אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
להוראת השירה
החינוך בתפוצות
אי
תשרי תש"ל -ספטמבר 1969
"-
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
העניינים
תיכו
Dמח
הגיל הרך
-
תפק";"ו ותוכניתו '::ל הגי לילדים טעוני-טיפוח -זרה ונושה סמילנסקי
1
תוכניות לימודיס
תוכניות לימודים חדשות ב"לימרדי החברה" -אברהם כאב1ד
השימוש בחומר ממקורות מזרחיים במקראות לילדים
טעוני-טיפוח -אברהם שטאל
14
22
–
מינהל חינוכי
לשאלת סיפוק ה"ציפיות מתפקיד" של עובדי הוראה -ו'וו יוסף גולושטיין
אגודות מודים-הורים בארצות-הברית -י"ר נפתלי בלזםז
'l9
36
הוראת השירה
;/
v
f/
קווים להוראת השירה החדשה -אברהם הגורני-גרין
קידוש השם ונקמה בשירת טשרניחובסקי -יצחק כי-יוסף
לימוד השירה -פרק בחינוד לאמנות -יעקכ ניכ
40
53
61
החינוך בתפוצות
החינוך והתדבות ביהדות התפוצות -חיים פינקלשטיין
64
סיכום מחקר בענייני נוער יהודי -יעקב לניסמן
68
מעמדם של המקצועות העבריים בביה"ס היהודי בגולה -יטקכ פורת
החינוך היהודי באדגנטינה ,בעיני עצמו -חיים כארילpי
.
השואה היהודית באירופה ליהודה פילטש -ו"ו זאב גליקסמן
"בזאת אאמין" לד"ר זאב חומסקי -מרובי הלוי
72
7S
77
80
סקירת ספריס
שכיחות מלים -ו"ו שאיל זיי
מבוא למדדש הלשוי ליהושע ידוי -זאב איבות
ע!בעה עמודי התנ"ך -אפוים ציוף
"לימוד ויצירה" לאורי בלום K -ריה גוזני
הערות ל"פשר עגנוי" מאת משולם טוכנר -יוסף שח-לכן
ניצני הגות ומקומם בסיפור לילד -יורבה הוס
www.daat.ac.il
84
87
89
91
94
9S
li
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
היראת השירה
אברהם הגורני-גריו
קוו'Iם להוראת הש'Iרה החדשה
"לחדד את חושי לראות"
)דוד רוקח(
"כל דור-של-קוראים חי בקריאת היצירה של
ביום
עצמים.
רואים
בחשיכה,
כאשר
רישומם
היוצרים בני-דורי ,או של הקשישים מבבי-דורו
של העצמים מטושטש ,רואות המחשבות .בעיבי
כעשר אי חמי,:,ז-עשרה שבה :אדם קשיר על פי
המחשבות לובשים העצמים משמעות חדשה ומפ-
טבעי ביצירה ,הביצרת בתחים של דיר אי דור
תיעה ; מה חושב ,למשל ,הסלע ,למראה הקוצים
יחצי) ".שמעין הלקין ,בראיון "כל כתיבה -
שעל פני האדמה .אילו עיביים ביתבו לסלע היה
ויריי"' ,דבר השביע' 29 ,במארס .(1968לכל
הביח
ריאה
בקיצים
ארציית.
מחשבית
יעקב
מירה ביתבת אפשרות להרכיב יחידית הוראה
אבן למראשיתיי וראה בחלומו סולם .זהו חזון
מגוובות ,כדי להטעים את התלמידים מטעמה של
שמימי.
עולים .אר
השירה בת-דורם .ברצובי להציע ,בשירית הבאית,
הסלע ,שדביק לצלע ההר ,איבבי ממריא לשמיים.
קווים לביתוח מיבחר שירים משל משיררים בבי
אין לי צורך בסילם .אף לא בפיתרי חלימית.
דירבו .בראה לי כי ביתן ליישם את ההצעות גם
אימתי עשיי להתעירר הלך-ריח מעין זה
הקיים בשירבו ? כשלכל סלע עיניים לראות
אפתח בשירו של רור רוקח -ימאז' -מתיך
בחשיכה .כאשר האדם ביצב כסלע במקימו .תחו-
ספר שיריי ועיביים בסלע' )הוצאת דגה ,תשכו'ז(.
רעות
לכיתית הגביהית של בית-הספר היסידי.
וזו לשון השיר :
הסכבה
הוגים
"מאז איני שואל במנחשים /עלי לחור את
חושי.
שת
יראות/
בחשיכה
מחשבות
ארציות
כקוצים .חלום 1בלי סולם .עיניים בסלע;'1 .
בולאכים
יורדים .מלאכים
מחדדת
שיבאיו
בסתר
את
חושיו.
המארב,
מחשבות
מאחורי
הקוצים.
אור הירח בסתר .מצדה מתבוססת מעל .כל לילה
ולילה עלול להיות האחרון.
מצדה היא סמל לעמידת גבורה .הציק המת -
בשא קורא לבו לעמוד על המשמר למען לא תיפול
מצרה מעל ראשי /לילה מצולע-ירחים".
שיר זה ראוי לשמש כפתיחה לדיין באותם
מצדה
שבית.
בימיבו
מרחפים
בשמיים
ירחים.
בקריאה
מעשה ידי אדם .מלאכים איבם מגובבים עליבו
',:,זירים,
מפבי הסכבות הארצות .יעקב באבק עם המלאך
מאלה שבהם בעסוק .כדי לרדת לעומקם צריך
בלילה .בבוקר צלע על ירכו .הלילה מדדה על
הקורא לחדד את חושיו ולפתח רגישות ודקות-
ירחיו!: ,ורות כוזבים .ישראל חייב להתבער מאש-
שירים,
ראשובה.
שמשמעותם
עם
סוג
זה
איבבה
מתפעבחת
בימבים כמה
וכמה
הבחבה .אין מקום לביחישים .י" :לראות את הדב-
ליית':: .ן להסתמך על בבואות-שווא .מאז בפ'לת
רים בעין חדה) .מאז החלו התלמידים עוסקים
מצדה לר.זדבי ,כי עליבו לסמוך על עצמבו בלבד.
בביתיחי שירה מודרבית החלו מפתחים יכולת
חשיכה ז ופפת אותבו .בהיה דרוכים .חלום בלי
כזאת .היא ה ,ביקה להם את האפשרות להבין
סולם -האשליה המביאה לשאבבות .קוץ ממאיר
רמזים .תהליך כזה מתוארו אגב בשיר שלפביבו(.
בב',:,זרבו .ילמדבו לקח מצדה להישמר.
זו
השיר איבנו ביתן לפירוש אחד ייחיד .כל
מחודדת לאין שיעור מן הראייה לאורו של יום.
קירא יעילמו האסוציאטיבי .כל דור והאטמוס-
המשורר
למד
לראות
גם בחשיכה.
ראייה
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
41
א .הגורני-גרין /קווים להוראת השירה החדשה
פירה
האישי,
מעברים חדים מטור לטור .פתיחה דרמט"ת ללא
והאוניברסלי מוצאים את ביטוים -
הקדמות יתירות ,המילה 'מאז' מלמדת על מהפך
האופפת
הלאומי
אותו,
שיר,
שבו
ה'אנין
מדבר אל ליבנו.
ומיפנה בהשקפת המשורר ,מה גרם למיפנה זה ן
הקורא ישים לב ,כי לא הוצע מיד פירוש חד-
משמעי לשיר .אדרבא ,הועלו במהלך העיוז פירו.
שים שונים ולעתים מנוגדים .אך בסיסם -
הטקסט עצמו .המורה איננו צריך אלא לסכם אפ-
שרויות שונות שהועלו ע"י ח תלמידים עצמם.
יש שהם נאחזים בטור אחד או בצירוף מלים מתוך
מאיר
כיצד
הבית
השני
את
הראשון ן
הבית
החווייה היא אישית ,אך ע"י שימוש בסמלים,
השאובים מן המקרא ומן ההיסטוריה שלנו ,מת-
רחבת המשמעות ומקיפה את הווייתנו הקיבוצית.
ישנו ריתמוס פנימי ,הוא נוצר ,למשל ,ע"י מתן
מילה אחת בודדת לאחר תום המשפט התחבירי
ההקשר הכללי ,אך טורים מסויימים נשארים בלת'
בשורות ב' ו.ג') .לראות ,חלום( .בשורה המסיי-
מוסברים ,הניתוח המוצלח והקולע הוא זה המצ-
מת
שתי
טרף לחוויה ולרעיון המאירים את היצירה כולה.
מילים
כל
נסיונותיהם של התלמידים למצוא את אלה מעו.
המלה
'חלום'
ררים מתח מסויים בכיתה.
האמנותי הכתיב את החלוקה לטורים ולא היתה
המורה יכול לכוון את הדיון אל הדיוק בטכסט
כאשר זה סוטה ממנו עIIי שאלות כגון :מה שולל
המשורר
ומה מעמיד הוא
בצורה
פסקנית ן
הוא
שולל הסתמכות על מנחשים .הוא מסתייג מחלום.
אילו הם הביטויים בעלי משמעות שלילית ואילו
בעלי משמעות חיובית ן חשיכה ,קוצים .לילה
מצלע .ירחים .אילו השליליים ן מצדה מעל ראש'
סמל לגבורה ,אך גם לנפילה .מהם הביטויים
החוזרים ן
-
לראות
מקביל
לעיניים
בסלע.
