בעיות בהוראת ספר הכוזרי

מרץ 4, 2015 · מאת משה דובשני · החינוך, גיליון א-ב, 1975 · החינוך

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫מסדנת המורה‬

‫על ספרים‬

‫א‪-‬ב חשווו תשלו‪/‬ו ‪ -‬אוקטובר ‪1975‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫העניינים‬

‫תיבו‬

‫עמוד‬

‫ח כז ח 'ב‪ I‬כ ח‬

‫כ 'ב‪ I‬כ ילי‬

‫אברהם צלמון‬

‫מיכאל הן ואריה לוי‬

‫התיבוד היעיל )‪('C.B.T.E.‬‬

‫‪.‬‬

‫)גישה סוציולוגית( ‪.‬‬
‫מה רע בחיבוד המוסדי ‪1‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪1‬‬

‫‪6‬‬

‫‪.‬‬

‫בית‪-‬הספר כספק שירותי‪-‬חיבוד והישגי תלמידיו‬

‫בכיבזין יוכ‪C‬‬

‫סוניה מרבך‬
‫'בזעון אפ'יטין‬

‫‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫‪17‬‬

‫‪.‬‬

‫ייהילד טעון הטיפוח והילד ה'אורגאבי'" ‪.‬‬
‫חיבוד לצפייה בסרטי הקול בוע והטלוויזיה‬

‫ערה ברקאי‬

‫‪21‬‬
‫‪23‬‬

‫עיון ב"בובה ממוכנת" לדליה רביקוביץ‬

‫מרר ‪ :‬י • מ ‪ b,‬טי ז‬
‫אריר כהן‬

‫כ"וך סגל‬
‫רב "ליז‬

‫כוכר‬

‫גר כהן‬

‫‪28‬‬

‫)עשר שנים למותו(‬

‫'‪.:,‬ןאלת ה'‪:Ii‬רכים והחיבוד לערכים במשנת בובר •‬

‫‪32‬‬

‫הסמכות המחנכת בסיטואציה החינוכית במשנת בובר‬
‫בובר ב'‪.:,‬ןיחה עם נציגי הסתדרות המורים‬

‫‪55‬‬
‫‪66‬‬

‫חלדי‬

‫מנשה רוכ'ני‬

‫)‪ 900‬שנה להזלדתו(‬

‫בעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"‬
‫'‪,,‬ירי ריה"ל בבית‪-‬הספר‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫יהדות ספרד וארץ‪-‬ישראל בימי ר' יהודה הלוי‬

‫אריה מכצ'ר‬

‫ממרבת‬

‫ח ח ורא ח‬

‫'‪:Ii‬ל מדוכת הכתיב ‪ -‬י‪.:‬זלוש בעיות ושאלות שמובה‬

‫יהושע ויכשטין‬

‫יחווח‬

‫ו כ ר רכי‬

‫וחהיכוך‬

‫‪81‬‬

‫המורח‬

‫כינה שופם‬

‫איך לימדו ילדים בשער‪-‬הגולן ‪.‬‬
‫משתקים בלשון לאהבת הלשון ‪..‬‬
‫לימוד הכתיב והדקדוק לפי אותיות הי;‪i,‬ימוש‬

‫שרגא שפר‬

‫הוראת החי‪.:‬זבון בבת"ס היסודיים ורציפות השיטה‬

‫הוה שבזי‪",‬‬
‫גאונה כהן‬

‫טל‬

‫‪72‬‬
‫‪79‬‬

‫•‬

‫מפרים‬

‫‪85‬‬
‫‪91‬‬
‫‪94‬‬
‫‪95‬‬

‫‪104‬‬

‫ייההתבגרות" ‪ -‬יוכף גלב'ז ; יינעורים בקיבוץ" ‪ -‬יוכף ארבון ; "לכסיקון לתודעה‬
‫יהודית" ‪ -‬אביב נ‪:‬קרוכי ;‬

‫מחקר דיאלקט ערבי של יהודים ‪ -‬ביר שוחט ;‬

‫ייהמשחק ‪ -‬ערכיו ובעיותיו" ‪ -‬כה‪::‬ה גולדשטיין ;‬

‫ייקאפקא בעברית" ‪ -‬צכי‬

‫קרביאל ; שני ספרים חדשים של מחבר אחד ‪ -‬יהו'בט ירון ; על ספרים בספרות‪,‬‬
‫בלשון ובחברה ‪ -‬יוסף 'בה‪.‬לבן ;‬

‫הצצה בספרים שונים ‪ -‬צמח צמריון ;‬

‫ייפריודיקה סקטוריאלית" ‪ -‬טרה הרצכרג ;‬

‫ספרים שנתקבלו במערכת‬
‫‪127‬‬

‫דברי סיום ‪ -‬הזגורך‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫רבי יהודה הלוי )‪ 900‬שנה להולדתו(‬

‫מנשה דובשני‬

‫בעיות בהוראת ספר "הכוזרייי‬

‫א‪.‬‬

‫בבית‪-‬הספ‪-I‬‬

‫חשובים ביותר כמאמרים אחרים ‪ :‬דעתו '‪;.:,‬ל ר'‬
‫יהודה הלוי על מעלךתיה של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על‬
‫עס ישראל בגלרת‪ ,‬על הלשון העברית ועל המצ‪-‬‬

‫יש‬

‫ללמך‬

‫וות‪ .‬דווקא לנושאים אלה נודעת חשיבות אקטו‪-‬‬

‫פרק‬

‫א'"‬

‫מבחינה‬

‫מה ללמד מתוך הספר !‬

‫לפי הצעת‬

‫הלימרדים‬

‫תכנית‬

‫התיכון‪ ,‬ספרות עברית רכללית‪ ,‬של מו‪Z‬זרד החי‪-‬‬
‫רהתרבות‬

‫נוך‬
‫בספר‬

‫הכוזרי‬

‫)ירושליס‪,‬‬
‫יימבחר‬

‫תשכ"ח(‪,‬‬

‫פרקים‪,‬‬

‫אר‬

‫אלית‬

‫רבה‬

‫ובייחוד‬

‫בדורנו‪,‬‬

‫חשובה‬

‫לאומית וחינוכית המסקנה המעשית של ייהחבר"‬

‫)ראוי היה לאמר יימאמר"‪ ,‬ולא פרק(‪.‬‬
‫נראה לי‪ ,‬כי רארי ללמד את מאמר א' כמעט‬

‫בשלימרתר‪ ,‬רלהרסיף עליר מבחר קטן מתוך מא‪-‬‬

‫בסוף‬

‫הספר‬

‫לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬

‫לעלות‬

‫שאינו‬

‫מי‬

‫לומד חלק זה של הספר לא יבין את הרקע‬

‫הראשרנה‬

‫האישי של ספר הכרזרי‪ ,‬המשקף לא רק את דעו‪-‬‬

‫רילמד רק מבחר מתוך מאמר א'‪ ,‬ייאלץ לרותר‬

‫תיר הפילרסופירת של ר' יהודה הלוי‪ ,‬אלא גם‬

‫מרים‬

‫מי‬

‫אחרים‪,‬‬

‫שיבחר‬

‫באפשרות‬

‫על רעיונות מרכזיים במשנתר של ר' יהרדה הלוי‪.‬‬
‫מאמר א' כולל את ררב הנרשאים העיקריים בתר ‪-‬‬
‫רתר של ר' יהרדה הלרי ‪ :‬ההבדלים המהרתיים‬
‫בין דת לפילרסרפיה‪ ,‬השוואת היהדרת לנצררת‬

