אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
החינוך בתפוצות
ביקורת ספרים
ה'
סיון תשNל -יוני 1910
. …..•_..,- - —–
www.daat.ac.il
r
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תיבו
העניינים
עמוד
על מעצבים ועל נעצבים -יזהר סמילנסקי •
הצורך בטיפוח הילדים המחובנים -א.זיו
•
321
332
הרהורים על העשייה הפדגוגית בבית-הספר -יחזקאל צורף
הצעות לשינוי דרכים בהוראת הלשון -רבקה בלטרי •
חינוך מורים לבתי-ספר יסודיים -יוסף בנטואיץ •
339
345
356
מחקרים על פעולת הגומלין בכיתה ותרומתם לחינוך ולהוראה -מאיר ארליך
366
החינוך בתפוצית
מורים-שליחים ישראלים בארה"ב -לשם מה ז
375
בעיית החינוך העברי בתפוצות -ר"ר מרים רייטר-צרק
385
תלמידינו האינטגרליים ,לאן ז -נפתלי יטקב הבר
"הגות עברית באירופה" -סררבי הלוי
•
391
394
תגיבות
הערה לתגובה -אברהם שטאל .
396
ביקירת ספריס
מדעי העזר של החינוך -ר"ר ח'" ברור
398
בין צעירים -משה בולרשטייז
402
מארבע כבפות הארץ באו -ר"ר חנוך רינות
404
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ד"ר א .זיי
הצןרך בטיפןח הילדים המחןננים
לו הילדים המחוננים ,המהווים גם כן כ2%,-
מ ב יא
הילדים "המיוחדים" היוו תמיד בעיה שהע-
סיקה את המחנכים בגלל הקשיים שהם מעוררים
בכיתה .כאשר מדובר על ילדים "מיוחדים" הכוונה
היא לאותם הילדים שבגלל סיבות שונות אינם
יכולים לנצל את יכולתם בתנאי כיתה רגילה.
ניתן לחלק את הילדים הללו לשתי קבוצות
עיקריות :
קבוצה אחת בה הבעיות נוצרות על
מהאוכלוסיה ,ליהנות מרמה לימודית המתאימה
ליכולתם.
למצב זה גורמים רבים וביניהם שלושה הנר.
אים לנו כחשובים ביותר :
.1
הדאגה ל"דמוקרטיה" .לגבי אנשים מסו-
יימים ,פירושה של דמוקרטיה בחינוך ,זהה לאו-
ניפורמיות
והם
חוששים
מ"חוסר
שוויון"
אם
רקע של קשיים גופניים )למשל ילדים עיוורים,
ילדים מחוננים יקבלו חומר מיוחד בלימודים,
חרשים או נפגעי מוח( .בקבוצה השניה הבעיות
חומר שבהכרח יהיה עשיר יותר.
ילדים מפגרים ברמות השונות( .הקבוצה השניה
.2הסברה שהילדים המחוננים יוכלו להתקדם
ולנצל את יכולתם השכלית הטובה ,גם אם לא
נוצרות על רקע של קשיים שכליים )כמו למשל
של הילדים תהיה הנושא של הדיון כאן.
ינתנו להם תנאים מיוחדים.
מאז יצירת מבחני האינטליגנציה על ידי Binet
.3
הדעה על הקשר בין "גאוניות" ל "בעיי-
ב ,1905-קיימת אפשרות אובייקטיבית להכיר
תיות" ; דעה קדומה המעלה את החשש שתשומת
את אותם הילדים שמבחינה שכלית נתקלים ב-
קשיים לימודיים .קיימת הבחנה על סמך ההישגים
לב מיוחדת לילדים המחוננים ,עלולה לגרום ל-
בעיות הסתגלות רבות.
במבחני האינטליגנציה בין רמות שונות של פיגור
יש לברר טענות אלה ,וראשית יש צורך לח-
שכלי מצד אחד ובין רמות שונות של מחוננות
שוב היטב על מושג הדמוקרטיה בחינוך .המעניין
הוא שה"דאגה לדמוקרטיה" אינה פועלת כלפי
מצד שני.