לשאול במנחשים -מקביל לחלום .האם ייL-זנה
הפנייה אל מקורות היסטוריים ומקראיים .מצדה
סמל למאורע היסטורי .חלום בלי סולם -התייח-
סות לחלום יעקב .מצולע-ירחים -יעקב צולע
על ירכו.
'itאלה חיz,ןובה ,שאין בשום פנים לפסוח עליה
בשירה היא :מה אומר לנו השיר ן עלינו לחיות
דרוכים .לחדד חושינו .לעמוד על המשמר לבל
תיפול מצדה שנית .אפשר שיוצע עניין אחר .אך
מן הדין ,שהתלמרד יחוש כי השיר מדבר אליו
בדרך זו או אחרת .אין לכפות ,כמובן ,פירוש
'לאומי' בכל יצירה .לעמוד על המשמר -עניין
אוניברסלי הוא .כל חברה הנתונה לסכנות חייבות
את
הבית
הראשון
אחד .הדבר התאפשר ע"י קביעת
בסוף
השורה
הקודמת.
הצורך
כאן שרירותיות .הבית האחרון מסכם את הסיכוי
ואת הסיכון והוא תמצית השיר כולו :מצדה -
הסיכוי ,לילה -הסיכון .מי שידע לראות נכוחה
נם מתוך החשכה יבקיע מצלעותיו של הלילות
מאורות של גאולה .לא ירח אחד אלא ירחים.
ן:לילה איננו רק מפחיד הוא גם רחים .ברחם
חלילה ירח .בחשכת הדורות מתנוסס נזר מצדה.
בנקודח מסויימת מן הראוי לסיים את הדיון,
לא כסוף פסוק ,אלא כפתח לשלל אפשרויות
ואסוציאציות .אפשר שדיון כזה ידהים בפעם הרא-
שונה את התלמידים וישרה מעט מבוכה .אך
מעט
מעט הוא
יחדד
את
חושיהם
ויגרה
אותם
להתמודדות יוצרת ,זוהי' התוצאח הטובה ביותר
שניתן לצפות לה .החזרה אל הטכסט לאחר עיו-
נים חוזרים ונישנים -תאיר אותו באור חדש,
ניתוח שירה יהפך לאתגר .בשיעורים מעין אלה
מובטח למורה כי הכיתה לא תשאר פסיבית .תעלח
בוודאי מחאה :אנו מקלקלים את השיר ,המיz,ןורר
לא התכוון לכל הפירושים חללו .כשתעלח מIזאה
זו ידע המורה ,כי הצליח לעורר ענין .מותר לו
עתה להניח לכל תלמיד לקבוע את דעתו שלו,
המנומקת ,כמובן.
לעמוד על נפשה.
יש להרגיל את התלמידים להביע את התריz,ז.
שני
משפטים
בני
*
השיר 'ירושלים' לקוח מתדן ספר השירים
מותם ממלאכת האמנות שבשיר .מהן המעלות
'שחר
העיקריות :חיסכון במלים ;מועט המחזיק מרובה,
ירושלים ,תשכ"ה(.
www.daat.ac.il
להלך'
מאת
דוד
רוקח
)הוצאת ארבה,
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
א .הגורני-גרין Iקווים להוראת השירה החדשה
42
"אכניר אלטש ער תשלוף /תשוקתי כן /
קתו לעיר שאיננה נזכרת בשיר בשמה המפורש
גא ת-אורניס ושרף ליבם // .כגכישי-שחרית /
אלא בכותרת בלבד.
*
אאצור /ככואת יומך /הםשכיס אל חונז.ז
הסיר /כשיבולת-אור /על אשרת-שסיר /
חודש ההתעוררות לתשובה ,מקום מיוחד .לח-
כנרן מכתש-ארר//.
"אכניך אלטש ער ירוץ חלומי כך / .כיוכר
עורץ טרשיך / ,תשולIתך ,נוור".
עיון בשיר 'ירושלים' מלמד על זיקה דומה ,בין
ה'אני' לבין הנדף ,לזו אותה מצאנו בשיר 'מאז'.
חידוד החושים '1ד כדי הזדהות עם הסלע חוזך
בצורה הפוכה בשירנו " :אבניך אלטש עד תשקף
תשוקתי ."….המחשבות הארציות אינן אלא גיל-
,נולה של התשוקה .מצדה שם ,ירווzזלים כאן.
אלא שהאור הוא השולט בירושלים .בעיוו חטוף
עולה שורה של ביטויים שעניינם אור .ליטוש,
השתקפות ,שחרית ,בבואת-יום ,משכים ,שיבולת-
אור .נופה של ירושלים מתממש בשורה של
עצמים :
אבנים,
אורנים,
חומת
העיר,
יובל,
טרשים .הזיקה בין ה'אני' לירושלים -רצון
להתמזגות מוחלטת .זו נקנית לאחר תהליך של
היזדככות נפשית ומירוק קפדני .התשוקה מופי-
עה בטור השני וחותמת את השיר בטור האחרון.
גאווה
וענווה
משמשות
בלוח השנה העברי התייחד לחודש אלול,
בערבוביה" .גאות-אור-
ניס ושרף-ליבס"" .תשוקתך ,נווד" .מתחולל מא-
בק בין תי וקת הלב הנשרף לבין חומת האבנים
האטומה .בשלב הראשון של ההתמודדות משת.
קפת באבן התשוקה כבבואה של ה'אני' .האבנים
המלוטשות מחזירות את המראה .הלב גאה אך
צערו מטפטף כשרף האורנים .ניצבים הלב מול
האבן .בבית השני אוצר הלב בתוכו מקצת בןאורה
השופע של עיר האבן .בתוך נדן של ארד נתונה
אשדת-שמיר .הניגודים מתלבשים בחומות מת-
נשאות לעומת מידר ונות תלולים .גבישים עדי-
נים לעימת אבני.שמיר ומתכת .בבית האחרון
מבקש ה'אני' להבקיע לפני ולפנים .כיובל הבוקע
דרכו בטרשים כן בוקע חלומו-כיסופיו את מעט,.
האבן .אלה תולדות תנודות-רוחו של ה'אניי
הנווד במאבקו לכיבושה הסגימי של ירושלים.
ללא הפ תןס המקובל בשירי הערצה לעיר
ווייתו האישית של היאני' לזכר ריגושי החודש
מוקדש השיר 'אלול' :
"הר רוגש םשיכהת שנים / :אלול / .כאשסו-
רת שילהית /י ל רלת ביתי /פטיש-תעורה
התרפק
של
/כאזעקת-פ,זאוס
תמולי// .
חררת-רין התהרקה כהבל /סכיב הלוכזנו
הפוחז / .אבניס ,כהן שיחקנו ' /לפי רכןיון-
גילנו /נערסו / .יגר-ער על חטא םשובתנו".
)מתוך :שחר להלך(.
את הדיון בשיר זה נפתח בהתבוננות על הצד
הלשוני .ביטויים ומילים בשימוש בלתי מקובל :
אשמורת שלהית ,פטיש-תעורה ,יגר-עד .השמ
שלהי מקובל
בצירופים
כגון :
שלהי תקופה.
במקום לומר 'אשמורת אחרונה' אמר המשורר
יבאשמורת שלהית' .צירוף זה הכניס צליל חדש
בניב שגור .לעולם חותר המשורר למצוא את
הביטוי
החד-פעמי
לחווייה
החד-פעמית.
כלי
ביטויו -הלשון ,וזו השגורה בפי-כל מטבעותיה
השתחקו מרוב שימוש .תעורה-התעוררות .פטיש-
תעורה מעלה על הדעת פצצת-תאורה .הצירוף
החדש מעניק הד חזק פי כמה מאשר אילו היה
אוטר :על דלתי דפקו או הקישו כדי לעוררני.
'יגר-עד' כבר זכה להיכנס למלון אבן-שושן :
"גל ,ערימת-אבנים " :ויקחו אבנים ויעשו גל…
ויקרא לו לבן 'יגר-שהדותא' ,ויעקב קרא לו :
'גלעד'" )בראשית לא ,מו-מז( .המחבר זיווג את
'יגר' עם 'עד' לא כדי להדהיס את הקורא ולהק-
שות עליו את ההבנה ,אלא משום שייגר' מעוררת
מחשבה על מגור ,פחד .משמעות זו מתקשרת
היטב עם 'אזעקת-פתאום' שבסוף הבית הראשון
'חרדת-דין'
ועם
שבראשית
הבית
השני.
כאן
המקום להעיר ,כי לא כל חידוש לשוני המופיע
בשירה נחוץ לגופו של השיר .ישנם משורריס
שבןרבים בחידושים לשם חידושים והקורא המאו-
מן יבחין בכך.
הנצחית ,לא כשליח-ציבור ,אלא כמאבק אישי
עתה נשים לב לתופעה נוספת הבולטת בשירו
לכבוש לב אהובה -כך הביע משוררנו את תשו-
של רוקח :המשורר איננו פותח בתיאור ישיר
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
43
א .הגררבי-גרין /קוויס להרךאת השירה החדשה
של רגשותיו ,לאמור :אחזה בי התרגשות לזכר
הנוראים .מי שהתחנן בילדותו על ברכי המסו.
ימי חודש אלול ,שהזכירוני את מסע ההתעוררות
רת נזכר לפתע במשמעות חודש אלול .מי שדעתו
של היהודים לפנים ,בהיותי עדייו נער .הוא מדבר
קלה בימי נעוריו מגיע פעם אל ההכרה ,כי
תחת זה על 'הד רוגש' .לא הוא מתרגש ,כביכול,
עניינים פעוטים עלולים להצטבר לחשבוו כבד.