‫רלאיסלאם‪ ,‬הבסיס ההיסטררי של היהדרת‪ ,‬ההת‪-‬‬

‫את אישירתו‬

‫ב‪.‬‬

‫ואת דרך חייו‪.‬‬

‫באיזה תרגום עברי של "הכוזרי"‬
‫להשתמש !‬
‫נידוע‪,‬‬

‫נכתב ספר הכרזרי בערבית‪ .‬במקרר‬

‫גלרת בסיני‪ ,‬הייחוד של עם ישראל‪ ,‬הנבראה‪,‬‬

‫נקרא הספר בשם ייספר הטענה רהראייה להגנת‬

‫מעשה העגל וחשיבות‬

‫הדת המושפלת"‪ .‬השם מעיד על מגמתו העיק‪-‬‬

‫המצרות המעי‪:,‬זירת‪ ,‬השכר המרבטח לעס ישראל‪,‬‬

‫רית ‪,‬ל ר' יהרדה הלוי בספרר להוכיח את אמי‪.‬‬

‫הערלם‪,‬‬

‫בעיית קדמרת‬

‫השאררת הנפש וערלם הבא‪.‬‬

‫תתה של היהדות‬

‫קיים נימוק נרסף להרראת מאמר א' כרלו‬

‫עלירנרתה‬

‫ראת‬

‫על הדתרת‬

‫האחרות‪ ,‬אשר כבשו בזמנן את הערלם‪ .‬הספר‬

‫)פרט להשמטרת קטנרת(‪ ,‬רהוא ‪ :‬האחדרת הספ‪-‬‬

‫נכתב בערך בשנת ‪ 1140‬לספה"נ‪ ,‬רכשלושים שנה‬

‫ררתית של מאמר זה‪ ,‬בניגוד למאמרים האחרים‬

‫לאחר מכן תררגם לעברית על‪-‬ידי ר' יהרדה‬

‫שבייד ‪:‬‬

‫אבן‪-‬תיבון‪ ,‬אשר תירגם לעברית גם את ייאמר‪-‬‬

‫ייבקריאת המאמר הראשון חייב אדם לתת את‬

‫נות ודערת" לרב סעדיה גאון‪ ,‬את ייחוברת הלב‪-‬‬

‫בספר‬

‫הכרזרי‪.‬‬

‫אומר‬

‫פררפ'‬

‫אליעזר‬

‫דע'תר על חכמת המבנה הספררתי‪ ,‬השלרבה בהר‪-‬‬

‫בות" לר' בחיי אבן‪-‬פאקרדה ואת ייתיקרן מידות‬

‫צאה העניינית רמביעה את השקפתר של ר' יהרדה‬

‫הנפש" לר' שלמה אבן‪-‬גבירול‪ .‬במשך מארת‬

‫הלוי לא פחות‪ ,‬רארלי גם ירתר‪ ,‬מן ההנמקה הענ‪-‬‬

‫בתרגרמו‬

‫'‪z‬דנים‬

‫הכירר יהודים‬

‫את‬

‫ספר‬

‫הכוזרי‬

‫הכרזרי‬

‫של אבן‪-‬תיברן‪ ,‬המצטיין בנאמנרתר למקור‪ ,‬רב‪.‬‬

‫הרא דרגמה למלאכת מחשבת מרפתית‪ ,‬שבה הצר‪-‬‬

‫תרגוס זה עיינר רלמדר את ספר הכוזרי עד היום‬

‫רה והתרכן שלרבים זה בזה ללא היפרד" )עמ'‬

‫הזה‪ .‬כל ה"מבחרים" הנלמדים בבתי‪-‬הספר מתוך‬

‫יינית‬

‫עצמה‪.‬‬

‫כי המאמר‬

‫הראשרן בספר‬

‫ספר הכרזרי נעשר על‪-‬פי תרגומר של אבן‪-‬תיבון‪.‬‬

‫‪ – 258‬עיין ביבלירגראפיה(‪.‬‬
‫לערמת זאת‪ ,‬מי '‪z‬דיבחר באפשררת השנייה‪,‬‬

‫וילמד רק את מאמר א'‪ ,‬יפסיד כמה עניינים‬

‫הכרת הלשרן העברית של התיכונים יש‬
‫חשיברת‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫משל‬

‫עצמה‬

‫כמפתח‬

‫להבנת‬

‫לה‬

‫הלשרן‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪73‬‬

‫מ' דובשני ‪ I‬בעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"‬

‫העברית הפילוסופית בימי‪-‬הביביים‪ ,‬ואפילו בזמן‬

‫עת במובבות של הדברים‪ .‬במשפטים רבים התר‪-‬‬

‫הלשון של‬

‫גום של אבן‪-‬שמואל הוא גם פירוש‪ ,‬יתר על כו ‪:‬‬

‫הלשון‬

‫על המובחיס‬

‫רבים מהמונחים‬

‫החדש‪,‬‬

‫בעשו‬

‫התיבונים‬

‫ומצירופי‬

‫‪,‬ל‬

‫לנכסי‪-‬צאן‪-‬ברזל‬

‫העברית העיונית‪.‬‬

‫ואולם עם כל הבאמנות למקור של התיבובים‬

‫אבו‪-‬שמואל שומר‬

‫האפשר‬

‫ככל‬

‫ועל הביבים של אבן‪-‬תיבוו‪ ,‬כד שהלומד את ספר‬
‫הכוזרי בתרגומו של אבן‪-‬שמואל רוכי גם היכ‪-‬‬

‫והחשיבות ההיסטורית של מפעלם‪ ,‬מכבידה מאוד‬

‫רות עם אוצר המובחים והביבים של הפילוסופיה‬

‫הלשון שלהם על הבנת הכתוב‪ .‬מתוד שאיפה‬

‫היהודית‪" .‬במקום שמצאתי זאת לאפשר שמרתי‬

‫לבאמבות קפדבית‪ ,‬ו‪t:‬עבדו התיבובים את המשפט‬

‫על עיקר תרגומו של אבן תיבון"‪ ,‬אומר יהודה‬

‫העברי למשפט הערבי‪ ,‬ולעתים קרובות אין הקו‪-‬‬

‫אבן שמואל בעמ' ‪) 64‬דרד אגב‪ ,‬ספר הכוזרי‬

‫רא העברי בן ימיבו מסוגל להבין את משמעות‬

‫בכתב‬

‫הדברים‪ ,‬בייחוד קשה ההבנה לתלמידים‪ ,‬שאיבם‬

‫יייהודה" ‪:‬יחווה הלוי‪ ,‬יחורח אבן‪-‬תיבון ויחורח‬

‫מצויים‬

‫הספרות‬

‫אצל‬

‫של ימי‪-‬‬

‫הפילוסופית‬

‫בידי‬

‫ותורגם‬

‫שלישייה‬

‫מפוארת‬

‫של‬

‫אבן‪-‬שמואל(‪,‬‬

‫אבן‪-‬שמואל שומר‪ ,‬למשל‪ ,‬על המובחים ‪.‬ל‬

‫הביביים‪.‬‬

‫והבה‪ ,‬עד לפני כמה שנים לא הייתה קיימת‬
‫כלל הי"‪:‬זאלה‪ ,‬באיזה תרגום של ייהכוזרי" לה‪-,‬‬

