אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תוכן
הענינים
טיין ביצירתי של ש"י טגבין
עמוד
צביון הלשון ב"אגדת הסופר" -זושא שפ'רא
"עם כניסת היום" לש"י עגנון ' -עקב בהט
113
121
.
דרכי עיצוב הגיבור ב"תמול שלשום" -חב'בה 'ונא'
128
שינייים בלשינו של עגנון בנוסחי "תמול שלשום" -ד"ר 'עקב מנצור
דמות הילד בכמה מסיפורי עגנין -נחמה נ'ר
135
143
למהות השתיקה של גבירי עגנין -דב לנדאו
147
הדים למאורעות הזמן ביצירת ש"י עגנין ' -וסף שה-לבן
152
מדרש-עגנון ' -שראל
מ,
תא-שמע
מעשה במטרוניתא אחת -ד'נה שטרן
155
163
.
ררכי היראה בסיפירי 'בז"י טגבין
ש"י עגנון בביה"ס היסידי -מא'ר ו"ל
172
יצירות עגנון בביה"ס התיכון -אשר א ,ר'בל'ן
179
186
העמקה בלשון סיפורי עגנון ' -ונה פרנקל
מגמית בביקורת על יצירת ש"י עגנון ומשמעותן
להיראת יציריתיו ' -הודה פר'דלנז'ר
הוראת הסיפור "פרנהיים" לעגנין -מלכה שקד .
195
199
עגנון ושיגרת הוראת הספרות -מא'ר ארל'ך וצב' אב'אל
207
על חיניך יהודי והזדהית קבוצתית -ד"ר ל'און ס ,פרץ
213
החיביך בתפיצית
אשליות – … 1דוד הרין
218
שעית מיפנה בחינוך היהודי בבואינוס-איירס -נפת?" 'עקב הבר
222
ארץ-ישראל בתקופת המקרא
224
סקירת ספרים
מורה לתנ"ך קורא בספרה של ד"ר נחמה לייבוביץ "עיונים בספר בראשית" /אהובה רון ;
ידע"עם של עדות המזרח /דוד ב]ב]'שת' ; אמיתו של איש החיניך '/רו '1פול]' ;
227
"דיני חינוך" לרות סטנר /דוד אלו]'
הצ'ור'ס בחוברת ,מעשה 'ד' דן ארנון ,הועתקו מטפרן של ח] ,מל'ד ודיר צ ,דנ'1
"אצות"'ס ב'שראלי ,הק'בוץ המאוחד ,תשכNה ,ברשות המחברות ,ועל
להן תודת המערכת,
www.daat.ac.il
כד
נתונה
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
נחמה ניר
דמןת הילד בבננה כנסיפןרו עגניו #
"שקרים הרבה בד 1הבריות מלבז ואיז אבי
הראשונים הכתובים בנימה אוטוביוגרפית וידו.
מבוקה מהם -אבל דבר זה יכולבי להשתבח -
יית .הסיפור בא להנציח את חווית הילדות הרא.
ל ג ב יתי ב ו ק ותא יבי
'zזונה ן1.זל המספר ,את ארון ה ספר ים של זקנו .:
מ ש ק ר".
,.ארון זה ,הוא אחד מן הזכרונות הראשונים של
ילדותי" ,הארון מתואר בלשון הציור הקבלי של
התנודות התימטיות והסגנוניות ביצירת עגנון
הספירות השמימיות ,זו למעלה מזו" – ,בשורה
קובעות את השוני ביחסו של הסופר לילדות.
התחתונה היו עומדים תורה נביאים וכתובים ופי.
התימטיקה של "החפוש אחר האחדות האבודה" , l
רושיהם ,ל מ ע ל ה מ ה ם תפילות ושאר תשמי.
המצטיינת בסגנון חגיגי וגבוה הממזג את המ פר
שי הנפש ,ל מ ע ל ה מ ה ם ספרי מוסר וספרי
והמסופר לשלמות נפלאה ,מעצבת את דמות הילד
דינים ולמעלה מהם הש"ס" -ואילו התינוק
העומד אצל "ארון הספרים" רוצה לגדול ,הוא
מודד את גובהו לפי שורות הספרים ,וכשידו
געגועים
נסימן
וכמיהה
לאחדות
שבתקופת
הילדות ,ערגה לבית ההרמוני ,לסמכות ולהמ.
