חברות לימוד במאות הט"ז-י"ח בארץ ישראל, פולין ליטא ובגרמניה

מרץ 4, 2015 · מאת ד"ר ע. שוחט · החינוך, 1968 · החינוך

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪404‬‬

‫אברהם רוזן ‪ /‬הוראת קריאה מוטעמת‬

‫בכיתה ג'‪ .‬מלבןדים בשעור רק הפסקים או הט‪-‬‬
‫עמה‪,‬‬

‫או‬

‫במקרה‬

‫שניהם‪.‬‬

‫תמעיד‬

‫זה‬

‫ה‪)i‬בודה‬

‫להקניית הקריאה המוטעמת שעור שלם‪.‬‬
‫את הטקסט של‬
‫מסמנים‬

‫את‬

‫התוים‬

‫כותבים‬

‫השיר‬
‫בעבודה‬

‫אחר‪-‬כך‬

‫את השיר‬

‫כובלי להשתמש בתוים‪ ,‬אך נעזרים בהם במקרה‬

‫של‬

‫על הלוח‪.‬‬

‫משותפת‪.‬‬

‫קוראים התלמידים‬

‫קריאה מוטעמת‬

‫טעות או של ספק בהבעת‬

‫מסויים‪.‬‬

‫נקרא‬

‫לבסוף‬

‫השיר‬

‫מלה או קטע‬

‫בקול‬

‫ע"י‬

‫אחד‬

‫התלמידים המוכשרים‪.‬‬

‫חברות וימוך במאות הטייז ‪ -‬היייח‬

‫בארץ‪-‬ישראיי בפויין‪-‬ייטא ובגרמניה‬
‫מתופעות ההווי‬

‫היתה מכוונת לכלל המתפללים‪ ,‬בעוד שההוראה‬

‫בחייס הרוחניים והדתיים בקהילות ישראל‪ .‬לעזם‬

‫בבית‪-‬המדרש‬

‫ל‪-‬‬

‫כך הוקמו "חברות"‪ ,‬שהלימוד בהן היה‪ ,‬בעי‪-‬‬

‫לומדים שהתורה אומנותם‪ .‬על הווי זה בירוש‪-‬‬

‫לימוד‬

‫תורה‬

‫בצוותא‬

‫היה‬

‫נועדה‬

‫היעזיבה‬

‫לבחורי‬

‫או‬

‫קר‪ ,‬ענינם של "בעלי‪-‬בתים"‪ ,‬שברצונם היה לק‪-‬‬

‫לים שומעים אנו גם מפי ר' עובדיה נוברטנורא‪.‬‬

‫בוע "עתים לתורה"‪ .‬דומה‪ ,‬שיש ענין להתחקות‬

‫באחת מאגרותיו הוא כותב‪ ,‬שמלבד דרשותיו‬

‫על ראשיתה של תופעה זו ועל השתלשלותה‪.‬‬

‫לפני הקהל בכל שבת "אנו מתקבצים ערב ובו‪-‬‬

‫יצויין‪ ,‬שבימי‪-‬הבינים לא היתה תופעה זו שכי‪-‬‬

‫קר ללמוד הלכה"‪ (2.‬ותלמידו של הרע"ב כותב‬

‫חה‪ .‬במידה שהיה "לימוד תורה ברבים"‪ ,‬מחוץ‬

‫מירושלים‪" :‬בכל יום פעמיים באהבה יעמדו כל‬

‫ללימוד בישיבות ובחבורות של מקובלים‪ ,‬הצ‪-‬‬

‫הקהל לשמוע דברי‬

‫םמצם‪ .‬הלימוד בעיקר בדרשותיהם של חכמים‬

‫מהר"ר זכריה ספרדי‪ …‬ובכל יום ידרוש לאחר‬

‫תורה בבית הכנסת מפי‪…‬‬

‫בשבתות ובמועדים‪ .‬אמנם בתקופת המשנה וה‪-‬‬

‫שחרית כמו רביע שעה‪ ,‬וכן בערב אחר ערבית‪…‬‬

‫תלמוד‪ .‬וזמן"מה לאחר מכן‪ .‬היתה תופעה זו של‬

‫ואחר הדרשה‬

‫יעמדו 'אנשים בביהמ"ד ללמוד‬

‫"לימוד תורה ברבים" שכיחה למדי‪ ,‬ובכל ימות‬

‫במשנה ובתלמוד כמו שלש שעות"‪.(3‬‬
‫לדבריו של ר' משה באסולה‪ ,‬שהיה בירוש‪-‬‬

‫השבוע‪ ,‬אלא שלאחר מכן הוזנח הדבר‪ ,‬בד בבד‬

‫‪y‬ם ריכוז תשומת‪-‬הלב ללימוד בישיבות‪.‬‬

‫לים בראשית שנות העשרים של המאה הט"ז‪,‬‬

‫היו החכמים מלמדים שם ע"פ תור ‪" :‬כל חכם‬
‫קורא הרמב"ם חודש אחד בבית‪-‬הכנסת אחר ה‪-‬‬

‫א‪.‬‬

‫הידיעות הראשונות על לימוד יחד הן מ‪-‬‬

‫תפלה בב‪ ,‬קר"‪ .(4‬את הלימוד בערבים אינר מז‪-‬‬

‫ירושלים של המאה הט"ו‪ .‬יתכן‪ ,‬שנוהג זה היה‬

‫כיר‪ .‬נוהג דומה לזה היה קיים בדמשק‪ .‬ר' משה‬

‫קיים כאן כבר לפני‪-‬כן‪ .‬ר' אליהו מפירארה כו‪-‬‬

‫באסולה מציין‪ ,‬שכלוהילה זר נהוג‪ ,‬שאחרי תפי‪-‬‬

‫תג‪ ,‬בשנת רצ"ה‪ ,‬שעם בואו לירושלים פנו אליו‬

‫לת שחרית מלמדים חכמים את הרמב"ם בשלו‪-‬‬

‫"נכבדי הקהל" וביקשו ממנו שידרוש להם בבית‪-‬‬
‫הכנסת‬

‫"הפרק‬

‫במיימוני‬

‫כמנהגם"‪.‬‬

‫שת‬

‫בתי‪-‬הכנסת‬

‫שבעיר'(‪.‬‬

‫העובדה‪,‬‬

‫שהבאים‬

‫לאחר‪-‬מכן‬

‫מאיטליה מצאו לנחוץ לספר על נוהג זה שב‪-‬‬

‫הוטל עליו "להגיד" ג' פעמים ביום" ‪ -‬בבוקר‪,‬‬

‫ירושלים ובדמשק מעידה‪ ,‬שבקהיל‪i‬תיהם באי‪-‬‬

‫"הפרק במיימוני בבית הכנסת"‪ ,‬אחר‪-‬כך "הלכה‬

‫טליה לא היה קיים נוהג כזה‪ .‬אגב אורח‪ ,‬לימוד‬

‫עס תוספות בבית המדרש"‪ ,‬ובערב "ללמוד הלכה‬

‫הזמנים‬

‫עס פי' רש"י ז"ל בבית הכנסת"‪ .('.‬א'ן ספק‬
‫בדבר‪,‬‬

‫שהוראתו‬

‫בבית‬

‫הכנסת‬

‫בבוקר‬

‫ובערב‬

‫הרמב"ס‬

‫בארצות‬

‫הגזזרח‬

‫היה‬

‫באותם‬

‫לימוד עיקרי‪ ,‬משום שהרמנ"ם נתקבל שם כ‪-‬‬
‫פוסק‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אוטוריטאטיבי‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪405‬‬

‫ע‪ .‬שוחט ‪ /‬חברות וימוד במאות הט"!‪-‬י"ח‬

‫דומה‪ ,‬שהדוגמה של ירושלים נתנה אותז‪-‬‬

‫קודם שיוצאים מבית הכנסת‪ .‬כת זו לומדים בק‪-‬‬

‫‪',‬זיה באיטליה כבר במחציתה הראשונה של ה‪-‬‬

‫ביעזת הרמב"ם‪ ,‬וכת זז לומדים בקביעות בעין‬

‫מקהילת ווירונה ישנה ידיעה על‬

‫יעקב‪ ,‬וכת זו לזמדים קביעזת פרק אחד משניות‬

‫בשנת ש' עם הרב ר' יוחנן בר'‬

‫עם פירוש‪ ,‬וכת אחת לומדים הלכה אחת עם‬

‫סעדיה‪ ,‬המחייב אותו ש"כל מחרת‪) ,‬כלומר‪ ,‬כל‬

‫פי' רש"י ותזספות‪ ,‬וכת אחת לזמדים קביעות‬

‫הט"ז‪,‬‬

‫מאה‬

‫תנאי שהזתנה‬

‫יום שני( בהשכמה‪ ,‬אחר סיזם התפילה בביהכ"נ‪,‬‬

‫מספר הזוהר‪ ,‬וכת אחת לזמדים קביעות מקרא‪,‬‬

‫לאמ)‪ -‬הלכה למי שירצה לשמעה‪ ,‬וכן יהיה מחוייב‬

‫בתורה נביאים‬

‫וכתיבים"‪ ,‬והכותב ממשיך ‪" :‬ב‪-‬‬

‫כל יום שעה אחת או יותר קודם תפילת המנחה‬

‫אופן שלא נמצא אחד שיצא בבוקר למלאכתו‬

‫לבית הכנסת לאמר התוספות"‪ ,(6‬ובשנת‬

‫או לעסקו אם לא ילמד קודם‪-‬לכן קביעות בתו‪-‬‬

‫עם הרב מנחם פזרטו כץ‪ ,‬ש‪-‬‬

‫רה‪ .‬וכמו כן עושים כל ישראל בערב אחר תפי"‬

‫לבוא‬

‫שמ"ה הותנה שם‬

‫"יחזייב הגאון הנ"ל ללמוד בכל יום כחצי שעה‬

‫לת ערבית"‪ .('l‬סדר לימזד כזה‪ ,‬שהקיף את כל‬

‫באיזה ספר יראה בעיני מעלתו יהיה לתועלת‬

‫בני הקהילה‪ ,‬לא היה קיים עד אז בשום קהילה‬

‫מקהילות ישראל‪ ,‬אף לא בירושלים‪ ,‬בעיניו של‬

‫הבעלי" בתים תיכף אחר תפילת ערבית"ך(‪.‬‬

‫מקובלי צפת חידשו במאה הט"ז את הארגזן‬

‫ר' שלמה שלומיל היה הדבר בבחינת "חדשה"‪,‬‬

‫של "החבורה"‪ .‬מכאן ידועות לנו "חבורות" מס‪-‬‬

‫והוא כתב עליה לא באגרת אחת בלבד‪ .‬באגרת‬

‫ידיעה שהוא התקין‬

‫אחרת‪ ,‬שנשתמרה ממנו‪ ,‬הוא מציין ‪" :‬אפילו ה‪-‬‬

‫"הסגר אחד לאלו הי' חברים"‪ .(8.‬בזמן האחרון‬

‫שכיר‪-‬יום ‪ …‬לא יצא בבוקר למלאכתו‪ ,‬או לעסקיו‪,‬‬

‫פר‪,‬‬

‫אשר‬

‫ישנה‬

‫להאר"י‪,‬‬

‫נתפרסם "?‪.:‬זטר התקשרות" של תלמידי האר"י‬

‫אם לא שילמוד מקודם קביעות שלו בתורה‪…‬‬

‫עם רי חיים ויטאל‪ .(9‬כן יסד ר' אלעזר אזכרי‬

‫ובכל יום מאריכין הרבה בלימוד אחר תפילת‬

‫"חבורה" בשם "סזכת שלום"‪ .‬אין אנו דנים ב‪-‬‬

‫ערבית"‪,(12‬‬

‫"חבורות" זלה‪ ,‬אלא שראזי לציין‪ ,‬שב"התקש"‬

‫יתכן‪ ,‬שרק בקהילות צנעא בתימן היה קיים‬

‫רות" של תלמידי האר"י עם ר' חיים ויטאל‬

‫סדר דומה במקצת‪ ,‬אבל ידיעותינו על כך הן‬

‫ישנה ההתחייבות "לעסוק בתורתו יומם ולילה"‪,‬‬

‫ממקור מאוחר‪ ,‬וקשה לדעת מתי הונהג שם ‪:‬ותו‬

‫פרט זה שימש‪ ,‬כנראה‪ ,‬תקדים לתופעות דומות‪,‬‬

‫נוהג‪ ,‬ר' יעקב ספיר כותב על בני קהילה זו‪,‬‬

‫כפי שנראה להלן‪ ,‬אגב אורח‪ ,‬המספר י' חברים‬

‫שאינם יוצאים מבית הכנסת "עד שלומדים מעט‬

‫הלימוד ב"מבין" עשוי‬

‫בנביאים‪ ,‬בכתובים‪ ,‬בהלכה או אגדה‪ ,‬אשר ראש‬

‫היה להביא לידי השראת רוח הקודש‪ .‬כך רש‪-‬‬

‫הכנסת מגיד לפניהם‪ ,‬ולזה קזראים "שילוש"‪,‬‬

‫אים אבו להסיק מן הסיפור על דברי "המגיד"‬

‫וכן "גם אחר תפילת ערבית לא ימהרו לצאת‬

‫לר' יזסף קארו‪ ,‬בשעה שערד את תיקון ליל‬

‫עד שלומדים שיעור בהלכה או אגדה אשר ראש‬

‫שבחבורה איבו‬

‫מקרי‪,‬‬

‫השבועות‪ .. :‬ואם הייתם עשרה ‪ -‬הייתם מתעלים‬

‫הכנסת מגיד מראש"‪ .(13‬אגב‪ ,‬אורח ה"שילוש"‬

‫ביותר‬

‫קיים אצל התימנים גם בימיני‪ .‬בצפת התקיים‬

‫העזבדה‪ ,‬שבקהילת צפת הובהג לימוד כזלל של‬

‫כנראה‪ ,‬סדר הלימוד הנזכר כמה עשרות שנים‬

‫כל בבי הקהילה‪ ,‬כל אחד לפי השגתו‪ ,‬על כך‬

‫לאחר תאריד אגרותיו של ר' שלמה שלומיל‪,‬‬

‫יזתר‬

‫וייתר"ס'(‪.‬‬

‫ברם‪,‬‬

‫לעניבבו‬

‫חשובה‬

‫כותב ר' שלמה שלומיל דרעזביץ ממעהרין‪ ,‬ב‪-‬‬

‫על ר' משה‪ ,‬אחיו של ר' חיים ויטאל‪ ,‬מסופר‬

‫הכותב‬

‫מראשית שנות השלושים של המאה הי"ז‪ ,‬ש‪-‬‬

‫מלא התפעלות מעדת המקובלים והחסידים שב‪-‬‬

‫תמיד היה "מבקר במדרשי שאר החכמים השל‪-‬‬

‫הצנועיםמפשטזת יחסיהם‬

‫והחברות‬

‫אגרותיו‬

‫צפת‪,‬‬

‫שנכתבו‬

‫מאורח‬

‫בצפת‬

‫חייהם‬

‫בשנת‬

‫שס"ז‪,‬‬

‫מים כשיש איזה חילזק בין החכמים‬

‫החברתיים ומשלמות מהותם הדתית‪ ,‬הוא גם מלא‬

‫בבתי‬

‫הערצה מסדר הלימוד הבהוג בקהילה זו‪" ,‬בכל‬

‫בתלמזד ובמדרש הם באים אליו"‪.(14‬‬

‫המדרשים‪,‬‬

‫הן‬

‫בפוסקים‪,‬‬

‫הן‬

‫במשנה‪,‬‬

‫הן‬

‫בתי הכבסיו‪ ,.‬תיכף אחרי תפילת ערבית ושח‪-‬‬

‫רית‪ ,‬מתקבצים כל הקהל ויושבים לפבי רבבים‬

‫בכל נתי הכנסיות‪ ,‬ה'‪-‬ו' כתות‪ .‬כל כת לומדים‬

‫ב‪.‬‬

‫אין לנו‪ ,‬לעת עתה‪ ,‬ידיעות על קשרים שבין‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י‬
‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫ע‪ .‬שוחט ‪ /‬חברות 'ימוך במאות הט"ז‪–‬ייז‪r‬‬

