3-"-כבב~2י יע,השי"ת
ן
ל4עויד'צרייטיל.
//
קובץ הלכות
64%י"שיליק
כל אלה חוברויחדיו בעזרת ד'יתברךויתעלה
ע"יהצעירבאלפי
ישראלדוד הארפענעם
רכ דביהמ-ד "ישראל והזמנים"
ומו"צבבית הוראה שע"י התאחדותהרבניס
מח"ס ישראלוהזמנים ג"ח .שו"תויכרר דוד כ-ח
ס'חינוך ישראל ,שו-ת מקדשישראל .ס' נשמת ישראל
שו"ת נשמת שבת ד' חלקים ,ושא"ס
34
הועתק והוכנס לאינטרנט
ברוקל'ןנ.י .שנת תשם"אלפ"ק
www.hebrewbooks.org
ע"י חיים תשס"ז
להשיג גם שארספרי המחבר
באדרעסס דלמטה
מפר
שו"ת
םפר
םפר
שו"ת
,ד'נ
.המצי,ת התהי'ם
ימנעינם,מזמנ.ה'יםי"ייה'
ישראלוהזמנים ג"ח ע
כז
ב"ה ב'יייי"ינית:ד'חיק.1
1ע
ויברךדוד
חינוךישראל
נשמתישראל
מקרשישראל
ו
מציתח'טרהבנ'םיהבטת-ה'כזתי"דיכי')
עי
ב"ה היכיתאני,ת
עי
יכפ'ית
נ'ריי'היכית בשאית
מיי
ה
ם
י
ר
י
פ
ה
ן
עינ
י
יחגהשבועית-לימי הנוהכמהצ
סלחג
יו
י-
םנוראים
המצרים.-לימי
י היכ,ת
שו"ת ניצנות שבת
ה ח ברי
לשנתא
ד
,
מ
'
י
ב
ה
ח
י
צ
ה
י
ת
י
כ
י
ד
ה
פפר ישראלואורייתא
התיי"
בשא ת
קובץ
לנועונותהקיץ
הלכות ליכויביןהמצרים
פםקיהלכוח
לימיחולהמועד
כתונת המחבר
%%%5ו~11ל,.1(.11ר
05 51.יל244 110
.11211ץ.א נץה0ח8
701. )718( 384-0255
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
י ערב פסח שחל בשבת
דינ
ג
שבתז'ניסן
א] מקדימין לדרוש בשבת הקודם שבת ז'ניסן (להורות לעם ה'
דרכי ה') כמו שכ' במג"א בח"י (תכ"ט סוסק"ג) ,ולהערוה"ש בשבת
הגדול עצמו יש לדרוש מעניינא דיומא ולהלהיב את העם לתורה
וליראה.
ב]בנוגע אמירתהפיוטיםרובהעולםנוהגיםלאומרן בשבת הגדול
(דהיינובערב פסח)וכמו שכ' הא"רוהפמ"ג [מלבדההלכותשבפיוטים
שיש נוהגין לאומרו בשבת הקודם (ז' ניסן) ,כדיוצא מהגה שבס'
מהרי"ל (ובזה מיושב קושית לקוטי מהרי"ח)] ,אבל י"א שמקדימין
לומר הפיוטים בשבת הקודם [כמנהג מרן בעל דברי חיים זצ"ל ע'
דרכי חיים ובס' דרכי חיים ושלום ,ובהגדה דברי יואל ,וכן מביא
הגה"ק מפאפאז"ל שכן ראה אצלרבו הקרן לדוד ז"ל לאומרו בשבת
הקודם שדורשיםאז]וכןציווהמרן מסאטמארזי"ע שיאמרוהו בשבת
הקודם אחר גמר חזרת הש"ץקודםקדיש תתקבל[ועוד טעם להקדמת
אמירת ההלכות לשבת הקודם שיש חשש הפסק להש"צ אם יאמרנה
בשבת הגדול עצמה שהרי אז תואיןנוגעין חלק גדול מן ההלכות,
ממילא דהוי הפסק שלא לצורי באמצע התפלה ,ומנהג בעלזא
מונקאטש סקווירא לומר הכל בשבה"ג ,וכן נהג מהרי"צ דושינסקי
ז"ל].
את ההגדה לכו"עאין אומרים בשבת זו ,רק בשבת הגדול (שהוא
ער"פ)[ויששאיןאומריםגםאזע'להלן].
ג] במוצ"ש (שבתז'ניסן)אומריםויהינועם ,דהאמותרין במלאכה
בער"ש הבא נמצאשיש ששתימי המעשה [משא"ככשיום א' דפסח חל
בשבת ישנוהגין שלא לומר במוצ"ש שלפניו ,משום דבער"ש שהוא
ער"פ לאחר חצותאין לעשות מלאכהע' שע"תולקוטימהרי"ח].
תעניתבכורים
ד]הבכוריםמתעניםביוםחמישי שמלפניו [שו"ת מהרי"לסי'ק"י,
ד
~111ץ הלנותלער"פ שחל 1שבת
לזכר ,שו"ע סי' ת"ע ס"ב] ,וי"א שאם לא התענה ביום ה' יש לו
להתענותביוםשישי(דומיאדתענית אסתר מוקדם בשו"עסי' תרפ"ו
לכןי"א שאף אם השתתףביום ה' בסעודתסיוםישלו להתענותניום
סוס"ב),ניע
שישי ,ומה"ט נהג בעל קה"י ז"ל לעשותסיום גם ביום ער"ש,וכן נהגו בבעלזא,
אדרבה עיקר הסיום עשו בער"ש ע' ביתו נאוה קודש ע' שכ"ד (וכן נהג הרה"ק
מסקווירא ז"ל,והראני שבקובץ תל תלפיות מביא משםהשבילי רוד שיש להשתתף
בסעורתסיוםבשניהימים),ויששנתן עדקשיצניע מעט מסעודתהסיוםליום ער"ש,
ולענ"ד דכל זה הוא חומראיתירהלרידן דנקטינן דמתעניםביום ה' י"ל דמעיקרא
הכי נתקנה,ועוד שבכלל י"א שבשנה כזו אי"צ להתענות כלל כמובא בשו"עסי'
ת"ע ס"ב ,אלא שהרמ"אהעיר שמנהגינו שמתענים ,שו"ר גם בשו"ת אגר"מ (או"ח
ח"רס" ס"ט אות ר')רסגיבסיוםשיעשהביום ה'(אבל לאמהני אם בדעתו לעשות
סיום רקביוםו' ,או שלמחרביוםו'יהיה סעודת ברי"מ) ובסדר ער"פ שחל בשבת
להגר"'חזוננפעלדז"לכ' שהיות שהתעניתאינובזמנויכול לפדות התענית בממון
לצדקה(לפיערכו)].
מיהובעיקרהדבר בשו"תרבי משהפרובינצאלו(סי'ע"א)כ' דכשחלער"פ בשבת
יש להתענות תענית בכורים בער"ש ,דמה שאין מתענים תענית אסתר בער"ש רק
מקדימיןביום ה' (כמס'מגילה רףב).לפישרגיליןבתענית לומר סליחותותחנונים
ודברזהאי אפשר לעשותו בער"ש שאז לאיוכלו לטרוח בצרכי שבת כמובא בטור
סי' תרפ"ו (מהרא"ש והמרדכי והר"ן) א"כ בתענית בכורים שאין שם תחנונים יש
להקדימו ולעשותוביוםו' הקרוב לערב פסח (שהוא בשבת) והובא בברכ"י ועמש"כ
עליו בכפה"ח (סק"כ) אבל כבר נתפשט המנהגכהמהרי"ל.
נראה דבכור שבשארכלהשניםאינוסומך עצמו לאכול אצלסיום
מסכת (כמג"א וכו') בשנה זו שהוא תענית מוקדם יש להקל (כמו
בעלמא דמקלינן הרבה בתענית נדחה) ומקלינן אפילו למי שיש לו
מיחושבעלמא.
ה] הרגיל בכל שנה למכורביוםי"ג המקומות שמשאיר שם חמץ
(שלאיתחייב שם בבדיקה) גם בשנהזויש לו להחמיר למכור ביום
י"ב,קודםחלותחיובבדיקה בשנהזו (שהואאורליוםי"ג)דזיל בתר
טעמא.
ו] סמוך לערב הולכין לשאוב מים שלנו לאפיית מצות דלמחרת
[וע' בדברינו בס' ישראל והזמנים ח"א סי' ל"ח ומן המדוייק
להשאיבה,ועעו"ש אותםהאופים מצהבליל מוצ"שמהו שישאבומים
(לצורךמיםשלנו) בביהשמ"ש שלכניסת השבת].
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
בדיקתחמץ
ז] בודקין את חמץ בליל שישי (אורליום י"ג) עם ברכה ,כרגיל
ה
בשאר השנים [דבליל שבת אי אפשר לבדוק לאור הנר ,שאסורה
בטלטול],ויראהלגמורנקיוןהביתמבעודיוםכדישיוכללבדוקכליל
בלילה(אורליוםי"ג).
