חוברת גי
תשטייז,
*
דד פנחס רחבבלים
המורה בתקופת ההגשמה
שלמה הרמתי
הוראת עברית בצהnל
:כה לדבר פדנtנrז
פסfכtיiג1זז
י" .קלי
תורה במחזור שני
שלמה אמיתי
הוראת המשנה
י .י .גלס ז"ל
ללימוד הספרות
משה סתוי
פרקי טבע ולשון
החינוך העברי בתפוצות
*
הסתדרות המורים העברים
כישראר
ה תכן
המורה בתקופת ההגשמה
ד"ר
הוראת עברית בצהIIל
לימוד תורה במחזור שבי )כיתה ח'(
פ ב ח ס רוז ב ב ליט
שלמה הרמתי
י,
מה בין הספרים הגבוזים לחיצוביים
v/הוראת המשבה
אשר
ח קלי
ווייזר
שלמה אמיתי
י ,י ,גלס ,חייו ופעילתו הפדגוגית
ללימוד הספרות )מתוך עזבובי<
'.
פרקי טבע ולשון
מ,
גלס
י,
גלס
סתוי
סימן החלוקה ל7-
דhר
ביסוי ברורשאך מקוצר
ד"ר
אדם ,בח ,אברהם
משה
,0עתי דיה
מ ,ד איב ר ו ש ו ש ב ה א ל ו ן
י.
ס לעי
ההינור העב' י כתפוצית
בעית הכשרת מורים עברים באמריקה
הנוכון לתרבות ישראל בארגבטיבה
המדרשה בבואבוס-ז יירס
א .ל ,ה ו ר ויי ץ
מרדכי
אבידע
משה
ד"ר ישראל טשיפקין ז"ל
גיל
מרדכי הלוי
ביקורת זכיכליתרפיה
מפות בחיבוך למ .פבל /א .בוזני ,התבגשות התרבוירח בישראל לא,
שומסקי IדHר מיי
מרום Iשאלות לעיון ב4ביאים ראשונים להרב
י .יעקובפון Iב .דה-פריפ ,בינח במקרא להרב י .יעקובפון Iיצח'!
שבטיאל Iעיקרי המבוא לתלמוד לד"ר ב .וואהרגוז /בפתלי זיגל Iקונטרפ
יומי ללימוד המשגה וההלכה Iי .בז-טובים Iאוצר האבדה להרב מ .ד.
גרופ Iי .א .זיידמז Iארץ-ישראל ויישובה בימי השלטון העותומגי
לי .בז-צבי Iהב"ל Iארץ-ישראל לישעיהו פרס Iאברהם שלמון I
.פורא Hא-ב לש .ק .מירפקי Iהב"ל Iידיעת הארץ לי ,פאפוריש /דוד
דיקמז Iפרקים בחקלאות לא ,בוגדלמן וי ,לבגוז Iנוורה לחקלאות ,
אולפן לי .פלע Iאברהם יפה Iהרמב"ם למ .צ .אפרתי /הנ"ל.
מכתבים למערכת
בקשת האמת ,אי הטלת אבק בעיגים -עוזי אורבז Iתשובה לתשובה _
יצחק .:ידקה Iעל בעית המציצה -גדעוז לויז.
בתק ב ל
במערכת
דפוס .אנוקה" בע"מ
263
י .חקלי /למוד תורה במחזור שני
בר הוא במרכה ,שיכול כבר לעמוד על רגליו
קשה להשלים עם העובדה שתלמידינר לא
רלהתהלך בחוץ ,ולו גס כשהוא ]שען על משע]-
יטעמר מהחירנירת שבשקלא-וט'ריא בעניני נזי-
תו ,אולם הקבלה נידינר היא סרתרת .רש"י אר-
קין ,השומרים ,החרבל" ,עזב תעזב עמר" )עזרת
מר :על משענתו -על ברריר רכרחר; תרגרם
השבת אבדה ,איסור ארנאה רנשך רתר-
הדדית(,
ארנק'לוס -אם יקום ויהלוך בברא על בוריה,
בית ,שהם יסוד הטומן בחרבו מידות של אזרחרת
אבן עזרא אומר בלשרן מפררשת ערד ירתר ,שפי-
טובה רחיי חברה תקינים.
ררש על משענתו" ,שלא ישען על אחר ,כמשפט
החרלים ,רק על עצמר".
