אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
החינןך בתפןצןת
מבוא למילןנאןת של העברית החדשה
בי כסלי תש"ל -דצמבר 1969
יוצא רא ון עך>יד 1
www.daat.ac.il
——————-.—-
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תוכו
העניינים
עמוד
תוכנית הלימודים ,מבנה בית-הספר ודרכי ההוראה -ד"ר א.מ'נקוביץ
להוראת החיבור :
דרכים להוראת החיבור -ר .כהן
120
שיטה להערכת חיבור בכיתות ה-ו -ד"ר נח כררי
מקומן של "הפעולות שמחוץ לתכנית הלימודים" בבית-הספר העל-יסודי _
הרצוי במרכזיות הפדגוגיות -משולם הלוי
97
ד"ר מ.שמ-דע
אי סדירות הביקור בבית-הספר היסודי -יוסף יוכאי
129
135
143
154
החינוך בתפוצות
המש שנות שליחות אל התפוצות -אליהו הראל
לימוד יידיש בארצות-הברית -ד"ר זאב גליקסמן
התיכון היהודי מול התיכון הממלכתי בארגנטינה -כפתלי יעקב הבר
אולפן ישראלי -ליבשת אמריקה ן -ראובן בר-סבר
163
168
ד1l
]!:j0
סקירת ספרים
מבוא למילונאות של העברית החדשה -מנחם צבי קדרי
על ספרות ילדים וביקורתה -יוסף שה-לבן
183
)88
תגובות
"קיבוץ גלויות" לעומת "כור ההיתוך" ן -יוכה שטרנברג ואברהם ' טאל
על ה"ביאור" של מנדלסון -פרץ סכדלר
www.daat.ac.il
190
192
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ד .כהן
דרכים להוראת החיבור
הוראת
החיבור
זרועה,
כידוע,
רבים.
קשיים
את כל לימוד ההבעה בכתב : jע"פ ,סביב עריכת
רבות התלבטו בה ומוסיפים להתלבט בה פדגוגים
עיתון על ידי התלמידים עצמם ודיווח על הישגים
ומורים בארצות רבות בכלל ,ובישראל בפרט.
טובים מבחינות שונות.
שיטות חינוכיות ולימודיות מתפתחות באיטיות
ד"ר מ .כוכבא חקר לפני כ 20-שנה ,את
ויש
בעיית הנושאים בארץ ,ובספרו " :נושאים לחיבו-
והתפתחותן
אף
משתנה
תנאי
עם
הזמן,
לשנותן ולהתאימן לתלמידים .לכן ,שומה על כל
רים" מסיק הוא ,אחר מחקר מקיף ,גם לפי תוצ-
מורה בעל נסיוו ,לתרום מנסיונו ומידיעותיו כדי
אות בחו"ל ,כי הנושאים המושכים ביותר את
לשפר את שיטת הלימוד ולהתאימה לתלמידי
תלמידינו הם :חוויות עצמיות ופעולות מחוץ
לבית ולבית-הספר ,כגון נסיעה ,טיול והרפת-
ארצו ולשון עמו .למדינה חדשה וצעירה כמדי-
נתנו יתרון על מדינות בעלות ותק בשיטות ה-
קאות.
לימוד ,שכן יכולה ארצנו לברור לה ,בין השיטות
הפדגוג ,ד"ר א .מור ,בספרו המעמיק " :דרכי
הנהוגות בארצות שונות ,את הטובות ביותר וה-
הוראת הלשון העברית" ,משנת ,1956סקר את
מתאימות ביותר ,תוך שינויים .ואכן ,טיפלו ה-
כל הליקויים בכתיבתם של תלמידינו ,והציע מתו-
פדגוגים שלנו ,עון' לפני קום המדינה ,בשיטות
דולוגיה מפורטת ומנומקת להוראת החיבור ,ה-
מבוססת בעיקר על הכנה רחבה ומדוייקת של
הוראת ההבעה.
עוד בשנת ,1924ניסה הפדגוג יוסף עזריהו,
בספרו "היצירה החופשית בחיבור" ,להביא שי-
בהוראת
נויים
ההבעה
בארץ,
בעיקר,
בהדגישו
שהנושאים חייבים לעניין את התלמיד ולפנות
אל אישיותו הפנימית של הילד ,בניגוד למלא-
כותיות ולגיבוב המילים של החיבור נוסח-ישן.
מכשירי ההבעה ,כלומר הלשון ,בעזרת טכסטים
מובחרים קלים ואמונים מגוונים בסגנוו ; הוא
מציע הכנת התוכן באמצעות "קריעת חלונות
באופקיו של התלמיד" .המטרה העיקרית ,לפי
ד"ר מור ,היא להגיע בהבעה ,ליחידת תוכן של-
מה ,סבירה ומסודרת.
בשנת ,1941התקיים סימפוזיון לשאלת ה-
בשנת ,1959סקר הפדגוג נ .גבריאלי ,בספרו
הבעה ,באוניברסיטה העברית בירושלים ,בה הש-
המקיף " :כתב וספר בבית-הספר" ,את תולדות
האוניברסיט-
הוראת החיבור .מר נ .גבריאלי מסיק ,תוך כדי
איים ,כד"ר אליעזר ריגר ,ד"ר נחמה ליבוביץ,
בגר-
מחשובי
תתפו
הפדגוגים
והמורים
סקירת
השיטות
הנהוגות
בעיקר
בצרפת,
וסופרים כא .קבק וכו' .רובם ככולם קבעו שכתי-
מניה ובארץ ,ששומה עלינו "להפיח רוח חיים
התוכן הריקני,
בחיבור ולתכנן אותו" .הוא מציע פשרה בין ה-
הלבוש הפראזיאולוגי ,וגם מבחינת הלשון ה-
חיבור המתוכנן לבין החיבור החופשי ,תוך כדי
בת
החיבורים
לקויה מבחינת
משובשת ,הדלה וכו' .הם הציעו ,בין היתר ,נוש-
אים מעניינים ,אמוני הבעה קצרים ,הכנה ואמוני
לשון ,וכיו"ב.
שנים,
אכן ,רבות הן ההתלבטויות בחיפוש שיטה
טובה ומתאימה להוראת החיבור בישראל .גם ב-
בית-הספר הריאלי בחיפה ניסה במשך 5
אמוני
הצעת אמוני לשון וסגנון מגוונים.