החברה ,המרגישה אחריות להתפתחות ילדיה,
דואגת ליצירת מסגרות מיוחדות לאותם הילדים
שמבחינה שכלית אינם מסוגלים להפיק תועלת
מלימודים רגילים .פתרונות רבים נוסו בארצות
שונות וגם בארצנו .מבחינה סטאטיסטית קיימים
כ 2%-של ילדים באוכלוסיה ,הנמצאים במצב
זה .בנוסף לפתרונות במסגרת בתי ספר רגילים,
כגון כיתות טיפוליות וכיתות מקדמות בהם היל-
מטה ,וכולם מקבלים את הצורך של יצירת מסג-
רות מיוחדות לילדים פחותי יכולת שכלית .נדמה
לנו שהגיוני היה להכיר גם בהבדלים באינטלי-
גנציה בתחומים הגבוהים ולחשוב גם על דרכים
לעזרה לילדים אלה .לפי דעתנו ,פירושה של
דמוקרטיה בחינוך קשורה בפילוסופיה המציעה
לכל אחד הזדמנות נאותה לפתח את מירב יכולתו
האינטלקטואלית והחברתית.
לדבילים 2 ,בתי ספר מיוחדים לאימבצילים ,.ו4-
על יכולתם של הילדים המחוננים להתפתח גם
ללא כל עזרה מיוחדת הדעות חלוקות .אמנם אין
ספק שחלקם הצליחו להתפתח ולתרום לחברה
בהתאם ליכולתם ,אך יש מחקרים המראים של-
מבחינה
פחות מחציתם של הצעירים המוכשרים ביותר ,
דים המתקשים בלימודים מקבלים עזרה מוגברת,
הוקמו גם בתי ספר מיוחדים לילדים אלה .למשל
כיום בתל-אביב קיימים 9בתי ספר מיוחדים
בתי
ספר
מיוחדים
לילדים
גבוליים
שכלית.
לעומת זאת אין אף בית-ספר מיוחד ,או
כיתה מיוחדת במסגרת בית-ספר רגיל ,שם יוכ-
אינם
מגיעים
להתפתחות
בהתאם
ליכולתם
). (Passow, 1955
הדעה הקדומה על דבר "הבעייתיות" '.:,דל היל-
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
333
א .זיו /הצודד בטיפוח הילדים המחוננים
דים המחוננים חזקה מאוד ,על אף שמצטבר חומר
מאמדים
מדעיים,
200
מחזות
וסיפודים,
236
הללו ויתבססו יותר עליהם מאשר על דעות
מאמדים בשטחים שונים והוציאו מעל ל150-
פטנטים .המספדים הללו מהווים יחס של פי 20
עד 30ממה שקבוצה "ממוצעת" של 800מבוגדים
קדומות .מחקרים רבים בדקו את ההנחה הקושדת
משיגה ).(Terman and Oden 1954
כשרונות גבוהים עם "בעיות פסיכולוגיות" וה-
תוצאות שליליות באופו ברור .לילדים כעלי רמה
מחקד קלסי אחד ) (Lehman 1953ניסה לבדד
את הקשד ביו גיל לביו יצידתיות .להמן חקד
בשטחים שונים במדע ובאמנות כאיזה גיל האנ-
תגלותיות מאשר לילדים שהם בעלי רמה שכלית
שים הבולטים בתחומים אלה תרמו את תדומתם
Gallagher
העיקדית .הוא מצא שכמעט בכל תחומי המדע
שיא היצידתיות נמצא ביו הגילים .35-25התדו-
מות החשובות ביותד בכימיה ,למשל נעשו בגיל
מחקרי רב כנושא זה .אפשר אולי לצפות מאנשים
האחראים למעדכת חינוך שיכירו את המחקרים
שכלית גבוהה ,יש פחות בעיות רגשיות והס-
ממוצעת.
);1957
Crowder,
and
. (Lightfoot, 1950; Ramaseshan, 1957
; 30-26במתמטיקה ,פיזיקה ,אלקטדוניקה ,בו-
צורך החברה בטיפוח ילדים מחוננים
לשאלה אם הילדים המחוננים תורמים תרומה
טניקה -בגיל .34-30מחקר זה מעלה את
חשובה לחברה ושלכן יש לעורר את טיפוחם,
הבעיה של קצב הלימודים .אילו הילדים המחונ-
נים היו יכולים להתקדם מהד יותד בלימודים
ישנו כמה תשובות .עבודתו הקלסית של Terman
) (1925הנה הגדולה והחשובה בתחום זה .מעל
)ואין כל ספק שהם מסוגלים לכך( והיו מסיימים
ל 1000-ילדים נבחרו מתוך אוכלוסיה של כרבע
את לימודיהם באוניבד סיטה מספד שנים לפני
הסטודנטים הדגילים ,היו יכולים לתדום למדע
הורכבה קבוצה של ילדים בעלי מנת מישכל
מבחינת
מיליון ילדים בעזרת מבחני אינטליגנציה וכך
מעל ל .140-למחקרו היו שתי מטרות עיקריות :
באותן
כושר
השנים
שהן
הפודיות
ביותד
היצירה.