שלש ה"בברת" שבסדר נזיקין מטפלרת בכל
הנושאים האלה והן "ספר עזר" יסרדי בלימוד
המשפט רהמצוה.
"
קשה להקנרת לתלמידים כראוי את מושגי
ילדי ישראל בגיל זה ,ואף למטה ממנר ,היר
המשפט בתורה ,המטפלת ביחסים רבמצרות שבין
והרא לא
אדם לחברר ,בלי להעזר במשנה .יש צררך לש-
רגילים בשכבר הימים בלימרד זה,
היה למעלה מהשגתם ומתפיסתם.
ההררים,
לב בלימוד התררה את המשנה ,המסבירה והמד-
גימה את ה"נושא" הנלמד .ממילא ירכרש התל-
מיד,
כבדרך
אגב,
הבנה
בלשון חכמים ,לשרן
שטעמר
בילדותם
תורה
מלימרד
שבע"פ מביעים ,לעתים ,את צערם על שנמנעה
זר.
מילדיהם חרריה נפשית
לא נצא ידי חובה ,אם לא נתקן את הפגימה.
המשא-ומתן.
אשר וייזר
מה בי __הספרים הגבוזים יתיצוב יים
)שאלון בחינות בנרות ,לשנת תשס"ו :תנ"ך ,חלק ב( פרק שלישי(
כידוע ,מהווה בחינת הבגרות בתנ"ך קשיים
נים .אינר עומד אפילו על המושג "גנז" ,שחז"ל
מיוחדים ,שאינם בכל מקצוע אחר .צמצרם התכ-
מרבים להשתמש בר .במלה גנרזים הזא משתמש
נית במאתים פרק ,מגביל את האפשררת ,לעמרד
)עמ' ר( רק כמרשג מקביל למלה "אפוקריפא",
בנעירת
על ערכם וחשיברתם
באופן רחב
ויסודי
על הבנת הנבחן
בלשונו של היררנימוס.
של
התנ"ך.
ביחרד ,עדיין מעררפל המבוא רהברחן
להיות זהיר בר .דבר זה
מצווה
נוכל ללמוד מבחינת
הבגרות של השנה .לכאורה הרי זר שאלה קלה.
ספרים אלה הוא כרתב " :למן ארתר פרק
שהיהדות ריתרה מכמה טעמים
של
הביב'ליה
הירנית
מיסודו
על
של
חשיבותה
תרגרם הע'
והניחתה ברשותם של הנוצרים לדוררת נשתק-
וחיצרניים,
עו אצלם ,יחד עם הביבליה ,אף הרבה מן הס-
עליו לדעת ,לכל הפ'חות ,מה ביניהם .אבל אין
מעברית
אם
למד
התלמיד שקיימים
גנוזים
ליונית mן מן הכתובים מלכתחלה יורנית .מן
לך שאלה מסוכנת מזו.
למה נתכוון מחבר השאלון ן הרי יש הכופ-
רים בכלל בהבדלים שביניהם.
למשל,
פרים
החיצונים,
הן
מן
המתררגמים
אברה I:כהנא,
אינו מבחין בין גנוזים לחיצונים.
על
השער רשום " :הספר'ס הח'צונ'ס לתררה לנבי-
הביבליה היורנית העבירו להם
הנוצרים
הספרים החיצרנים אף אל הביבליה
ואף לביבליות שבשאר לשרנותיהם.
קרראים לארתם הספרים
החיצונים
את
הררמית,
הם
היו
שבביבליה
אים ,לכתובים ושאר ספרים חיצונים" ,במברא
היוונית בשם ספרים אפרקרפיים )ספרים סרדיים
הרא מזכיר את הספרים האלה רק בשם חיצר-
או נסתרים( כ'לרמר ספרים שאינם ניתנים לק-
264
א .ווייזר Iמה בין הספריס הננוזים לחיצוניים
ריאה לעם מחמת חכמת הנסתר שבהם ,שהיא
)שם .שם ,עמי .(194אם כן הכל הוסבר וסודר
)מעין מעשה
הנצרות ; אך למה נתכוונה המשנה
או
קדושה ביותר
ביותר
עמוקה
בראשית ומעשה מרכבה לרז"ל( .התואר אפוק-
כאן לפי
שלנו במושג :חיצונים ? שהרי היא בודאי לא
ריפיים שניתן להם לשבח ניתן" )עמי .(Xיוצא,
נתכוונה לספרים ,שנשארו מחוץ לקאנון הנוצ-
שאם כהנא מעמיד מול המלה היוונית "אפוק-
רי הכל.לי ? הרי רי עקיבא נותן לדוגמה כuחי-
ריפה" את המלה העברית "גנוזיםי' ,הוא מפ'רש
צוני" את בן-סירא ,והוא -לכל הדעות -אי-
את השרש גנז -להסתיר אותו בקדושה ;משום
ננו פסיבדואפ'יגראף.
