אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
330
י .נוסבלאס /ע' החינון ככלל והחינון ההומאביססיזrברתי בפרס
המקצועות
ההומאניים,
החברה
מדעי
עות האסתיטיים .ספר אחד יפה,
והמקצו-
ורענן,
דור שטרם
שגבוריו יכו"
שהיא
אופיינית
לים לשמש דוגמה ,מסוגל להשפיע על התפתחות
ועיצוב
הילד
תכונותיו הנפשיות
שויים לעשות זאת ידיעות
יותר משע-
הילד
נפגע ע"י
לתקופתנו
שלנו הלא הם
וחושו
הירידה המוסרית,
הנביאים
ולדורנו.
יסוד מוצק לעיצוב אופיו של
ליושר,
הבריא
ולמשפט.
לצדק
תיאורטיות רבות,
טעות היא בידי אלה ,הסוברים ,שיש לצמצם
בלבו של מי לא נחרתה לעו,לם דמותה של אנ-
את לימוד התנ"ך.
בביה"ס ,במיוחד המקצועי,
טיגונה הגאה ,החולקת כבוד אחרון לאחיה המת,
התנ"ך
ושממלאה חובתה בשם חוק האלים השולל את
במשך כל התקופות מורה דרך לעמנו .ידיעות
חוקי האדם ובלבו של מי אינה שמורה דמותו
הנלמדות בביה"ס נשכחות במרוצת הזמן ,אולם
של ר סקולניקוב ,המתלבט לבטים קשים והמ-
ובספרותנן
בצע רצח ,שאין לו כפרה ו
את
יזכור
הדמויות
או מי מאתנו ,לא
,מ"ווילהלם
הנהדרות
טל"
הריהו
מושגי
מקור
המוסר
המוסר
שמקורם
הלאומי,
בתנ"ך,
ששימש
בכלל ,חנכו דורות שלמים והכשירו אותם למ.ל-
חמה בנחשולי החיים וההיסטוריה העוינים.
או מ"המלט" וכדומה ו ומי יכחיש את העובדה,
לנוכח התופעות המצערות ,שפשטו בחלק מן
שעל שירתם של ביאליק ,טשרניחובסקי ושני-
הציבור הישראלי ,גדולה פי כמה חשיבותם של
פרץ ,שלום
ונו-
אור
ועל
עליכם,
יצירותיהם של מנדלי,
כבר התחנכו שני דורות ויתחנכו עוד
הבאים אחרינו ו
ואם
במערכת
המקצועות ההומאניים,
ע"י
תוכנן,
היהדות
טיפוח
)שהם
חינוך
ע"י
ערכים
למעשה
מחושב
הומאניים
מושגים
וערכי
נוכל
זהים(,
כן ,הרי נודעה חשיבות רבה לספרות
להשיג את מטרתנו ,היינו -חינוך אדם מוש-
דמותו
לם פחות או יותר ,אם ,בחינוך הדור הצעיר,
רגשותיו,
נדגיש לא רק הקניית ידיעות תיאורטיות ומע-
התלמיד צריך ,להכיר את החיים על כל תופעו-
שיות,
חברתיים,
תיהם ,ורק ביכולתה של הספרות לכוון ארתו
ונחנך אותו ברוח האידיאלים הנע'לים של נבי-
הרוחנית,
חינוך
הדור
תכונותיו
בעיצוב
הצעיר,
ועולם
הנפשיות
לאפיק נכון ובריא של החיים,
אינן,
ומה מסוגל יותר לחשל רצונו ומוסרו של
התלמ,יד מהתנ"כ ו !
המוסריים
המושגים
הנע-
לים הצפונים בתנ"ך מסוגלים לחנך דור בריא
מטרות
כי
אם
גם
ערכים
ברוח המשמעת
ברוח
לקטי בית,
הומאניים
והאחריות החברתית והקו-
והמשפט
הצדק
החברתי
-
נ'!.:יג את מטרתנו החינוכית ונוכל למנוע תופ-
ערת מצערות בחיי הצבור הישראלי,
החיבוך
לפני ע!ניגש לה'ן בבעיה כיצד נחנך ,מוטב
ווה על האהבה ,מלמדנו קאנט ש"כל מעשה ש-
שיהא לנו ברור תחילה -מהי התכ,לית הרצו-
מקורו באהבה ,אין מידת מוסריותו עשויה ,לה-
אליו אנו שואפים
יות אמיתית בתכלית" ,אף אלה הרואים בתכו.
יה שלנו ,מהו מחוז חפצנו
להגיע ,ד"ר ארנולד מבקש "ענוותנות ושפלות-
רוח" -תכונה
שאינה מצויה
"הנפש הנדיבה" של אריסטו,
ניטשה
אינו אידיאל
אף אצל בעל
משא נפשר של
נות רוח שונות את יעודו
ביניהם
באשר
מידות-נפש
של האדם ,נבדלים
לשיעור חשיבותם היחסית של
אלו.
האחד.
סבא
ברוטוס,
למשל,
נוצרי ,אף האידיאל של
בא להעמיד את הזיקה למדינה מעל לכל נטיה
כי בעוד שהנצרות מצ-
את
וiאנט אינו נוצרי יותר,
ואהבת-משפחה,
www.daat.ac.il
בעוד
שקונפוציוס
מעמיד
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
331
ברטראנד ראסל /מטרות החינוך
הזיקה לבושפחה מעל לכ'ל עקרון אחר .לא בוכל,
ליהרג עליהן .קר'לייל רואה את אפלטון כ"אציל
איפוא ,להרציא מו'i1.פט על דרך החיבוך שנחזיק
זו של
ע;'ד אין לנו דעה ברורה ומוגדרת על
בה ,כti
אכ ,jיהיה זה אוילי למדי ,אם יגיע נוחנך
להן.
לתוצאות אחרות לחלוטין מאלו שנתכוון
אוריה היפ ,למשל ,היה חביך "שיעורי עביוות"
בבית ספר לצדקה ,אך תוצאות חינוכו היו שו-
בות לגמרי מאלו שמחנכיו רצו בהן .אולם ברוב
המקרים ,הוכתרו פעולותיהם של המחבכים ה-
מוכשרים בהצלחה מרובה .אם ביקח לבו לדוג-
מא את
בי,
אנשי-הספר בסין ,את היאפאני המודר-
המכוובים
את
את ד"ר ארנולה ואת אלה
דרכי
החיבוך
בבתי
הצי-
הספר
בוריים שבארצות הברית' הרי הצלחתם של כל
אלה ,על אף דרכיהם השובות ,היתה רבה במי-
דה ביכרת למאוד .מטרותיהם היו שובות לחלו.
טין זו מזו ,ואף על פי כן הושגו המטרות בעי-
קרן .וטרם בבסה לפסוק הלכה -מה הן המט-
רות שהחבוך שלבו ישים אותן כנגד עיניו ויש-
אף להגשימן – ,מן הראוי לבו לעמוד קמעה,
ולהסתכל
שובות
בטיבן ובמהותן של שיטות
אלו.
"בן-בית
בציון"
מוצז!ים
הננו
אף
אצל
נזים חניכי התרבות הנןצרית,
כגיתה,
ידועים,
למשל,
פרט
וספגו
ע'קלטו
למקרים
לקרבם
את רוח ההלניןת .הן בני אתונה והן בני סין,
ותפיסת ההנאה שלהם
ביקשו חייס של הנאה,
נצרפה על ידי חרש דק ליופי .
בין שוזי
תרבויות א'לו היו ,בלי ספק ,הב-
דלי t:ניכרים ,אולי כפועל יוצא מכך ,שהיוונים
היו בעלי מרץ ואילו הסינים עצלים .היוונים
הקדישו מרצם
למדע -ולהשמדה
לאמנות,
הדדית ,ובכל אלה הגיעו לתוצאות ,שלא בודעו
כמותן
לפני-כן.
עסקי
והפטריוטיות
המדיביות
שימשו מוצא מעשי לשפע המרץ שלהם .הוגלה
מדיבאי יווני – ,היח חוזר בראש חבורת גולים
להרעיש את
עיר
מולדתו.
הודח
מכנו מנהיג
סיני – ,ה"ה הולך אל ההרים ומחבר פרקי שיר
על ההנאה מחיי הכפר .אי לכך ,הרסה תרבות
יוון את עצמה ,ואילו חורבן התרבות
הסיבית
יכול היה לברא רק על ידי כוח מן החוץ .אבל
ביגודים אלה אינם אך ורק פרי החינוך ,מאחר
שדת קובפוציוס ביאפאן לא הביאה מעולם לידי
החבוך המסורתי
מה
גמור
בציון".
חכמי סין' והיא נעדרת ,נדרך כלל ,אצל החכ-
טיב האדם שבחפצנו לעצב.
את היעזועים,
אתונאי
ובן-בית גמור
תכונה
בחיבות
לחיבוך
בסין היה
דומה
באתונה
בימי
שלה .על התלמידים באתונה
בע"פ
את
הומירוס
מתחי,לתו
מאוד
מכ-
וותרבי,
התפארת
מוטל היה לשבן
שבעצם לא היה אלא מעין פרבר סט-ג'רמן של
סופו,
עד
ועל
הבערים בס"ן היתה חובה ללמוד באותו שיעור
ומידה את הקלאסיקבים של דת קובפוציוס ,בבי
אתדבה בת1זנכו על
אותו
סקפטיציזם באור
שאיש הספר ה-
סיבי היה מצוי בו ,פרט אולי ,לאצולה בקיאוטו,
פריז.
החיבוך
בסין
יצר
יציבות
ואמבות ;
אך
ידר
היתה קצרה ליצור מדע או קידמה .יתכן שרק
יראת-כבוד לאלים ,שעמדה
זהו מה שביתן לקבל מסקפטיציזם תורבי .יקוד-
על שמירתם של מבהגים חיצוניים ,אך לא בתבה
להמיט שואה,
החפשית.
