אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
מסדנת המורה
על ספרים
א-ב חשווו תשלו/ו -אוקטובר 1975
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
העניינים
תיבו
עמוד
ח כז ח 'ב Iכ ח
כ 'ב Iכ ילי
אברהם צלמון
מיכאל הן ואריה לוי
התיבוד היעיל )('C.B.T.E.
.
)גישה סוציולוגית( .
מה רע בחיבוד המוסדי 1
.
.
•
.
•
1
6
.
בית-הספר כספק שירותי-חיבוד והישגי תלמידיו
בכיבזין יוכC
סוניה מרבך
' בזעון אפ' יטין
.
12
17
.
ייהילד טעון הטיפוח והילד ה'אורגאבי'" .
חיבוד לצפייה בסרטי הקול בוע והטלוויזיה
ערה ברקאי
21
23
עיון ב"בובה ממוכנת" לדליה רביקוביץ
מרר :י • מ b,טי ז
אריר כהן
כ"וך סגל
רב "ליז
כוכר
גר כהן
28
)עשר שנים למותו(
'.:,ןאלת ה':Iiרכים והחיבוד לערכים במשנת בובר •
32
הסמכות המחנכת בסיטואציה החינוכית במשנת בובר
בובר ב'.:,ןיחה עם נציגי הסתדרות המורים
55
66
חלדי
מנשה רוכ' ני
) 900שנה להזלדתו(
בעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"
',,ירי ריה"ל בבית-הספר
..
•
.
יהדות ספרד וארץ-ישראל בימי ר' יהודה הלוי
אריה מכצ'ר
ממרבת
ח ח ורא ח
':Iiל מדוכת הכתיב -י.:זלוש בעיות ושאלות שמובה
יהושע ויכשטין
יחווח
ו כ ר רכי
וחהיכוך
81
המורח
כינה שופם
איך לימדו ילדים בשער-הגולן .
משתקים בלשון לאהבת הלשון ..
לימוד הכתיב והדקדוק לפי אותיות הי;i,ימוש
שרגא שפר
הוראת החי.:זבון בבת"ס היסודיים ורציפות השיטה
הוה שבזי",
גאונה כהן
טל
72
79
•
מפרים
85
91
94
95
104
ייההתבגרות" -יוכף גלב'ז ; יינעורים בקיבוץ" -יוכף ארבון ; "לכסיקון לתודעה
יהודית" -אביב נ:קרוכי ;
מחקר דיאלקט ערבי של יהודים -ביר שוחט ;
ייהמשחק -ערכיו ובעיותיו" -כה::ה גולדשטיין ;
ייקאפקא בעברית" -צכי
קרביאל ; שני ספרים חדשים של מחבר אחד -יהו'בט ירון ; על ספרים בספרות,
בלשון ובחברה -יוסף 'בה.לבן ;
הצצה בספרים שונים -צמח צמריון ;
ייפריודיקה סקטוריאלית" -טרה הרצכרג ;
ספרים שנתקבלו במערכת
127
דברי סיום -הזגורך
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
רבי יהודה הלוי ) 900שנה להולדתו(
מנשה דובשני
בעיות בהוראת ספר "הכוזרייי
א.
בבית-הספ-I
חשובים ביותר כמאמרים אחרים :דעתו ';.:,ל ר'
יהודה הלוי על מעלךתיה של ארץ-ישראל ,על
עס ישראל בגלרת ,על הלשון העברית ועל המצ-
יש
ללמך
וות .דווקא לנושאים אלה נודעת חשיבות אקטו-
פרק
א'"
מבחינה
מה ללמד מתוך הספר !
לפי הצעת
הלימרדים
תכנית
התיכון ,ספרות עברית רכללית ,של מוZזרד החי-
רהתרבות
נוך
בספר
הכוזרי
)ירושליס,
יימבחר
תשכ"ח(,
פרקים,
אר
אלית
רבה
ובייחוד
בדורנו,
חשובה
לאומית וחינוכית המסקנה המעשית של ייהחבר"
)ראוי היה לאמר יימאמר" ,ולא פרק(.
נראה לי ,כי רארי ללמד את מאמר א' כמעט
בשלימרתר ,רלהרסיף עליר מבחר קטן מתוך מא-
בסוף
הספר
לארץ-ישראל.
לעלות
שאינו
מי
לומד חלק זה של הספר לא יבין את הרקע
הראשרנה
האישי של ספר הכרזרי ,המשקף לא רק את דעו-
רילמד רק מבחר מתוך מאמר א' ,ייאלץ לרותר
תיר הפילרסופירת של ר' יהודה הלוי ,אלא גם
מרים
מי
אחרים,
שיבחר
באפשרות
על רעיונות מרכזיים במשנתר של ר' יהרדה הלוי.
מאמר א' כולל את ררב הנרשאים העיקריים בתר -
רתר של ר' יהרדה הלרי :ההבדלים המהרתיים
בין דת לפילרסרפיה ,השוואת היהדרת לנצררת
רלאיסלאם ,הבסיס ההיסטררי של היהדרת ,ההת-
את אישירתו
ב.