קדושתו היתרה ,הוא אסור לעס הפשוט ,אבל
לא כן פרופי מ .צ .סגל .הוא רואה בגנוזים
מותר לקדושים שבעם ,שהם יבינו את הקדושה
וכחיצונים
סוג אחד .כך הוא רואה בשורש גנז
שבו.
גם מושג של הוצאה מחוץ לבתי-האולפן ,ולאו
שונה לגמרי היא גישתו של פרופי י .קלוזנר.
דוקא במובן המדויק של גניזה ממש ,עד שלא
גם הוא אינו עומד על הדיוק המקורי של המי-
ייתכן השימוש בו .הוא כותב " :אולם אנו מוצ-
וחיצונים שבחז'''ל ,אלא שבעק-
אים את הפעל גנז גם כמשמע של הטמנת ספר
בות חכמי הכנסיה הנוצרית הוא מחלק את הס-
שאין בו קדושה כדי להוציאו מיד הצבור ,כמו :
גנוזים
שגים
פרים של אותה התקופה לגנוזים ולחיצונים :
)חזקיה(
גנז
ספר
רפואות
)כדי
שיתפללו
על
-
החולים ,בי פסחים נו ,(1 ,אף הוא )רבן גמליאל(
ולת ,אפשר ,מזמורי תהלים אחדים -לספרים
צוה עליו )על ספ'ר איוב תרגום( וגנזו )בי שבת
"הספרים
הגנוזים
באותו
שנתחכרו
שייכים
הזמן,
קטו .(1 ,במשמע קרוב לזה נמצא התאר גנחים
והחיצונים ….
הח'צונ 'ם
במאמר החשיב מאד של אכא שאיל " :בראשונה
הכנסיות
היו אומרים משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים
הםפר'ם
"כלל גדול יש בידי :
הנוצריות קבל אותם לתוך כתבי הקודש שלהן,
היו ,שהם היו אומרים משלות ואינן מן הכתו-
מאוחר
ופירשן
)הפסיבדו-אפיגראפים( ,שאך ח'לק מן
אפש'ר )אבל לא מוכרח(,
מזמן
שיהיו
עד שבאו אנשי כנסת הגדילה
בים,
לסוף תקופת החשמונאים Iואו'לם הםפר'ם הג -
אותם )אבות דרכי נתן פ"א(" .במאמר זה משמש
הנוצריות
התאר "גנוזים" כמעט כמו תרגומו היוני "אפו-
חושבות אותם לקדושים ,הם כולם מזמן ,שלא
קריפין" ,ולא ששלשת הספרים הל.לו היו אסי-
)היסטוריה
וים ,אלא שלא היו לומדים בהם בבתי-האולפן.
Jוז'ם
)האפוקריפים(,
מסוף
יאוחר
תקופת
שכל
הכנסיות
החשמונאיםי',
של הבית השני ,גי ,עמי .(182-180על הספרים
מפני שחשבו אותם לספרים חלוניים "עואינן מן
יצירות
הכתוכים" ,עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ופר-
לא
שו אותם ,כלומר התחילי ללמד אותם כרבים,
לספרים ilגנוז'ם ,אלא לספרים הח'צו'Jם )הפ'סידו-
לפרש אותם ולדררש בהם ,נעל ידי כך נתקדשו
אפיגראפים( ,כלימר לספרים שלא רק היהדות
הגדו'לה" כאן
החיצונים במדויק הוא כותכ ,,:שלש
חשובות
נוצרו באותו
זמן ,שהן
שייכות
הספרים
באומה" .אנשי
הכנסת
מקורם העברי(,
אינם לאו דוקא חברי האספה הגדולה בדורו של
אלא אף רוב הכנסיות הנוצריות ברובן הוציאו
עזרא ,אלא הסופרים שלפני הזיגות ,כמו בהר-
רק
של
דחתה
אותם
אותם
מתוך
)שמפני
כתבי
כך
אבד
הקודש
ונשארו,
איפא,
כה
מקומות
בדברי
רז"לי'.
