לימוד שירה, פרק בחינוך לאמנות

מרץ 4, 2015 · מאת יעקב ניב · החינוך, גיליון א', 1969 · החינוך

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫להוראת השירה‬
‫החינוך בתפוצות‬

‫אי‬

‫תשרי תש"ל ‪ -‬ספטמבר ‪1969‬‬

‫"‪-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫העניינים‬

‫תיכו‬

‫‪D‬מח‬

‫הגיל הרך‬

‫‪-‬‬

‫תפק";"ו ותוכניתו '‪::‬ל הגי לילדים טעוני‪-‬טיפוח ‪ -‬זרה ונושה סמילנסקי‬

‫‪1‬‬

‫תוכניות לימודיס‬

‫תוכניות לימודים חדשות ב"לימרדי החברה" ‪ -‬אברהם כאב‪1‬ד‬
‫השימוש בחומר ממקורות מזרחיים במקראות לילדים‬
‫טעוני‪-‬טיפוח ‪ -‬אברהם שטאל‬

‫‪14‬‬

‫‪22‬‬
‫‪–‬‬

‫מינהל חינוכי‬

‫לשאלת סיפוק ה"ציפיות מתפקיד" של עובדי הוראה ‪ -‬ו'וו יוסף גולושטיין‬
‫אגודות מודים‪-‬הורים בארצות‪-‬הברית ‪ -‬י"ר נפתלי בלזםז‬

‫‪'l9‬‬
‫‪36‬‬

‫הוראת השירה‬
‫‪;/‬‬
‫‪v‬‬

‫‪f/‬‬

‫קווים להוראת השירה החדשה ‪ -‬אברהם הגורני‪-‬גרין‬
‫קידוש השם ונקמה בשירת טשרניחובסקי ‪ -‬יצחק כי‪-‬יוסף‬

‫לימוד השירה ‪ -‬פרק בחינוד לאמנות ‪ -‬יעקכ ניכ‬

‫‪40‬‬
‫‪53‬‬

‫‪61‬‬

‫החינוך בתפוצות‬

‫החינוך והתדבות ביהדות התפוצות ‪ -‬חיים פינקלשטיין‬

‫‪64‬‬

‫סיכום מחקר בענייני נוער יהודי ‪ -‬יעקב לניסמן‬

‫‪68‬‬

‫מעמדם של המקצועות העבריים בביה"ס היהודי בגולה ‪ -‬יטקכ פורת‬
‫החינוך היהודי באדגנטינה‪ ,‬בעיני עצמו ‪ -‬חיים כאריל‪p‬י‬

‫‪.‬‬

‫השואה היהודית באירופה ליהודה פילטש ‪ -‬ו"ו זאב גליקסמן‬
‫"בזאת אאמין" לד"ר זאב חומסקי ‪ -‬מרובי הלוי‬

‫‪72‬‬
‫‪7S‬‬
‫‪77‬‬

‫‪80‬‬

‫סקירת ספריס‬

‫שכיחות מלים ‪ -‬ו"ו שאיל זיי‬

‫מבוא למדדש הלשוי ליהושע ידוי ‪ -‬זאב איבות‬
‫ע!בעה עמודי התנ"ך ‪ -‬אפוים ציוף‬

‫"לימוד ויצירה" לאורי בלום ‪K -‬ריה גוזני‬
‫הערות ל"פשר עגנוי" מאת משולם טוכנר ‪ -‬יוסף שח‪-‬לכן‬
‫ניצני הגות ומקומם בסיפור לילד ‪ -‬יורבה הוס‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪84‬‬
‫‪87‬‬
‫‪89‬‬
‫‪91‬‬