ואת דרך חייו.
באיזה תרגום עברי של "הכוזרי"
להשתמש !
נידוע,
נכתב ספר הכרזרי בערבית .במקרר
גלרת בסיני ,הייחוד של עם ישראל ,הנבראה,
נקרא הספר בשם ייספר הטענה רהראייה להגנת
מעשה העגל וחשיבות
הדת המושפלת" .השם מעיד על מגמתו העיק-
המצרות המעי:,זירת ,השכר המרבטח לעס ישראל,
רית ,ל ר' יהרדה הלוי בספרר להוכיח את אמי.
הערלם,
בעיית קדמרת
השאררת הנפש וערלם הבא.
תתה של היהדות
קיים נימוק נרסף להרראת מאמר א' כרלו
עלירנרתה
ראת
על הדתרת
האחרות ,אשר כבשו בזמנן את הערלם .הספר
)פרט להשמטרת קטנרת( ,רהוא :האחדרת הספ-
נכתב בערך בשנת 1140לספה"נ ,רכשלושים שנה
ררתית של מאמר זה ,בניגוד למאמרים האחרים
לאחר מכן תררגם לעברית על-ידי ר' יהרדה
שבייד :
אבן-תיבון ,אשר תירגם לעברית גם את ייאמר-
ייבקריאת המאמר הראשון חייב אדם לתת את
נות ודערת" לרב סעדיה גאון ,את ייחוברת הלב-
בספר
הכרזרי.
אומר
פררפ'
אליעזר
דע'תר על חכמת המבנה הספררתי ,השלרבה בהר-
בות" לר' בחיי אבן-פאקרדה ואת ייתיקרן מידות
צאה העניינית רמביעה את השקפתר של ר' יהרדה
הנפש" לר' שלמה אבן-גבירול .במשך מארת
הלוי לא פחות ,רארלי גם ירתר ,מן ההנמקה הענ-
בתרגרמו
'zדנים
הכירר יהודים
את
ספר
הכוזרי
הכרזרי
של אבן-תיברן ,המצטיין בנאמנרתר למקור ,רב.
הרא דרגמה למלאכת מחשבת מרפתית ,שבה הצר-
תרגוס זה עיינר רלמדר את ספר הכוזרי עד היום
רה והתרכן שלרבים זה בזה ללא היפרד" )עמ'
הזה .כל ה"מבחרים" הנלמדים בבתי-הספר מתוך
יינית
עצמה.
כי המאמר
הראשרן בספר
ספר הכרזרי נעשר על-פי תרגומר של אבן-תיבון.
– 258עיין ביבלירגראפיה(.
לערמת זאת ,מי 'zדיבחר באפשררת השנייה,
וילמד רק את מאמר א' ,יפסיד כמה עניינים
הכרת הלשרן העברית של התיכונים יש
חשיברת
www.daat.ac.il
משל
עצמה
כמפתח
להבנת
לה
הלשרן
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
73
מ' דובשני Iבעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"
העברית הפילוסופית בימי-הביביים ,ואפילו בזמן
עת במובבות של הדברים .במשפטים רבים התר-
הלשון של
גום של אבן-שמואל הוא גם פירוש ,יתר על כו :
הלשון
על המובחיס
רבים מהמונחים
החדש,
בעשו
התיבונים
ומצירופי
,ל
לנכסי-צאן-ברזל
העברית העיונית.
ואולם עם כל הבאמנות למקור של התיבובים
אבו-שמואל שומר
האפשר
ככל
ועל הביבים של אבן-תיבוו ,כד שהלומד את ספר
הכוזרי בתרגומו של אבן-שמואל רוכי גם היכ-
והחשיבות ההיסטורית של מפעלם ,מכבידה מאוד
רות עם אוצר המובחים והביבים של הפילוסופיה
הלשון שלהם על הבנת הכתוב .מתוד שאיפה
היהודית" .במקום שמצאתי זאת לאפשר שמרתי
לבאמבות קפדבית ,וt:עבדו התיבובים את המשפט
על עיקר תרגומו של אבן תיבון" ,אומר יהודה
העברי למשפט הערבי ,ולעתים קרובות אין הקו-
אבן שמואל בעמ' ) 64דרד אגב ,ספר הכוזרי
רא העברי בן ימיבו מסוגל להבין את משמעות
בכתב
הדברים ,בייחוד קשה ההבנה לתלמידים ,שאיבם
יייהודה" :יחווה הלוי ,יחורח אבן-תיבון ויחורח
מצויים
הספרות
אצל
של ימי-
הפילוסופית
בידי
ותורגם
שלישייה
מפוארת
של
אבן-שמואל(,
אבן-שמואל שומר ,למשל ,על המובחים .ל
הביביים.
