אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
בפה ז-rIבף פ.דגוגוה 1פ.סיכן 1גיה
ניס ז תשי • ג
J nברת
ר{
ב'
תרכן
לדמזתם של יוצאי מזד-nאיוזפה נ'ישוKל-
ד"ר דניאל ולדשטייז
האמuח ד.ב.זןןרניזו לאדו yךכי החיUד והתובזת -
Vלד זאת התלמדר בביהץ tהתיכ r.החילוני
אןצו המלים בהןראת הלשת הערבית
ד ייר
ש.
אר ש ב סקי
ד ייר ב .ד ה -פ ריס
ד , 11י עקב מ .ל נ דאו
מ ש הסת זי )סטבסקי(
טבע ולשון )סוף(
י צחק
דרכי קריאה
•
"האמת" וא .ש .ליברמז
אבי ב ך י
ש ,ש פ ירא
ס' תרי-עשר לא ,ווייזו /דזד הישואלי' ;
'אש"הו ותקופתו לשלום זביירין .בייויז
הושןז ה,ברית לא .בן'""יידז :ככדך י"ב( ,הידעת את הארץ כד'( ליוסף בוסלבסקי /
אשו ''''"זר ; "ארץ'ישראל" כספר א'( /ש .אבומסקי ;
ביקורות לליסוד היפסוויה
)הכר; ::'::ב' .ג'( לד'ר כ .הנדל /ד"ר א .נונן'ר ;
דקדוק הפה והאוזן לעיז'
אורנז
" ד"ר מ .גוטשסיין ;
לשונבן לעס I
" פרץ ;
ביאליק
ובני'דןרו ל. T
שניאיר ,נערוב היום למ .סתןי /אסתר טרסי ; טריגונןמטריה לקועי וטוכמן /
www.daat.ac.il
•••*..—
1—
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
בבימין דה-פרים
יהוראת התימון בביה"ס התיכוני החייוני
מקצוע זה ,הנלמד בביה"ס התיכוני הבלתי-
דתי והנחשב גם כמקצוע-בחינה במגמה הספדו-
היותד
שעות,
חמש
ובדוב
המוסדות -רק
שלש-אדבע שעות במחלקה השמינית.
בדוד,
תית ,לא זכה לתשומת לב מדובה מצד הפדגו-
איפוא,
שלימוד
זה במוסד החילוני
גים ולא מצד הממונים על החינוד .כמעט כל
טעון טיפול מיוחד ומתאים ,וחבל שעד השנים
מה שנכתב בענין זה ,אם גם לא נאמד בפידוש,
גם
האחד ונות
לא
הושם
לב
מספקת
במידה
היסודי
מצד הפיקוח למקצוע זה הנדאה כטפל וכנספח
המיתודיות והדידקט-
לספדות ,ומתקבל הדושם הן אצל המודים והן
יות -משותפות בדובן לכל בה"ס ,אד אין
אצל התלמידים נאילו המקצוע הפקד וכל עצמו
להכחיש ,שהיחס אל המקצוע אינו אחיד .אין
לא בא אלא "לצאת ידי חובה".
הריהו מכוון
והתיכוני.
כלפי
אמנם
בית-הספר הדתי,
הבעיות
המכוון דוקא לאהדה או לשנאה .בזה אולי אין
אף לא הוגדדה מטדתו .יש דואים את המק-
ההבדל גדול .גם בדתי וגם בחילוני אתה מוצא
צוע כחלק מן הספדות -וכד היתה כנדאה גם
אוהבי המקצוע ושונאי המקצוע ,וההבדל הוא
מכרון <ולא
הכוונ;;
לכתחילה -ואין
הלימוד
יחסי בלבד .ההבדל העיקדי הוא ביחס האינטימי
להיכדות בלשון התלמוה שהשפיעה במידה מדו-
המתחנד בבית-ספד דתי בא
בה על לשוננו החדשה .אחדים דאו בזה מקצת
על-פי-הדוב מסביבה שיש בה ערד מד'חה של
מן
ומטרת
תודה ,ראף חיי תידה ממש ; ולא עור אלא שגם
הלימוד היא -שיטעם התלמיד בקצה המזלג
יתד הלמודים בבית-הספד מכוונים כלפי למוד
מטעמה של ההלכה .ויש סבורים ,שזהו כעין
התודה שבעל-פה ,כגון לימוד חומש באופן מיו-
כל
ובהדגלים.
