,.
כסיי תשמ"ז,
ח,ברת אי
חיניד והוראה כישוכי עולים
אדיה סימון ,אורי(ןל סימןן,
י .פרישמז .י .ולק .חיים לביא..
ג .ברגסון .אהרן רוכיבשטי,r
דבררה ברבד ,שרה כרזורמן
צילת גרינברג
הוראת עכרית למכוגרים
ש .ד .גויטיr
התנnד כחינוד ד:יהירי נחו'jל
יחודח לאפסיי
עברית
כמערכת החינוד הכללי
החינוך העברי כתפוצות
הסתדרןת nםיר'מ העכר'מ
כישראל
תרכן
הענינים:
חינין מאורגן בישובי ערלים
יוצאי ארצות האיסלאם במשבר ההקלטות
לעיצוב דמ.ותו של ביה"ס בישוב עולים
הכשרת מורים לבי"ס כפרי
העברדה בביה"ס בעיר הערלים
תיכנון העבודה בבי"ס בלתי מודרג
שנתיים בביה"ס הממלכתי במעברה ג'
שנת עבודה בישוב עולים
אריה
סיכ',ו)
אוריאל
סימון
י.
פרי:::נ',ן
י.
חיים
ג.
אהרן
לביא
ברג סרן
רובינשסיין
דבררה
הוראת קריאה לילדי עולים
לבעית הוראת עברית לבוגרים
ילק
ברנר
שרה
ברוו Iמi
צילה
גרינברג
החיבור העברי כתפוצות
להגדרתו ולהאדרתו של חינוכנו
, .לימוד התנ"ך בחינוך היהודי בחו"ל
ד ייר
ענרית במערכת החינוך הכללי
מאי רבן -ח ורי ן
עז .ד .ג ויט יין
יהודה
לאפ סון
'.:.זפה וטפרות עברית באוניברסיטאות באנגליה ד יירחי ים ר ב יך
ע קיב אבן -ע זרא
סנ ינדיוני הקיץ באמריקה
ביבליוגרפיה וביקורת
ספר כראשית כפירושו של הרטוס /ד"ר משה עמנואלי; "אשכולות" לנחוס
בנארי /אברהם יפה; יהודה הלוי לאריה מור /י .סלעי ;כעלי התוספות לא.א.
1ורכך /שלום לוין ; תלIופת הנאונים לפרופ' שמחה אסף /י.א ,זיידמן ; iת ומדע
'.י ,נוטמן /ד"ר אריה ברנר ; הוראת העברית לש.ד .נויטיין /אכרהם יפה ;
';וודות הפד נו ניה לר .איבר /א .נוזני ; "איך מצליחים כליניודים" לאוריאל
' .עקביא /י.א ,זיידמן ; דורון לבר"מצור ,לח"י אברב:וביץ /כ.ן.פ" ; ,גרנאנטואה
ופאנטאנריאל" /י .שה"לבן ; טכניקה לנער לאלפרד מורגן /ד"ר מ,א .נהיר ;
"בית אבא" לחיים תורן /א .יפה ; אלברט איינשטיין לאנט .וואל נטין /ד"ר מ.א.
נר,יי ; בטרם מבול ימכט ברוד /רחל צוקרמן"טרט ; דע את הננב למ ,דשא
לי .נורן /אריה פלדמן.
I
I
בתקבל במערכת
במוטצת המורים )'1ו"ח(
l"',רכן העביבים ב"החיבור" לשבת תשט"ו
.י
..
דפוס אבוקה בע"מ .תל"אביב
I
החינין
האני השואף לתכלית השלמות Iושאיפתם לעצב
;נ ת
האני
בתנויצית
על
הקורא
האמריקני
בלתי-אמצעית.
השפעה
החפ'שי ,האני המשתלם של
ואם לשמיעת סיפורים יפים ,או קריאת מאו-
ויצירתו
רעות מעניינים ורבי-משמעות ,הרי לפניך כתבי
יגירל עמו יגורל עילמו בלי יהירות יתרה יכלא
עת,
סרטי קולנוע
פחדבות יתרה -והוא מצביע לכת עם אחיו
ואף טיליויזיה.
האדם
העברי
lM
והיהודי,
השואף
לחדש
עצמו
ואלהיו.
רומאנים,
ספרי היסטוריה,
אפילו בשטח המיוחד והצר
ולא זו בלבד.
של החינוך הדתי נדחק עכשו מקומו של התנHך.
זכורני ,לפני שלושים שנה לעדך ביקרתי בבית-
הספר
ש ,ר ,כריסיין _ )ירושלים(
פרבקפ'ורט,
החיביך
בנאומו בקונגרס העברי העולמי השני ביום
כ"א באב תשט"ו פסק מר דויד בן-גוריון ,שלי-
מוד הIזב"ך הוא היסוד הראשון בקיומו הרוחני
של העם היהיךי בתפוצות הגולה .בכינוס הפ-
דגוגי שלאחר הקונגרס הדגיש מר ז .שזר רעיון
זה
שאת ,לבבו מגיד לבו,
הנואמים הבכבדים ,שהרי כבר
שהצ'Iק עם
נאמד I
"כי הם
חיינו ואורך ימיבו ובהם בהגה יומם ולילהI H
כלומר כל עו "iאבו הוגים בדברי התורה יומם
ולילה ,הם מבטיחים לבו את קיומבו כעם מיוחד
לאורך ימים,
וידועה מימרתו של טולסטוי שה-
תב"ך הוא המולדת המיטלטלת של עם ישראל,
המהלכת אתו בכל ארצות פיזוריו ,היא הקרקע
המוצקה המתגלגלת מתחת לרגליו בכל מקום
שהוא הילך ,ועל כן אין הוא נכרי וזר בשום
מקום.
הלב מגיד .ואילם ברגע שמתחילים לחשוב
ולבדוק מקרוב את הבעיות העירניות ואת הקש-
יים המעשיים
"פי לנטר ופין"
ומבהלו הבלהב פרש לפני את כל
פרשת גדילת חידושיי הפדגוגיים ,ביחוד בשטח
ליכוד התנ"ך בחינוך היהודי בחו"ל
ביתר
היהודי
המהולל
בעיר
הכרוכים בלימוד התנ"ך בגולה,
ולא רק בגולה ,מיד ניכר ,שיש צורך בעיון רב
הדתי.
הימים
השיטה העמלניIז I
היו ימי
שגשיגה
של
הכל היה בבוי על הפעולה
העצמאית יהמקורית של הילד.
