טי'I
חשםWו,
חוכרח ר'
*
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
י .הררי ,מ .עמנןאלי ,מ .ז .סולה,
י .לוי
מסות ומחקרים בתנ"ך
' .תקלי
לימוד תורה במחזור ב'
פרץ אלופי
חגיגת-סיוס לספר מהתג"ך
ראובן גןלדברג
הספרות הכללית בתיכון
יהודה זיו
יומן פדגוגי
החינוך העברי בתפוצות
www.daat.ac.il
הטחררוח
*
הסורים העכרים
כישראל
,
.1
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תוכן העניניס
פירוש הבבראות וסידורן לפי זמביהן
הבכורה ,הבךכה והצאן בסיפוךי יעקב
ד"ר
ד"ר
יוסף
משה
ד ייר
סיפוךי המקךא על ךקע פסיכולוגי
הררי
עמבואלי
ז.
מ.
סולה
יוסף
אחאב ו"איש אחד מבבי הבביאיס"
י.
לימוד תורה במחזור שבי )א .כיתה ו'(
פרץ
חגיגת"סיוס לספך מספךי התנ"ך
תכנית לספרות כללית בביה"ס התיכון
ךאובן
ד"ך
ההוךיס ובית"הספך
ספךות "הילדיס בךוסיה הסובייטית
מךיס
I1
לוי
ח קלי
אלופי
גולדבךג
קודיש
בתן
I
ךייטך"צדק
יומו פדגוגי )מךשימותיו של סמינךיסט(
יהודה
זוטות :א .הבעש"כ tךיש"דוכבא
בוח
ב .הצדיק שאהב לשמח ילדים
זיו
טמיך
החיניך בתפוצות
עברית בבת"ס גבוהיס לא"יהודיים בארה"ב
בית"ספר יהודי ללא יהדות
א.י.
פרו פ'
יוסיעזך
התעודה הירושלמית
ש.
"במעגלות החינוך" לאלכסנדר ח .לוין
מפעולות המחלקה לחינוך ותךבות בגולה
ד.
א.
כ" ץ
הצפובי
ג ויט יי ן
ב ן "אור
ביקירת וביבליוגרפיה
'0איוב לטור'סיגי /א .מרגליות; ס' יחזקאל לא .ווייזר /ד .הישראלי; מסכת
אבות להרב ג"ח מקוברין /אשר ווייזר; קובטרס יומי למשבה ולהלכה /א .י
זיידמן; תולדות ספרות ישראל לי .ציבברג /שלום לוין; פרקי טבן; לצ' בס"דגין
וח .לוינטון /ר .בלומגטל'שילה; מדריר ביבויוגרפי ללימוזי הטבע לצ .זגין /
א.
שלמון;
חשבון לביה"ס התיכון לע.
פלצקר /ד"ר מ .K .נהיר; אלברט
איינשטיין לפרופ' א .צ,רניאבסקי /הנ"ל ; חוקות שמים וארץ לש ,סמבורסקי
I
i
/הנ"ל; שלבים לי .בן'זאב /ד"ר יעקב מ .ונדאו ; הניתה החמישית לי .ואל.
סנד /מ,.שמואלי; נפשו של תינוק לה .הסה /א .גוזגי; רש"י מפרש התורה ל.D
גאמן /אברהם יפה; שעורים במסכת פאה להרב י .הייבמן /בנימין דה'פריס;
גליונות להדרכה ולעבודה עצמית בתלמוד לצ .דור /הב"ל .ישראל בעמים ב')א(
ליעקב לוי /א ,גוזני.
חושות םפרותירת
מסות
בחיבוך
למ.
סגל
)הקיבוץ
המאוחד( ;
מסכת
פסחים )ר.
מס( ;
תקופת
הגאונים וספרותה לש ,אסף )מוסד הרב קוק( ; ירע"עם )דביר( ; Kכסניה )עם"עובד(.
נתקבל במערכת
,
I
I
'!I
,
דפוס "אבוקה" ,בע"מ,
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
325
י .הררי /פירוש הנבואות וסידורן לםי זמניהן
.5
(1
(3
סיכום
יש להתיחס בכיבד-ראש לכתןבית שב-
ראשי ספרי-הנביאה והנביאית הבודדית ; לעיל
ראיני
מה
חשיבית
ומכריעות
המסקנות,
שהי.
סקנו מתןך הכתיבת שבראש ספר ישעיהי ,שנר.
אתה לרבים כמופרכת Iילרגל הקריאה בנביאית
נמצא כזאת גם בניגע לכתיבת שבראש ספר הו"
שע ילכתובות שבראשיהן של נבואות בידדית,
(2
את ספרי הנביאה יאת הנבואות הביד"
דית במסגרת הספר יש לקריא לפי סדר זמניהם,
את הנביאים בני תקיפה אחת ואת הנבי"
אית הבידחת ,הסמיכית זי לזו בזמניהן יש לצרף
לקביצית אחידות ,המשקפות את התקיפה ,אן
את המאירע ,במיליאם,
. 4יש לגשת אל כל אחד מספרי הנבואה
כאל קובץ נביאות ,מסודרית לפי זמניהן ,ילב-
דוק זאת לפי תוכן הנביאות ,שהוא הרא המכריע.
כך ,למשל ,מוכיח תכנן של הנבואית על העמים
)ישעיהי ,יג-גג( ,שהן באן במקים זה לא לפי
זמניהן ,אלא לפי עניניהן כנבואית על העמים.
ילאור קביעת זמניהן של הנביאות הבו-
(5
כי רק אז נוכל להבין כל נביא מתוך דברי קיד-
דדות יש להתאמץ לחשיף את הקשרים שביניהן
נזיו ,וכל נביאה מתוך דברי הנביאית ,הקודמית
יבין ה.מציאזת ההיסטורית המתאימה בישראל
לה,
יבעמים,
יHר כושה עמבואלי
הבכורה ,הברכה והצאן בסיפררי יעקב
)לבעית המוסר התנבי(
.1פרשת יעקב
פרשת יעקב היא המסיבכת והפריבלימטית
בייתר בין סיפירי האבית ,יקלעים כבדי-משקל
נירו לתיכה ע"י אנשי מדע מסיגים שינים,
מטרה ראשינה להתקפה שימשה בעית הבכורה.