הילד
החינוד
מבוא
היהודי
ליסודות
הקלאסי
המקודי,
המשפט העבדי.
אד
לפי
האוידה התלמודית קדובה
הדעות הללו ,ספק הוא ,אם יש בו בנותז טעם,
ללבו של ילד זה יותד ,ומכאן גם גישתו הכללית
ומכל שכן -בנותן טעם לשבח .בדם ,מעטים
חד ולימוד דינים.
דואים במקצוע זה מה שהיא צדיד להיות בדאש
אל מקצוע זה.
לא כן הדבד לגבי הילד המבקד בבית-הספד
ובדאשונה ,היינו לימוד גמדא ללא כחל לשוני
החילוני ,שעל-פיהדוב בא מסביבה שכבד נת-
וסדק משפטי ,ודוקא תלמוה דהיינו המשא-ומתן
דחקה מתלמוד-תודה ,וכל שכן -מחיי תודה,
בהלכה ,ולא הלכה פסוקה גדידא .אין כוונתנו
וגם יתד המקצועות אינס מקדבים אותו לכד.
לומד בזה ,שאין צודד בהסבד לשוני ;פעמים יש
ועוד :בבית-הספד הדתי מתחיל הילד בלימוד .
תועלת
גמדא לכל המאוחד בכתה ו' של בית-הספד היסו-
עלולה להסביד הדבה ,ביחוד לתלמידים המת-
בסטיות
בלשניות,
והשואה
משפטית
די ,ולכל הפחות חמש שעות בשבוע )יש מתחי-
בגדים ,שיש מהם מתעתדים ללמוד משפטים,
לים בכתה ד' או ה' ומקדישים לו עשד שעות
ועשוי הדבד לקדב את הלבבות ללימוד התל-
החילוני פותחים
מוד .כן אין לזלזל בידיעה בהלכה פסוקה ומקי-
בלימוד זה )ולפעמים בלא שום הכנה ,אפילו
בשבוע !( ,ואילו
פה עד כמה שאפשד ,אד העיקר צדיד להיות
ודק
מכוון למה שהמקצוע הוא באמת :היינו לשקלא-
וגם אז -דק שעתים בשבוע בשתי
וטדיא ,לסוגיא ,למושגים ההלכתיים ולדדן ההל-
בלימוד
בתיכוני,
הכתות
משנה
בבית-הספד
בבית-הספד
הדאשונות,
ןבכתות
היסודי(
אד
הגבmות -לכל
כה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
!::נימין דה"פריס /להוראת
התלמוד
בביה"ס התיכוני
155
החילוני
לצד
דה של סרגיא ,השקפותיהם של האמוראים על
המ'ר;וד' ,בעיקר מתוד נסירני האישי ;איז בדע-
הספררת התנאית רערכה )משנה וברייתא ויחסי-
וכאז
ברצרני
הערות אחדות
להעיר
תי למתוח כאז בקררת על החומר הרשמי שני-
הז לפי התלמרה הפרינציפים של עריכת המש-
תז ללמה שכז כבר עוסקים בכד גדרלים ממני,
נה ,כגוז סךrם מתניתיז ,מני מתניתיז ,הסתירות
ואליבא ראמת-
איז החרמר כשהוא לעצמו
מיצלח ,לפי
התלמידים,
ניזציה
אר
מחוגים חפשיים
היסוד
של
בלתי
שהרי
קשה
התנאים
לתת לתלמידים
וסרג
ביז סתם
ודרכי התירוץ בדרד הרמו-
לסתם,
הביקורת,
בדרד
ההלכה
וכו'(
וכז
)דאורייתא-דרבנז,
מושגי
הלכה-
סרגיא הלכתית ממש מסדר זרע'ס או מס /מועה
מדרש ,רכדרמה( ,ואיז צריד לומר -קריאה
כשאינם מאמינים ,ראינם נוהגים ,אר אפילר מת-
מדריקת רתרגרם-בארר מדריק.
