יהדות ספרד וארץ ישראל בימי יהודה הלוי

מרץ 4, 2015 · מאת אריה מנצ'ר · החינוך, גיליון א-ב, 1975 · החינוך

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫מסדנת המורה‬

‫על ספרים‬

‫א‪-‬ב חשווו תשלו‪/‬ו ‪ -‬אוקטובר ‪1975‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫העניינים‬

‫תיבו‬

‫עמוד‬

‫ח כז ח 'ב‪ I‬כ ח‬

‫כ 'ב‪ I‬כ ילי‬

‫אברהם צלמון‬

‫מיכאל הן ואריה לוי‬

‫התיבוד היעיל )‪('C.B.T.E.‬‬

‫‪.‬‬

‫)גישה סוציולוגית( ‪.‬‬
‫מה רע בחיבוד המוסדי ‪1‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪1‬‬

‫‪6‬‬

‫‪.‬‬

‫בית‪-‬הספר כספק שירותי‪-‬חיבוד והישגי תלמידיו‬

‫בכיבזין יוכ‪C‬‬

‫סוניה מרבך‬
‫'בזעון אפ'יטין‬

‫‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫‪17‬‬

‫‪.‬‬

‫ייהילד טעון הטיפוח והילד ה'אורגאבי'" ‪.‬‬
‫חיבוד לצפייה בסרטי הקול בוע והטלוויזיה‬

‫ערה ברקאי‬

‫‪21‬‬
‫‪23‬‬

‫עיון ב"בובה ממוכנת" לדליה רביקוביץ‬

‫מרר ‪ :‬י • מ ‪ b,‬טי ז‬
‫אריר כהן‬

‫כ"וך סגל‬
‫רב "ליז‬

‫כוכר‬

‫גר כהן‬

‫‪28‬‬

‫)עשר שנים למותו(‬

‫'‪.:,‬ןאלת ה'‪:Ii‬רכים והחיבוד לערכים במשנת בובר •‬

‫‪32‬‬

‫הסמכות המחנכת בסיטואציה החינוכית במשנת בובר‬
‫בובר ב'‪.:,‬ןיחה עם נציגי הסתדרות המורים‬

‫‪55‬‬
‫‪66‬‬

‫חלדי‬

‫מנשה רוכ'ני‬

‫)‪ 900‬שנה להזלדתו(‬

‫בעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"‬
‫'‪,,‬ירי ריה"ל בבית‪-‬הספר‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫יהדות ספרד וארץ‪-‬ישראל בימי ר' יהודה הלוי‬

‫אריה מכצ'ר‬

‫ממרבת‬

‫ח ח ורא ח‬

‫'‪:Ii‬ל מדוכת הכתיב ‪ -‬י‪.:‬זלוש בעיות ושאלות שמובה‬

‫יהושע ויכשטין‬

‫יחווח‬

‫ו כ ר רכי‬

‫וחהיכוך‬

‫‪81‬‬

‫המורח‬

‫כינה שופם‬

‫איך לימדו ילדים בשער‪-‬הגולן ‪.‬‬
‫משתקים בלשון לאהבת הלשון ‪..‬‬
‫לימוד הכתיב והדקדוק לפי אותיות הי;‪i,‬ימוש‬

‫שרגא שפר‬

‫הוראת החי‪.:‬זבון בבת"ס היסודיים ורציפות השיטה‬

‫הוה שבזי‪",‬‬
‫גאונה כהן‬

‫טל‬

‫‪72‬‬
‫‪79‬‬

‫•‬

‫מפרים‬

‫‪85‬‬
‫‪91‬‬
‫‪94‬‬
‫‪95‬‬

‫‪104‬‬

‫ייההתבגרות" ‪ -‬יוכף גלב'ז ; יינעורים בקיבוץ" ‪ -‬יוכף ארבון ; "לכסיקון לתודעה‬
‫יהודית" ‪ -‬אביב נ‪:‬קרוכי ;‬

‫מחקר דיאלקט ערבי של יהודים ‪ -‬ביר שוחט ;‬

‫ייהמשחק ‪ -‬ערכיו ובעיותיו" ‪ -‬כה‪::‬ה גולדשטיין ;‬

‫ייקאפקא בעברית" ‪ -‬צכי‬

‫קרביאל ; שני ספרים חדשים של מחבר אחד ‪ -‬יהו'בט ירון ; על ספרים בספרות‪,‬‬
‫בלשון ובחברה ‪ -‬יוסף 'בה‪.‬לבן ;‬