‫‪406‬‬

‫אף עמד בקשרים‬

‫אישיים‬

‫ובודאי‬

‫אתו‪.‬‬

‫המהר"ל מפראג לבין מקובלי צפת‪ .‬אבל יש לש‪-‬‬

‫דמיין‪.‬‬

‫ער שהיו‪ ,‬והנה ברבע האחרון של המאה ;;ט"ז‬

‫השפיעו בכיוון האמור‪ ,‬ר' יוזפא האן מדבר כבר‬

‫תורה" מתם‪ .‬שהיו קיימות‬

‫נעשה חידוש זה על ידו‪ ,‬ביזמתו "נתחברו ‪i‬זבו‪-‬‬

‫על "חבורות לומדי‬

‫ררת חבורות‪ ,‬כיתות כיתות רכנן‪ ,‬שהיו מתעסקין‬

‫בפראנקפורם‪-‬ד‪.‬מיין בזמנו‪ ,‬בספרו "יוסף‪-‬אומץ"‪,‬‬

‫יום יום בפרק מפרקי המשניות‪ .‬חוק ולא יעבור"‪.‬‬

‫שכתיבתו נסתיימה בראשית שנות השלושים '‪:,‬זל‬

‫חידוש זה נתפשט "גם בשאר קהילות קדושות‬

‫המאה הי"ז‪ ,‬הוא כותב ‪" :‬מה מאוד ישרו בעיני‬

‫הבחירה ב"משניות" היתה‪.‬‬

‫החבורות של תלמוד תורה‪ ,‬בפרם בהיות שע‪,‬זם‬

‫כנראה‪ .‬לא רק משום שלימוד זה קל יותר להב‪-‬‬

‫קבוע ותקוע בתמידות אפיי בימי הירידים ‪ …‬ואף‬

‫נתם של "בעלי‪-‬בתים"'‪ ,‬אלא משום שבעיני המ‪-‬‬

‫אם אחד מהם יבםל עונתו הלא הקביעות ישאר‬

‫קובלים היה ערד מ"וחד ל"משנה"‪ ,(16‬ולא במק‪-‬‬

‫במקומו והתורה נ'למדת‪ .‬ז‪t‬ז מסתמא לא ישקוט‬

‫קרובות ורחוקות"‪,(15‬‬

‫רה היה "המגיד" של ר' יוסף קארו הפרסוני"‬

‫האיש המבםל עונתו ולא ינוח בלילה לשכב על‬

‫פיקציה של "המשנה"‪ .‬הרי בעצם מדובר כאן ';גל‬

‫מטתו עד שילמוד גם הוא השיעור שלמדו בחברתו‬

‫"כתות כתות רכנן"‪ ,‬שבודאי לא התקשו גם ב‪o‬‬

‫בעת ההיא שביטל""(‪ .‬הלימוד בחבורה‪ .‬לא היה‬

‫יתכן‪ ,‬שחידוש זה של המהר"ל‬

‫רק לשם שמיעת תורה מפי "למדן"‪ ,‬אלא לשם‬

‫נבע גס מהתנגדותו לדרכי הפלפול בלימוד ה‪-‬‬

‫התגברות על המעכבים הזמניים‪ ,‬המפריעים ל‪-‬‬

‫גמרא‪ ,‬ההתחלה נעשתה כפי הנראה‪ .‬בחוגי "ה‪-‬‬

‫קיום "הקביעות"‪ .‬הנמקה זו מעידה גם על מידת‬

‫לימוד גמרא‪,‬‬

‫לומדים" בלבה אבל הלימוד התפשט גם בחוגי‬

‫ידיעת התורה באותם הזמנים‪ ,‬מן ‪;i‬ראוי לציין‪,‬‬

‫"ב';!לי‪-‬הבתים"‪ .‬ר' שבתי שפםל הורויץ בנו '‪l,.‬זל‬

‫שבאותה תקופה החלה התמורה הכלכל‪,.‬ז הגדו‪-‬‬

‫ה"שלייה" כבר מתמרמר על דרך הלימוד של‬

‫בגרמניה‪ ,‬דהיינו ‪ -‬המעבר‬

‫"מן‪..:‬דנה‪ ,‬הדא כותב ‪" :‬גס שערוריה ראיתי בל‪,‬‬
‫מוד‬

‫המשניות‬

‫שנתפשט‬

‫מפראג‪.‬‬

‫וכוונת‬

‫המתק‪-‬‬

‫לה‬

‫בחיי היהודים‬

‫מעסקי ריבית כמקצוע עיקרי אל עסקי מסחר‪,‬‬
‫ובעיית‬

‫הפנאי‬

‫ללימוד‬

‫הופיעה‬

‫עכשו‬

‫ביהדות‬

‫נים היה כדי ללמוד ויהיה שגורה בפיהם‪ .‬ותי‪.‬‬

‫זו‪ ,‬מפיסקה אחרת‪ ,‬שבדברי ר' י‪j‬זפא האן‪':' ,‬דומ‪-‬‬

‫בבית הכנסת שלא ישכח במהרה‪,‬‬

‫עים אנו על נוהג‪ ,‬שהיה קיים אצל בני ;';חבורות‪,‬‬

‫ועיקר כוונתם היה ללמוד המשניות אחרי כלות‬

‫שלפני הלימוד היה כל אחד נותן צדקה לקופה‬

‫קנו הלימוד‬

‫התפילה לקיים "ילכו מחיל אל חיל"‪ ,‬וראיתי‬

‫מיוחדת של החבורה‪ .‬לאחר שהוא מביא דברים‬

‫קצת בני אדם שלומדים הפרק משניות בלא עיון‬

‫מספר אחד ‪" :‬כשאדם עוסק בהלכה ומתקשה לו‬
‫ומיד‬

‫לימוד בוקודם‪ .‬ולפעמים באים בבית‪-‬הכנסת ב‪-‬‬

‫קושיות‬

‫אמצע התפילה‪ .‬וממהרין לקרות הפרק תון ה‪-‬‬

‫תתגלה לו‪ ,‬כי הקושיות הם הקליפות המחשיכות‬

‫תפילה‪ ,‬כדי שיהא נמנה עם החבורה ללמוד "‪-‬‬

‫שכלו‪ ,‬ובהיותו עושה תשובה וצדקה הוא‬

‫אור‬

‫תיקונו‬

‫שיעשה‬

‫צדקה‬

‫או‬

‫מצוה‬

‫פרק ועדיין לא התפלל‪ ,‬לפעמים קורא הפרק בש‪-‬‬

‫משבר הקליפות‪ ,‬ובפרט ללומדי חכמת הקבלה‪.‬‬

‫במשניות ועינר אחת‬

‫הכרח להם לעשות תשובה לבל יסגרו לפניהם‬

‫במחשבתו על ענין הלימוד"‪ ,(17‬מכאן‬

‫דלתי הסודות" "ונ"ל שמזה יש סמן לחבורות‪,‬‬

‫למדים אבו‪ ,‬שבני "החבורה" היו מתכוננים ב‪-‬‬

‫כתות כתות של לומדי תורה‪ .‬שיש להס ';‪j‬ופה‬

‫עת התפילה‪,‬‬

‫משוםט‬

‫עינו אחת‬

‫"עיון לימוד מקודם" לפבי הלימוד בחבורה‪.‬‬
‫הצורה המאורגנת של לרמוד ב"חבורות" יום‪-‬‬

‫של צדקה וכל אחד מבני החבורה נותן פרוטה‬
‫לתוכה קודס לימודס"‪ .(19‬ר' שבתי שפטל הורויץ‬

‫יום מתחילה‪ ,‬איפוא‪ ,‬עם פעולתו של המהר"ל‪.‬‬

‫משמיע תביעה‪ ,‬שקודס‪-‬לכן לא מצאנו דומה לה ‪:‬‬

‫אולם בעוד ש"חבורות" ראשונות אלה היו רק‬

‫"מהראוי לכל איש ישראל לעסוק בדברי תורה‪,‬‬

‫ללימוד משנה‪ ,‬הנה כמשן הזמן התהוו "חברות"‬

‫אפילו בעל משא ומתן יבחר לו שעה א' מדי יום‬

‫גם ללימוד ענינים אחרים‪ .‬אגרותיו של ר' שלמה‬

‫ביומו‬

‫ולהיות‬

‫חובר‬

‫חבר‬

‫יתחבר‬

‫חברה‬

‫אצלו‬

‫והופיעו‬

‫שילמדו"‪ ,(20‬ואכן הוא מספר ‪" :‬בהיותי אב בית‬

‫בדפוס בתון "שבחי האר"י"‪ -‬בשנת שפ"ט‪ ,‬ורי‬

‫דין וריש מתיבתא בק"ק פרנקפורט המנהג '‪l‬ימה‬

‫מפרנקפורט‬

‫בכל יום ויום בהגיע חצות היום נאספו '>דרים‬

‫שלומיל‬

‫יוזפא‬

‫הועתקו‬

‫האן‪.‬‬

‫בעל‬

‫ונתפרסמו‬

‫"יוסף‬

‫ברבים‪,‬‬

‫אומץ"‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪407‬‬

‫ע‪ .‬ש‪,‬חט ‪ /‬הב‪,‬ר‪' :‬ימ‪,‬ך במא‪,‬ת הט"ז‪-‬י"ח‬

‫עדרים‪ ,‬כתרת כתות‪ ,‬חבורזת חבורות‪ ,‬ולכל כת‬
‫וכת ראש‪ ,‬למדן אחד המגיד להם איש כחכמתז‬

‫ואומרים‬

‫דרבנן‬

‫קדיש‬

‫לקלפי‬

‫זמטילין‬

‫מטבע‬

‫בפועל‪ ,‬ר' יאיר‪-‬חיים בכרך‪,‬‬

‫כוונב על‬

‫וורמיישא‪,‬‬

‫שהיה‬

‫כידוע‬

‫איש‬

‫טרדתו המרובה ‪" :‬שבכל‬

‫יום אני לומד ומגיד לחבורה‬

‫שיעור‬

‫גדולה‬

‫אחת ובמעזת ההוא משמחים אלהים זאנשים"‪.(21‬‬

‫משולחו ערוך‪ …‬עוד אני מגיד לחבורה אחרת‬

‫קרוב לודאי‪ ,‬שסדר כזה של לימוד‪ .‬בדומה לזה‬

‫גם‬

‫פרק אחד ועל הרוב ב' פרקים משניות ‪…‬‬

‫הונהג ע"י‬

‫אני‪ ,‬מגיד בכל יום לערב לחבורה בעלי‪-‬בתים‬

‫ר' שבתי שפטל עצמו ; ר' יוזפא האן עדיין לא‬

‫פי' סידור התפילה ולפעמים‬

‫פי' רש"י ופרשה‬

‫ידע עליו‪ .‬העתקת הלימוד מאחר תפילת '‪!!,‬חרית‬

‫מנביאים ולפעמים מזמור מתהלים‪ ,‬וכן בתרגום‬

‫לשעות הצהרים היא בודאי תוצאה מעסקי המס‪-‬‬

‫יונתו בכל יום שבת" ‪.(21‬‬

‫שבצפת‪,‬‬

‫שהיה‬

‫אלא‬

‫בחצות היום‪,‬‬

‫הלימוד‬

‫חר‪ ,‬שהיו בעיקר בשעות הבוקר עם בואם של‬

‫אחרות בגרמניה‪ .‬מזכרונותיה של גליק'ל מהאמ‪-‬‬

‫הכפריים מן הסביבה אל העיר‪.‬‬

‫יוזפא האן‬

‫ב"חבורות"‬

‫התפשט‬

‫גם‬

‫בקהילות‬

‫קובע‪ ,‬ש"עכ"פ חיוב גדזל לכל‬

‫לו שומעים אנו על המבורג ממה שהיא מספרת‬

‫אדם‪ ,‬מי שיודע רק מקרא‪ ,‬ללמוד כל התפילה‬

‫דרך אגב‪ ,‬ש"כך דרכם של חלפנים‪ ,‬שכל היום‬

‫ר'‬

‫הם רודפים לבקש מחיה‪ ,‬ולעת ערב בזמן המנ‪-‬‬

‫בדקדוק‬

‫בפירושה‬

‫גדול‬

‫מובהק" ‪.(22‬‬

‫מרב‬

‫שבתי שפטל ביצע למעשה תביעה זו ‪" :‬בהיותי‬

‫חה הולך כל אחד הביתה ומשם לבית הכנסת‪,‬‬

‫תיקון‬

‫וכל אחד יש לו חברה‪ ,‬יושבים יחד ולומדים"ס‪.(2‬‬

‫גדול לכל בני חברותא קדישא )בכינזי זה הכ‪-‬‬

‫ר' יחיאל מיכל אפשטיין‪ ,‬בעל "קיצור השלייה"‪,‬‬

‫אסופות אסופות‬

‫בתים‬

‫ור"מ‬

‫אב"ד‬

‫בק"ק‬

‫פרנקפורט‬

‫וונה לבני הקהילה(‪,‬‬

‫שילמדו‬

‫התפילות‬

‫תיקנתי‬

‫שימצאו‬

‫מראשית‬

‫השנה ופיוטים זסליחות‬

‫השנה‬

‫בפירזש‬

‫עד‬

‫יודע לציין‪l ,‬זזבקהילות "גין דיא בעלי‬

‫אחרית‬

‫אלי טאג לערנו צו אייו חברה‪ ,‬איין שיע'ור צו‬

‫פי'‬

‫הק‪-‬‬

‫אמרים‪,‬‬

‫הערו" ‪ .(29‬אמנם שונה היה המצב בישובים‬

‫המלזת לפחות‪ ,‬כדי שלא יצפצפו כעופות המה‪-‬‬

‫סנים‪.‬‬

‫גים ומצפצפים" ‪ .(23‬ר' יוזפא האן דרש גם זאת‪,‬‬

‫שלמדו ספרי מוסר והנהגות ‪" :‬דא ווערן גלערנט‬

‫ימי‬

‫זעלכי ספרים‪ ,‬דיא דא רידן פון יראת שמים"‪.(30‬‬

‫על סדר השבוע‪ ,‬לפחות בעלי‬

‫במשך המאה הי"ז נתגווו הלימוד גם בחברות‬

‫)שנים‬

‫שבפראג‪ .‬ר‪ f‬יונה לנדסופר מפראג )מת בשנת‬

‫המה ידקדקו‬

‫"לשמוע‬

‫ש"יש ללמוד מדי שבת בשבתו או‬
‫השבוע פירש"י‬
‫בתים‬

‫שאינם‬

‫מבינים‬

‫בקריאת‬

‫בכל‬

‫שמו"ת‬

‫מקרא ואחד תרגום( עניו הסדרה‪,‬‬

‫מתוך המשך דבריו ניכר‪ ,‬שהיו "חברות"‬

‫ת"ע( דורש בצזואתו מבני משפחתו ‪:‬‬

‫להבינה ע"י רב שיאמר להם פירש"י‪ ,‬ולפחות‬

‫שעורים‬

‫חיבור הסדרה בע"פ"‪ ,‬כלומר תכנה של פרשת‬

‫ושולחן ערוך" זכן "מן הלומדים‬

‫השבוע ‪.(24‬‬

‫תה‬

‫דינים והנה‪-‬‬

‫גות" ‪ ,(31‬גיוון זה של החזמר הוא תוצאת הירי‪-‬‬

‫הכללת כל בני הקהילה בחבורות לימוד הי‪-‬‬
‫קיימת‬

‫מו הלומדים משניזת‪,‬‬

‫מקרא זמדרש‬

‫בפראנקפורט‬

‫גם‬

‫בעשרות‬

‫השנים‬

‫דה‬

‫שהיתה‬

‫הרזחנית‪,‬‬

‫מתמשכת‬

‫אז‬

‫ביהדות‪,‬‬

‫והיא ודאי גם תוצאת הדוגמא ש'ל צפת‪.‬‬

‫הראשונות של המאה הי"ח‪ .‬ר' צבי הירש קייד‪-‬‬
‫נובר‪ ,‬כשהוא מטיף לקביעת עתים לתורה‪ ,‬ש"אף‬