נגדים לכד מטעמים עקרוניים ; אף מסדר בז'-
ק' lאין לד מסכת קרובה יותר ללבם של התל-
ממסכת בבא
מידים
מצ'עא,
שהיא גם הקלה
ביותר והמעניינת ביותר ,אם גם אפשר אולי
להחליף סוגיא זו בחברתה.
ברצוני להביא לתשומת-לבם של הדראג ם
לחינוך התיכוני שגם בבית-הספר החילוני יש
מקום למגמה "יהדרתית" ,שבה צריד לימרד הגמ-
רא לתפוס את המקרם הראשרן ,בדרמה למגמה
התלמודית הרגילה בבתי-הספר התיכוניים הדת-
יים לבנים .שתי מגמרת אלו אינז שוות ,כמובז,
לרגל השוני שבתנאים .אך אפשר ללמוד בודאי
מן הכשלונרת שבמגמה האחרת )במרסד הדתי(.
הפרשנות על התורה וכז מחשבת ישראל תתפוס-
נה כאן מקרם חשוב בדומה למה שהרתקן במג-
מה
התלמודית
שבמוסדות
המורחבת
הדתיים,
וכז ידיעת הווי היהדות וספרי הלכה ,ואף קצת
ממדדש האגדה במקורו .יימצאו תלמידים שיחפצו
בכך מטעמים שונים ,והם יהוו יסוד מוצק לפקול-
את גדרי המרשגים ההלכתיים יש לתת בקי-
צרר ,אד במדריק .מרבז ,שיש להזכיר תמיד את
רהמקור
היסוד
שבכתוב,
במקום
שיש
מקור
)שומרים ,אבדה רמציאה ,רכדומה( ,אד איז לעשות
מז הנרשא שיחה בעלמא ,יש ללמוד את הסוג-
יא ,ואף הסיכומים צריכים להיות אד ורק סי-
כרמים מתוד עברדה עצמית -עד כמה שאפשר,
ולא הכתבות או תמצית הרצאות .למותר לומר,
שיש בשלב זה צורד רב בשימוש בלוח לשם
הסברה בתרשימים ובסיכומים וכרונה ,אף כדאי
להרגיל את התלמידים בעיוז בפרש"י עד כמה
שנחוץ,
ודבר
יכול
זה
לשמש
יסוד לעבודה
העיונית בשלב זה .רצוי מאד השימוש בחוב-
רות כגיז "אשנב לתלמוד" )בידי התלמיד( וה-
חוברות לעבודה בתלמוד )המפקיה השוכר את
האומנים( של הח/
י .מסינג
)מוריאל(
רי.
ד.
הולצברג )בידי המורה( אם גם נועדים הם לתל-
בית-הספר
מידי
היסודי
הדתי.
טה למרעי היהדות באוניברסיטה העברית .ית-
איז הפרש רב ביז המטרה והשיטה בשנתים
נו נא הממונים דעתם על כך ,וכמדומני כבר
הראשונות של למוד התלמוד בבית הספר הדתי
נעשה
פעם
נסיון
מעיז
היסורי לבין בית הספר התיכוני החילוני.
זה.
ועתה לעצם הענין :
א.
ב.
מסתבר ,שיש צורד להמשיד בדרד זו
בשנים הראשונות צריך הלימוד להיות
גם בכתות הגבוהות ,שכז עדייז לא הושגה המט-
מכווז לצד הפורמאלי ,היינו :על התלמידים לה-
המצומצמת של
בין את
מהלך הסוגיא,
את מרנחיה רהחוקיות
רה
במשד
שעתים
השנתים ובמסגרת
לשבוע
בכתות
מאוכלסות,
ראליבא
הפנימית של התלמוד .כלומר -כללי התלמוד
דאמת ,לא תושג במרבית המקרים אפילו בתום
עד כמה שהם נחוצים להבנת הסוגיא .המטרה
כל שנות הלימוד .אף על פי כז יש כאז מקום
בשנתים הראשונות צריכה להיות בעיקר :הש-
להעמיק במושגי ההלכה ובסוגיא על ידי הצעת
גת הבנה כל-שהיא במבנה הסוגיא ,בלשוז האמר-
פירושים אחרים מתוד דברי nהראשונים" .התל-
ראים ובדרכי מחשבתם מבחינה פורמאלית רהש-
מידים מתבגרים ושואלים ודורשים .עליהם להר-
קפתם על השתלשלות ההלכה .במלים פשרטרת :
גיש .כי תררה רמדע כאז ,רלא מלדלירת סתם,
יש להקפיד על ידיעת המונחים ,על הכרת של-
ומובז שיש לעררר את התענינותם בעברדה עמל-
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
בניפין דה-פריס Iלהןראת
156
התלמוד
נית ; יש להעמיד בפניהם את הבעיה בצדרה
זר שירכלו לפעמים לחדש בעצמם את הפיררשים
בביה"ס התיכןני
תם דבריו ואסור לעבור על הקטע בקי.ית וב-
תרגרם כלבד.