‫הצצה בספרים שונים ‪ -‬צמח צמריון ;‬

‫ייפריודיקה סקטוריאלית" ‪ -‬טרה הרצכרג ;‬

‫ספרים שנתקבלו במערכת‬
‫‪127‬‬

‫דברי סיום ‪ -‬הזגורך‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫אריה מנצ'ר‬

‫יהדות ספרד ואר‪-Y‬זשראר בימי רי יהזדה הלוי‬
‫מדיבית‪,‬‬

‫צפובה‪ .‬בעיר ליאוו‪ ,‬עירו של י' משה בו שם‪-‬‬

‫חברתית או תרבותית‪ ,‬ביטיב לעשות‪ ,‬אם בסביר‬

‫ייהזוהר"‪ ,‬היה קייס‬

‫בבואבו‬

‫להורות פרשה היסטורית‪,‬‬

‫טוב‪ ,‬מחבר‬

‫)או מגלה ‪(1‬‬

‫לעצמבו ולתלמידיבו את הרקע ההיסטורי של‬

‫מרכז חקלאי יהודי‪ .‬בחצרו של אלפובסו השישי‬

‫באי''‪::‬יות‬

‫פעלו דיפלומאטים יהודיים‪ ,‬והוא לא שעה לאז‪-‬‬

‫בבהיר היטב את פרטי הביאוגראפיה‬

‫הרתו של האפיפיור גריגוריוס השביעי‪ ,‬שתחת‬

‫שלה עד כמה שידיעתה הכרחית להבבת הבושא‪.‬‬

‫ממשלתו יימושלים יהודים על בוצרים"‪ .‬יהודי‬

‫הבושא‬

‫או‬

‫היסטורית‪,‬‬

‫והיה‪,‬‬

‫המאורע‪.‬‬

‫אם‬

‫ידובר‬

‫זוהי גם הזדמבות לברר‪ ,‬במיוחד בכיתות הגבו‪-‬‬

‫טולידו‪ ,‬העיר שבוסדה לפי אגדה על ידי גולים‬

‫הות‪ ,‬את בעיית מקומה של איי'‪::‬יות היסטורית‬

‫יהודיים מארץ ‪-‬ישראל ‪ ,‬זכו לעצמאות דתית ולז ‪-‬‬
‫כויות לקרקע ואחוזות‪ .‬המלך הצהיר אפילו‪ ,‬כי‬
‫בבצר ממבו להילחם בשבתות בשל החיילים‬

‫בכלל ואת הבעייה הידועה ‪ -‬האם האישיות‬
‫יוצרת את ההיסטוריה‪ ,‬או שהמאורעות הם המ‪-‬‬

‫אפשרים לאישיות לעלות בסולם המ בהיגות המ‪-‬‬

‫היהודיים '‪::‬בצבאותיו‪ .‬בטולידו בתקיימה קהילה‬

‫דיבית או התרבותית‪ .‬אגב כך ביתן לעמוד על‬

‫חזקה וכו היתה בה קהילה קראית‪ .‬יהודי העיר‬

‫ההיסטורית‬

‫בתקשרו עם יהודי ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ואולי ביתו בכך‬

