אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תוכן
הענינים
טיין ביצירתי של ש"י טגבין
עמוד
צביון הלשון ב"אגדת הסופר" -זושא שפ'רא
"עם כניסת היום" לש"י עגנון ' -עקב בהט
113
121
.
דרכי עיצוב הגיבור ב"תמול שלשום" -חב'בה 'ונא'
128
שינייים בלשינו של עגנון בנוסחי "תמול שלשום" -ד"ר 'עקב מנצור
דמות הילד בכמה מסיפורי עגנין -נחמה נ'ר
135
143
למהות השתיקה של גבירי עגנין -דב לנדאו
147
הדים למאורעות הזמן ביצירת ש"י עגנין ' -וסף שה-לבן
152
מדרש-עגנון ' -שראל
מ,
תא-שמע
מעשה במטרוניתא אחת -ד'נה שטרן
155
163
.
ררכי היראה בסיפירי 'בז"י טגבין
ש"י עגנון בביה"ס היסידי -מא'ר ו"ל
172
יצירות עגנון בביה"ס התיכון -אשר א ,ר'בל'ן
179
186
העמקה בלשון סיפורי עגנון ' -ונה פרנקל
מגמית בביקורת על יצירת ש"י עגנון ומשמעותן
להיראת יציריתיו ' -הודה פר'דלנז'ר
הוראת הסיפור "פרנהיים" לעגנין -מלכה שקד .
195
199
עגנון ושיגרת הוראת הספרות -מא'ר ארל'ך וצב' אב'אל
207
על חיניך יהודי והזדהית קבוצתית -ד"ר ל'און ס ,פרץ
213
החיביך בתפיצית
אשליות – … 1דוד הרין
218
שעית מיפנה בחינוך היהודי בבואינוס-איירס -נפת?" 'עקב הבר
222
ארץ-ישראל בתקופת המקרא
224
סקירת ספרים
מורה לתנ"ך קורא בספרה של ד"ר נחמה לייבוביץ "עיונים בספר בראשית" /אהובה רון ;
ידע"עם של עדות המזרח /דוד ב]ב]'שת' ; אמיתו של איש החיניך '/רו '1פול]' ;
227
"דיני חינוך" לרות סטנר /דוד אלו]'
הצ'ור'ס בחוברת ,מעשה 'ד' דן ארנון ,הועתקו מטפרן של ח] ,מל'ד ודיר צ ,דנ'1
"אצות"'ס ב'שראלי ,הק'בוץ המאוחד ,תשכNה ,ברשות המחברות ,ועל
להן תודת המערכת,
www.daat.ac.il
כד
נתונה
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ישראל מ .תא-שמע
)הערות ל"אגרת חכופר"" ,עגונות"" ,פת 'טל ימח"(
הקשר נין לשון-עגנון ללשון-חכמים הוא מן
רות .3אד אין בכד כדי לגרוע מאמיתות הקביעה
לעצמן.
ואף-על-פי-
כי הבנת ה"פשט" -ולאורן כל היצירה -קוד-
הניתוחים
ההשוואתיים
מת בכל מקום להבנת ה"דרש" ,ואי-אפו ר להעמיק
המפורסמות
שהן
מעטים
מאד
אשר נערכו בין לשון עגנון לבין לשון המקו-
בשום ענין לפני שנתבררה סופית שאלת זיקתו של
רות ,ואפילו אותם מקרים ,והם רבים ממה שניתן
הענין למקורות קודמים לו .אפשר ויתברר לאחר
לשער ,בהם מעתיק הסופר כמעט מלה במלה מן
הבדיקה ,כי לא תמיד יוסיף עיון כזה להבנת
המקורות ,לא אותרו עדיין ,ולא נתבררה זיקתו
היצירה -אבל בלי בדיקה כלל ודאי שאי-
כן,
ראייה
הם
של עגנון אל מקורות ספרותיים קדומים ואף
אפשר.
והנחתנו היא
שאמנם
יוסיף.
מאוחרים יותר .1חשיבותה של עבודה כזו להבנת
ויתור-מדעת זה על חקירת ה':':,רשים הספרו-
עגנון אין ערוך לה ,הן מצד הבנת פשטי הדברים
לכד ,שבדרן-כלל עוסקת
בקורת-
ולא
בני -
תיים גורם
ככתבם ,והן מצד הסמלים והרעיונות הגלומים
עגנון
בהם ,בקורת ספרותית-מקצועית ,שלא קדמה לה
ת ו ח ה ס יפו ר .יכול היה עגנון לכתוב את מה
עבודת חיטוט מקיפה בספרות ההלכה והאגדה -
שכתב בדרך ובסגנון שונים לחלוטין ,ויתר-על-
אשר באמצעותה אנו עמלים לפענח את אשר
יכולים היו דבריו להיכתב ע"י סופר אחר
כן :
ב נית ו ח
ה עלי ל ה,
צפן הסופר ,הריהי כמרכבה ההולכת לפני הסו-
השונה ממנו תכלית שינוי ,ועדיין ניתן היה לקיים
סים ,2אפו ר בנקל להצביע על עשרות מקומות
את כל דברי הניתוח והביקורת ,כל עוד המדובר
ביצירתו ';.:.ל עגנון ,הן בקטעים של תיאור והן
היה באותה עלילה ,ואין זה לשבחה של אותה
בקטעים של שיחה ,שפירושם הפשוט וכוונתם
ביקורת .חפשי כל מבקר לפענח את סמליו של
המילולית ממש ,נעלמו מטובים ורבים .פעמים
עגנון כהבנתו ,אולם חייב הוא במידה כלשהי
גם שמקומות סתומים אלו נושאים בחובם את
של אחריות כלפי הטקסט ,שלא יהיו דבריו כאו-
המפתח להבנת היצירה כולה.