.3
השונים ואת הסבררת רלשקרל בדעתם הם את
היתרו נרת
רהחסרדנות של הפירושים והסבררת
השונות לפי פשוטה של סרגיא רלפי
לשרנה.
ברור ,שאין להרבות בכד ,שכן שמרש מררבה
החילןני
או ע"ז ע"ב .עייל ונפיק אזוזי – .יש
להעמיד את הבעיא,
אם
הדבר
רק בקרקעות
אם רק במטלטליז ,ראם לפני משיבה אר אחרי
משיכה
.4
מדי בדרך זו עלרל גם לבלבל את התלמידים,
)עייז תוספות
וראשונים(.
ע"ח ,ע"א :עד כדי שכרז – .יש לעמרד
שקריאתם עודה לקויה ,רכן את אלה שתפיסתם
על ההבדל בין זה לבין דברי ר' דוסא .וכן על
מ'גבלת .ואדלי יתקל המררה בהתבגדרת פאסיבית
באור הביטוי nעד ארבעים וחמשים זוז" לפי
מצד אלה שאינם לרמדים את המקצרע אלא מאר-
הפירושים
.5
נס ויחסם אליו שלילי בהחלט .אד אין להרתע
גם
התלמיד לעיין בפרש"י )ובתןספות ע"ט ע"א ,ד"ה:
מפני זר"
בשלב זה צריך הלימרד להירת לימרד ממש.
בבית-הספר היסודי הדתי אפשר עיי להמנע
מזה אחרי שנתים של לימון ,שהרי עוד נכונר
לתלמידים שנרת לימרד רבות ,רעדיז לא הת-
פתח חוש-הביקורת שלהם במידה מספקת ,רלפי-
כד אין ההעמקה יכדלה להירת בכורן זה אלא
בפרש"י ובהלכה ובסברא שבר בלבד .מה שא'ן
כן בתיכרני החילרני בכיתות הגבוהרת עם כל
מעדם ידיעתם של התלמידים .כדאי להביא הנה
גם את ה"יד החזקה" של הרמב"ם רלקרוא ממנו
את תמצית ההלכה אחרי גמר הסוגיא או הענין.
ולפעמים יעיינר התלמידים בו בעצמם )בבית
או בספריה( ויספרר מה שקראר ,וכן גם בתוט-
פות רימצאו שם פירוש משלים
או
מתנ ד.
במיוחד אפשר לדררש עירן כזה בדבורים קלים
בתרספות ,אם הלימרד הרא בקברצה והתלמידים
מתקדמים.
והרי דוגמא'ת אחדרת מתוד החומר הנלמד
עתה כחובה במסכת בבא מציעא.
.1
עניני
השרנים.
שם " :חייב להעמיד לר חמור"- .על
ואם יש בדמיה(.
פ"ב ע"א :בעל חוב קונה משכון ,סוב
.6
להביא גם פיררש תרספות ולדרוש מן התלמי-
דים למצוא פירוש מתאים יותר לסוגיא ,פוש"י'
אר פירוש תוספרת.
פ"ג ,ע"א :
ד.
הברייתא של איסי בן יהו-
דה – .יש להעמיד את הבעיא הנידונה ברא-
שונים )עיז ברי"ף ובמפרשים( ,אם זכות השבו-
עה חוזרת כשלא מצא עדים אד לא .וכן אם
המזדבר בשברעת השומרים בלבד אר גם ביתר
השבועות ,כגדן במודה במקצת ,דעל "תלמידים
להביא הדכחות מן הסוגיא.
