1
בס"ד
פסח התשס"ח
בס"ד
זאת חוקת הפסח
הלכות חג הפסח
לספרדים ולאשכנזים
התשס"ח
ערב פסח שחל בשבת
ביעור ווידוי מעשרות
כתיבה ועריכה :יצחק שלו
הגהה לשונית :אורי פרידמ
– חוברת זו מחולקת ללא מטרות רווח ,והיא הודפסה מכספי מעשר כספי לזכות המשפחות התורמות –
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
2
בס"ד
פסח התשס"ח
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
3
בס"ד
פסח התשס"ח
זאת חוקת הפסח
לומדי הלכות הפסח החפצי לדעת את דבר ה' ,נוע ה' אליכ ,ברכת שמי על ראשכ ותבורכו בכל מילי
דמיטב .מי יית ונזכה כי כבר השנה נעסוק בענייני הקורבנות ונזכה להקריב את קורב הפסח ,לאכול מ
הזבחי ומ הפסחי ,להקריב את קורבנות התמיד ועיננו תראינה כהני בעבודת ,לווי בדוכנ וישראל
במעמד ונערו ליל סדר כהלכתו וכעניינו ,ממש כמו בצאת ישראל ממצרי ,ונזכה להתגשמות נבואת
הנביא מיכה' 1כימי צאת מאר מצרי אראנו נפלאות' במהרה ,אמ כ יהי רצו.
חג הפסח ממשמש ובא ,חג שבו נאמר 'שמור את חודש האביב' ,חג שרק בגינו אנו משני את לוח השנה
הרגיל וקובעי שני מעוברות ,שכ עניי העיבור הוא לשמור שאכ החג המיוחד הזה ייצא דווקא בחודש
האביב .נראה כי אי זה פרט טכני שהגאולה היתה בחודש האביב ,כי אחרת מה המשמעות של השמירה
המדוקדקת על התארי ,וכי אנו חיי בדת מיושנת שכל עניינה הוא לחזור ולהזכיר לנו את העבר? דווקא
חג הפסח בהסתכלות לכאורה פשוטה מעלה תמיהה זו ביתר שאת :למה אנו חוגגי את זמ צאתינו מאר
מצרי עד עצ היו הזה? חג זה ארע לפני 3320שני ,ומאז ארעו לעמנו – ע הנצח – דברי רבי שהוא
מציי אות ועוד אירועי רבי יותר שאי אנו מצייני אות מפני שאי לנו כבר מקו בלוח השנה לציו
ארועי שוני .זהו לכאורה רק תהלי היסטורי שעבר על עמנו ,למוד ההיסטוריה הארוכה ,אולי הארוכה
ביותר בעול ,שאי לו כל השפעה וקשר לימינו אנו!
נראה כי כמוב אי זה כוונת חג הפסח .דתינו ואמונתינו חיות ה .חג זה הוא חג האמונה .המצה נקראת
'לח האמונה' ,שכ הע האמי אמונה שלימה בה' והתכונ לקראת צאת ממצרי כפי שנצטווה ע"י
משה ,למרות שהיה ע עבדי הנתו בקשיי שיעבוד נוראיי שניסו לשלול ממנו את האמונה באופ עיקבי,
כמו שאמר פרעה' :תכבד העבודה על האנשי ואל ישעו בדברי שקר' ,שמבחינת הראיה של הע המצרי
ובראש פרעה ,אמונה בבורא העול היא דברי שקר .הרב קוק חיבר את שיר האמונה המצהיר בריש גלי:
'לעד חיה בלבבנו האמונה הנאמנה' – האמונה חיה היא ִחי(ת תמידית ולא פוסקת .אי אנו מעונייני רק
בציוני היסטוריי מהעבר ,שאי לה קשר למכלול חיינו .את כל הציוני שאנו מצייני אנו קושרי אל
מציאות חיינו ההווית)עכשווית ,ואולי דווקא ההגדה מבטאת זאת יותר מכל – 'בכל דור ודור חייב אד
לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרי ' .החודש הזה ,כל עניינו הוא חידוש .החודש המיוחד הזה ,שעליו
נאמר 'החודש הזה לכ ראש חודשי ראשו הוא לכ לחודשי השנה' ,הוא המציי את העובדה שע
ישראל ,ע הנצח ,אינו מסור בידי הזמ ,אלא הזמ מסור בידיו :הוא לכ – הוא )הזמ( מסור בידכ ואי
את מסורי בידו .יש לע ישראל יכולת מופלאה לקבוע את הזמ .ישנ מספר זמני קבועי בעול :
עונות השנה ,יו ולילה ,א את הקביעה המהותית של תכולת הזמ ,קובע ע ישראל .הוא הנות משמעות
לזמ החול ,בכ שנות את התוכ הרוחני לכל מעמד הזמ.
שואל המהר"ל לאור הגדרת חז"ל את מושג הקדושה' :קדוש לעול קיי ' – אי זמ בכלל יכול להיות
קדוש? הלוא לכאורה זמ הוא דבר בר חלו !,התורה העניקה לע ישראל כח לקבוע את הזמ ולשלוט בו:
.1ה הקוראי אות וקובעי
'אלה מועדי ה' אשר תקראו א ָֹ ' .ודרשו חז"ל :אשר תקראו א ֶָֹ – .
מתי יחולו ,כלומר בידכ הכח להחיל קדושה בזמ .רק א נבי כי הזמ אינו יחידות זמ בודדות במערכת
הגדולה שעל ציר הזמ ,אלא הוא קו ישיר מחובר לנצח ,מחובר לאי סו ,,רק כ הוא לא יהיה חול ,,אלא
1פרק ז' פסוק טו'.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
4
בס"ד
פסח התשס"ח
קיי .הוא יהיה קדוש .רק דבר הקיי לעד ולעולמי עולמי יכול להיות קדוש .המוב המעשי הפשוט של
הדברי הוא ההבנה שכל רגע מהזמ צרי להיות קשור ומשויי לאי סו .,כל פעולה של האד ,אסור לה
שתהיה רגעית ,אלא חייבת היא להופיע ולהשפיע על העול בקישורו הנצחי העליו .היא חייבת לנבוע
מתו הסתכלות כללית אידיאלית על המציאות .הסתכלות כוללת כל ,אשר כל פרט ממנה הוא חלק
מתהלי ,חלק ממגמה .המגמה היחידה וברורה היא השראת שכינה בעול .ההבנה שחג פסח זה ,שארוע
זה או אחר ,אינ רק ארועי פרטיי ,אלא ה חלק ממכלול הופעותיו של הקב"ה באר ,היא ההבנה
המקשרת את ע ישראל לקב"ה ,והיא המייחדת את הזמ .רק כ הזמ יהיה קדוש – לעול קיי .
כ מתבטא בצורה אידאית יותר הקשר בי העבר להווה וממילא לעתיד .אי אנו דת פרההיסטורית
שחיה וזוכרת רק ארועי היסטוריי .כמו שאמרנו ,לכל ארוע היסטורי או ארוע הווי ,יש השלכות
והשפעות על כל ציר הזמ .אנו באמת מביני כי באיזה שהוא מוב ,א נראה את עצמנו כאילו יצאנו
ממצרי ,ג אנו נצא ממצרי .מצרי מסמלת את המיצר ,את קשיי החיי ,המונעי מאיתנו לעסוק בחיי
הרוח .העבודה הקשה שהטיל פרעה על הע היתה 'עבודת גברי על נשי ועבודת נשי על גברי ' ,כ
ניסה פרעה למחוק את האישיות הפרטית של כל אחד .כשאד מאבד את אישיתו ,אי הוא מוצא משמעות
בחייו .ג כיו ,לכל אחד מאיתנו יש דבר המעיק עליו ומונע ממנו לקדש את מעשיו ,ממש כמו פרעה
במצרי .בעצ כל חיינו אנו מחפשי את אשיותינו ,מחפשי את עצמנו .מי אנו ,ומה אנו נדרשי לעשות.
א ננסה לצקת תוכ אמיתי של קדושה ,ונית משמעות לכל פרטי חיינו ,נמצא את אישיותנו ,נבי את
משמעות מעשינו ,ונוכל לצאת ממצרי הפרטית שלנו .כשכל אחד מאיתנו יברר את משמעות חייו ,הוא
יצא מהדברי המצרי לו ,ובכ יוכל ג כל עמנו לזקו ,את ראשו ולצאת באמת ממשבריו הקשי .
נית להמשיל את הקשר בי עברנו לעתידנו לזק קשיש שבקושי נושא את עצמו ,א מנסה הוא בכוחותיו
המועטי לסחוב את מקלו איתו לכל מקו .לכאורה יאמר הרואה ,כי אי הזק עושה מעשה חכ ,וכי
עדי ,לו להשקיע את כל מלא)מיעוט כוחותיו בסחיבת עצמו ולא בסחיבת המקל המכביד ,א וודאי שאי
זה נכו .ללא המקל ,לא יוכל הזק כלל להתקד ,ולו במעט! המקל הזה ,על כל כבדות משקלו ,ואולי ג
חוסר הנעימות שלעיתי טמו בו ,רק הוא זה שיכול באמת לקד את הזק ולהצעידו קדימה .זהו עברנו.
לעיתי הוא מאוד קשה – זכרונות מרי וכואבי ,בדר כלל מאל הוא אותנו לפרוש מהסביבה הקרובה
אלינו – הסביבה הגויית ,ולצערנו לעיתי במציאות חיינו המוזרה ,ג מתו הסביבה היהודית ,וא ,מתו
הסביבה היהודית שכ משתדלת לשמור על שלו אמוני ישראל .עברנו מוטל הוא עלינו ,והוא ורק הוא יוכל
להצעידנו קדימה .כל אימת שאנו חוגגי אותו ,מצייני אותו ,אי אנו מצייני כלל תהלי היסטורי כזה
או אחר ,אנו מצייני את ההווה שלנו על כל מורכבותו ותסבוכותיו .אי חדש תחת השמש .עברנו חי
ומפע בנו .א נדע להאזי אליו היטב ,נראה כי 'מה שהיה הוא שיהיה' .די לנו בדוגמא פשוטה המוזכרת
ג היא בהגדה' :צא ולמד מה בקש לב הארמי לעשות ליעקב אבינו ,שפרעה לא גזר אלא על הזכרי ,ולב
בקש לעקור את הכל' .וכ הולכת ההגדה וממשיכה בלימוד הדברי ,ומתארת את הירידה למצרי ,את
השעבוד את הגאולה ואומרת בסו ,הדברי ,כמעי תוצאה מתבקשת להבנה שיש קשר בי לב הארמי לבי
פרעה ובעצ בי כל שונאי ישראל' :בכל דור ודור חייב אד לראות את עצמו כאילו הוא יצא
ממצרי …לפיכ אנחנו חייבי להודות ,להלל ,לשבח ,לפאר ,לרומ ,להדר ,לבר ,לעלה ,ולקלס למי
שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסי האלו :הוציאנו מעבדות לחירות ,מיגו לשמחה ,ומאבל ליו טוב,
ומאפלה לאור גדול ,ומשעבוד לגאולה ,ונאמר לפניו שירה חדשה הללויה'!
*** כש שאי אפשר לבר בלא תב כ אי אפשר לספר בלא טעויות*** .
** לכ אשמח א המוצא טעות יודיעני ,וידו אותי לכ זכות **
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
5
בס"ד
פסח התשס"ח
קיצור הלכות לפסח
השנה ערב הפסח חל ביו שבת ,ועל כ ישנ דיני מיוחדי הקשורי לשנה זו .לנוחות המעיי ,בעמודי
) 39)40הד ,האחרו( מצוי תקציר של ההלכות המיוחדות הנוהגות בשנה זו.
.1מספר הלכות כלליות לחודש ניסן
אולי בתור הקדמה נאמר ,כי א ,על פי שאנשי רבי חושבי כי הלכות פסח מחמירות מידי לטעמ ,
וטועני שאי מקו לכל החומרות האלו ,יש לזכור שדווקא הדקדוק הגדול במצוות ,ובמיוחד בחג זה – חג
שבו נגאלו אבותינו ושבעזרת ה' נזכה ג אנו במהרה להיגאל בו – הוא חשוב ביותר .כתבו הפוסקי שיש
ללמוד ולשנ היטב הלכות אלו ,מכיוו שאיסור חמ חמור הוא במיוחד והאוכל כזית חמ חייב עונש כרת
בידי שמי ממש כמו איסור אכילה ביו הכיפורי ' :כי כל אוכל חמ ונכרתה הנפש ההיא מעמיה' .כיוו
שכ ,קבעו חז"ל הלכות מחמירות מאוד בפסח ,שנועדו לצמצ את אפשרות העבירה 2על מצוות החג
הרבות ,ולכ נדרש מאיתנו דקדוק רב ביותר בכל הפרטי הקטני .בכל השנה אנו מכירי מספר כללי
הלכתיי חשובי ביותר :הל אחר המיקל ,וכ דר דהיתרא עדיפא )דר ההיתר עדיפה על דר האיסור(,
וא ,על פי כ ,בפסח חז"ל החמירו והלכו בדר כלל לצד המחמיר ,ולכ על כל בעל נפש להיזהר באיסורי
חמורי אלו ,וכבר נאמר בפיוטי השבת' :ולמזהיר ולנזהר שלומי ת כימי נהר'.
•
לימוד הלכות החג :שואלי
ודורשי בהלכות הפסח שלושי יו קוד לחג ,עיקר התקנה
אמנ היתה בגלל קורבנות החג ,ולימוד דיני השחיטה ,א תקנה זו נשארה בכל זאת ג בימינו כיוו
שהלכות חג הפסח ה רבות .אומרי הפוסקי שבכדי להנצל מאיסור חמ בפסח ,חובה על האד לעסוק
וללמוד את הלכות החג ,שידע מה אסור ומה מותר ,כיוו שחמ בפסח אינו בטל אפילו במשהו ,כלומר
אפילו א נשאר רק מעט חמ ,אבל הוא חשוב בעיני האד ,עבר האד על איסורי חמ ,3וא לא ידע
שהדבר אסור לא יוכל לתקנו מלפני החג ועלול להיכשל באיסור חמ .עוד העלו הפוסקי ,שיש ללמוד את
הלכות החג ולהתכונ לקראתו היטב ,כיוו שבניגוד לכל שאר החגי ,א ישנה איזו שהיא בעיה ,לא נית
לתקנה בפסח .לדוגמא ,א אד לא למד הלכות ראש השנה ,ונכשל ש באיסור כל שהוא ,הוא לא חייב
כרת ,וכ יש לו אפשרות לתק את מעשיו תו כדי החג .בפסח ,א נמצאה חתיכת חמ אחת בבית או קל
וחומר במאכלו של האד ,לא יוכל להנצל ועבר איסור חמור ביותר ,ולכ כל בעל נפש יבדוק היטב את עצמו
וביתו ,ויתכונ כראוי לחג .חשוב לזכור כי אי להתבייש לשאול ,שכ אי הבייש למד.
•
הגדרת איסורי חמ :איסור חמ בפסח הוא במשהו ,כלומר שאפילו א יש רק מעט )משהו( של
חמ בתערובת ,הכל נאסר ,ועוברי על איסורי תורה חמורי שעונש כרת .ההקפדה הרבה אפילו על מעט
חמ ,מלמדת שעלינו להקפיד ולדקדק בכל המצוות – בי מצוות שבי אד למקו ובי מצוות שבי אד
לחבירו .חג הפסח מלמד אותנו שחשוב לדקדק בפרטי הקטני ,שכ דווקא דקדוק נכו בפרטי הקטני ,
2אפילו בשוגג ,שכ" ג עבירה בשוגג היא עבירה.
3מדאורייתא ,רק כשנמצא שיעור חמ $החשוב בעיני האד הוא עובר על איסור בל יראה ובל ימצא ,ועל כ" אי"
להשאיר בבית שו חתיכות חמ $בשיעור כזית ולמעלה }אלא א מכר אות{ ,ששיעור זה הינו חשוב ,והוא 27גר
ומעלה .כמו כ" אי" להשאיר פירורי חמ $שיש חשש שיבוא לאוכל ,ואפילו כשה פחותי מכזית ,ועל כ" יש לבדוק
ולבער אחר כל דברי החמ $בשיעור כזית ומעלה ,וכ" צרי( ג לבער את כל פירורי החמ $שיש חשש שיבוא לאוכל
או שייפלו בטעות לתו( מאכלו .לכ" יש לנקות היטב את כל חדרי הבית ובמיוחד את המטבח ופינת האוכל ש יש
חשש ששאריות חמ $ייפלו לתו( מזוננו .מוב" א כ" כי אבק אינו חמ ,$ועל כ" אי" צור( לנקות אחריו ביסודיות ,והוא
הדי" לכל מיני שאריות שומ" וכיוצ"ב הדבוקי ברצפה שאינו צרי( להקפיד על ביעור ,אלא א כ" יש חשש שיבוא
לאוכל או שייפלו לתו( תבשיליו או אוכליו ,ועיי" עוד בהמש(.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
6
בס"ד
פסח התשס"ח
ולמעשה רק הוא ,יכול לגרו לאד לעבוד על עצמו באמת ,ולגרו לו להיות יהודי של וכשר .משל למה
הדבר דומה? לאוס ,של חלקי פאזל קטני ומדוקדקי ,שרק הרכבת באופ נכו תו שימת לב לפרטי
הקטני יכול ליצור תמונה יפה ושלימה .חמ הוא אחד מחמשת מיני דג ,שה חיטה ,שעורה ,שיבולת
שועל ,שיפו וכוסמי ,4שהיו במגע ע מי מעל 18דקות ללא תזוזה .5אי צור שיהיה הדבר דווקא
בבישול או באפיה ,ועל כ א ,על פי שרק שהו באויר החדר התחמצו ,ויש לבער לפני החג .6לח ,פיתה,
ביסקויט ,בירה ,מקרוני ,פתיתי ,חלק מאבקות המרק ,כל מוצר המכיל 'גלוט' הינ חמ גמור!
•
איסורי חמ :ביחס לחמ ,התורה ציוותה ארבעה ציווי ,שלושה מה ה לאו }דברי שאסור
לעשות{ ואחד הוא מצוות עשה.
.1אכילת חמ :אסור לאכול חמ ,שנאמר' :ולא יאכל חמ ' ,7ולמדו חז"ל שיש ג איסור ליהנות
מהחמ .עוד הוסיפה התורה לאסור ג אכילת דבר שהחמי מחמת דבר אחר ולא רק מחמת
עצמו ,שנאמר' :כל מחמצת לא תאכלו' .8העונש על אכילת חמ בפסח הוא כרת וזאת בניגוד לרוב
איסורי אכילה שהעובר עליה חייב מלקות ,שנאמר' :כי כל אוכל חמ ונכרתה הנפש ההיא
מישראל ,מיו הראשו עד יו השביעי'.9
.2בל יימצא :אסור שיימצא חמ ברשותנו בפסח ,שנאמר' :שבעת ימי
שאור לא ימצא
בבתיכ ' ,10והכוונה היא שאסור לנו שיימצא בבתינו שאור }=שמרי ,שזה החלק שמחמי את
העיסה{ וכ אסור להשאיר בביתנו חמ ,דהיינו עיסה מחמשת מיני דג שתפחה והחמיצה.
.3בל יראה :צרי שלא יראה חמ ברשותנו במהל חג הפסח ,שנאמר' :ולא יראה ל חמ ולא
יראה ל שאור בכל גבול '.11
.4מצוות השבתת החמ :יש מצוות עשה להשבית את החמ ואת החומר שמחמי לפני חג הפסח,
שנאמר' :שבעת ימי מצות תאכלו ,א ביו הראשו תשביתו שאור מבתיכ '.12
יש לציי שעוברי על איסור בל יימצא ובל יראה רק א נשאר ברשותנו חמ בשיעור כזית ומעלה ,וא
נשאר פחות משיעור זה לא עוברי על איסור תורה .למרות זאת ,איסור אכילה הוא אפילו בפחות משיעור
כזית ,ולכ אסור לאכול אפילו מעט חמ .
•
'גלוט' הוא אחד ממרכיבי החיטה ,והוא החומר שמחמי את החיטי ,ולכ כל מוצר שנמצא בו
13
'גלוט' אסור בכל איסורי הפסח ,וחייבי לבערו לפני החג ,אלא א כ עשה מכירת חמ .יש להעיר
4יש להבדיל בי" 'כוסמי"' שהיא אחת ממיני הדג" וחייבי על חימוצ* בפסח ,ומברכי עליה המוציא כל השנה ,לבי"
'כוסמת' שהיא מי" של קטניות ,שלמנהג עדות אשכנז אי" לאוכלה א( אינה חמ ,$ולעדות הספרדי נית" לאוכל*.
למעשה ,במציאות חיינו כיו ,כמעט שאנו לא פוגשי את מי" הדג" הנקרא 'כוסמי"'.
5ועל כ" כל עוד ממשיכי ללוש את העיסה אי" היא מחמיצה.
6לכ" קמח רגיל הנמכר בחנויות הינו ספק חמ ,$שכ" מנהג טחנות הקמח כיו הוא ללתות }=להשרות{ את החיטי
במי לפני טחינת למש( זמ" מה ,ועל כ" ייתכ" כי התחמצו כבר .א רוצה להכי" מצות בעצמו ,יש לקנות דווקא
קמח כשר לפסח }אי" הכוונה לקמח מצה ,שבו בוודאי אי" בעיה ,שכ" הוא עשוי ממצות טחונות ,ולא נית" להכי" ממנו
מצות .אגב אורחא ,יש להעיר כי ברכת של מיני מאפה העשויי מקמח מצה היא 'בורא מיני מזונות'{ .בכל מקרה,
כיוו" שהדבר נמצא בספק ,נית" למכור את הקמח כמבואר לקמ".
7שמות פרק יג' ,פסוק ג'.
8שמות ,פרק יב' ,פסוק כ'.
9שמות ,פרק יב' פסק טו'.
10שמות ,פרק יב' ,פסוק יט'.
11שמות ,פרק יג' ,פסוק ז'.
12שמות ,פרק יב' ,פסוק טו'.
13איסור אכילה ,בל יראה ובל יימצא.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
7
בס"ד
פסח התשס"ח
שבתעשיית המזו כיו מערבי 'גלוט' בהרבה מאכלי ,ולכ יש להיזהר בדבר זה במיוחד .אמנ נית
לבדוק דבר זה ,מאחר והחוק מחייב לכתוב על האריזה הא יש בה ''גלוט'' ,ולכ יבדוק לפני הפסח הא
המאכלי מכילי 'גלוט' וא כ יש לבער אות או למכור אות ,ועיי עוד בהמש .
•
דיני חודש ניס :ערב ראש חודש ניס ,יו שבת) ,כט' אדר ב' ,(5.4.2008 ,אי אומרי תחנו
במנחה ,כבכל ערב ראש חודש ,ולכ אי אומרי 'צדקת צדק' ,וביו ראשו תפילת ראש חודש רגילה.
מראש חודש ניס עד סו ,החודש אי אומרי תחנו ,לא נופלי אפיי ,וספרדי ג לא אומרי 'למנצח',
כיוו שרוב החודש עובר בקדושה ובשמחה .הפוסקי ג אומרי שכיוו שחנוכת בית המקדש השלישי
עתידה להיות בסו ,חודש ניס ,יוצא שתחילת החודש היא מעי זיכרו לחנוכת המשכ ,לאחר מכ חג
הפסח ולבסו ,צריכה להיות חנוכת הבית השלימה – חנוכת בית המקדש השלישי ,שייבנה במהרה בימינו,
אמ כ יהי רצו.
•
פרשת הנשיאי :נוהגי לומר בכל יו את פרשת הנשיאי של אותו היו ,שכ מראש חודש
ניס שבו הוק המשכ כל נשיא הקריב את קורב שבטו דבר יו ביומו .הנשיא הראשו הוא נחשו ב
עמינדב לשבט יהודה .ביו י"ג ניס )יו שישי( ,לאחר שכילו הנשיאי להקריב את קורבנ ,נוהגי לקרוא
את פרשת המנורה .בכל יו לאחר קריאת הפרשה ,קוראי ג מספר פסוקי מהנביאי ,כתובי ,זוהר,
ולבסו ,אומרי תפילה לעילוי נשמות כל ע ישראל כמובא בסידורי .
•
ברכת האילנות :מראש חודש ניס ,עת שהאילנות מלבלבי ,יש לומר ברכה הזו ,וכיוו שזריזי
14
מקדימי למצוות ,יש נוהגי לברכ; כבר בראש חודש עצמו ,וטוב להשתדל לעשות כ .מי שרואה שני
אילנות מאכל מלבלבי )פורחי (15מבר ' :ברו אתה ה' ,אלוקינו מל העול שלא חסר בעולמו כלו ,
וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בה בני אד ' .ספרדי נוהגי לומר לפני הברכה בקשה
מספר 'לשו חכמי ' של מר בעל 'ב איש חי' ,ולאחר הברכה ,אומרי 'יהי רצו' ו'שיר המעלות' הכל
כמובא בסידורי .לדעת בעל 'ב איש חי' אי לומר ברכה זו בשבת ,וכ פסקו הפוסקי ההולכי אחרי
הקבלה והרב מרדכי אליהו שליט"א ,א הרב עובדיה יוס #שליט"א הקל ואמר שא אי לו זמ אחר,
וחושש שמא יעבור הזמ ,או האיל יפסיק להיות מלבלב וכיוצ"ב יוכל לאומרה בשבת .לכתחילה יש לבר
על שני אילנות ,שלפחות אחד מה אינו מורכב .16ברכה זו מברכי רק פע בשנה ,ועל כ יש להתאמ
לברכ; כתיקנה .לגבי ברכת הנשי נחלקו המנהגי :יש אומרי שיכולות לבר בעצמ ,ויש אומרי שלא,
ולנוהגי כ ,רצוי שתשמע את הברכה מבעלה והוא יכוו להוציא; ,17ובשל ספק ברכות עדי ,לנהוג כ .
•
קמחא דפסחא :ההגדה נפתחת באמירת 'הא לחמא עניא' .קטע זה אינו קשור כלל לתוכ
ההגדה ,וכ הוא נאמר בארמית ,בעוד כל ההגדה כתובה בעברית ,וזאת משו שחז"ל רצו שכל הע יבי
וידע שעוד לפני שהוא עור את הסדר ומיסב לשולח הוא חייב לדאוג לעניי ,ובכדי שהדבר יהיה ברור,
חיברו זאת בתחילת ההגדה ,בשפה שכל הע הבי אותה ,שכ פע כול דיברו כ .עניינו של חג הפסח הוא
היווצרות ע ישראל .ע
ישראל הפ מקומ של יחידי לע אחד של
גדול ומופאר .עד לנקודה זו
14עיוור לא יבר( ברכה זו ,אלא ישמענה מאחר שיתכוו" להוציאו והוא יתכוו" לצאת בברכתו.
