אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תוכן
הענינים
טיין ביצירתי של ש"י טגבין
עמוד
צביון הלשון ב"אגדת הסופר" -זושא שפ'רא
"עם כניסת היום" לש"י עגנון ' -עקב בהט
113
121
.
דרכי עיצוב הגיבור ב"תמול שלשום" -חב'בה 'ונא'
128
שינייים בלשינו של עגנון בנוסחי "תמול שלשום" -ד"ר 'עקב מנצור
דמות הילד בכמה מסיפורי עגנין -נחמה נ'ר
135
143
למהות השתיקה של גבירי עגנין -דב לנדאו
147
הדים למאורעות הזמן ביצירת ש"י עגנין ' -וסף שה-לבן
152
מדרש-עגנון ' -שראל
מ,
תא-שמע
מעשה במטרוניתא אחת -ד'נה שטרן
155
163
.
ררכי היראה בסיפירי 'בז"י טגבין
ש"י עגנון בביה"ס היסידי -מא'ר ו"ל
172
יצירות עגנון בביה"ס התיכון -אשר א ,ר'בל'ן
179
186
העמקה בלשון סיפורי עגנון ' -ונה פרנקל
מגמית בביקורת על יצירת ש"י עגנון ומשמעותן
להיראת יציריתיו ' -הודה פר'דלנז'ר
הוראת הסיפור "פרנהיים" לעגנין -מלכה שקד .
195
199
עגנון ושיגרת הוראת הספרות -מא'ר ארל'ך וצב' אב'אל
207
על חיניך יהודי והזדהית קבוצתית -ד"ר ל'און ס ,פרץ
213
החיביך בתפיצית
אשליות – … 1דוד הרין
218
שעית מיפנה בחינוך היהודי בבואינוס-איירס -נפת?" 'עקב הבר
222
ארץ-ישראל בתקופת המקרא
224
סקירת ספרים
מורה לתנ"ך קורא בספרה של ד"ר נחמה לייבוביץ "עיונים בספר בראשית" /אהובה רון ;
ידע"עם של עדות המזרח /דוד ב]ב]'שת' ; אמיתו של איש החיניך '/רו '1פול]' ;
227
"דיני חינוך" לרות סטנר /דוד אלו]'
הצ'ור'ס בחוברת ,מעשה 'ד' דן ארנון ,הועתקו מטפרן של ח] ,מל'ד ודיר צ ,דנ'1
"אצות"'ס ב'שראלי ,הק'בוץ המאוחד ,תשכNה ,ברשות המחברות ,ועל
להן תודת המערכת,
www.daat.ac.il
כד
נתונה
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ד"ר יעקב מנציר
שינויים בלשונו של עגנוו
בנוסחי "תכנול שלשום "1
לשרנו של ש"י עגנון אינה אחת בכל התקו-
תש"א
פות .המתבונן בנסחים השרנים של אותו סיפור
מוצא שינויים רבים כלשרן .לא הרי נוסח תרע"ב
של "והיה העקוב למישור" כהרי נרסח תרע"ט,
העברית של ימינו .אלא שיותר משהם באים
לדברי
תש"ד
הדברים",
ליח
הארץ
לשנת
תש"ה ,תל-אביב .עמ' .148-127
תש"ה
"בגית הצייר" ,ליח הארץ לשנת תש"י.
=
תל.אביב .עמ' .160-153
"הררילין
תש"ה= 1/
שמתח
הארץ.
הארמן".
כ"פ
באלרל תש"ה ) .(7.9.1945עמ' .9
ללמד על התפתחותה של לשוננו בששים השנים
האחרונות ,משקפים הם את לבטיו של הסופר
בתקיפותיי השונית יאת דרכי המיוחדת בלשון.
בלק",
תל-אביב
.66-14
"ראשית
ראין צריד לרמר נוסח תשי"ג .2השינויים ,ששינה
הסופר בלשונו ובסגנונו ממהדורה למהדורה מאל-
פים הם ביותר ועשויים לעניין כל העוסק בלשון
"עררר
של
ספרית,
קרבץ
הרצאת
תש"א.
שרקן
עמ,
תש"ר
"תמרל שלשרם" ,כל סיפרריר של סן""
=
עגנין,
פ',
ברד
תש"ר.
מאמר זה ,הדן בשינויים שנעשו בנסחים השו-
במהדיררת הבאית נכלל הסיפיר "תמרל שלשרם"
נים של "תמול שלשרם" ,מקיף תקופה קצרה
בכרד ה' של כל סיפרריי ,אד שינייים של ממש לא
יחסית 12 -שנה )משנת תרצ"ד עד תש"ו(.
חלי בר ,אף לא בסידרר העמידים רהשררית .רק שינר-
אף החומר אינו רב ,כי לאמתו של דבר אין
יים מעטים בכתיב יש ,באית יתירה אי באות חסרה,
בסחים אלה אלא פרקים בודדים שפרסם הסופר
רריב השינריים שיברשי דפרס הם שניתיספר בר .אף
בכתבי עת שובים וכללם אחר כד בסיפורו "תמול
שלשום" .עם כל זאת לא מעטים השינויים שחלו
בלשון ,ויש בהם כדי לרמוז על מגמת לשובו של
שינייי הכתיב המעטים ספק היא אם כרלם מידי הסופר
הנסחים ,שנדין בהם במאמר זה ,ייזכרר כאן בקי-
"תחילתר של יצחק" ,ספר השנה של ארץ
ישראל לשנת תרצ"ד )העררך :פ' לחרבר(,
תל-אביב,
תרצ"ה
"בלק'!