ק"ג ,ע"ב " :האי מאן דאוגר ליה ביתא"
.8
וכן "שואל אדם בטובו" ,אין להסתפק בפרש"י
לדרוש
ויש
מהתלמידים למצוא
פירוש
אחר
מעצמם ,מתרך דיוק בלשון או מmד הסתכלm
בפירושים
)תוספות ,רמב"ם(
ריש
לפתח
את .
הויכדח על "בעד" או nכבגד".
.9
בשלב זה יש לתת לתלמידים גם ידיעת-
מה במושגים כוללים ,כגון -חזקה ,ספק ,רוב,
אבידה ןמציאה .יביא המררה גם
ערכי קנין ,אסמכתא ,עיררב פרשידת ,עדות וכד'.
את סיכום כללי האבידה ומציאה )אבדה ,הינוח,
דבר זה יכול להיעשות אגב לימיי הסלגיא .זה
משתמר
וכו'( כפי שמרבאים
חשוב ,לפי דעתי ,יותר מלימיי מיכני של שבע
כגון
הרא*ש. .ולכשיגיע
המדרת של הלל ,שנדרשד בבחינה ,ושאין התל-
ספק הינןח,
מקרם
בפירושי הראשרנים,
למלים "אס נטל לא יחזיר" )דף כ"ו -:ע"ב( לא
יסתפק בפרש"י ,שהרא תמרה ,אלא יתן גם את
פיררש הראשונים שאפשר למצוא בתרספרת.
.2
בסרגיא לייה ע"א למסה :פשיםא אמר
…איבי משלם וכר' * .יברר את הדנר אחרי עירן
באחד הראשרנים כגרן הרשניא ,שכן רש'"י סר-
מיד פוגשן בלימודו.
ג.
לשם השגת
הרמה
הדרושה,
יש
צורך
בתנאים מסוימים ,שבלעדיהם יעלד כל הנסיו-
נות בתוהו.
.1
מספר מכסימלי של שעות .חמש שערת
למקצוע זה בכתרת הגבוהרת אינן נגדר מות-
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
להוראת התלמוד בביה"ס התיכוני החילוני
בנימין דה"פריס I
157
רות והן מספיקות בקושי לגמוד אן .כל החומד
אצלן ; הוא יוכל ללמד גם מקצועות acחדים -
במשד
ואולי גם רציי הדבד -אד על התלמיד להי-
הייגו
הנרדש,
-עשדים וחמשה יפים
ארבע שגים ללא העדמה.
גיש שהמודה
חי
במקצועו
מקצועו.
ואוהב את
אין כוונתגו לומר ,שאי-אפשד להשיג השגים
רק מודה כזה יוכל לחבב את מקצועו ולהשדות
טובים בבחינת הגמד גם בלאו הכי ,שהרי כאן
מרוחו גם על התלמידים )אם ידע ,כמובן ,גם
תלוי היבר ,כידוע ,במזל ,בזריזות התלמיר וב-
פרק
ואולי
ידישת הבוחן .אד המקצוע לא יהא מקצוע ראוי
לשמו וכל העבודה
תהיה דק הכנה
בהודאה(.
יותר
מבבית" ספר
הדתי,
צידך
יש
מיכאגית
ב"למדן" בבית הספד החילוגי ,שכן דיקא מפגי
לבחינה ,חסרת כל ערד לימודי וחינוכי ,שלא
המרחק שבין רוב התלמידים ובין האוירה התל-
תקרב את לב התלמיד המעונין למקצוע.
.2
מודית וההלכה ,שואלים
ומעמידים
וחוקרים
אם רצרנגו בעבודה עמלנית עד כמה
לפעמים שאלות משאלות שונות בהלכה ובמדע,
עליגו ליצור
שאיגד רגיל לשמוע בבית-הספר הדתי ,מקום
אוירה של בית-מדרש ,ואת זה אפשר יהיה לה"
שתלמידיו מצויים ושדויים יותר באוירה מסוד-
שאפשד ובאפשרות
של
ויכוח,
שיג אם לא תהיה הIIמעביה" מאוכלסת מדי.