15משנה ברורה מבי" שנית" לבר( ג על עצי שנגמר ליבלוב והתחילו לצאת לה הפירות ,ועל כ" אשכנזי בשעת
הדחק נוהגי להקל לבר( ג א כבר עלו פירות בע ,$אבל ספרדי במקרה זה ,יברכו בלא ש ומלכות.
16אע"פ שלהלכה כאשר אוכלי מפירות של עצי מורכבי ,כגו" נקטרינה }אפר,שזי ,{-פומלית וכד' ,מברכי עליה
'שהחיינו' ,וזאת כיוו" שבברכה זו אנו מברכי על הנאת עצמנו }שהגיע אותנו לשנה חדשה{ ,שלא כמו ברכת
האילנות שאנו מברכי על יצירותיו של הקב"ה ,והרי הוא לא יצר איל" מורכב.
17הפוסקי נחלקו הא ברכה זו היא ככל מצוות עשה שהזמ" גרמ" ,כלומר מצוות עשה התלויות בזמ" ,שנשי
פטורות מקיומ" כנטילת לולב וכד' ,ובזה יש מחלוקת הא תברכנה או לא ,או שברכת האילנות אינה מצוות עשה
התלויה בזמ" ,אלא מצווה התלויה בתקופת האביב כגו" פסח וכד' ,ואז לכל הדעות עליה" לבר(.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
8
בס"ד
פסח התשס"ח
בהיסטוריה בני ישראל היו אוס ,אנשי
ולא ע ,וכ אומרי
בהגדה 'בשבעי
נפש ירדו אבותינו
מצרימה' ,והשיעבוד במצרי והיציאה ממנה יצרו כא ע מאוחד ,וכמו שאמר פרעה 'הנה ע בני ישראל'.
ע אחד הוא ע שמתנהל כגו ,אחד ,כמשפחה אחת גדולה ,ולכ דואג לכל אחד מעמו .לאור זאת ,חז"ל
תיקנו שלפני הפסח חובה על כל אד לתת כס ,לקמחא דפסחא ,כלומר כס ,שיעזור למשפחות נזקקות
לקנות מוצרי מזו לחג .כיוו שאנשי שוני מקפידי על דברי שוני בחג ,כגו קטניות וכד' ,יש עדיפות
לתת כס ,לאגודות שמסייעות לעניי ,ולממ באמצעותו קניית מצרכי מזו לנזקקי לפי המידע שביד
האגודות .חשוב לזכור שכל העוזר לעניי ומשמח תמיד ובמיוחד בחגי ,זוכה לגאולה שנאמר 'ציו
במשפט תפדה ושביה בצדקה' ,וכ זוכה לרחמי שמיי מרובי בזכות רחמנותו על אחרי ,שנאמר 'ונת ל
רחמי ורחמ והרב ' ,והוא דומה לקב"ה שמחיה נפש אומללי .
•
שבת הגדול :שבת שלפני פסח נקראת שבת הגדול ,ונהגו שהרב או הגדול שבקהילה שבקי
18
בהלכות החג הרבות ידרוש וילמד את הע ויורהו את חוקי האלוקי ואת תורותיו .דווקא עתה לפני
הפסח יש הזדמנות לעורר את הע למצוות והלכות הפסח ,וכל המזכה את הרבי – זכות הרבי תלויה בו.
כמו כ יש לזכור את דברי המשנה באבות' :במקו שאי אנשי השתדל להיות איש' ,א רק אד שבטוח
בעצמו שיודע את הלכות החג על בוריי ויוכל לענות לאנשי על השאלות ,יכול לדרוש בהלכות החג ,בכדי
שלא יטעה את האנשי .בכל מקרה חובה קדושה על כל אד באשר הוא לעורר את לב האנשי לשאול
בהלכות הפסח ,וג א אינו יודע את התשובות לשאלות שעלו ,יעודד את האנשי לפנות לרב שיסביר לה
את ההלכות הרבות .השנה נהוג להקדי את דרשת שבת הגדול לשבת שלפני ערב הפסח ,בכדי שנוכל
ללמוד את הדיני הרבי ולהתכונ כראוי לחג ,ועל כ השנה יש לקיי את דרשת שבת הגדול בשבת פרשת
מצורע )ז' ניס .(12.4.2008 ,בערב פסח ,אנו מפטירי את הפטרת שבת הגדול – וערבה לה' מנחת יהודה
וירושלי .19חלק מהאשכנזי נוהגי לקרוא חלקי מההגדה לאחר תפילת המנחה ,אבל לדעת הספרדי
לא נוהגי לעשות כ ,וכ פוסק ג הגר"א .בצאת השבת שבו אומרי את דרשת שבת הגדול )שבת פרשת
מצורע( ,לכל הדעות אומרי 'ויהי נוע ' ,ובמוצאי שבת הגדול )ערב פסח( מתפללי ערבית של יו טוב
כמופיע במחזורי .
.2נקיון הבית
עוד לפני הפסח נוהגי לנקות את הבית היטב ולהכשיר את כל הכלי הטעוני הכשר מיוחד לפסח .יש
לנקות היטב בכל מקו שדר להכניס חמ במקומות אלו ,ומפאת כבוד יו טוב ,צרי לנקות ולכבד
)לטאטא( את הבית לפני החג ג"כ ,ועל כ ,יש המנקי תו כדי הנקיונות לפסח את הבית נקיו כללי ויסודי
ועושי סדר כללי בתכולת הבית .דבר זה נאה ,א יש לזכור כי לא זו עיקר מטרתנו .אבק הנמצא על
הארו ,סת אינו יפה ,א $אינו חמ ! יהיה נחמד לעיני א הבית יהיה מבריק ומסודר לאחר הניקיו ,א
א בגלל זה לא השקענו כראוי בנקיו המטבח ,או בכל מיני מקומות שבה עלול להימצא חמ ,ואות לא
ניקינו ביסודיות ,אנו יכולי לעבור על איסורי חמ ,שעונש כרת !20על כ ראוי לכל בעל נפש ,ולכל עקרת
בית ,לחלק את הזמ ,כ שכל שאר הנקיונות וסידור ה'בלאג' בבית ,יהיו בבחינת תוספת ולא יהיו ה
העיקר .בכל אופ ,יש לדקדק בנקיו זה ,ולזכור את דברי הפוסקי הסוברי כי יש מצוות עשה בפני עצמה
בנקיו הבית ובהכנתו לפסח ,ועל כ יש לקיימ; כהלכת;.
18ועל כ" ראוי לדרוש דווקא בהלכות החג ,ולא טוב עושי אות הדרשני המאריכי בדרשת ולא מסבירי את
פרטי ההלכות בשבת זו.
19אמנ הנוהגי כגאו" מוילנא מפטירי בפרשת השבוע :כה אמר ה' עד כי באלה חפצתי נאו ה' )ירמיה ז'( – כ-
החיי סימ" ת"ל ס"ק ג'.
20לכ" יש להזהר במיוחד בניקוי ארונות ומגירות המטבח לפסח .כמוב" שאי" צור( אמנ להגעיל ,את יש לנקות
היטב ע חומרי ניקוי חריפי ,ולנגב ע סמרטוט לח.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
9
בס"ד
פסח התשס"ח
חשוב לזכור כי ג א איננו מכשירי את כל כלי המטבח שלנו כמפורט לקמ ,משו שאיננו
מתכווני להשתמש בה כלל במהל $החג ,ואפילו א אנחנו עוזבי את הבית למש $החג ,עלינו
לנקות את כלי החמ שלנו היטב לפני חג הפסח בכדי שלא יישארו בה פירורי חמ שנית
לראות בעי!
•
העיקרו ההלכתי להכשרת כלי :מאחר שהכלי שאנו משתמשי בה בלעו חמ ,א אנו
רוצי להשתמש בה בחג הפסח עלינו להכשיר ,והכלל שקבעו חז"ל הוא כבולעו כ פולטו ,דהיינו שיש
להכשיר את הכלי לפי הדר שבה הוא בלע את החמ .ישנ שתי דרכי הכשרה מרכזיות:
.1הגעלה :כלי שבלע חמ דר נוזל צרי הגעלה ,כלומר הגעלה נדרשת במקרה שבישלו בכלי חמ ,
וכגו מקרוני שבושל בסיר .21מאחר והחמ נבלע בכלי דר בישול ,יש לבשל את הסיר עצמו במי
רותחי ביותר ,22ובכדי לשמור על רמת טמפרטורה זו ,מעמידי דוד גדול על עצי בוערי או
להביור }=כלב גז{ שבוער כל הזמ ,וא המי פסקו מלרתוח ,כלומר שאינ עוד מעלי בועות,
יש להכניס אב מלובנת או ברזל מלוב לתו המי .בדר זו מכשירי סירי שבישלו אית
מאכלי חמ ,סכו" שאכלו איתו מאכלי חמ וכד'.
.2ליבו :כלי שבלע איסור כאשר עמד על אש גלויה ונגע באש ,הכשרו יהיה ע"י האש ,כלומר יש
להעביר את הכלי באש וזה הנקרא ליבו.
ישנ שני סוגי ליבו:
o
ליבו חמור – הכשר זה נצר כאשר כלי נגע במאכל חמ באש גלויה ללא רוטב ,וכגו
שיפוד שהונח עליו בשר ע פירורי לח ,או מנגל שהניחו על הרשת שלו פיתה וכד' כ שה
נגעו בחמ ללא רוטב .שיעורו הוא עד שהכלי יעלה ניצוצות .והברזל יהיה אדו לגמרי.
למעשה ,אנו לא משתמשי באפשרות זו כלל ,כיוו שהיא תהרוס את הכלי המצויי
ברשותנו.
oליבו קל ,אנו משתמשי באפשרות זו כאשר אנו רוצי לחסו הכשרה ע"י הגעלה ,כגו
שהכלי גדול מידי ולא יוכל להיכנס לתו הדוד הרותח וכיוצ"ב .שיעור ליבו זה ,הוא כאשר
מניחי קש או ניר טואלט על הצד שלא נוגע באש ,והוא מתחיל להישר .23,בדר זו
משתמשי בעיקר להכשיר סירי גדולי ,מחבתות מסויימות וכד'.
כלל חשוב :אי להשתמש בכלי שרוצי להכשיר בהגעלה 24שעות לפני מועד הגעלת !24
כלי שהשתמשו בה בכדי להניח דברי מאכל קרי בתוכ ,כגו כלי לאחסו אוכל ,כוסות
•
המיועדות לשתיה קרה בלבד וכל כיוצ"ב ,יוכשרו הוא ע"י שטיפה במי קרי בלבד.
21החמ $פלט טע למי ,והסיר בלע את טע החמ $מהמי ,ולכ" ג הכשר הכלי הוא בבישול ,דהיינו הגעלה.
22שיעור של מעלה רתיחות ,כלומר המי צריכי לפעפע .שיעור זה הוא כ 100,מעלות.
23הכוונה שמתחיל להשחי.
24בליבו" ,וא -בליבו" קל אי" להקפיד על זה ,כיוו" ששור -את שאריות כל האוכל.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
10
בס"ד
פסח התשס"ח
הזכרנו כא רק את העקרונות ההלכתיי ,וכל אד שרוצה להכשיר כלי מסויי ישאל רב כיצד
•
לנהוג .כמו כ ,ראוי וטוב שבמקו שמכשירי כלי יעמוד תלמיד חכ הבקי בדיני הכשרת כלי .יש
לזכור שא לא הכשירו את הכלי לפי הדר הראויה לו ובישל בו מאכלי כשרי לפסח ,לעיתי המאכל
נאסר ,ועל כ ידקדק היטב וייווע ברב לפני שהול להכשיר את כליו.
יש לבצע את הכשר הכלי לפני חג הפסח .א שכח או נאנס ולא הכשיר כלי לפני החג וצרי להשתמש בו
בחול המועד ,ישאל שאלת חכ .
ג א יש לאד כלי מיוחדי לפסח )צלחות ,כוסות סכו" וכיוצ"ב( ,עדיי ישנ מספר פריטי שיהיה
עליו להכשיר באופ מיוחד לפסח ,שכ לא נוהגי להחלי ,את כל כלי הבית.
•
מקרר :כיוו שאנו מצניעי מוצרי חמ במש כל השנה במקרר ובמקפיא ,כגו :לח ,פיתות
שניצלי וכיוצ"ב ,יש לנקות היטב .יש לנתק את המקרר מהחשמל ,לרוק תכולתו ,ולנקות באופ יסודי
את כל חדרי המקרר ,ואת מדפיו .בכדי להקל על העבודה ולהגיע לכל שאריות החמ שנמצאות במקרר יש
להוציא את מדפי המקרר ממקו מושב .על רצועות הגומי ,יש לעבור ע מברשת שיניי או סכי כהה,25
בכדי להוציא את פירורי החמ שוודאי נפלו לש .26לאחר מכ ,רצוי לצפות את כל מדפי המקרר והמקפיא
בנייר כס 27,או בניילו ,ואז נית להניח מחדש את המוצרי .בא משתמשי כל השנה בספוג או בגומי
המונחי על המקרר בכדי לשמור על טריות המוצרי ,יש להחליפ לפני פסח .א מנקי את המקרר זמ
מה לפני פסח ,ועדיי רוצי לשי בו מאכלי חמ ,צרי לשי אות בפינה מיוחדת ,ואותה לנקות בערב
פסח לאחר שכבר ביערנו את כל אות המאכלי .רצוי לשי מאכלי אלו בתו שקית ניילו ,ורק כ
להניח במקרר.
•
תנור :הכשרת התנור היא דבר בעייתי מאוד ,ועל כ מי שיכול שלא להשתמש בו בפסח ,תבוא
עליו הברכה ,א כמו שהערנו לעיל ,בכל מקרה יש לנקותו לפני החג .כמו כ ,לכל סוג תנור דיני שוני ,
ולכ כשרוצה להכשיר את התנור לפסח יעשה שאלת חכ .בא רוצה להכשיר את התנור אסור להשתמש
בו לכל שימוש שהוא עשרי וארבע שעות לפני הכשרתו .28העקרונות שיש להקפיד עליה בהכשרת התנור
תלויי בסוג התנור :א הוא תנור שנית לפרוק ,יש לפרקו ,ולנקות היטב כל חלק מחלקיו .בא יש בו
חלקי מתכתיי הנוגעי במוצרי הבצק השוני ,יש ללבנ ליבו קל ,וא חושש שמא יהרסו ,נית להקל
ולהגעיל .תנור שאינו נית לפרוק ,יש לנקותו היטב ,ע"י חומר חזק ,ולהשפרי מחומר זה ג אל תו
המאוורר שנמצא בדר"כ בגב התנור .לאחר ההכשרה ,יש להפעילו על החו המירבי למש כשעה .אי
להשתמש בתבניות התנור הרגילות ג בפסח ,שכ ה טעונות ליבו חמור ,וע"י כ ייהרסו ,לכ אי לנו דר
להכשיר כלל ,ועל כ יש להחליפ לחדשות.
•
מיקרוגל :יש להקפיד על השלבי הבאי .1 :לנקותו היטב בחומר חרי ,במיוחד בכל הפינות,
מחשש לשאריות אוכל שאולי נותרו מחמת גלישת האוכל.2 .להמתי עשרי וארבע שעות ללא שימוש.
25יש לעשות זאת בנחת ולא בחוזקה ,ולהזהר שלא לקרוע את רצועות הגומי.
26במיוחד יש להזהר בדבר בדלת המקפיא ,שנופלי ש פירורי לח וחמ $רבי .א נית" לפרק את רצפת המקפיא
יש לעשות זאת ,בתנאי שיוכל להחזיר את הכל מחדש כמו שהיה.
27למרות שאולי זה נשמע מוזר ,יש להקפיד על כשרות נייר הכס -כל השנה כולה ,וג בחג הפסח ,כיוו" שאת חלק
מסוגי ניירות הכס -מורחי בשומ" של חיות לא כשרות ,או במוצרי שאינ כשרי לפסח ,בכדי שיהיה מבריק.
28כיו יש סוג חדש של תנורי בעלי הכשרה עצמית ,ויש הסוברי שלא נית" להכשיר תנורי אלו ,ויש הסוברי
שדר( הכשרת קלה יותר משאר התנורי ,ולכ" הרוצה להשתמש בתנור זה ישאל שאלת חכ מה בדיוק עליו לעשות.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
11
בס"ד
פסח התשס"ח
.3לשי במיקרוגל כוס מי ע סבו או חומר ניקוי חרי ,אחר ,29להפעילו על החו המירבי למש זמ מעט
ארו ממש הזמ של ההפעלה הרגילה ,עד שכל המי שבכוס יתאיידו.4 .אי להניח במהל החג שו כלי
אוכל או דברי מאכל ישירות על הצלחת המסתובבת ,אלא יש לכסותה ,כיוו שחוששי שמא גלש עליה
מעט חמ .יש הסוברי שיש להקפיד לכסות את כל המאכלי שמחממי בפסח .למרות זאת ,יש הנוהגי
שלא להשתמש בו בפסח ,כיוו שלא נית להגיע לכל המקומות בה יש אדי חמ ,וחמ בפסח כידוע אוסר
אפילו במשהו.
•
טוסטר אוב :ג בזה רצוי לא להשתמש כלל בחג הפסח .אופ ההכשרה של טוסטר אוב דומה
להכשרת תנור ,כלומר :צרי לנקותו היטב בחומר חרי ,,לעבור עליו ע מטלית לחה) ,א נית לפרקו,
עדי ,,ואז יש לנקות כל חלק בנפרד ולהגעיל או ללב את מה שטעו הגעלה וליבו( ולאחר מכ להפעילו על
החו המירבי למש כשעה ,או לזמ המקסימלי שנית .יש להחלי ,את הרשת שעליה מניחי דברי .כמו
כ ,רוב סוגי תבניות הטוסטר עשויות מאמאיל ולא נית להכשיר .30אי להשתמש בו לכל שימוש שהוא
עשרי וארבע שעות לפני הכשרתו.
•
טוסטר :לא נית להכשיר טוסטר רגיל ,א צרי לנקותו היטב שלא יהיו ש פירורי לפחות
בגודל של כזית ,ולהתכוו בעת ביטול החמ לבטל את פירורי החמ שעלולי להשאר ש .
•
כיריי :יש לחלק בי כיריי חשמליות או כיריי קרמיות ,ובי כיריי של גז )רגילות( ,כדלהל:
oכיריי חשמליות וכיריי קרמיות :יש לנקות היטב בחומר חרי ,לניקוי הכיריי .לאחר
מכ יש לעבור ע נייר סופג על הכיריי ולערות עליה מי רותחי ,ולהפעיל את הכיריי
על החו הגבוה ביותר למש כחצי שעה} .כיריי קרמיות נראות כזכוכית אטומה ומניחי
עליה ישירות את הסירי {.
oכיריי של גז :יש לנקות היטב בחומר חרי ,,לסגור את ברז הגז ולערות מי רותחי על
תחתית הכיריי העשויה מאמאיל .את העיניות יש לנקות היטב ,ולערות עליה מי מכלי
ראשו העומד על גבי האש שלא פסקה רתיחתו )קומקו חשמלי .(31לאחר מכ ,יש להפעיל
את כל הגז למש כחצי שעה .את החצובות )הכלי שעליה עומדי הסירי והמחבתות( יש
להגעיל ויש מחמירי ללבנ ליבו קל .32לאחר מכ ,רצוי לצפות את החצובות בנייר כס.,
רצוי לצפות ג את גו ,הכיריי בנייר כס ,,וכיו נית להשיג בחנויות 'עיניות' מיוחדת
העשויות מנייר כס ,קשיח לכיריי .33ג את מושב הכיריי }החלק שיושב על הכיריי
ומחזיק את העינית{ וכ את הכפתורי יכשירו בדר זו ,ורצוי לצפות ג אות בנייר כס.,
29הכוונה היא לחומר ניקווי כגו" סבו" כלי וכיוצ"ב ,ולא אקונומיקה ,כיוו" שחומר זה יכול להרוס את המיקרוגל.
30למרות זאת ,נית" להכשיר בהגעלה כלי אמאיל שבולעי בבישול ע רוטב ,כגו" סירי וכד' ,ורצוי להגעיל שלוש
פעמי .די" התבניות חמור יותר כמבואר ,מאחר וה" בלעו חמ $ללא רוטב.
31יש המצריכי להחזיק את מתג הקומקו במצב ONבמש( כל זמ" ההכשרה ,ולהשאיר את הקומקו מחובר
לחשמל )לא קומקו נשל ,(-ואי" זה מעכב.
32דעת הרב עובדיה שנית" לכתחילה להקל להכשיר" בהגעלה ,א( יש להעיר כי במקרה זה יצטר( לנקות" היטב ,שלא
יישארו בה" שו שאריות אוכל ושומני ,וכיוו" שהדבר מאוד קשה }מציאותית{ כדאי להכשיר ע"י ליבו" .בשעת
הצור( ,נית" להקל להכשיר" בעירוי מי רותחי מקומקו שלא פסקה רתיחתו.
33למי שתמהה על הכשרות המחמירה הזו ,ועל כל הדברי הנחוצי במטרה להכשיר כיריי אלו למרות שלכאורה
הכל כבר נשר -באש ,נאמר שיש כלל הלכתי שאומר :כבולעו כ( פולטו ,כלומר בדיוק באותה הצורה שדברי האיסור
נבלעי בדבר ,רק באותו האופ" ה יכולי לצאת ממנו ,ולכ" דבר הנבלע ע"י האש ,יכול לצאת ע"י האש בלבד ,ואנו
רואי בעניננו שהחצובות מלאות בשומני וכיוצ"ב .כמו כ" יש להעיר שג בכל השנה אי" לאכול מאכלי שנפלו על
הכיריי מאחר שה" מוחזקות כטריפות ,שהרי ג מאכלי בשריי וג חלביי גולשי עליה.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
12
בס"ד
פסח התשס"ח
•
שיש :יש לנקותו היטב בחומר חרי ,,ובמיוחד יש להקפיד לנקותו בחריצי שנוצרו ,וא יכול
יסתו אות .בא נית ,יש המחמירי לשפו עליו מעט ספירט ולשורפו ,או להעביר עליו אב שיצאה
מתו האש .יש לדעת שרוב סוגי השיש המיוצרי בעשורי האחרוני ,אינ עמידי בפני דבר זה ,וא
יעשו לה כ ,ה פשוט יישברו ,וכיוו שתורתנו היא תורת חיי והיא חסה על ממונ של ישראל ,למעשה
כיו אי להכשיר כ את השיש ,אלא יש לנקותו היטב בחומר חרי ,,ולאחר מכ ,יש לערות עליו מי מכלי
ראשו העומד על גבי האש שעוד לא פסקה רתיחתו ,לדוגמא – קומקו חשמלי ברגע שהוא חדל וקופ .יש
לערות מי על כל השיש ,ולאחר מכ ,לצפותו בנייר כס ,או בניילו .יש המהדרי לצפותו בפלסטיק או
בפח .34כמו כ ,להשתמש בשיש למאכלי פסח א לא עברו על השיש עשרי וארבע שעות מהפע האחרונה
שהשתמשו בשיש למאכלי חמ חמי .
•
כיור :את הכיור יש לנקות היטב ,לשוטפו באקונומיקה ,35ולערות עליו מי חמי מקומקו
חשמלי .את המי החמי יערה עליו רק לאחר שכבר יבשו המי הראשוני ,בכדי שכל דפנות הכיור ייגעו
במי רותחי ולא במי שכבר הצטננו במעט .יש להכשיר תחילה את הכיור ורק אחר כ את השיש ,וכ
להתחילה מהמקומות הקרובי לכיור ורק אחר כ לערות מי רותחי על המקומות הרחוקי יותר .יש
המהדרי לכסות את הכיור בציפוי מיוחד לפסח העשוי בצורת הכיור .עוד יש המחמירי שלא להשתמש
כלל במי רותחי בכיור בפסח .36דיני אלו נכוני ג לכיור העשוי מנירוסטה ,ודינו קל יותר ,שמאחר
שהכשיר אותו בעירוי מי רותחי אינו צרי לצפות את הכיור כלל ,וכ יכול להשתמש בו ע מי רותחי
במהל הפסח.
•
מדיח כלי :נית לנקותו היטב בחומר ניקוי המיוחד לכ ,ובמיוחד את המסננת שפעמי רבות
37
נשארות ש שאריות מאכלי .לאחר מכ יש להפעילו ללא תכולה ע חומר ניקוי על החו הגבוה ביותר.
רצוי להחלי ,את המגשי שעליה כלי האוכל ,38או להגעיל ,ולכל הפחות יש לערות עליה מי רותחי
מקומקו .אי להשתמש בו עשרי וארבע שעות לפני הכשרתו .למרות זאת ,יש הנוהגי להימנע משימוש
בו בפסח ,ותבוא עליה ברכה.39
•
קולט אדי :צרי לנקותו היטב בחומר חרי ,,ולאחר מכ לנגבו במטלית לחה .רצוי לא להפעילו
בפסח ,וא נית רצוי א ,לאוטמו ,כגו שידביק עליו ניילו נייר כס ,וכד' ,או שיצפה אותו בניילו נצמד,
וזאת בכדי שלא ייפלו חלילה פירורי או שומני לתו תבשילי החג.40
•
פלטה חשמלית :יש לנקותה היטב בחומר חרי ,,לנגב במטלית לחה ,ולאחר מכ לערות עליה
מי מקומקו חשמלי .יש להיזהר להחזיק את הפלטה באלכסו ,בכדי שלא יגעו מי בשקע החשמלי
34הסיבה היא שהשיש שלנו בולע חמ $כל השנה ,שכ" אנו מניחי כלי חמ $רותחי עליו.
35שכידוע היא חומר ניקוי חזק ,ובכ( כל שאריות החמ $הבלועות בכיור נפסלות מאכילת כלב.
36טע חומרות אלו הוא שהכיור עשוי מחרסינה שהיא כלי חרס ,וכידוע אי" כלל הכשר לכלי חרס.
37לצור( זה יכול להשתמש בכל סבו" שהוא ,ואפילו בסבו" של מדיח הכלי.
38א אכ" מחלי -את מגשי המדיח ,יכניס אות למדיח רק לאחר שכבר הכשיר את המדיח עצמו ,דהיינו שהפעיל
אותו על ריק ע חומר ניקוי.
39שכ" דבר זה שנוי במחלוקת פוסקי גדולה .הסיבה שיש המתירי להשתמש בו היא כיוו" שהוא מנקה את עצמו
בצורה טובה ,ובוודאי בחו רב ,אבל כאמור לעיל ,רבי מהפוסקי מחמירי בדבר ,ועל כ" א מאוד נחו $לו
להשתמש במדיח הכלי – ישאל שאלת חכ.