עמ'
ספר
.32-21
השנה
אביב .עמ:
תש"ר,
כ"ר במרחשררן
"ימי רצרן"
פרקים :
(2.11.1945ר"בקלרב
הפרעלים" )הארץ ,ד' בכסלר תש"ר ,(9.11.1945 ,אילם
כיין ששברע שכרעיים לאחר מכן כבר הרפיע הספר
"תמרל שלשרם" ,יש להניח שאותם הפרקים הרעתקר
של
ארץ-ישראל
לשנת תרצ"ה )העירך :אשר ברש( ,תל.
תרצ"ר
ממנר,
מלבד הנ"ל ,ערד שני
)הארץ,
צירים הבאיס : 3
תרצ"ד
את מהדירת תש"ר עיקר ,יבה דנתי כאן.
לפני צאת "תמרל שלשרם" בשנת תש"ר נתפרסמר
הסופר באותן השבים.
-
יצאר אר שמא גם הם מידי הסדר .כירן שכד ,ראיתי
מתוך
הספר
הספר
הרא שין
בהם ניסח
.24-11
ל אחר
ק ידם
שנדפס
)בייחרד
שהם
מתוד
של תמיל שלשיס( ,יאין לראות
לתמיל שלשים .4
"ירם אחד" ,דבר ,מרסף לשבתות ילחגים,
כל מראה מקום מתרך נרסחי תמרל שלשיס מסרמן
כרך י"א ,חיברת י"ז )בטעית נדפס שם :
במאמר זה בקיציר הנ"ל ,אחריי נרשם מספר העמוד
).(6.3.1936
יאחריי ציין שליש העמוד .כל עמוד חולק לשלישה
י"ט(,
עמ'
י"ב
.3-2
באדר
תרצ"ר
שלישיס ,5
www.daat.ac.il
ראלה
צרינר
באיתיות :
א
)=
שליש
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
136
י .מנצור /שינויים בלשונו של עגנון בנוסחי "תמול-שלשום"
)= שליש שני( ,ג )= שליש שלישי(.
יצחק ולא מצאה בו עניו )תרצ"ד 27א( < פעמים
3ב = עמוד ,3שליש שני .החלוקה לשלישים
הרבה פגעה סוניה בגליצאי זה והיתה תמיהה
ראשון( ,ב
כגון :
מה ראה רבינוביץ שמקרבו כל כך )תש"ו 97ג( ;
היא על פי ארמדן ולא בדיוק מתימטי.
הסימן < מורה על שינוי שחל ממהדורה למהדורה.
הסיבזן = מורה שהנוסח
בשתי המהדורות שווה.
מטיילים ביחד )תרצ"ד 27ב( < מטיילים כאחד
)תש"ו 123ב( ; אף סוניה נשקה ליצחק )תרצ"ד
28ב( < נשקתו ליצחק
אןצר המלים ןהצןרןת
)תע'-ייו
ברוך
127ג( ;
השם שיש לי טביעת עין )תרצ"ו 2טור < (2
המתבונן בנסחים השונים של תמול שלשום
תהילה לאל חי יש לי טביעות עין )תש"ו 345ג( ;
מגלה ,כי בשינויים רבים שי.:זינה המחבר ממהדו-
פירוש הדברים )ת'Lז"א 23ג( < פירושם של דב-
מן הלשון
היו יוצאים כנגדו באבנים,
רה למהדורה נראית
ה תרח קות
רים )תש"ו 292ב( ;
העברית הסטנדרטית של ימינו ,אם כי לא בכולם.
יצאו כנגדו בדברים )תש"א 32א( < יוצאים עליו
אך אולי יותר משיש כאן כוונה להתרחק מלשון
באבנים,
459ב( ;
ימינו ,יע '-כאן רצון להתקרב ללשון המקורות,
נערה בחורה ביקשה להינשא לו )תש"א 49ג( <
בייחוד ללשון חז"ל .
באו
בעלילות
עליו
)תס"ו
ריבה אחת שנתרצתה להינשא לו )תש"ו 568ב( j
השינויים באוצר המלים והביטויים המובאים
מאה שערים חסרה לי )תש"א 51א( < מאה שע-
להלן עשויים להמחיש זאת .כגון המרת פועל
רים אני חסר )תש"ו 572א( ; נפח נשמתו )תש"א
שכיח בימינו בפועל ששכיח פחות לאותה משמ-
לו
עות :
ו נטל
ו אחז
את
ידו
נפשו
54ב( < פלט
נדמה
)תש"ו ך57ג( ;
)תרצ"ו 2טור (2
<
'Lזאינו ישן )תש"א 56א( < דומה להם שאינם
מ דבר
עם
ולא ע'Lזו לעופות כלום,
והיה
ידו )תש"ו 345ג( ;
י'Lזנים )ת'!Lייו ס58א( ;
יצחק )תרצ"ו 2טור < (2והתחיל מ ספר עם
ולא שמע על הכלב כלום )תש"א 56ג63 ,א( <
ות והה
ולא עשו לעופות ולא כלום ,ולא שמע על הכלב
יצחק
)תש"ו ד34א( ;
שהיה
י וש ב
)תש"א 18ב( < ת ו ה ה ו ב ו ה ה )תש"ו 283ג(;
ולא כלום )תש"ו ס58ב ,ס59ב(.
