אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תוכן
הענינים
טיין ביצירתי של ש"י טגבין
עמוד
צביון הלשון ב"אגדת הסופר" -זושא שפ'רא
"עם כניסת היום" לש"י עגנון ' -עקב בהט
113
121
.
דרכי עיצוב הגיבור ב"תמול שלשום" -חב'בה 'ונא'
128
שינייים בלשינו של עגנון בנוסחי "תמול שלשום" -ד"ר 'עקב מנצור
דמות הילד בכמה מסיפורי עגנין -נחמה נ'ר
135
143
למהות השתיקה של גבירי עגנין -דב לנדאו
147
הדים למאורעות הזמן ביצירת ש"י עגנין ' -וסף שה-לבן
152
מדרש-עגנון ' -שראל
מ,
תא-שמע
מעשה במטרוניתא אחת -ד'נה שטרן
155
163
.
ררכי היראה בסיפירי 'בז"י טגבין
ש"י עגנון בביה"ס היסידי -מא'ר ו"ל
172
יצירות עגנון בביה"ס התיכון -אשר א ,ר'בל'ן
179
186
העמקה בלשון סיפורי עגנון ' -ונה פרנקל
מגמית בביקורת על יצירת ש"י עגנון ומשמעותן
להיראת יציריתיו ' -הודה פר'דלנז'ר
הוראת הסיפור "פרנהיים" לעגנין -מלכה שקד .
195
199
עגנון ושיגרת הוראת הספרות -מא'ר ארל'ך וצב' אב'אל
207
על חיניך יהודי והזדהית קבוצתית -ד"ר ל'און ס ,פרץ
213
החיביך בתפיצית
אשליות – … 1דוד הרין
218
שעית מיפנה בחינוך היהודי בבואינוס-איירס -נפת?" 'עקב הבר
222
ארץ-ישראל בתקופת המקרא
224
סקירת ספרים
מורה לתנ"ך קורא בספרה של ד"ר נחמה לייבוביץ "עיונים בספר בראשית" /אהובה רון ;
ידע"עם של עדות המזרח /דוד ב]ב]'שת' ; אמיתו של איש החיניך '/רו '1פול]' ;
227
"דיני חינוך" לרות סטנר /דוד אלו]'
הצ'ור'ס בחוברת ,מעשה 'ד' דן ארנון ,הועתקו מטפרן של ח] ,מל'ד ודיר צ ,דנ'1
"אצות"'ס ב'שראלי ,הק'בוץ המאוחד ,תשכNה ,ברשות המחברות ,ועל
להן תודת המערכת,
www.daat.ac.il
כד
נתונה
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
דב לנדאן
לכוהןת השתיקה של גיבןרי עגבןו
)לפי "ספור פשוט" ו"אורח כטח ללון"(
גיבורי עגנון מצטיינים ביכולתם שלא לומר
הם ,כאשר שיחה מגיעה לגילוי של חוסר הקשר
את כל מה שיש להם לומר .יש שהשתיקה נובעת
אין אפשרות להמשיך /או יותר נכון אין משמ-
לא רק מיסוד האופי של אדם שמטבעו אינו מרבה
עות להמ'TLך השיחה /וע"כ צורת הביטוי ההולמת
לדבר ,אלא היא ביטוי למ.ערכות נפש מסובכות
ביותר היא השתיקה.
הנגרמות על ידי הסיטואציה האקטואלית .רבות
הסיבות הנפשיות לשתיקה אצל עגנון מגיונ;ת
הן ה'iZתיקות המשולבות בדיאלוגים ולרוב הן
ביותר .מצאנו את צירל הורוביץ שהגיבה לדבריה
רוויות מ'iZמעות .שיחה ;':ואינה אלא שיחה למחצה
התמימים של בלומה ,שבאה אליה כמו אל קרוב
'z,ןבה צד אחד אינו מגיב יעל דברי חברו יוצרת
וגואל ,בשתיקה :
"קמצה צירל פיה ושתקה" 2
מתח שמקורו בחוסר השלימות .בשיחה כתיקונה
אולם דבריה של בלומה מזמינים תשובה לבבית.