40יש להעיר שלא מועיל לצבוע את קולט האדי וכד' ,אלא רק להניח מכסה שיכול לחצו $בי" הקולט לתבשיל.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
13
בס"ד
פסח התשס"ח
שבפלטה .לאחר מכ יש לצפותה בנייר כס ,,ולהפעילה למש כשעתיי .41אי להשתמש בה עשרי וארבע
שעות לפני הכשרתה .יש להעיר כי א מניחי חמ גמור )כגו פיתות ,לחמי וכד'( ישירות על הפלטה ,לא
נית כלל להכשירה ,כיוו שאז על פי הדי יש להכשירה בליבו ,42וכמוב הדבר אינו אפשרי.43
•
שולח אוכל :יש לנקותו היטב ,לערות עליו מי חמי מקומקו חשמלי ,לכסות את השולח
בניילו ולפרוס מפה .בא חושש שהעירוי יהרוס את השולח ,יכול לנקותו היטב )ג בחריציו( ואז לכסותו
במפת ניילו ועליה לפרוס מפה.
•
קומקו חשמלי :מרתיחי מי ע סבו או ע חומר ניקוי אחר ,עד שהמי רותחי ,ואז
44
שופכי הכל .בכל מקרה רצוי לקנות קומקו חדש לפסח .ג קומקו רגיל }העומד על הגז{ טעו הכשר,
ויש לפרק ידיותיו ,ולהכשירו בהגעלה.
•
מיח חשמלי לשבת :א מקפיד שלא יגע בו חמ כלל במהל השבת יכול לנקותו היטב ,למלא
בו מי ככל האפשר ,ולהרתיח .אי להכשיר כלל מיח בבית שרגילי להניח עליו סירי חמ או חלות
וכיוצ"ב במהל שבתות השנה לפני הקידוש בכדי שיתחממו ,שכ הכשרתו היא בהגעלה ולא נית להגעילו.
א משתמש במיח העומד על הפלטה במהל השבת יכול להגעילו אפילו א הניח עליו לח וכד'.
•
בקבוקי תינוקות ומוצצי :רצוי להחלי ,את בקבוקי התינוקות בכל מקרה מאחר שה בלעו
חמ רותח .אמנ א הדבר קשה ,יכול להגעיל אות בכלי ראשו בתנאי שהבקבוקי אינ סדוקי .כמו
כ ,יש להחלי ,את מוצצי התינוקות לחג הפסח ,מאחר שלעיתי התינוקות מכניסי אות לפה ע מאכלי
חמ ח .
•
דברי כלליי :יש לנקות היטב ג את כיסי הבגדי ,ובפרט בבית שיש בו ילדי קטני ,כיוו
שקורה לא אחת שמכניסי עוגיות וכיוצ"ב לכיסי ,ועל כ מומל לכבס את כל בגדי הבית ,ולהניח
בארו רק לאחר שנוקו היטב .יש המחמירי שלא לפתוח את ספריה כלל בפסח מחשש שמא נפלו ש
פירוי חמ ,ובדבר זה כל אד יודע בעצמו ,כלומר יודע א אכל ליד הספרי או שמא ג אכל א הקפיד
על הדבר כל השנה כולה .בכל מקרה אי להשתמש בברכוני שמשתמש בה כל השנה כולה ,כיוו שעליה
בוודאי יש פירורי חמ שלא נית להוריד .
•
ניקיו כלי שלא משתמשי בה בפסח :ג א אד לא נמצא בביתו כלל במהל חג
הפסח ,ראוי שינקה את ביתו לבל יישארו בו פירורי חמ ,שהרי חמ שעבר עליו הפסח אסור .לאור זאת,
יש לנקות את הבית ובא נמצאו פירורי חמ שלא נית להגיע אליה ולהוציא ,ישפו עליה חומר ניקוי
כ שיפסול אות מאכילת כלב .כמו כ ,מי שנמצא בביתו אבל אינו מתכוו להשתמש בכל הכלי
שברשותו במהל החג ,כגו תנורי ,טוסטר אוב ,מיקרוגל וכד' חייב לנקות היטב לפני הפסח ,בכדי שלא
יישארו בה פירורי חמ הנראי לעי ,אבל אינו חייב להכשיר ,ולכ ינקה כלי אלו ע חומר ניקוי ,כ
שייפסלו מאכילת כלב ,ויוכל לחזור להשתמש בכלי אלו לאחר הפסח .חשוב לזכור שאי להשתמש ג
41א זו פלטה שנית" לווסת בה את עוצמת החו ,כמוב" שעליו להדליק אותה על החו המירבי.
42שהרי נתבאר לעיל שכל כלי שבלע ישירות חמ $ללא רוטב צרי( ליבו" ,וליבו" זה צרי( להיות ליבו" חמור ,כלומר
לשרו -את המתכת עד שיעלו ניצוצות ,ודבר זה אינו אפשרי שהרי הפלטה תיהרס.
43בשביל לפתור בעיה זו ,רצוי לכסות את הפלטה במש( כל השנה בנייר כס ,-כ( שאפילו א נשפ( מעט חמ $או
שהניחו על הפלטה לח וכד' הוא אינו נוגע ישירות בפלטה ונית" להכשירה.
44יש לשי לב שבמצב זה מי הקומקו גולשי מהר יותר ,ועל כ" יש להיזהר מסכנת התחשמלות וקצר.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
14
בס"ד
פסח התשס"ח
בסירי ,מחבתות וכד' ,לאחר הפסח ללא ניקוי א נשארו בה שאריות חמ שנית לראות בעיניי ,ולכ
ינקה אות לפני הפסח .למעשה ,כיו שאנו נוהגי לשטו ,את הכלי בחומר ניקוי לפני הכנסת לארו
הדבר מועיל ,ג א מנקה כלי אלו בחומר ניקוי שאינו כשר לחג הפסח ,שהרי סו ,כל סו ,פג את
שאריות החמ מאכילה .יש לשטו ,ע חומר ניקוי לפני החג ג כלי שלא נית להכשיר ,וא שכח ולא
עשה כ לפני החג ,ישטו ,אות לפני השימוש הראשו בה לאחר החג.45
.3קניית מצרכים לפסח
יש להקפיד כי כל המצרכי יהיו מוחתמי ע"י חותמת של רבנות ידועה ומסודרת המעידה על כשרות
המוצרי האלו לפסח התשס"ח .46כמו כ ,החותמת צריכה להיות מוטבעת על האריזה ,ולא מודבקת
במדבקה בלבד .47א מצויי בסת 'כשר לפסח' ,אי לקנות מוצרי אלו! ,ואפילו א לכאורה אי בה
חשש חמ ,כגו תפו)צ'יפס וכיוצ"ב .דווקא היו ,שיש שפע של מוצרי הכשרי לפסח שמאוד דומי
למוצרי הרגילי שאנו אוכלי במש כל השנה כולה ,יש להזהר בדבר עוד יותר .48כא המקו להעיר כי
כיו בתעשיית המזו מערבבי כל מיני חומרי המופקי במקור מתערובת חמ ,ויש מחלוקות גדולות
בי הפוסקי השוני באופ הכשר ,ולכ אי לקנות שו מוצר ללא כשרות מסודרת לפסח!
•
מוצרי ניקוי :מעיקר הדי אי צור להקפיד שמוצרי הניקוי שלנו יהיו כשרי לפסח ,וא ,לא
49
הסבוני ,א א יש כשרות עליה ,בפשטות כדאי להעדי ,זאת ,א הדבר לא קשה או יקר מידי .באופ
פשוט ,נוזל כלי צרי להיות כשר לפסח ,שכ איתו שוטפי את כלי האוכל שלנו ,ויש חשש שיישאר מעט
נוזל כלי על האוכל .יש האומרי שמשחת שיניי צריכה להיות כשרה לפסח ,כיוו שהיא נכנסת לפינו,
וא ,על פי שמצד הדי היה מקו להקל בזה ,כיוו שנהגו הע לאסור והדבר מצוי ,צרי להשתמש דווקא
במשחת שיניי ע הכשר לפסח .50כמוב שיש להחלי ,את מברשת השיניי למברשת שיניי אחרת.
•
ביצי ,בשר וגבינה :יש מחלוקת הא מותר להנות מחלב של בהמה שאכלה חמ במהל חג
הפסח ,והוא הדי לביצי שהוטלו מתרנגולת שאכלה חמ בחג .בשל המחלוקת הזו ,תנובה דואגת להאכיל
את הפרות שלה בתערובות ללא חשש חמ ,כ שנית לקנות מוצרי חלב אלו ללא חשש ג במהל החג ,א
בכל מקרה ג לדעת המחמירי א קנה את מוצרי החלב מחלב שנחלב לפני הפסח אי כלל בעיה ,ולכ
45שו"ע ,סימ" תנ"א ס"א .משנה ברורה ס"ק ו' .כ -החיי ס"ק ז'.
46הסיבה שאנו אומרי לקנות רק דבר ע השגחה לפסח של השנה הנוכחית היא החשש מזיופי ,אבל ברור שא
קנה לפני כמה שני קופסאות שימורי ,או בקבוקי יי" ,או שמ" וכד' כשרי לפסח והמוצרי נשארו סגורי נית"
להשתמש בה ג בפסח הזה .חשוב לדעת ,שלא כל מוצרי המזו" מחזיקי זמ" כה רב ,ויש לבדוק את תארי( התפוגה
שלה .כמו כ" ,א השתמשנו במוצרי אלו במהל( השנה ,או א ה לא נשארו סגורי לחלוטי" – אי" להשתמש
בה בחג הפסח ,מחשש שנפל לתוכ חמ.$
47וא קנה מוצר מסויי ולא היתה עליו חותמת אלא מדבקה בלבד ,יברר את העניי" ע הגו -שנות" את הכשרות
למוצר .חשוב לדעת כי כל גו -שנות" כשרות חייב להזדהות ,לדוגמא 'כשר לפסח התשס"ח – בהשגחת הרבנות חולו"',
ולא להסתפק רק במוצר שכתוב עליו 'כשר לפסח'.
48נעיר כי בשני שעברו נמנעו פקחי משרד הפני לפקח על 'חוק החמ ,'$והיו מקומות בה מכרו חמ $גמור!
49אנו פוסקי שלעניי" צו יו הכיפורי סיכה }נקיו" הגו {-הינה כשתיה ועל כ" אי" לסו( את גופנו ביו הכיפורי.
לאור זאת ,יש פוסקי }הגר"א{ הסוברי שיש להחמיר בדבר ג בחג הפסח ,ועל כ" לדעת יש להקפיד שכל מוצרי
ההגינה הנוגעי בגופנו ,כגו" :שמפו ,סבו" ,קר גו -וכיוצ"ב ,יהיו כשרי לפסח ,כיוו" שרגילי לערב בה במהל(
השנה אלכוהול שמופק לעיתי מחמ .$יש לזכור כי זאת חומרה ,וא -שהיו נית" להקפיד על כ( בנקל ולכ" אולי כדאי
לעשות זאת ,ג המחמירי יכולי להשתמש בסבוני הרגילי א לא מצאו תחלי -לפני החג ,ובוודאי שיש להקל
בדבר במקרה ומתארחי אצל אד שלא מקפיד על כ( ,ולהשתמש בזה ולא להעיר על כ( ,ואי" לדחות מצות עשה של
אהבת הריע בשביל חומרא ,וברור שאי" להלבי" את פניו לא ברבי ולא בפני בני משפחתו ,ורק א יודע שהוא רוצה
לשמוע ולקיי את החומרות המצויות בהלכה רשאי לומר לו זאת בסתר .כמו כ" ,כל מוצרי הניקוי שאינ נוגעי
בגו ,-כגו" אקונומיקה ,נוזל לשטיפת רצפות ועוד לא צריכי הכשר כלל ,א( כאמור ראוי להעדי -מוצרי ע כשרות.
כמו כ" ,משחת נעליי וכד' אינ" צריכות הכשר כלל.
50כמוב" שהכשר זה הוא בנוס -לכשרות הרגילה שצריכה להיות כל השנה.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
15
בס"ד
פסח התשס"ח
נית למצוא על חלק ממוצרי החלב של חברת 'תנובה' את הכשרות הבאה 'כשר לפסח – ערב פסח'.
במציאות ,די הביצי קצת יותר סבו ,ולכ א נית לקנות מראש את כמות הביצי שנזדקק לה במהל
החג – מה טוב ומה נעי ,א א לא עשו כ – מעיקר הדי מותר לקנות ביצי ג במהל החג .יש
המחמירי לשטו ,את הביצי במי לפני חג הפסח ,מחשש שדבק חמ בקליפות הביצי ,וא נית יש
לעשות כ .חשוב לזכור כי בכל מקרה ג מוצרי אלו יש לקנות רק ממקומות מסודרי כ'תנובה' וכד'.
בשני האחרונות התחילו להחתי
להשתמש בביצי אלו ללא כל חשש .
את הביצי
הכשרות לפסח בחותמת שאי בה חשש חמ ונית
51
.4תענית בכורות
נהגו הבכורות )רק הגברי (52להתענות בערב פסח זכר למכת הבכורות ולנס שנעשה לה ,א נהגו ישראל
לפדות תענית זו בהשתתפות בסעודת מצווה ,כסעודת סיו מסכת ,סעודת ברית המילה ,או חת וכלה בימי
'שבע הברכות' שלה .חשוב לזכור שבכדי להפטר מהתענית על משתתפי הסעודה לאכול שיעור של ברכה
אחרונה ,ולכ צרי שישתו כוס יי או מי ענבי וישתדלו לאכול קצת דברי מזונות .יש להעיר כי העוגיות
העשויות מבוטני ,אגוזי ,קוקוס וכו' – ברכת שהכל ,וברכה אחרונה שלה – בורא נפשות רבות ,ועל כ
יאכל דווקא עוגות מזונות כמו מצה עשירה וכיוצ"ב .53למרות שבדר"כ נית לעשות את הסעודה א ,בחמ
גמור ,כיוו שמנהג לעשותה לאחר תפילת שחרית ,כלומר לפני זמ ביטול החמ ,לא ראוי לעשות כ ,כיוו
שבית הכנסת כבר נקי ובדוק לפסח .זמ התענית בכל שנה הוא בערב הפסח ,אבל השנה התענית הוקדמה
ליו חמישי ,ועל כ לאחר תפילת שחרית ישתתפו הבכורות בסעודת מצווה ויפטרו את התענית .בכל
מקרה ,הבכור חייב להיות בתענית עד אחר התפילה .54א עושי סעודת סיו מסכת ,ישתדל להבי את
מה שלומדי ,א א לא הבי ,ג"כ שכרו בידו ונפטר מ התענית ,וזאת בתנאי שיקשיב ללימוד .55א
עושי סעודה של חת וכלה או בר מצווה ,מספיק שיטע ממה שמגישי לפניו .אי נופלי אפיי בתפילת
שחרית ,ולמנהג הספרדי אי אומרי 'תפילה לדוד' שאחרי 'ובא לציו' כמו בכל החודש .השנה
האשכנזי אומרי מזמור 'למנצח…יענ ה' ביו צרה' ,אול הספרדי לא אומרי מזמור זה ,וכ נוהגי
כל העדות לומר 'יהי רצו כאילו הקרבתיו תודה' ו'מזמור לתודה' )שבפסוקי דזמרא( ,א ,על פי שבשנה
רגילה יש שלא אומרי מזמור זה.56
.5בדיקת חמץ
אור ליו שישי ,כלומר יו חמישי בערב ,לאחר תפילת ערבית ,בודקי את החדרי ואת כל המקומות
שדר להכניס אליה חמ .אסור לאכול ארוחת קבע לפני הבדיקה ,וכ אסור ללמוד תורה שמא יימש
51לפני מספר שני החומר ממנו מכיני את חותמות שעל הביצי היה עשוי מתערובות חמ ,$ולכ" לקראת פסח לא
היו מחתימי את הביצי ,א( בשני האחרונות מצאו פיתרו" והסירו את החמ $מחותמת הביצה ,ונית" לקנות"
בתנאי שיש עליה חותמת כשרות לפסח התשס"ח }וכיו מסמני זאת בכוכביות בלבד – בסימ" של חמש כוכביות
באופ" הזה ,{***** :ובכל מקרה יש לבדוק את כשרות" אצל המוכר.
52יש הנוהגי כי הנשי לא תשתתפנה בלימוד ,א( יביאו לה מעט אוכלי מסעודת הסיו ,א( יש לדעת כי מי
שחייב מעיקר הדי" בצו ,לא יכול להפטר ממנו רק ע"י שאחרי יביאו לו מעט אוכל ,אלא ע"י הקשבה ללימוד או
שישתת -בעצמו בסעודת המצווה .עוד יש הנוהגי שכשנולד ב" בכור אביו מתענה בשבילו עד שיגיע לגיל מצוות,
ובא ג האב בכור ,נוהגי שהאמא מתענה או פודה את התענית עבורו ע"י השתתפות בסעודת מצווה.
53להלכה ,מי פירות ע קמח אינ מחמיצי ,אבל א מערבי אית מי ה מחמיצי מהר יותר ,ולכ" מעיקר הדי"
מותר לערב קמח כשר לפסח ע ביצי ,יי" וכד' ,אבל מאחר שלא נית" להקפיד שכלל לא יתערבו מי ,מנהג
האשכנזי הוא לאסור כלל אכילת מצה עשירה בפסח .למעשה כיו ראוי ג לספרדי להחמיר בדבר זה מאחר
ונתגלו בעיות שונות בייצור העוגיות האלו ,ולכ" רצוי לכל העדות כלל לא לאכול עוגיות מצה עשירה בפסח.
54אבל מותר לו לצחצח שיניו ולשטו -פיו ,ובלבד שלא יבלע מהמי.
55כיוו" שאי" חובה להבי" כל דבר באופ" המדוקדק ביותר ,יכול לעשות סיו ג על ספר שלא הבי" היטב את כל
הכתוב בו ,א( כאמור לעיל ,עדי -ללמוד ולהבי" את מה שלומד.
56כיוו" שתודה הינו קורב" הבא ע חמ.$
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
16
בס"ד
פסח התשס"ח
אחר אכילתו או אחר לימודו ,אבל מי שנוהג להשתת ,בשיעור קבוע ,יכול ללכת לשיעור ולאחר מכ יבדוק
מייד .כמו כ ,נית לאכול פירות וירקות או מעט מזונות ,שהרי בכל אלו אי חשש שיימש וישכח לבדוק.
•
המקומות החייבי בבדיקה :ככלל כל המקומות הנמצאי ברשותו של האד טעוני בדיקה,
אלא א כ יודע בוודאות שלא הכניסו לש חמ כלל במהל כל השנה ,כגו :חדר אמבטיה או שירותי .
אול א יודע שיש מקו מסויי שלא יהיה בו כלל במהל הפסח )כגו :בויד ,מחס ,מקלט או מקו
העבודה ,(57אינו צרי לבודקו ויכוו בשעת ביטול החמ ג על המקו הזה .בגדי שלעיתי מניחי בה
אוכל טעוני בדיקה ,ולכ בגדי ילדי טעוני בדיקה מאחר שמצוי שהילדי מניחי חמ בכיסי הבגדי .
כמו כ ,כל אד יחשוב בעצמו הא הוא מניח לעיתי דברי מאכל בכיסיו ,כגו עוגיות וכד' מקידוש בבית
הכנסת ,וא עשה כ הבגד חייב בבדיקה .יש לדעת שנית להפטר מבדיקה זו ע"י כיבוס הבגדי לפני החג.
•
נר הבדיקה :צרי לבדוק לאור הנר ,ועדי ,להשתמש בנר של פרפי )הנרות הרגילי שלנו( או
שעווה ,וצרי שלא יהיה אבוקה ,כלומר שלא יהיה בו יותר מפתיל אחד ,שהרי השלהבת שלו גדולה יותר,
ויש חשש שא יכניס אותו לכל מיני מקומות בבית תגר שריפה ,ולכ האד יחוס על ממונו ולא יבדוק
כראוי .חשוב לבדוק לאחר שניקינו את הבית היטב ,כדי שלא נגלה פתאו מאגרי חמ בבתינו .אמנ יש
לבדוק בחורי ובסדקי ,אבל חדרי שאי דר להכניס אליה אוכלי כמו בית הכסא ,אמבטיה וכד',
אינ טעוני בדיקה .כיוו שיש לבדוק בכל מקו שדר להכניס אליו חמ ,יש לבדוק ג את ארונות
המטבח ,מקרר וכד' ,אבל לא יבדוק אות ע נר מחשש שריפה ,אלא ע פנס כמבואר בהמש .ספרי
שדר לאכול אית חמ ,כגו :ברכוני ,יש לשי בצד ,ולא להשתמש בה בפסח .ספרי רגילי ,רצוי
להקפיד שלא לאכול בסמו אליה חמ ,אבל בכל מקרה אי לאוסר בפסח ,אלא א כ יודע בבירור
שנפלו בה פירורי חמ ,שאז דינ כברכוני ואסורי בשימוש בפסח ,וא ירצה להשתמש בספרי אלו
צרי לנקות את כל הספר היטב ד ,אחר ד.,
•
מספר הברכות :מי שצרי לבדוק מספר מקומות ,מבר רק ברכה אחת ומכוו לפטור בה את כל
המקומות ,ואפילו א מרחק רב ביניה .כל מקו שנמצא תחת רשותו של האד חייב בבדיקה ,ולכ יש
לבדוק את ג את המשרד וג את המכונית ,אלא שיש לבודקה ע פנס ,ולא ע נר מחשש שריפה .58ג בית
הכנסת צרי בדיקה ,ובמיוחד בימינו ,שכ אנו נוהגי לערו ארועי שוני בבית הכנסת המלווי באוכל,
כגו בר מצווה או אזכרה .חובה זו מוטלת על הגבאי ועל שמשי בית הכנסת .למרות זאת ,האחריות
לבדוק את תאי בתי הכנסת מוטלת על המתפללי מאחר שהתא שיי לה ,וה מאחסני ש סידורי ,
או חפצי אחרי ,ולכ כל אד חייב לבדוק את התאי שלו בבית הכנסת ,למע לא יישאר בה חמ ,או
סוכריות שאינ כשרות לפסח.
•
דר $הבדיקה :יש הנוהגי
שאד
אחר מניח פתיתי חמ בחדרי הבית ,כדי שיוכל הבודק
למוצא ,וזאת על מנת שלא תהיה הברכה לבטלה ,א אל לבודק לחפש דווקא אות ,אלא יבדוק היטב
ולא יקו כלל בבדיקתו ,59שהרי לדעת חלק מהפוסקי יש מצווה בעצ הבדיקה .המנהג ע"פ האר"י ז"ל
57שמעיקר הדי" טעו" א -הוא בדיקה .יש להעיר כי רצוי שלא לעבוד כלל בחול המועד ,ועיי" עוד לקמ".
58כיוו" שהתבאר לעיל שאסור לבדוק לאור נר שיש חשש שיגרו לשריפה ,אי" לבדוק לאור הנר כל מקו שחשש זה
קיי ,ולכ" יבדוק אותו ע פנס ,וא בדק מקו זה בנר ייתכ" שכלל לא עלתה לו בדיקה .לכ" יבדוק לאור הפנס את
כל המקומות שחושש לבודק ע נר ,וכ" מקומות שלא יכול לראות היטב בעזרת הנר.
59צרי( לדעת כי בכל מקרה ג א לא החביא את פתיתי חמ $אי" ברכתו לבטלה ,כיוו" שבבדיקה זו מתחיל תהלי(
ביעור החמ $מהבית ,והברכה היא על ביעור החמ .$כמו כ" ,יש נוהגי שמניח פתיתי החמ $כותב היכ" החביא את
פתיתי החמ $כדי שלא ישכחו למוצא ,ומנהג טוב הוא.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
17
בס"ד
פסח התשס"ח
הוא להחביא עשרה פתיתי ,והבודק הול ובידו כלי ע מלח 60שבו יניח את החמ .61חשוב שכל חתיכה
תהיה פחותה מכזית ,בכדי שא לא יימצא אותה ,לא יעבור על איסור השארת חמ בבית }'בל יימצא'{.
כמו כ חשוב להקפיד לעטו ,היטב את פתיתי החמ ,כדי שלא יתפוררו ברחבי הבית .יש נוהגי שהבודק
או מישהו אחר העובר איתו בחדרי הבית רוש כל מקו שלא הצליח לבודקו או שרוצה לבודקו מאוחר
יותר מפני שעוד לא הספיקו לנקותו ,ומנהג טוב הוא .בסו ,הבדיקה ,אוספי את כל הפתיתי ואת כל
החמ שמצאנו ,ומניחי אות במקו מסויי ,כדי שלא יתפזרו בכל הבית ,עד לסו ,זמ אכילת חמ .
לאחר הבדיקה אומרי ' :כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא בערתיה לבטיל ולהווי הפקר
כעפרא דארעא' כמובא בסידורי .מי שאינו מבי ארמית ,יכול לומר זאת בכל שפה שמבי ,ותרגומו
בעברית' :כל חמ ושאור שישנו ברשותי שלא ראיתיו ולא בערתיו ייבטל ויהיה כעפר האר ' .62ג הנשי
חייבות בבדיקת חמ ובביטולו ,ולכ א אישה נמצאת לבדה בבית בזמ בדיקת חמ ,תבטל בעצמה,
ותאמר' :כל החמ הנמצא ברשות בעלי' ,וא גרה לבדה או שהיא אלמנה ר"ל או גרושה ,תאמר את הנוסח
הרגיל .נית לאכול חמ ג לאחר הבדיקה ,וצרי לאוכלו רק במקו מסויי ,כדי שלא יתפזר ברחבי הבית
לאחר הבדיקה.
•
בית חולי ,מלונות ,צימרי :אד שנמצא באחד המקומות האלו בליל הבדיקה יבדוק את
חדרו ,וא הוא מתכוו להמשי להישאר במלו או בצימר במהל החג ,יבדוק בברכה ,שכ במקומות אלו,
בעל הבית כביכול משכיר לאד את החדר ,והחדר הוא שלו .מי שמגיע לבתי מלו או לצימרי במהל
החג ,יברר א המקו נבדק ,וא המקו לא נבדק ,אלא רק ניקו אותו היטב כמו בכל יו ,יבדוק אותו
בברכה .מי שנאל להגיע לבי"ח כגו יולדת או חולה שהגיע להתאשפז ,ל"ע ,בי בליל הבדיקה ובי במהל
החג ,יבדוק בלא ברכה את חדרו ואת הארונית ,כיוו שבית החולי נת לאד את החדר באופ זמני בלבד,
ובשעת הצור יעבירו אותו למקו אחר .רצוי שלא החולה יעשה זאת ,אלא אד אחר שמלווה אותו ,בכדי
שהחולה יוכל לנוח היטב ,ולא יהיה טרוד ,ויועיל הדבר לרפואתו.