וריח נ ד ף ,התחיל נ ודף )תש"א 48ב49 ,א( <
אף בחילוף
יש לעתים התרחקות
צ ו רות
היה מ פ ע פ ע ,התחיל מ פ ע פ ע )תש"ו 565ג,
מלשון ימינו :נאה ו ח ס ידה )תרצ"ד 26ג( <
566ב( jדאג בלויקוף לאלמנתו )תש"ה l/טור
כשכל העיר
< (6טרח בשביל אלמנתו )תש"ו 251ג( .6
ובשמות :
בלויים ומיושנים )תרצ"ו 2טור
צנועה
ו ח סוד ה
מפס יקה
מ פ סקת
משאה
)תש"ו ס9א( ;
ומתנה
)תש"ו 261א( ;
)תרצ"ד
ורגליו
ס3ב(
<
כ ו ע סות
מפני
)תiZ:ייא 15א( < ורגליו כ ע ו סות )תש"ו 6ד2ב(j
תמהון הלב )תש"א 16א( < מחמת תמהון לבב
נ ת ע ורר בלק )תש"א 29ג( < נ י נער בלק
בא לידי מסקנה ששמץ פגם יש
)תש"ו 8ס3ב( jהיה בלק ש ו ח ק )תש"א ד3ג( <
(2
<
בלויים ומהוהים )תש"ו 345ב( j
)תש"ו 8ד2ג( ;
בו )תש"א 18ג( < בא לידי דעת ששמץ פסול
היה בלק מ ש ח ק
יש בו )תש"ו 284א( jבית המרחץ ,גויים ,פעמוני
"משחק" כאן הוא ניגוד ל"בוכה"( ;
גמלים ,סגנון הלשון ,השגעון )תש"א 23א24 ,ב,
רוח צפונית )תש"א 55ב( < נ י ש ב ה רוח צפו-
29ג ,ד3א52 ,ג( < בית הטבילה ,אומות העולם,
כתיב
מצילות הגמלים ,תהלוכות הלשון ,טירוף הדעת
נית
)תש"ו
8ד5ג.
)תש"ו סד4א .תן דעתך ,כי
אפשר
שכאן
נשבה
שינוי
בלבד( .8
הקדוש
המרת השם "שעון" )תרצ"ה 13ב = תש"א
ברוך הוא )תש"ה l/טור ,1תש"א 28א( < המקום
16א( ב"בעל שעות" )תש"ו 9ד2א( לא נראה כי
)תש"ו 291א298 ,א8 ,ס3ג469 ,א5 ,ד5ג( ;
נעשתה כדי להימנע משימוש במלה המחודשת
)תש"ו 246ב6 ,ס3א(.
וכן
בצירופים
המלות וכיו"ב : 7
שלמים,
בביטויים,
בשימוש
"שעון".
שהרי
במקומות
אחרים
בנוסח
תש"ו
זה בא לחטוף שיחה בענין
מצינו "שעון ,שעונים" )23א363 ,ג( .אפשר שכאן
הקונגרס )תרצ"ד 21ג( < יש באים לדבר )תש"ו
טעם אחר לשינוי .כיון שהדברים מוסבים שם
8א( j
פעמים הרבה ראתה סוניה צוויירינג את
www.daat.ac.il
לכלב ,העדיף הסופר שלא לשים בפיו את שמו
t
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
137
י .מנצור /שינו'ים בלשונו של עגנון בנוסחי "תמול-שלשום"
של הכלי במדויק :
והראיה ,לפבי כן
ש ע ו ן.
במקום הנוסח "באותה ש'l.ה בשמע קולו של
)ת,, .א 16א( בכתב במהדורה יותר טאו-
" ;:ע ו 111
הרת " :נ:::מע פתאום קול כ ל י מ א ותם ה כ -
ל ים
'::מ ש מ י עין
ה ש ע ו תן'
על
)ת'!.:ייו
278ג279-א( .
הסיומת בתבועת aבשמרת לא עבריים בה'
כידוע ,לכתבה בא' ,אך בימינו הנטייה היא ל'
מא' לה' במלים כמו "קופסא"" ,דוגמא"
עגבון כותב סיומת זו בא' גם בבוסח תו'
אירופא ,תלגרמא ,גלימא ,דוגמא ,גז'
טבא ,בוכרא ,אוביברסיטא ,לירא,
68ב,
457א525 ,א528 ,א( .ולא עוד
גלגולה של ה' הידיעה
עד כמה משתדל עגבון לקרב לשובו ללשון
חז'Iל ,נוכחים אבו בגלגולה של הן הידיעה בצירוף
מטיפוס "רחובה של עירן' ,כפי שהראיתי במאמרי
ה' ל-א' מבוסח לבוסח :ה'
תבה בתש"א 18ג בה' ,י
)מ ס קב א(,
'::נתפרסם בל שובבו ,כרן ל ,תשכ'Iו ,עמ' .112-92
כידוע ,במ"זביות שבדפוסים מוצאים אבו "תחו-
מה
של
ש ו ל ח ן'ן
ע י ר'ן
)נדרים ז,
ה(,
"רוחבו של
)מבחות יא ,ה( וכד' ,אף שהדברים
אמורים על עיר מסויימת ועל שולחן מסויים ,ולא
"תחומה '.:זל העי ר" ,IIרוחבו של ה ש ו ל ח ן ",
ומנוקדת
בביקודה
ה,
הידיעה :
תחומה
'!.:לעיר ,רוחנו שלשולחן ,ואין כאן אפוא חיסור
'::ל ה' הידיעה.
והנה עגבון בהג תחילה לכתוב צירוף זה בה'
הידיעה ,אחר כד החל להשמיטה ,בוודאי משום
,היתה רווחת הדעה כי לשון חז"ל דרכה בהש-
מטת ה' הידיעה ,10ושוב חזר והוסיפה ,כשבוכח
לדעת שלשון חז'Iל בכוקורה איבה משמיטה את
ה' הידיעה אחרי "של".
בוסח תש"א בראה שבכתב בתקופת חיסור ה'
הידיעה .צירופים '.:זבכתכו כבוסח שלפביו כה'
הידיעה ,בשמטה מהם ה-ה' נבוסח תש"א :
של
ה כ ל כ,
ידו
של
ה צבע
דעתו
)תרצ"ה
15אג( < דעתו של כ ל כ ,ידו של צכע )תש"א
19א23 ,א( .ואילו צירופים של בוסח תש"א שבלא
ה' הידיעה ,ביתוספה בהם ה' כבוסח ת'.:ז"ו ,כגון :
לכם של מ ורי ם ,פסיעותיו של צ ו כ ע )תש"א
33כ45 ,א( < לכם של ה מ ורי ם ,פסיעותיו של
ה צ וכ ע
)תש"ו 461כ561 ,כ(.
