אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
404
אברהם רוזן /הוראת קריאה מוטעמת
בכיתה ג' .מלבןדים בשעור רק הפסקים או הט-
עמה,
או
במקרה
שניהם.
תמעיד
זה
ה)iבודה
להקניית הקריאה המוטעמת שעור שלם.
את הטקסט של
מסמנים
את
התוים
כותבים
השיר
בעבודה
אחר-כך
את השיר
כובלי להשתמש בתוים ,אך נעזרים בהם במקרה
של
על הלוח.
משותפת.
קוראים התלמידים
קריאה מוטעמת
טעות או של ספק בהבעת
מסויים.
נקרא
לבסוף
השיר
מלה או קטע
בקול
ע"י
אחד
התלמידים המוכשרים.
חברות וימוך במאות הטייז -היייח
בארץ-ישראיי בפויין-ייטא ובגרמניה
מתופעות ההווי
היתה מכוונת לכלל המתפללים ,בעוד שההוראה
בחייס הרוחניים והדתיים בקהילות ישראל .לעזם
בבית-המדרש
ל-
כך הוקמו "חברות" ,שהלימוד בהן היה ,בעי-
לומדים שהתורה אומנותם .על הווי זה בירוש-
לימוד
תורה
בצוותא
היה
נועדה
היעזיבה
לבחורי
או
קר ,ענינם של "בעלי-בתים" ,שברצונם היה לק-
לים שומעים אנו גם מפי ר' עובדיה נוברטנורא.
בוע "עתים לתורה" .דומה ,שיש ענין להתחקות
באחת מאגרותיו הוא כותב ,שמלבד דרשותיו
על ראשיתה של תופעה זו ועל השתלשלותה.
לפני הקהל בכל שבת "אנו מתקבצים ערב ובו-
יצויין ,שבימי-הבינים לא היתה תופעה זו שכי-
קר ללמוד הלכה" (2.ותלמידו של הרע"ב כותב
חה .במידה שהיה "לימוד תורה ברבים" ,מחוץ
מירושלים" :בכל יום פעמיים באהבה יעמדו כל
ללימוד בישיבות ובחבורות של מקובלים ,הצ-
הקהל לשמוע דברי
םמצם .הלימוד בעיקר בדרשותיהם של חכמים
מהר"ר זכריה ספרדי …ובכל יום ידרוש לאחר
תורה בבית הכנסת מפי…
בשבתות ובמועדים .אמנם בתקופת המשנה וה-
שחרית כמו רביע שעה ,וכן בערב אחר ערבית…
תלמוד .וזמן"מה לאחר מכן .היתה תופעה זו של
ואחר הדרשה
יעמדו 'אנשים בביהמ"ד ללמוד
"לימוד תורה ברבים" שכיחה למדי ,ובכל ימות
במשנה ובתלמוד כמו שלש שעות".(3
לדבריו של ר' משה באסולה ,שהיה בירוש-
השבוע ,אלא שלאחר מכן הוזנח הדבר ,בד בבד
yם ריכוז תשומת-הלב ללימוד בישיבות.
לים בראשית שנות העשרים של המאה הט"ז,
היו החכמים מלמדים שם ע"פ תור " :כל חכם
קורא הרמב"ם חודש אחד בבית-הכנסת אחר ה-
א.
הידיעות הראשונות על לימוד יחד הן מ-
תפלה בב ,קר" .(4את הלימוד בערבים אינר מז-
ירושלים של המאה הט"ו .יתכן ,שנוהג זה היה
כיר .נוהג דומה לזה היה קיים בדמשק .ר' משה
קיים כאן כבר לפני-כן .ר' אליהו מפירארה כו-
באסולה מציין ,שכלוהילה זר נהוג ,שאחרי תפי-
תג ,בשנת רצ"ה ,שעם בואו לירושלים פנו אליו
לת שחרית מלמדים חכמים את הרמב"ם בשלו-
"נכבדי הקהל" וביקשו ממנו שידרוש להם בבית-
הכנסת
"הפרק
במיימוני
כמנהגם".
שת
בתי-הכנסת
שבעיר'(.
העובדה,
שהבאים
לאחר-מכן
מאיטליה מצאו לנחוץ לספר על נוהג זה שב-
הוטל עליו "להגיד" ג' פעמים ביום" -בבוקר,
ירושלים ובדמשק מעידה ,שבקהילiתיהם באי-
"הפרק במיימוני בבית הכנסת" ,אחר-כך "הלכה
טליה לא היה קיים נוהג כזה .אגב אורח ,לימוד
עס תוספות בבית המדרש" ,ובערב "ללמוד הלכה
הזמנים
עס פי' רש"י ז"ל בבית הכנסת" .('.א'ן ספק
בדבר,
שהוראתו
בבית
הכנסת
בבוקר
ובערב
הרמב"ס
בארצות
הגזזרח
היה
באותם
לימוד עיקרי ,משום שהרמנ"ם נתקבל שם כ-
פוסק
www.daat.ac.il
אוטוריטאטיבי.
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
405
ע .שוחט /חברות וימוד במאות הט"!-י"ח
דומה ,שהדוגמה של ירושלים נתנה אותז-
קודם שיוצאים מבית הכנסת .כת זו לומדים בק-
',זיה באיטליה כבר במחציתה הראשונה של ה-
ביעזת הרמב"ם ,וכת זז לומדים בקביעות בעין
מקהילת ווירונה ישנה ידיעה על
יעקב ,וכת זו לזמדים קביעזת פרק אחד משניות
בשנת ש' עם הרב ר' יוחנן בר'
עם פירוש ,וכת אחת לומדים הלכה אחת עם
סעדיה ,המחייב אותו ש"כל מחרת) ,כלומר ,כל
פי' רש"י ותזספות ,וכת אחת לזמדים קביעות
הט"ז,
מאה
תנאי שהזתנה
יום שני( בהשכמה ,אחר סיזם התפילה בביהכ"נ,
מספר הזוהר ,וכת אחת לזמדים קביעות מקרא,
לאמ) -הלכה למי שירצה לשמעה ,וכן יהיה מחוייב
בתורה נביאים
וכתיבים" ,והכותב ממשיך " :ב-
כל יום שעה אחת או יותר קודם תפילת המנחה
אופן שלא נמצא אחד שיצא בבוקר למלאכתו
לבית הכנסת לאמר התוספות" ,(6ובשנת
או לעסקו אם לא ילמד קודם-לכן קביעות בתו-
עם הרב מנחם פזרטו כץ ,ש-
רה .וכמו כן עושים כל ישראל בערב אחר תפי"
לבוא
שמ"ה הותנה שם
"יחזייב הגאון הנ"ל ללמוד בכל יום כחצי שעה
לת ערבית" .('lסדר לימזד כזה ,שהקיף את כל
באיזה ספר יראה בעיני מעלתו יהיה לתועלת
בני הקהילה ,לא היה קיים עד אז בשום קהילה
מקהילות ישראל ,אף לא בירושלים ,בעיניו של
הבעלי" בתים תיכף אחר תפילת ערבית"ך(.
מקובלי צפת חידשו במאה הט"ז את הארגזן
ר' שלמה שלומיל היה הדבר בבחינת "חדשה",
של "החבורה" .מכאן ידועות לנו "חבורות" מס-
והוא כתב עליה לא באגרת אחת בלבד .באגרת
ידיעה שהוא התקין
אחרת ,שנשתמרה ממנו ,הוא מציין " :אפילו ה-
"הסגר אחד לאלו הי' חברים" .(8.בזמן האחרון
שכיר-יום …לא יצא בבוקר למלאכתו ,או לעסקיו,
פר,
אשר
ישנה
להאר"י,
נתפרסם "?.:זטר התקשרות" של תלמידי האר"י
אם לא שילמוד מקודם קביעות שלו בתורה…
עם רי חיים ויטאל .(9כן יסד ר' אלעזר אזכרי
ובכל יום מאריכין הרבה בלימוד אחר תפילת
"חבורה" בשם "סזכת שלום" .אין אנו דנים ב-
ערבית",(12
"חבורות" ז לה ,אלא שראזי לציין ,שב"התקש"
יתכן ,שרק בקהילות צנעא בתימן היה קיים
רות" של תלמידי האר"י עם ר' חיים ויטאל
סדר דומה במקצת ,אבל ידיעותינו על כך הן
ישנה ההתחייבות "לעסוק בתורתו יומם ולילה",
ממקור מאוחר ,וקשה לדעת מתי הונהג שם :ותו
פרט זה שימש ,כנראה ,תקדים לתופעות דומות,
נוהג ,ר' יעקב ספיר כותב על בני קהילה זו,
כפי שנראה להלן ,אגב אורח ,המספר י' חברים
שאינם יוצאים מבית הכנסת "עד שלומדים מעט
הלימוד ב"מבין" עשוי
בנביאים ,בכתובים ,בהלכה או אגדה ,אשר ראש
היה להביא לידי השראת רוח הקודש .כך רש-
הכנסת מגיד לפניהם ,ולזה קזראים "שילוש",
אים אבו להסיק מן הסיפור על דברי "המגיד"
וכן "גם אחר תפילת ערבית לא ימהרו לצאת
לר' יזסף קארו ,בשעה שערד את תיקון ליל
עד שלומדים שיעור בהלכה או אגדה אשר ראש
שבחבורה איבו
מקרי,
השבועות .. :ואם הייתם עשרה -הייתם מתעלים
הכנסת מגיד מראש" .(13אגב ,אורח ה"שילוש"
ביותר
קיים אצל התימנים גם בימיני .בצפת התקיים
העזבדה ,שבקהילת צפת הובהג לימוד כזלל של
כנראה ,סדר הלימוד הנזכר כמה עשרות שנים
כל בבי הקהילה ,כל אחד לפי השגתו ,על כך
לאחר תאריד אגרותיו של ר' שלמה שלומיל,
יזתר
וייתר"ס'(.
ברם,
לעניבבו
חשובה
כותב ר' שלמה שלומיל דרעזביץ ממעהרין ,ב-
על ר' משה ,אחיו של ר' חיים ויטאל ,מסופר
הכותב
מראשית שנות השלושים של המאה הי"ז ,ש-
מלא התפעלות מעדת המקובלים והחסידים שב-
תמיד היה "מבקר במדרשי שאר החכמים השל-
הצנועיםמפשטזת יחסיהם
והחברות
אגרותיו
צפת,
שנכתבו
מאורח
בצפת
חייהם
בשנת
שס"ז,
מים כשיש איזה חילזק בין החכמים
החברתיים ומשלמות מהותם הדתית ,הוא גם מלא
בבתי
הערצה מסדר הלימוד הבהוג בקהילה זו" ,בכל
בתלמזד ובמדרש הם באים אליו".(14
המדרשים,
הן
בפוסקים,
הן
במשנה,
הן
בתי הכבסיו ,.תיכף אחרי תפילת ערבית ושח-
רית ,מתקבצים כל הקהל ויושבים לפבי רבבים
בכל נתי הכנסיות ,ה'-ו' כתות .כל כת לומדים
ב.
אין לנו ,לעת עתה ,ידיעות על קשרים שבין
www.daat.ac.il
י
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ע .שוחט /חברות 'ימוך במאות הט"ז–ייזr
406
אף עמד בקשרים
אישיים
ובודאי
אתו.
המהר"ל מפראג לבין מקובלי צפת .אבל יש לש-
דמיין.
ער שהיו ,והנה ברבע האחרון של המאה ;;ט"ז
השפיעו בכיוון האמור ,ר' יוזפא האן מדבר כבר
תורה" מתם .שהיו קיימות
נעשה חידוש זה על ידו ,ביזמתו "נתחברו iזבו-
על "חבורות לומדי
ררת חבורות ,כיתות כיתות רכנן ,שהיו מתעסקין
בפראנקפורם-ד.מיין בזמנו ,בספרו "יוסף-אומץ",
יום יום בפרק מפרקי המשניות .חוק ולא יעבור".