א( למצוא את האיפיונים האישיותיים של הילדים
הדרישות הטכנולוגיות ההולכות וגדלות ,וה-
הללו .ו-ב( לעקוב אחרי התפתחותם כדי לראות
צורך באנשי מקצוע מעולים בכל תחומי המדע
הביאו להתעניינות גוברת מצד שלטונות ארצות
הברית בבעיית טיפוח הילדים הכשרוניים .ועדות
כולוגיים ותוצאותיהם הושוו לאלו של קבוצות
מיוחדות הוקמו ,נסיונות רבים נעשו בבית-ספר
ילדים "ממוצעים" .מהשוואה זו הסתבר שהילדים
המחוננים עולים כאופן משמעותי על האחרים
כדי לאפשר לילדים המחוננים לפתח את כושרם.
במבוא לספרו ,בו ריכז (1959) Frenchסידרה
בהסתגלות חברתית ,בעמדות מוסריות ,ובהישגים
של מחקרים ומאמדים על הילדים המחוננים,
איך הם יהיו כמבוגרים.
ילדים אלו עברו מערכות של מבחנים פסי.
לימודיים )וכאן מעניין אולי לציין שלילדים ה-
הוא מציין שבשלוש השנים שקדמו לכתיבת הספר,
כשרוניים הישגים גבוהים בתחומים רבים -דבר
פורסמו יותר מאמרים על נושא זה מאשר בשלו-
המנוגד לדעה על ה"חד-צדדיות" של הכשרונות(
גם מבחינה פיזית הילדים המחוננים עלו על
שים השנים האחרונות.
בארץ כמו שלנו ,בה אין אוצרות טבע רבים
וניצול מירבי של כל כוחות האדם הוא חשוב כל
קבוצת הילדים האחדים.
המעקב של טרמן נמשך 30שנה .מבחני אינ-
כך ,נשאלת השאלה אם רשאים אנו להזניח אוצר
טליגנציה מיוחדים למבוגרים בעלי רמה שכלית
אינטלקטואלי כה חשוב ,דiבמצא אצל ילדינו.
כהיותם
מכחינה חברתית ,אילו כל הכוחות האינטלקטו-
על
אליים המעולים היו יכולים להתפתח בהתאם
אוכלוסיית המבוגרים הממוצעת כפי שעלו כיל.
ליכולתם ,היינו ודאי מגיעים לרמת הישגים בתחו-
גבוהה
הוכנו,
מבוגדים
ובעזרתם
התברר
עלו ילדי המדגם
שגם
באותו
היחס
דים .מחקר שנערך על 800גברים מהמדגם של
מים שונים ,הגבוהה יותר מרמתנו הנוכחית .כל
טרמן מראה שאנשים אלו ,שהיו מגיל ממוצע 40
מדעו או אמן בעל יכולת שאינו מגיע לניצול
בשנת
,1950
פירסמו
67
ספרים,
יותר
מ1400-
יכולתו ,מהווה הפסד גדול לחברה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
334
א .זיו /הצורד בטיפוח הילדים המחוננים
צרכים אינדיבידואליים של הילו'ים
נראות להם ,אפילו אם רוב חברי הקבוצה מקבלים
המחוננים
אותן )Smith, 1964
ילד מחונן הוא ראשית כל ילד ,והוא עובר
;• (Lucite, 1964
הילדים האחרים עלולים גם הם ,במיוחד כאשר
את התהליכים ההתפתחותיים הרגילים של כל
הם מרגישים בביקורת מצדו של המורה ,ללעוג
ילד .גם עליו חלות כל אותן ההשפעות ,של הורים,
לילד המחונן בגלל התעניינויותיו המיוחדות .מצב
מורים וקבוצת ילדים התורמות לתהליך הסוציא-
כזה יכול לגרום אצל הילד תסכול ונסיגה מהש-
ליזציה .התפתחותו ,כמו זו של הילדים האחרים
תתפות פעילה בלימודים .התופעה של ילד מחונן
קשורה ביחסים התקינים שהוא יפתח עם סביבתו.
'zזאינו רוצה כלל ללכת לבית הספר אינה נדירה
אך בגלל יכולתו השכלית המיוחדת ,לילד ה-
ביותר.
