נייר עמדה: היסטוריה, ארכיאולוגיה ולימוד המקרא - דעת

א. ראציונאל
א-1. במטרות התוכנית להוראת התנ"ך מודגשת החשיבות של לימוד התנ"ך בזיקה למקום התרחשותו, לצורך 'הבנת מקומה של ארץ ישראל בספרות המקרא, הכרת אתריה, נופיה ועולם החי והצומח שבה והבנת הזיקה שבין העם לארצו' (תכנית לימודים – מקרא למערכת החינוך הממלכתית מגן הילדים עד כיתה יב [ירושלים, תשס"ג], עמ' 9). התוכנית מזכירה את חשיבות הכרת תחומי התיישבות, גבולות המדינות הקדומות וכד', הכרת מקום ההתרחשות של המאורעות בסיפורי המקרא, הכרת המבנה והתכנון של אתרים שונים, תרומת הארכיאולוגיה לחקר המקרא והכרת הזיקה של עם ישראל לארץ-ישראל. כמו כן, ממליצה התוכנית לצאת אל הסביבה הגיאוגרפית שבה התרחשו האירועים, לצורך 'לימוד הפרק, הנושא, הסיפור, הנבואה או המזמור מתוך ספר המקרא בשטח'. מומלץ גם לבקר במוזיאונים ומרכזי מבקרים.

א-2. במאה ועשר השנים האחרונות נתגלו ממצאים רבים באתרים מהתקופות הקדומות. מקצתם מלמדים על הריאליה של תקופת המקרא, ומקצתם מעוררים מחשבה על האמת ההיסטורית במקרא. התלמיד הממוצע חשוף לממצאים אלה דרך אמצעי התקשורת השונים, ובמקרים רבים אינו יודע לשלבם עם המידע מן המקרא. ראוי, מחד, לפתוח בפני הלומד מידע בנושאים אלה, ומאידך, חשוב להדגיש את מגבלותיו של מדע הארכיאולוגיה.

א-3. החוויה היא חלק בלתי נפרד מהלימוד, וסיור הוא אחד ממוקדי החוויה הנעימים לתלמיד. שילובו בתוכנית הלימודים יתן מימד חשוב להחדרת העניין בלימודי התנ"ך.

ב. מטרות התוכנית:
1. לחזק את התודעה הציונית של הלומד ואת הקשר בין העם היהודי לארץ-ישראל.
2. ללמוד באופן חוויתי את הכתוב המקראי.
3. ליצור תודעה של הריאליה המקראית.
4. לבנות בתודעת הלומד תמונת זמן שלמה ומסודרת של תקופת המקרא.
5. ליצור הבנה של הרקע ההיסטורי של כתובי המקרא.
6. להכיר מושגי יסוד של הארכיאולוגיה המקראית ואת מורכבות הקשר בין ארכיאולוגיה ומקרא.

ג. תכנית ההוראה
התכנית כוללת לימוד עיוני (בכיתה), סיורים באתרים ארכיאולוגיים ובאזורים שבהם התרחשו מאורעות בתקופת המקרא, סיורים במוזיאונים ובמוקדי לימוד על תקופת המקרא.

להלן פרוט התוכנית:

ג-1. מוקד לימוד עיוני:
התנ"ך לאור המחקרים הארכיאולוגיים והגיאוגרפיים-היסטוריים
1. ההיסטוריה המקראית – בניית ציר הזמן לאור המקרא ולאור תעודות וממצאים ארכיאולוגיים.
2. התרבות החומרית של תקופת המקרא (ברונזה תיכונה, ברונזה מאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הפרסית).
3. בין מקרא לארכיאולוגיה – הפולמוס על ההיסטוריות של המקרא לאור הארכיאולוגיה.
4. "כתובות מספרות": קריאה בטקסטים קדומים הרשומים בכתב פניקי ('עברי עתיק'), תוך ניתוח העולה מן הכתובות לענייני ההיסטוריה ו/או חיי יום יום בתקופת המקרא. אימות או עימות בין תוכן הכתובות לנזכר במקרא.
5. הכרת חיי יום יום בתקופת המקרא לאור העולה מן הכתוב, מהכתובות והטקסטים מהמזרח הקדום, החפירות הארכיאולוגיות בארץ ישראל והמחקר הגיאוגרפי-היסטורי.

ג-2. לטייל עם התנ"ך:
לימוד תנ"ך במוקדי ההתרחשות של המאורעות ובאתרים ארכיאולוגיים
1. לימוד בכיתה של נושאים הקשורים לצורך לימוד מחוץ לכותלי בית הספר.
2. הסיור המקראי המשולב: מוקד למידה מחוץ לכותלי בית הספר: כ-4 ימי סיור בשנה באתרים היסטוריים, ארכיאולוגיים ואתרי טבע ונוף בעלי זיקה לסיפור המקראי.

בסיורים ישולבו המרכיבים הבאים:
* לימוד תפיסת ההתיישבות בתקופת המקרא, תוך ניתוח טקסטים מן המקרא ומקורות אחרים (כגון: מסעות מצריים ואשוריים, מכתבי אל עמארנה).
*לימוד חוויתי של טקסט מקראי במקום התרחשותו.
*ביקור באתרים ארכיאולוגיים חשובים.
*סיור טבע "עם התנ"ך ביד" ביער, בנחל, או באזור מדברי תוך ניתוח השימוש בטבע הארץ ובדימוייו השונים אצל הנביאים (כמו: נחל הקיני, גבעת המורה, הגלבוע, ירידה לנחל פרת, סובב הר תבור).

ג-3. דוגמאות לסיורים מקראיים-ארכיאולוגיים:
3- א: גבעת המורה – תצפית וסיור (מבנה האזור, סיפורי מלחמת דבורה ומלחמת גדעון), תל מגידו (העיר המקראית, מקדשים קדומים, סוסים, איסום ומים בתקופת המקרא; בין יאשיהו למספד אחרית הימים של זכריה). נחל הקיני (סיפור יעל וסיסרא).

3-ב: אבן העזר (אתר התנחלות, הדרך הבינלאומית, ופרשת נדידת ארון הברית), תל גזר (העיר הקדומה וביצוריה, תולדות המקום והאזור), "יער הנשיא" ותל צרעה (התנחלות שבט דן, סיפורי שמשון), בית שמש (חזרת ארון הברית, ביצורים, מים וקבורה בתקופת המקרא), "גן גולן" (אומנות מודרנית של סיפורי התנ"ך בעיר בית שמש).

3-ג. דרך מעלה בית חורון ותצפית מהישוב בית חורון (סיפורי כיבוש הארץ, הדרך הקדומה לירושלים), נבי סמואל (הרמה או מצפה?, סיפורו של מקום, תצפית אל גבעון וסיפור הברית עם יהושע), גבעת בנימין (מסיפורי "הגבעה" לסיפורי ממלכת שאול), קובור בני ישראיל (לשאלת מיקום קבר רחל), הליכה חוויתית מהישוב ענתות לעין פרת (נוף, מדבר, מנזר והרבה מים – על רקע נבואות ירמיהו ושאלת הנזירות במקרא ובמסורת הנוצרית).

4. סיורים במוזיאונים ובמוקדי לימוד על תקופת המקרא. נועד להדגמת מושגים שונים מן המקרא כגון: אומנות קדומה, תרבות כלי חרס, צלמיות, כתב וכתובות, מגילות של קטעים מן המקרא ועוד.

5. מוקדי לימוד מיוחדים כוללים גני הטבע ובעלי החיים המרכזים נושאים שונים מתקופת המקרא.