הבעה
קצרים,
כפי
שהוצע
בסימ-
בריטניה,
רבים
הוויכוחים
בנושא
זה.
המועצה
הסקוטית לחקר החינוך קבעה ,לפי ד"ר מ .כוכ-
בא ,שיש לערוך תוכנית מוקדמת כיסוד לכתיבת
פוזיון.
המורה ב .ברנר ,מכפר נהלל ,בספרו " :החי-
החיבור ; ופדגוג אחד ,מני רבים ,כגון הפ .אנ-
נוך במיפנה" ,תאר את נסיונותיו המאלפים לרכז
Practical
דרסן
www.daat.ac.il
פרט
בספרו
on
problems
ו
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
121
די כהן /דרכים להוראת החיבור
tcaching methodכיצר ינהל המורה שיחה ב-
יעילה והמתאימה ביותר לתלמידינו בישראל ,הן
כיתתו ,לחיפוש תוכנית ,רעיונות ודפוסי לשון
מבחינה תאורטית והן מבחינה מעשית.
מתאימים ,לפיתוח נוכיא החיבור.
נוסיף
ונציין שפדגוגים
צרפתיים ,המחפשים
קשיים ןמבשןלים בדרך לחיבןר
יעילה להקנות הבעה ,גורסים
נעבור ,ראי.:זית כל ,על קשיי התלמיד וחששו-
הכנת החיבור ,הן מבחינה לשונית ,על ידי מתן
תיו בבואו לכתוב את חיבורו .ולאחר שנקבע
ננסה לקבוע את
שיטה
אף הם
ניבים כ.ו,תאימים ,והן מבחינה רעיונית ,על ירי
את מטרות הוראת ההבעה,
קריאת טכסטים בהם מפותח נושא רומה לנושא
האמצעים היעילים ביותר ,לדעתנו ,להשגת המט-
המוצע ,לפני פיתוחו על ידי התלמיד .למשל ,ה-
רות השונות ,תוך כדי הפגת חששותיו של הילד,
פרגוג הנורע ,שארייה ) (Charrierבספרו "פר-
חיה"
גוגיה
(Pedagogie
)Vecue
מציע
הכנה
ואף תוך כדי המרצתו להבעת רגשותיו ורעיונו-
תיו בחדווה.
מדוקדקת בלשון ,וקריאת טכסטים שונים הנמ-
רוב המאמצים לשיפור ההבעה ,הושקעו עד
צאים במקראות הצרפתיות או אצל טובי הסופ-
לפני שנים אחדות ,על פי רוב ,במשיכת התלמיד
רים ,לפני כתיבת החיבור .כמו כן ,משיא הוא
למקצוע באמצעות נושאים מעניינים המתייחסים
עצות לכתיבה ברורה מאר ומסודרת ,ותיקון
לחוויותיו האישיות של התלמיד .ניתנו עצות שו-
בצורה שיטתית ויעילה .פדגוגים ,מפקחים ומו-
נות בכיוון ההבעה החופשית לגמרי מחד-גיסא,
רים שונים ,או מחברי שיטות מעשיות ומקראות
ובכיוון ההבעה המתוכננת מאידך גיסא .ואולם
להוראת החיבור ,כמו דיומא וקולון ,רניב ורנו
לא ניתנה הדעת על קשייו המרובים של הילר
הסתייגו
הבינוני ,בבואו לכתוב את חיבורו ,אשר מלכת-
אמנם מתכנון מפורט בע"פ ובכתב של הנושא
חילה רוחה אותו ,שכן ירא הוא מפניו בדרך כלל .
במקראותיהם הכנה
מה הם ,איפוא ,חששותיו וקשייו של הילר 1
באמצעות טכסט על נושא רומה ,כאן מופיעים
חששו העיקרי נובע ,ראשית כל ,מבחינה פסיכו-
רפוסי לשון ורעיונות שהילד ישתמש בהם ,לפי
לוגית ,מהעוברה שמקצוע החיבור ,הוא כלתי
מוגרר .בכל מקצוע יש לו ספר ,ומוצע לו פרק
לו .ולבסוף נציין שפול קרוזט ),(Paul Crouzet
מסויים המתייחס לנושא הנלמר ; נתונות שאלות
בהקדמה לספרו של ה .קלוארר ),(H. Clouard
מסויימות ומוגדרות על הפרק .סגי לו בזה שהוא
)Deneve-Renaud
עצמו,
אך
בחירתו
;(Dumas-ColliI1
עדיין גורסים הם
ובאופן
חופשי,
בפיתוח
הנושא
שניתן
,(1960) Composition Francaiseמסיק " :הפר-
קורא את הפרק ,כלומר את החומר עצמו שהסבר
גוגיה המודרנית גורסת ,במקצועות רבים בכלל ,
והורגם על ידי המורה בכיתה ,והוא כבר מוכן
ובחיבור בפרט ,הכנת התלמיד .החיבור אינו כפי
ומזומן ,בדרך כלל ,להכין את שיעורו בבטחון.
שהיה לפנים בוחן-פתע ובקורת פתאומית .התל-
יורע הוא מה עומר לפניו ,ובמאמץ קל וקצר,
מיד חייב לקבל הכנה קפדנית והכוונה ,שכן אינו
פותר הוא את בעיות השיעור .ואילו החיבור ש-
מצוייד ביכולת שכלית מספקת .ההכנה אינה
ניתן לו הוא סימן שאלה גרול ,כי אין לו נקודת
מבטלת את המאמץ האישי של התלמיד ,נהפוך
אחיזה אחרת פרט לנושא הצומק והמקוצר .מובן
מכשיר
ובמחשבה שהופרו על
הוא,
היא
מעורדת
אותו,
ואף
מהווה
מעולה לפיתוח שכלו".
שאם הוא
ניחן בדמיון
ידי קריאה וכו' ,מסוגל הוא למצוא חומר לניסוח j
מובן שלחסירי החיבור החופשי הטהור טענות
ואכן התלמידים שקראו הרבה ושדמיונם מפותח,
משלהם .ועור נעמור להלן על הוויכוח בין שתי
ישישו לקראת כתיבת חיבור וישמחו להעלות
על הכתב את מה שקראו ומה שדימו בכל הנוגע
לנושא המוצע ,על מנת לעניין את זולתם ול-
האסכולות ; אך דבר אחר ברור :רבות הן ההת-
לבטויות ,בכל מקום ,בדרך השגת הבעה קלה
ומתוקנת ,בעלת תוכן וברורה.