‫וקשריה עם המציאות ההיסטורית‪ .‬שיקולים די‪-‬‬

‫רקע בוסף לקשרי ריה"ל וארץ‪-‬ישראל‪ .‬בסארא‪-‬‬

‫דאקטיים כעיו אלה ילוו גם את המורה הבא‬

‫בשדות‬

‫הלאומי‪-‬חיבוכי‬

‫ערכה‬

‫של‬

‫האגדה‬

‫ללמד את תקופת ר' יהודה הלוי‪.‬‬

‫גוסה‬

‫עסקו‬

‫"‪::‬בצפוו‬

‫בעבודה‬

‫היהודים‬

‫ובכרמים‪ .‬גם באיזור ברסלובה היה מעמדם המש‪-‬‬

‫מו הדיו לדוו אפוא‪ ,‬ולו במועט‪ ,‬במצבו של‬

‫פטי של בבי עמבו שווה למעמד הבוצרים‪ ,‬והמלך‬

‫המוסמכים‬

‫אף הסכים להתיישבותם על אדמתו‪ ,‬והוא הדיו‬

‫שריה"ל‬

‫הדור‪,‬‬

‫היה‬

‫אחד‬

‫מבציגיו‬

‫לגבי אראגוו ובאוורה‪ .‬התקופה הבדובה מצטייבת‬

‫ביותר‪.‬‬

‫ביחסים הדוקים למדי ביו חכמי האיסלאם ומלו‪-‬‬
‫‪.Z.‬‬

‫מדיו לבין חכמי ישראל וביחסים הדדיים שבין‬

‫ס פרד‬

‫משבת ‪ 711‬היתה ספרד תחת שלטוו הערבים‪,‬‬

‫הקודש‬

‫לימודי‬

‫והחול‬

‫בתרבות‬

‫ישראל‪.‬‬

‫בוצר‬

‫והנוצרים בדחקו לצפובה של הארץ‪ .‬שלוש מאות‬

‫מיזוג מעבייו של מרכיבים אלה‪ ,‬הלא הוא ייתור‬

‫בשטחים הכבושים‬

‫הזהב"‪ .‬במאה הי"א פעלו באיזור המוסלמי ר'‬

‫"‪::‬נה‬

‫ויותר שלטו הערבים‬

‫עד אשר יצא פרדיבאבד הראשון‪ ,‬מלך קסטיליה‪,‬‬

‫'‪::‬מואל הבגיד בגראבדה ומשה אבו עזרא‪ .‬בביגוד‬

‫לכיבוש מחדש של חצי הא‪,‬י‪ ,‬שבתאפשר הודות‬

‫לקהילות‬

‫הצפובית‪,‬‬

‫למריבות שביו השליטים הערביים לבין עצמם‪.‬‬

‫בהו בתערערלחלוטיו מעמד היהודים בימי הצל‪-‬‬

‫ישראל‬

‫שבגרמביה‬

‫וצרפת‬

‫ב'‪::‬נת ‪ 1085‬כב'‪ !Z‬המלך אלפובסו השישי את‬

‫בבים‪,‬‬

‫העיר טולידו‪ ,‬שבחשבה בזמנה כעיר הולדתו של‬

‫יותר קוויה הלאומיים והחילוביים של היהדות‬

‫בשארו קיימים בקהילות ספרד זמן רב‬

‫ריה"ל ‪ .1‬במאה הי"ב בחלש כוח הממלכות הבוצ‪-‬‬

‫הודות למבבה הרחב ותרבותן החילובית החזקה‪.‬‬

‫צבאות‬

‫ההשכלה הפילוסופית‪-‬מדיבית עוררה למחשבה‬

‫הבוצרים‪ ,‬שביסו להוסיף ולרדת מהצפון לדרום‬

‫ואף בוצר ק'ר עם המתרחש בארץ‪-‬ישראל‪ .‬לכן‬

‫ריות‬

‫ובסוף‬

‫המאה‬

‫ביצחו‬

‫הערבים‬

‫את‬

‫המוסלמי‪,‬‬

‫בתחדשו‬

‫בתקופה הבדובה מילאו יהודים רבים תפקי‪-‬‬
‫דים חשובים הו באיזור המוסלמי והן בממלכו‪I‬ז‬

‫כאן‬

‫חזיובות‬

‫משיחיים‬

‫ישבים‬

‫ובתהווה‬

‫יחס רציבי אל השקפות היסטוריות‪ ,‬וריה"ל הס‪-‬‬

‫ביר את אופייה ההיסטורי של דת ישראל ‪.2‬‬

‫הבוצריות‪ .‬רבים סלדו מתרבות הדרום והיגרו‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫במחצית הראשובה של המאה הי"א נמשכו‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫א' מנצ'ר ‪ /‬יהדות ספרד וארץ‪-‬ישראל בימי ר' יהודה הלוי‬

‫‪82‬‬

‫המלחמות בין הבוצרים ובין המוסלמים‪ .‬טודילה‬

‫לימות הנדונות כאן אין חשיבות לשאלה אס‬
‫המשורר בולד בטולידו או בטודילה ‪ .5 " …‬ריח"ל‬

‫תו של ריה"ל ‪ – g‬בכבשה בידי הבוצרים בשבת‬

‫­ 'בולד‪ ,‬לכל המאוחר‪ ,‬בשבת ‪ – 61075‬בדד‬

‫­ הנחשבת‪ ,‬כבראה בצדק רב יותר‪ ,‬כעיר הולד‪-‬‬

‫‪ .1115‬בימי פלישת האלמוחדין הקיצוניים בשבת‬

‫במשך כשלוש עשרות שבים במרכזי התרבות‬

‫במלטו‬

‫העברית בספרד‪ ,‬היה עד לחורבן קהילות ישראל‬
‫בימי המלחמות ולבריחת פליטים מחרב הקנאים‬