חידושו של
איןזו מבהל היה בהעברת שיטה עמלנית זו גם
לשיטת
ה"רליגיובס-אונטרריכט,H
הילד אינו
צריך
ללמרד מה
לימוד
הדת.
שאחרים חידשו
בדת ,אלא היא עצמו צריך לחדש .ו1,ותו מבהל
סיים את נאומו בפנייה נרגשת I
"אדובי הדוק-
טור ,אני דיצה שתלמידי יהיו מחברר תהילרס".
הקשבתי ועביתי " Iאדוני המבהל ,האם לא היה
טיב ייתר ,אילו היו תחילה לומדר תהילים "1
)כוובתי היתה שילמדו יותר עברית ,ויקראו את
מה שהיה לסיסמה של
ספר תהילים במקור(.
מודרניות בחיבוך הדתי ביהדות גרמניה לפני
שלושים שנה ,פשה עכשו כבגע בחיביך המתקדם
היהו'Iי בארצות הברית .אפילו התפילה בציבור
נהפכה
ל"פרוג'יקט",
עכשו
ל"נושא"
חיניכי .
זאטוטים בבי עשר או בבי ארבע-עשרה נקראיס
לחבר את נוסה התפילה .ובוסחים אלה מוכפלים
בדפוס ואפשר להשיגם
כמרכז היהדות המת-
קדמת בארה"ב.
יבמעשה רב ,א t:אנו אומרים להבטיח באמת
בוודאי איני בא להתריע על עצם השאיפה
את היסוד הראשון הזה לקיומו הרוחני של עם
הפדגוגית להפעיל את הילד גם ליצי-,ה דתית
את
אדרבה ,בבר אמרו חז"ל ,שצריך אדם
ישראל.
עצמבו
שהרי,
ואל-בא
קודם
כל,
נעצום את
אליבא
נשלה
עינינו ,ואל
משלו.
ברתע
לחדש בתפילתו כל יום ,ועוד נשוב לדון בשאלה
לשם מה נחוץ
זו בהמשך דברי .אלא מה הוא המדאיג והמחריד
לו לאדם ללמוד תנ"ך ,שם ,באותה גולה גדולה
באים
מלשאול את שאלת השאלות I
חדשה
הצומחת רעולה במערב אמריקה ן
אם
את
הלב ן
במקוס
שלהטוטים
לימודם
של
פדגוגיים
מקורות
אלה
היהדות,
כלומר
ללימוד מידות טובות ,הרי יש סערים טוביס,
שאפילו בלימוד המצומצם המוקצה במיוחד לדת
מותאמים לתבאי המיורם mזכוז רצשדיים להuזגויצ
המלכח בנבי mכביתחi
נדחקו רגלז זותבoך.
106
החינרך
בתםרSרת
וקשה עליה מאד לשוב ולכבוש את הבית היהודי
שנשמט כוידיה.
לארץ לעומת תנאיו הטובים לערך בארץ .התב"ר
הוא ה:זלק הנכבד בירתר של ספרותנו הלאו-
היהדות המתקדמת היא אמנם רק פלג אחד
מית .בארץ ,ששפר..ה עברית ,מהווה הוא באופן
אך
מה
ה'הודית
בציבוריות
הכיוון ה"עמלני,/l
האמדיקנית
לוימוד
ההתרחקות פלימוד
שאין כן ב:זוצה לארץ .ושנית ,התנ/lך הוא יצירה
הכזקורות והעיון המעמיק ,מציין היום את רוב
בעלת אופי לאומי-ארצי מובהק.
גודל
הדזינןך היהודי באותה ארץ .ואפילו אותו כיבוש
העס בארצו :כיצד זכה בארץ ,כיצד גלה במנה
השפה
ריח אדמת כגען גודף
ביותר
מובהק
כלומר
הרחבה.
טבעי
א:ז
ה'סוד
השפה
והסgרות,
לימוד
בחינוך היהודי,
וכיצד חזר וגאחז בה.
נושאו
העברית החיה ,ולפי השיטה הישירה והעמלגית
מרוב דפיו .ואם רק נעלה על זכרוגגו ,מה רב
של עברית בעברית ,הפך ,כפי שגדאה עון,
לרועץ ופגע בעקיפין פגיעה קשה -גם בלימוד
הענין בארכיאולוגיה ואהבת נוף המולדת בחיבת
התג"ך של צעיריגו ,בבין מה דב ההבדל בין
שאין
לימוד התג"ך בחרץ-לארץ לבין לימודר בביתגו
והדברים
התג"ך.
באמריקה
התנ"ך,
מסורת
חמורים
מאון,
כללית
חזקה
לפי
ליפוד -הלאומי .אף על פי כן אין להרואש .יש סימגים
של
כדרך שהיתה מצויה פעם באנגליה.
מעודדים של התעררררת וחיפושי דרך ,ראגחנר
בוודאי גם באמריקה פעלה הרוח הפוריטאגית
יכולים להקביל את פגי העתיד בהרגשה ,שעדיין
שמרגים
יש למחנך העברי פה לעשות בארצרת הגולה.
הו!l.וקדים גם על לימוד התג/lך במקרוו ,כפי
ואולם מכיון שהבעיות מרובות ,כפי שראיגר,
מצויים
ועדיין
מוסדות
שם
גוצריים
שבח"ע עכשיו מתוך פרסומיו השוגים של הפרו"
וצריכות מחשבה מרובה ,וכנגד זה קצר המצע.
פיסור כ/lץ על לימוד עברית במכללות האמרי"
קניות .אך "שעת הכוכב" של האומה האמרי-
נמלכתי בדעתי להרצות את דבדי בצרות ראשי
פרקים דאניח לחבדינו ,המורים הותיקים לתנ"ך
קנית היתה תקופת מלחמת העצמאות ,ומאותם
בארצנו ,רביחוד לעמיתיגו מחוץ לארץ העומ-
נשאר בבית האמריקני -ובמצא עד
למלאות ראשי-פרקיס
הימים
היום
ספרו
בהרבה
של
בתים
תומס
יהודיים
פיין
אמריקניים
-
)" (Paineתור התבונה"
) (The Age of Reasonהמבטל אמנם כל דת
ואינו
נגלית
בידי לעמוד עליהן כאן.