הבולטים במיוחד בבית-
כשהורים של ילדים מחוננים פונים לשרות
הספר שם ניתנת לו בעיקר הזדמנות לנצל את
הפסיכולוגי בגלל בעיות חברתיות או לימודיות,
יכולתו השכלית .אמנם גם בבית ישנם אספקטים
נמצא לפעמים הפסיכולוג במצב קשה .מה הוא
מחונן צרכים שונים
מיוחדים הדורשים הבנה מצד ההורים .הורי היל -
יכול לענות לילד הלומד בכיתה א :שהוא בעל
דים המחוננים זקוקים לפעמים לייעוץ על הדרד
מנת מישכל של ,150קורא ספרי מדע ,מתעניין
בה הם יכולים לעזור לילדיהם להסתגל טוב יותר
בפעולת מכשירים אלקטרוניים ,וטוען שאין לו
מה לעשות בכיתה ן ילד כזה הסביר לנו שבכיתה
).(Laycock 1956
אך בבית-הספר בעיקר ,מתגלות בעיות מיוח-
המורה חוזרת פעמים רבות על אותם תרגילי
דות של הילדים המחוננים .הכנת המורים ,מכוונת
חשבון ,הילדים אינם מבינים אותו ,ובכלל אינם
לעבודה עם ילדים ממוצעים ורמת הלימודים
מתעניינים באותם הדברים .וכאשר ילדי הכיתה
בכיתה מותאמת לרוב הילדים ,כלומר לרמה הבי-
לומדים את יסודות הקריאה ,הוא )מתחת לשולחן(
נונית .מצב זה גורם בעיות מיוחדות לילדים
קורא ספר פיזיקה .הילד הגיע למסקנה שאין לו
המפגרים ,שאינם מסוגלים לעקוב אחרי הלימודים
מה לעשות בכיתה ושטוב לו יותר להשאר בבית,
המאורגנים בצורה כזאת .מצב דומה נוצר אצל
שם הוא יכול לקרוא ולעסוק בדברים הנראים
הילדים המחוננים אשר אינם מוצאים כל אתגר
לו מעניינים באמת .באילו נימוקים יכול הפסי-
בלימודים המכוונים לרמה הבינונית .הם מש-
כולוג להשתמש כדי לשכנע את הילד הזה שרצוי
תעממים ,שואלים לעיתים שאלות המטרידות את
וכדאי לו לחזור לכיתה ן
המורים ומנסים לפתור בעיות בדרך בלתי מקוב-
המספר הגדול יחסית של ילדים מחוננים,
שאינם ממשיכים בלימודים האוניברסיטאיים ,הוא
לת על המורים.
אם בשטח המוסיקה והספורט המורים מחפשים
בחלקו תוצאה של דלות בגירויים אינטלקטואליים
ומעודדים את הכשרונות המיוחדים ,בבית הספר
רבים
בבית
הספר
)1951
הרגיל הכשרונות השכליים המיוחדים אינם מקב-
)1953
לים כל עידוד .לילד המיטיב לנגן בכינור ,או
(Gowan 1955
.(Wolfle
; Wedemayer
מחקרים
1952
מצביעים על
; McCleland
העובדה שרבים
המשחק כדור סל באופן יוצא מן הכלל ,משתדלת
מבין הילדים המחוננים אינם מגיעים להישגים
החברה לספק הזדמנויות נוספות ורבות להוסיף
בהתאם ליכולתם .המחקרים השונים מדווחים על
24-12אחוזים של ילדים מחוננים שהישגיהם
ולהתקדם בשטחים אלה .ידוע לכולנו שבבית
הספר הרגיל אין המצב דומה כלל ,בשטח הלי-
פחותים מכפי יכולתם * .אלה הם אותם הילדים
מודים .המורה ,העלול להרגיש שלא בנוח לנוכח
2%העליונים של
שמבחינת יכולתם נמנים על
השאלות החריפות ששואלים הילדים המחוננים,
עשוי לבקר את התנהגותו ,המתבטאת ב"שאלות
מופרזות" .מחקרים מצביעים גם על העובדה
שנבדקו מצאנו ) 27כלומר
שהילדים המחוננים הם פחות קונפורמיים מילדים
מישכל מעל ל .130-מתוכם 13אינם מגיעים להיש-
אחרים ואין הם מוכנים לקבל בקלות דעות שאינז
גיס לימודיים מתאימים ליכולתם.