זו מעניקה לבכיר לא רק פי-שנים בחליקת הירי-
שה )דברים כא ,(17/אלא גם זכייית יתר בימי
חיי האב .הבן הבכיר שילט במשפחה ומכריע
בשאלית משפחתיית .בעת נשראי האחות היא
ראש המדברים ,כדיגמת לבן המיפיע לפני בתראל
אביו
כשמדיבר
הוא
ברבקה
אחותי
)בראשית
כד ,(55,50/זכייות אלה ריצה יעקב להשיג בניגיד
לחוק .היא מנצל הזדמנות ניחה ,כשאחיי הגדול
חוזר מן השדה עיף ורעב ,ארלי אחרי ציד מסיכן,
ואינו כוסוגל לשיקיל
דעת מתין,
את שאלת הברכה )שם כז( .בהידע לרבקה ,שיצחק
עימד
לברך את עשו ,היא מטכסת עצה איך
למניע זאת .יצחק הסגי"נהיר חישבאת יעקב
המחיפש בבגדי עשי לבנו הגדול ומברכי ,בניגיד
לרצינו .מה יריד הוא הרקע המיסרי של אותה
חברה המשתעשעת במקרא סיפירים כאלה ! -
טיענת הקטיגיריה,
דיגמא:ית אין-ספור
מביאים
המקטרגים ממקורות עמים פרימיטיביים "אחרים,
כדי להראות ,שהרמה המיסרית של סיפוריהם
אינה שונה במהיתם מסיפירי התירה ,כל חברה
פרימיטיבית מצטיינת בין השארגם בכך ,שהיא
ניתנת לחלש ,לקטן ,להכות את החזק ,או הגדיל,
במעשה ערמה,
מביאי לידי
בהתקפה זי מתכוינים לפגיע בצפור נפשה של
ויתור על זכויותיי כבכור תמירת דבר של מה"בכך
האומה ,אם ברכה שהוצאה במרמה משפיעה על
)כו .(34-29/רק לאחר זמן יתחרט עשי על מעשהי
נוקבלה יקובעת אותן לאבי השבטים ,הרי כל
שרשרת
הנמהר )שם כז.(36/
ההתקפה גדולה עיד ייתר ,כשניגשים לנתח
ההתפתחויות,
המובילה
עד
לרעירן
הבחירה mמייסדת על ההבטחית ,שביתנן בואח
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
326
כזy .מנואלי /הבכורת ,הברכה והצאן בסיפוךי יעקב
האלהים לאבי השבטים -בשקר יסידן 1מהר
בשאלת"יסרד
הפונטציאל המוסרי של העם ישל אלהיי גם יחד
לקראת תפיסת התררה תרד עירז באמז וקפדבי
המצדיק הכתמת אבי-האומה בהתנהגות כזאת ?!
של הטכסט.
מכאן מקור לקיטרוג אנטישמי I
של
זר
היתחת.
עליU
לחתור
.2בטיה הבכורה )בואש' כה.(34"19/
גם פרשת חייו של יעקב אצל לבן אינה .נקיה
כאן מתחיל מאבק האחים על הבכררה .רבקה
מדופי .לכאורה מבקש יעקב אד שכר מרעט :
לחלק את עדרי לבן לשני מחנות ,למנומר ילבלתי.
מרגישה ,שאיז זה הרירן טבעי ,רהרלכת לדרוש
מנומר .כל המבומרים שיולדו אחר"כד במחנה
את ד' ,אונקלוס :
לפי ה"
הבלתי"מנימר יהיו ליעקב ,והשאר -ללבן .זה
רשב"ם -מאת הנביאים שבאותו הדרר ,לפי
הלכה לבקש עצה ;
יהיה שכרו )שם ל .(32/לבן מסכים ,אבל יעקב
אבן-עזרא ראברבנל -מאת אברהם שעייין היה
משתמש בטכסיס מסייים ,והידית לו מרבה הצאן
בחיים .בתשרבה נאמר לה ,כי תארמים בבטנה יהם
מלחמה ממרשכת תהיה בין
להמליט ולדית בעלי צבעים כאלה ,שלבן הוציא
אברת שני עמים ;
בקפדנות מתוד עדריו ,ובכן -שוב מעשה ערמה.
שניהם ,פעם יתגבר זה ופעם זה ,אבל הנצחון
יכולים
דבר זה לא באמר במפורש ,כי
אמנם
גם
המקטרגים
אינם
עצמם
הסרפ'י למי ?
לשלול מספר בראשית את גדולתו המוסרית ,אבל
המליס האחרונרת "ררב יעבד צעיר" סתומות הן
סיפורי יעקב מהווים כאן שכבה מיוחדת ,המשקפ'ת
ע"י חסרוז המלה "את" אין
)אברבנל ,קסיטו :
.מצב קדום של האומה ,בו טרם פותח הרגש המו-
לדעת מי הוא הבושא ומי הוא המישא ,במשפט.
סרי הנבואי ,טרם התפתחה ההתקוממות הנבואית
אפשר להביח ,ש"רב" הוא הנושא ואז הכורנה
על כל עוול ,ויהא עושהי אשר יהיה .ערבוב זה
היא שהגדול יכנע לצעיר ,אבל מבחינה סינטכטית
של תקופות והשקפות מתפרש על ידי חליקת
ידר
אפשר להתחיל את המשפט במושא )כגון :
המקורות ,שיטה שבה מצאו תרופה לכל הבעיות,
פרש
הקושיות והסתירות .הספר הורכב מתעודות שונות
הפוכה .פתרון החידה הזאת הוא הרקע שעליו
והעורד לא הרגיש בשוני שבהן ,ואם הרגיש -
נרקמת רקמת סיפורי יעקב ,עד שתתבהר האמת
לא עלה בידו לאחדן אחדות אורגאבית .מי שכתב
צר,
איכה
א/ס (Iואז
כוונת התשובה -
מי הוא המנצח במא:ב.ק ממושד זה.
"צדק צדק תרדף" )דברים טז/ס (2לא יסכים
בעוד שאצל עשו לא ניתן תסבר לשמו ,הבה
בשום-פנים להתפתחות המאורעות המסופרת לנו
נקרא השני "יעקב" ,הואיל ואחז בעקב אחיו.
בסיפורי יעקב ,ומי שהכריז "לפני עור לא תתן
זאת היא מחאתו האילמת הראשונה של יעקב ;
מכשול" )ויקרא יט (14/לא ירשה לאבי-האומה
אני צריד להירת הראשרן,
לבצל את עורוני של אביי הזקן )השוה גונ'!iל :
הקדימבי .על זכרתי לא אוותר .בכוח אעכבנר .(1
שריפטן רס אלטןטסטאמנטס ,1עמ' .(207
ככה מבין גם הושע את השם יעקב )בבטן עקב
כדי להבין את סיפורי יעקב עלינו לבדיק
את אחיר) .יב .(4/מבחינה גינרקולוגית -כל זה
די
ולא הוא 1לאבצדק
את הטכסט בדיקה אוביקטיבית ללא משוא-פגיס.
כלתי"אפשרי ,אכל אין לזה השפעה על התפתחרת
למן הולדת
הענינים .אחרי תאור >!!פיים השונה )שם כה,כז(,
התאומים ועד יומי האחרון )כה ,יט-נ( ,תחת עין
אגר רואים נסירן שני של יעקב לזכרת בבכררה ;
עלינו להעמיד
את ספורי יעקב,
הבקירת ולבדוק ,אם יש בהם סטיה מן הדרישה
משים כד אין פסרק כ"ט מתחילב"ויהי הירם"
המוסרית הנבואית ,אם לא .יאם ביוכח שכן הדבר,
כרגיל במקרים כאלה ,כי זהר "המשד ישר של
מתיחסת התורה
הספור על הרלדת האחים .עשו מתיחס אל הבכורה
לסטיה הזאת ? אם היא עוברת עליה בשתיקה ,או
בבוז ,זה מרדגש בשורה שלמה של פעלים "ויאכל
תהיה
שאלתבו
מתלבטת
השניה,
בהסברתה ?
