוצה‬

‫בהשמדתה מן העולם‪ …‬אבל למעלה הכל קודש"‪ .‬בפועל כוח‬
‫הדעת‪ ,‬סימן הטהרה הפנימי‪ ,‬מתגבר‪ ,‬והכוח הרע החיצוני מתהפך‬

‫‪20‬‬

‫לטוב בתיקון סימן הטומאה החיצוני‪.‬‬

‫המחיה‪ ,‬ובכה תוכל להיות נפילה‪ ,‬וההבטחה‬
‫היא בנבואת משה שנתנבא גם כן בזה הדבר‬
‫פה עמוד עמדי‪ ,‬ולא נופל כבלעם‪ ,‬מקור הקללה‪,‬‬
‫שצ"ח קללות מיעטו את הקדושה של עמלק ממנו‪,‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫רזי השדה‬

‫ובכֹה תוכל להיות נפילה וההבטחה היא בנבואת‬
‫משה שנתנבא גם כן 'זה הדבר' – בויקרא (ט‪ ,‬ו) נאמר‪:‬‬

‫נבואת‬
‫משה‬

‫ר־צ ּוה ה' ַּת ֲעש ּו ְויֵ ָרא ֲא ֵליכם ְּכבוֹ ד ה'"‪.‬‬
‫מ ֶשׁה זֶ ה ַהדָּ ָבר ֲא ׁ ֶש ִ‬
‫"ו ּי ֶ‬
‫ַ‬
‫ֹאמר ֹ‬
‫יש יתרון לנבואת משה על פני נביאים אחרים‪ ,‬כמבואר בספרי‬
‫במדבר‬

‫(פי'‬

‫קנג)‪" :‬כשם שנתנבא משה 'בכה אמר'‪ ,‬כך נתנבאו‬

‫הנביאים 'בכה אמר'‪ ,‬ומוסיף עליהם משה שנאמר בו 'זה הדבר'"‪,‬‬
‫דהיינו‪ ,‬הנבואה של שאר הנביאים אינה חדה וברורה‪ ,‬אך לא כן‬
‫הדבר אצל משה רבנו‪ ,‬והוא מנבא מתוך אספקלריא מאירה‪.‬‬
‫פה עמוד עמדי ולא נופל כבלעם– הרב משווה את צורת‬

‫נבואת‬
‫בלעם‬

‫קבלת הנבואה של משה ובלעם‪ .‬כמבואר בספרי דברים (פי' שנז)‪:‬‬
‫"משה לא היה מדבר עמו אלא כשהוא עומד שנאמר 'ואתה פה‬
‫עמוד עמדי'"‪ ,‬ואין חשש של נפילה‪ ,‬משום שהוא מוגן על ידי‬
‫אהבת ה' כלפיו‪ .‬לעומתו‪ ,‬בלעם היה מדבר עם הקב"ה כשהוא‬
‫נופל‪ ,‬שנאמר‪" :‬נ ֵֹפל ּו ְגל ּוי ֵעינָ ֽיִ ם" (במדבר כד‪ ,‬טז)‪ .‬אולי מהלך זה גם‬
‫מרמז שעל ידי תורת משה אין סכנה שהשתייה בפורים תביא לידי‬
‫נפילה חס וחלילה‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬היא תביא לתיקון שלם של כל‬
‫הנפילות‪.‬‬
‫מקור הקללה – בברכות‬

‫(ז‪ ,‬א)‬

‫אמרו על בלעם‪" :‬מלמד שהיה‬

‫תועלת‬
‫הקללות‬

‫יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה"‪ ,‬ועשה כן‬
‫כדי שקללותיו תהיינה מוצלחות יותר‪.‬‬

‫שצ"ח קללות מיעטו את הקדושה של עמלק‬
‫ממנו – הרב משווה בין בלעם לעמלק‪ .‬אם נחליף את הק' של‬
‫עמלק באות ב'‪ ,‬עמלק הופך לבלעם‪ .‬כשמפחיתים ‪ 98‬מ’עמלק’‬
‫מקבלים ‘בלעם’ [‪ .]240-98=142‬הק’ [‪ ]100‬שבסוף תיבת‬

‫‪21‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫והעמידוהו על ב'‪ ,‬ונתבלע לגמרי במי"ם‪,‬‬
‫דהיינו מי דבליעי‪ ,‬וישראל עושה מעמלק‬
‫מעקה לכ"ה‪ ,‬שלושת הברכות הכלולות בכ"ב‬
‫רזי השדה‬
‫עמלק מתמעטת על ידי צ”ח [‪ ]98‬הקללות שבפרשת כי תבוא‪:‬‬
‫“שמעו ישראל מאה קללות חסר שתים” (רש”י דברים כט‪ ,‬יב)‪ .‬הרב‬
‫טוען שהברכות של הקב”ה בפרשת כי תבוא נטרלו את הקללות‬
‫של עמלק‪ ,‬ונשארו רק הקללות של בלעם‪ ,‬קללות שכלל לא‬
‫התממשו‪ ,‬אלא נהפכו לברכות‪.‬‬
‫והעמידוהו על ב' – ונשארה הב’ שבראש בלעם‪ ,‬שהוא מקור‬
‫הרע‪“ ,‬שבלעם היה כלול בטומאת עמלק” (פנים יפות במדבר ד‪ ,‬ז)‪ ,‬אבל‬
‫עצמתי פחות‪.‬‬