כבלים על התפתחות המחשבה
אמונה עשןי להביא קידמה ,או
והוא
אך ל'.גולם לא יציבות .המדע ,אף בשעה ',t.זהוא
הדין בסין Iש tלמדו שמירת מבהגים מסויימים
בא לאסור מלחמה על עקרובות מסורת – ,בא
שהיו מיוסדים על הערצת האבות ,אך בלי לכ-
בליווי מצוות-עשה משל עYמו ,וכמעט אין צמי-
פות עליהם אמובה במנהגים א'ךו .כל מה שחפ-
חתו אפשרית באוירת ספקבות תורבית ,בעו'לם
סקפטיציזם
שואף-קרבות ,שאחדותו לא באה לו אלא בכוח
אל גנטי וקל ,הכל בי תן לויכוח דדידן ,אבל לה-
טעונה שמירת
צד
לראות
באדם
מחובך
הוא
-
סיק מסקנות של ממש – ,הרי זה ענין המובי.
דעותיו של אדם צריכות להיות
יפות לשיחה,
בעימה בו,נזעת סוגודה ,אבל לא כאלה שאדם נכון
אמצאותיו ותגליותיו החדיעדות,
הקיום הלאומי מידת
מרץ
מרובה .בלי סיוע
המדע לא תתכן אף דימוקרטיה :תרבות
סין
היתה רק נחלת קומץ קטן של מלומדים ותר-
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ברסראנז ראסל /מטרות החינוך
332
בותה של יוון הושתתה על עבדות .מטעם זה,
לטפח .מה שמוטל על החיגוך הרא :לטפח אצל
אין החיבוך המסורתי של סין הולם עוד את
התלמיד את
העולם המודוגי ובוטש על ידי הסיבים עצמם.
במידה מסויימת ,רלו גם בקושי ; שהרבה ממה
חגיכי אסכולות מסויימות של המאה הי"ח באי-
שבראה כדעת בתקופה מסוימת -עשוי להיות
וופה ,שדומים היו מכמה בחיבות לאגשי הספר
משגה וטעות ,במעט או בהרבה ,אלא שמשגים
הסיבי ,בטל סברם בימיבר ,מאותן הסיבות.
יאפאן המודרנית עשויה לתת לבו דוגמא
מאלפת מאור למגמה השלטת אצל כל המעצמות
הגדולות -להעמיד
כתכליתה
את
הגדלות
הלאומית
העליובה של משגת החינוך.
יאפאן
מחבכת את י.לדיה ,ע"'י טיפוח יצריהם הלאו-
מיים ,כאזרחים קנאים למדיבה ,ומקבה להם ידי-
עות ,שיוכלו להביא תועלת למדיבה ולגדולתה,
אין די מלים בפי לשבח את כשרון המעשה ,בו
הגשימו תעודה כפולה זו .אנן ,מאז מעשה פלו-
גתו של המפקד פיררי ,גמצאו היאפאנים במצב
רע בירתר ,זהשמיוה על קיומם העצמי היתה
קשה מאוד ; הצלחתם עשויה ,להצדיק את השי-
האמובה,
שהדעת גיתגת לקגייה
אלו ביתבים לתיקון ,ע"'י טיפול באות ושקידה.
בבואבו לרעות בשדות אמוגותיבו ,שומה עליבר
להיות זהירים עד למאוה שכן כל טעות קלה
עשוייה להכשילגו .אבל דוקא בתחום זה עליבר
לפעול .אין זו משימה קלה ,והיא טעובה דרגה
גבזהה של תרבות השכל וערות החושים .ראעפ"י
שקשה הדרך ,איגה בלתי אפשוית .זזהי למע-
שה דרך המדע .הדעת גקבית בקושי ,ככל הד-
ברים הטובים ,אבל איבה בלתי-מושגת .הדוגמ-
טיקון שוכח את הקושי ,הסקפטי קון שןל.ל את
האפשרות.
טים
שביהם
שוגים.
על פגי תחומים
ומשגיהם,
המתפש-
ברחבים ,מביאים שואת
חברתית.
טות שבקטן ,אם לא גרצה לראות את שמירת
גם הישועים ,כמו היאפאבים המודרביים ,שגו
הקיום העצמי כמעשי חטא .ברם ,להצדיק את
בזה ששעבדו את החיבוך למוסה -לכנסיה
דרכי החיבוך הלאומיות שלהם אפשר אך אם
הקאתולית .בראש דאגתם לא עמדה טובתו של
גביא בחשבון את הסכבה הגדולה בה היו גתו"
התלמיד ,אלא טובת הכבסיה ,שעליו הוטל לש-
גים .דת השיבטו ,שאין לערער אחריה אף בכת-
רת אותה ,אם גקבל את השקפתם התיאולוגית,
שאיבה
לא בוכ'ל להאשימם :להציל בשמות מחבלי גיהבום
בספר
דבר חשוב הוא לאין-ערוך מעבין ארצי גרידא.
לי
האוגיברסיטה,
מפוקפקת
"בראשית".
פחות
כוללת
מהמעשים
היסטוריה
המסופרים
הדתית ; אף
ומטרה זו אין להשיג אלא בסיוע הכבסיה הקא-
עריצות רבה שולטת גם בתחומי המוסר .הלאו-
תולית .אולם מי שאיבו מקבל תורה זו ,ידון את
אין דוגמה לעריצות
מיות ,כיבוד אב ואם ,הערצת המיקאדו ,וכיו"ב -
החיבוך הישועי לפי פירותיו .אמבם ,בכוך הוא
אינם בותנים מקום לביקורת .כפועל יוצא מכל
במעשה
שלעתים היו התוצאות בלתי-רצויות
זה רבים השטחים שאיך לקידמה שליטה ב'-Iם.
אוריה היפ :וולטר ,למשל ,היה פריה של השי-
הסכבה הגך'ו'לה הכרוכה במשטר-חבק זה ,שהוא
טה הישועית .אבל בדרך כ'לל ,ובמשך תקופה
עלול להביא מהפכה ,כמוצא יחיד לכוח הקיד-
ארוכה למ(-י ,הושגו המטרות שהציגו לעצמם :
מה .זוהי סכבה של ממש ,אעפ"י שאולי איבה
ב-
כה
קרובה לבוא ,מאחר שהיא נרבעת בעיקרה
צרפת ,הד"הם בחלקם המכריע
פרי
מאמציהם
של הישוע"ם .כדי להשיג מטדות אלו ,עשו את
משיטת החיבוך השלטת.
מנוגז
האמבות -רגשגית ,את המחשבה -שטחית ,ד
בסין העתיקה .בעוד ש-
ארחות המוסר רופפות .לסוף ,היה צורך כמהפ-
ובכן ,מצאבו ,שביאפאך קיים ליקוי
לחלוטין לזה שראיבו
הקובטר-ריפ'ורמציה
וכשלון
הפרוטסטבטיות
איש-הספר הסיבי היה סקפטי מדי ועצל ,הרי
כה הצרפתית ,לטאטא את כל הנזק שגדמו .חט-
חניך בית הספר היאפאני דוגמאתי מדי ובעל-
אם הגדול בחיגוך היה בזה ,שלא האהבה לתל-
מרץ .והבה גראה ,שלא שעבוד לסקפטיציזם ולא
מידיהם עמדה לבגד עיגיהם ,אלא מטדות רחו-
כגיעה לדוגמתיות הם הדברים שהחיגוך צריך
קות,
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
333
בוטואני ואסל /מטוות החינוך
שיטתו של ד"ר ארנול" שנשארה בתקפה
עד הירם בבתי-הספר באנגליה ,לקתה מבחינה
יוכלו להסתגל .בענין זה אינני
לחוזת
רוצה
דעה.
אחרת -היא היתה אריסטוקרטית .את תעוד-
בתי
הספר
העממיים
מבצעים
באמריקה
תה דאתה בחינוך אנשים בעלי שלטון וכוח ,הן
בהצלחה רבה משימה ,שמעולם לא ניסוה בקנה-
בפנים המדינה והן בחלקים אחרים של האימ-
מידה נרחב כל-כך :להפוך המוני כ'לאיים לאו-
בת-קיימא ,צריכה אריסטו"
בכשרון
פריה.
כדי
שתהיה
מה
זה
הומוגנית אחת .מעשה
נעשה
תכו-
רב כל-כך ,ובדרך כלל ,הפך למפעל רב-תועלת
נות אלו הוטל על בית-הספר להקנות .עליו היה
כל-כך ,שראוי להלל ולשבח את מחולליו .אבל
ליצור אדם בעל מרץ ,סטואיקון ,הולם מבחינה
אמריקה,
מי-m
גופנית ,בעל השקפות בלתי-משתנות ,בעל דר-
דים ,ואינה צריכה לשמש אידיאל שיש ללכת
קרטיה
להיות
בעלת
תכונות
מסויימות :
כמוה
נתונה
כיאפאן,
בתנאים
גת יושר גבוהה ,אדם הרואה את עצמו כבעל
בעקבותיו בכל זמן ובכל מקום .לארצות הברית
שליחות חשובה בעולם .תוצאות אלו הושגו ב-
היו כמה
בין היתרונות
מידה מפליאה .למען תכונות אלו הקריבו את
יש למנות את רמת עשרה הגברהה ,עוצם כוחה.
קשיים.
יתרונות וכמה
האינטלקט .לפי שהאינטלקט עשוי לעורר ספ-
שאינה חוששת לתבוסה בשדה הקרב ,והיא חס-
קות בלב האדם .הקריבו גם את רגשי האהדה-,
מכבידה ,מור-
רה -באופן
יחסי
-מסורת
לפי שהם עשויים להפריע בשליטה על גזעים
שת ימי הבינים .באמריקה מצאו המהגרים הע-
או מעמדות "נחותי דרגא" ;נדיבות הלב הוקר-
רצה כללית לדמוקרטיה ורמה גבוהה שלטכ-
בה ,כדי להגיע לידי קשיות באופי ,וכוח הדמ-
ניקה תעשיתית .שנים אלה ,לדעתי ,הן הסיבות
יון הוקרב לשםיציבות ותקיפות .אכן ,בעולם
העיקריות ,שכמעט כל המהגרים מעריצים את
קופא ובלתי-משתנה ,היה חינוך זה עשוי ,אולי,
אמריקה
מהגרים שומ-
ליצור אריסטוקרטיה מתמדת ,בעלת היתרונות
דים ,בדרך כלל ,על פטריאוטיזם כפו'ל .בשעת
יותר
מארץ מולדתם.