איד
סולחת ליעקב
רישת ויקם רילד" )שם כה .(34/המלים האחרונרת
בחירה ,או מעמידה אותי למשפט ודורשת ממני
של הפרק הן או חרות"דעת התורה על התנהגרתו
בדרד חייי של יעקב רבת
)רש"י( ,או המשד התנהגרתו של עשו .את יחס
החתחתים mמעקשים ,תגלה התירה את דעתה
תבח שלי אלית גילה לא רק בצררת האכילה ,אלא
את עלבון הצדק
?
אם היא
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
327
מ .עמנואלי Iר,בכורה ,הכרנה והצאו כסיפורי יעקכ
גם במלים שהשמיע לפבי-כן " :למה זה לי בכו"
בכודד ,עשיתי כאשד דבדת אלי ,קוס בא שבה
משמעות המלים "ןיבז עשו את
ו כלה מצידי ,בעבוד תבדכני נפשך" .כל הנסיו"
ה בבזרה" .אין התררה משמיעה לע"ע שום בקודת
נות הבאים לטהד את יעקב איו בכmם לשחדדו מו
רה" (2.זרהי
על הנעשה כאן ,את דעתה היא תחווה אחר-כך.
.3מאבק האחים טל הכרכה )פדק כז(.
עיני יצחק כהר ,הזאחזשב שהגיע קצן ,ורוצה
האשמה הכבדה ,שאכן חטא 1נסיונו של דש"י :
"אנכי המביא לד ועשו הוא בכודד" ,אינו משכנע
לאוד המלים הסמוכות "עשיתי כאשד דבדת אלי".
אין כל טעם ראיו כל צודד לכסות מה שמגלה
לברד את עשר בנו הגדזל )אןר החיים :כדי להח-
התודה " :בי הקדה ד' אלהיד לפני" ) .(20יעקב
זירו למוטב( .איו ההודים משתמשים בשם בכרד
ודבקה משוכבעים ,שהצדק אתם ,שהבדכה שייכת
נפנותם אל בניהם ,עשן הוא הבן הגדול ויעקב
ליעקב ,אד כלום מותד להם להגיע למטדתם
הבו הקטן ) ,(15,1ופ'סוק טז( משמע שעדיין איו
באמצעים אלה ,שד mהיהדות סולדת מהם ?
החלטה בשאלת הנכררה ,דק האחים משתמשים
בשם זה ) .(32,19השדה הפסרקים עשר נקרא בנר
התודה לא תתו לנן הדבה לחכןת לתגובה.
הופעתו של עשו נקיה מדופי .בפדק כה הוא
) ,(1יעקב -בנה ) .(5יצחק אינר מגלה לרבקה
מתואד כקל-דעת ,שאין להטיל עליו משימה
את כררנתר לברד את עשר ,ורק במקרה נרדע לה
בפדקבו בתונה אהדת התודה כולה
אחדאית ;
על כד ) .(5היא אינה מסכימה לדעתר .ע"י נשואי
לעשו .הרא -הקדבן ,והתודה משתתפת בצעדו.
עשר עם בנרת חת ) .(46הראה עשן שאינן תרפס
כשמשתמשת דבקה בבגדיו כדי להלביש את
את מעמדה המיוחך של המשפחה הזאת .לעומת
יעקב ,מדגישה התודה את עלבונו של עשו "ותקח
זה יעקב הזא הראוי לקבלת הברכהm .יא מחליטה
דבקה את בגדי עשו בנה הגדול ) ,(15בנה- ,
פאסיבי
ובכל זאת …1הופעתו לפני אבין מנומסת מאד :
כל הזמן "לאשר אני מצוה ארתד" ) ,(8היא אפילן
יקום אבי ויאכל מציד בנו (31) ,לעומת זבדי
זערשה
)פ'סרקים
,10-7
.(17-13
יעקב
מלנישתו )I$ .(15פיינית מאד היא השיחה המת"
יעקב :
בהלת ניו האב רביו הבן .היא מזבירה לנן דיאלוג
פעמים ביתבת לעשן דשות הדבוד כדי להתגבד
קןם-בא שבה ראכלה מצידי ) .(19אדבע
דרמה ,כשיצחק האב ילד היה) ,כבן .(7אז כששאל
על יאדשו :ויאמד לאביו בדכני ) ,(34ויאמד הכי
יצחק "אבי" עבה לו אברהם "הנני ,בבי" .עכשו
(1קדא שמו ) ,(36ויאמד הלא אצלת לי בדכה
כשפזנים אליר בקריאה דומה הרא שואל "מי אתה,
) .(36הראיל ויצחק שתק ,משום כד ,עוד פעם,
מותר לנו
ויאמד .ויאמד עשו אל אביו ) .(38לא קטו מספד
להיתפס למחשבה צדדית ,המסותרת בין השיטין:
האנשים בתנ"ד הצועקים מכאב ,אבל תאןד צעד
בני" ).(18
מחרץ לתחום
המסרפר
"אנכי עשו
כזה ניתן רק לעשו " :ויצעק צעקה גדלה ומדה
ער מאר" ) ,(34ואח"ב שוב "ןישא קזלו ויבד"
עדיין צריד אתה לשאל ,מי הוא בנד האמתי ?
והנה הגענר לפסוק המכריע ): (19
) .(38התורה היא המשתתפת בצערו הגדול .מענייו,
(1קסוטו
)תורת
שהבקורת הראשובה על מעשהן של יעקב באה
התעוזות (10
(2אבן עזרא מסביד את ויתורו שו עשו על זכויות
רוקא מפיז של יצחק "בא אחיד במרמה" ).(35
והפסיז את הוז אביו.
אמנם אונקלוס מתרגם בחוכמא )השוה גם ספד
ודאיה לכן -חיבתו לעשו .אילו היה בבית אוכל בשפע,
הירבלות כן,יג( אבל זה בובע מהטברבציה לטהר
וא היה יצחק מערין כ"כ את הציז ,שהיה עשו מספק לו.
את יעקב מכל אשמה .בהזדמבות זו מגלה לבן
שעשה אבדהם לאליעזד ,מפני שחסדו לה האמצעים לכן.
. (1הכי" לשון תימה :שמא 'כן נקרא שמו .יעקב"
הככודה,
הואיל ווצחק התדושש
דבקה איבה מציידת את בבה לפני נסיעתו הארוכה ,כמו
לן'נא אל הצאן .יתכו,
ע"ש סופו' שהוא עתיד לעקבני )רש"י( .אחדת ספודנן :
שנשאד לו מעט מקנה ,או שכחבתה היתה ,שילן אל
וכי משום"כן מוכדח הוא ורמות ,משום שאז ניתן לו
המקום ,ששם הצאן נמכרות' הרמכ"ן מתפלמס אתו ומסיים
השם
וכן
"זבדים אלה הם זבדי שחוק".
אונק'וס :
רבקה אמנם אומרת ליעקב :
יעקב ?
www.daat.ac.il
)שמא
יאות :
גדים(.
ת"י I
אבן
עזחג :
בקושסא.
באמת :
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
328
מ .עמגואלי /הבכורה ,הברכה והצאן בסיםורי יעקב
עשו צער על קלות-דעתו ,שבגללה הפסיד את
מהר
זכותו לבכורה.