שתפם ברגשותיהם .אך אלה הם המעטים ואף
בהסתמך על הוראות פרגוגיות שונות ועל
את אלה יש להנחות ולכוון .ומה יהא על רובה
הנסיון בהוראה ,כראי ל ברר מהי השיטה ה-
הגרול של הכיתה ,כלומר על הבינוניים והחלשים
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
122
ד .כהז /דרכים להזראת החיבור
חסרי הדמיון /היכולת יהרצין למחשבה ? אין זאת
כי אם אימת החיבור תיפול עליהם ! שכן אין
להם על מה לסמוך ,חסרית להם נקודות-אחיזה,
ודוגמאות לחיקוי ; עומדים בפני דבר בלתי מיג-
לתלמיד הבעה ברורה /בע"פ ובכתב ,אחרת לא
יוכל לנסח את תשובותיו לשאלות ,וכל שכן שלא
יוכל לטעון טענות בעניין מסויים /ולפתח נושא
בצורה מסודרת ועניינית בכיתות גבוהות יותר.
ככל שיעלה לכיתה גבוהה יותר בבית-הספר ה-
דר ומפחיר ,ואינם יודעים לטפל בו.
חשש נוסף פיקד את התלמיד הבינוני ,אף
כאשר ייגע את מוחו ימצא חומר כלשהו אשר
הוא מניח כי יתאים לנושא ,והוא :כיצד יפתחו ן
איזה רעיין קידם לחברי ?במה לפתיח ?בקיצור,
הפתיחה מעיקה עליו .איסוף יברירת החימר קשים
עליי.
ניסיף על כך שבדרך כלל נדרש הילד לכתוב
חיבירים ארוכים ימייגעים /ינבצרת ממני ההזדמ.
נית להגיע להישגים מעודדים ,לפחות בחיבור
קצר יקולע /בנישאים פשוטים ומעשיים ,ונמנעת
ממני חדוות יצירה המעודדת ליצירה.
ואף זאת :יש ולפעמים חיששים תלמידים
רבים להביע את רגשיתיהם ירעיונותיהם בפני
המורה או בפני סביבתם.
ואכן ,מרחיקים כל החששית יהקשיים הללי
את הילד מן החיבור ישומה עליני להסיר במידת
האפשר את המכשילים /כדי להקל עליי את ה.
מלאכה /לחבבה עליו ילהנותי מפרות ההבעה ,ה-
רצויה יהנחיצה לי בשטחים רבים /הן בהמשך
לימודיו והן בחיים.
יסודי ,ולאחר מכן בבית-הספר התיכון ,כן תגדל
הדרישה לפיתוח נושא ענייני /לסכום טענות ,ל-
תמצות פרק ,שיעור /מאמר או ספר שלם .מובן
ששעת החיבור היחידה בשבוע לא תמלא דרישה
זו בשלימות /כפי שנסיק להלן ,ואכן אמוני פיתוח
נושאים ,בע"פ ובכתב ייעשו ונעשים בכל מק-
צוע .אך במקצועות הללו אין למורה פנאי לטפל
בבחינה הלשונית ,התחבירית והסגנונית .את זאת
ימלא המורה ללשון )עם כל זאת לא יימנע ה-
מורה המקצועי במידת האפשר ,מלהעיר על
סידור לשוני מתאים של טענות וכו'(.
מחוץ למטרה הראשית של הבעה סבירה
ומסודרת ,נודעות להוראת החיבור מספר רב של
מטרות-לוואי חשובות ביותר לגבי התפתחותו
הכללית של התלמיד.
אמונים בפיתוחי נושאים למיניהם ,בשיטה
נכונה ,מרגילים את הילד לריכוז מחשבתו בעניין
מסויים ,בלי סטיות .הם מפתחים את הסתכליתי
ימחשבתו בכייונים שונים ,שכן מתאמץ הילד
למצוא רעיינית מגוינים הקשורים בנישא מסויים/
בלי להסתפק בראיית צד אחד בלבד .ילזאת
במסקנות יובאי איפוא ,עיד לפני האמצעים
להבעה טובה ,אמצעים להפגת החששות וה-
קשיים בעזרת הגדרת הפתיחה ,גוף החיביר יה-
סיום /והאמצעים למשיכתו של הילד לחיביר.
מטרות בהוראת החיבור
ועתה /מה הן מטרותיה העיקריית של היראת
החיבור ?
מטרתה הראשית של הוראת החיבור היא
השגת הבעה אחידה בתוכנה ,מסידרת ימעניינת/
בנישא מסויים.
ולשם מה דרוש כושר זה לילד ן א .להבעה
סבירה בלימודיו השונים ; ב .להבעה בחיים ; ג.
להבעה ספרותית יתרבותית.
בכל מקצועות לימודיו ,בלי ייצא מן הכלל,
יבכללם המקצועות הכלליים והריאליים ,דרישה
דרישה הכנה לפי טכסטים ושיחות פיתיח בע"פ
של נושאים.
מ-י' יאילך ,מתאמן הילד למצוא קשר בין
העניינים ,טענית בעד ונגר ,סיבה יתוצאה יכו'.
פיתוחי הנושאים יעשירי את לשונו .הכתיב וה-
פיסוק ישיפרו בעיקר תיך כדי לימוד החיבור.
שעת החיביר היא ,לדעתי ,השעה הכשרה
ביותר להרחיב את אופקיי של התלמיד בידיעית
על החיים בכלל .הנסיין מורה שלילד מושגים
דלים אי בלתי מדיייקים יבלתי מציאותיים על
חיי האזרח /על רגשיתיו /זכייותיי וחובותיי ה-
הדדיים יכו' .שעה כשרה ניספת להרחבת ידיעות
אלי היא שעת החברה מחיץ לשיחות האינדיבי.
דיאליית ,למסיבות יכי' ,שכן מובעות בה כל
מיני דעות על חיי האזרח יהחברה.
לאור מטרית מגוונית אלו נשתדל לברר מה
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
123
ן .כהן /דרכים להוראת החיבור
הן השיטות ומה הם האמצעים העשויים להגשימן
במידה המכסימלית.
