חוברת גי
תשטייז,
*
דד פנחס רחבבלים
המורה בתקופת ההגשמה
שלמה הרמתי
הוראת עברית בצהnל
:כה לדבר פדנtנrז
פסfכtיiג1זז
י" .קלי
תורה במחזור שני
שלמה אמיתי
הוראת המשנה
י .י .גלס ז"ל
ללימוד הספרות
משה סתוי
פרקי טבע ולשון
החינוך העברי בתפוצות
*
הסתדרות המורים העברים
כישראר
ה תכן
המורה בתקופת ההגשמה
ד"ר
הוראת עברית בצהIIל
לימוד תורה במחזור שבי )כיתה ח'(
פ ב ח ס רוז ב ב ליט
שלמה הרמתי
י,
מה בין הספרים הגבוזים לחיצוביים
v/הוראת המשבה
אשר
ח קלי
ווייזר
שלמה אמיתי
י ,י ,גלס ,חייו ופעילתו הפדגוגית
ללימוד הספרות )מתוך עזבובי<
'.
פרקי טבע ולשון
מ,
גלס
י,
גלס
סתוי
סימן החלוקה ל7-
דhר
ביסוי ברורשאך מקוצר
ד"ר
אדם ,בח ,אברהם
משה
,0עתי דיה
מ ,ד איב ר ו ש ו ש ב ה א ל ו ן
י.
ס לעי
ההינור העב' י כתפוצית
בעית הכשרת מורים עברים באמריקה
הנוכון לתרבות ישראל בארגבטיבה
המדרשה בבואבוס-ז יירס
א .ל ,ה ו ר ויי ץ
מרדכי
אבידע
משה
ד"ר ישראל טשיפקין ז"ל
גיל
מרדכי הלוי
ביקורת זכיכליתרפיה
מפות בחיבוך למ .פבל /א .בוזני ,התבגשות התרבוירח בישראל לא,
שומסקי IדHר מיי
מרום Iשאלות לעיון ב4ביאים ראשונים להרב
י .יעקובפון Iב .דה-פריפ ,בינח במקרא להרב י .יעקובפון Iיצח'!
שבטיאל Iעיקרי המבוא לתלמוד לד"ר ב .וואהרגוז /בפתלי זיגל Iקונטרפ
יומי ללימוד המשגה וההלכה Iי .בז-טובים Iאוצר האבדה להרב מ .ד.
גרופ Iי .א .זיידמז Iארץ-ישראל ויישובה בימי השלטון העותומגי
לי .בז-צבי Iהב"ל Iארץ-ישראל לישעיהו פרס Iאברהם שלמון I
.פורא Hא-ב לש .ק .מירפקי Iהב"ל Iידיעת הארץ לי ,פאפוריש /דוד
דיקמז Iפרקים בחקלאות לא ,בוגדלמן וי ,לבגוז Iנוורה לחקלאות ,
אולפן לי .פלע Iאברהם יפה Iהרמב"ם למ .צ .אפרתי /הנ"ל.
מכתבים למערכת
בקשת האמת ,אי הטלת אבק בעיגים -עוזי אורבז Iתשובה לתשובה _
יצחק .:ידקה Iעל בעית המציצה -גדעוז לויז.
בתק ב ל
במערכת
דפוס .אנוקה" בע"מ
259
שלבזה הרבזתי /הזראת עברית בצהWל
.3
ב.
בקרב שהיה ב 28-למאי ברחז הערבים ממל:י:ז
ך.
אבחבז מTרTר'ס
ללבנזן כי…
.8
הם
שונא'ס
א.
הס סבלז אבדזת רבזת בקרב.
.9
אתן פוגעות
ב.
הם נבהלז מן הסזר חמשורין שפר' jסאחיר.
.10הן
ג.
לא היה להם די נשק.
ד.
הס הרגישז שהם מוקפים מכל
תמצית -כתזב
צד
על פי הזכרזן תמצית מן
אם י'z-ז לך צרך לעיין שנית בקסע בקש אותז !
חבור -כתוב 10-15שורזת על אחד הנושאים
הבאיס.
כתוב
ישר
סיזם
מיוחד.
.1
.2
.4
ד.