ואף בשנהזו יש לדקדק לבדוק החמץ מיד בכניסת הלילה (וכ"מ
מביאור הגר"א רס"י תמ"ד) ועלכןיש לדקדק לגמורניקוי הדירה
קודם הלילה ,ומחצי שעה קודם זמן הבדיקה אסור בעשיית מלאכה
וכו'.
גם אכסדרה (שבעלמא אם לא בדקהבלילהאזי נבדקתבבוקרו של
יוםי"ד לאורהיום בלא נר)יש לבדוק לכתחלה בשנהזו בליל אור
ליוםי"ג לאור הנר ,בשעה שבני ארםמצויים בביתפ,ויל"ע בריעבד כשלא בדקו
בלילה אםצריך לבודקו (לאורהיום) בער"ש(יוםי"ג) אוסגי לבורקו בשבת בבוקר
(רכיוןשיכוללבדוק שם בלאנראיןאיסור לברוק בשבת).
ח] אסור לאכול קודםקיום מצות בדיקת חמץ ,כמו בשאר השנים,
אבלטעימהגרידא מותר,עלכן בכור שהתענהרשאי לטעוםולאכול
דברים המלפתים את הפתופירות ולשתות משקה חוץמיין אחרזמן
צאה"כלפני הבדיקה ,דכל אלה הם בכלל טעימה דמותר ,וכן מותר
בפת ובפהב"כ פחות משיעור כביצה [וע' בס' בן אישחי (ש"ר הל'
ער"פ שחל בשבת אות א') שראוי שיטעוםכדי שיברוק בישוב הדעת
ובנחת] ומ"מאין לשהות באכילה וטעימה אלא ימהר לבדוק בזמנה
דהיינובתחילתהלילה (עבה"לרס"י תל"א ובקו"א סק"א).
ט] מיד לאחר גמר הבדיקה יבטל את החמץ (שלא מצא בבדיקה)
כבשארהשנים (טו"זסי' תמ"ד סק").
י] לאחר הבדיקה צריך להצניע את החמץ שמשאיר ליום מחרת
(ער"ש) וליום ש"ק ,כדי שלא יוכלו תינוקות להגיע להם ולגררם
(שבזה מבטל את הבדיקה) ,ואם מאכיל חמץ לתינוקות אחר הבדיקה
והביעורחייב לעמוד עליהם ולדקדק שלאיוליכום אנה ואנה ,שדרך
התינוקותלרוץ ממקום למקום ופתםבידם (שמה"טחייב לבדוק חמץ
1
קובץ הלכותלער"פ שחל בשבת
בכל מקוםשתינוקותהולכין לשם אף שגדול לעולםאינומכניס שם
חמץ)וכן מה שיאכל(ו) למחרת בבוקר ידקדק לאכול במקוםמסויים
(ויבער משם החמץתיכף לאחר גמר האכילה ,עשו"עסי' תל"ג ומ"ב
סקי"ט).
ערב שבתק'(י"גניסן)
יא]מי ששכח (או נאנס) ולא בדק בלילה יבדוק ביום לאור הנר
(עשו"עסי' תל"ג ס"ב)וישלוזמן לבדוק כלהיוםכולו (אבלזריזין
מקדימין למצוות,ועוד שלאיבואלידידיחוי).
יב] בער"שבבוקראומריםמזמורלתודה,ולמנצחיענך,וביתיעקב
[ואיןצריכיןלעמוד ולהתפלל בהשכמה].
יג] מבערים ושורפים את החמץ קודם שעה שישית כבכל שנה
[והטעםכדי שלאיבואולטעות בשארהשנים,וצ"עלשון המחברוהרב
לבער "קודםחצות" ,והמא"מ (סק"ג)והחיי"א (קכט-ט)והמ"ב()כתבו
עלה שהוא לאו דוקא ,אבל בס' דע"ת כ' שהואמדוייק דאפשר להקל
בשנהזו].
יד] בשנהזואין אומרים בשעת הביעור "כל חמירא" כ"ה במג"א
(סק"ג) ובמאמרמרדכי ובמ"ב(סק"י)והגריח"זז"ל(וי"א שטוב לומרכרי
שלא לשכוח בשאר השנים ,ולא נראה מאחר שאינו יכול לומר 'דחמיתיה'
'דביערתיה' כמו בשאר השנים,ואףמי שיאכל בשבת אצל אחרים לא שנא ,ובשו"ת
משה פרובינצאלו(סי' ע"א) כ' רהגם שא"'צ לבטל בער"ש ,מ"מ המבטלואינו
רבי
מפסיד] ,אבל מ"מ אומרים בשעת שריפת החמץ אתהיהירצון שתיקן
החיד"א (לבער את היצה"ר) ,אבלבדיעבד שורף והולך כלהיום (עד
סמוך לשקעה"ח) (יבפסקי הלכות לרבינו יוסף ,והוראות לרבו רבינו שמואל
הרואה (הוצאתבלוי ,אות ס"ח) כשחל ער"פ בשבתהורורבותינו לשרוף את החמץ
בער"ש קודם למנחה (עשר או תשע שעות על היום) ,ורבינו שמואל ואחיו רבינו
מאירכהןהיומבעריןושורפין לאלתרבליל שלשה עשר אחרהבריקה].
יל"עאי בשנהזויכולין לעת הצורך לסמוך לבער קודם תחילת
שעהשישיתלפיחשבון שעותהיום שמנצה"חועד שקעה"ח.
יד] לאחר הבדיקהאין משאירין חמץ רק מה שנצרך לו לאכילת
ער"ש ושבת (והשארצריכין לבערבזמןהנ"ל).
קובץ הלכותלער"פ שחל בשבת
ז
טי
]מעיקיהדין מותר לאכול חמץ בער"ש כלהיום (מאמר מרדכי,
ל
בה" ד"הומשיירין ,וערוה"ש) ,אבל בס' טעמי המנהגים מביא שיש
נוהגים שלא לאכול חמץ בער"ש אחר ד' שעות עד הלילה ,וכ"מ
ממנהגי מהר"ש (אות שע"ג) וכ"מ בס' אר"ח מהישועות יעקב
להחמיר ,וכ"ה מנהג בעלזא (ביתו נאוה קודש ע' שכ"ו) ובאבוב
[והטעם שלאיבואו לטעות בשאר השנים,ונסתייעו מלשון הפוסקים
שמשאיר חמץבשיעור"מזוןב'סעודות" דמשמעו אבל לאיותר]וכ"ה
דעת הגה"ק מבוטשאטש זי"ע ,ומנהג העולם להקל ,וכ"ה בשו"ת
מנח"א (א-נט) [ובאזהרות לער"פ שחל בשבת מהגה"צ מפאפא ז"ל
שמנהגהעולם להקל,ואינונכון לדרושברביםלהחמיר].
טז] י"א שמדינא יכול הרב '7מכור את החמץ להנכרי כל היום
[עשו"תאמרייושר (ח"אסי'קמ"ו) ושו"תדברימלכיאל (ח"דסי' כ"ד
סקמ"ט,דמכירת חמץאינותקנתחז"לשנימאבזהלאפלוג)]וכותבים
בשטר המכירה שיחולהקנין שעה קט לפני כניסת השבת ,אבל יש
מחמירים למכור בבוקר כמו בשאר כל השנים ,רומה למה שכתבנו
למעלה באות י"ג שצריכין לבער החמץ קודם שעה שישית כבשאר
השנים ,והמכירה הוא חלקמהביעור [דורשלציון (דרוש ל"ז) ושו"ת
מהר"ם שיק (סי' ר"ה) ובס' ייטב פנים (עכ"פ בחמץ בעין) וכ"כ
להחמיר בתשו'ערוגה"ב(סי'ק"ג)]וישהמיקל למכור עכ"פעד חצות
[וכמו שכתבנו למעלה שם מס' דע"ת שמיקל גם לבער עד חצות],
והמנהגלהחמירלמכורקודםזמןהביעור בער"ש ,וכ"כ בשו"ת מנח"א
(ג-כו)דמדינא שפי"ד כלהיום ,אבלעדיף להקדים קודם שעהו'.
ועל כן בעלי חנויות לכתחלה לא ימכרו חמץ אחר שהגיע שעה
שישית מאחר שכבר נמכר להנכרי (ובאיזה אחרונים כתבו שמ"מ
כותבים בהשטרזמןחלותהקניןסמוךלכניסת השבת ,שאםיצטרךיהא
רשאי לאכולמן החמץ הנשאר ,ובמיוחד יעשוכן החנויות שמוכרים
חמץ במשךיום ער"ש לכבוד שבת) ,ויש שלכתחלה מקילים למכור
החמץ להנכרי רק סמוך לכניסת השבת (מאחר שדרך בני"א במשך
ערב שבת להשתמש עם החמץ והמקומות שמוכר להנכרי ולא יהא
חשש בזה לביטול המכירה)וישמקילים עכ"פ לבעליחנויות עשו"ת
ח
קובץ הלכותלער"פ שחל בשבת
מהרש"ג (ח"ב סי' ע"ב) ומנח"א הנ"ל ,וע"ע סברא בס' שערים
מצויינים בהלכה (קו"א סי' קט"ו מק"ב) להקל במכירת חמץ בזה"ז
כיוןשאינו מסור לכל אדם אלאלרבניםוליכא למיהש כלכך לטעות
אטו שארהשנים ,ועשו"ת קבחיים(סי' פ"טובמפתחות).