אלא ההד הוא שרוגש לעצמו .ההד הזה מכה
מעלתו של השיר היא ,שאי Jהוא מטיף במי.
כפטיש .לא את ה'אני' תוקפת חרדה מפני אימת
שריו לתשובה .השיר מספר ,לפי תומו ,על רגש
הדיו ,אלא חרדת-הדין היא שמתהדקת כחבל.
החבל איננו מתהדק סביב צווארו ,אלא סביב
של יחיד .רק בקריאה חוזרת ונשנית חש אתה,
כי גם אלין הדברים מכוונים וכי אתה צד בענייו,
החלום הפוחז.
ולא רק צופה הונומד מו הצד .התרשמות כזאת
אילו היה המשורר אומר במישריו את הדב-
רים היו הם לא פחות ברורים ,אדרבא ,היו גלו-
היא בהכרח עמוקה ויסודית יותר .התקפה ישירה
מעוררת רק התנגדות ודחייה.
יים יותר .אלא שזה ההבדל בין כתיבה פובלי-
מורה היודע להשתמש בדוגמות אקטואליות
ציסטית ,הנזדברת בראש וראשונה אל ההגיון
להמחשת מצבים כגוו אלה המתוארים בשיר עשוי
לבית הספרות היפה והשירה בתוכה ,המדברת
בלשוו רמזים רבת-משמעויות .פנייתו של ה.
לקרב אותו אל לב התלמידים .מן הראוי ,כמובן,
לעודד אותם למצוא בעצמם דוגמרת כגיו אלו
ולא אל ההגיוו בלבד .זוהי גם הסיבה שבגללה
במישורים שונים -אישי ,חברתי ,לאומי ,אוני.
ברסלי .בדרן זו הקורא נע'Lזה שותף לתהליר
מרובות הפניות אל החושים .המושגים המופש.
היצירה ,יוצק תוכו חדש לקנקו.
משורר היא אל כלל כוחות הנפ'tז של הקורא
שומע,
יש ששואלים :מה רצה המשורר להביע בשיר
טועם וממ'tזש את הדברים ולא רק בזביו אותם
זה ן את השאלה הזאת יש להחליף בשאלה :מה
הבנה שכלית .המוצגים הופכים לבעלי משמעות
השיר אומר לי ן בדרן זו יהיה לימוד השירה
נעשים מוצגים חיים .הקורא
טים
רואה,
סמלית בתודעת הקורא רק לאחר שנקלטו קליט;I
לתהליר בהע'Z,זרתה ועיצובה של אישיות הלומד.
חושנית .פטיש מתדפק על דלת בית בטרם יקיצה
זוהי תורת החינון לשירה ובאמצעות השירה,
ממהיש ביתר תוקף את שמתחולל בלב האדם
שנקנית מתור
בסיוו העבודה.
הניסוח :
בטרם אעבור ליוצרים נוספים ,בביסגרת יתי.
לפתע התעוררתי לזכר מחשבה על הסכנה הצפו-
דת ההוראה המוצעת ,יש להעיר ,כי הטיפול
ייה.
בשירים בודדים צריר להשלמה מסויימת באשר
המוזעק
משנתו
באופן
פתאומי
מאשר
משחקים אסורים באבנים ,הנערכות לגל אבנים,
לכללות יצירתו של
המשורר
הנידון .משורר
שסקלו בהו את הבן הסורר מיטיבים לצייר אז
אמיתי מגולל ביצירתו את הביוגרפיה הרוחנית
רגש האשמה מאשר ניסות מופשט של הרגש.
הפנימית שלו ,השאובה מאוצר חוויותיו ,המעמיד
המשורר מתאר חווייה אישית שלו ,אר הרגש
אמצעי-הבעה המיוחדים לו .השוואת שירים שו.
העומד ביסודה הוא אוניברסאלי .העדר ציןנים
נים של אותו יוצר מאירה סתומות ומרמזת על
מפורטים של חטא ספציפי מאפשר לכל אחד
מפתחות ל פיענוח.
ולבסוף,
קובץ שיריו הראעווו של דוד רוקח' ,בגשר
מתעלה רגש זה לרגש אוניברסלי ,המשותף לכל
היעוד' )הוצאת ד"ר ה .לוונשטייו ת"א ,תרצ"ט(
ביאתנו להיות שותף לרגש האשמה.
באי-עולם :האנושות נושאת בחובה רגש-אשמה
עומד עדייו בסימו הגעגרעים לבית-אבא בגולה,
על חטא קדמין .על אף נסיונות ההדחקה הוא צף
זכרונות עגומים על פןרענויות של עבר ,קשיי
ובוקע מעת לעת ומתנשא לנגד העיניים כגלעד
הסתגלות אל הארץ החדשה ואל נופה והוא משקף
אימתני ,מאיים .הוא קורא לנו לפשפש במעשינו
גם תחושת שעת החירום בארץ גופא .אח"כ ראו
ורתקנם .יש שהעבר קורא לנו לשוב מדרכנו
אור שני קבצים נוספים ' :מועדי ערגה' )הוצאת
הרעה .יש שאסון פתאומי מזכיר לנו את משו-
תרשיש ,ירושלים ,תשי"ד( ו'ימים עשנים' )הו.
בתנו .אדם דתי נתקף אימת הדין לקראת הימים
המעייו
צאת
www.daat.ac.il
ראובו
מס,
ירושלים,
תשכ"א(.
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
44
א .הגורני.גריי Iקווים להוראת השירה החדשה
בקבצים אלה ומוZזווה אותם לקבצים המאוחרים :
יקינו של ים'' ,מקיץ אל קיץ'' ,עיניים בסלע' -
המאבק עם הלשוו כדי להפיק ממנה את הניגון
הצרוף של הלב המתפעם .ע"י מילה אחת בלתי.
חש בשינויים שחלו בדרך הכתיבה )הנטייה לחי-
שירית יכולה להתקלקל שורת השיר וליהפך למלל
סכון במלים ,למשל( בעידון ובליטרש וכו בהת-
בנאלי .השירה ,אומר נתן זך ,שבירה כחרש.
מזגותו של המשורר עם הווייתה של הארץ .התה.
ורוקח אומר " :בגבישי.שחרית /אאצור /בבו.
את יומך" )ירושלים( .אלה דברים עדינים מאד.
ליך עליו עמדנו תוך עיוננו בשיר יירושלים',
למשל ,יובן בצורה מעמיקה יותר בהקשר רחב
עדינים ושבירים .הזהירות בה ניגש האמן לעיצוב
זה .הוא הדין לגבי הבנת הרקע האישי מימי
חווייתו בלבוש המילים ,איננה מין קאפריזה של
הילדות ,שהדו צף בשיר 'אלול' .גם העובדה ששי-
מי שמבקש להשתעשע בניסוחים .זוהי הארה
וי רוקח מתורגמים ללשונות רבות מעידה על
חדשה ומפתיעה של קטע מן המציאות .היא מעלה
מציאות זו למדרגה גבוהה יותר ,שבה מתעלה
הלקוחים ממסורת היהדות ומנופה של הארץ.
גם ה"אני" ועמו הקורא .האמת הפיוטית מדובבת
האוניברסליות
של שירה זו על אף הסמלים
את העולם .לומר זאת אחרת יכול אדם שאיננו
משורר .אך מאמירתו ניטל הקסם של בריאתם
המשורר מדבר על שירתו
במהלך דיוננו רמזנו על השאלה :מהי שירה ?
מחדש של הדברים .מה אם כו אמר ?
איו כמעט משורר ,שלא ידון בדרד זו או אחרת
בקריאה
חוזרת
שהבירור
מתברר,
והסידור
בפלא היצירה השירית .לרוב ,לא בצורה עיונית
אינם עיסוק טכני גרידא ,אלא מתן דמות נאצלת
שיטתית אלא אגב תהייה עצמית-וידויית על יצי-
יותר לדברים נבחרים .שעה שמטפל האמו בנושא
רתו שלו .נפנה עתה אל דוגמא מן הסוג הזה
כלשהו ,יהא טפל ,למראית עין ככל שיהיה -
הניתנת לנו בשירו של נתן זר' ,לומר זאת אחרת'
מתעלה הנושא ,מכוח הלהט הנפשי המשוקע בו,
)כל החלב והדבש ,הוצאת עם עובד(.
ונהפך לנבחר.
"שירה מבררת וברים מכוררים ,בזהירות היא
בשיר שלפנינו בולט הנסיוך להתרחק ממלים
/
מפוצצות .המשורר אינו משתמש בביטויים כגוז
כוחרת
/
וברים
נבחרים,
היcג מכורת
להפליא וברים מכורררם .לוכור זאת אחרת /
"בריאה
קשה ,אם לא בלתי אפשרי // ,שירה היא
רגשנית תתקבל כהתנצלות או כהתיהרות .דווקא
מחדש",
"משורר
אמיתי"
וכו',
נימה
כחרש .בנקל היא נשברת M /ת משאם של
האיפוק הרב הוא המשכנע .ההדרגתיות :מבררת,
ביוי
בוחרת ,מסדרת ,משוררת .מאחורי קביעה מפו.
אחרים /היא אפילו לא כזשוררת ,היא בלתי
כחת ,לכאורה ,זו מסתתר מאבק אדיר בין המשו.