באה שאלה ות'iZובה בצידה .אולם שאלה התלויה
ת'iZובה משאירה ספיקות
בלי
חסרונה
של
תשובה-לבבית מרמז
לקורא
מה
לגבי המתרחש
בעצם תשובתה של צירל .אחד מיתרונותיה של
רק
הפרוזה לעומת הדרמה היא באפשרות הרחבה
אצל בן שיחו של השותק /אלא גם אצל הקורא.
שהיא נותנת למחבר להוסיף הערותיו על הדיא-
יכולה
לוג .ההעדה כאן מצרפת אל שתיקת צירל את
להיות גם הן וגם לאו .אולם באמת השתיקה אינה
תנועת הפה .בעצם יש לה לצירל מענה ,אלא
בקרב הדמות
הספק
הזה
השותקת,
פירושו
ספק זה
לכאורה
קיים לא
שהתשובה
לא הז ולא לאו ,אלא היא אומרת דרשני .מכל
שלאור התמימות הרבה של הנערה בלומה אין
מקום אין השתיקה עונה על ה'iZ,אלה אלא להיפך/
היא מוצאת דרך לומר את דבריה .בת בעלי
היא עוד מגבירה ומבליטה אותה .מכאן מובן
בתים היא ויודעת לכבד עצמה ויודעת יפה מה
מדוע השתיקות שבדיאלוגים מעוררות מין התרו-
נאה לומר ומה לא .בדרך כלל אין צירל חסרה
צצות של משמעויות ומשרות מבוכה על הלIורא.
למיעשי
נראה שלגבי השיחות אצל עגנון נכונים דברי
לולIאץ'
על
הדיאלוג
אכזריות ,אבל כאן אין היא יכולה לומר דבר.
מה
בלשון שבה מדברת בלומה אין היא יכולה לדבר,
שנאמר בדיאלוג טפל ,והעיקר הוא מה שאי אפשר
ואילו לשונה היא אינה יפה לכאן .3עד כאן
ומזעזעת
הצליחה צ'רל לעטוף במלים יפות את גסותה /אך
כל כך ,שאינה ניתנת לביטוי בכלים הלשוניים-
דבריה התמימים של בלומה משמשים נגור כה
לומר .הסיטואציה
בדרמה.
האנושית
לדעתו
מסובכת
כל
נימוקים
המתלIבלים על הדעת
אפילו
ספרותיים המצויים .יתר על כן ,וזה הדבר המוד-
חריף שצירל נאלצת להשתתק .לא רק אנחנו
גיz,ן אצל לוקאה אבדן הק'iZר הנפשי בין בני
אלא גם בלומה הבינה כך את משמעותה של
האדם גורם לכך שאין בני אדם מבינים זה את
שתיקה זו וע"כ השפילה עיניה ונאחזה במטל.
זה הבנה ;':יל אמת ,ועל העדר יכולת זו אין בידי
טליה ;1אולם כשם שיודעת צירל מתי לא לומר
אין
דבר היא יודעת גם מתי אפשר לאומרו .לאחר
הי';:יחה יכולה לג'iZר על התהום המפרידה בין
שבלומה הבינה כוונה /ולאחר שרמזה לבלומה
המי;:,וחחים ועל כן נוצר מתח של אי הבנה ביני-
מהם התנאים להשארותה ,היא רומזת לה ברורות
אמצעי הקומוניקציה
הרגילים
להתגבר ,1
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
148
ד .לבדאו Iלמהות השתיקה של גיבורי עגבוו
באמרה …" :היום הרי אי את חוזרת לעירד ,ומחר
של הירשל .אין היא מתיחסת אל רגי;z,ותיו ברצי.
נתיעץ על עניבד ,שמא נמצא עצה להשיא לד".
נות ואפילו אין היא לוקחת אותם בחשבון כלל.