כמו שהבטיחה לר אמו בשעת הפרידה "וישבת עמו
בעיניו כימים אחדים" ),(20
"ריהיו
ממש
לאחר מעשה מסתתר יעקב ,מפחד או מבושה
ימים אחדים" )כז ,(47/הגם שהתכוונה לדבר-מה
)הרמב"ן . :משום כך "ותשלח ותקרא ליעקב" ).(42
"ויהי
אחר .רהנה הגענו לפסוק המכריע ): (25
מכירה היא יפה את אופיו של בנה הגדול ,הנוח
בבקר ,והנה היא לאה .ריאמר אל לבן Iמה זאת
באופיו.
עשית לי ,הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני.II
חוששת היא לשכול שניהם ביום אחד ) .(45אין
"למה רמי-
לשכוח
ולסלוח.
גם זה צד
סימפאתי
תוך התרגשרת עצומה הרא שראל I
הכונה ,שיתנפלו זה על זה ושניהם יהרגו ,כי
תני" ן Iכרמאי נהגת עמי ן "מה זאת עשית לי" ן
יעקב אינו האיש לכך ,אלא ,חוששת היא שעשו
כנה התרגשותו ראמתיים ייסוריר .בגלל רחל האהו"
יצטרך לברוח מפני גואלי הדם ,לאחר שיבצע
בה סבל שבע שנים קשרת ,רהנה כשקיוה להגיע
את זממו )רשכ"ם ,והשוה מקרה דומה בשמראל
למטרתו המקווה ,ראה לחרדת נפשו ,שמטרתו
כ .ין .(5 ,לאחר מה שעשתה ,נכמרו רחמיה על
ממנו והלאה .לא איש זר רימה באופן אכזרי
עשו ,ולפיכך "עשו בנה הגדול" ).(42
כ"כ ,אלא דרדו-חרתנו .יעקב לא תפס כלל שאשמה
.4ררך הברורים -ההזרככות -התשובה.
דרמה לזו שהרא מטיח כלפי חותנר ,הרטחה פעם
כלפיו ,רלא ע"י זר אלא ע"י אביו :
בא אחיך
יעקב נידוו לגלות .מחמת המהירות שבבריחה
במרמה )כז .(35/לא חשב יעקב אז ,שבעטיו נשאר
והסודיות שבה ,הוא עוזב את בית אביו בלי מלוים
מישהו אחר אכול יאוש וצער .ההוא צעק אז
ובלי הציוד הדרוש לדרך כה ארוכה .עצום הוא
"צעקה גדולה ומרה עד מאד" )כז .(34/אותה
המרחק כשביל הולך רגל מבאר-שבע לחרן .ארבע
צעקה לא הגיע לאזניו .והנה הוא טועם עתה
פעמים נזכרת פדן-ארם ,ללמדך מה גדולה ומסו"
טעמו של אותו צער ; הנה הוא עומד שבור מרשפל
כנת המשימה :קום לך פדנה ארם )כח ,(2/וילך
ומרומה) .השוה :יעקב אל לבן :מה זאת "עשית
פדנה ארם ) (5ושלח אתו פדנה ארם ) ,(6וילך
לי" ן Iרבקה ליעקכ :ושכח את אשר "עשית לו.II
פדנה ארם ) .(7ליצחק נותנת רבקה טעם מיוחד
כז .(44/תשובתו של לבן שקטה וקרירה Iעלינו
ליציאתו )כז .(46/בשים לב לעברו הוא )כה,(4
לקרא פסוק 26בהטעמה רבה :לאי ע ש ה כ ן
היא בטוחה ,שיצחק יסכים לתכניתה .מצויד אך
ב מ ק ו מ נ ו לתת הצע ירה ל פ ניה כ כיר ה.
ורק בברכת אביו ,עוזכ יעקב את באד שבע ,ללכת
לבית אחי אמו .הפסוקים כח 10/רכט 1/מוסרים
(1פגישת האהובים ע"י הבאר היא כלילת החך והיופי.
אותר התוכן ,אבל ההבדל ביניהם ניכר Iבראשון
שפעת
מורגש צער הפרידה ופחד מפני הבאות I
ויצא…
הסיפור
אמנות
התנכית
מבליטה
את
כאך
כל
גוניה .בהרגיש יעקב שהגיע למטרה' רוצה הוא להיודע
וילך Iהשני שופע צכ-ר mמרומם Iלאחר מה
משהו מפי הרועים ע' בית לבך' אבל הם עייפים מעמ,
שהובטח לו בחלום ,נשתנתה הרגשתו .רש"י I
היוס
תשובותיהם
משנתבשר בשורה טובה שהובטח כשמירה ,נשא
קצרות מאד .על שאלתו הראשונה הם עוגים :
לכו את רגליו ונעשה קל ללכת(1.
אגחנו" ) ,(4ע' השניה "ידענו" ,(5) ,על השלישית -
ואיגס
להוטיס
להיכנס
אתו
בשקחה.
..מחרך
בהפגשו עם רחל הרא מתפרץ בבכי .זוהי
"שלום" ,(6) ,ברצותם להפטר מטרדו של זה' הם כווסיפים,
בוראי אותה צעירה שעליה דיבר אבא ברגעי
לפ המדרש ,ברצוני 'הרבות בשאלות ?
הבה רחל בתו
הפרידה )כח I (2/ואפשר השוה עצמו לאליעזר :
באה עם הצאך .(6) ,אתה תוכ' 'דבר כאות נפשי .בשם
באיזה צורה עלובה מופיע הוא עכשיו לפני רחל
שלפנרכן
)רש"י( .לפי הרמב"ן יצאה רחל הקטנה עם הצאן
מתקרבת ,רוצה הוא להפטר מהס .לשס מה אתס יושביס
בקש
את קרבתם ,כי עבשו,
בשמעו שרחל
רלא לאה הגדולה ,כי השמש היתה מזיקה לעיניה
בטל ? השקו הצאך ,ולכו )מכאן(' רעו ! והפעם בשמעס
)כט (17/יעקב יודע ,שלאה היא הבת
ארוכה.
הרכות
הגדולה,
אבל
ארהכ
הוא
את
הקטנה
דוקא.
בשלה הרא עובד שכע שנים .השנים חולפות
שאלה
הסצינה
הגיונית,
של
הם
הרועיס,
מזכים
כל
מתאימה לםגישת הנאהבים.
www.daat.ac.il
אותו
עיקרה
כתשוכר.
כאה ליצור אוירה
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
329
מ .עכזנואלי /הבכורה ,הברכה והצאן כbיפורי יעקב
מקובל הוא .במקומכם ,שהצעיר ייתחפש
תקבע השוואת תכנן .הראשונה הגיתגת ?יע;iנ
ויופיע כבכור ,כדי לרשת זכויותיו .אבל אצלי,
המתחפש ,בפרק כז ,מדברת על עושר זtרצי ואל
אולי
בבית לבן ,אין גימוסים כאלה …לאה היאהבכירה ;
שלטון כדיגי :מטל השמים ומשמני הארץ ורב
זכותה היא להגשא ראשוגה ,וזכותה זו לא תקופח.
דגן ותירש ,יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה
בפיו .שתיקה כהודאה דמיא.