•
העוזב את ביתו לפני חג הפסח וחוזר באחת מימי החג :מי שעוזב את ביתו לפני חג הפסח
ומתכוו לחזור אליו אפילו למש שעה אחת במהל החג ,בי א באחד )או יותר( מימי חול המועד ובי א
מתכוו לחזור לשביעי של פסח ,צרי לנקות את ביתו היטב ולבדוק אותו לפני יציאתו .חיוב זה מוטל עליו
אפילו מתחילת השנה ,ולכ אד זה יזכור שאינו יכול לעזוב את ביתו ללא בדיקה .אמנ רק על בדיקה
החלה בזמנה מברכי ,ולכ רק א יעזוב את ביתו לאחר יו חמישי בלילה יבר על הבדיקה ,וא מתכנ
לעזוב לפני כ ,יבדוק היטב ללא ברכה.
•
העוזב את ביתו לפני חג הפסח וחוזר לאחר הפסח :העוזב את ביתו וחוזר לאחר החג חייב
בבדיקת חמ א היה ש שלושי יו קוד לפסח ,דהיינו מחג פורי .לכ עליו לבדוק את ביתו בברכה
ביו חמישי בלילה או לבדוק לפני כ ללא ברכה .הרוצה להיפטר מבדיקה מדוקדקת של כל ביתו ,ימכור
את כל ביתו ,וישאיר חדר אחד שלא נמכר ויבדוק אותו .א יכול למכור את רוב ביתו במכירה החלה לפני
זמ בדיקת חמ הדבר עדי ,,כ שנמצא שחלקי אלו של ביתו אינ ברשותו בזמ הבדיקה ,אבל דבר זה
אינו מעכב .63אמנ ג אד זה חייב לנקות היטב את כלי האוכל והתנורי לפני הפסח מממשות חמ ,כדי
שלא יאכל חמ שעבר עליו הפסח .יש מהדרי שלא למכור את כל בית לגוי ,שהרי ברור שהמוכר לא
60סימ" לשני רבות ,שכ" המלח אינו מתקלקל.
61נוהגי ג לתת בכלי זה גפרורי ונר נוס ,-שא יכבה הנר או ייגמר ,יוכל מיד להדליק נר חדש.
62צרי( לומר נוסח זה שלוש פעמי לש חיזוק הדברי .יש הנוהגי להוסי -באחת הפעמי 'הפקר' ויש אומרי
שצרי( להזכיר זאת רק בפע הרביעית ולא בשלוש הפעמי של החיוב.
63משנה ברורה ,סימ" תל"ו ס"ק לב'.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
18
בס"ד
פסח התשס"ח
התכוו באמת למכור את הבית והקונה לא משל לפי ער הבית ,ולכ מקפידי לציי שה מוכרי את כל
החמ המצוי בבית ,וראוי לעשות כ .כמוב ג אנשי אלו יבטלו את החמ במועדו ביו שבת.
•
חשוב לזכור! כי למרות כל הנקיונות הקפדניי ,יש חובה לבדוק את החמ .
•
זמ חיוב הבדיקה השנה הוא יו חמישי בערב משעה ) 19:32לפי שעו קי ( ,כלומר משעה
זו אנו אסורי בכל פעילות שעלולה להסיח דעתנו מהבדיקה כמו שכתבנו לעיל.
•
א לא בדק בלילה ,יבדוק ביו שישי ע נר בברכה עד לזמ כניסת השבת.64
.6מכירת חמץ
החמ בערב פסח אסור מהתורה לאחר השעה השישית ולכ הרבנות מקפידה למכור את החמ לפני סו,
השעה השישית .65השנה יש להקפיד למכור את החמ לפני יו שישי ,מאחר שבהרבה מקומות הרבנות
נוהגת למכור אותו לגוי במהל יו שישי ,ובדיעבד יכול למכור את חמצו עד הדלקת נרות א אכ הרבנות
עוד לא מכרה את החמ .66אמנ יש להקפיד שלא למכור חמ במקו שזמני איסור חמ שוני מהמקו
בו המוכר נמצא ,ולכ אד הגר באר לא ימכור חמ בחו"ל ,והגר בחו"ל ימכור חמ במדינתו .67אמנ א
גר באר והחמ שלו בחו"ל ,ימכור בשני המקומות.68
חשוב שיהיה ברור ה למוכר החמ וה לקונה כי מתבצעת כא מכירה לכל דבר ועניי ,ולכ עדי ,לבצע את
המכירה בקניי גמור ,כלומר צרי להשתמש באחת מדרכי הקניי – הגבהה ,משיכה וכד' .כיוו שחמ
נחשב רכוש מטלטל ,כלומר רכוש שנית לטלטלו ולהעבירו ממקו למקו ,מוכרי אותו בהגבהת חפ :
מטפחת או עט )כמו בקידושי אישה( .יש ללכת לרב ,הוא נות למוכר חפ או ממחטה והמוכר צרי
להגביהה ולהתכוו בזה שהוא נות את הסמכות לרב למכור את כל החמ ,כדי שהוא יוכל ְלזָ>=ת אותו
לרבנות הראשית ,על מנת שימכרו אותו לבסו .,נית למנות את הרב או את הגבאי ג שלא ע"י אחת מדרכי
הקניי ,א צרי להיות ברור ה למוכר וה לרב כי המוכר ממנה את הרב להיות שליחו לעניי המכירה,
ולכ רצוי כ לעשות ג את הזיכוי הזה באופ שהוזכר לעיל ,כלומר ע"י הגבהה ,למע יהיה ברור כי יש כא
מכר גמור ,א א ברור כי כוונת המוכר היא לתת לרב את הכל ,מספיק ,ולכ נית להסתפק ג בחתימה
על מסמ המזכה את כל החמ לרב .על המוכר להתכוו כי מרגע שהעביר את החמ הלאה )לרב וכו'( אי
הוא יותר שלו ,וברגע שיימכר לגוי ,יהיה רשאי הגוי לבוא ולקחת חמצו ,ולא נית לעכב עליו .יש למכור את
כל תערובות החמ שנותרו ,א רצוי לא למכור את כלי החמ ,כיוו שאז לדעת חלק מהפוסקי יצטר
להטביל כאשר תפקע המכירה .טוב שלא למכור את החמ הבלוע בדופני הכלי ,משו שנראה כחוכא
ואיטלולא ,69כיוו שא ,אחד לא יקנה זאת ,ועל כ יש לנקות את הכלי היטב ,70להצניע בארו סגור
במהל החג ,71ויוכל לחזור ולהשתמש בה לאחר החג.72
64שו"ע סימ" תל"ה ס"א.
65ולאחר זמ" זה אי" למכור חמ ,$שהרי הקב"ה מפקיע את החמ $מאיתנו.
66א לא הספיק למכור את החמ $לפני יו שישי ,וברבנות המקומית אצלו כבר לא מוכרי חמ ,$יכול למכור חמ$
אפילו באינטרנט ,ובלבד שיוודא שהרב שמוכר את החמ $עוד לא ביצע את המכירה בפועל ,וכ" שחלות המכירה תהיה
לפי זמני האר) $עיי" עוד בהערה הבאה( .אמנ לכתחילה ראוי למכור במכירה ברורה בה מקפידי על כל כללי
המכירה ,כגו" חתימה ,הגבהה וכד' ,בכדי שהמכירה תהיה ברורה.
67שהרי זמני איסור החמ $שוני ,וא מכר לפי זמני חו"ל ,נמצא שבזמ" שהוא כבר אסור בחמ ,$החמ $עדיי" לא
נמכר לגוי והוא ברשותו .ג בצאת החג ,נמצא שהגוי כבר לא מחזיק בחמ ,$בעוד האד עדיי" נמצא בחג ועדיי" חלי
עליו איסורי חמ.$
68מאחר שאנו מחמירי באיסור חמ $ללכת ג לפי זמני האיסור במקו בו נמצא האד ,וג לפי זמני האיסור
במקו בו נמצא החמ.$
69כאילו עושה בדיחה ומשחק מהמכירה.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
19
בס"ד
פסח התשס"ח
מעיקר הדי מותר למכור ג חמ גמור ,אבל בגלל בעיות שונות במכירת החמ למעשה רצוי שלא למכור
חמ גמור אלא לבער אותו ,73ולמכור חמ גמור רק כאשר יש לאד הפסד מרובה מכילוי החמ לפני הפסח
}בי א מכלה את החמ באכילה ,ובי א מכלה אותו בשריפה{ .לאור זאת ,למעשה בבית רגיל יש למכור
תערובות חמ בלבד ,כגו :ריבות ,שוקולדי וכד' ,בי א עירבו בה חמ ממש בדר הכנת ובי א
כתוצאה ממריחת הממרחי על הלח נפלו מעט פירורי לצנצנת .יש למכור ג קופסאות שימורי ,כיוו
שברבות מה יש מוצרי חמ המעמידי ושומרי על המאכל .חשוב לזכור כי כיו בתעשיית המזו שלנו
מערבבי כל מיני חומרי שוני המופקי מחמ ,ואע"פ שאי צור לבער ,כדאי למוכר במכירת
החמ .יש המחמירי לציי בדיוק את כמות המוצרי הנמצאי ברשותו ואת מיקומ המדוייק ולתת את
המפתח לבית לרב ,כדי שהגוי יוכל לבוא וליטול את החמ שלו ,א המנהג הפשוט אינו כ ,ונית לסמו על
זה ,ובתנאי שהאד יבי ויסכי שהחמ אכ אינו שלו אלא של הגוי.
מקרוני ,ספגטי ,פתיתי ,עלי לזניה ,לח ,פיתה ,ופלי ,קרקרי ,שקדי מרק ,אבקת מרק ,ביסקווטי ,
בירה וכד' ה מוצרי העשויי מחמ גמור ,ורצוי שלא למוכר אלא לבער .74למעשה ,כל מוצר שיש בו
תערובת 'גלוט' מוגדר חמ גמור וחייב בביעור ,שכ הוא מופק מחיטי שעברו תהלי של חימו ,וכיוו
שהחוק מחייב לכתוב זאת על גב האריזה ,מאחר שחומר זה גור לבעיות בריאותיות אצל חלק מהאנשי ,
כגו חולי צליאק ועוד ,נית לבדוק זאת בקלות .למרות המבואר כל מי שיש לו הפסד גדול כגו בעלי
מכולות וחנויות לממכר מזו ,יכול למכור את חמצו .א נותרו לאד פרטי בביתו הרבה מוצרי ,והוא
חושש להפסד מרובה ,הטוב ביותר שית לבעל החנות במתנה גמורה שלא על מנת להחזיר את החמ שלו
והוא יוכל למוכרו .לאחר הפסח ,יוכל לבקש את החמ ,אבל א לא יית לו בעל החנות ,לא יתרע ,שכ
נת לו במתנה גמורה!75
• חשוב לזכור ,כי למרות שהמנהג למכור חמ הוא מנהג עתיק ואי לערער על ישראל קדושי
שנהגו בו ,רצוי שלא למכור חמ גמור! }אלא א כ יש לו הפסד מרובה.{76
70וכמו שהערנו לעיל בנוגע לכל כלי המטבח שלנו כתנורי ,מיקרוגל וכד' ,שיש לנקות בכל מקרה ג א לא
מתכוו" להשתמש בה במהל( חג הפסח ,וכיוו" שאנו לא נוהגי בדר"כ לנקות את הכלי האלו יש לשי לב ולנקות
לפני החג ,אבל אי" צור( לנקות במיוחד לחג הפסח את שאר הסירי ,הצלחות הסכו" וכד' ,כיוו" שהנקיו" שעושה
לכל כלי באופ" רגיל ע חומר ניקוי מספיק ,ג א חומר הניקוי לא היה כשר לפסח ,כמבואר לעיל.
71יש לסמ" את הארו" הזה באופ" מיוחד ,כגו" להדביק עליו מדבקה או פתק שכתוב עליו חמ ,$שהרי בימי החול אנו
רגילי לפתוח את הארונות כרגיל ולהוציא מה דברי שוני ,וא לא יהיה סימ" היכר אנו עלולי בטעות לפתוח
את הארונות ולהשתמש בתכולת.
72ואי" לחשוש שאחר הפסח יפלטו הכלי את טע החמ $שהיה בלוע בה כיוו" שעברו עליה יותר מעשרי
וארבע שעות וטעמ פגו ,ואי" בכוח לאסור את התבשיל לאחר הפסח מדי" איסור אכילת חמ $שעבר עליו הפסח.
73רמב" סובר כי יש עניי" לכלות את החמ $מ" העול ,ולא משנה א ע"י אכילתו ,או ע"י שריפתו .בכל זאת ,כמו
שהובא יש הסוברי שיש עניי" לשרו -קצת חמ ,$על כ" ישאיר קצת ויוכל לקיי זאת באות עשרה פתיתי חמ$
שהניח ,וכמו שכתבנו לעיל בעניי" בדיקת חמ .$ע"ש .א רוצה למכור חמ $בעי" ,ואי" לו הפסד מרובה ,יעשה שאלת
חכ .מעיקר הדי" ,נית" למכור חמ $זה ,אבל זה תלוי בטיב המכירה ,ועל כ" אמרנו באופ" פשוט שאי" למכור חמ$
גמור .נוס -על זאת ,יש המערערי בכלל על עניי" המכירה ,ולכ" יש להעדי -שלא למכור חמ $גמור בשו אופ".
74למעשה בקמח רגיל יש חשש לחמ $גמור כמו שכתבנו לעיל ,כיוו" שנוהגי להשרות את החיטי במי ורק אז
לטוחנ ,ועל כ" אי" להכי" ממנו שו דבר לפסח ,א( אי" צור( לבערו לפני החג ויכול לכל הדעות למוכרו במכירת
החמ $בתנאי שישמור עליו סגור וישגיח לבל ייפלו עליו טיפות משקה ,ועל כ" טוב לעטו -אותו בשקית ניילו" ולהניחו
במקו משתמר .לאור זאת ,הנוהגי לעשות את המימונה ורוצי להשאיר אצל קמח ,ימכרו אותו ויקפידו שיהיה
סגור ,לבל ייפלו עליו עוד טיפות ויחמי $במהל( החג .כמוב" שאי" לה להכי" הכנות בכל שנה ביו שביעי של פסח
לקראת המימונה ג משו חשש חמ ,$שכ" עדיי" פסח ,וג משו הכנה מקודש לחול שנאסרה ג מיו טוב ליו
חול .ברור כי יכולי לקנות קמח במוצאי שביעי של פסח מחנות שמכרה אותו כדי" ,ויש לכ( עדיפות.
75עדי -לתת למוכר בחנות את החמ $שלו ,מאחר שאצל המוכר באמת יש מקו רב יותר לסמו( על מכירת החמ,$
שהרי אצלו יש הפסד מרובה.
76שיעור הפסד מרובה תלוי באד ,וכל אד יהיה כנה וישר ע עצמו וישתדל שלא למכור חמ $גמור כלל ,אלא א
כ" הדבר גור לו הפסד מאוד גדול ,וג אז ,רצוי שהוא לא ישאיר את החמ $בביתו ,אלא יית" אותו במתנה לבעל
חנות וכד' כמבואר לעיל.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
20
בס"ד
פסח התשס"ח
•
מנהג איסור קטניות :בני עדות הספרדי נוהגי להקל בפסח ולאכול ולהתיר קטניות ,אול
ג מבי הספרדי יש עדות מסויימות שנהגו להימנע מקטניות מסויימות ,כגו אורז וכד' .בני עדות אשכנז
נוהגי להחמיר בה ,ויש לזכור כי לנוהגי לאסור קטניות זו איננה סת חומרה ,וה צריכי להמשי
במנהג .77ג לאשכנזי מותר להשאיר קטניות בבית א ,ללא מכירת חמ ,א כמוב עליה להרחיק
משימוש ולאפסנ בארו סגור ,בכדי שלא יתבלבלו וישתמשו בה בפסח .מעיקר הדי מותר ג לאשכנזי
לאכול מאכל ללא קטניות שבושל בכלי שבישלו בו קטניות ,78א ראוי להחמיר בזה .לכ כשיש בני משפחה
אחת שחלק נוהגי שלא לאכול קטניות וחלק אוכלי ,כגו שאישה אשכנזיה נישאה לאיש ספרדי וה
אוכלי קטניות ג בבית הוריה ,ראוי שישתמשו למאכלי הקטניות בכלי מיוחדי או חד פעמיי אבל לא
בכלי הרגילי .יש המחמירי כלל לא לאכול בכלי אלו אפילו א עברו עליה שניי עשר חודש .בכל
אופ ,הנוהגי לאסור קטניות ,חייבי להתמיד באיסור ,ולחלק מ הפוסקי ,התרת נדרי על מנהג זה,
כלל לא מועילה .79כמוב שא יש סיבות רפואיות מוצדקות וכד' ,נית להקל בדבר לאחר שאלת חכ .נית
להקל בשעת הדחק בשמ קטניות א ,ללא התרת נדרי ,כגו :חייל שכל ארוחתו מבוססת על מצות וטונה
שיש בה שמ קטניות ,א אי להקל בשו אופ בקטניות ממש ,וא אי לו אפשרות אחרת ,יעשה שאלת
חכ .יש המקילי בבוטני ובכל המיוצר מה ,כיוו שה לא היו בגזירת חז"ל ,80ובכל מקרה כל אד
ימשי לנהוג במנהגי אבותיו ,וא רוצה לשנות בשל איזו שהיא סיבה ,יעשה שאלת חכ .
•
יכולי
פיצוחי :פיצוחי ה מיני קטניות האסורות לאשכנזי ומותרות לספרדי ,ואע"פ שספרדי
לקנות פיצוחי
כשרי
לפסח ,ג
ה
צריכי
להקפיד שלא להשהות בבית כל מיני פיצוחי
וגרעיני קנויי שאי עליה הכשר לפסח ,וכל שכ שאי לקנות מה בשביל החג ,וא נשארו לו פיצוחי
בבית יש לבער ,81כיו שעל פי רוב ,בדר עשיית מערבי קמח שתופח והרי זה חמ גמור!
•
תרופות :בתעשיית התרופות כיו מערבי ג חומרי חמ ,כגו 'גלוט' ,ולכ יש לחלק בי סוגי
התרופות השוני :תרופות הניטלות בשאיפה בפה – קיי
חשש שנתערבו בה
פירורי חמ ,ומאחר
שמכניסי את המשא ,לפה ג בחג יש חשש שאות פירורי חמ ייפלו לפיו ,ולכ ינקה את המשאפי
היטב ,וא אינו יכול לנקות היטב יקנה משאפי חדשי .תרופות שאי בה טע כלל ,כגו כדורי
שוני או אבקות שונות אינ צריכות כלל הכשר ,ואפילו יש בה חמ אי בזה איסור ,אבל ראוי לקנות
אות לפני הפסח .82תרופות שיש בה טע אסורות בפסח ,ויש למוכר במכירת החמ ,אלא א כ יש
צור לקחת ,שהרי פיקוח נפש חמור יותר ,וא יכול להניח את התרופה בתו קפסולה כדי שלא יהנה כלל
מטעמה – תבוא עליו ברכה .83למעשה ,בכל מקרה יש להמשי ליטול תרופות קבועות ,ואפילו יש בה חמ ,
77הגמרא העלתה סברא שחלק מהקטניות תאסרנה לחלוטי" בפסח כיוו" שה" טופחות כמו חמ $שתופח ואסור בפסח.
האשכנזי אמנ לא פסקו כדעה זו ,כיוו" שמשמעותה היא שקטניות הינ" חמ $גמור ,אבל ה פסקו לאסור קטניות,
ויש מי שהביא ראיות מהגמרא לחשש} .עיי" :שו"ע ,סימ" תנ"ג ס"א .שערי תשובה ס"ק א' .פרי חדש ס"ק א' .משנה
ברורה ס"ק ו'{ .אמנ יש להעיר שג לשיטת מותר לחולה לאכול קטניות ,וכל שכ" תרופות המכילות מוצרי קטניות
כמבואר לקמ" ,ואפילו הוא חולה שאי" בו סכנה} .משנה ברורה ס"ק ז'{.
78ועברו עליו עשרי וארבע שעות )שאז הטע שהוא פולט נחשב טע פגו ולא יכול לאסור את התבשילי(.
79כמוב" ,כאשר אישה אשכנזיה הנשואה לגבר ספרדי שנוהג לאכול קטניות בפסח ,יכולה לאכול קטניות ללא כל
חשש ,וא רוצה ,תעשה התרת נדרי על כל מנהגי בית אביה ,ותותר באכילת קטניות בפסח .כאשר האישה נהגה
לאכול קטניות ובעלה אינו נוהג לאכול קטניות ,יש פוסקי שאומרי שרשאית להמשי( במנהגה בבית הוריה בלבד,
א( ראוי לכל זוג וזוג להחליט על מנהג אחד לבעל ולאישה בכדי שהדבר לא יבלבל את הילדי ,שכ" לא טוב שינהגו
מספר מנהגי סותרי בית אחד ,ג א יש היתר הלכתי לדבר.
80כמו כ" יש המקילי בשמני המופקי מקטניות כיוו" שהדבר כבר שינה צורתו ואי" לבוא ולהתבלבל בחמ $ממש.
81וא יש לו הרבה מה ,שזה הפסד מרובה לבער ,נית" להקל ולמוכר לגוי ,א( הדבר אמור רק לגבי בעל חנות
וכיוצ"ב ,ובבית פרטי ראוי שלא להקל בזה.
82שהרי חמ $לפני הפסח בטל ברוב ככל האיסורי.
83כשהתרופה טעימה כגו" סירופ וכד' יש לברר היטב א היא כשרה לפסח ,וא לא רצוי להמנע מלקיחתה .א
התרופה מרה ,לרוב הדעות נית" ליטול אותה בפסח ,ג א" אי" לה כשרות .לגבי ילדי – א ה קטני מדי" חינו(,
נית" לתת לה ג סירופי טעימי אפילו כשאי" עליה כשרות ,ורצוי לקנות לפני החג .כאמור ,את המידע הזה
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
21
בס"ד
פסח התשס"ח
אלא א כ הרופא אמר שנית לוותר עליה לשבוע ימי .84תרופות המכילות קטניות מותרות אפילו לאלו
שנוהגי בה איסור ,שהרי החמירו רק לגבי איסור אכילה ולא לגבי רפואה .בקופות החולי מצויה חוברת
ע תרופות הכשרות לחג הפסח ,ורצוי לבדוק הא התרופות שאינ חיוניות מופיעות ברשימה ,וא לא
יווע ברופא ,ולאחר מכ ישאל רב.
•
חמ לאחר הפסח :חמ אחר הפסח אסור באכילה משו גזירת חז"ל שמא אנשי לא יבערו
אותו לפני החג ויצניעו אותו ,ולאחר החג יאכלו אותו ,ועל כ יש למכור את חמצו .בכל מקרה כדאי לעשות
מכירת חמ ,ג א לא מוכר חמ גמור הנמצא בעי }כמו שאמרנו שרצוי לעשות{ ,כדי לפטור את כל
תערובות החמ המצויות בביתנו ,כגו בתרופות ,במזו לבעלי חיי 85ועוד .יש המקפידי שלא לסמו על
מכירת החמ ,ועל כ ה מקפידי לאכול אחרי הפסח דווקא מוצרי שכתוב עליה שיוצרו לאחר
הפסח ,86אבל העיקר להלכה להקל בדבר זה ,משו שמעיקר הדי מכירת חמ כהלכתה מועילה לכל הדעות
במקו הפסד מרובה .לכ לאחר הפסח נית לקנות במקומות שעשו מכירת חמ כהלכתה ,ויש לוודא
שמכרו את החמ כדי בחנות ,וידרוש לראות בעיניו את התעודה .בדר כלל ,החנויות שעושות מכירת חמ
תולות את התעודה במקו הנראה לעי ,וא לא ראה אותה ,ישאל את מנהל המקו או את הקופאית
הראשית ,ויברר את הדבר ולא יסמו על דבריה של אנשי שוני ,או עובדי זוטרי .בכל מקרה ,אי
להניח בפשטות כי נעשתה מכירת חמ ! ,ובמיוחד א בעל החנות אינו מדקדק בקיו המצוות.
•
מנהגי שוני בפסח :מאחר שבחג הפסח מצויי חומרות רבי ומנהגי שוני ,יש רבי
וטובי שנוהגי שכלל לא לאכול מחו לבית במהל החג ,ולכ א באו אורחי לאד בימי החג ולא
רצו לאכול בביתו לא ייפגע ,וכדי שלא ייווצר מצב שאינו נעי ,עדי ,שישאל אות א ה רוצי דבר מה,
ויגיש לה רק לפי בקשת והסבר .
.6ביעור חמץ )בשריפה( ביום שישי
בשנה רגילה ,אנו מפסיקי לאכול חמ ,ולאחר מכ מבערי אותו .השנה ,מאחר שערב פסח חל בשבת ,אנו
לא יכולי לבער את החמ בשבת עצמה ,ולכ ביעור חמ הוקד ליו שישי .מעיקר הדי יכול לבער את
החמ בכל דר שהיא ,אבל יש עדיפות לבערו דווקא בשריפה ,ונזכה שכ יישרפו עוונותינו וייצרנו הרע .לכ
יש לשרו ,ביו שישי את כל החמ שנותר בביתנו שלא כילינו אותו ושלא מכרנו אותו לגוי ,מלבד החמ
הנדרש לנו לסעודות השבת .למרות שמעיקר הדי יכול לבער את החמ עד לכניסת השבת ,לכתחילה יש
לבער אותו לפני סו ,השעה החמישית ,שזה הוא סו ,זמ ביטול חמ בכל שנה ושנה .אמנ א נאנס ולא
הספיק לבערו בזמ ,יכול לבער את החמ עד להדלקת הנרות .השנה ,לאחר ביעור החמ לא יאמר את נוסח
ביטול החמ )'כל חמירא'( שהרי הוא עדיי מתכוו לאכול חמ בסעודות השבת ,ולכ את ביטול החמ
יעשה ביו שבת עצמו.87
נית" לברר בקופות החולי וברבנויות המקומיות .בכל מקרה יש להדגיש כי א מדובר בחולה מסוכ" שתרופתו עשויה
מחמ ,$מצווה עליו לאוכל* ,כיוו" שפיקוח נפש דוחה איסור אכילת חמ ,$ולכ" בכל מקרה שמתעורר ספק יש לעשות
שאלת חכ.
84והדבר אמור בעיקר על ויטמיני ותוספי מזו" שוני ,וכאמור ,בכל מקרה יש להיווע $ברופא ולשאול מורה הוראה.