היום אם כו לא תחזור אל עירה ,אד מחר אפשר
המרחק בין שתי התפיסות ,בין זו של הירשל
שהיא כן תחזור לעיר ששם אין לה איש ,ואשר
לזו של צירל ,גדול כל כד שאין כל אפשרות
של הידברות ביניהם ; אין כאן מקום לכל תגובה
בשבילה היא ריקה ומרוקנת .אם לא תחזור ,גם
אז אין לה לצפות הרבה מבית הורוביץ .דבריס
מצד הירשל ,מלבד השתיקה.
אלה ,שצירל אומרת ברמז כה ברור לבלומה,
מסבירים יפה יפה את משמעות שתיקתה מקודם.
כשם שצירל נשתתקה בשעה ששמעה את
דבריה של בלומה הבאים מעולם זר לה ,כד גס
הירשל .צירל הרגישה יפה שבנה אף הוא שייד
לעולם אחר ,שבו חיה גם בלומה .היא הרגישה
בדבר ,אף שטפחה בליבה את האשליה שסופו
של בנה "להתפכח" .הרגשה זו היא כנראה שהק-
שתה עליה לפתוח עמו בדברים מפורשים "בגוף
העניו" .5אף כאו אנו מוצאים שהיא "קמצה שפ-
תיה" על אף שכאן הביא אותה לכד הצורד להת-
גבר ולדבר .מבוכתה מתבררת גם מדבריה הרא-
שוניס וגס מן הסיטואציה שנבחרה לשיחה זו.
עמוקה התהום בין צירל ל בנה .כאשר היא באה
מצבו של הירשל קשה יותר ממצבה של צירל
ואף ממצבה של בלומה .שתיהן שייכות כל אחת
לעולמה המיוחד לה ואילו הירשל אינו שייד לא
לעולם ';z,ל אמו ,אד אין בו גם הכוח ליצור את
הקשר עם עולמה של בלומה .הוא רוצה שהיא
תבנה את הגשר וע"כ הוא דורש ממנה שתגלה
את לבה ושואלה :
"מה לד בלומה 8 "1ומונן
שאינו זוכה לתשובה .בלומה שותקת ואף הירשל
אינו מפסיק
את
השתיקה,
ואף
אחר
כד
איננו
מוצאים תיאור של שיחה ביניהם .אמנם מדבר
הוא אתה לאחר מכן על דנרים של מה בכד אד
מכל מקום אין זה שובר את "השתיקה" המפרידה
בינו לבלומה.
אל בנה נאלצת היא לגשש במרתף אפל .עובדה זו
יש שהשתיקה נובעת מהשקפתם של הגיבו-
שהיא הולכת אחריו דוקא למרתף החשוך ,אינה
דים .צירל הורוביץ גם ממהותה אינה מiבת
באה רק מפני שהיא רוצה לדבר אתו ביחידות.