גביר לאחיך וישתחוו לך בגי אמך) ,כז.(29-28/
)I$פייני מאר הדבר ,שאיז יעקב עוגה לן .<, Iמה
לעומת זה הברכה הגיתגת ליעקב האמתי ,בפרק
פ'שעי ,מה חטאתי" כדרד שיענה לן אחר כך )הש-
כח ,דנה בדברים אחרים לגמרי .אלה הן ברכות,
שרה לא .(36/פה עוגה התורה על השאלה שהצגגו
שגיתנו לאברהם ושהועברו ממנו ליצחק ,ועתה הן
ויעקב,
אין
מענה
לעיל .פרק כט הוא השלמה לפרק כז .שם גלחמים
עוברות ליעקב .תמצית הברכות
שני אחים על ברכת האב ,פה נלחמות שתי אחיןת
עתיד העם והארץ Iהעם יפדה וירבה ) (3והארץ
על אהבת הבעל .גם פה וגם שם החוק הוא לצד
תהיה גחלתו לעולמים ) .(4מכל זה אין זכר בפרק
הבכור ,אבל מול חוק זה עומדות סגולותיהם
כז .יצחק מסכם בשתי מלים את תכגן של כל
הללו הן -
הנפשיות של הצעירים .ב.מקרה נרלדו עשו ולאה
ההתגלויות "ברכת אבדהם" ) .(4ברכה זו הוא
"Iאשונים ,אבל החיים החליטו אחרת .יעקב הוא
מעניק לו תוך הכרה ברורה ורצון מוחלט .כאן
יורשו הרוחני של יצחק ורחל היא האשה האהובה.
{ ין צר iבתיווכה של רבקה .ברכה אחרוגה זו
עכשיו עלינן לברר מהוטיב הברכה שעליה
היא שקבעה מקומו של האב השלישי .בזה לא
נלחמו שני האחים ,האם ברכה זה שהוצאה במרמה
היא היא שקבעה סופית גת האב השלישי מאבות
שאלה
האומה ?
זו
קשורה
קשר
היו כלל חלוקי דעות בין ההורים .לא המקריות
שבלידה
הכריעה
כאן ,אלא
סגולות
אישיות
בלתי"נפרד
נעלות ,הכנה נפשית ,הבגת מעמדה המיוחד של
בשאלה אחרת ,והיא ש tלת יסוד ביהדות Iאיד
משפחה גבחרת זו .אלה הם הגוך'מיס שהכריעי
להתאים את דרישת המוסר הנבואי לרקע מפוקפק
לטובת יעקב .על הכרעה זו ,וא גאבק עשו כלל.
זה של ברכת יצחק ? מה חשיבות לכרכה שהרצאה
על ידי גישואיו עם בגות חת הראה עשו ,שאין
לא
ברצוגו להטיל על עצמו חומרות המשפחה הזאת.
במרמה ?
המוציא
ברכה
מאת
סגי-נהור,
רק את כנודו חלל ,אלא גם את כבוד האלהןת
לא רבקה ,אלא עשו הוא שסייע בזה ליעקב.
מישחק ההתחפשות וI.זל יעקב ,שבו ע ביזמתה
שנשמה קשורה הברכה הזאת.
עלינו להשוות את תיכן הברכות המוצגות
יtז 'lרבקה ,היה מכוון לשגות נזעמדה החוקי של
לפגיגו בפרקי כז -כח ,ולגתחן מבחינה סגנוגית
הבכודה .עשו גולד ראשון ומשום כד הוא הבכור.
ועגיגית .הבהרת השוגי שביגיהן תברר לגו גם את
עובדה זו אין
זכות
הנעיה השגיה ,את בעית המוסר .פעמיים מברד
הבכורה .ז ותה אפשר ,בתנאים מסזיימים ,להעביר
אבל
לשנות.
בפרק כז ,את יעקב ואת עשה בפ.רק כח
מאחד
למשנהן.
דק את יעקב .שתי הברכות גבדלות זן מזו
לאחר
שחטא) ,לה (22/הועברה הבכורה ממנו
הבדל יסודי .קודם-כל ,מבחינת הסגנון .בפרק
ליוסף .כד אגו קוראים בדברי הימים א ,ה: I/
כז מופיעים על יד השמות הפרטיים יצחק ,רבקה,
"ובני ראובן ,בכור ישדאל – ,כי הוא הבכור,
עשן ,יעקב גם ניגריי קרבה משפחתיים כגוו אב,
ובחללו יצועי אביו גתנה נכורתו לבגי יוסף נן
יצחק :
בכור
משהו
אחר הוא
יעקב הוא ראובן
אם ,בן ,אח .המלה אבי חוזרת 7פעמים ,אביך ,3
ישדאל,
אכיו ,9בגי ; 13עשו בגו ) ,(5עשו בנן הגדול
הבכורה הועבדה מראובז ליוסף ,אע"פ שזה הא-
) ,(1עשו בנה הגדול) ,(42,15יעקב בנה ) ,(6יעקב
חרון לא היה הבכור .לככורה עדך ממשי רב .בחיי
בגההקטן ) .(42,15לא כן פרק כח .ציוגי משפחה
ה .ב ,הבכור הוא דאשהמדכרים במשפחה ,אחרי
אלה כמעט שאיגם כאן .ויקרא יצחק אל יעקב
נוותו הזא מקבל פי-שגים בחלוקת הירושה .יצחק
) (1וישלח יצחק את יעקב (5) ,וירא עשן כי נרך
ארהב את עשו ורוצה להעניק לו זכויות אלו .רבקה
רלא
להתיחס
לבכורה" .זאת אוגזרת :
יצחק את יעקב ) .(6שיגויי סגנוז אלה מראים
חושבת אחרת .היא איגה יכןלה להסכים ,שבעגי"
על כוונות שוברת .את השןגי העביני שביגיהן
גים כזשפ,חתיים יהיה עשן המכריע .חוששת היא
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
330
מ .עמנואלי /הבכורה ,הברכה והצאן בסיכוורי יעקב
שעם מות יצחק יתנשא עשו רישליט רצרנו על
יהי כדבריך" ) .(34לבן מרחיק עדר אחד מרעהו
חיי המשפחה .פעם ויתר עשו על הבכורה ,רכש-
מרחק של שלשה ימים ,במחנהו של יעקב אין
יפסיד עכשו את ברכת הפרדה ,שרב לא תעזור
עז נקודה וטלואה זאין כבש חום .מקרה נדיר
לו כל חרטה .וית ר iיהיה מוחלט .זהו הציר
שעליו מסתובב כל המתרחש בפרק כז Iיחסים
יהיה אם יוולדו שם בעלי צבעים כאלה .אבל
יעקב
הדדיים בין האחים ,עושר ארצי רשלטזן בעתיד.
ממליטות
אמנם זכויות הבכררה אינן נזכררת כאן כלל כי
משתמש בתכסיס,
והתוצאה היא ,שהצאן
בשפע ולדות
דוקא.
גם
בעלי
בפרשה זו נוטים
צבעים
לרארת רמאות מצד
הן מובגות מאליהן ,במקומן מרדגשת כאן חשי-
יעקב .לבן הררעה המנוסה והזהיר נופל בפח,
בות השלטרן בעתיד .זכויות יתר ,שמעניק האב
שטמן לו חתנו הצעיר .אבל אין כל יסרד לה-
לבנו לפני מותו ,יעמדו לו גם לדורות הבאים.