‫יעבירנו‬

‫מוסיף‪" ,‬וכן הוא המנהג בעיר‬

‫מאוחר יזתר גואשר בפראג ובפראנקפורט דמיין‪.‬‬

‫אס ירויח ממון רב באזתו‬
‫קביעות התורה"‪,‬‬

‫ג‪.‬‬

‫חבורות לימזד בפולין התהוו‪ ,‬כפי הנראה‪,‬‬

‫זמן לא‬

‫על כל פנים‪,‬‬

‫אם בישראל ק"ק ורנקבורט דמיין ‪.(25‬‬

‫מן המאה הט"ז וראשית המאה‬

‫קהילת וורמיישא הלכה בעקבותיה של קהי‪-‬‬

‫הי"ז אין ידיעזת על חבורזת כאלה‪ .‬סתם "פוע‪-‬‬

‫לת פראנקפורט‪ .‬בתקנותיה משנת תט"ז נקבע‪,‬‬

‫לים ובעלי בתים" לא למדו אז‪ ,‬כפי הנראה‪,‬‬

‫ש"כל בעל בית מחוייב בכל יזס לקבוע עתים‬

‫בימות החול ‪ .('2‬ר' שבתי שפטל הורויץ שהיה‬

‫לתורה‪ ,‬דהיינו שיתחלקו לכתות כתות‪ ,‬וכל כת‬

‫לדוגמא‬

‫רב‬

‫בפוזנא‬

‫בשנים‬

‫ת"ב‪-‬תי"ח‬

‫לקח‬

‫תברור לה לנודן ובר‪-‬אורין שיגיד לפניה שי‪-‬‬

‫את פראנקפורט דמיין‪ ,‬אבל לא את פוזנא‪ .‬על כן‬

‫הוגשמה‬

‫דומה‪ ,‬שדברי עדותו ש'ל ר‪ f‬נתן נטע האנובר‪,‬‬

‫עור‬

‫באיזה‬

‫ספר‬

‫שיהיה‪.(20 N‬‬

‫תקנה‬

‫זו‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪408‬‬

‫ע‪ .‬שוחט ‪ /‬חבך‪-‬ות 'ימוד במאות הט"ז‪-‬י"ח‬

‫ש"לא יצא אדם מבית הכנסת למ‪:.:‬יאומתן שלו‬

‫דיינים אלה נקבע שגם שאר הדיינים לא יעס‪-‬‬

‫אן‬

‫קו בדינים באותה שעה‪ .‬אולם חומר הלימוד היה‬

‫פירש"י על התורה אן נביאים או כתובים או‬

‫"פוסקים" בלבה כנראה היתה המטרה הכשרת‬

‫בכל בתי כנסיות‬

‫דיינים‪ .‬אשר להרבצת תורה ביז המוני העם ‪-‬‬
‫דור'‪:‬‬

‫'‪t'!i:‬מע‬

‫עד‬

‫תורה‬

‫דברי‬

‫משניות או דינים"‪,‬‬

‫מפי‬

‫וש"היו‬

‫חכם‪,‬‬

‫שום‬

‫כמה כתות של חכמים‪ ,‬שהיר מלמדים לאחרים‬

‫הסתפקה הקהילה ‪:‬דרשן קבוע‬

‫שהיה‬

‫בביהכ"נ מיד אחר התפלה ערב ובוקר" ‪- ('3‬‬

‫בשבתות‪ .‬בעיקרו של דבר‪ ,‬לא‬

‫‪iiii‬‬

‫יש בהם הגזמה מרפלגת‪ ,‬שבאה‬

‫כוונה‬

‫מתרד‬

‫חידו)זז‬

‫הנזכרת‬

‫משום‬

‫עקרוני‪,‬‬

‫בקביעה‬
‫"פוס‪-‬‬

‫שהוראת‬

‫לעורר רחמים על יהדות פולין‪ ,‬שנהרסה בגזרת‬

‫קים" לחוגים מסויימים כבר היתה נהוגה מלפ‪-‬‬

‫מאג‪-‬‬

‫בשנת‬

‫ת‪H‬ח ;‬

‫ויתכן‪,‬‬

‫שיש‬

‫ספררתית‬

‫כאן השפעה‬

‫ני‪-‬כן‪,‬‬

‫כפי‬

‫שראינו‪,‬‬

‫שנעשה‬

‫ובהסכם‬

‫רותיו של רי שלמה שלומיל‪ .‬בידינו אפשרות‬

‫שפ"ח עם הרב וולף הובטח לו "למחות על זה‬

‫לעקוב אחרי מה שהיה בקהילת פוזנא‪ ,‬שהיתה‬

‫שלא להגיד שום אדם פוסק בזמן הישיבה עד‬
‫יהיה מי שיהיה" ‪.(36‬‬

‫אחת הקהילות החשובות ביותר בפולין‪ .‬היו בה‬

‫שמונה שבועות תוד הזמן‪,‬‬

‫ישיבות אחדות‪ ,‬ועל ידי הקהילה הוחזקו "לומ‪-‬‬

‫כוונת הסכם זה היתה ‪ -‬לחייב את הלומדים‬

‫זה‪,‬‬

‫ללכת אל ישיבת הרב באותם השבועות‪ ,‬שנהגו‬

‫שעליו מדבר ד' נתן נטע האנרבר‪ ,‬לא היה קיים‬

‫בהם לעסוק בפלפול ובחילוקים‪ .‬פירוש זה נו"‬

‫הסדר מעין‬

‫דים"‪ ,‬שתורתם היתה אומנותם‪.‬‬

‫כאן‪ .‬בשנת שצ"א הותנה עם האב"ד שבקהילה‪,‬‬

‫בע‬

‫מן‬

‫שתוקנה‬

‫התקנה‪,‬‬

‫בשנת‬

‫"כל‬

‫תכ"ד ‪:‬‬

‫או‬

‫הלומדים גמפ"ת מחוייבים לילד לאסיפות עד‪-‬‬

‫ובנרס פוסק ושאר ספרים וסדר רש"י על החו‪-‬‬

‫רים לשמוע דברי אלוקים חיים להגאון נר"ו"‪,(,7,‬‬

‫מש" ‪ .(34‬דומה‪ ,‬שרי שבתי שפטל הורויץ השת"‬

‫וכן מן ההסכם שנעשה בשנת תל"ז עם הרב ר'‬

‫שהוא‬

‫דל‬

‫"מחוייב‬

‫להגיד‬

‫לארזה‬

‫בעלר‬

‫להנהיג בפוזנא הסדר מעין‬

‫בתרס‬

‫ב‪-‬‬

‫יצחק בר' אברהם ; "ובזה נחיר‪,‬נא ובזה סליקנא‪,‬‬

‫פראנקפורט דמיין‪ ,‬אבל הדבר לא ע'לה בידו‪.‬‬

‫שעמוד התורה יהא נעוץ בתחילתו ובסופו‪ ,‬להו‪-‬‬

‫נמצאים‬

‫כל‬

‫ב"פנקס הכשרים"‬
‫דברים אלה והסדר‬

‫של‬

‫קהילת‬

‫זה משנת‬

‫זה שהיה‬

‫פוזנא‬
‫תי"א ‪:‬‬

‫שהרב הגדול מאור עינינו גאון עוזנר‬

‫סיף‬

‫הגאון‬

‫כבוד הרב‬

‫האב"ד‬

‫אשר‬

‫יצ"ו‪,‬‬

‫"מאחר‬

‫התחלת הזמן עד כמו די‪-‬ה' שבוערת יתבטלו‬

‫האב"ד‬

‫התורה בקהי"‬

‫כל אסיפות הישיבות ממרביצי‬

‫ור"מ מוהרר שעפטל סגל נר"י טררד במלאכת‬

‫לתנו‪ ,‬וכל הלומדים מחוייבים לילד ולבוא אל‬

‫שמים ררבץ תחת משאו ויט שכמו לסבול עול‬

‫אסיפות הישיבה של הגאון אב"ד יצ"ו‪ ,‬אמנם‬

‫הישיבה אשר תמיד בכל ירם חברים ותלמידים‬

‫אחר כד הרשות בידם לעשות התחברות לימוד‬

‫נוז‪-‬‬

‫מד‪-‬‬

‫מקשיבים‬

‫ושואבים‬

‫מים‬

‫חיים‬

‫מבאר‬

‫חיים‬

‫תורתנו הקדושה" ‪.(38‬‬

‫התקנה‬

‫משנת‬

‫תכ"ד‬

‫לים מן הלבנון‪ ,‬ותורה יבקשו מפי חכם חן הש‪-‬‬

‫ברת בבעלי בתים לומדים‪ ,‬משום שהיא קובעת‬

‫בם והערב בבית המדרש‪ ,‬ובכן כדי להק'ל מעליו‬

‫פיצוי ע'ל ההליכה לישיבת הרב ‪" :‬ווו תורה וזו‬
‫ו‪-‬‬

‫המשא שלחנו אחר כת דיינים‪ ,‬ובקשנו פניהם‬

‫שכרה‪,‬‬

‫להגיד לבעלי בתים פוסקים בכל יום‪ ,‬כדי שיד‪-‬‬

‫בשנת תלייח נקבע ש"אותן הלומדים בקהילתנן‪,‬‬

‫בפוסקים‬

‫יהיו מי שיהיו‪ ,‬שלא יבוא בכל יום אי וגי לשאוב‬

‫רלקבוע עתים לתררה ולתעודה‪ ,‬שעה אחת בכל‬

‫באר מים חיים לבית הישיבה‪ ,‬אזי ראשי אלופי‬

‫ירס‪ ,‬ובשעה זי השמש אל ירשיב שום ב"ד בזר‬

‫ב"י ישלחר השמאים שלא יעשו לר סכום כפי מה‬

‫השעה‪ ,‬רבשבת הבע"ל יעשר כרוז להודיע השעה‬

‫שערשין סכום לומדי קהילתנו יצ"ו" ‪.(40‬‬

‫מכאן‬

‫שיקבער" ‪ .(35‬ר' שבתי שפטל החל‪ ,‬איפוא‪ ,‬נוסף‬

‫שלבעלי‪-‬בתים לומדים היתה הקלה בעול המ‪-‬‬

‫ע'ל עבודתו בישיבה‪ ,‬ללמד בבוקר ובערב חר‪-‬‬

‫סים‪ ,‬דבר‬

‫שלא מצאנו דוגמתו בקהילות גרמ‪-‬‬

‫גים של בעלי‪-‬בתים‪ ,‬ארלם לא היה יכול לעמוד‬

‫ניה‪ .‬עצם ההקלה ללומדים כבר נקבעה כפוזנא‬

‫בעול זה‪ ,‬ועל כן נתבקשה כת אחת משלש כתות‬

‫זו ‪:‬‬

‫"מאחר‬

‫השביעו‬

‫הקהל‬

‫עו הדורות הבאים‬

‫להורות ולהבין‬

‫הדיינים שבפו‪i‬נא לקבל עליה את ההוראה לב‪-‬‬
‫עלי‪-‬בתים‪ ,‬שעה אחת ביום‪ ,‬רבכדי שלא יפסידר‬

‫בשנת‬

‫שהשמאים‬

‫ת"ז‪.‬‬

‫בשנה‬

‫יחוסו בסכום שלהם" ‪,(39‬‬

‫זר‬

‫תוקנה‬

‫תקנה‬

‫שהאלופים כשרי הקהל יצ"ו‬
‫שיעיינר‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ריפקחר‬

‫עד‬

‫כמה‬

‫יהא‬

‫הגמילות‬

‫חסד‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪409‬‬

‫ע‪ .‬שוהט ‪ /‬הנדות 'ימוד כמאות הס"!‪-‬יי‪",‬‬

‫ללומדים בעשית הסכום‪ ,‬והבה כהיום הזה במנו‬

‫בית המדוש לסלק מבית המדרש את מי שיר‪-‬‬

‫יגמרו ועלה המוסכם ‪ -‬עד ששה מאות זהוי ‪!.‬גד‬

‫להושיב בבית המדר'‪z,‬ז את מי שירצו‪,‬‬

‫נתינה והשמאים לעשית‬

‫בכלל הרשית‬

‫צו‪ ,‬וכן‬

‫להם‬

‫וכן עליהם מוטל להשגיח על המעות וכל ההכ‪-‬‬

‫חסד כחפצם ורציבם‪ ,‬ומן ששה מאות זהוי ימע"‬

‫נסות השייכין להספיק ולהחזיק את בית המד‪-‬‬

‫לה אין להם רשות לעשות לי חסד יותר משני‬

‫רש‪ ,‬וכן על הקלפי הסובבת מדי שבוע בשבוע‪,‬‬

‫שלישים‪ ,‬ויעיינו על איזה ל‪.‬מדן שיש לו משא‬

‫ועיה‪N‬כ‬

‫הן‬

‫מעות‬

‫בנדבה‬

‫הבא‬

‫ובנתינה‬

‫בער"ה‬

‫זמתן זם הוא ראוי לעשית לו חסד הנ"ל‪ .‬ואם‬

‫שלא יבוא לאיבוד ולטמיון שום פרוטה‪ ,‬ואין כח‬

‫יהיה חילוק בין השמאים ובין הבעל‪-‬סכים ש‪-‬‬

‫או‬

‫יראה בעיני השמאים‬
‫ביעו‬

‫אותו השמאים‬

‫שיש‬

‫יצ"ו‬

‫להאלופים ‪ -‬הקהל‬

‫לבט'ל‬

‫דבר‬

‫שום‬

‫לו יותר אזי יש‪-‬‬

‫להכניס ראשם בשום דבר מאומה‪ ,‬שיעשו הא‪-‬‬

‫בהן צדקו או בשבועת ה'‪,‬‬

‫ואלה‬

‫לופים הגבאים הנ"ל יהא שריר וקיים‪,‬‬

‫הכל ‪,‬לפי האיש ההוא ולפי ראית עיני השמאים‪,‬‬

‫שמות האלופים הגבאים על הבמ"ד ‪ :‬כמהור"ר‬

‫ישאר נעלי הבים שאינם לומדים אם לא יוכ‪-‬‬

‫זנוויל דיין וכמהור"ר פלק דרשן‪ ,‬וכמהור"ר געץ‬

‫לו השמאים להתפעזר עמהם ויתבו להם שבועה‬

‫אב"ד מהילעסוס וכמהור"ר איצק דיין וכהר"ר‬

‫יישבעו‪ ,‬והשמאים ירצו לעשות להם חסד אין‬

‫יקיר חדיע)?( וכמהור"ר איצק חר"י רי זעלקיס‪.‬‬

‫להם כח לעשות להם חסד יותר מהחצי‪ ,‬ותקבה‬

‫יוצא‬

‫הב"ל‬

‫בעשה‬

‫זו" ‪ .(41‬ההקלה‬

‫על שנה‬

‫בישיבת‬

‫נעשתה מתיך הנחה‪ ,‬שבלמדם‬

‫וכל גבאי חו‪"I‬ש‬

‫בחדשו מחוייב להיות‬

‫במסים‬

‫ובכנס שכיח בבית המדרש לעתים מזומנים ול‪-‬‬

‫הרב‬

‫השגיח בעין יפה שלא יבוטל התמידות הנ"ל‬

‫עשויים הלומדים להפסיד במשאם ומתבם‪ ,‬ואח‪-‬‬

‫בלימוד התורה" ;‪.(4:‬‬

‫רים עשירים להרויח מכך‪ .‬על חשבון ‪II‬מעשי"‬

‫עצם התופעה של קביעת לימוד יומם ולי‪-‬‬

‫בדומה לזה קובל רי אליקום גץ‪ ,‬שהיה רב ב‪-‬‬

‫לה ידועה לבו מן "ההתקשרות" של תלמידי ה"‬

‫הפרוטה‬

‫אר"י עם רי חיים ויטאל‪ ,‬והיתה נהוגה ב"בית‬

‫לבו לתשות כחנו‬

‫המדרש הגדול" שבוילנא שעליו כותב רי יעקב‬

‫בלימוה אתן צדקה לעניים או ללומדי תירה‬

‫עמדן "שהיו שם לומדים כ‪.‬ל היום‪ ,‬וכל הלילה‬

‫סוורזנץ‬

‫ע"י‬

‫פוזנא ‪:‬‬

‫"עכשיו‬

‫מצויה יאטרו העשירים ‪ :‬מה‬

‫שאין‬

‫להחזיק עץ החיים‪ ,‬ויהיה לנו ג"כ חלק בעולם‬

‫לא יחשו ‪ …‬ולא היו ישבים בבתיהם כל ימות‬

‫אי מה לנו לעשות‬

‫זו‬

‫הבא‪ ,‬שלא לבוא לגהינם‪,‬‬

‫תופעה‬

‫השבוע כי אם משבת לשבת" ‪.(44‬‬

‫"כי חולת אהבה אני"‪ ,‬מה לבו ללמד עמקית גמ‪-‬‬

‫תתפשט בפולין במאה הי"ח‪ ,‬גם בקהילות אח‪-‬‬

‫רא טוב לבו לפטר עצמנו באגדה שיש בו מקרא‬

‫רות מחוץ לפוזבא‪,‬‬

‫של‬

‫גם כן"‪ ,‬יהוא ממשיך ‪" :‬ומי יתן והיה זה לבבם‬

‫רמח"ל‪ ,‬וב"בית אל" בית מדרשם של המקוב‪-‬‬

‫ללמוד אף אגדה או ליתן צדקה לעביים" ‪.(42‬‬
‫בשנת‬

‫תס"ז‬

‫בתחדש‬

‫פוזבא‪ .‬היבהג לימוד‬

‫חידוש‬

‫תורה‬

‫רב‬

‫בקהילת‬

‫בבית המדרש יום‬

‫ולילה ללא הפסקה‪ .‬לשם כך חילקו למשמרות‬

‫את ‪n‬הלומדים"‪ ,‬שהוחזקי ע"י הקהילה‪ ,‬ונתמנו‬
‫גבאים לפקח על קיומו של הסדר זה‪" .‬להחזיק‬

‫הלימוד שבבית המדרש שיהא בהתמדה גדילה‬
‫שלא יכבה ברה בלילה‪ ,‬על זאת התורה בתמבו‬
‫חמשה אליפי"גבאים שאיבם‬

‫בוגעים‪ ,‬ולהם כל‬

‫היא תופיע בחבורתו‬

‫לים בירושלים‪ .‬אלא היה כנראה הבדל מסויים‪,‬‬
‫ב"חבורות" הטילו ה'לומדים על עצמם את הד‪-‬‬
‫וקיימו‬

‫בר‪,‬‬

‫בעצמם את‬

‫התחייבותם‪,‬‬

‫אם‬

‫מתוך‬

‫רצון לקיים מצות "והגית בו יומם ולילה"‪ ,‬ואם‬

‫כדי לזכות ע"י "השותפות" את עצמם ואת כלל‬
‫ישראל‪ .‬בפוזבא הוטל הלימוד ע"י הקהילה‬

‫על‬

‫תלמידי החכמים‪ ,‬שהוחזקו על ידה‪ ,‬בכדי "לז‪-‬‬
‫כות"‬

‫את‬

‫הסדר‬

‫עצמה‪.‬‬

‫שבפוזבא‬

‫זה‬

‫במשך‬

‫התקיים‬

‫שבים‬

‫תיקף ועוז לעשות סדר בכון כיצד ילמדו הלומ‪-‬‬

‫מרובות‪ .‬הפסקה‬

‫דים בבית המדרש בתמידות‪ ,‬יהגו יומם ולילה‪,‬‬

‫הגדולה‪ ,‬בשבת תע"ז‪ ,‬כשחלק מן ה‪.‬לומדים בת‪-‬‬

‫ילמדו‬

‫כת אחרת‬

‫"קביעת‬

‫בחוזר חלילה‪ ,‬שלא ייפסק הלימיד‬

‫בין ביום‬

‫אותן‬

‫שעות‬

‫ז!!יישבו כת‬

‫א'‬

‫בין בלילה‪ ,‬ויש כח ויד להאלופים יהגבאים על‬

‫פזרו‪,‬‬

‫באותה‬

‫קטבה היתה שם בשבת השרפה‬

‫שבה‬

‫תוקבה‬

‫תקבה‬

‫זו ‪:‬‬

‫לימוד התורה שבבית המדרש בתפרדה החבי‪-‬‬

‫לה בעו"ה‪ ,‬מכל מקו‪t:‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אותם‬

‫לומדים‬

‫שהיו‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪410‬‬

‫ו‪ .‬שדחט ! חברדו‪' :‬ייכ''ז במאות הט"‪'-i‬ייח‬

‫ונשארו כקהלתבו מקצתן‪ ,‬יפקחו‬

‫בכית המדרש‬

‫האלופים‪-‬הקהל יצ"ו להחזיק ידיהם ולהמציא‬
‫הלימוה‬

‫להם מקום מנוחה לקביעת‬

‫לישיבת דיינים‬

‫אותם‬

‫על נוהג‬

‫זה שהתפשט‬

‫דיינים" ‪.(47‬‬

‫קידם שאר‬

‫בקהילות פולין רשאים‬

‫ןכאופן‬

‫אנו להסיק גם מהמסופר על הרב ר' אריה ליב‬

‫יגמרות‪,‬‬

‫חתנו של "חכם צבי" ‪ :‬משנתקבל ‪',‬רב בקהילת‬

‫לכל הבא לשמוע את דבר ה'‪ ,‬ןשלא יקחן שום‬

‫האשכנזים באמסטרדם השפיע על יחידי סגולה‬

‫שכר מן הבאים ללמוד" ‪ .(4‬בסופה של תקנה זו‬

‫מד‪-‬‬

‫שמחוייבים להגיר שיעורים‪ ,‬פוסקים‬

‫באה‬

‫לידי‬

‫הראגה‬

‫ביטוי‬

‫של‬

‫ללימודם‬

‫דקהלתנו" "שיקימו‬

‫להתקנת בית‬

‫חברה‬

‫סתם‬

‫רש" "כאן נלמדת התורה יי‪,‬מם ולי‪,‬לה"‪ .‬המספר‬

‫בעלי‪-‬בתים‪ ,‬הבאים "לשמיע את דבר ה'"‪ .‬או‪-‬‬

‫מציין‬

‫תק"א‪,‬‬

‫לם‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬בהמשך הזמן בתפזרן הלומדים‬