והבה ,עד לפני כמה שנים לא הייתה קיימת
כלל הי":זאלה ,באיזה תרגום של ייהכוזרי" לה- ,
במקום המובח ייהבורא" ,הוא כותב ייהאלוה':
תמש ,כי לא היה בנמצא תרגום אחר מזה של
כמבהג הרמב"ם ,ייגדולתו העיקרית של תרגום
מסויימת
תר-
יהודה
אבן-תיבון.
גם
הייתה
חשיבות
בהפג'zזת התלמיד עם הסגנון הפילוסופי העברי
'zזל ימי-הביניים .ואולם בשנת תשלייג יצא תר-
אבן-תיבון :
זה
היא
ייהעביין האלוהי",
בפירושים
שהכביס
ייסגולה" ,אב
המתרגם
אגב
גומו המדוייק למקומות הקוl.זים ביותר במקור"
)דברי פרופ' בבעט בעמ' .(87
גום חד',:ן של ספר הכוזרי מאת יחווח ב"ר שמואל
להלן מספר דוגמאות של הבדלים בין שבי
אכן'-טמואל ,תרגום זה נאמן למקור הערבי ,אבל
התרגומים,
לה ,תמ::,
הוא כתוב בלי:,:,ון דורנו ,והדייקנות איבנה פוג-
בתרגומו של אבו-שמואל :
תרנום
.1
הייתי
מסכים
תרנום אבן'-טמואר
אבן,-זיכון
מפני
לא חינם החלטתי בראשונה לא ליi.:אול את
כי
היהודים ,מדעתי כי שלשלת הקבלה אצלם בית-
ה":':פלות והדלות לא עזבו להם מידה טובה.
קה מכבר ודעתם בתמעטה ,כי דלותם לא הניהה
'::ידעתי
איבוד
,לא
זכרם
אשאל
המוכיחים
מדוע
עדיף
וחסרון
יהודי,
עצתם,
להם מידה טובה.
.2
זה שאתה אומר היא הדת ההיקו":זית ,המנ-
מה שאתה אומר בכון הוא בנוגע לדת המיו-
הגית ,מביא אליה העיון ונכבסים בה ספיקות
סדת על ההגיון ומכוונת להנהגת המדינה ,דת
רבות.
הבובעת אמנם מן העיון ,אד נופליס בה ספיקות
רבים.
.3
אני רואה אותד מתהפד ,היהודי ,וכבר שב
דברד
רזה,
אחר
שהיה
רואה אבי אותך ,היהודי ,מ,יזהפד בדבריד ,כי
א.חרי אשר כבר היה מאמרד באה:,,' ,זב להיות
':,:,מן.
פגום.
.4
איני רוצה
לומר אלא מעלה תפריד את
בעליה פרידה עצמית.
אינני מתכוון כי אם למדרגה המבדילה את
בעליה הבדלה עצמית.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
מ' דובשני /בעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"
————————- ——- —_._–
.5
אם כן ,אין בעולם הדברים המושגים בחושים
אם כן אין מעלה במורגשים יתרה על מעלת
מדרגה למעלה ממדרגת האדם.
בני אדם.
.6
לפי הסברה ,מציאות דבר כזה מן הנמנעות
ויו::פוט הרעיון שמציאותו שקר.
היא.
הובשתני ,מלך כוזר !
.7
אכן ,מצאת מקום חרפתי ,מלך כוזר !
דוגמאות ספורות אלו מוכיחות בעליל ,כי
דים בכל הדורות ,כי למרות תוכנו העמוק ,הוא
ההוראה של ספר הכוזרי בתרגום אבן-שמואל
קל לקריאה ולהבנה יותר מספרים רבים אחרים
תחסוך למורה את הצורך לפרש משמעותם של
בני מינו.
מלים ומשפטים ,תקל על התלמיד א,ת הבנת
במאמרו על ייהמבנה הספרותי ו'::ל המאמר
הכתוב,
וההספק
יהיה גדול בהרבה מזה של
הראשון" מבאר פרופ' שבייד מדוע בחר הלוי
הלימוד
בתרגום
התרגום-הפירוש
לבנות את יצירתו כדו-שיח בין חכם יהודי למלך
של אבן-שמואל מאפשר למורה להתרכז ברעיו-
כוזרי :יימבקש הוא להדגיש כי למרות חולשתה
נות ,ללא צורך של עיסוק בבעיות לשוניות.
של היהדות יכול היה אדם העומד מחוץ למסורתן
כאמור ,ישנו ערך מסויים בהכרת הלשון של
של שלוש הדתות המונותיאיסטיות ומחוץ לפי-
התיבונים ,אבל הגישה הלשזכי,ז לספר הכוזרי
לוסופיה להכיר בצדקתה ,והעובדה כי ניצחון זה
אבן-תיבון.
טפלה לחלוטין לעומת הגישה הרעיונית והספרו-
נמדד באמת המידה של מי שעומד מבחוץ ,היא
תית ,וחבל לבזבז עליה זמן יקר ,שכן אין ספר
המכרעת בעיניו" )עמ' .(259סיפור חלומו של
הכוזרי אמצעי להוראת הלשון העברית בימי.