שינויי כתיב
אף מכמה צורות כתי כ בוכח אתת כי מתר-
חק עגנון מן המקוכל כימיבו.
www.daat.ac.il
אף שען
שמות בסיומת
לה בה' ואחר חז'
26ב < אנגי'
136א( < ,
26ג( <
131ג:2 ,
כפי שמצפים היינו שם .אולם כבר הוויח חבוד
ילון " ,כי "שלן' זו היתה מחוברת לעזם שאוזריה
של
142ב,
304א,
408א,
112
אף
תמיו;'ה
)ת1צ"(
ערבוב
17ג( .
אבצא
אך ה
נ
להס
רי,:,ז
'.tדב
לא
או
ל:
גI
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
138
' .מבצור /שינויים כלשובו של עגבוו בנוסחי "תמול-שלשוםII
אים כאן ;
הם נידיני בפרק מייחד בספרי על
לשובי של עגבון ,העימד לצאת בקריב,
)ת'"!l-י 350א( ,רק במקום אחד ,לפי החימר שלפבי,
המיר
הסופר
מקי ם
הסיןמןת ".ים" ן".ין"
מקימות ל"-ין" ,אפשר שעשייה להעיד על התרח-
מנדים ,גימלים ,תבשילים
)תשI/א 14ג25 ,ב ,ד5א( < מנדין ,גימלין ,תבשי-
"'';0./לין )תשI/י 276א300 ,ג581 ,ג( ,אלא שבעביין זה
) ,/י''מציי גם חיליף של "-ין" ב"-ים : I/מסקלין,
"' י')י':tואין )תשI/א 17ב18 ,ג( < מסקלים ,ריאים
י-ו}C.ן">),גIשI/י 281ג284 ,ב( .ואיני יידע מה טעם השי.
1 :t./", ,רים.
)", :י' >'.1',אף בציריפים דומים ובמקימית סמיכים מיצא
';; rזא -,ים" ו".ין" משמשים בערבוביה :מ ורי ן
.4< ) .נ' r.ןjיי?jיילעצמם )תשI/ו 8ב( -מ ורי ם לעצמם
) 0'.9י' תר'.tי.tשם I0ב( ; ו ע י שין מחלוקת …ו ע ו -
'" ם,ו.נטrלוקת )שם 12ג( ; מה ע ו ש י ז …אח.
>' } ,ן>.ן).י' ,ע .-ש י ם …בעלי אומניות ע ו ש יז )שם
>ו > , >.
>.
יו).
ב"ברם: I/
כדאי לי לידע )תש"א 51א( < ברם
כדאי לשמוע )תשIIי 572ב(.
הסיומת -I/ים" לריביי זכר ,שהומרה בכמה
קות מלשון ימיבי :
"מכל
מקוםI/
מכל
.
.ג
.
נ… .' r.ל, 'r 1
'
במקום אחד מציבו החלפת "איירופאי I/ב"פרב-
ג'י: II
א י ירו פאי
איתו שעון מהו,
)תרצIIה 13ב( < פ ר ב ג'י
=
16א
תש"ו
279א(.
אי ערבי
או ערבי )תש"א
שהעדיף
בראה
כאן
הסיפר להשתמש בתואר שמשתמשים בי במזרח
ככיביי לאיריפי .מעביין לציין ,כי גם הדימוי יש
יותר
שבעשה
"מזרחי: I/וצבען
כצבע
א ב ב ט
של חסי דיב ל ז ,סגול ישחור כאחד )תשI/א
56ב( < ומראיהן סגיל ישחור כ מ צ ב פתו ש ל
ה ח כ ם ב אשי
)תש"ו 580ב(.
תיקןן לנורמטיבי
חלק מן השיבייים ,ששיבה הסיפד ממהדורה
למהדירה ,נראה בהם ת י קין בהתאם לדרישת
הנורמטיביית של ימיבי :נתחתנו )תתI/ד 21ג( <
נשאו נשים )תש"ו דג( ; להרייח )תרצ"ד 26ג(
< להשתכר )תשI/י 68ב( ; ל מ ה נתני עיניהם
דיקא בי )תרצ"ה 14ג( < מ פ בי מ ה )תש"א
s> .ז iו" ttלי9.>.בריןת
, ,לא עברית -יש שהמירה הסופר במלה
חין )תשI/א 19ב( < ש ע ל ו ל ים )תשI/ו 285א(;
עברית מSJי.1נר )תרצ"ד 25ב( < מן המסיתים
יבידי
ובידו
)תש"ו 66ב( >.וכןלמד דרדקי )תרצI/ד 26א( <
מלמד תיניקית )רiשI/י ד6ב( ; בלא שילטן )תרצI/ה
גדי בן יימי )תש"י 565ב( .]2
כנראה מאיתי טעם של התאמה לנירמטיבי
,
rr(),
18ג( jש י כ י ל ים לשפיר עליי קיתון של רות-
טלה
בן יימי )תש"א 48ב( <
15ב( < בלא שלטין )תשI/א 20ב = תשI/י 286ב(j
שיבה הסופר את הציריף "בין …י" לציריף "בין.. ,
מכינת
ל ,I/ואת "מן …י" שינה ל"מן ..,ימן" : ]3בין זכרין
המציה גיפא )תש"א
וירשא )תש"א 20א( < בין זכרין
מכונת
הספירט
)תרצ"ו
הפתילות )תש"ו 346ג( j
2
טיר
< (3
משה
30ג( < המצוה עצמה )תשI/י 311א(,
המלה הארמית
"ברם 1/
משהי בתי
הומרה במקומית
שונים ב"אבל" ,ב"מכל מקים" ,בו' החיבור אי
ל בתי יורשא )תשI/ו 286ב( ;
מאייר
כבים
י מא ש
וא ש
)תשI/א
שהם מיר-
53ב( <
מאייר
)תשI/י 576ב(.