שירים.
ביוי
אפשרית".
משורר
היא
םשוררת.
רר לביך השירה ,ביך כל שיר לביו השירה .זו
)(77
במבט רא' ון נראה הדבר כמשחק מלים חסר.
האחרונה היא
יגיע
האידיאה השירית בטהרתה.
לעולם
להגשמתה
המושלמת.
איש
הטוב
משמעות .אם הדבריס מבוררים -ישאלו תלמי-
לא
דינו -מה יש כאן עוד להוסיף ולברר ? מה
שבשירים עדייו לא נכתב .כל משורר מאמיך,
דבותא בסידור דברים שהינם מסודרים ? אלא
כי השיר הבא יהא המושלם והטוב שבשיריו.
שסיומו של השיר מעיד ,כי המהתלה ,כביכול,
אלמלא האמיך בכך היה חדל מכתיבתו" .בידי
נה פתח המשורר -מחפה על עניין רציני יותר.
משורר היא משוררת" .זאת ותו לא .מי שניחן
מינחנה של השירה איננו באמירת דברים שלא
בכשרון היוצר עשוי להפיק נגינות בשיריו .משל
נאמרו עדיין .רבים ניסו להניע את רצונם להת-
למשורר העוזר לחזן בשירתו .החזן -בחינת
מזג עם הווייתה של עיר הנצח ,ירושלים .דוד
השירה הצרופה jוהמשורר -כחד מן המקהלה,
רוקח ,כפי שראינו ,חידש משהו בדרד בה מתמו.
ענווה זו הופכת מ"ניה וביה לגאווה בהשוואה
את
הדברים .לגבי המשורר זו הדרד היחידה לומר
לאחרים " :בידי אחרים היא אפילו לא משוררת,
היא בלתי אפשרית" .החלוקה לשני סוגים :משו.
אותם .מכאן החתירה לניסוח האישי ,החד-פעמי.
רר ואחרים -רווחת מאד אצל המשוררים ,אך
דד
הוא
..גם
הנושא.
בדרד
נה
הוא
אומר
www.daat.ac.il
1,
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
45
א .הגורני.גרין /קווים להוראת השירה החדשה
רובם זהירים די הצורן כדי להסוות את הרגשת
קבועים .הטור האחרון הופן את הניסוח המסוייג
העליונות ,שתודעת היעוד והשליחות נוסכת בהם,
להחלטי :מ"אם לא בלתי אפשרי" ל"היא בלתי
שני
האמת היא ,כי כל אדם מטפח בסתר ליבו מיני
אפשרית",
הרהורים על חשיבותו העצמית ,המשורר נותן
הבתים משלימים הן את החריזה והן את הרעיון,
לדבר ביטוי ,בכד מבטא הוא גם רחשי-ליבנו.
איננו
אמרנו ,כי מיבחנה של השירה איננו ברעיו-
שני
הריתמוס
הטורים
המסיימים
אף
בטורים שלפנינו
את
הוא
נוקשה וכפוי ע"י סידור מכני חיצוני,
נות המובעים בה אלא בצורה בה הם מובעים.
אף על פי כן מתבקשת קריאה ריתמית ,שאי.
בדברנו בשירה על הצורה ,אנו מבחינים ,כידוע,
ננה זהה לקריאה התחבירית ,הטור הראשון ,למשל,
בשני סוגים עיקריים של אמצעים אמנותיים -
מתחלק לארבע יחידות עיקריות ,שבין כל אחת
פורמליים ,חיצוניים ,מחד גיסא ואמצעים מהו-
מהן נדרש הקורא להפסקה קלה :שירה מבר.
בתים,
היא
מאידן
תיים-פנימיים
המיבנה :
גיסא,
-
רת,
מבוררים- ,
דברים
בזהירות.
-
מספר הטורים ,אורכם ,החרוז ,המיקצב הפורמל',
בוחרת …אנו רואים ,מיבנה של 4 ,3 ,5 ,5הברות,
שייכים לסוג הראשון .בשירה הצעירה הנטייה
או שני צמדי מלים ,מלה בודדת וצמד מלים.
היא לא להקפיד על סימטריות חיצונית העלולה
גם בטורים ג ד קיימת מ'לה אחת בודדת העומדת
לכבול את היוצר )אם כי משורר נוטל על עצמו
ג
בפני עצמה,
המילים
'להפליא'
הן :
בטור
לפעמים מרצון את כבלי הצורה הקשה ,כדי להו -
ו'קשה' בטור ד .האם מקרה לפנינו ? מסתבר,
כיח את יכולתו ,בימי-הביניים היו נהוגות אפילו
ששלוש מילים אלה חורגות מאחיותיהן לטורים
בשירה
גם במיz,ןמעותן .בעוד שעניינן של כל המילים
לכתיבה תון
האחרות הוא בהעמדת מלאכת המשורר על הצד
בין
תחרויות
המודרנ'ת
משוררים
לא
מעטות
בתחום
זה.
הדוגמות
וגם
שמירה על מסגרת של סוגים מסורתיים כגון :
הטכני-סידורי גרידא הרי מילים אלו באות להג-
סונטה ,כליל-סונטות( .נתן זד מתנגד לריתמוס
ניב ,אגב אורחא ,את דעתו של הכותב ולהפוד את
פורמאלי ומנמק התנגדות זו בסיפרו 'זמן ורית-
הקערה על פיה' ,קשה להפליא'' ,בזהירות' -
מוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית' )הוצאת
כאילו מאותת לנו המשורר מבין השיטין ,יש
השיר
איפוא קשר בין דרד סידורן של המלים בטור
'::,לפנינו כדי לראות מה אמצעים נכנסו לתוכו,
לבין תפקידן ,מכאן ,שהאמנות איננה לומר גרי.
אלייף,
ת"א,
,(1966
הבא
נתבדנן
אל
החריזה היא הבולטת במבט ראשון .טורים
א ב ג ה מסתיימים בחרוז "רת" ,אולם קיים חרוז
דא אלא איד לומר כד שהאמירה תביע בדלוק
את כוונת האומר,
'z,ןני ,פנימי ,בטורים א ב ג ו :מבוררים ,נבחרים,
עתה נראה כי בשיר מצויים טורים בהם נשמר
מסודרים ,שירים ובסוף הטור ו :אחרים ,לפנינו
שווי-משקל בין הצלעות השונות וישנם טורים
איפוא צירוף של חריזה חיצונית ופנימית המור-
כבת
משני
צלילים
יסודיים
רים,
רת,
בהם
נשברת
ההרמוניה,
הטור
הראשון
בבלת
הבית
השני מורכב משתי צלעות ' :שירה היא כחרש'.
הראשון מעניק בשלושה הטורים הראשונים את
'בנקל היא נשברת' .שוויון בין שתי הצלעות
הצלילים הללו בסדר קבוע :רים רת ,רים ,רת,
במספר המילים ואף כעין חריזה פנימית :חרש,
אין
סימטרי
רים,
רת.
ומתקבל
הרושם
כאילו
באמת
לפנינו אלא סידור נוכני קבוע ,ברירה ובחירה
נשברת,
במיבנהו
הטור
שבא
אחריו
שוב
איננו
הפנימי,
וסידור ,בכד כאילו מאשר המשורר את ההנחה
האם יש קשר בין המשמעות לבין השינויים
הפי:.זטנית ,בא הטור הרביעי של הבית הראשון
ייללו ? דומה ,כי סידור זה מביע את המאבק
ומעמיד לפתע שורה נקייה מן הצלילים שהור-
הפנימי המתחולל בקרב המשורר ,בין הנטייה
גלנו בהם ,לא רת ולא רים') .קשה'' ,בלתי אפ'tרי'
לחרזנות ולשלימות חיצונית לבין האמת המהו-
אינם אלא הדים עמומים לרת ולרים( ,העדר
הנוקשה.
תית,
המבקשת
לפרוץ
את המסגרת
החריזה מטעים טור זה ומפריד את ההנחה הפ'z,ן-
כאילו רומז המשורר :לסדר טורים שווים ולקשרם
טנית ,שהשירה היא משחק קליל של צלילים
בחרוזים -אין קל מזה ,אד זו עדיין איננה שירה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
46
א .הגורני-גריז /קווים להוראת השירה החדשה
תחת משאם של שירים כאלה נשברת השירה
ישנם בעולם זה /בו אנו חיים /בריות הרבה,
שרוממות הערכים בפיהם /איצטלא של יראת-
האמיתית.
שמיים מעטפת אותם ,אך במחשך יעשו מעשיהם.
זיקת המשורר למסורת
הקנאה /השנאה ושאר מידות
על הספרות הצעירה אומרים מבקריה ,כי
מגונות
מפעפעות
בחובם ועינם צרה במעט נחת הנופלת בחלקם
היא תקועה יתר על המידה בכאן ובעכשיו /זונחת
של אחרים .ומה מבקש לו היאני' בשיר שלפנינו ן
מסורת העבר ומתעלמת מן העתיד למען חיי
להתרומם כבר בעולם הזה אל מעבר לכל אלה.