שיחה .עולמה הוא עולם העשייה ולא עולם הדי-
נראה שכדי לבוא בדבריס עם הירשל צריכה
בורים .כד היתה גם תכונתו של אביה שמעון
צירל ל גשש במרתף חשוד תרתי משמע .צירל
הירש קלינגר ,שמסופר עליו ,כי " …אומר היה
חשה שאיו קשר בינה להירשל ואין לבנה תשו-
שמעוו הירש לא הרי חנות כהרי בית המדרש
בות על שאלותיה .היא מרגישה זאת עוד בטרם
שמשיחיו בו דברים בטלים .מימיהם של משרתיו
החלה לשאול וע"כ אין פלא שדבריה הראשונים
לא שמעו ממנו דבור של שבח או של גנאי" .9
הם "…הירשל רוצה אבי לדבר עמד .מפני מה-
עשייה מעין זאת בלא דבור מיותר זכתה גם את
וכעת כמו בלומה בשעתה זוכה
ברוד מאיר לדבק בבת אדוניו ,'0וכד אנו רואים
אתה שותק "1
אף הירשל לשמוע שעור מפיה של צירל ,הפעם
גם את עשיותיו של יונה טויבר " .צירל יודעת
בעסקי שידוכין .איני צריד להכנס לברור תוכו
אפילו לכוון שתיקתה לפי הצורד .יודעת היא
נאמרים
"צירל
השיחה
שהיא
מיוחדת
בכד
שהדברים
שאיו לומר דבר שאינו עשוי להישמע :
בגילוי לב מדהים שאינו רגיל אצל צירל .לאחר
ראתה מעשה בנה ולא אמרה כלום .פקחות שהיתה
שהחלה צירל לדבר ,התאוששה והשמיעה את כל
בה ,שהיתה אומרת לא נשתטה בני שיתן עיניו
לקחה ,ואילו הירשל ,כפי שניתן לצפות מראש,
האירוניה
בעניה
זו
גרמה
שתשתוק" .12
יש
מן
"עמד ושתק" .6הוא אינו יכול להבין שפה זאת
בדברים אלה ,שהרי כולנו יודעים שהירשל בנה
שבה אמו מדברת אליו .אין הרא יכול להבין עצה
של צירל הורוביץ לבית קלינגר אמנם נתן עיניו
אכזרית זו שמיעצת צירל בעניו בלומה…" .כיון
שמגעת שעתו לישא אשה מניח כל אהבהבו-
בזו .מכל מקום ,אף שנימוקה של צירל אינו
מתגלה
תיו .7 "…יש בדבריה אלה לא רק אכזריות כלפי
הסוביקטיבי יש בשתיקתה מן התבונה ,שהרי לף
בלומה ,אלא גם יחס של זלזול כלפי רגשותיו
לא שתקה זו יתכו והירשל היה מוצא עוז בנפשו
www.daat.ac.il
כפיקחות
יתירה,
הרי מבחינת
מצבה
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
149
ד .לנדאו /למהות השתיקה של גיבורי עגנוי
לבטא התנגדותו ,והיא לא היתה משיגה מה שבק-
שה להשיג.
הבה נבדוק דוגמא נוספת :
"אותה שעה סיים
ירוחם את עבודת היום ועמד ללכת .שוב לא
גם ב"אורח נטה ללון" אפשר למצוא שתיקות
רץ לנהר לרחוץ שהרי ביתו מתוקן ,ואפילו קערה
שנובעות מחוסר היכולת להתקין גשר בין הדמו.
לרחוץ בה אינו חסר .כיון שראני נטפל לי ובק-
יות המדברות ,ובודאי אפשר למצוא תופעה זו
שני שאלך עמו לביתו .נגררתי אחריו והלכתי
במכלול היצירה הספרותית של הסופר ,אף נראה
עמו,
שלא פרט זה או אחר בשיחות הגיבורים עושה
הלכנו ולא דברנו כלום ,אני מפני שבאתי מן
את השיחה לשיחה "עגנונית" ,מה שאנו חשים
היער והוא איני יודע משום מה ,אפשר בשביל
כ"עגנוני"
ומכנים
טיפוסי בשיחה
ובסגנון
אינו
ששתקתי שתק" ,14
פרט ידוע ,אלא מכלול פרטים שהורכבו באופן
הדברים שהבאנו כאן מתבארים מתוך דבריו
שתיקה
של פרופ' ב .קורצוייל על קטע אחר שאף הוא
אנו
מספר על יחסי האורח וירוחם ,15העובדה שביתו
ידוע,
כך
הנובעת
הדבר
מחוסר
גם
בענין
קומוניקציה
השתיקות,
בין
המדברים
מוצאים ,בדומה ל"ספור פשוט" ,גם באורח נטה
של ירוחם "מתוקן" מסבירה יפה מדוע האורח
ללון ,כגון ב"שיחה" בין האורח לפנחס אריה בן
נגרר אחריו .אולם היחסים שבין שני אנשים אלה
הרב" .פעם טפל אותי לימין ופעם לשמאל והיה
שמהלכים כאו כאחד דו-משמעיים הם ,משיכה
מדבר בלי הפסק ולא הרגיש שאני שותק ,או אולי
ודחיה משמשים בערבוביה ביחסים אלה ,תפיסה
הרגיש ולא נתן לבו לזה ,פתאום הניח ידו על
זו של היחסים האלה מסבירה לנו גם את פשר
כתפי ואמר הלא משלנו אתה" ,13אין הסיפור
השניים
השתיקה
השוררת
ביניהם,
הקשר
בין
מספר לנו בפירוש אם היה האורח באמת "משלנו"
אינו קיים ,ואת מקומו תופסת השתיקה" .אפשר
כפי שאומר זאת פנחס אריה ,אך שתיקתו מגלת
בשביל ששתקתי שתק" ,שני המהלכים מרגישים
שהמצב אירוני ,ושדבריו של פנחס אריה מבוס-
את הזרות שביניהם ,זה יודע שפתרון לבעיותיו
סים על טעות .כנגד פטפוטיו הרבים של זה עומ-
לא ימצא אצל חברו ,האחדות הנפשית חסרה.