גם
מכווגים
שגם
אין אנו מוציאיס שוס אדס מכ" ישראל .אין
בספרים של השכלה כללית המצויים כיום בבתי
אנו מבטלים שום דרך בהוראת התנ"ך רביחרד
בעיקר
חוסך
חדשות ,שלא חשבתי עליהן ,או שלא היה סיפק
.lובזה אני צריך שוב להביא את דברי
מהברית
ביקורת
אלה ,לחלוק עליהם או להשלימם בנקודות-ראות
שר-הבטחון בקונגרס העברי העולמי השגי -
החדשה,
אל
אלא
התב/lך.
חריפה
סים משא זה לעייפה,
שחציר
דאל
נשכח
בא
יהודים רבים בולטים חיברוים כגון ההיסטוריה
איננו מבטלים אדם העוסק בהוראת התנ"ך ,גם
העולמית של ה .ג .ולס או "חקר ההיסטוריה"
גולה
של ארנווד טוינב ,שמתוכם עולה איבה רבה
לתנ"ך.
גדולה
רמרובת גוונים זו ,רברת ומשונות בת
הגישות אל ספר הספרים.
ייחדתי
מפני
אם דרכו שובה משלבר בתכלית השינוי.
את
שיהדות
הדיבור
זר
היא
על
יהדות
שח לי הפרופיסרו
אמריקה
שרגא אברמסון ,איש ירושלים וכיום פרופיסור
כיום רוב פגיבר ורוב
הקונסרבטיבי
לתלמוד בבית המדרש
לרבנים
בבינו של גוף האומה שמחוץ למדינת ישראל,
בניו יורק ,שיש עכשו במערב אפריקה דור חדש
ומה שקיבו' ,מפואר זה עושה ,או חדל לעשות,
המייגע עצמו בלימוד השפה העברית כדי לקרוא
מן ההכרח שישפיע על יתר הגלוירת.
אגן חזות קשה
כסיכויי
לימוד
גגלית לגו
התב/lך
בבואנו
בתפוצרת.
ועדיין
עמדגו על שני החילוקים העיקריים,
לרעה אןז האפשרויות
כמקורם את התב/lך ושאר ספרי"האומה הפקו-
של לימוד זה
לדון
דשים ,אך כל זכר של ציון ומדיגת ישראל רחוק
לא
ממנו והלאה .והגיער הדבריס יייי בך ,שפעם
המפלים
בתרצה
אחת,
לאחר
שיעור
ביהדות,
שהצריך
ידיעת
העברית ,נשאל ,אס טותד ליהודי קונסרבטיבי
החינור
איך גתיחס
באמריקה להיות ציובי.
לתופעח
כזאת או ללהטוטים הפדגוגיים ביהדות הפרד
גרסיבית,
שרמזתי
בתחילת
עליהם
דבריי ז
האם נרכז את כוחנו במלחמה באלה ,או נשקוד
על תיקון המפעלים החיגוכיים ,שלנאמבי ציון
ישירה עליהם ?
השפעה
השגיה היא הגכונה.
נראה
לי,
שהדרך
גשמח על כל אדם ,שיש
לו זיקה כל שהיא אל היהדות ,
אבחגר גדומם
את ציון ,רסוף הציונות לגצח.
.2
אדם ילמד תג"ך ,אם ירגיש אר יאמין
שלימוד זה חשוב בשביל חייו הוא.
על כן
תלויה הצלחתר של לימוד התנ"ך במידה שיספק
הלימוד נפשו של הלומד באשר הוא אדם ,ריהיר
הבימוקים הלאומיים ללימודר מה שיהיר .בגדון
זה אבי מסכי [:.הסכמה מלאה עם הד'"ר .יוטף
שכטה מחבר הספר "ממדע לאמרגה" ,תשי"ג,
והדברים שכתב במאמרר "ערכי היהדות בבית
הספר התיכון ),,מולד" ,סיון תשטIIו ,עמ' .(244
"הרוצה לחנך את הצעירים על ערכי היהדות
בזמן הזה עליו לשים לב ,…שאין להקברת לצעי-
רים את תרות היהדות כתורה המיוחדת ליש-
ראל ,אלא יש להקנות את תורת היהדות כתררת
אדס כללית ,שגושאה הוא אדם מישראל רמם-
רתה היא לחנך אדם מיקראל .הרקע ההיסטרדי
הוא יהודי ,המסורת היא מסורת יהודית רנרשאה
הוא גופו של העם היהודי ,אבל תכנה העיקרי
אורח החיים של האדם בכלל".
היינז מגיחים את התג"ך כיסוד לחיגוך ילדיגו.
נiכיון שאנחנו יהודים ,אבר מחגכים על פי
התנ"ך .אך האם משמש לנו התג"ך באמת מכ"
שיר לחינזך 1
בתפוצות
אותה שאלה .נצררה שונה קצת .עומדת
.3
לפבי המחבך העברי במדיבת ישראל .מובן .שב-
גיל שש-שלוש-עשרה ,כשהתג"ך ממלא תפ-
קיד
חשוב
כה
הרושם שלי הרא ,שאבי אבות
הכשלון של הרראת התנ"ך בחז"ל הזא העדר
בלימוד הספרות,
ההיסטוריה,
המוסר רהמזלדת ,ערכר החיבוכי מזנטח לו מעצם
רארלם
כiהותו.
מגיל
ארבע-עשרה ראילך אין
הצעיר מרכן עוד לקבל את התב"ך כמות שהרא,
ראין התג"ך עשוי לדבר אל נפשו ולררמם את
רזחו .אלא אם כן מתרגמים לר ארתו ללשרן
דזרבר.
אין הכווגה כאן לפירוש
מליס ,שבהן
אין צעיריבו מתקשים בדרך כלל ,אלא למש"
מעות שיש לזכרי המקרא בחייבר הירם .מכאן.
שביסודו
של
דכר,
בעית
ובחוצה לארץ אחת היא ;
לימוד התנין
בארץ
זו בעית תרגום ערכי
התג"ך לשפת החיים המודרגיים.
רכירן שכך,
כיון שאבחבו ,המחנכים במדינת ישראל ,בדרמה
למחגכים העבריים בתפוצות ,מתלבטים באותן
שאלות היסון ,גוטלים אבו רשות לעצמגר להש-
מיע אIז קולגר בויכוח על הוראת התג"ך באר-
צותיהם.
השימוש בעצותיבו ,עיברד פרטי עבן-
דJז החינוך ,נתון כמרבן בידיהם הם.
.4אולם כלום אפשר היום לחנך על פי רוח
התב"ך בתקופה זו של חמרגות ,רפסיכו-אנליזה
ופצצת
אטום
נסיתי להשיב
וסיבימה ?