תיות הפורחות באויר .י ומה על הדימויים וה-
מלאכה זו לא ליום אחד היא ,ולא איש אחד
סמלים שיתאימו לא רק למהלך העלילה אלא
יעו.:זנה ,אבל אין אחד מחובבי עגנון או מחוקריו
גם ,ובעיקר,
בטקסט,
רשאי להיבטל ממנה,z,' ,זהיא כתנאי קודם למעשה,
שהיא עיקר מפעלו של הסופר כסופר.
לדרד
הבעתה
שאם בטל התנאי בטל המעשה .אמת הדבר שכלי-
ואולי יתעוררו למלאכה זו מורי ספרות יודעי.
העזך הרגילים ,כמילונים ,קונקורדנציות וספרי-
ספר ,שיעירו גם בקצרה על תגליותיהם בתחום
מפתחות לספרות ההלכה והאגדה ,אינם מספי-
זה מעל דפי העתונות המקצועית ,ופרוטה לפרו-
קים למלאכה זו ,ונדרשת כאן בקיאות אישית
טה מצטרפת לחשבון גדול .ושמא לא אמר עגנון
אמת
עצמו ,כשנשאל בראיון-הרדיו המפורסם בדבר
הדבר גם שמלאכה זו נאה יותר לתלמידי-חכמים
דעתו על הקשיים העומדים בדרך הוראת סיפוריו
וחיה ,מעין בקיאותו
של
עגנון
עצמן ;
וללומדים ,מאשר למבקרי ספרות מקצועיים שאין
לנוער ,כי לי היו מלמדים אצלנו את מה ש צרי -
התורה אומנותם ,אלא שמאידן גיסא אין אלו
ללמד בבית ספר יהודי ,כי אז לא היו
הרא'zזונים ,מצויים בדרן-כלל בעולמה של ספ-
www.daat.ac.il
כ ים
עומדים קשיים אלו כלל ן
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
י ,מ .תא-שמע /מדרש-עגנון
ייאגדת
ערד ירתר ע"י הרמז שבשתיקה ,כי עקררתה של
השופר"
הבה וניטול את הסיפור "אגדת הסרפר" ונה-
מרים נרבעת לא מחמת מרם שבה ,הטערן ריפרי,
פוך בו מעט ,4משפט אחד יש בסופו ,ואותר אני
אלא מחמת שאין רפאל בעלה מקיים עמה חיי
מבקש לפרש ,לפי שלא ראיתי מי שפירשו לפני/
אישרת כל-עיקר ,משרם דרגתו המלאכית :
ואפשר גם שלא נתקשה בו אדם מעולם ,וזה
לשונר :
"רכשחזר רפאל מן התפילה ררראה את אשתו
בעצם ירפיה ערמדת במראה ,מיד היא נרשאת חן
..,,,והבית מתמלא ספרי תוררת הרבה ,וזקנים
לפניו .מתקרב הרא אצלה לרמר לה דברי ריצרי,
הרבה מרקדים ,רברקדם אינם מרימים את רגליהם
כירן שהרא מגיע אצלה מנצנץ לפניר שמו יתברך
ואינם כופפים את ברכיהם אלא כ א ותם ש אין
מתרך המראה מיד ערמד רקררא בדביקרת קדושה
תנועה
שויתי הי לנגדי תמיד ,רערצם עיניר מפני כברד
)עמן קמ"ד( ,תיאור
ב שתי -
להם
ק פ י צ י ן/
,רמסבבים
זה נקבע
והם מרקדים
את גרפותיהם" .. ,
בלא
כבר ,בעיקרו ,קצת למעלה מכאן :
השם ויראתו,
ק ה,
ר שני הם
פרר שים
הוא ירשב בקרן זוית זר .. ,רהיא ירשבת בקרן
"אותו המחרל בלא קול ובלא תנועה /ואפילו
זרית זר.. ,
הפיאות והזקן אינם נעים אלא הציציות בלבד
קלייז( ,6רתיעתה של מרים נרבעת אף היא ,כמפר-
עד שהשינה חרטפת עיניהם" .. ,
)עמ'
מנטפות על הברכיים" ,והוא מתאר דרגה אקסט-
רש קודם ,משום "המזרח" המשתקף מן המראה ,7
טית גבוהה בירתר של המחוללים ,ומביא את
אולם שים לב :אין העובדת הזר מונעת את
,מעמד המחול כולו לעידונו הגמור ,ארלם כ.זהו
מרים מ.שפוך תחינתה לפני הבורא ר"מלבכות
פירושו המילולי של המשפט ,,:כאותם שאין
על בנים" ,ראף רפאל מנחמה במלים "אלקים ערד
להם קפיצין" 1
לא כלא רחמיו מאתנר ,ערד ראה נראה זרע על
והנה /בירושלמי ברכות פ"א ,ה"א ,כך מצאנו
כתוב " :זהו שעומד ומתפלל צריך להשוות את
,רגליו ,תרין אמררין ,..חד אמר כמלאכים וחד
)עמן קלייח(,
פני האדמה"
כאילו מחלה היא
ביניהם /אר עכבה בידי שמים !
כ"כ דבקה נפשם
לאהבה את ברראם עד שאין בכרחם לממש את
אמר ככהנים ..,מאן דאמר כמלאכים ,יורגליהם
אהבתם הגשמית ,רהם זקרקים ל ש ם כ ך לרחמי
,רגל ישרהן ,רן חנינא בר אנדריי בשם רבי שמואל
שמים,
בר סוטר ,ה מ ל א כ י ם אין ל ה ם ק פ י צ י ן",
רעתה צא רראה ,המוטיב העיקרי של הסי-
ופירש שם בעל "פני משה" " :חוליות ברגליהם
שיכולין לקבוץ אותן כדי לישב ,אלא תמיד
פור הוא החילרף התמידי בין אהבתם האישית
של רפאל ומרים ,לבין אהבת שניהם את התררה
ראת נרתנה ,שלא זר בלבד שאהבתם את התררה
עומדין הם" ,5
שהוא
משמשת כלי-ביטרי קבוע ריחידי להבעת אהבתם
מביא את עידונו של המחול עד לדרגתו המכסי-
האנושית ,אלא יtזהיא היא אף המכשול הגדול
.מלית האפשרית בעולם החומר ,דרגה בה נדמים
על דרך השגת המבוקש מאותה אהבה .תחילת
מעתה
מובן
המשפט
כפשוטו,
ועניינו
היכרותם בשמחה-של-תררה שבחג שמחת-תורה/
המחוללים כמלאכי-עליון ממש,
תפיסה זר יש לראותה בהקשר עם שמו י ל
בזמן שהיה רפאל רוקד וספר תורה בידו ואילו
המחולל העיקרי ,גיבור הסיפור -רפא ל ,שהוא
היא/
גם שמו של אחד המלאכים החשובים בהיירארכיה
התרגI:זותה "נדחקה,..