המלך מהווה את ציר הדיון לאורך המאמר הרא-
הביניים.
':,ון כולו .הדיון מתעורר מתוך הניסיון הדתי
חדש
של החלום החוזר ונשנה ,ומה שנאמר למלך
מתוך ספר הכוזרי ללימוד בבתי-ספר לפי התר-
בחלום הוא הבסיס לרעיון המרכזי של הספר,
נום של אבן-שמואל.
שתוכנה של הדת איננו גילוי אמיתות נעלות,
ראוי
איפוא,
שיופיע
בהקדם
מבחר
אלא מעשים נכונים ,שבהם דווקא מגיע המאמין
הגישה הספרותית להוראת
ג.
ספר
לקרבת האל )עמ' .(262-261שבייד טוען ,כי
יש לקרוא בספר הכוזרי כשם שקוראים בדיאלו-
הכוזרי
פסלנו את הגישה הלשונית לספר הכוזרי,
שכן
הגישה
הרעיונית
היא
העיקרית
גים האפלאטוניים.
בהוראת
אכן ,ראוי ,שהמורה ידגיש את ההישג הספ-
ייהכוזרי" .אבל לגיטמית היא גם הגישה הספ-
רותי של ר' יהודה הלוי המשורר ,אבל אין להג-
רותי,ז ,אף-על-פי שאין להגזים בה.
זים ולהשוות מבחינה אמנותית את ייהכוזרי"
ר' יהודה הלוי השתמש בסיפור ההיסטורי
לדיאלוגים של אפלאטון מהטעמים הבאים :
.1
על המלך הכוזרי ,אשר קיבל את חדת היהודית
בשיחות האפלאטוניות השאלות והתשו-
באמצע המאה השמינית ,וכתב את ספרו בצורת
בות קצרות ; אצל הלוי ישנן גם תשובות קצרות,
ויכוח ,או שיחה ,בין המלך הכוזרי ובין החכם
אבל תשובות רבות הן הרצאות ארוכות ,יבשות
היהודי ,הנקרא בשם ייהחבר" .ודאי ,שוויכוח זה
-כך שהצורה הדיאלוגית היא לעתים קרובות
הוא המצאה ספרותית ,אשר נתנה למחבר את
רק
בצורה חיה ומושכת את הלב של דיאלוג V,ר ,ולא
ספציפית מרכזית אחת ; ב"הכוזרי" נידונים נוש-
בצורת ספר פילוסופי יבש .צורה מיוחדת זו
אים רבים ומגוונים.
האפשרות לבאר
את
עיקרי האמונה היהודית
חיבבה מאוד את ייהכוזרי" על המשכילים היהו-
עניין חיצוני .
.2
.3
www.daat.ac.il
אצל אפלאטון עוסק כל דיאלוג בסוגיה
חסרה ב"הכוזרי" האירוניה הסוקראטית.
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
75
מ' דובשני /בעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"
אצל אפלאטון קיימת זיקה הדוקה ורצו-
.4
פה בין כל חלקי הדיאלוג ,מראשיתו ועד סופו ;
נ"הכוזדי"
מעברים
י':,:נם
פתאומיים
מנושא
אצל אפלאטון מכוון את הוויכוח ושואל
את הt::אלות הפילוסוף ,סוקראטס ,ולכן קשורה
כל שאלה לקודמתה ; ואילו ב"הכוזרי" שואל
המלך את ה':':אלות ,והוא מכוון את הוויכוח -
הפילוסוף והחבר משיבים לשא.לותיו של המלך,
ולכן בראה לעתים הקשר בין השאלה החדשה
לשאלה הקודמת כמלאכותי.
.6
התכלית ':.:ל אפלאטון היא עיובית גרידא,
וסוקראטס
מסיק
אינו
מסקנות
מעשיות
איש-
יות ; ב"הכוזרי" מסיקים גם המלך וגם החבר
מסקנות מעשיות -המלך מתייהד .והחבר מח-
ליט לעלות לארץ-ישראל.
או'.::ר י' גךטמן :יימי ':':יבקש למצוא בחיבורך
הפילוסופי של
משוררינו
גדול
בימי הביניים
מלאכת מחשבת פילוסופית יבקש ולא ימצא בו
לעתים קדובות לא יפי המבבה וחינו ולא דיבור
נמלץ וכ:וטף …התיאור עובר מנושא לנושא בפש-
טות חסרת אכזבות ללא קשר" )גוטמן ,דת ומדע,
עמ' .(66
ייתכן
טוען
שרק בתורת ישראל יכול אדם למוצאן.
ד.
לנוו:':א.
.5
כי אם את הדרך הנכונה ואת הדעות האמיתיות,
שישנה
כי
בדברי
יייש
גוטמן
היגיון
הפרזה.