",
במחקר
www.daat.ac.il
המתבצע
כעת
בת"א
מתוד
326
ילדים
(8%שהם בעלי מנת-
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
335
א .זיו /הצורך בטיפוח הילריס המחונניס
הכיתה אך הישגיהם נמוכים מהשליש העליון של
ילדים מוכשרים ביותך שקיבלו ציונים נמוכים
בבית-הספר ובוודאי המורה לא היה מצביע עליהם
זה מביא
כילדים מחוננים .הדוגמאות הבולטות ביותר הן :
ילדי כיתתם.
בסקירתו
על
בתחום
המחקרים
" (1958) Govanהוכחות מצטברות לעובדה שה-
איינשטיין ,אריסון וצ'רצ'יל .אמנם ,לו' ת היל-
הנו אחד
דים הללו הוסיפו והתפתחו ,אך מה ברבר אותם
הגורמים הח";'ייובים לתת-הישג ולעזיבת מסגרות
הילדים בעלי יכולת דומה שעזבו את הלימורים ?
הגירוי '',;,ל
עדר
הילדים
המחוננים
לאור הקיz-זיים הללו הקיימים כי מבקשים מה-
לימודיות" )עמ' .(142
גם מבחינה חברתית ,לילד המחונן צרכים שו-
מורים לזהות את הילדים המחוננים ,נראה שמב-
נים ,ו::אספקט מסויים מהם נחקר ).(Mann 1957
מיון
חני
האינטליגנציה
לשמש
יכולים
כלי
כא'z-זר בכיתה לומדים ילדים מחוננים עם ילדים
ראשוני טוב ואובייקטיבי ,ומקור לאינפורמציה
בינוניים ,קיימת נטייה אצל המחוננים להתחבר
מהימנה ביותר .התאוריות הרבות על מהותה של
ביניהם .ידוע ו::להתחברות יש חשיבות גרולה
האינטליגנציה אינן צריכות להעסיק אותנו במס-
בבית-הספר היסודי כי שם הילדים מזדהים עם
גרת מאמר זה ,ואין היום ספק שעל אף הביקורות
לתהליך
שהובאו ל גביהם ,מבחני האינטליגנציה הם כלי
הסוציאליזציה .מסקנתו של Mannהיא שילדים
המדידה הטוב ביותר ובעל כוח הניבוי הרב ביותר
מחוננים זקוקים לנוכחותם של ילדים מחוננים
בין כל הכלים שהפסיכולוגיה פיתחה עד היום.
אחרים כבר בכיתה הראשונה .בדרך זו הם יגיעו
גם בשימוש במבחני האינטליגנציה מתעוררות
אלה
הדומים
להם,
הזדהות
העוזרת
להסתגלות חברתית טובה יותר ,שאם לא כן קיימת
סכנה שיהפכו למבודדים מבחינה חברתית.
בעיות ,למשל ,הציון הגבוה ביותר שאפשר לה-
שיג
במבחני
האינטליגנציה
הקבוצתיים
בהם
משתמשים בארץ הוא .137כדי להשיג תוצאות
זיהוי הילדים המחוננים
גבוהות במבחן וכסלר או בינה צריך לענות
בעיית ההגדרה של ילדים מחוננים מעסיקה
לאחוז שונה של שאלות ,כך שישנם הבדלים
זה זמן רב את הפסיכולוגים .הדרך הפשוטה ביו-
)קטנים
תר נראית ,לכאורה ,פנייה אל המורים ,שכן ,נהוג
במבחן
לחשוב ' ילדים מפעילים את מירב יכולתם האינ-
טלקטואלית בבית-הספר .ואם ההישגים משקפים
אך
אמנם(
זה
או
בעיות
בין מנת
המישכל
המתקבלת
אחר.
רציניות
יותר
מתעוררות
כאשר
רוצים למדוד לא רק את האינטליגנציה אלא גם
את הרמה השכלית ,אפשר להניח שילדים בעלי
מרכיבים אחרים המעידים על כשרונות מיוחדים.
ציונים גבוהים בכיתה -הם הילדים המחוננים.
בשנים האחרונות התרכזו מחקרים פסיכולוגיים
(1959) Pegnato and Birchערכו מבחני אינ-
ביצירתיות ,המופיעה כתכונה שלא תמיד קשורה
טליגנציה אינדיבידואליים ל 1400-תלמידי בית-
קשר ישיר עם האינטליגנציה.
ספר .ביניהם נמצאו 91ילדים בעלי מנת מישכל
קיימות תאוריות על מהותה של היצירתיות
העולה על .136כל מורה התבקש להכין רשימה
ופותחו טכניקות מיוחדות למדידתה )& Getzels
של הילדים המחוננים בכיתתו .המורים זיהו רק
41מתוך 91הילדים המחוננים.