על שאלה גדולה זו
בחיבור מקיף
"בר mהקודש I
היסודות של הרראת התג"ך רשל מלאכת החינרך
בכלל" ,שיופיע בקרוב בספר היובל של הסתד-
רות המוריס.
אילו הייגו סיגים מארץ סין ,אפשר שלא
וי10
גסיתי
להראות שם ,שההזדהות
המרובעת של האל האישי ,אלוהי האומה ,אדון
היקו::.ז ואלזהי הצדק והרחמים ,שהיא ביסודו של
כל הIזג"ך ,תרכל לשמש גם מצע להשקפת ערלם
כiודרבית ולהנהגת חיים ,שהיא טרנה היום ככ-
ימים עברר.
.5כנגד כל בסירן לעשרת את התג"ך למורה-
כזבד-ראש ביחס אליו ; הוא מעין תוספת ,מעין
דרך בחיים אפשר לטעון ,שהתנ"ך עצמו מלא
שעשוע ילדים ,אך אינו בא לצור צורת אדם
רטבעי לו
ואיגו מבקש לעצב
דבזות של יהודי.
לימוד
התנ"ך .אך האם משמש לבו התג"ך באמת מכ-
הנשמה.
הצעד הראשון כתיקון לימוד התג"ך
בחו"ל הוא אפוא בירור עצם מהותו ,או במלים
אחרות :הצבת המטרה של חיברך ד דם בדרד
התגיך.
סתירות רביגודים ,מעלות ומררדות I
הדבר ,שכן יש בו אוסף של שרידי ספררת של
עם בן אלף שגים וירתר .גם על טענה זן ביקסתי
להשיב באותו מאמר.
בוודאי ,מרובים כ'ןוזד
היסודות השוגים בתב"ך ,והרי זה חינר העושה
את לימודו מושך כל כך ,שלעולם אי אפשר
לבוא עד חקרו .וארלם לגכי המחנך ,התג"ך
108
החינוי
כתפוצות
הרא יחידה אחת יעליר לדין את כל חלקיר לפי
ך .הדברים שנאמרר זה עתה יראר אולי זרים
וידאי קשה לנר,
בעיניר של כל הירדע אז מצב לימרד ה זנ"ך
לקרראים המרדרניים ,לראית כל פרשה מפרשיות
שהרי ריב הלימדים
העיקרים ששלטי בחתימתר.
בחי"ל ,למשל באמריקה.
מעיקרה בררח הקרדש.
שם הם ילדים קטנים הל'Iמדי t.על הרוב מבחר
בריח הקרדש,
קלוש של סיפן'רי המקרא וסדרי חג ימיעד .אלא
כביכיל ,עלינו להכניסה אל תרך המסגרת של
שאת המצב הנה חייבים אבו לשבית מן הקצה
המקרא ,כאילר .נאמרה
צריכים לומר אותה
אבל אנו
הכללים הגדילים שבתורה ,שעליהם דיברי חב-
לא שעלינו לסלף ,חס-רשלים ,את
מינר ז"ל.
אל הקצה.
ההררים
קודם כל,
אנר חייבים לגייס את
אr
שהילדים
לעזרתנו.
אנו
חפצים
הכרתנר ההיסטירית ,אלא עליני לדין כל פרט
ילמדי תנ"ך באמת ,הכרח היא שהיריהם ידער
רחרת
"מה אגיד
קני-המידה
לפי
התנ"כיים.
שיאי
של
המרסד
במאמר הנ"ל ניסיתי להדגים הדבר
בעזרת דיגמית למעשה.
תנ"ך .ראין זה קשה ביותו לביצוע.
לילדי ז
איך
המטרידה
.6יש להדגיש את הצד החינרכי שבהוראת
ובחי"ל.
אחנך
כיום
בשם
אותם ז"
זי היא שאלה
הורים
נארץ
הרבה
שראיתי
יהודיים,
נשים מארגון אמהות
התנ"ך ,יאין הכורנה רק לפנים הזיעפות שבתורה,
עובדות אר מחיגי הבירגנית מתחילרת ללמרד
למרסר הצררף ולהכרה הדתית ,אלא גם לפנים
תנ"ך נארץ ,כך ראיתי
בבתי כנסת ריפורמיים
השוחקית .ליפי הסיפור יפייטיית המזמיר ימש-
בשיקגי ינערים אחרות אבית שאינם הולכים
מעותו הסיציאלית של חוק .יאולם אין הבחינה
לשחק גולף ביים ראשרן בבוקר ,אלא באים אל
במקום הצד הלאומי שבלימיד
קירסים הניתנים על ידי הרבנים ובה !:מלבו.דים
המוצא
אותם כיצד ליצור אוירה יהידית בבית .אלי הן
של לימיד זה ואילי הגישה החינוכית היא הךרך
בוודאי רק הr:חלות קלישות רעלינר לחזקן .ובשם
רכך אנר ניגשים אל היהרדי בחו"ל
שאנו כאן ,בארץ ,יושבים על המדוכה ומבקשים
אתה -יהרדי ,אר באמר אפילר
דרך להורא,ז ה,זנ"ך בבית הספר התיכון דווקא,
אפשר ריצח אתה לכונן
כך עמלים כ"ו Lהרבה בחוץ-לארץ בביקוש דרך
את ארץ מגרריך לבית חייך ,לך ילבניך אחדיך.
להארכת
שש-עשרה
אף על פי כן .אינך מכחיש שאתה יהידי ,יאפשר
לפחות .בהצלחת שאיפה זי תלרי עתיד החינוך
שג I:אחרים יזכירר לך את העיבדה הזאת .כדי
רכבר הצעתי ,שנוסף על חגיגת בר.
החינוכית באה
המקרא.
לביצועו.
ההנמקה
ואומרים לר I
הלאומית
רק -ממרצא יהידי ;
היא
נקוךת
היהודי.
לימו ,
היהדות
גיל
עד
שתהיה אדם שלם ,בלי הפרערת פנימיות ,חשוב
מצוה תהיה ,בגמר גיל שש-עשרה לערך ,חגיגה
מאד שתוכל להירת גאה על מרצאך ,שיהדיתך
יהלראי
תהיה ירתר ממזכרת דיקה.
בצדק מתגאה אתה,
למשל .על מעשה יהרדים בזמן הזה ,על הקמת
שניה,
גדולה
יותר ,של
בר
תלמוך,
שהצעתי זי תתקבל בארץ רבחיץ-לארץ.