יתר על כן ,החיבור החופשי דורש מהתלמיד
להוציא מתחת ידו יצירה ,מבלי שתהיה לו כל
דוגמה לחיקוי ,לפי טכסטים מתאימים ,או בע"פ,
באמצעות שיחת הכנה של המורה ,הדוגמה דרושה
החיבור החופשי והחיבור המתוכנו
הוויכוח הראשי שהתגלע בשנים האחרונות
לתלמיד ,ואם אין לתלמיד מה לחקות ,הרי לא
על השיטה הטובה ביותר להוראת החיבור נסב
יצליח ,בדרד כלל ,ליצור יש מאין,
אכן ,חסרונותיו של החיבור החופשי אינם
בעיקר על יתרונותיהם וחסרונותיהם של החיבור
החופשי מחד ,ושל החיבור המתוכנן מחד.
מעטים,
מה הם יתרונותיו של החיבור החופשי ,שדחה
לזמן מסויים את החיבור נוסח-ישן ,המתוכנן לכל
פרטיו ודקדוקיו !
החיבור שנושאו נבחר באופן חופשי על ידי
התלמיד נותן לכותב חשק לכתוב .הוא קורא
ועתה ,לאחר שנימנה את חסרונותיו של החי-
בור המתוכנן ,נפרט את יתרונותיו ,על מנת
להסיק באיזו מידה ובאיזה שטח יש לתת חופש
לתלמיד ,כדי להנות ,בנוסף על יתרונות ההכנה,
גם מיתרונותיו של החיבור החופשי,
דרור לדמיונו .הילד כותב כל מה שהוא מרגיש
רבים טוענים שעצם הכנת החיבור ,באמצעות
בלי הגבלה ,יש בו אמיתיות במקום פראזיאולוגיה
טכסטים או שיחה ,או אפילו בנתינת ביטויים
בודדים ,מגבילה את דמיונו של התלמיד ומתווה
מלאכותית ,שקמו לה ,בצדק ,כל כד הרבה מתנג-
דים .ועל כל אלה ,אין ספק בכד שהחיבור החופ-
לו כיוון מסויים ,יתר על כן ,בפתחו את הנושא
שי העניק למנסחו חדוות יצירה שהיתה חסרה,
לפני תלמידיו ,בכיוון מסויים ,נוטע המורה הש-
בדרד כלל ,בחיבורים הישנים .ביחס למכשירים
קפות ,ואף בנותנו דפוסי-מילים כאמצעי להע-
לביטוי מחשבתי והרגשתי ,טוענים חסידי החיבור
שרת לשונו ,מעביר לו המורה את נקודת מבטו
החופשי ,שהלשון באה מאליה ,ושהביטויים נמ-
על הנושא .צפוי שכל החיבורים האלה יהיו דו-
מים ,חסרי חיים ,חסרי דמיון .אולם במה דברים
לעומת יתרונותיו אלו ,נתגלו חסרונות לא
אמורים ! אם מפתחים את הנושא הנתון ,בכיוון
צאים בקלות על ידי הכותב.
מעטים
בחיבורים
החופשיים,
שונים.
במקרים
ראשית כל הלשון היתה דלה מפאת הימנעות
אחד ויחיד.
בחיבורים המתוכננים יתר על המידה ,חסר
משיחה מוקדמת על הנושא .היה בהם אי-סדר
הדגש האישי .הילד מביע רגשות לא לו ,ולכן
ואי דיוק .לילדים רבים חסר הדמיון ,וכיצד
איננו מתאמן בביטוי רגשותיו הוא ,וכתיבתו היא
יפליגו וימצאו רעיונות בעצמם ,ללא הכוונה !
סטנדרטית ,לפי דפוס כפוי .נוסף על כד ,אפשר
רבים אף אינם יודעים לבחור בנושא משלהם ,אם
לטעון שחיבור מתוכנן אינו מקנה לתלמיד מ-
לא ניתנו להם לפני כן דוגמאות רבות ומגוונות
של נרשאים לבחירה .אם הם בוחרים כל הזמן
נושאים
בעצמם,
כיצד
בשטחים
שונים
שאינם
נבטיח
פיתוח
נושאים
חדוות היצירה,
לעומת חסרונות אלו ,מה הם יתרונותיו של
החיבור המתוכנן !
ב-
כאשר מכינים את הילד לפני כתיבת החיבור,
מקרה ! סוף סוף ,עליהם לדעת לפתח נושאים
בקריאת טכסטים ,או בשיחה מפורטת תוד ציון
מגוונים בשטחים שונים שיועילו להם ,הן בהמשד
ביטויים קולעים ,הרי מעשירים את לשונו ומד-
לימודיהם והן בחיים ,שלא תמיד יהיו לפי רוחם,
גישים את ההתאמה נין הלשון והנושא.
מעוניינים
בהם,
וכאן אפשר לשאול :כלום מטרת החיבור היא
יתרון נוסף וחשוב נודע להכנה ,והוא שה-
רק לתת הזדמנות לילד לבטא את עצמו וליצור
משהו או שמטרת החיבור היא ,כפי שראינו לעיל,
לאמן את התלמיד בפיתוח נושא בצורה עניינית
וטכסטים מובחרים" ,קורע
וסבירה בשטחים ותחומים שונים ,תוד כדי פיתוח
מחשבתו ,העשרת לשונו ושיפור סגנונו ז
מורה ,בעזרת שיחה
חלונות במרחבי המציאות" מסביב לנושא ,כפי
שציין ד"ר א .מור ,ב"דרכי הוראת הלשון העב-
רית" .דמיונו של הילד מתרחב לכיוונים שונים
ומגוונים ,אופקיו הצרים נפתחים לרווחה .התל-
www.daat.ac.il
r
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ד .כהן /דרכים להוראת החיבור
124
מידים מסוגלים אז להפליג בדמיונם ולמצוא,
אימים במסגרת הנושאים הניתנים בבחינת מר-
על פי רוב ,חומר לכתיבה כהנה וכהנה.
יתרה מזאת ,כאשר נותנים לילד נושאים
שונים ומגוונים באותו עניין ,בלי בחירתו ,ומכי-
נים אותו לפיתוחם ,הרי מעודדים את הילד לח-
שוב על שפחים שונים במציאות ,לתת ולהביע
דעתו עליהם ,בעוד שהוא לא חשב עליהם כלל,
או לא הבין אותם די הצורך ,ולא היה נותן מעולם
דעתו עליהם .הכוונה לנושאים משפחי חיים
רבים
ושונים,
במסגרות
רחבות,
לה;.:זתמש בשעות העברית לקריאת טכסטים מת-
שנבחרו
או
פותחו באופן שיפתי.