‫והוא מאחל שהדבר יתקיים "לאירך ימים וש‪-‬‬

‫הלומדים‬

‫הזרים כולם‪ .‬בשנת תפ"א התארגנו‬

‫שההתחלה‬

‫נים עד‬

‫בחדש‬

‫נעשתה‬

‫ביאת הגיאל" ‪ .(48‬קרוב‬

‫חשון‬

‫לודאי‪ ,‬שכאן‬

‫בני הקהילה ב"חמש כתות"‪ ,‬וקיבלו עליהם לק‪-‬‬

‫הועתק נוהג מקהילות פולין‪ ,‬שבה היה ר' אריה‬

‫יים את הלימוד במשמרות ‪" :‬בהיות שע"פ התי‪-‬‬

‫אמנם‪ ,‬לפי דבריו של‬

‫ר"י‬

‫צבי"‬

‫"גם‬

‫קון אלופי י"א אבשים יצ"ן דהאי שתא תפ"א‬
‫התנדנו‬

‫כתות לומדים‬

‫עצמם חמשה‬

‫שבקהלתבן הקרושה ללמור‬

‫מופלגים‬

‫ליב רב לפני‪-‬כן‪.‬‬
‫עמדן‪,‬‬

‫חדש‬

‫בכך‬

‫הושפע‬

‫מחותנו‬

‫ה"חכם‬

‫בהמ"ד כאשר ראה מרבן אמ"ה ז"ל" "‪,1‬‬

‫תורה לשמה בבית‬

‫שהקים באלטונא "בית המדרש קלויז‪ ,‬שיסדו לו‬

‫בחוזר‬

‫גבורי יעשירי הג"ק‪ …‬ונאספן א'לין שמה לומ‪-‬‬

‫חלילה תמידין כסדרן‪ ,‬בכן האלופים התורניים‬

‫דים ורבנים מיפלגים מארץ פולין ןליטא שהיו‬

‫ה"ה אשר בתמנו להשגיח על סדר הלימוד שב‪-‬‬

‫ולילה‬

‫המדרש‪,‬‬

‫בהמ"ן‪,‬‬

‫נכנס‬

‫במשמר‬

‫יוצא‬

‫יבמשמר‬

‫ובראשם אמ"ו הגאון אב"ר ור"‪,‬מ בר"ו‪,‬‬

‫עוסקים שם‬

‫יעבור כדי‬
‫בהם‬

‫שלא יתבטל התמיד ח"ו‪,‬‬

‫מקרא‬

‫שכתןב ‪I‬‬

‫‪m‬אלופים‪-‬הקהל‬

‫יצ"ו‬

‫ויקויים‬

‫בשקידה רבה‬

‫לא ישבותן" ‪.(50‬‬

‫בהמשך הזמן בטל גם ההסדר האחרון ש‪-‬‬

‫המה ישגיחו השגחה מעלייתא‪ ,‬שהחמשה כתות‬

‫לומדים הנ"ל יהיה להם חיזוק במרץ לחק ולא‬

‫בתורה‬

‫יום‬

‫בפוזנא‪.‬‬

‫בקרן‬

‫בשנת‬

‫תקכ"ג‬

‫צויין‬

‫מינחת‬

‫ש"התןרה‬

‫זוית" ו'‪z,‬ז"הלומדים מאוד במצור ובמצוק‬

‫והגית בה יום ילילה‪.‬‬

‫ואין איש שם על לב במה מתפרנסים" ‪m‬וחלט‬

‫התקנה‬

‫להחזיק שלשה לימרים בשכר שני זהוניס לש‪-‬‬
‫ללמוד‬

‫לקיים‬

‫ישמרו‬

‫קרןמה להביח לעשית בדבה בכל הבת"כ בתחי‪-‬‬

‫בוע‬

‫לכל‬

‫לת חשוון הבע"ל‪ ,‬שיהא הנדבה סיוע להספיק‬

‫שש‬

‫שעית‬

‫אחן‪,‬‬

‫ולןמדים‬

‫יחוייבו‬

‫אלה‬

‫ביום ‪.(51‬‬

‫מאלף הרבר‪ ,‬שבתקבות הראשינות שבפנ‪-‬‬

‫נרןת ןעצים להסקה בבהמ"ן‪ ,‬לא יכבה בלילה‬

‫קס מדיבת ליטא אין זכר להסדר לימןדם של‬

‫נרה של אור התורה" ‪.(4‬‬

‫הלימוד כמשמרות ללא הפסקה התפשט‪ .‬גם‬

‫"בעלי‪-‬הבתים"‪ .‬החיבה לקבוע‬

‫לתןרה‬

‫עתים‬

‫בקהילות אחרית כפולין‪ .‬זאת למדים אנו מתק‪-‬‬

‫הוטלה רק על "כל הנסמך לחבר" ‪ .(2‬רק בתק‪-‬‬

‫נה‪ ,‬שתוקנה בפיזנא כשנת תק"ן‪ ,‬שבאה לחדש‬

‫נות משבת תכ"ז ישנו סעיף הקובע‪ ,‬שהקהילות‬

‫על‬

‫בחורים‬

‫ונע‪-‬‬

‫שמה‬

‫בית‬

‫את סדר הלימוד ‪" :‬כל העולם‬
‫המראה‪,‬‬

‫הזאת העיר‬

‫כלילת‬

‫משתימם‬

‫יופי‪,‬‬

‫זה שגגת תורה‪ ,‬וזה ממש ללעג‬

‫שגו‬

‫ולקלס‬

‫בדבר‬

‫בגד‬

‫שאר קהילות ‪ …‬בכן ראוי ינכון שיתאספו עד‪-‬‬

‫הקטבות שאין ביכולתן "להחזיק‬

‫רים וב"ב"‪ ,‬חייבות "עכ"פ להחזיק‬
‫המדרש"‪52‬א( שצריך‬

‫לשמש‪ ,‬כנראה‪ ,‬מקום לי‪-‬‬
‫שלהם‪.‬‬

‫מודם של בעלי הבתים בשעות הפנאי‬

‫דיינים‬

‫זמן קצר לאחר מכן מופיעה ידיעה על "חבורות"‬

‫ושאר לומדי תורה לקכוע הלכה בכהמ"ד ללמוד‬

‫של לימדים‪ .‬סעיף בתקנות משבת תנ"ה קיבע ‪:‬‬

‫בחבורה‪ ,‬במשטרת בכנסים ויוצאים‪ ,‬להגות יומם‬

‫"מורינו" לא יתנו לשום אדם עד כלות חן שנים‬

‫שיתנדבו ללימדד‬

‫בחבורת‬

‫רים‬

‫עדרים‬

‫לומדי‬

‫תורתבו‬

‫ולילה כלי הפסק"‪ .‬לרייבים‬

‫הקדושה‪.‬‬

‫בקבע "פרס" ‪" :‬שאותן ריינים אשר יקבעו לל‪-‬‬

‫אחר‬

‫החתונה‪,‬‬

‫לומדים" "'(‪.‬‬

‫ושיגיד‬

‫‪-j‬ומה‪,‬‬

‫שיעור‬

‫שרשאים‬

‫גמ‪'1‬א‬

‫אנו‬

‫לוטר‪,‬‬

‫שב‪-‬‬

‫פריה‪,‬‬

‫התהוותם של "חבזרות" הלומדים היתה ה'‪z‬זפ‪-‬‬

‫מוט'ל ע; האלופים ‪ -‬שמשים רבי‪-‬דינא לקרוא‬

‫עתו של ר' יהודה ליב פוחוניצר‪ ,‬שהתריע הר‪-‬‬

‫מוד‬

‫בבהמ"ד‬

‫בנ"ל‪,‬‬

‫ניצר‬

‫תאנה‬

‫יאכל‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪———————–‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪411‬‬

‫ע‪ .‬שוחט ‪ /‬חברות 'ימוד במאות הנז''ז‪'''-‬זז‬

‫בה על עוון ‪.‬כיטול תורה‪" .‬כי גודל חיוב ת"ת‬

‫למעהרין‪,‬‬

‫שסעיף‬

‫מאלף הדבר‪,‬‬

‫אינו חוזר‬

‫זה‬

‫הס‬

‫כלל בתקנות של השניס שלאחר מכן‪ ,‬על אף‬

‫מאורייתא" ‪ .. (54‬הרא דרש ש"חכמי ישראל ורא‪-‬‬

‫סעיפיס חזרו ונשנו לחידושס‬

‫כמעט‬

‫שי‬

‫שנשתקע‬

‫בני‬

‫מרבת‬

‫ונרפים‬

‫עמנו‬

‫מנהיגי הדור" יקבלו עליהם להקים "בכל‬

‫העובדה שהרבה‬

‫ולחיזוקס‪ .‬אין זאת שנואשו מביצועו‪.‬‬

‫מדרשות קבועים ול‪-‬‬

‫במחצית השניה של המאה הי"ז היו בליטא‬

‫העמיד בתוכם חכמים ונבוני דעת שידעו לזכות‬

‫בתי מדרשות שבהס הוחזקו לומדיס רק "בק‪-‬‬

‫הקהילות‬

‫בתי‬

‫הקדושות‬

‫את הרבים‪ ,‬ואז זכות הרבים יהיה תלוי בהס"‪.(55‬‬

‫בכל‬

‫"לייחד‬
‫לומדים‬

‫הקהילות בתי מדרשות‬

‫הקבועים‬

‫ולהספיק‬
‫גדולים‬

‫בתוכו‪ ,‬הן לומדים‬

‫הילות הראשיות"‪ .‬מפנקס מדינת‬
‫שומעיס רק על בתי מדרשות‬

‫אנו‬

‫ליטא‬

‫כאלה בבריסק‬

‫ובהורודנא‪ ,‬שהוקמו והוחזקו בקרנות של נדב‪-‬‬

‫הן קטנים‪ ,‬רק שיהיו לומדים לשמה‪ ,‬ואותם ה‪-‬‬

‫ניס פרטייס ‪" .(60‬בית המדרש הגדול" בוילנא‬

‫שיעורים‬

‫הוזכר לעיל‪ ,‬והיה בית מדרש גס בסלוצק‪ .‬ר'‬

‫כסדרם להטרודים אחר מחייתם וקובעים עתים‬

‫יהודה ליב פוחוביצר היה איזה זמן "בעל בית‬

‫לתורה לפי כחמ והשגתם" ‪ .(56‬הוא גם תבע "לג‪-‬‬

‫המדרש" בסלוצק ‪ .(61‬יש להניח שאותם הלומ‪-‬‬

‫זור ‪t‬ומר על כל איש מישראל שיהיה לו זמן‬

‫דיס שהוחזקו כבתי המדרשות גס לימדו אחריס‪,‬‬

‫הרבים‬

‫לומדים יהיו מזכים‬

‫להגיד‬

‫קבוע כל יוס ללמוד לפי כחו" ז‪ .(5‬לדעתו‪ ,‬מחו‪-‬‬

‫כפי שראינו מפוזנא‪ .‬ר' ליב פוחוביצר' מעיד על‬

‫ישיבות‬

‫"כ;גי‪ ',‬שי‪-‬‬

‫בקהי‪,‬לות‬

‫ייבים הרבנים‬

‫בהן‬

‫שאין‬

‫"להגיד שי'ורים" לבעלי‪-‬הבתים‪,‬‬

‫שאח‪-‬‬

‫משום‬

‫עצמו‪ ,‬שבעיר‬

‫מולדתו פינסק‬

‫עור" "דברי תוכחה‬

‫היה‬

‫ומוסר דבר יוס ביומו"‪ ,‬וכן‬

‫רת אין להם היתר לשכרם‪" .‬והנה רבנן קשישאי‬

‫"מדי שבת בשבתו חידושי תורה השייכיס ל‪-‬‬

‫דזיו יוצאין ידי חובתן כאשר בעינינו ראינו ביל‪-‬‬

‫ר' משה‬

‫פירושיו של‬

‫אותה הסדרה"‪ ,‬על פי‬

‫דותנו‪ ,‬וגם אבותינו ספרו לנו‪ ,‬שהיה כל מגמתן‬

‫אלשיך וגס '‪.‬גל פי‬

‫;'הרביץ ו‪,‬ורה ולהחזיק ישיבות גדולות בחוריס‬

‫בהיותו "מ"ץ בכמה קהילות" ‪.(GC‬‬

‫ונערים ‪…‬‬

‫משא"כ‬

‫בדורנו‬

‫שנ‪,‬זקיים‬

‫זה‬

‫הרבימ מ"ש "וידל ישראל מאד"‪,‬‬
‫אין‬

‫מחזיקים‬

‫להמוני‬

‫העס‬

‫הפשוטיס רק בדרשת שבת של דרשניס‪.‬‬

‫"נת‪-‬‬

‫בעונות‬

‫וע"פ הרוב‬

‫הדאגה‬

‫כל השנה‪,‬‬

‫ובק‪-‬‬

‫וסד המנהג בכמה קהילות קדושות" "שמחזיקים‬

‫הילות קטנות אין מחזיקים ישיבות כלל‪,‬‬

‫אשר‬

‫דרשנים לכל שבת בבתי כנסיות או בבתי מד‪-‬‬

‫אין להמ היתר על השכירות‪ ,‬אא"כ הוא לומד‬

‫רשות‪ ,‬ו'לפעמיס גדולי הרבנים חכמי הדור דור‪-‬‬

‫ומלמד ומגיד עזיעורים לבני קהילתו דבר יוס‬

‫שיס בכמה פרקים בשנה" ‪ .(63‬ר' ליב פוחוביצר‬

‫ומדי‬

‫ביומו‬

‫ישיבות במשך‬

‫גס‬

‫בליטא‬

‫מפרשיס‬

‫התבטאה‬

‫אחרים‪ .‬וכך נהג‬

‫שבת בשבתו" ‪ .(58‬הקשר שבין ירי‪-‬‬

‫דת הישיבות אחרי גזירת ת"ח לבין התביעה‬

‫אינו מסתפק נכך‬

‫והחר‪-‬‬

‫והוא דורש ש"היראים‬

‫דים לדבר ה' יהיה לה‪ I:‬תנאי מפורש בעת קב‪-‬‬

‫של ך' יהודה ליב פוחוביצר מן "בע'לי‪-‬הבתים"‬

‫לת הרב שישגיח על כל מעשי העיר ושיגיר‬

‫ללמוד ומן הרגנים ללמד הוא ברור‪ .‬ההנחה הר‪-‬‬

‫להם דברי מומר ותוכחה דבר יוס ביומו‪ ,‬ועכ"פ‬

‫תה‪.‬‬

‫שהחזקת‬

‫"ישיבה"‬

‫פוטרת‬

‫מן‬

‫החיוב‬

‫המו‪-‬‬

‫מדי‬

‫שבת‬

‫בסב‪,‬זו‪,‬‬

‫או‬

‫יעמיד‬

‫אחר‬

‫במקומף' ‪.(64‬‬

‫טל על כל אחד מישראל ללמוד תורה‪ .‬ע'ל כך‬

‫דומה שגס בכך היתה העזפעתו נכרת‪ ,‬והיו שקב‪-‬‬

‫מדינת‬

‫וקוראין‬

‫למדים‬

‫אנו‬

‫גם‬

‫מסעיף‬

‫אחד שבתקנות‬

‫מעהךין משנת ת"י‪ .‬הסעיף מחייב "כל קהילה‬

‫עו‬

‫ש"רוב‬

‫מקומות‬

‫אותו בשס "‪.‬מגיד"‪,‬‬

‫מעמידין איזה חכס‬
‫והוא מגיד מוסריס‬

‫ותוכחות‬

‫קטנה המחזיקיס מלמד‪ ,‬או שיש באו‪,‬וזה הקהילה‬

‫והליכות עולס‪ ,‬שלחן ער‪ ,‬ך מא';ח ודומיהם"‪64‬א(‪.‬‬

‫או שנים מבני הקהילה וכ"ס יותר מהס‬

‫ר'‬

‫אחד‬

‫מוסמכיס ויודעי תורה‪ ,‬וכ"ש הקהילות שניחזי‪-‬‬

‫זאת למדים אנו גי‪ !:‬מז'ברי קובלו‪.‬תו‬

‫גדליה‬

‫ני‪,‬סמיאטיץ על‬

‫מיעוט‬

‫של‬

‫היצון‬

‫ללמוך‪.‬‬

‫מחוייביס‬

‫בהשוואה למצב בירושלים הו‪ i‬כותב ‪" :‬גכל יום‬

‫לקבוע עתים לוןורה וללמוד 'חד אי'ה דבר ‪i‬שך‬

‫אדם נ‪i‬תפל‪1 : ,‬סיבנו ‪-t‬ובינו ל‪,‬זורתך והחזיר נו"‬

‫וחראש‪-‬הקהל‬

‫ות‪-‬‬

‫קיס איזה‬

‫ייטב‬

‫רב‬

‫ב'‪)I‬יניהם‪,‬‬

‫וא'ן‬

‫מחז'ק'ס‬

‫דבר‬

‫יוס‬

‫'ש'בה‪.‬‬

‫ביומו‪.‬‬

‫מחוייב להשגיח על זה" ‪ .(50‬ארלם מה‬

‫'‪:‬זנוגע‬

‫וכו'‪ .‬נח‪. ::‬ה‪.‬א מ‪r‬פלל בעצמו על וזורה‬
‫שובה‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ו‪:,,:‬ר‬