שנמחקה בלא שנכתבה מלה אחרת תחתיה :ברם
כן מציני שיניי "מ I/.ל"מן" לפני ה' הידי-
דבר
המצוית
דבר טוב היה בו )תרצI/ד 26ב( < א ב ל
עה :
מהמציות
)תרצI/ד
31ג( <
מן
טוב נמצא בו )תשI/י 68ב( ; ברם כל יגיעיתיי
)תשI/י 270ג( .שיניי זה נראה שהיא לפי השימיש
היי על חנם )תרצI/ה 16א = תשI/א 23ב( < א ב ל
שבמהדירת תשI/י ,במהדירה זו נראית חלוקה
)תשI/ו
291ב( j
ברם
חקירת
האמת
חקירת האמת
)תשI/א
ברורה בין שתי מלית אלה ,לא זי באה במקומה
)ת'z,ז"ו
I/מן I/באה רק
של זי ילא זי במקומה של זי :
24א( <
מ כ ל
מ קום
292ב( j
ברם
אף האמת שבהם )תjצI/ד 26א(
כשה' הידיעה אחריה סמוכה לה ממש בלא שים
< ואף אמת זו )תש"ו 67ב( jברם כאן צריך
חציצה jלעומתה "מ "-אינה באה כלל לפני ה'
להאמר )תרצI/ו 2טור < (4כאן צריך להאמר
הידיעה ממש ,כגין :מטלטולים )תשI/י 39א( -
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
139
י .מנצור /שינויים בלשונו של עגנון בנוסחי "תמול-שלשום"
)שם
עזים בלא מספר שכולם ש ח ורי ם )תש"א
ד2א( -מן הספינה )שם 32א( .זהו אפוא הטעם
48ב( < שכולן ש ח ו רות )תש"ו 565ב( .אמנם
ווה :מהרעב )תרצ"ד 25ג( -מן הרעב )תש"ו
מצינו "עז" בזכר )מילון נן-יהודה ,ערך "עז" ;
אבינרי ,היכל רש"י ד ,עמ' תלייז( ,אך המקובל
מן
החדר
50ג( ;
)שם
הספינה
ממשרתי
שהמיר הסופר "מהמצוות" ל"מן המצוות" .והש-
210ג(.
הוא בנקבה.
"א ת"
הוספת
לפני מושא בה' הידיעה
ומשקפים
בשר
ע ש ו יות
מקי פות
את
אפשר לראותה כתיקון לכיוון הנורמטיבי :לכתוב
עיניו )תש"א 56ב( < ומשקפיים של בשר מ כ -
)ת :ייו
את עיניו )תש"ו 580א( .נורמטיבית נחש-
ה אמת
)תרצ"ד ד2ב( < אתה אמת
123ב( ; נתן לו ה ז ה ו ב
ה ז ה ו ב
)תש"א 36ב( < את
ס ים
בים "משקפיים" לזכר ,אך רבים מנקבים אותם,
אולי מתוך אנלוגיה לאברים זוגיים ,ויש אף הטו-
)תש"ו 468א(,
לפני מושא בצירוף כינוי מצינו לעתים הוספת
ענים שיש לקבוע מינם נקבה ,כגון י' לבני ,דק-
"את" ולעתים השמטתה ,אך יתירה ההוספה על
דוק הלשון העברית ,ירושלים ,1958עמ' קס"ו.
ההשמטה.
זה
עניין
נידון
בפרק
בספרי
מיוחד,
וראה י' אבינרי ,יד הלשון ,ערך "מכנסים".
השם "דרך" שונה במקום אחד מזכר לנקבה,
ואכמ"ל.
שינויו של הצירוף "בין כך לכך" ל"בין כך"
הוא דווקא בני גוד לדרישת הנורמטיביות
)כפי שאנו מוצאים אותה ,למשל ,אצל בהט ורון,
ודיק ,עמ' ; (169
כך
בין
לכך
מקומו )תש"ד 146ג( < בין כ ך
תפסו את
תפסו הם את
ובמקום אחד מנקבה לזכר :
)תש"א 57ג( <
דרך ארץ
ה יתה
דרך )תש"ו 583ב( ;
בו )תרצ"ה 15ג( < דרך ארץ
בו )תש"א 22ג = תש"ו 290ג( .כידוע,
מצויה "דרך" בעברית הן בזכר והן בנקבה.
ה גיע חצות לילה )תש"א 55ב( < הגי -
מקומו )תש"ו ד3ג(.
עה
ההתאמה במיו
ה יה
ב א יזה
ב איז ו
דרך רץ
חצות לילה )תש"ו 8ד5ג( .בנוסח הראשון
ההתאמה לסומך ; בנוסח השני ההתאמה לנסמה
יבמספר
ה מין ו ה מ ספר -
כדין .אולם יש לציין כי במקומות אחרים ,אף
זה
בנוסח תש"ו ,מוצאים אנו התאמה לסומ.ך דווקא,
הגן ש נ עשת ה בו ישועה )תרצ"ד ד2ב( < זה
כגון :עבר חצות לילה )תש"ו 341א( .והשווה
ב ה ת אמת
השינויים
מהם שינוי התאמה לחוסר התאמה דווקא :
בו ישועה )תש"ו 126ב( .פועל
הגן שנע ש ה
סביל בא לא אחת ב'3Iגנון ביחיד זכר ויהא מינו
ומספרו של הנושא אשר יהא :
נגל ה
)שם
302ב(,
נ ש מ ע
פתאום
רין ט"ז ע"א(.