‫במקום המובח ייהבורא"‪ ,‬הוא כותב ייהאלוה'‪:‬‬

‫תמש‪ ,‬כי לא היה בנמצא תרגום אחר מזה של‬

‫כמבהג הרמב"ם‪ ,‬ייגדולתו העיקרית של תרגום‬

‫מסויימת‬

‫תר‪-‬‬

‫יהודה‬

‫אבן‪-‬תיבון‪.‬‬

‫גם‬

‫הייתה‬

‫חשיבות‬

‫בהפג'‪z‬זת התלמיד עם הסגנון הפילוסופי העברי‬
‫'‪z‬זל ימי‪-‬הביניים‪ .‬ואולם בשנת תשלייג יצא תר‪-‬‬

‫אבן‪-‬תיבון ‪:‬‬

‫זה‬

‫היא‬

‫ייהעביין האלוהי"‪,‬‬

‫בפירושים‬

‫שהכביס‬

‫ייסגולה"‪ ,‬אב ‬

‫המתרגם‬

‫אגב‬

‫גומו המדוייק למקומות הקו‪l.‬זים ביותר במקור"‬
‫)דברי פרופ' בבעט בעמ' ‪.(87‬‬

‫גום חד'‪,:‬ן של ספר הכוזרי מאת יחווח ב"ר שמואל‬

‫להלן מספר דוגמאות של הבדלים בין שבי‬

‫אכן‪'-‬טמואל‪ ,‬תרגום זה נאמן למקור הערבי‪ ,‬אבל‬

‫התרגומים‪,‬‬

‫לה‪,‬תמ‪::,‬‬

‫הוא כתוב בלי‪:,:,‬ון דורנו‪ ,‬והדייקנות איבנה פוג‪-‬‬

‫בתרגומו של אבו‪-‬שמואל ‪:‬‬

‫תרנום‬

‫‪.1‬‬

‫הייתי‬

‫מסכים‬

‫תרנום אבן‪'-‬טמואר‬

‫אבן‪,-‬זיכון‬

‫מפני‬

‫לא חינם החלטתי בראשונה לא לי‪i.:‬אול את‬

‫כי‬

‫היהודים‪ ,‬מדעתי כי שלשלת הקבלה אצלם בית‪-‬‬

‫ה"‪:':‬פלות והדלות לא עזבו להם מידה טובה‪.‬‬

‫קה מכבר ודעתם בתמעטה‪ ,‬כי דלותם לא הניהה‬

‫'‪::‬ידעתי‬

‫איבוד‬

‫‪,‬לא‬
‫זכרם‬

‫אשאל‬

‫המוכיחים‬

‫מדוע‬

‫עדיף‬

‫וחסרון‬

‫יהודי‪,‬‬

‫עצתם‪,‬‬

‫להם מידה טובה‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫זה שאתה אומר היא הדת ההיקו"‪:‬זית‪ ,‬המנ‪-‬‬

‫מה שאתה אומר בכון הוא בנוגע לדת המיו‪-‬‬

‫הגית‪ ,‬מביא אליה העיון ונכבסים בה ספיקות‬

‫סדת על ההגיון ומכוונת להנהגת המדינה‪ ,‬דת‬

‫רבות‪.‬‬

‫הבובעת אמנם מן העיון‪ ,‬אד נופליס בה ספיקות‬
‫רבים‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫אני רואה אותד מתהפד‪ ,‬היהודי‪ ,‬וכבר שב‬
‫דברד‬

‫רזה‪,‬‬

‫אחר‬

‫שהיה‬

‫רואה אבי אותך‪ ,‬היהודי‪ ,‬מ‪,‬יזהפד בדבריד‪ ,‬כי‬

‫א‪.‬חרי אשר כבר היה מאמרד באה‪:,,' ,‬זב להיות‬

‫'‪:,:,‬מן‪.‬‬

‫פגום‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫איני רוצה‬

‫לומר אלא מעלה תפריד את‬

‫בעליה פרידה עצמית‪.‬‬

‫אינני מתכוון כי אם למדרגה המבדילה את‬

‫בעליה הבדלה עצמית‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫מ' דובשני ‪ /‬בעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"‬
‫‪————————- ——-—_._–‬‬