רבשמיקללמכור אתכל החמק להנכריאחרחצות דער"ש מ"מלא
ימתיןעדסמוךלכניסת השבתכדישיהיהלוזמןוישוב הדעת לעשות
עםהגוי כלהקנינים מבעודיום [שו"ת דברי מלכיאל הנ"ל (שנמשך
בערך שעה)ובאזהרותהייטל לב ז"ל]ויש שכתבלדון עלה משום
חצי
איסור פרקמטיא בער"ש,ול"נ.
[ודנו האחרונים מהו לכתוב בהשטר מכירה שהמכירהיחול בשבת
קודם שעהשישית (שנמצא שנעשה משאומתן בשבת) שנס'דברי שאול
בכה"געל ספרלויתחן (פ' יתרו),וע' נזה בתשונותזכרוןיהודה (א-קטו)
מתיר
פי
תליתאי (ג-סד) שרהיהושע(סי' נ"ב)לנושי מרדכי (או"ח
פרי השדה (ב-פז)אוריין
ע"ה) אבן יקרה (ג-קכז)
וע' מהר"םשיק(סי' ר"הוסי' קל"א) תורת חסר(א-יג) ערוגה"ב(סי' ק"ג)
סי'קי"ז),
(או"ח צ"ח) קבחיים(סי' פ"ט)וילקטיוסף (חי"בסי' קל"א)
מנח"א (ג-ח)פנימבין
ויצבריוסף(סי'י"ב) שמעישראל(סי' ע"ט) שו"ת אגר"מ(ה"גסי' מ"ד,שמתיר,דאף
רע"אלא אסר אלא לעשות מעשה בשבתשיתקייפ המו"מ].
יח] כ' בעל דרכ"ת (בקונטרס קצת אזהרות נחוצות) שאחר שנמכר
החמץ לנכריאין לקנות ולמכור ולישא וליתן עם חמץ ,על כןמי
שצריך חלות לכבוד שבת ק'יקנה רק עד שעה שנמכר החמץ (וצ"ע
מהרש"ג (ב-עב ,שמיקל ע"פ השואל ומשינ ח"ו סום"י נ',
כשאינוכולל אתהחלות בשטרהמכירה).
יט]יש שכותבים בהשטר מכירה שמוכר לו ג"כ מעתה כל החמץ
הנשאר מלבד מה שהואעתיד לאכול בשבת (משם הגה"ק מפאפא ז"ל
בנט"ג פ"ה ס"ז),ויש מפקפקים ע"ז,וכן בקובץ בית אהרן וישראל
(גליון צ"ג ע' ע"ג) מביא שהרבה גדולים פיקפקו על הנ"ל ,עלכן
יכתוב שמה שיאכל בשבתיעשהעמו חשבון אחר החג ,ועשו"ת שבט
(ח"ט מי' קט"ו) ובפסקי תשובות כ' שיתנה בהמכירה שרק מה
הלוי
מה שיתעלם ממנו(עיי"שדףמו הערה .)115
שרואה הוא שלויולא
יט-ב] נחלקו הפוסקיםבמי ששכח (או לא עלתה לו) למכור חמצו
שבת מותר למוכרולגוי בשבת עצמו ,רדעת החק יעקב
לגוי מערב אי
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
ט
(תמ"ר סק"ח)רבריעבדיש להתירלמוכרו בשבת (ולאחשיב מו"מ בשבתכיוןשאין
כוונתו אלאלהנצלמאיסור חמץ)והובא להלכה במחצהש"ק (סק"ז) ובפמ"ג,ועיי"ש
שנוטה שאף מותר לכתובעלידו שטר מכירה בכתב שלגויים,שאינו אלא מדרבנן),
אבל בשו"ע הרב (תמ"ח סט"ז) כ' לאסור אפילו במקום הפסד מרובה (שלא התירו
מו"מאפילו במקוםמצוה) רקיתנהו במתנהלגוי(מכירוומיורעושיורעכושיחזירנו
לו לאחה"פ)דלצורך מצוההתירוליתן מתנה בשבת [ובשו"ת מהר"םשיק(סי' ר"ר)
מיישב דעת המתירים דמכירת חמץ שלנו הוא רק מטעם סילוק רשות הישראל,
רהגויאינו מכווון לקנות] ,ובשעה"צ (סקי"א) מביא מהבית מאיר (אה"עסי' קל"ו)
לאיסור ,ושהסכים עמו הכ"ם (מובא בהגהות הח"ס) ,ועשו"תבנין שלמה (סי' י"ז)
ובשו"ת רובבמשירים (ח"גסי'צ"ד).
כ]מי שמשכירלגוי חדר שלם (עם דברים החמוצים הנמצאים שם)
ורוצהלאכול שם בשבת אתהסעודות של שבת (חמץ)יתנהעםהנכרי
שמשאירלוזכותליכנס לשם בשבתעדצהריים (שהרי מכירת החמץ
ועמושכירותהרשויותנעשיםונגמרים בער"ש).
כא] מדינא מותר לאכול מצה (של פסח) בערב שבתזו (שהואיום
י"ג) [דלא כהפרי השדה שמחמיר ,וע' חק לישראל] ,אלא שבכלל
המנהג להחמיר שלא לאכול מצה מראש חודש ואילך ,אבל מ"מ
לקטנים שלאהגיעולגיל הבר מצוהי"ל שמותר להאכיל מצה (בי"ג)
שי"ל שאין כל כך חיוב חינוך על מנהג (זה) ,ובפרט כשהוא צורך
להתינוקות.
כב] בער"ש זו מותר להגעיל כלים חמוצים כל היום ,אבל י"א
להגעיל קודם שעה שישית ,ויש מחמירים קודם שעה חמישית
(כבעלמא ברמ"א סי' תנ"ב ס"א) דכל דבר שבפרהסיא יש לנהוג
כבשארהשנים משום לאפלוגוטעות ,אבלכליםהבלועים רק ממשהו
חמץיש להקל כלהיום.
כג]מי שישלושינייםזרים או שישלושיניים כספית אושיניים
עם עטרה (קראו"ן בלע"ז)או סתםמילואים בתוךהשיניים(פילינג"ס
בלע"ז) שלהרבהפוסקיםישלהגעילםקודם הפסח,היותשאיןלהגעיל
בשבת (ע' להלן) על כן יגעילם מער"ש ,ואף שהוא צריך לאכול
סעודות חמץ בשבתכיון שאוכל חמץ צונן (שאינו דבר תריף)אין
איסור,וביותר ידקדק שלא לאכול בשבת חמץ "גוש" רתוחה ,ולאחר
י
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
גמר אכילת החמץינקרשיניו (וע' להלן אותיות קכ"ג קכ"ד בנוגע
איךלנקותם בשבת).
כד]נוהגיןלאפות מצותמצוה בער"ש אחרחצות כבשארכלהשנים
(המחבר בשו"ע סי' תנ"ח ס"א) והטעם בביאור הגר"א זכר לשאר
השנים ,ועשו"ת מנח"א (ח"א סי' נ"ט) שנדחק למצוא עוד טעמים
לאפיה בער"ש[והערניעוד טעם שבדרךכללבאפיה דער"פ (ודער"ש
זו)מכווניםיותר לשם "מצות מצוה"].
י"א שאין אומרים הלל (תשו' מנח"א הנ"ל) בשעתאפיית המצותי
ומרן מסאטמארזי"ע אמרכרגיל,והרה"קמבעלזאז"ל אמרהללמתוך
ספרתהלים שלאיהא חשש של הקורא הלל בכליום [כמובא בם'ביתו
נאוה קודש(דף ש"ט)וע' בהקישראל(סי'י"ב)].
אבל בכמהראשונים מבואר דבער"פ שחל בשבת מה"טיש לאפות
המצות בליל מוצ"ש דוקא לא בער"ש [וכן נהג הח"ס ז"ל ורבותיו
הגרנ"א ובעל ההפלאה ז"ל] ,מיהו בטור כ' שיש מפקפקים ע"ז כדי
שלא לטרוח ביו"ט בדבר שיכול לעשות מער"ש ,וגם שעי"כ יבא
להתאחר עםאכילתהמצה.