והליקויים של בני אספרטא .אבל כבר חלפה
מלחמות באירופה ,מוסיפים הם לעמוד בכל נפ-
אינם
שם בצד האומה שממנה יצאו .ואילו ילדיהם
נאותים לציית עוד אף למושלים הנבונים ביו-
מאבדים כל זיקה למולדת הוריהם ונעשים אמ-
שעתה
של
אריסטוקרטיה,
והמוני
העם
תר .המושלים נאחזים בשיטות עריצות ,והערי-
ריקאים גמורים .את עמדתם של ההורים יש
צות גוררת מהפכה .בפקעת מבוכה זו של העולם
ליחס ליתרונותיה הכלליים של אמריקה ,ואילו
המודרני ,דרושה מידה רבה של שכל ,וד"ר אר"
יחסם של הילדים נקבע ביסודו
נולד מקריב את השכל לעזם "מידות טובות".
בית הספר ,ואנו איננו דנים-כאן אלא על תרו-
מאוד יתכן ,שנצחון ווטרלו הושג בשדות המיש-
מתו של בית הספר בלבד.
חקים
של
איטון,
אולם
האימפריה
באה לכלל הפסד .העולם המודרני
הבריטית
דורש אדם
מטיפוס אחר ,בעל אהדה דמיונית יותר ,בעל
גמישות השכל יותר ,פחות אמונה באומץ-לב של
בןלדוג ,ויותר אמונה בהשכלה טכנית .האדמי-
ביסטרטוד של העתיד צריך להיות משרת לאז-
רחים הפשים ,ולא
להיות מושל גומל-חסדים
לנתינים העומדים לפניו ברגשי הערצה .אותה
מסורת אריסטוקרטית ,שהחינוך באנגליה מבו"
סס עליה' היתה לה לקללה.
בהדרגה,
להחליף
מסורת
זו
יתכן
שאפשר,
ולשנותה,
בכוחו
של
במדה שבית-הספר יכול היה
להשען
על
יתרונותיה הטבעיים של אמריקה,
לא
היה
זקוק להשתמש
במט-
הפטריוטיזם האמריקאי
בעות מזויפים .אבל בשטחים שבהם עולה העו-
לם הישן על העולם החדש ,חשבו להכרחי להח-
דיר רגשי בוז כלפי
עליונות ממשית.
הרמה
האינטלקטואלית במערבה של אירופה ,זהרמה
האמנותית במזרח אירופה ,הן בדרך כלל גבו-
הות ,מאלו שבאמריקה .בכל מערב אירופה ,פרט
לספרד ופורטוגל ,שולטות דעות קדומות שבדת
אולם
פחות מבאמריקה .כמעט בכל ארצות אירופה,
-יתכן גם שמוסדות החנוך העתיקים יותר לא
פ'חות מבאמריקה,
האדס כפוף לשלטון העדר
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ברטראנד ראסל /מטרות החינוך
334
וחירותו
הרותו
הפגימית גד'iלה יותר ,אף במקום ש-
הפוליטית
בית-הספר
בטיפוח
מבחינה
מוגבלת.
הצבורי באמריקה
פטריאוטיTם
נזק.
אמריקאי
גורם
זו
הנזק
בלעדי.
שיהיו
חסונים,
תלמידים
וכיוצ :ב1,לו ,באותה
נבית-הספר
טובים
שהם רוצים
מידה ממי.!.ז
הוא
משהו לעצמם .אין שאיפות אלה מחייבות שלי"
הרע
צדק .חוש
הוא בראיית התלמיד כאמצעי למטרה ,ולא כמ-
לת עצמו ,ו'לא עיקרון מופשט של
אבהי
זה
אינו
מצטמצם
בתחומי
תמיד
המשפ-
טרה בפני עצמה .המורה צריך לאהוב את תל-
חה בלבד .בצורה מורחבת ודאי מצוי הרא אצל
את הכנסיה
כל אדם שנועד להיות מורה טוב לילדים קט-
מידיו יותר
משאוהב
ארצו או
את
שלו ; אחרת ,אינו יכול להיות מורה למופת.
באמרי ,שיש ,לראות את התלמיד
בפני
ולא
עצמה,
נים .במידה
כמטרה
כאמצעי ,אפשר להשיב
לי,
שסוף סוף ערכו של אדם כאמצעי גדול יותר
מערכו כמטרה .כל מה שהאדם הוא מטרה אח-
רונה – ,הרי הוא כלה עם מותו ; כל מה שהוא
יוצר כאמצעי,
מוסיף
להתקיים עד סוף הדו-
רות .אינני כופר בדבר ,אבל יש לכפור במס-
קנות המתחייבות מכך :ערכר של אדם כאמצעי
יכול להיות טוב או רע .התוצאות לאורך-ימים
של
מעשי-האדם
מעורפלות
שהחוקר
כל-כך,
והולכים ,פו-
שהתלמידים גדלים
חתת והולכת חשיבותו של הדבר .אבל רק בידי
אלה שנושאים
בנפשם תכונה זו -ראוי למ-
אחד
סור עריכת תכניות בחינוך .כל הרואים
מתפקידיו ש'ל החנוך -גידול גברים הנכונים
להרוג
וליהרג
בשל
ענינים
מה-בכך -
של
ודאי לקוי אצלם החוש האבהי במובן המורחב.
ואף-על-פי-כן דוקא בידיהם מסורה ספינת ה-
חינוך בכל הארצות הנאורות' פרט לדנמרק ול-
סין.
ברם ,לא די בכך ,שהמחנך יאהב את חניכו,
הנבון ישאף להוציאן ממערכת חשבונותיו .בד-
צריך עוד שתהא לו תפיסה נכונה של יתרון
רך כלל ,בני-אדס טובים -פירותיהם טוביס,
האדם ביקום .החתולה מאלפת את גוריה לצוד
איננו,
עכברים ו'לשחק בהם Iגם המיליטאריסטן נוהג
מחרקי הטבע .אדם
כך בבחורים צעירים .החתולה אוהבת את גוריה,
והרעים
כמובן,
רע
-
חוק
אפשר
רעים.
פירותיהם
בלתי-משתנה
עריץ
שממית
דבר
משום
זה
שעשה
מעשי
המיליטאריסטן
אך אינה אוהבת את העכבר ;
תוצאות
אפשר אוהב את בנו ,אבל לא את בניהם של
מעשהו אפשר שהן טובות ,אף על פי שהוא
אויבי ארצו .ואף אלה הרוחשים אהבה לכל אדם
ןמעשיו רעים .אבל בדרך כלל ,אפשר לומר ,ש-
עלולים לשגות מחמת תפיסה מוטעית של חייס
תוצאות מעשיה של חברה המורכבת מבני-אדם
מתוקנים .לפיכך ,בטרם אמשיך דברי -בענין זה..
פשע ובדעת העריץ היה
להענישו ;
מעולים -תהיינה טוברת ממעשיה של חברה
מורכבת מאנשים רעים ונבערים .ולעצם הענ-
יך Iילדים ובני-נוער מרגישים אינסטינקטיבית
בהבדל בין אלה שדורשים טובתם באמת לבין
אלה שרואים בהם רק חומר גלם לצרכי מטרה
.אחרת .ככל שפגומה
אהבת
לחניכו,
המורה
פגומים גם אפיו ותכונותיר של החניך ;
ואילו
אנסה לציין תחילה מה שאני רואה מן המצויין
באדם ,בלי לנגוע בחיי המעשה או בדרכי החי-
נוך שלו .בתאור זה נסתייע
אחר
שנבוא לבחון את פרטי החינוך
כך,
ונראה
שעה
באיזו
מגמה נלך.
תחילה נבחין בין שני דבריס שונים I
תכונות שהן רצויות אצל
יש
חלק מן האנושות,
הרגשת
ויש תכונות שצריכות להיות נחלת כל אדם .אנו
הילד כמטרה .כולנו יש לנו ארתה הרגשה לגבי
רוצים באמנים ,אבל ררצים גם באנשי מדע .אנו
לעצ.מנו,
רוציס מנהליס מובהקים ,אבל רוצים גם באכ-
בלי שנבקש תחילה הוכחה לכד ,שתכלית גרן.
בטוחנים ובאופים .התכונות הירצרות אדס
.אהבה
מסוג
זה,
עצמנו Iמבקשים
ענינה
הוא
בעיקר
אנו דברים טובים
ריס,
לה תושג עם השגת הדברים הטובים .אף זוהי
גדול בכירון מסריס ,הריהן על פי הררב כאלה
הרגשתם הטבעית של כל אב ראם לגבי ילדיהס.
שעלולות
יהיו חלקר
ררצים הם שילדיהם יגדלן ,שיהיר בריאים ד
של כל אדם .המשורר שלי מתאר עבודת ירמן
www.daat.ac.il
להיות
בלתי .רצויות אם
—
————————–
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ברטראנד ראסל /מסרות החינוך
335
אותם הרגלים ודאי ראריים לשבח
בעולם החוץ ,ומעניקה כוח לשאת בעמל מפרך•
אצל פיטן' אבל אינם טובים כלל ,נאמר ,אצל
יתרה מזו ,היא משמשת מגן בפני
רגש-הקנאה,
נדשא-מכתבים .לפיכך מן הנמנע הרא להפנות
באשר הופכת חיי-האדם לחיי הנאה וקורת-רוח.