.(Jackson 1962התברר שילדים בעלי אינטלי-
גנציה גבוהה יכולים להיות יצירתיים ,אך גם
כמו כן ,שיטת הציונים כפי שהיא ניתנת בבית
פחות יצירתיים .הסתבר גם ,שברמות אינטלי-
הספר אינה מאפשרת כל השוואה ,היות ולמורים
גנציה לא גבוהה באופן מיוחד ,אפשר למצוא
ו.:זונים דרישות שונות ושיטות הערכה כה שונות
ילדים יצירתיים .אמנם שטח זה עדיין חדש מאוד,
להיות הציון
המדידה
שציון 8
במקצוע
מסויים
יכול
ונשמעות
גם
ביקורות
על
טכניקות
שניתן לרוב ילדי הכיתה ,בעוד שבבית ספר אחר,
) ,(McNemar 1964אך מסתמנות דרכים חדשות
המורה המלמד את אותו המקצוע נותן ציון 8רק
בהרחבת מבחני האינטליגנציה ובניית מערכות
לעיתים רחוקות מאוד בשביל הישגים מעולים.
חדשות שתאפשרנה איבחון עוד יותר מדוייק של
בהיסטוריה קיימות דוגמאות מפורסמות של
הילדים המחוננים.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
336
א .זיי /הצורך בטיפוח הילדים המחוננים
במצב הנוכחי של המבחנים הפסיכולוגיים,
רבות /ביניהן החשובה היא
זו הנעוצה בעובדה
נראה שהדרך הטובה ביותר לגילוי הילדים ה-
שבית-ספר רגיל /עם מורים רגילים אינו מסוגל
מחוננים היא העברת מבחני אינטליגנציה קבוצ-
להפעיל ללא שינוי ממשי במבנהו ובתכניותיו/
תיים לאוכלוסיה גדולה .מבחנים אלו ישמשו לסי-
תכנית העשרה לתקופה ממושכת.
נון ראשוני ,והילדים בעלי מנת מישכל גבוהה
.2
לגבי ההאצה /תוצאות המחקרים ברורות
יעברו מבחני אינטליגנציה ומבחנים אינדיבידו-
הרבה יותר .על אף התוצאות החיוביות המשתק-
אליים אחרים /שבעזרתם אפשר יהיה להעמיק
פות מהמחקרים /דווקא לשיטה זו מתנגדים באופן
יותר בהבנת יכולתו השכלית של כל ילד.
מיוחד רוב המחנכים וגם מספר רב של פסיכו-
לוגים .אין לנו ספק שלהתנגדות זו סיבות אמוצ-
דרכים לטיפוח
יונליות ומוזר לראות כיצד אנשים אינם מוכנים
לקבל תוצאות מחקרים ומעדיפים להסתמך על
שלוש דרכים עיקריות נוסו במקומות שונים
לטיפוח הילדים המחוננים :
.1
העשרה ): (enrichment
דעות קדומות .כשמדברים על פער בין התפתחות
תכניות לימו-
חברתית ורגשית לבין ההתפתחות האינטלקטוא
דיות מיוחדות שמטרתן פיתוח הכשרונות השכ-
לית ,נראה "טבעי" לחשוב שילד מחונן /שמבחינת
ליים של הילדים הללו.
גילו היה צריך להיות בכיתה ג' יתקל בקשיים
האצה ) : (accelerationהעלאת כיתה ב-
חברתיים בכיתה ה' .ברם /אפילו דבר שנראה
התאם ליכולת שכלית ולא בהתאם לזמן שכל ילד
"טבעי" זקוק לבדיקה .והמחקרים הרבים שנעשו
צריך להיות בכל כיתה )שיטה זו מוכרת בשם
בתחום זה /מצביעים שאין הדבר כך .כלומר
"הקפצה" בבתי הספר שלנו -למשל "הקפיצו"
ילדים מחוננים שהעלו אותם לכיתה גבוהה יותר
.2
מסתגלים בדרך כלל טוב מאוד מבחינה חברתית.
ילד מכיתה ד' לכיתה ה'(.
.3
סיכום מחקרים רבים בתחום זה נעשה על ידי
הלIכצה ) : (groupingיצירת קבוצות לי-
מודיות מיוחדות לילדים המחוננים.