‫‪.5‬‬

‫אם כן‪ ,‬אין בעולם הדברים המושגים בחושים‬

‫אם כן אין מעלה במורגשים יתרה על מעלת‬

‫מדרגה למעלה ממדרגת האדם‪.‬‬

‫בני אדם‪.‬‬
‫‪.6‬‬

‫לפי הסברה‪ ,‬מציאות דבר כזה מן הנמנעות‬

‫ויו‪::‬פוט הרעיון שמציאותו שקר‪.‬‬

‫היא‪.‬‬

‫הובשתני‪ ,‬מלך כוזר !‬

‫‪.7‬‬

‫אכן‪ ,‬מצאת מקום חרפתי‪ ,‬מלך כוזר !‬

‫דוגמאות ספורות אלו מוכיחות בעליל‪ ,‬כי‬

‫דים בכל הדורות‪ ,‬כי למרות תוכנו העמוק‪ ,‬הוא‬

‫ההוראה של ספר הכוזרי בתרגום אבן‪-‬שמואל‬

‫קל לקריאה ולהבנה יותר מספרים רבים אחרים‬

‫תחסוך למורה את הצורך לפרש משמעותם של‬

‫בני מינו‪.‬‬

‫מלים ומשפטים‪ ,‬תקל על התלמיד א‪,‬ת הבנת‬

‫במאמרו על ייהמבנה הספרותי ו'‪::‬ל המאמר‬

‫הכתוב‪,‬‬

‫וההספק‬

‫יהיה גדול בהרבה מזה של‬

‫הראשון" מבאר פרופ' שבייד מדוע בחר הלוי‬

‫הלימוד‬

‫בתרגום‬

‫התרגום‪-‬הפירוש‬

‫לבנות את יצירתו כדו‪-‬שיח בין חכם יהודי למלך‬

‫של אבן‪-‬שמואל מאפשר למורה להתרכז ברעיו‪-‬‬

‫כוזרי ‪:‬יימבקש הוא להדגיש כי למרות חולשתה‬

‫נות‪ ,‬ללא צורך של עיסוק בבעיות לשוניות‪.‬‬

‫של היהדות יכול היה אדם העומד מחוץ למסורתן‬

‫כאמור‪ ,‬ישנו ערך מסויים בהכרת הלשון של‬

‫של שלוש הדתות המונותיאיסטיות ומחוץ לפי‪-‬‬

‫התיבונים‪ ,‬אבל הגישה הלשזכי‪,‬ז לספר הכוזרי‬

‫לוסופיה להכיר בצדקתה‪ ,‬והעובדה כי ניצחון זה‬

‫אבן‪-‬תיבון‪.‬‬

‫טפלה לחלוטין לעומת הגישה הרעיונית והספרו‪-‬‬

‫נמדד באמת המידה של מי שעומד מבחוץ‪ ,‬היא‬

‫תית‪ ,‬וחבל לבזבז עליה זמן יקר‪ ,‬שכן אין ספר‬

‫המכרעת בעיניו" )עמ' ‪ .(259‬סיפור חלומו של‬

‫הכוזרי אמצעי להוראת הלשון העברית בימי‪.‬‬

‫המלך מהווה את ציר הדיון לאורך המאמר הרא‪-‬‬

‫הביניים‪.‬‬

‫'‪:,‬ון כולו‪ .‬הדיון מתעורר מתוך הניסיון הדתי‬
‫חדש‬

‫של החלום החוזר ונשנה‪ ,‬ומה שנאמר למלך‬

‫מתוך ספר הכוזרי ללימוד בבתי‪-‬ספר לפי התר‪-‬‬

‫בחלום הוא הבסיס לרעיון המרכזי של הספר‪,‬‬

‫נום של אבן‪-‬שמואל‪.‬‬

‫שתוכנה של הדת איננו גילוי אמיתות נעלות‪,‬‬

‫ראוי‬

‫איפוא‪,‬‬

‫שיופיע‬

‫בהקדם‬

‫מבחר‬

‫אלא מעשים נכונים‪ ,‬שבהם דווקא מגיע המאמין‬
‫הגישה הספרותית להוראת‬

‫ג‪.‬‬

‫ספר‬

‫לקרבת האל )עמ' ‪ .(262-261‬שבייד טוען‪ ,‬כי‬
‫יש לקרוא בספר הכוזרי כשם שקוראים בדיאלו‪-‬‬

‫הכוזרי‬

‫פסלנו את הגישה הלשונית לספר הכוזרי‪,‬‬
‫שכן‬

‫הגישה‬

‫הרעיונית‬

‫היא‬

‫העיקרית‬

‫גים האפלאטוניים‪.‬‬

‫בהוראת‬

‫אכן‪ ,‬ראוי‪ ,‬שהמורה ידגיש את ההישג הספ‪-‬‬

‫ייהכוזרי"‪ .‬אבל לגיטמית היא גם הגישה הספ‪-‬‬

‫רותי של ר' יהודה הלוי המשורר‪ ,‬אבל אין להג‪-‬‬

‫רותי‪,‬ז‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שאין להגזים בה‪.‬‬

‫זים ולהשוות מבחינה אמנותית את ייהכוזרי"‬

‫ר' יהודה הלוי השתמש בסיפור ההיסטורי‬

‫לדיאלוגים של אפלאטון מהטעמים הבאים ‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫על המלך הכוזרי‪ ,‬אשר קיבל את חדת היהודית‬

‫בשיחות האפלאטוניות השאלות והתשו‪-‬‬

‫באמצע המאה השמינית‪ ,‬וכתב את ספרו בצורת‬

‫בות קצרות ; אצל הלוי ישנן גם תשובות קצרות‪,‬‬

‫ויכוח‪ ,‬או שיחה‪ ,‬בין המלך הכוזרי ובין החכם‬

‫אבל תשובות רבות הן הרצאות ארוכות‪ ,‬יבשות‬

‫היהודי‪ ,‬הנקרא בשם ייהחבר"‪ .‬ודאי‪ ,‬שוויכוח זה‬

‫‪ -‬כך שהצורה הדיאלוגית היא לעתים קרובות‬

‫הוא המצאה ספרותית‪ ,‬אשר נתנה למחבר את‬

‫רק‬

‫בצורה חיה ומושכת את הלב של דיאלוג ‪V,‬ר‪ ,‬ולא‬

‫ספציפית מרכזית אחת ; ב"הכוזרי" נידונים נוש‪-‬‬

‫בצורת ספר פילוסופי יבש‪ .‬צורה מיוחדת זו‬

‫אים רבים ומגוונים‪.‬‬

‫האפשרות לבאר‬

‫את‬

‫עיקרי האמונה היהודית‬

‫חיבבה מאוד את ייהכוזרי" על המשכילים היהו‪-‬‬

‫עניין חיצוני ‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אצל אפלאטון עוסק כל דיאלוג בסוגיה‬

‫חסרה ב"הכוזרי" האירוניה הסוקראטית‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪75‬‬

‫מ' דובשני ‪ /‬בעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"‬

‫אצל אפלאטון קיימת זיקה הדוקה ורצו‪-‬‬

‫‪.4‬‬

‫פה בין כל חלקי הדיאלוג‪ ,‬מראשיתו ועד סופו ;‬
‫נ"הכוזדי"‬

‫מעברים‬

‫י'‪:,:‬נם‬

‫פתאומיים‬

‫מנושא‬

‫אצל אפלאטון מכוון את הוויכוח ושואל‬

‫את ה‪t::‬אלות הפילוסוף‪ ,‬סוקראטס‪ ,‬ולכן קשורה‬

‫כל שאלה לקודמתה ; ואילו ב"הכוזרי" שואל‬
‫המלך את ה'‪:':‬אלות‪ ,‬והוא מכוון את הוויכוח ‪-‬‬

‫הפילוסוף והחבר משיבים לשא‪.‬לותיו של המלך‪,‬‬
‫ולכן בראה לעתים הקשר בין השאלה החדשה‬
‫לשאלה הקודמת כמלאכותי‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫התכלית '‪:.:‬ל אפלאטון היא עיובית גרידא‪,‬‬

‫וסוקראטס‬

‫מסיק‬

‫אינו‬

‫מסקנות‬

‫מעשיות‬

‫איש‪-‬‬

‫יות ; ב"הכוזרי" מסיקים גם המלך וגם החבר‬
‫מסקנות מעשיות ‪ -‬המלך מתייהד‪ .‬והחבר מח‪-‬‬

‫ליט לעלות לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫או‪'.::‬ר י' גךטמן ‪ :‬יימי '‪:':‬יבקש למצוא בחיבורך‬
‫הפילוסופי של‬

‫משוררינו‬

‫גדול‬

‫בימי הביניים‬

‫מלאכת מחשבת פילוסופית יבקש ולא ימצא בו‬
‫לעתים קדובות לא יפי המבבה וחינו ולא דיבור‬
‫נמלץ וכ‪:‬וטף ‪ …‬התיאור עובר מנושא לנושא בפש‪-‬‬
‫טות חסרת אכזבות ללא קשר" )גוטמן‪ ,‬דת ומדע‪,‬‬
‫עמ' ‪.(66‬‬
‫ייתכן‬
‫טוען‬

‫שרק בתורת ישראל יכול אדם למוצאן‪.‬‬
‫ד‪.‬‬

‫לנוו‪:':‬א‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫כי אם את הדרך הנכונה ואת הדעות האמיתיות‪,‬‬