85יש להעיר כי מי שיש לו בעלי חיי בביתו צרי( להקפיד לתת לה אוכל כשר לפסח ,שהרי רק כאשר חמ $אינו
ראוי למאכל כלב ,כלומר הגיע לדרגה שאינו ראוי אפילו למאכל חיות ,רק אז אי" איסור בהשארתו ,אבל כאשר החיה
אוכלת את החמ $הרי האד עובר עליו באיסור בל יראה ובל ימצא ,כיוו" שברור שחמ $זה חשוב לו ,שכ" הוא משמש
מאכל לחיותיו .נית" לבדוק הא מעורב ''גלוט"'' במאכליה ,וכיו נית" להשיג מאכלי חיות ג ללא 'גלוט"'.
86וזאת משו שה סוברי שהמכירה היא כרמאות ,ובפרט שאינה נעשית לפני תנאי המכירה הרגילי .אמנ כיו
אנו מקפידי על כל הדברי האלו ,והמכירה נעשית ה" לפי כל הקנייני ההלכתיי וה" לפי נהלי המכירות המקובלי
בימינו ,ומוכרי את כל החמ $לגוי שמבי" במסחר ובקניי".
87שו"ע ,סימ" תמ"ד ,ס"ב ,ס"ו .משנה ברורה ,ס"ק י' .כ -החיי ,ס"ק כג'.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
22
בס"ד
פסח התשס"ח
•
סוף זמן ביעור חמץ ביום שישי לכתחילה) :לפי שעון קיץ – אופק ירושלים(.
לנוהגים כמנהג הספרדים .10:48 :לנוהגים כמנהג האשכנזים .11:16 :דעת הגר"א.8811:33 :
.7דיני יום שישי
נית לעשות מלאכה ביו שישי כבכל ערב שבת ,ולא צרי להפסיק לעשות מלאכה בחצות היו כבכל ערב
פסח ,אול ידאג להכי את כל צרכי החג שלא יוכל להכינ לאחר מכ .יש לבדוק היטב את עלי החסה
והכרפס ,וישרו אות במי ע חומ חזק או ע נוזל ניקוי למש פחות מחמש דקות ,ויניחו את העלי
עטופי בניילו במקרר .בכל מקרה אי להשרות ע מי לעשרי וארבע שעות ,דהיינו לכל יו השבת
מאחר שלא יוצאי בזה ידי חובה בפסח כמבואר לקמ .א לא בדקו את העלי לפני השבת ,לא יבדקו
בשבת שהרי אסור להכי משבת לחג ,ועל כ במוצאי השבת יבדקו את העלי ,ובמקרה זה עדי ,לקחת את
הקלחי )הגזעי הלבני ( ולא לאכול את העלי .יש להכי את הזרוע לפני השבת ,וא לא הכי אותה
לפני השבת יש המתירי לצלות אותה במוצאי השבת בתנאי שיתכוו לאכול אותה ביו פסח )שהרי לא
אוכלי בשר צלוי בליל הסדר( ,ויש אומרי שיניח בקערת הסדר בשר מבושל ולא צלוי .89יש לאחס את
כלי החמ במקומ עד לכניסת השבת ,ובדיעבד א שכח יכול לאחסנ ג ביו שבת עד זמ ביעור החמ .90
יש להכי מערכות פמוטי כפולות לשבת ולחג ,שהרי הדבקת הנרות בפמוטי אסורה .א לא הכי
פמוטי מבעוד יו ,יכול להניח במוצאי השבת את הנרות על הפמוטי או לתקוע אות אבל לא ידביק
אות ,ובמקרה זה רצוי להשתמש בנרוני )נרות המצויי בתו כלי מתכת( וכד' .91יש להדליק בערב שבת
נר שיבער לפחות 26שעות בכדי שנוכל להעביר ממנו אש במוצאי החג להדלקת הנרות ,וכדאי להדליק נר
שיבער 48שעות כדי שלא יסתב בהעברת האש במוצאי השבת לנר חדש שיוכל להעביר ממנו אש לבישול.
.8ביעור מעשרות
ביעור מעשרות חל בשנה הרביעית לשמיטה ,בה אנו מבערי
את כל המעשרות שלא ביערנו מהשני
הראשונה ,השניה והשלישית לשמיטה ,וכ בשנת השמיטה עצמה בה אנו מבערי את כל המעשרות
מהשני הרביעית החמישית והשישית לשמיטה .92מאחר שתרומות והמעשרות אמורות להגיע לייעד,
בשתי השני האלו צרי לוודא שאכ כ נעשה ,וא הדבר לא נעשה יש להפריש עכשיו .93לכ צרי לבדוק
88זמני מפורטי יותר :ירוח ודימונה – ספרדי .10:48 :אשכנזי .11:18 :גר"א .11:34 :תל אביב – ספרדי.10:47 :
אשכנזי .11:18 :גר"א .11:34 :באר שבע – ספרדי .10:49 :אשכנזי .11:19 :גר"א .11:34 :חיפה – ספרדי.10:47 :
אשכנזי .11:17 :גר"א.11:33 :
89משנה ברורה ,סימ" תע"ג ס"ק לב' .כ -החיי ס"ק סג' .ב" איש חי ,ש"א ,צו ,אות ל'.
90שו"ע סימ" תמ"ד ס"ד.
91ראוי להכי" נרות גדולי לליל הסדר שידלקו עד לסעודה.
92שנת השמיטה עצמה כמוב" פטורה מתרומות ומעשרות ,ולכ" את התוצרת שגדלה בשנת השמיטה אנו לא מבערי.
93מצ"ב נוסח הפרשת תרומות ומעשרות .א מפריש מטבל ודאי יבר( על ההפרשה לפני אמירת הנוסח הזה ,ויש
מברכי ג על פדיו" מעשר שני ונטע רבעי לאחר שייחדו אותו לפני שאומרי את נוסח החילול )לפני המילי
'המעשר שני הוא וחומשו'( .כאשר מפריש ממספר מצרכי שוני ,כגו" תפוחי ,אגסי ,אפרסמו" וכד' ,יפריש את
הכמויות שנדרש מכל מיו ומי" ויאמר את נוסח ההפרשה המובא כא" .א מפריש רק מסוג מאכל אחד ,כגו" רק
תפוחי או רק לימוני וכד' ,לא יאמר 'כל מי" על מינו':
"אחד ממאה שבידי יישאר טבל .המעט יותר מאחד ממאה שבידי בצפו המצרכי יהא תרומה גדולה על הכל ,כל
מי על מינו .אחד ממאה שבידי ועוד תשעה חלקי כמותו בצפו המצרכי ה מעשר ראשו כל מי על מינו .אותו
אחד ממאה שבידי שעשיתיו מעשר ראשו ,יהא תרומת מעשר כל מי על מינו .עשרה חלקי בצד דרו של
המצרכי ה מעשר שני כל מי על מינו ,וא צרי $מעשר עני יהא מעשר עני בדרומ כל מי על מינו .המעשר שני
הוא וחומשו מחוללי על פרוטה במטבע שייחדתי לחילול זה .אותו שאינו שווה פרוטה ,יהא מחולל בשוויו על
המטבע שייחדתי לחילול מעשר שני .א יש כא פירות רבעי יהיו מחוללי ה וחומש על פרוטה במטבע
שייחדתי לחילול זה".
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
23
בס"ד
פסח התשס"ח
שאכ הפרשנו תרומות ומעשרות מכל הפירות ,הירקות ,היינות וקופסאות השימורי המצויי בביתנו.94
זמ הביעור הוא פסח של שנת השמיטה ושל השנה הרביעית .לכתחילה ראוי להפריש את התרומות
והמעשרות בערב פסח ,מאחר שא יימצא מאכלי חמ שלא הופרשו יוכל להפריש מה תרומות ומעשרות
ולהכשיר לאכילה .95השנה ראוי לעשות זאת בערב שבת .א לאחר ההפרשה בערב שבת קנה באחד מימי
חול המועד פירות או ירקות שה טבל) 96דהיינו שצרי להפריש מה תרומות ומעשרות ולא הפרישו
מה (97יש להפריש מה תרומות ומעשרות בימי חול המועד ,ולכ ג בערב שביעי של פסח יש לוודא שאכ
הפרשנו תרומות ומעשרות מכל מאכלינו .יש לתת את כל התרומות והמעשרות למי שצרי לתת לו ,ולכ
יפריש את התרומות ויניח בפח עטופי בשתי עטיפות בכבוד )שהרי לא נית להאכיל בה היו כהני ,
והעונש על אכילת תרומה הוא כרת( ,ויית ללוי מעשר ראשו ,ולעני מעשר עני .יש לפדות את המעשר השני
ואת הנטע הרבעי על מטבע .יש לחלל את הכס ,של המעשר השני ואת הנטע הרבעי ,ולכ יפדה את ער
המטבע בשווי של פרוטה על מטבע אחר וישחק את המטבע ,ורצוי לפדות את המטבע במאכל בשווי של
פרוטה ויאבד אותו .לכ הטוב ביותר לקחת כפית סוכר שוות פרוטה ,להחזיק את המטבע שחיללנו עליו את
המעשרות ביד אחת ולומר' :כל קדושה שיש במטבע שבידי ,היא וחומשה ,תחולל בשווי פרוטה על הסוכר
שבידי' ,ולאחר מכ להמיס את הסוכר במי ,וישפו את הכל לכיור.98
נית לעשות את ביעור המעשרות ג לפני ערב שבת של חג הפסח וכ לפני ערב שבת של שביעי של
•
פסח ,ולכ א חושש שלא יהיה לו מספיק זמ ,יכול להפריש תרומות ומעשרות ג לפני זמני אלו ,וכגו
שיכול להפריש תרומות ומעשרות ג באמצע השבוע .אמנ לאחר מכ יפריש תרומות ומעשרות מהתוצרת
שקנה מאז הפרשתו האחרונה )א התוצרת לא מתוקנת כבר( ,ולכ בערב שבת שיחול בה ערב פסח וכ
בערב שביעי של פסח צרי לבדוק שאכ כ עשה.
.9סעודות השבת
חובה לעשות סעודות שבת ע לח משנה ,ויש לקיי את הסעודות ע לח חמ דווקא ,שהרי אסור
לאכול מצה ביו זה ,שהרי השבת היא ערב פסח ,ואמרו חז"ל' :כל האוכל מצה בערב פסח כאילו בועל
ארוסתו בבית חמיו' .99יש להעיר שמצה שמורה שאד מייחד אותה לליל הסדר היא מוקצה ואסור לטלטל
94א יש ברשותו כמה יינות שלא הפרישו מה תרומות ומעשרות וה מאותה שנה ,וכ" כמה קופסאות שימורי וה"
מאותה השנה )בעלות תכולה זהה( ,יכול לפתוח רק בקבוק יי" אחד וקופסת שימורי אחת ולהפריש ג על
הקופסאות והיינות הסגורי – רמב" ,תרומות ,פ"ג ה"יז ,וכ" פ"ה ה"יא .יש להעיר שרוב קופסאות השימורי
והיינות הנמכרי באר $הינ מתוקני ואי" צור( להפריש מה תרומות ומעשרות .לכ" יש לבדוק הא מצויי" על גבי
האריזה ליד חותמת הכשרות של הרבנות שהופרשו תרומות ומעשרות ,או שהמוצר 'ללא חשש טבל'.
95א שכח להפריש תרומות ומעשרות בערב שבת ונזכר בחול המועד שיש ברשותו מאכלי חמ $שלא הופרשו או
מאכלי שיש בה חשש חמ ,$וכגו" קופסאות שימורי ,יעשה שאלת חכ.
96יש להעיר שא קוני ממקו שיש בו השגחה על ענייני תרומות ומעשרות אזי התוצרת אינה טבל .א קונה
ממקו שאי" השגחה ברורה על עניי" זה ,וכגו" רוב השווקי באר ,$צרי( להפריש תרומות ומעשרות ללא ברכה .א
יודע בבירור שלא הפרישו תרומות ומעשרות מהתוצרת צרי( להפריש תרומות ומעשרות ע ברכה ,וכגו" שקוט-
פירות או ירקות מגינתו או מגינת חבירו הפרטית ,או שקונה ישירות מהחקלאי.
97השנה הדבר מצוי בעיקר בפירות החור -שעדיי" שייכי לשנה השישית ,ולכ" חייבי בתרומה גדולה ,תרומת מעשר,
מעשר ראשו" ומעשר עני ,וכ" בירקות מסויימי שנשמרו בקירור ,כגו" תפוחי אדמה .לא צרי( להפריש תרומות
ומעשרות מכל הירקות שלא נשמרו בקירור ,כגו" עגבניות ,מלפפוני וכד' ,וכ" מפירות הקי $הואיל וה גדלו
בשמיטה ,וה פטורי מתרומות ומעשרות .גידולי שביעית פטורי מתרומות ומעשרות :בי" גידולי שביעית מאוצר
בית די" ,בי" ממצע מנותק ,בי" ייבוא מחו"ל ,בי" מהיתר מכירה שגוי ביצע את איסו -הפירות או הירקות למקו אחד
)=מירוח הכרי( .יש להעיר שצרי( להקפיד לקנות פירות וירקות ממקו שיש בו השגחה מסודרת על השמיטה.
98שו"ע ,יו"ד ,סימ" של"א ס"קלח.
99ארוס שבועל ארוסתו בעודה אצל חמיו לפני שהביאה לביתו ,מראה כי הוא לא מוכ" להתאפק ולהמתי" לקראת
הרגע הגדול – רגע הנישואי" ,וכ" מי שאוכל מצה בערב פסח מראה כי אי" הוא מוכ" להמתי" לרגע הגדול ,ליציאת
מצרי .שניה בזי לעיתוי ,ובעצ מזלזלי ה בקדושת הזמ".
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
24
בס"ד
פסח התשס"ח
אותה בשבת .100לכ ישאירו לח מצומצ לארוחות השבת כפי מספר בני הבית ,וישתדלו לשער כמה כל
אחד יאכל בכל ארוחה ,מפני שיש לבער את הנותר .ראוי להכי מאכלי כשרי לפסח לסעודות השבת,
בכלי כשרי לפסח בכדי שלא יישארו לו כלי חמ שאינ נקיי ,101וכ כדאי ג לאכול בכלי חד
פעמיי .אמנ לא יניח את כלי הפסח על השולח ליד החמ ,ולכ יגישו אוכל כבר בתו הצלחות ,וא
רוצה להגיש ג את הכלי עצמ לשולח ,יעשה כ רק לאחר שפינה אותו מחמ ומפירוריו .יש לאכול
תחילה את החמ במקו מסויי שנית לנקות אותו בקלות ,וראוי לקנות פיתות וכד' שאינ מתפוררי
ולא חלות או לחמניות .אי לאכול את סעודת השבת במקו שיש בו שטיח ,מחשש שייפלו פירורי חמ
לשטיח .יפרסו מפת ניילו על השולח בכדי שכל הפירורי ושאריות החמ ייפלו לתוכה ולא יידבקו במפת
הבד .לאחר הסעודה יטאטאו את המקו היטב :א אוכל על מקו מרוצ ,יטאטא את המקו במטאטא
בעל שערות רכות ,וינער אותו היטב לאחר הטיטוא כדי שלא יישארו בו פירורי חמ .א אוכל בגינה או
במקו שאינו מרוצ ,,לא יטאטא את הרצפה ,אלא יכי חול בכלי מערב שבת ,וישפו אותו על מקו
אכילתו.102
• סעודה שנייה :בבוקר יו השבת יש להתפלל מוקד ,ורצוי להתפלל תפילת ותיקי ע הנ החמה.103
המתפללי לאחר הנ החמה לא יאריכו הרבה בניגוני ועליות ,כדי שיהיה מספיק זמ לאכול את סעודת
השבת ע החמ לפני סו ,הזמ .אמנ ג א התפילה התאחרה צרי לסיי לאכול את הסעודה השניה
לפני סו ,זמ אכילת חמ .
•
סוף זמן אכילת חמץ השנה) :לפי שעון קיץ – אופק ירושלים( .לנוהגים כמנהג
הספרדים .9:30 :לנוהגים כמנהג האשכנזים .9:55 :דעת הגר"א.10410:27 :
לאחר הסעודה יש לרחו ידיי ולנער את הבגדי .יש לנקות את מקו הסעודה ורצוי לבדוק שלא נכנסו
בטעות מאכלי חמ או פירורי חמ לכיסי הבגדי .יאספו את כל החמ ואת הכלי החד פעמיי ויזרקו
את הכל לאשפה שמחו לבית ,כלומר לפח הזבל הגדול שאינו שיי לאד עצמו ,וטוב שיאמר שהוא לא
מתכוו לזכות בחמ המונח בפח .ישטפו את הפה וישתמשו במברשת שיניי רכה ללא משחת שיניי אלא
רק ע מי פה ,וייזהרו מאוד שלא ייצא ד מהשיניי .לאחר ציחצוח השיניי לא ינקה את המברשת אלא
יצניע אותה ע כלי החמ ,וא רואה שיש בה פירורי מאכלי ,ינקה אותה וישתמש בה שוב במהל היו .
הרצוי ביותר הוא לזרוק לזבל את מברשת השיניי לאחר השימוש .מי שיש לו שיניי תותבות יכשיר אות
בערב שבת ,105וביו השבת ישתדל שלא לאכול חמ ח או חרי .,לאחר סעודת השבת יערה עליה מי
חמי מכלי שני יתכוו לנקות אות ולא להגיעל ,ויש המסתפקי בניקוי ע קיס בלבד.
100אמנ מצה שאד לא מקפיד שלא להאכיל בה ילדי קטני אינה מוקצה ומותרת בטלטול ,ולכ" א קונה חבילה
גדולה של מצות ,כ( שלא כל המצות ה" דווקא לליל הסדר ה" אינ" מוקצות ,ואפילו ה" מצות שמורות – ב" איש חי,
ש"א ,אות ו' .כ -החיי ,סימ" ש"ח ס"ק מב' ,עב'.
101א בכל זאת משתמש בכלי חמ ,$יכול לנקות לאחר הסעודה ,וינקה אות בכיור האמבטיה או השירותי )שכ"
לא מניחי בה כלי פסח( ,ויניח אות במקו המיועד לה לפני סו -זמ" ביעור חמ $ביו השבת – ב" איש חי ,ש,א,
צו ,אות ב' .כ -החיי סימ" תמ"ד ס"ק כח',כט' .משנה ברורה ס"ק יד'.
102החול הוא מוקצה בשבת ואסור בטלטול ובשימוש ,אול א ייחדו אותו למטרה מסויימת הרי פקע ממנו ש
מוקצה ונית" לטלטלו ,ולכ" ייחדו אותו מבעוד יו ויכסו איתו את מקו אכילתו – שו"ע ,סימ" של"ז ס"ב ,משנה
ברורה וכ -החיי ש .ב" איש חי ,ש"א ,צו ,אות ג' .כ -החיי סימ" תמ"ד ס"ק לב' .משנה ברורה ס"ק טו'.
103משנה ברורה סימ" תמ"ד ס"ק ד' .כ -החיי ס"ק ז'.
104זמני מפורטי יותר :ירוח ודימונה – ספרדי .9:32 :אשכנזי .9:57 :גר"א .10:28 :תל אביב – ספרדי.9:30 :
אשכנזי .9:56 :גר"א .10:28 :באר שבע – ספרדי .9:32 :אשכנזי .9:57 :גר"א .10:29 :חיפה – ספרדי.9:31 :
אשכנזי .9:55 :גר"א.10:27 :
105בעניי" הכשר שיניי תותבות :יש הנוהגי להגעיל" ,אבל הרב אליהו שליט"א סובר שמאחר ואי" להכשיר כלי
בדר( שיכולה לקלקלו מחשש שלא יכשירו כראוי ,יערה על השיניי התותבות מי חמי מכלי ראשו" שלא פסקה
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
25
בס"ד
פסח התשס"ח
לאחר השעה החמישית החמ הינו מוקצה ואי לטלטלו כלל ,לכ צרי לכלות את החמ לפני סו ,השעה
החמישית ,א נותר לו חמ עד לשעה זו ,וכגו שלא גמר את כל מה ששייר לסעודות השבת ,יפורר אותו,
ישפו עליו חומר ניקוי שפוסלו מאכילה ,ויזרוק אותו לשירותי .לאחר הביעור יאמר את הנוסח' :כל
חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי ,דחזיתיה ודלא חזיתיה .דבערתיה ודלא בערתיה לבטיל ולהווי כעפרא
דארעא' .מי שאינו מבי ארמית ,יכול לאומרו בכל לשו שמבי ,ותרגומו בעברית' :כל חמ ושאור הנמצא
ברשותי שראיתיו ושלא ראיתיו ,שבערתיו ושלא בערתיו ,ייבטל ויהיה כעפר האר ' .יש לומר שלוש פעמי
'כל חמירא' ונוהגי לומר עוד פע )רביעית( ולהוסי ,בה 'לבטיל ולהווי הפקר כעפרא דארעא' – יהיה בטל
ויהיה הפקר כעפר האר .בנוסח הרגיל ,לא אומרי הפקר ,ולכ כל שלוש הפעמי לא יאמר 'הפקר' .חשוב
לדעת שאי זו תפילה מסויימת שתיקנו לחג הפסח ,אלא הכוונה היא ביטול החמ והפקעתו מרשותנו ,ולכ
כל מי שלא הבי זאת ,לא ביטל חמצו ,ולכ חשוב לדעת ולהסביר לכול מה המטרה באמירת הנוסחי
האלו .לאחר ביעור החמ ,יש האומרי תפילה מיוחדת שחיבר האר"י להנצל מאיסור חמ השנה ובכל
שנה ושנה ,וכ אמר האר"י ז"ל שמי שמצליח להשמר מאיסור משהו חמ בפסח ,מובטח לו שלא ייחטא כל
השנה כולה.
•
סוף זמן ביעור )ביטול( חמץ השנה) :לפי שעון קיץ – אופק ירושלים( למנהג
הספרדים .10:48 :למנהג האשכנזים .11:16 :דעת הגר"א.10611:33 :
•
הערה :כתבנו כא זמני שוני לאשכנזי ולספרדי ,וראוי לכל אחד לנהוג ע"פ מנהגי עדתו,
אבל א נאנס ולא הספיק להכי את כל חפציו עד לשעה זו ,או שיודע שא יל אחר הזמ המאוחר יותר
יהיה לו יותר פנאי נפשי לדקדק בהכנות השונות ,נית להקל וללכת א ,לכתחילה אחר הזמ המאוחר יותר,
כיוו שהדבר הוא גזירה דרבנ ,ובמחלוקת הפוסקי באיסור דרבנ נית להקל במקו
מהתורה איסור אכילת חמ והנאה ממנו חל רק מחצות היו .107
הצור ,שהרי
.10חצות היום והסעודה השלישית
מחצות היו חל איסור עשיית מלאכה עד לחג .השנה אנו בכל מקרה אסורי במלאכה מפאת קדושת
השבת ,ולכ השנה במיוחד עלינו להקפיד לנח היטב לפני החג ולהתכונ אליו .ראוי להתכונ לקראת היו
הגדול ולקראת ליל הסדר ,וללכת לישו קצת ,בכדי שיהיה כח לעסוק בלילה בסיפור יציאת מצרי .
108
אע"פ שכל השנה קיימת מצוות זכירת יציאת מצרי ,בפסח היא מצווה מיוחדת נוספת – מצוות סיפור
ביציאת מצרי ,בכדי להודות לקב"ה על כל אשר גמלנו ועל הניסי הרבי שהראנו ושעשה לאבותינו ולנו.
המקיי מצווה זו ,מקיי מצוות 'והגדת לבנ ביו ההוא' )היו ההוא הוא פסח ,שהוא זמ יציאת
מצרי ( ,ועל כ צרי כל אד לספר בלילה הזה בסיפור יציאת מצרי ,ועל זה אמרו חז"ל' :וכל המרבה
לספר ביציאת מצרי – הרי זה משובח' .מי שיש בידו לעבור על מדרשי חז"ל בנושא הפסח וכ על משניות
ממסכת פסחי בכדי להבי את עוצמת הקרבת הקורב ואת גודל המעמד ,תבוא עליו ברכה .חשוב לזכור
רתיחתו }=קומקו רותח{ .לעומתו ,הרב עובדיה יוס -שליט"א מקל וסובר שנית" להכשיר" בניקיו" בלבד ,ועל כ" יש
לחצו $בקיס ולנקות" היטב.
106זמני מפורטי יותר :ירוח ודימונה – ספרדי .10:48 :אשכנזי .11:18 :גר"א .11:34 :תל אביב – ספרדי:
.10:47אשכנזי .11:18 :גר"א .11:34 :באר שבע – ספרדי .10:49 :אשכנזי .11:19 :גר"א .11:34 :חיפה – ספרדי:
.10:47אשכנזי .11:17 :גר"א.11:33 :
107שו"ע ,סימ" תמ"ג ,ס"א .משנה ברורה ,ס"ק א' ,ג' ,ו' .לכ" א חושש שיהיה דחוק ולא יוכל לנקות היטב את ביתו
עד לזמ" זה וינקה באופ" מרושל רק בכדי לומר שסיי לפני הזמ" המוקד לא יעשה כ" ,ולא ייצאו תקלות תחת ידו,
ויהיה הדבר כחומרא המביאה לידי קולא.
108אמנ לא יתכוו" לישו" רק כדי שיהיה לו כח להמש( משו איסור הכנה משבת לחג ,ולכ" יתכוו" לישו" כדי ליהנות
בשבת משינה זו.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
26
בס"ד
פסח התשס"ח
כי בכל מקרה ,על עור הסדר לעבור על ההגדה לפני הסדר ,למע ידע את ההלכות הבסיסיות ,ולמע יוכל
להסביר לנהל ולערו את הסדר להדרת המל .