.(1957) Shanon
תכניות העשרה צריכות להיות מבוססות
מעניין להביא כדוגמא תוצאות מחקרו של
על איבחון הילדים המחוננים ועל יצירת תוכניות
לימודים מיוחדות במקצועות השונים .על אף
(1956) Presseyשחקר את מידת הצלחתם של
.1
נערים שסיימו את הקולג' בגיל צעיר בהשוואה
שדרך זו נראית כפשוטה ביותר לביצוע ,המחק-
לאלו שסיימו בגיל מבוגר יותר .תוצאותיו מרו-
,רים אינם מראים שדרך זו יעילה .לכך סיבות
כזות בטבלה הבאה :
סיכום טירת ההצלחה כיחס לביל כו כעריםסיימו את ליטוריהם כקולג'
גיל סיום הלימודים
מס' המסיימים
הצלחה אחרי
'קולג' )באחוזים(
הגיעו להישגים
19
20
21
22
23
24
25
26
מעל ל26-
24
114
216
235
132
59
47
37
60
ברמה ארצית
29
22
15
12
10
3
2
3
כשלונות
4
6
6
5
2
3
6
11
כפי שאפשר לראות קיים קשר ישיר בין
ההישגים במדע לבין הגיל בו מסיימים את הלי.
מודים .אלה שניתנה להם אפשרות לגמור בגיל
.3
15
המחקר על יעילות שיטות ההקבצה השו.
נות לילדים מחוננים תופס מקום נרחב ביותר.
תוצאות המחקרים לא תמיד היו חד משמעותיות
צעיר ,הגיעו להישגים גבוהים יותר מאלה שגמרו
וישנם
בגיל "הממוצע" .תוצאות אלו מחזקות את ממצאיו
שנוסו בארצות שונות ונכשלו .מכשלונות אלו יש
של Lehmanשהוזכרו קודם.
צורך ללמוד ,ואמנם בנסיונות החדשים הנערכים
www.daat.ac.il
בתי
ספר
מיוחדים
וגם
כיתות
מיוחדות
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
337
א .זיו /הצורד בטיפוח הילדים המחוננים
בארה"ב /שם קיימים בתי ספר לילדים מחרננים/
אינם מקבלים עזרה מירחדת ,התקדמרתם פחרתה
לממחקר מתמיד הנערך על התפ תחרתם רהתקד-
מזר של ילדים מחרננים השורים ביכרלתם המקב-
מרתם התרצארת הן כרלו חיובירת.
לים חינרד מירחד.
צריך להירת בררר שאיסרף ילדים מחרננים
רהכנסתם למסגרת לימרדית מירחדת כשלעצמה
אינה יכולה להבטיח התקדמרת רבה .כדי שהק-
סיכןם
בצה כזר תשיג מטררתיה היא דררשת הכנת תכ-
הילדים המחרננים מרגדרים כילדים בעלי מנת
נית לימרדים מירחדת /הכשרת מררים בעלי יכרלת
מישכל הערלה על רמתם של 97%מן הארכלרסיה.
אינטלקטראלית גברהה /המבינים היטב את הבעירת
ילדים אלר אינם יכרלים לנצל את מירב יכרלתם
הקשוררת בחינרכם של ילדים כאלה /רהמגלים
בבי"ס רגיל .הילדים בעלי יכרלת שכלית נמרכה
נכרנות לדרכי חשיבה חרשרת .גם מבחינה אד-
מן הנררמה נהנים ממסגררת חינרכירת המירחדרת
מיביסטרטיבית דררשת ההקבצה שינריים מהרתיים
למענם רמתערררת השאלה מדרע אין מסגררת חי-
בביה"ס .יצירת מעבדרת רספרירת שהגישה אליהו
נרד מירחדרת גם לילדים המחרננים .טיפרחם של
ילדים מחרננים היא לטרבתה של החברה רמהררה
גם צררד אינדיבידראלי שלהם.
השאלה באיזו משלרש הדרכים המרזכררת טרב
להשתמש היא שאלה הדררשת מחקר ,שבו ילקחר
הצגנר את בעיית מירנם של ילדים אלה רתרר-
מת מבחני האינטליגנציה לאיתררם .הרצגר כאן
בחשברן התנאים המיוחדים של הארץ .דבר אחד
כמה דרכים לטיפרחם רהודגש הצררד למציאת
בררר ) (1961 Simpsonשכאשר ילדים מחרננים
דרד מתאימה לקידרם ילדים אלה בתנאי הארץ.
חפשית /שיטרת עברדה לפי פררייקטים רמעבר
חפשי של ילדים מקברצה לקברצה.