‫שישנה‬
‫כי‬

‫בדברי‬
‫יייש‬

‫גוטמן‬

‫היגיון‬

‫הפרזה‪.‬‬

‫בצידוף‬

‫שבייד‬

‫הנושאים‬

‫ונידונים ובסדדס‪ ,‬וכל מאמר בפני עצמו מעוצב‬
‫ספרותית‬

‫)עמ' ‪.(257‬‬

‫ברורה"‬

‫אבל‬

‫הו‪ ,‬עצמו מודה ‪ :‬ייאף כי ניתן לעקוב אחר סדר‬
‫מסויים ברציפות '‪:‬זבין נושא לנושא בדברי הח‪-‬‬
‫נר‪ ,‬ודאי שאין כאן סדר שיטתי‪ ,‬לפחות ל‪,‬‬
‫במובנו הפילוסופי" )עמ' ‪.(271‬‬

‫סיכומו‬

‫אף‪-‬על‪-‬פי שהתוכן הרעיוני הוא עיקר ספר‬

‫הכוזדי‪ ,‬אין זה ספד עיובי גרידא‪' .‬ייכל חייו של‬

‫יהודה הלוי מובעים באמצעות הספד‪ ,‬כל הת‪-‬‬
‫דוממות דוחו באה כאן לכלל ביטוי ומסעידה‬
‫א‪.‬ותנו‪ ,‬שכן חייו ויצידתו חד הם‪ .‬האיש יהודה‬

‫הלוי‪ ,‬עוד יותר מרעיונותיו‪ ,‬קדונ לנו ומדבד‬

‫אלינו‪ .‬למרות האופי האפולוגטי של ספדו ולמ‪-‬‬
‫דות הסתירות והמגדעות שבו‪ ,‬בכנסים דברי ד'‬

‫יהודה הלוי אל לבנו‪' …‬הכוזדי' לאחד תשע מאות‬
‫שנה‪ ,‬יש בו יותר חיות מבכל שאד ספדי הפי‪-‬‬
‫לוסופיה היהודית נימי הביביים"‬

‫)סידאט‪ ,‬עמ'‬

‫‪.(164‬‬

‫אחדי ששמע המלך את דבריו הנלהבים של‬
‫החבד על אדץ‪-‬ישראל‪ ,‬הוא שואלו‪ ,‬מדוע אינו‬
‫עולה בעצמו לארץ‪-‬ישדאל‪ .‬לחבר אין תידוצים‪.‬‬

‫הוא עונה ‪ :‬ייאכן‪ ,‬מצאת את חדפתי‪ ,‬מלך כוזר !"‬
‫)בתדגום אבן תינון ‪:‬‬

‫ייהונשתני‪ ,‬מלך כוזר !"(‪.‬‬

‫הוא מחליט איפוא לצאת את אדץ כוזד ולעלות‬
‫לידושלים‪ .‬הוא הגיע למסקנה‪ ,‬של‪ ,‬די נכוונה‬

‫הדצוייה ללא הגשמתה‪ .‬הוא הבין שדבדי החלום‬

‫כנגדו‪,‬‬

‫במתכונת‬

‫הגישה‬

‫האישית האוטוביוגראפית‬

‫של דבר‪,‬‬

‫אין‬

‫ד' יהודה‬

‫הלוי‪.‬‬

‫המבוכה‬

‫של‬

‫המלך‬

‫בתחילת‬

‫הספר היא מבוכתו של ד' יהודה הלוי עצמו‬
‫הנאבק עם ההשפעה האדירה של הפילוסופיה‬
‫על המשכילים בני זמנו‪ .‬בעיותיו של המלך חכו‪-‬‬
‫זדי הן בעיותיו של היהוד' המשכיל גדודו ו‪:o‬ל‬

‫ד' יהודה הלוי ‪ :‬האם להעדיף את הפילוסופיה‬
‫מהבחינה‬

‫על הדת ? האם להעדיף את הנצדות או את‬

‫וראוי שהמורה‬

‫האיסלאם‪ ,‬שתי דתות אשד הוכיחו את הצלחתן‬

‫להתעלם‬

‫הספרו‪,‬י‪I‬ית בהוראת ספר הכוזרי‪,‬‬

‫של המלך מתייחסים גם א‪.‬ליו‪ ,‬לא דק אל המלך‪.‬‬
‫אפשד לדאות את ייהכוזדי" כוידוי אישי של‬

‫יעמוד על הסגולות הספרותיות של ייהכוזרי" ‪:‬‬

‫בעולם הזה‪ ,‬על היהדות המושפלת והבזויה‪ ,‬אשד‬

‫הדיאלוג‪ ,‬השימוש בסיפור ההיסטורי‪ ,‬הפנייה אל‬

‫לא הקנתה כבוד והצלחה למחזיקים בה ? האם‬

‫הפילוסוף‪ ,‬אל הנוצרי ואל המוסלמי‪ ,‬החלום של‬

‫להיי‪l-‬זאד יהודי מאמין החי בגלות‪ ,‬סובל בגאון‬

‫המלך ותפקידו בספר ועוך‪ .‬עם זאת אין לעשות‬

‫את יסודיו ומצפה לגאולה מן השמים‪ ,‬או לקום‬

‫את הגישה הספרותית לעיקר בהוראת ייהכוזרי"‪,‬‬

‫ולהגשים את מאוויי לבו ולעלות ירושלימה ?‬

‫ואין להפריז בהערכה מפליגה של סגולותיו האמ‪-‬‬

‫אפשר לראות את "הכוזרי" כוידויו האישי‬

‫נותיות‪ .‬לא התכוון ר' יהודה הלוי לגלות בספר‬

‫של ר' יהודה הלוי‪" .‬יותר מכל חיבור אחר מחי‪-‬‬
‫בורי הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים מש‪-‬‬

‫זה את כשרונו האמנותי ‪ -‬זא‪.‬ת עשה בשיריו ‪-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪76‬‬

‫מ' דובשני ‪ /‬בעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"‬

‫כ;'‪t‬ז ספר הכוזרי וידוי אישי של מחברו" )גוטמן‪,‬‬

‫לארץ רומה למי שאין לו אלוה‪ …‬כל הרר בחוץ‬
‫לארץ‬

‫דת ומדע‪ ,‬עמ' ‪.(66‬‬

‫כעובד‬

‫עבורה‬

‫ןכו'‬

‫זרה"‬

‫)מאמר‬

‫שני‪,‬‬

‫סימנים י‪-‬יד‪ ,‬כב‪-‬כר(‪.‬‬
‫ן‪i‬גישה החינוכית האקטואלית‬

‫ה‪.‬‬

‫ייאם כן ‪ -‬שואל המלך הכוזרי את החבר ‪-‬‬

‫חשיבות חינוכית אקטואלית ממדרגה ראשו‪-‬‬
‫נה ‪Z;7‬זתי השקפות של ר' יהודה הלוי ‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫עובר אתה על מצווה המחוייבת לפי תורתך‪ ,‬ץ‪.‬ם‬
‫אינך עולה אל המקום ההוא ואינך עושהו בית‬

‫ההשקפה שברת לא רי ברעיונות יפים‬

‫ובכוונות רצויות‪ ,‬אלא במעשים נכונים ובהג‪-‬‬

‫חייך ומותך‪ …‬וכל בני ארם מכוונים בתפילה אל‬
‫המקום הזה‪ ,‬ולכולם הוא מקום עלייה לרגל‪.‬‬