דת שתיקתו של זה ,תדבר סתום ואעפ"כ ברור,
האורח "נגרר" אחר ירוחם לכוון הבית "המתוקן",
של
ואולם רגשותיו אינם יכולים להתבטא במילים
לא רק
שלא
מסופר לנו מה משמעותה
השתילוה ,אך איננו יודעים גם ,מה הדברים הרבים
שהרי שאיפתו של האורח מסכנת את "ביתו" של
שנאמרו על ידי פנחס אריה .מה שידוע לנו הוא
ירוחם ,כאן כדאי לזכור את הדברים שכבר שמ',גנו
רק שהוא מדבר הרבה ,ושדבריו הם למורת רוח
על יחסי האורח לרחל אשתו של ירוחם בתחילת
לאורח ,עובדה זו מתבררת לנו מתוך שתיקתן.
הסיפור ,הנושאים משמעות אירוטית ללא ספק .1',
בשיחות אחרות של האורח עם פנחס אריה מ,זג-
ענין זה מהווה בודאי מחיצה בין האורח לירוחם.
לה באופן ברור הניגוד שבין האורח ,המתנגד
אבל יתר על כן ,האורח בא מן "היער" ובזה
לכל עסקנות ,לבין פנחס אריה העסקן .לא מעט
שונה הוא בתכלית מירוחם .ירוחם בנה לו בית
אירוניה יש גם בכך שדווקא פנחס אריה שטוען
ואינו יוצא אל מחוץ לעיר ואל מחוץ לחברה,
כנגד כל מי שהפריש עצמו מן התורה ,הוא הוא
הוא הסתגל לסדר החברתי .לעומתו האורח יוצא
שמבטל בפטפוטיו את האורח מן הלימוד ,פנחס
לפרקים ליער ובהירהוריו הוגה הוא ברחל הצעי.
אריה נעשה כאן כאילו יצרו הרע של האורח,
רה שעתה היא אשתו של ירוחם .המזעזע כאן
ולא פלא הוא שהאורח מבקש לברוח מאדם זה,
הוא בזה שדוקא האורח המתגעגע לעבר מגיו!:
האורח יודע שהוא נמשך אחר ביטול התורה,
בנפשו למרוד בסדר החברתי ,ואילו ירוחם שהוא
והוא רוצה לברוח אל בית המדרש .חושש הוא
חפשי ומרדן בטבעו מתגלה כמי שביתו "מתוקן".
מפנחס אריה ומכל מקום הוא אדם בעל ל בטים
מכל מקום שני אלה אינם מוצאים שפה משותפת,
שאין לו שיח ושיג עם רברבן רבעל בטחון של
ודבר זה ביסוד שתיקתם .אפשר להביא דוגמאות
הבל ,הדיבור ,מכל מקום ,אינו בונה גשר בין
נוספות ,כגון :
שתיקת האורח בשיחתו עם הרב J 7
השניים.