ביבליןגרפיה
children". Exceptional Cl ildren, 23, 1956,
The Early Mental Traits 01
pp. 108-110.
Lehman, H.C., Age and Achievement. N.].:
8.
Princeton University Press. 1953.
Charactel"istics
co
Personality
G..
Lightfoot,
C.C.,
Cox.
300 Geniuses. Stanford: Stanford Univer
sity Press, 1926.
French. ].L. (ed.), Educating the Gilted:
9.
A Book 01 Readings. New York: Henry
01 Bright and Dull Children. N.Y.:
Holt Co., 1959.
lumbia University, Teachers College. 1951.
Gallagher, ].]. and Crowder. T., "The ad
Lucite, L.F., "Independence-conformity be
10.
havior as a function of intellect: bright and
dull
pp. 306-312.
1964, pp. 5-13.
Getzels, ].W. and ]ackson, P.W., Creativity
31,
Children,
Exceptional
Mann, H., "How real are friendships of
11.
gifted and typical children in a program
of partial segregation". Exceptional Child
Gowan, ].C., "The under achieving gifted
ren, 23, 1957, pp. 199-201.
McCleland. D.C. (ed.), Studies in Motiv
1955.
intelligence.
1964,
19,
Ex
ation. N.Y.: Appleton-Century.
our
"Lost:
Psychologist,
Q.,
McN elnar.
American
13.
everyone".
for
1955, pp. 247-249.
us".
tells
pp.
1959,
"?why
pp. 874-879.
4.
and Intelligence: Exploration with Gilted
Children. N.Y.: ]ohn Wiley, 1962.
12.
3.
justment of gifted children in the regular
classroom". Exceptional Children, 23, 1957,
children".
2.
research
9,
problem
a
5.
children:
ceptional Children, 21,
"What
Newsletter,
•].C .
Gowan,
6.
Psychological
140-144.
7. Laycock, S.R. "Counseling parents of gifted
www.daat.ac.il
המכללה האקדמית הרצוג- אתר דעת
338
הצורך בטיפוח הילרים המחוננים/ זיו,א
14. :tvlel1s11,
1.,
"Rorschacll
study of
giftec1
c11iuren". E.t'ccptional Cllildre/1, 17, 1950,
pp. 8-14.
15. Passov.', A.1-[., "Are we s110rtchangil1g tllc
giftc( ?" ..S','llo(JI E.ז:CCl1tiz,c, 75,
1955,
pp.
20. Sin1pson, R.E., Educational PrograJJzs for
Gijted Cllildren.
21. S111it11, D.C .. PC1'sonal Cbnd Social Adjust
IJleוlt of Gijted Adolesccnts.
Exceptiol1al
54-57.
16. PCgl1,ןtO, C.W. <l11U Birc11, ].V., "Lccating
gifteu c]lildren in junior high schoo1s: <l
COI11)<lrIS011
of
111ethods".
E.ז:ccptional
Cllildrel1
graphs. No. 4,
Cc,uncil 011
Research
Mono
1964. \TashiI1gton, D.C.:
N atiolla1 E(lllcational Association.
22. Term,111, 1,.
Traits
Clzildrcn, 25, 1959, pp. 300-304.
Sacral11cl1to, California:
Caiforllia State Departnlel1t of Education.
oj
(ed.), Mental and Physical
a
Thousand
Gijted
Cllildren.
17. Presse)', S.L., "Age of collcge gr,U11<ltion
Stanforu: Stanford UI1iversity Press, 1925.
anu Sllccess il1 adu1t life" ..Tol1rnal oj Ap.
23. Tel'111all, L. and Oden, M.H., "Scicntists
plied
Psycholog}',
18. Ral11aseshal1,
19.
P.H.,
226-233.
al1d nOl1-sciclltists in a group c,f 800 gifteu
Tlle Social a,nd E»l
Iמen". Ps}'cllological J.lonograplls, 68, 1954,
30,
1956,
pp.
{}tional Adjustlnent oj the Gijted Children.
p). 326-348.
N ebraska: University of N ebraska, 1957.
24. Veden1eycr,
C.A., "Gifted achievers and
Sl1anon, D.C. "Vhat researc11 says about
110n-acllievers". JOllr,nal of Higller EdllC
acce1eration". Phi Delta Kappan, 39, 1957,
ation, 24, 1953, pp. 25-30.
pp. 70-73.
Wolfle, D., "Intellectual resources". Sciel1
tijic ",1111erican, 185, 1951, pp. 42-46.
www.daat.ac.il