עליהם
בריה שפלה )תש"ו 289ג( ,לאני כר ירקרק ותם
צריחת
לשון חז"ל :כיון ש ה גיע חצות הלילה )ס:הד-
הרכבת
)שם 160ב( .אפשר לראות פועל זה כפועל סתמי.
מניעת טעית בהבנת הכתיב
מ נ יעת
ט עות
ה כ ת ו ב
ב ה ב נ ת
אף
היא אחת הסיבות לשינויים .לדוגמה ,שינוי בסדר
תופעה זו מצויה כידוע בלשון המקרא ,כגון :
המלים :
ו י וגד לרבקה את דברי עשו )בראשית כז .(42
50ג( < שקורין פרוסי לכל גוי גרמני )תש"ו
כלוi:.ון ימינו מסופקני אם יש מי שחושב '!Lימוש
יכול
1ד5ג( .הנוסח הראשון הוא דו-משמעי ;
אתה להב'נו L-'" :זקורין לכל גוי -גרמני פרוסי"
זה לנורמטיבי.
השינויים האחרים בהתאמה -רובם
ת י קון
ה ראש ו ן
)תרצ"ה
או "שקורין לכל גוי גרמני -פרוסי" .הנוסח
השני" ,שקורין פרוסי לכל גוי גרמני" ,אינו מניח
הם עזתיקן המחבר לפי הנורמטיבי :
מהותו
שקורין לכל גוי גרמני פרוסי )תש"א
20ב = תש"א
מקום לטעות.
305ב(.
כן הוספת "על" בכתוב הבא נראה שלהבהרה
בלשון התיבונים ,למשל ,מצויה התופעה של
באה :
)ת''Lייא
זיכור 'zזמות שבסיומת "ת" .בימינו מקובל להש-
36ב( < נתכעס השר ע ל ש ה ביא לו )ת'!Lייו
ד2ג( <
מהותו
ה ראש ו נ ה
תמש בהם בנקבה בלבד.
)תש"ו
468א(.
www.daat.ac.il
נתכעס
בנוסח
השר
הראשון
ש ה ביא
עשוי
לו
הקורא
לטעות
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
י .מנצור /שינויים בלשונו של עננון בנוסחי "תטול-שלשום"
ס14
ולסבור
כי
"שהביא"
פסוק זיקה
הוא
לz:זם
שלפניו "'.
הוא לעניים וכו' )תש"א 14א( < כי הבית קודש
לעניים לא ימכר ולא י ג א ל ,עד ביאת ה ג ו -
אל
חילו מזרקים בו ,שינים תותבות וחגורות שקוש-
ההקבלה והחריזה
ביו השינויים הבולטים ב ס גנו נ ו של תמול
שלשום ,נוסח תש"ו לעומת נסחיו הקודמים יש
למנות את ה ה ק ב ל ה ואת ה חרי ז ה.
השווה ,למשל ,מניית דברים ב'z,זני נסחים :
ואין אנו יודעים היכו נתיישב תחילה ,א ם בבית
הכבסת אורחים של הצרפתים א ו אצל הארמנים
א ו אצל היוונים
)תש"ו 274ב( ; נטלו כל מה שמצאו והת-
א ו אצל הכו' ים
א ו אצל
רין בהן את השבר ואלוגטיות לחות ושאר כלים
שאין
מלוכלכים
מפני
לעמוד
)תש"א
ריחם
22ב( < 'Lזינים תותבות וחגורות של ש ב ר,
אל ונטיות לחות וכלי ג ב ר ,כל אשר מצא
מאשר בא אל
א י ש,
זרק בו
כ פ ו,
ח י ש,
בחמת א פ ו .פוזמקאות ואנפילאות אשר לא נס
ל י ח ו,
שאיו אתה יכול לעכווד מפגי
ריח ו
)תש"ו 289ב(.
הסור ם א ו אצל הפרוטסטנטים א ו אצל הקטו-
דבריו של בלק הכוובאים בתמול שלשום ת,, .ו
לים א ו אצל הקופטים )תש"א 18א( < אי) ידוע
בחרוזים ובמליצה אינם בנוסח תש"א .השווה,
היכן נתיישב תחילה ,אם אצל היוונים האורתו-
דוכסים ,א ו אצל היוונים הקתולים .א ם אצל
הארמינים הגריגוריאנים או אצל הארמינים הק-
תולים .א ם
אצל הסורים
א ו אצל המרונים,
א ם אצל הקופטים א ו אצל החבשים .א ם אצל
הפרנציסקנים א ו במנזרים אחרים .אם אצל
הפרסביטראנים א ו אצל הלוטרנים )תש"ו 283ב(.
בנוסח ראשוו רואה אתה מנייה סתם ב"או" ובלא
פיסוק כלשהו ;
בנוסח תש"ו מסודרים השנוות
בקבוצןת של שניים שניים במלים "אם …או",
אף פסיקים ונקודות ניתוספו לחלוקת הקבוצות.
יש ששיבה הסופר סדרם של הדברים וניסוחם
למשל ,תש"ו 287א288 ,ג289-א9 ,ס3ג31o-א
לעומת תש"א ס2ג22 ,ב ,ס3ב.
לשון נופל על לשון
אף
לשוו
על
בופל
ביתוסף
ל ' tו ו
הרבה בנוסח תש"ו .במובאה שלהלו רואים אנו
כיצד משפט קצר של נוסח קודם הורחב בנוסח
תש"ו והוכנסו בו משחקי מלים :עיר גדולה יפו
יפת
)תרצ"ד 27א( < יפו
ימים עיר קדומים.
