אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
להוראת השירה
החינוך בתפוצות
אי
תשרי תש"ל -ספטמבר 1969
"-
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
העניינים
תיכו
Dמח
הגיל הרך
-
תפק";"ו ותוכניתו '::ל הגי לילדים טעוני-טיפוח -זרה ונושה סמילנסקי
1
תוכניות לימודיס
תוכניות לימודים חדשות ב"לימרדי החברה" -אברהם כאב1ד
השימוש בחומר ממקורות מזרחיים במקראות לילדים
טעוני-טיפוח -אברהם שטאל
14
22
–
מינהל חינוכי
לשאלת סיפוק ה"ציפיות מתפקיד" של עובדי הוראה -ו'וו יוסף גולושטיין
אגודות מודים-הורים בארצות-הברית -י"ר נפתלי בלזםז
'l9
36
הוראת השירה
;/
v
f/
קווים להוראת השירה החדשה -אברהם הגורני-גרין
קידוש השם ונקמה בשירת טשרניחובסקי -יצחק כי-יוסף
לימוד השירה -פרק בחינוד לאמנות -יעקכ ניכ
40
53
61
החינוך בתפוצות
החינוך והתדבות ביהדות התפוצות -חיים פינקלשטיין
64
סיכום מחקר בענייני נוער יהודי -יעקב לניסמן
68
מעמדם של המקצועות העבריים בביה"ס היהודי בגולה -יטקכ פורת
החינוך היהודי באדגנטינה ,בעיני עצמו -חיים כארילpי
.
השואה היהודית באירופה ליהודה פילטש -ו"ו זאב גליקסמן
"בזאת אאמין" לד"ר זאב חומסקי -מרובי הלוי
72
7S
77
80
סקירת ספריס
שכיחות מלים -ו"ו שאיל זיי
מבוא למדדש הלשוי ליהושע ידוי -זאב איבות
ע!בעה עמודי התנ"ך -אפוים ציוף
"לימוד ויצירה" לאורי בלום K -ריה גוזני
הערות ל"פשר עגנוי" מאת משולם טוכנר -יוסף שח-לכן
ניצני הגות ומקומם בסיפור לילד -יורבה הוס
www.daat.ac.il
84
87
89
91
94
9S
li
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
יעקב ניב
לימוד השירה -פרק בחינןר לאמנןת
המורה
מתם של תכני הלימוד ,ותוצאתן התגובה והנכו-
בעבודתו החינוכית עם חניכיו-תלמידיו ,וקשה
נות של הילדים להימצא בתחום ההדרכה של
המורה ,תהא ההוראה משכנעת ,מלטפת ומלב-
רים השיכליים לבין אלה המבקשים לפרוט על
בת -ייקסמו בה וישתעבדו לה במלוא ההכ-
נימי הרגש .כי בהוראה מחנכת קשה להבחין מה
נעה jולא -יתקוממו כבגדה ,ולעיתים לא בדרד
חלקה בטיפוח ההגיון והמח'Lזבה ומה חלקה בחי-
הסירוב הפסיבי אלא גם בדרך הדחייה האקטי-
באמצעים
להבחין
זוק
ובכלים
בין
הדמיון
אלה
שונים
משתמש
המכוונים
ובעיצוב
התכנים
לפיתוח
הכש-
הנפשיים-הריגו-
בית של מרי והתפרקות.
הוראה מחנכת זו חובלIת ,למעשה ולהלכה,
שיים .במישרין ובעקיפין מסייע המחנן ,בהדרכתו
הטובה והזהירה ,לחניך הרד בשנים ,להתגבר על
את כל המקצועות הלימודיים וסעיפי ההכשרה
חיי
שבחיי הכיתה וביה"ס ,ודומה ,כי יתר שאת לה
בחינוך
בתת הסעיף שבמקצוע הספרות ,הלוא הם פרקי
מעצורי פנים
בגרות
אישיים
בגידולו
ובצמיחתו
וחברתיים.
ברכת
לקראת
המורה
גדלה והולכת עם הכרתו ,כי אין הילד נתון במו-
השירה
שגי עבר ואף לא חש ברחשי עתיד אלא נתוJ
בדחפי הווה ,וכי ההווה הוא היסוד לעיצוב נכון
מסכת זו של לימוד השירה כאמצעי ראשי ומוגבר
בטיפוחם של הכוחות הנפשיים בילד ,משום שב-
ומכוון של האישיות העתידה על תכונותיה ומידו-
עיקרה וביסודה אינה אלא פרק באמנות הנושא
הניתנים
בכיתות
ה:::ונות.