‫שמת הכוונות הטובות‪ .‬השקפה זו צריך המורה‬

‫אם כן‪ ,‬אין כריעתך והשתחווייתך נכחה כי אם‬

‫והחיים‬

‫כוונה"‬

‫מתחום הדת‬

‫להעביר‬

‫המוסר‬

‫לתחומי‬

‫בכלל‪ .‬לא רק ביחסים שבין ארם למקום קובע‬
‫המעשה‪ ,‬כי אם גם ביחסים שבין ארם לחברו‬

‫ובין ארם לעמו‪ ,‬לארצו ולמדינתו ‪ -‬ואת המע‪-‬‬

‫שים הרצויים לא יכול תמיד הארם לקבוע בעצ‪-‬‬
‫מו על פי שכלו‪ .‬ר' יהודה הלוי טוען‪ ,‬שרק התו‪-‬‬
‫היא‬

‫רה‬

‫הקובעת‬

‫מהו‬

‫המעשה‬

‫הרצוי‪.‬‬

‫רשאים‬

‫אבו ;;!תת להשקפה זו פירוש נרחב יותר‪ ,‬ולאמר‬
‫'‪,,‬אסור‬

‫לפרט לעשות דין‬

‫לעצמו‪,‬‬

‫או לקבוע‬

‫לפי הבנתו שלן מה טוב ומה רע לחברה ולמ‪-‬‬
‫דינה‪.‬‬
‫היא‬

‫אחת‬

‫הבעיות‬

‫העוברה‪,‬‬

‫החמורות‬

‫שרבים מאזרחיה‬

‫ביותר‬

‫במדינתנו‬

‫רואים‬

‫נגר‬

‫עי‪-‬‬

‫מעשה‬

‫צביעות‬

‫או‬

‫עבורה‬

‫שאין‬

‫עמה‬

‫)סימן כג‪ ,‬בתרגומן של אבן‪-‬שמואל(‪ .‬זעל שאלה‬
‫זו‬

‫משיב‬

‫החבר ‪:‬‬

‫ייאכן‪,‬‬

‫מצאת‬

‫מקום‬

‫חרפתי‪,‬‬

‫מלך כוזר ‪ ."1‬בסוף הספר מחליט החבר "לצאת‬
‫את ארץ הכוזר וללכת לירושלים"‪ .‬אבל המלך‬
‫מוסיף לשאלן שאלה קשה‪ ,‬אשר ר' יהורה הלוי‬

‫עצמן וראי נתחבט בה מאור ‪:‬יימה יי" לבקו‪::‬‬
‫בארץ ישראל היום‪ ,‬שהשכינה נעררת ממנה ן‬

‫ואילן הקירבה לאלוה הלא אפשר להשיגה בכל‬
‫מקום על ירי הלב הטהור ועל ידי התשוקה‬
‫החזקה‬

‫אליה"‪.‬‬

‫בלשון‬

‫ימינן‬

‫היינו‬

‫אומרים ‪:‬‬

‫ייהאם אי‪-‬אפשר להיות יהורי טוב בניו יורק‬

‫בלבד‪.‬‬

‫ובלונרון‪ ,‬במונטריאול ובפאריס ן" ועל שאלה זו‬
‫עונה החבר ‪ :‬ייארץ ישראל היא המיוחרת לאלוהי‬
‫ישראל‪ ,‬ואין המעשים שלמים כי אם בה‪ …‬והלב‬

‫עדיפות על המצוות ייהשכליות"‪ ,‬מפני שהן נית‪-‬‬

‫לא ייזך והכוזנה לא תהיה כולה קורש לאלוה‬

‫ניהם‬

‫במעשיהם‬

‫את‬

‫טובתם‬

‫האישית‬

‫אמנם‪ ,‬מי שאינו רתי לא יוכל לקבל את רעתו‬
‫של ר' יהודה הלוי‪ ,‬שדווקא המצוות ייהשמעיות"‬

‫בו רק לישראל‪ ,‬ובהן ייהתייחדו בני ישראל"‬

‫כי אם במקום אשר ייאמן עליו כי הוא מיוחר‬

‫משאר האומות‪ ,‬אבל יכול כל אדם להבין ולקבל‬

‫לאלוה‪ …‬ורק בו תהיה הכוונה קודו" לאלוה ‪" …‬‬
‫)חתימת הספר‪ ,‬סימנים כב‪-‬גג בתרגומו של‬

‫משלו‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שלא תמיד הוא מבינו ומסכים‬

‫אבן‪-‬שמואל(‪.‬‬

‫את הרעיון‪ ,‬שדרכי חיין כפופים לרצון עליון‬
‫לו‪.‬‬

‫אנו‬

‫‪.2‬‬

‫חשיבות‬

‫חינוכית‬

‫אקטואלית‬

‫מיוחרת‬

‫במינה נודעת לדעותין של ר' יהודה הלוי על‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בייחוד בגולה ‪ :‬כשם שעם ישראל‬
‫שונה ומיוחד מכל העמים‪ ,‬כן נתייחדה ארץ‪-‬‬

‫יי"ראל מכל הארצות ‪ -‬ייאין עם הסגולה יכול‬
‫להירבק בעניין האלוהי כי אם בארץ הזאת‪…‬‬
‫כל מי '‪L‬זנתנבא לא נתנבא כי אם בארץ הזאת‬

‫עומדים‬

‫בימינו‬

‫בפני‬

‫הבעייה‬

‫החמורה‬

‫של צמצום העלייה וגידול הירידה‪ .‬על השאלה‬

‫מדוע חייב יהודי לעלות לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שהוא יכול לעבוד את אלוהים בתפוצות ‪-‬‬

‫משיב ר' יהודה הלוי‪ ,‬שרק בארץ‪-‬ישראל יכול‬
‫יהודי לחיןת חיים יהודיים רוחניים מלאים וש‪-‬‬
‫לימים‪ ,‬רק בה יהיו ייהמעשים שלמים" והכוונה‬
‫טהורה‬

‫וקדושה‪.‬‬

‫או בעבורה‪ ….‬לעולם ידור אדם בארץ ישראל‬

‫את אהבתו הגדולה של ר' יהודה הלוי לארץ‬

‫בעיר שרובה גויים‪ ,‬ואל ידור בחוצה לארץ וא‪-‬‬
‫פילו בעיר שרובה ישראל ‪ -‬שכל הדר בארץ‬

‫יו‪Z‬זראל ואת געגועיו וכיסופיו אליה ביטא בשירי‬
‫ציון שלו‪ .‬בספר הכוזרי אנו מוצאים את החל‪-‬‬

‫י'‪t‬זראל דומה למי שיש לו אלוה‪ ,‬וכל הדר בחוצה‬

‫טתו להגשים את כיסופיו‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪77‬‬