בצידוף
שבייד
הנושאים
ונידונים ובסדדס ,וכל מאמר בפני עצמו מעוצב
ספרותית
)עמ' .(257
ברורה"
אבל
הו ,עצמו מודה :ייאף כי ניתן לעקוב אחר סדר
מסויים ברציפות ':זבין נושא לנושא בדברי הח-
נר ,ודאי שאין כאן סדר שיטתי ,לפחות ל ,
במובנו הפילוסופי" )עמ' .(271
סיכומו
אף-על-פי שהתוכן הרעיוני הוא עיקר ספר
הכוזדי ,אין זה ספד עיובי גרידא' .ייכל חייו של
יהודה הלוי מובעים באמצעות הספד ,כל הת-
דוממות דוחו באה כאן לכלל ביטוי ומסעידה
א.ותנו ,שכן חייו ויצידתו חד הם .האיש יהודה
הלוי ,עוד יותר מרעיונותיו ,קדונ לנו ומדבד
אלינו .למרות האופי האפולוגטי של ספדו ולמ-
דות הסתירות והמגדעות שבו ,בכנסים דברי ד'
יהודה הלוי אל לבנו' …הכוזדי' לאחד תשע מאות
שנה ,יש בו יותר חיות מבכל שאד ספדי הפי-
לוסופיה היהודית נימי הביביים"
)סידאט ,עמ'
.(164
אחדי ששמע המלך את דבריו הנלהבים של
החבד על אדץ-ישראל ,הוא שואלו ,מדוע אינו
עולה בעצמו לארץ-ישדאל .לחבר אין תידוצים.
הוא עונה :ייאכן ,מצאת את חדפתי ,מלך כוזר !"
)בתדגום אבן תינון :
ייהונשתני ,מלך כוזר !"(.
הוא מחליט איפוא לצאת את אדץ כוזד ולעלות
לידושלים .הוא הגיע למסקנה ,של ,די נכוונה
הדצוייה ללא הגשמתה .הוא הבין שדבדי החלום
כנגדו,
במתכונת
הגישה
האישית האוטוביוגראפית
של דבר,
אין
ד' יהודה
הלוי.
המבוכה
של
המלך
בתחילת
הספר היא מבוכתו של ד' יהודה הלוי עצמו
הנאבק עם ההשפעה האדירה של הפילוסופיה
על המשכילים בני זמנו .בעיותיו של המלך חכו-
זדי הן בעיותיו של היהוד' המשכיל גדודו ו:oל
ד' יהודה הלוי :האם להעדיף את הפילוסופיה
מהבחינה
על הדת ? האם להעדיף את הנצדות או את
וראוי שהמורה
האיסלאם ,שתי דתות אשד הוכיחו את הצלחתן
להתעלם
הספרו,יIית בהוראת ספר הכוזרי,
של המלך מתייחסים גם א.ליו ,לא דק אל המלך.
אפשד לדאות את ייהכוזדי" כוידוי אישי של
יעמוד על הסגולות הספרותיות של ייהכוזרי" :
בעולם הזה ,על היהדות המושפלת והבזויה ,אשד
הדיאלוג ,השימוש בסיפור ההיסטורי ,הפנייה אל
לא הקנתה כבוד והצלחה למחזיקים בה ? האם
הפילוסוף ,אל הנוצרי ואל המוסלמי ,החלום של
להייl-זאד יהודי מאמין החי בגלות ,סובל בגאון
המלך ותפקידו בספר ועוך .עם זאת אין לעשות
את יסודיו ומצפה לגאולה מן השמים ,או לקום
את הגישה הספרותית לעיקר בהוראת ייהכוזרי",
ולהגשים את מאוויי לבו ולעלות ירושלימה ?
ואין להפריז בהערכה מפליגה של סגולותיו האמ-
אפשר לראות את "הכוזרי" כוידויו האישי
נותיות .לא התכוון ר' יהודה הלוי לגלות בספר
של ר' יהודה הלוי" .יותר מכל חיבור אחר מחי-
בורי הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים מש-
זה את כשרונו האמנותי -זא.ת עשה בשיריו -
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
76
מ' דובשני /בעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"
כ;'tז ספר הכוזרי וידוי אישי של מחברו" )גוטמן,
לארץ רומה למי שאין לו אלוה …כל הרר בחוץ
לארץ
דת ומדע ,עמ' .(66
כעובד
עבורה
ןכו'
זרה"
)מאמר
שני,
סימנים י-יד ,כב-כר(.
ןiגישה החינוכית האקטואלית
ה.
ייאם כן -שואל המלך הכוזרי את החבר -
חשיבות חינוכית אקטואלית ממדרגה ראשו-
נה Z;7זתי השקפות של ר' יהודה הלוי :
.1
עובר אתה על מצווה המחוייבת לפי תורתך ,ץ.ם
אינך עולה אל המקום ההוא ואינך עושהו בית
ההשקפה שברת לא רי ברעיונות יפים
ובכוונות רצויות ,אלא במעשים נכונים ובהג-
חייך ומותך …וכל בני ארם מכוונים בתפילה אל
המקום הזה ,ולכולם הוא מקום עלייה לרגל.