'zזכיות של העולם היהודי המסורתי שהולר ומת-
בהווה .התמטיקה של הבית החרב ,בה
מוטט
מתנגשים
הדורות
ומנציחים
ע"י
כן את
ההרס
והאבדן ,המצטיינת בסגנון קר מאופק ומלוטש
החושף את הפער בין המספר והמסופר ,מעמידה
את דמות הילד כקרבן הנסיבות הטראגיות ,כקרבן
של אי צדק ושל אכזריות .ואילו התימטיקה של
סיפורי
גרציה
ספר
המעשים
המשקפת את
והדיסאוריינטציה
במציאות
הצורות
ובמרכזה
עומד
המקובלות ,המזרימה
את
ותפיסה אינטואיטיבית של
האמת
הראשונית המכוסה מעיני האדם המבוגר במסוה
'z..זל "הנראה" ו"הנדמה" ,ומרמזת לאדם על אפש-
והשיבה.
ש"ס של כית זקני זוול ,הוא אחד הסיפורים
הש"ס :
באה מן הדואר ,היה זקני שוחט בהמה לשבת,
הימנה היה נוטל בשר לשבת והשאר היה מחלק
מונחת בארון ,משל לאוהבו של מלן ו1.זהזמין
את המלן
לביתו" ,הילת קדושה אופפת
.;.
פרק
מעבודת-גמר
M.A.
קורצווייל מאוניברסיטת בר-אילן.
פרופ'
ב.
את
הטקסטים הקדושים ,המזהירים ככוכבים בזכרונות
הילדות הרחוקה" .באותיות נאות על נייר נאה
נדפס
הש"ס
ושוליו
רחבים
ומבהיקים
כעצם
השמים לטהר" -הטקסטים הקדושים ,אשר הוו
אובייקט
למלחמתם
של
סופרי
ההשכלה,
הפכו אצל עגנון לסמל כל היקר והקדוש ,סמל
למשקע הנפשי העמוק המשאיר לו לאדם עדיין
את שביב התקווה לקומם מחדש את הריסות
האחדות האבודה,
בהדרכת
"שבוע
שהיתה
גמרא
הבית ועד סופו ,לפי שקופסת הבשמים היתה
היהודית
צריו וחושיו האינטנסיביים מאפשרים לו ראיה
רות
בתודעה כייעוד הבחרות .תכונה רבה ניכרת בבית
וה-
החלומי למציאותי ואת המציאותי לחלומי ,מעמי-
התיקון
הגמרא היא אידיאל ההתעצמות ,הש"ס נתפס
הדיסאינט-
דה את דמות הילד כגילוי היולי וקמאי ,אשר
על-טבעית,
"בואו ראו בחור גמרא אני",
לתלמידי חכמים עניים …ריח טוב נודף מסוף
קוסמית ,המצטיינת בסגנון אשר מפקיע את כל
הספרותיות
הקטנה נוגעת בשורה העליונה מה רבה שמחתו :
עומדים לנצח :
כי רק
הם,
הספרים
הקדושים
"כלים ,כלי כסף וכלי נחשת,
כרים וכסתות בגדים נאים ודירה נאה ,בא האויב
www.daat.ac.il
I
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
144
,
ב ,ביר /דמות הילד בכמה מסיפורי עגבוו
וי,:,זללם -אבל ש"ס זה קיים ועומד ,שכן הדבר
פחת ,באותם הימים ידע האדם לתת -האב בותן
לו
המטפחת
שעמלים בו ושומרים אותו לשמו -י ש
ק יום
את המטפחת לאם ,האם נותבת את
לבנה והבן נותן את המטפחת לעני )ל"מלך
ל ע ו ל ם".