.s
עכשיר מגיעים אנו לשאלה ,מה נלמד
מדינת ישראל .לך יש חלק בה בתררמות שנתת
מן התנ"'ך בחי"ל ז בענין זה צריכה לברא די
רתתן .אך לא די בכך .כל העילם מידה בחשי.
פירמה יסרדית .בררדאי ,גם לר.בא ישמשר סיפרדי
בות ,ההיסטררית לפחרת ,של התנ"ך ,תרימתר
התנ"ך ,מאדם בגן-עדן רעד דניאל בגוב האדירת,
הגדולה ביותר של עם ישראל לתרברת האני.
יסיד ללימיד .אך את הסיפררים האלה יש ללמד
תהיה
ברצינרת יותד גדילה יבהדגשת משמערתם החי-
מרוקן מכל ידיעה בתנ"ך ,שדררקא לך לא יהיה
ניכית רכן יש ללמדם בממזורים ,לשיב אליהם
חלק רבחלח במירשה הנכבדה ביותר של קיבוץ
פעמיים ישלוש ילראות בהם בפעם השנית מצע
שית.
האם
דייקא
אתה,
שאתה
יהרדי,
חהיטטוריה
הישראלית
והדת
והמרסר
האנשים שאתה משתייך אליר ז" בנימיקים כאלה
ללימרר
או כיוצא בהם נשול את היהידי כחריו ובוא
היהרדי• יש להרחיב ירתד את היריעה.
ערד
ראולם לא נרכל לרתקר ללימרד
בגיל רך יש ללמרד פרקי תהילים ,אר חלקים
התב" ,,אלא אם כן יהא חלינורד עצמר בככד
מפרקי תהילים .את הנביאים יש לשלכ כסיפרר
רללמיד תנ"ך ;
פאור בצי גו'ר•
תדלחת ישראל
רלהביא טדכריהס הארפיינייס
החינון
gס1
בחווצות
ביותר .כלומד כל נביא מן הנביאים הגדולים,
כנגד זה הצעתי לtcחד את שני ר.כזדרדיס של
מאליהו הנביא ועד זכריה ,צדיך להחיות בזכדון
לעשות את לימרד התנ"ך רהי
החינוך היהודי I
ובמסגדת תקרפתם,
יהדות בשפת האדץ כיסרד ההרדאה כולה ,וב-
אלא באחדות ממימדרתיהם הנצחירת ,שמן הדאוי
ארפן זה להספיק ירתד ולהעמיק יותד ,אך בר
לא רק
הלומדים
בדמותם
ואין להדתע כלל
בזמן ,רמן השיערד הראשרן ממש ,ללמד בעבדית
מלהביא לפני התלמידים פיסקות מספד משלי,
מה שאני קורא גבישים ,כלרמר מימדרת מגוי
איוב ,שיר השירים או אף ממגילת איכה.
בשות ,הצו)"ךוIז בקרבן את המשמעות העיקדית
שידע אותן כל נעד יהודי.
ענין
.9
מביאנו
זה
שאלת השאלות,
אל
שאנו חייבים לדון בה במקרם זה ,והיא Iבאיזו
שפה
נלמד את התנ" ,ן
מכיון שאנו חפצים
להקיף הדבה ,ומכיוון שאנו שראפים להשפעה
פדגוגית ב"jוח התנ" ,jבדור שאנו חייבים להס-
תייע
במידה
בורובה
גדרל כל כד,
ו.ממשי.
בשפת
ראין
הארץ.
אם הלימוד עצמר יהיה דציבי
עדייו זכור
אני מה שלמדתי בהיותי
ילד קטן נשפה הגרמנית בשיעור
גישיכטי"
הדע
"ביבלישי
):,ולדות אנשי המקדא( .ראולם אין
ספק ,ש;'גנ ילד יהודי דרמה לימוד תנ"ך בלא
ידיעת העברית לאילן שאינו נושא פדי ,דבריו
הברטים של Iזחך העט על שאלה זו כמאמדו
"בין קוו-ש לחול" כרחם יפה כיום כבשעה שנכ-
תבו.
אנל אין לבצע זה במסגדת הצדה של
שעות לימוד ספרדות ,וביחרד בארץ שאין שם
מסרדת של לימוד שפות זדות ן
בשעה שאני מספד על בדיאת
של הבןסופד.
הערלם ,אני אומד לילדים :אתם דוצים לשמוע
איך דיבר האלהים ,איך כתוב בתררה ז
אוו !
<Iו."1
ויהי
מלים
אדבע
וכשנלמר על אדם בגן-עדן,
.יהי
שהן שתיים.
"לא טוב
נשנן :
הירת האדם לבד '" ,ראצל קין והבל נלמד את
הפסוק ",השומר אחי אנוכי "1ובשערר על החגים
נלמד
"ושמחך; בהגיך Hאו "והיית אך שמח",
וכשנספר על אליהו הנביא נלמד :
דקה"
Hאבי
אר
רכשנעמרד
אבי,
בפרשת
דכב
נחמיה
"קול דממה
ישדאל
נחדיד
רפדשיו HI
דאשי
אל
התלמידים את הפסוק "רהיו לנר הלילה משמד
רהיום מלאכה" וכוי.
את המימדרת האלה נשנז
נצייד אותן
במידה
על-פה,
ראף נשיד ארתן
שאפשרי הדבד ,נשתמש בהן בהצגרת ,רלעתיד
לבוא ימצא IIותן התלמיד נדפטות עבוית בטפון
הלועזי ;
המימדרת הנלמדרת בארתו חודש -
,
מספדן לא ירתד מחמש או שש -יתנוססו
המועט העומד לרשרת המחנך
בארתירת של ,זהב או אדגמן בחדד הכיתה Iיש-
ללימוד מקצת
תמשר בהן בהצגרת ובמקהלרת ,ראף בשיחת הכיי
מסיפרדי המקדא רחגי"ישדאל בשפת הארץ ,ול-
תה ,וכל שכן בחיי המחנרת.
המימדות האלה
לימיי השפה העבדית המודדנית כשפה חיה,
ישמשר סעד רעזד בחינוך הכללי" .לא טוב היות
כיום,
העבד'
הזמן
בחו"ל מחולק לשנים I
התוצאה היא,
האדם לבדו" ,IIהשומד אחי אנרכיH ,Hשתה וגם
כפי שציין
גמליך אשקה" ,וכיוצא בהם דבים -מחנך ער
ככל האפשד ,עבדית בעברית.