שכתיבתו נסתיימה בראשית שנות השלושים ':,זל
חידוש זה נתפשט "גם בשאר קהילות קדושות
המאה הי"ז ,הוא כותב " :מה מאוד ישרו בעיני
הבחירה ב"משניות" היתה.
החבורות של תלמוד תורה ,בפרם בהיות שע,זם
כנראה .לא רק משום שלימוד זה קל יותר להב-
קבוע ותקוע בתמידות אפיי בימי הירידים …ואף
נתם של "בעלי-בתים"' ,אלא משום שבעיני המ-
אם אחד מהם יבםל עונתו הלא הקביעות ישאר
קובלים היה ערד מ"וחד ל"משנה" ,(16ולא במק-
במקומו והתורה נ'למדת .זtז מסתמא לא ישקוט
קרובות ורחוקות",(15
רה היה "המגיד" של ר' יוסף קארו הפרסוני"
האיש המבםל עונתו ולא ינוח בלילה לשכב על
פיקציה של "המשנה" .הרי בעצם מדובר כאן ';גל
מטתו עד שילמוד גם הוא השיעור שלמדו בחברתו
"כתות כתות רכנן" ,שבודאי לא התקשו גם בo
בעת ההיא שביטל""( .הלימוד בחבורה .לא היה
יתכן ,שחידוש זה של המהר"ל
רק לשם שמיעת תורה מפי "למדן" ,אלא לשם
נבע גס מהתנגדותו לדרכי הפלפול בלימוד ה-
התגברות על המעכבים הזמניים ,המפריעים ל-
גמרא ,ההתחלה נעשתה כפי הנראה .בחוגי "ה-
קיום "הקביעות" .הנמקה זו מעידה גם על מידת
לימוד גמרא,
לומדים" בלבה אבל הלימוד התפשט גם בחוגי
ידיעת התורה באותם הזמנים ,מן ;iראוי לציין,
"ב';!לי-הבתים" .ר' שבתי שפםל הורויץ בנו 'l,.זל
שבאותה תקופה החלה התמורה הכלכל,.ז הגדו-
ה"שלייה" כבר מתמרמר על דרך הלימוד של
בגרמניה ,דהיינו -המעבר
"מן..:דנה ,הדא כותב " :גס שערוריה ראיתי בל,
מוד
המשניות
שנתפשט
מפראג.
וכוונת
המתק-
לה
בחיי היהודים
מעסקי ריבית כמקצוע עיקרי אל עסקי מסחר,
ובעיית
הפנאי
ללימוד
הופיעה
עכשו
ביהדות
נים היה כדי ללמוד ויהיה שגורה בפיהם .ותי.
זו ,מפיסקה אחרת ,שבדברי ר' יjזפא האן':' ,דומ-
בבית הכנסת שלא ישכח במהרה,
עים אנו על נוהג ,שהיה קיים אצל בני ;';חבורות,
ועיקר כוונתם היה ללמוד המשניות אחרי כלות
שלפני הלימוד היה כל אחד נותן צדקה לקופה
קנו הלימוד
התפילה לקיים "ילכו מחיל אל חיל" ,וראיתי
מיוחדת של החבורה .לאחר שהוא מביא דברים
קצת בני אדם שלומדים הפרק משניות בלא עיון
מספר אחד " :כשאדם עוסק בהלכה ומתקשה לו
ומיד
לימוד בוקודם .ולפעמים באים בבית-הכנסת ב-
קושיות
אמצע התפילה .וממהרין לקרות הפרק תון ה-
תתגלה לו ,כי הקושיות הם הקליפות המחשיכות
תפילה ,כדי שיהא נמנה עם החבורה ללמוד "-
שכלו ,ובהיותו עושה תשובה וצדקה הוא
אור
תיקונו
שיעשה
צדקה
או
מצוה
פרק ועדיין לא התפלל ,לפעמים קורא הפרק בש-
משבר הקליפות ,ובפרט ללומדי חכמת הקבלה.
במשניות ועינר אחת
הכרח להם לעשות תשובה לבל יסגרו לפניהם
במחשבתו על ענין הלימוד" ,(17מכאן
דלתי הסודות" "ונ"ל שמזה יש סמן לחבורות,
למדים אבו ,שבני "החבורה" היו מתכוננים ב-
כתות כתות של לומדי תורה .שיש להס ';jופה
עת התפילה,
משוםט
עינו אחת
"עיון לימוד מקודם" לפבי הלימוד בחבורה.
הצורה המאורגנת של לרמוד ב"חבורות" יום-
של צדקה וכל אחד מבני החבורה נותן פרוטה
לתוכה קודס לימודס" .(19ר' שבתי שפטל הורויץ
יום מתחילה ,איפוא ,עם פעולתו של המהר"ל.
משמיע תביעה ,שקודס-לכן לא מצאנו דומה לה :
אולם בעוד ש"חבורות" ראשונות אלה היו רק
"מהראוי לכל איש ישראל לעסוק בדברי תורה,
ללימוד משנה ,הנה כמשן הזמן התהוו "חברות"
אפילו בעל משא ומתן יבחר לו שעה א' מדי יום
גם ללימוד ענינים אחרים .אגרותיו של ר' שלמה
ביומו
ולהיות
חובר
חבר
יתחבר
חברה
אצלו
והופיעו
שילמדו" ,(20ואכן הוא מספר " :בהיותי אב בית
בדפוס בתון "שבחי האר"י" -בשנת שפ"ט ,ורי
דין וריש מתיבתא בק"ק פרנקפורט המנהג 'lימה
מפרנקפורט
בכל יום ויום בהגיע חצות היום נאספו '>דרים
שלומיל
יוזפא
הועתקו
האן.
בעל
ונתפרסמו
"יוסף
ברבים,
אומץ"
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
407
ע .ש,חט /הב ,ר' :ימ,ך במא,ת הט"ז-י"ח
עדרים ,כתרת כתות ,חבורזת חבורות ,ולכל כת
וכת ראש ,למדן אחד המגיד להם איש כחכמתז
ואומרים
דרבנן
קדיש
לקלפי
זמטילין
מטבע
בפועל ,ר' יאיר-חיים בכרך,
כוונב על
וורמיישא,
שהיה
כידוע
איש
טרדתו המרובה " :שבכל
יום אני לומד ומגיד לחבורה
שיעור
גדולה
אחת ובמעזת ההוא משמחים אלהים זאנשים".(21
משולחו ערוך …עוד אני מגיד לחבורה אחרת
קרוב לודאי ,שסדר כזה של לימוד .בדומה לזה
גם
פרק אחד ועל הרוב ב' פרקים משניות …
הונהג ע"י
אני ,מגיד בכל יום לערב לחבורה בעלי-בתים
ר' שבתי שפטל עצמו ; ר' יוזפא האן עדיין לא
פי' סידור התפילה ולפעמים
פי' רש"י ופרשה
ידע עליו .העתקת הלימוד מאחר תפילת '!!,חרית
מנביאים ולפעמים מזמור מתהלים ,וכן בתרגום
לשעות הצהרים היא בודאי תוצאה מעסקי המס-
יונתו בכל יום שבת" .(21
שבצפת,
שהיה
אלא
בחצות היום,
הלימוד
חר ,שהיו בעיקר בשעות הבוקר עם בואם של
אחרות בגרמניה .מזכרונותיה של גליק'ל מהאמ-
הכפריים מן הסביבה אל העיר.
יוזפא האן
ב"חבורות"
התפשט
גם
בקהילות
קובע ,ש"עכ"פ חיוב גדזל לכל
לו שומעים אנו על המבורג ממה שהיא מספרת
אדם ,מי שיודע רק מקרא ,ללמוד כל התפילה
דרך אגב ,ש"כך דרכם של חלפנים ,שכל היום
ר'
הם רודפים לבקש מחיה ,ולעת ערב בזמן המנ-
בדקדוק
בפירושה
גדול
מובהק" .(22
מרב
שבתי שפטל ביצע למעשה תביעה זו " :בהיותי
חה הולך כל אחד הביתה ומשם לבית הכנסת,
תיקון
וכל אחד יש לו חברה ,יושבים יחד ולומדים"ס.(2
גדול לכל בני חברותא קדישא )בכינזי זה הכ-
ר' יחיאל מיכל אפשטיין ,בעל "קיצור השלייה",
אסופות אסופות
בתים
ור"מ
אב"ד
בק"ק
פרנקפורט
וונה לבני הקהילה(,
שילמדו
התפילות
תיקנתי
שימצאו
מראשית
השנה ופיוטים זסליחות
השנה
בפירזש
עד
יודע לצייןl ,זזבקהילות "גין דיא בעלי
אחרית
אלי טאג לערנו צו אייו חברה ,איין שיע'ור צו
פי'
הק-
אמרים,
הערו" .(29אמנם שונה היה המצב בישובים
המלזת לפחות ,כדי שלא יצפצפו כעופות המה-
סנים.
גים ומצפצפים" .(23ר' יוזפא האן דרש גם זאת,
שלמדו ספרי מוסר והנהגות " :דא ווערן גלערנט
ימי
זעלכי ספרים ,דיא דא רידן פון יראת שמים".(30
על סדר השבוע ,לפחות בעלי
במשך המאה הי"ז נתגווו הלימוד גם בחברות
)שנים
שבפראג .ר fיונה לנדסופר מפראג )מת בשנת
המה ידקדקו
"לשמוע
ש"יש ללמוד מדי שבת בשבתו או
השבוע פירש"י
בתים
שאינם
מבינים
בקריאת
בכל
שמו"ת
מקרא ואחד תרגום( עניו הסדרה,
מתוך המשך דבריו ניכר ,שהיו "חברות"
ת"ע( דורש בצזואתו מבני משפחתו :
להבינה ע"י רב שיאמר להם פירש"י ,ולפחות
שעורים
חיבור הסדרה בע"פ" ,כלומר תכנה של פרשת
ושולחן ערוך" זכן "מן הלומדים
השבוע .(24
תה
דינים והנה-
גות" ,(31גיוון זה של החזמר הוא תוצאת הירי-
הכללת כל בני הקהילה בחבורות לימוד הי-
קיימת
מו הלומדים משניזת,
מקרא זמדרש
בפראנקפורט
גם
בעשרות
השנים
דה
שהיתה
הרזחנית,
מתמשכת
אז
ביהדות,
והיא ודאי גם תוצאת הדוגמא ש'ל צפת.
הראשונות של המאה הי"ח .ר' צבי הירש קייד-
נובר ,כשהוא מטיף לקביעת עתים לתורה ,ש"אף
יעבירנו
מוסיף" ,וכן הוא המנהג בעיר
מאוחר יזתר גואשר בפראג ובפראנקפורט דמיין.
אס ירויח ממון רב באזתו
קביעות התורה",
ג.