ארוכזת
ובלי
איך אבלה את יזם החזפשה שלי ?
תאר
יפה
.3
לענין.
בלי
הקדמות
סיזל
שראית.
הימים
שהשתתפת
מוצלח
בו.
או
סרם
אז ספר שמצא חן בעיניך.
הראשונים
בישראל.
אז :
אתן
אתן
הו
הן
איך
זליתי
.1
מתכונן
.2
'פרסס
)עבר
-
הן(
;. . . . . . . . . . . . . . . . ..
)עתיד
-
אבי(
;. . . . . . . . . . . . . . . . ..
)עבר
.3
שותה
.4
הצטרפו
.5
מתנגך'ס
.6
מתארות
ד.
'עד'פו
-
)הזזה
הזא
-
)עתיד
)עבר
)עבר
-
-
;.. .. .. .. .. . .. .. …
אתס(
;. . . . . . . . . . . . . . ..
אבחבו(
אתה(
אתן(
;. . . . . . . . . . . . ..
;. . . . . . . . . . . . . . ..
;. . . . . . . . . . . . . . . . ..
.8
צובע'ס
)עתיד
-
היא(
;. . . . . . . . . . . . . . ..
.9
דוחפות
)עבר
-
הס(
;. . . . . . . . . . . . . . ..
.10תמכנו
)עתיד
-
אבי
;. . . . . . . . . . . . . . . . ..
ה .זוגות -כתזב אש" על יד זזג שזבה) .בגזד(.
לארץ ?
כתזב אד' על יד זזג
איך להלחם במסתננים ?
כתוב 0אם אין קשר בין המליס שבזזג.
זמני.I:
(
)
.1
)••( ….
.2
)
(
אתסול
סחר
)
(
.4
תענזג
.1
היא
טועמת
היא
היא
)
(
.5
במישרין
.2
את
מנחשת
את
את
)
(
.6
.3
הוא
מפס'ד
הזא
הזא
) ( •.••..
.4
אתה
אתה
אתה
א( לפניך פעליס בזמן הווה )היום(.
כתזב
אזתם
בעבר )אתמזל( זבעתיר )מהר(
ה'וס
מת'אש
זורק
.5
אני
.6
אתם סוס'פ'ס
)
(
ד.
.8
דומה.
חג -מזעד.
.3
י
הם
הם
ב( כתוב את הפעל על פי הזמן והגוף הבדרוזים.
הקסע שקראת.
.:
משפ'עות
אבחבו
אנחנז
סגל -צוות ;
כפזל -מחזלק;
איכזת
-
-
שעשזע;
-
בעקיפין.
כמות;
פרזע -מנומס;
אזזר -גזש;
אני
אני
)
(
.9
אתס
אתס
)
(
.10ציזד -נפח;
שאיפה -משאלה;
הקלי
,מוד תורה במחזור שבי
)כיתה ח'(
למזד תנ"ך בכיתה ח' של ביה"ס היסודי,
גלותו ממנה; ספרי החכמה והפיוט -חלקים
בולל את כל סרגי הענינים ,שספר הספרים עו-
מתהלים רמשלי ,ובכיתות מתקדמןת -גם את
סק בהם ,רכל הסגנונות השוגים שבו :בנביאים
המחזור הראשרן של הויכרח באיוב ותשובת ה';
ראשרנים -תרלדות העם מכיבוש הארץ עד
בתודה -את המצוות ,החוקים זהמשפ'טים .כל
260
י" .קלי Iלמוד תורה במחזור שבי
אלה במסגרת מצומצמת של ארבע שעות לימוד
לא נטפל ,הפעם ,בחזרה על נביאים ראשו-
נים ובלימוז הכתובים; נתעכב רק על לימוד
ומצוות
בכיתה
בשעה
זו,
היחידה
המיו-
עדת לה.
חזרה -הווה אומר -לימוד וטיפול בענ-
ינים שנלמדו בשעתם ,לפי תפיסת התלמידים
בגיל צעיר; היא באה להרחיב את האופק ,להע-
מיק את הידיעה והדעת ,ללמד לגשר בין הענ-
ינים
הסמוכים
עשינו
על
עד
בחזרות
נביאים
היותם
הקודמות
ליחידה
וכן
ראשונים.