‫‪94‬‬
‫‪9S‬‬

‫‪li‬‬

‫‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫יעקב ניב‬

‫לימוד השירה ‪ -‬פרק בחינןר לאמנןת‬

‫המורה‬

‫מתם של תכני הלימוד‪ ,‬ותוצאתן התגובה והנכו‪-‬‬

‫בעבודתו החינוכית עם חניכיו‪-‬תלמידיו‪ ,‬וקשה‬

‫נות של הילדים להימצא בתחום ההדרכה של‬
‫המורה‪ ,‬תהא ההוראה משכנעת‪ ,‬מלטפת ומלב‪-‬‬

‫רים השיכליים לבין אלה המבקשים לפרוט על‬

‫בת ‪ -‬ייקסמו בה וישתעבדו לה במלוא ההכ‪-‬‬

‫נימי הרגש‪ .‬כי בהוראה מחנכת קשה להבחין מה‬

‫נעה ‪ j‬ולא ‪ -‬יתקוממו כבגדה‪ ,‬ולעיתים לא בדרד‬

‫חלקה בטיפוח ההגיון והמח'‪L‬זבה ומה חלקה בחי‪-‬‬

‫הסירוב הפסיבי אלא גם בדרך הדחייה האקטי‪-‬‬

‫באמצעים‬
‫להבחין‬

‫זוק‬

‫ובכלים‬

‫בין‬

‫הדמיון‬

‫אלה‬

‫שונים‬

‫משתמש‬

‫המכוונים‬

‫ובעיצוב‬

‫התכנים‬

‫לפיתוח‬

‫הכש‪-‬‬

‫הנפשיים‪-‬הריגו‪-‬‬

‫בית של מרי והתפרקות‪.‬‬

‫הוראה מחנכת זו חובל‪I‬ת‪ ,‬למעשה ולהלכה‪,‬‬

‫שיים‪ .‬במישרין ובעקיפין מסייע המחנן‪ ,‬בהדרכתו‬

‫הטובה והזהירה‪ ,‬לחניך הרד בשנים‪ ,‬להתגבר על‬

‫את כל המקצועות הלימודיים וסעיפי ההכשרה‬

‫חיי‬

‫שבחיי הכיתה וביה"ס‪ ,‬ודומה‪ ,‬כי יתר שאת לה‬

‫בחינוך‬

‫בתת הסעיף שבמקצוע הספרות‪ ,‬הלוא הם פרקי‬

‫מעצורי פנים‬
‫בגרות‬

‫אישיים‬

‫בגידולו‬

‫ובצמיחתו‬

‫וחברתיים‪.‬‬

‫ברכת‬

‫לקראת‬

‫המורה‬

‫גדלה והולכת עם הכרתו‪ ,‬כי אין הילד נתון במו‪-‬‬

‫השירה‬

‫שגי עבר ואף לא חש ברחשי עתיד אלא נתו‪J‬‬
‫בדחפי הווה‪ ,‬וכי ההווה הוא היסוד לעיצוב נכון‬

‫מסכת זו של לימוד השירה כאמצעי ראשי ומוגבר‬

‫בטיפוחם של הכוחות הנפשיים בילד‪ ,‬משום שב‪-‬‬

‫ומכוון של האישיות העתידה על תכונותיה ומידו‪-‬‬

‫עיקרה וביסודה אינה אלא פרק באמנות הנושא‬

‫הניתנים‬

‫בכיתות‬

‫ה‪:::‬ונות‪.‬‬

‫רואה‬

‫אני‬

‫תיה‪ .‬הכרה זו‪ ,‬המדריכה את המורה ביחסיו הלי‪-‬‬

‫עמו השפעה גוברת והולכת בתוכנו ובצורתו על‬

‫מודיים והחברתיים עם תלמידיו‪ ,‬שמה‪ ,‬מצד אחד‪,‬‬

‫כל הבא בתחומו‪ .‬סוגיית האמנות מכוונת במהו‪-‬‬

‫סייגים לא מעטים להוראה ומצד שני מאפשרת‬

‫תה ובטיבה לרקימת הנוף הרוחני של האדם‬

‫הכוונתה הנכונה‪ .‬וכשם שיימנע המורה מתביעות‬

‫הנצמד אליה‪ ,‬בדרכים שונות מסייעת האמנות‬

‫ודרישות נפרזות מאת הילד‪ ,‬כאלה שהן למעלה‬
‫מיכולתו לקיימן‪ ,‬כן יכוון מאמצים להגיש את‬
‫פרקי הלימוד בצורה התואמת את יכולתו והקו‪-‬‬