‫ה')פילה הוא‬

‫הול‪,‬‬

‫לדרכו‪,‬‬

‫ואינו‬

‫‪r‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪412‬‬

‫ע‪ .‬שיחט ‪ /‬חברית 'ימיר במאית הס"ז‪-‬י"‪/T‬‬

‫ריצה ל‪,‬למוה אפ'לו אס החכס אומר א'זה ש'‪-‬‬

‫מן האוכלוסיה היהודית בגרמניה‪.‬‬

‫עור מספר' מוסר אחר התפ'לה איני רוצה לש‪-‬‬

‫אדם שיסורין באים עליו וכוי יפשפש במעשיו‪,‬‬

‫"אם‬

‫רואה‬

‫פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה‪ .‬יזה הדכר‬

‫מועיי ‪.(65‬‬

‫התפשט לימוד‬

‫במשך המאה היייח‬

‫המשנה‬

‫בצוותא גם בליטא‪ .‬תקנת מדינת ליטא משנת‬
‫בתי המדרשות‬

‫תקכייא קובעת‪ ,‬ש"בכל‬

‫מצוי‬

‫ביותר‬

‫עניי‬

‫בין‬

‫עיר‬

‫קטבה‬

‫אן‪/‬זר הם רצים כל היום להביא‬

‫מ‪-,‬זי‪-‬מספר‪,‬‬

‫טרף‬

‫לבתי‪-‬‬

‫ילמדו‬

‫הםיי‪" .(69‬יושבי כפרים אשר כל ימןת השבוע‬

‫בכל יים עכי'פ פרק אי משניות ועל הגבאים‬

‫תהא על'ה‪ ,‬אם לא‬

‫דבהמייד להשגיח על זה שיקוייםיי ‪.(66‬‬

‫זה רץ וזה רץ ותורה מה‬

‫שישמרו לעסוק‬

‫בה ביום הי‪.:,‬זבתיי "'(‪ .‬אנל הם‬

‫אינם עושים זאת‪ ,‬הם מבזבזים זמנם בטיולים‬

‫ואפילו בצויתא חדא עם גייים‪ .‬יש שאינם רו‪-‬‬

‫ד‪.‬‬

‫של המאה היייז‬

‫צים אפילו לשמיע את דרשתו של הדרשן‪" .‬יאנן‬

‫החל מן המחצית השניה‬

‫הלך וגדל הישוב היהודי בגרמניה ובה התבל‪-‬‬

‫מה נענה בתרייהו דאותן הרצים גם כשעת הדר"‬

‫טי יהודים‬

‫שהעשירו בעסקי‬

‫עשירים ותקיפים‪,‬‬

‫שה‬

‫מבית‬

‫הכנסת‬

‫החוצה‬

‫אזנם‬

‫ומסירים‬

‫מש‪-‬‬

‫חצרנות וספקות‪ .‬היי מאלה שהעתיקו לגרמניה‬

‫מוע ‪ …‬ומתרחקים כמלוא עיניהםי'ב'(‪ .‬אמנ;‪ i:‬היו‬

‫את צורת החזקתם של לימדי תורה‪ ,‬דהיינו יס‪-‬‬

‫יי‪!t-‬יבית‪ ,‬אכל היחס לבחורי‬

‫קהילות שהחזיקן‬

‫בהם‬

‫הישיבה העניים היה בעצם יחס של זלזול‪ .‬ומס‪-‬‬

‫"לומדיםיי שעל פי הרוב היו מפילין‪ .‬בתי מד‪.‬‬

‫שכנר‬

‫די בתי‬

‫מדרשות ‪ -‬קלייזים‪,‬‬

‫והחזיקו‬

‫רשות הוקמו‪ ,‬למשל‪ ,‬עייי ר‪ I‬שמשין ורטהיימר‬

‫פרם מנני גרמניה היה לא רב‪ ,‬משרם‬

‫בגיל הצעיר הוכנסן לתחום החיים‬

‫הכלכליים‪.‬‬

‫כהן‬

‫והנה נתגלתה כאן תופעה מייחדת במינה‪ .‬היו‬

‫ברמן בהאלברשטאט‪ ,‬למלי‬

‫"בעלי‪-‬בתיםיי מאלה שלא למדי בילדותם‪!1.7 .‬שכ‪-‬‬

‫ריינגנים במנהיים‪ .‬כאן היה זמו‪-‬מה גב! קלויז‬

‫רי להם מורים פרטיים שילמזום‪ .‬הדרישה לכך‬

‫עייי יוסט‬

‫בןןרמיישא‪,‬‬

‫בהאמבורג‪ ,‬י'‪.:,‬זשכר‬

‫שני של חצרן אחר‪,‬‬

‫ליבמו בברליו‪ ,‬בר‬

‫עייי‬

‫אחד ממשפחת קאו‬

‫הושמעה עייי רי שפטל הורויץ ‪,,:‬ואשרי‬

‫איש‬

‫מברלין‬

‫שישמע לדברי ויראה ויבין וישכיל שפי‪ I‬הת‪-‬‬

‫הקים בית‪-‬מדרש‪ .‬על חצרנים נדבנים אלה‪ ,‬אם‬

‫פילות תהיה שגןרה בפיו‪ ,‬ימי שאין לי לב לה‪-‬‬

‫לא על כולם‪ ,‬שפך בידוע רייי עמדן את חצי‬

‫בין מעצמו ישכיר לו רבי אחד שי‪,‬למוד עמו‬

‫דמיין‪,‬‬

‫בפרנקפורט‬

‫גם‬

‫דניאל איציק‬

‫לעגו‪ .‬הוא הביו‪ ,‬ובמידה רבה של צדק‪ ,‬שהנד"‬

‫הסידור והיוצרות והסליחות‪ ,‬כדי‬

‫בנים איו תמיכתם בלומדי תורה אלא תוצאה‬

‫התפילהיי ‪ .(12‬דרישה דומה דרש גם יחיאל מיכל‬

‫"קובעים מדרש בביתם‬

‫אפשטיין ‪" :‬הריצה לזכות ולהיכנס לגן‪-‬עדן‪ ,‬במ‪-‬‬

‫בלימודם על‬

‫קים שהצדיקים יישבים‪ ,‬ינהג כך‪ ,‬עלין לקב'ל‬

‫של‬

‫"חשביו מעשייי ‪:‬‬

‫ומושיבים‬

‫בה לומדים‬

‫שיתמידו‬

‫שידע‬

‫לכוון‬

‫מנת לכג;ר על כל תועבותיהם‪ ,‬וחושבים שהקבי'ך;‬

‫על עצמי ללמיד משהן מדי יום ביימו‪ ,‬אפשר‬

‫מקבל שוחה למעו יצא זה בזהיי ‪ .(61‬ברם ער"‬

‫גם בלילה‪ .‬יכיל היא להשיג רבי שילמד איתי‬

‫הלכה‬

‫מספר כתוב בלשון הקודש שממנן אפשר ללמרד‬

‫וגברה‪ .‬ר‪ I‬יחיאל מיכל אפשטיין קובל ‪" :‬בעו"‬

‫איך לעביד את השייי ילדעת מה ישר ימה לא‬

‫נןתינו הרבים בדורותינו אלה רק מעטים מאוד‬

‫ישר הרי זה טוב ביותר‪ ,‬אבל אם אין להשיג‬

‫יידעים ללמוה הן משים שלא ניתן להם ללמיד‪…‬‬

‫איי‪z.‬ז שאפשר ללמוד אתו בכל יום יקבע עת נו‪-‬‬

‫הו משום שלא היה ביכלתם ללמוה והו משום‬

‫או בלילה וילמד בספר שהיא מבין‬

‫כה‬

‫של התורה ינישאיה ירה והבורית‬

‫שלא רצו‬

‫ללמור‪ .‬יש האומרים ‪ :‬א‪ i:.‬עם‪-‬הארץ‬

‫הנני אינני ‪,‬מחיייב ללמוה ילמדו אלה היידעים‬
‫ללמרדיי "הם‬
‫פטררים מו‬

‫חושבים ‪ -‬טיעו הרא ‪ -‬שהם‬

‫ה‪,‬זורהיי ‪ .(68‬אף רי‬

‫יוסף‬

‫שטאטהאגן‬

‫חה ביום‬

‫את הכתוב בויי ‪" .(73‬אותן‬

‫הבעלי‬

‫בתים שאין‬

‫להם לב להבין בתורה‪ ,‬א‪ L:‬אפ'‪L‬זר להם שיהיו‬

‫שימעים כל יום שיעור למוד דבר‬

‫מה מחכם‬

‫אחד גןה טיב ומה נעים‪ ,‬ראם אי‪-‬אפ'‪z.‬זר לשמוע‬

‫קובק‪ I‬הרנה על ביטולה של תררה ובמיוחד אצל‬

‫שיעור א;זד ‪ -‬מכל מקום ילמוד כל יום בספר‬

‫בני הישובים הקטנים‪ ,‬ואלה היו חלק ניכר מוד‬

‫אחה הנעשה בלשון אשכנז‪ ,‬י'לא חס ושלר‪ ri‬ב‪-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪413‬‬

‫ע‪ .‬שוחט ‪ /‬חברות לימוד במאות חט"ז‪-‬י"ח‬

‫של‬

‫על כל פנים יש להסיק מדברים אלה שיש‬

‫התופעה הנזכרת אנו למדים מדברי ביקורתו של‬

‫לנו ענין לא עם מקרים בודדים‪ ,‬אלא עם תו‪-‬‬

‫הבלים" ‪ .(74‬על‬

‫ספרי‬

‫מידת התפשטותה‬

‫ר"י עמדן‪ .‬הוא מתרעם על חלק מנותני "השי‪-‬‬

‫פעה בולטת‪" .‬שיעור" מעין זה נתן רי ישראל‬

‫עזרים" על שהם משפילים את עצמם ואת כבוד‬

‫שנות האר‪-‬‬

‫התורה‬
‫אותם‬

‫בהחניפם ל"תלמידיהם"‪.‬‬

‫"איך יעמדו‬

‫בעים‪ .‬הוא לי‪,‬מד תנ"ך עם פירושו של האבר"‬

‫עצמן‬

‫לחם‬

‫בנאל‪" .‬השיעור" ניתן בביתו של לוין גומפרץ‪,‬‬

‫אנשים‬

‫ענושים‪.‬‬
‫ספר‬

‫זאמושץ‪ ,‬בבואו לברלין‪ ,‬בראשית‬

‫המשכירים‬

‫בפתותי‬

‫להשכים ולהעריב בבית העשיר ועמו‬

‫ומלבד בעל הבית השתתף בשיעור לפחות עוד‬

‫בכנפיו נמצא כגרזן ביד החוצב‬

‫אחה שכנו של זה‪ .‬על כך ישנה ידיעה בהדו"ח‬

‫להראות כמלמד דעת‪ ,‬מביא‬

‫נוצ‪-‬‬

‫ה'‪,‬‬

‫תורת‬

‫בן‪ ,‬לגנוב לבבו‪,‬‬

‫של המיסיונרים‪ ,‬שיצאו לעשות תעמולה‬

‫ונעשים‬

‫רית בין היהודים בשליחותו של פרופ' קאלנ‪-‬‬

‫כקוצים ושכים בצדיהם‪ ,‬ומלגלגים עליו ומרמ‪-‬‬

‫ברג‪ ,‬שיסד למטרה זו בשנת ‪Institutunl 1728‬‬

‫בידו‬

‫סחורתו‬

‫למכדה‬

‫לבעלי‬

‫כיסים‪,‬‬

‫זים עליו באצבע‪ ,‬והיה בעיניהם לשחוק‪ ,‬בראו‪-‬‬

‫‪.J udaicum‬‬

‫המיסיונר‬

‫מאניציוס‬

‫רושם‪,‬‬

‫ב‪28-‬‬

‫תם אותו מרחוק יאמרו ‪ :‬הנה בעל החלומות בא‬

‫לינואר ‪ ,1743‬שהוא פגש במקום ‪C.‬‬

‫אוהב לגימות‪ .‬סוף שאינו עוסק אלא בדברי בט‪-‬‬

‫וזה הזמין אותו לבוא אליו בערב ואז תהיה לו‬

‫לה‪ ,‬למצוא חן בעיני שוכריו‪ ,‬שעל פי הרוב אין‬

‫‪einen gelehrten Polack antreffen,‬‬

‫ההזדמנות‬

‫את לוין ג‪.‬‬

‫כוונתם רק להרויח לנפשם בדברים מרבים הבל‬

‫‪und‬‬

‫היה לו ללמד להועיל ‪ .(75‬ר"י עמדן טוען‪z,' .‬זאו‪-‬‬

‫משבא‬

‫תם בעלי‪-‬הבתים הרוצים ללמוד צריכים ללכת‬

‫יהו ובפירושו של האברבבאל‪ .‬הוא שאל אותו ‪:‬‬

‫אל מוריהם‪ .‬ולא להיפך‪" – .‬אמנם יש להתאונן‬

‫‪ob der zu ihm kommende Rebbi mit ihm im‬‬

‫על כמה מהלומדים העניים ישרי לבב‪ ,‬שאנו‪-‬‬

‫?‪Talmud oder in der Bibel lese‬‬

‫סים הם ולא ידעו דרך אחר להשיג פרנסתם‪,‬‬

‫התשובה היתה‪ .‬שהם לומדים תנ"ך והם עומ‪-‬‬

‫גם הרבה מבעלי הבתים השוכרים לומדים לבוא‬

‫דים כעת בפרק כ"ו בישעיהו‪ .‬המיסיונר רושם‪:‬‬

‫של חטא ‪ …‬נמצא זה חוטא‬

‫‪der ist sehr gelehrt in der Philosophie‬‬

‫ומחטיא תחת אשר‬

‫‪in der Bibel.‬‬
‫המיסיונר מצא את ג‪.‬‬

‫לביתם וללמוד שיעורין דרבנן תמימי דרך הם‬

‫‪Israel.‬‬

‫וכוונתם לשמים לזכות בעץ החיים‪ ,‬וחסרון ידי‪-‬‬

‫והוא מוסיף עליו ‪:‬‬

‫עתם היא שגרמה‬

‫‪Namens‬‬

‫‪Rebbi,‬‬

‫קורא‬

‫בספר ישע‪-‬‬

‫‪kam‬‬

‫‪ersgedachte‬‬

‫‪Da‬‬

‫להקל בכבוד התורה‪ ,‬שילך‬

‫­‪Rebbi Israel liesset des Herrn Geh. R. Woll‬‬

‫המלמד אחר התלמיך‪ ,‬וכי מי מחזר אחר מי ן על‬

‫‪ffens mathematische Schriften. (78‬‬

‫ואם המלמד‬

‫ב‪ 27-‬לפב' רשם המיסיונר‪ ,‬שהוא נכנס לחנות‬

‫בעל האבדה‬

‫לחזר‬

‫אחר‬

‫אבדתו‪,‬‬

‫מבקש צרכי גויתו‪ ,‬הלא על התלמיד לבקש צר‪.‬‬

‫שכנו של לוין ג‪.‬‬

‫כי נפשו ונשמתו שהם בבית המלמד ‪ -‬אם רב‬

‫‪in‬‬

‫הגון הוא ומורה‬

‫הטוב‪ ,‬ומדוע יבוש לילך אח‪-‬‬

‫ריו" ‪ .(7G‬באירוניה חריפה הוא תוקף את "התל‪-‬‬

‫מידים"‬

‫‪die biblische‬‬

‫‪auch‬‬

‫‪Welcher des Abends‬‬

‫‪Stunde zu gehen phlegt .‬‬

‫ומצא אותו מעיין ב"שלשלת הקבלה"‪.‬‬

‫השוקעים במ"ט שערי "העולם הזה"‪.‬‬

‫ברשימות הללו ענין לא רק לביוגראפיה של‬

‫שישא‬

‫רי ישראל זאמושץ‪ .‬אנו עומדים כאן בראשית‬

‫"לוקחים‬

‫"לומד שיעור"‬

‫דוגמת שעיר‬

‫את כל עונותם למצוא כופר נפשם‪ ,‬וכך מכנים‬

‫המיפנה אל לימוד התנ"ך‪ ,‬ומכאן שמיפנה זה‬

‫ושותים‬

‫חל כבר לפני דודו של מנדלסון ו"המאספים"‪.‬‬

‫וחוגגים כל ימיהם‪ ,‬משביעים יצרם בשחוק וב‪-‬‬

‫תוצאה מן‬

‫אותו "צובע‬

‫שחור" וכדומה‪,‬‬

‫אוכלים‬

‫קלות ראש‪ ,‬נאוף‪ .‬אלה וכחש‪ .‬אובאה וניבול פה‪.‬‬

‫זבכל‬

‫דרכי חתוי‪,‬גבות חרעות והרבות ממלאים‬

‫אנחנו רשאים לשער‪ ,‬שהמפנה היה‬
‫הויכוח‬

‫של‬

‫הדתי הער‪,‬‬

‫שנתחדש במחצית הראשונה‬

‫המאה הי"ח ע"י התיאולוגים הפרוטסטנ‪-‬‬

‫שלום‬

‫טיים‪ .‬אלה הסמיכו את דברי‪-‬ויכוחיהם במיוחד‬

‫עליך נפשי‪ .‬הלוא את בת חורין וחפשי‪ ,‬יש לנו‬

‫על התנ"ך‪ ,‬על הפסוקים הסתומים שבו‪ ,‬שמהם‬

‫תאוותיהם‪.‬‬

‫'‪z,‬זעיר‬

‫מכפר‬

‫ובטוחים‬

‫בעדנו‬

‫בעצמן‬

‫נושא‬

‫ואומרים ‪:‬‬

‫עונותינו" ‪.(77‬‬

‫רצו להוכיח את משיחיותו של ישו‪ .‬על כל פנים‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪414‬‬