וכן י"א שאף מה שכ' המחבר בשו"ע הנ"ל הוא רק לאמוקי שלא
לאפות במוצ"שיאבל לאשצריךלאפות בער"ש אחר חצות דוקא (ולא
משמעכן בטור משם הרא"ש),מיהו בלא"ה עכ"פעניןגדול להתעסק
בעצמו באפיית המצות מצוה כמובא בטושו"ע (סי' ת"ם ס"ב)[,יצ"ע
במי שפרנסתו מצומצמת והמצותעולין ביוקראי יש להקל בשנהזוהיות שאפיית
מצות בער"שזוענינו קלוש מאוד (שאינוזמן שחיטת הפסח,וכן עוד יש לו חמץ
בביתו),וכן צ"עבמי שהשגת המצות עולה לו בקושיאימחוייב להטריה עצמו כל
כךבעדה,עוד זאתשאוליאי"צ לדקדק שכלהבניבית(הגדולים)יאכלו ממצותאלו
שאופין בער"ש] ,והגרמ"ז זארגער שליט"אהעיר שבשנהזוהעיקר הוא ההתעסקות
בהמצות בער"ש (משום לא פלוג של שאר השנים בכל מידי דפרהסיא) אבל לא
אכילת המצה הנאפה בער"ש,וממילאבמי שבלא"האינו מתעסקבעשיית המצות רק
קונהוהולךאיןענין בזה,ויש לפקפק ,אבלאולילהיפך שסגישילך בער"שלסייע
באפיית המצות אף שלא יקנה מהם ,ח גרצא"ז שליט"א העיר שי"ל דאף להשו"ע
לאפות בשנהזו בער"פ אחרחצותאינו אלא חובתהציבור ,אבל לאעלהיחיד,וסגי
במה שבבתיהמאפיהאופין בער"שכרגיל בשארהשנים(בער"פ).
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
י"
עוד זאת נראהדהנוהגין בשארכלהשניםלאכול רק ממצה שנאפה
בער"פ אחר חצות שבשנה זו אין להדר כל כך על זה ,עוד זאת
המסדריןתמיד חבורהלעצמןשיש להקל בכלזה בשנהזו.
בשנהזואי"צ לומר בשעתאפיית המצות"הפירוריןיהיו הפקר".
כה]מערביןעירוביחצירות "במצה"(שיכוליןלהאכילהבכל השבת
לקטנים ,ובפרט לקטני קטנים ,ועוד דבליל שבת (ליל י"ד) מותר
לאכול מצה) ,וי"א דלא מהני לערב "בחמץ" (שאינו ראוי לאכילה
בשבת אחר שעה ד' אפילו לקטנים ,משא"כ מצה דראוי לקטנים
כנ"ל) ,ועוד שחמץ לאחר חצות אסורה מה"ת ,משא"כ מצה בער"פ
אסורה רק מדרבנן (ע' מהרי"ל ושו"ת דובב מישרים (א-קלח) ושו"ת חלק"י
(א-ריא) ועשו"ת שמע ישראל (ם" ע"ז ע"ח)] ,אבליש שמיקל בחמץ משום
דראוילאכילהבכנימת השבת(עד שעהד')(ע' דע"ת(סי' תמ"ד ס"ג) ושו"ת
מהר"שענגיל(ח"וסי'כ"ז)ן,והמנהגלערב במצה[יהכיעדיףטפי ,ובפרטבבית
שיש בתוכה הרבהדיירין שיצטרך להשאיר חמץ שיעור י"ח גרגורות] והמערב
בפתחמץיזכור שלאמהניהעירוב כשהפת שלהעירו"חמונחבכניסת
השבת בהפרוזדור ,אלאיהא מונח בחדרהראוילדירה שהוא ד' אמות
עלד'אמות].
כו] בפשטות אסורלהגעילכלים בשבת,ועלכןאיןלהגעילשיניו
התותבות בשבת ,רק בער"ש (ובשבת יזהר שלא לאכול חמץ רותח)
אבל י"א דשפיר דמי להגעיל בשבתדעדיין זמן היתר הוא [עשו"ת
מנח"י (ח"ח סום"י ל"ז) ,ולענ"ד להחמיר דקיי"ל דחמץ שמה עליו
ומיקרי איסורא,ויש שמיקל מטעם אחרכיון דלכמה פוסקיםשיניים
תותבותאינםבולעיםכלל,כשינייםטבעיים,ע'בס' ארחותרבנו ח"ב
פסח סקכ"ה]וע'להלן אותקכ"ו.
כז]שיניוהטבעיים שיש בתוכםמילואים(פילינג"ס בלע"ז) לכו"ע
רשאילהגעילם בשבתע"ישתייתטיי חמה(כשאינוניכר ששותה לשם
הגעלה),וישמקיליםאפילוכשגומעופולט משוםדאינוניכר ההגעלה
שנראה רק כמדיח פיו [עשו"ת מנח"י (ח"ח סי' ל"ז) וס' קלח של
אזוב].
כח] בער"שיכין החרוסת,יצלה את הזרוע והביצה (אבל מעטמי
יב
קרבץ הלנות לער"פ שחל בשנת
מלח רשאין לעשות ביו"ט כשלאישום ב' שלישי מלח,וע' בדברינו
בנשמת שבת ח"ד סי' ש') ואם שכח לצלות הזרוע מבער"ש יכול
לצלותובליל החגואזידקדקלאוכלוביו"טראשוןדחג(ביום).
כט]וכןיבדוק בער"ש אתהמצותמנפוחותוכפולות[ובזה"ז בהרבה
בתימאפיההןעצמןבודקין].
וכןיבדוק אתעלי החסאמןהתולעים בערב בשבת(וע' כפה"חסי'
תע"ג סקצ"א).
ל] צל"ע אם יכולין לטחון את המרור (תמכא -חריין) מער"ש
(להניחו עלימי החג דהיינו ליל מוצ"ש וליל א') שעלולין להפיג
טעמן (לגמרי) עדליל החג (ע' שע"תסי' תע"ג סקי"א ומ"ב סקל"ו),
מלבד אםיכול לסוגרההיטבסגורה הרמטית,כגון לסוגרו בתוךכלי
זכוכית מגופהיפה ,או בתוך פלעסטיג-בעג סגורה וקשורה) וע' בס'
ארחותרבינו (ח"בע' ע"ה ,שבכה"גאף אםפגמחריפותועדיין נשאר
בה טעםמרירות).
ומעיקרהדין רשאי לטוחנם במוצ"ש במדוכה (קטנה) בשינוי [ע'
מ"ב סי' תע"ג סקל"ו ,ובסי' תק"ד סקי"ט ובשעה"צ שם סקל"ג,
וכהא"ר,ודלא כמג"א שם (סק"ז) ושו"ע הרב (ס"ד)] ,אבליזהרלטחון
רקלפיהצורך.
לא] הנוהגין שלא להשתמש בפסח רק במים שהוכנו מערב החג
יכינו עכשיו בער"ש ,דבשבת יהא אסור לשאוב מים משום הכנה
ובדיעבדיש להקל בשבתע"יגוי,בצירוףדעת הפמ"ג(רס"י תק"גוסי' ת"ק)דאיסור
הכנה מותר ע"יגוי ,ובצירוף סברת המהרש"ג (א-סא) דדבר שזמן עשייתו עכשיו
דוקאולאיוכל לעשותו בערב (במוצ"ש) לא חשיב הכנה ,ואף שבספרי נשמ"ש ח"ר
(סי' שס"ד,וסי' שפ"ב)פיקפקנועלשניהקולותהללו מ"מבצירוףשניהםיחדיויש
להקל .ובפרט בדבר שראוי ליהנות ממנו בשבת ג"כ ,והוא ג"ככעין פסידא ,ועור
שכל היום ראוי לשתות מינייהו (שמה"ט מותר בשבת לשטוף כוסות כל היום)
וממילא שיש מקוםלדון להקל אפילו ע"י ישראל בראי אפשרע"י נכרי ,ורוקכי
קצרתי.
לב] מותר במלאכה בכל היום בער"ש (כמו בכל ער"ש דעלמא)
וכמוכן מסתפר והולך ונוטל צפרניו כלהיום [ע' בה"ל רס"י תס"ח,
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
יג
ובס' ברכ"י כ' שהרוצה להחמיר שלא לעשות מלאכה כלהיום תע"ב,
ואין המנהג כןי וכמש"כ בשע"ת (סוס"י תמ"ד) משם פסח מעובים
(שלא ראה נזהרים אף דרך חומרא) ,וזה דלא כשו"ת משיבת מרדכי
(אלפערט,סי' ס"ט) שאוסר].
לג] אם מבשלין בשביל שבת תבשילי חמץ (בכליםחמוצין)יזהרו
שלא לבשלמיני חמץ הנדבקין להכלי (שקשה אח"כ לנקרן) ,עלכן
אין לבשל על שבת זו טשאלינ"ט שיש בתוכה שעורים [כמבואר
בשו"עסי' תמ"דשאין לבשל לשבתזודייסא ,שאח"כ יצטרך להדיח
הקדירה או הקערה ,ואסור להדיח כלים בשבת שלא לצורך שימוש
היום (עשו"עסי' שכ"ג ס"ו)ע' מ"בסקי"ב] ,אבל מותרלהכין לאקש'ן
(שזהאינה מתדבקלדופןהכלי).