‫ליצירתו של נוף זה‪ ,‬מהן מכוונות לכיבושה של‬
‫הסביבה החיצונית שבה מהלד הילד ומהן קול‪-‬‬
‫עות אל הנבכים הפנימיים המדריכים את הלי‪-‬‬

‫סמת לו‪ ,‬מבלי שיחוש החניך כי באמצעותם נרתם‬

‫כותיו‪ ,‬ביה"ס ומחנכיו שוקדים על יצירה של‬

‫הוא לרצון מחנכו להקנות לו ערכים ויסו‪i‬ות‪.‬‬

‫סביבה‬

‫קיומה‬

‫באופו זה מקיפה ההוראה המחנכת את התלמידים‬
‫בגיליהם השונים במעגל קסמים השולח אל תוד‬

‫מרגעת ומשקיטה את הילד התוסס והכמה לתנועה‪,‬‬
‫הם דואגים מזמן לזמן להביאו אל נופי הטבע‬

‫נפשם קרני אורה של תורה ודעת הלופפות את‬
‫הגימים החבויות ומעוררות אותו לתגובות שונות‬

‫הקוסמים בחינם ובזיוום‪ ,‬כן גם חרדים הם לשוות‬
‫לחדר הכיתה מראה אסתטי‪ ,‬אולם אין הם מסתפ‪-‬‬

‫של ביטוי ועשייה‪ ,‬קביעת יחס ונכונות‪ ,‬התלבטות‬
‫ומאמץ וכיו"ב‪ ,‬כוכאו מזדקרת האחריות הגדולה‬

‫קים באמצעים חיצוניים אלה בלבד‪ ,‬שכן רואים‬
‫הם‬

‫אסתטית‬

‫מתפקידם‬

‫ותרבותית‬

‫לנקוט גם‬

‫אשר‬

‫בעצם‬

‫באמצעים‬

‫אקטיביים‬

‫הנודעת למווה בקביעת החומר אשר הוא מבקש‬

‫לפיתוחם של הטעם הטוב‪ ,‬היחס הפנימי‪ ,‬הצמי‪-‬‬

‫בצור‪,‬ז‬

‫דות ליפה ולנעלה‪ ,‬הבחירה בטוב ובמתוקן‪.‬הקשר‬

‫הגשתו ובסיכומו‪ .‬באלה תלווה השפעתם ועוצ‪-‬‬

‫למוסרי ולאמיתי וכיו"ב‪ ,‬כי לא רק הטבע וה‪-‬‬

‫להגישו‬

‫לתלמידיו‬

‫הצעירים‪,‬‬

‫בעיבודו‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪62‬‬

‫י‪ .‬ניב ‪ /‬לימוד השירח ‪ -‬פרק בחינוך לאמנות‬

‫נלווה אליו יוצרים את הנוף התרבותי‪-‬החב‪I‬תי‬

‫דיו כאחד אם אומנם יובא לאפיקו הנכון בתוכן‬

‫הראוי והמצופה אלא גם האנשים הפועלים בו‬

‫ובצורה גם יחד‪ .‬ועשר ידות במקצוע הוראה זה‬

‫ומידת כושרם ונכונותם להיטיב אותו‪ .‬אין כופר‬

‫לפרקי השירה כי אין השירה אלא קנין שבאמנות‬

‫בכוחו העצום של הנוף הדומם האסתטי לכוון‬

‫ואין לימוד השירה נושא עמו כל מטרה אחרת‬

‫הליכות אדם וחברה‪ .‬זה הנוף המרכז ומבליט‬
‫פלאי ארץ כמוסים‪ ,‬ברם בלוא תנופת אמת‬