על
העיקרון
ספרי קריאה דתיים מחוץ לה"קאנוןי' .יש מהם,
הרחקת ספרים אלה מבתי האולפן הוא כותב :
שנשארו רק בתרגום יווני ,שע'ל-פי רוכ ממנו
אם
נעשו
תרגימים
סוריים,
סלאוויים ,ואף תר גומים
רומיים,
ארמיניים
ללשונות
ו-
אירופיות
"הכוחן העקרי לקדושתו של הספר
נאמר
ברוח
הקדש,
ו,מכיון
היה
שהאמינו
הקדש פסקה מישראל עם סופה
של
שרוח
מלכות
חדשות ולעברית ,ויש שנשארו רק בתרגום לא-
פרס ,לפיכך אמרו שכל הספרים שנכתבו מכאן
טיני או סורי ,ארמני או סלאווי בלבד .שלש
ואילך כלומר מימיו של אלכסנדר ,מקדון ,אין
היצירות
ספר
מימי
כית-חשמונאי
הן :
היובלית וצוואות שנים עשר
ספר
חנוך,
שבטים",
להם קדושה" )מבוא המקרא ד Iעמי .(825
עוד ספר אחד כדאי להזכיר ,מפני שנתחבר
265
א .ווייזר /מה בין הספרים הגנוזים לחיצוניים
כספר
במיוחד
רות ,ז"א
לימוד
שהוא
לנבחנים
נוגע
בבחינת הבג-
קדושה נגנזים …ואמר רבא ספר תורה שבלה
שלנן.
)מגילה
לנושא
במישרין
כוונתי ל"מבוא כלל' לתנ"ן" מאת ד"ר שאול
ברקלי
גונזין אותו אצל
כו ,ב( .מכאן השמוש בשם גניזה בימינן למקו-
)הוצאת המכון העברי להשכלה בכתב
.מות סתר לספרי קודש שבלו ,כמו הגניזה בק-
בישראל ,ירושלים .תשי"ד( "לת'למידים ןלמת-
היר .לגבי
במדבר
למדים הניגשים לבחינות הבגרות בהתאם ל-
יהודה" -כותב
מגילות "גנוזות" שנמצאן
פרופ .א.
ל.
ז"ל :
סוקניק
תכנית-בחינות הנגרות של משרד החינור וה-
"על פי המצב של המגילות יש להניח שמערה
על התהוותה של הספרות החיצונית
זו שימשה "גניזה" ,שנגנזו בה ספרים שלא הין
הוא כותב בפתיחה :עורכי התנ"ך הכניסן לתוך
ראויים לשימוש )מגלות גנוזות -פתח דבר(.
כתבי הקודש רק אותם הספרים ,שחוברו לפי
כן היו גונזים ספרים ,שנתקדשו על הקהל ,אלא
אמונת העם "ברוח הקודש" ,וכל הספרים ש-
שנתגלתה בהם סתירה לתורה או לרוח האומה.
ראויים
והודו לו"
תרבות".
חשבו
אותם
לבלתי
ובלתי
קדושים
לקריאה ,הוציאו אותם מכל.ל שימוש ,או
הבטוי
היתה
"חזקיהו המלך
ספר
גנז
הרפואות
לפ'י
)ברכות י .ב( ,בודאי מפני שנתקדש יותר מדאי
התלמודי "גנזום" .בידי חכמי התלמוד
ע'ל העם ,ועלול היה להיהפר לתשמיש של קדו-
ה-
כמו
מסורת
אחרונים :
הקודש
קדןמה,
חגי,
כי
זכריה
מישראל",
הנביאים
"משמתן
ומלאכי,
ולפיכך
או
שה לפולחן .כרגיל במקרים כאלה.
נסתלקה
רוח
שרש"י
רובן
של
לגנוז ספר יחזקאל .משום שנראה להם שיש בך
נשארו
אומר :
"כדי
שיבקשו רחמי" ."t:.ביקשו
היצירות הספרותיות הישראליןת .שנוצרן במ-
דברים הסותרים
שר מאות שנים מן התקופה שלאחר עזרא ונ-
ב ;חגיגה יג ,א; מנחות מה ,א(" .אמר ר' בנימין :
חמיה עד לאחר חורבן בית שני מחוץ לגבןלה
בקשו חכמים לגנח ספר קהלת מפני שמצאו בך
של ספרות ישראל .מלבד הספר דניא'ל ,שיח-
דברים מטין לצד מינות) .מדרש קהלת רבתי א(.