‫העראיות‬
‫של בלעם‬

‫ונתבלע לגמרי במי"ם‪ ,‬דהיינו מיא דבליעי – בלעם‬
‫הוא לשון בליעה‪ ,‬וקללותיו הפכו מיד לברכות‪ .‬דהיינו שהשפעת‬
‫בלעם נבלעה ונעלמה לגמרי‪ ,‬כמים הבלועים בפרי או בעבים‪.‬‬
‫לעומת כוחו של משה בתורה‪ ,‬שעומד ובולט לעיני הכול‪.‬‬
‫בעירובין (מו‪ ,‬א) אמרו‪“ :‬מיא בעבים – מינד ניידי" [עננים מלאים‬
‫במים נעים כל הזמן‪ ,‬ופירש"י‪" :‬כאילו שאינם קיימים"]‪.‬‬

‫תועלת‬
‫מחיית‬
‫עמלק‬

‫וישראל עושה מעמלק מעקה לכ"ה – מחייתו של עמלק‬
‫מאפשרת לישראל לקבל את ברכת ה' על ידי הכוהנים‪ .‬בפסוק‬
‫האחרון של ברכת כוהנים יש כ”ה – ‪ 25‬אותיות‪ ,‬ועל ידם ישראל‬
‫מגנים על כבוד השכינה כמעקה‪ ,‬וגם מוגנים‪.‬‬

‫תועלת‬
‫ברכת‬
‫כוהנים‬

‫ג' ברכות הכלולות בכ"ב אותיות דב"כ – בברכת כוהנים‬
‫[ב”כ] יש שלושה פסוקי ברכה‪ ,‬ובקבלת האר”י קיים שם קדוש‬
‫שיוצא משלושת הפסוקים האלו‪ ,‬ונקרא‪‘ :‬שם של כ”ב אותיות’‪.7‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬כ”ב כנגד “ב”ך יברך ישראל” (בראשית מח‪ ,‬כ)‪ ,‬להורות‬
‫שברכה זאת כוללת את התורה כולה שיש בה כ”ב אותיות‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫‪22‬‬

‫לא רבים מכירים את השם הנקרא 'שם של כ"ב'‪ ,‬והוא נובע מחילוף האותיות‬
‫שבמחצית הראשונה של ברכת כוהנים‪ .‬השם מורכב מהאותיות‪ :‬אנקת״ם פסת״ם‬

‫אותיות דב"כ‪ ,‬ונעשה הכל שומר לפרי‪ ,‬על‬
‫כן אין פחד לכל פגע‪ ,‬שתו ושכרו דודים‪,‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫רזי השדה‬
‫ונעשה הכל שומר לפרי – ביטוי זה מסמל את הפיכת‬
‫הקליפות המזיקות לשומר שמגין על הפרי ולא מרחיק אותו‬

‫הפיכת הרע‬
‫לטוב‬

‫‪8‬‬

‫[נוסיף כי מוֹ ִטיב זה של הפיכת הרע לטוב הוא הרעיון מרכזי‬
‫במאמר‪ ,‬וכפי שאדגיש להלן בביאור המקיף]‪.‬‬
‫ע"כ אין פחד מכל פגע – הרב רומז ל'שיר של פגעים'‬

‫מניעת‬
‫החטא‬

‫(תהלים צא‪ ,‬הפותח‪" :‬י ׁ ֵֹשב ְּב ֵס ֶתר ֶע ְליוֹ ן")‪ ,‬מזמור הנחשב למסוגל לשמירה‬
‫ונאמר להצלה מפגעים‪ .‬הבסיס לחוסר הפחד שהשכרות בפורים‬
‫תגרום לחטא מובא במאמר שכתב הרב זצ"ל בעולת ראיה שם‬
‫(חלק א עמ' תלט‪ ,‬מאמר אחד אחרי מאמר זה)‪ ,‬שם כתב‪" :‬ידענו מדברי חכמים‬
‫האמיתיים שהארת פורים גדולה מאד וקדושתה מאירה את כל‬
‫העולם‪ .‬מתוך כך נראה שהאדם נשמר מכל קלקול ואין צורך‬
‫להיות כל כך על משמרתו‪ …‬בפורים אין הגשמי מתנגד לרוחני"‪.‬‬
‫יתי מוֹ ִרי ִעם־‬
‫"א ִר ִ‬
‫שתו ושכרו דודים – ביטוי לפי הפסוק ָ‬
‫ם־ח ָל ִבי ִא ְכל ּו ֵר ִעים ׁ ְשת ּו ְו ׁ ִש ְכר ּו דּ וֹ ִ ֽדים"‬
‫יתי יֵ ינִ י ִע ֲ‬
‫ְ ּבשָׂ ִמי‪ָ ׁ …‬ש ִת ִ‬