שמת הכוונות הטובות .השקפה זו צריך המורה
אם כן ,אין כריעתך והשתחווייתך נכחה כי אם
והחיים
כוונה"
מתחום הדת
להעביר
המוסר
לתחומי
בכלל .לא רק ביחסים שבין ארם למקום קובע
המעשה ,כי אם גם ביחסים שבין ארם לחברו
ובין ארם לעמו ,לארצו ולמדינתו -ואת המע-
שים הרצויים לא יכול תמיד הארם לקבוע בעצ-
מו על פי שכלו .ר' יהודה הלוי טוען ,שרק התו-
היא
רה
הקובעת
מהו
המעשה
הרצוי.
רשאים
אבו ;;!תת להשקפה זו פירוש נרחב יותר ,ולאמר
',,אסור
לפרט לעשות דין
לעצמו,
או לקבוע
לפי הבנתו שלן מה טוב ומה רע לחברה ולמ-
דינה.
היא
אחת
הבעיות
העוברה,
החמורות
שרבים מאזרחיה
ביותר
במדינתנו
רואים
נגר
עי-
מעשה
צביעות
או
עבורה
שאין
עמה
)סימן כג ,בתרגומן של אבן-שמואל( .זעל שאלה
זו
משיב
החבר :
ייאכן,
מצאת
מקום
חרפתי,
מלך כוזר ."1בסוף הספר מחליט החבר "לצאת
את ארץ הכוזר וללכת לירושלים" .אבל המלך
מוסיף לשאלן שאלה קשה ,אשר ר' יהורה הלוי
עצמן וראי נתחבט בה מאור :יימה יי" לבקו::
בארץ ישראל היום ,שהשכינה נעררת ממנה ן
ואילן הקירבה לאלוה הלא אפשר להשיגה בכל
מקום על ירי הלב הטהור ועל ידי התשוקה
החזקה
אליה".
בלשון
ימינן
היינו
אומרים :
ייהאם אי-אפשר להיות יהורי טוב בניו יורק
בלבד.
ובלונרון ,במונטריאול ובפאריס ן" ועל שאלה זו
עונה החבר :ייארץ ישראל היא המיוחרת לאלוהי
ישראל ,ואין המעשים שלמים כי אם בה …והלב
עדיפות על המצוות ייהשכליות" ,מפני שהן נית-
לא ייזך והכוזנה לא תהיה כולה קורש לאלוה
ניהם
במעשיהם
את
טובתם
האישית
אמנם ,מי שאינו רתי לא יוכל לקבל את רעתו
של ר' יהודה הלוי ,שדווקא המצוות ייהשמעיות"
בו רק לישראל ,ובהן ייהתייחדו בני ישראל"
כי אם במקום אשר ייאמן עליו כי הוא מיוחר
משאר האומות ,אבל יכול כל אדם להבין ולקבל
לאלוה …ורק בו תהיה הכוונה קודו" לאלוה " …
)חתימת הספר ,סימנים כב-גג בתרגומו של
משלו ,אף-על-פי שלא תמיד הוא מבינו ומסכים
אבן-שמואל(.
את הרעיון ,שדרכי חיין כפופים לרצון עליון
לו.
אנו
.2
חשיבות
חינוכית
אקטואלית
מיוחרת
במינה נודעת לדעותין של ר' יהודה הלוי על
ארץ-ישראל ,בייחוד בגולה :כשם שעם ישראל
שונה ומיוחד מכל העמים ,כן נתייחדה ארץ-
יי"ראל מכל הארצות -ייאין עם הסגולה יכול
להירבק בעניין האלוהי כי אם בארץ הזאת…
כל מי 'Lזנתנבא לא נתנבא כי אם בארץ הזאת
עומדים
בימינו
בפני
הבעייה
החמורה
של צמצום העלייה וגידול הירידה .על השאלה
מדוע חייב יהודי לעלות לארץ-ישראל ,אף-על-
פי שהוא יכול לעבוד את אלוהים בתפוצות -
משיב ר' יהודה הלוי ,שרק בארץ-ישראל יכול
יהודי לחיןת חיים יהודיים רוחניים מלאים וש-
לימים ,רק בה יהיו ייהמעשים שלמים" והכוונה
טהורה
וקדושה.
או בעבורה ….לעולם ידור אדם בארץ ישראל
את אהבתו הגדולה של ר' יהודה הלוי לארץ
בעיר שרובה גויים ,ואל ידור בחוצה לארץ וא-
פילו בעיר שרובה ישראל -שכל הדר בארץ
יוZזראל ואת געגועיו וכיסופיו אליה ביטא בשירי
ציון שלו .בספר הכוזרי אנו מוצאים את החל-
י'tזראל דומה למי שיש לו אלוה ,וכל הדר בחוצה
טתו להגשים את כיסופיו.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
77
מ' דובשני Iבעיות בהודאת ספר ייהכוזרי"
דרגות המציאות והענייו האלוהי
ו.