אחד הנראמים באותו כינוס אדצי ,ההישג הגדרל
רזדיז ירכל להפרך ולהפוך בהן בחיי כיתה ומחנה,
בירתד שמגיעים אליו בעבדית החיה היא ,של-
עד שיהיו לא דק שגרדרת על לשרן הלרמדים
את המשפט
להגיש
שהלומד נשאד קדח מכאן ומכאן.
אחד כמה שנים
יזכוד התלמיד
המחוכם " :הסוס אוכל מצה",
ואלה
להישג זה הם מיעוט שבמיעוט.
אותה
חבררה
קטנה
המגיעה
עד
המגיעים
אפילו
מוזנה
אלא גם חדותות על לבם.
עוד
למחנכים העבדים
אני מקוה
בשנה
הבאה
דשימה
בני
מלאה של גבישים כאלה ,רעושי החינוך יברדו
הקיץ
כנכס
הציוני ,והיא ממש כטיפה מן היפ ,אמנם משח-
קים פוטבל ופינגפונג בעבדית ,אך אין שורש
בעצמם
מה
מן
המוצע
עשרי
להתקבל
בל יאבד בכל אתד ראתד.
.11
והעבוית מה
תהא עליה ן
ישיגו בה
לדיבוד הדל והמשובש ה.ה ,והטפל נ;גJ:ה בו
יותר מאשו בשיטה הנהוגה כיוט .הדבה תלןי,
פוטבל ופינגפונג בעבדית ,p -אן
יס
עיקד I
תודה ותהילים -לא.
כמובן,
בטיבם
של
הלומדים והמלמדים.
ילדים ,שעמם אפשר להעמיד את לינווד הלסוון
110
החיגוי
בתפוצות
כמעט מז הרגע הראשון על שינוז הגבישים.
הרכה זמן עכר ,עד שהכינותי שהוא כיקש לומר
הלא רוב המלים המצויות בגבישים הללו הז
"אבא בא" ,יאיני מתרעם כל כו על המכטא
"אור ,טוב ,אדם ,לבך,
האשכנזי ,אלא על הפיכת התנועה הטהורה "או"
לא ,יהי" ,שש מלות בסיסיות בשני הגבישים
באשכנזית לדיפטונג "אוו" האמריקני ,המבטא
מובן ,שיש להסביר לילדים
העברי נעשה בכל מקום עיר פרוצה אין חומה.
משב:ע',ת המלים הבודדות ואף לשעשע אותם
וגרוע בוiה המצג כיחס למבטא הספרדי היש-
אד העיקר
ראלי .מה אומר לכם ,מורים בני הארץ ,שנו?ן ;
הוא ,שלימוד העברית לא יהא בונותק מחיי הילד
גדלו ולמדו בה ,מבטאים אחרי שנה שנתיים,
ממלות היטוך בלשון :
הראשונים ב;Iבד,
בצירופים ש'Iנים של אותן מלים,
ווזויותיו בשעה שיתחיל ללמךך את הלשון בדרך
בשיעוריהם
שיט,זית ,מגיל אהת-עשרה בערך .לקראת חגי-
ורי'"z,ז אמריקניות כמקום עבריות.
גת "בר מצוהי' ,אלא יקנה לו אוצר עשיר של
שה זי צריכה גידור .ואני שמח להודיע שלאחר
וישמרן
עבודה של כמה שנים מטעם המועצה לתרבות
מימרות
בעלות
משמעית
דב
יתוכן
הךיבור
כjכרוני.
דיפטונגי!:
שליד
ועד
במקום
הלשון,
תנועות
ולמ"ד
פירצה מבי-
מתכוננת
עכשיו
.12ויש עיד מטרה אחת ,וחשובה מאך ,ללי-
המחלקה לחינוך ולתיבות בגולה של ההסתדרות
גם בכתי הספר במדינת
עירית
מוד גבישים אלה,
הציונית
בשיתוף
להוציא
עם
פעולה
ישראל צריד ,כמובן ,שגכישים אלה יהיי שמוי
תל-אניב שורת תקליטים של פרקי תנ"ו ,ואני
רים בזכרונם ושגורים על לשונם של כל היל-
מקווה שיהיו למופת גם בקריאתם וגם כמבטאם.
דים .מוכן ,כאן ילמדו יותר ,וברשימת המימ-
מכיון שהמפעל הזה עודו בראשיתו ,(.אני מקוm
רות ,שאני עומד לערוך ,כדעתי להביא צרורות
שתיווצר גם סiרה שלמה של בוה שקראנו כאן
את
בשם "גבישי מ" .ויש עוד לחשוב הרבה על הצד
המתתחיל או המפגר ,בין שהוא איש חו"ל ובין
הדידקטי של מפעל .mאגב אעיר ,שכבר הי-
גבישים
לביייה ;
יהיי הולמים
אחדים
שהוא ילד עולה או מפגר בארץ ,ואחדים יהיי
כנה ,בוטעם הועךה הפךגוגית שעל
יך המחלקה
חניך
להנחלת הלשון של משרד החינוד והתרבות של
המסוות היהודית בחו"ל
או לתלמיד הרגיל
מדינת ישראל )שאני עומד בראשה( סדרת תק-
בבית ספר מתוקן בארץ.
אד גדולה תקוותי,
תקין
יפים
ו'מתקדם
ומהיר
לילד
התפיסה,
שניופ מן הימים תשמשנה מינודות אלה שפה
תיבוןTית
משותפת
כל
ביl
האומה,
חלקי
בין
ללימוד השפה העברית
ליטים
בעריכת מר
זו,
שסדרה
יוזן
א,
שתוצא
ובעז
לשוק
במבטא
שכביץ,
ואני
בקרוב,
מקוm
תהיה לה
שאין
השפעה חשובה לא רק על דיבורם של העולים
בהצעתי כל ח;'דוש .שהרי מזמן מקובל כלימיד
בארץ ,אלא גם על מבטאם של לומדי עברית
כחוץ-לארץ,
בין
כארץ,
מובז
מאליו,
התנ" ,בארץ ,שהמורים דורשים לוכור ניבים
בחיצה לארץ.
ו.מימרות אופייניים בכל פרשה ,ייש ספרי לימוד
המבליטים מימרות אלה.
הדגשתי כאן דק את
יסודי
הצורד לעשית בשימוש שיטתי,
וכללי
.14
התחתון,
בךיגת
ב"בר
יותר כדרך זי של לימיד.