‫שתייה‬
‫לשם שמים‬

‫(שיר‬

‫ם־בשָׂ ִמי" בתחילת הפסוק מרמזות על‬
‫השירים ה‪ ,‬א)‪ .‬המילים "מוֹ ִרי ִע ְ ּ‬
‫מרדכי‪ ,‬כמבואר בחולין (קלט‪ ,‬ב)‪" :‬מרדכי מן התורה מנין? דכתיב‬
‫ֹאש ָמר־דְּ רוֹ ר" (שמות ל‪ ,‬כג) ומתרגמינן‪ :‬מירא‬
‫ח־ל ָך ְ ּבשָׂ ִמים ר ׁ‬
‫ְ'ו ַא ָּתה ַק ְ‬
‫יתי יֵ ינִ י‪ֵ ,‬ר ִעים ׁ ְשת ּו ְו ׁ ִש ְכר ּו"‬
‫"ש ִת ִ‬
‫דכיא"‪ .‬והמילים בסוף הפסוק ׁ ָ‬
‫מרמזות לשתיית יין עד שכרות בסעודת מרעים‪.‬‬
‫דיונסי״ם פספסי״ם (ראה ספר ידיד נפש כוונות התפילה‪ ,‬חלק א עמ' ריח)‪ ,‬וביארו באר היטב הרב‬
‫יעקב עדס בספרו דברי יעקב על שמות הקודש‪ ,‬עמ' תג‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫ביטוי זה שכיח מאד בתורת החסידות‪:‬‬
‫"ויצחק אמר לו ואת אחיך תעבוד‪ ,‬רצה לומר כי הקליפה היא שומר לפרי – ויעקב‬
‫דוקה ישמור על עשו בתנאי שנכנע אליו" (ליקוטי מהרי"ל פרשת תולדות)‪.‬‬
‫"אומות העולם גם כן היו בשביל ישראל‪ ,‬כמו שומר לפרי שהקליפה של פרי הוא‬
‫שומר את הפרי כנ"ל" (שפתי צדיקים פרשת כי תשא)‪.‬‬
‫"'וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ'‪ ,‬כל זה מורה על כחותיהם למעלה‪ ,‬כי יכרע כל‬
‫ברך‪ ,‬ואז הקליפות נקראים שומר‪ ,‬כי הם שומר לפרי שרמז קין בגנבו דעת עליון אמר‬
‫השומר אחי אנכי" (השל"ה הקדוש לפרשת בראשית)‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫שכו"ר‪ ,‬במעלה עליונה‪ ,‬כ"ו שקיו דאילנא‬
‫מלגאו‪ ,‬שנותן כח לש"ר‪ ,‬ת"ק מהלך עץ‬
‫רזי השדה‬

‫השקיית‬
‫העולם‬

‫שכו"ר‪ ,‬במעלה עליונה‪ ,‬כ"ו שקיו דאילנא מלגאו‪,‬‬
‫השם כ”ו‪ 9‬משקה את האילן‬
‫שנותן כח לש"ר – מגנזי מרומים‪ֵ ,‬‬
‫מבפנים ונותן כוח למהלך הזמן להתקיים‪ ,‬והוא מרומז במספר‬
‫‪[ 500‬ש"ר]‪.‬‬
‫ב'פתח אליהו' (הקדמה ב לתיקוני זוהר) מובא שהאותיות יו"ד אות ֵה"א‬
‫ָוא"ו ֵה"א מחיות את האילן הקדוש מבפנים‪ .‬אילן זה מייצג את‬
‫מהות כל הבריאה והחיים שנוצרו לאחר הצמצום‪.‬‬
‫שכור שמאבד את הדעת יוכל להחזירה על ידי צירוף כ"ו‪ ,‬צירוף‬
‫שהוא שורש האלוקות לממד המקום שהוא ת"ק‪]26[+]500[ :‬‬
‫כ"ו=שכור (כך ראיתי בכתב יד של הרב הדרי שליט"א)‪ .‬בפנימיותו של שיכור‬
‫זה יש אותיות כ"ו‪ ,‬גימטרייה הוי"ה‪ .‬כפי שראינו לעיל‬

‫(ד"ה שורש‬

‫הנסתרות) שם הוי"ה הוא הנשמה וכוח המחיה לכל המציאות ולכל‬
‫הפעולות‪ ,‬כדמיון המים שמשקים את האילן‪.‬‬
‫קדושת‬
‫הזמן‬
‫והמקום‬

‫ת"ק דמהלך עץ החיים ת”ק שנה – חמש מאות שנה‬
‫מסמלים מהלך זמן מוגבל שקבע הקב"ה לקיום עץ החיים‪,‬‬
‫כמבואר בירושלמי ברכות (א‪ ,‬א)‪" :‬תני‪ ,‬עץ חיים מהלך חמש מאות‬
‫שנה‪ .‬אמר רבי יודה בי ר' אלעאי‪ :‬לא סוף דבר נופו‪ ,‬אלא אפילו‬
‫כורתו [קורתו‪ ,‬גזעו]‪ ,‬וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫‪24‬‬