‫למדים אנו על כך מויכוחי שליחיו של קאלנ‪-‬‬

‫שואלים עצה מפי זקבים מהם ולומדים גדולים‬

‫הכנסיה‬

‫מהם ‪ :‬מה לשם שמים עליהם ללמון‪ .‬מיעצים‬

‫וב‪.‬מקורו ה‪-‬‬

‫להם ל‪.‬למוד דף גמרא בכל יום‪ .‬בקהילות ‪.‬מגי‪-‬‬

‫גרמניה‬

‫עים הדברים לכך‪ ,‬שהולכות ומוקמות "חנרות"‬

‫באותה תקופה‪ .‬לרבות רבניהם‪ .‬מיסיונרים אלה‬

‫"חברה‪z,'-‬ז"ס"‬

‫מיסיונרים‬

‫ברג‪.‬‬

‫הפרוטסטנטית‬

‫עברי‬
‫היו‬

‫היו‬

‫הרבה‬
‫בטוחים‬

‫אלה‬

‫ואחרים מאנשי‬

‫בקיאים‬

‫יותר‬

‫בתנ"ך‬

‫מרובם של‬

‫באמיתות‬

‫יהודי‬
‫עד‬

‫פרשנותם‬

‫שהניחו‬

‫או‬

‫את השם‬

‫"קופות" הנושאות‬

‫לתורה‬

‫או "קופה‪-‬ש"ס"‪ ,‬והם קובעים עתים‬

‫הנחה‪ ,‬שאילו היה לימוד התנ"ך נפוץ אצל הי‪-‬‬

‫בכל יום ולומדים דף גמרא בחברותא" ‪ .(, 1‬ניתן‬

‫הודים היו מקבלים את הנצרות‪ ,‬ועל כן הטיפו‬

‫ואכן‬

‫להכיר‪,‬‬

‫שהנעימה‬

‫בדבריו היא ביקורתית‪.‬‬

‫‪II‬בזגלי‪-‬‬

‫ללמוד תנ"ך‪ .‬הבעיה של "ודע מה שתשיב" צפה‬

‫ביקר בחריפות את התעסקותם‬

‫מחדש‪ .‬הנחתנו‪ ,‬שחוג מצומצם זה שאותו לימד‬

‫הבתים" בלימוד גמרא‪ .‬יש לציין‪ ,‬שגם ר' יעקב‬

‫ל‬

‫רי ישראל זאמושץ פנה אל לימוד התנ"ך כתו‪-‬‬

‫עמדן מתח ביקורת על "חברות‪-‬ש"ס" אלה‪ ,‬אם‬

‫צאה מן הויכוח הדתי‪ ,‬עשויה למצוא סעד בעוב‪-‬‬

‫גם אינו מדבר עליהן במפורש‪ .‬הוא טען בעצם ‪:‬‬

‫פירושו של‬

‫בלימודם‬

‫דה‪,‬‬

‫שהשתמשו בו‬

‫שהפירוש‬

‫היה‬

‫מה ל"עמי‪-‬ארצות" וללימוד גמרא ?‬

‫אורח‪ ,‬מאלף גם הניגוד שבין‬

‫הם משחררים את עצמם מעול החזקתם של תל‪-‬‬

‫המיסיונר לבין שבנו של ג‪ .‬בדבר מקורה של‬

‫ש"עמי‪-‬ארצות‬

‫האברבנאל‪ .‬אגב‬
‫האמונה‪.‬‬

‫שהמיסיונר‬

‫בעוד‬

‫מדגיש ‪:‬‬

‫‪bens".‬‬

‫מרים‬

‫היהודי ‪:‬‬

‫‪.lS‬ד‪sondern a‬‬

‫התמוהים"‬

‫שבו‪.‬‬

‫מסתבר‪,‬‬

‫ש"עמי‪-‬ארצות‬

‫אלה שר"י עמדן מדבר עליהם לא יכלו ללמוד‬
‫בפני‬

‫‪beweisen unsern Glauben nicht‬‬
‫­‪der Ver‬‬

‫חכמים‪,‬‬

‫גם‬

‫אלה יבואו לידי זלזול בתלמוד בהתקלם ב"מא‪-‬‬

‫‪"Gottes "Vort ist der' einzige Grund des Glau-‬‬

‫טוען‬

‫מידי‬

‫וישנה‬

‫הסכנה‬

‫עצמם‬

‫וכוונתו‬

‫היא ל"חברות"‪" .‬כי‬

‫הן‬

‫‪"'Vir Juden‬‬

‫רבים עתה עם הארץ שלא למדו או שאין טבעם‬

‫‪gern aus‬‬

‫לעסוק‬

‫‪der' Schrift,‬‬

‫מסוגל‬

‫לעסק התורה בשלמות‪,‬‬

‫ונבראו‬

‫‪nunft und aus Tradition" (79,‬‬

‫במו"מ כדי שיספיקו מים ומזון לעבדי ה' העוס‪-‬‬

‫מהספרות‬

‫קים בתורה תמין‪ ,‬ראלו אין שואלין אותן על‬

‫הפילוסופית של ימי הבינים‪ ,‬אבל היא מעידה‬

‫בתורה‪ ,‬כי אין מבקשים זה מהם‬

‫אמנם‬

‫עמדה‬

‫זו‬

‫ישנה‬

‫היא‬

‫ולקוחה‬

‫קביעות עתים‬

‫על כל פנים שספרות זו לא היתה בלתי ידועה‬

‫אי לאו בר הכי הוא‪ .‬ועם‪-‬הארץ העוסק בתורה‬

‫נוסף‬

‫גורם ג"כ בכייה לבוראו‪ ,‬כי הלוואי ולא יעמוס‬

‫והוא יעמיד את ביסוסה של הדת היהודית רק‬

‫עליו זה המשא שאינו לפי טבעו ו‪-‬לא יעלה בידו‬

‫שבשיחת הויבוח עם‬

‫כלום‪ ,‬רק מניעת ההטבה לת"ח‪ ,‬כי יאמר הלא‬

‫ישראל זאמושץ את דעתו‬

‫גמ‪-‬‬

‫בין יהודי גרמניה‪ .‬מנדלסון יצעד‬

‫על השכל‪ .‬וראוי לציין‪,‬‬
‫המיסיונר‬

‫גילה‬

‫רי‬

‫צעד‬

‫שאינו מאמין בנפילתם של מלאבים‪.‬‬

‫אני עצמי‬

‫ת"ח ועוסק בתורה‬

‫יקובע ש'עןר‬

‫רא בכל 'וס‪ ,‬שאין לו ולאבותיו חלק בה ולא‬
‫שום תכלית‪ ,‬לא קניית מד') והשכל‬

‫‪"Der Rebbi leugnete den Fall einiger engel" (80‬‬

‫יצא מזה‬

‫ענין כפירה זו נוגעת‪ ,‬כידוע‪ ,‬לפרשת "הנפילים"‬

‫בתורה לשמור לעשות ולקיים ואין צריך לומר‬
‫להבין בפנימיות התורה‪ ,‬רק קרוב להתפקר ב‪-‬‬

‫שבתורה‪.‬‬

‫במאה הי"ח אנו שומעים לראשונה על הת‪-‬‬

‫מאמרים התמוהים לפי דעת בהמיותו ולהתלוצץ‬

‫ארגנותן של "חברות ש"ס" בקהילות גרמניה‪.‬‬

‫ולסלק משאם מעליו"‪ .‬אדם כזה‬

‫בבעלי‬

‫תורה‬

‫"החברה'(‬

‫צריך "שילמוד בספרים הנאותים לפי שכלו‪ ,‬הן‬

‫שלה תקנון המקשר ומחייב בא"ום של קנס את‬

‫בלעיון‬

‫שילמד‬

‫בני ייהחברה" להתנהגות מסויימת ושלא להיע‪-‬‬

‫ליראה את ה' ולשמור מצוותיו" ‪.(82‬‬

‫במקום‬

‫"החבורה"‬

‫החפשית‬

‫באה‬

‫הקודש‬

‫או‬

‫לשון‬

‫לעז‪,‬‬

‫והעיקר‬

‫דר מן הלימוד‪" .‬יש לומדים ‪ -‬כותב ר' יצחק‬

‫המצב הדתי והמוסרי המעורער הביא גם את‬

‫וצלאר‪ ,‬באמצע המאה הי"ח ‪ -‬שאינם אומרים‬

‫ר"י אייבשיץ להתריע ע'ל תוכן לימודם של "בע‪-‬‬

‫לתת "גט" לתורה אחרי חתונתם‪" ,‬והם יודעים‬

‫לי‪-‬הבתים"‪" .‬אליכם אישים אקרא‪ ,‬זכי חולקכן‬

‫לתורה‪ .‬הם הולכים ו‪-‬‬

‫שעוסקים בתורה בתמידים מחיל אל חיל ילכו‪.‬‬

‫שעליהם לקבוע עתים‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪4J.5‬‬

‫‪ .y‬שוחט ‪ /‬חברות 'ימוד במאות הט"ז‪-‬י"ח‬

‫אבל כל למודכם גמרא‪ ,‬משניות‪ ,‬מדדש של"ה‪,‬‬

‫והם שיבו את תוכן לימודם‪ ,‬ואף בתבן לו "תקי‪-‬‬

‫ואין אחד נותן ללב ללמןד א"ח על בודיו‪ ,‬לד‪-‬‬

‫עת כף" ללמוד בשקידה את "חובת הלבבות"‪,‬‬

‫'‪.‬גת הלכות תפילין‪ ,‬ציצית‪ ,‬תפלה‪ ,‬בדנות נט"י‬

‫תודה לו‪ .‬היו גם חצופים‬

‫ולדבדין היו אסידי‬

‫ובה"מ‪ ,‬הלכות שבת‪ ,‬הלכות יו"ט על בודין" ‪.(83‬‬

‫שהתדיסן בגדן‪ .‬הוא בומשיך ‪" :‬הדבד שיש לב‪-‬‬

‫"והעיקד שילמוד כל אדם‪ ,‬הן ת"ח הן ע"ה‪ ,‬איש‬

‫כות עליו ביותד הוא‪ ,‬שמצאתי אבשים כשדים‬

‫ואז‪.t‬יה‪ ,‬דף אחד בכל יום מספדי מוסר‪ ,‬כל אדם‬

‫שידען יותד ממה שאמדתי להם‪ ,‬וממה שדציתי‬

‫לפי עביבו‪ ,‬שלייה או שאד ספרי מוסד‪ ,‬וכן מה‬

‫לומד להם‪ ,‬איך יש ללמוד את תודתבו הקדושן‪-:‬‬

‫בלייא‬

‫אבל בעיבים דומעןת קבלן לפבי‪ ,‬שהם עביים‬

‫שיש בהם מוסר גדול למאוד" ‪;', .(84‬אותן האב‪-‬‬

‫מוכדחים "להגיד שיעודים" והם‬

‫שהוא‬

‫אשכבז‪ ,‬כי‬

‫ב'לשון‬

‫הדבה ספדים‬

‫מסכבים‪m ,‬ם‬

‫לתלמידים‬

‫שים הלומר'ס בחבורה ס' של"ה לא יקדאו אותו‬

‫זקוקים‬

‫כסדד‪ ,‬כי דובו פילפול וקבלה ודדוש‪ ,‬והעיקר‬

‫)שוויבדל(‬

‫הזאת‬

‫ואם לא יעשו את העדמה‬
‫ייחשבו‬

‫לעמי‪-‬אד צות‬

‫ויאבדו‬

‫מוסר‬

‫את פדנסתם"‪ .‬לפי דבדיו‪ ,‬החל להסתמן מיפבה‬

‫שלו" "(‪ .‬טענותיו של ר"י וצלאד דומות בעיק‪-‬‬

‫ביחס לתוכן הלימוד בחבדות‪" .‬תודה לאל‪ ,‬יש‬

‫ללמוד בתוכו‬

‫אותיות‬

‫בשער‬

‫ודברי‬

‫רן לאלה של ד"י עמדן ושל ר"י אייבשיץ‪ .‬לד‪-‬‬

‫לי ידיעות מהימנות‪ ,‬שספדים אלה )ספדי מוסד‬

‫להם בלימוד‬

‫ופילוסופיה( נלמדים בקהילות אחדות דק בחב‪-‬‬

‫תלמוד‪ .‬לא תיעלת דוחנית ולא מוסדית‪ .‬החידוש‬

‫דותה ובאסיפה" ‪ .(87‬כבד שמעבו לעיל מדבדיו‬

‫בדדישותיו הוא בכך‪ ,‬שהוא ממליץ ללמוד לא‬

‫של ד"י אייבשיץ על חבודת לומדי שלייה‪ ,‬שהי‪-‬‬

‫"בעלי‪-‬בתים"‬

‫עתו‪,‬‬

‫תועלת‬

‫אין‬

‫דק ספדי מוסר כי אם גם את ספרי הפילוסופיה‬

‫תה קיימת במץ‪ .‬ד"י וצלאד דודש מן הדבבים‬

‫הדתיר" כגון "חובת הלבבות"‪" ,‬ספד העיקדים"‪,‬‬

‫כי‬

‫ואף איבו‬

‫שידדשו בכל שבת דדשה בעביני‬

‫מוסד‪,‬‬

‫במבע מהמליץ על"מורה הנבוכים"‪.‬‬

‫מדוע לא יבהגו הדבבים כמטיפים הבוצדימ‪ ,‬המ‪-‬‬

‫עם לומדים אלה ב"חב‪-‬‬

‫טיפים לבבי עדתם בכל יום דאשון ובימי הח‪-‬‬

‫דות ש"ס'‪ /‬וגם בתעכבתי בקהילות אחדות במ‪-‬‬

‫גים שלהם‪ ,‬והדי "ישבם דבבים דבים מאוד שאין‬

‫הוא מספר ‪" :‬שוחחתי‬

‫אחיה‪,‬‬

‫להם מה לעשות‪ ,‬אין עליהם לא עול "ישיבה"‬

‫שמעתי אחדים מברכים ואחדים ‪.‬מתפללים‪ ,‬הם‬

‫ולא עול דייבות ולא עול הקהילה והם איבם עו‪-‬‬

‫לא ידעו לקדוא "עבדי" ‪m‬ם היו בבחיבת מגד"‬

‫שים דבד מלבד מה שהם דודשים בשבת הגדול‬

‫פים וני‪.‬חדפים‪ .‬שמעתי וראיתי לומדים מסכנים‪,‬‬

‫ובשבת‪-‬תשובה‪ ,‬והם דודשים דק בכדי להדאות‬

‫שתים‪-‬עשרה‬

‫יודע לציין‪,‬‬

‫שך‬

‫'‪.:,‬זבועות‬

‫לגמרי‬

‫אחדים‪.‬‬

‫‪:‬כיפים‪.:,' ,‬זהיו‬

‫אני‬

‫עדים‬

‫בשבע ‪:‬‬

‫עד‬

‫כה‬

‫את למדבותם‬

‫וחדיפותם" ‪ .(88‬הוא‬

‫בלילה וקראו את דף הגמרא שלהם‪ ,‬ובעדב למח‪-‬‬

‫שאמנם ישבם דבבים שעל אף העובדה "שבעלי"‬

‫רת בילו מעולש עד אדבע שעות על "שיעורם"‬

‫הבתים שלהם יש להם "חבדות" ובכל יום הם‬

‫ובת‪-‬‬

‫"לומדים שיעוד"‪ ,‬כשהם שומעים שדבד לא טוב‬

‫תי עמ אחדים מידידי הטובים מאוד שיאמרן לי‪,‬‬

‫השבוע‪,‬‬

‫בחבדה ‪…‬‬

‫טובה‬

‫בהזדמבות‬

‫מעין זו בשאתי‬

‫בפל‬

‫בקהילתם‪ ,‬הם‬

‫עומדים‬

‫באמצע‬

‫מה התועלת שהם מפיקים לתיקון בשמתם מסדד‬

‫בימות החול‪ ,‬ודורשים ומוכיחים את "העולם"‪,‬‬

‫לימודם‪ .‬חקדתי מה "המסכתות" שלמדו במשך‬

‫והם מקיימים "תמים תהיה עם אלוהיך" "ולא‬

‫עילש‪-‬ארבע השבים שלפבי כן ושבילו את זמבם‬

‫תגודו מפבי איש"‪ .‬הם שומדים על צאבם‪ ,‬ואינס‬

‫עליהם‪ ,‬מה הדין '‪,",‬בדרו בכך‪ ,‬למען ידעו לקיים‬

‫מכידים פבי איש‪ ,‬יהא קציו או פדבס"‪ .‬על הדב‬

‫המוסר‬

‫ד' אברהם בבו של יוסט ליבמן‪ ,‬דבה של האל‪-‬‬

‫אצל‬

‫בדשטאט‪ ,‬הוא יודע לספד‪ ,‬שהיה "מגיד שיעןר‬

‫סוחדים‪ ,‬שרדות או מלומדים‪ ,‬האם יודעים הם‬

‫על דב זה‬

‫את‬

‫תורתנו‬

‫הקדושה‬

‫ומצוותיה‪,‬‬

‫או‬

‫מה‬

‫לבשמתם שהפיקו‪ ,‬אן מכיוון שהם באים‬

‫לקיים את אמובתם‪ ,‬לקדש את‬
‫שאבחבו‬

‫יחיד‬

‫אמיתי‪ .‬הם ישבו אלמים ולא ידעו להשיב לי‬

‫יום דאשון ובכל יום דביעי ‪ .(90‬מקטעי הדב‪-‬‬

‫אחדים‬

‫דים שהובאו יש‪ ,‬איפוא‪ ,‬להסיק שהוקמו בקהי"‬

‫הוא‬

‫ב"אחדות אמת"‪,‬‬

‫מספר‪,‬‬

‫שהצליח‬

‫באל‬

‫מספד‬

‫גם ר' מבחם מאן‪ ,‬שבהיותן רב באמשטר‪-‬‬

‫דם היה דורש דברי תוכחה פעמים בשבוע בכל‬

‫דבד" ‪.(86‬‬

‫מאמיבים‬

‫השם‬

‫ןלהוכיח‬

‫מוסד בכל עדב אחר מעריב" ‪.(89‬‬

‫לשדל‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪416‬‬

‫ע‪ .‬שוחט ‪ /‬תביות 'ימוז במאות הנ'ייז‪-‬י"ח‬

‫לות לא מרעטית חבררת שונרת‪ ,‬הן "חברות ש"ס"‬
‫והן חברות ללימרד‬

‫ופילרסרפיה‬

‫דתית‪ .‬ה'ו גם "חברות" ללימוד משניות‪ ,‬על‬

‫"ותלמוד תורה כנגד כו‪-‬‬

‫ספרי‬

‫חברה כזאת ידו;‪:‬‬

‫מוסר‬

‫לימיד אלא מן החברה "ביקור חוליב רגמילרת‬
‫חסדים" שבקהילת ברנדנבוך ג‪ .‬חברה זו קבעה‬