החבר
הדוממים,
מחלק
את הטבע
הצמחים,
לארבע
בעלי-החיים
דתי שכלשאר העמים חסרים אותו" )גוטמן,
דרגות :
והאדם.
כל
עמ' .(120מכל מקום ,יש להדגיש בעניין זה
כמה נקודות :
האחרות .האדם
.1כבר בלימוד המקרא )בייחוד ספר עמוס
עולה על שאר בעלי-החיים בשכלו .אולם לדברי
וספר ישעיה( מבינים התלמידים ,ש"בחירת יש-
החבר ,ישנה עוד דרגה חמישית עליונה יותר,
דאל" אינה מקנה לעם ישראל זכויות יתר ':,זל
דרגה
שונה
במהותה מהדרגות
הנבדלת מן הרביעית לא הבדלה כמותית ,מק-
עוצמה
רית ,כי אם הבדל מהותי ,וזוהי דרגת הנביאים.
חובות ואחריות מוסרית ודתית { .ין זו עליונות
בנבואה מתגלה כוח אלוהי מיוחד ,עליון על הש-,
כל .הנביא שונה מאדם אחר לא פחות ממה
ששונה אדם מבעלי-חיים .הכוח האלוהי נתגלה
בכל שלימותו במוlזה ,אבל הוא קיים במידה
של יוהרה ,שחצנות ,ו;;ררה והתנשאות ,אלא
עליונות
מדינית,
רוחנית
שלטון
של
וכיבושים.
ענווה,
אלא רק
צניעות,
טהרה
קדושה .לפי יהודה הלוי מתגלמת העליונות של
עם ישר{ ל בסגולת הנבואה ,במעלתו הרוחנית.
מסויימת בכל עם ישראל .עם ישראל נבחר על-
.2הייחוד של עם ישראל בין העמים הוא
ידי אלוהים מכל האומות ,כדי שבו יתגלה הענ-
וגם
יין האלוהי.
עם
עוברה היסטורית ,שאי-אפשר
להכחישה,
ישראל הוא ייהסגולה מבני
יהודה הלוי מוכיח את הייחוד הלאומי של עם
אדם" .לכן ניתנה התורה רק לו .אפילו יצטרף
ישראל על-ידי סקירה היסטורית מקיפה .אמי-
תתה של תורת ישראל מתבססת על העובדה
לישראל אדם מאומות העולם לא ישווה ליש-
ראל .אין החבר מוצא בכך שום גנאי .עובדה
ההיסטורית של ההתגלות הפומבית בסיני ,אמנס,
וקיימות דרגות
גם אם יקשה עלינו לקבל כיום את דעתו של
ו::ל נמצאים .אין בכך שום עוול ,כי זהו סדר
הלוי ,יtההתגלות בסיני הי;]: Iובדה היסטררית
היא,
י;דבעולמנו
ריבוי
קיים
העולם ,לא הכול שווים .התורה אינה אוניבר-
ודאית ,שאין להטיל בה "':ייום ספק ,הרי הגי ::
סאלית ; היא לא ניתנה לאנושות כולה ,כי אם
ההיסטורית ו;;ל יהודה הלוי I:,בז!יןו :ה':-:דו :: :-,
רק לי':':ראל .האומה הישראלית נבחרה על-ידי
גישה לגיטימית ונןודרני .
אלוהיס ,כדי שבה ישכון העניין האלוהי.
רי
,3התופעה '::ל הכבואח הי'::ראלית ,בייחוד
מעיד אני על עצמי ,שלימדתי את ספר הכוז-
':,זל נביאי-הכתב ,היא "יחורית לעם ישראל ,למ-
ושונות ;
רות גילוי הניצנים של תופעה זו במארי ובעמי
חמש-ע':,זרה
שנים
בכיתות
רבות
ובכל פעם שהגעתי למערכת רעיונות אלו ,עמד-
קדם שונים .הנבואה הישראלית שונה מנבואות
תי בפני תגובות שליליות נסערות של תלמידים
אחרות בתקופה העתיקה גם ככמותה וגם באי.
)בייהוד של תלמידות( ,אשר האשימו את ר'
כותה .הייחוד של עם ישראל מבחינה זו בלבד
יהודה הלוי בגזענות ובשוביניזם ושללו מכל
של הנבואה )תכניה ,תוכחתה ,תביעותיה ,חזונה
וכל את השקפתו על העליונות של האומה היש -
וערכיה המוסריים ,הדתיים ,האוניברסא,ליים וה-
ראלית .אכן ,זוהי אחת הבעיות המתודיות הח-
אמנותיים( היא עובדה היסטורית ודאית.