‫בתורת הקבלה שם הוי"ה [שעולה בגימטרייה ‪[ 26‬כ"ו]] ממלא את כל עולם‬
‫האצילות‪ ,‬והוא משקה את האילן בזרועותיו וענפיו‪ ,‬כמים המשקים לאילן ומתגדלים‬
‫אותו בהשקיה זו (תיקוני הזוהר יז‪ ,‬א)‪ .‬המילה 'שיכור'‪ ,‬מורכבת מאותיות כ"ו‪ ,‬המצביעה‬
‫על רום המעלות של המעלה העליונה‪ ,‬וש"ר‪ ,‬המצביעה גם על שׂ ררה ומשילות וגם‬
‫על ׁשיר ושמחה‪.‬‬
‫ראה מקומות נוספים שבהם השתמשו רבותינו באותיות כ"ו כדי לאחד בין פעולה‬
‫נמוכה והאין סוף‪:‬‬
‫'כוכב' פירוש בך יברך כ"ו‪( .‬תיקוני זוהר תיקון כא)‪.‬‬
‫'כינור' פירוש נר שהוא נפש ורוח מתוקנים שהוא נר ה' דהיינו כ"ו (תיקוני זוהר תיקון כא)‪.‬‬
‫'סוכה' פירוש צילה דמהימנותא דהיינו כ"ו הויה בחמש ספירות ס"ה (זוהר תיקון תיג)‪.‬‬

‫חיים ת"ק שנה‪ ,‬ס"ת דראש בטן גויה‪ ,‬מה‬
‫שיעשה הזמן‪ ,‬בחינת שנה‪ ,‬לא יעשה השכל‪,‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫רזי השדה‬
‫ומה טעם? 'והיה כעץ שתול על פלגי מים'"‪ .‬וכן בתיקוני זוהר‬

‫(תקונא עשרין ותרין סז‪ ,‬ב)‪" :‬עץ החיים מהלך ת"ק שנה"‪ .‬עץ החיים‬
‫מסמל את השורשים הרוחניים של העולם כפי שאנחנו מכירים‬
‫אותו בעולם הזה‪ ,‬הוא האור הפנימי המופיע ומתגלה במהלך‬
‫ממד הזמן וממד המקום‪ .‬כשם שבפנימיותו של שיכור זה יש‬
‫אותיות כ"ו – כך בחיצוניותו אותיות ש"ר‪ ,‬שהן שוות ת"ק [‪.]500‬‬
‫ממד המקום רמוז גם במידותיו של הר הבית‪ ,‬ת"ק על ת"ק אמה‪.‬‬
‫והשווה למה שכתב רבי שניאור זלמן‪ ,‬האדמו"ר הזקן‪ ,‬בשער‬
‫היחוד והאמונה (עמ' פח)‪" :‬וגם נתלבש בעולם הזה שהוא בבחינת‬
‫גבול ותכלית שהוא מהלך ת״ק שנה מהארץ לרקיע וממזרח‬
‫למערב"‪.‬‬
‫ס"ת דראש בטן גויה – סופי תיבות של המילה 'שנה'‬
‫הן‪ :‬ראש‪ ,‬בטנ וגויה‪ ,‬דבר המרמז על קומת האדם המחולקת‬

‫קדושת‬
‫הגוף‬

‫לשלושה חלקים הללו שמקביל לשלושת חלקי אדם קדמון [א"ק]‬
‫שהם כח"ב‪ ,‬חג"ת ונהי"ם‪ .‬ראה לעיל ד"ה כח"ב‪ .‬המילה 'שנה'‬
‫מרמזת לממד הזמן‪.‬‬
‫מה שיעשה הזמן‪ ,‬בחינת שנה‪ ,‬לא יעשה השכל –‬
‫הרב רומז לפתגם העממי שהזכיר רבי יצחק קארו בתולדות יצחק‬
‫(בראשית לז‪,‬‬

‫ה)‪" :‬שהמנחמים אומרים לאבלים מה שיעשה הזמן‬

‫יעשה השכל‪ ,‬לומר שכשיעבור זמן רב נשכח המת מן הלב"‪.‬‬
‫לדעת הרב‪ ,‬תיקון הזמן גדול מתיקון השכל‪ ,‬היינו תיקון הגוף‪,‬‬
‫פורים‪ ,‬עדיף מתיקון השכל‪ ,‬שהוא ביום הכיפורים‪.‬‬
‫עוד יש לבאר שבכוחם של תחבולות שכל אנוש לעכב את המהלך‬
‫האלוקי ההיסטורי‪ ,‬אך לא לעצור אותה בממד הזמן לגמרי‪.‬‬
‫במילים אלו הדגיש הרב את יתרון הזמן על השכל‪ ,‬והן רומזות‬
‫למחלוקת התנאים אם הגאולה תלויה בתשובה או לא‪ ,‬מחלוקת‬
‫הקשורה לפורים‪ ,‬וזה לשון הגמרא בסנהדרין (סנהדרין צז‪ ,‬ב)‪" :‬אמר‬