אשמה הזאת .את מעשיו לא החליט יעקב במעטה
מסמל
סודיות .בגלרי עשה מה שעשה .רמה שעשו וועי
בעתיד -בעשרר
יעקב ,ברדאי ידעו ררעי לבן רגם לבן בעצמר.
ובנצחרנרתיו על העמים השכנים) .בעקבות בנר
והן תרפסרת
מעמד
מעמדו
מכובד
זה,
המכרבד
שררכש
של
עמו
עכשיר
הבן,
שם מקום חשוב ;
יעקב ,בראשית .(560-577
לבן
דו-פרצרפי,
מדבר
אבל ,בעניני רכוש; שמירתו
רהגדלתו ,הם ריאליסטיים ,מאד .שרם ררעה לא
.5יעקב ולבן )הפרקים ל -לא(
ערמרמי,
בחיי הררעים ישנן אמונות טפלות
בצורה
המשתמעת לשתי פנים .מתשרברתיו המקוטערת
אין לרדת לסרף דעתו .עם הופעתו הראשרנה
ישתמש ,בשעת הכרעה ,באמצעי כה טפ'ל רחסר
השפעה כמקלרת מקולפים .אין למקלות כאלה
שרם
השפעה על הפררצס
הפיסיולוגי הקשרר
בהמלטת רלדרת .ניסו לבדוק את טכסיסו של
לפניגר ,כבר אנו שרמעים את תשובתו הסתרמה,
יעקב ,העמידו מקלות מנומרים ,כדי לקבל ולדות
אך עצמי
רלא יצא כלום .הערבים
שהרא נותן ליעקב .השרה כט: 14/
רבשרי אתה ,ז"א ביתי פתוח לפ'ניך .ובכן ן אבל
הסיום
היום
חסר.
האהרבה ,הזא מחליט לחזרר לביתו .ברצרנר לקיים
הנדר,
שנדר
משתמשים
איך
לאחר שנולד ליעקב הבן הראשרן מאשתר
את
מנומרים או חומים,
בצאתו
מבית
אביר :
רשבתי
הגיע
למצב
נקדים וטלאים" ן
את
בשטיחים
צבעוניים.
ש;,ותלדנה הצאן
עקדים
איך להבין את הצלחתו של
התשרבה
על כך
עלינו
לחפש
יעקב
ן
בפרק
הנא .שם מספר יעקב לרחל וללאה חלרם,
בשלום אל בית אבי )כח .(21jהגיעאיפא הזמן
שחלם "ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום ,יעקב !
לעשרת לביתר .עד עכשיו עבד כררעה בבית
ואמר הנני .ריאמר שא נא עיניך וראה כל הע-
חותנו בלי חרזה מפררש ,מעתה צריך לשנרת
תודים העולים על הצאן עקדים נקדים וברדים,
את פני הדברים .יעקב מציע ללבן חרזה ,לחלק
כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך )לא,יב(.
את עדרי לבן לשגי חלקים ,לחלק אחד יעברר
כאן
מונח הפתרון להצלחת תכסיסו .האלהים
כל בעלי הצבעים ולחלק השני הבלתי-מנומרים.
הראה ליעקב בחלרם הלילה את ,מישחק הצבעים,
לאחר ההמלטה יחרלק שרב החלק השני ,המנו-
ובהתאם לכך פעל .אין לראות בזה שתי הסברות
מרים ליעקב והחלקים ללבן .מהיכן יולדר כל
דתית
נפרדות
המנומרים הללו מחלק זה של העדר ן אין זה
בפרק
מענינו של לבן .התכנית המרצעת ,הריהי כולה
הסופית
אחת
לא ;
חילרנית
שלמות
מרפיעה
בפ'רק
ל
אחת לפגינו,
מסבה
מרצדקת
ואחת
שהסברתה
בפרק
הבא.
לטובתו של לבן ,בכל זאת מאמין יעקב ששכרר
כשיעקב ,בהשפעת החלום ,נרעץ מקלרתיו כרה-
יהיה גדרל ,כי צדקתו וישרו בעבודה -יעשו
טים ,הרי זו רק פערלה חיצרנית ,שבשדם פגים
להצלחתו "רענתה בי צדקתי בירם מחר" ),(33
לא היא המביאה לתוצארת המפליאות ,היא רק
כשם שעד עכשיו גרמו להצלחתרשל לבן .לבן,
ממחישה לנו את רצון האלהים כפי שנתגלה
החושב את תכניתו של יעקב כבלתי מציאותית,
לו בחלום .כשמשה או אהרון מרימים את המטה,
מאחל לו בזלזרל הצלחה במישחק מסרכן זה " :לו
או את ידם ,הרי לא המטה או היד -לפי
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
331
מ)' .מנראלי /הככררך" הבובה וד oררי י
תפיסת הזורה -הופכים מים לדם אי אןר
אם על בנים )לב (IZ/והוא מתפלל את liפי;:תו
לחושך .לא העץ הנזרק למים מרים הופכם למי
הנפלאה ) (13-10היכן התשובה על תפילה זו ?
הדברים
השעה ד' אל תפילתו ,או לא ? אולי צדק בחששו
המופלאים האלה .והיא גם שגרמה שצאנו של
"קטנתי נזכל החסדים ומכל האמת" ומשום כך
לבן ילדו עקדים נקדים טליאים וחומים .יעקב
נסתרה
עם
שם מבטחו בד' .צדקתו תענה בו .הנימוק היא
האיש עלינן למצא את התשובה המבוקשת(1 .
יד
שתיה.
היא,
ד'
את
שביצעה
מוסרי מקראי " :כי ראיתי את כל אשר לבן עשה
לך"
סמוי
)לא .(12/הריעים ,שהקשר הפנימי
מאת
דרכן
ד' ?
במאבק
המסתורי
תשובתן נתקבלה .אלהים חש לעזרתו ,אבל
העזרה
לן
שנתנה
במינה.
מיוחדת
הדו"קרב
המניע
בין שני האחים לא יסתיים בנצחון מכריע של
העיקרי ,אבל בשביל יעקב הם פעולה חיצינית
כאן.
מעיניהם,
גרידא.
רואים
לבן,
כמובן
כרועה
במקלית
מנוסה,
את
ביטל בלבן את
כוחות
יעקב.
לא יופעלו
על"טבעיים
שום מלאך לא ירד ממרומים כדי להכות את
מאמציו של יעקב .אחרת לא היה נמנע מהאשים
עשן ואת אנשין .כשמסר יעקב הודעתו לשליחיו,
את יעקב בפעולות איבה נגדן )השוה לא.(26/
היא מכנה כמה וכמה פ'עמים את עשי "אדוני"
,6הפגישה טם טשו והמאבק טם האיש ?
)'!:ייקים לב -לג(
ואת עצמי "עבדו" .אין לראות בזה סימן של
התרפסית
החזק I
לפני
איש
לפני"כן
שנאבק
עם מלאן וניצחו -לא יפחד מפני בשר"ידם.