חבורות לימזד בפולין התהוו ,כפי הנראה,
זמן לא
על כל פנים,
אם בישראל ק"ק ורנקבורט דמיין .(25
מן המאה הט"ז וראשית המאה
קהילת וורמיישא הלכה בעקבותיה של קהי-
הי"ז אין ידיעזת על חבורזת כאלה .סתם "פוע-
לת פראנקפורט .בתקנותיה משנת תט"ז נקבע,
לים ובעלי בתים" לא למדו אז ,כפי הנראה,
ש"כל בעל בית מחוייב בכל יזס לקבוע עתים
בימות החול .('2ר' שבתי שפטל הורויץ שהיה
לתורה ,דהיינו שיתחלקו לכתות כתות ,וכל כת
לדוגמא
רב
בפוזנא
בשנים
ת"ב-תי"ח
לקח
תברור לה לנודן ובר-אורין שיגיד לפניה שי-
את פראנקפורט דמיין ,אבל לא את פוזנא .על כן
הוגשמה
דומה ,שדברי עדותו ש'ל ר fנתן נטע האנובר,
עור
באיזה
ספר
שיהיה.(20 N
תקנה
זו
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
408
ע .שוחט /חבך-ות 'ימוד במאות הט"ז-י"ח
ש"לא יצא אדם מבית הכנסת למ:.:יאומתן שלו
דיינים אלה נקבע שגם שאר הדיינים לא יעס-
אן
קו בדינים באותה שעה .אולם חומר הלימוד היה
פירש"י על התורה אן נביאים או כתובים או
"פוסקים" בלבה כנראה היתה המטרה הכשרת
בכל בתי כנסיות
דיינים .אשר להרבצת תורה ביז המוני העם -
דור':
't'!i:מע
עד
תורה
דברי
משניות או דינים",
מפי
וש"היו
חכם,
שום
כמה כתות של חכמים ,שהיר מלמדים לאחרים
הסתפקה הקהילה :דרשן קבוע
שהיה
בביהכ"נ מיד אחר התפלה ערב ובוקר" - ('3
בשבתות .בעיקרו של דבר ,לא
ii ii
יש בהם הגזמה מרפלגת ,שבאה
כוונה
מתרד
חידו)זז
הנזכרת
משום
עקרוני,
בקביעה
"פוס-
שהוראת
לעורר רחמים על יהדות פולין ,שנהרסה בגזרת
קים" לחוגים מסויימים כבר היתה נהוגה מלפ-
מאג-
בשנת
תHח ;
ויתכן,
שיש
ספררתית
כאן השפעה
ני-כן,
כפי
שראינו,
שנעשה
ובהסכם
רותיו של רי שלמה שלומיל .בידינו אפשרות
שפ"ח עם הרב וולף הובטח לו "למחות על זה
לעקוב אחרי מה שהיה בקהילת פוזנא ,שהיתה
שלא להגיד שום אדם פוסק בזמן הישיבה עד
יהיה מי שיהיה" .(36
אחת הקהילות החשובות ביותר בפולין .היו בה
שמונה שבועות תוד הזמן,
ישיבות אחדות ,ועל ידי הקהילה הוחזקו "לומ-
כוונת הסכם זה היתה -לחייב את הלומדים
זה,
ללכת אל ישיבת הרב באותם השבועות ,שנהגו
שעליו מדבר ד' נתן נטע האנרבר ,לא היה קיים
בהם לעסוק בפלפול ובחילוקים .פירוש זה נו"
הסדר מעין
דים" ,שתורתם היתה אומנותם.
כאן .בשנת שצ"א הותנה עם האב"ד שבקהילה,
בע
מן
שתוקנה
התקנה,
בשנת
"כל
תכ"ד :
או
הלומדים גמפ"ת מחוייבים לילד לאסיפות עד-
ובנרס פוסק ושאר ספרים וסדר רש"י על החו-
רים לשמוע דברי אלוקים חיים להגאון נר"ו",(,7,
מש" .(34דומה ,שרי שבתי שפטל הורויץ השת"
וכן מן ההסכם שנעשה בשנת תל"ז עם הרב ר'
שהוא
דל
"מחוייב
להגיד
לארזה
בעלר
להנהיג בפוזנא הסדר מעין
בתרס
ב-
יצחק בר' אברהם ; "ובזה נחיר,נא ובזה סליקנא,
פראנקפורט דמיין ,אבל הדבר לא ע'לה בידו.
שעמוד התורה יהא נעוץ בתחילתו ובסופו ,להו-
נמצאים
כל
ב"פנקס הכשרים"
דברים אלה והסדר
של
קהילת
זה משנת
זה שהיה
פוזנא
תי"א :
שהרב הגדול מאור עינינו גאון עוזנר
סיף
הגאון
כבוד הרב
האב"ד
אשר
יצ"ו,
"מאחר
התחלת הזמן עד כמו די-ה' שבוערת יתבטלו
האב"ד
התורה בקהי"
כל אסיפות הישיבות ממרביצי
ור"מ מוהרר שעפטל סגל נר"י טררד במלאכת
לתנו ,וכל הלומדים מחוייבים לילד ולבוא אל
שמים ררבץ תחת משאו ויט שכמו לסבול עול
אסיפות הישיבה של הגאון אב"ד יצ"ו ,אמנם
הישיבה אשר תמיד בכל ירם חברים ותלמידים
אחר כד הרשות בידם לעשות התחברות לימוד
נוז-
מד-
מקשיבים
ושואבים
מים
חיים
מבאר
חיים
תורתנו הקדושה" .(38
התקנה
משנת
תכ"ד
לים מן הלבנון ,ותורה יבקשו מפי חכם חן הש-
ברת בבעלי בתים לומדים ,משום שהיא קובעת
בם והערב בבית המדרש ,ובכן כדי להק'ל מעליו
פיצוי ע'ל ההליכה לישיבת הרב " :ווו תורה וזו
ו-
המשא שלחנו אחר כת דיינים ,ובקשנו פניהם
שכרה,
להגיד לבעלי בתים פוסקים בכל יום ,כדי שיד-
בשנת תלייח נקבע ש"אותן הלומדים בקהילתנן,
בפוסקים
יהיו מי שיהיו ,שלא יבוא בכל יום אי וגי לשאוב
רלקבוע עתים לתררה ולתעודה ,שעה אחת בכל
באר מים חיים לבית הישיבה ,אזי ראשי אלופי
ירס ,ובשעה זי השמש אל ירשיב שום ב"ד בזר
ב"י ישלחר השמאים שלא יעשו לר סכום כפי מה
השעה ,רבשבת הבע"ל יעשר כרוז להודיע השעה
שערשין סכום לומדי קהילתנו יצ"ו" .(40
מכאן
שיקבער" .(35ר' שבתי שפטל החל ,איפוא ,נוסף
שלבעלי-בתים לומדים היתה הקלה בעול המ-
ע'ל עבודתו בישיבה ,ללמד בבוקר ובערב חר-
סים ,דבר
שלא מצאנו דוגמתו בקהילות גרמ-
גים של בעלי-בתים ,ארלם לא היה יכול לעמוד
ניה .עצם ההקלה ללומדים כבר נקבעה כפוזנא
בעול זה ,ועל כן נתבקשה כת אחת משלש כתות
זו :
"מאחר
השביעו
הקהל
עו הדורות הבאים
להורות ולהבין
הדיינים שבפוiנא לקבל עליה את ההוראה לב-
עלי-בתים ,שעה אחת ביום ,רבכדי שלא יפסידר
בשנת
שהשמאים
ת"ז.
בשנה
יחוסו בסכום שלהם" ,(39
זר
תוקנה
תקנה
שהאלופים כשרי הקהל יצ"ו
שיעיינר
www.daat.ac.il
ריפקחר
עד
כמה
יהא
הגמילות
חסד
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
409
ע .שוהט /הנדות 'ימוד כמאות הס"!-יי",
ללומדים בעשית הסכום ,והבה כהיום הזה במנו
בית המדוש לסלק מבית המדרש את מי שיר-
יגמרו ועלה המוסכם -עד ששה מאות זהוי !.גד
להושיב בבית המדר'z,ז את מי שירצו,
נתינה והשמאים לעשית
בכלל הרשית
צו ,וכן
להם
וכן עליהם מוטל להשגיח על המעות וכל ההכ-
חסד כחפצם ורציבם ,ומן ששה מאות זהוי ימע"
נסות השייכין להספיק ולהחזיק את בית המד-
לה אין להם רשות לעשות לי חסד יותר משני
רש ,וכן על הקלפי הסובבת מדי שבוע בשבוע,
שלישים ,ויעיינו על איזה ל.מדן שיש לו משא
ועיהNכ
הן
מעות
בנדבה
הבא
ובנתינה
בער"ה
זמתן ז ם הוא ראוי לעשית לו חסד הנ"ל .ואם
שלא יבוא לאיבוד ולטמיון שום פרוטה ,ואין כח
יהיה חילוק בין השמאים ובין הבעל-סכים ש-
או
יראה בעיני השמאים
ביעו
אותו השמאים
שיש
יצ"ו
להאלופים -הקהל
לבט'ל
דבר
שום
לו יותר אזי יש-
להכניס ראשם בשום דבר מאומה ,שיעשו הא-
בהן צדקו או בשבועת ה',
ואלה
לופים הגבאים הנ"ל יהא שריר וקיים,
הכל ,לפי האיש ההוא ולפי ראית עיני השמאים,
שמות האלופים הגבאים על הבמ"ד :כמהור"ר
ישאר נעלי הב ים שאינם לומדים אם לא יוכ-
זנוויל דיין וכמהור"ר פלק דרשן ,וכמהור"ר געץ
לו השמאים להתפעזר עמהם ויתבו להם שבועה
אב"ד מהילעסוס וכמהור"ר איצק דיין וכהר"ר
יישבעו ,והשמאים ירצו לעשות להם חסד אין
יקיר חדיע)?( וכמהור"ר איצק חר"י רי זעלקיס.
להם כח לעשות להם חסד יותר מהחצי ,ותקבה
יוצא
הב"ל
בעשה
זו" .(41ההקלה
על שנה
בישיבת
נעשתה מתיך הנחה ,שבלמדם
וכל גבאי חו"Iש
בחדשו מחוייב להיות
במסים
ובכנס שכיח בבית המדרש לעתים מזומנים ול-
הרב
השגיח בעין יפה שלא יבוטל התמידות הנ"ל
עשויים הלומדים להפסיד במשאם ומתבם ,ואח-
בלימוד התורה" ;.(4:
רים עשירים להרויח מכך .על חשבון IIמעשי"
עצם התופעה של קביעת לימוד יומם ולי-
בדומה לזה קובל רי אליקום גץ ,שהיה רב ב-
לה ידועה לבו מן "ההתקשרות" של תלמידי ה"
הפרוטה
אר"י עם רי חיים ויטאל ,והיתה נהוגה ב"בית
לבו לתשות כחנו
המדרש הגדול" שבוילנא שעליו כותב רי יעקב
בלימוה אתן צדקה לעניים או ללומדי תירה
עמדן "שהיו שם לומדים כ.ל היום ,וכל הלילה
סוורזנץ
ע"י
פוזנא :
"עכשיו
מצויה יאטרו העשירים :מה
שאין
להחזיק עץ החיים ,ויהיה לנו ג"כ חלק בעולם
לא יחשו …ולא היו ישבים בבתיהם כל ימות
אי מה לנו לעשות
זו
הבא ,שלא לבוא לגהינם,
תופעה
השבוע כי אם משבת לשבת" .(44
"כי חולת אהבה אני" ,מה לבו ללמד עמקית גמ-
תתפשט בפולין במאה הי"ח ,גם בקהילות אח-
רא טוב לבו לפטר עצמנו באגדה שיש בו מקרא
רות מחוץ לפוזבא,
של
גם כן" ,יהוא ממשיך " :ומי יתן והיה זה לבבם
רמח"ל ,וב"בית אל" בית מדרשם של המקוב-
ללמוד אף אגדה או ליתן צדקה לעביים" .(42
בשנת
תס"ז
בתחדש
פוזבא .היבהג לימוד
חידוש
תורה
רב
בקהילת
בבית המדרש יום
ולילה ללא הפסקה .לשם כך חילקו למשמרות
את nהלומדים" ,שהוחזקי ע"י הקהילה ,ונתמנו
גבאים לפקח על קיומו של הסדר זה" .להחזיק
הלימוד שבבית המדרש שיהא בהתמדה גדילה
שלא יכבה ברה בלילה ,על זאת התורה בתמבו
חמשה אליפי"גבאים שאיבם
בוגעים ,ולהם כל
היא תופיע בחבורתו
לים בירושלים .אלא היה כנראה הבדל מסויים,
ב"חבורות" הטילו ה'לומדים על עצמם את הד-
וקיימו
בר,
בעצמם את
התחייבותם,
אם
מתוך
רצון לקיים מצות "והגית בו יומם ולילה" ,ואם
כדי לזכות ע"י "השותפות" את עצמם ואת כלל
ישראל .בפוזבא הוטל הלימוד ע"י הקהילה
על
תלמידי החכמים ,שהוחזקו על ידה ,בכדי "לז-
כות"
את
הסדר
עצמה.