‫‪25‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫וגבר הפוך שורש הגבורה מתמתק בסופו על ידי‬
‫כח הפנימי‪ ,‬אור ד' דפנימיות דרב"ג גמטריא‬
‫רזי השדה‬
‫רב‪ :‬כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים‪.‬‬
‫ושמואל אמר‪ :‬דיו לאבל שיעמוד באבלו‪ .‬כתנאי‪ ,‬רבי אליעזר‬
‫אומר‪ :‬אם ישראל עושין תשובה – נגאלין‪ ,‬ואם לאו – אין נגאלין‪.‬‬
‫אמר ליה רבי יהושע‪ :‬אם אין עושין תשובה אין נגאלין? אלא‬
‫הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין‬
‫תשובה ומחזירן למוטב"‪ .‬וכן הוא רומז לגמרא להלן שם (צח‪ ,‬א)‬
‫יש ָ ּנה"‪:‬‬
‫"אנִ י הוי"ה ְ ּב ִע ָּת ּה ֲא ִח ׁ ֶ ֽ‬
‫על הפסוק המובא בסוף המאמר ֲ‬
‫"אמר רבי אלכסנדרי‪ :‬רבי יהושע בן לוי רמי‪ ,‬כתיב ‘בעתה’‪,‬‬
‫וכתיב ‘אחישנה’! זכו – אחישנה‪ ,‬לא זכו – בעתה"‪ .‬בסופה של‬
‫תקופה קבועה מראש‪ ,‬מוכרחת לבוא גאולה ושלמות לעולם‪,‬‬
‫ושום חשבון לא יעמוד בפניו‪.‬‬

‫נצחון‬
‫תכנית ה'‬
‫על תכנית‬
‫האדם‬

‫וגבר הפוך – ראשי תיבות ראש‪ ,‬בטן וגויה הם‪ :‬גב"ר‪ ,‬וסופי‬
‫תיבות שלהם הם‪ :‬שנ"ה‪ ,‬כמבואר לעיל‪.‬‬
‫השימוש בראשי תיבות בכיוון אחד וסופי תיבות בכיוון הנגדי‬
‫מסמן‪ ,‬אולי‪ ,‬שהתכנית האלוקית אינה תלויה בזמן שצועד רק‬
‫קדימה‪ ,‬והיא מוכרחת להתממש בלי קשר למעשי אדם‪.‬‬

‫מיתוק‬
‫הדין‬

‫שורש הגבורה מתמתק בסופו ע"י כח הפנימי –‬
‫הדינים הקשים מתמתקים על ידי כוח פנימי עליון של חסדים‪.‬‬
‫אור ד' דפנימיות רב”ג – אותיות רב"ג בגימטריא קטנה‬

‫‪10‬‬

‫וכולל‪ 11‬שווה כ"ו [‪ = 200+2+3‬עצם המילה רב"ג]‪ .‬כ"ו הוא‬
‫ֵשם הוי"ה‪ ,‬וזה מצביע על מיתוק הגבורות בחסדים‪ .‬כאשר אור‬
‫החסד הפשוט מאיר בכלים של ספירת הגבורה – כלי הגבורה‬

‫‪26‬‬

‫‪ 10‬בגימטרייה קטנה חישוב האותיות אינו לפי סדר עולה לכל הא"ב‪ ,‬אלא במחזור של ‪0‬‬
‫עד ‪ .9‬למעשה די להוריד את האפסים מערכי האותיות בחישוב הרגיל‪ .‬לדוגמה‪ :‬ערך‬
‫האות צ' הוא ‪ .90‬בגימטרייה קטנה יהיה ערכה ‪ .9‬הדבר שקול לגימטרייה מודולו ‪,9‬‬
‫כאשר במקום ‪ 0‬משתמשים ב‪[ 9-‬מודולו היא שיטה מתמטית‪ ,‬בה מחליפים מספרים‬
‫בשארית החלוקה במספר קבוע]‪.‬‬
‫‪ 11‬עם הכולל‪ :‬הוספת המילה עצמה כמספר אחד לערך הגימטרייה‪.‬‬

‫כ"ו‪ ,‬כל הקומה כולה‪ ,‬עושה שלום ובורא את‬
‫הכל דקרינן מהא דכתיב רע לישנא מעליא‬
‫ופעמים סתר דהסתר אסתיר אלף ש"ך‪,‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫רזי השדה‬
‫נמתקים‬