השמיימית )פרקי דר"א /פ"ד( ,והוא המלאך שהיה
קיעה שתי שפתותיה האדומרת בתרך המעיל הלבן
מרים/
צופה
היתה
בו
מן
הצד.
כשגברה
וקפצה כלפי רפאל והש-
ממונה על רפואתו של אברהם לאחר שנימול/
של ספר התורה שביד רפאל ,ונישקה את הספר
ויש אומרים :אף ע לפק י דתה ש ל ש ר ה
מנשיקות פיה וגיפפתו בשתי ידיה" )עמ' קמ"ג(.
)מסכת דרך-ארץ רבה ,פ"ז( .הניגוד
רבמעמד
ה ע קרה
נשיקות-האהבה/
השקעו
בספר התורה/
שיש בכך כלפי עלילת סיפורנו /בה נבצר מרפאל
שמחת תורה .ולא זו בלבד ,אלא שכל קשר הני-
מהביא רפואה לרעיתו העקרה ,היא מנקודות
בגדו
:המתח
המוסוות-היטב
בסיפור,
ועוקצה
שואים
ביניהם
נוסד מתוך
מקרה
שריפת
של רפאל באש נרה של מרים ,שנשר מדגלה
מתחדד
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
157
י .מ .תא.שמע Iמדרש.עגבין
בעקבות אותה התפרצות .חיליפים אלו שביך אה-
בתם המי,z,וותפת לתורה ,ואהבתם הגשמית ההד-
)עמ' קל"ד-ה(
ומשל הגך )עמ' קל"ט( ,והם
מלאים את הסיפור.
ומכאן גם ההזכרות המרובות של
דית -המדוכKת מאחריה ,כשהאהבה הראשונה
"עפר
מכסה כליל על האחרונה רמשמשת לה ביטוי
ארץ -י שרא לII
בלעדי ,חילופים אלו מוiגשים ע"י ההכרזה החו-
ושממנו נתך רפאל על עיבי אשתו כשבקברה .עפר
זרת ונישנית הרבה בסיפור ,שאדם שמתה עליו
זה נזכר גם ברגע הקריטי ביותר בחייו של רפאל ,
אשת נעוריו או שהיה "עצור על בנים" ,כותב
סף בוותו ,בתוך תיאור דראמאטי ונשגב :
על
בסיפורנו ,שהיה מונח בארוך
ספר תררה על שם אשתו המתה ומוצא בכך ניחו-
"נטל רפאל את צרור העפר בידיו ולבו רעד
מים .כך עושות הבריות כולן )עמ' קל"א( ,וכך
מאד .ידיו נתמוטטו והעפר נשפך על קרקע הבית.
עו'TLה רפאל עצמו ,במות עליר אשתו )עמי קל"ט(.
ש ע ו מדע לאד מת
לכשתימצי לומר ,איך המוטיב הזה כולו זר
לבו נתרעש
קוד שII
כ אדם
)עמ' קמ"ד(.
ליהדות ,ולא עוד אלא שהוא מן החשובים בתמ-
לכאורה ,מה ענין אIIי כאך ן ושאלה זו בולטת.
על
וגדולה מכדי שאפשר יהיה להתעלם ממנה .אלא
ביטויו הנועז ביותר בא הענין בקשר לספר שיר-
שהזכרת אIIי הכרח גמור ,אם לא לגבי מעשה
בתיאורים אירוטיים ,אך
רפאל ומרים עצמם הרי לגבי האהבה שביך כנסת-
לדעת חז"ל " :כל הכתובים קרדש ,ושיר הי,z,וירים
ההיסטוריים,
טיקה
הספרותית-דתית
השירים,
שהוא
העברית
משופע
הקדומה.
ישראל לשכינה,
שאחד מביטוייה
קדש קדשים) IIידים ,סוף פ"ג( ,באשר הוא מבטא
הבולטים הוא הקשר שבין העם וא"י .ואהבה אח-
לדעתם את מסכת היחסים שבין כנסת-ישראל
רת זו ,היא מעיקריו של סיפור "אגדת הסופר".
מובהקים .יחסי-הדודים בין הבורא יתברך לעמו,
"עגונות"
לאביה שבשמים ,אף שסמליו סמלים ארוטיים
ובין עם-ישראל לתורתו ,מתוארים על דרך שירת-
ומענין לענין באותו ענין .הסיפור "עגונות"
האהבה ,ואין בכך פסול .אדרבא ,בדרך זו מומח-
הוא מ"סיפורים נאים של א"י" ,וענינו מעשת
שת האהבה המופשטת לבורא-עולם ,ומתעדנת
דינה ויחזקאל שלא נתקשרו נשמותיהם ,ומתוך
אהבת-הבשרים
תפיסת
כך לא נתקשרו גם גופותיהם ,וכל אחד מהס
הארצית.