נעשה
ניעזר
נבהיר
תופעות
שונות
שזמנם גרמם ואינם נהוגים עוד בימינו ,אלא
שהם
מבהירים לנו את הווי העם
בימים קדומים,
ותולדותין
לדוגמה :שמיטה ,ערי מקלט,
הלכות מלחמה ,עגלה ערופה ,וכיוצא באלה.
עלינו ,איפוא ,לסמן -מה הם החוקים הנל-
מדים בכיתה זו ,במסגרת הזמן המצומצם ,וכיצד
נלמדם,
בחזרה
גם
במפת
שנתגלו
אזור
במחקרי
הארכיאולוג יה.
גם לימוד מצוות התורה ישען
ומוסר היהדות ,ולעתים -גם חוקים קדומים,
אחת ,כך
הים התיכון ,נעמיק ידיעותינו בגיאוגרפיה של
א"י,
ואולם גם ב'לעדי אלה
בתורה .עלינו להקנות לתלמידינו עיקרי תורה
בשבוע.
תורה
רבים
הם החוקיכן
בחלקו
על
מושגים ,שכבר נרכשו ע"י הילדים על השבת
והמועדים ועשרת הדברות ,על תפילין ,ציצית
ימזוזה .כל אלה הן מצוות יסוה שההווי היהודי
םפוג בהן ,הפע t:אנו מתכוןנים לעסוק בחוקת
התורה ובמוסר היהדות כיחידה לימודית מיו-
מדת,
בכך תלויה במידה מרובה הצלחת התלמין,
יכולת תפיסתו והאפשרות שתנתן לו להתמצא
בספר תורת משה אם
ירצה ,לכשיגדל ,לעייז
מחדש בתורת היהדות ולהתעמק בה.
הדין נותן ,שבתחילה אנו חוזרים על עשרת
הדברות
בשתי
הנוסחאות
ובדברים,
שבשמות
עומדים על ההרחבה שבמצוות שמירת השבת
בנוסחה השניה ,והסברה מקיפה על איסור עבו-
דת הא'לילים שהיה חמור בשעתו ,תוך הדגשה
מפורשת ,שכיום קיבל כל העולם התרבותי תורה
זו
בהשפעת היהדות.
פרשת קדושים ,פרק י"ט בספר
ויקרא ,היא
המשך טבעי לעשרת הדברות "מפני שרוב גופ'י
לימוד
הומב"ם,
מצוןת
הוא
התורה
פרובלמטי,
ב"ספר המצוות" ,ציין מצוות "שאינן
בוהגות לדורות" משום שנקבעו לשעתן במדבר,
הקרבנות
דיני
בספר
שהם
"ויקרא",
עיקר
..תורת כוהנים" ,שייכים לסוג המצוות ,שנקבעו
לשעתן בתנאי הימים ההם ובודאי יקומו חכ-
גדולי
מים
תורה
ויקבעו
אף
אותם
במצוות
..נוהגות בדורות ההם" ,רמזים על כך נשמעו
.כבר ,גם דיני טומאה וטהרה אינם ענין ליל-
דים ,אם כי לפי תפישת מאן דאמר מהקדמונים,
מקדימים תורת כוהנים לבראשית "הואיל והתי"
נוקות
טהורים
והקרבנות
טהורים
-
יבואו
טהורים ויתעסקו בטהרות" ,בכל אלה לא נע-
סוק
בביה"ס
היסודי ,הדברים
אמורים,
הנזכרים"
)ראב"ע(,
מתבטאים
עיקרי
בפסוקי!:
תורת
אדם לחברו ,במיוחן,
חטובים
משה
ועלינו
במצוות
שבין
לן/זגרם
היטפ:
היטב בפי ילדינו ,כי זהו גרעין מוסר היהדות :
לא תקלל חרש ,לא תקום ולא תטור ,מפני שיבה
תקום ,וכיוצא בהם,
ועל
כולם :ואהבת לרעך
כמוך ,אשר -לפי הגדרתו של ר' עקיבא -
זהו כלל גדול בתורה ,והלל הזקן הוא שגייר
אותו נכרי בלמדו אותו את התורה כולה על
רגל אחת בהסבך'ה ארמית בלשונו " :דעלך סני
לחברך לא תעביד -זו היא ::ל התורה כולה,
ואידך פירושה הוא ,זיל גמור",
כמובן,
לא לגבי בתי-הספר ,המעמידים את הדת במר-
בז החינוך,
תורה תלויין בה" )רש"י( "והם עשרת הדברים
וקצובים
תרי"ג המצוות שבתורה כפי
"מצוות
לרמב"ם,
בהם
רמ"ח
שסודרו
בספר
מצוות
,עשהי
י" .קלי /למיד תירה במחזיר שני
261
כנגד איברי האדם ושס"ה מצוות ,לא תעשה'
הנה המצרה הראשונה לפ'י יסידה יערכה היא
ברובם במ-
בראש עשרת הדברות "אנוכי ה' אלהין"; אחריה
כנגד ימות שנת השמש ,.מרוכזים
קומות מסויימים בתורה.