שעה נהווה .הבה נתבונן אל שיר נוסף של נתן
להתייחד מעט בפינתו ולדמות לו ,כי זכה לגאו-
לה-זוטא .אין הוא מתיימר להציג עולם שווה-
ערך עלי אדמות לאותם עולמות טובים יותר
זך ; שיר /שיש לו נגיעה בנושא הנזכר :
"לפטמים בשטות המאוחרות של הלילה /
אבי יוי!.:כ ובזבנן .מה ררוש לו לארם .מה /
הנעוצים בסתרי עתיד עלים .יודע הוא /בוודאות,
//
כי מקדש-המעט 'Z,זהוא מבקש להקים לו על כרע
נם כאן ,שלא לרכר טל טולמות טובים /
הזמן הרופפים אינו אלא אשליה עצמית .הניגון
מטס ררוש
לו כרי
לקיים את טצמו
יותר ,המחכים לו אולי כטתיר טל ם .וראיI ,
האמיתי לא כאו הוא .המנענעים עליהם הוא
מה מטט .ירי המאומנות //מחליקות טל
פורט הינם צללי הנימים של מיתרי הנפש .גס
המבטבטים ואבי מבבן .הו ,אילו /ירטתי כבן.
לנגן אין הוא יודע .הניגון הוא השיר .ובשיר
אכל נם כד אפשר .איך כי מקכאת שאול/ .
'לומר זאת אחרת' ,עמדנו כבר על ההבדל בין
מה מטם ררוש לו לארם למטן תרר טליו
השירה הצרופה האידיאלית /שאדם גם אם הוא
שלווה //לילית הלילה .כמטס שברמה שאתה
משורר -אינו יכול להגשימה בשיריו .יצירתו של
נא ל ,שאפשר /לחיות נם כאן ,כאביכ הזה,
האמן /איננה אלא מאמץ נפשי לתת פורקן לאי-
כלי חכורת כראשית כולה :אווהים / ,הטץ,
הנחת שבקרבו .לערטל את נפש האדם במצוקתה
התפוח ,חווה ,הבחש".
ממחלצות סיסמאות רמות ,שאין להן כיסוי .אין זו
'לפעמים בשעות המאוחרות' ,מתוך :
כל החלב והדבש.17 ,
אמת .הביטויים ' :קיום'' ,כאן' ,גאולה לאלתר
ולא לעתיד לבוא' /בלי אלוהים' ,בלי עבר מעיק
צצות כאילו בהתרסה פולמוסית נגד הגישה
החניורה התובעת מן האדם לוותר על הנאותיו
השטחיות בעולם הזה ,ולהכיו עצמו בקפדנות
לקראת הכניסה לטרקלין העולם הבא .ביטויי
הכפירה המעיזים להטיל ספק בקיומם של עולמו,ז
טובים
יותר,
הכורכים
בהבל-פה
אחד
קודש
וחולין :אלוהים ,חווה ונחש -עלולים להיר -
אות נועזים למי שהורגל בקבלת דין המסורת .אך
בקריאה חוזרת מתברר ,כי איו לפנינו ולא כלום
שירת התהוללות נהנתנית /אף לא התפרצות של
בעל מרה-שחורה זועם וקנאי /אלא פריטה מעו-
דנת על מנענעי הרגשות והכיסופים אל היפה/
הטוב ,השלם .זו שירתו של מאמין ולא של כופר.
וידוי נוסף מוצאים אנו בספר השירים הנזכר
בשיר 'תמהון' ): (18
"כל זה איבו שלי .אבי מתכובן כו /כתמהון.
של מי ,אפוא ,כל זה ? I Iאיבי יורט .אולי
ירושה ? שום קרוב ומורט /לא הוריש לי
רכר .אם כן ? //אולי אסט מכאן ,אם כל זה
איבו שלי ? /אולי אסט מכאן וכהקרם ? //
איבבי מאמין ככבותה של
השאלה /ואבי
מו ההתפקרות להכעיס .לא בולמוס של חטוף
מתכובן כטצמי כתמהון".
ואכול מנחה את המשורר ,אלא הרצון לברך על
כבר אמרתי למעלה ,כי השאלה :מה התכוון
רגע אחד של חסד בו מתפייס האדם עם העולם,
המשורר לומר ראוי לה שתבוא במקומה הוilאלה
בו יורדת עליו מעין שלווה ,רגיעה .ללא קנאה
האחרת :מה אומר השיר לי ן במידה ומשתמשים
וטינה .מה מעט /מה מעט ,מה מעט ,שונה ומשלש
בניסוח הראשון ,אין הכוונה אלא להבין את
המשורר ,דרוש לו ,לאדם ,כדי להיות מאושר,
הטקסט הבנה ראשונית .כשפותח המשורר ואומר :
פפוייס ,חי וקיים.
'כל זה אינו שלי' ,אל לנו לאמץ וליגע את מןחנו
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
47
א .הגרדני-גדין /קוויס להרדאת השידה החדשה
בשאלה :מהו "כל זה" הסתרם ,שכאילו איננר
מגלה דבר.
למסגרת השירית ולראות את עצמו נתון בסיטו-
אציה דומה.
ישנו רגע בו אדם מן.:יקיף על ביתו ,על מש-
פחתו ,על קניינים שרכש ומוצא את עצמו לפתע
*
שהרגשה אחרת קיננה בלב ,כי בעצם יגענר וטרחנו
שירו 'הכתם נשאר על הקיר' :
"מישהו ניסה לגרר את הכתם מעל הקיר/ .
עשיר עד למאד .רגע כזה בא לפעמים לאחר
רמאום לא העלינו או מה שהעלינו אינו אלא
בחינת חצי תאוותנו .רהנה ,מתגלה לפתע לאדם
שיש לו רב ,שפע ,והוא תוהה :האמנם שלי הוא
כל זה 1שלי או לא שלי ן האמנם נפלה לידי
בהיסח הדעת ירושה ואנוכי לא ידעתי 1אנוכי
יודע,
כי
אין
שרם
או מודע
קרוב
שעשוי היה
להוריש לי .שמא נפלה טעות כלשהי ובמקרה
נקלעתי לתור מין גן-עדן .אולי אמהר ראסע מכאן
בטרם
תתברר
הטעות.
אר
בתור-תוכו
מקננת
בלב האדם הנפעם ההרגשה ,כי אכן שררי הוא
במקומו והוא ולא אחר הינו בעל הגן והבריחה
איננה אלא בריחה מעצמו .ויותר ממה שהוא
חושש ליהנות ממה שמזומן לו חושש הוא שמא
יאבד הדבר שמצוי בידיו .התהליר הנפשי שהת-
רחש במהלר השיר ניתן לסיכום בשתי שורות
זהות כמעט ,ואע'ר הבדל קטן ,לכאורה ,אר מהותי
ביניהן " :אני מתבונן בו בתמהון" לעומת " :ואני
מתבונן בעצמי בתמהון" .בערד שבפתיחת השיר
הובע רגש הניכור בין האדם לבין העולם ,ה'אני'
התברנן אל הסרבב אותו כזר ,כבלתי מעורה
בעולם ,ראיה חיצונית ,הרי בסוף השיר מופ-
נית ההתברננות פנימה ,אל נפש ה'אני' .הרג-
שת ההשתייכות ,המקנה לאדם תחושת קנין בעו-
איזו סיטואציה הניעה את ררר אכירן לכתוב
אבל הכתם היה כהה מרי )או להפו -בהיר
מיי( / .אם כו ואם כו -הכתם נשאר על
הלJיר // .אז שלחתי את הצבע שימשח את
הלו'ר ביררק / .אבל הכתם היה בהיר מרי/ .
ושכרתי את הסייי שיסייר את הל,יר למשעי/ .
אבל הכתם היה כהה מוי / .אם כו וא:
כו -הכתם נשאר על הקיר // .אז לקהתי
סכין-מיטבה וניסיתי לקרצף את הכתם כזעל
הקיר / .והסכין היתה היה עי-כאב / .רק
אתמול השהיזו ארתה / .ובכל זאת / .ואיג-
רפתי גרזן והלמתי בל,יר .או הפסקתי בעוי
מוער / .אינני יויע מווע עלה לפתע על
רעתי /שהל,יר עלול ליפזל אבל הכתם בכל-
זאת ישאר / .אם כו ואם כו -הכתם נשאר
על הקיר // .וכשהעמייו ארתי אל הקיר
כילוש:זי לעמור בסמוו לו / .והיפיתי עליי
בהזה רהב )כזי יויע :אולי( / .וכשהתיזו את
גבי ניגר רם רב .אכל רק מ:גי הגב // .יורים/ .
ואני כל-כו האמנתי שהים יכסה על חכתם/ .
מטח-יריות
שבי / .ראני כל-כך
האמנתי
שהים יככה על הכתם / .אם כך ואם כך -
הכתם נשאר על הקיר".
מתור ברזים ערופי שפתים,
לם מותנית באישיותו שלו .שעה שנפשו מלאה
הוצאת ארד ,תל-אביב.1954 ,
נראה לו העולם כמאיר פנים .ריקנות פנימית
מולידה זרות וחשדנות כלפי הסרבב .התמהון הוא :
שאלתי :איזו סיטואציה הניעה את אבידן
כיצד לא חשתי קודם ,כי כל זה שלי הוא ובא
לכתוב שירו זה ,אר לא התכוונתי לאביד-jהאיש-
מתוכי 1ה'אני' בחלום השיירות )ב'ספיח' לביא-
הפרטי .כזכור ,השאלה שיש להעמיד היא :איזו
ליק( מגלה לפתע את העלם הפלאי ליד הנחל
חווייה אנושית מקופלת בטורים אלה ,מה אומר
שאיננר אלא
הוא
עצמו.