‫‪1146‬‬

‫הוחרמו‬

‫צפונה‬

‫קהילות‬

‫ולצפון‬

‫רבות‪,‬‬

‫אפריקה‬

‫ויהודים‬

‫)בתוכם‬

‫משפחת‬

‫גם‬

‫הרמב"ם(‪.‬‬

‫הערבים‪.‬‬

‫כבדים‬

‫תית והספרותית‪ .‬בשבת ‪ ,1140‬בגיל ‪ 65‬שבה‪,‬‬

‫על היישובים היהודיים שבאלצו לדאוג להגנתם‬

‫החליט ריה"ל לבטוש את ביתו ולעלות ארצה‪,‬‬

‫המלחמה הממושכת‬
‫ולהסתגרות‬

‫העצמית‬

‫הטילה‬

‫צללים‬

‫המאורעות‬

‫משתקפים‬

‫ביצירתו‬

‫ההגו‪-‬‬

‫ברבעים מיוחדים ‪castra‬‬

‫שכן ייייקל בעיני עזוב כל טיב ספרד‪ ,‬כמו ייקר‬

‫‪ ,judaeorum‬כעין גיטו מרצון‪ .‬קרה שהם בקראו‬

‫בעיני ראות עפרות דביר בחרב !"‪ .‬ביוס ‪8.9.1140‬‬

‫להגן על בתיהם מפני פולשים זרים ואף בתגייסו‬

‫הגיע ריה"ל לאלכסנדריה שבמצרים‪ ,‬בה נתקבל‬

‫לצבא הסדיר‪ .‬נפוצו שמועות מוזרות על השתת‪-‬‬

‫בכבוד רב‪ ,‬אך הוא שאף להגיע לארץ‪-‬ישראל‪,‬‬

‫ההפרזה‬

‫על אף חורבנה בימי מסע הצלב הראו‪Z‬זון‪ .‬כאן‬

‫ההיסטורית‪,‬‬

‫תיסבוכת היסטררית‪ .‬לפי דעה אה‪I‬ן‪,‬‬

‫יהודים‬

‫פות‬
‫שבהן‪,‬‬

‫הן‬

‫בקרבות‪,‬‬

‫מאשרות‬

‫אשר‬

‫את‬

‫על‬

‫העובדה‬

‫אף‬

‫מתחילה‬

‫שיחודי ספרד שיתפו את עצמם בפעולות מלחמה‬

‫הגיע בדרך הים לצידון ‪.,,‬גל חוף לבנון ר;זיו=‬

‫של המדינה הנוצרית‪ ,‬אם כי בהיקף מצומצם‬

‫ומכאן לדמשק בה בעלמו עקבוהיו )שירמן‪ ,‬שם(‪.‬‬

‫יותר ובתוצאות צבועות יותר מן המסופר באג‪-‬‬

‫אך האגדה הביאתו לירושלים‪ ,‬ליד הכוהל המע‪-‬‬

‫דות‪ .‬עובדה זו ידועה לבו מדברי רו יצחק מוינה‪,‬‬

‫רבי או ליד חומת העיר בסביבת שער צ'ון ‪:‬‬

‫בעל ייאור זרוע"‪ ,‬המבוססים על דברי רי אליעזר‬

‫והיא מוסיפה לספר‪ ,‬כי שם קרא את שירו ייציון‪,‬‬

‫בר יואל הלוי מאשכנז האומר בפירוש ‪ :‬יינהוג‬

‫הלא תשאלי לשלום אסיריך"‪ ,‬כאשר פרש ערבי‬

‫בארץ ספרד שישראלים‬

‫דרס אותו למוות‪ ,‬לאגדה זו התנגדו _בדורות‬

‫הולכים עם המלך להילחם" ‪ .4‬דרך אגב ‪ -‬אג‪-‬‬

‫הקודמים‬

‫)שם( ;‬

‫דה אחרת מספרת כי מפקד המלך הציע למוס‪-‬‬

‫ואף בימינו מקובלת הדעה‪ ,‬כי ריה"ל מת במצ‪-‬‬

‫למים להימנע ממלחמה בימים ששי‪ ,‬שבת ורא‪-‬‬

‫רים בשבת ‪ ,1141‬חצי שבה לאחר הגיעו שמה‪,‬‬

‫שון כדי לכבד את בבי שלוש הדתות המעורבים‬

‫ואולי גם בקבר במקום ך‪ .‬שאיפתו של ריה"ל‬

‫עדיין‬

‫)במאה הי"ב(‬

‫אברהם‬

‫גייגר‬

‫ודוד‬

‫קאופמן‬

‫בקרבות‪ .‬גורל ההצעה הזאת לא ידוע לבו‪ .‬שוב‪-‬‬

‫לעלות ארצה ונסיובו לביצועה עוררו ויכוחיס‬

‫אי היהודים האשימום בקשרים עם האויב הערבי‪.‬‬

‫והתנגדות בחוג ידידיו‪ ,‬אך היו שחיזקוהו בהח‪-‬‬

‫אחרי מות אלפונסו )‪ (1109‬פרעו פרעות ביש‪.‬‬

‫לטתו‪ .‬לדעת דיבור ‪ ,8‬לא היתה העלייה המתוכ‪-‬‬

‫ראל‪ ,‬והרוצחים זכו לחביבה‪ .‬מכאן ביתן ללמוד‪,‬‬
‫כי המוני העם היהודי לא הפיקו בהכרח תועלת‬