מצוות
יש
באות
שניסיחן
הלכית חיים ודרך ארץ
מליטש
ימרוכז
מושרשים
בלב
והן
העם
ומבוטאים בכל הדורות ובכל שפה שדבר בה
עמנו,
בין
כאמרות
הבריות
מהדרך
מקובלות
ומשמשית
במשא-ימתן
לאדם
אזהרה
יבשיחה
הסיטה
יחוד
הי
וחי
וי(,
עבודת ה'
)שמות כ"ג ;
)דברים
שבועה
בהי
י"א(,
דברים
י"א(,
בהי
)דברים
)ויקרא כ"ב(.
גדול המכנסים בדירני ,ח .נ .ביאליק ,נקט
אף
תרדף,
אחרי רבים להטות,
שיבה
פני
הוא
בשטה
הוא
דומה;
בדרכו
הלך
של
הרמב"ם והוציא בשעתו את הילקוט "דברי תו-
רה",
הוכח תוכיח את עמיתך,
מפני
)דברים
אהבת ה'
)שם(,
יראת
סדר זה נהוג גם במצוות לא תעשה.
אחיך עמך,
והדרת
ומנינם
הקשורות
י"א( ,הליכה בדרכי ה' )דברים כ"ג( ,קידוש השם
ואהבת לרעך כמוך,
צדק
הי
)שם(,
דבקות
הישר :
צרק
כסדרן
המצוית
בה :
בהתכוונו
לתת
ממצוות התורה,
תקום,
לתלמידינו
כשהם מכונסים
כולל
מושג
לפי הענינים
כפי שהם כתובים בתורה .בזאת התכוון להגיש
זקן,
את ההלכה לילדי ישראל במרוכז ולפסוח אגב
ז'כנגדם מצוות ,לא תעשה :
כך ע'ל אותן הלכות-צניעות הבאות במעורב בס-
לא תעמד על דם רעך,
פר
לא תסיג גבול רעך,
התורה
בין
ההלכות
שאר
ומעמידות את
המ,למד והלומד בפני בעיה חינוכית קשה .אפ-
אל תשת ידך עם רשע,
שר
לא תלין פעולת שכיר,
ויכולנו ללכת בדרך זו ולהקנות לילדינו
את עיקרי ההלכות שבתורה מתוך ילקוט מיוחה
ל tתקלל חרש,
אלא שע"י כך אנו נמצאים מפסידים :הילדים
לפני עור לא תתן מכשול.
שלא ילמדו תורה ומצוות מתוך ספר התורה -
יש מצוות שהן מפורטות ומוסברית בהרחבה
לא יתמצאו בספר בבגרותם ,וחלקים חשובים
יתרה ולעתים הן חוזרות ונשנות בתורה ,כגון :
מאין
שמיטה,
הלכות
מאכלות
אסורים,
יכן
מצוות
התלויות בארץ והלכות נזיקין ,ועל כולן -מו-
ישראל והשבת במיוחד.
עדי
מעשר
הנזכרת למעלה
מן
תמצא ,ואי"זה
כזרים
מקום מצוה ן
פרחים שנעקרו מערוגות גידו'לם
ציץ.