סוהן
למחבר
קדמון,
וכמה
קטעים,
דברי תורה" )בבלי שבת יג,
שבמקרה
"בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת .מפני שדבריך
חדרו לתור הספרות התלמודית והמדרשית ,נח-
סותרין זה את זה .ומפני מה ;א גנזוהו מפני
שבה היצירה הספרותית של תקופה חשובה זו
שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה …ואף
כ"גנוזה" או "חיצונית" ,שלפעמים אסרן אפילו
ספר משלי בקשו ?גנוז ,שהיו דבריו סותרין זה
את הקריאה בה ,ואין צורך לומר ,שלא שמרו
את זה" .אם כן ,יש להבין את הדברים שמקודם
עליה מכליה" .ברקלי אינו עומד על פירושו
חשד בהם ,ש-
הם היו קדושים .רק משנתעורר
של "הבטוי התלמודי גנזום" .אר
כבר ראינו
גנוזה
לחיצונים.
עמדו לגנזם ,וניצלו רק הודות למאמצים לפר-
ואמת המדה שלו היא החלוקה הנוצרית " :א(
שם ולהבינם באופן יסודי .לעומת זה לא שמענן
אפוקריפים )גנוזים( -כל הספרים שלא הוכ-
הכניסן
שהוא
מבדי,ל
בין
נסו לתור כתבי
,
תלמיד-חכם בקבר"
ספרות
הקודש שלנו,
נתקבלו
אבל
יכולים להזיק לדברי תורה או לרוח
שיבקשו לגנוז ספר בן סירא.
האומה,
אותו
לתוך ספרים חיצונים ,מכיון שלא שמעו בו קול
לתור הקאנון שלהם ,כלומר :היווני והרומי .ב(
רוח-הקודש,
פסיבדואפיגרפים )חיצוניים( -ספרים ,שמחב-
וגם חילול קדושת העבר שלו לא ראו בהוצאתן
אב'ל
היזק
לאומה
לא
מצאו
בך.
ריהם לא קראו עליהם את שמותיהם הם .ויוז-
לספרות החיצונית ,מה שהיה יכול למשל להיות
סום למחברים קדמונים שונים )רובם של הס-
בן
לספר
יחזקאל .אילמלא הכשירהו
חנניה
פרים הא'לה לא הוכנסו גם לתור הקאנוז שלהם(".
חזקיה .רוחו הדתית והלאומית והלשון העברית
לדעתי ,אין הפועל גנז יןצא מידי פ'שוטו,
בן-סירא גרמו שישתמשו בו הרבה,
היפה של
ופירושו :להסתיר ולהחביא שלא יי.מצא בקהל.
מכאן היתה סכנה ,שעם הזמן יוכנס לכתבי הקו-
המן"
)יומא
דש ,לפיכך הרבן לטפל בו החכמים" .הגליו-
"דברים שהיו בקדושה נגנזים.
שלא
הידים.
"משנגנז
נב,
ב(.
יתבזו
הארון
נגנזה
עמו
ויחולו אחר שפסק
צנצנת
תשמישם :
תשמישי
נים
וספרי
המינין
אינן
מטמאות
את
ספרי בן סירא וכל הספרים שנכתבו מכאז ואי-
266
א ,ווייזר Iמה בין הספרים הגנוזים לחיצוניים
לך אינן מטמאין את הידים" )תרספתא ידים ב(
ז"א אין בהם מקדרשתם של כתבי הקודש.
יותר מכ"ד ספרים -מהומה הוא מכניס בביתו.
כגון ספר בן-סירא וספר בן-תגלא".
המטמאים את הידים .עם הזמן נאסרה הקריאה
בספרים
החיצונים ,רלדוגמה לכך העמידו את
בן-סירא .בודאי היר גורמים רציניים לכך .באו-
תה שעה .אולי מפני שהעם עלרל היה לראות
בהם קדושה .מה שקרה לכנסיה הנוצרית .אך
גם אז לא גנזום ,מאחר שלא היו קדרשים מקו-
ז'ם .רלכן לא היה צורך
בטיפול
בהם
מירחד
כמו גניזה .אלא הסתפקו במה שאסרו את הק-
בהם.
ריאה
במקורם
רזה
העברי .