ברגע הראשרן הוא
השיר לנו 1
מופתע שהרי העולם הפלאי היה קיים גם' קודם,
התשובה על השאלה כדוכה בהתבוננות מדוק-
אלא שהוא לא חש בן ,כי נגרר אחרי השיירות
דקת בטקסט .בעיון ראשון נגלה כי העצמים
בעל-כורחו ושלא בטובתו.
והנפשות הפועלות בשיר זה הם כדלקמן :הכתם,
העובדה שהמשררר לא ציין במפורש מהו
הקיר ,הצבי ,!.הסיד ,הסכין ,הגדזן ,אלה שהעמידו
הדבר שהבעלות עליו מוטלת בספק מאפשרת
את ה'אני' אל הקיר -וכמובן ה'אני' עצמו -
לכל אחד מן הקוראים לצקת את ערלמו שלו
רהיורים.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
48
א.
הגורני-גרין /קוו'ס להוראת
ה':IIצמים והנפשות -גיבורי השיר -קשורים
בסיפור-מעשה
שניתן
לשחזרו
עפ"י
הכתוב :
השירה החדשה
הבית
שקערוריות
תחילה מחלצים את
ירקרקות
האבנים
או
אדמדמות " …
הנגועות וכאשר
מעשה בכתב מיסתורי שהתנוסס על גבי קיר.
לאחר טיוח האבנים החדשות שב הנגע ומבצב'[ י':
ניסו לגרדו מעל הקיר .היד שניסתה להטין -את
לנתץ את הבית הטמא .כהד לתהליך זה מוצאים
הכתם ולמחותו היתה עקשנית מאד .האמצעים
אנו בשיר את הגרוד "tל הכתם ,משיחת הקיר
שהופעלו היו רבים ומגוונים :החל בגירוד שטחי
בירוק ,הסיוד למשעי ואחר כך הנ'cון לI,רצף
וכלה בהתייצבות עם החזה אל הקיר נוכח פני
בחמת-זעם
סכין-מיטבח.
הכתם עם הגב אל היורים .בין הנסיון הראשון
כאוzזר חוזר הנגע לפרוח מאגרף האיי ;':גרזן והולם
לבין האחרון ניסו את הצביעה ,הסיוד ,הקירצוף
בקיר .לקיר ולבית שוב אין תקנר ,אלא בהר".
בסכין וההלימה בגרזן .דבר לא הועיל .הכתם
סה .אך הריסת הקיר היא גם הרס בעל הקיר.
רא הרסר .הכתם היה חזק מכוח החי ומכוח המת.
הנסיון הבא הוא לא לטשטש את הכתם אלא
הוא היה חזק יותר מן הקיר ,ש':IIליו הוא התנוסס.
להוzזלים עם קיומו ולנסות לכפר על הא";':מה
קיומו ::,ל הכתם העמיד את ה'אני' במצב לא
נעשה
נוח .להי.:זלים עם קיומו אי-אפשר היה .הוא הפר
שהכתם
ובכאב-עלבון
הוא
מאוחר מאד,
סימנה
בעזרת
החיצוני.
נסיון
זה
לאחר ש'האנ" איבד את חופ;::
כ'ווי משקל מסויים .הוא היה חריג .כהה מדי או
הפעולה שהיה בידו קודם .עד עתה היה בידך
בהיר מדי .בלתי אסתטי .הוא הזכיר עוון .הוא
לשלוח את זולתו ,לשכור שירותיהם של אחרים
רמז על עונו iZצפוי .הוא מעלה בדעתנו כתובת
ולעשות בעצמו מעשים .עתה מעמידים אותו אר
שנכתבה על הקיר במשתה בלשאצר ' :מנא מנא,
הקיר .שוב אין בידו לכפר בעזרת קרבן חטאת
תקל ופרסין' )דניאל ה ,כה( .אלוהים מנה ושקל
ולהניח לכוהן להזות מדם החטאת על קיר המזבח.
מלכותו אף גזר עלין' כליה .בלשאצר נהרג בל-',
ר,וא עצמו מועמד אל הקיר ותחת כ',הן מוורה
לה ההוא .גם ב'(.iיר שלפנינו מתרחשת פורענות :
ניצבת מולו כיתת-יורים .גם במצב זה אין הוא
מעמידים לבסוף את ה'אני' אל הקיר ,מת"זים
אומר נואו.:ז .המישאלה האחרונה היא לחפות ע
הכתם בחזה רחב ,להעמיד את הלב בנפש חפצה
אח גבו .דם רב ניגר .יורים ושוב יורים.
אדם
כתמורה .והנה ,חולפת בו ההכרה האכזרית ,כ'
בשיר שלפנינו
מסתמנת
דמותו של
השלמות .כתם
הדם ניגר ,הגב רוטש אך הכתם נשאר בעינו .גם
אחד על הקיר מרכז את כל תשומת-לבו .לגבי
פעולה
חיצונין!.
דידו מצטמצם העולם כולו במישטח קירי .ועולם
יריות ודם אינם פותרים באופן מהותי דבר .נחו'[
זה לא יבוא על תיקונו אם הקיר הזה לא יהיה
מי.:זהו הרבה יותר עמוק ,כדי שהאמונה תפעל א,ז
נקי וחלק .כל עוד לא יוסר הכתם המכוער ישאר
פעולתה .כדי שכותלו של הלב יתמרק מן הכת-
העולם פגום .הכתם על הקיר איננו אלא השלכה
מים שדבקב בו .כדי שהעולם יהא מתוקן יותר
לכתם פנימי הטבוע בקירות ליבו של ה'אני'.
ושלם .בבי-אדם הורגלו בכיבוי דליקות ,בטיוח,
פשום כך כל האפצעים החיצוניים נועדו מרא'iZ
ב"חיסול" בעיות .אך כל הדברים הללו אינם אלא
חסר-מרגוע .אדם המבקש את
זו
נשארה,
בסופו
של
דבר,
לכיי::לון .אדם 'itשפך דם יכול לרחוץ את ידיו.
בסיונות שטחיים לחפות על העיקר שחסר .המחווה
הכתם ימחה ,אך הרגשת החטא לא תמחה .אפשר
התיאטרלית וitל עמידה אל מול כיתת יורים,
לא קרה .לעטות
המטחים ,הדם הרב -עברו כאילו על גופו של
ה'אבי' והיו לו לזרא .השיר קורא לבו להתפכח
אפשר אולי לאחז בעזרת תכסיסים כגון אלה.
מאשליות ,לחדול להציג הצגות ,לקרוע את המסווה
להעמיד פנים כאילו מאום
ארשת של צביעות והתחסדות .את עיני הבריות
ולהתבונן אל המציאות כפי 'itהיא .ךjמציאות א'בבה
בתור תוכו פנימה יוסיף האדם לסבול.
הכתם והמלחמה בו מ':IIוררים בלב הקורא מיני
טלית שכולה תכלת .יש בה כתמים .המציארת
)יד(
היא בבואה שלנו .אין די בכך שאנו מכים באגרו .
בזסד'pר לנו ,למוJ.יל ,על דינו של בית ,אשר נגע
פים על קירות החזה על חטא ;':ייחטאנו .ראייה
נראה בו .ובא הכוהן לראות "והנה הנגע בקירות
בעיניים פקוחות תלמדנו לשים לב אל הכתובת
אסוציאציות
רבות
ומגוונות .בספר
ויקרא
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
49
א .הגורבי-גרין /קוויס להוראת השירה החד'zזה
למתן
הביטויים הללו חשים הם ,בשלב מסויים ,בעובדה
מעט את הילולת המישתה .אולי תחשוך מאתנו
זו ובכיתה עשוי להתעורר ויכוח בדבר משמעותו
את הצורך לעמוד אל הקיר .עמידה של פחדנים
'tזל ביטוי זה או אחר .דיון כזה ברכה רבה טמונה
המתנוססת
החיים.
בחוצות
תועיל
היא
עם הגב אל מול היורים ולא עם החזה.
בי,
שיר ,זו השעה להסביר את אמנותו של הו1Zיר
מלווים
ואת דרך השימוש באמצעים הספרותיים .האמ-
אותו בהקיץ ובחלום .בני-אדם מעשיים ,נמרצים
צעים הבולטים בשיר הם :א .ההדרגתיות )ילדי
עייף-מלחמות.
מטחי-יריות
ואנשי-תכלית חוסכים בגילוי רגשות .בה באותה
הגן ,ילדי בית-הספר ,הגדולים .מרחם ,פחות מזה,
שעה בודדים הם ועזובים איש לנפשו .מה זקוקיס
לא ירחם עוד (.ב .העימות )קטנים מול גדולים(.
הם למעט רחמים .יהורה טמיחי נותן ביטוי למצב
ג.
ע"י
הכנסת
זה בשירו Iאלוהים מרחם על ילדי הגן' :
ביטויים
תקווה
ואו'!Lר.
"אלוהים מרחם טל ילרי הגן /פחות מזה טל
ריכוך
ביטויי
הצער
שעניינם :חסד,
והכאב
רחמים,
ד .הסוואת הרגשות האמיתיים .ה .הלבשת הרעיון
ילרי בית-הסםר / .וטל הגרולים לא ירחם
בתמונות
'!.ור / ,ישאירם לברם / ,ולפטמים יצטרכ.ו
)זחילה בחול לוהט ,חתירה להגיע לתחנת איסוף,
ובמצבים
מוחשיים
הידועים
לקורא
כרי
אדם ישן על ספסל בגן ציבורי( ו .ביטויים חוז-
להגיע ל,זחכ,ז האיסוף /והם שותתי רם// .