שבפוזבא
זה
במשך
התקיים
שבים
תיקף ועוז לעשות סדר בכון כיצד ילמדו הלומ-
מרובות .הפסקה
דים בבית המדרש בתמידות ,יהגו יומם ולילה,
הגדולה ,בשבת תע"ז ,כשחלק מן ה.לומדים בת-
ילמדו
כת אחרת
"קביעת
בחוזר חלילה ,שלא ייפסק הלימיד
בין ביום
אותן
שעות
ז!!יישבו כת
א'
בין בלילה ,ויש כח ויד להאלופים יהגבאים על
פזרו,
באותה
קטבה היתה שם בשבת השרפה
שבה
תוקבה
תקבה
זו :
לימוד התורה שבבית המדרש בתפרדה החבי-
לה בעו"ה ,מכל מקוt:
www.daat.ac.il
אותם
לומדים
שהיו
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
410
ו .שדחט ! חברדו' :ייכ''ז במאות הט"'-iייח
ונשארו כקהלתבו מקצתן ,יפקחו
בכית המדרש
האלופים-הקהל יצ"ו להחזיק ידיהם ולהמציא
הלימוה
להם מקום מנוחה לקביעת
לישיבת דיינים
אותם
על נוהג
זה שהתפשט
דיינים" .(47
קידם שאר
בקהילות פולין רשאים
ןכאופן
אנו להסיק גם מהמסופר על הרב ר' אריה ליב
יגמרות,
חתנו של "חכם צבי" :משנתקבל ',רב בקהילת
לכל הבא לשמוע את דבר ה' ,ןשלא יקחן שום
האשכנזים באמסטרדם השפיע על יחידי סגולה
שכר מן הבאים ללמוד" .(4בסופה של תקנה זו
מד-
שמחוייבים להגיר שיעורים ,פוסקים
באה
לידי
הראגה
ביטוי
של
ללימודם
דקהלתנו" "שיקימו
להתקנת בית
חברה
סתם
רש" "כאן נלמדת התורה יי,מם ולי,לה" .המספר
בעלי-בתים ,הבאים "לשמיע את דבר ה'" .או-
מציין
תק"א,
לם ,כפי הנראה ,בהמשך הזמן בתפזרן הלומדים
והוא מאחל שהדבר יתקיים "לאירך ימים וש-
הלומדים
הזרים כולם .בשנת תפ"א התארגנו
שההתחלה
נים עד
בחדש
נעשתה
ביאת הגיאל" .(48קרוב
חשון
לודאי ,שכאן
בני הקהילה ב"חמש כתות" ,וקיבלו עליהם לק-
הועתק נוהג מקהילות פולין ,שבה היה ר' אריה
יים את הלימוד במשמרות " :בהיות שע"פ התי-
אמנם ,לפי דבריו של
ר"י
צבי"
"גם
קון אלופי י"א אבשים יצ"ן דהאי שתא תפ"א
התנדנו
כתות לומדים
עצמם חמשה
שבקהלתבן הקרושה ללמור
מופלגים
ליב רב לפני-כן.
עמדן,
חדש
בכך
הושפע
מחותנו
ה"חכם
בהמ"ד כאשר ראה מרבן אמ"ה ז"ל" ",1
תורה לשמה בבית
שהקים באלטונא "בית המדרש קלויז ,שיסדו לו
בחוזר
גבורי יעשירי הג"ק …ונאספן א'לין שמה לומ-
חלילה תמידין כסדרן ,בכן האלופים התורניים
דים ורבנים מיפלגים מארץ פולין ןליטא שהיו
ה"ה אשר בתמנו להשגיח על סדר הלימוד שב-
ולילה
המדרש,
בהמ"ן,
נכנס
במשמר
יוצא
יבמשמר
ובראשם אמ"ו הגאון אב"ר ור",מ בר"ו,
עוסקים שם
יעבור כדי
בהם
שלא יתבטל התמיד ח"ו,
מקרא
שכתןב I
mאלופים-הקהל
יצ"ו
ויקויים
בשקידה רבה
לא ישבותן" .(50
בהמשך הזמן בטל גם ההסדר האחרון ש-
המה ישגיחו השגחה מעלייתא ,שהחמשה כתות
לומדים הנ"ל יהיה להם חיזוק במרץ לחק ולא
בתורה
יום
בפוזנא.
בקרן
בשנת
תקכ"ג
צויין
מינחת
ש"התןרה
זוית" ו'z,ז"הלומדים מאוד במצור ובמצוק
והגית בה יום ילילה.
ואין איש שם על לב במה מתפרנסים" mוחלט
התקנה
להחזיק שלשה לימרים בשכר שני זהוניס לש-
ללמוד
לקיים
ישמרו
קרןמה להביח לעשית בדבה בכל הבת"כ בתחי-
בוע
לכל
לת חשוון הבע"ל ,שיהא הנדבה סיוע להספיק
שש
שעית
אחן,
ולןמדים
יחוייבו
אלה
ביום .(51
מאלף הרבר ,שבתקבות הראשינות שבפנ-
נרןת ןעצים להסקה בבהמ"ן ,לא יכבה בלילה
קס מדיבת ליטא אין זכר להסדר לימןדם של
נרה של אור התורה" .(4
הלימוד כמשמרות ללא הפסקה התפשט .גם
"בעלי-הבתים" .החיבה לקבוע
לתןרה
עתים
בקהילות אחרית כפולין .זאת למדים אנו מתק-
הוטלה רק על "כל הנסמך לחבר" .( 2רק בתק-
נה ,שתוקנה בפיזנא כשנת תק"ן ,שבאה לחדש
נות משבת תכ"ז ישנו סעיף הקובע ,שהקהילות
על
בחורים
ונע-
שמה
בית
את סדר הלימוד " :כל העולם
המראה,
הזאת העיר
כלילת
משתימם
יופי,
זה שגגת תורה ,וזה ממש ללעג
שגו
ולקלס
בדבר
בגד
שאר קהילות …בכן ראוי ינכון שיתאספו עד-
הקטבות שאין ביכולתן "להחזיק
רים וב"ב" ,חייבות "עכ"פ להחזיק
המדרש"52א( שצריך
לשמש ,כנראה ,מקום לי-
שלהם.
מודם של בעלי הבתים בשעות הפנאי
דיינים
זמן קצר לאחר מכן מופיעה ידיעה על "חבורות"
ושאר לומדי תורה לקכוע הלכה בכהמ"ד ללמוד
של לימדים .סעיף בתקנות משבת תנ"ה קיבע :
בחבורה ,במשטרת בכנסים ויוצאים ,להגות יומם
"מורינו" לא יתנו לשום אדם עד כלות חן שנים
שיתנדבו ללימדד
בחבורת
רים
עדרים
לומדי
תורתבו
ולילה כלי הפסק" .לרייבים
הקדושה.
בקבע "פרס" " :שאותן ריינים אשר יקבעו לל-
אחר
החתונה,
לומדים" "'(.
ושיגיד
-jומה,
שיעור
שרשאים
גמ'1א
אנו
לוטר,
שב-
פריה,
התהוותם של "חבזרות" הלומדים היתה ה'zזפ-
מוט'ל ע; האלופים -שמשים רבי-דינא לקרוא
עתו של ר' יהודה ליב פוחוניצר ,שהתריע הר-
מוד
בבהמ"ד
בנ"ל,
ניצר
תאנה
יאכל
www.daat.ac.il
—— —————–
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
411
ע .שוחט /חברות 'ימוד במאות הנז''ז'''-זז
בה על עוון .כיטול תורה" .כי גודל חיוב ת"ת
למעהרין,
שסעיף
מאלף הדבר,
אינו חוזר
זה
הס
כלל בתקנות של השניס שלאחר מכן ,על אף
מאורייתא" .. (54הרא דרש ש"חכמי ישראל ורא-
סעיפיס חזרו ונשנו לחידושס
כמעט
שי
שנשתקע
בני
מרבת
ונרפים
עמנו
מנהיגי הדור" יקבלו עליהם להקים "בכל
העובדה שהרבה
ולחיזוקס .אין זאת שנואשו מביצועו.
מדרשות קבועים ול-
במחצית השניה של המאה הי"ז היו בליטא
העמיד בתוכם חכמים ונבוני דעת שידעו לזכות
בתי מדרשות שבהס הוחזקו לומדיס רק "בק-
הקהילות
בתי
הקדושות
את הרבים ,ואז זכות הרבים יהיה תלוי בהס".(55
בכל
"לייחד
לומדים
הקהילות בתי מדרשות
הקבועים
ולהספיק
גדולים
בתוכו ,הן לומדים
הילות הראשיות" .מפנקס מדינת
שומעיס רק על בתי מדרשות
אנו
ליטא
כאלה בבריסק
ובהורודנא ,שהוקמו והוחזקו בקרנות של נדב-
הן קטנים ,רק שיהיו לומדים לשמה ,ואותם ה-
ניס פרטייס " .(60בית המדרש הגדול" בוילנא
שיעורים
הוזכר לעיל ,והיה בית מדרש גס בסלוצק .ר'
כסדרם להטרודים אחר מחייתם וקובעים עתים
יהודה ליב פוחוביצר היה איזה זמן "בעל בית
לתורה לפי כחמ והשגתם" .(56הוא גם תבע "לג-
המדרש" בסלוצק .(61יש להניח שאותם הלומ-
זור tומר על כל איש מישראל שיהיה לו זמן
דיס שהוחזקו כבתי המדרשות גס לימדו אחריס,
הרבים
לומדים יהיו מזכים
להגיד
קבוע כל יוס ללמוד לפי כחו" ז .(5לדעתו ,מחו-
כפי שראינו מפוזנא .ר' ליב פוחוביצר' מעיד על
ישיבות
"כ;גי ',שי-
בקהי,לות
ייבים הרבנים
בהן
שאין
"להגיד שי' ורים" לבעלי-הבתים,
שאח-
משום
עצמו ,שבעיר
מולדתו פינסק
עור" "דברי תוכחה
היה
ומוסר דבר יוס ביומו" ,וכן
רת אין להם היתר לשכרם" .והנה רבנן קשישאי
"מדי שבת בשבתו חידושי תורה השייכיס ל-
דזיו יוצאין ידי חובתן כאשר בעינינו ראינו ביל-
ר' משה
פירושיו של
אותה הסדרה" ,על פי
דותנו ,וגם אבותינו ספרו לנו ,שהיה כל מגמתן
אלשיך וגס '.גל פי
;'הרביץ ו,ורה ולהחזיק ישיבות גדולות בחוריס
בהיותו "מ"ץ בכמה קהילות" .(GC
ונערים …
משא"כ
בדורנו
שנ,זקיים
זה
הרבימ מ"ש "וידל ישראל מאד",
אין
מחזיקים
להמוני
העס
הפשוטיס רק בדרשת שבת של דרשניס.
"נת-
בעונות
וע"פ הרוב
הדאגה
כל השנה,
ובק-
וסד המנהג בכמה קהילות קדושות" "שמחזיקים
הילות קטנות אין מחזיקים ישיבות כלל,
אשר
דרשנים לכל שבת בבתי כנסיות או בבתי מד-
אין להמ היתר על השכירות ,אא"כ הוא לומד
רשות ,ו'לפעמיס גדולי הרבנים חכמי הדור דור-
ומלמד ומגיד עזיעורים לבני קהילתו דבר יוס
שיס בכמה פרקים בשנה" .(63ר' ליב פוחוביצר
ומדי
ביומו
ישיבות במשך
גס
בליטא
מפרשיס
התבטאה
אחרים .וכך נהג
שבת בשבתו" .(58הקשר שבין ירי-
דת הישיבות אחרי גזירת ת"ח לבין התביעה
אינו מסתפק נכך
והחר-
והוא דורש ש"היראים
דים לדבר ה' יהיה לה I:תנאי מפורש בעת קב-
של ך' יהודה ליב פוחוביצר מן "בע'לי-הבתים"
לת הרב שישגיח על כל מעשי העיר ושיגיר
ללמוד ומן הרגנים ללמד הוא ברור .ההנחה הר-
להם דברי מומר ותוכחה דבר יוס ביומו ,ועכ"פ
תה.