גרם,
שבמרוצת
ובאמת
האסור של הקריאה
הזמנים
מעמידה
אבדו
את
המשנה
בספרים חיצונים
על יד
אחרים :
"ואלו
האיסור של חטאים עממיים
שאין להם חלק לעולם הבא :הארמר אין תחית
לאור כל זה יש לסבם ולומר :גנוזים הם
ספרים שהיו מ.קובלים כקדושים,
ומשנתעורר
חשד בהם ,או משבלו ,לא היו ראויים עוד לשי-
מוש -גנזום ,ואשר לא ניצלו ע"י מאמץ ,כמו
ספר יחזקאל רכו' ,נשארו גנוזים ואינם .ו"חיצו-
ספרים שלא
נים" הם
נגנזו.
משרם ש'לא היו
קדרשים על הקהל ; הם רק הוצאו מחרץ לרשי-
מת כ"ד של כתבי הקודש .ואיסרר הקריאה בהם
נעשה ,אחר שהיתה סכנה שמא יקדישם הקהל
מחמת עתיקרתם .אר בגלל תכנם ולשרנם .וודאי
שאין כל יסרד למדוד אותם לפי
הקאנון של
lוביבליה הנוצךית.
רא-
קשה להעלות על הדעת .שהמשנה נתכוונה
אומר ,אף הקררא בספרים
במושג "חיצונים"
שהרי
חיצונים רהלרחש על המכה וארמר .כל המחלה
לחיצונים
מן
המתים
ראין
התורה.
פיקררוס .רבי עקיבא
תורה
השמים.
מן
אשר שמתי במצרים לא אשים עליך ,כי אני
כדרגמא
והוא
ה' ררפאיך' .אבא שאול ארמר .אף ההוגה את
באותיותיו.
השם
גמרא :רבי
עקיבא -כגרן
ודאי
שאינו
לבית הספר
.לפסיבדראפיגרפים.
היא
מביאה
בן-סירא,
את
פסיבדואפיגראף.
העברי
אפשר
לכל הירתר בהערה לדערתיהם
להכניס
של
אותם
הנוצרים,
ספרי בן-סירא רספרי בן-לענה .אבל ספרי הר-
ותר
מירס רכל הספרים שנכתבר מכן ראילך -הקו-
הוא מתכרון בזה לבטא כרונתם של חז"ל .ולא
וירתר
דעותיהם של חכמ' הנצרות .לזו האחרונה נאים
רארבע( ".הרי
המרשגים "אפוקרי,פים" ו"פסיבדואפיגרפים" .ואל
חשש ,שירצו ,להכניס את הספרים הידועי t:ב-
נערבב אותם בגנוזים וחיצרנים של חז"ל .שהר-
רא
בהן
מהנןה,
כקורא
באי גרת.
בני ,הזהר
)יותר
מאי
טעמא ן
מעשרים
לא.
כשיהודי
ארמר :
"גנוזים
וחיצונים".
איחררם לכתבי הקודש )ירושלמיי .א( .וכך גם
חיקום מעשרים וארבע של כתבי הקודש שלנו,
במדרש קהלת רבתי " :שכל המכניס בתוך ביתר
ולזר אין כל חלק עמם.
.בtלמח אמתי
הוראת
אין
המורים להוטים לקבל על
עצמם את
המשבה
בד המנהל בהוראת מקצרע זה את אחד מזקני
הרראת המשנה .מורה מקבל עליו את הוראת ה-
חבר המורים ,הבקי במשנה ולימד ארתה פעמים
כתה.
רבות .המנהל לטובה מתכוון .אבל המורה הותיק
מלמד בה עברית .תנ"ך וחשברן .רלא יתכן 'שלא
מוסיף במקצת מן הכרבד והלמוד אינו חי ותרסס.
יקבל על עצמר גם מקצוע זה .ארלם כשיש הכרח
המורה והמקצוע גם
לא
להשמיט שעור .סובל במיוחד מקצוע המשנה.
אהרבים.
מקצרע
רק
מכיוון
שהוא
מחנכה
של
מה הם הגורמים ליחס זה ן מקצוע זה קשרר
קושי
אחר
יחד
במקצוע
זה
מכובדים.
הרא
העדר
אבל
האקטו-
בעבר הרחרק .אינר משולב בחיים .רחוק הוא
אליות שבו .החוק והמשפט ,הנרהג וההווי המתוא-
מאתנר .קובעת גם העובדה ,שעל פי הררב מכ-
רים במשנה מושתתים כולם על קיום המצוות