‫מ' דובשני ‪ I‬בעיות בהודאת ספר ייהכוזרי"‬

‫דרגות המציאות והענייו האלוהי‬

‫ו‪.‬‬

‫החבר‬
‫הדוממים‪,‬‬

‫מחלק‬

‫את הטבע‬

‫הצמחים‪,‬‬

‫לארבע‬

‫בעלי‪-‬החיים‬

‫דתי שכלשאר העמים חסרים אותו" )גוטמן‪,‬‬

‫דרגות ‪:‬‬

‫והאדם‪.‬‬

‫כל‬

‫עמ' ‪ .(120‬מכל מקום‪ ,‬יש להדגיש בעניין זה‬
‫כמה נקודות ‪:‬‬

‫האחרות‪ .‬האדם‬

‫‪ .1‬כבר בלימוד המקרא )בייחוד ספר עמוס‬

‫עולה על שאר בעלי‪-‬החיים בשכלו‪ .‬אולם לדברי‬

‫וספר ישעיה( מבינים התלמידים‪ ,‬ש"בחירת יש‪-‬‬

‫החבר‪ ,‬ישנה עוד דרגה חמישית עליונה יותר‪,‬‬

‫דאל" אינה מקנה לעם ישראל זכויות יתר '‪:,‬זל‬

‫דרגה‬

‫שונה‬

‫במהותה מהדרגות‬

‫הנבדלת מן הרביעית לא הבדלה כמותית‪ ,‬מק‪-‬‬

‫עוצמה‬

‫רית‪ ,‬כי אם הבדל מהותי‪ ,‬וזוהי דרגת הנביאים‪.‬‬

‫חובות ואחריות מוסרית ודתית‪{ .‬ין זו עליונות‬

‫בנבואה מתגלה כוח אלוהי מיוחד‪ ,‬עליון על הש‪-,‬‬
‫כל‪ .‬הנביא שונה מאדם אחר לא פחות ממה‬
‫ששונה אדם מבעלי‪-‬חיים‪ .‬הכוח האלוהי נתגלה‬
‫בכל שלימותו במו‪l‬זה‪ ,‬אבל הוא קיים במידה‬

‫של יוהרה‪ ,‬שחצנות‪ ,‬ו;;ררה והתנשאות‪ ,‬אלא‬
‫עליונות‬

‫מדינית‪,‬‬

‫רוחנית‬

‫שלטון‬

‫של‬

‫וכיבושים‪.‬‬

‫ענווה‪,‬‬

‫אלא רק‬

‫צניעות‪,‬‬

‫טהרה‬

‫קדושה‪ .‬לפי יהודה הלוי מתגלמת העליונות של‬
‫עם ישר{ל בסגולת הנבואה‪ ,‬במעלתו הרוחנית‪.‬‬

‫מסויימת בכל עם ישראל‪ .‬עם ישראל נבחר על‪-‬‬

‫‪ .2‬הייחוד של עם ישראל בין העמים הוא‬

‫ידי אלוהים מכל האומות‪ ,‬כדי שבו יתגלה הענ‪-‬‬

‫וגם‬

‫יין האלוהי‪.‬‬

‫עם‬

‫עוברה היסטורית‪ ,‬שאי‪-‬אפשר‬

‫להכחישה‪,‬‬

‫ישראל הוא ייהסגולה מבני‬

‫יהודה הלוי מוכיח את הייחוד הלאומי של עם‬

‫אדם"‪ .‬לכן ניתנה התורה רק לו‪ .‬אפילו יצטרף‬

‫ישראל על‪-‬ידי סקירה היסטורית מקיפה‪ .‬אמי‪-‬‬

‫תתה של תורת ישראל מתבססת על העובדה‬

‫לישראל אדם מאומות העולם לא ישווה ליש‪-‬‬
‫ראל‪ .‬אין החבר מוצא בכך שום גנאי‪ .‬עובדה‬