לפ'יכך
אין לנו אלא
לומדים את המצוות במקומות ריכוזן
מירים לעיון ואת הנאמר עליהן במקומות מפו"
בתודה.
שיטה זו אנו למדים מגדול המכנסים ביש-
דאל ,מהדמב"ם .ב"ספד המצוות" קבע את סדר
תדי"ג
ממקומותיהן
בתוך
עניניהם,
ליקטן
בתודה וסדדן במנין.
בתורה,
שבהן
ואמרו עון ,כדרך הדרש :כל אבר יאבר אימר וו
לאדם "עשה בי מצוה" ,וכל יום כשבה אומר לו לאדם
.או תעש ב' עבירה" )הרמב"ם ,ספר המצוות(.
מרוכזים
החוקים והמצוות ,תשמשנה לנו תחנות ראשיות
בלמוד ההלכה והן :
פרשת משפטים -בשמות Iפרשת קדושים
)י' י"ט( בויקרא; פרשת שופטים והפרקים הס-
מוכים לה בדברים .אגב ,פרשיות אלו
(.
ספד
•
שלש הפרשיות
המצוות שבתודה לפי
ללקט
וניתנו בע-
אל אחת מהפיזור שלהם ולהגישן לילדינו.
ומשתר'לים לצרף אותן לנושאיהן ולהגישן לתל-
זדים
משל -לשתילי
התורה את ההלכות לעניניה ,t:לקרב אותן אחת
פעמים בתורה.
אנו
התנ"ך
יהיו
בעיניהם.
תורה
נוחות
וקלות לזכירה; שמן מעיד על תכנן.
לפי
הסוגים נסמן
שנעמוד עליהן :
את ההלכות העיקריות
262
י ,חקלי Iלמוד תורה כמחזור שבי
שב'l
מצוות
רחברו,
אדס
מרוכזות
שהן
בשלש הפ'רשיזת הללו ;
שהזכרנו לעיל ,במלוא יכולת תפיסתן של נער
מתבגר .כו נברור לנו את המצוות בפרשת כו
הנUבת -שעיקרה בעשרת הדברות ונזכרת
עוד למעלה מעשר פעמים בתורה.
תצא הסמוכה לשופטים ,נעקוף את לימוד הל-
כות הצניעות המפריעות את למוד הפרשה בשל-
ש'2ש רג ל'ס )זיקרא פ' כ"ג ,שמות פ' לייד.
מותה בצוותא.
דברים פ' ט"ז(;
•
את הלכות התורה אין אנו רשאים לפרש
ראש השנה '1וס הכפור'ס )ויקרא כ"ג( ;
מאכרות אסור'ס )דברים י"ר .תמצית הפרק
ולהסביר כרצוננו לפי סגנון הכתוב ולפי הבנ-
תנו .אנו חייבים להעזר בפרשני התורה ,וביחוד
י"א בויקרא(;
)ויקרא
השמ'טה
דברים
כ"ה,
ברש"י;
ט"ו(;
הL:
מסתמכים
בפירושם
מסכת
על
ער' מקלט )במדבר ,לייה ,דברים ד :י"ט(;
התורה שבע"פ ,הפירוש המוסמו של הקדמונים
)דברים כ"א(.
ישמור עלינו מהגיע ,לפעמים ,לכלל טעות ו'ל-
•
שיבוש המסורת) .הקראים ,עשו כן ,כידוע ,בשו-
עגלה
ערופה
פרשת משפטים -כשמה כן היא :זהו מר-
גג או במזיד והוצאו מכלל ישראל( .
כז ההלכה בתזרה ,ועניניה מרובים .תמצא בה
הנה שתי דוגמאות בולטות ,והן אינן בוד-
שפ'ירוש
חפשי
של
המורה,
הבנת
לפי
במרוכז ובתכלית הקיצו'ר עשרת הדברות ,אי-
דות,
סור הונאה ,רבית ,טרפה ,שמיטה ,שבת ושלש
הכתוב כצורתו
רגלים" ,לא תבשל גדי בחלב אמו" -היסוד
את הלומד ,לפרש את החוק שלא כהלכתו :
וכסגנונו היום ,עלול להכשיל
לחברו
בספר דברים ,בשלשת הפסוקים הראשונים
נוסחו בסגנון משפטי מיוחד קצר ומלוטש ,שכל
בפרק כ"ה ,מדובר על משפט ריב בין אנשים,
בין
והרשע הורשע כדין .וזה לשון הפסוק השני :
התורה
"והיה אם בין-הכות הרשע והפילו השופט והכהו
לדיני
מלה
הכשרות.