נוסף על כך ,הסברת הנושא כראוי על ידי
המורה ,מונעת ספיות רבות מאד מחד ,והחסרת
כזי-עניין .פכסטים כאלו ייקראו או במקראות
או בספרי-עזר לחיבור .הם מסוגלים להעשיר
את לשונו ומחשבתו של הילד בתחומי הנושאים
המוצעים .כמו כן ,תרגילי לשון וסגנון יסייעו
רבות לקידום
מפרות
החיבור.
אין
ספק
שאם
יוסיפו שעת הכנה לחיבור בשבוע ,יהא הדבר
לעזר רב.
כחלק מהשיטה המעשית להוראת החיבור,
כדאי לעמוד על האמצעים אשר יקרבו ,קודם כל
את החיבור אל התלמיד ,ויחבבוהו עליו.
כיצד נהפוך ,ראשית כל ,את החיבור למק-
הרעיונות,
צוע יותר מוגדר 1כיצד נוכיח לתלמיד שה"שד
אינו נורא כל כך" 1נסייע לו להגיד את הפתיחה,
הלשון וכו' ,מכשיר את הילד להבעה קלה יותר,
את חומר גוף החיבור ואת הסיום .במה דברים
חלקים חשובים ,מאידך.
ולבסוף,
החיבור
תכנון
מבחינת
אמורים 1בתלמיד שקשה לו להתחיל .אם הוא
והוא מביע את רעיונותיו ורגשותיו במאמץ קל
וברצון .יתרון זה של ההכנה מודגש על ידי ה-
יודע לפתוח בצורה אחרת ,מעניינת או מקורית,
מועצה הסקופית לחקר החיבור ,כפי שציין ד"ר
לא יימנע ממנו הדבר ,כמובן.
מ .כוכבא ,בחוברת " :נושאים לחיבורים".
עומדים,
אנו
איפוא,
בפני
הבעיה
הבאה :
כיצד למצות את מכסימום היתרונות הניתנים על
ידי תכנון מתאים של החיבור ,ההכרחיים להשגת
מפרות הוראת ההבעה ,כפי שפורשו לעיל ,מבלי
לפגוע בדמיון ,באישיות ,ברגשות הילד 1
המזיגה המעשית הבאה ,נותנת לדעתי ,תשובה
לבעיה
האמורה.
אך
בפרם
נפתחה,
תוך
ציון
נימוקיה ,נציין שלא רק המזיגה בין שני סוגי
החיבור ,המתוכנן והחופשי ,דרושה להשגת מפ-
רות החיבור .יש להסתמך גם על שיפת נתינת
חיבורים קצרים ,מעשיים וענייניים ,הן בעלי אופי
כללי ,והן מקצועיים.
זאת
ועוד,
נראה
כי
מפרות
הוראת
החיבור
הרבות ,דהינו ,הבעה סבירה ,עניינית ומסודרת,
ריכוז המחשבה ,לשון ,כתיב ,פיסוק וסגנון משו-
פרים וכו' ,לא תושגנה במסגרת שעה אחת ב-
מה יכתוב איפוא התלמיד בפתיחה 1
הוא יכתוב את התשובות לשאלות הבאות :
על מי מדובר ועל מה מדובר ,בעיקר 1ולעתים :
באיזה מקום ומתי 1
חלקן ,כללן או רובן של התשובות לשאלות
הללו תפתורנה את בעיית הפתיחה כמעפ בכל
נושא .ניקח לדוגמה נושאים אחדים ,מגוונים,
ונתאים את השיפה הנ"ל :
א.
בנושא :קיבלתי מתנה יפה …יכתוב ה-
תלמיד :ראשית כל ) :על מי (1על עצמו ; )על
מה בעיקר (1על מתנה נאה ; ספר נאה או עפ
נובע בצבעים או כדורגל ; )באיזה מקום (1אין
זה חשוב כאן .אך אם הוא רוצה ,יכתוב שזה
היה בביתו או בבית דודתו ;
)מתי (1במסיבת
יום הולדת ,בעת ביקור הדוד או הדודה ,או בבת-
מצווה .יכתוב אפוא התלמיד ,בלי להתחשב ב-
סדר הדברים ,למשל :במסיבת יום הולדתי ה-
שבוע .אין ספק שקודם כל ,יש לעודד קריאה
,12קיבלתי מדודתי מתנה נאה :
בקרב התלמידים .ללא מינימום של קריאה ,ספק
צבעים.
אם ישופר הסגנון או אם תרכש לשון עשירה
יחסית ,כמו כן יש להרבות במתן נושאים ושאלות
ענייניים
במקצועות
רבים,
כגון :
קריאה,
הס-
פוריה ,גיאוגרפיה ,תנ"ך ,וכו' .נוסף על כך ,אפשר
עפ נובע ב-
ב .או בנושא כגון :ביום קיץ על שפת
הים …יכתוב התלמיד ) :על מי (1על המתרחצים,
הוא וחבריו ; )על מה (1מה הם עושים על החוף
ובים ; )מתי (1באחד מימי החופש הגדול ,ב.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
125
ד .כהן /דרכיס להוראת החיבור
קיץ ; )באיזה מקום (1בחוף תל-אביב ,בת-ים,
וניבים על מתנות וקבלתן ,שתעשרנה את לשונו,
בבריכה .לכן ,יוכל לפתוח כך :באחד מימי חופש
הדלה על פי רוב.
כך יש לו נקודות אחיזה /רעיונות /אך לא
הקיץ /הלכנו חברי ואני ,לחוף תל-אביב ,להת-
בכיוון אחד ויחיד ,על הנושא שהוצע לו ,טכסטים
רחץ בים ולהשתעשע בחולות.
או אפילו בבושא כגון :תיאור נוף הררי…
ג.
ישאל הילד ) :על מה (1נוף הררי בגליל ; )מתי (1
בשעת טיול ,בעת זריחת החמה /בצהריים ,או
)באיזה מקום (1
בערב ;
בסביבות צפת ,או ב-
שונים על מתנות /ירחיבו את מחשבתו בכיוונים
שונים ; והוא יכתוב מה שלדעתו מתאים יותר.
הוא יצטרך כמובן להתאים את החומר לנושא
המיוחד שניתן לו ,וכפי שהוא מבין אותו.
ומה
כפר תבור או בהרי יהודה וכו'.