‫מאשר הבאת הילד לידי תחושת החן והיופי שב‪-‬‬
‫ציוריו של שיר‪ ,‬בצליליו‪ ,‬בקיצבו ובהדו שבלב‪.‬‬

‫ודחפי נפש תמנע ותשלל‬

‫צמידות התלמיד אל פרקי השירה בגווניהם ובגי‪-‬‬

‫התלכדות אמת של האדם וסביבתו‪ .‬על כגון זה‬

‫לוייהם השונים תביא עידון הנפש בכל ישותה‪,‬‬

‫נאמר ‪ -‬המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו‬
‫ואומר ‪ :‬מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה‪ ,‬מעלה‬

‫קניית האהבה הגדולה לנופים מצויירים ומתו‪-‬‬
‫ארים ביד אמונה של משורר בעל שאר רו‪i‬ז ‪-‬‬

‫עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו )אבות‪ ,‬פרק‬

‫נופי אדם וחברה‪ ,‬חי ודומם‪ ,‬מציאות ודמיון‪ ,‬זרוז‬

‫ג'‪ ,‬ז'(‪ .‬כי אם אומנם היחס לנאה בא רק מתוו‬

‫כוח הדמיון החבוי בסיתרי הנפש‪.‬‬

‫הבאה מתכני פנים‬

‫התרגשות מלאכותית‪ ,‬ואינו צמוד ודבוק לכל‬

‫השירה יסודה באהבה העילאית הכובשת את‬

‫מערכי נפשו תוו תחושה פנימית עמוקה ‪ -‬הרי‬

‫נפש המשורר ומועברת בדרך המילים והקולות‬

‫ערכו נפסד לחלוטין ואין בו אחיזת אמת באופי‬
‫האדם‪.‬‬

‫אל אוזני הדבקים בה‪ .‬כבר אמר אפלטון ‪ -‬כל‬
‫אדם הוא משורר בהיותו‬

‫מאוהב‪ .‬אהבה עמוקה‬

‫אין תימה‪ ,‬שהחינוך מחפש דרכים ונוקט אמ‪-‬‬

‫זו ‪ -‬ויהא האובייקט האהוב אשר יהיה ‪ -‬ארם‪,‬‬

‫הילד ‪ -‬המבוגר‬

‫בעל חי‪ ,‬מולדת‪ ,‬עם‪ ,‬לשון וכיו"ב ‪ -‬משוררת‬

‫בעתיד ‪ -‬אל היפה בכוח עשייתו האקטיבית‬

‫את האדם‪ ,‬מעלה אותו לדרגה עילאית של יצירה‬

‫צעים תכליתיים לקרב את‬

‫ושיתופו המלא ביצירה‪ .‬הפעילות הנפשית תהדק‬

‫וביטוי לפי כושרו ויכולתו‪ ,‬ואם מחונן הוא ‪-‬‬

‫אותו יותר ויותר אל ערכי האמנות ותביאנו לידי‬

‫לרמת משורר נעלה ונשגב‪ .‬הרחיב את המןשג‬

‫הזדהות מלאה עם מראה העיניים ומשמע האוז ‪-‬‬

‫אמרסון בקבעו‪,‬‬

‫ביים של צבעים‪ ,‬צלילים ותחושות‪ .‬ועל כן מאמן‬

‫משוררים בליבם" והם נושאים בתוככי ישותם‬

‫ביה"ס את הילד באמנות הצבע‪ ,‬הצליל‪ ,‬הביטוי‬