‫ההיסטורית של ההתגלות הפומבית בסיני‪ ,‬אמנס‪,‬‬

‫וקיימות דרגות‬

‫גם אם יקשה עלינו לקבל כיום את דעתו של‬

‫ו‪::‬ל נמצאים‪ .‬אין בכך שום עוול‪ ,‬כי זהו סדר‬

‫הלוי‪ ,‬י‪t‬ההתגלות בסיני הי;‪]: I‬ובדה היסטררית‬

‫היא‪,‬‬

‫י;דבעולמנו‬

‫ריבוי‬

‫קיים‬

‫העולם‪ ,‬לא הכול שווים‪ .‬התורה אינה אוניבר‪-‬‬

‫ודאית‪ ,‬שאין להטיל בה "‪':‬ייום ספק‪ ,‬הרי הגי‪::‬‬

‫סאלית ; היא לא ניתנה לאנושות כולה‪ ,‬כי אם‬

‫ההיסטורית ו;;ל יהודה הלוי ‪I:,‬בז!יןו‪ :‬ה'‪:-:‬דו‪:: :-,‬‬

‫רק לי'‪:':‬ראל‪ .‬האומה הישראלית נבחרה על‪-‬ידי‬

‫גישה לגיטימית ונןודרני‪.‬‬

‫אלוהיס‪ ,‬כדי שבה ישכון העניין האלוהי‪.‬‬
‫רי‬

‫‪ ,3‬התופעה '‪::‬ל הכבואח הי'‪::‬ראלית‪ ,‬בייחוד‬

‫מעיד אני על עצמי‪ ,‬שלימדתי את ספר הכוז‪-‬‬

‫'‪:,‬זל נביאי‪-‬הכתב‪ ,‬היא "יחורית לעם ישראל‪ ,‬למ‪-‬‬

‫ושונות ;‬

‫רות גילוי הניצנים של תופעה זו במארי ובעמי‬

‫חמש‪-‬ע'‪:,‬זרה‬

‫שנים‬

‫בכיתות‬

‫רבות‬

‫ובכל פעם שהגעתי למערכת רעיונות אלו‪ ,‬עמד‪-‬‬

‫קדם שונים‪ .‬הנבואה הישראלית שונה מנבואות‬

‫תי בפני תגובות שליליות נסערות של תלמידים‬

‫אחרות בתקופה העתיקה גם ככמותה וגם באי‪.‬‬

‫)בייהוד של תלמידות(‪ ,‬אשר האשימו את ר'‬

‫כותה‪ .‬הייחוד של עם ישראל מבחינה זו בלבד‬

‫יהודה הלוי בגזענות ובשוביניזם ושללו מכל‬

‫של הנבואה )תכניה‪ ,‬תוכחתה‪ ,‬תביעותיה‪ ,‬חזונה‬

‫וכל את השקפתו על העליונות של האומה היש ‪-‬‬

‫וערכיה המוסריים‪ ,‬הדתיים‪ ,‬האוניברסא‪,‬ליים וה‪-‬‬

‫ראלית‪ .‬אכן‪ ,‬זוהי אחת הבעיות המתודיות הח‪-‬‬

‫אמנותיים( היא עובדה היסטורית ודאית‪.‬‬

‫סובות ביותר בהוראת ספר הכוזרי ; כיצד להציג‬

‫‪ ,4‬החבר אומר ‪ :‬ייישראל באומרת כיכ בא‪.‬‬

‫לפני התלמידים את השקפתו של ר' יהודה הלוי‬

‫ברים" )דווקא כאן נראה לי יותר הניסוח של‬

‫על עם ישראל והאומות‪.‬‬

‫אבן‪-‬תיבון‪,‬‬

‫שהוא‬

‫קצר‬

‫ושנון‪,‬‬

‫מהתרגום‬

‫של‬

‫נראה לי‪ ,‬כי אחת הדרכים היא לראות בניסוח‬

‫אבן‪-‬שמואל ‪ :‬ייישראל באומות הם בבחינת הלב‬

‫';דל החבר ביטוי מטאפורי לרעיון של בחירת‬

‫באברים" ‪ -‬מאמר שני‪ ,‬סימן לו(‪ .‬גם דימוי זה‬

‫ישראל וייחןרו‪ ,‬שהוא רעיון מרכזי ויסודי במק‪-‬‬

‫הוא‬

‫רא‪ .‬ייאמנם‪ ,‬הניסוח העיוני של הרעיון המקראי‬

‫ישראל בין האומות מבחינה היסטורית‪ .‬הרגי‪-‬‬

‫משווה לרעיון הבחירה חריפות בדלנית הזרה‬

‫שות המיוחדת של גורל ישראל בתוך האנושות‬
‫הוכחה בצורה איומה בדורנו בתקופת שלטון‬

‫"‪.:‬זראל לאומות אחרות‪ ,‬עם שהוא מייחס לו כוח‬

‫הנאצים‪.‬‬

‫למקרא‪ .‬הוא מגביר עד למאוד את החיץ שבין‬

‫ביטוי מטאפורי‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫נפלא של‬

‫עובדת‬

‫ייחוד‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪78‬‬

‫מ' דובשני ‪ /‬בעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"‬

‫‪ .5‬תורתו של יהודה הלוי על הייחוד הלאומי‬
‫של ישראל היא ביטוי נוסף לאהבתו הגדולה‬
‫את עם ישרא‪,‬ל‪ ,‬אהבה העושה אותו לסניגורם‬

‫הלוי‪ ,‬שראוי ללמדם בבית‪-‬הספר התיכון‪ .‬עמדנו‬
‫רק על מספר בעיות בהוראת ספר הכוזרי ועל‬
‫הגישות השונות להוראה זו‪.‬‬

‫של ישראל )דבריו על חטא העגל ‪ -‬מאמר א‪,‬‬

‫לבסוף ‪ -‬הערה אחת מתודית ‪ :‬כ'‪;':,‬ם '‪;':‬ספר‬

‫סימנים צב‪-‬צז(‪ .‬ספר הכוזרי עשוי איפוא ל‪-;.::‬‬

‫הכוזרי בנוי שאלות ותשובות‪ ,‬כך רצוי שגם‬

‫מש גם אמצעי חינוכי לאהבת ישראל‪.‬‬

‫ז‪.‬‬

‫המלמד ספר זה ינקוט בשיטת ההוראה של שא‪-‬‬
‫לות ותשובות‪ .‬אל יסתפק בקריאה ובפררן'‪ ;':‬של‬
‫הטקסט‪ ,‬אלא יתן לתלמידיו בכל שיעור מספר‬
‫שאלות לעיון ולתשובה בבית‪ .‬הדיון המשותף‬

‫הגישה הרעיונית‬

‫כאמור‪ ,‬הגישה הרעיונית היא העיקרית בהו‪-‬‬

‫בשאלות ובתשובות התלמידים יהפוך את הע‪-‬‬

‫ראת ספר הכוזרי‪ ,‬ובדברינו עד כאן עמדנו על‬

‫בפירושי מלים ומשפטים‬

‫אחדים‬

‫מהרעיונות‬

‫העיקריים‬

‫אין‬

‫בספר‪.‬‬

‫בדע‪-‬‬

‫תנו להרצות כאן על כל הרעיונות של יהוד‪ii‬‬

‫המופשט והיבש‬

‫יון‬

‫לוויכוח ‪V-‬ר ותוסס על בעיות דתיות ולאומיות‪,‬‬
‫שחיותן וחשיבותן לא פגה עד היום‪.‬‬

‫מקורות‬

‫‪.1‬‬

‫כפר הכוזרי בהעתקתו של ר' יהודה אבן‪-‬תיבון‪,‬‬
‫מהדורת א' צפרוני‪ ,‬הוצאת יימחברות‬

‫לספרות"‪,‬‬

‫תל‪-‬אביב‪ ,‬תש"ח‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫הכוזרי‬

‫המפרר'‪,‬‬

‫אבן‪-‬תיבון‪ ,‬הוצ' א' ציוני‪ ,‬תל‪-‬אניב‪ ,‬תשכ"ט‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫ספר‬

‫הכוזרי‬

‫מסוגנן‬

‫לעברית‬

‫ספר‬

‫כ"ר‬

‫מדוברת על‪.‬י‪j‬י מררכי נכיזי‪ ,‬ובצדו תרגומו של‬

‫הכוזרי‪,‬‬

‫תרגום‬

‫שמואל‬

‫מנוקד‬

‫אכן‪'.‬בזמואל‪,‬‬

‫ומפוסק‬

‫יידביר'‪:‬‬

‫מאת יהורה‬

‫תל‪-‬אביב‪,‬‬

‫תשלייג‪.‬‬

‫רשיבזה ביבליוגראפית‬
‫‪.1‬‬

‫'‪II‬כ‬

‫אורכך‪,‬‬

‫המחשבה‬

‫עמודי‬

‫הישראלית‪,‬‬

‫א‪,‬‬

‫תשי"ד‪ ,‬ע"ע ‪.267-199‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪.6‬‬

‫יינוטמן‪ ,‬הפילוסופיה של היהדות‪ ,‬תשי"א‪ ,‬ע"ע‬

‫'יינוטמן‪ ,‬היחס בין הדת והפילוסופיה לפי יהודה‬

‫הלוי‪ ,‬דת ומדע‪ ,‬תשט"ו‪ ,‬ע"ע ‪.85–66‬‬
‫‪.4‬‬

‫מ'רוכשני‪,‬‬

‫‪.5‬‬

‫ייהיינמן‪ ,‬הלך הרעיונות של ספר הכוזרי‪ ,‬סיני‪,‬‬

‫הכוזרי‬

‫לבתי‪-‬ספר‪,‬‬

‫ז‬

‫)תש"ב(‪,‬‬

‫ע"ע‬

‫‪.279-261‬‬

‫'‪ '1‬סיראט‪ ,‬הגות פילוסופית בימי‪-‬הביניים‪,1975 ,‬‬
‫ע"ע‬

‫‪.8‬‬

‫‪.1974‬‬

‫ייהיינכזן‪ ,‬רבי יהודה הלוי האיש והוגה הדעות‪,‬‬
‫כנסת‪,‬‬

‫ד‪.‬‬

‫‪.126-114‬‬

‫‪.3‬‬

‫ט'‬

‫)תש"א(‪,‬‬

‫ע"ע‬

‫‪.134-120‬‬

‫‪.164-125‬‬

‫א'שכיר‪ ,‬המבנה הספרותי של המאמר הראשון‬
‫מן ייהכוזרי'‪:‬‬
‫‪.272‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫תרביץ‪,‬‬

‫ל'‬

‫)תשכ"א(‪ ,‬ע"ע ‪-257‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)