פרובלמטיקה מסובכת זו ,של הקירבה הפסי-
הוגה בבן ובבת זוגו שנתעגך ממנו .ולכאורה יש
כולוגית הגדולה שבין האהבה המינית לאהבת-
להביך גם כאן ,מה ענין א"י לכאן ן מוטיב של
הרבה
אהבה נכזבת מעין זה הוא אוניברסאלי ,וכייצא
ע"י חכמים מתחומי.מדע שונים ,8היא ששימשה
בו מתרחש הרבה בכל עת ובכל מקום .אלא
לו לעגנון כמלוור השראה לסיפורו זה .מענין מאד
שהמחבר
קיטרג
מבחינה זו לוlזים לב לפסוקים מתוך שיר-השירים
השטן ,ולא לחינם התחילו מרננים אחריו ,שב'יש
המוlזולבים בסיפור ,ויותר מזה הפסוקים הנר -
רבי אחיעזר כל בתי המדרשות והישיבות שבא"י,
ה'
הדתית,
מ זים
שהיא
בו :
מן
הנושאים
לאחד
ושלח לבקש חתן לבתו מבני הגולה שבחו"ל".
''.:.נתרחק מעירו והלך למקום ";':אין מכירי t:אותו,
ה ס ו ב ב ים בעי ר " …
פרעו:ר של אותו עלבון אינו מתקשר דווקא עם
ה ש ו מ ר ים
הדבר דומה,
עצמו טורח
ומודיענו כי
"כאן
א"י תובעת ,כביכול ,את עלבונה ,אע"פ שדרך
כן צאו ה ו
"משל למה
שנחקרו
)עמי קלייא=שה"ש היi ,'T ,עוד :::כ(;
"יהיא
",הר .תכיבותיה המיוחדות של א"י.
נזכרת בעטרה שעיטרה לה אמה ביום חתונתה" …
הבה ובעקוב מעט אחר הסיפור ה'lזבי ,המשו-
)עמי קל"=Tשה"ש ג' ,י"א( ; "וקולו נאה ועצב…
לב בעיקר העלילה ,הליא היא סיפור גלגוליו
ומעורר את הנפש לעלות ולחול מחולת השכינה"
של ארון-הקודש שעשה בן-אורי ליום חתונת
)עמ' קמ"ד=עפIIי שה"ש זי ,א'( ,ועוד מקבילרת
דיבה .לאחר שבשלמה כ:לאכת הארון גזדמנה לשם
שאיני מציינם כאן .חשובים מהם ,כאמור ,ה ר מ -
החדר ;
זים
דינה,
בשעה
שבן-אירי
':-,,ייו
נעדר
כןז
לשה"ש ,ובעיקר עניך הגן ,והפירות ,וה-
שכן יצא "לשאוף רוח צח בין עצי הגן" )עמי
ה"מזרח"
ת"ח( .מאחר ומלאכת הארון משכה אליה את
שומרים
עליהם ,9
הנזכרים
בתיאור
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
158
י ,מ ,תא-שמע /מדרש-עגנון
כל תשומת לנו של בן-אורי ,ש"נתדבק במלאכתו
חן וחסד
עד שהיו עיניו ולבו נתונים לארוו הקדש,",..
אבל פעמים יש שמכשול רחמנא ליצלן מתרגש
"לא זכר נו אורי את דינה וישכחה" )עמ' ת"ז(.
שעה
מתוך כך נאה דינה לידי קנאה :
ונא
ל כ נסת -י שרא ל
חוט
ומפסיק
בתוך
שתתעטף נה ,..
היריעה , ..נאותה
"בא השטן
תועה כ נסת -י שרא ל ניגונה ,ומיללת הכוני
והכניס קנאה בלבה .הראה לה באצבע על הארון
ופצעוני נ.שאו את רדידי מעלי נמתוך שיר השי-
ואמר לה ,מה את סבורה ,מי הדמים קולו של
רים ,ר' לעיל בדברינו על אגדת הסופר[ ..,ו ל ד -
בו-אורי אם לא ארנא 10זה" ,ומתוך כך "דחפה
בר
בסיפור
ונגעה בארון .נטה הארון ונפל בעד החלון הפתוח"
המ ע ש ה
זה
המחבר
נתכוון
ש ל ה ל ן ,",..
)עמ' ת"ח( ,כאשר נתקבצו "כל ישראל שבירו-
הוכחה ניצחת לכך ,כי נכונה תפיסתנו את
שלים" להכניס את הארון לבית הכנסת ,נתגלה
סיפור-הארון ומשמעותו ,יש להביא מפרק ו' וtל
דבר היעלמו ,ומצאוהו בחצר ,החלו תולים את
הסיפור ,המוקדש לתיאור אחריתו של הרב שדן
מפלת הארון ברשעות עושהו ,ומתוך כך "דן הרב
דינה
את
ארונ jשל
בן-אורי
לגניזה,
מעשה
ש נ יער ביי ם
ויחזקאל -שהוא עיקר העלילה ,לכאורה -
ו ה טיל ו א תהא רון ל ל ש כ ת ה עצי ם".
מסתיים כליל בפרק ה' ,פרק ו' מהווה את שיאו
אין מנוס ,כמובן ,מהשוואת דברים אלו עם
של הסיפור ,והוא עוסק בצורה גלויה למדי -
את הארון
ל גני ז ה,
בא ו
דברי חז"ל בענין הארון שהיה בבית המקדש
תחת מסווה "הרב" -בגלות השכינה ונדודיה
"תנא ,וחכמים אומרים ארון בלשכת
בנכר ,וחזרתה למשכנה בציון ,המשפט המכריע
הראשון :
בפרק זה טעון הסבר מעט :לאחר שראה "הרב"
דיר העצים היה גנוז" )יומא נ"ז ,ע"א(,
דברים אלו אמורים בארון
בחלומו "את השכינה בדמות אשה נאה ,כשהיא
ושוב ,שים לב :
הקודש שהיה בנית ראשון ,שנגנז -לדעה זו -
עטופה שחורים ועדיה אין עליה והיא מנידה עליו
ואין מקומו ידוע לעולם ,שהרי בבית שני לא
את ראשה בצער" ,12עשה שאילת-חלום "וראה
היה הארון ,והנסיונות לאתרו עלו בנפשות מחפ-
את בן-אורי,
שיו )יומא שם( ,וכבר המקורות הקדומים שלנו
ג רשת נימ ה ס תפח ב נ ח ל ת ה' ,"…ומתוך
חולקים בדבר מקום הימצאו האפשרי .והנה ,גם
כך הבין הרב שנתחייב חובת גלות.