י פ ו jבו נח בבה אותה וקרא שמו עליה .אבל
של
מכלי פיי פות ו
יפת
לא נשתייר בה
)תש"ו 98א(.
כדי שתיווצר חריזה :לא בראה שם לא חבווני
כל המעיין בתמול שלשום תש"ו מגלה הרבה
ולא לוובה ,לא גבאי צדקה ולא בשים צדקביות,
משחקי מלים כגוו אלה ,למשל :ופרקמטיא פעמים
לא מוכרי כעכים ורקיקים וחרצבים ולא מבשלי
פ ורע נות
פ ו רעת
לעושיה ופעמים מביאה
תבשילים ,לא מצחצחי בעלים ולא מזכי הרבים
על עו'zזיה )תש"ו סIא .אף "פרקמטיא" ו"פעמים"
ומחפשי חטאים ולא שמשי הכוללים ולא מנ'.:זקי
מזוזות ומחזרי פתחים ,לא ספרדים ולא אשכנזים
)ת'zז"א 57א( < לא בראה לא רוכל ולא ס ו ח ר,
בו …ומנע-
במ'.:זחק המלים( ;
ב גדו
ב ג דיו
לים ש ב ר גלי ו רגל ו בן )ס1ג( ; הרכבת הגי-
עה
ל קרא ק א,
כרכא
לא קובה ולא מ ו כ ר ,לא נושאי כעכים ומוכרי
כחלחולת
ח ר צבי ם ,לא מבשלי תבשיליו ועושי מ ע -
דבי ם ,לא מוזגי מ ש קאו ת ,ולא עושי ב פ -
ל ה של העיר )26א( ;
דכולה ביה
מחלחלת
חמימה
אוירו של
)20ב( ;
בחל.
מביא
ים
ל א ו ת ,לא גבאי צדקה או סתם ג באי ם ,לא
אותו לידי תיאבוו יותר מכל ה י מים שהיה
ביבשה )35א( ; שמוציאים ממנו את ד מ ו בלי-
לוחשי לחישות ומחפשי ח טאי ם ,לא מנשקי
לה כבעליהם שמוציא ממנו דמי ו ביום )41ב(j
מזוזות ומחזרי
פ תחי ם,
מ ש ו ל ח ים )תש"ו 581ג(.
לא שד"רים ולא
ש רוי ה
א ותם
על
לבו
כמצה
שהארץ אוכלת
ש רוי ה
א ותם
)42א( ;
)45ג( ;
ומי
שלא היתה פ רוט ה בידו ממילא היה פ טור
כו ביתוספו חרוזים במקומות שובים בנוסח
)46א( ;וידו פ רוס ה ל פ רוס לחמו )59ג( ;
תש"ו ,כגוו :שבית זה לא ימכר ולא יגאל ,קודש
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
141
י .מנצור /שינויים בלשונו של עגנון בנוסחי "תמול .שלשום"
ל ח ו 'L-ז
שצריכין
)85ב( ;
תו,
יסורים
ב געי
למה שהבריות
מ כ וער ים
בני אדם לא
כ תות
כ ח ו ת
)104ב( ;
הרחיב לו
מקומו
)192א( ;
ח ו ש שין
עכר ו
לא
פ געו
בשביל
בידם
בזד ל ז ל
שלא
לעניים
ח ש
פ ש פ ש
)231ב( ;
של
ו ויז ל
ואף את
כ ב י אלי ק
אני
מפשפש
)204ג( ;
פתי
פ תיה
גור דון
)256א( ;
אתן
עכשיו
זוכר
ג רדו
ד פלי ג,
לא
שנת פתה
אין
את
מל בם,
שאין משורר
ע ל יעו ל
)366א( ;
שאם יבוא חכם אחר ויאמר כך
מ ק ו ב ל,
הכלב
שמעת
ע זרא
נאמר לו כדברי
)473א( ;
)499ב( ;
ומקצת
החג
ע זרה
עבר
מום לגבי עשו וישמעאל אינו מום )תשIIא 18ג( <
או אפשר מום שבו לגבי ישראל מום ,לגבי אחרימ
אינו מום )תשIIו 284ב(.
ו ה -
הממון
)255א( ;
ו אדם
וכל פה פועה לית מאן
בע ל
)תרצ"ה 15א( < או מפני שמה שלגבי ישראל
שאומרים עליהם שרוב
פ יתה
א ד 11ם,
הארץ
ה מ קום
בה אין אתה מוצא בה
משתייר
בו )90א( ;
ולא הספיק לו
ומר
רחמנים )תש"ו 284א(.
או שלגבי אלו מומי מום ולגבי אלו אינו מום
ש מ כ ח ת ותא ת
ח ש ש לעצמו )199א( ; כמה שאתה
מ מ וני ם
או.
18ב( < אפשר ישראל אכזרים ועשו וישמעאל
בל ק
מצאו בחברת
ו ערב ה
כל
שמחה )557ב(.
ולא הספיקו להזכיר שמות הספרים שמהמ
העתיקו דבריהם )תרצ"ה 15ב( < ולא הספיקו
להזכיר שמוח הספרים ומחבריהם שאת דבריהם
העתיקו )תש"א 22ב( < ולא הספיקי להזכיר את
הספרים ,שהעתיקו מהם דברים )תש"ו 290א .כאן
גם חריזה ; ראה לעיל(.
כל מי שרואה אותי יודע את האמת שבי,
ואני עצמי בעל האמת איני יודע מהי )תרצ"ה
16א( < ואני בעל האמת בעצמו איבי יודע אמת
זו מהי )תש"א 23ב( < ואני בעל האמת עצמה
איני יורע מהי )תש"ו 291ב(.