לאחר שנפרד בידידות מאת לבן מתכונן
זהו הטעם לתיאור המאבק המפסיק את תאיר
אינה
הפגישה בין האחים .אבל במלים אלה מוותר
שלמה .מחכה לו פגישה רבת"תיצאית .עם אחין
יעקב
ממנו
הגדול עשו עליו להפגש .עשו נמצא אותה שעה
באמצעים שונים .הכל בטל ומביטל .אתה הוא
בחבל ארץ ,שעל שם העתיד נקרא ארץ אדים
הבכיר ,ולך מגיעות כל אותן הזכייות הקשורות
יעקב
את
לחצות
אבל
הירדן,
שמחתן
כל
על
שנסה
מה
להיציא
פעם
)לב) .(4/שד"ל( .עדיין אין זה מושבו הקבוע .כי
בבכורה .זהו גם ענין המתנות שהוא שולח לו
כי היה
"ולקחת מנחתי …קח נא את בדכתי ) "(2לג.(II/
רכושם רב משבת יחדו" )לי .(8"7/יבכן באופן
שבע
פעמים היא משתחיה עד שמגיע לעשו
ארעי הדרים ,ייעקב שלח שמה שליחיו.
)לג .(4/וכל ה .תחייות עישה אדם הצולע על
שמה
יעבור
למה
אח"כ
"מפני
שואף יעקב
יעקב אחיו,
להפגש עם עשו ?
הרי
אותה שעה יצא עשי מחבל ארץ חברון -באי
שנע,
מקום
,מגירי
אבותיו I
פגישה
זו
חשובה
מאד להתפתחות נוספת בדרך ההיטהרות וההז"
דככות,
שהחל
בה
בבית
לבן.
יחסי האחים
הפגימים דירשים תיקןנם ,ןבלי השל,מה זן אין
יעקב יכיל להיראית בבית אבין .לפגישת שני
האחים מוקדשים שני הפרקים לב-לג ,באמצע
הוכנס המאבק שבין יעקב ובין האיש )לב(33"Z5/
המפריע לכאורה את מהלך הסיפור .מה מלמדנו
מאבק זה ןמה מקומי כאן ?
בהריתו
במחניים,
מזרחית
ירכו.
התירה.
היא
את שני האחים ,ככה היא מציגה את זה שזלזל
של
בכבודן
אחין
וחתר
להגיע
אישי
לכביד
במשפחה ,ולעישר ארצי .השפלה גופנית זו היא
(1הרבה דרשות קשרו החכמים בהופעתו של האיש.
)מורה
הרבזב"ם
נכוכים
,2
מב(
סבור'
כא; הוא במראה הנבואה ; לפי דעתו
'פני
פגישתו
הגורלית
עם
עשו
שכ'
המתואר
חלם יעקב ב'"ה
על
פגישה
אחרת,
מ'רוה מאבק קשה .אחרים רואים במאבק זה סיוט לילה,
והצליעה
היא
תוצאה
של
רירומטיסמוס
עקב
שינה
באדמה רטובה ע' שפת הנחל .האיש מסמל את האוכ'
לירדן,
מודיע
יעקב לעשו על ביאי ועל רצונו להיפגש עמן.
מצפונו מעיק עליו יאדיר חפצי לתקן מה שפגם
פעם ,אבל איך יתיחס הלה כלפיו ? היסלח לן ן
היושיט לו יד אחים ?
זוהי
כוונת
ככה
מפגישה
אן ינקש בקמה ?
יכה
לוסיה
הכנענית היוצאת נגד הפולש' האי tvlהוא דימון"
לילה צמא לדם ,הבורח עם עלות השחר .לפי המדרש :
שרו ש' עשו היה.
(2
יצחק לא בטל את הברכה שנתנה בטעות ,גם
ברוך יהיה' כז .לב.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
332
מ .עמנואלי Iהבכורה ,הברכה והצאן בסיפורי יעקב
תיצאת תפילתו .מנצח במובן הרוחני על האיש,
כוונה החליף יעקב את ידיו ,דבר זה נרמז לו
אבל גם מישפל במיבן הגיפני לפני עשו .ככה
כבר מפסוק ה' "אפרים ומנשה כראובן ושמעון
מחזירה התורה את בחירה לארץ האבות .בזה
יהיו לי" .אבל אין דעת ייסף כדעת אביו "וירע
מונח גם הרעיוז של החלפת השם יעקב -
בעיניו"
עלבון לבנו
); (17
הוא רואה
בכך
לישראל .כיעקב יצא :ויעקבני זה פעמים )כז,
הבכור .מנשה.
לי( ,אבל כישראל חזר .אמנם התורה מסבירה
מאת ראש אפרים )הרמב"ן( הוא רק מבקש ממני
את השם "כי שרית עם אלהים ועם אנשים",
שיסירה" ,ויתמוך יר אביו להסיר איתה מעל
אין הוא
את ידו הימנית
מסיר
אבל ישנה גם בוסורת אחרת המסמיכה את השם
ראש אפרים על ראש מנשה ).(17
ל"ישורי ,"1שפירישו הוא איפא :ישר עם אל.
מבוטאת במלים הבאות :ויאמר יוסף אל אביו :
יעקב וישר הם שני הפכים המסומלים בחייו
"לא כן ,אבי ,כי זה הבכור" .אבל יעקב נשאר
בחינת "והיה העקב למישור".
של יעקב
בקשה זאת
בשלו " :ירעתי ,שזהו הבכיר )רש"י( ,או -ירעתי
אין הרגורה מקפחת גם את עשו .בראות עשו
את ז:חיו ,מי ,היא שוכח הכל "וירץ עשו לק-
שבכוונה
העמרתם
ככה.
אמנם
מנשה
הבכור,
ואת זה אין לשנות ,אולם אחיו הקטן יגדל ממנו
ראתו ויחבקהו ייפל על צואריו וישקהי" .ברור,
) .(19חשיבותו וערכו של הארם אינם נמרדים
שלא המתנה היא שהשפיעה על עשו .עם גרודיו
לפי
הם
הרי יכול לנסית להשתלט על כל רכושו של
המכריעים ברבר הזה.
יעקב ,אלא לבו טיב עליו והוא סולח לאחיו.
המקריות
שבלירה.
אחרים
גירמים
ברכת יעקב את אפרים ומנשה היא מהרורה
המסורה אמנם מקשטת את המלה וישקהו בנקו.
שניה לברכת יצחק את יעקב ואת עשו .כל
זית ,לאמיר ,חישרת היא בישרו של עשו .היחסים
המשתתפים בשתי הסצינות נתחלפו ,רק אחר
המאיחרים בין ישראל יארם הם שהשפיעו על
מופיע גם פה וגם שם יזהו יעקב ,אבל בעור
גישה
ששם הוא צעיר הנאבק על הבכורה ,פה הוא
זה.
המברך .בהכרה ברורה ושכל בהיר )שיכל את
ך .מותו של יטקב) ,פרק מח(.