וכן נראה שאם יבשל באלומינום-פאו"ל הנזרקין רשאי לבשל אף
תבשיל הנדבק (אם יוכל אח"כ בשבת להוציאם החוצה) [וחכ"א כ'
לאסור משום לאפלוג].
לד] אבל מותר לבשל טשאלינ"ט רק מן קטניות
(טשאלינ"ט-באנדלי"ך ,או אורז) וכ"כ הגריח"ז ז"ל (בסדר ער"פ
בשבת) ,אבל החזו"א(באגרותיוסי' קפ"ח)כ' שלאיבשל שוםקטניות
ולאאורו ,וכמדומה שהמנהגלהכין טשאלינ"טמןתפוחיאדמה.
לה] בער"שיקרע מפות שלפלעסטיקשיהיהלו מספיקכדי לפרוס
מתחת המקומות שיאכל שם חמץ למחרת בשבת ,דאילו בשבת אסור
לקרוע(אפילוע"ינכרי) כמבוארבדברינו בנשמ"ש ח"זסי' רמ"ב-ג'
(ועיי"שלקרועע"ינכרילצורךמצוה).
לו] כמו כן יכין מער"ש קיסמי שיניים ,או חוטין המנקין את
השיניים,כדילנקות בהם אתשיניו לאחר גמראכילתחמץ.
לז] אם אפשריכין בער"ש את השולחן לעריכת הסדר (אם יוכל
להסתדר לאכול בשבת במקום אחר) כדי שיוכל להתחיל תיכף אחר
תפ"ע דמוצ"שעםעריכת הסדר (שו"תמהר"יוויילסוס"י קצ"ג ,וכ"כ
הגריח"זז"ל).
לח]מןהראוילמישיכול לעשותעירוב בער"שכדישיוכללהוציא
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
יד
בשבת אתשיורי החמץ לרה"ר,ואף שכתבנולהלן שיש להקל להוציא בשבת
ע"ינכרי מטעםרהוי שבות דשבות לצורך מצוה ,מ"מ אם לא נשאר אלא פירורים
דקים מטונמיםאינו מצוה גמורה לבערו,ועוד דלכתחלהאין להכניס עצמו למצב
להקל על סמך היתר שבות דשבות ע' ברברינו בנשמת שבת ח"ה בפתיחה ,ועוד
דרילמאלאיתרמיליהנכריבשבת).
לט] יצניע בער"ש כל הכלים החמוצים (מלבד מה שבדעתו
להשתמש עמהם בשבת)י וידבק או יקשור כל הארגזים והתיבות
שמונחים שםכליםוחפצים חמוצים,ויכסה עםנייר-כסף וכדומה את
כל המקומות שבא שם במגעעם חמץ במשךהשנה.
ורשאי לעשות כל זה עד זמן כניסת השבת (אחר שעת הביעור),
מלבד אם הרב המוכרבשבילו אתכליוהחמוצים מוכרום גם בשנהזו
בער"ש בבוקר צריך הוא להכניס לשם את כלים ושאר חפצים
החמוציםקודם שחלהמכירה(ובפרט אםכותביםבתוך השטר שכל מה
שבארוןאותיבהפלוני נמכרלהנכרי).
מ]יערוך מער"ש אתהמורה שעות שהנרותהעלעקטעריידלקועד
אחר גמר עריכת הסדר ,ובנוגע להעריכו על ליל שבת להתכבות
בשעה מוקדם ואח"כ בשבתלהניעוכדילהאריך הדלקתםע'בדברינו
בנשמת שבתבח"ו כמהפרטיםבזה ,אבלאיןכדאילהקלבזה (שעלול
לצאת מכשולודילחכימאברמיזא).
מא] אםמדליקנרות שבתעלהשולחן שאוכל שם חמץ (שלכתחלה
מצוה להדליק נרות שבת במקום אכילתו) לא ישום הנרות על מפת
הפלעסטיק למעןיוכל לסלק המפה בסוףזמן אכילת חמץ [ובדיעבד
ששכח והדליק את הפמוטים על מפת הפלעסטיק ,רשאי לחתוך את
הפלעסטיקמסביב להנרותע'בדברינו בס' נשמת שבת ח"דסי' רמ"ה
ודוק].
מן הרצוישידליק על השולחן שאוכליןעליה חמץ נרות הנקראין
טרעוולער"ס-ליכ"ט (חדא שלא יתדבקפירורי חמץ על הפמוטים ,ב'
כדי) שיוכל אח"כ לכורכו עם שאר הפסולות ולזורקו לתוך האשפה,
וישיםעלהשולחן מער"שזמירותאו ספרכדישיהיה המפה והשולחן
בסיסלהיתרולאיסור(ויוכל לטלטל המפה) אבל חלהאין להשים על
קובץ הלכותלער"פ שחל בשבת
טי
השולחן במקוםשתינוקותמצויים (אם לאשיעמיד שומר כלזמן של
כניסת השבת,אושיהיה מכוסההיטבעםכליכבידה),ובדיעבד אם לא
שםעל המפה דברהיתריש להקלעל סמךהפוסקים דמפה לאנעשית
בסיסלהנרותשעליה[,ואף שכתבנו בשו"ת נשמת שבת ח"א שבעלמאאיןכדאי
להדליק נרות שבת בנרות כאלו (טרעוולער"ם-ליכ"ט) שאורה (ושמחתה) מעוטה,
מיהת בשבת זה ירליק נרות הרגילים בשולחן הגרול שבהבית ,ורק שעל שולחן
שאוכלעליה החמץידליקב'נרותממיןזה].
וכן אםמדליק הנרות של שבת בתוך החדר שבתוך הבית ופת חמץ
הוא מחזיק ואוכל מבחוץ ידקדק לשום בפנים הבית דבר היתר על
השולחן מבעודיום.
מב] מי שבדעתו לאכול הפת בתוך ההאל"ל המשותף עם כמה
דיורים לא ישכח מלערבעירוביחצירות בער"ש.
מג]מישאינו אוכל הסעודות של חמץבביתומןהנכוןשיערוך את
השולחן לליל הסדר מבערב שבת ,כדי שלא יצטרכו לשהות בליל
מוצ"ש עם הערכת השולחן ,כעין המבואר בשו"ע (סי' תע"ב ס"א)
שבעלמאיערוךשולחנו מבעודיוםכדילאכולמיד כשתחשך.
מד] דעתהישועותיעקבז"לשאיןלהשאיר חמץ רקעל ב'סעודות
של שבת ,אבל משאר הפוסקים משמע דרשאי להשאיר כמה שירצה,
ובלבדשיהיה משומרמעכבריםותינוקות ,וכ"כ בעל קהלתיעקבז"ל.
מה] קודם תפלת מנחהאומריםהודו (כבשאר השבתות)וכןאומרים
מזמורילכונרננה(ובבעלזאאיןאומרים ,מאחר שכבראפו את המצות
שיאכלו אצל הסדר).
מו] יזדרז לקרוא שמו"ת בער"ש או בליל שבת כיון שבבוקר
משכימים וממהרים להתפלל ,ולכתחלהאין לאכול סעודתהיום קודם
שיקרא שמו"ת כמבואר בשו"ע (סי' רפ"ה ס"ד) ,אבל אם לא קרא
עדיין שפירדמי שיאכל בבוקר קודם שיקרא ,שעיקרזמנו עד תפלת
מנחה[וע'בדברינו בשו"ת נשמת שבת ח"בסי' שי"ז-שי"ט)].
מז] מי ששכח ולא בדק החמץ בליל (וביום) י"ג (ער"ש) הסכימו
האחרונים שיבדוק את החמץ בליל שבתע"י אור הנר שיוליך נכרי
טז
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
נשבילו,כדקיי"ל בשו"ע(סי' ש"ז)דלאגזרועל שבות דשבות במקום
מצוה [ואפילו בזמנינו שיש נרות עלעקטערי המאיר אור בהיר בכל חדרי הבית
אעפ"כעריין צריכין אור הנר לבדיקה (ולא דמי לאכסדרה שנבדקת לאור היום)
מחמתחוריןוסרקין ומקומות מוסתרין שיש בחררי הבית (כגון תחת רהיטי הבית
וכו')שאיןאורהעלעקטערימאירלתוכהורוק],ולאחרהבדיקהיבטלתיכף את
כל ההמץ שלא מצא (כמו בשאר כל השנים) ,וגם יש לו לברך על
הבדיקה הזו (וע' שו"ע סי' תל"ה) ,אבל באין לו נכרי אמור לו
להישראל עצמו לטלטל נר דולק בשבת כדי לקיים מצות בדיקה
(כבעלמאדחכמיםהעמידודבריהם,ועוד דמה"תסגיבביטולגרידא).