‫בתקנותיה סעיף זה ‪:‬‬

‫לנו כיםארדא ‪ .(91‬לכל חברה‬

‫לם‪ ,‬נע'‪'1‬ה ‪::‬ינינו שמחוייביג ! אנחני אנשי חבר"‬

‫הי‪" ;:‬מגיד שיעיר"‪ ,‬שהיה מקבל שכר על הרר‪.‬‬

‫לשמוע ללמו‪, i‬זורה‬

‫לילך אצל השיעיר‬

‫תנו‬

‫חכמים‬

‫ואיזה תוכחת של מישוד מדי '‪z,,‬זבת ב'‪/,‬זבתו‪ ,‬או‬

‫שנתפרנסו מכך‪ .‬ידיעות ממשיו‪ ::‬יש לני בעצם‬

‫'‪/,‬זעה קודם מנחה"‪ ,‬ונקבע "שעזכר המלמדות של‬

‫אתן‪,‬‬

‫השיעורים"‬

‫"מגידי‬

‫תלמידי‬

‫היו‬

‫רק מ"חברה" אחת‪ .‬במויסלינג ע"י ליבק נוסדה‬

‫'‪z,,‬זנה שלמה ששה דייכסטאהלר"‪ ,‬אף נקבע‪z'" ,‬זמי‬

‫בשנת ‪" 1724‬חברה קדישא לתלמוד תורה"‪ ,‬היא‬

‫'‪/,‬זלא יבוא לזמן המוגבל בקנס א' גדול )כלומר(‪,‬‬

‫קבעה תקנין‪ ,‬שלפיי התחייבו בני החברה ללמוד‬

‫גרישן( לחבדה" ;‪ .(9:‬דומה שלפניני העברה מת‪-‬‬

‫בימות החיל ‪ i‬שעה ביוס ובשבתלת '‪z,,‬זעה‪ ,‬מכי‪-‬‬

‫קנות של‬

‫או ב‪-‬‬

‫וון שלא היה במקים לא ב‪.‬ית מדרש רלא בית‬

‫פראג‪'. ,‬אף חברית אלה נהגי ללמיד תורה בש‪-‬‬

‫כנסת נקבע‪ ,‬שמקרם הלימיד יהיה בבתי החב‪-‬‬

‫בת‪ ,‬אי לשב‪i‬ןע דרשה מפי הדיין או הדרעזן של‬

‫רים לפי תיר‪ ,‬כל חידש בביתו ש'ל אחר‪ .‬נאסר‬

‫חברות בעלי‪-‬המלאכה בפרלין‬

‫הח'‪:‬דה‪.‬‬

‫בעונש קנס לכבד את התכרים בשכר‪ ,‬בפירות‬

‫על כל פנים‪ ,‬לפנינו תופעה מעניינת בתול‪-‬‬

‫וליל‬

‫זית הדיח של יהדית גרמניה‪ .‬יהדות זו היתה‬

‫או במעשה מאפה‪ ,‬מחיץ לליל שבועות‬

‫הרשענה רבא‪ .‬נ‪t‬סר בעינש של קנס לברא ללי‪-‬‬

‫כבר במחצית הראשונה של המאה הי"ח מעוד"‬

‫הלימוד או‬

‫בה‬

‫מיד עם מקטירת‪ ,‬לשוחח‬
‫להיעדר מן הלימוה‬

‫בשעת‬

‫לאחר‬

‫לשוחח‬

‫לתפילה‪,‬‬

‫עדת‬

‫הד‪:‬‬

‫מידה‬

‫מבחינה‬

‫מסייימת‬

‫דתית‪,‬‬

‫של‬

‫ועם‬

‫זה‬

‫התעוררות‬

‫היתה‬

‫שלא‬

‫רוחנית‬

‫בשעת התפילה ובשעת קריאת התורה‪ ,‬לשחק‬

‫נתנה לה לשקוע לגמרי בבורות‪ ,‬אם גם מספד‬

‫במשחק "החרוטים"‪ ,‬לפי הנוהג הקיים בקהילות‬

‫הלומדים היה קטן‪ ,‬שעל כך קובל ד"י אייבשיץ'‬

‫בענין ענשים כספיים שהוטלו על עבירות דת‬

‫"ירעה חולי בעיני המוני העם שמושכים ידיהם‬

‫ותקנרת הקהילות קבער‪ ,‬שמחצית הקנסות תה‪-‬‬

‫מתידה‪,‬‬

‫להשיג‬

‫יה לקופה של החברה והמחצית האחרת לאוצר‬

‫כמו רב רמורה‪ ,‬רא"כ למה זה נבלה זמן בתורה‪,‬‬

‫המדינה ‪ .(92‬ידיעה אחרת יש לנו לא מחברת‬

‫לא עלינו המלאכה" ‪.(94‬‬

‫‪.1‬‬

‫ראה‬

‫יערי‪,‬‬

‫א‪.‬‬

‫אגרית ארץ‬

‫ישראל‬

‫‪.2‬‬

‫שם‬

‫עמ'‬

‫‪.142‬‬

‫‪.3‬‬

‫שם‬

‫עמ'‬

‫‪.4‬‬

‫ראה א‪ .‬יערי‪ ,‬מסעית ארץ ישראל‬

‫ד‪.‬‬

‫לימוד קבוע היה קיים‬
‫מכן‪.‬‬
‫פנויה‬

‫יותר‬

‫משום‬

‫עמ' ‪.150‬‬

‫ביררשלים גם בשנים‬

‫ללמוד‬

‫האשכנזים‬
‫יכלו‬

‫שלא‬

‫שלאחר‬

‫ששעתם‬

‫להיאחז‬

‫היתה‬

‫בהתעסקות‬

‫כלכלית‪ .‬ראה א‪ .‬יערי‪" ,‬שני קונטרסים מארץ ישראל‪,‬‬
‫מקרית‬

‫תדפיס‬

‫ספר‬

‫שנה‬

‫כ"ג‪,‬‬

‫עמ' ‪; 10‬‬

‫וראה‬

‫וראה‬

‫שאלו‬
‫כרן‬

‫רשימות‬

‫ב'‬

‫ירושלים‬
‫עמ'‬

‫‪,493‬‬

‫לר'‬
‫מסעות‬

‫‪" : 368‬כי אין שם עסק אחר רק‬

‫גדליה‬

‫מסמיאטיץ‪,‬‬

‫ארץ‬

‫עמ'‬

‫ישרא'‬

‫ללמוד תורה ולילד‬

‫לביה"כ"‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫ראה‬

‫שם‬

‫מסעות ארץ‬

‫ישראל עמ'‬

‫מקוררת‬

‫לתולדות‬

‫החגוך‬

‫ביש‪-‬‬

‫עמ'‬

‫ל ;‬

‫רראה‬

‫סדרה חזשה‪,‬‬

‫ש‪.‬‬

‫אסף‪,‬‬

‫ספר ג'‪,‬‬

‫אגרות‬

‫מצפת‪,‬‬

‫ת"ש‪ .‬עמ' קי"ח‬

‫ואילן‪.‬‬
‫ראה‬

‫‪.8‬‬

‫של‬

‫אגרתו‬

‫ר'‬

‫שלמה‬

‫דרעזגיץ‬

‫שלומיל‬

‫בספר "כתבי שבח יקר וגדולת האר"י ז"ל‪ .‬בסיליאה‬
‫מ"ו‬

‫שפ"ט‪,‬‬

‫‪.9‬‬

‫עמ'‬

‫ראה‬

‫‪.T‬‬

‫א'‪.‬‬

‫רבינוביץ‪,‬‬

‫כתב התקשרות של‬

‫ציון‪,‬‬

‫שנה‬

‫המקובלים‬
‫דות‬

‫במפנה‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ה'‬
‫ב‪.‬‬

‫‪; 126-125‬‬

‫הסוציאליים‬

‫עמ'‬

‫עמ'‬

‫‪,80‬‬

‫‪.163-162‬‬

‫הסטולינית‪.‬‬

‫ור' חיים‬

‫וראה‬

‫דינור )דינבורג(‪ ,‬ראשיתה‬

‫תש"ג‪-‬תש"ה‬
‫הדורות‬

‫מן‬

‫הגניזה‬

‫תלמידי האר"י‬

‫;נמ'‬

‫ויסודותיה‬

‫מ"ציון"‬

‫‪.152‬‬

‫אסף‪,‬‬

‫כי‬

‫עמ' כ"ט‪.‬‬

‫קבץ על יד‪,‬‬

‫דבריו‬

‫של ר' משה פוריית במסעות ארץ ישראל עמ' ‪,299‬‬

‫שלום‬

‫ראה‬

‫ראל‪ ,‬כרך ד'‬

‫‪.157‬‬

‫ביחוד הרבו‬

‫עמ'‬

‫‪.87‬‬

‫‪.6‬‬

‫באמרם ‪:‬‬

‫ש‪.‬‬

‫ידענו‬

‫אין‬

‫כחנו‬

‫על‬
‫של‬

‫והמשיחיים‪,‬‬
‫ובהערות‬

‫ויטאל‪,‬‬

‫חבויו‪:-.‬‬
‫החסי‪-‬‬
‫תדפיס‬

‫‪,674-673‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪417‬‬

‫ע‪ .‬שוחט ‪ /‬חברות לימוד במאות ה‪t1‬ייז‪-‬י"ייח‬

‫‪ .10‬ראה שבי לוחות הברית‪,‬‬

‫"‪::;:;'::‬רד‪ C‬תנ"ך‪ .‬ק"פ‪.‬‬

‫שנועות‬

‫'‪::‬ל‬

‫=‪-‬תם‬

‫אומר‬

‫ע‪:‬דרה‬

‫וכן‪,‬‬

‫לר' ישעיהו‬

‫כשהיו עשרה‬

‫להם ‪..‬המגיד" ‪:‬‬

‫לכל דנר‬

‫שם‪ ,‬מה שהוא מביא מן השלייה‬
‫'‪:::‬הרבור‬

‫בה‪:‬זימות‬

‫יחי‬

‫הורויץ‪,‬‬

‫בליל שני‬

‫‪..‬וכמה‬

‫'‪'Z‬בקד‪i‬וה‪.fl‬‬

‫בתעליתם‬

‫וראה ב‪.‬‬

‫על‬

‫קדושה‬

‫‪ .11‬ראה כתבי שבח‬
‫א' ;‬

‫עמ'‬

‫מקורות‬

‫‪:‬גרךת‬

‫וכך'‪,‬‬

‫‪,‬רץ‬
‫ג'‬

‫כדו‬

‫יקר‬

‫עמ'‬

‫עמ'‬

‫‪ .13‬ראה‬
‫ע"ו‪,‬‬

‫עמ'‬

‫ספיר‪,‬‬

‫י‪.‬‬

‫‪; 196‬‬

‫עמ'‬

‫מ'‬

‫‪ .31‬ראה‬

‫ש‪,‬‬

‫אס‬

‫‪ .32‬ראה‬

‫ש‪.‬‬

‫מהדורת‬

‫יערי‪,‬‬

‫א‪.‬‬

‫ע"ח‪.‬‬

‫י"ד‬

‫ת"ח‪,‬‬

‫אלחבן‪,‬‬

‫יעקב‬

‫טפות‬

‫יום‪-‬טוב"‪,‬‬

‫וראה‬

‫פראג‪,‬‬

‫"אזכרה"‬

‫לזכרו‬

‫דברי‬

‫נכל‬

‫א‪:‬‬

‫א‪.‬‬

‫כפי‬

‫גוטסדיבר‪,‬‬

‫שבחכמי‬

‫הארי‬

‫הגולה‬

‫קבוע‬

‫ד' ‪:‬‬

‫‪ .33‬ראה‬

‫ששימש‬

‫‪ .34‬ראה‬

‫ביקולסבורג בשבים‬

‫שי"ג‪-‬שלייג בא לפראג‪,‬‬

‫‪ .35‬ראה‬

‫שם‬

‫הדורות‬

‫‪ .16‬ראה‬

‫עמ'‬

‫ב‪.‬‬

‫של‬

‫הרב‬

‫רע"ח‪.‬‬

‫דיבור‪,‬‬

‫קוק‪,‬‬

‫המהר"ל‬

‫עמ'‬

‫אחרי‬

‫‪,83‬‬

‫במפבה‬

‫בארכיון‬

‫‪ .17‬ראה‬

‫ווי‬

‫ספרו‬

‫עמוד‬

‫העמודים‪,‬‬

‫פרק‬

‫התורה‪,‬‬

‫‪55‬‬

‫הדורוה‬

‫סימן ‪:‬‬

‫נבתי‬

‫כנטיות לקרוא‬

‫אגדה‬

‫לא‬

‫היו‬

‫וגם‬

‫בפולין‬

‫מצולה‪,‬‬
‫אסף‪,‬‬

‫פבקס‬

‫החברה‬

‫‪ .36‬ראה‬

‫‪.166‬‬

‫להתקבץ‬

‫סעודת‬

‫דרשבים‬

‫בפוץ‬

‫הבוהג‬

‫הגדולות‪,‬‬

‫ואולי‬

‫בעיקר‬

‫בפיסקה‬

‫'‪t‬זם‬

‫כרך‬

‫הכשרים‬

‫פבקס‬

‫ד'‬

‫של‬

‫ההיסטורית‬
‫קהילת‬

‫"עמוד‬
‫עמ'‬

‫העבודה"‪.‬‬
‫ב"ח‪,‬‬

‫קהילת‬

‫פוזבא‪.‬‬

‫כ"י‬

‫פוזנא‪,‬‬

‫בארכיון‬

‫דמיין‪ ,‬בפוזבא ולבסוף בויבה‪ .‬ראה ש‪ .‬א‪.‬‬

‫הורודצקי‪,‬‬

‫‪ .38‬ראה פבקס‬

‫מאה שבים של פרישות‪ ,‬התקופה כרך כ"ה‬

‫עמ' ‪.437‬‬

‫ה‪:‬‬

‫שבתי‬

‫ר'‬

‫הערה‬

‫‪ .39‬ראה‬

‫דמיין‬

‫‪ .40‬שם‪,‬‬

‫‪162‬‬

‫תרפ"ח‪ ,‬עמ' ‪ ,266‬הטפר נכיזב אחרי מותו של נעל של";‪;,‬‬

‫‪ .41‬ראה‬

‫פבקס‬

‫‪ .18‬ראה‬

‫ולפני‬
‫כלומר‬

‫בין‬

‫לקס‪.‬וריו‬
‫סדרה‬

‫יוסף‬

‫'‪t‬זשבתי‬

‫שבת‬
‫ר'‬

‫שלמה‬

‫חדשה‪,‬‬

‫‪.]9‬‬

‫שפטל‬

‫ספר‬
‫עמ'‬

‫ח"ב‪,‬‬

‫בבו‬

‫ש"ץ‬

‫עם‬

‫'‪tL‬כ‬

‫אומץ‬

‫בתקבל‬

‫‪-‬‬

‫ג'‬

‫פראבקפורט‬

‫לבין‬

‫‪,268‬‬

‫שצ"ב‪.‬‬

‫שבת‬

‫שלומיל‪,‬‬
‫עמ'‬

‫בפרבקפורט‬

‫לרב‪.‬‬
‫אשר‬

‫קובץ על‬

‫ראה‬

‫יד‪.‬‬

‫הנהגת‬

‫האדם‬

‫נשעת‬

‫לימודו"‪.‬‬
‫‪ .20‬ווי‬

‫העמודים‪,‬‬

‫שם‪.‬‬

‫‪ .21‬שם‪.‬‬

‫‪ .23‬ווי‬
‫‪ .24‬יוסף‬

‫‪ .42‬ראה‬

‫הספר‬

‫העמודים‪,‬‬
‫אומץ‬

‫עמ'‬

‫‪ .25‬ראה‬

‫קב‬

‫הישר‬

‫‪ .26‬ראה‬

‫ש‪.‬‬

‫אסף‪,‬‬

‫העבודה‪,‬‬

‫פרק‬

‫י‪:‬‬

‫בתפוחים‪,‬‬

‫עמ'‬

‫בהקדמת‬

‫תל"ט‪ ,‬כשהיה‬

‫המחבר‪.‬‬

‫בשוורזבץ‪.‬‬

‫‪ 235‬עמ' א‪,‬‬

‫הכשרים‬

‫‪268‬‬

‫‪ .46‬שם‬

‫‪ 277‬עמ' ב‪:‬‬

‫‪ .47‬שם‬

‫ב‪:‬‬

‫‪331‬‬

‫עמ'‬

‫מבחם‬

‫עמ'‬

‫ב'‪,‬‬

‫מן‪ ,‬שארית י'‪t‬זראל‪ ,‬פרק‬

‫ל"ז‪.‬‬

‫גם‬

‫עמ'‬

‫‪.11‬‬

‫בראשית‬

‫"הסגר"‬
‫המאה‬

‫ובית‬

‫מדרש‬

‫הי"ח‪,‬‬

‫היו באמ'‪,‬ןז‪-‬‬

‫ראה‬

‫הסכמתו‬

‫ל"טהרת הקודש" של הרב אריה ליב "חובה פה ק"ק‬

‫ב"ג‪.‬‬

‫מקורות‬

‫בשבת‬

‫‪ .45‬פנקס‬

‫טרדם‬

‫וכו'‬

‫עמ'‬

‫‪ .43‬פבקס הכשרים‬

‫‪ .50‬שם‬

‫‪.270‬‬
‫פרק‬

‫ב‪:‬‬

‫קהילת‬

‫פוזבא ‪180‬‬

‫א‪:‬‬

‫‪ .49‬מגלת ספר עמ' ‪.68‬‬

‫סי' כ"ו‪.‬‬

‫עמוד‬

‫עמ' ב‪:‬‬

‫‪.37‬‬

‫רפדובי‬

‫בכתב‬

‫‪ .48‬ראה‬

‫‪ .22‬יוסף אומץ עמ' ‪,8‬‬

‫הב"ל‬

‫‪ .44‬ראה מגילת ספר עמ' ‪.5‬‬

‫קי"ח‪.‬‬

‫נ"דיני‬

‫א'‪.‬‬

‫עמ' א‪:‬‬

‫קהילת פוזבא ‪ 264‬עמ' א‪:‬‬

‫שפטל‬

‫כ"י‬

‫הישראלית ‪ 89‬עמ'‬

‫בפרבקפורט‬

‫היה‬

‫קבועים‬