את אורחות החינוך לעיצוב בכל האדם תכונו-
וכיון שהקנאה היא אחד הגורמים הגדולים בא-
תיו של פייטן .אב'ל יש תכונות הרצויות בכל
יקרה
של פייטן.
אדם.
ובאלה בלבד הנני לדון כאן.
אינני מבדיל כלל בין תכונות מצויינות של
גבר לשל אשה .לאשה
החיוניות -סגולה
סונות האדם ,הרי
מאד .אין ספק ,ישנן גם תכונות רעות המתל-
רצזיה מידה מסויימת
זות לחיוניות – .למשל ,תכונותיו
בריא .וישנן הרבה סגולות
של אימון מעשי ,לפי שתצטרך לטפל בתינוקות.
בהעדרה של החרוניות.
אבל אין זה הבד'ל גדול יותר מההבדל שבין
היו קטנים מאד .שניהם היו
האכר לבין הטזחן,
אין זה הבדל
יסודי ואינו
קנאה,
טובה
שבריאות
של
נמר
נאות ,שיפה
להן
ניוטון
יותר
ו'לוק,
למשל,
רגזנים
ובעלי-
היתה
בושחררת
אותם מכך .אף יתכן לומר ,שאפשר היה להימ-
טעון בירור מיוחד במקזם זה.
אציין ארבע תכונו,ון הנראות
כמהוות
לי
נע מכל המחלוקת בין ניוטון ו'לייבניץ ,עיהרסה
ביחד יסוד לאופי אידיאלי :חיוניות ,אומץ-רוח,
את המתמטיקה האנגלית לתקופה
רגישות ועיכל .איני טוען ,שרשימה זו היא כו-
ממאה שנה ,אילו היה ניוטון בריא ומסךגל ליה-
אותנו
נות מתענוגות אדם רגילים .לפיכך ,ועל אף חג-
שלימה,
אני את החיוניות בין התכונות
ללת הכל ,אבל סבורני שהיא
בדרך
טובה .אף
אני
מאמין
מוליכה
באמונה
שעל ידי טפוח הולם ,של הגוף ,הרגש והשכל,
עשויות תכונות אלה להיהפך לנחלת כל אדם.
עתה נבחון כל אחת מתכונות אלו לפי הסדר.
בלותיה ,רואה
ע'ל
י,jזר
שמציאותן אצל כל האדם חשובה ביותר.
-התכונה
לאומץ-הלב
השניה
ברשימתנן
יש שלל צורות ,שלכל אחת מהן כמה פנים.
משהיא
העדרו של פחד הוא דבר אחד ,והכח להשתלט
כפי הנראה,
תמיד במקום
פחה
שבריאות הגוף היא במצב תקין,
ונוטה להת-
ובהדרגה
היא מגיעה
חיוניות :
רוחנית ;
תכונה
זוהי
מצויה היא,
מעט עם הגיל העולה,
גופנית
יותר
על הפחד הוא דבר שני.
מצדו ,הוא ענין אחה
של
והעדרו
כשהפחד הוא ראציונלי.
זאחר הוא בשעה שהוא בלתי ראציונלי .העדרו
לאפס בגי,ל הישישות .אצל ילדים איתנים היא
של פחד איראציונלי הוא,
עולה במהירות ומגיעה לשיאה עוד לפני שה-
טובה ; והוא הדין לגבי היכולת להשןrלט ע'ליו.
גיע הילד לגיל הלימודים ,אחר זה היא נוטה
להתמעט על ידי החנוך .ככל שהיא מצויה ,מל -
רה תחושת החיים עונג ,וזה מחוץ לכל
מיוחד לתענוגות .היא
מגבירה
את
ומצמצמת את הצער ; מקלה על
גורם
השמחה
ההשתתפות
נכל מאורעות החיים ומסייעת לתפיסה אובייק-
טינית של
ההתרחשויות,
תפיסה
שהיא הכר-
חית לברראות המחשבה .בני אדם נוטים לשקוע
ברם ,העדרו של
אפשר
להתווכח
ללא
ספק,
מידה
פחד ראציזנלי הוא דבר ש-
עליו .אלא
שנדחה את הדיון
בשאלות אלו עד שאזמר משהו על יתר הצורות
של אזמץ-הלב.
לפחד הבלתי-ראציונ,לי יש חלק
בחיים
גדזל מאד
האינסטינקטיביים-אימוציונאליים
של
רוב בני האדם .בצורותיו הפאתלוגיות ,כגון טי-
רוף-הרדיפה,
בתוך עצמם ולהיהפך בלתי מוכשרים לתת את
הריהו
תסביך-האימה,
ענין של
רופאים
וכיוצא
למחלות-הרוח.
בהם,
אבל
הדעת למראה העיניים ולמשמע האזנים ,ובכלל
בצורותיו הקלות יותר הוא מצזי אף אצל בני-
בקרב
אדם הנחשבים כשפ'ריים בדעתם .יכול זה להיות
עצמו ,צרה גדולה היא לאדם ,שכן גוררת היא
הרגשה כללית שישנן סכנות מסביב" ,אי-מנו-
לכל דבר שמחרצה להם .השתקעות
זו
זהו,
חה" כל,לית ,או פחד מיותר מפני דברים שאין
חוץ ממקרים יוצאים מהכלל ,גם מכשול בחיי
בהם סכנה ,כגון עכברים או עכבישים .יש מש-
התענינות
אינסטינקטיביים,
שממון נפש או,
מה שגרוע
המעשה .החיוניות
מביאה
יותר ,עצבות ;
לכלל
ערים,
שסוגי
www.daat.ac.il
פחד
רבים הם
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
336
בדסדאני דאסל /מסדות החינוך
אבל הדבר הועמד ע"י רוב החוקרים בסימן שא-
בכבדות ,או לגלות אות אחר שמעיד על פחד.
לה .ישנם ,כבראה ,כמה מיבי פחד אינסטינקטי-
בכל זה אני רואה חשיבות מרובה .הייתי רוצת
ביים ,כגון הפחד מפני 'קולות רעש חזקים ,אבל
לראות טיפוח אומץ-הלב אצל כ.ל האומות ,בכל
פרי
המעמדות ובשני המינים .אולם בשעה שהדרך
הסוגסטיה ,הפחד מפני החשיכה ,למשל הוא -
לכד היא .דרד הדיכוי ,הריהי גוררת את הרעות
במרבית המקרים
הריהם
פרי
הנסיון
או
נראה -כולו פרי סוגסטיה .יש מקום להניח,
.הכרוכות ברגיל בדרד זו ,בושה וקלון שימשו
מפ'חדים ברגיל באורח
תמיד נשק חד ליצירת אומץ-לב ; אבל ,למעוזה,
אלא
הביא השימוש בנשק זה רק התנגשות בין שני
מקבלים הרגשה זו מאת אבותיהם ,במקרה ש-
זו יגבר
החוליות אינם
שבעלי
אינסטינקטיבי
מפני אויביהם הטבעיים,
:אדם מגדל אותם ,נעדרים אצ'לם לגמרי
פחד רבים
סוגי
והאמן האמינו שבמלחמה
רגשי פחן,
יהיה דברך
הפחד מפני דעת הקהלu ,לעולם
מן המצויים אצל בני מינם ,אולם
אמת ,חוץ מבשעה שדבר-מה מאיים עליך" ,זו
רב
היתה הלכה שהורוני בילדותי ,אין אני מסכים
מאד :ילדים תופסים אותו מן הקשישים מהם,
לאותו יוצא מן הכלל .על הפחד יש להתגבר לא
:אף במקרה שהקשישים לא הרגישו כלל שהר-
רק בפועל ,אלא גם בהרגשה ,ולא רק בהרגשה
אוהו ברבים ,את פחדן של האמהות או האומנות
הנצחון-מבחוץ
.הפחד הוא בעל תכונה מידבקת
בשיעור
מחקים הילדים בזריזות רבה בדרד הסוגסטיה,
עד היום יש גברים הרואים
תכונה מושכת בא-
שה כשהיא בעלת פחד איראציונלי ,שכן על ידי
שמדעת ,אלא גם שלא
גרידא על הפחן,
האריסטוקרטית,
מדעת,
שהשביע את
משאיר
את
רצון
התורה
ההשפעה
האימ-
פולסיבית מתחת לפני השטח ,וזו יוצרת תגובות
ד ניתנת להם שעת-כושר ,להיראות כמגיבים
מסולפות,
עליה ,ללא כל הסתכנות ,אבל יוצאי חלציהם של
אני מתכוון כאן ל"הלם הפצצה" ,שזיקתו לפחד
בברים אלה יורשים את רגש הפחד מאמותיהם,
לחנכם
ואחר כד מתגלה שוב הכרח
גלויה
שאין רואים בהן עקבות הפחד .אין
לעין-כול .אני מתכון בעיקר לכל דרך
ולהחזיר
הדיכוי והאכזריות שבעזרתה השתדלו המעמדות
להם את אומץ-הלב ,שמעולם לא היו מאבדים
נצטווה
השליטים לשמור
אם
על עליונותם.
:אותו ,לולא רצו אבותיהם להקל בכבוד אמם
לפני זמן-מה קצין בריטי בשנחאי לירות בגבם
יולדתם .שעבודה של האשה גרם לתקלה רבה
של סטודנטים בלתי-מזויינים ללא כל אזהרה,
בואן ,ועבין הפחד אינו אלא דוגמה מקרית אחת.
במידה
איני דן עתה על הדרכים ,להמעטתן
של
-רגשות הפחד והדאגה .על כד עוד אעמוד לה-
לן .כאן נתעכב רק על שאלה אחת ,והיא -
האם נוכל להיות מרוצים מן הטפול בפחד בד-
דד הדיכוי ,או עלינו לבקש תרופה יעילה יו-
ודאי
שהיה
נתון
ברשות
ממש
הפחד.
שנתון בו החייל הבורח משדה-המערכה,
אלא
נבונות
למדי
שאריסטוקרטיות
צבאיות
אינן
כדי לעקוב אחרי מקור הפעולות האלו עד שרשן
הפסיכו'לוגי ; בוחרות הן
לראות בפעולות אלו
בעיקר אות לכוח והלך-רוח נאות.