‫(ראה לקוטי התורה במדבר עמ' יט וכן במאור ושמש שמות‪ ,‬פרשת שקלים‪" :‬יש‬

‫התגלות החסדים בחדש אדר ומיתוק הגבורות בשרשן")‪.‬‬

‫כל הקומה כולה‪ ,‬עושה שלום ובורא את הכל –‬
‫'הקומה' בהקשר זה מתייחסת ל'קומת האדם'‪ ,‬הנאצל הראשון‬
‫לאחר הצמצום‪ ,‬דהיינו שיש כאן רמז לכל היקום כולו‪ ,‬החל‬
‫מהישות הרוחנית האצילית ביותר ועד הדיוטא האחרונה שבעולם‬
‫העשייה התחתון [העולם הגשמי]‪ .‬כאשר ההופעה העליונה של‬
‫שם הוי"ה מתגלה – כל המציאות נהפכת לטוב‪ ,‬ומתברר שהוא‬
‫באמת בורא הכול‪.‬‬
‫דקרינן מהא דכתיב רע לישנא מעליא – הפסוק‬

‫(ישעיה אפילו הרע‬
‫הוא טוב‬

‫מה‪ ,‬ז) מסתיים ב"ובורא רע"‪ ,‬וחז"ל (ראה ברכות יא‪ ,‬ב) שינו ללשון סגי‬
‫נהור "ובורא את הכל"‪ .‬ובעולת ראיה חלק א עמ' רלח כתב‪" :‬לפי‬
‫ההרגשה‪ ,‬חסרון האור נקרא חשך‪ …‬אבל גם הרע הגמור משלים‬
‫הוא את הטוב הכללי"‪.‬‬
‫וב' סתר דהסתר אסתיר אלף ש"ך – פעמיים מילת‬
‫'סתר' שווה לאלף [‪ ,]1000‬ואם נוסיף ש"ך [‪ ]320‬נקבל ‪.1320‬‬

‫שבירת‬
‫הכלים‬
‫מביאה‬
‫לגאולה‬

‫בתורת הקבלה דנים בש"ך ניצוצות‪ ,‬שהם הבחינה של שבעת‬
‫המלכים שמתו (ראה אוצרות חיים שער רפ״ח ניצוצין‪ ,‬כט‪ ,‬ב)‪ .‬בתמצית נסביר‬
‫כך‪ :‬בשעת בריאת העולם הוריד הקב"ה את אורו האין‪-‬סופי לתוך‬
‫הכלים [הספירות]‪ ,‬אך אלו לא יכלו להכילו‪ ,‬ונשברו‪ .‬תהליך זה‬
‫נקרא 'שבירת הכלים' או 'מיתת המלכים'‪ ,‬על פי הפסוק‬
‫ְ‬
‫־מ ֶלך ִל ְבנֵ י‬
‫"ו ֵא ֶ ּלה ַה ְּמ ָל ִכים ֲא ׁ ֶשר ָמ ְלכ ּו ְ ּב ֶא ֶרץ ֱאדוֹ ם ִל ְפנֵ י ְמ ָל ְך ֶ‬
‫לא)‪ְ :‬‬
‫(בראשית לו‪,‬‬

‫יִ שְׂ ָר ֵ ֽאל"‪ .‬כתוצאה מהשבירה התפזרו ניצוצות רבים של אור אין‬
‫סוף לתוך שברי הכלים [קליפות] כדי להחיותם‪ .‬בירור הניצוצות‬
‫הללו הוא עבודת החיים שמקרבת את הגאולה‪ .‬ישנם סוגים‬

‫‪27‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫ש"ך‬

‫נצוצין דגבורות מתמתקין‬
‫הקטן יהי לאלף‪.‬‬

‫באלף‪,‬‬

‫‪K‬‬
‫רזי השדה‬
‫שונים של ניצוצות‪ ,‬וביניהם קבוצה שנקראת ש"ך [בגימטרייה‬
‫‪ ]320‬שהרב ז"ל רומז אליהם כאן‪.‬‬
‫גמר‬
‫המתקת‬
‫הדינים‬

‫ש"ך נצוצין דגבורות מתמתקין באלף המילה‬
‫– גבורות מסמלת את מידת הדין‪ ,‬וחמש פעמים דין הם ש"ך‬
‫ניצוצין [‪ .]320=64*5‬האריז"ל כתב (אוצרות חיים ל‪ ,‬א)‪" :‬בתחילה‬

‫היו ש"ך ניצוצות בלבד שהם חמש גבורות של השם אדנ"י‬
‫('אדני' בלי האלפין)‪ ,‬וכאשר נתחברו חמשת האלפין שנותרו עמהן‪ ,‬אז‬
‫נתמתקו ונתבסמו הגבורות"‪.‬‬
‫ביאור דבריו‪ :‬הניצוצות הם דינים קשים – כמספר חמש פעמים‬
‫דין מתוך השם אדנ"י‪ ,‬וכשמחברים אליהם את חמשת האותיות‬
‫א' [אלף] שנותרו על ידי מצוות ומעשים טובים – אזי הדינים‬
‫בעולמות העליונים מתמתקין‪ .‬הרב רומז כאן להפיכת הניצוצות‬
‫של דינים וגבורות למתיקות באמצעות האלף‪.‬‬
‫החזרת‬
‫הכול‬
‫לטוב‬