רים המסמנים מוטיבים ,מקשרים את החלקים
אולי טל האוהבים-באמת /יתן רח,בזים ויחוס
השונים של הו1lיר ותורמים
רציפות,
ויצל /כאילן על הישן בסםםל /שבשררה
שלמות השיר ואחידותו )מרחם ,לא ירחם ,יתן
לזחול
ארבט
על
בחול
/
הלוהט,
/
להרגשת
הציבורית // .אולי להם גם אנחנו נוציא /
רחמים ויחוס ,יגן -חסד ,רחמים ,אהבה ,אושר(.
שהורי'בזה
ז .ב'טויים חוזרים ,שכוונתם להדגיש את העיקר
לכן אמא / ,כרי שאושרם יגן טלינו /טכשיו
)כדי ,אולי ,אולי ,כדי( .ח .שימוש בסמלים -
את
מטבעות
החסר
האחרונות
/
תחנת האיסוף ,הישן בספסל בשדרה ציבורית.
וכימים האחרים".
)מתוך הספר :שירים ,הוצאת שוקן,
כאן המקום להעיר ,כי במקרים רבים בזת-
ירושלים ותל-אביב ,תשכ"ג(.
קשים תלמידים להביע בלשון מתאימה ובמו-
מהו הלך-הרוח בשיר -אופטימי או פסימי 1
שגים משמעותיים את מעלותיו של השיר:L" .
כדי להו'1.יב על השאלה ,עלינו לעבור '.גל ה-
להרגילם לערוך ר'!Lימה של האמצעים האמנו-
את
תיים כתנאי לקבלת הערכה מנומקת על טיבו
או
של השיר .לרוב ,בתשובה על השאלה :האם מצא
שלילית .הביטויים הם :אלוהים מרחם ,האוהבים
השיר חן בעיניך ,נוטה התלמיד לספר Kח התוכן.
באמת ,יתן רחמים ויחוס ויצל ,מטבעות החסד,
יותר מזאת אין לו מה להשמיע .השימו' !Lבמונחים
כדי שאו':Lרם יגן עלינו.
סיפרותיים מדוייקים חייב לתפוס מקום חו1.lוב
טקסט,
טור
הביטויים
..
שכן
הבודד לבין הביטוי בהקשר בו הוא מופיע ב-
*
דורנו
מתוכו
צומחת
ההבחנה
בין
הביטו
אחרי
מהם
ולרשום
טור
משתמעת
משמעות
ל'.גצמנו
חיובית
הם :
בסיכומו של כל דיון .הרשימה שהוצעה לעיל
פחות מזה ,לא ירחם עוד ,ישאירם לבדם ,יצטרכו
רומזת על השיטה .היא יכולה להיות יעילה רק
לזחול על ארבע ,בחול הלוהט ,שותתי דם ,הישן
לאחר 'tזמו'tזגי היסוד לובנו ונידונו ,עם זאת
בספסל וzזב''1.דרה הציבורית ,מטבעות החסד ה-
איז להפוך כל דיון ודיון לתירגול של הפיכת
אחרונות.
הישות השירית האוטונומית לסכימה של '.גיק -
הביטויים
בעלי
המשמעות
השלילית
מתוך בדיקה ראשונה זו עולה ,כי ביטויים
רים ממוספרים .תורת הסיפרות איננה מדע מדו-
מסויימים הנראים במבט ראשון כמסמנים ברכה,
ייק ובסופו של דבר הכוונה היא להגיע לחווייה
עלולים להתפרש בצורה הפוכה ,בתוך ההקשר
בלתי-אמצעית הנובעת מהתייחדות הקורא עם
הרחב יותר.
השיר .אך בלא תירגול מודרך לא נשיג מטרה זו
שעה
שהתלמידים
מתבקשים
למצוא
את
לגבי חלק ניכר מן התלמידים .ישנו תמיד מ עוט
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
50
א ,הגורני-גרין /קוויס להוראת השירה החדשה
שהניתוח
בכיתה
למורת
יהא
הטענה :
רוחו,
"מקלקלים את השיר ע"י ניתוח יתר" -עלולii
לעלות .במקרה זה על המורה להוכיח ,כי הניתוח
ארבע בחול הלוהט אלא ישיבה על טפטל ב-
' דרה ,ימים מאושרים.
השיר
מדבר
בחיי
איפוא
הוא
האדם,
מתנה
הפרשני הזהיר מגלה רבדים נסתרים ,שנעלמו
את
בקריאה ראשונה מעיני התלמידים,
סיבלה של האנושות ,אד הוא נאחז בגילויים ה-
לאחר דיון באמצעים ,מציאת זיכרי-פסוקים
התבוננות
מהמקורות,
בסגנון
הכתיבה,
הבעת
השערות על הסיטואציה שחוללה את השיר ראוי
לו למורה שיסכם ,מתוד כל אלה ,את ד1שיר כ-
חטיבה אחת :
סיבלו
נדירים
להראות
כאהבה
כדי
לבנות עליהם תקוות לעולם טוב יותר .השיר
כורד מצבים וזמנים שונים ,ילדות ובגרות .הוו;-,
לעומת מורשת דורות ,עבר ותקוות לעתיר ,מל-
חמה ושלום .ה'אני' מתאר את הרגשתו האישית,
ובעונה אחת גם בכל אתר ובכל זמן.
אלוהים מרחם על ילדי הגן .האדם כשהוא ילד
הש עצמו מוגן .עדייו לא התנסה בכל הפורענויו,ז
ומתנסה
מה שעשוי
רווי
אד היא הופכת לביטוי שלנו ,כאן ,עכשיו ובעת
המשו":ר פותח בנימה של קביעת עובדה -
המזומנות
ובדידותו.
ןt:ל
הוא
השתתפות
ב-
לגרולים.
בחיים
ככל
הריהו חש
שהוא
מתבגר
עצמו יותר
השיר הבא ,מאת יהודה עמיחי ,בו נעסוק הוא
'אבי' :
יותר
"זבר אבי טטוף בבייר לבז /בפרוסות ליום
ו-
ארנבות
בודד
טבורה// .
המוציא מבובטו
בקוסם
מופקר לסכנות .יש שהוא מתנסה בחוויית ה-
ומנרלים,
מלחמה ,בין מלחמה ממשי,ז ביז מלחמת החיים
אהבה / / .בהרות יריו /בעיפבו לתור מטשיו
/
הוציא
מתור
נופו
הקטן
-
המפילה קרבנות .בשארית כוחותיו מנסה הוא
הטוב ") ,שירים.(27 ,
לחתיר ילהגיע אל המחסה .אם המדיבר במלחמה
בשיר הקודם של עמיחי ,בו עטקנו ,הוזכרה
המחסה הראשון לאחר הפגיעה היא תחנת
אמא .ה'"א הורישה לנו מטבעות חסך .אלה ה-
אל
את
האיסוף,
נחבשים
בה
הפציעים
ומועברים
מטבעות האחרונות שבידינו .המשורר מביע
העורף .אם מדובר במלחמת החיים ,המחסה הוא
תודתו לדור או לדורות שחוללונו .קיבלנו דב-,
קירבתם של ידידים יאוהבים ,האהבה הינה ב-
מה מידם .לאו דווקא במובן ההומרי ,המדובר
בחינת הפינה החמה בה נרפאים פצעיי ,בה הוא
הוא בנכסים רגשיים ,ביחסים אנושיים ,גם בו:יר
שואב עידוד להמשד הררד .המדיבר היא באהבך;
'אגי' ,בעל הנימה האלגית ,רוחש המשורר תודה
אמיתית .זו,
כנראה ,נדירה בימיני .האהבה היא
נזקלט-מעט מאכזבית החיים .פעם היתה אמונה
לרור הקודם ,המתגלם בדמות האב.
עמדנו על
נקודה
משותפת
בשני
הו:ירים
באל מעניקה לאדם תחיו'.:ה של בטחון .האהב;
של עמיחי .הרור פוחת והויך ,בעבר היה יותר
האנושית הינה תחליף ,במקרה הטיב בייתר ה'"א
רגו,i':
ה-
סיככת על האדם כשם שהעץ מצל על העני ,חסר.
נושאי העיקרי אלא המישני ,בשיר חייב להיות
הבית ,הבאלץ ללון על ספסל בגן ציבורי .מראה
מוקר אחד .מתוד כלל ':':,יריו סל היוצר אפו.:יר
אוהבים המתנים אהבתם על ספסל בגן מעורר
ללמוד על השקפתו לגבי נושאים שובים ומגוונים
היתה
אהבה,
היה
חסך.
אך
זהך
איננו
זכרונות וכיס יפים ,הבה נ'tזתתף ,לפחות ,באיי.:זרם
בחיינו ,עתה נשוב אל השיר שלפנינו כדי לעמוד
'.:זל האוהבים הללו ,נרחש להם שארית רג'iZ-ותינו.