וכך יפתח התלמיד :בטילנו בסביבות צפת,
עם זריחת החמה /השקפנו ,חברי ואני על הרי
הגליל הגבוהים.
הנה כי כן ,כשפתח הילד את חיבורו בבטחון,
בצורה הנ"ל /ימשיך לחשוב על חומר מתאים
לגוף החיבור .לשם הדגמה ,ניקח רק את נושא
א' ונלמד ממנו גזרה שווה לגבי יתר הנושאים.
וכאן בעיה יותר חמורה :מה יכתוב התלמיד
בגוף החיבור 1
מובן שרצוי כי ידריכו המורה /שיקרע לפניו
חלובות בפיתוח הנושא /בעת נתינתו /בשיחה
בע"פ בכיתה .למשל יציע המורה ,תוך כדי שיחה
בשאלות ותשובות ,שבפיתוח נושאים על מתנות,
ירחיבו את הדיבור על הסעיפים הבאים :א .אופן
קבלת
נתינתה על
המתנה /ואופן
ידי הדודה
למשל ; ב .תאור המתנה עצמה ; ג .שימושה ו-
יכתוב
בסיום
החיבור 1
את
הרושם
ה-
כללי על המתנה או על סיפוקו הרב ,או יחווה
דעתו ודעת חבריו על מתנות ; כלומר משהו
כללי מסכם על מתבתו הוא ,או על מתבות בכלל.
הבה כי כן ,הוגדר החיבור על כל צדדיו ;
החומר נאסף בקלות ,בלי מאמצים קשים והילד
יחבר בלי חששות ,ברצון ואף בחדוות-יצירה.
מה שעלול לחבב עוד יותר את המקצוע ,ה-
שנוא עליו בדרך כלל /הוא אופן תיקוביו של ה-
מורה לאחר כתיבת החיבור .ראשית כל ,לא יתקן
המורה יותר מדי ובפרט לא בעבייני סגבון /אלא
אם כן הכרח הוא .ויתקן באמצעות סימבים בלבד,
הידועים מראש .יחלק המורה מחמאות לתלמי-
דים /ויקרא מתוך חיבוריהם בכיתה והרבה ככל
האפשר :פיסקה נאה ,משפט מעניין או אפילו
ביטוי אחד נאה וקולע .ברכה רבה ראיתי כש-
קראתי ואף העתקתי על הלוח את המשפטים ה-
מעניינים ביותר של התלמידים /לשם כתיבה ולי-
תועלתה ; ד .התגובה על המתנה )שמחה /הת-
מוד על ידי התלמידים .יכול אפילו המורה לחבר,
רגשות(.
מכל החומר הזה /שיעובד על ידו /בתוספת מספר
למרות שמספר ילדים יסתפקו בהנחיות הללו
משפטים ומלות-קשר וכו' מתאימים /חיבור ל-
ויפליגו בדמיונם ,הרי רוב התלמידים עוד יתקשו
דוגמה .הדוגמה החיה הזו חשובה מאד בעיניהם,
במציאת החומר הדרוש .ולכן אני מציע להפרות
שכן היא מוכיחה להם שהם מסוגלים לחבר
את מחשבתם ודמיונם באמצעות קריאת טכסטים
חיבור טוב
לחקות
קלים ומושכים על מתנות בכלל ,מספר קריאה/
את הדוגמה הנאה בחיבורים אחרים /דומים .ל-
ומתאים/
וישתדלו
בעתיד
או אם חסרים טכסטים קלים וקולעים לנושאים
אחר
במקראות )וראה רשימתי על המקראות ב"הד
שונים /אך מאותה הסדרה .למשל :מתנות )או :
החינוך" ,ח-ט
טכסטים
בקיץ /בחורף /ברחוב /המשחקים וכו'( .בסוף כל
כאלה בסיפורים לילדים ,מקוריים בעברית או
סדרת חיבורים כזו /ואחר תרגילי לשון וכגכון,
בטכסטים
הכוללים ביטויים מאותה הסדרה או מרכז-עניין,
יחבר הילד חיבור חופשי ,על נושא שיבחר הוא ב-
מתורגמים/
או
תשכ"ג(,
יחפש
בספרי-עזר
המורה
חיבור
ראשון
יינתבו
עוד
3-2
חיבורים
לחיבור.
ימצא הילד חומר מגוון על נושאים ,במסגרת כל-
לית או סידרה /כגון מתנות /ויבור לו מה שמוצא
עצמו ,בתנאי יחיד -שיהיה שייך לאותה סדרה.
חן בעיניו ומה שמתאים לפיתוח נושאו הוא על
אזי יגש הילד לכתיבת החיבור המעניין אותו ביו-
תר /בסדרת המתנות /למשל ,בבטחון ,בלי חששות,
המתנה.
יתרה מזאת/
הוא
ימצא
בהם
ביטויים
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
126
ד .כהן Iדרכים להוראת החיבור
מצוייד ברעיונות מגוונים ,ובלשון עשירה ,המת.
המחבר בנושא .כמו כן ,כדאי לציין כיצד פותח
ייחסים לאותו עניין כללי.
המחבר וכיצד הוא מסיים ,לפי השיטה שהוסברה
אמצעי נוסף שיחבב את החיבור על התלמיד
לעיל.
הוא לתת לו לנסח ,בין החיבורים המוצעים ה-
לרונמה :
)טכסט מקו-
הנושא :ביום חם בשדה.
נ"ל ,גם היבורים יוצרים ומטשיים ,כגון :מכת-
צר ,מאת מנדלי מוכר ספרים לפי "הליכות ישראל"
בים פרטיים או רשמיים ,דו"חות על פעולות
מאת י .טברסקי וא .מלכיאל(.
חברתיות ,על מסיבות ,תחרויות ,סרטים וכו'.
השמים מזהירים .אין עב קל .החמה לוהטת .רוח
אלה מושכים את הילד במיוחד ,והוא מרכז את
לא נושבת ,אוויר לא מרפרף .תבואות ואילנות עומ-
מחשבתו ביתר קלות וברצון .יתרון נוסף לחי-
דים
בורים קצרים הוא ,שהילד מרגיש בתועלתם.
וגועות מפני החום .אצל ערבה זקנה וסדוקה עומדים
אכן ,אם נגדיר לילד את הפתיחה באמצעות
מעל
כמסמרות
סוסים
נטועים
צפופים
ומחרישים.