אמר
לו
ב ן -אור י,
מדוע
בסיפורנו ,לאחר שדינה מתוודה לפני הרב ,ביום
והנה ,פסוק זה בשמואל א' )כ"ו ,י"ט( מתפ-
אחיעזר שיכניס את ארונו של בו-אורי לבית
רש בחז"ל )כתובות ק"י ,ע"ב ועוד( על י'.:זיבת
חו"ל " :כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת-
מ צאו ה ו.
'כי גרשתני היום
חתונתה ,על מה שעשתה לארון" ,שלח הרב לר'
הכנסת ,ה ל כ ו
ל ה ביא ו
נ ג נ ב ,אונ גנז
ולא
ל מ ר ו ם,
"נזדרז
רים' " ,ובן-אורי מתלונן ,א"כ ,על הרב שהביא
לגירושו מא"י ,כזכור ,נעלם בן-אורי מירושלים
הקצין והזמין ארון אחר .. ,העמידוהו בבית הכנ-
עוד בפרקים הקודמים ,ואילו עתה אנו שומ'וJים
מיי ג ידו מי
ואף
סופו
אונ תעל ה
כוכבים,
וכן
בדוד הוא אומר
מהסתפח בנחלת ה' לאמור לך ענוד אלהים אח-
י אמר ,"1
של
סת ונראה כ זכר
מעשה
כך
הוא :
ל ח ו ר ב ן",
כי הוא מתגלגל בחו"ל )ואכן שם גם נמצא ע"י
איז ספק כי סימבוליקה עדינה זו של יחסי
"וzזד"ר זקן שנתגלגל לבית מדרש אחד שבגולה",
השכינה וכנסת-ישראל ,על יחסי האיחוד ,הפירוד
כמפורש בפרק ו' גופו( ,באשמת "הרב" .אם נזכור
ו העי גון המתחלפים תדיר ביניהם ,של מצבי
כי כל מעשהו של הרב ,וכל תפקידו בעלילה עד
גלות וגאולה ,ושל הציפייה להחזרת שכינה לביתה
כאן ,הצטמצם בכך שגזר גניזה על ארונו של
ולמקדשה בציון ,סימבוליקה זו מרומזת בסיפו.
בן-אורי,
רנו " ,ולמעשה היא מפורשת בו מיד בתחילתו :
"מובא בכתבים ,חוט של חן נמשך והולך במע-
הגלות היינו-הך הם ,והא בהא תליא.
אין ספק בדבר כי "הארון" ארון הברית הוא,
בכבודו ובעצמו
וגניזתו -רוצה לופר :חורבז בית המקדש -
יושב ואורג הימנו יריעות יריעות ,טלית שכולה
זהה היא עם גלות העם )= בן-אורי( מארצו ,כ'-'::ם
וlזיהם של ישראל ,
ו ה ק ב ייה
www.daat.ac.il
נבין
מעצמנו
שגניזת
הארון
וגזירת
I
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
159
י .מ ,תא-שמע Iמדרש.עגבון
שברור הוא כי "הרב" הזקן היא היא השכינה .13
מרובים המעמדים והסמלים בסיפור שלא פורש
גלגוליו ו'.:ל "הרב" זהים עם דרך גלגולו של העם
כיצד הם מתקשרים לעיקר הנושא ,ומה שייתר
בגלותו.:' ,זכן "בכל מקום שגלן ישראל גלתה
חשוב ,לא פורשה כראוי אפילו משמעותי של
'.:זכינה עמהן" )מגילה כ"ט ,ע"א( .עוקץ רב טמון
השם "פת-שלימה".
בקטע האחרון " :כעת ראמר שהוא סובב והולך
לדעתו של לויבגר נושאת "פת" זו נןטען סמלי
בארץ הקדוי.:זה .הגדולים מפקפקים בדבר ויש
בהלכות
מהם
שמלגלגים .אבל
בית רבן
תינוקות של
כפול .פת שכמותה ,בדקדוק ,נדרשת
עירובי-חצרות,
שהן
אומרים ." …דברים חריפים כלפי הפולמוס שהיה
לשבת,
ועדיין הווה -במחנה הדתי ,אם יש לראות
אלא גם דין הנוגע ליחסים בין בני אדם …שכל
בנעו.:יה לאחרונה )עוד לפני כ 60-שנה !( בא"י
בני החצר עושים אותו עשייה משותפת" .כמו-כן
)תרתי
נדרשת "פת-שלימה" לצורך קיום מציות סעודת-
משום "אתחלתא
ו"הגדולים
דגאולה",
אותו יום
"לא
בלבד
המשמש רקע
ענין
זמני
הנוגע
לסיפור
שבת כהלכתה ,והרי בשבת מתרחשת ,כאמור,
משמע( מפקפקים ." …
נמצא הקשרו של הסיפור לא"י חזק יותר
כל עלילת הסיפור .שני אלו מקנים ל"פת" מ טען
מאי.:זר מה שפרי.:ז בו מחברו להדיא .וזו דרכו
ה סמל
של עגנון.:' ,זמתחת לסיפור הראשי הוא מסתיר
ס מ ל ידת י.
ה איר וטי
מ.אידך ,ידוע ומפורסם
המוטבע בפת ,ואר למותר ייהשב
סיפור שני ,המלווה את חבירו לכל אורכו ונושא
להצביע על הרמזים האירוטיים השונים הפזורים
"כי
בסיפור .משום כך טוען לוינגר ,כי "הפרובלימה
את עיקר המי.:זמעות.