שהחזקת
"ישיבה"
פוטרת
מן
החיוב
המו-
מדי
שבת
בסב,זו,
או
יעמיד
אחר
במקומף' .(64
טל על כל אחד מישראל ללמוד תורה .ע'ל כך
דומה שגס בכך היתה העזפעתו נכרת ,והיו שקב-
מדינת
וקוראין
למדים
אנו
גם
מסעיף
אחד שבתקנות
מעהךין משנת ת"י .הסעיף מחייב "כל קהילה
עו
ש"רוב
מקומות
אותו בשס ".מגיד",
מעמידין איזה חכס
והוא מגיד מוסריס
ותוכחות
קטנה המחזיקיס מלמד ,או שיש באו,וזה הקהילה
והליכות עולס ,שלחן ער ,ך מא';ח ודומיהם"64א(.
או שנים מבני הקהילה וכ"ס יותר מהס
ר'
אחד
מוסמכיס ויודעי תורה ,וכ"ש הקהילות שניחזי-
זאת למדים אנו גי !:מז'ברי קובלו.תו
גדליה
ני,סמיאטיץ על
מיעוט
של
היצון
ללמוך.
מחוייביס
בהשוואה למצב בירושלים הו iכותב " :גכל יום
לקבוע עתים לוןורה וללמוד 'חד אי'ה דבר iשך
אדם נiתפל 1 : ,סיבנו -tובינו ל,זורתך והחזיר נו"
וחראש-הקהל
ות-
קיס איזה
ייטב
רב
ב')Iיניהם,
וא'ן
מחז'ק'ס
דבר
יוס
'ש'בה.
ביומו.
מחוייב להשגיח על זה" .(50ארלם מה
':זנוגע
וכו' .נח . : :ה.א מrפלל בעצמו על וזורה
שובה.
www.daat.ac.il
ו:,, :ר
ה')פילה הוא
הול,
לדרכו,
ואינו
r
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
412
ע .שיחט /חברית 'ימיר במאית הס"ז-י"/T
ריצה ל,למוה אפ'לו אס החכס אומר א'זה ש'-
מן האוכלוסיה היהודית בגרמניה.
עור מספר' מוסר אחר התפ'לה איני רוצה לש-
אדם שיסורין באים עליו וכוי יפשפש במעשיו,
"אם
רואה
פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה .יזה הדכר
מועיי .(65
התפשט לימוד
במשך המאה היייח
המשנה
בצוותא גם בליטא .תקנת מדינת ליטא משנת
בתי המדרשות
תקכייא קובעת ,ש"בכל
מצוי
ביותר
עניי
בין
עיר
קטבה
אן/זר הם רצים כל היום להביא
מ-,זי-מספר,
טרף
לבתי-
ילמדו
הםיי" .(69יושבי כפרים אשר כל ימןת השבוע
בכל יים עכי'פ פרק אי משניות ועל הגבאים
תהא על'ה ,אם לא
דבהמייד להשגיח על זה שיקוייםיי .(66
זה רץ וזה רץ ותורה מה
שישמרו לעסוק
בה ביום הי.:,זבתיי "'( .אנל הם
אינם עושים זאת ,הם מבזבזים זמנם בטיולים
ואפילו בצויתא חדא עם גייים .יש שאינם רו-
ד.
של המאה היייז
צים אפילו לשמיע את דרשתו של הדרשן" .יאנן
החל מן המחצית השניה
הלך וגדל הישוב היהודי בגרמניה ובה התבל-
מה נענה בתרייהו דאותן הרצים גם כשעת הדר"
טי יהודים
שהעשירו בעסקי
עשירים ותקיפים,
שה
מבית
הכנסת
החוצה
אזנם
ומסירים
מש-
חצרנות וספקות .היי מאלה שהעתיקו לגרמניה
מוע …ומתרחקים כמלוא עיניהםי'ב'( .אמנ; i:היו
את צורת החזקתם של לימדי תורה ,דהיינו יס-
יי!t-יבית ,אכל היחס לבחורי
קהילות שהחזיקן
בהם
הישיבה העניים היה בעצם יחס של זלזול .ומס-
"לומדיםיי שעל פי הרוב היו מפילין .בתי מד.
שכנר
די בתי
מדרשות -קלייזים,
והחזיקו
רשות הוקמו ,למשל ,עייי ר Iשמשין ורטהיימר
פרם מנני גרמניה היה לא רב ,משרם
בגיל הצעיר הוכנסן לתחום החיים
הכלכליים.
כהן
והנה נתגלתה כאן תופעה מייחדת במינה .היו
ברמן בהאלברשטאט ,למלי
"בעלי-בתיםיי מאלה שלא למדי בילדותם!1.7 .שכ-
ריינגנים במנהיים .כאן היה זמו-מה גב! קלויז
רי להם מורים פרטיים שילמזום .הדרישה לכך
עייי יוסט
בןןרמיישא,
בהאמבורג ,י'.:,זשכר
שני של חצרן אחר,
ליבמו בברליו ,בר
עייי
אחד ממשפחת קאו
הושמעה עייי רי שפטל הורויץ ,,:ואשרי
איש
מברלין
שישמע לדברי ויראה ויבין וישכיל שפי Iהת-
הקים בית-מדרש .על חצרנים נדבנים אלה ,אם
פילות תהיה שגןרה בפיו ,ימי שאין לי לב לה-
לא על כולם ,שפך בידוע רייי עמדן את חצי
בין מעצמו ישכיר לו רבי אחד שי,למוד עמו
דמיין,
בפרנקפורט
גם
דניאל איציק
לעגו .הוא הביו ,ובמידה רבה של צדק ,שהנד"
הסידור והיוצרות והסליחות ,כדי
בנים איו תמיכתם בלומדי תורה אלא תוצאה
התפילהיי .(12דרישה דומה דרש גם יחיאל מיכל
"קובעים מדרש בביתם
אפשטיין " :הריצה לזכות ולהיכנס לגן-עדן ,במ-
בלימודם על
קים שהצדיקים יישבים ,ינהג כך ,עלין לקב'ל
של
"חשביו מעשייי :
ומושיבים
בה לומדים
שיתמידו
שידע
לכוון
מנת לכג;ר על כל תועבותיהם ,וחושבים שהקבי'ך;
על עצמי ללמיד משהן מדי יום ביימו ,אפשר
מקבל שוחה למעו יצא זה בזהיי .(61ברם ער"
גם בלילה .יכיל היא להשיג רבי שילמד איתי
הלכה
מספר כתוב בלשון הקודש שממנן אפשר ללמרד
וגברה .ר Iיחיאל מיכל אפשטיין קובל " :בעו"
איך לעביד את השייי ילדעת מה ישר ימה לא
נןתינו הרבים בדורותינו אלה רק מעטים מאוד
ישר הרי זה טוב ביותר ,אבל אם אין להשיג
יידעים ללמוה הן משים שלא ניתן להם ללמיד…
אייz.ז שאפשר ללמוד אתו בכל יום יקבע עת נו-
הו משום שלא היה ביכלתם ללמוה והו משום
או בלילה וילמד בספר שהיא מבין
כה
של התורה ינישאיה ירה והבורית
שלא רצו
ללמור .יש האומרים :א i:.עם-הארץ
הנני אינני ,מחיייב ללמוה ילמדו אלה היידעים
ללמרדיי "הם
פטררים מו
חושבים -טיעו הרא -שהם
ה,זורהיי .(68אף רי
יוסף
שטאטהאגן
חה ביום
את הכתוב בויי " .(73אותן
הבעלי
בתים שאין
להם לב להבין בתורה ,א L:אפ'Lזר להם שיהיו
שימעים כל יום שיעור למוד דבר
מה מחכם
אחד גןה טיב ומה נעים ,ראם אי-אפ'z.זר לשמוע
קובק Iהרנה על ביטולה של תררה ובמיוחד אצל
שיעור א;זד -מכל מקום ילמוד כל יום בספר
בני הישובים הקטנים ,ואלה היו חלק ניכר מ וד
אחה הנעשה בלשון אשכנז ,י'לא חס ושלר riב-
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
413
ע .שוחט /חברות לימוד במאות חט"ז-י"ח
של
על כל פנים יש להסיק מדברים אלה שיש
התופעה הנזכרת אנו למדים מדברי ביקורתו של
לנו ענין לא עם מקרים בודדים ,אלא עם תו-
הבלים" .(74על
ספרי
מידת התפשטותה
ר"י עמדן .הוא מתרעם על חלק מנותני "השי-
פעה בולטת" .שיעור" מעין זה נתן רי ישראל
עזרים" על שהם משפילים את עצמם ואת כבוד
שנות האר-
התורה
אותם
בהחניפם ל"תלמידיהם".
"איך יעמדו
בעים .הוא לי,מד תנ"ך עם פירושו של האבר"
עצמן
לחם
בנאל" .השיעור" ניתן בביתו של לוין גומפרץ,
אנשים
ענושים.
ספר
זאמושץ ,בבואו לברלין ,בראשית
המשכירים
בפתותי
להשכים ולהעריב בבית העשיר ועמו
ומלבד בעל הבית השתתף בשיעור לפחות עוד
בכנפיו נמצא כגרזן ביד החוצב
אחה שכנו של זה .על כך ישנה ידיעה בהדו"ח
להראות כמלמד דעת ,מביא
נוצ-
ה',
תורת
בן ,לגנוב לבבו,
של המיסיונרים ,שיצאו לעשות תעמולה
ונעשים
רית בין היהודים בשליחותו של פרופ' קאלנ-
כקוצים ושכים בצדיהם ,ומלגלגים עליו ומרמ-
ברג ,שיסד למטרה זו בשנת Institutunl 1728
בידו
סחורתו
למכדה
לבעלי
כיסים,
זים עליו באצבע ,והיה בעיניהם לשחוק ,בראו-
.J udaicum
המיסיונר
מאניציוס
רושם,
ב28-
תם אותו מרחוק יאמרו :הנה בעל החלומות בא
לינואר ,1743שהוא פגש במקום C.
אוהב לגימות .סוף שאינו עוסק אלא בדברי בט-
וזה הזמין אותו לבוא אליו בערב ואז תהיה לו
לה ,למצוא חן בעיני שוכריו ,שעל פי הרוב אין
einen gelehrten Polack antreffen,
ההזדמנות
את לוין ג.
כוונתם רק להרויח לנפשם בדברים מרבים הבל
und
היה לו ללמד להועיל .(75ר"י עמדן טועןz,' .זאו-
משבא
תם בעלי-הבתים הרוצים ללמוד צריכים ללכת
יהו ובפירושו של האברבבאל .הוא שאל אותו :
אל מוריהם .ולא להיפך" – .אמנם יש להתאונן
ob der zu ihm kommende Rebbi mit ihm im
על כמה מהלומדים העניים ישרי לבב ,שאנו-
?Talmud oder in der Bibel lese
סים הם ולא ידעו דרך אחר להשיג פרנסתם,
התשובה היתה .שהם לומדים תנ"ך והם עומ-
גם הרבה מבעלי הבתים השוכרים לומדים לבוא
דים כעת בפרק כ"ו בישעיהו .המיסיונר רושם:
של חטא …נמצא זה חוטא
der ist sehr gelehrt in der Philosophie
ומחטיא תחת אשר
in der Bibel.
המיסיונר מצא את ג.
לביתם וללמוד שיעורין דרבנן תמימי דרך הם
Israel.