ומצליפים
הפרות
בזנבותיהם
עייפות
להבריח
שאלות מסויימות ,כנ"ל ,את החומר לאיסוף וה-
גבם את הזבובים .בראש האילן ,על ענף רד ,מתנענע
לשון ,באמצעות טכסטים קלים מתאימים ,אם
עורב אחד באוויר העולם ,מקרקר אחת ושתים ומש-
נעורר בו את חדוות היצירה על ידי כתיבת או
תתק .שקט ודממה בכל הדרו :עלה לא מזדעזע ,עוף
קריאת משפטים לדוגמה ,שחלקם או רובם הס
לא פורח ,מלבד יתושים וזבובים -הפזיזים הללו,
פרי יצירתו ,אם ניתן לו לעתים קרובות חיבו-
הילולא
רים קצרים ומעשיים ונסביר לו את תועלתם
וכה ,מרקדים ומזמזמים.
המעשית ,הרי יתחבב החיבור על התלמיד ,והוא
יגש לכתיבתו בחדווה.
ועתה ,אילו הם האמצעים השיטתיים להשגת
מטרות החיבור ן
א.
השב על
הקטע :
הנושאים יינתנו לפי סדרות ,במסגרת מסו-
נושאי המסגרות יהיו כלליים ביותר ,ומסביבתו
של הילד .למשל :בבית-הספר ,בקיץ ,ברחוב,
בשדה ,בבית המלאכה ,בקולנוע ,ברדיו ובטל.
וויזיה ,מתנות ,בספורט ,בחורף ,חגיגות ומסיבות
וכו'.
כל מסגרת כוללת טכסטים ,שאינם אלא פי-
תוח 3נושאים מהמסגרת 3-2 .נושאים מהמס-
גרת ינתנו לפיתוח בבית. ,נלווי נושאים לבחירה,
ובכל סדרה -אחד מן הנושאים לפחות יפותח
מה
אילו
ג.
קולעים
תאורים
ומרשימים
במיוחד ו
)תבואות ואילנות עומדים תקועים כמסמרות נטועים
וכו'(.
אילו
ד.
סדוקה
ביטויים
וכו'(.
האנשים
נסה
נאים
מאיטים
לתאר
את
ציינת ו
מצב
עבודתם -
)ערבה
דומה
זקנה
בעיר,
הזיעה
כגון
נגרת על
פניהם וכו'.
מי
ה.
הם
הנהנים
היחידים,
מו
החום,
בסיומו
של הקטע ?וכו'.
הסברות :
כיצד פותח המחבר את חיבורו ו בתיאור מזג
א.
הסברת הטבסטים
מסויים
בצורה אחידה,
כיצד הוא
מבליט את הרעיון המרכזי בנושא .יש להב-
משתמש
הטכסט
מהו הרעיון העיקרי ו כולם עייפים מן החום
ושקטים) .התבואות ,האילנות ,הסוסים .העורב וכו'(.
הסברת הטכסטים חייבת להבליט כיצד מפתח
חין
מדובר
האוויר .על מה מדובר בעיקר ו על החום השורר.
כחיבור קצר.
כיצד
כיצד
המחבר ו
)על
בתכנו
מהו הרעיון המרכזי בטכסט ו )שים לב-V ,
ב.
המחבר
השאלות הבאות
פותח
תוו
עיון
של
רוב הפרטים מבליטים רעיון זה(.
נושאים במסגרות
נושא
א.
להם
של
טסים
בעיקר ו מתי ו באיזו עונה ו(.
ב.
יימת .בכל 4-3שבועות תסתיים סדרה אחת.
ב.
וחינגא
בחללו
עולם.
כה
בניבים
מתאימים
וקולעים .מה הם הרעיונות המעניינים שהביע
ג.
אות
תאורים
תקועים
תיהם ;
בולטים
וקולעים ו
האילנות
והתבו -
הסוסים
מצליפים
בזנבו.
כמסמרות ;
עורב מקרקר
ומשתתק ;
עלה
לא מזדעזע ;
עוף אינו פורח jולבסוף ו הזבובים והיתושים חוגגים
בהילולא וחינגא.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
127
ד .כהן /דרכים להוראת החיבור
סוסים
קים ,לבושים קלים מאד ,הזעה ,זבובים ,יתושים ו-
ניבים
ד.
לא
נאים ן -אוזיר
מרפרף ;
מצליפים ; עורב מקרקע זמשתתק jהילזלא וחינגא j
חרקים למיניהם ,משקאות קרים בקיוסקים ,הסתגרות
בלשון
)מובן
שהמורה
את
הדברים
כדאי לציין שהמחבר מביע רעיונות קולעים
בבית
או
ישתדל,
נאה.
כיצד מסיים
ה.
לזבובים
הקטע ן -כולם
המרקדים
וליתושים
שותקים
ומזמזמים
פרט
בנושא
ג.
זה
למשל,
יש
יהקו
להזהירם שלא
את
הטכסט שקראו בבושא זה בכללו ולא כרזבו .יש כאן
שובי :
הנחיות המורה לפיתוח
בכל
השיחה
הזאת,
להוציא
מפי התלמידים עצמם(.
להנאתם.
כלום זה מסכם את הרושם הכללי ן כן ,ומחזק אותו .
בריחה
לים
או
להרים.
המדזבר
כאן בטיר
ולא
בשרות.
יש
לחפש
תיאזרים מגוונים ,ככל האפשר ,על חיי העיר בחזם.
נושאים בבית
השאלה העיקרית היא באיזו מידה יסביר ה-
מורה את הנושא הניתז לפיתוח על ידי התלמיד ?
העקרון חייב להיות :לעזור לתלמיד ,אך
לא למלא את מקומו ; )עקרון זה כוחו יפה גם
ל גבי כל עזרה פרטית של הורים או של מורים
בהכנת שעוריהם( ; להציע ולתחום תחומים כל.
מבלי לתת רעיונות מפורטים ;
לייס,
לפתוח
אופקים בכיווכים שוביס באמצעות שיחת שאלות
ותשובות ,מבלי לפתח באריכות ובפרוטרוט צד
אחד .דבר נוסף שעל המורה לעשותו ,כדי למנוע
חיקוי קרוב מדי לטכסטים .דווקא מפני שהטכס-
טים מפתחים נושא דומה לנושא המוצע ,קיימת
סכנה שהילד יסטה מנושאו הוא ויפתח את נושא
הטכסט .לכן ,ידגיש המורה מה העיקר בנושא
המוצע לו ,את השוני שבו ,וכמובן בכיוונים
ו.:זונים.