סדן :
וכדבריו של
מלבד הפנים יש לפני ולפנים" .14
הנוקבת בסיפור אינו מאבק יצרים סתמי ]כטענת
קורצוייל[ ,אלא יצרו של המספר להיz,ןיג מחוץ
"פת-שלימה"
נסיים
לבית מה שניתן למצוא בו בלבד" ,ומתוך כך
פת,:'-זלימה,
הריהי רואה בסיפור "אחת המזיגות הנפלאות
";'הוא חלק מן המחרוזת הפרובלמטית הקרויה
ביותר ,שזכינו לה בכתבי עגנון ,בין הפרובלמ-
ונראה"(.
טיקה הדתית שלו מצד אחד והפרובלמטיקה האי-
"ספר
בהדגמה
המעשים"
מתוך
הסיפור
)כרך שישי,
"סמוך
סיפור זה קנה לו מקום חשוב בתולדות חקירת
'1,גנוו,
עוד
ב ,111942-לפענח את סמליו המרכזיים ,ולהע-
קורצוייל ,כך אין ספק בצדקת דבריו של לוינגר
מיד בבהירות את הבעייתיות המשמשת לו נושא,
ובדרך שהוא מפתח את עיקר הנושא .אלא שנעלם
נפתח אז הפתח להבנת "ספר המעי,:,זים"
משניהם כי ניתן להסמיך דבריהם ואף להאיר
כולו::' ,הוא ,לכאורה ,מוזר ביותר .עפ"י פענוחו,
נקודות נוספות בסיפור על פי מקורות בספרות
בכך
ה'iZכיל
'.:זכן
פר ופ'
קורצוייל,
רוטית שלו מצד אחר".
כשם שאין ספק בצדקת השקפתו של פרופ'
ד"ר יקותיאל באמן הוא משה רבינו ,וספרו הוא
חז"ל ,כדרך שעצם הזיהוי יקותיאל נאמן=משה,
ספר התורה ,שבדבר מקורו האלהי חלוקות הדעות.
וזיהויו של לוינגר ,מבוססים על דברי חז"ל .ברור
יצר הרע ,השטן הממית .המאבק,
כי אכן בודעת לפת המשמעות הדתית אותה "חש"
א"כ ,הוא בין החובה הדתית לבין האבוכיות והא-
לויבגר ,שהרי אין להכחיש שהסיפור כולו מתרחש
גרסלר הוא
גואיזם ,בין היוצר והיצר .ובסופו של אותו מאבק
בשבת ,כשם שאין להכחיש כי דיני הסעודה והעי-
והאדם עצמו יוצא קרח
רוב בי.:זבת דורשים בפירוש "פת-שלימה" דווקא,
נכשלים שני הצדדים,
ובמינוח זה דווקא .אולם בכך רק מתחזקת השא-
מכאן ומכאו.
אין ספק כי פענוח שלושת הסמלים הללו
מכוון לאמיתם ,ולמעשה אין כמעט מן החידוש
בפענוח זה ,רמזים סימבוליים אלה שקופים למדי
לה הגדולה ,מה ראה הסופר לקבוע את זמן
התרקמות העלילה בי,:,זבת דווקא ן
הנקודה המכרעת ,שנעלמה מ',:,זני החוקרים,
לכל קורא מבין .והנה 17שנה לאחר שנתפרסם
היא ,כי זמן התרחשות העלילה היא לא בשבת
יצא י .לוינגר 15בטענה כי קיצר
באופן כללי ,כי אם ב ש ב ת בין ה ש מ ש ו ת
קורצוייל במקום שהיה לו להאריך .משום שעדייו
)עמ' 144בראשו( ,בין שקיעת החמה לחשיכה
פענוח
זה
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
160
י ,מ ,תא-שמע /מדרש-עגבון
)עמ' ,145ראש פרק ד'( ,והיודע נזכר מאליו כי
זהו זמן פטי רתו ה מ ד ויי ק ש ל מ ש ה
ר ב ינו -הוא ד"ר יקותיאל נאמן -עפ"י
המסורת ,ומשום כך נפוץ המנהג בכל ישראל
'Lזלא לעסוק בתורה באותה שעה ,משום אבלו
)סדור רב עמרם גאון ,דף ז'ע"א;
נים ליק ,סי' זי;
תשובות הגאו-
מחזור ויטרי ,קמ"א ;
הישר לר"ת ,שו"ת ,סי' מ"ה ,ס"ק ו';
ספר
שבלי
הלקט ,קכ"ו ; זהר יתרו ,פ"ט ע"א ,ועוד הרבה
מקבילות( ,וא"כ עיתויה של העלילה מכוון בדק-
דוק לאותם רגעים מרעטים בהם אין לומדים תורה
עפ"י ההלכה ,משום כבודו של נותנה ,שמת
באותה שעה,
ואם תאמר מקרה הוא ,לא נתכוון המחבר לכך
ולא עלתה על דעתו ,אומר לך ,נייתי ספר ונחזה,
נזיד לאחר תיאור הפגישה עם הד"ר יקותיאל
.נאמן ,וקבלת צרור המכתבים למשלוח ,פותח
פרק ד' במלים אלו " :דרד הילוכי ]לקיים את
השליחות שהטיל עליו משה[ עברתי אחורי בית
המדרש ונכנסתי להתפלל ערבית ,החמה כבר
שקעה לגמרי ועדיין לא הדליק השמש נר ,מ ח -
מת אבלו של משה לא נתעסקו
ב תור ה,
אבל
ישבו
ודרשו
ושרו
והאריכו"
)עמ' ,(145הרי שהמחבר יודע למה הוא מרמז.
עיתוי זה מכוון להבליט את ההכרה ,כי הפרו.