כך מקיים עגנון את הנצח מול איומי האובדן,
המי';:יח" ,(1האם מתנה שנותנים בנכונות כזאת
הוא מקרב את האידילי לריטואלי במאמץ להנציח
תביא את הגאולה ?אשרי האיש שילדותו משמשת
את הספר הקדוש ,סמל הסמכות האלהית ,סמל
לו עגן הצלה ,בחפושיו למשמע ת קיומו ,היי';:
ההמ'.:,יכיות ':במורשת הדת ,וסמל ההרמוניה של
בזכרונות הילדות ההרמונית להגן על האדם בפני
המציאות היהודית המסורתית,
איומי האבדון 1
ומתוך אקלים זה מצטייר סמל הבית ההרמו-
"אורח נטה ללון הוא הרחבה אפית של נו";:א
ני /דמות העולם הרוחני של אמש .נתבונן עתה
מרכזי אחד ,שצליליו בוקעים ועולים מרוב סיפו-
בדמויות אב ואם המאכלסים את הבית ההרמוני,
ריו )של עגנון( כגדולים כקטנים :הפג שה הנר-
כפי שהם מצטיירים בעיני הילד בסיפור המטפחת
גשת ,המאושרת והמיואשת עם עולם הילדזת
)אילו ואילו(,
והנעורים/
שבו
החרות עמוק בנשמת המשורר/
כך השתמרה דמותו של האב בזכרון הילד :
הוא גדל ומתפתח ,מתפתח והולך בחינת חזון
"יודע הייתי שאבא שלי גבוה מכל אבא ,חכם
המטי:טי[,ז את הגבול בין המציאות ובין האגדה" ".
גדול ,יודע לכוון למה אנו מתאזוים" .זהו זכרון
נטה
המזין את הנפש למי:;,ך כל חייו של האדם ,הנוטע
שתי
הוויות
ב"אורח
ילדות מופיעות
ללון" :ילדותו של האורח אשר זכרונותיה צצים
בו את רגש הבטחון והאמונה ,ותפילה בלבו של
מו הפגיי';:ה המחודשת עם עיר מולדתו ,וילדותו
"מי יתן ועוד ישרר חסד זה בין אב
י;z,ל רפאל ,בנו של דניאל ב"ח ,יחס המספר לשתי
וילדיו" -החסד והאושר הם עתה רק אובייקטים
לכמיהה ותפילה – – -" :אלא הלואי שאותו
ילדותו של האורח טבועה
המספר :
חסד שהיה נתון על אבא זכרונו לברכה יהא נתון
הויות אלה שונה :
בחותם הגעגועים הטראגיים לילדות שחלפה ואב-
דה ואילו ילדותו של הילד הנכה מעלה תפיסה
עלינו בכל עת ובכל שעה שאנו מחבקים את בנינו
חדשה של עגנון את דמות הילד ,שעיקרה זהות
הקטנים /והלואי עזאותה שמחה שהיתה שורה
בין ילד ופייטן,
ילדותו של האורח ,רחוב ילדותו על הנהר
עלינו ,תהא וzזרויה על בנינו כל ימיהם",
סטריפא ,נודף זכרונות שלוים על הבית שיtם
גם דמות האם אפופה הילה של קדושה :
"קוiLרי המטפחת
למטה מסנתרה ומרתתים
קמעה קמעה מפני שמלאכי השבת מנפנפים בכנ-
הוא
גר
כעין
"עם
מוטו
אבא/
לכל
אמא,
הקטע
אחי
אנו
ואחיותי"
רואים
-
במ'iL,פט
פיהם ועושים רוח – – -אשרי למר שזכה
"אותו רחוב שהלכתי לשם נועין דוגמא של שלווה
שמלאכים טובים מנפנפים על ראשו /ואשרי למי
היה בימים שעברו" שמתעמת במצב אחר בהווה
"הספסלים
'iLהחליקה אמו את ראי';:ו בליל 'z,זבת",
נטלו,
האקציות
נגדעו ,רב
הבתים
קדושת זכרונות הילדות מגיעה לשיאה בתי-
חרבו ,משכילי הד1יר מתו" ..,והנה הבית /שכיום
אור החג ,בבית זה שהאב הרא סמל החסד והאם
דר בו זר ,הבית מעורר בו זכרון כל כך חי עד
היא סמל הקדושה מתמזגת הספירה השמימית
"שציורי הזכרון ,קדמו למראה עיני" ,וסכסוך
'iם הספירה הארצית :
"השמים מלאים כוכבים
והבתים מלאים נרות – – – ,עשרת הנרות
כנגד
ע'iLרה
הדברות
-
- -
וכנגדם
האירו
שאר כל הנרות /נר כנגד אבא /נר כנגד אמא,
נר כנגד כל תינוק ותינוק" ,זוהי האחדות ההר-
מונית שבתוך נפשו של היחיד ,אשר מקורותיה
נעוצים בזכרונות הקדושים מן הילדות המאו-
שרת ,ונ',יצויה של האחדות וההרמוניה היא הנוט-
המראות מתגלה בעצם הפרצפציה,
"עת וzזדרתי בו אני ואבא ואמא ואחי ואחיו-
תי" -ון החיבור חברה את כל דרי הבית לאגו-
דה אחת הרמונלת ,זה הבית אשר שימ' tלו לאדם
היהודי מימים ימימה ,העוד הוא משמש לו לאדם
המודרני כמחסום אחרון בפני כל התפרצiיות
הרע ?