למשל ,לאחר קריאת טכסטים בנושא הקיץ,
תרגילי לשון וסגנון
ד.
אחר הטכסטים מופיעים בכל סידרה תרגילי
לשון וסגנון ,הכוללים ביטויים מאותה סידרה.
המורה יסביר כל ביטוי קשה וביטויים אחרים
דומים שיוצעו על ידי התלמידים ,בעזרת המורה.
יצויין לפני התלמידים שאפשר להשתמש בבי-
שונים
טויים
בשמות
נרדפים,
למניעת
חזרות
ולגוון ,וכי יש להשתמש בניבים מתאימים ו-
מגוונים ל't,ןיפור הסגנון .התרגילים ייעשו בכל
עת פנויה בשעות העברית .הואיל וי',"':גות העב-
רית לא תספקנה ,יורשה לי להציע :א .להוסיף
שעור אחד בשבוע לצורך ההכנה בהבעה בכתב
ובע"פ ,ו-ב .להכין ספרים כוללים ללשון העב-
רית ,עם סדרות שיהוו מרכזי-עניין,
או ספרי-
עזר ללימוד החיבור והלשון .הדבר יאפשר אמו-
נים בלשון וסגנון ,בהבעה וכו'.
ינתנו לפיתוח בבית ,הנושאים הבאים :
.3ביום חמסין בעיר או .4על ההרים ביום
חם ;
ה.
תיקוני המורה
ולחיבור קצר .7 :בילוי יום חופש בקיץ או
לפי שיטת שארייה )הפדגוג הצרפתי הנודע(,
המורה יתקן את כל חיבורי התלמידים בביתו
)ולא רק אחדים ,לסרוגין( ,בסימנים בלבד ,ש-
ייקבעו מראש .למשל :שגיאות כתיב יסומנו
בקו אחד ; לשון -שני קווים ישרים ; סגנון -
קו מסולסל ; סדר הפוך יסומן בקו מעוקל ; חסרון
מילים יסומן בנקודות וכו'.
.5השדות בבצורת או .6הפועל מזיע ב-
כביש.
.8הזבובים והיתושים הטרדניים.
הבהיות המורה לפיתוח הבוע'.א 3כיום המסין כעיר :
פתיחה :על מה מדובר ן על רוח חמה ,חמ-
א.
סין .על מי ן כל אחד יכתוב את מי שהוא רוצה
המורה ירשום לו ,בעת תיקון החיבורים ב-
הפועלים
או
ביתו ,את השגיאות הבולטות ביותר אצל מספר
ברחובות,
ב-
רב של תלמידים )בקצרה ,עם שמותיהם בצד(,
או
ב.
לפי סוגי השגיאה) .תוכן ,שגיאות כתיב ,לשון,
את עצמו,
ויתאר :
העוברים
בתים
ברחוב,
וכו'.
את משפחתו,
וכו'.
היכן ן
מתי ן בבוקר,
את
בעיר,
בשעות הצהריים
ערב ,כל אחד יבחר.
ב.
מה מעניין בעיר ,ביום שרב ן
פיסוק וכו'( .כמו כן ירשום וידגים בכיתה ביטויים
הרחובות רי-
מוצלחים ,פיסקות לעניין וכו'.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
128
ו.
ז .כהן /דרכים להוראת החיבור
סדר מסויים .התרגילים בכיתה ישמ .ו לתלמיד
חיבןרי תלמידים לדןגמא
כדאי להעתיק על
ובמחברות,
הלוח
אחר
דוגמא לחיווי.
התיקונים ,ביטויים או משפטים או פיסקות ,מוצ-
לחים של תלמידים ,אחר קריאתם והעלאתם על
נס .לפי נסיוני ,קליטת ידיעות כאלו שנעשית
ח.
לחיבור החופשי )אחת לחודש בערך( ,כסי-
תוך הקשבה מפליאה ,מביאה לשיפור .מובן שה-
כום לכל מה :::נקלט או הופרה ,יהיו היתרונות
מורה ישתדל לשתף את רוב התלמידים בשב-
החיבןר החןפשי
שכבר הוזכרו ,שכן יפתח התלמיד את הנושא
המורה
המעניין אותו ביותר ,שאותו יגדיר בעצמו לפי
ההנחיות יtזל המורה ,שהתאמן בהן לאורך ה-
קשר ומספר רעיונות וביטויים משלימים ,חיבור
כי הוא
חים אלו ,לסירוגין .לאחר מכן ,יוכל
לעבד,
בעזרת
החומר
הזה,
ובהוספת
משפטי-
לרוגמא ,שיועתק על הלוח לשם קריאה ועיון,
סידךה.
יביע את אותם הרעיונות שעשו עליו רושם
עמוק.
ואף להעתקה על ידי התלמידים.
החיבור
יהא
אישי
ואף
רגו.:זי,
אחר
מובן
ההכנה
שמתוך
עניין,
המפרה
לעיל,
הוא
יחפש
רעיונות
וימצא
נוספים,
מתאימים לנושא 'tזבחר ,בעזרת דמיונו שהופרה
ז.
פתיחת אןפקים לפיתוח נןשאים
בנושאים מגוונים מאותה הסידרה,
אחד האמצעים היעילים ביותר למציאת חומר
יתר על כן ,הועשרה גם לשונו באותו מרכז
לחיבורים ,הוא האימון במציאת רעיונות עיק-
עניין ,והגיוון ימנע נטיעת כיוון מסויים .הערותיו
ריים וראשי פרקים לנושאים מסויימים .באי-
ותיקוניו של המורה הזהירוהו מבחינות התוכן,
הלשון ,הסגנון ,הכתיב והפיסוק .כאמור לעיל,
מונים אלה לומד הילד להתרכז בנושא ולמצוא
רעיונות ,חומר לנושאו .הוא נוכח לדעת עד
מהרה ,שאפשר לפתוח אופקים רחבים בכל
נושא .המורה יכוון אותו ,כמובן ,לבל יסטה
מיtזלו ויסיים כפי שאומז בטכסטים ובשאלות,
חיבורים כאלו מצליחים בדרך כלל ,אצל מספר
מהנושא המוצע ,ויעזור לו לסדר את החומר לפי
הולך וגדל של תלמידים.
יסדר את רעיונותיו לפי ראשי פרקים פשוטים
www.daat.ac.il