‫בבת רק עניינו הפרטי של המשורר‪ .‬הוא שאף‬
‫אמנם‪,‬‬

‫רבה מעלייתם של בודדים מבין אחיהם‪ ,‬שהיו‬

‫באומרו ‪:‬‬

‫לעלייה ככפרה לחטאיו וכהבאת קרבן‪,‬‬

‫ייאיכה‬

‫אשלם‬

‫נדריי‬

‫ואסריי‪,‬‬

‫בעוד‬

‫יועצים לשליטים‪ ,‬לא מעט הודות לידיעתם את‬

‫ציון בחבל אדום‪ ,‬ואבי בכבל ערב ‪ ; "1‬א‪.‬ך ייקשה‬

‫הסגנון והכתיב הערבי והיותם בעלי כתב‪-‬יד‬

‫לתאר לבו‪ ,‬כי שאיפה דתית אישית ‪ …‬יכלה לעורר‬

‫בהיר ובקי‪ ,‬דוגמת רו שמואל הנגיד‪ ,‬שבמנה על‬

‫התנגדות מרובה ‪ …‬אדרבה ‪ -‬יש לעלייתו אופי‬
‫משיחי ובשיריו בשמעה תעמולת‪-‬עלייה‪ ,‬בהגותו‬
‫תפיסת‪-‬הגאולה הלושורה לתבועות משיחיות שב‪-‬‬

‫כילו לפעול לתועלת בבי עמם ולהגנתם‪.‬‬

‫דורו ‪ …‬יהדות ספרד בתבה )דווקא( בהשתתפותה‬

‫המעמד המיוחס של החצרנים‪ ,‬אבשי החצר שהמ‪-‬‬
‫לך היה זלווק להם‪ .‬הם נהנו מטובת הבאה והש‪-‬‬

‫על רקע הנאמר יובנו פרטים רבים מפרשת‬

‫הפעילה בחייה המדיניים של הארץ גוון ריאלי‬
‫וממשות ארצית יותר גם לכיסופים המשיחיים"‬
‫)עמ' ‪ .(209‬כבר בתקופה שקדמה לריה"ל היו‬