תית וכבד דשו ברברים רבים והדבה נתקבל
לפיכד אין להדשות כתות המכילוו tיותד מ2s-
אצלם מתון אמונה ומונח אצלם כבקופסא מגיד-
תלמין ,וכתה המונה 40תלמיד ויותר – ,יש
לחלקה לקבוצות.
.3
רק
יתד על כן :אם יוכל אולי בית-הספד הדתי
חשובה ביותר אישיותו של המורה ולא
מבחיגה
סא
דינקותא.
מיתודית
דידקטית.
התיכוגיים הדתיים המתוקנים
בבתי
נוהגים
-
להסתפק במודה מן האסכולה הישנה
גם
הספד
שם יצאו על זה עודרין – (2הרי בבית-הספר ה-
למנות
חילוני צריך שיהא הלמדי גם בקי בצד המדעי
כמודה עיקדי וראשי לגמרא( למדן מופלג וגדול
של המקצוע ,שכי עליו ללמד גם "מבוא לתל-
בתודה הבקי בש"ס ובכל עגיגי ההלכה .למעשה
מיד"
אין באישיות כזאת צורד ללימוד הדגיל ,ואפשד
ולהיות מוכן להשיב על כל מיני שאלות לשונ-
שהישגיו לא יעלו על הישגיו של תלמיד-חכם
והוא
בינוגי,
התלמוד,
מתודיקן
שרבית
טיב.
אד יוקא במקצוע
השאלות
יש
והספקות בו,
צודד באיש האשכולות שיוכל להשיב תשובה
בדורה על כל דבר ובו יראו התלמירים מומחה
מוסמן ,ובשם "דב" ולא בשם "מורה" יכונה :
אף שעודיו יהיו בודאי מענינים יותר משל יתר
חבריי
מבחינת
התוכן.
תון
התחשבית
בהישגי
המדע
יות ,מדעיות-בקודתיות ,העילות
מפי
החדש,
התלמי-
דים לעתים קדובות.
גם הכנתו של המורה צריכה להי mמקיפה.
מפרשים שוניס
עליי להכין את הסוגיא עם
ואסוד לו להסתפק בפרש"י בלבד :עליו לניר
לו את כל הנחוץ .אף יעיין ב"דקדיקי סופרים"
ובפדשנים
מודרניים .דק כד יוכל
לכוון
את
השעור בכיוון הדצוי .תלמידים איגטליגנטיים,
סבורים ,שבבית-הספר החילוגי
אין
צורד
אלא
אפילו אינם לומדים מתון אהדה,
מתון
בכד ושאפשד להסתפק בבן-אדם שיש לו קצת
הכרח שבבחירת המקציעות ולשם קבלת ציון -
"גירסא דינקותא" או הציץ קצת בתלמוד .שכן
גם הם אסידי תורה למורה הנותן להם מתוך
אד
"עוונותיו"
נחשב
המקצוע
כטפל
ליתר
המקצועית.
טעות היא .מובן ,שבמציאות שלנו לא ימצא על
על
שפע ,והם מוכנים למחול לו
ו"שגעונותיו" בשטחים מסויימים
נקלה אדם בעל שעור קומה -דאש-ישיבה
וכדומה .ואותו
מודה
שמתכונן
כגון
יפה
משמעת
והוא
מצו-
בכרח -שירצה ללמד בבית-ספר חילוני ,אף
יר במטען תלמורי מספיק
ספק הוא אם ירגיש את עצמו שם בטוב ואם יס-
והוא מצוי קצת גם אצל המקצועות הצדדיים
תגל לסביבה .אדמן הראוי שהמודה לתלמוד
)כגון :בלשנות ,היסטודיה ,ואולי גם משפטים(
יהא
לפחית אדם
וגם
במטען מדעי
ה"לומד" עזיז ומצוי אצל
הוא ידע אימתי יוכל לסטות ולהקריש מן הזמן
הספדות התלמודית .אדם שאין המקצוע טפל
המצומצם העומי לדשותו להעדה בלשגית או
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
בנימין דה-פדיס /להודאת' התלמוד
158
היסטורית נחוצה או מועילה.