ונחלקו האחרונים מהו אםאין לו נר דולק אי מותר לו לבקש
מנכרי 'להדליק נר' ולהוליכו עמו לבדוק עמו החמץ ,דמשו"ת אבני
צדק (סי' נ')יוצא להיתר (דהתירולו שבותכדי שלאיעבור על בל
יראה ובל ימצא) ,אבל בשו"תבית היוצר(סי' י"ט) העלה שאסור לו
לבקש מעכו"ם להדליק נר ולהוליכו עמו כבעלמא דחכמים אסרו
אמירה לעכו"ם אפילו כשעלידי כך יתבטל מקיום מצוה דאורייתא
(ועעו"שבסי'י"ח)וע"ע בשו"תפנימבין(מי' צ"ה)[ועיין מה שכתבנו
ביסוד זה בשו"ת נשמת שבת ח"הסי' י"ד] ,ובם' שערים המצויינים
בהלכה (סי' קט"ו) כ' דבזמנינו שמכבדיןומנקין היטב את כל הבית
קודם ער"פחשיב כלהבית כמקומותשאיןמכניסין שם חמץ דפטורה
מבדיקת חמץ,עלכן כששכח לבדוקאיןלו לבדוקבליל שבת.
סעודתליל שבת
מח] מצוה להכין תבשיל חם בשביל סעודות שבת (ואוכלים כל
התבשילים)כמו בשאר שבתות השנה,ולאלאכולמאכליםקרים בשבת
זו(עשו"עסי'רנ"ז)[והחזו"אבאגרותיו(סי' קפ"ח)כ' שבבוקראוכלים
מאכליםקרים ,ועמ"ב(סקי"ד)].
מט] אם מבשלבכליםחמוציםאסורלולהניחהקדירהעלגביתנור
שכבר הוכשרה לפסח [וצ"ע אם יכסנה היטב היטב עם פח (בלע"ך)
שאף שמחמיריםבשתיקדירות ,אבל בכה"ג הלאחשיבכג'קדירות].
נ]מןהראוי שבשבתזו לאיאכלמאכליחמץעלשולחןשיאכל שם
בפסח אלאיכיןשולחןמיוחד בחדר המדריגותאו במרפסתהביתוכו'
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
יז
לאכילת סעודות של חמץ ,והמוכרח לאכול על שולחן הרגיל ידקדק
לכסותהשולחן עם כמהכימוייםבאופן שבודאי שלאחר הסרת המפות
שאכלועליוסעודות חמץ לאישאר שםפירורחמץ.
נא] לכתחלהיש לדקדקלהדליק נרות שבת בחדרשיאכל שם הפת
בליל שבת (שעיקר סעודת שבת הוא הפת) ,וכשחושש לאכול בתוך
הבית משום חשש חמץ ואוכל הפת בחדר המדריגות (האל"ל)ידליק
שם ב' נרות מיטלטלת (דיספאוזעבע"ל) או שיאירו הנרות במקום
האכילה ,ואם קשה יכול לסמוך דלענין זה מגי בנרות עלעקטערי
שדולקיםבחדרהמדריגות(וראוילהדרשידליקוםסמוךלכניסת השבת
"לכבוד שבת")וע' שו"ע(סי' רע"ג ס"ו) דכשמצטער לאכול במקום
הנרות אי"צ לאכול אצל הנרות (ובפרט אםיאכל במקום הנרות שאר
התבשילים).
נב] ההולכים משולחן שאכלו שם חמץלבית התבשיל להביאאיזה
מאכליזהרומאודלנקותעצמן הדקהיטבמפירורי חמץ מקודםשיגעו
לקדירה של פסח ,או שישתמשו בהמקרר (פרידזשידע"ר) שיש שם
מאכלי פסח.
נג]ראוי להדר לאכול את כל המאכלים של חמץ (או מהשאוכלים
ביחדעםפת)על מפתפלעסטיקהנזרק(דיספאוזעבע"ל)ובתוךקערות
פלעסטיים ועם כפות פלעסטיים הנורקים בגמר האכילה [כדי שלא
יצטרך בשבת להטריח לקנח (או להדיח) את הכלים משיורי חמץ
עטו"ז ומחצהש"קסק"ד-ה',ומבוארבפוסקיםדאסורלהדיח בשבת את
הכלים החמוציםכרגילכיוןשאיןצורךהיום בהדחהזו].
אבלאיןנכון לכחתלה לעשות קידושעל כום פלעסטיק ,ועמש"כ
בשו"ת נשמת שבת (ח"בסי' ט"ז) דלעת הצורךיש להקל בזה ,והכל
לפיהענין.
נד]ולאחרהסעודהיוציא את המפתהפלעסטיקלרחובהעיר(למקום
הפקר) ,ואם דר במקוםשאין שםעירוב רשאי אח"כ להוציאם החוצה
ע"י נכרי [שסומכין (עכ"פ לגבי אמירה לעכו"ם) שרה"ר דידן דינו
ככרמלית ונמצא דהוי שבות דשבות במקום מצות ביעור חמץ ,ע'
יח
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
נדברינו בנשמת שבת ח"ה סי' ז' ,וע' להלן אות ק"ו] ,ואםאין שם
נכרי יאכל הפת ע"גנייר נעפקין ולאחר שאכל הפת יכרוך הנייר
ויזרקנו לתוך הבית הכסא [ומסתבר דשפיר דמי לכתחלה להרבות
באכילת פת לכל בני המשפחה על מפת פלעסטיק גדולה על מנת
להוציאו אח"כ החוצהע"ינכרי,דריבוי אכילת הפתחשיב ג"כ מצוה
להתיר אח"כ ההוצאהע"ינכרי על סמך היתר שבות דשבות במקום
מצוה].
נה] בכלל ישתדל להזהר מלפרר פירורים מהחלות ותיכף ומיד
שרואה שמתקבץ פירורים על השולחן יקבצם בכף ויאכלם מיד (ויש
שמחזיקים את הפת בתוך שק פלעסטיק (בע"ג בלע"ז) גדול ואוכלים
את הפת בתוך השק הפלעסטיק ,שאז כל מה שמתפרר מקובץ בתוך
השק(ויראה שלאיהיהבו שוםנקב)).
נו] אםאוכל בשעתהסעודה ממאכלים שנתבשלובקדירות של פסח
או שמונח בתוך המקרר שישתמשועמו בפסחמןהנכון להחמיר שלא
יאכל פת באמצע הסעודה (שלא יבוא ליגע בהם כשלא ניקה ידיו
וגופוהיטבמפירורי חמץ).
נז]יששעושיןקידושעל השולחן שבתוךדירתו (במקום שהדליקו
שם נרות שבת) ואח"כיוצאין לתוך חדר המדריגות (האל"ל) לבצוע
שם על לחם משנה ולאכול שם את הפת (ושוב חו~רין לתוך הבית
לאכול שאר המאכלים) ויש להם להדר שבשעת הקידוש יראה את
מקום הסעודה [דהא בעינן קידוש במקום סעודה] דבג' לטיבותא
שרואה אתהמקוםשקידש שםוגםהואבאותוהבית (מחדרלחדר) תחת
גג אחדוהיהדעתוכן מתחלהמהניאפילו לכתחלה (עבה"ל).
מיהו בדיעבדנקטינן כהרמ"א (רע"ג ס"א) שאם קידש במקום אחד
'על דעת' לאכול במקום אחרבאותוהביתאפילו מקומה לקומהשפיר
דמי (אבל לכתחלהמחמרינןכמו שכ' שם בשו"ע הרב ובמ"ב).
אבל אין לקדש בבית 'על דעת' לאכול 'בחצר' (או במרפסת -
פארטש,אופייער-עסקעי"פ מגולה)אפילו אםיכול לראות משם את
המקום שקידשבו (ע' מ"ב שם סק"ז) אבל בדיעבדיצא (כשיטת הי"א
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
יט
המובא בשו"ע שם) אבל אם המרפסת (פארט"ש) מכוסה עם גג חשיב
כמו מחדרלחדר.
ונתעוררתישישעודעצה שלאחרקידושישתוכולם(בתוךהדירה)
ן שזהיחשיבו קידוש במקום סעודה (כשו"עסי' רע"ג ס"ה)
רביעיתיי
מיהו בהגרע"א שם כ' שאין לסמוך על זהכי אם במקום הדחק [וע'
בדברינו בשו"ת נשמת שבת (ח"בסי' ק"כ)] מ"מ בזה (רביעיתיין)
ובצירוף שבשעת קידוש דעתו לאכול במקום אחר אף שאינו רואה
אותו המקום בשעת הקידוששפירדמי אף לכתחלה,ובצירוף שלאחר
אכילת הפת בחוץ חוזר למקום שעשה קידוש לאכול שם בשרודגים
שיש מקום לדון שזה נמי מהני בשעה"ד להתשיבו קידוש במקום
סעודה[ע' נשמת שבת שםסי'קכ"ה].