ועוד ,הדוגמאות שהבאנו דיין כדי להראות שיש
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
150
ד .לנדאו /למהות השתיקה של גיבורי עגנוו
'':.ןתיקות דומות בסיפורים "ספור פשוט" ו"אורח
הוא מספר מה הדבר הרע שאירע לו .דניאל ב"ח
נטה ללון" ,אולם יש ב"אורח נטה ללון" סוג
אחר של השתיקה ,סוג שהוא נדרש לסיפור מיוחד
סיפר והסיק מסקנות אך אין מסקנותיו מתאימות
לרן חיים .אנחנו שמענו מעט ממה שאירע לו
זה והוא נובע ישירות מתוכנו,
לר' חיים מפי המחבר ,אך אין בדברים כדי הסבר
ראינו שיש שהשתיקה מגלה את חוסר הקומו.
ניקציה בין הגיבורים ,ויש שהשתיקה באה לבטא
את אשר אין לבטא בדרך אחרת .גם לסוג אחרון
זה
יש דוגמא
בסיפור פשוט אף
כי אינו מצוי
שם הרבה … " ,ובלומ.ה עצמה אינה מכירה בטוב-
תה ,כבר נחלשה חתימת השחוק שבשפתיה ופיה
פתוח למחצה ,ואי אתה יודע אם פסקה מלדבר
או אם היא עומדת לצעוק" .18האם שתיקה כאן,
או
זעקה ,או
האם
השתיקה
היא
היא
הזעקה ן
נראה כי יש שהשתיקה היא הביטוי היחיד האפ-
שרי כשהצער הגדול באמת אינו מוצא פו.Jקן,
כדעת
מונטין .19
ב"אורח נטה ללון" יש מספר מקרים שבהם
השתיקה היא זעקת שבר ,אלא נראה ששם עצמת
הזעקה האילמת גדולה הרבה יותר מאשר בספור
פשוט .הנה למשל המקרה החשוב והמזעזע ברותר,
'::זתיקתו של רבי חיים :
"באתי עליו פתאום
ואמרתי ,רבי חיים שמא הוא צריך למשהו ,מפני
מה שותק מר כל הימים .תלה עינו בעיני ונסתכל
בי שעה קלה ואמר ,אדם שאירעו לו דברים רעים
נוח לו שישתוק משידבר ,שמא יוצא מפיו דבר
שאינו הגון,
מלא .אולם לפי שתיקתו יכולים אנו לנחש מה
איומים היו הדברים שאירעו לו .יש צרות שאפשר
לספר עליהן ויש שמאפשרות רק את השתיקה.
ר' חיים היו לו רעות הרבה ביך לפני 'i:ביו ,ביך
בשביו ובין לאחר שביו .לפני שביו :המחלוקת ;
בשביו -פרשה זו
סתומה
בסיפור
בתודעת הקורא ,ולאחר שביו :
אך
ברורה
שאין ניתך לו
לשוב לביתו .שתיקתו שתיקה תהומית שמ'נתיקה
אף את הזולת .הנסיון לדובבו מתנפץ אל קיר
אטום" ,אבל שתיקתו השתיקתני" ." lמר' חיים
שישב בכבודו של עולם נשאר רק צל אלם ;::אמ-
נם מתנועע ,אך אינו מדבר ואף אינו לומד .אין
ספק שיש גדולה במי שמסוגל להגיב על הצרות
בשתיקה מוחלטת ,כדרך שעשה רן חיים .רוב
הדמויות מאורח נטה ללון הגיבו אחרת .הצרות
לחצו על קירות הלב ועלו ונפלטו במלל .