עגגון שר את האפופיה הגדולה לבית היהודי,
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
145
נ .ניר /דמות הילד בכמה מסיפןרי עגנון
בדריIlו את דרשתו בבית המקדש על "שלש הבחי.
מעולם -בקש לומר שירה ,בא נחיל דבורים
ה'
יראה,
ומלאו את פיו דבש ,וקינות מהיכן כתב 1
דבו-
יצחק
לשוח
רים שנתנו לו דבשך עליצוהו ומאותו צער כתב
נות" :
"הר
שדה
כיצחק
שאמר,
כאברהם
בו
שנאמר
בהר
ויצא
בשדה אלא בית -כיעקב שנקרא בית - – -
קינות".
אלא בחינה שלישית :שהיא אהובה על הקדוש
והילד רפאל זוכה לראות דברים שעין לא
שכתוב ביעקב
בשכבו על מטתו בשבוש הרא
ברוך הוא ביותר ,זו בחינת
ב י ת,
אבינו המובחר שבאבות ,ואף הוא יתברך משת-
ראתה מעולם :
רואה את סבו בירושלים ; הוא רואה את דודו
ב יתת פיל ה" – .ההר,
ירוחם שנרצח בארץ ישראל ,הוא רואה את דוד
השדה ,מקומות דרור הם וסכנה בהם ואיל iבית
מצחצח נעלים במשחה חומה "שלא יראה הדם
"תפארת אדם לשבת בית כאתתא בבעלה
שמטפטף מלבו".
"גל המקומות באים אליו" .דמיונות בזי1Z.ונים
בה,
ב יתי
כי
הוא מקום "משומר ומכובד".
בדיורא חד בחדוא" -ואם נהרס הבית ,המשומר
והמכובד מופקר האדם לאיומי התהום -עגנוך
ביותר עולים בנפשו והמשורר מעלה אותם לסמ-
לים :על ראש הילד מצנפת חיילים עדל אביו
מזהה בית "כבית תפילתי" ,ולכך המוטיב הדומי.
הנכה ,ואילו הדגים ,אותם רואה הוא בדמיונו,
ב יתה מדר ש.
איך להם ראש כלל ורק מצנפות חיילים ; מצנ-
האורח עומד בפני בית המדרש השומם ,מפתחו
פות חיילים ,נכי מלחמת העולם הראשונה ,מלח-
בידו וזוכר ימים עברו ,ימים בהם היה ילד.
מה אשר הרסה את האחדות שבמציאות היהודית
נטטי באורח נטה ללוך הוא
הבית מלא מתפללים וילדים ואור מופלא זרח
המסורתית ומוטטה את כל ערכיה .האב נכה
עליו " :אור מופלא האיר מבית המדרש על ההר
וכך מך ההר על בית המדרש ,אור שכמותו לא
בגלל המלחמה ,הילד הפייטך נכה בגלל המלחמה
דאיתם מימיכם ,אור אחד היה ומאורות הרבה היו
בו ,מקום שכזה ,אי אתה מוצא בעולם" …
והמספר נכה ברוחו בראותו את
החורבך.
בדיאלוג שביך המספר והילד מתקרבים שני.