נח]ויששעושיןגםקידושבפרוזדורהבית (בלע"ז האל"ל)ואוכלין
שם את הפת ,ואח"כ חוזרין לביתם לאכול שם יתר המאכלים של
שבת ,ועשו"ת מנח"י (ח"וסי' מ"ח) דשפיר דמי למיעבד הכי ,ואחר
גמר אכילת הסעודה יחזרו לחוץ (להפרוזדור) כדי לברך ברהמ"ז
במקוםאכילת הפת.
נט] אבל לא נראה לברך שם ברהמ"ז מיד לאחר קידוש ואח"כ
ליכנס לתוךהבית לאכול התבשילים של שבתדבעינן שסעודת שבת
'דהיינו הפת'יהיהדרך "כבודועונג"(דחיוב סעודת שבת משוםעונג
כדדרשוחז"ל עה"פ וקראת לשבתעונג במקוםקריאה שם תהאעונג)
ולאחרשבירך ברהמ"זתולאמיקריעונגסעודת שבת(רק סתםתענוג
שבת)והבן ,אבל מותר לצוותלילדים הקטנים לעשותכן (לברךמיד
ברהמ"ז ולסלקידם מפת) שקשה מאוד להשגיחעליהן כל הזמן (אם
יצטרכו אח"כלחזור למקוםהפת).
ס] לאחר שגמר סעודתויחזור למקום אכילת הפת כדי לברך שם
ברכת המזון (דקיי"ל דפת טעונה ברכה לאחריה במקומה) עמג"א
ובמ"ב(רישסי' קפ"ד)אימהני מחדרלחדרכשהיהדעתו בשעת ברכת
המוציא לברך ברהמ"ז בחדר אחרת ,ומהו ברואו משם את מקומו
הראשון,וישלצרףלכאן בשעתהדחק.
סא] מצוה להשאיר קצת פת על השולחן בשעת ברהמ"ז ,ואח"כ
כ
קונ~ץ הלכותלער"פ שחל בשבת
יצניענו,ובבוקר אחרגמר ברהמ"זיבערנו.
סב]היות שבשבתזוממעטיןבאכילת פת(וכןהעושין כנ"ל לאכול
מעט פת בחוץ ולגמור הסעודה בפנים בלא פת) ידקדקו לאכול פת
כשיעור כביצה (ועוד) ,שהוא שיעור סעודת שבת לרוה"פ כלשון
המחבר בשו"ע(סי' רצ"א ס"א) וכמבוארבדברינו בשו"ת נשמת שבת
(ח"בסי'קמ"ז),ועודשאיןמברכיןענט"יכשאוכליןפחותמכביצה פת
כמבואר בשו"ע (סי' קנ"ח ס"ב) ,ובדיעבד ובשעה"ד סגי באכילת
שיעורכזית(עייב"ש) ,ונראהשבכגון דא ובשעה"דוכןלענין קטנים
יכוללסמוךעלזה ,אלא שאזידקדק לא לברךענט"י.
סג] העושין כנ"ל קודם שחוזר לתוך הבית (לאכול על שולחן
שיאכל שם בפסח)ידקדקלנערגרפוובגדיו(ושערותזקנו) הדקהיטב
מפירורי חמץ,וכןיקנח עםאצבעותיו אתחניכיווידיח היטב אתפיו
בהסינ"ק שהואבבית הכסא (לאבסינקשהכינו לפסח).
סד] העושין כנ"ל לא ישתמש על שולחן שכבר ניקוהו לשימוש
בפסחעם"זמירות" שלכל השנה שקשה מאוד לנקרםמפירוריחמץ.
סה]העושין כנ"לאז בגמרסעודתוישלולחזור ולצאת החוצהכדי
לברך ברהמ"ז במקום שאכל הפת ,ואפילו אם מתחלה היה בדעתו
לברך ברהמ"ז על השולחן מ"מ צריך שיאכל על המקום שיברך שם
ברהמ"זמעט(אפילופחותמכזית) פת,ומהני ג"כ שמבחוץיכניס מעט
פת לתוך פיו ויבלע אותה כשהוא יושב אצל השולחן ,אבל דרך
הראשונה יותר מובחר דבלא"ה מבואר בשו"עסי' ק"פ שמן הראוי
שיהיה פת על השולחן בשעת ברהמ"ז (וכששני השולחנות הם בחדר
א'סגיואי"צלחזורלאותוהשולחן שאכלועליו).
סו]רצוי שקודם שיברך ברהמ"ז בחוץ יאכל עוה"פ קצת פת כדי
שמתחלהבכניסתולתוךהביתלאכול שםהתבשילים שלסעודת שבת
לא יהא נחשב כסילוק ומושך ידו מן הפת שאז צריך לברך על
המאכלים שיאכל אח"כ (לפניהם ולאחריהם) [וע' כעי"ז בס' ארחות
רבנו(ע'פב)במישישלוהנהגהשאינואוכליותרמשתיפרוסותלחם
בסעודהוכבר אכלשתיפרוסות בתחלתהסעודה],עודעצהיש שקודם
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
כא
שיטולידיו לפתיברך ברכת שהכלעלאיזה מאכל או משקה ולכוון
לפטור (מספק) את כל מהשיאכלבתוך הסעודה,מיהונראהדבדיעבד
אינו מעכב דזה לא חשיבסילוק שאילמליהיה מזדמןלו דרך לאכול
פתמבלי חששלהחמיץדברים שהוכשרו לפסחהיה אוכל ,ובפרט אם
במציאות השאיר פתעלהשולחן .אף שהחליט בדעתו שלא יאכל ממנו עוד
[ויל"עבבוקר אםהיהלו רק מעט פתואכל הכלושובאיןלוולשכיניועור שום פת,
ועשו"ת תשב האפור (ב-קלא) ,ובשו"ת עמק התשובה ,והגרמ"ז זארגער שליט"א
העירשלגביאכילת בשרודגיםליכאסילוקכלל שהוא ממש המשך מאכילתהפת].
סז] ראוי להדר כשיאכל שיסמיך גופו להשולחן ויאכל רק ממעל
השולחן למען לא יפלו פירורים ע"ג הארץ (שקשה אח"כ לכבדם
היטב).
סח] המנהג לבשל המאכלים בכלים של פסח (מאחר שכבר הוכשרו
התנורים לפסח)וראוי שיערה המאכלים מהם לתוך קערות פלעסטיק,
או שמער"ש ישום התבשילים של שבת באלומינום-פאו"ל הנזרקין
לאחרהשימוש[ואףמישישלו מטבחמיוחד לפסחאינונכון לכתחלה
לבשל התבשילים בכליםחמוצים במטבח החמוצה של כל השנה,לפי
המובא במג"א משם מהריו"ו שטוב לבשל בכלים חדשים של פסח
[והטעם במחצהש"ק שאם יבשל בשר בכלים של חמץ יקבלו הבשר
בליעה מחמץ ,ויצטרך אח"כ לקנחם (או להדיחם כשלא סגי ליה
בקינוח)] ,אבל אם קשה לו (שכשיאכל במטבח החמוצה ינצל
ממכשולות)יזהר שלא לבשל בהקדירה מאכלים הנדבקים ,וקודםזמן
הביעור יקנח הקדירות באצבעותיו (או בנייר) ,ואםאי אפשר לקנח
ידיחם מעט עדשיעבור החמץויצניעם ,וטוב שבכלל לא יבשל בהם
תבשיל חמץ ממש ,מאחר שקשה אח"כ לנקותם בשבת (ובמחצהש"ק
כ'שאין משתמשיןבכליםחמוציםכדי שלאיצטרכו להטריח לקנחם)
ואולי אםישתמשלבישול של בשרבכליחמוציםשאינןבנייומןשיש
להקל יותר ,שהרי אפילו בפסח עצמו יש שמיקל עשו"ע סי' תמ"ז
ס"י].
סט] אם בישל המאכלים לכבוד שבת בכלים של פסח והוא אוכל
סעודתו (החמוצה) בכלים של חמץ יזהר שלא יערהמן הקדירות של
כב
קרבץ הלנות לער"פ שחל בשבת
פסח לתוך קערות של חמץ (שהזיעה עולה ואוסרת,ועוד שיש לחוש
שמאיתיזבחזרההרוטבשנגע בקערההחמוצהלקדירה שלפסח,ועוד
משום ניצוק חיבור לחומרא) ע' פר"ח ובמחצהש"ק (סק"ד) ושעה"צ
(סק"ד)[וע' באחרוניםבנוגעבדיעבד ובמחצהש"ק שם מיקל ,ועכ"פ
כשהחזיק קדירת הפסח גבוה הרבה ממעל הקערות של חמץ(והזיעה
העולה לאהיהים"ביש להקל]עוד כתבו שאף לאישפוךלכלי חמץ
ע"י אמצעות שלכף שואבת(דלא כהפר"חשמיקל).