וכוונתם לשמים לזכות בעץ החיים ,וחסרון ידי-
והוא מוסיף עליו :
עתם היא שגרמה
Namens
Rebbi,
קורא
בספר ישע-
kam
ersgedachte
Da
להקל בכבוד התורה ,שילך
Rebbi Israel liesset des Herrn Geh. R. Woll
המלמד אחר התלמיך ,וכי מי מחזר אחר מי ן על
ffens mathematische Schriften. (78
ואם המלמד
ב 27-לפב' רשם המיסיונר ,שהוא נכנס לחנות
בעל האבדה
לחזר
אחר
אבדתו,
מבקש צרכי גויתו ,הלא על התלמיד לבקש צר.
שכנו של לוין ג.
כי נפשו ונשמתו שהם בבית המלמד -אם רב
in
הגון הוא ומורה
הטוב ,ומדוע יבוש לילך אח-
ריו" .(7Gבאירוניה חריפה הוא תוקף את "התל-
מידים"
die biblische
auch
Welcher des Abends
Stunde zu gehen phlegt .
ומצא אותו מעיין ב"שלשלת הקבלה".
השוקעים במ"ט שערי "העולם הזה".
ברשימות הללו ענין לא רק לביוגראפיה של
שישא
רי ישראל זאמושץ .אנו עומדים כאן בראשית
"לוקחים
"לומד שיעור"
דוגמת שעיר
את כל עונותם למצוא כופר נפשם ,וכך מכנים
המיפנה אל לימוד התנ"ך ,ומכאן שמיפנה זה
ושותים
חל כבר לפני דודו של מנדלסון ו"המאספים".
וחוגגים כל ימיהם ,משביעים יצרם בשחוק וב-
תוצאה מן
אותו "צובע
שחור" וכדומה,
אוכלים
קלות ראש ,נאוף .אלה וכחש .אובאה וניבול פה.
זבכל
דרכי חתוי,גבות חרעות והרבות ממלאים
אנחנו רשאים לשער ,שהמפנה היה
הויכוח
של
הדתי הער,
שנתחדש במחצית הראשונה
המאה הי"ח ע"י התיאולוגים הפרוטסטנ-
שלום
טיים .אלה הסמיכו את דברי-ויכוחיהם במיוחד
עליך נפשי .הלוא את בת חורין וחפשי ,יש לנו
על התנ"ך ,על הפסוקים הסתומים שבו ,שמהם
תאוותיהם.
'z,זעיר
מכפר
ובטוחים
בעדנו
בעצמן
נושא
ואומרים :
עונותינו" .(77
רצו להוכיח את משיחיותו של ישו .על כל פנים
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
414
למדים אנו על כך מויכוחי שליחיו של קאלנ-
שואלים עצה מפי זקבים מהם ולומדים גדולים
הכנסיה
מהם :מה לשם שמים עליהם ללמון .מיעצים
וב.מקורו ה-
להם ל.למוד דף גמרא בכל יום .בקהילות .מגי-
גרמניה
עים הדברים לכך ,שהולכות ומוקמות "חנרות"
באותה תקופה .לרבות רבניהם .מיסיונרים אלה
"חברהz,'-ז"ס"
מיסיונרים
ברג.
הפרוטסטנטית
עברי
היו
היו
הרבה
בטוחים
אלה
ואחרים מאנשי
בקיאים
יותר
בתנ"ך
מרובם של
באמיתות
יהודי
עד
פרשנותם
שהניחו
או
את השם
"קופות" הנושאות
לתורה
או "קופה-ש"ס" ,והם קובעים עתים
הנחה ,שאילו היה לימוד התנ"ך נפוץ אצל הי-
בכל יום ולומדים דף גמרא בחברותא" .(, 1ניתן
הודים היו מקבלים את הנצרות ,ועל כן הטיפו
ואכן
להכיר,
שהנעימה
בדבריו היא ביקורתית.
IIבזגלי-
ללמוד תנ"ך .הבעיה של "ודע מה שתשיב" צפה
ביקר בחריפות את התעסקותם
מחדש .הנחתנו ,שחוג מצומצם זה שאותו לימד
הבתים" בלימוד גמרא .יש לציין ,שגם ר' יעקב
ל
רי ישראל זאמושץ פנה אל לימוד התנ"ך כתו-
עמדן מתח ביקורת על "חברות-ש"ס" אלה ,אם
צאה מן הויכוח הדתי ,עשויה למצוא סעד בעוב-
גם אינו מדבר עליהן במפורש .הוא טען בעצם :
פירושו של
בלימודם
דה,
שהשתמשו בו
שהפירוש
היה
מה ל"עמי-ארצות" וללימוד גמרא ?
אורח ,מאלף גם הניגוד שבין
הם משחררים את עצמם מעול החזקתם של תל-
המיסיונר לבין שבנו של ג .בדבר מקורה של
ש"עמי-ארצות
האברבנאל .אגב
האמונה.
שהמיסיונר
בעוד
מדגיש :
bens".
מרים
היהודי :
.lSדsondern a
התמוהים"
שבו.
מסתבר,
ש"עמי-ארצות
אלה שר"י עמדן מדבר עליהם לא יכלו ללמוד
בפני
beweisen unsern Glauben nicht
der Ver
חכמים,
גם
אלה יבואו לידי זלזול בתלמוד בהתקלם ב"מא-
"Gottes "Vort ist der' einzige Grund des Glau-
טוען
מידי
וישנה
הסכנה
עצמם
וכוונתו
היא ל"חברות"" .כי
הן
"'Vir Juden
רבים עתה עם הארץ שלא למדו או שאין טבעם
gern aus
לעסוק
der' Schrift,
מסוגל
לעסק התורה בשלמות,
ונבראו
nunft und aus Tradition" (79,
במו"מ כדי שיספיקו מים ומזון לעבדי ה' העוס-
מהספרות
קים בתורה תמין ,ראלו אין שואלין אותן על
הפילוסופית של ימי הבינים ,אבל היא מעידה
בתורה ,כי אין מבקשים זה מהם
אמנם
עמדה
זו
ישנה
היא
ולקוחה
קביעות עתים
על כל פנים שספרות זו לא היתה בלתי ידועה
אי לאו בר הכי הוא .ועם-הארץ העוסק בתורה
נוסף
גורם ג"כ בכייה לבוראו ,כי הלוואי ולא יעמוס
והוא יעמיד את ביסוסה של הדת היהודית רק
עליו זה המשא שאינו לפי טבעו ו-לא יעלה בידו
שבשיחת הויבוח עם
כלום ,רק מניעת ההטבה לת"ח ,כי יאמר הלא
ישראל זאמושץ את דעתו
גמ-
בין יהודי גרמניה .מנדלסון יצעד
על השכל .וראוי לציין,
המיסיונר
גילה
רי
צעד
שאינו מאמין בנפילתם של מלאבים.
אני עצמי
ת"ח ועוסק בתורה
יקובע ש'עןר
רא בכל 'וס ,שאין לו ולאבותיו חלק בה ולא
שום תכלית ,לא קניית מד') והשכל
"Der Rebbi leugnete den Fall einiger engel" (80
יצא מזה
ענין כפירה זו נוגעת ,כידוע ,לפרשת "הנפילים"
בתורה לשמור לעשות ולקיים ואין צריך לומר
להבין בפנימיות התורה ,רק קרוב להתפקר ב-
שבתורה.
במאה הי"ח אנו שומעים לראשונה על הת-
מאמרים התמוהים לפי דעת בהמיותו ולהתלוצץ
ארגנותן של "חברות ש"ס" בקהילות גרמניה.
ולסלק משאם מעליו" .אדם כזה
בבעלי
תורה
"החברה'(
צריך "שילמוד בספרים הנאותים לפי שכלו ,הן
שלה תקנון המקשר ומחייב בא"ום של קנס את
בלעיון
שילמד
בני ייהחברה" להתנהגות מסויימת ושלא להיע-
ליראה את ה' ולשמור מצוותיו" .(82
במקום
"החבורה"
החפשית
באה
הקודש
או
לשון
לעז,
והעיקר
דר מן הלימוד" .יש לומדים -כותב ר' יצחק
המצב הדתי והמוסרי המעורער הביא גם את
וצלאר ,באמצע המאה הי"ח -שאינם אומרים
ר"י אייבשיץ להתריע ע'ל תוכן לימודם של "בע-
לתת "גט" לתורה אחרי חתונתם" ,והם יודעים
לי-הבתים"" .אליכם אישים אקרא ,זכי חולקכן
לתורה .הם הולכים ו-
שעוסקים בתורה בתמידים מחיל אל חיל ילכו.
שעליהם לקבוע עתים
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
4J.5
.yשוחט /חברות 'ימוד במאות הט"ז-י"ח
אבל כל למודכם גמרא ,משניות ,מדדש של"ה,
והם שיבו את תוכן לימודם ,ואף בתבן לו "תקי-
ואין אחד נותן ללב ללמןד א"ח על בודיו ,לד-
עת כף" ללמוד בשקידה את "חובת הלבבות",
'.גת הלכות תפילין ,ציצית ,תפלה ,בדנות נט"י
תודה לו .היו גם חצופים
ולדבדין היו אסידי
ובה"מ ,הלכות שבת ,הלכות יו"ט על בודין" .(83
שהתדיסן בגדן .הוא בומשיך " :הדבד שיש לב-
"והעיקד שילמוד כל אדם ,הן ת"ח הן ע"ה ,איש
כות עליו ביותד הוא ,שמצאתי אבשים כשדים
ואז.tיה ,דף אחד בכל יום מספדי מוסר ,כל אדם
שידען יותד ממה שאמדתי להם ,וממה שדציתי
לפי עביבו ,שלייה או שאד ספרי מוסד ,וכן מה
לומד להם ,איך יש ללמוד את תודתבו הקדושן-:
בלייא
אבל בעיבים דומעןת קבלן לפבי ,שהם עביים
שיש בהם מוסר גדול למאוד" ;', .(84אותן האב-
מוכדחים "להגיד שיעודים" והם
שהוא
אשכבז ,כי
ב'לשון
הדבה ספדים
מסכביםm ,ם
לתלמידים
שים הלומר'ס בחבורה ס' של"ה לא יקדאו אותו
זקוקים
כסדד ,כי דובו פילפול וקבלה ודדוש ,והעיקר
)שוויבדל(
הזאת
ואם לא יעשו את העדמה
ייחשבו
לעמי-אד צות
ויאבדו
מוסר
את פדנסתם" .לפי דבדיו ,החל להסתמן מיפבה
שלו" "( .טענותיו של ר"י וצלאד דומות בעיק-
ביחס לתוכן הלימוד בחבדות" .תודה לאל ,יש
ללמוד בתוכו
אותיות
בשער
ודברי
רן לאלה של ד"י עמדן ושל ר"י אייבשיץ .לד-
לי ידיעות מהימנות ,שספדים אלה )ספדי מוסד
להם בלימוד
ופילוסופיה( נלמדים בקהילות אחדות דק בחב-
תלמוד .לא תיעלת דוחנית ולא מוסדית .החידוש
דותה ובאסיפה" .(87כבד שמעבו לעיל מדבדיו
בדדישותיו הוא בכך ,שהוא ממליץ ללמוד לא
של ד"י אייבשיץ על חבודת לומדי שלייה ,שהי-
"בעלי-בתים"
עתו,
תועלת
אין
דק ספדי מוסר כי אם גם את ספרי הפילוסופיה
תה קיימת במץ .ד"י וצלאד דודש מן הדבבים
הדתיר" כגון "חובת הלבבות"" ,ספד העיקדים",
כי
ואף איבו
שידדשו בכל שבת דדשה בעביני
מוסד,
במבע מהמליץ על"מורה הנבוכים".