‫הקטן יהיה לאלף – הרב רומז כאן לפסוק בישעיה (ס‪ ,‬כב)‪:‬‬
‫יש ָ ּנה"‪.‬‬
‫"ה ָ ּקטֹן ִ ֽי ְהיֶ ה ָל ֶא ֶלף ְו ַה ָ ּצ ִעיר ְלגוֹ י ָעצ ּום ֲאנִ י הוי"ה ְ ּב ִע ָּת ּה ֲא ִח ׁ ֶ ֽ‬
‫ַ‬
‫פסוק המתמצת את המסר העיקרי של המאמר‪ ,‬דהיינו התעלות‬
‫ישראל חזרה למקומה הטבעי בין העמים‪ ,‬וכן מרמז לקשר של‬
‫'א ֶלף'‪.‬‬
‫המילה ָ‬

‫‪28‬‬

‫ביאור מקיף‬
‫לאחר כמה קריאות של המאמר ופירושו‪ ,‬אפשר להעמיד‬
‫את תמצית המסר של המאמר על עיקרון אחד‪ ,‬והוא‪:‬‬

‫הכרח‬
‫הפיכת‬
‫הרע לטוב‬

‫הכרח הפיכת כל רע במציאות לטוב מוחלט‪.‬‬
‫ההסתר העמוק ביותר יתפזר‪ ,‬הטומאה הכי ירודה תיטהר‪ ,‬הרשע‬
‫הכי גרוע יתעלה‪ ,‬הסכנה הכי גדולה תתהפך למגן וכל הדינין‬
‫יתמתקו לחסדים‪ .‬הבירור לגבי מהותו של פורים יתרץ לנו את‬
‫השאלה מדוע אלו התובנות המתאימות בחג זה‪ ,‬וגם יישב את‬
‫התמיהה מדוע הרב שינה את סגנונו דווקא בפורים‪.‬‬
‫את מהלכי הזמן אפשר לראות בכמה אופנים‪ .‬יש אנשים‬
‫שחיים בהווה‪ ,‬יש כאלה המנסים לחזות את העתיד ויש כאלה‬

‫לימוד‬
‫היסטוריה‬
‫דרך אמונה‬

‫שמתבוננים בעבר ומנסים ללמוד ממנו על הווה ועל העתיד‪ .‬אך‬
‫יש גם כאלה שמנסים לראות את מכלול החיים כיחידה אחת שיש‬
‫בה שלבים והתקדמות‪ .‬לא לחינם איית הרב קוק זצ"ל בכתביו את‬
‫המונח היסטוריה באות ת'‪ :‬היסתוריה‪ ,‬משום שהיא נוטריקון של‬
‫ֹר־ודֹר'‬
‫'הסתר‪-‬י"ה'‪ .‬על הפסוק 'זְ כֹר יְ מוֹ ת עוֹ ָלם ִ ּבינ ּו ׁ ְשנוֹ ת דּ ָ‬

‫(דברים‬

‫לב‪ ,‬ז) כתב הרב (פנקסי הראיה‪ ,‬חלק א‪ ,‬סעיף מ)‪" :‬כשם שאנו צריכים לחפש‬
‫את צדדי הקדושה בכל המציאות כולה‪ ,‬כך אנו צריכים לחפש‬
‫אותם בכל מאורעות החיים והעובדות כולן"‪ .‬לאחר חורבן בית‬
‫ראשון‪ ,‬היהודים [וכן יתר העמים] ידעו על נבואת ירמיה אשר‬
‫"ו ָהיָ ה ִכ ְמלֹאות‬
‫ניבא שיבת ציון ובניין הבית השני (ירמיה כה‪ ,‬יב)‪ְ :‬‬
‫־ב ֶבל"‪ .‬מלכים אחדים ניסו לחשב את‬
‫ל־מ ֶל ְך ָ ּ‬
‫ׁ ִש ְב ִעים ׁ ָשנָ ה ֶא ְפקֹד ַע ֶ ֽ‬
‫הקץ ואף טעו בו ושילמו על כך בחייהם‪ .‬כגון בלשאצר‪ ,‬כשהוציא‬
‫את כלי המקדש וחגג את ניצחון בבל על ישראל‪ ,‬ובאותו הלילה‬
‫כורש מלך הפרסים לקח ממנו את מלכותו‪ .‬רבים חשבו שזרובבל‬

‫‪29‬‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫מסמל את שיבת ציון המיוחלת‪ ,‬אבל זרובבל נפטר ולא הספיק‬
‫להשלים את המלאכה‪ ,‬ולאחר מכן בתקופת אחשוורוש נעצר‬
‫הבניין לגמרי‪ ,‬ושוב שקעו היהודים בצערם ואבדה תקוותם‪ .‬על‬
‫רקע הייאוש והשלמה לגורלם המר התרחשה מגילת אסתר‪.‬‬