‫חייו של ריה"ל‪ .‬לדעת פרופו בערו"לגבי הפרוב‪-‬‬

‫עולים לארץ‪-‬ישראל יהודים ייחוגגים"‪ ,‬דהיינו ‪:‬‬

‫ב‪.‬‬

‫חיי רית"ל‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪83‬‬

‫א' מבצ'ר ‪ /‬יהדות ספרד וארץ‪-‬ישראל בימי ר' יהודה הלוי‬

‫עולי רגל‪ ,‬או משלמי נדרים‪ .‬חסדאי א‪.‬בן '‪",‬פר‪i‬ט‬

‫רבים נמכרו לעבדים‪ ,‬ובודדים נפדו על‪-‬ידי נדיב‬

‫ניסה לשלוח במאה העשירית את מכתבו למלך‬

‫יהודי מאשקלון‪ ,‬העיר נהפכה לנוצרית‪ ,‬ועל הי‪-‬‬

‫הכוזרים דרך ארץ‪-‬ישראל ‪ ,9‬והוא קובל מרה ‪:‬‬

‫הודים נאסרה הכניסה אליה‪.‬‬

‫ייאומרים לנו‪ ,‬לכל עם יש מלכות ולכם אין זכר‬

‫כיבוש ירושלים והטבח שבערך בה ביהודים‬

‫ריה"ל‬

‫עוררו את תושבי הערים האחרות‪ ,‬בעיקר בערי‬

‫בארץ" ‪.10‬‬

‫לדעת דינור‪,‬‬

‫ייהעלייה‬

‫של‬

‫היא לא רק דרך לגאולה‪ ,‬היא גם ראשית הת‪-‬‬

‫החוף‪ ,‬לקראת מערכת הגנה עצמית‪ .‬יהודי היפח‬

‫ג'‪",‬מותה ‪ …‬ריה"ל הוא בשביל בני דורו מעין‬

‫השכילו להגן על עירס שכם אחד עם הערבים‬

‫מב'‪",‬ר הגאולה" )עמ' ‪.(217‬‬

‫במשך חודש ימים‪ ,‬על אף כוחם העדיף של‬

‫הצלבנים "‪ .‬בקיץ תת"ס )‪ (1100‬הוחלט במטה‬
‫ג‪.‬‬

‫שלהם להטיל מצור על העיר‪ ,‬אבל בעקשנות‬

‫ארץ‪-‬ישראל ב"מ ריח"ל‬

‫הפנימי של היישוב היהודי התבטא‬

‫מרובה עמדו התושבים על נפשם‪ .‬אלברט מא‪.‬אכן‬

‫בעיקרו ו‪::‬ל דבר בשקיעתה של ההגמוניה הרוח‪-‬‬

‫שבגרמניה‪ ,‬כרוניסט קאתולי‪ ,‬מספר‪ ,‬כי תושבי‬

‫מצבו‬

‫נית הבבלית על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כפי שהורגשה‬

‫ה'‪!J‬יר יייהודים לפי מוצאם נלחמו בחרמה עזה‬

‫חילוקי‬

‫ובנשקם נגד הנוצרים‪ ,‬ואלה‪ …‬חדלו מהרעשת‬

‫דעות הדשים בעניין הלוח העברי וקביעת המוע‪-‬‬

‫החומה"‪ .‬היהודים‪ ,‬לדבריו‪ ,‬יייצקו עליהם שמן‬

‫דים בין ר' אביוגר בן אליהו הכהן‪ ,‬ראש י'‪!.:‬יבת‬

‫וזפת רותחת‪ ,‬ואש ושיחיס השליכו עליהם ועל‬

‫במאות‬

‫הקודמות‪.‬‬

‫במאה‬

‫הי"א‬

‫נתגלו‬

‫ייגאון יעקב" בו‪j‬יפה‪ ,‬ובין ר' דוד בן רן דניאל‪,‬‬

‫המכונה"‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬לא יכלו לעמוד בלחץ‬

‫ראש ישיבת פו‪t‬טאט )קאהיר(‪ ,‬ששאף לשלוט‬

‫הכבד‪ ,‬ונטבחו לאחר כיבוש העיר ביום ‪.20.8.1100‬‬

‫גם על ישיבת ארץ‪-‬ישראל‪ .‬הוא זכה לתואר‬

‫יהודי ארץ‪-‬ישראל התאוששו באיטיות מתוצ‪-‬‬

‫רא'‪,:.‬ד הגולה‪ ,‬וע ל כך יצא כעסו של ר' אביתר‬

‫אותיו הקשות של מסע הצלב הראשון‪ .‬למרות‬

‫אביתר"‬

‫מצבם הטראגי של פליטי החרב‪ ,‬הורגשה הי‪",‬פע‪-‬‬

‫שהיתה גנוזה שמונה מאות שנה עד אשר נתגל‪-‬‬

‫תה הרוחנית של תורת ישראל‪ ,‬ואף ידועים לנו‬

‫)פרטי‬

‫המחלוק ז‬

‫כתובים‬

‫ב"מגילת‬

‫תה על‪-‬ידי ש"ז שכטר )ספר היישוב‪ ,‬ב'‪ ,‬המבוא‬

‫המעשה‬

‫של שן אסף(‪,‬‬

‫מקרי‬

‫התגיירות‪.‬‬

‫מפורסם‬

‫ביותר‬

‫הוא‬

‫באציל נוצרי‪ ,‬יוהנס בנורמנדיה‪ ,‬הידוע לאחר‬

‫בסוף המאה‪ ,‬בימי בחרותו של ריה"ל‪ ,‬באה‬

‫התגיירותו המופלאה בשם עובדיה הגר הנור‪-‬‬

‫צרה מסוג אחר‪ ,‬חריפה יותר‪ ,‬על יהודי הארץ ‪:‬‬

‫מני‪ ,‬שהלן בעקבותיו של הארכיבישוף מבארי‬

‫האפיפיור אורבן השני עורר את מאמיניו שבאי‪-‬‬

‫שבאיטליה‪ .‬בימים ההם נהפכו‪ ,‬לדברי בנימין‬

‫רופה לצאת למסע לארץ‪-‬ישראל לשם שחרור‬

‫מטודילה‪ ,‬מערת המכפלה ובית הכנסת בחברון‬

‫ייהקבר הקדוש" מידי המוסלמים‪ .‬אלפי נוצרים‪,‬‬

‫למצודה של כמרים נוצריים‪ .‬העיר עכו נעשתה‬

‫מהם ערב‪-‬רב‪ ,‬החלו את מסעם כבר בארצות‬

‫לאהר כיבוי'‪:':‬ה ע"י הנוצרים )‪ (1104‬שער לעליות‬

‫גרמניה וצרפת )גזרות "‪::‬ו"ם‪-‬תתנ"ו(‪ .‬על כן נפל‬

‫ארצה ולביקורים בה ‪) .12‬גם הרנזב"ם ירד כאן‬

‫פחד על תושבי הארץ‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬במלחמה‬

‫לחוף(‪.‬‬

‫זו התקרבו הצלבנים לירושלים מהצפון‪ .‬ההיס‪-‬‬
‫טוריון היהודי היחידי המספר על כיבוש העיר‬