רואה
אני
תיה .הכרה זו ,המדריכה את המורה ביחסיו הלי-
עמו השפעה גוברת והולכת בתוכנו ובצורתו על
מודיים והחברתיים עם תלמידיו ,שמה ,מצד אחד,
כל הבא בתחומו .סוגיית האמנות מכוונת במהו-
סייגים לא מעטים להוראה ומצד שני מאפשרת
תה ובטיבה לרקימת הנוף הרוחני של האדם
הכוונתה הנכונה .וכשם שיימנע המורה מתביעות
הנצמד אליה ,בדרכים שונות מסייעת האמנות
ודרישות נפרזות מאת הילד ,כאלה שהן למעלה
מיכולתו לקיימן ,כן יכוון מאמצים להגיש את
פרקי הלימוד בצורה התואמת את יכולתו והקו-
ליצירתו של נוף זה ,מהן מכוונות לכיבושה של
הסביבה החיצונית שבה מהלד הילד ומהן קול-
עות אל הנבכים הפנימיים המדריכים את הלי-
סמת לו ,מבלי שיחוש החניך כי באמצעותם נרתם
כותיו ,ביה"ס ומחנכיו שוקדים על יצירה של
הוא לרצון מחנכו להקנות לו ערכים ויסוiות.
סביבה
קיומה
באופו זה מקיפה ההוראה המחנכת את התלמידים
בגיליהם השונים במעגל קסמים השולח אל תוד
מרגעת ומשקיטה את הילד התוסס והכמה לתנועה,
הם דואגים מזמן לזמן להביאו אל נופי הטבע
נפשם קרני אורה של תורה ודעת הלופפות את
הגימים החבויות ומעוררות אותו לתגובות שונות
הקוסמים בחינם ובזיוום ,כן גם חרדים הם לשוות
לחדר הכיתה מראה אסתטי ,אולם אין הם מסתפ-
של ביטוי ועשייה ,קביעת יחס ונכונות ,התלבטות
ומאמץ וכיו"ב ,כוכאו מזדקרת האחריות הגדולה
קים באמצעים חיצוניים אלה בלבד ,שכן רואים
הם
אסתטית
מתפקידם
ותרבותית
לנקוט גם
אשר
בעצם
באמצעים
אקטיביים
הנודעת למווה בקביעת החומר אשר הוא מבקש
לפיתוחם של הטעם הטוב ,היחס הפנימי ,הצמי-
בצור,ז
דות ליפה ולנעלה ,הבחירה בטוב ובמתוקן.הקשר
הגשתו ובסיכומו .באלה תלווה השפעתם ועוצ-
למוסרי ולאמיתי וכיו"ב ,כי לא רק הטבע וה-
להגישו
לתלמידיו
הצעירים,
בעיבודו,
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
62
י .ניב /לימוד השירח -פרק בחינוך לאמנות
נלווה אליו יוצרים את הנוף התרבותי-החב Iתי
דיו כאחד אם אומנם יובא לאפיקו הנכון בתוכן
הראוי והמצופה אלא גם האנשים הפועלים בו
ובצורה גם יחד .ועשר ידות במקצוע הוראה זה
ומידת כושרם ונכונותם להיטיב אותו .אין כופר
לפרקי השירה כי אין השירה אלא קנין שבאמנות
בכוחו העצום של הנוף הדומם האסתטי לכוון
ואין לימוד השירה נושא עמו כל מטרה אחרת
הליכות אדם וחברה .זה הנוף המרכז ומבליט
פלאי ארץ כמוסים ,ברם בלוא תנופת אמת
מאשר הבאת הילד לידי תחושת החן והיופי שב-
ציוריו של שיר ,בצליליו ,בקיצבו ובהדו שבלב.
ודחפי נפש תמנע ותשלל
צמידות התלמיד אל פרקי השירה בגווניהם ובגי-
התלכדות אמת של האדם וסביבתו .על כגון זה
לוייהם השונים תביא עידון הנפש בכל ישותה,
נאמר -המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו
ואומר :מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה ,מעלה
קניית האהבה הגדולה לנופים מצויירים ומתו-
ארים ביד אמונה של משורר בעל שאר רוiז -
עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו )אבות ,פרק
נופי אדם וחברה ,חי ודומם ,מציאות ודמיון ,זרוז
ג' ,ז'( .כי אם אומנם היחס לנאה בא רק מתוו
כוח הדמיון החבוי בסיתרי הנפש.
הבאה מתכני פנים
התרגשות מלאכותית ,ואינו צמוד ודבוק לכל
השירה יסודה באהבה העילאית הכובשת את
מערכי נפשו תוו תחושה פנימית עמוקה -הרי
נפש המשורר ומועברת בדרך המילים והקולות
ערכו נפסד לחלוטין ואין בו אחיזת אמת באופי
האדם.