תר ,לפנים חונכו בני האריסטוקרטיה שלא ל ג-
מנקודת מבט פסיכולוגית ופיסיולוגית ,הפ-
לות פחד Iאת המשועבדים -אומות ,מעמדות,
חד
והכעס
הם
שתי
אימוציות
מאד
דומות
זו
האשה -ראו לטוב להשאיר מוגי-לב .המבחן
לזו Iהאדם המתמלא חימה אינו עומד על דרגה
נאומץ-לב בא לכלל גלוי ,בעיקרו ,במעשי הת-
גבוהה של אומץ-לב ,מעשי האכזריות ,שמגלים
בהגות נאותה :אסור לגבר לברוח משדה-המ ער-
מרי-
כה ; חייב הוא להיות בקי בכמה סוגי ספורט
"גבריים" Iעליו לשמור על
שריפה,
טביעת-אניה,
רעש
קור-רוחו בשעת
אדמה
וכיוצא
בא-
בדיכוי
דות
התקוממותם
קומוניסטיות או
של שבטים כושים,
סכנות אחרות
המאיימות
על האריסטוקרטיה ,אינם אלא פרי
מורד-לב,
וראויים לאותו יחס של תיעוב
שאנו
מגלים
לה .חייב הוא לא רק לעשות את הדבר הנכון,
כלפי צורות גלויות יותר של תכונה זו .מאמין
מלנשום
אבי באמונה שלימה ,שאפשר לחנך אנשים וב-
אלא
גם
להמנע מלהחויר,
מלרעוה
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
337
ברטראנד ראסל /מטרזת החיבזך
שים רגילים כד ,שיהיו מסוגלים לחירת חייהם
זז שציינתי לעיל בשם השקפת עולם בלתי-
ללא פחד .עד היום זכר לכך רק גבורים רקדו-
אישית .אדם שכל תקוותיו ודאגזתיו מרוכזות
שים מעטים ,אבל ,כמעשיהם יכזלים לעשות גם
בר בלבה לא ירכל להביט בפני המות בקור-
אחדים ,אם רק יראו והם את הדרן הנכרנה.
רזח ,שכו הוא מביא כליה על כל מערכות נפ-
אותו ארמץ-לב ,שאיבו מופעל ע"י
דיכוי,
מספר.
בתחיל
להיות מזרכב מגודמים
צדיך
בפשוטים שבהם :בדיארת
mיוביות
מדרבה ,אבל מציאיתם אינה
ואימובים במצבי
שבבואנו
ברסאלית,
משהו
תרעלתם
נסירו
הכדחית.
אלא
סכנה -דצריים מאד ;
לבחוז את אומץ-הלב מבחינה ארני-
רלא מבחיבה זו
יסרדי
יותד .
מה
אר
שנדרש
שו .גם כאו אנו נתקלים במסררת ,המראה דרך
זרלה וקלה לדיברי
רגשות אלה :הקדוש חייב
לרתר על האני שלו ,עליו לענות גופו רלפררש
מהנאות החושים .דבר זה ניתו להיעשרת ,אך תו-
צאותיו -דעות .עם הויתור על התענרגות ,גו.
זד הקדוש המסתגף על תענרגרת אלה גם ליתד
בדדש
הבדיות ,דבד זה קל יזתר .הקנאה נשארת במע-
הרא -הכדת
שהיסזרים
אחדת,
ערד עצמי בצירוף השקפה בלתי-אישית על הי
חיים .בפתח בהכדת עדד עצמו .יש בני-אדם ש-
מקי הויתז ,רמביאתו
דעה,
לכלל
מדזממים את האדם ומנשאים
ולפיכך
אותו,
מיתד לגדום אותם לזילת .מכאו סיליף גמור
לדע והדע לטיב.
חייהם נרבעים מבפנים ,זיש שחייהם איבם אלא
של העדכים :הטיב נחשב
ראי בו משתקף כ'ל מה שחרשבים ראומדים שב-
מקוד הדע איבו אלא בדאיית
חיים
מתןקנים
ניהם .הללו האחדובים לערלם אינם יכולים לה-
בכניעה לצו
שלילי ,ולא בהדחבתם ובפי תיחם
בעלי אומץ-לב אמיתי :זקרקים הם תמיד
של המאייים
יהיצדים הטבעיים ,ישבו תכונות
יות
להעדצה ,והדאגה שמא תאבד להם הערצה זר
דודפת אחדיהם תמיד" .שפלרת הדוח",
שהיר
מלמדים בלהיטות רבה כל-כד' היתה האמצעי
ליצידת צרדה מסזלפת שו תכונה זו" .שפלות-
האדם ,המעבידות אותו ללא התאמצות
בנפש
יתידה מעבד לאני הפדטי שלו .השכיחה ביותד
היא האהבה .ביחיד אהבת הודים ,שאצל כמה
בדיית היא ברחבת עד כדי הכללת כול הנבדא
אבל
בצלם .התכינה השביה היא הדעת .איו כל סיבה
לא את הדציו לבחיל כבוד מאחרים ; היא רק
לשעד ,שגליליי היה נדיב דיח במידה מיוחדת,
הררח" דיכאה את הכדת הכבוד העצמי,
הפכה את ההשפלה העצמית המילרלית אמצעי
ואף על פי כו היי חייו מיקדשים למטדה שלא
לרכישת אמרנם של הבדיות ; על ידי כד הבי-
ביצחה במותו.
אה דק לצביערת רבה ולזיוף הרגשות .הילדים
שלמעשה ,כ'ל התעבינות במשהי
בתחבכר להכנעה חסדת-הגירו ,וכשגדלו -תב-
ער אותה
מאחרים ; הגידסה
היתה,
שדק
מי
שלמד לציית -יודע לצזות .לדעתי ,איו אדם
אלא
וערד תכונה -האמבית.
לגופ'ר
מעבר
של אדם ,עושה את חייו במידת-מה -בלתי-
אישיים.
הווה
ארמד
-
ריידאה
הדבר
פאדא-
דזכסאלי ככל אשר יידאה -שאדם בעל הת-
צריד ללמרד לציית ,ואיו אדם צריך לצוות .איו
ענינרת דחבה רעדה ,מוצא בויתוד על החיים
כרובתי ,כמרבז ,לומד ,שאיו צררן במבהיגים ל-
נכה-ררח,
שהאינטר-
במסגדת
המיחרשים
מפעלים
שיתופיים ; אבל כוחם לא
יהיה רב
מכרחו של מנהל בתחדות כדור-רגל ,שנשמעים
פחות
סים
קושי
מאיזה
שלו היו
מסכו
מצומצמים
שלו .הדי שארמץ-הדרח המרשלם בירתד
לו מתרך דצוז חפשי כדי להשיג מטדה משית-
רק
פת .המטדה שאליה נשאף ,צדיכה לבוא רק מר-
החש את האבי שלו רק כחלק זעדעד מו העולם,
צובבר אבו ,ולא זאת שתטיל עלינר סמכות חיצר-
אצל אדם
בעל איבטרסים מררבים,
במצא
אדפ
זלא מתרד שהוא בז לעצמר ,אלא מתוך מתו עדך
בית .ראף מטדותינר אבר אל תוטלנה בכוח על
רב לכל אשר אינו היא עצמו .הדגשה בזן לא
אחדים .זהו מה שאני מתכויו לו באמדי ; איש
תהיה
והשכל
לא יצוה ואיש לא יציית.
פעיל.
ארמץ-הלב האמיתי מחייב ערד סגרלה אחת,
אלא
במקרם
שהיצדים
חפשיים
ממיזרגו של שתים אלה ערלה תפיסת-עולם
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ברטראנד ראסל /מטרות החינוך
338
רחבה שאיבה ידיעה לא לשטיף-תאיות ולא לב-
זיר מסתגף ;
ובמחיצתה של תפיסת-עו'לם
זו,
אין המוות האישי אלא תופעה של מה-בכך .אי-
מץ לב כזה היאטבעי וחיובי ,ולא שלילי י.מד"
בא .אימץ-הרוח,
דה
שאבי
ריאה
מבחיבה
בה
חייבית
אחת
זו ,היא המי-
התנובית
צח יכילח לחיות מתאימח לחיים המתיקבים.
העיקריות
באיפיו המישלם של האדם.
הדרגה חשביח בפיתיחח של צירה
רציית
ברגישות היא רגש האהדה .ישבה אהדה שכילה
פיסית :ילד רך פורץ בכבי מפבי
שאחיו
אן
אחיתו ביבים .דבר זה ,כמדימבי ,עשייה לשמש
בסיס לפיתיח הרעיון .שתי ההרחבות הדרישרת
הן :ראשית ,להרגיש אהדה גם בשעה שהסובל
הרגישית ,נתכיבה שלישית ברשימתבו ,היא
איבו מעורר חיבה מייחדת ,ישבית ,להרגיש או-
לאימץ-הריח.
תה גם בשעה שמציאיתו של הסבל ידועה ,יא-
בקל להיות אמיץ-רוח ,למי שאיבו .מרגיס בסכ-
השביי'
מסויימת -תיקין
מבחיבה
פילי איבה
מירגשת
ההרחבה
בחוש.
בה יאיבו ריאה אותה ,אבל אומץ-ריח זה הוא,
תלייה
בעיקרה בשכל .ינו'ל שתהיה זי אהדה
לעתים קריבית ,סנלי עד מאד .לא נוכל לחשיב
לדבר
ברימן
שתואר
מריבה,
בבהירית
נגין
כמעשה ראיי-ל'oבח כל פעילח שמקירה בב'-).
טיב ,אבל יכילה היא גם לעירר התרג'L-זות בא-
רית או בשכחה :הידיעה המלאה ככל האפשר
דם
יכילת
והביציע הם חלק עיקרי ממה שרצוי לבי .אבל
בפשית לאהדה מופשטת -נדירה מאד יחשי-
ע"י מספרים סטאטיסטיים.