‫ד‪.‬‬

‫סכים ןב‪,‬סקבןת‬

‫הוא ר' יוסף הכהן )דינור‪ ,‬ישראל בגולה ב'‪,1 ,‬‬

‫בספרד ישבה אוכלוסייה יהודית חזקה בעלת‬

‫עמ' ‪ .(403‬לפי הידיעות‪ ,‬ששאב ממקורות זרים‪,‬‬

‫לרמה‬

‫השפעה‬

‫רוחנית‬
‫בפיתוח‬

‫ומדינית‪,‬‬
‫התרבות‬

‫והיא הגיעה‬
‫העברית‬

‫בשיתוף‬

‫עם‬

‫מספר ר' יוסף‪ ,‬כי הז!יר הובקעה ייבשתי עשר יום‬

‫גבוהה‬

‫לחודש החמישי‪ ,‬הוא חודש אב )‪ ,15.7.99‬שוב‬

‫תרבות ערב חמזרהי‪,‬ז‪ .‬ריה"ל הוא תוצר הסימ‪-‬‬

‫חודש אב !( ‪ …‬לאנשאר גם אחד‪ ,‬וכעשרת אלפים‬

‫ביאוזה התרבותית הזאת‪ ,‬שסימניה הם החיבורים‬

‫נפש ברחו אל עזרת ההיכל‪ ,‬וירדוף אחריהם‬

‫המדעיים והיצירות הספרותיות‪ ,‬שנכתבו לרוב‬

‫טאנקרד‪ ,‬ויכם לפי חרב"‪ ,‬לפי מידע מסויים‪,‬‬

‫במקורם בלשון הערבית ותורגמו לעברית‪ .‬בארץ‪-‬‬

‫נסגרו היהודים בבית‪-‬הכנסת‪ ,‬שהוצת על ראשם ;‬

‫יהודי‪,‬‬

‫ישראל‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ישב‬

‫בתקופה‬

‫הנסקרת‬

‫ציבור‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫א' מנצ'ר ‪ /‬יהדות ספרד וארץ‪-‬ישראל בימי ר' יהודה הלוי‬

‫‪84‬‬

‫שגורלו הפיסי היה תלוי בתוצרת התרבות הנוצ‪-‬‬

‫עובדות אלה הן הזדמנות נאותה למחנך‬

‫רית המערבית‪ ,‬שגילוייה היו אך הרג וחורבן‪.‬‬

‫בישראל לעמוד על ערכה החינוכי של התקופה‬

‫עם כל זאת‪ ,‬ועל אף הסכנות שבדרד‪ ,‬יצאה‬

‫ההיא אף היום‪ .‬ניתן להסביר את אישיותו של‬

‫תנועת עלייה והתעוררות משיחית מספרד ומאר‪-‬‬

‫רו יהודה הלוי ואת פעלו לא בשיעורי הספרות‬

‫צות מוסלמיות ואירופיות שונות בעצם ימי הצל‪-‬‬

‫ומחשבת ישראל בלבר‪ ,‬אלא גם בלימודי ההיס‪-‬‬
‫טוריה הכללית ותולדות עמנו וארצנו‪ .‬יש לעמוד‬