מדוע לא יבהגו הדבבים כמטיפים הבוצדימ ,המ-
עם לומדים אלה ב"חב-
טיפים לבבי עדתם בכל יום דאשון ובימי הח-
דות ש"ס' /וגם בתעכבתי בקהילות אחדות במ-
גים שלהם ,והדי "ישבם דבבים דבים מאוד שאין
הוא מספר " :שוחחתי
אחיה,
להם מה לעשות ,אין עליהם לא עול "ישיבה"
שמעתי אחדים מברכים ואחדים .מתפללים ,הם
ולא עול דייבות ולא עול הקהילה והם איבם עו-
לא ידעו לקדוא "עבדי" mם היו בבחיבת מגד"
שים דבד מלבד מה שהם דודשים בשבת הגדול
פים וני.חדפים .שמעתי וראיתי לומדים מסכנים,
ובשבת-תשובה ,והם דודשים דק בכדי להדאות
שתים-עשרה
יודע לציין,
שך
'.:,זבועות
לגמרי
אחדים.
:כיפים.:,' ,זהיו
אני
עדים
בשבע :
עד
כה
את למדבותם
וחדיפותם" .(88הוא
בלילה וקראו את דף הגמרא שלהם ,ובעדב למח-
שאמנם ישבם דבבים שעל אף העובדה "שבעלי"
רת בילו מעולש עד אדבע שעות על "שיעורם"
הבתים שלהם יש להם "חבדות" ובכל יום הם
ובת-
"לומדים שיעוד" ,כשהם שומעים שדבד לא טוב
תי עמ אחדים מידידי הטובים מאוד שיאמרן לי,
השבוע,
בחבדה …
טובה
בהזדמבות
מעין זו בשאתי
בפל
בקהילתם ,הם
עומדים
באמצע
מה התועלת שהם מפיקים לתיקון בשמתם מסדד
בימות החול ,ודורשים ומוכיחים את "העולם",
לימודם .חקדתי מה "המסכתות" שלמדו במשך
והם מקיימים "תמים תהיה עם אלוהיך" "ולא
עילש-ארבע השבים שלפבי כן ושבילו את זמבם
תגודו מפבי איש" .הם שומדים על צאבם ,ואינס
עליהם ,מה הדין ',",בדרו בכך ,למען ידעו לקיים
מכידים פבי איש ,יהא קציו או פדבס" .על הדב
המוסר
ד' אברהם בבו של יוסט ליבמן ,דבה של האל-
אצל
בדשטאט ,הוא יודע לספד ,שהיה "מגיד שיעןר
סוחדים ,שרדות או מלומדים ,האם יודעים הם
על דב זה
את
תורתנו
הקדושה
ומצוותיה,
או
מה
לבשמתם שהפיקו ,אן מכיוון שהם באים
לקיים את אמובתם ,לקדש את
שאבחבו
יחיד
אמיתי .הם ישבו אלמים ולא ידעו להשיב לי
יום דאשון ובכל יום דביעי .(90מקטעי הדב-
אחדים
דים שהובאו יש ,איפוא ,להסיק שהוקמו בקהי"
הוא
ב"אחדות אמת",
מספר,
שהצליח
באל
מספד
גם ר' מבחם מאן ,שבהיותן רב באמשטר-
דם היה דורש דברי תוכחה פעמים בשבוע בכל
דבד" .(86
מאמיבים
השם
ןלהוכיח
מוסד בכל עדב אחר מעריב" .(89
לשדל
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
416
ע .שוחט /תביות 'ימוז במאות הנ'ייז-י"ח
לות לא מרעטית חבררת שונרת ,הן "חברות ש"ס"
והן חברות ללימרד
ופילרסרפיה
דתית .ה'ו גם "חברות" ללימוד משניות ,על
"ותלמוד תורה כנגד כו-
ספרי
חברה כזאת ידו;:
מוסר
לימיד אלא מן החברה "ביקור חוליב רגמילרת
חסדים" שבקהילת ברנדנבוך ג .חברה זו קבעה
בתקנותיה סעיף זה :
לנו כיםארדא .(91לכל חברה
לם ,נע''1ה ::ינינו שמחוייביג ! אנחני אנשי חבר"
הי" ;:מגיד שיעיר" ,שהיה מקבל שכר על הרר.
לשמוע ללמו, iזורה
לילך אצל השיעיר
תנו
חכמים
ואיזה תוכחת של מישוד מדי 'z,,זבת ב'/,זבתו ,או
שנתפרנסו מכך .ידיעות ממשיו ::יש לני בעצם
'/,זעה קודם מנחה" ,ונקבע "שעזכר המלמדות של
אתן,
השיעורים"
"מגידי
תלמידי
היו
רק מ"חברה" אחת .במויסלינג ע"י ליבק נוסדה
'z,,זנה שלמה ששה דייכסטאהלר" ,אף נקבעz'" ,זמי
בשנת " 1724חברה קדישא לתלמוד תורה" ,היא
'/,זלא יבוא לזמן המוגבל בקנס א' גדול )כלומר(,
קבעה תקנין ,שלפיי התחייבו בני החברה ללמוד
גרישן( לחבדה" ; .(9:דומה שלפניני העברה מת-
בימות החיל iשעה ביוס ובשבתלת 'z,,זעה ,מכי-
קנות של
או ב-
וון שלא היה במקים לא ב.ית מדרש רלא בית
פראג'. ,אף חברית אלה נהגי ללמיד תורה בש-
כנסת נקבע ,שמקרם הלימיד יהיה בבתי החב-
בת ,אי לשבiןע דרשה מפי הדיין או הדרעזן של
רים לפי תיר ,כל חידש בביתו ש'ל אחר .נאסר
חברות בעלי-המלאכה בפרלין
הח':דה.
בעונש קנס לכבד את התכרים בשכר ,בפירות
על כל פנים ,לפנינו תופעה מעניינת בתול-
וליל
זית הדיח של יהדית גרמניה .יהדות זו היתה
או במעשה מאפה ,מחיץ לליל שבועות
הרשענה רבא .נ tסר בעינש של קנס לברא ללי-
כבר במחצית הראשונה של המאה הי"ח מעוד"
הלימוד או
בה
מיד עם מקטירת ,לשוחח
להיעדר מן הלימוה
בשעת
לאחר
לשוחח
לתפילה,
עדת
הד :
מידה
מבחינה
מסייימת
דתית,
של
ועם
זה
התעוררות
היתה
שלא
רוחנית
בשעת התפילה ובשעת קריאת התורה ,לשחק
נתנה לה לשקוע לגמרי בבורות ,אם גם מספד
במשחק "החרוטים" ,לפי הנוהג הקיים בקהילות
הלומדים היה קטן ,שעל כך קובל ד"י אייבשיץ'
בענין ענשים כספיים שהוטלו על עבירות דת
"ירעה חולי בעיני המוני העם שמושכים ידיהם
ותקנרת הקהילות קבער ,שמחצית הקנסות תה-
מתידה,
להשיג
יה לקופה של החברה והמחצית האחרת לאוצר
כמו רב רמורה ,רא"כ למה זה נבלה זמן בתורה,
המדינה .(92ידיעה אחרת יש לנו לא מחברת
לא עלינו המלאכה" .(94
.1
ראה
יערי,
א.
אגרית ארץ
ישראל
.2
שם
עמ'
.142
.3
שם
עמ'
.4
ראה א .יערי ,מסעית ארץ ישראל
ד.
לימוד קבוע היה קיים
מכן.
פנויה
יותר
משום
עמ' .150
ביררשלים גם בשנים
ללמוד
האשכנזים
יכלו
שלא
שלאחר
ששעתם
להיאחז
היתה
בהתעסקות
כלכלית .ראה א .יערי" ,שני קונטרסים מארץ ישראל,
מקרית
תדפיס
ספר
שנה
כ"ג,
עמ' ; 10
וראה
וראה
שאלו
כרן
רשימות
ב'
ירושלים
עמ'
,493
לר'
מסעות
" : 368כי אין שם עסק אחר רק
גדליה
מסמיאטיץ,
ארץ
עמ'
ישרא'
ללמוד תורה ולילד
לביה"כ".
.5
ראה
שם
מסעות ארץ
ישראל עמ'
מקוררת
לתולדות
החגוך
ביש-
עמ'
ל ;
רראה
סדרה חזשה,
ש.
אסף,
ספר ג',
אגרות
מצפת,
ת"ש .עמ' קי"ח
ואילן.
ראה
.8
של
אגרתו
ר'
שלמה
דרעזגיץ
שלומיל
בספר "כתבי שבח יקר וגדולת האר"י ז"ל .בסיליאה
מ"ו
שפ"ט,
.9
עמ'
ראה
.T
א'.
רבינוביץ,
כתב התקשרות של
ציון,
שנה
המקובלים
דות
במפנה
www.daat.ac.il
ה'
ב.
; 126-125
הסוציאליים
עמ'
עמ'
,80
.163-162
הסטולינית.
ור' חיים
וראה
דינור )דינבורג( ,ראשיתה
תש"ג-תש"ה
הדורות
מן
הגניזה
תלמידי האר"י
;נמ'
ויסודותיה
מ"ציון"
.152
אסף,
כי
עמ' כ"ט.
קבץ על יד,
דבריו
של ר' משה פוריית במסעות ארץ ישראל עמ' ,299
שלום
ראה
ראל ,כרך ד'
.157
ביחוד הרבו
עמ'
.87
.6
באמרם :
ש.
ידענו
אין
כחנו
על
של
והמשיחיים,
ובהערות
ויטאל,
חבויו:-.
החסי-
תדפיס
,674-673
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
417
ע .שוחט /חברות לימוד במאות הt1ייז-י"ייח
.10ראה שבי לוחות הברית,
"::;:;'::רד Cתנ"ך .ק"פ.
שנועות
'::ל
= -תם
אומר
ע:דרה
וכן,
לר' ישעיהו
כשהיו עשרה
להם ..המגיד" :
לכל דנר
שם ,מה שהוא מביא מן השלייה
':::הרבור
בה:זימות
יחי
הורויץ,
בליל שני
..וכמה
''Zבקדiו ה.fl
בתעליתם
וראה ב.
על
קדושה
.11ראה כתבי שבח
א' ;
עמ'
מקורות
:גרךת
וכך',
,רץ
ג'
כדו
יקר
עמ'
עמ'
.13ראה
ע"ו,
עמ'
ספיר,
י.
; 196
עמ'
מ'
.31ראה
ש,
אס
.32ראה
ש.
מהדורת
יערי,
א.
ע"ח.
י"ד
ת"ח,
אלחבן,
יעקב
טפות
יום-טוב",
וראה
פראג,
"אזכרה"
לזכרו
דברי
נכל
א:
א.
כפי
גוטסדיבר,
שבחכמי
הארי
הגולה
קבוע
ד' :
.33ראה
ששימש
.34ראה
ביקולסבורג בשבים
שי"ג-שלייג בא לפראג,
.35ראה
שם
הדורות
.16ראה
עמ'
ב.
של
הרב
רע"ח.
דיבור,
קוק,
המהר"ל
עמ'
אחרי
,83
במפבה
בארכיון
.17ראה
ווי
ספרו
עמוד
העמודים,
פרק
התורה,
55
הדורוה
סימן :
נבתי
כנטיות לקרוא
אגדה
לא
היו
וגם
בפולין
מצולה,
אסף,
פבקס
החברה
.36ראה
.166
להתקבץ
סעודת
דרשבים
בפוץ
הבוהג
הגדולות,
ואולי
בעיקר
בפיסקה
'tזם
כרך
הכשרים
פבקס
ד'
של
ההיסטורית
קהילת
"עמוד
עמ'
העבודה".
ב"ח,
קהילת
פוזבא.
כ"י
פוזנא,
בארכיון
דמיין ,בפוזבא ולבסוף בויבה .ראה ש .א.
הורודצקי,
.38ראה פבקס
מאה שבים של פרישות ,התקופה כרך כ"ה
עמ' .437
ה:
שבתי
ר'
הערה
.39ראה
דמיין
.40שם,
162
תרפ"ח ,עמ' ,266הטפר נכיזב אחרי מותו של נעל של";;,
.41ראה
פבקס
.18ראה
ולפני
כלומר
בין
לקס.וריו
סדרה
יוסף
'tזשבתי
שבת
ר'
שלמה
חדשה,
.]9
שפטל
ספר
עמ'
ח"ב,
בבו
ש"ץ
עם
'tLכ
אומץ
בתקבל
-
ג'
פראבקפורט
לבין
,268
שצ"ב.