‫את הרחשים והלחשים האופפים את עולמם הפני‪-‬‬

‫וההבעה‪ ,‬בפועל כפיים‪ ,‬בעבודה בשדה‪ ,‬בהלכות‬

‫מי‪ ,‬אלא שאין אלה באים לידי ביטוי חיצוני‪.‬‬

‫הנקיון‬

‫כי למעשה‬

‫"כל האנשים‬

‫המ‬

‫הן בעובדה נתון האדם בגווני הרגשות המתגלים‬

‫וכדומה‪.‬‬

‫גובר והולו כוחם המשפיע של המקצועות‬

‫בתגובות טבעיות וספונטיות ‪ -‬שיר וזמר בש ;ג‪:‬ז‬

‫העומדים לרשות החינוך בהכוון האמנותי של‬

‫שמחה‪ ,‬בכי וזעקה ברגע של כאב וסבל‪ ,‬צחור‪i,‬‬

‫הילד‪ ,‬אם אומנם תיוחד להם מגמה זו‪ .‬ספר הספ‪-‬‬

‫לגירוי של בדיחות הדעת‪ ,‬מרירות ורוגז במקרה‬

‫ביותר‪,‬‬

‫של אי שביעות רצון וכו'‪ .‬שירה זו על כל צורו‪-‬‬

‫ועל כל יקרו הרב מבחינת ערכי היסוד של היה‪-‬‬

‫תיה תוססת בנפשו ללא מלים אלא בדרו של‬

‫דות המקורית אשר המורה הנלבב והמחונן יחש‪-‬‬

‫צלילים פנימיים חבויים ומסותרים הממלאים א‪:‬ז‬

‫פם בפני חניכיו‪ ,‬נוסף גם גילויו האמנותי הזורע‬

‫כל עולמו‪ .‬הם רתוקים וקשורים לדמותו‪ ,‬לאישיו‪-‬‬

‫מהווה‪,‬‬

‫רים‬

‫מבחינה‬

‫זאת‪,‬‬

‫מקור‬

‫נאמן‬

‫אור קדומים על ראשוני האומה ביחסיהם ההד‪.‬‬

‫תו‪ ,‬לסביבתו‪ ,‬ליצירתו‪ ,‬אלא שמשמשים הם בער‪-‬‬

‫ושרגם‪,‬‬

‫בוביה ומחכים לשעת כושר של התערות והת‪-‬‬

‫דיים‪,‬‬

‫במחשבותיהם‬

‫ובמעשיהם‪,‬‬

‫בשיחם‬

‫באהבתם ובשנאתם‪ ,‬בפיוסם ובריגוזם ובכל קווי‬

‫פרצות‪.‬‬

‫דמותם הרוחנית והמוסרית‪ .‬מסכת הרצופה כולה‬

‫המחנך וילדיו כאחד נתונים בעולם הצלילים‬

‫ציורים אמנותיים רגשיים הדוברת אל לב הלומד‬

‫האלה בכל רב גווני ותם ‪ -‬חן וחסר‪ ,‬שירה וזוהר‪,‬‬

‫בכל הגילים‪.‬‬

‫יגון ואנחה‪ ,‬צער ודאגה‪ .‬הם קשורים כולם בחיי‬

‫מקור חינוו אמנותי נוסף יהווה לימוד הסיפ‪-‬‬

‫המעשה והיצירה של הפרט ושל החברה כולה‬

‫רות לפרקיו השונים !'המגוונים‪ ,‬זה הלימוד העשוי‬

‫הנתונים‬

‫המציאות‪.‬‬

‫להביא לידי התעלות רוחנית את המחנו ותלמי‪-‬‬

‫תבוא איפוא השירה המעולה ותעריף מתיאוריה‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫במאבקי‬

‫השעה‬

‫ובטרדות‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪63‬‬

‫י‪ .‬ניב ‪ /‬לימוד השירה ‪ -‬פרק בחינוך לאמנות‬

‫וציוריה על הנבכים הפנימיים של הילדים ותעורר‬

‫זקוק מצד אהד לטיפרחה של יכולת הראייה וה‪-‬‬

‫השירה‬

‫האזנה וכשר מצד שני לקליטת הרשמים המועלים‬

‫מפענחים למעשה את הרזים והסודות האופפים‬

‫מעבי האותיות והחררזיכ‪ ,r‬הכשרת הילד והנוער‬

‫בהם‬

‫התגובות‬

‫את‬

‫פרקי‬

‫הרצויות‪.‬‬

‫את הקורא‪ ,‬מבלי עיהוא עצמו חש בהם‪ ,‬וב‪/‬בי‪.‬‬

‫לקרוא שירה ‪ -‬פירושה להביאם לכלל תחוש‪-‬‬

‫אים אותם לידי ביטוי חיצוני‪ ,‬ריתמי‪ ,‬אסתטי‪,‬‬

‫תה של אמנות המביעה בצבעיה ובגווניה את‬

‫מהנה ומלבב‪ .‬וכבר אמר גיט‪ – :-:‬המשורר הוא‬

‫ציררי הנפש‪ ,‬שכן במהותו אין המשורר אלא אמן‬

‫אותו‬

‫הציור הגלוי לעין והתפוש לאוזן וכל איש יכול‬

‫מתרדמתו למען יזדקר במלוא הודו לכל הנמצ‪-‬‬

‫וכשר להשיגו ולהבינו ואף לחוש אותו‪ ,‬דומני‪,‬‬

‫בבחינת‬

‫"נותן‬

‫נשיקה לעולם"‬

‫ומעורר‬

‫אים בתוכו‪ .‬אף הילד בביה"ס היסודי‪ ,‬מצפה‬

‫שניתן לכלול את הילדים באחד משני הסוגים ‪:‬‬

‫לברכתה של השירה ונפשו עורגת לחוש יחד עם‬

‫אלה‪ ,‬והם המעטים‪ ,‬הכותבים שירה‪ ,‬ואלה ‪-‬‬
‫והם הרבים ‪ -‬המסוגלים להיות נתונים בתחושת‬

‫את ההד המלא בקרבן בגילוייה השונים ‪ :‬אם‬

‫השירה ולהרגיש אותה‬

‫בכל מהותה הפנימית‪,‬‬

‫רוויית צהלה היא ויגל עמה יחד‪ ,‬ואם חלילה‬

‫אין כל ספק‪ ,‬כי הילד ניתן לקנייתה של תחושה‬

‫מביעה היא את היגון והכאב ‪ -‬ילוונה בדמעותיו‬

‫זו‪ ,‬אם אומנם ידע המורה ‪ -‬זה האיש המקשר‬

‫היוצר את היופי והנועם שבעולם הזה‪ .‬היא תמצא‬

‫בין המלה הכתובה לבין האוזן הקשובה ‪ -‬לשמש‬

‫התמות והחמות‪.‬‬
‫החינור‬

‫באמצעות‬

‫השירה‬

‫הנהו‬

‫ביסודו‬

‫חינור לאמנות הראייה המחודשת של‬

‫‪-‬‬

‫העולם‬

‫צינור מעביר את השפע האמנותי אל נפשו ומעררר‬
‫את רגשותיו לחוש ולהתבשם הימנה‪,‬‬

‫הסובב‪ ,‬הגלוי והחבוי‪ ,‬בדמות השתקפותו בזמנים‬

‫אמנות השירה משתלבת באורח טבעי באמ‪.‬‬

‫ובתנאים שונים‪ ,‬הן זהו עיקר רוחו של המשורר‬

‫צעי ההוראה שברשות המורה‪ ,‬והיא עשוייה להוות‬

‫מחדש בכוח דמיונו ורגשותיו‪ .‬ביטוי לכוחו זה‬

‫גורם מעולה להכוון רוחו של החניר ‪ -‬גם בכוח‬
‫ההשפעה הישירה של קניית יחס לספרית‪ ,‬ללשון‪,‬‬