עד עתה צמצמתי דברי ונגעתי בנדבו
העממי,
החינוך
מצוה"",
היסודי
הראשונה
כי
של
לימוד
והשניה
בנדבד m
התנ"ד,
המסתיימות
תליי כל בנין
.13כקשר לכך עלי לנגוע כשאלה ,שאינה
עתידנו …אך מן הראיי ,שאימר מלים ספורות גם
חריפה
השלב הגב ,mעל לימוד המקרא בעבריוז
מיוחדת
להיראת
התנ"ד,
אלא
שהיא
ובןלטת בה ביותר ,כוונתי למבטא העברי ,שכו
נשמיע את התנ"ד לבני חוץ-לארץ .הנה בהייתי
על
בדרגת החינוך התיכוני .הקורא מתבקש לעיין
בחוברת
uהתעודה
הירושלמית,
תקנות
וש לו-
בארה"ב הביאה לפני .tזם נלהבת ,מחיג מתבילל
לגמרי ,את בנה הקטן mשתכחה שאחרי רבע
שנה
כNסנדאי-סקול"
משפט כעברית.
כבר
יידע הילד
מה אמר הילד ן
לומד
…אברו כוו".
C.
כו מי שיש לו הצעה ,למשל ,למבחו של פוקים
או קטעים ,יכתוב למחלקה ,לתשומת לבו של מו גוכנז
iJכו;'ץ,
המבזY
את
הכנת
הgךוה
הזאת.
חnינלו
111
בתפוצות
ניס ,ירושלים השט" ,.,עמי ך ,שם פרוטו הקט-
היהרדיים ,ואולם עידרד mצריי לבוא תמיד
נדרשת
לאחר שכבש לו הלומד מידה מסויימת של ידי-
כב.זינה לשם השגת התעידה הירושלמית .רשי-
תקוותי שהיצירה העברית תלן
עי t
הספרות
מו
שידיעתם
העברית,
עות ממשיות.
מה זי ה'א תוצאה של ניסויים ודיונים מרובים.
ותחדש פניה ברוח ה:זנ"ך ולא תהא תלויה על
עד כמה שהiבר נוגע לתנ"ך ,נדרשת שם ידיעה
בלימה אלא מבוססת על נסיון של שבע שנים
של BOפרק 20 ,מכל אחת מארכע מחלקותיי,
בבחינה הירושלמית .כל שנה מצינו יחידי סגו-
תרדה ,נביאים ראשונים ,נכיאים אחרוני tוכתו-
לה
כים .א jעצם המבחר ראוי לתשךמת לב .על-יד
בכתיבה עברית ,ולאו דוקא מיוצאי פולין או
מצטיינים
מאה
בקיאים
בתנ"ך
ורהוטים
שאינם
מרוקו,
<tלא למשל
ידועי tביותר ,מתוך הנביאים הראשונים; נוסף
שנולד
בביו-אורלינס
על מבחר מירמיה ,ניתו שם מבחר מנביאי הבית
רארבע 'z.,זב'Iל iכניו-יןרק .אכו ,מטרתו האחרונה
מפורסמים
של ה'!'":נוד העברי היא לעשרת את התלמידים
מי
ל"מ;ןנרי תהילים" .אלא שהמחנך צרין לכל-
שסכור':; ,ייפרק איוב קשה יותר ללימוד מפרשה
עלינו לשאוף
פרקי
יסרד
השני ;
הוצע
מו
ה.זורה
וביחד
,ם
עם
כנחר
נמצאים
פרקי
כספד
פרקים
תה.ילים
איוב.
בידי
טעות
גם ב:זור בו שבע-עשרה
או
מהנדס
כל א,ז כועשיו בתבונה ונסדר.
בן
עשרים-
שלומד עברית כשפה זרה
לגךולוו Tו'Iשקרך על קטנות ,עלינו להכיו בראש
לא ירזtה הנדל ניכר ביניהם .לעומת זאת היי-
ובראיt,ץונה כלים ומכשירים .ראם יברא יום של
בים אבן לדאוג שלומדי תורה ונביאים בישיכות
ביקוש האלוהים
של היצירה
הקטנוה ובבתי ספר תיכוניי tימצאו ענין כהכ-
החדשה ,יהיה הקרקע יפה לגידרלם.
בספו שכוואל.
.נזי
ויתגלו
נה מייחדת לבחינה זו .תחילה נדרשו מו הנב-
ניצנים
•
שעברה
מאמר זה שימש יסוד להרצאה על אותו
העמדני את מספרם על 80ולדעתי אפשר להע-
נושא
המחלקה
מיד מספר זה אפילו על .60כי לא הפרקים
לתינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית
חניס
כ10
מו
פרקים
התנ"ך.
בשנה
בכנס הפדגוגי ,שנערך מטעם
עיקר ,אלא המבחר ,לא היקף קטעי החוכה ,אלא
בIIבית בדל" בחרדש אוגוסט .1955מתגובה אחת,
טיב הלימוד והידיעה .מצד אחד שואפים אנו
שהושמעה בארתו כנס ,ומאחרות .שהגיעו אלי
להקל על מי שלא למד בנעוריו עברית רלא
בעקיפיו ,למדתי לדעת שעיקר העיקרים בהר-
נתחנך על ברכי המסורת היהודית ,ומצד שני
הגבישים ,הובו בדרך הפוכה מזו
רוציס אנו
צאתי,
לימוך
ליתו הזדמנות למי שמילא כרסו
שהתכוונתי אליה .נפלה הברה :מכריזים ביש-
תורה בגירסה דינקותא להוסיף דעת ולהצטייד
ראל ,שבגולה יש ללמד תנ"ך בשפת הארץ ,ולא
כתלמרדו.
בעברית .אך ההצעה שהוצעה כאן לא רק שלא
אסתפק
בארבע-עשרה
נקודות
אחת מהו צריכה עיוו וליבוו,
שכל
באה לחסר מו ההיקף שניתן ללימוד לשוו המקור
אלה,
ראסיים כהערה
בהוראת המקרא ,אלא באה להכניס את העברית
קצרה .המחזירה ארתי אל ראשית דכרי .עמדתי
במקום שאיננה כלל.
'L-זם על הנזק שכשיטה העמלנית המדומה ,המת-
ימרת לשים פעלתנות של ילד במקום לימוד
מקורותינו המקודשים.