איתה
על בחיבת הדעת עוד ארחיב את הדיביר שעה
בה מאד .נמעט נל אדם יישפע עד עימק בפשו,
שבדין על הoזכל .הרגישות ,במיבן שאבי גירס
אם האדם האהיב עליי יחלח במחלת הסרטן.
הגדרה
ריב בבי-האדם מתרגשים למראה יסיריהם של
שאדם
בבית-החילים .אבל
מונח זה ,שייכת
תיאירטית
לתחים
גרידא
הוא רגיש
תהיה
האימיציית.
זו,
אם
באירח אימיצייבלי,
באמר,
שעה שגירויים
בקראם על אחיז המתים ממחלת הסרטן ,איבס
במובן
חשים ,בדרך נ'לל ,אלא פחד בן-חלוף ,שמאהם,
רבים מעוררים אצלו אמוציית ;אבל
רחב ,אין זו
אבשים
בלתי.ידיעים
להם
מידה טיבח דיקא .נדי שהרגישות
או מישהי קריב להם ,חולה במחלה זו.
יהוא
תהיה טיבה ,צריכה התגובה האימוצייבלית לה-
איים בייתר ,אם בבו או אחיו נעשח בעל-מים,
מתאימה במידת-מה ; האינטנסיביות ב'לבד
הדין בעבין מלחמה :נל אדם רואה אותה כדבר
איבה כל מה שדרוש .המידה ,שאני מתכיין לה,
איום בייתר ,אם בבו או אחיו בעשה בעל מום.
משמעותה להיית מושפע באיפן-בעים או בלתי-
אולם איבו רואה אותה איימה פי .מיליון ,שבבי-
יות
נעים על ידי דברים הרבה ,ועל ידי הדברים ה-
אדם למיליונים בעשים לבעלי-מים .אדם בעל-
נכונים .מה הם הדברים הבכיבים – ,אנסה לב-
מידית טיבית בכלאורחית חייו הפרטיים ,עלול
אר .הצעד הראשון ,שריב הילדים עישים בגיל
לקב.ל הכנסיתיי
למלחמה אי מעינויי
חמישה חדשים בערך היא לעבור מהבאה חוש-
ילדים בארצית "בסוגית" .נל התיפעית השכי-
נית סתם ,כגון
מזון או
הבאה
חות הללו מקירן בעיבדה ,שאין אהדה מתעיררת
תעביג זה ,מהרגע שהתעורר,
אצל רוב בני-האדם ,על ידי גיריי מיפשט בל-
בייתר :כל ילד
בד .חלק גדיל מן הרע שבעולם המידרני היה
איהב תהילה ישיבא גיביי .ברגיל ,הרצון לנחיל
נמנע ,אילי .ניתן לתקן ליקיי זה .המדע הגדיל
במשך
בהרבה את ניח השפעתנו על חיי הבריות המ-
כל החיים .הדבר חשיב מאד נמביע להתבהגות
אהדתבן
שבהכרה חברתית.
חמימות,
גדל יהולך במהירות מריבה
שבחים
נשאר
אחד
המניעים
מתיקבת ,ינמעצור ליצרי
אל
משיסיי
העיקריים
תאיה.
אילו
היינו
ריחקים מאתבי ,אבל לא הגדיל את
אליהם.
דמה
בנפשך ,שאתה בעל מניית של
בבונים יותר בהערצתבו ,היתה תכובה זי ינולה
חברה
להיות חשיבה עיד יותר ,אבל כל עוד הגבורים
אתה
הבערצים ביותר על ידיבי הם אלה ,שרצחו מס-
יית אלה -הלנת בעקבית שאר העסקים Iאיו
פר גדול בייתר של בני-אדם ,אין חיבת ההער-
לא שנחאי ולא הכיתנה ,אלא
העיסקת
אדם טרוד מאה
מעניינות אותך
www.daat.ac.il
בעסקי
נותבה
בשנחאי.
אפשר
ונשהשקעת ממינך במנ-
r
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
I
I
339
ברטראנד ראסל /מטרות החינוך
הרררחים שלך .ואף על פי כן נעשית שרתף לכרח
ממידת הדעת שכבר נקנתה .אב'ל אין אני סברר,
רררוחיד
שאפשר להגיע ליכולת זר בכרח אימונים בלבה
היר כלים אם לא יכפר על ילדים רכים לעמרל
נשם שאין להקנות באורח זה כשרון של פסנ-
רמסרכנות,
תרן או של לוליין .אפשר ,כמובן ,להקנות ידי-
אין אתה חרשב על כך ,באשר מעולם לא ראית
ערת בדרכים שאינן .מאמנות את השכל ; דבר זה
המוציא להורג אנשים
בעבודות
מפרכות,
חפים מפשע,
בלתי
טבעיות
את הילדים ,והדחיפה המופשטת בלבד אין בכו-
הוא לא רק אפשרי ,אלא גם קל ,רלעתים קרר-
חה לעורר נפשך .זרהי עילת העילות לכך ,שה-
בות עדשים ארתו .אבל אין אני מאמין שיתכן
חררשת הגדרלה אכזרית כל כך ,רזרהי הסיבה
לאמן את השכל בלי להקנות ידיעות ,או -על
חינוך
כל פ'נים -בלי להביא לידי קניית ידיעות.
יעשה את ה-
רבלי השכל ,לא ירכל להתקיים עולמנו המרדרני
שדיכוי הגזעים המשועבדים בעינר ערמד.
שייצרר
רגישות לגיררי מופשט,
תרפעות
ה'ללר -בלתי-אפשריות.
המסרבך ,רערד פחרת מזה יוכל להתקדם .מטעם
להיכ-
זה רראה אני בטיפוח השכל אחד מיערדיר הג-
לל במנין ,הריהי למעשה תכרנה דרמה להרגלי
דולים של החינוך .יתכן שדבר זה ייראה בא-
הסתכלרת ,רדבר זה נחשב ברגיל בקשר לשכל.
נאלי ,אב'ל למעשה אינר כך .השאיפה להרעיף
רגישרת שבהכרה ,שגם היא צריכה
דגישרת אסתיטית מעלה על הפרק בעירת רברת,
לתלמיד טפין טפין ממה שאנר רראים כאמרנות
שאין ברצרני לדרן בהן עתה .לפ'יכך אעברר אל
נכרנות ,עשה את המחנכים לעתים קררבות למ-
זהר -
די אדישים לטיפרח השכל .כדי להבהיר דבר
האחררנה מארבע
התכרנרת
שציינתי,
זה ,עלי להגדיר תחילה את השכל ,רלהתחקרת
השכל.
אחד הלקריים הגדר'לים שאנר מרנים במרסר
לשכל.
'המסורתי היה הערד הקטן שניתן בר
מבחינה זר לא טער היררנים .אבל הכנסיה -
.הביאה
את האדם לכלל מחשבה ,ששרם דבר
אינר שקול בערכר ל"מרסר" ,רמרסר ,פיררשר הי-
מנערת ממעשים המנריים ברשימה
מסריימת ד
המכרבים "עררבות" .כל זמן שקיים מצב זה ,אי-
על ההרגלים הררחניים שהרא מחייב .לצררך זה
אעמרד עתה רק על הכושר לקנרת דעת ,רלא
אגע בארצר הידיערת שמן הרארי להכליל בהג-
דרת השכל.
אחד
היסרדרת
אינטלקטואליים
האינסטינקטיביים
היא
הסקרנרת,
בחיים
ה-
שבצרררת
ה-
בראשית שלר אפשר למצוא ארתר אצל בעלי-
אפשר להביא את האדם לכלל דעה ,שהשכל
החיים .השכ'ל מחייב סקרנרת ערה ,אלא שהיא
.בןביא לר טרבה ירתר מז המרסר המ,לאכרתי וה-
צריכה להירת בעלת טיב מסרים ,אותה סקרנות
לידיעה ממש
בחלרן ה-
.מרסכם.
באמרי
"שכל'''
כררנתי
ילכרשר הדעת .שנים אלה קשררים,
שמביאה את הכפרי להציץ בלילרת
למעשה,
שכן מבעד הוילרז -איז ערכה מררבה .ההת-
קשר הדוק .ברגרים בררים אינם עשריים להר-
ענינרת הנפרצה מאד בעסקי רכילרת ,אינה נרב-
סיף דעת ,בענינים כגרז היגיינה ,די טה ,רכיר"ב,
עת מאהבת הדעת ,אלא מזדרנירת :איז אדם הד
אינם מסרגלים לחלרטין להאמין בכmר של המ-
לד רכיל על מידרתיהם הטרבות והנסתררת של
דע .ככל שתררתר של אדם מררבה ,יקל
לר
לתוסיף ללמרה מתרד הנחה ,כמרבז ,שחינרכר לא
.היה בררח של דרגמאטירת .עמי הארצןת מערלם
הברירת ,אלא רק על מגרערתיהם
לפיכד אין נמרבית הרכילרת
מן
הנסתררת.
האמת
רלא
כלרם ,אלא שאיז דראג לבדרק אחרי אמיתרתה•
לא כפר עליהם לשברת הרגלי נפשם ; הם נע-
חטאי
שים נןקשים ,עד ששןם שינרי אינר עשרי לחול
כל כד ,שלערלם איננר עומדים לבחרז אמיתרתם
'בעמדתם .מאמינים הם בכל דבר שהין צריכים
לפקפק בר ,ואינם מאמינים במקרם שהין צרי.
.כים להירת נרחים לקבל.
,…שכל"
איז ספק,
שהמרנח
מציין את היכרלת לקנרת דעת
ירתר
מקררב.