•
סעודה שלישית :יש שנהגו לפצל את הסעודה הראשונה לשתיי ,בכדי לקיי סעודה שלישית
ע לח ,ולכ ה נוטלי ידיי ,אוכלי כביצה לח ,מברכי ברכת המזו ,עושי הפסקה ולאחר זמ מה
נוטלי שוב ידיי ואוכלי שוב כביצה פת .109אמנ הספרדי לא נהגו בזה וג לא הרבה עדות אחרות,
מאחר שלדעת שו"ע וב איש חי העושה סעודה שלישית לפני חצות היו לא יצא ידי חובה .לכ הטוב ביותר
להתפלל מנחה גדולה ,ולאחר מכ לקבוע את הסעודה .בתפילת מנחה לא אומרי 'צדקת צדק' ,ויש
מהספרדי הנוהגי לומר לאחריה את סדר קורב הפסח כמו שמופיע במחזורי .נית לקבוע סעודה על
מצה טחונה מעורבת ע ביצה }קניידל { ולבר עליה מזונות ומעי שלוש ,אמנ יקפיד לסיי את
הסעודה לפני שעה עשירית .א איחר מזמ זה ,יכול לאכול בשר או גבינה ,וא אי לו יאכל פירות משבעת
המיני ,וא אי לו יאכל פירות וירקות שוני אבל לא ימלא את כריסו כדי שיוכל לאכול בליל הסדר
בתיאבו.110
•
שעה עשירית) :לפי שעון קיץ( .15:40
.11ההכנות לסדר
יש המקפידי לפתוח לפני השבת את חבילות המצות ,וכ לפתוח את בקבוקי היי ,111אמנ העיקר להלכה
שנית לפתוח את בקבוקי היי וחבילות המצות ג בצאת השבת .במוצאי השבת צרי לערו את השולח
ולכסותו במפה יפה ,ורצוי להניח כריות על כסאות האנשי למע יהיה לה נוח ויוכלו להסב על ציד
השמאלי – הלילה הזה על כולנו לנהוג כבני חורי .צרי שכל אחד מהמסובי יאכל מהמצות וישתה ארבע
כוסות ,ולכ צרי להניח לפני כל אחד מהמסובי כוס יי שמכילה לפחות שיעור רביעית ,שהוא לפחות כ)86
סמ"ק .112יש לדאוג כי כל אחד מבני הבית יאכל כזית מצה ,ולכ יש להער לכמות מספקת של מצות לליל
הסדר ,ועדי ,שהמצות תהיינה שמורות .יש להכי הגדה לפני כל אחד מ המסובי ,ומי שיכול ,טוב יעשה
א יקנה הגדה אחידה לכול בכדי שלא ירבו הטעויות והויכוחי במהל הסדר.
•
אי לעשות שו הכנה שהיא ביו שבת ,מאחר שאסור להכי משבת לחג ,ולכ יכינו
113
הכל ביו שישי ,או בצאת השבת רק לאחר שאמרו את נוסח ההבדלה !
.12כניסת החג ,תפילות הלילה והקידוש
יתלבשו בבגדי נאי לכבוד יו טוב ,ומי שיש לו בגד חדש ,ילבשו ויבר עליו 'שהחיינו' .114מותר לאישה
לשי אוד שאינו כשר לפסח ,א א יכולה להחמיר בכ תבוא עליה ברכה ,ורצוי לנהוג כ ,שכ כיו יש
109כ -החיי סימ" תמ"ד ס"ק ח' .משנה ברורה ס"ק ח' .שו"ע סימ" רצ"א ס"ב .כ -החיי ס"ק יב'.
110יש הסוברי שאפילו המחמירי במצה שרויה במהל( חג הפסח יכולי להקל בזה בסעודה שלישית – שו"ע הרב
סימ" תמ"ד ס"ק ד' ,וכ" סימ" תע"א ס"ק יח'.
111אמנ ג לדעת א לא עשו כ( לפני השבת ,יכול לפתוח דברי אלו לאחר צאת השבת.
112ישנה מחלוקת בי" ר' חיי נאה שסובר שרביעית היא 86סמ"ק וכ( פסקו הספרדי וחלק מהאשכנזי ,א( יש
מהאשכנזי שנוהגי להחמיר כשיטת החזו" איש ולשתות 150גר.
113הבדלה בתפילה 'ותודיענו' או 'ברו( המבדיל בי" קודש לקודש'.
114למנהג הספרדי ,לפני ברכת שהחיינו ,א אומרה על בגדי חדשי אומר 'ברו( מלביש ערומי' }בלוא ש
ומלכות{ ומבר( שהחיינו ,וא אומרה על נעליי חדשות אומר' :ברו( המכי" מצעדי גבר' ומבר( שהחיינו.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
27
בס"ד
פסח התשס"ח
אודמי כשרי לפסח .115ישתדלו להרבות אור בבית ,ובוודאי במקו בו עורכי את הסדר ,ויש לסדר זאת
מלפני כניסת השבת ,שהרי למרות שמותר להעביר אש מנר לנר ,אסור להבעיר )=ליצור( אש חדשה וכ
אסור להדליק או לכבות את אור החשמל .א לא התפללו מנחה בזמ מנחה גדולה ,יתפללו מנחה ואז יש
הקוראי את סדר הקרבת קורב הפסח בזמ שבית המקדש היה קיי ,ויש שקוראי חלק מההגדה.
•
תפילת ערבית :הספרדי נוהגי לומר לפני התפילה את המזמור המיוחד לחג הפסח' :הודו לה'
כי טוב'' ,ימלו ' וקדיש .למנהג כול מתפללי כתפילת ערבית לשבת ,אבל לא אומרי את המזמורי
הקשורי לקבלת השבת ,ומתחילי מ'ברכו' ,קריאת שמע וברכותיה' ,השכיבנו' הקהל אומר פסוקי
הקשורי לחג :האשכנזי אומרי ' :וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל' ,והספרדי מוסיפי לפני
פסוק זה ואומרי ' :אלה מועדי ה' אשר תקראו אות במועד ' .חצי קדיש ,תפילת שבע לחג )הברכה
האמצעית חותמת 'מקדש ישראל והזמני '( .מבדילי בתפילה באמירת 'ותודיענו' .לאחר התפילה קריאת
ההלל ) הלל של בברכה )ג לספרדי ( .טוב לכוו לפטור את ההלל שמופיע בהגדה בברכה זו ,כיוו שאי
אנו מברכי על ההלל המופיע בהגדה .קדיש .הספרדי מוסיפי מזמור לפסח 'בצאת ישראל ממצרי ',
קדיש ו'עלינו לשבח' .לאחר התפילה ,מאחלי איש לרעהו חג שמח ,וממהרי הע איש לביתו ,ועורכי
את הסדר המיוחל .השנה במיוחד יש למהר ללכת הביתה ולערו את הסדר ,מאחר שאנו מתפללי ערבית
קצת מאוחר יותר מאשר בכל שנה רגילה )שהרי אנו מוסיפי לקדושת השבת(.
•
הדלקת נרות :בצאת השבת צרי להעביר אש מהנר שהודלק מלפני השבת ,ויש להעביר את האש
רק אחרי שהשבת כבר יצאה באופ ודאי .נית להתחיל לערו את השולח כבר בצאת השבת ,ובלבד
שיאמרו את נוסח ברכת ההבדלה בתפילה )'ותודיענו'( או שיאמרו 'ברו המבדיל בי קודש לקודש' )בלי ש
ומלכות( ,ולאחר מכ יכולי לערו את השולח וכ יכולי להעביר את האש ולהדליק נר חדש .כדאי
שנשי תדלקנה את הנרות מיד בצאת השבת ,אבל א חוששת ולא בטוחה מתי בדיוק יוצאת השבת ,עדי,
שתמתי לבעלה עד שיחזור מבית הכנסת ,כ שלא תכשל בחילול שבת .צרי להדליק שתי נרות ולבר
עליה שתי ברכות' :להדליק נר של יו טוב' ו'שהחיינו' .116נשי אשכנזיות תדלקנה ביו טוב את
117
נרותיה כמנהג בשבת ,כלומר קוד תדלקנה ואחר כ תברכנה ,אבל נשי ספרדיות לכל הדעות
תברכנה לפני ההדלקה .א בערב שבת לא הדליקו נר שיחזיק ל) 48שעות ,יש להעביר אש ולהדליק
בעזרתה נר חדש שנוכל להשתמש בו לצורכי הבישול בחג .חשוב לזכור שאי לכבות את הנר שהעבירו ממנו
או את הנר שהעבירו בעזרתו ,ולכ רצוי להעביר אש ע גפרור ,ויש מחמירי שלא להשתמש בצד שבו
מצויה הגופרית מפני שזה נראה כיצירת אש חדשה.
•
קידוש :הקידוש של חג שחל במוצאי שבת מורכב מחמש ברכות :ברכת היי )בורא פרי הגפ(,
ברכת הקידוש )אשר בחר בנו…מקדש ישראל והזמני ( ,ברכה על הנר )בורא מאורי האש( ,ברכת ההבדלה
)המבדיל בי קודש לקודש( ,ברכת הזמ )שהחיינו( .יש להבדיל על הנרות שהודלקו לאחר השבת .לרוב
הדעות עדי ,להבדיל על הנרות שהאישה הדליקה לכבוד החג ,ויש הסוברי שרצוי להעביר אש לנר
מיוחד .118יש מהאשכנזי שנוהגי לומר את הקידוש בישיבה ולכ יאמרו ג את ברכת ההבדלה בישיבה,
115הבעיה שבאוד יש חומרי שאינ כשרי לפסח ,א( העלו להתיר להשתמש באוד בפסח ,כיוו" שאינו ראוי
למאכל כלב.
116לדעת הרב עובדיה אי" לאישה לבר( שהחיינו בהדלקת הנרות ,וזאת בכדי שתוכל לצאת ידי חובת קידוש בבעלה
שמבר( שהחיינו בקידושו.
117אמנ הנוהגות כב" איש חי מדליקות את נרות השבת ורק אחר כ( מברכות ,כאשכנזיות ,א( ביו"ט לא תעשינה כ(.
118עוד יש הסוברי שרצוי לחבר גפרור לנר בכדי שיבדיל על אבוקה כבכל מוצאי שבת ולא יצמיד שני נרות .אמנ
מעיקר הדי" יכול להבדיל ג על נר אחד שאינו קלוע.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
28
בס"ד
פסח התשס"ח
אבל הספרדי נהגו לעמוד ה בקידוש וה בהבדלה .119לפני הקידוש רצוי שהמקדש יעבור בינו לבי עצמו
על נוסח הקידוש כדי שלא יטעה בו ,ויסביר לכול שהשנה הנוסח הוא מעט שונה כדי שג
יתבלבלו ,120ולאחר הקידוש שותי את היי ,וזו היא הכוס הראשונה.
ה
לא
.13עריכת הסדר
•
הכנת קערת הסדר
ראשית ,נבאר מה מאכלי הסדר המיוחדי ,ועל איזה דברי צרי להקפיד בה .
•
כרפס :יש להשתמש בירק שברכתו 'אדמה' ,רצוי בכרפס ,סלרי ,כרתי ,צנו או תפו"א .רצוי
להמנע מלקחת את אותו הירק ג למרור וג לכרפס ,א א אי לו ,אי זה לעיכובא .לדעת האר"י רצוי
מאוד להקפיד דווקא על הכרפס ,שכ כ תיקנו חז"ל .יש לבדוק אותו היטב מחשש לתולעי ,ועדי ,לקנות
כרפס מתוצרת 'גוש קטי ',המוחזק כנקי מתולעי .121אוכלי פחות מכזית מהכרפס ,כלומר פחות מ)27
גר ,וזאת בגלל ספק ברכות בעניי ברכה אחרונה ,א א טעה ואכל בכל זאת כזית ומעלה – לא יבר .
עדי ,לכוו ולפטור בברכת 'בורא פרי האדמה' שמבר על הכרפס את המרור שיאכל בהמש ,שלמרות שג
ברכתו 'בורא פרי האדמה' אי מברכי עליו ,שכ אוכלי אותו לאחר שאוכלי את המצה .יש לטבול את
הכרפס במי מלח ,או במי לימו או בחומ ,ויש ליטול ידיי לפני הטיבול הזה ,כדי אכילת דבר המטובל
במשקה ,שזוקקת נטילת ידיי ללא ברכה .דיני הנטילה זהי לדיני נטילת ידיי ללח ,חו מהברכה,
כלומר צרי להקפיד ליטול ידיו היטב לפחות ברביעית מי ולנגב .אע"פ שלדעת רוב הפוסקי יש להקפיד
על נטילת ידיי לדבר שטיבולו במשקה ג במש כל השנה ,ג אד שבדר כלל אינו מקפיד על כ ,צרי
להקפיד על זה בליל הסדר .אי צור לאכול את הכרפס בהסבה כיוו שהוא מורה על השיעבוד וההסבה
היא דר חירות ,א א הסב אי זה לעיכובא.
•
ביצה :הביצה היא זכר לקורב חגיגה שהיה מוקרב ג כ בערב הפסח .יש שאוכלי את הביצה
תו כדי קריאת ההגדה לפני ה'מגיד' ולאחר ה'יח ' ,ויש שלאחר הכרפס .יבר עליה ברכה ראשונה )שהכל(
יאכל פחות מכזית 122ולא יבר ברכה אחרונה ,וא טעה ואכל יותר מכזית בכל אופ לא יבר ברכה
אחרונה .לפני אכילת הביצה נוהגי לומר שהיא 'זכר לקורב חגיגה' .123יש הנוהגי לאוכלה תו כדי
הסעודה ,והעושי כ ,כמוב שלא יברכו עליה ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה .אי לאכול את הביצה
המונחת בקערת הסדר ,בכדי להשאיר; שלימה ע כל סימני הסדר עליה ,ולפחות עד לזמ הארוחה .נהגו
119כ -החיי סימ" תע"ג ס"ק ה' ,כ'.
120א המקדש שכח לומר את ברכת ההבדלה בקידוש עליו להבדיל כשייזכר :א נזכר בסעודתו ונוהג לשתות יי"
בסעודתו לא יבר( על היי" ויבר( על הנר ויאמר את ברכת ההבדלה .א אינו נוהג לשתות יי" בסעודתו ,יבר( ג על
כוס היי" .א נזכר אחרי ברכת המזו" ,יבר( על כוס שלישית הגפ" ,ויבר( על הנר ויאמר את ברכת ההבדלה .א נזכר
אחרי כוס שלישית ,יגמור את ההלל ויבר( על כוס רביעית ,ויאמר לאחר מכ" את ברכת הנר וההבדלה .א נזכר לפני
אכילת הסעודה נחלקו המנהגי :לספרדי )שמברכי רק על כוס ראשונה ושלישית( – א נזכר לפני אכילת הכרפס,
ייקח כוס יי" ,ולא יבר( עליה ,יבר( על הנר ויאמר את ההבדלה .א התחיל לומר את ההגדה ,ייקח כוס יי" יבר( על
הנר ויבדיל וישתה ללא ברכה .לאשכנזי )שמברכי על כל כוס וכוס( – הנזכר לפני אכילת הכרפס ,יאכל ללא הבדלה,
ויבר( הגפ" על כוס שניה ויבר( על הנר ויאמר את ההבדלה .נזכר אחרי שהתחיל לומר את ההגדה לפני ששותה את
הכוס השניה יבר( הגפ" נר והבדלה.
121כיו יש בעיות שונות בחלק מהחברות המשווקות ירק ללא תולעי ,ולכ" הרצוי ביותר הוא להשרות את הכרפס
במי ע חומר ניקוי ,כגו" נוזל לניקוי כלי ,למש( כ 3,דקות ,ולאחר מכ" לשטו -את הירק תחת זר מי חזק ,וכ"
רצוי לבדוק בדיקת מדג של שלושה עלי .דיני אלו שייכי לגבי כל העלי הירוקי המוחזקי כנגועי ,כגו" חסה,
נענע ,פטרוזיליה וכד'.
122שזה כרבע או כחצי ביצה.
123יאמר זאת ג לפני שיבר( ,שא לא כ" מפסיק בי" הברכה לאכילה ,וא שכח לאומר זאת לפני הברכה וכבר בר(,
יאכל קצת ,ואז יאמר זאת ,א( בכל מקרה אי" זה מעכב .קורב" זה הוא הקורב" שמוקרב בכל חג וחג בכדי לסמ" את
שיו החג הוא מיוחד ושמח.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
29
בס"ד
פסח התשס"ח
לציי קורב זה היו בביצה כיוו שביצה מסמלת חורב ואבילות ,ותמיד באותו יו בשבוע שחל פסח,
יחול תשעה באב .עיקרו של חג הפסח היה הקורב ,וכיו שנוטל כבוד מבית מקדשנו ,אנו חסרי חסרו
גדול .עלינו לזכור דווקא ביו זה את בית המקדש ואת חורבנו ולהבי ולחוש כמה חסרי אנו .כשבית
המקדש היה בנוי ,היו כל הע עולי בערב פסח לבית המקדש ומקריבי פסחיה ,ובערב היו יושבי כל
בני המשפחה מסובי ואוכלי את הקורב .ביו חג הפסח היו כול עולי לבית המקדש לחגוג את החג
ולהקריב את קורבנות התודה .חייבי אנו לזכור את עיקר מבוקשנו ומושא תפילותינו ונזכה במהרה
לעלות ולראות בשלוש פעמי רגלינו שלוש פעמי בשנה.
•
מרור וחרוסת :נוהגי לאכול חסה למרור ,ויש לבודקה היטב מתולעי .יש לאכול כזית מרור,
ולטבלו בחרוסת .שיעור כזית מרור הוא כשניי )שלושה עלי חסה למנהג הספרדי ,וכעלה אחד למנהג
האשכנזי .124את החרוסת נוהגי להכי מכל מיני פירות שנמשלו בה ע ישראל ,ויש המכיני אותה
מתמרי )סילא( ומערבבי בה אגוזי .אי להכי את החרוסת מפירות יבשי שכ בדר כלל מייבשי
אות ע קמח ,ובוודאי החמיצו ואסורי באכילה כל החג .אמנ א יודע בפירוש שלא יובשו ע קמח,
רשאי להכי מה את החרוסת .כיו ,עדי ,לקחת חסה ללא חרקי שיש עליה השגחה ,שכ כ זוכה ג
לחזק את היישוב היהודי באר הקודש ,משו שמגדלי החסות האלו ה יהודי ,וג נזהר מתולעי .125יש
לשטו ,היטב חסה זאת .א אינו יכול לקחת חסה נקיה ,או שלא הספיק לנקותה או שחושש ,יאכל רק את
הקלחי )העמודי הלבני שבכל עלה ועלה( שאינ טעוני אלא שטיפה לבד .126יש הנוהגי לערב מעט
מי לימו או חומ בחרוסת בסמו לתיבול המרור כדי שהיא לא תהיה מתוקה מידי ,שהרי החרוסת היא
זכר לשיעבוד ,127וראוי לנהוג כמות .
•
זרוע :יש לצלות בשר לש זרוע והוא כנגד קורב הפסח שהיו אוכלי אותו בסו ,הסדר .יש
הנוהגי לקחת דווקא בשר כבש ,זכר לקורב שהיה מבשר כבש ,א יש להקפיד על דיני הכשרות שכ כל
שנה מתגלות בעיות כשרותיות רבות בבשר זה ,דווקא בימי אלו .נית ג לקחת עו ,ולצלות אותו .יש
הנוהגי לצלות את כנפיו ,ויש הנוהגי לצלות דווקא את ה'פולקע' .אי לאכול את הזרוע בלילה ,שאז
ייראה כאוכל קודשי מחו לעזרה .חלק מהספרדי נהגו לאכול את הזרוע ביו הפסח .יש שנוהגי לא
לאוכלה כלל ולשמור אותה בהקפאה משנה לשנה ,ובכל שנה להוסי ,עליה מעט בשר ולצלות אותו ע
הזרוע החדשה ,וכמוב שחייבי להקפיד לבל יתערבו בה פירורי חמ ,ולכ יקפידו לעטו ,אותה בשקית
ניילו וכד'.
•
מצה :יש לאכול בליל הסדר מצות שמורות ולכתחילה נכו לקדש ולבר רק עליה ,שנאמר:
'ושמרת את המצות' ,אבל א נאנס ואי לו מצה שמורה ,יוכל לבר על מצה רגילה .בכל מקרה ,א אד
לא יכול לאכול מצות שמורות בשל סיבות בריאותיות או שהוא ק בה ,לא יימנע מלאכול את שיעור
124וזאת משו ששיעור כזית הוא 27גר ,והאשכנזי מחשבי זאת בנפח ,בעוד הספרדי מחשבי זאת ע"פ
המשקל וכידוע ,לעלי חסה נפח גדול ומשקל קט".
125יש להזהר בדבר במיוחד היו שכ" הסופרי משווקי כיו עלי חסה רחוצי עטופי בניילו" בצורה יפה ,א( ה
אינ נקיי מחרקי ,ולכ" יש לבדוק היטב שיש השגחה מיוחדת לעניי" הנקיות מהתולעי על החסה.
126א בכל זאת אי" ידו משגת חסה נקיה מתולעי ,כגו" 'חסלט' ,ורוצה לאכול דווקא עלי שלימי ולא רק את
קלחיה ,ישרה אות לפני השבת במי ע סבו" או חומ $למש( קצת פחות מחמש דקות ,לאחר מכ" יוציא
וישטפ היטב ,ויסתכל כנגד האור על כל עלה ועלה בפני עצמו ויבדקנו היטב .למרות שבדר( כלל נית" להשאיר את
החסה במי הניקוי או בחומ $לזמ" רב יותר ,ולעיתי הדבר א -רצוי ,בפסח לא יעשה כ" כדי שעלי החסה לא יהיו
כבושי ,ולא יוצאי ידי חובה במרור כבוש .למרות שצרי( לכל אחד מהמסובי כזית ,לא יתרשל בבדיקת העלי
מהתולעי ,שכ" האוכל עובר על חמישה לאווי ,וא חושש שלא יספיק לו הזמ" ,או שלא יבדוק היטב – ישתדל
בכל מאודו לקנות חסה שיש עליה השגחה מסודרת שהיא נקיה מתולעי ,וא לא משיג ,יעשה כדברינו ,כלומר יאכל
את הקלחי הלבני בלבד.
127כמו כ" ,לפי דברי תוס' }פסחי קטו ,:ד"ה קפא{ התולעי שבחסה מתות מחריפות החרוסת.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
30
בס"ד
פסח התשס"ח
המצות הנדרש ,אלא יאכל מצות רגילות .128יש לבר את ברכת 'המוציא' על שני לחמי שלמי כבכל
קידוש של שבת ויו טוב ,שכ צרי לח משנה )הלח של פסח הוא המצה( ולכ יאחוז את כל שלוש
המצות בשעה שמבר המוציא :יאחוז בעליונה ובתחתונה ואז יניח את התחתונה ויבצע את העליונה ואת
המצה שחצה ב'יח ' לאפיקומ ,שכ דרכו של עני בחצי מצה ,כלומר ,עני בוצע רק חצי מצה ,כיוו שהוא
שומר את אוכלו ג לעתיד .יש לטבול את המצות במלח שלוש פעמי ,ויאכל את המצות בהסיבה על צד
שמאל .אנו מסיבי כיוו שזו דר חירות ואנו בני מלכי בלילה זה .יש להסב על כרי וכסתות ,ומי שאי
לו ,יכול להסב על חברו או על שולח אבל לא על עצמו )כיוו שהוא נראה כדואג ואי זו דר חירות(.129
מסיבי דווקא על צד שמאל כיוו שא יסב על צד ימי יש חשש שיקד קנה לושט .130יש לזכור כי חובה
לאכול את המצה בהסבה ,ומי שלא אכלה כ צרי לחזור ולאוכלה .יש לאכול בתחילה שני כזיתי של
מצה ,כלומר לאוכל מיד לאחר ברכת 'המוציא לח מ האר ' .על בעל הבית לחלק לכל אחד מהמסובי
שני כזיתי מהמצות המונחות בצלחת הסדר ,וכיוו שאי מספיק מצות בקערת הסדר לכל בני הבית ,יחלק
לכל המסובי חלק קט מהמצות עליה בצע ,וכל אחד ישלי לכזית מצה ממצות שמורות אחרות .למרות
שנטלנו ידינו לפני הכרפס ,כדי דבר שטיבולו במשקה ,חייבי אנו בנטילת ידיי נוספת ,אפילו א לא נגעו
ידינו במקומות מטונפי ,כיוו שנטילה זו היא ע ברכה' :ברו אתה ה' אלוקינו מל העול אשר קידשנו
במצוותיו וציוונו על נטילת ידיי '.
•
מש $זמ אכילת המצה :יאכל כל כזית תו פחות בכדי אכילת פרס ,שלדעת רוב הפוסקי זהו
131
ששיעור אכילת פרס הוא שבע דקות .עניי אכילה בשיעור של
שיעור של ארבע דקות ,ויש הסוברי
אכילת פרס הוא על פי הכלל שכל העוסק במצווה פטור במצווה ,וזאת כיוו שעליו להיות מרוכז לחלוטי
במצווה שהוא עוסק בה ,ולכ ג כא עליו להיות מרוכז לחלוטי במצווה זו של אכילת מצה ,שהרי אכילת
המצה היא מצווה מיוחדת .כמו כ ,בני ישראל אכלו את הפסח ע המצות והמרורי בחיפזו ולכ צרי
למהר באכילתה ,והעניי הוא שלא נפסיק לאוכלה מרגע שהתחלנו .לכ מי שיכול לעמוד בזמני אלו של
אכילת פרס ,תבוא עליו ברכה ,ומי שאינו מסוגל לעשות זאת ,יאכלה ללא הפסקה וללא הסחת הדעת,
כלומר שבזמ שאוכל את מצות החיוב ,יאכל ללא הפסקה בדיבור וכו'.
•
כזית מצה :לספרדי – קרוב למצת מכונה שלימה .לאשכנזי ) יש אומרי שליש מצה ,ויש
אומרי שני שלישי מצה .מי שיכול לאכול שני שליש ,תבוא עליו הברכה ,ובכל אופ יאכלו בכזית הראשו
שני שלישי מצה ,כיוו שא כזית הוא שליש יוצא ידי חובה בשני כזיתי שהוא חייב בה ,וא יאכל אחר
כ עוד שליש מצה ,יוצא שאכל את הכזית הראשו כדעה המחמירה .ג ספרדי שקשה לה לאכול כל כ
הרבה מצות יכולי להקל ולאכול שליש מצה .מי שאינו יכול לאכול כל כ הרבה מצות כיוו שזה מזיקו או
שהוא זק וקשה לו ללעוס את המצות ,יכול להקל לכל השיטות לאכול רק שליש מצה ,ואת כל שאר
המצות יכול לאכול כשה שרויי במי ,וכ מורה הרב מרדכי אליהו שליט"א .132מי שכלל לא יכול לאכול
אפילו שליש מצה ,יאכל ככל יכולתו ,א לא יבר על אכילת מצה .אד שיש לו בעיות בריאותית שבשל
אסור לו לאכול מצות ,יעשה שאלת חכ היטב לפני החג כדי שידע מה עליו לעשות ,ולא יחליט את הדבר
על דעת עצמו ,כיוו שלעיתי יקל במקו שצרי להחמיר ולעיתי יחמיר במקו שנית להקל ,והדבר
יכול להזיקו .יש לזכור כי אחת מהמצוות העיקריות ביו זה היא אכילת המצה ,ולכ כל אד ישתדל
128יש לדעת שמצות שמורות מוכנות מקמח מלא ,בעוד מצות רגילות מוכנות מקמח שאיננו מלא ,ובכל אופ" כול"
מוכנות מקמח מיוחד הכשר לפסח.
129מנסיו" ,נראה לי שהכי נוח להסב על צידה השמאלי של הספה שבסלו".