אחרי ככלות הכל ,מה מצב הדברים היים
ומה
מבקשת לתקו
ההצעה ז
המדובר
בשלב
אך חפץ אני להדגיש
הלימוד הראשון -בגיל .11-7ברוב המקומות
ילחזור ילהדגיש ,שאני דואה את גולת הכותרת
לומךים בגיל זה
כלל את התנין במקורן,
אלא שנת הלימודים
חציה
של מפעל החינוד הענרי ,בחיץ לארץ ובארץ,
ביצירה
שידיס
בחיברר
העברית,
מסרח
רספורים,
אין
מתחלקת לשנים,
תפילות
רמזמורים,
מוקדשת ללימוד סיפירי המקרא ,החגים ושאר
ומחקרים,
שיונקים
מנהגי ישראל -ולימרד זה נעשה באנגלית -
ממקירות תרברתנו רלא רק מחוויתו הדלה של
וחציה מוקדשת ללימוד עברית מודרנית כזית.
לכתיבה,
מפי מחנכים ומורים שמעתי ,ואף הבחנתי בעצ-
החייס
מי ,שבסופר של דבר ידיעת הילדים את סיפרןי
הילד הקטו .עלינו
לnידרש כתפילה
לערדד
חניכינו
ונכל שטח אחו
של
112
תחינרי
המקדא קלושה ב;'ותר וידיעתם בעברית של
ימינו כמוה כאין.
והרי דדך לימיד עקרה זו
בחיונרת
בבתי-הספר
הלמודים של הלשונות הלועזיות
הצנוריים ,שכלכלת !:על שלטונות המדינה או
מצליחה לגרש את הילדים מן ה"סנדאי-סקול"
העיר ,יהיא שו mנזכיייתיה לשאר לשונות מי-
ימרוקנת אותם מתלמידים דווקא בשעה שמת-
דרניית ,שנכללי זה כנר נתכנית-הלמידים של
חילים ללמד בהם דבדים ממשיים יותר.
נית-הספר התיכון )היי סקול"( כגון :
יאילר אני בא ימציע ,שהזמן המרעט העומד
לרשרת המורה היהודי בשלש-ארבע השנים
הראשונרת של לימוד הילד העבדי ,יהיה בןררכז
בנושא אחד :לימרד התנ"ך רהיהדית .לימרד זה
ינתן גם להלן ,כמו היים ,בשפת הארץ .יאולם
מן היום הראש'Iן ממש יל m1ליבזוד זה בהקניית
גבישים בשפת המקו" חןןקי פסוקי א 'iפסוקים
מן התנ"ך וקטעים מתפילות יאף מימרית חז"ל.
ללימיד עבדי זה יש מקרם טבעי בלימוד הכללי I
היא בא לחזק לימיד זה ובעצמי מתחזק על ידיו.
אני מקנים את
אין זר שיטת החדר הבזבזנית :
הגבישים האלה יחד עם ידיעת מיבן המלים,
אני
עישים משחקי
דיבוד במלים אלה ,שהן,
כאמיר לעיל ,בדרך כלל בסיסיית בייתד ,וע"י
השימיש התכיף בהן
מקנים אני לילד
שעליו יוכל להתבסס לימרד
שיטתי
יסוה
רמעניין
באמת של השפה העברית .כללו של דבד ,גרעין
הצעתי היא.
שלימוד
השפה העברית
בשלב
הנמוך של החינוך בגילת אמריקה ייהפך מאחי-
זת עינים למציאות ייחייה בי בזמן את לימרד
התנ"ך במקירו ,הנעדר כעת בשלב זה לגמדי.
גרמנית,
נהיקף
ספרדית
מצימצם
ואיטלקית
)זו
צרפתית,
האחרונה
-
יותר(.
היראתהלשין הענרית במערכת חיניך כל-
לי -אין לה תקדים נחיניך המידדני .צרפ-
תית ,אנגלית ,גדמנית וכמה לשינית איריפ'יית
אחרית נלמדי נמשך דורות אחדים ננתי-הספד
התיכוניים שנארצות שונות נגלל ערכן התר-
נותי לעילם המערבי.
הטפד
ההיכונים
עדות
ימשמשiז
הנהגת העברית בבתי-
נאמריקה
נאטבה
חידיש
מהווה
לחיותה
גדול
של העברית
כלשין מדיבה'! ילהכרת ערכה התרבותי למען
החינוך האמריקני .לימרד הלשון העברית כילל
לא רק ענרית חך"יישה אלא גם לימוד התרבות
העברית של העבר וההווה.
תיך כדי
התרביתית,
שאיפתה
התלנטה
לשםור
יחדות
עצמאותה
על
אמריקה
בבעיה,
כיצד לעורר בדור הצו)יר התענינות בלימודים
עבריים רכיצד לשתפו בחיים היהודיים .הנה כי
כן אין לחשןש משום גוזמה בתארר חשיביתו של
לימוד הלשון העברית
באמריקה.
הצביריים
בבתי-הספר התיכינים
עצם
העובדה
נלמדת בנתי-הספר הצינוריים
שהעברית
לצעיר
מוסיף
היהידי בטחין יאמונה ,שמשאת-נפש אביי ראויה
יהורח לאפסו I(1ניו.ייוק
עברית במערכת החנוך הכללי
חיזוש אמריקני
במשך עשרים רחבןש השניס האחרונות היינו
עדים לתהליך מיוחד במינר בשדה החיניך התי-
כרן באמריקה .הלשין העברית נקבעה בתכנית-
להרקרה רמתיך כך יביא ביתר קלית לידי מצב
נפשי ,שמשפחתי תהא מקובלת עליו יהוא מקיבל
על עצמי.
מנקודת ראית השכלתית הוכח ,שה-
התעגינית
המשפחה
במירשת
של
התר ביתית
בןשמשת דחיפה חזקה ללימידים ייתר מן השאי-
פה האינטלקטיאלית בלבד.
לכתחילה הונהגה העברית
תיכינים
בניו-יורק
בשני בתי-ספר
בתורת ניסיי.
כעבוד
שנים נלמדה הלשין העברית במלוא
(.כותב הטוויס הוא מנהל מועצת התובות העבוית
באחד-עשר
בתי-ספד
בניו-יירק.
עשר
ההיקף
באוקטיבר
מאז הרוסרה לפני עשויס וחמש שנה .משנת 1941ואיוי
1954נקבעה הלשין העבדית בתכנית הלימידים
מהרוה מועצת התובות העבדית !)חת המחלקות שו וער
של שבעים יאחד בתי ספד תיכינים נשתים-
nחנון היהורי בניריו".
עשרה ערים של ארצית-הברית.