שכנינר
מצד
כמוהם
שני,
כתנחרמי
הסקרנרת,
נעימים
הדת,
במשמעה
הנכוז,
נרבעת מאהבה אמיתית להשכיל לדעת .אפשר
לרארת פערלתר של דחף זה
בצררתר
הטהררה,
אצל חתרל שהרכנס לחדר זר ,כשהרא מתחיל
www.daat.ac.il
י
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
340
ברטראני ראסל Iמטריר tהחיגיר
לתור ילרחרח כל פנה יכל חלק מן הרהיטים,
יושתתו על הסקרנות רעל חינוד אינטלקטואלי
מגלים במגירה אי בארון שהיה סגור בפניהם
נאות .אבל מאחר שחיינו האינטלקטואליים אי-
אפשר אף לראותו אצל ילדים בהתענינות שהם
שהסקרUת
א,לא חלק
נם
מפעילותנו ומאחר
מגלים במגרה או בארון' שהיה סגור בפניהם
מתנגשת תדיר ביתר היצרים ,יש צורד לארם
מנגנוני
מסויימות,
חיות,
תמיד ונפתח לפתע לעיניהם.
מכינות ,רעמים ,יכל מלאכת כפיים -מעוררים
בסיוען של מידות אינטלקטואליות
כגון רחבות האופק
אבר
)(Open-mindedness
סקרנותם של הילדים נמידה מרובה ,יתאוותם
נעשים אטומים לגבי אמיתות חדשות הן מתון
לדעת עשוייה לבייש את המבוגר האינטליגנטי
הרגל mן מתוד רצון ; קשה לנו מאד להתכחש
ביותר .עם הגיל מתרופף mרלד mף זה ,עד
לדבר שהאמנו בו בהתלהבות במשד שנים ,יכן
שכל דבר בלתי מוכר מעירר יחס של בחילה,
לנטוש מה שסייע לכבודנו העצמי ,או לתאוה
ללא כל רצון להכיר אותו מקרוב .זהו המעמד
מתאוות היסון .לפיכד צריכה רחבות
האופק
mולכת,
להיות אחת התכונות שהחינוד ישאף
לפתח.
בו מכריז
ש"הדברים
אדם שהארץ
אינם
מתקלקלת
שהיו
ערד כפי
בימי נעורי".
מה שנעלם ואינני ערד כפי שהיה בזמן המרוחק
כיום
כמתואר בקטע שב"דיילי הרולד" ): (31.7.25
אינה אלא סקרנותי של הדובר .עם סופה
שן הסקרנות ,אפשר לראות גם את השכל הפ'-
עיל -כדבר שחלף ואיננו.
"יעדה
חליף הנעורים באינטנסיביות
שלה
יבהיקפה,
לחקיר את
מייחדת שנתמנתה
השמועות
שנפיצי על הפגיעה בנפש התלמידים שפוגעים המי.
רים
ואף על פי שהסקרנות פוחתת והולכת עם
נעשה דבר זה רק במידה מצומצ.מת מאד.
בבתי-הספר
בבוטל,
הגישה
חקירתה
תיצאות
לפני המיעצה האיזורית .לדעת היעדה -השמועית
מביססית,
אלא המועצה
את המלה מבוססית
מחקה
הרי היא עשויה להשתכלל באיכותה במשד זמן
ורשמה במקימה ,ש"השמיעות מניחות מקים לחקירח
רב .הסקרנות לגבי בעיות כלליות מגלה רמת
יסידית" .המלצת היעדה ,שנתקבלה על
ידי המועצה
שכל גבוהה יותד מן הסקרנות לגבי עובדות
האזורית ,אומרת ,ש "בעתיד יתמנו למורים רק אלה
מיוחדות .בכללו של דבר ,ככל שגבוהה יותר
שיקבלו על עצמם לחנך את התלמידים בהרגלים של
ספירת הכלליות ,רבה יותר מירת השכל) .אכן,
יראת-הכביד
כלל זה לא צריד להבינו באופן צר מדי( .סקר-
תיה האזרחיים והדתיים של המדינה".
נות שאיננה קשורה בטיבת-הנאה אישית ,מעי-
דה על התפתחות גבmה יותר מסקרנות הקשר
לאלהים
ילדת,
ובכן' יהיה אשר
וברגשי
יהיה
למוסדו-
כביד
מצב הדברים
מית אחרים ,אבל ודאי שאין למצוא
במקו.
רחבות-
רה ,נאמר ,בצפיה לסעודה באה .החתול התר ו-
האופק
מרחרח בחדר זר ,אינני חוקר מדעי חסר-פניות
לחת מעיר זו לדייטון ,טנסי ,כדי ללמוד את
בבוטל .יש להניח ,שבקרוב תצא מש-
אלא יזאי רוצה הוא ,להוכח ,אם אין בקרבת
השיטות הטובות ביותר להגשמת התכנית .אבל
מקום עכברים .אולי לא יהיה זה נכון ביותר
אפשר שאין צורד בכד .מבוסח ההח,וטה נראה
לומר ,שהסקרנות אינה טובה אלא שעה שאינה
באובסקרראנטיזס
קשורה
בטובת הנאה
אישית,
לומר שהיא טובה ,שעה
ויותר
שזיקתה
נכון
יהיה
שאין
)מרידת האור(.
לאינטרסים
אחרים ,אינה גלויה יישידה ,אלא אפשר לגלד
עיר
זו
צריכה
הדרכה
אומץ-לב דרוש ליושר אינטלקטואלי,
שהוא דרוש לגבורה פיסית.
כשם
עולם המציאות
תה במידה מסויימת של השכל .דבר זה ,מכל
ידוע
מקום ,אינו מחייב החלטה מצדנו.
עלי אדמית אנו עוסקים באינדוקציות רופפות,
לנו משאנו סבורים I
למן ראשית ימיבר
להיות
ומערבבים את ההרגלים הרוחניים שלנו בחוקי
קשורה בטכניקה מסוימת לקניית דעת .דרדשים
הטבע החיצוניים .כל המערכות האינטלקטוא-
הרגלים בהסתכלות ,אמונה בכדשר לדעת ,אורד-
ליות למיניהן -נצרות ,סוציאליזם ,פטריוטי-
ר mישקדנות .סגילות אלי יתפתחו מאליהן ,אם
זם וכיוצא באלו -הריהן נכונות ,כבתי-המח-
כדי שהסקרנות תשא
פרי,
עליה
www.daat.ac.il
-
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
341
ברסראנז ראסל /מסרית החינון
חלף
רכים יהיה עניו קשה בירתר ,אם לא ירצר היל-
שענוד .חיי-רוח חפשיים אינס יכרלים להיות
תכונת
סה
ליתומיס,
לתת
חמימים ,נוחים
)(safety
מבטחים
וחברתיים כחיים עטופים אמר-
בה :רק בכוחה של אמונה לתת את ההר גשח
רבת הנחת שבישיבה ליד האח המבוערת ,בעוד
מסוימת :
מידה
באיזו
בעיה
צריכים
להשתחרר מן העדר ו הריני
במושג
"אינסטינקט
במידה
קשה
הטובים
החיים
מהסס להשתמש
העדר",
שנויה
שעדיין
במחלוקת מהותו הנכונה .אבל ,ככל אשר נפ-
רש אותו ,התופעות שהוא כולל ידועות למדי.
אנו רוצים ביחסים טובים עם אלה ,שאנו מר-
גישים בהם את הקיבוץ שבו עלינו לחיות -
משפחתנו,
חברינו,
שכנינו,
מפלגתנו או אומ-
תנו .זוהי תופעה טבעית ,מאחר שאין לאל ידנו
להשיג אף
דים
בעיני
ההידבקרת באי מרציות ,יש לה צדדים חיוביים,
למשל ,שעה שההידבקות באה מאדם נבוו יותר
לאדם נבון פחות .אבל במקרי פאניקה של פחד
או פאניקה של רגזנרת ,התוצאה היא רעה ומ-
סופות עזות מתגעשרת בחוץ.
ענין זה מעמידנו בפני
להיות
טרבים
הוריהם.
גם
זיקה .משום כך ,שאלת הקליטה האימרצירנלית
איבה ניתנת לתשובה פשוטה .אפילו בענינים
אינטלקטואליים טהורים ,לא נדע בבירור תו-
צאותיה של תופעה זו .המגלים הגדולים נאלצו
לעמוד בפני התנגדות העדר ,ולסבול את איבתו,
מחמת חירות דעתם .אבל השקפותיו של האדם
הממוצע הן אוירות הרבה פחות .משהיה עורד
השקפ'ות לעצמו :על כל פנים -בשטח המדע,
יחס של יראת כבוד לבר-סמכא הוא בדרד כלל
טוב.
אחת מהנאות החיים בהיותנו בוד-
נדמה לי ,שבחיי האדם ,שנסיבותיהם אינם
דים לנפשנו .רעוד זאת :האי מוציות הן בעלות
יוצאים מגדר הרגיל ,צריך להיות תחום נרחב
נחלת-
מה שמכנים במעורפל בשם
סגולה
מידבקת,
שהן
ובמיוחד בשעה
שבו
יהיה שולט
הרבים בעת ובעונה אחת .רק מועטים יכדלים
"יצר
להשאר באסיפה נרגשת בלי שיתרגשו אף הם I
לא תנתן לו דריסת רגל .התחום המצומצם יה-
העדר",
ועוד
תחום
יהיה
מצומצם
שנו
התנגדו-
יה רשות היחיד שלו .בעינינו פסול אדם שאיבר
תם נרגשת .ואצל מרבית בני-האדם תתכן בכ-
מוכשר להעריץ אשה ,אלא אם כן היא זוכה גם
ובמקרה
שהם
מנוגדים
בדעתם,
תהיה
לל התנגדות כזו ,רק אם יעלו על דעתם המון
בהערצת
אחרים.
סבורים
אנו,
שבבחירת אשה
בהשקפתם.
צריד אדם לנהוג לפי הרגשותיו הבלתי-תלויות
זרהי הסיבה ,של"אחדות הקדושים" ניתנה תמי-
הוא ,בלא השתקפות הרגשותיה של חברתו .לא
עלינו
חשובה ,אם דעתו של אדם על הבריות תואמת,
אנשים
אחר,
שבו
ימצאו
תמיכה
כה רבה כל-כד לשאת עינויים.