130והדבר עלול לגרו לחנק חלילה.
131הרב עובדיה יוס -שליט"א.
132ג המחמירי באכילת מצה שרויה מתירי לצור( חולה וזק" שקשה לו ללעוס.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
31
בס"ד
פסח התשס"ח
לאכול כפי השיעור הנכו ,ולא יימנע מלאכול כשיעור הראוי רק בגלל שרוצה לאכול יותר בשאר הסעודה.
כמו כ ,במהל שאר ימי החג אי חיוב לאכול מצות ,א כי כמוב אסור לאכול חמ .
אפיקומ :לאחר אכילת הכרפס )וליוצאי בבל לאחר אכילת הביצה( יש לחצות את המצה
•
האמצעית לשניי )זה 'היח ' המופיע בסימני הסדר( .למרות שאנו נוהגי כל הלילה הזה כבני חורי
)מסיבי ,אוכלי ושותי בשמחה רבה וללא הגבלה( עלינו לזכור כי יצאנו מעבדות .המצה קרויה לח
עוני ,ואנו נוהגי בכל הקשור אליה ולכל מאכלי הסדר :מרור וחרוסת ,כמנהגי עניי .עני חושש שמא לא
יהיה לו מה לאכול ,ולכ הוא לוקח כבר בראשית האוכל מהמצה המוכנה אצלו ,ומטמי אותה למע
העתיד ,כביטוי ישראלי אופייני' :שיהיה' .הטמנה זו מבטאת את התלות המוחלטת שלנו באדו כל
המעשי ,שכ אליו עיננו נשואות' :פותח את ידי ומשביע לכל חי רצו' ואנו מבקשי ממנו שיזו ויפרנס
אותנו .יש לסיי את אכילת האפיקומ לכתחילה עד חצות הלילה ,שכ בחצות הלילה ה' עבר במצרי
והיכה כל בכור באר מצרי ועשה שפטי בכל אלוהי מצרי .האפיקומ נאכל בסו ,הסעודה ,133ולאחריו
אי לאכול ולשתות כלו ,מלבד שתיית הכוס השלישית והרביעית .מי שרוצה לשתות תה וקפה למע יהיה
ערני יותר ,ויוכל להמשי ולספר ביציאת מצרי ולהמשי לקרוא את ההגדה ,רשאי לעשות כ.
•
חצות הלילה השנה) :לפי שעון קיץ( – .00:37
ישנ שלושה מנהגי בסיסיי לגבי סדר הקערה:
.1מנהג ספרדי וחסידי )כדעת האר"י ז"ל( :מניחי שלוש מצות ,את הזרוע למטה מה מצד ימי,
ואת הביצה משמאל .המרור )לברכה( באמצע .חרוסת תחת הזרוע .כרפס תחת הביצה ,ומרור לכור
באמצע תחת המרור העליו .המרור העליו )המיועד לברכת 'על אכילת מרור'( צרי להיות מעלי חסה
והמרור התחתו המיועד לכור ,יהיה קלחי החסה הלבני .יש להניח את כל המוצרי על קערה
ולכסות במפה נאה .את החומ או מי המלח יניח מחו לקערה.
.2מנהג רמ"א )אשכנזי( :כיוו שאי מעבירי על המצוות ,צרי שכל מאכל יונח לפני עור הסדר לפי
סדר קדימות נטילתו ,ולכ :הכרפס יהיה סמו לבעל הבית ,מעל כל שאר המצרכי ,שכ אותו אנו
נוטלי בתחילה ,והחומ או מי המלח יהיו קרובי אליו למע יוכל לטבל בה .על המצות להיות
יותר קרובות מהמרור ומהחרוסת ,שה צריכי להיות יותר קרובי מהבשר ומהביצה.
.3מנהג הגר"א :מניחי בקערה רק שתי מצות ,מרור ,חרוסת ,זרוע וביצה .לאחר בציעת המצה והטמנת
האפיקומ )יח ( המצה הפרוסה תשאר עליונה ותחתיה המצה השלימה .הזרוע תהיה קרובה יותר
לבעל הבית בצד ימי ,והביצה מצד שמאל ועל שניה תהיה מצה שלימה .יותר רחוק מבעל הבית מניח
את המרור מימי ואת החרוסת משמאל.
•
ארבע כוסות :כל אחד – גברי ,נשי וילדי מעל גיל מצוות – חייב לשתות ארבע כוסות של יי
או מי ענבי .הסכמת רוב הפוסקי
היא שנית לקדש על יי מבושל ,ומאחר שג
133מאחר והאפיקומ" נאכל לאחר הארוחה ,ראוי 'להשאיר מקו בבט"' לאפיקומ".
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
יי מפוסטר דינו
32
בס"ד
פסח התשס"ח
כמבושל ,אי למעשה כל עדיפות הלכתית ליי על פני מי ענבי וכ להפ .134למנהג הספרדי מברכי רק
על כוס ראשונה וכוס שלישית ,שהיא לאחר ברכת המזו ,135ואילו האשכנזי מברכי על כל הכוסות.
למנהג כול מברכי ברכה אחרונה רק על הכוס הרביעית .יש לשתות את היי בהסבה על צד שמאל ,ומי
שלא עשה זאת ,חייב לחזור ולשתות שוב את הכוס הראשונה והשלישית .כל כוס היא כנגד לשו אחרת של
גאולה שמבטיח הקב"ה למשה' :והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי' .הכוס החמישית ,כוסו של אליהו
הנביא כנגד הלשו החמישית בגאולה :והבאתי ,המדברת על הבאת הע לארצו ,וזכות זו שמורה למבשר
הגאולה שתפקידו לקרוא למל המשיח ,שעתיד לקב נדחי ישראל ולבנות את בית המקדש .יש הנוהגי
לקדש על כוס זו למחרת ,בקידוש היו של יו טוב ,א יקפידו לכסות את הכוס בלילה ע"י כלי.
•
נשי :נשי חייבות בכל מצוות הלילה ובכל מצוות היו ,כיוו שג ה היו באותו הנס – ג ה
התענו תחת ידו הקשה של פרעה ,ונגאלו מש .הגמרא אומרת שלא זו בלבד שה ג היו ש ,אלא שבזכות
נגאלו ישראל ממצרי ,שכ ה לא איבדו את האמונה הגדולה בגאולה וביציאת מצרי .ה אלו שהיו
מעודדות את בעליה להוליד עוד ילדי למרות גזירותיו של פרעה .עליה דרשו חז"ל את הפסוק' :חכמות
שאל( נשי דור מצרי שבנו את כל ע ישראל בזכות עיקשות ודבוקת באמונת
נשי בנתה ביתה'ֵ ,
הגדולה .למעשה נשי כיו נהגו לא להסב ,וכ פסקו רוב הפוסקי ,א א בכל זאת רוצה להסב ,רשאית
לעשות זאת בתנאי שתשמור ותשי לב לכל דיני צניעות ,ובכל מקרה אינ צריכות לחזור לשתות מהכוס.
.14מגיד
החלק המרכזי והעיקרי של ההגדה הוא המגיד .כל השנה קיימת מצוות זכירת יציאת מצרי והיא אחת
מעשר זכירות שאד חייב לזכור בכל יו ,אבל בפסח יש עניי מיוחד לספר ביציאת מצרי ,שנאמר:
'והגדת לבנ ביו ההוא לאמר' – היו ההוא זה ליל הסדר .ההגדה מספרת על ר' עקיבא והזקני שהיו
מסובי כל אותו הלילה ומספרי ביציאת מצרי .סיפור זה בא להורות לנו את דברי חז"ל' :כל המרבה
לספר ביציאת מצרי הרי זה משובח' ,ויש להארי בסיפור יציאת מצרי ואפילו כולנו חכמי ,כולנו
ָאי בהגדה ,וכוונת היא שאפילו ה לא כאלה ,ולכ
התנ ִ
ָ
נבוני כולנו יודעי את התורה )כ אומרי
סביר להניח שג אנו לא בדיוק עוני לקריטריוני אלו( – מצווה עלינו לספר ביציאת מצרי .
עיקר המצווה היא לספר לבני ביתו ובמיוחד לספר לקטני .כיוו שכתוב 'והיה כי ישאל בנ מחר לאמר'.
ההגדה בנויה בצורה של שאלות ,ומי שיישאר עד הסו ,,ויבי היטב את מבנה ההגדה ,יוכל ג למצוא את
התשובות לכל השאלות .כמו כ ,כדי למשו את הלב ,בנו חז"ל את ההגדה שכולה בנויה בצורה של שאלות
ותשובות שמטרת לגרות את יצר הסקרנות של הילדי .כיוו שזו היא עיקר המצווה ,חובה על עור הסדר
לומר דברי פשוטי ומובני ושווי לכל נפש .נית ג לומר רעיונות על מהות החג ומשמעותו בזמ ההוא
ובימינו אנו ,א דבר זה חייב להיות התוספת בלבד ולא עיקרי הדברי .
כיוו שקשה להארי בהסברי במהל קריאת ההגדה ,שכ אנשי רעבי ועייפי ,רצוי על עור הסדר
להסביר את מבנה ההגדה באופ פשוט ,להסביר את עיקרי הלימודי המוזכרי בהגדה ,ובזמ האוכל או
א ,אחריו לפני ברכת המזו ,להארי ולהסביר עוד דברי על מהותו של חג הפסח .חשוב לזכור ,כי עיקר
הסדר ,הוא דווקא סיפור הדברי וריבוי שבחו של הקב"ה על הניסי הגדולי והעצומי שעשה לנו ,ולכ
134אמנ לדעת רמב" לא נית" לקדש על יי" מבושל ,ולכ" הנוהגי כ( צריכי להקפיד שהיי" ג לא יעבור פיסטור.
כיו רוב היינות מפוסטרי ,וכמו שנתבאר דינ כיי" מבושל.
135ואע"פ שבאופ" רגיל מברכי כל הכוס של ברכת המזו" רק בעשרה ,בליל הסדר מברכי עליה תמיד ג כשאי"
עשרה לזימו".
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
33
בס"ד
פסח התשס"ח
על כל עור סדר להער לכ ,ולנהל את הסדר בחכמה ,וע"י כ למשו את לב השומעי ולעורר בליב
אהבה למקו והכרה בגודל הנס שעשה ה' לנו מחמלתו עלינו.
קריאת ההגדה השנה אינה שונה משנה רגילה ,מלבד בברכת 'גאל ישראל' )לפני הסעודה( שבה יש אומרי
שצרי לשנות את הנוסח הרגיל ולומר 'מ הפסחי ומ הזבחי ' ,ויש אומרי שצרי לומר את הנוסח
הרגיל שבכל שנה ושנה' :מ הזבחי ומ הפסחי ' ,וכ נוהגי הספרדי .136
לאחר הסעודה ,יש להמשי בקריאת ההגדה – זה ההלל הגדול ,שהוא שבח מיוחד דווקא לפסח ,שבח גדול
שדברי רבי תלויי בו .יש לאומרו בנעימה ,בשיר ובשמחה .לא מברכי על אמירת ההלל הזה .נוהגי
לאחר קריאת ההלל הגדול לומר את מגילת שיר השירי העוסקת בקשר האמי ובל יינתק שבי הקב"ה
לבי ע ישראל שנוצר ונחש ,בחג הגאולה שגאלנו הקב"ה מבית עבדותינו והוציאנו מאפילה לאורה.
•
דר $קריאת ההגדה :יש לקרוא את ההגדה בקול ר מתחילתה עד סופה ,וראוי להוסי ,ג
137
סיפורי שוני ומדרשי אגדה על סיפור יציאת מצרי ,וכל המארי בזה הרי הוא משובח .חשוב לזכור
כי עיקר מצוות הלילה היא סיפור יציאת מצרי דווקא לילדי ,ולכ יתחשבו בה וינהלו את הסדר
בהתא .כמו כ ,א הילדי בגיל חינו וה יכולי לשתות ארבע כוסות ולאכול מצה ומרור ,אבל ה
עייפי ולא יכולי להישאר לכל ההגדה ,ייתנו לה לאכול ולשתות והאנשי הגדולי ימשיכו לבד .
לעומת זאת ,א הילדי יכולי להישאר ערי עד אכילת המצה והמרור ,עדי ,שלא להארי בקריאת
ההגדה בכדי שיוכלו לקיי מצוות אלו יחד ע הגדולי .138למרות שבהרבה בתי נהוג שכל אחד קורא
קטע אחד בקול ר בתורו ,ראוי שכל אחד יקרא את כל ההגדה בעצמו ,ולכ ראוי ששאר בני הבית יקראו
בלחש ע הקורא .אמנ יש לציי שא שמע את קריאת ההגדה מאד אחר יצא ידי חובה .א הקוראי
אינ מביני את הכתוב בהגדה ,יש להסביר לה בכל שפה שהיא ,ובמיוחד את הפיסקה' :רב גמליאל
היה אומר כל שלא אמר שלושה דברי אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו ה פסח ,מצה ומרור' ,וכ את
ההסברי לכל אחד מהחיובי ' :פסח שהיו אבותינו אוכלי ' ,'…מצה זו שאנו אוכלי על שו מה,'…
'מרור זה שאנו אוכלי על שו מה .'…א לא הבי פסקה זו לפחות בהסבר פשוט ,אינו יוצא ידי חובה
כראוי .139לכ יש להקפיד במיוחד על פסקאות אלו ,לקורא ולהסביר היטב.
•
קריאת ההגדה בקיצור :כשאי אפשרות לקרוא את כל ההגדה ראוי לקרוא את הקטעי
הבאי ולהסביר לכל המסובי בכל שפה שה מביני ,וכ להסביר בכל דר שהיא כגו הצגות ,תמונות
וכד' .הקטעי ה :מתחילת 'עבדי היינו לפרעה במצרי ' עד 'וכל המרבה לספר ביציאת מצרי הרי זה
משובח' .לאחר מכ ידלג לקטע 'מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו' עד לסו ,הקטע של 'ארמי אובד
136שער הציו" ,סימ" תע"ג ס"ק פ' .כ -החיי ס"ק קסב' .שו"ע הרב ס"ק מט'.
137וזאת למרות די" 'קידוש במקו סעודה' שמשמעו הוא שצרי( לסמו( את הקידוש לסעודה .לכ" בליל הסדר יעשה
קידוש בתחילה )כוס ראשונה( ולאחר מכ" ימשי( לפי סדר ההגדה.
138פסחי קט ,.תוס' יו"ט ,פסחי ,פ"ט משנה ו' .שער הציו" ,סימ" תע"ב ,ס"ק ב' .חזו" עובדיה ,ח"ב ,עמוד קנא'.
139עיי" :פסחי קטז ,.רשב" ש .רמב" ,הלכות חמ $ומצה ,פ"ח ה"ד ,וכ" פ"ז ה"ה .בקטע זה יש לדקדק במיוחד
הואיל ונאמר בו' :כל שלא אמר שלושה דברי אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ,ואלו ה" פסח מצה ומרור' .אמנ הכוונה
העיקרית היא לומר שזה הוא עיקר החג ,ולכ" ג א לא הבי" את הקטע הזה מעיקר הדי" יוצא ידי חובה ,אבל מאחר
שההגדה מדגישה ג את האמירה ולא רק את האכילה בפועל ,יש להקפיד מאוד ג על האמירה ,וא לא אמר דברי
אלו ולא הבינ לא יצא ידי חובה כראוי ,ולכ" יש לומר אותה בכל שפה שהמסובי יבינו ולהסביר לכול את מהות
הדברי .כמו כ" יש להסביר לכול שדברי אלו מסמלי את השעבוד ואת היציאה לחירות – פסח הוא הקורב"
שהקריבו ישראל ,שמלמד על הרצו" להיגאל ,ועל המעשה החשוב הראשו" שעשו ,וכ( בכל גאולה אנו צריכי
להתעורר בעצמנו וליצור בנו רצו" לפעול ולהראות נכונות לשמוע את דברי הקב"ה .מצה – היא לח העוני ,שמסמלת
את היציאה החפוזה ממצרי ואת השחרור המיידי .מנגד המצה ג מבטאת את החירות מהחמ ,$ולכ" היא נקראת
לח האמונה .מרור – זה השעבוד הקשה והמר שאבותינו היו משועבדי .יש שי לב שהמרור איננו כל כ( מר ,ורק
כשאוכלי הרבה ממנו אזי מתגלית מרירותו ,והדבר מסמל את השעבוד ,שבתחילה היה טוב לע ישראל ,וה היו
שריו של פרעה ,ורק לאחר מכ" החל השעבוד הפיסי.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
34
בס"ד
פסח התשס"ח
אבי' .לאחר מכ ידלג לקטע 'רב גמליאל היה אומר כל שלא אמר '…ע ההסברי לכל דבר' :פסח שהיו
אבותינו' ,'…מצה זו שאנו אוכלי ,'…מרור זה שאנו אוכלי .'…ידלג לפסקה 'בכל דור ודור חייב אד
לראות את עצמו' ,'…ואותנו הוציא מש ' ,'…לפיכ אנו חייבי להודות להלל…ברו אתה ה' גאל ישראל'.
כל שאר ההגדה היא מנהג שנהגו ישראל מדורות ראשוני ,וראוי לקרוא את כולה בנחת ולהסביר את
ההגדה ,שהרי עיקר מצוות החג והלילה הזה ה סיפור יציאת מצרי ועיקר טעמי המצוות הקשורות
אליה .140כאמור לעיל ,חייב לומר ולהבי את דברי רב גמליאל וכ את כל הקטעי העוסקי בפסח ,במצה
ובמרור ,וא לא אמר או שלא הבינ לא יצא ידי חובה כראוי ,ולכ כל עור סדר ישתדל לבאר היטב.
.15הלכות יום טוב
יו הפסח הוא יו טוב ,וכל הלכות יו טוב נוהגות בו במילוא ,כלומר :כל מלאכה אסורה בו ,כמו בשבת
מלבד מלאכת אוכל נפש שהותרה ,כלומר שמותר לבשל לעצמנו אוכל כדי צורכנו בלבד! ולכ אסור לבשל
יותר מהכמות שזקוקי לה למהל החג .בשביל לבשל ,הותרה לנו העברת אש ,א לא הבערתה ,ולכ יש
לקחת ע"י קיס ע אש )או סת נר( מנר שהדלקנו לפני הדלקת הנרות ,ואיתו להדליק את הגז ,ולבשל או
לטג את מה שאנו זקוקי לו .כיוו שלא הותרה מלאכת הבערה וכיבוי ,אי לכבות את הקיס או הנר
לאחר שהדליקו בו את הגז וכ אסור לכבות את הגז לאחר השימוש ,ולכ יש להשאיר אותו פתוח ,או להכי
לעצמו שתיה חמה )שיהיה חייב לשתותה( ולמלאותה כמעט עד לסו ,הקומקו ,כ שברגע שהמי ירתחו,
יגלשו ה על הגז ,ויכבו אותו .לאחר שהגז כובה ,מותר וצרי לסגור את ברז הגז .כיו יש שעו מיוחד
שתפקידו לכבות את הגז הנקרא 'חגז' ,וא האד רוצה להשתמש בגז ,האפשרות הטובה ביותר לכבות
אותו לאחר השימוש היא באמצעות שעו זה .אסור להשתמש בחשמל בשבת וביו טוב ,א נית להשתמש
בו על ידי שעו שבת ,ולכ נית לכוו את שעו השבת שידליק ויכבה את האור בביתו ,וכ א יש לו כיריי
של חשמל ,יכול להשתמש בה ע"י שעו שבת.
בשבת מלאכת בישול נאסרה ולכ חובה להשתמש בפלטה או להניח את המאכלי על אש מכוסה בטס
ברזל וכד' ,ואע"פ שביו טוב מלאכת בישול הותרה בניגוד לשבת ונית להניח את המאכלי ישר על האש
ולא להשתמש בפלטה ,מי שחושב שיסתב בכיבוי הגז או בהעברת האש מנר לנר ,שלא ישתמש כלל
באופציה זו ,ויאכל ביו טוב מאכלי שבישל אתמול ,ויחממ על פלטה חשמלית )שכמוב הכשיר לפסח(,
כמו בשבת רגילה .בכל אופ יש לזכור כי ההיתר לבשל דברי חדשי ביו החג עצמו הוא רק להכי דברי
שאי לנו אפשרות להכינ מבעוד יו )מאתמול( מאחר שטעמ ישתנה לרעה ,כגו :ביצת עי ,חביתה
וכיוצ"ב ,אבל כל דבר שיכולנו להכינו מבעוד יו וטעמו לא היה משתנה לרעה כגו :ביצה קשה ,מרק ,או
תבשילי למיניה ,אסור להכינ ביו טוב ,ובשעת הדחק ,שלא הספיק להכינ מערב יו טוב בגלל קוצר
הזמ ,יוכל להכינ ג ביו טוב עצמו.
.16הלכות חול המועד
הלכות חול המועד רבות ה ,ולכ נזכיר רק את עיקר ותמצית .חול המועד ,הוא יו חול שחל )קורה(
בתו ימי המועד ,ולכ דיניו מורכבי מהלכות רגילות של חול והלכות החג ,ולכ לדוגמא מותר להבעיר אש
וכד' ,אבל אי מניחי תפילי כל חול המועד .חול המועד אסור בכל מלאכה ,חו ממלאכת דבר האבד,
שהותרה בגלל חסרו כיס ,ולכ כל אד ישתדל א יוכל לא לעבוד בימי אלו ולבלות ע משפחתו וא
יעשה כ ,מה טוב ומה נעי לו ולמשפחתו .מי שחייב לעבוד בחול המועד ,ישתדל בכל זאת להדגיש לעצמו
ולסביבתו כי אנו נמצאי בחג ,ולכ ישתדל לא להרבות בכל מיני משימות בעבודתו ,וישתדל לשנות דברי ,
140שו"ע הרב ,סימ" תע"ג ס"ק מג' .כ -החיי ס"ק קנג'.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
35
בס"ד
פסח התשס"ח
ולעשות שלא כמו הדר הרגילה ,א נית .בכל אופ ישתדל ללבוש בגדי חגיגיי יותר ,כגו בגדי חג ,א
עבודתו אינה מלכלכת .בנוס ,,ראוי לזכור את דברי חז"ל שלא ניתנו שבתות וימי טובי לישראל אלא
כדי שיהיו פנויי בה לעסוק בתורה ,ודווקא אנשי שעמלי רוב הזמ ,ישתדלו יותר ללמוד ולקבוע
עיתי לתורה בחג ובחול המועד ,וכל אד ידע שער לימוד התורה בזמ זה הוא גדול מאוד.
•
כתיבה :יש איסור לכתוב בחול המועד ,א הותר לכתוב דברי תורה ,כדי דבר האבד ,שמא
ישכח .מי שצרי לכתוב דברי אחרי ישתדל לכתוב בשינוי ,והשינוי הטוב ביותר הוא שיכתוב ביד
שאינו רגיל לכתוב בה ,א א הדבר יפגע בעבודתו ,יחלי ,את צבע העט ויכתוב בצבע אחר ,כגו ירוק או
כתו וכד' .מותר לכתוב במחשב ,כיוו שכתב המחשב מוגדר ככתב שאינו מתקיי ,א אסור להדפיס את
מה שכתב ,אלא א כ זקוק לכ ,לצור עבודתו.
•
טיול :יש הנוהגי לטייל ברחבי ארצנו הקדושה ,ומנהג טוב הוא ,ואמרו חז"ל' :כל המהל ארבע
אמות חדשות באר ישראל הרי הוא ב העול הבא' .למרות שאסור בכל חודש ניס ללכת לבית העלמי,
מותר לפקוד את קברי הצדיקי .לפוקדי את שריד בית מקדשנו – הלוא הוא הכותל המערבי – נאמר כי
חייבי אנו לזכור כי הוא רק השריד ועלינו להתפלל בכל כוחנו ובכל מאודנו על בית המקדש עצמו ,ולכ
העומדי להתפלל את תפילת העמידה בכותל ,צריכי לפנות בגופ מעט שמאלה ,אל מקו קודש
הקודשי שש אב השתיה .יש לזכור כי בכל מקרה אי לקנות דבר בחנויות שונות ,אלא א כ יש לה
כשרות .כמו כ רצוי להמנע מקניית אוכל פתוח ג מחנויות אלו.
•
מציאת חמ במהל $הפסח :א מוצא חמ בחג עצמו }ביו טוב{ יכפה עליו כלי ,דהיינו לא
יטלטל אותו אלא יניח עליו כלי כ שלא יבואו בטעות להרימו ,ובמוצאי החג יבערו את החמ ,וראוי לבער
אותו בשריפה .א מוצא חמ ברשותו בחול המועד יש לבער אותו מיד .א מוצא חמ שלא ברשותו או
שהול למכולת או ברחוב וכד' ,ורואה שיש דבר חמ על הרצפה לא ירי אותו כדי שלא יזכה בו.141
.17שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא יו טוב ,אמנ השנה הוא חל ביו שבת ,ולכ ידליקו נרות ויברכו עליה :להדליק נר
של שבת ויו טוב .בנוסח הקידוש מזכירי ג את יו השבת וג את החג .אי אומרי ברכת 'שהחיינו'
לא בקידוש ולא בהדלקת הנרות .בליל החג אי אומרי הלל שלא כבליל הסדר ,אבל נוהגי לקרוא את
שירת הי ברוב ע הדרת מל ,ויש שנוהגי לומר סדר לימוד מיוחד ,ועל כול תבוא ברכת טוב ,מאחר
שהעיקר הוא להרבות בסיפור הנס ובהודאה לקב"ה .השנה אי לבשל כלו ביו שביעי של פסח ,שכ הוא
ג יו שבת ,ומלאכת אוכל נפש אסורה בשבת .האשכנזי נוהגי לומר בשבת חול המועד את מגילת שיר
השירי ,והשנה יאמרו אותה בשבת שביעי של פסח.
.18וידוי מעשרות
אחרי השנה שמפרישי בה מעשר עני ,יש להתוודות לפני ה' ולומר שאכ נתנו את כל המתנות שהיינו
צריכי לתת .לכ במנחה של יו שביעי של פסח בשני הרביעית והשביעית יש לקיי את וידוי המעשרות.