שבת
שלומיל,
עמ'
בפרבקפורט
לרב.
אשר
קובץ על
ראה
יד.
הנהגת
האדם
נשעת
לימודו".
.20ווי
העמודים,
שם.
.21שם.
.23ווי
.24יוסף
.42ראה
הספר
העמודים,
אומץ
עמ'
.25ראה
קב
הישר
.26ראה
ש.
אסף,
העבודה,
פרק
י:
בתפוחים,
עמ'
בהקדמת
תל"ט ,כשהיה
המחבר.
בשוורזבץ.
235עמ' א,
הכשרים
268
.46שם
277עמ' ב:
.47שם
ב:
331
עמ'
מבחם
עמ'
ב',
מן ,שארית י'tזראל ,פרק
ל"ז.
גם
עמ'
.11
בראשית
"הסגר"
המאה
ובית
מדרש
הי"ח,
היו באמ',ןז-
ראה
הסכמתו
ל"טהרת הקודש" של הרב אריה ליב "חובה פה ק"ק
ב"ג.
מקורות
בשבת
.45פנקס
טרדם
וכו'
עמ'
.43פבקס הכשרים
.50שם
.270
פרק
ב:
קהילת
פוזבא 180
א:
.49מגלת ספר עמ' .68
סי' כ"ו.
עמוד
עמ' ב:
.37
רפדובי
בכתב
.48ראה
.22יוסף אומץ עמ' ,8
הב"ל
.44ראה מגילת ספר עמ' .5
קי"ח.
נ"דיני
א'.
עמ' א:
קהילת פוזבא 264עמ' א:
שפטל
כ"י
הישראלית 89עמ'
בפרבקפורט
היה
קבועים
למנות
.37ראה פנקס
רב
סמכו
שהרית".
הכשרים 113
בפיורדא,
עמ'
"ומכאן
אחר
בקהילות
טי'
ר"צ.
רו:; :
הי"ז .
ש.
מחלקה
.52
עמ'
קע"ט,
במפנה
באותו
להלן
גרמביה,
א'
יאו"ח
עמ'
בדברי
שבראה
המאה
שם
יוסף
רק
כרו
הרב?ייא
שם
בית
ולדרוש
דרשן
מן
דיבור,
תפוצויז
אבל
אסף,
יון
מחקר,
עמ'
; 134
וראס
בקהילות
.15ראה ר' יום-טוב ליפמן הלר בהקדמתו ל "תו-
ברבבות
בעבין
ב.
מקרא
.14ראה עמק המלך לר' בפתלי בן
אמשסרדם
.102
הגהרת
כ"ז.
עמ'
של
תר,כי!:
.29ראה סידורו "סדר תפלה דרו ישרה" ,בהקדמה,
והיו
.12ראה אגרות ארץ ישראל עמ' .208
מסע
זכרובותיה
גליקל,
אז"ר,
.30שם.
וגדולת האר"י ז"ל,
תימן,
יאיר
המונאת
עמ' .124
.28ראה
עשרה ביחד .עדת ה' ,עדה שלמה':
ישראל
הקדמתו
ז .קויפמאן ב:פרו
רינiר,
"חברת e:,,:ידים
ובחסידות
,27ראה
לטפרו
נתיב,
ע"י
R, .J a1" Cl1ail11 Eac!ll'ach
כרן
ד'
עמ'
ס"ב.
רישא"
שהוא ללא ספק חתבו של
www.daat.ac.il
"חכם צבי" ,שהיה
,
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
418
ע .שוחט /חברות 'ימור במאות הט"ז-י"ייח
חותנו באבושסרדם בשנים ת"ע-תע"ד.
יחד עם
הכשרים
.51פנקס
.75עץ אבות לייח עמ' א' .בפרושו "לחס שמיס".
407עבו' א'.
.76שם.
.52ראה פנקס בודינת ליסא סי' קלייה.
52א .שם
.53שם
סי'
סי'
.54ראה
תמ"א,
Christum als den
חכמה,
דרד
דאודי
פינקפויס
.5יאה
den
חכבוה
חכבוה
.59יאה
Geschlechts
עבו' א'.
י'
.79שם
ברלין.
בהקדמה.
.58יאה ספיו דביי חכמים בו"ט עמ' (!Cן
היילפיין,
י
Bemiihung Jesum
menschlichen
תקנות
עבו'
המקום כ:
.23
לוין ג .הוא
.61יאה
קנה
.63יאה
דביי
מדינת
מעהרין
תיי"ט,
תתלייא.
ליטא סי'
מדינת
in
חכמה
.80שם
בהקדמה.
חכבוים
דרשנים
הורודנא
.64קנה
עמ'
מ"ח
א'.
ת"א
מסי'
FI'eund,
J.
ב"ג'
הקהילות",
יאשי
ס'
תויה,
הקודש,
אוקיאינה.
אבושסרדם
הספי
תצ"ג.
המ-
לפני
שנת
חבר
היה
ת"ע
שנוהגים
"הקביעות
שיעוי".
נתחבי
ביוב
אינו
אולם
בוקובוות,
מזכיר
שאלו שלרם ירושלים,
ישימות כרד
ב'
יעיות
ב.
.67יאה
ב(
עמדן,
בפייוש
.68ראה ספרו
אבות,
"לחם
אמשסרדם
תקי"ב,
.84שם ל"ז
עמ'
.85שם ע"ג
עבו'
א'.
הספד
אסף,
שמים".
הספר כתוב באידיש.
ספיו
י"ז
עבו'
זכיוו
עבו'
י"ד
א'.
.89שם
ליבמן
.72ווי
.73ראה
העמודים,
העיה
פרק
.68
שם.
ב'.
י"ב
ביבוי סליחות תק"ה.
בשנת
לפי
תק"ו.
הנ"ל.
כה"י
עבו' .71
עבו' .89
שאיית
הרב
היה
ישיאל
פרק
בהלברשטאט
לייד.
בשנים
ר'
אביהם
,1717-1692
ובקהילת האשכנזים באבושסידם בשנים .173(}-1717
עמ'
א'
זבון
תו
בונהגים
כתוב :
שבוסבב
דק הילתנו"
"למנחה
ובא
השבוש
לביהכ"נ
.92יאה
לי'
י'.
ישיאל
רי'
גומפיל ,פיורדא
תקכ"ז ,ג'
לומדים
חברא של
בשבת
לקרוא
ללמוד באו-
לבה"כ,
וכשסיבב
מסיימין".
S, Carlibach. Geschichte der
isling S 29-30.סLiibeck und M
.71שם.
עמוד העבודה
תיגבותי
כ"י ששון
.90יאה
השמש
דברי
ח"א,
זולצבאד תקנ"ס
סדי משניות קודם שמתפללין ומת ויי ביו
דרד הישי לעולם הבא פרק כ"ר,
ח"ב,
הלכות
תק"ד.
ב'.
.88שם,
עמ' .492
.66ראה פנקס מדינת ליסא סי'
עץ
דבש,
דוד קאפיל בני מרדכי
תתקנ"ס.
של ששון.
תלבווד
אחי התפילה.
.91ב"ספי
.70שם
כרד
עבו'
קס"ו.
.87ליבס בייוו ,כ"י ששון פיק י"ג.
וקוראים
את הליבווד
בחבורה.
.65ראה
שעיי
ד'
שבוים,
דיוש
.86ש.
המשן" דבריו ניכי שהלימוד היה בכל יוס .הוא מדבי
.69ראה
אסף,
סידויו,
למרד
.83יאה
א'.
ראה לעיל העיה .50ואחיי שנת ת"ח ; בותוד
עמ'
ש.
מקורות,
עמ' א' .דרוש במץ ס' סבת
עמ'
סהרת
בן
בשם
עבו' .25
.82ראה
דהיינו
ופינסק.
חכמה
64א .יאה
ע"ג
Die
תרגבותי את הדברים על פי כה"י
נקבעו
שם
שאותו אנו בווצ-
Emanzipation der Juden
.81ראה
שבפנקס בודינת ליסא ,בושנת שצ"ט ,יש להסיק שיק
אותו
הוא
לפיכד
אים ברשימת בעלי החסות בברלין .ראה
.62שם.
גם
שבספר
לוין גובופרץ,
עמ' .7
.60יאה
אז
des
Preussen 11. S, 60 N. 48.
פנקס
בייסק,
wl'itern
Heiland
z'Vanzigstes Stiick' Halle 1745 S. 5-6.
.56דיד חכבוה כ"ו עבו' א'.
.57קנה
78, H,
jiidischen Volck bekannt zu machen. Ein und
עבו' א'.
קנה
עבו'
C. Callenberg, Relation von einer
תתפ"ה.
ספיו
כ"ג
.77שם
תק"ץ.
ע"ג
ב'.
Jllden in1
.93
ראה קשת יהונתן ,למברג תרלייו ,ה' ענו'
.94
ראה :
א'.
A, .,,'kel')nfln. C;eschichte der Juden in Bran
.74יאה קיצוי שלייה פ"א עבו' ב'.
S, 207.
www.daat.ac.il
"d")]!JU)'g .1, H
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
נכה לרנרfפדנ1נ1ד
-1 .פסfכזי1j1ח
"jר ש ,ארשבסקי
דרכי החשיבה היעילה
י .הקלי
ין ,ן-iה ואפריס
"ייך ע .שוהט
.'I jrותij:))I-ן במ ,ות ט"-iר"ר
""j',רר
1_",'.
www.daat.ac.il
הסתדר1ת
…
בתפוצות
*
המ1ר'ים
בישראר
העכר' .
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
התונן:
פ ב ח ס
החיבוך וההוראה
החבוך בכלל והחבוך ההומאביסטי"חברתי בפרטי צחק
מטרות החיבוך
/
ברט רבד
משה
ביס נ י
ל .מ ל י ב ו ב סקי
ד ייר ש .א ר ש ב סקי
שאיפות מקצועיות ':,זל בוער עולה
vיהודה ואפרים )בביאים ראשרjים ב'נוחזור ב'(
/פירוש סתומות בשיבוי ניקוד'
vcפרשת בלעם
' Iתורת המשקל בהוראת ספרות
בלנמ בט ל
א ל חנן
י .ח קלי
י וסף א ח א י
י שעי ה ו כ ר מ יאל
אלי עזר כגן
jתיכנון מעבדות לבי"ס תיכון
הוראת קריאה
ב ו ס ב לאט
ראס ל
חברת ילדים ,להלכה ולמעשה
ההסתגלות לביה"ס התיכון
דרכי החשיבה היעילה
ב אמן
ו .ב ר נ הרט
אבר ה ם
מוטעמת
ר וזן
חברות"לימוד במאות ט"ז-י"ח ,בא"י בפולין"ליטא ובגרמניה '"
ד ייר
במעברה
ש ו ח ט
ע.
מש ה
רבי
"מזרח" ו"מערב" )להכרת השובי העדתי בישראל( א ו ריא לסי מ ו ן
בכפרות הפרגוגית-פסיכולוגית
אור יאל
על האיבפבטיליות
החינוך
ע ק ביא
בתפוצות
מה צריך לדעת מורה היוצא בשליחות לדרום אמריקה
א.
ט ירק ל
מעמדו הפרופסיונלי של המורה העברי באמריקה צ .ג לאט שטי יך
החיבוך
ר.
בתוניסיה
סטויבובסקי
תולדות עמבו בבה"ס העברים התיכוניים בארה"ב ד"ר שלמה איידלברג
מיבבה השעור )הנחלת הלשון לבוגרים(
כיצד קוראים שיר
מ.
ק א מ דאט
ט ו ב י הרי בנר
גביזה שלא במקומה
על בסיון חיבוכי אחד
ד יירש ל מ ה מ ו ר ג
ד "רא ל ע זרג ו ו א ל מ ן
)המשך בעמיך 3של העט'פה(
www.daat.ac.il