‫בנים‪ ,‬ובימים ההם‬

‫)‪(1267‬‬

‫חידש הרמב"ן את‬

‫היישוב היהודי בירושלים‪,‬‬

‫על התופעה המעודדת‪ ,‬כי העלייה והביקורים‬

‫בארץ נמ'‪:‬כו בכל הדורות‪ ,‬על אף הסכנות שבד‪-‬‬

‫*‬

‫רכים‬

‫והסיכונים‪,‬‬

‫כרוכים‬

‫שהיו‬

‫בארץ‪.‬‬

‫בחיים‬

‫הערות ביבליאוגרפיות‬
‫‪.1‬‬

‫דוד‬

‫קאופמן‪,‬‬

‫מחקרים‬

‫בספרות‬

‫העברית‪,‬‬

‫אבק הדורות של עם ישראל על ארצו"‪ ,‬מוסד‬

‫תרגם‬

‫י' אלדה מוסד הרב קוק‪ ,‬תשכ"ה‪.‬‬

‫ביאליק‪ ,‬תשלייה‪ ,‬ע"ע ‪.231-202‬‬

‫‪.2‬‬

‫יצחק בער‪ ,Galut ,‬שוקן‪ ,1936 ,‬עמ' ‪.20‬‬

‫‪.3‬‬

‫חיים שירמן‪ ,‬ייחיי ריה"ל‪ ,‬איפה נולד ריה"ל ן"‪.‬‬
‫ייתרביץ"‪ ,‬שנה‬

‫‪j 54‬‬

‫‪.4‬‬

‫י'‪,‬‬

‫שנה‬

‫ט‪ :‬א'‪ ,‬תשרי תרצ"ח‪ ,‬ע"ע ‪-35‬‬

‫תרצ"ט‪,‬‬

‫ע"ע‬

‫‪.9‬‬

‫הנ"ל‪ ,‬ישראל בגולה‪ ,‬א' ‪ ,2‬עמ' ‪.135‬‬

‫‪.10‬‬

‫הנ"ל‪ ,‬במאבק הדורות‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,209‬הערה ‪.40‬‬

‫‪ .11‬הנ"ל‪,‬‬
‫מסע‬

‫‪.239-237‬‬

‫שלום בארון‪ ,‬היסטוריה חברותית ודתית של עם‬

‫ישראל‪,‬‬

‫כרך‬

‫ה'‪,‬‬

‫יימסדה"‪,‬‬

‫תשלייג‪,‬‬

‫עמ'‬

‫‪.5‬‬

‫יצחק‬

‫‪30‬‬

‫לכת‬

‫ירושלים‬

‫במאבק‬

‫הדורות‪,‬‬

‫שם‪,‬‬

‫פראוור‪ ,‬ייהיהודים בממ‪-‬‬

‫הצלבנית"‪,‬‬

‫ייציון"‪,‬‬

‫י"א‪,‬‬

‫תש"ו‬

‫בער‪ ,‬תולחת היהודים בספרד הנוצרית ‪.‬‬

‫ע"ע‬

‫‪,169‬‬

‫שו שלום‪,‬‬

‫רו קאופמן‪ ,‬שם‪ ,‬ח‪ .‬שירמן‪ ,‬שם ;ישראל ארליך‪,‬‬
‫יהודה הלוי ן"‪ ,‬ייהצופה"‪,‬‬

‫‪; 420‬‬

‫אריה‬

‫מנצ'ר‪,‬‬

‫ייחיפה‬

‫היהודית‬

‫בימי הצלבנים"‪ ,‬ייכרמלית"‪ ,‬שנה שנייה‪ ,‬בעריכת‬

‫הערה ‪.48‬‬

‫‪.6‬‬

‫יהושע‬

‫בארץ‬

‫וכן ייממלכת הצלבנים בארץ ישראל" א‪ :‬תשכ"ג‪,‬‬

‫עובד"‪ ,‬תש"ה‪ ,‬ע"ע ‪ 55-49‬ועמ' ‪,313‬‬

‫ייבאיזו עיר נולד ר'‬

‫הראשון"‪,‬‬

‫ע"ע ‪j 198-171‬‬

‫והערה ‪.43‬‬

‫א'‪ ,‬ייעם‬

‫"לתולדות‬
‫הצלב‬

‫היהודים‬

‫ישראל‬

‫בימי‬

‫הוצאת יידביר"‪,‬‬

‫תשט"ו‪ ,‬ע"ע ‪-233‬‬

‫‪.240‬‬

‫‪.12‬‬

‫א'‬

‫גראבויס‪,‬‬

‫עכו‬

‫כשער‬

‫העליות‬

‫לארץ‪-‬ישראל‬

‫בתקופת הצלבנים‪ ,‬מחקרים בתולדות עם ישראל‬

‫‪,30.5.1975‬‬

‫‪.7‬‬

‫האנציקלופדיה העברית‪ ,‬כרך י"ט‪ ,‬עמ' ‪.185‬‬

‫‪.8‬‬

‫בנציון דינור‪ ,‬ייעלייתו של רו יהודה הלוי לארץ‬

‫וארץ‪-‬ישראל‪,‬‬

‫כרך‬

‫שני‪,‬‬

‫בהוצאת‬

‫חיפה‪ ,‬תשלייב‪ ,‬ע"ע ‪.106-93‬‬

‫ישראל והתסיסה המשיחית בימיו" בקובץ ייבמ‪-‬‬

‫ג‪I I::J 'u I‬‬

‫‪J‬ג זגח ןצ‪ nD‬צמריןן‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אוניברסיטת‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)