כלום
לקבל את הדין ולהכנע לרצון לשתף פעולה עם
בדרך כלל ,לנקודת השקפתם של שכניו ,אבל
ההמון ,או מתפקידו של החינוך לרופף רצון זהו
שעה שהוא מתאהב באשה ,עליו ללכת אחרי
יש פנים לכאן ולכאן ,והתשובה הנכונה תהיה,
רגשותיו בלבד .והוא הדין בשטחים
אחרים.
נוראי ,במציאת פרופורציה נכונה ,ולא בהכרעה
אכר צריד לנהוג לפי תבונתו הוא בכל הנרגע
מוחלטת לצד זה או למשנהו.
לטיב השדות
דעתי אני היא ,שהרצון להיות טוב בעיני
אחרים ולשתף פעולה עם אחרים צריכה להיות
עזה וטבעית ,אבל היא צריכה להיות מסוגלת
שהוא מענן ,אף-על-פי שדעתו
מתהווה על יסוד מערכת ידיעות שהוא קובה לי
בשטח החקלאי .כלכלן צריך
משלו
בעניני
ממונות,
אבל
לקבוע לו דעה
בשר-ודם
פשוט,
בנסיבות חשובות
מוטב שיישמע לדעתו של בר-סמכא .זה הכלל:
מסויימות .על חשיבות התשוקה להיות טוב ב-
כל דבר שיש עמו סמכות מיוחדת ,צריכה לה-
להכנע גם לתשוקות אחרות
עיני אחרים ,כבר עמדנו בעת הדיון על הרגי-
יות בו דעה בלתי-תלויה .אבל ין אדם צריד
נהיה כולנו פרועים
לעשות עצמו מין קפוד בעל מחטים מזדקרים,
לשמצה ,וכל הקבוצות החברתיות ,החל במש-
רלהחזיק את העולם בריחוק-מקום ממנו .מרבית
ילדים
צריכים להיות תוד שיתוף-
שות .בהעדר
פחה,
תהיינה
תשוקה זו,
בלתי-אפשריות.
חינוד
מעשינו הרגילים
www.daat.ac.il
- ———————-
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ברטראנד ראסל /מטרות החינןך
342
פעולה עם הזולת ,ושיתוף פעולה זה צריך לה-
יות
בעל
בסיס
אף-על-פ'י-כן,
אינסטינקטיבי.
שומה עלינו ללמוד להיות מסוגלים להגות דעה
מאושרים.
הגורמים העיקריים להעדר האושר
mיי-מין
כיוס הם -בריאות לקויה ,עניות
ללא סיפוק .כ'ל אלה יהיו נדירים מאוך .ברי-
עצמית בענינים המח וור ים לנו יפה ,ועלינו לר-
אות
כוש לנו אומץ לב כדי להכריז על דעות בלתי
אף הזקנה עשויה להדחות לגיל מאוחר ביותר.
פופולריות ,אם אנחנו מוצאים
יתכן כי
במקרים
אותן חשובות.
מיוחדים יהיה קשה
השי-
טובה תהיה כמעט תופעה
אוניברסאלית,
העניות ,למן המהפכה התעשייתית,
באוילות
הצבורית.
הרגישות
תלויה רק
באדם
תעורר
יהיה
רצון לעקור את העניות מהשורש ,השכל ישמש
קשה פחות משהוא כיום בעולם שבו ישנן לבני-
מורה-דרר להרחקתה,
ואומץ-הלב ינחנו בדרר
אדם בדרך כלל המידות שנדונו בפרק זה .הק-
ההגשמה )אדם רך-הלב
מוש בעיקרים נרחבים אלה .אבל הוא
יעדיף להשאר במצבו
דוש המעונה לא יהיה קיים בעולם כזה .האדם
המסכן במקום לבצע מעשה ב'לתי רגיל(.
הטוב לא יצטרך לעשות מחטים דוקרים ; נדי-
ך,בוין אצל רובן של הבריות ה ,t:בימינו ,בלתי-
בות לבו תהיה פרי לכתו אחרי הדחפים שלו
משביעים רצון פחות או
יותר.
חיי
ך,יא,
הסיבך,
אינסטינקטי-
בחלקך – ,חינוך גרוע ,ובחלקה -רדיפתם של
בית .שכניו לא יטרו לו איבה ,באשר לא יפחדו
השלטונות ו"הגב' גרונד" .דור של נשים שיחונכו
מפניו .איבה זו הקיימת כיום לגבי אדם המת-
בחוסר
עד
קדם ועובר לפני המחנה ,היא פרי הפחד המת-
מהרך ,קץ למצב זה .הפחד שימש אמצעי יחיד
ותהיה
משולבת
בהרגשת
אושר
פחד
מיני
ישים
בלתי-ראציןבאלי
עורר ,אבל פחד זה לא יהיה קיים אצל בני-
לעשות
אדם שקנו להם אומץ-לב .רק אדם שהפחד שו-
נתחנכו במתכוון כמוגות-לב ,הן מבחינך,
לט בו ,יכול להצטרף לארגונים ,כמו קו קלוקס
נית והן מבחינה נפשית .אשה ,שאהבתה כלו-
קלן או הפאשיזם .בעולם של בני-אדם אמיצי-
אה ומכווצת ,מעוררת אצל בעלה עריצות וצ-
לב לא יהיו קיימים אירגוני-בלהות כאלה ,וה-
את האשך" ,בעלת מידות טובות",
מסלפת
ביעות ,והיא בוצדה
יצרי
את
ך,ן
גופ-
ילדיה
התנגדות
ומעקמת תכונותיהם .דרו אחד של נשיס נטר-
ליצרי האדם מן ההתנגדות הקיימת כיום .אותר
לות-פחד עשוי לשנות את פני העולם על ידי
עולם מתוקן וטוב יוכלו לכונן ולקיים רק בני-
הקמת דור של ילדים אמיצי-לב ובלתי מסול-
:חיים המתוקנים יחייבו הרבה
פחות
אדם נטרלי פחה אד ככל שתגדל הצלחתם ב-
פים בצורות בלתי-טבעיות' אלא ישרים ותמי-
לגלות
להטם
ביצוע
מעשיהם ,תפ'חתנה
ההזדמנויות
אומץ לבם.
מים ,נדיבי לב ,אוהבים ובני
יטאטא
קהילה בת גברים ונשים בעלי חיוניות ,או-
עתה,
את
מפני
העריצות
שאנו
ואת
עצלים
חורין.
העינויים
הקיימים
ופחדנים ,קשוחי-לב
מדלב ,רגישות ושכל ,בדוגה הגבוהה' ביותר
ואוילים .תכונרת רעות אלו קיבלנו ע''' החינור
שבכרח החינוך ליצור" תהיה שונה בתכלית מכל
שלנו ,והחנוד חייב לתת לנו את התכונות ההפד-
מה שקיים כיום .מעטים מאוד ישארו בלתי-
כות מאלו .החנוד הוא המפתח לעולם חדש.
עברית :
www.daat.ac.il
'.
חרר-כרסון
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
נכה לרנרfפדנ1נ1ד
-1 .פסfכזי1j1ח
תמוז תשט"ז ,חוברות ד-ה
"jר ש ,ארשבסקי
דרכי החשיבה היעילה
י .הקלי
ין ,ן-iה ואפריס
"ייך ע .שוהט
.'I jrותij:))I-ן במ ,ות ט"-iר"ר
""j',רר
1_",'.
www.daat.ac.il
הסתדר1ת
…
בתפוצות
*
המ1ר'ים
בישראר
העכר' .
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
התונן:
פ ב ח ס
החיבוך וההוראה
החבוך בכלל והחבוך ההומאביסטי"חברתי בפרטי צחק
מטרות החיבוך
/
ברט רבד
משה
ביס נ י
ל .מ ל י ב ו ב סקי
ד ייר ש .א ר ש ב סקי
שאיפות מקצועיות ':,זל בוער עולה
vיהודה ואפרים )בביאים ראשרjים ב'נוחזור ב'(
/פירוש סתומות בשיבוי ניקוד'
vcפרשת בלעם
' Iתורת המשקל בהוראת ספרות
בלנמ בט ל
א ל חנן
י .ח קלי
י וסף א ח א י
י שעי ה ו כ ר מ יאל
אלי עזר כגן
jתיכנון מעבדות לבי"ס תיכון
הוראת קריאה
ב ו ס ב לאט
ראס ל
חברת ילדים ,להלכה ולמעשה
ההסתגלות לביה"ס התיכון
דרכי החשיבה היעילה
ב אמן
ו .ב ר נ הרט
אבר ה ם
מוטעמת
ר וזן
חברות"לימוד במאות ט"ז-י"ח ,בא"י בפולין"ליטא ובגרמניה '"
ד ייר
במעברה
ש ו ח ט
ע.
מש ה
רבי
"מזרח" ו"מערב" )להכרת השובי העדתי בישראל( א ו ריא לסי מ ו ן
בכפרות הפרגוגית-פסיכולוגית
אור יאל
על האיבפבטיליות
החינוך
ע ק ביא
בתפוצות
מה צריך לדעת מורה היוצא בשליחות לדרום אמריקה
א.
ט ירק ל
מעמדו הפרופסיונלי של המורה העברי באמריקה צ .ג לאט שטי יך
החיבוך
ר.
בתוניסיה
סטויבובסקי
תולדות עמבו בבה"ס העברים התיכוניים בארה"ב ד"ר שלמה איידלברג
מיבבה השעור )הנחלת הלשון לבוגרים(
כיצד קוראים שיר
מ.
ק א מ דאט
ט ו ב י הרי בנר
גביזה שלא במקומה
על בסיון חיבוכי אחד
ד יירש ל מ ה מ ו ר ג
ד "רא ל ע זרג ו ו א ל מ ן
)המשך בעמיך 3של העט'פה(
www.daat.ac.il