על הסיטואציה שחוללה אותו :זכר האב "::אינ:ו,
בזכות אהבתם אילי תשת-זר בעולם נטיל-רגי.:זות
כל שהיה קשור באב נאמר בלשון עבר :הוציא,
זה אהבה .אושרם שלהם יגן גם עלינו בהויה,
נשפכו ,האב היה איש ',במל ,הבן זוכר את פרו-
שבזכות
לבן ,שנטל האב
יבעתיד
הצופן
בחובי
איומים,
אפשר
סות הלחם
העטופות
בנייר
אהבתם יבואו לעולם ימים אחרים ,טובים מאלה,
בצאתו ליום עבודתו ,גופו קטן היה ,אד ליבו
ימים בהם אלוהים יפרוש חסותו גם על הגרולים
רחב ושופע אהבה ללא מצרים ,זכר האב האהוב
ולא ישאירם לבדם .ימים בהם דרד החיים של
האדם עלי-אדמות לא תהא בחינת זחילה' על
מעורר בלב הבן את הרצון לכתוב בצורה רג-
שנית ,כתיבה רגשנית עלולה לקלקל את השירה
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
51
א .הגרדני.גדין /קררים להרדאת השידה החדשה
בשטחיות יתר ,בהעמרת מליצות סוחטות רמ.
לא נתקבל בעולם בסבר פנים יפרת .בנביחה
'.גות ,שמשפיעות על הקורא בשעת הקריאה אד
התקבל ; נאילו ,עצם בראו לעולם הוא עבירה
ב-
נוראה .לאחר שהצליח באופן נלשהו לעברר את
והאיפוק.
המיפתן ואף להגיע למחצית ימיו משלים ,נאילו,
ניצר מרנר המשורר את צערו ומתגבר על הרצוז
העולם עם העוברה .מילא ,עבר -עבר .עתה
בביטויים
לא נרתר אלא לצפרת לסיום .ישנו קרצר .רוח
בעלי משמעות חיובית :נייר לבז ,אהבה ,מעו.:זיו
מסויים .מה מעותהה הרא בררך ? נרי לעמור על
מאבזרת את השפעתן
מקרה
לקונן
זה,
נבחנת
נעברר
בינולת
א,
ולהתפרץ 1
זמז .האמנות,
ההבלגה
ע"י
שימוש
הטובים .ב .רימויים והשאלות המעוררים אסוצ-
הלך-הרוח בשיר זה מז הראוי להשרותו לשיריס
יאציות עליזות :קוסם המוציא מנובעו ארנבות
רומים על נושא זה ,נגון ' :שירי סוף הררך' ל-
לאה גרלרברג או שירו של אשר רייך 'מעת לעת'
ומגדלים .ג .הימנעות מציוז ישיר של ביטוייס
נגון :
'מורת',
'קבורה'.
תחת
זאת
-
שימוש
)בשנה השביעית לנרורי.(54 ,
ברמזים :עטוף בנייר לבן -רמז לתנרינים
לבנים .ד .רימויים והשאלרת ההופנים עצמים
הקשורים בגוף האב ובתנונותיו לחזיונות טבע :
נהרות ידיו נשפנו לים המעשים הטובים שעשה
בחייו .ה .התרחקות מהתייחסות אל ההווה ו-
העתקת הריבור אל העבר ' :זנר אבי' ולא ריבור
ישיר על האב הנערר .ו .חיסנוז במלים ,נרי להי.
מנע מרברנות יתרה .ז .ניגורים :גוף קטן לעומת
קסמים גרולים.
נתן בו סימנים ,שלנאורה מיוחרים אד ורק לו,
אך בה באותה שעה הם עשויים להלום זנר נל
אב אהוב .הוא העתיק אותנו מיום עבורה של
חוליז אל אווירה עליזה וקלילה של עושה לה-
טים
נהרות
נשפכים
שוטפים
אל
הים
הגרול .עם זאת נשמרה אווירת העצב והצער,
אך
טופחה
גס
נימת
הנחמה
והעירוה
זהו
ה-
הברל בין מילות קינה שגרתיות לביז אמירה
שירית-פיוטית.
הרור הצעיר .אד בשירה זו טמון קרשי מסוייס
לגבי הקורא הבלתי מנוסה 12 .השיעורים המוק-
צבים להוראת יחירה זו צרינים לשמש בחינת
גשר נין הקררא לניז שירת זמנו ופתח לינולת
רים נוספים.
המטרות העקיפות שאליהן יש לחתור בהוראת
המינחר הן :
א.
ב.
"פתה הררך ככה / :מי הלר ? //א.:ז:בט
הררך אמר /אין רבר / ,עבר 1/ ,םוף הררר
הוריע / :הוא טרם הגיע // ,רל Iאורך הררר
מחרהר / :איר הזמן עובר ! ."//
)מתוך :שירים.(29 ,
מי שמורגל בקריאת שיריס לא יתקשה ,נמו-
בז ,להבין כי הררך היא ררד החיים .והזמן הוא
משך חיי ארם עלי-ארמרת .פתח הררד -לירת
הארם .סוף הררך -קיצו .הארם ,בשיר שלפנינו.
אתגר להתמוררות הצעיר עם משמעותו
של השיר ,נiי להנרת מקריאתו הננונה.
ג.
פיתוח
טעם
סיפררתי
ונושר
הבחנה
בין
שירה טובה לביז "שירים" למראית-עין.
קניית הרגל השימוש במונחים ספרותיים
נרוייקים.
ה.
הררד נבח' :
מתן תוzזובה על השאלה :מה אומר ה.
שיר לי 1
ה
את עיוננו זה נסיים בשיר נוסף משל יהורה
עמיחי 'פתח
הרברים שנאמרו לעיל התבססו על ההנחה,
ני השירה הצעירה עשויה להיות קרובה לבני
הצעיר להתייחר באופן בלתי-אמצעי עם שי.
בשיר זה העלה המשורר את זנר האב .הוא
ואל
ם י כ ו ם
ינולת הבעת ההתרשמות מן השיר.
הערנים
האנרשיים
והלארמיים
שהרעלו
ב.
שירים :
א.
ניסופים למציאות שלמה יותר -לטוב,
ליפה ,לארשר ולאהבה אמיתית.
ב.
הנרת
תורה
לרורות
הקורמים
ויראת
נבור בפני ה'ערנים שהנחילו לנו.
ג.
חתירה לחשבוז-נפש של הארם ותהייה
על משמעות חייו.
ד.
www.daat.ac.il
אי-נחת ואי-השלמה עם המצב הקייס,
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
'52
א .הגורני-גרין /קוויס להוראת השירה החדשה
ה.
עידון מבעו של היחיד ; ריסון עצמ'
ו.
הזדהות עם נופה של הארץ ועם ההיס-
ז.
מחאה כנגד אלימות ועיוותים בחיינו.
ויכולת לראות את ה'אני' מעבר לו.
טוריה של העם.
ררכי הוראה שכרמזו :
מקורות ומרבדים שונים של הלשון.
י"א.
מציאת הקשר בין מיבנה ה'!Lיר ותוכנו.
רשימת המשוררים והיצירות שכרונו והספריב
א.
יצירת מוטיבציה בקרב התלמידים ל-
מ,זוכם לוקטו :
ב.
יצירת התעניינות ע"י אקטואליזציה _
דוד רוקח ' :מאז' -עינים בסלע ,הוצאת דגה,
תשכ"ז ; 'ירושלים'' ,אלול' -שחר להלך,
נסות להגיע בעצמם לפירוש הנכון של השיר.
מציאת סיטואציות קרובות לנסיונם של התלמי-
דיס ,שניתן להעלות מתוך היצירות.
ג.
הימנעות המורה מכפיית הפירוש שלו,
כפירוש האחד והיחיד האפשרי.
ד.
פיתוח כושר הבחנה ע"י השוואה בין
כתיבה פאתטית לכתיבה מאופקת ;בין חידושי-
לשון בלתי-נחוצים לבין חידושים נחוצים ; בין
אמירה פובליציסטית לבין אמירה פיוטית.
ח ,הרגלת התלמידים בשימוש במונחים
סיפרותיים מדוייקים ע"י שימוש חוזר והסבר
מצד
ו.
המורה.
מיון ופירוט של אמצעים סיפרותיים חי-
צוניים-פורמליים ופנימיים תוך תירגול ,הפקדות
ועבודות סיכום.
ז.
שימוש בספרי-עזר ,מילונים ,אנציקלו-
פדיות,
ח.
ט .קביעת הלך-הרוח בשיר עפ"י רישום
ביטויים בעלי אופי חיובי ושלילי.
י .ניתוח לשוני למציאת זכרי-פסוקים מה-
הבהרת סתומות ע"י השוואת שירים שו-
נים של אותו משורר ושל שירים דומים מאת
משוררים שונים.
הוצאת ארבה ,ירושלים ,תשכ"ה.
נתן זך :
'לומר זאת אחרת'' ,לפעמים בשעות
המאוחרות'' ,תמהון' -כל החלב והדבש,
הוצאת עם עובד.
דוד אבידן :
'הכתב נ'itאר על הקיר' -ברזים
ערופי שפתיים ,הוצאת ארד ,ת"א.1954 ,
יהודה עמיחי :
'אלוהים מרחס על ילדי הגן' ;
'אבי' ; 'פתח הדרך נבח' -שירים ,הוצאת
שוקן ירושלים ות"א ,תשכ"ג.
מקורות אחרים שנזכרו בעבודה זו :
פרופ' שמעון הלקין -דבריו בראיון "כל כתי-
בה וידוי" ,השבועון 'דבר השבוע' 29 ,ב-
מארס ש.ז.
נתן זך :
זמן וריתמוס אצל
ברגסון ובשירה
המודרנית ,הוצאת אלייף ,ת"א.1966 ,
חנ"ב -הסיפור 'ספיח',
המילון החדש ,מאת אברהם אבן-שושן ,הוצאת
קרית-ספר ,ירושלים ,תשכ"ז ,כרך שלישי.
www.daat.ac.il