הם זה לזה עד כדי זהות מוחלטת ,עד כדי ראיה
מתעמתות זו כנגד זו מראות עבר
משותפת ושמיעה אחידה -שניהם מסוגלים
המצוער ,,:מעשה נסים שהביאו
לראות ולשמוע דברים הפורצים מעבר לכל קטי-
האבות את עצמם ,כמה נסים צריכיך כדי להביא
גוריות של זמך ומקום .שניהם רואים את אמנוך
את הבנים "1הדור הצעיד הוא דור ללא ב י ת,
בנו של ירוחם המת ,יושב על ברכיו של סבו,
גם
ודמות
ללא
כאך
ההווה
)מוטי-
בארץ ישראל הרחוקה ,שניהם שומעים את שיחתו
בים מרכזיים ביותר ביצירת עגנון(" .פעם היו
עם הסב ,שניהם דואים את ירוחם "למעלה למע-
בית
אין
לה מך הרקיע השביעי" ושניהם שומעים את
קוראים ואיך קורעים ואיך בוכים "…ובית המדרש
קריאתם של הצדיקים במרום ,אשר קוראים את
ספרים
מדר ש,
קדושים
עומד שומם
וללא
נקראים
וגם
ספד ים
נקרעים,
כיום
ומיותם.
פרשת ה ע קיד ה.
הקדiשה,
ראיתו של הילד איננה פורצת רק את גבולות
רצף ההמשכיות נטעו בילד את רגש ההשתיכות
המציאות החומרית ,כי אם גם עוברת לעולמות
ותחושת הבטחון .כיום -בצוק העתים -נחרב
שלפני הלידה -עוד בהיותו בבטך אמו הוא
הבית ,שומם עומד בית המדרש ואיך לדור החדש
רואה "את בית הכנסת בראש השנה" ,שומע את
בעבר
היה
הבית
מאיר.
הסמכות
ספרים לעייך בהם .הקדושה הפכה לחוליך והאדם
"נתנה תוקף' :ראה את אמו בעלפונה "בשנה
עומד חשוף בפני היאוש על חורבות העולם היקר.
שהייתי מעוברת עמו".
לעומת ילדותו של האורח מציב עגנוך את
כוח ראייה כזה מאפייך הרבה מילדי עגנון.
ילדותו של הילד הנכהבנו של דניאל ב"ח .הוא
תרצה ,בהיותה ילדה קטנה אומרת " :גליוך כזה
כפייטך :
ואותיות כאלה כבר דאיתי ,אכן זו דרכי מאז כי
"מעוzזה הפייטן ,כשהיה תינוק מוטל בעריסתו,
אראה
רכן
הראוהו מך השמים דברים שלא ראתה כל עין
בתו הקטנה של המספר בסיפור "עם כניסת היום",
ניחן
בחושים
ערים
וחדים,
כמוהו
דבר
www.daat.ac.il
שכבר
ראיתיו"
)בדמי
ימיה( ,
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
146
ב .ביר /דמות הילד כנמה מסיפורי עגבון
חיזרת על ניגינים עריבים "שלא שמעה כל אזן
מעילם" )עם כניסת הייס( ,ראיה חדשה יראשינית
רק למען יחיש את הגיף הקטן של התיניק נצמד
אליו ,יאת ציפורני אצבעיתיי המחטטית בעיניי,
זי ,שמיעה דקה זי מאפשרות לו לילד לראית
ילמען ישמע שיב את "בת ה קיל -שהיתה
מחליקה את אזני" יהיתה יקרה לי ייתר מכל
חיש ,לחשיף את המשמעית האמיתית של הדברים,
צליל אחר בעילם" .נטלתיי על זרועיתי יניענע-
"אני איני חישב ,אני פיקח עיני יריאה יפעמיפ
תיו מעלה מטה ,צפין דרים ,חבק את ציארי ידבק
אני עוצם עיני יריאה ייתר".. ,
בי בכל כיחו ,קל כאפרח היה יחמימית יתירה
את האמת מעבר למראית ילצלילים הנתפסים ב-
מימד ניסף ביחסו של עגנין אל הילד מתגלה
יצאה מגיפי .זמן מריבה אחזתיי על זריעיתי -
בסיפירי "ספר המעשים" .עיקרי בהצמדית של
והיא טפף בשתי רגליו על כרסי מתיך שמחה
אהבה רבה ידאגה ליצור חסר ישע הנטרף בעולם
י t:,אין ל ה פ ה – – -עשיתי איזני כאפר-
באיתה הצמדית
מריקן ,מיi.:ילל בית ,הצמדית זו ,ניאשת יטראגית
כסת
ביסידה ,מגלה גם את חיסר האינים של המספר-
כדי להביא גאילה יתיקין במצב האבישי המביך
המבוגר לעשית דבר לתיקין ההיייה האבסירדית.