‫הרואה בכל שעה מתאימה את העולם ייוצר ארתו‬
‫נותן‬

‫המשררר‬

‫טשרניחובסקי‪,‬‬

‫בשירו‬

‫"יום‬

‫זה‬

‫וכו' וגם נכוח ההאצלה העקיפה של יחס לאמנות‪,‬‬
‫לעידון הנפש‪ ,‬לקניית הטעם הטוב‪ ,‬להפראת‬

‫יולד בו שיר" ‪" -‬יום זה ‪ -‬יום ילד בו שיר ‪/ :‬‬
‫הקיצותי ‪ -‬על חקיר ‪ /‬שמש צעירה חמה ‪ /‬עכקיי‬

‫הדמיון‪ ,‬בתקופת חינוכו היסודי מצורים אנו יותר‬

‫‪ /‬צא‬

‫ויותר לחזק‪ ,‬לחסן ולייצב את היסודות הרגשיים‪-‬‬

‫בכתיבה תמה‪ / ,‬כתב שמשי צוחק וחם ‪:‬‬

‫היערה‪ ,‬נרדם ! ‪ /‬ודבר ‪ -‬לא אדע מה ‪/ -‬‬

‫נפשיים בחניכים‪ ,‬הילד הנהו אפוף דמיון עז‪,‬‬

‫בי נעור‪ ,‬בי זע‪ ,‬תמן‪ / :‬על נימה סתומה מעין‪/ ,‬‬

‫כמה לחוויות נפש‪ ,‬מבקש פנייה אל הלב ואל‬

‫תפשני ‪ :‬בא כו‪,‬נין ? ‪ I‬מתרוצץ בנגונים ‪ /‬מלמ‪.‬‬

‫הנפעד‪ ,‬אשרי המחנר היודע לספק תביעות אלו‪.‬‬

‫לות חרוז גרונים ‪ I j‬ואני כבר בו מכיר ‪/ – :‬‬

‫בשלוש‬

‫תקופת‬

‫יום זה יום ילד בו שיר‪",..‬‬
‫זוהי איפוא יצירה מחוה‪Z‬זת של דמות‪ ,‬ניף‪,‬‬

‫הדמיון המוגבר‪ ,‬זו שאנו קוראים לה "התקופה‬

‫תקופותיו‬

‫בביה"ס היסודי ‪-‬‬

‫האגדית" ; תקופת הביניים שבין ההזייה האגדית‬

‫הרוי‪ ,‬יחסים‪ ,‬ערכים‪ ,‬תכונות וכיו"ב‪ ,‬ובהבדל כזן‬

‫לבין הריאלייה ;תקופת הבגרות המרקדמת המע‪-‬‬

‫ובמשפטים‬

‫בירה למציאות החיים ‪ -‬בכולן כאחד פתוח הלב‬

‫רבים על המעט‪ ,‬מדבר השיר במילים מעטות‬
‫על הרב‪ ,‬והרא כוחה של האמנות המגלה בטפח‬

‫לקליטה רגשית‪ ,‬להאזנה לצלילי השירה‪ ,‬להשפע‪,‬ז‬
‫האמנות‪ .‬יבוא איפוא לימוד זה ויכבוש את מקומו‬

‫אחד את המתרקם מתחת למעטה של טפחימ רבים‬

‫הילדים בכיתות‬

‫הסיפור‬

‫ומחייב‬

‫)הפרוזה(‬

‫את המעיין‬

‫המדבר‬

‫לאמץ‬

‫במילים‬

‫עיני רוחו‬

‫לראות‬

‫ולטמוע גם את המסותר והעמם‪ ,‬אין כילד הרר‬

‫המכובד‬

‫השונות‪,‬‬

‫בהכוון‬

‫החינוכי‬

‫של‬

‫וביתר ייחרד בכיתות‬

‫העליונות‬

‫'‪t‬זל‬

‫ביה"ס היסודי‪.‬‬

‫‪I‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪d‬‬

‫‪l‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)