בכל זאת נמצא שגם פריידא הקיסרית מוסרת
סיפור צרותיה למרת זומר בדרך השתיקה .לאחר
שזו
מסיימת סיפורה
"זקפה
פרידא
את
ימינה,
ומנתה באצבעותיה שם כל אחד ואחד מבניה,
שנהרגו ועל כל שם ושם כפפה אצבע אחת חוץ
מן האגודל שהניחתו זקוף ,לסוף הגביהה את
'i:מאלה
כלפי
עיניה ושפפה
'':.זתי
אצבעותיה,
אמרתי לו ,יקרא מר בספר ויפזר את דעתו
האמצעית כלפי הימנית ועמדה ושתקה .ואף אני
קצת .אמר לי '':.זכחתי את תלמודי .אמרתי לו
l:זתקתי .הרחמן נתאכזר עלי ולא נתן בפי מלים
אפשר לתלמיד חכם גדול שישכח תלמודו ן אמר
'.:זל תנחומין לנחם את פרידא" " ,אין '::דתיקתה
לי מיום שגליתי מכאן לא נזדמן לי ספר ולא
של פרידא מגיעה לעומק השתיקה של ר' חיים,
נזדמן לי לשמע דבר של תורה .אמרתי לו כאן ספר,
והרי פרידא זו בדרך כלל דברנית היא ,אולם
וינסה מר ויקרא ,אמר לי כבר נסיתי .אמרתי לו,
מכל מקום מהדהד כאן הזעזוע הנפ'::ןי הגדול
ולא עלה הנסיון יפה ן נענע בראשו אילך ואילך
המונע דיבור מן הלשון .כדאי לציין כאן ,כי
כאדם האומר לא כי -מה טעם ן -אמר לי
כמו בשיחת האורח עם ירוחם חפוilי וכמו בשיחתו
העיניים אינן קולטות את הכתב והמוח אינו
עם ר' חיים ,כך גם כאן השתיקה מדביקה והיא
קולט את העניו" ,20ר' חיים שותק רוב הימים,
עוברת גם לבן השיחה הו.:זני ,ורק דמות פטפטנית
כאו מתנהלת אמנם שיחה מסוייגת בינו לאורח
אך מה ר' חיים אומר כאו ן
"אדם שאירעו לו
דברים רעים נוח לו שישתק משידבר" .אך אין
www.daat.ac.il
כפנחס אריה
בן הרב אינו מבחין בשתיקת בן
שיחו .דרגות יש איפוא בשתיקה ,ור' חיים עומד
בדרגה העליונה.
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ו .לנדאו /למהות השתיקה של גיבורי עגנון
1
151
הנורות
.1
גיאורג לוקאץ' "תולדות התפתחותה של הדרמה
.11
ספור פשוט עמ' פ"ה.
המודרנית" )בשפה ההונגרית( ,הוצאת פרנקלין,
.12
פ"ו.
כרך ראשון מעמוד 162ואילך.
.2
ש"י עגנון " :סיפור פשוט"" ,על כפות המנעול"
הוצאת שוקן ת"א ,1959 ,עמ' נ"ו.
.3
להרחבת ענין זה ומה שבא אחריו ראה מאמרו
של פרופ' ב .קורצוייל ב"הארץ" מיום .26.7.63
.4
ספור פשוט,
עמ' נ"ו.
.5
ספור
פשוט
צ"ו.
.6
ספור
פשוט עמ' צ"ה.
עמ'
.7
שם,
.8
ספור פשוט עמ' פ"ב.
.9
.10
שם.
.13ש"י עגנון "אורח נטה ללון" ,הוצאת "שוקן",
ת"א ,1960 ,עמ' .252
.14
"אוו'ח נטה ללון" עמ' .278
.15ב.קורצוייל ,מסכת הרומן ,הוצאת שוקן ,עמ' .58
" .16אורח נטה ללון",
.17
.18
.19
עמודים .75-74-73
"אורח נטה ללון".159 ,
"ספור פשוט" ,עמ' פ"ג.
מונטין
"מסות",
הוצאת
שוקן
תש"ז ,עמ' .40
ספור פשוט עמ' ס"ג.
ספור פשוט עמ'
ספור פשוט
עמ'
ס"ו.
.20
.21
.22
"אורח נטה ללון" ,עמ' .152-151
אורח נטה ללון עמ' .152
אורח
I
www.daat.ac.il
נטה
ללון עמ'
.82-81
ירושלים
ות"א