יהאבסירדי ן
כדי
שאשמע
עיד",
היש
כך ב"עם כניסת היים" שבי המספר מתריצץ עם
התיניקת בסיפיר "לבית אבא" ,היא היחידה
בתי הקטנה ,האימללה ,ימבקש לה בית ובגדים,
היידעת את
היא יידעת כי חיזר היא
יכך בסיפיר "מדירה לדירה" ,הריקם יחס של
תלות יאחריות בין היל ,והמספר ,התיניק הריבץ
לבית אביי יאיני חיזר ,היא יידעת כי תיעה היא,
על אסקיפת הבית" ,המלחד עפר יקילף סיד",
ה א מ ת.
היא יידעת כי שב היא יאיני שב יהיא רימזת לו
על הדרך ,יכיt:,התיניקת רימזת לי באצבע ,נפק-
שזביבים ייתישים עימדים על פצעיו" ,שעיניי
חית עיניי העצימית יהיא רואה את עצמי בבית
לקייית יידיי מליכלכית" ,אשר בלשיני העילגת
אביי.
"אביו יכיסי בידי עימד לקדש על היין
כמו מתחנן על נפשי בפני המביגר " :אייט ,אייט,
יממתין
דייט ,דייט" יהיא יקר לי מכל ,בכיותיי יגניחיתיי
חביבית עליי ייתר "מכל כלי שיר שבעילם".
בידי" אבל הדרך רציפה סיוטים ובלהות ,השיבה
מתמהמהת יכל עצמה של השיבה בצל היאוי"
תיניק זה "פישט אצבעותיי בעיני ימחייד - -
יהמית "כי נשמע פתאים
ס דין
בביאה שלו נראתה לי מתיך עיני יהיה מבקש
לו טלה משם" .וכמי שהתינוק מבקש את
' t:,נ קרע -עננה אחת קטנה שברקיע נקרו1ה -
-
זמן
רב
המתין
האב
קיל
וכוס
כקיל
הקידויtד
יאיר הלבנה נסר"..,
נפשו
זיהי האמת של האדם המידרני ,הבידד ,התי-
בביאתי
עה ,המחפש את האחדית האבידה ,הכמה לאהבה,
את
הצמא לחיבה ,האדם המידרני שאיבד את אלוהיי
"האמת
ינקלע בתיד העילם האבסירדי .יהוא מבקש רמז
כפי שהיא ,אינה מיסיפה יאינה גירעת" ),,הפנים
יאית מפי תיניק ,הילד מגלה לאדם הבודד את
לפנים"( .אמת אחת שלתיניק ילמספר אשר שני-
האהבה הכנה ,את החיבה האמיתית ,את האמינה
הם כאחד חילים וחלשים ,שניהם מיפקרים לבדי-
בטיב על אף הכיעיר ,הנייו יהחילי .על אפי"רית
דית איימה ,שניהם כמהים לאהבה ,כמיהה זו
זי ,שאפשר שאינה נתינה עיד לאדם המידרני,
עצמי
במספר
בנפש
התיניק.
התיניק
המספר,
עיני
בעיני
נפשו,
כך
המספר
יהתיניק ריאה
מבקש
מחפש
את
המספר
בהן
את
את
משקפית
האמת.
מחזירה את המספר לחדרי העליב ,המחניק יהח-
מרמז עגנין בהעמידי דמייית ילדים כעיגן הצלה
שיך ,לרעש האיטיביסים ילצייחית מיכרי הגזוז .
באיירה השדית של סיפירי "ספר המעשים",
הערות
.1
מושגי היסוד
שאולים
"מסות על ספורי עגבון",
לכחיבת התימטיקה כיצירת עגנון
מעכודותיו
של
פרופ'
כ.
קורצווייל
.2
www.daat.ac.il
קורצווייל שם" ,אורח בטה ללון" ,עמ' .50