אך
הרא יבין,
החילוני
בביה"ס התיכוני
המקצוע :,טעמה וממשה של
שאלה הדברים הנחוצים והרצויים אינם מעיקרו
התווך של היהדות
של דבר ואין מביאים לא למטרה הלימודית
היהדות ולרוח ישראל סבא.
)דהיינו :קריאה
נכונה
בבחינת הגמר(,
עי' :
ופירוש פשוט הנדרשים
ולא למטרה
החינרכית
של
וקירוב
ההלכה,
עמוד
הלבבות למקורות
(1העדות על המקצוע בביה"ס הדתי בקובץ
"מעינות" הבא (2 ,ד"ד א .אודבר בקובץ "מעינות".
I
I
אוצר המייס בהוראת הערבית
א.
חשיבות
מחקר יסודי על אוצר המלים
הדין[
גברורה חשיבותו הרבה של הדיון באוצר המ-
לים )ווקאבולאר( שיש להקנות ללומד לשךן חד-
שה .התפתחותו הרךחנית של הילד והנער תלויה
לא מעט באוצר המלים שברשותו ובכושרו לנסח
לפי מיטב ידיעת.י ,לא ראה אור שום חיבור מסוג
זה גם בארצות ערב .החיבורים השונים בעניני
חינוך ,ש;או אור
בערבית בתקופות שונות ,1
לא עמדו על הבעיה הנכבדה הזאת.
ברם,
דבריו בבירור .על סמן עיון ועבודת נסיון ,הגיעו
הפסיכולוגים לדעה ,כי יש קורלאציה ניכרת בין
בשפה הערבית.
מבחינה
לימודית,
מוטלת
אחריות
גדולה על מורי הערבית בארצנך ,מכיון ששפה זו
יכולתו של הילד לתת ביטוי למחשבותיו ולהר.
נלמדת אצלנו רק שניט מעטות ,ומספר השעות
גשותיו לבין גודל אוצרו הלשוני .דין זה חל
המוקדשות לה בשבוע קטן .הרי
שדרוש מאמץ
הן על הבעה בעל-פה והן על הבעה בכתב .לימוד
מיוחד להקנות במשך זמן מצומצם את אוצר הבן-
הגונים בין משמעויות שונות של מונחים קרובים
ליט הנחוץ ביותר לידיעה פאסיבית ואקטיבית
זה לזה משמש תרגיל ניתוח שכלי מצויין ; ותפי-
של הלשון
סה נכונה לגבי חילופי תוכנם של מושגים במשן
למרבית תלמידינו לא תהיינה i:iזדמנויות מרובות
הדורות תבהיר גם שינויים תרבותיים ,חברתיים,
להשלים את ידיעתם.
כלכליים ודתיים שחלו בהתפתחות האדם.
ב,
הערבית,
תוך זכירת העובדה,
כי
מטרות היסוד בהוראת אוצר המליט
אולם ,כאמור ,עיקר חשיבותר של אוצר
בערבית ,כבשפות אחרות ,יש ארבע מטרות-
המלים ,הן בלשון האם והן בלשון זרה ,היא לצר-
המטרות הללו
יסוד להוראת אוצר המלים .2
כי הבנה והבעה .כדי להקנות אוצר מלים מועיל
צריכות להיות ברורות לחוקר אוצר המלים ,למו-
ומודרג ,נערכו מחקרים על אוצר המלים בשפות
ר'ה ,ולמחבר ספרי הלימוד :
.1
שונות ,כגון אנגלית ,צרפתית ,ספרזית ךגרמנית;
בעברית ידוע מחקרו של פרופ' א .ריגר" ,אוצר
מלות היסוד של
להקנות את משמעותן המלאה של הר.זלים
החדשות ודרכי שימושן המדוייק.
.2
הלשון העברית השמושית"
להקנות את כל התכנים האפשריים של
)ירושלים ,תרצ"ה( .מוזר הדבר ,כי פרט לחיבור
מלה )או אידיום( בהתאם למערכת המלים בו היא
אחד .שעוד אדון עליו ,לא נתחבר אצלנו שום
עלול,ה להיות משובצת.
www.daat.ac.il