איוב פרק כ

פרק כ, ד
הזאת. תימה היודע אתה מדה המהלכת על פני כל הדורות מני עד.

פרק כ, ה
כי רננת רשעים. כל ימי היותה מקרוב באה ולא לאורך ימים עומדת. ושמחת חנף עדי רגע. בזמן מועט תכלה.

פרק כ, ו
שיאו. גובהו.

פרק כ, ז
כגללו. גלל של ריעי.

פרק כ, ח
ולא ימצאהו. יודעיו.

פרק כ, ט
שזפתו. ראתהו.

פרק כ, י
בניו ירצו דלים. על אנשי סדום נאמר מענה זו שהיו גזלנים ואכזרים על עניים. וידיו תשבנה. חמס כפיו. אונו. כח אונסו.

פרק כ, יא
עצמותיו מלאו עלומיו. כח נערותיו. ועמו על עפר תשכב. כי ימות פתאום עם כחו.

פרק כ, יב
אם תמתיק. כך ווסתו של רשע אם תמתיק בפיו רעה ואינו רואה לה עתה שעה שתחול יכחידנה תחת לשונו, עד בא העת שתצליח.

פרק כ, יד
לחמו במעיו. ביום אידו נהפך למרורות פתנים.

פרק כ, טו
חיל. ממון.

פרק כ, טז
אפעה. נחש שרף.

פרק כ, יז
בפלגות נהרי נחלי. גן עדן המתוקין כדבש וחמאה.

פרק כ, יח
משיב יגע. הגזל שגזל. כחיל תמורתו. כאשר תהיה תמורתו לחיל נכסים גדולים אז יבואהו חסרון. ולא יעלוס בו וכן יעלוז וכן יעלוץ שלשתן מתחלפות.

פרק כ, יט
כי רצץ עזב דלים. לאחר שרצץ את דלים עזב הדלים ונטרד מן העולם והלך לו, והם חוזרים וגובים ממנו גזלותיו. כי רצץ. כשריצץ כמו (שמות יח) כי יהיה להם דבר בא אלי, כשיהיה להם.

פרק כ, כ
כי לא ידע, את בטנו מעולם שליו. בטנו אומר לו תמיד גזול והבא למלאני. ועל כן בחמודו. בבשר יופי חמדתו. לא ימלט. כי יהא פוחת והולך ודומה לו ותמס כעש חמודו (תהלים לט).

פרק כ, כא
אין שריד לאכלו. לא שייר ממאכלו לחלק לעניים. על כן לא יחיל טובו. לא יצליח כמו (שם) יחילו דרכיו ובאנשי סדום מדבר שהיה עיניהם צרה באורחים, כי כן העיד (יחזקאל טז) על סדום גאון שבעת לחם וגו' וידי עני ואביון לא החזיקו, ורבותינו פירשו אין שריד לאכלו לא השרה תלמידי חכמים על שלחנו כמו ובשרידים אשר ה' קורא.

פרק כ, כב
במלאות ספקו. בהתמלאות תאות לבו די, אז. יצר לו. תבא עליו צרה. ספקו. לשון די כדמתרגמינן כד ספיקו גמליא, ומצא להם היספקון. כל יד עמל תבואנו. תחזק עליו ותצר יד עניים.

פרק כ, כג
יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו. שליחות חרון אפו יהי למלא בטנו ואין זה לשון קללה אלא לשון נבואה ועתיד. וימטר עלימו. הקב"ה. בלחומו. בזעף מלחמתו פחים אש וגפרית, כענין שנאמר: (בראשית יט) וה' המטיר על סדום וגו'.

פרק כ, כד
תחלפהו. חצים שתזרוק הקשת יחלפו את גופו לעבור מעבר אל עבר, לשון אחר: תחלפהו, כמו תחליפהו תקדמהו קשת נחושה.

פרק כ, כה
שלף. השולף עליו את הנשק. ויצא. הנשק. מגוה. מתוך תערה. וברק. פלנדור"ש בלע"ז כמו ולמען היות לה ברק (יחזקאל כא) פורבי"ר. ממרורתו יהלוך. ממרורתו של נשק יהלוך ומשם יהיו אמים ופחד על הרשע.

פרק כ, כו
לצפוניו. לצורך מצפוני גנוזים הצפונים לו. אש לא נופח. אש של גיהנם. ירע שריד באהלו. תבא רעה לשריד שישאר באהלו, כל הפרשה כולה באנשי סדום. ירע שריד באהלו. אפילו לוט הנמלט מהם באה רעה לאהלו, זו אשתו שהיתה נציב מלח כן מצאתי במדרש רבי תנחומא.

פרק כ, כז
מתקוממה. לשון אויב הקם כנגדו.

פרק כ, כח
יגל. לשון גלות. נגרות. יהיו אוצרותיו נתונות למשיסה ולבז, כמו (מיכה א) כמים המוגרים ארצה.

פרק כ, כט
אמרו מאל. האמור עליו מלפני המקום אמרו לשון זכר מגזרת אמרי האזינה (תהלים ה) , אמרתו לשון נקבה מגזרת אמרות טהורות.