בלמסיקה הדתית הזו היא ,ביסודה ,מנת חלקם
של הדורות החדשים ,המרדרניים,
ה כ ן כ Iר י ם
ה מ ס ורת
כ מסן ר ת,
ב א ו טור יטה
של
ראשר לגביהם משה -כאיש וכסמל -מת,
רתורתו עמו ,מה שאין כן הדורות שעברן ,שלגבי-
הם נשאר משה אמת ותררתו אמת ,וכבר הדגיש
דבר זה לוינגר עצמו ,שכתב:
"מאבק זה ]בין
הייעוד הדתי רהיצר האנוכי[ נערץ ,במידה רבה,
רכנראה גם מכרעת ,באותה מחלרקת שפרצה בענין
הסמכות האלהית המיmדת לספרו של דוקטרר
באמןי' .אלא שהרא לא עמד על כה שקשר זה
נרמז היטב בדברי הסיפור עצמן,
היטב העמיד לרינגר גם על כך שיש בסיפור
זה צד איררטי מובהק .שהרי כל עצמה של העלי-
לה מתרחש בשעה שאשת הסרפר רילדיו בחו"ל,
דבר שהמחבר רןמז עליו בתחילה ובסוף ,רמאי-
"פת" )כאן החמיץ לוינגר ,שלא הסמיך לפתגם
המפורסם "אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי
שאין לו פת בסלו" ]יומא י"ח ,ע"א[ ,ההולם
להפליא את הסיטואציה הזו של היעדרה הזמני
של האשה מן הבית( ,אלא גם כאן יש להרחיב
מעט ולהאיר נקודה סתומה נוספת בסיפור,
תוך כדי נסיעתם המטורפת במרכבתו של
גרסלר )השטן,
יצר הרע( ,פוגשים השנים את
"מר חפני" ,ומר גרסלר מעלהו לעגלה בניגוד
לרצונו של המספר ,והוא -המספר -הופך את
המרכבה ז,l
מיהו חפני זה 1
לאחר הארתו של לוינגר אין קושי לזהותו,
אם אך נזכרים אנו בדברי הגמרא במסכת שבת
)נ"ה ע"ב( " :חפני ]בו עלי[ לא חטא ,אלא מה
אני מקיים
'אשר ישכבון
את הנשים' ,1
מתוך
ששהו את קיניהן ]של היולדות ,החייבות בהן[,
מעלה עליהם הכתוב כאילן שכבום" ,ענין זה
משתלב להפליא בעלילת הסיפור וסמליו ,ויש בו
גם כדי להוכיח כי אכן כיוון לוינגר אל האמת,
ואילו אנו נלמד מכאן ,עד היכן מגיע שימושו
של עגנון במקורות ,ועד כמה תרעלת יש בחשיפת
מקורותיו ,לקראת קידום הבנתנו את סיפוריו,
ופרט נוסף :סמליו של עגנון מרובי-משמ'.בות
הם ,וכל זיהוי -ככל שיהיה אמיתי ןמכוון -
אינו בהכרח זיהוי בלעדי ,המשמעות הסמלית
הכפולה שגילה לוינגר ב"פת-שלימה" ,עדיין אינה
ממצה את עניינה כליל ,מלבד בהלכות עירובי-
חצירות וסעודת-שבת ,מצאנו "פת-שלימה" במ-
קום אחר ,וגם עניינה שם מתאים לעלילת הסי-
פור כאן .בסנהדרין צ"ב ע"א כך אנו לומדים :
"אמר רבי אלעזר ,כל שאינו משייר פת על שולחנו
אינו רואה סימן ברכה לעולם ..,והאמר רבי אלעזר
כל המשייר פתיתים על שולחנו כאילו עובד
עבודה זרה ..,1לא קשיא ,הא דאיכא ]פת[ שלימה
בהדיה,
הא
דליכא
שלימה",
ופירש
רש"י :
"שמביא שלימה ,לאחר שאכל ]בפרט זה חלוקות
הדעות[ ונותן על השולחן ..,דמחזי דלשם ע"ז
עביד הכי" )ור' שו"ע או"ח ,ק"פ ,ב'(.
"פת-שלימה" הופכת כאן סמל לע"ז ,כשם
שמר גרסלר סמל הוא לשטן ,וכשם שד"ר נאמן
דך גיסא ברורה משמעותו האירוטית של הסמל
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
161
י .מ .תא-שמע /מדרש-עגנון
ותררתו סמל הם למשה רבינר ולתררת-ישראל.
סדן :
ואידך ,פירושא הוא ,זיל גמרר.
ובירתר
סוף דבר ,דרגמאות אלו שהבאתי כאן לא
"קשה לרמר כי התפתחרת שדה המחקר,
האחררנות
ערוגרתיר
בהן
שעודרים
גם
מצעירי הדור ,יש בה כדי להרכיח כי הכרת צרכה
הבאתין אלא להרארת חשיבותה של הכרת המקו.
של מלאכת-בדיקה זר כבר הבשילה כתפקיד ,כל
רות העבריים הקדומים לחקר יצירת עגנון .וזה
שכן כמיבצע .לא זר בלבד שאין סימנים ברלטים
פשטותם,
להכשרה מכררנת לכד ,אלא מותר לדבר על הת-
מן
שידיעתם
הדברים
נעלמה לרוב
וצרין לחזור ולעורר על כד שוב ושוב .ודאי
עלמות מהכרת חרבתה של הכשרה כזאת ,כש.
שאינטרפרטציה חפשית ובלתי תלויה בהכרת הים
המתעלמים מתפתים להשלייה ,כאילר באמת ניתן
ורחב.הידים של ההלכה והאגדה ,קלה
לדון דיון של ממש ,כל שכן דירן של מיצרי ,בסרפר
יותר ,ומשום כד נמשכים אליה רוב חרקרי עגנון.
רסיפורו ,מבלי לדעת מקורי יניקתו על כליה,
כנגדם יש לחזור ולומר את שכבר אמרו המבקר
רשימרשי כליה" .18
הגדול
הטרות
.1
דוגמא מאלפת מצויה במאמרו של מר צבי קפלן,
כאמור ,כל עצמה של העקרות תלוי בפרישות זו.