נטל זוג משקפים והרכיבן על עיניו )חרצ"ה
16ב( < נטל זוג משקפים והרכיבן על חוטמו
)תש"א 23ב( < נטל זוג משקפים וזיווגם לעיניו
לבטי ניסוח
)תשIIו 291ג .כאן בחר בלשון נופל על לשון ;
עד כמה מקפיד עגנון בלL,זונו ומדקדק בכל
השווה לעיל(.
תג ותג ,יכולים אנו לראות מהתלבטויותיו בביסוח
פסוקיו ,כגון :
גלגולי פסוקים אלה דיים ללמדנו עד כמה
עגנון הופך בה בלשונו והופך בה ,ותנועת תמיד
אפשר ישראל אכזרים ועשו וישמעאל נעשו
בה .אמנם ביחס ליL-זאר הנסחים ,שנבדקו כאן,
רחמנים )תרצIIה 14ג( < אפשר ישראל נהפכו
תמול שלשום תש"ו הוא הנוסח האחרון ,אך מי
אכזרים יעשו וישמעאל נעשו רחכזנים )תש"א
יודע מה צופן העתיד ; ועוד חזון למוער.
הטרדת
.1
מאמר זה הוא פרק מתוך ספר על לשונו של ש"י
עגנון ,העומד לצאת לאור בקרוב.
.2
י.בהט,
רצוו" נכתב " :החצילים המטוגנים בשמו
בדונו בנסחים השונים של סיפור זה
)בספרו "ש"י עגנון ,חיים הזז -עיוני מקרא",
.3
.4
ביז כך ובין כך רק בשני שינויים נתקלתי .ב"ימי
ט ב
ו ר ו -
של עגבניות" ,ואילו בתמול שלשום תש"ו
79ב :
"בשמז
ו ב רוט ב " .אפשר שהשמטת בי
חיפה תיz,זכ"ב( ,הצביע על הבדלים שבתוכן בלבד.
אינה אלא טעות דפוס .ב"בקלוב הפועלים" נכתב :
אני מ,כיע בזה את תודתי לפרופי א .בנד ,מאוני.
"אותו לילה פשוט היה",
ואילו בתמול שלשום
ברסיטת קליפורניה ,שהואיל לשלוח לי רשימה
106ב :
ל י ל
פשוט היה" .אף כאו
זו של נוסחי "תמול שלשום".
ייתכן כי בעיתון נשמטה "ליל" בטעות.
www.daat.ac.il
"אותו לילה
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
י .מנצור /שינויים בלשונו של עגנון בנוסחי "תמול.שלשוםII
142
.5
חלוקת
לשלישים
העמוד
שנדפטו ב"דבר"
.6
אמנם
בשינוי
לא
בקטעים
נעשתה
.11ראה
)תרצ"ו( וב"הארץ" )תש"ה.(1/
נראית
הבא
ללשון
התקרבות
ל הסת י ר
ד.
מעטים
במקומות
בלבד
למקובל בימינו ,כגון :
המתן
טור < (2
המתן
קצת
.13
.8
ואעמוד
למקובל
19ב( <
בימינו :
נשברו
נשתברו
נמאסה
עמהם
)תש"ו 298א( ;
.9
לשוננו
כ"ז.
עמ'
ואילד ;
מבוא
מפיח
עשן
ואבק
פחמים
)38ב(,
השחי.
וכן
51ג,
109ב154 ,ג202 ,א.
.14
אמנם בשני הכתובים הבאים מוצאים אנו שבזה
ניתוספה "על IIלפני "ש II.ובזה נשמטה :
לניקוד
ושוחק על עצמו
284ג( ;
המשנה ,ירושלים ,1964עמ' .27-26
.10
)תש"ו 11ב( ,וכן l1ג,
והיה
שוחק על עצמו ש ה א מין בהן )תשIIא 19א( <
)תש"ה 1/טור p< ( 3ןברים )תש"ו 248ג(.
16
רו
)תש"א 26ג = תש"ו
מקברים
ומאחיו ומאח-
17ב25 ,א54 ,ג86 ,א ;וגם "מן …ו" ,כגון :
הקדירות
303א( ; נתמאטה עליו ישיבתו )תש"א 24ב( <
ישיבתו
כגון :
נפטר יצחק מאביו
יותיו ומשאר כל קרוביו
אמנם בכמה שינויי בניין נראית לעתים דווקא
)תרצ"ה
בלשון,
; 103
במקומות אחרים במהדורת תש"ו מצינו גם "מן …
ומן",
)תש"ו 345ג(.
התקרבות
תשכ"א,
עמ'
ובמאמרו
"שה וגדי" ,לשוננו לעם "'ייד עמ' .174-172
התקרבות
קמע ה
)תרצ"ו 2
וטתומות
ואקום
גדי הוא ולד העז ,ואילו
טלה ולד הכבשים הוא .ראה מ .סתוי ,גלויות
את מחשבותי )תש"ו 216ג(.
יש
עמ'
ללשון העברית
.151
.12מדובר כאן על עזים ;
ימינו :לט מ ו ן את מחשבותי )תש"ה 159ב( <
בשינוי
זיכרונות
תש"ד-תשכ"א,
האקדמיה
ז-ח,
ע ל
ש ה א מין
תמיהה אני עלי
ע ל
בהן )תש"ו
ש ב אתי לכאן
כד קבע למשל מ"צ סגל )דקדוק לשון המשנה,
)תרצ"ד 28א( < תמיהה אני על עצמי ש ב אתי
ירושלים תרצ"ו ,(373 ,שהשם שאחרי "שלII
לכאן )תש"ו 127ב( .אלא שכאן נראה כי חטרונה
בא במשנית לעולם בלא ה' הידיעה.
של "על IIאינו עשוי להטעות.
www.daat.ac.il