‫לימוד‬
‫אמונה דרך‬
‫היסטוריה‬

‫מצב רוחם העגום של היהודים הביא אותם להשתתף בעצמם‬
‫בסעודתו של אותו רשע‪ ,‬סעודה שכל מטרתה הייתה חגיגת סוף‬
‫החלום של ממלכת כוהנים וגוי קדוש‪ .‬מעולם לא הייתה שעה‬
‫קשה מזו‪ ,‬ורק כך אפשר לפרש את מעשיו הנועזים של מרדכי‪,‬‬
‫כשלא כרע ולא השתחווה‪ ,‬מעשה יהיר לכאורה שסיכן את שארית‬
‫הפליטה עד כדי השמדה טוטאלית בידי ממלכת אחשוורוש‪.‬‬
‫רצף ההפכים אשר התרחשו במגילה‪ ,‬הסעודה הנהנתנית ותחרות‬
‫היופי הוולגארית‪ ,‬הגורל אשר הפיל פור על עם ה' והיעלמו‬
‫המוחלט של שם הוי"ה מהמגילה‪ ,‬מצביעים כולם על הסתר כפול‬
‫ומכופל שקשה לראות כיצד ייהפך לטוב‪ .‬דווקא מדיוטא תחתונה‬
‫"ונַ ֲהפוֹ ְך ה ּוא ֲא ׁ ֶשר יִ ׁ ְש ְלט ּו ַה ְ ּיה ּו ִדים ֵה ָּמה‬
‫זו קרה הבלתי ייאמן ְ‬
‫יהם" (אסתר ט‪ ,‬א)‪.‬‬
‫ְ ּבשׂ ֹנְ ֵא ֶ ֽ‬

‫נצחיות‬
‫המסר של‬
‫פורים‬

‫ימי ַה ּפ ּו ִרים ָה ֵא ֶ ּלה לֹא יַ ַֽע ְבר ּו ִמ ּתוֹ ְך ַה ְ ּיה ּו ִדים ְוזִ ְכ ָרם לֹא־יָ ס ּוף‬
‫"ו ֵ‬
‫ִ‬
‫ִמ ַ ּז ְר ָ ֽעם" (שם‪ ,‬כח)‪ ,‬מלמד שאפילו אם כל המועדים יהיו בטלים‬
‫– ימי הפורים לא ייבטלו (ראה מדרש משלי ט‪ ,‬ב)‪ .‬בראייה של אלפי‬
‫שנים קל לנו להביט במהלכים של אותם הימים ולראות את‬
‫יד ה' המכוונת מאחורי הקלעים‪ ,‬אבל כאשר אדם נמצא בתוך‬
‫המערבולת של חושך וגלות‪ ,‬דרושים לו כוחות מיוחדים ואמונה‬
‫עצומה כדי להבין שמעז זה ייצא מתוק‪ .‬במגילה (טז‪ ,‬ב) אמרו‪'" :‬כי‬
‫מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב‬
‫אחיו'‪ ,‬לרוב אחיו‪ ,‬ולא לכל אחיו‪ ,‬מלמד שפירשו ממנו מקצת‬
‫סנהדרין"‪ ,‬וייתכן שבשעה שמרדכי עסק במעשיו המתגרים‪ ,‬לא‬
‫היינו מוצאים ולו חבר סנהדרין אחד שהיה מוכן לתמוך בו‪.‬‬

‫מאמר‬
‫מחופש‬

‫מאמר זה הוא בעצמו מחופש‪ ,‬והרב סגנן ועיצב את צורת כתיבתו‬
‫באופן שמשקף את ההסתר הכפול וגם כדי להבהיר את הטוב‬
‫שעתיד לצמוח ממנו‪ .‬אבל האמונה שבכל דבר‪ ,‬ואפילו השפל‬

‫‪30‬‬

‫ביותר‪ ,‬נמצא גרעין של קדושה וטהרה שמוכרח להתגלות‪,‬‬

‫מסוגלת לרומם את רוחנו ולגרום למפנה שזכינו לו בפורים‪.‬‬
‫אמונה מהפכנית זאת לא תוכל לצמוח מתוך פשטי התורה שאינם‬

‫מחצדי‬
‫חקלא‬

‫רואים תקווה בגמל‪ ,‬חזיר ועמלק‪ .‬אמונה מרעישה זו תתגלה לנגד‬
‫עינינו רק מתוך עומק סודות התורה ישירות ממקורם הנשגב‪,‬‬
‫מלווה במאמץ שכלי אישי המאפשר למסר לחדור אל תוך עומק‬
‫נשמותינו‪ .‬כך‪ ,‬בהנחיית אותם קוצרי השדה הנעלים אשר קוצרים‬
‫לנו את הפירות הסמויים מתוך שדה הקוצים נוכל להבין את‬
‫המבנה והתוכן הייחודי במאמר הזה של רבנו הראי"ה זצ"ל‪.‬‬

‫מחצדי חקלא‪.‬‬

‫‪31‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)