‫למנות‬

‫‪ .37‬ראה פנקס‬

‫רב‬

‫סמכו‬

‫שהרית"‪.‬‬

‫הכשרים ‪113‬‬

‫בפיורדא‪,‬‬

‫עמ'‬

‫"ומכאן‬

‫אחר‬

‫בקהילות‬

‫טי'‬

‫ר"צ‪.‬‬

‫רו‪:;:‬‬

‫הי"ז ‪.‬‬

‫ש‪.‬‬

‫מחלקה‬

‫‪.52‬‬

‫עמ'‬

‫קע"ט‪,‬‬

‫במפנה‬

‫באותו‬

‫להלן‬

‫גרמביה‪,‬‬

‫א'‬

‫יאו"ח‬

‫עמ'‬

‫בדברי‬

‫שבראה‬

‫המאה‬

‫שם‬

‫יוסף‬

‫רק‬

‫כרו‬

‫הרב?ייא‬

‫שם‬

‫בית‬

‫ולדרוש‬

‫דרשן‬
‫מן‬

‫דיבור‪,‬‬

‫תפוצויז‬

‫אבל‬

‫אסף‪,‬‬

‫יון‬

‫מחקר‪,‬‬

‫עמ'‬

‫‪; 134‬‬

‫וראס‬

‫בקהילות‬

‫‪ .15‬ראה ר' יום‪-‬טוב ליפמן הלר בהקדמתו ל "תו‪-‬‬

‫ברבבות‬

‫בעבין‬

‫ב‪.‬‬

‫מקרא‬

‫‪ .14‬ראה עמק המלך לר' בפתלי בן‬
‫אמשסרדם‬

‫‪.102‬‬

‫הגהרת‬

‫כ"ז‪.‬‬

‫עמ'‬

‫של‬

‫תר‪,‬כי‪!:‬‬

‫‪ .29‬ראה סידורו "סדר תפלה דרו ישרה"‪ ,‬בהקדמה‪,‬‬

‫והיו‬

‫‪ .12‬ראה אגרות ארץ ישראל עמ' ‪.208‬‬
‫מסע‬

‫זכרובותיה‬

‫גליקל‪,‬‬

‫אז"ר‪,‬‬

‫‪ .30‬שם‪.‬‬

‫וגדולת האר"י ז"ל‪,‬‬

‫תימן‪,‬‬

‫יאיר‬

‫המונאת‬

‫עמ' ‪.124‬‬

‫‪ .28‬ראה‬

‫עשרה ביחד‪ .‬עדת ה'‪ ,‬עדה שלמה'‪:‬‬

‫ישראל‬

‫הקדמתו‬

‫ז‪ .‬קויפמאן ב‪:‬פרו‬

‫רינ‪i‬ר‪,‬‬

‫"חברת ‪e:,,:‬ידים‬

‫ובחסידות‬

‫‪ ,27‬ראה‬

‫לטפרו‬

‫נתיב‪,‬‬

‫ע"י‬

‫‪R, .J a1" Cl1ail11 Eac!ll'ach‬‬

‫כרן‬

‫ד'‬

‫עמ'‬

‫ס"ב‪.‬‬

‫רישא"‬

‫שהוא ללא ספק חתבו של‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫"חכם צבי"‪ ,‬שהיה‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪418‬‬

‫ע‪ .‬שוחט ‪ /‬חברות 'ימור במאות הט"ז‪-‬י"ייח‬

‫חותנו באבושסרדם בשנים ת"ע‪-‬תע"ד‪.‬‬

‫יחד עם‬

‫הכשרים‬

‫‪ .51‬פנקס‬

‫‪ .75‬עץ אבות לייח עמ' א'‪ .‬בפרושו "לחס שמיס"‪.‬‬

‫‪ 407‬עבו' א'‪.‬‬

‫‪ .76‬שם‪.‬‬

‫‪ .52‬ראה פנקס בודינת ליסא סי' קלייה‪.‬‬
‫‪52‬א‪ .‬שם‬
‫‪ .53‬שם‬

‫סי'‬
‫סי'‬

‫‪ .54‬ראה‬
‫תמ"א‪,‬‬

‫‪Christum als den‬‬
‫חכמה‪,‬‬

‫דרד‬

‫דאודי‬

‫פינקפויס‬

‫‪ .5‬יאה‬

‫‪den‬‬

‫חכבוה‬

‫חכבוה‬

‫‪ .59‬יאה‬

‫‪Geschlechts‬‬

‫עבו' א'‪.‬‬

‫י'‬

‫‪ .79‬שם‬

‫ברלין‪.‬‬

‫בהקדמה‪.‬‬

‫‪ .58‬יאה ספיו דביי חכמים בו"ט עמ' ‪(!C‬ן‬

‫היילפיין‪,‬‬

‫י‬

‫‪Bemiihung Jesum‬‬

‫‪menschlichen‬‬

‫תקנות‬

‫עבו'‬

‫המקום כ‪:‬‬

‫‪.23‬‬

‫לוין ג‪ .‬הוא‬

‫‪ .61‬יאה‬

‫קנה‬

‫‪ .63‬יאה‬

‫דביי‬

‫מדינת‬

‫מעהרין‬

‫תיי"ט‪,‬‬

‫תתלייא‪.‬‬

‫ליטא סי'‬

‫מדינת‬

‫‪in‬‬

‫חכמה‬

‫‪ .80‬שם‬

‫בהקדמה‪.‬‬

‫חכבוים‬

‫דרשנים‬

‫הורודנא‬

‫‪ .64‬קנה‬

‫עמ'‬

‫מ"ח‬

‫א'‪.‬‬

‫ת"א‬

‫מסי'‬

‫‪FI'eund,‬‬

‫‪J.‬‬

‫ב"ג'‬

‫הקהילות"‪,‬‬

‫יאשי‬

‫ס'‬

‫תויה‪,‬‬

‫הקודש‪,‬‬

‫אוקיאינה‪.‬‬

‫אבושסרדם‬

‫הספי‬

‫תצ"ג‪.‬‬

‫המ‪-‬‬

‫לפני‬

‫שנת‬

‫חבר‬

‫היה‬

‫ת"ע‬

‫שנוהגים‬

‫"הקביעות‬

‫שיעוי"‪.‬‬

‫נתחבי‬

‫ביוב‬

‫אינו‬

‫אולם‬

‫בוקובוות‪,‬‬

‫מזכיר‬

‫שאלו שלרם ירושלים‪,‬‬

‫ישימות כרד‬

‫ב'‬

‫יעיות‬

‫ב‪.‬‬

‫‪ .67‬יאה‬

‫ב(‬

‫עמדן‪,‬‬

‫בפייוש‬

‫‪ .68‬ראה ספרו‬

‫אבות‪,‬‬

‫"לחם‬

‫אמשסרדם‬

‫תקי"ב‪,‬‬

‫‪ .84‬שם ל"ז‬

‫עמ'‬

‫‪ .85‬שם ע"ג‬

‫עבו'‬

‫א'‪.‬‬

‫הספד‬

‫אסף‪,‬‬

‫שמים"‪.‬‬

‫הספר כתוב באידיש‪.‬‬

‫ספיו‬
‫י"ז‬

‫עבו'‬

‫זכיוו‬

‫עבו'‬

‫י"ד‬

‫א'‪.‬‬

‫‪ .89‬שם‬

‫ליבמן‬

‫‪ .72‬ווי‬
‫‪ .73‬ראה‬

‫העמודים‪,‬‬
‫העיה‬

‫פרק‬

‫‪.68‬‬

‫שם‪.‬‬

‫ב'‪.‬‬

‫י"ב‬

‫ביבוי סליחות תק"ה‪.‬‬
‫בשנת‬

‫לפי‬

‫תק"ו‪.‬‬

‫הנ"ל‪.‬‬

‫כה"י‬

‫עבו' ‪.71‬‬

‫עבו' ‪.89‬‬

‫שאיית‬

‫הרב‬

‫היה‬

‫ישיאל‬

‫פרק‬

‫בהלברשטאט‬

‫לייד‪.‬‬

‫בשנים‬

‫ר'‬

‫אביהם‬

‫‪,1717-1692‬‬

‫ובקהילת האשכנזים באבושסידם בשנים ‪.173(}-1717‬‬

‫עמ'‬

‫א'‬

‫זבון‬

‫תו‬

‫בונהגים‬

‫כתוב ‪:‬‬

‫שבוסבב‬

‫דק הילתנו"‬

‫"למנחה‬

‫ובא‬

‫השבוש‬

‫לביהכ"נ‬

‫‪ .92‬יאה‬

‫לי'‬

‫י'‪.‬‬

‫ישיאל‬

‫רי'‬

‫גומפיל‪ ,‬פיורדא‬

‫תקכ"ז‪ ,‬ג'‬

‫לומדים‬

‫חברא של‬

‫בשבת‬

‫לקרוא‬

‫ללמוד באו‪-‬‬

‫לבה"כ‪,‬‬

‫וכשסיבב‬

‫מסיימין"‪.‬‬

‫‪S, Carlibach. Geschichte der‬‬

‫‪isling S 29-30.‬ס‪Liibeck und M‬‬

‫‪ .71‬שם‪.‬‬
‫עמוד העבודה‬

‫תיגבותי‬

‫כ"י ששון‬

‫‪.90‬יאה‬

‫השמש‬

‫דברי‬

‫ח"א‪,‬‬

‫זולצבאד תקנ"ס‬

‫סדי משניות קודם שמתפללין ומת ויי ביו‬

‫דרד הישי לעולם הבא פרק כ"ר‪,‬‬

‫ח"ב‪,‬‬

‫הלכות‬

‫תק"ד‪.‬‬

‫ב'‪.‬‬

‫‪ .88‬שם‪,‬‬

‫עמ' ‪.492‬‬

‫‪ .66‬ראה פנקס מדינת ליסא סי'‬
‫עץ‬

‫דבש‪,‬‬

‫דוד קאפיל בני מרדכי‬

‫תתקנ"ס‪.‬‬

‫של ששון‪.‬‬
‫תלבווד‬

‫אחי התפילה‪.‬‬

‫‪ .91‬ב"ספי‬

‫‪ .70‬שם‬

‫כרד‬

‫עבו'‬

‫קס"ו‪.‬‬

‫‪ .87‬ליבס בייוו‪ ,‬כ"י ששון פיק י"ג‪.‬‬

‫וקוראים‬

‫את הליבווד‬

‫בחבורה‪.‬‬

‫‪ .65‬ראה‬

‫שעיי‬

‫ד'‬

‫שבוים‪,‬‬

‫דיוש‬

‫‪ .86‬ש‪.‬‬

‫המשן" דבריו ניכי שהלימוד היה בכל יוס‪ .‬הוא מדבי‬

‫‪ .69‬ראה‬

‫אסף‪,‬‬

‫סידויו‪,‬‬

‫למרד‬

‫‪ .83‬יאה‬

‫א'‪.‬‬

‫ראה לעיל העיה ‪ .50‬ואחיי שנת ת"ח ; בותוד‬

‫עמ'‬

‫ש‪.‬‬

‫מקורות‪,‬‬

‫עמ' א'‪ .‬דרוש במץ ס' סבת‬

‫עמ'‬

‫סהרת‬

‫בן‬

‫בשם‬

‫עבו' ‪.25‬‬

‫‪ .82‬ראה‬

‫דהיינו‬

‫ופינסק‪.‬‬

‫חכמה‬

‫‪64‬א‪ .‬יאה‬

‫ע"ג‬

‫‪Die‬‬

‫תרגבותי את הדברים על פי כה"י‬

‫נקבעו‬

‫שם‬

‫שאותו אנו בווצ‪-‬‬

‫‪Emanzipation der Juden‬‬

‫‪ .81‬ראה‬

‫שבפנקס בודינת ליסא‪ ,‬בושנת שצ"ט‪ ,‬יש להסיק שיק‬

‫אותו‬

‫הוא‬

‫לפיכד‬

‫אים ברשימת בעלי החסות בברלין‪ .‬ראה‬

‫‪ .62‬שם‪.‬‬

‫גם‬

‫שבספר‬

‫לוין גובופרץ‪,‬‬

‫עמ' ‪.7‬‬

‫‪ .60‬יאה‬

‫אז‬

‫‪des‬‬

‫‪Preussen 11. S, 60 N. 48.‬‬
‫פנקס‬

‫בייסק‪,‬‬

‫‪wl'itern‬‬

‫‪Heiland‬‬

‫‪z'Vanzigstes Stiick' Halle 1745 S. 5-6.‬‬

‫‪ .56‬דיד חכבוה כ"ו עבו' א'‪.‬‬
‫‪.57‬קנה‬

‫‪78, H,‬‬

‫‪jiidischen Volck bekannt zu machen. Ein und‬‬

‫עבו' א'‪.‬‬
‫קנה‬

‫עבו'‬

‫‪C. Callenberg, Relation von einer‬‬

‫תתפ"ה‪.‬‬

‫ספיו‬

‫כ"ג‬

‫‪.77‬שם‬

‫תק"ץ‪.‬‬

‫ע"ג‬

‫ב'‪.‬‬

‫‪Jllden in1‬‬

‫‪.93‬‬

‫ראה קשת יהונתן‪ ,‬למברג תרלייו‪ ,‬ה' ענו'‬

‫‪.94‬‬

‫ראה ‪:‬‬

‫א'‪.‬‬

‫­‪A, .,,'kel')nfln. C;eschichte der Juden in Bran‬‬

‫‪ .74‬יאה קיצוי שלייה פ"א עבו' ב'‪.‬‬

‫‪S, 207.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫"‪d")]!JU)'g .1, H‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫נכה לרנר‪f‬פדנ‪1‬נ‪1‬ד‬
‫‪-1 .‬פס‪f‬כזי‪1j1‬ח‬
‫‪"j‬ר ש‪ ,‬ארשבסקי‬

‫דרכי החשיבה היעילה‬
‫י‪ .‬הקלי‬
‫ין ‪,‬ן‪-i‬ה ואפריס‬
‫"ייך ע‪ .‬שוהט‬

‫‪.'Ijr‬ות‪ij:))I-‬ן במ‪,‬ות ט"‪-i‬ר"ר‬

‫"‪"j',‬רר‬

‫‪1_",'.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הסתדר‪1‬ת‬
‫‪…‬‬

‫בתפוצות‬

‫*‬

‫המ‪1‬ר'ים‬

‫בישראר‬

‫העכר' ‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫התונן‪:‬‬
‫פ ב ח ס‬

‫החיבוך וההוראה‬

‫החבוך בכלל והחבוך ההומאביסטי"חברתי בפרטי צחק‬
‫מטרות החיבוך‬

‫‪/‬‬

‫ברט רבד‬

‫משה‬

‫ביס נ י‬

‫ל‪ .‬מ ל י ב ו ב סקי‬
‫ד ייר ש‪ .‬א ר ש ב סקי‬

‫שאיפות מקצועיות '‪:,‬זל בוער עולה‬

‫‪ v‬יהודה ואפרים )בביאים ראשר‪j‬ים ב'נוחזור ב'(‬
‫‪ /‬פירוש סתומות בשיבוי ניקוד'‬

‫‪ vc‬פרשת בלעם‬

‫‪' I‬תורת המשקל בהוראת ספרות‬

‫בלנמ בט ל‬

‫א ל חנן‬

‫י‪ .‬ח קלי‬
‫י וסף א ח א י‬

‫י שעי ה ו כ ר מ יאל‬

‫אלי עזר כגן‬

‫‪ j‬תיכנון מעבדות לבי"ס תיכון‬
‫הוראת קריאה‬

‫ב ו ס ב לאט‬
‫ראס ל‬

‫חברת ילדים‪ ,‬להלכה ולמעשה‬

‫ההסתגלות לביה"ס התיכון‬
‫דרכי החשיבה היעילה‬

‫ב אמן‬

‫ו‪ .‬ב ר נ הרט‬

‫אבר ה ם‬

‫מוטעמת‬

‫ר וזן‬

‫חברות"לימוד במאות ט"ז‪-‬י"ח‪ ,‬בא"י בפולין"ליטא ובגרמניה '"‬
‫ד ייר‬

‫במעברה‬

‫ש ו ח ט‬

‫ע‪.‬‬

‫מש ה‬

‫רבי‬

‫"מזרח" ו"מערב" )להכרת השובי העדתי בישראל( א ו ריא לסי מ ו ן‬
‫בכפרות הפרגוגית‪-‬פסיכולוגית‬

‫אור יאל‬

‫על האיבפבטיליות‬
‫החינוך‬

‫ע ק ביא‬

‫בתפוצות‬

‫מה צריך לדעת מורה היוצא בשליחות לדרום אמריקה‬

‫א‪.‬‬

‫ט ירק ל‬

‫מעמדו הפרופסיונלי של המורה העברי באמריקה צ‪ .‬ג לאט שטי יך‬
‫החיבוך‬

‫ר‪.‬‬

‫בתוניסיה‬

‫סטויבובסקי‬

‫תולדות עמבו בבה"ס העברים התיכוניים בארה"ב ד"ר שלמה איידלברג‬

‫מיבבה השעור )הנחלת הלשון לבוגרים(‬
‫כיצד קוראים שיר‬

‫מ‪.‬‬

‫ק א מ דאט‬

‫ט ו ב י הרי בנר‬

‫גביזה שלא במקומה‬
‫על בסיון חיבוכי אחד‬

‫ד יירש ל מ ה מ ו ר ג‬
‫ד "רא ל ע זרג ו ו א ל מ ן‬

‫)המשך בעמיך ‪ 3‬של העט'פה(‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)