סובות ביותר בהוראת ספר הכוזרי ; כיצד להציג
,4החבר אומר :ייישראל באומרת כיכ בא.
לפני התלמידים את השקפתו של ר' יהודה הלוי
ברים" )דווקא כאן נראה לי יותר הניסוח של
על עם ישראל והאומות.
אבן-תיבון,
שהוא
קצר
ושנון,
מהתרגום
של
נראה לי ,כי אחת הדרכים היא לראות בניסוח
אבן-שמואל :ייישראל באומות הם בבחינת הלב
';דל החבר ביטוי מטאפורי לרעיון של בחירת
באברים" -מאמר שני ,סימן לו( .גם דימוי זה
ישראל וייחןרו ,שהוא רעיון מרכזי ויסודי במק-
הוא
רא .ייאמנם ,הניסוח העיוני של הרעיון המקראי
ישראל בין האומות מבחינה היסטורית .הרגי-
משווה לרעיון הבחירה חריפות בדלנית הזרה
שות המיוחדת של גורל ישראל בתוך האנושות
הוכחה בצורה איומה בדורנו בתקופת שלטון
".:זראל לאומות אחרות ,עם שהוא מייחס לו כוח
הנאצים.
למקרא .הוא מגביר עד למאוד את החיץ שבין
ביטוי מטאפורי
www.daat.ac.il
נפלא של
עובדת
ייחוד
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
78
מ' דובשני /בעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"
.5תורתו של יהודה הלוי על הייחוד הלאומי
של ישראל היא ביטוי נוסף לאהבתו הגדולה
את עם ישרא,ל ,אהבה העושה אותו לסניגורם
הלוי ,שראוי ללמדם בבית-הספר התיכון .עמדנו
רק על מספר בעיות בהוראת ספר הכוזרי ועל
הגישות השונות להוראה זו.
של ישראל )דבריו על חטא העגל -מאמר א,
לבסוף -הערה אחת מתודית :כ';':,ם ';':ספר
סימנים צב-צז( .ספר הכוזרי עשוי איפוא ל-;.::
הכוזרי בנוי שאלות ותשובות ,כך רצוי שגם
מש גם אמצעי חינוכי לאהבת ישראל.
ז.
המלמד ספר זה ינקוט בשיטת ההוראה של שא-
לות ותשובות .אל יסתפק בקריאה ובפררן' ;':של
הטקסט ,אלא יתן לתלמידיו בכל שיעור מספר
שאלות לעיון ולתשובה בבית .הדיון המשותף
הגישה הרעיונית
כאמור ,הגישה הרעיונית היא העיקרית בהו-
בשאלות ובתשובות התלמידים יהפוך את הע-
ראת ספר הכוזרי ,ובדברינו עד כאן עמדנו על
בפירושי מלים ומשפטים
אחדים
מהרעיונות
העיקריים
אין
בספר.
בדע-
תנו להרצות כאן על כל הרעיונות של יהודii
המופשט והיבש
יון
לוויכוח V-ר ותוסס על בעיות דתיות ולאומיות,
שחיותן וחשיבותן לא פגה עד היום.
מקורות
.1
כפר הכוזרי בהעתקתו של ר' יהודה אבן-תיבון,
מהדורת א' צפרוני ,הוצאת יימחברות
לספרות",
תל-אביב ,תש"ח.
.2
הכוזרי
המפרר' ,
אבן-תיבון ,הוצ' א' ציוני ,תל-אניב ,תשכ"ט.
.3
ספר
הכוזרי
מסוגנן
לעברית
ספר
כ"ר
מדוברת על.יjי מררכי נכיזי ,ובצדו תרגומו של
הכוזרי,
תרגום
שמואל
מנוקד
אכן'.בזמואל,
ומפוסק
יידביר':
מאת יהורה
תל-אביב,
תשלייג.
רשיבזה ביבליוגראפית
.1
' IIכ
אורכך,
המחשבה
עמודי
הישראלית,
א,
תשי"ד ,ע"ע .267-199
.2
.6
יינוטמן ,הפילוסופיה של היהדות ,תשי"א ,ע"ע
'יינוטמן ,היחס בין הדת והפילוסופיה לפי יהודה
הלוי ,דת ומדע ,תשט"ו ,ע"ע .85–66
.4
מ'רוכשני,
.5
ייהיינמן ,הלך הרעיונות של ספר הכוזרי ,סיני,
הכוזרי
לבתי-ספר,
ז
)תש"ב(,
ע"ע
.279-261
' '1סיראט ,הגות פילוסופית בימי-הביניים,1975 ,
ע"ע
.8
.1974
ייהיינכזן ,רבי יהודה הלוי האיש והוגה הדעות,
כנסת,
ד.
.126-114
.3
ט'
)תש"א(,
ע"ע
.134-120
.164-125
א'שכיר ,המבנה הספרותי של המאמר הראשון
מן ייהכוזרי':
.272
www.daat.ac.il
תרביץ,
ל'
)תשכ"א( ,ע"ע -257