141א החמ $אינו ברשותו לא עובר על איסור בל יראה ובל ימצא ,וכל עוד שלא אוכל אותו כמוב" ג לא עובר על
איסור אכילה והנאה .אמנ א מגביה את החמ $הרי מכניס אותו לרשותו במעשה זה ,ואז עלול לעבור עליו באיסורי
בל יראה ובל ימצא.יש לציי" שבמקרה שצרי( לשרו -את חמ ,$וכגו" שמצא אותו בחול המועד בביתו ,רצוי לשרו -את
החמ $מבלי להרימו ,ולכ" ישתדל לדחו -אותו ברגלו למקו שישכול לשרו -אותו ואז יבער אותו ,או ישפו( עליו
חומר ניקוי ,כ( שהוא כבר נפג ,ואז יטלטל אותו וישרו -אותו.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
36
בס"ד
פסח התשס"ח
מהדי כאשר מפריש תרומות ומעשרות שלא כסדר )דהיינו שנות קוד ללוי ,או לעני וכד'( ,או שהטבל
נשר ,,או שהפריש בטומאה אינו צרי להתוודות .לכ מהתורה אנו לא צריכי להתוודות כיו ,מאחר
שאנו מפרישי את התרומות בטומאה .אמנ המנהג הוא לקרוא בציבור את פרשת וידוי המעשרות ,מתו
חומש ע טעמי כקורא בתורה .יש לקרוא פרשה זו בזמ תפילת מנחה ,כשיש יותר אנשי בבית הכנסת –
לפני מנחה או לאחריה .142מצווה מ המובחר שכל אד יקרא בעצמו את פרשת וידוי מעשרות .לאחר מכ
אומרי תפילה על הוידוי.
דברי פרק כו ,פסוקי יב')טו':
שר וְ נ ַָת ּ ָתה לַ ּלֵ וִ י
ישת ְ ׁשנַת הַ ּ ַמעֲ ֵׂ
שנָה הַ ּ ְ ׁש ִל ִ ׁ
בוא ְת ָך ַּב ּ ָׁ
שר ֶאת ּכָ ל מַ ְע ַׂשר ְּת ּ ָ
" ִּכי ְתכַ ּלֶ ה לַ ְע ֵׂ
ָ
ָ
עו .וְ ָאמַ ְר ּ ָת ִל ְפנֵי ה' אֱ לֹ ֶקיך ִ ּב ַע ְר ִּתי הַ ּק ֶֹד ׁש ִמן
לו ִב ְ ׁש ָע ֶריך וְ ָׂ
שבֵ ּ
לַ ּגֵר לַ יָּתוֹ ם וְ לָ ַא ְל ָמנָה וְ ָא ְכ ּ
ָ
יתנִ י לֹא ָעבַ ְר ִּתי
שר ִצוִ ּ ָ
הַ ַּביִת וְ גַם נְ ַת ִּתיו לַ ּלֵ וִ י וְ לַ ּגֵר לַ יָּתוֹ ם וְ לָ ַא ְל ָמנָה ְּככָ ל ִמ ְצו ְָתך אֲ ֶׁ
ִמ ִּמ ְצוֹ ֶת ָ
נו ְ ּבטָ מֵ א וְ לֹא נ ַָת ִּתי
נו וְ לֹא ִב ַע ְר ִּתי ִמ ּ ֶמ ּ ּ
יך וְ לֹא ָׁשכָ ְח ִּתי .לֹא ָאכַ ְל ִּתי ְבאֹנִ י ִמ ּ ֶמ ּ ּ
יתנִ י .הַ ְ ׁש ִקיפָ ה ִמ ְּמעוֹ ן ָק ְד ְ ׁש ָך ִמן
שר ִצוִ ּ ָ
יתי ְּככֹל אֲ ֶׁ
נו ְלמֵ ת ָׁשמַ ְע ִּתי ְ ּבקוֹ ל ה' אֱ לֹ ָקי ָע ִ ׂש ִ
ִמ ּ ֶמ ּ ּ
ָ
ְ
שר נִ ְ ׁש ַּב ְע ָּת
נו ּכַ אֲ ֶׁ
ִש ָר ֵאל וְ ֵאת הָ אֲ ָד ָמה אֲ ֶׁ
הַ ּ ָׁשמַ יִם ּובָ ֵרך אֶ ת ַע ְּמך ֶאת י ְ ׂ
שר נ ַָת ּ ָתה לָ ּ
ינו אֶ ֶרץ זָבַ ת חָ לָ ב ּ ְודבָ ׁש".
לַ אֲ ב ֵֹת ּ
יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו כשם שזכינו לקיים מצוות ביעור מעשרות ווידוי
מעשרות ,כן יזכנו הקב"ה לקיים מצוות הפרשת תרומות ומעשרות מהתורה ,וכן קיום מצוות ביעור
וודוי מעשרות מהתורה ,בביאת גואל צדק ובבניין בית המקדש במהרה בימינו .אמן כן יהי רצון.
.19איסרו חג – חג המימונה
במוצאי שביעי של פסח יש עדות הנוהגות לקיי את המימונה ומנהג טוב הוא ,וראוי להמשי במנהג
מאחר שחג זה מרבה אהבה ואחווה בי כול .אחד מטעמי החג הוא שבפסח לא אוכלי אחד אצל השני
בשל החומרות השונות והמנהגי השוני ,ואנו רוצי להדגיש שזו הסיבה ולא חלילה חר וכד' ,ולכ
במוצאי החג מיד כול הולכי אחד אל השני אוכלי אצל ,מברכי אות ושמחי שמחה גדולה .אמנ
ראוי להעיר שאי להכי כל מאכל משביעי של פסח למימונה ,מאחר ששביעי של פסח הוא יו טוב,
והמימונה היא יו חול ,ואסור להכי מקודש לחול .כמו כ ,ברור שאסור להכי תבשילי חמ וכד' בחג
עצמו ,וג לא מיד בצאת החג ,שהרי צריכי לחכות שמכירת החמ תתבצע והגוי יסכי להחזיר את
החמ לרבני ,וככל עסקת כס ,גדולה דבר זה לוקח זמ מה .לכ אי להכי מוצרי חמ מיד בצאת החג,
ואפילו א עשה הבדלה אלא ימתינו לפחות כשעה מצאת החג ,ורק אז יהיו רשאי להשתמש במוצרי
החמ שמכרו לגוי .כמו שהערנו לעיל ,לאד פרטי רצוי שלא למכור חמ גמור לגוי ,ולכ הדבר הטוב ביותר
הוא לקנות מוצרי חמ מחנויות כשעתיי לאחר צאת החג ,כדי שיאפשר ג לסוחרי להתארג בהתא
ולא לבוא חלילה לחילול החג .בכל אופ א רוצה להכי מוצרי חמ מבצק ,כגו :מופלטה וכד' ,רשאי
למכור את הקמח שבביתו במכירת החמ ,ולהשתמש בו כשעה לאחר צאת החג .אכ רבי וטובי נהגו
להגיש בליל המימונה מאכלי הכשרי לפסח ,ותבוא עליה ברכת טוב .ביו המימונה עצמו ראוי לנהוג
בשמחה גדולה יותר מאשר בימי החול ,מאחר והוא המש לימי חג הפסח ,וכדרשת חז"ל' :כל העושה
איסור )=קשר ,כלומר המש ( לחג באכילה ושתיה – מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו
קורב ,שנאמר :איסרו חג בעבותי עד קרנות המזבח'.
142א יודע שאנשי יישארו לאחר התפילה יקרא לאחריה ,וא יודע שהרוב מתאספי לפני התפילה ולאחריה
הולכי ,יקראו לפני התפילה.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
37
בס"ד
פסח התשס"ח
.20הלכות ספירת העומר
מתחילי לספור את העומר כבר במוצאי יו טוב ראשו של חג הפסח ,ויש לספור בברכה את כל ארבעי
ותשעה הימי עד לחג השבועות .יש לספור רק לאחר החשכה הוודאית ,ולכ טוב להתפלל ערבית בזמ זה
רק כאשר כבר החשי בחו .ביו הראשו לספירה נוהגי לקרוא את סדר קצירת העומר .מי שפספס יו
אחד בספירתו ,דהיינו שלא ספר בלילה ולא ביו ימשי לספור ,א ללא ברכה .לכ נוהגי שבכל יו בסו,
תפילת שחרית מכריז החז את הספירה של היו ,כ שג א מישהו שכח לספור בלילה ,יספור יחד ע
החז או לאחריו ,ואז יוכל להמשי לספור בברכה את המש הספירה.143
ימי אלו היו ימי שמחה גדולה – ימי קציר חיטי .בימי אלו ע ישראל התעלה בלכתו במדבר עד שהגיע
ביו החמישי לחג השבועות וקיבל את התורה שהיא השיא של יציאת מצרי ,כדברי הקב"ה למשה לפני
שהסכי לקבל עליו את השליחות' :בהוציא את הע ממצרי תעבדו את האלוקי על ההר הזה'.144
בימי בית המקדש השני ,הפכו ימי אלו לימי עצובי מאוד בתודעה היהודית בגלל מות של עשרי
וארבעה אל ,תלמידי ר' עקיבא שמתו על שלא נהגו כבוד זה בזה.
•
מנהגי אבלות :זכר למגיפה הגדולה ,תיקנו חז"ל כמה מנהגי אבלות :נוהגי לא להתגלח ולא
להסתפר בימי הספירה .למנהג אשכנז :מערב פסח עד ליו ל"ג בעומר שאז חדלו מלמות תלמידיו של ר'
עקיבא .למנהג ספרד :מערב פסח עד ליו ל"ד בעומר ,שכ צריכי להיות ל"ג יו שלימי .יש
מהאשכנזי שנוהגי להתחיל את איסור הגילוח והתספורת מראש חודש אייר עד לחג השבועות ,ויש
מהספרדי ,שנוהגי על פי הקבלה ,שלא להתגלח ולא להסתפר כל ימי ספירת העומר עד ערב חג
השבועות .כיו ,יש המקילי באיסור תגלחת ונוהגי להתגלח מערב שבת לערב שבת לכבוד השבת .בראש
חודש אייר יש הנוהגי להקל בתגלחת ,וכ ביו העצמאות ,יו ראשית צמיחת גאולתינו .יש המקילי
עוד ,שכל אד הנושא משרה ייצוגית ,כגו קצי בצה"ל ,מנהל חברה וכד' רשאי להתגלח דבר יו ביומו,
שכ מייצג הוא גו ,מסודר ,ולא נאה שיהיה לא מגולח ,גדל פרע שער זקנו .נוהגי ג לאסור הליכה
למקומות שנוהגי בה קלות ראש ,כגו סרטי ,חו ,הי ,בריכה וכד' .עיקר משמעות הציוויי למעט
בשמחה בימי אלו ,אמור לגרו לנו לפרוש מהחיי הרגילי שלנו ,ולתת את ליבנו על הזולת .במיוחד
בימי אלו עלינו להקפיד על המצוות שבי אד לחבירו ולהתחזק באהבת הריע .לכ כולנו נקפיד מאוד על
איסורי לשו הרע ,רכילות ,הלבנת פני חברינו ,ונכבד את חברינו ונאהב אות כגופנו ,שהרי אמרו חז"ל
בפרקי אבות' :כל שרוח הבריות נוחה ממנו – רוח המקו נוחה ממנו וכל שאי רוח הבריות נוחה ממנו –
אי רוח המקו נוחה ממנו' ,וכ 'יהי כבוד חבר כמורא רב '.
143א רק שמע את החז" סופר ולא ספר איתו ,ישאל שאלת חכ לגבי המש( הספירה.
144שמות פרק ג' פסוק יב'.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
38
בס"ד
פסח התשס"ח
•
דוגמא לרעיו על ההגדה
כאמור לעיל ,כדאי לתבל את מהל ההגדה או בעיקר את האוכל בדברי תורה מגווני המורי והמספרי
על עומצת נס יציאת מצריי וגדולתו ,ועל כ ראינו לנכו להסביר רעיו אחד בהגדה ששוזר את כל
הסתכלותינו על מהות הגאולה ועל מהותו של חג זה – חג הגאולה.
לאחר שקראנו את כל השאלות והתשובות שנאמרו בהגדה במהל ה'מגיד' והגענו ל'שולח עור ' וברכנו על
המצה ועל המרור ,אנו מגיעי לכור .בוצעי את המצה התחתונה לכור ,אוכלי ממנה כזית וכורכי בה
מרור .לכל הדעות טובלי את הסנדבי ' בחרוסת ואוכלי אותו בהסיבה על צד שמאל .יש נוהגי לומר
לפני האכילה' :זכר למקדש כהלל .כ עשה הלל בזמ שבית המקדש היה קיי ; היה כור פסח מצה ומרור
ואוכל ביחד לקיי מה שנאמר :על מצות ומרורי יאכלוהו'.
נשאלת השאלה ,למה בעצ אנו כורכי את המצה ע המרור? הרי המצה היא סמל לחירות וליציאת
מצרי ,בעוד המרור הוא זכר לשיעבוד הקשה ,ולכאורה אלו ה שני דברי שוני .בעצ מתגלה לנו,
שהלל סובר שמצה שהיא זכר לחירות ולגאולה ,והמרור שהוא זכר לשיעבוד ולגלויות הקשות – חד ה .
הקב"ה משגיח על ע ישראל ,ולעיתי ישנה השגחה של הסתר פני שמבוטאת במרור ,ולעיתי ההשגחה
היא של גאולה – מצה .כל אלו ה שלבי על ציר הנצח של ע הנצח – ע ישראל .ג הגלות הקשה
והנוראה היא שלב משלבי הגאולה .חז"ל לימדונו כי 'חייב אד לבר על הרעה כש שמבר על הטובה'.
אי יוכל לעשות זאת? אי נית לדרוש מאד לשמוח ברעה? א יבי האד שהכל אלו מהלכי מחושבי
של הקב"ה הצופה ומשגיח עלינו למעלה ,ולא יית לנו ליפול .צופה עתידות ,קורא הדורות מנהל את הכל,
ומוביל את העול כולו לקראת הגאולה העתידית השלימה.
שלמה המל אומר בשיר השירי ' :אני ישנה וליבי ער' .דרשו חז"ל ,אני ,כנסת ישראל – ע ישראל ,ישני .
שכחנו כבר מגאולה .אנו נתוני
בצרות ומשברי
קשי
כל כ ,עד שאי אנו כלל חשי
בגאולה
הממשמשת ובאה ,א הקב"ה ,שהוא ליב של ישראל – כמו שהלב הוא המקיי ,המאחד והמשפיע על כל
הגו – ,ער ורוצה וזוכר לגאול את ע ישראל' .ויזכור אלוקי את בריתו' .הקב"ה נקרא זוכר הברית ,זוכר
הגאולה .לכ ,אומר הלל נשיא ישראל ,יש לכרו את המצה והמרור יחדיו – להבי ולהפני שכל שלב כזה
או אחר – גלות או גאולה – מאת ה' היתה זאת ,כיוו שהוא משגיח עלינו לאור כל הדר .אל נא ניפול
ברוחנו .הקב"ה משגיח וצופה עלינו .עלינו לצפות לקוות ולייחל כל הזמ לגאולה השלימה שאליה אנו
מתפללי וחולמי ,ולבואה אנו מצפי דבר יו ביומו מש יותר מאלפיי שנה:
"אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח ,ואף על פי שיתמהמה עם כל זה
אחכה לו בכל יום שיבוא"
בברכת פסח כשר ושמח לנו ולכל בית ישראל,
באהבה ,יצחק שלו.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
39
בס"ד
פסח התשס"ח
תקציר ההלכות המיוחדות לשנה זו
• שבת הגדול :יש להקדי את הדרשה לשבת 'מצורע' כדי שנוכל ללמוד את הלכות החג המרובות.
• תענית בכורות :יש להקדי את התענית ליו
חמישי ,ונית לפוטרה ע"י סעודת מצווה .בכל אופ,
הבכורות לא יאכלו עד לאחר התפילה .בכור שצ לא יאכל עד לאחר בדיקת החמ .
• בדיקת חמ :מתחילי לבדוק חמ ביו חמישי בערב אור לי"ג ניס בצאת הכוכבי .לפני הבדיקה
יבר 'על ביעור חמ ' ,ולאחריה יאמרו 'כל חמירא' .ג השנה יש לפזר עשרה פתיתי חמ בבית ,ויזהר שלא
יתפזרו ושלא יהיו גדולי משיעור כזית .אי לאכול לפני הבדיקה .יש להשגיח על כל בני הבית ובמיוחד על
הילדי הקטני שלא יפזרו את החמ בכל הבית לאחר הבדיקה.
• תפילת שחרית של יו שישי :תפילה רגילה כמו בכל החודש ,ואומרי 'מזמור לתודה'.
• ביעור חמ :יש לבער הכל עד לסו ,השעה הרביעית ,א אי לומר 'כל חמירא' כיוו שמשאיר בביתו
חמ ,וא לא משאיר כלל חמ – יכול לומר .א שכח או נאנס ישרו ,את החמ עד לכניסת השבת.
• מכירת חמ :אי למכור חמ גמור ,אלא א כ יש הפסד מרובה .יש לקיי את המכירה עד ליו שישי
עד לזמ ביעור החמ ,שזו השעה שבדר כלל הרבנות מוכרת לגוי .א נאנס או שכח ,יש לברר ברבנות עד
מתי נית למכור אצל את החמ .בכל מקרה אי להצטר ,למכירת החמ לאחר שכבר נעשתה .א לא
הספיק ,יברר איפה מוכרי חמ יותר מאוחר וימכור דרכ .נית למכור ג באינטרנט .אי למכור חמ
במקו שמוכרי לאחר שזמ איסור החמ הגיע כבר למוכר ,ולכ הגר באר לא ימכור חמ בחו"ל.
• ביעור וודוי מעשרות :יש להפריש תרומות ומעשרות ,ורצוי לוודא לפני ערב שבת שכל מאכליו מתוקני ,
וכ יוודא בערב שביעי של פסח .יש לומר בשביעי של פסח בציבור מתו חומש את פרשת 'וידוי מעשרות'.
• הכנות לסדר ביו שישי :יו שיש מותר בעשיית מלאכה כבכל ערב שבת .יבדקו את עלי החסה
והכרפס ,וא לא בדקו ביו שישי לא יבדקו בשבת .יש להכי את הזרוע כבר ביו שישי ,וא שכח או
נאנס יכול לצלותה במוצאי השבת ,בתנאי שיתכוו לאוכלה ביו"ט עצמו למחרת הסדר ,ויש אומרי שיניח
זרוע מבושלת במי בלבד ולא תלויה ,כ שיוכל לאכול אותה בלילה .כדאי לפתוח את בקבוקי היי
והמצות ביו שישי ,וא לא עשה כ לא יפתח בשבת ,אלא בחג עצמו ,וייזהר שלא לקרוע אותיות בחבילות
המצות .יש להכי מערכות פמוטי כפולות לשבת ולחג ,ולהכי נר שיידלק לפחות עד מוצאי השבת כדי
שיוכלו להדליק ממנו ,ועדי ,להכי נר של 48שעות .הנוהגי לטבול לפני החג יטבלו ביו שישי .יש לאחס
את כל כלי החמ ביו שישי ,ובדיעבד יכול לעשות זאת עד זמ ביעור החמ ביו שבת .יש לנקות היטב
שיניי תותבות מערב שבת ,ובשבת יערה עליה מי מכלי שני.
• ליל שבת :הרבנות המקומית עושה עירוב חצרות .אומרי במה מדליקי בתפילה.
• סעודות השבת :משאירי לח מצומצ לסעודות השבת ,וטוב להשאיר לח שאינו מתפורר ,כגו:
פיתות וכדו' .יש לבשל את האוכל שיהיה כשר לפסח וכמוב לבשלו בכלי פסח .נית לאכול את החמ
בתחילת הארוחה באופ מסודר ואז לשבת על יד השולח ולאכול מכל שאר התבשילי מכלי הכשרי
לפסח .נית לאכול חמ ג במהל כל הסעודה ,אבל יש להיזהר להשתמש רק בכלי חד פעמיי חדשי
ונקיי ,וא מבשלי בה אוכל יש לבדוק ג את כשרות לפסח .145אי לערות מכלי ראשו של פסח
לצלחת חמ ,ובדיעבד א לא היה בה חמ בעי אי לאסור את כלי הפסח ,א יש להיזהר בדבר מאוד .יש
להניח מפת ניילו על השולח ובגמר הארוחה לזרוק אותה לפח .אי להשתמש באותה המפה לארוחות
השבת ולליל הסדר ,שכ יש לחשוש שמא נפלו פירורי חמ עליה .אי לאכול במקו שיש שטיח כדי שלא
145הכוונה לתבניות אלומיניו שצריכות להיות כשרות כל השנה בגלל השומ" שה" נמשחות בה" ,ועל כ" יש לדאוג ג
לכשרות" לפסח .השנה ,בגלל השבת רצוי להניח עליה רק כלי ותבשילי הכשרי לפסח ,וא בכל זאת רוצה להניח
כלי חמ ,$יש להחלי -את נייר הכס -המונח על הפלטה ,ועל כ" יחתו( מערב שבת נייר כס -נוס ,-ובשבת לפני זמ"
הביעור יסיר את הציפוי ויזרקנו לפח יחד ע שאר כל החמ.$
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת
40
בס"ד
פסח התשס"ח
ייפלו פירורי חמ לשטיח .לאחר הארוחה }ג בערב שבת{ יש לטאטא היטב את המקו ולנקותו מפירורי
חמ ,א אי לשטו ,את הרצפה .לאחר הארוחות יש לזרוק לפח הזבל המרכזי את מפת הניילו ואת כלי
החמ ושאריות החמ .
• תפילת שחרית :יש להתפלל בתפילת 'ותיקי' ,ובכל מקרה ישתדלו שלא להארי את התפילה מידי,
ובמיוחד מי שלא יכול להתפלל בזמ זה .רוב הקהילות נוהגי להפטיר את הפטרת שבת הגדול.
• אחרי סעודה שנייה :ירחצו ידיה ושיניה היטב .ינערו בגדיה ועדי ,להחליפ .יש להחלי ,את
המגבות .ינקו היטב את הרצפה לפני זמ הביעור ,ויאספו את כל שאריות החמ לפני השעה הרביעית,
ובדיעבד לפני השעה חמישית ,ויזרקו את החמ לפח האשפה הציבור ,ויפסלו אותו מאכילת כלב ע"י חומר
ניקוי .לפני סו ,זמ ביעור החמ כלומר עד סו ,השעה הרביעית יש לומר 'כל חמירא' ,ולהתכוו לבטל את
כל חמצו ,ורצוי לבטל ג את החמ הנמצא בפח האשפה .יש לצחצח שיניי בזהירות בכדי להימנע
מהוצאת ד .ג הנוהגי שלא לצחצח שיניה כלל במברשת שיניי בשבת ,בשבת הזו ישתמשו במברשת
שיניי ולא צריכי התרת נדרי .עדי ,לזרוק את מברשת השיניי לאחר השימוש בה ,ובכל מקרה אי
להשתמש בה בפסח ,ועל כ א לא זרק אותה יצניע אותה.
• מנחה :מתפללי מנחה גדולה ,ולא אומרי 'צדקת ' .אחרי התפילה אומרי את סדר קורב הפסח,
ככתוב במחזורי ,וזאת זכר לקורב הפסח – ונשלמה פרי שפתינו.
• סעודה שלישית :יש מתירי לאכול מצה מבושלת או מטוגנת ולבר עליה המוציא .146יש הנוהגי לפצל
את הסעודה הראשונה לשתי ארוחות .ג בדבר זה יש בעיה ,שכ אי לאכול סעודה שלישית לדעת מר
שו"ע לפני חצות ולפני תפילת מנחה .יש נוהגי לאכול רק תבשילי שוני הכשרי לפסח כגו בשר ,דגי ,
פירות ,אורז }לספרדי { ,קניידל וכיוצ"ב ,ונראה שעדי ,לנהוג כ ,כדי להימנע מספק ברכות ומעוד
טעמי .בכל מקרה יש לאכול מוקד יחסית ,כדי לאכול מצה בליל הסדר לתיאבו ,ועל כ יש לעשות
סעודה שלישית לפני שעה עשירית .א לא עשו לפני שעה עשירית יאכלו פירות וירקות.
• הכנות בשבת :אי להכי כלו למוצאי השבת ולחג ,ואפילו לא סידור השולח ,אבל מותר לישו בשביל
שיהיה כח בלילה ,ובכל מקרה אי לומר זאת בפה אבל מותר לחשוב כ .אי לטלטל את המצות שרוצה
לצאת בה ידי חובת אכילת מצה .אמנ מצות שהאד לא מקפיד עליה אינ מוקצה ומותר לטלטל ג
א ה מצות שמורות .כשמתארח בליל הסדר במקו אחר ,יש להביא לש את המצות שהתכוו לאכול
בתור חיוב לפני השבת ,וא שכח ,נית להקל לטלטלה.
• תפילת החג :מקדימי להתפלל ערבית של יו"ט כעשר דקות לפני צאת השבת .מתפללי ערבית של
יו"ט ,ובי 'אתה בחרתנו' ל'ותת לנו' אומרי 'ותודיענו' .א שכח לומר אינו חוזר ,א אסור בעשיית
מלאכה .אישה שלא התפללה וכ איש ששכח לומר 'ותודיענו' יאמרו 'ברו המבדיל בי קודש לקודש'.
• הדלקת נרות :לאחר צאת השבת ,תאמר 'ברו המבדיל בי קודש לקודש' ותדליק נרות מנר דולק ,ותניח
הגפרור מידה ולא תכבנו .נהוג לבר לפני הדלקת הנרות 'להדליק נר של יו"ט' ושהחיינו ,ויש נוהגי לבר
רק 'להדליק נר של יו"ט' וזאת לאחר ההדלקה.147
• קידוש :נוסח הקידוש כולל ג ברכת הבדלה ,ועל כ מבר בורא פרי הגפ ,אשר בחר בנו וכו' ,בורא
מאורי האש ,המבדיל בי קודש לקודש ,שהחיינו .לדעת הספרדי וחלק מהאשכנזי יאמרו את כל
הקידוש בעמידה ,ועל כ ג יבדילו בעמידה ,ולדעת חלק מהאשכנזי יאמרו את הכל בישיבה ועל כ יאמרו
ג את ההבדלה בצורה זו .יש אומרי שהשנה בברכת 'גאל ישראל' שבסו ,ההגדה אומרי 'מ הפסחי
ומ הזבחי ' ויש אומרי שיאמר את הנוסח הרגיל 'מ הזבחי ומ הפסחי ' ,ויתכוו ג לפסח הבא.
146כ" דעת הרב עובדיה יוס ,-א( יש להעיר כי הדבר בעייתי לאשכנזי ,ולפי דעת הרב מרדכי אליהו ג לספרדי אי"
לנהוג כ( משו ספק ברכות }כיוו" שספרדי נוהגי לבר( על מצה כל השנה מזונות ולא המוציא{ .אמנ בכל מקרה
לכל הדעות מותר לאכול תבשיל העשוי מקמח מצה ,כגו" כופתאות מצה }הנקראות 'קניידל('{.
147כמוב" שאי" לכבות את הגפרור או הנר ,כיוו" שלא הותר לכבות אש ביו"ט.
יצחק שלו – ירוח – הלכות פסח – ערב פסח שחל בשבת