ש'בו
חכמי
המצוות
שימשה
ישראל
שבין
נושא
ועליהן
אדם
לשקלא
הונחו
וטריא
יסודות
שבע"פ במשנה ובתלמוד.
לפניו כדי רש,עתו במשפט" .ראב"ע מפ'רש -
חז"ל נהגו לסמן במנין הלכות נושא כולל,
הקשורו,ז קשר עניני ביניהן ולהדגיש "לא הרי
זה כהרי זה" "הצד השוה שבהם'(
להקל
כדי
על הזכירה.
רובה
פרשה
זז
אבות
נז'ק'l
ש,ומר'ס
)=מזיקים,
ע"מ
נגיד,
המבעה וההבער,
-שומר
חנם ,שומר שכר,
הארבעים ,אלא ש'הקב,לה היא אחרת .אגב ,בענין
זה
שבת ובושת;
ד'נו
הגנב :
אם
במחתרת
ימצא
הגנב ,אם זרחה השמש עליו ,אם המצא תמצא
)תשלומי-כפל(,
מכרו )תשלומי ארבעה
שאר
הכתוב ,מסתבר ,שאין להוסיף על ארבעים ,אבל
אפשר גם להכותו כדי רשעתו בתוו גבולות
ארבעה קנסות ,לחוב'ל בחברו :צער ,ריפוי,
הגנבה
קותיו והרהוריו ומסכם כרגיל "ויש לו סוד".
הפעם אמר דבריו בפשטות ,שאמנם לפי לשון
השוכר והשואל,
א,רבעה
אבן עזרא הפרשן ,החוקר ,המדקדק והצולל
בנבכי השפה ,מעמידנו .לעתים קרובות על ספ-
נזיר ,נדיב( :הש'Iר ,הבור
בידו
עתו ,רק לא יוסיף על ארבעים ,לולא דבר' הקב-
עוסקת בדיני ממונות
והיא כ'tללת :
ארבעה
עשר ,גם עשרים ,ופחות ,ויותר ,והעד כדי
רש-
לה והוא לבדו האמת,
של
ארבעה
ארבעים .היה נראה לנו ,שיש עוון שיוכה עליו
הדינים
)אם(
טבחו
או
שבפרשת
אינם אלא ארבעים חסר אחת.
בספר
שמות,
פרשת
"וכי יריבון אנשים
משפטים
כ"א,
כתוב :
והכה איש את רעהו באבן
או באגרוף ולא ימות ונפל למשכב .א L:יקום
וחמשה(.
משפטים
קבלת-משנה בידינו,
שהארבעים
הכתובים
מגוונים
והתהלו
בחוץ
ע'ל משענתו
ונקה
המכה,
ר'i
מאד .ראזיים הם לשמש יסוד ללמוד הנמצא
שבתז יתן וופא ירפא" .לפי הבנתנו כיום ,היינו
בתורה,
יכולים לחשוב ,שהתזרהמתכוונת לומר ,שהמדז-
בהקבלה
בהרחבה
בפרשיות
אחרות
263
י .חקלי /למוד תורה במחזור שני
בר הוא במרכה ,שיכול כבר לעמוד על רגליו
קשה להשלים עם העובדה שתלמידינר לא
רלהתהלך בחוץ ,ולו גס כשהוא ]שען על משע]-
יטעמר מהחירנירת שבשקלא-וט'ריא בעניני נזי-
תו ,אולם הקבלה נידינר היא סרתרת .רש"י אר-
קין ,השומרים ,החרבל" ,עזב תעזב עמר" )עזרת
מר :על משענתו -על ברריר רכרחר; תרגרם
השבת אבדה ,איסור ארנאה רנשך רתר-
הדדית(,
ארנק'לוס -אם יקום ויהלוך בברא על בוריה,
בית ,שהם יסוד הטומן בחרבו מידות של אזרחרת
אבן עזרא אומר בלשרן מפררשת ערד ירתר ,שפי-
טובה רחיי חברה תקינים.