רהנה
בשעתו
הבדכה על פ'ני אחיו הבכור .יוסף אבי הנערים
קירא הזא לבנו ייסף לברכו לפני מיתו )מח.(1/
מתנגר לכך .בריוק ככה חשב פעם יצחק .אילו
כמו יצחק ,נעשה גם יעקב סגי נהיר )מח.(10/
היה אז יצחק מעמיק לחרור לנפש הצעירים,
בניו ,את אפרים
כמוהו עכשיו – ,לא היתה רבקה אמו צריכה
ומנשה ,לברכם לפני מזתו .היא מעמיר את מנשה
משורת
ייסף
מתקרב
מביא
קצי
)מז.(29/
לפניו את שני
כיצחק
יריו( היא משנה החיק הקיים ומעניק לצעיר את
לעשות מה שעשתה
והוא היה
נגאל
הבכיר ליר ימינו של יעקב ואת אפרים הצעיר
מעשים ,שנפשו עכשיו סולרת מהם ,לא היה
ליר שמאלו ,אבל יעקב שיכל (1את ידיו :את
צריך ללכת בגולה ולהתענות אצל לבז' כל חייו
ימינו שם על ראש אפרים הצעיר ואת שמאלי
היו מתפתחים בצורה אחרת .אפרים אינו צריך
שמתיך
להיאבק עם אחיו הבכור :לו ניתן הרבר בקלות,
על
ראש
מנשה
הבכור.
ייסף
הבין
כי
(1רש"י :עשה מה שעשה בחכמה ובשכל .רשב"ם,
רלב"ג ,אברבנ' מפרשים מן סכל )אזם מעוקם ונפתל(,
והכונה -עקם
את ידיו.
אבן גנח מפרש
יעקב
הברכה הזאת הוא ריהאביליטציה
סופית של
יעקב ,וגם של רבקה אמו.
מן שכל,
.8סיכום.
תבונה' אבל את המושא "יזיו" הוא מיחס ליוסף' ז"א
שעל אף עורונו השכול יעקב להבין את מצב ידיו שו
שונה היא מיצחק
בנרון הזה.
תאדר
האמת של התורה אינה נבחנת רק ברעות
יוסף' כי את מנשה הבכור העמיז ליד ימינו' אמנם סוף
בלבר .אורח חייו של ד:ארם ,המוררד ע"י הצו
הסברה הזאת,
המוסרי הוא חלק בלתי נפרד מהדת היהודית.
אבן אין לקבלה' כי השם יוסף היה צריר להיות מוזכר
לא העיון הוא העיקר אלא המעשה ,המגריר את
הפסוק "כי
מנשה
הבכור"
מחזק את
בפרוש ,סתם "יזיו''' בפסוק זה ,של יעקב הן.
התנהגות הארם כלפי בוראו .עולמה של התירה
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
333
מ .עמנואלי /הבכורה ,הברבה והצאן בסיפורי יעקב
באלוהים
הוא ממין החטא ,כדי להעמידד על הקשד שבי"
וממדות המוסר .צדוף המוסד עם האמונה מהווה
ולבו הם מהדודה שניה של
נקבע
בכד,
שהרא
מאמונה
מודבב
ניהם .דחל ,לאה
את היהדות .העדך המוסדי מדים כל אידוע ב-
שלישיית
חיים מכלל עובדה פשוטה ומשורה לה משמעות
בשתי הסצינות חה יעקב ,אבל תוד שינוי עצום :
מיוחדת ,חיה ופעילה ,הגודדת תוצאות בלתי-
כאחת הוא המרמה,
הוא המדומה .הוא
נמנעות .מבחינה זה נחוץ לתודה ,כביכול ,החטא
ניצל את חשכת העינים ,ולבן את חשכת הליל.
כדי להמחיש את השקפתה ,כי החטא הואאותו
לבן רימה גם את דחל ,והיא אח"כ המדמה אותו,
צומת דדכים ,בו נפגש היסוד המוסדי עם היסוד
בהעלימה ממנז את תרפיו .בסופו של דבד היא
הדתי,
טוגרת את המעגל ,כי היא מתה בדדד ,כדבדי
חייו
של
יעקב הם
לקראת גאולה עצמית,
חתידה
בלתי-פוסקת
גאולת האדם
יעקב,
עשו
יעקב" ,עם אשד
ויצחק.
בשניה
רק אחד מופ ע
תמצא את אלהיד לא יחיה"
מפיתויי
)לא .(32/דבקה שבטכסיסיה גדמה לכד שיעקב
העולם הזה .הלבטים מתואדים ביכולת אמנותית
יפ'רד ממנה ,לא זכתה ,כנדאה ,לדאותו בחיים.
כבידה ,מלאי תפארת ,אבל יש גם צללי מבוכה
אשמתו של יצחק היתה שהחליט לבדד את עשו
ואימה .תוד מגנזה מפודשת אין התורה מסתידה
בלי להודיע לדבקה על כד ,ולכן גמדה בלבה I
את חולשת בחידה .לא מלאכי מדומים המשו-
אתה רוצה לברד את עשו שלא בידי.עת' אני I
חדרים מתסיסת יצדים והמבוטחים מכל נפילה
מוצגים
כאן
לפנינו,
האדם
אלא דוקא
בכל
חולשתו הטבעית .הדרד האדוכה מן החטא ועד
התשובה משמשת לתודה דקע לגלות את הש-
קפותיה
מביאה
ותגובותיה.
אתה
תוד
כל
סטיה מדדד
ודאות
מתמטית
ההיפד מזה יהיה :אתה תברד את יעקב ,שלא
בידיעתד.
קשים
צדק
הקשו :
תרדף"
שהיד
היתכן
היא שתכתוב
שכתבה
את ספודי
"צדק
יעקב ?
המוסד
נענה להם :
אדרבא ראדרבא ,צדק צדק תדדף
היד
היא דרישה
תדגום
את
המענישה .בעצם החטא כבר גנוז העונש ,והעונש
מופשטת ,וספודי יעקב הם
לשפת החיים.
ו.ר .ז .סויה
ספורי המקרא על רPע פסיכולרגי
פתיחה
פעמים דבות כבד נתעוררה השאלה :
הקודש,
הגדול
במה
בעולם
כmם ?
ומהי
נובע
מאיו
ספרי
פידסומם
הסיבה ,שהתנ"ד
נעשה
לספר-הספרים לא דק לאומה הישדאלית ,אלא
לכל העמים התרבותיים ן ביו שמאמינים במקור
האלוהי של טפדי-הקודש ,בין שכופרים בקדוש-
תם ,הכל מודים ,שאין ספ'ד ,נפוץ בעולם כמו
התנ"ך ;
אין
יצידה
ספרותית,
שחדרה
כל-כד
לדעת העמים השוניב! והשפיעה על התפתחות
התרבות
האנושית
השפעה
עזה
כמו
התנ"ד.
דונ ה ,שסוד השפעה זו טמון לא רק ברוח הקודש
הנסוך על ספרים אלה ולא רק בתודת המוסד
הנשגבה
והנעלה
המקופלת כמעט
בכל
פדק
מפרקיהם ,אלא גם וביחוד בקו'ס הפס'כולוג"ס
העדינים
והשרטוטים
הלבביים
הדקים,
שעל
ידם מופ'יעים לפנינו האישים ומתגלות תכונו-
תיחם בהנלטה tפיינית מגוונת .הם מעידים על
הבנה
עמוקה
חוויתית
בחיי-נפש
במסתדי
הנפש
מסובכים
וצפוני
ידועה לנו מימדת חז"ל :
www.daat.ac.il
ועל צפיה
הר.m
"דברים היוצאים