אל אוזני הדבקים בה .כבר אמר אפלטון -כל
אדם הוא משורר בהיותו
מאוהב .אהבה עמוקה
אין תימה ,שהחינוך מחפש דרכים ונוקט אמ-
זו -ויהא האובייקט האהוב אשר יהיה -ארם,
הילד -המבוגר
בעל חי ,מולדת ,עם ,לשון וכיו"ב -משוררת
בעתיד -אל היפה בכוח עשייתו האקטיבית
את האדם ,מעלה אותו לדרגה עילאית של יצירה
צעים תכליתיים לקרב את
ושיתופו המלא ביצירה .הפעילות הנפשית תהדק
וביטוי לפי כושרו ויכולתו ,ואם מחונן הוא -
אותו יותר ויותר אל ערכי האמנות ותביאנו לידי
לרמת משורר נעלה ונשגב .הרחיב את המןשג
הזדהות מלאה עם מראה העיניים ומשמע האוז -
אמרסון בקבעו,
ביים של צבעים ,צלילים ותחושות .ועל כן מאמן
משוררים בליבם" והם נושאים בתוככי ישותם
ביה"ס את הילד באמנות הצבע ,הצליל ,הביטוי
את הרחשים והלחשים האופפים את עולמם הפני-
וההבעה ,בפועל כפיים ,בעבודה בשדה ,בהלכות
מי ,אלא שאין אלה באים לידי ביטוי חיצוני.
הנקיון
כי למעשה
"כל האנשים
המ
הן בעובדה נתון האדם בגווני הרגשות המתגלים
וכדומה.
גובר והולו כוחם המשפיע של המקצועות
בתגובות טבעיות וספונטיות -שיר וזמר בש ;ג:ז
העומדים לרשות החינוך בהכוון האמנותי של
שמחה ,בכי וזעקה ברגע של כאב וסבל ,צחורi,
הילד ,אם אומנם תיוחד להם מגמה זו .ספר הספ-
לגירוי של בדיחות הדעת ,מרירות ורוגז במקרה
ביותר,
של אי שביעות רצון וכו' .שירה זו על כל צורו-
ועל כל יקרו הרב מבחינת ערכי היסוד של היה-
תיה תוססת בנפשו ללא מלים אלא בדרו של
דות המקורית אשר המורה הנלבב והמחונן יחש-
צלילים פנימיים חבויים ומסותרים הממלאים א:ז
פם בפני חניכיו ,נוסף גם גילויו האמנותי הזורע
כל עולמו .הם רתוקים וקשורים לדמותו ,לאישיו-
מהווה,
רים
מבחינה
זאת,
מקור
נאמן
אור קדומים על ראשוני האומה ביחסיהם ההד.
תו ,לסביבתו ,ליצירתו ,אלא שמשמשים הם בער-
ושרגם,
בוביה ומחכים לשעת כושר של התערות והת-
דיים,
במחשבותיהם
ובמעשיהם,
בשיחם
באהבתם ובשנאתם ,בפיוסם ובריגוזם ובכל קווי
פרצות.
דמותם הרוחנית והמוסרית .מסכת הרצופה כולה
המחנך וילדיו כאחד נתונים בעולם הצלילים
ציורים אמנותיים רגשיים הדוברת אל לב הלומד
האלה בכל רב גווני ותם -חן וחסר ,שירה וזוהר,
בכל הגילים.
יגון ואנחה ,צער ודאגה .הם קשורים כולם בחיי
מקור חינוו אמנותי נוסף יהווה לימוד הסיפ-
המעשה והיצירה של הפרט ושל החברה כולה
רות לפרקיו השונים !'המגוונים ,זה הלימוד העשוי
הנתונים
המציאות.
להביא לידי התעלות רוחנית את המחנו ותלמי-
תבוא איפוא השירה המעולה ותעריף מתיאוריה
www.daat.ac.il
במאבקי
השעה
ובטרדות
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
63
י .ניב /לימוד השירה -פרק בחינוך לאמנות
וציוריה על הנבכים הפנימיים של הילדים ותעורר
זקוק מצד אהד לטיפרחה של יכולת הראייה וה-
השירה
האזנה וכשר מצד שני לקליטת הרשמים המועלים
מפענחים למעשה את הרזים והסודות האופפים
מעבי האותיות והחררזיכ ,rהכשרת הילד והנוער
בהם
התגובות
את
פרקי
הרצויות.
את הקורא ,מבלי עיהוא עצמו חש בהם ,וב/בי.