ר"ה
"א"ר יצחק,
שנתפרסם
הספרותי
במוסף
ערב
לגליון
באותו מדרש ובאותו ענין נאמר :
תשכ"ו של עתון "הצפה" ,ראשר לא נודע ,כנראה,
בין
.2
חוקרי
מפני
מתאוה לתפילתם של צדיקים" -והשווה לכד
עגנון .
בסיפורנו :
על בקיאותו הגדולה של עגנון במקורות ,במובן
מתאוה
הקלאסי של המלה "בקיאות" ,ישנן עדויות רבות
אחד המיוחד הוא ד .סדן ,שהעלה בידענות מרובה
בהן להעמקת ההבנה .רי ספרו "על ש"י עגנון",
"צורת גן שזור בו מחוטי משי ,מלא עצי כל פרי
תשי"ט,
מאכל ,וארמון בתיי הגן ושני אריות שומרים את
ובמאמרים אחרים שלא כונסו שם .ורי גם מאמרו
הגן …ומלשון אל לשון נמשן והולן כתב זהב
ביהכנסת
באותיות גדולות להי הארץ ומלואה כשאגה אחת
ש.
,97-95
ורסס,
,159-157
"דברים
173
בשם
ואילן,
אומרם
כלהי " ,מולד ,181/2תשכי'ד.
גדולה ." …הגן הנעול והשמור ,ופירות הגן ,הינם
ראה ניתוחו של ג .שקד" ,היוצר" ,מבואות ,4
סמלים ארוטיים עתיקים והם מצויים כידוע גם
הטכסטואלי
בשיר-השירים .סימבוליקה ארוטית אחרת ,נועזת
),(16
עמי
,8-6
הבסיס
תשט"ו.
לדבריו הוא קלוש ביותר.
יותר ,רי סיפור פשוט ,עמ' קט"ו ,וראה כיצד היא
יש ענין קוריוזי Iבדברי הפירוש המיוחס לבעל
מתקשרת לסיפור שם.
הטורים
לתורה
להסביר את
.6
ד.
הסימבוליקה
האירוטית
של עגנון
לא
נחקרה
מרגליות המאירות ,ואף הראה כיצד משתמשים
של
.5
לתפילתם של צדיקים עצר את רחמה"
כלל ועיקר .בעמי קלייד נאמר ,כי ב"מזרח" זה
,93-89
.4
"בנים לא היו להם .מפני שהקב"ה
)עמי קלייג(.
בעל-פה ,נוסף על סיפוריו.
.3
מה
היו אבותינו עקורים,
מפני
שהקב"ה
)בראשית
נקיעת
לייב,
כף-ירן
המנסה
כ"ו(,
.8
רילמשל ,בספרו של פרופי ג .שלוםMajor ,
,Trendsעמי ,225-228מהד' שוקן.1961 ,
יעקב במאבקו עם
המלאך ,בכן שהמלאן חפץ היה "לראות אם הוא
.9
מלאך כמותו ,שהמלאכים אין להם קפיצים" I
.10רי גמרא שבת לייב ע"א :
רות
הלשון הזו רומזת ,כמובן ,לענין יצחק ורבקה,
שהיתה
עקרה
אף
היא,
ועליהם
אומר
רש"י
)בראשית כ"ה ,כ"א ,עפ"י הגמרא ביבמות ס"ד,
ע"א ,והמדרש( :
וזו
עומדת
בזוית
"זה עומד בזוית זו
זו
ומתפללת",
אלא
ומתפלל
שכאן,
ר'לעיל ,העי ד.
"ת"ר ,על שלש עבי.
נשים מתות …ילדות , …על שקורין
לארון
הקודש ארנא".
.11
ור'
"עד
גם "תפילת" ארון הקדש המושכב בחצר :
מתי
תיעגנה
הנשמות
היכלן תהגה נכאים"
www.daat.ac.il
שבעולמן,
)עמ' ת"ט(.
ושירת
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
162
.12
י .מ .תא.שמע /מדרש-עגנון
תיאור זה של השכינה המקוננת על חורבן מקדשה
וגלות
בניה מפורסם
מאד
במקורותינו.
שנים קודם לכן ,אלא שהבליעם בנעימת דבריו.
השווה
ברכות ג' ,ע"א ,ועוד הרבה.
ר' דבריו בספרו הנ"ל ,עמ' ,58הע' .1
.16
.13שקיפותה של הסימבוליקה כאן ,שאינה אופיינית
כלל וכלל לעגנון ,נראה לי לתלותה בקדימותה
של היצירה ,שהיא מן הראשונות במפעלו .ביצי-
רותיו המ.אוחרות מוסווים הרמזים הרבה יותר.
.14
.15
במאמרו :
בתוך :
.17
"הערות
לפירוש
על
פ,ז
שלימה",
"לעגנון שי" ,183-179 ,תשי"ט ,תשכ"ד.
הביטוי "מאחר שאיני בקי בהטיית סוסים" ,כהת.
נצלות על שהפך את המרכבה ,יש בו רמז אירוטי
שקוף להפליא – .השווה כתובות דף ו' ,ע"ב :
ספרו הנ"ל ,עמ' .66ור' דבריו שם ,עמ' ,93-89
"הכונס
"סיפור מפנים לסיפור".
וחכמים מתירין …לא כהללו הבבליים שאין בקי.
במאמר
שפירסם
ב"גזית".
כונס
אח"כ
בספרו
"מסות על סיפורי ש"י עגנון" ,94-86 ,תשכ"ג.
למעשה ,רמז דב סדן על עיקרי הפענוח כמה
אים
את
הבתולה
בהטייה,
אלא
לא
יש
יבעול
בקיאין
תחילה
בשבת
בהטייה".
רש"י ,שם.
" .18שחוק ורקעו" ,כונס בספרו הנ"ל ,עמ' .173
www.daat.ac.il
ור'