ררש על משענתו" ,שלא ישען על אחר ,כמשפט
החרלים ,רק על עצמר".
שלש ה"בברת" שבסדר נזיקין מטפלרת בכל
הנושאים האלה והן "ספר עזר" יסרדי בלימוד
המשפט רהמצוה.
"
קשה להקנרת לתלמידים כראוי את מושגי
ילדי ישראל בגיל זה ,ואף למטה ממנר ,היר
המשפט בתורה ,המטפלת ביחסים רבמצרות שבין
והרא לא
אדם לחברר ,בלי להעזר במשנה .יש צררך לש-
רגילים בשכבר הימים בלימרד זה,
היה למעלה מהשגתם ומתפיסתם.
ההררים,
לב בלימוד התררה את המשנה ,המסבירה והמד-
גימה את ה"נושא" הנלמד .ממילא ירכרש התל-
מיד,
כבדרך
אגב,
הבנה
בלשון חכמים ,לשרן
שטעמר
בילדותם
תורה
מלימרד
שבע"פ מביעים ,לעתים ,את צערם על שנמנעה
זר.
מילדיהם חרריה נפשית
לא נצא ידי חובה ,אם לא נתקן את הפגימה.
המשא-ומתן.
אשר וייזר
מה בי __הספרים הגבוזים יתיצוב יים
)שאלון בחינות בנרות ,לשנת תשס"ו :תנ"ך ,חלק ב( פרק שלישי(
כידוע ,מהווה בחינת הבגרות בתנ"ך קשיים
נים .אינר עומד אפילו על המושג "גנז" ,שחז"ל
מיוחדים ,שאינם בכל מקצוע אחר .צמצרם התכ-
מרבים להשתמש בר .במלה גנרזים הזא משתמש
נית במאתים פרק ,מגביל את האפשררת ,לעמרד
)עמ' ר( רק כמרשג מקביל למלה "אפוקריפא",
בנעירת
על ערכם וחשיברתם
באופן רחב
ויסודי
על הבנת הנבחן
בלשונו של היררנימוס.
של
התנ"ך.
ביחרד ,עדיין מעררפל המבוא רהברחן
להיות זהיר בר .דבר זה
מצווה
נוכל ללמוד מבחינת
הבגרות של השנה .לכאורה הרי זר שאלה קלה.
ספרים אלה הוא כרתב " :למן ארתר פרק
שהיהדות ריתרה מכמה טעמים
של
הביב'ליה
הירנית
מיסודו
על
של
חשיבותה
תרגרם הע'
והניחתה ברשותם של הנוצרים לדוררת נשתק-
וחיצרניים,
עו אצלם ,יחד עם הביבליה ,אף הרבה מן הס-
עליו לדעת ,לכל הפ'חות ,מה ביניהם .אבל אין
מעברית
אם
למד
התלמיד שקיימים
גנוזים
ליונית mן מן הכתובים מלכתחלה יורנית .מן
לך שאלה מסוכנת מזו.
למה נתכוון מחבר השאלון ן הרי יש הכופ-
רים בכלל בהבדלים שביניהם.
למשל,
פרים
החיצונים,
הן
מן
המתררגמים
אברה I:כהנא,
אינו מבחין בין גנוזים לחיצונים.
על
השער רשום " :הספר'ס הח'צונ'ס לתררה לנבי-
הביבליה היורנית העבירו להם
הנוצרים
הספרים החיצרנים אף אל הביבליה
ואף לביבליות שבשאר לשרנותיהם.
קרראים לארתם הספרים
החיצונים
את
הררמית,
הם
היו
שבביבליה
אים ,לכתובים ושאר ספרים חיצונים" ,במברא
היוונית בשם ספרים אפרקרפיים )ספרים סרדיים
הרא מזכיר את הספרים האלה רק בשם חיצר-
או נסתרים( כ'לרמר ספרים שאינם ניתנים לק-