לקרוא שירה -פירושה להביאם לכלל תחוש-
אים אותם לידי ביטוי חיצוני ,ריתמי ,אסתטי,
תה של אמנות המביעה בצבעיה ובגווניה את
מהנה ומלבב .וכבר אמר גיט – :-:המשורר הוא
ציררי הנפש ,שכן במהותו אין המשורר אלא אמן
אותו
הציור הגלוי לעין והתפוש לאוזן וכל איש יכול
מתרדמתו למען יזדקר במלוא הודו לכל הנמצ-
וכשר להשיגו ולהבינו ואף לחוש אותו ,דומני,
בבחינת
"נותן
נשיקה לעולם"
ומעורר
אים בתוכו .אף הילד בביה"ס היסודי ,מצפה
שניתן לכלול את הילדים באחד משני הסוגים :
לברכתה של השירה ונפשו עורגת לחוש יחד עם
אלה ,והם המעטים ,הכותבים שירה ,ואלה -
והם הרבים -המסוגלים להיות נתונים בתחושת
את ההד המלא בקרבן בגילוייה השונים :אם
השירה ולהרגיש אותה
בכל מהותה הפנימית,
רוויית צהלה היא ויגל עמה יחד ,ואם חלילה
אין כל ספק ,כי הילד ניתן לקנייתה של תחושה
מביעה היא את היגון והכאב -ילוונה בדמעותיו
זו ,אם אומנם ידע המורה -זה האיש המקשר
היוצר את היופי והנועם שבעולם הזה .היא תמצא
בין המלה הכתובה לבין האוזן הקשובה -לשמש
התמות והחמות.
החינור
באמצעות
השירה
הנהו
ביסודו
חינור לאמנות הראייה המחודשת של
-
העולם
צינור מעביר את השפע האמנותי אל נפשו ומעררר
את רגשותיו לחוש ולהתבשם הימנה,
הסובב ,הגלוי והחבוי ,בדמות השתקפותו בזמנים
אמנות השירה משתלבת באורח טבעי באמ.
ובתנאים שונים ,הן זהו עיקר רוחו של המשורר
צעי ההוראה שברשות המורה ,והיא עשוייה להוות
מחדש בכוח דמיונו ורגשותיו .ביטוי לכוחו זה
גורם מעולה להכוון רוחו של החניר -גם בכוח
ההשפעה הישירה של קניית יחס לספרית ,ללשון,
הרואה בכל שעה מתאימה את העולם ייוצר ארתו
נותן
המשררר
טשרניחובסקי,
בשירו
"יום
זה
וכו' וגם נכוח ההאצלה העקיפה של יחס לאמנות,
לעידון הנפש ,לקניית הטעם הטוב ,להפראת
יולד בו שיר" " -יום זה -יום ילד בו שיר / :
הקיצותי -על חקיר /שמש צעירה חמה /עכקיי
הדמיון ,בתקופת חינוכו היסודי מצורים אנו יותר
/צא
ויותר לחזק ,לחסן ולייצב את היסודות הרגשיים-
בכתיבה תמה / ,כתב שמשי צוחק וחם :
היערה ,נרדם ! /ודבר -לא אדע מה / -
נפשיים בחניכים ,הילד הנהו אפוף דמיון עז,
בי נעור ,בי זע ,תמן / :על נימה סתומה מעין/ ,
כמה לחוויות נפש ,מבקש פנייה אל הלב ואל
תפשני :בא כו,נין ? Iמתרוצץ בנגונים /מלמ.
הנפעד ,אשרי המחנר היודע לספק תביעות אלו.
לות חרוז גרונים I jואני כבר בו מכיר / – :
בשלוש
תקופת
יום זה יום י לד בו שיר",..
זוהי איפוא יצירה מחוהZזת של דמות ,ניף,
הדמיון המוגבר ,זו שאנו קוראים לה "התקופה
תקופותיו
בביה"ס היסודי -
האגדית" ; תקופת הביניים שבין ההזייה האגדית
הרוי ,יחסים ,ערכים ,תכונות וכיו"ב ,ובהבדל כזן
לבין הריאלייה ;תקופת הבגרות המרקדמת המע-
ובמשפטים
בירה למציאות החיים -בכולן כאחד פתוח הלב
רבים על המעט ,מדבר השיר במילים מעטות
על הרב ,והרא כוחה של האמנות המגלה בטפח
לקליטה רגשית ,להאזנה לצלילי השירה ,להשפע,ז
האמנות .יבוא איפוא לימוד זה ויכבוש את מקומו
אחד את המתרקם מתחת למעטה של טפחימ רבים
הילדים בכיתות
הסיפור
ומחייב
)הפרוזה(
את המעיין
המדבר
לאמץ
במילים
עיני רוחו
לראות
ולטמוע גם את המסותר והעמ ם ,אין כילד הרר
המכובד
השונות,
בהכוון
החינוכי
של
וביתר ייחרד בכיתות
העליונות
'tזל
ביה"ס היסודי.
I
www.daat.ac.il
d
l