ויש באחרוניםשמעדיפיםשיערה מקודםלכלישני של פסח ומשם
לכלים החמוצים (ע' א"ר סק"ג) ,אבל מ"מ נראה דעכ"פ לא יערה
מכלישני של פמח עלגבי חמץ ממש (כלאקשי"ן) [והגרמ"ז זארגער
שליט"א בק'דיני ער"פ שחל בשבת מפקפקעל ההיתר שלכלישני,
ובאזהרות לער"פ שבת מהגה"צ מפאפא ז"ל כ' שיערה מכלי פסח
לכלי חמץע"יכליאמצעיוהכלישעירומתוכולכלי חמץלא ישתמש
בו לפסח אלאיצניענו].
וכהיוםשמצויכליםהעשוייןמן אלומינום-פאו"ל (הנזרקין)יערה
מתוךהכלי של פסחלכלי הזה ומשםלכלים החמוצים ואח"כיזרקום
לאשפה.
ע] לא יאכל מאכלי חמץ ממעל קארפע"ט (שקוראים שטיחים)
שקשה לנקרם ,ואםאיןלו מקום אחריפרוס מתחתיו מפת פלעסטיק,
ובדיעבד (שאכל שם)ינקה אחראכילתו את הקארפע"ט עם מכבדות
(בעזעם בלע"ז) ,אבל לא בקארפע"ט-סוויפע"ר עשו"ת נשמת שבת
ח"ומי'רצ"ז רח"צובח"זסי'ל"ה[ואםאינועובר בלא"הישאל שאלת
חכםעייב"ש].
וכןמןהראוי שלאיאכל כשיושבעלגבי מפסלאות שיש להםבית
ידאו שיש להםחריצים (שקשה לנקרםמפירורים)אועל כסא מרופד
(כעין קארפע"ט)ואםישלורקספסלאותכאלוידקדק שבשעתאכילה
יסמיךגופולהשולחןויאכל רק ממעל המפה.
עא] כאמורשמישישלושינייםזריםאו שישלושינייםכספיתאו
שיניים עם עטרה (קראו"ן בלע"ז) או סתם מילואים בתוך השיניים
קובץ הלכותלער"פ שחל בשבת
כג
(פילינג"םבלע"ז) שלהרבהפוסקיםישלהגעילם מער"ש,ידקדק שלא
יאכל בשבת חמץ רתוחה בכלי ראשון ,ולא מאכל גוש רתוחה אפילו
בכלי שני (אבל תבשיל לח בכלי שני מותר) ,או שיאכל פת רק
בתחילת סעודתו ואח"כינקרהיטבשיניווידיחפיו הדק היטב קודם
שיאכלהתבשיליןהחמין (שפת הוא דבר הנדבק ונשארביןהחניכיים).
עב]מישישלונקביםבשיניואושישלוברעיסע"סוכדומהבאופן
שאי אפשר לנקרם ממשהו חמץ רקע"י אומן (שזהאי אפשר בשבת)
עדיף שיקבע סעודותיו בשבת (בלילה ובבוקר) על מצה עשירה או
מצה מבושלת ,או שיאכל רק חלק הרך של הפת ויחתכם לחתיכות
קטנות קודםשיכניסםלפיוכדי שלאיצטרך ללעוס הרבה,עוד עצה
ן (לבן) שבכה"ג
יש שקודם האכילה ישרה את החלה בתוךמים אויי
אינו נדבק כלכךלהשיניים [אבל לכתחלה לאישרנוביין אדוםכיון
שי"א שבכה"ג מברכין עלה בוראמיני מזונות כמבואר בשו"ע (סי'
קס"ח סי"ב) וממילא שאין יוצאין בה מצות סעודת שבת ,ועוד
שלכתחלהעדיףלמנוע מצביעתאוכלין בשבת].
עג] לאיאכיל לקטנים חמץ המתפרר בקל,ורצוי שיאכילום (בזמן
ההיתר) דבר העשוי מקטניות (שלא גזרו על קטניות בבל יראה) וע'
להלן בנוגע להאכילם מצה (ולאח"ז איסור חמץ גם קטניות אין
אוכלים כחקיעקב תע"א-ב).
עד] משך כל הסעודהישלו לשוםעיןפקיחאעלהילדים שאוכלים
חמץ שלאילכו ממקום למקום עם החמץשבידם.
עה] לאחר גמר האכילה קודםשיכנםלביתוידקדקלנערהיטב את
בגדיו (ברחוב או בפרודדורהבית כשהביתשייךלגוי ,או בתוךהבית
הכסא) מכל הפירורים ,וכןידיח היטב את פיו מפירורי חמץ (בבית
הכסא וכדומה ,ולאבסינק שמשתמשבו לפסח).
ופרוסות חמץשאין בדעתו לאוכלו למחרתיזרקמיד לבית הכסא
[ואפילו אםאין בהםכזיתאינןמוקצהעדייןכיוןשחזייןלמאכל בהמה
(כשו"עסי' ש"חסכ"ז)].
עו]בליל שבת אחר גמרסעודתוידקדקלהצניע אתהחמץ שמשאיר
כד
קרבץהלכיוצ לער"פ שוזל בשבת
בשביל מחר(שמןבדיקתחמץואילךישחיוב לשמורהבית שלאיוכל
עכבראותינוקותלגרור חמץלתוךהבית).
עז] שמעתי מחכ"א שנהג לאכול "בליל" שבת ב' סעודות (השני
במקוםסעודתהיום),ולא נראהדלכו"עאיןיוצאיןסעודתיום השבת
בליל שבתע'בספריישראלוהזמנים (ח"אסי' כ"ט).
איסוראכילת מצה בשבת ער"פ
עח] כמו בכל שנה אסור לאכול מצה בערב פסח ,ולרוה"פ מתחיל
האיסור מעלוה"ש של ערב פסח (שהוא בשבת בבוקר) [ולא כבעה"מ
שאינו אסור רקמזמןאיסוראכילת חמץ]וכמו שכ' בחקיעקב ובבאר
היטב ובמ"ב ,אבל משמעות דברי המג"א (סק"ו) דאף בליל י"ד
(שבשנהזוהואליל שבת)אסור ,וכבר מובאכן בס' ארחותחיים (אות
קי"ד) ובם' אהל מועד (דף קג ):משם י"א ,וכ"כ בשו"ת רב פעלים
(ג-כז)ובס'בןאישחי(פ'צו אות כ"ו) וכ"פ בשו"ת אגר"מ (או"ח ח"א
סי'קנ"ה).
עט] אבל מ"מ אף להמג"אאין המצות מוקצין בשבת זו שהרי
רשאין להאכילםלקטני קטנים ,מלבד "מצות מצוה" דמוקצין מחמת
חסרון כים כמו שכ' בפמ"ג (תמד-א) ובס' בא"ח ,ועשו"ת שו"מ
(מהדו"ת ח"ב סוס"י ע"ז) [אלא שצלע"ק לפמש"כ למעלה דאפיית
המצות בער"שזולאועניןגמורהואוהוא רק לזכר שארהשנים ,א"כ
במה איפה נחשבין מצות אלו יותר משאר המצות שאפה מלפני כך,
וי"לשכיון שסוכ"ם מחירם רבוייחדםלקיים בהם מצות אכילת מצה
עלכן מקצה אותםמאכילה,וממילאהוי מוקצה מחם"כ)].
פ]מישאיןלו בשבתזו לחם חמץלקיים בהם מצות סעודת שחרית
דשבת אסור לו לאכול מצה לקיים עמהם מצות סעודות שבת [דלא
כמי שמספק"ל להקל בכה"ג,וע'חי' ח"ס(על הל' פסח) וכ"כ בשו"ת
פרי השדה (ג-צא) ,ולא נראה לסמוך על הראשונים (ובעה"מ) דם"ל
דאיסוראכילת מצהמתחילמזמןאיסוראכילתחמץ],ויאכלגםבבוקר
בשר ודגים [שיש קצת מקום לומר שלמ"ד דיוצאין מצות סעודה
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
נה
שלישית דשבת בבשרודגים (י"א בשו"עסי' רצ"א ס"ה) כמוכןנמי
בסעודת הבוקר,וע' תוס'פסחים קא .ד"הטעימו וצ"ע].
ויל"עמישאיןלו חמץאי עכ"פ מותרלו לאכול מצהבליל שבת
על סמך הפוסקים המקילים בלילה (לעיל אות ע"ח) ,שו"ר מובא
שהגרי"זסאלאווייטשיק ז"להיה אוכל מצה בליל שבת ע' ס' בירור
הלכה (מהדות"לסי' תע"א)ובהמצויין שם ,ועכ"פ במי שאין לו פת
נראהשיכוללסמוך להקלבזה.
פא] לקטנים שאינם מביניםענין סיפור יצי"מ (שמספרים בלילה)
מותרלהאכיל מצהאף בשבת (ער"פ)ביום[והיינועדגילה'ו' ,ומשם
בעל שבטהלוי שליט"אראיתישהיינו כלשעדייןאינויודע לשאול
מה נשתנה ,ומסתבר דאףלדידיה מה שקטני קטניםחוזרין בע"פ מה
שהירגילו אותם כמה שבועות בבית הספר דזה לא חשיב "יודעים"
לשאול].
נראה דבערב פסח שחל בשבתואיןלו מקוםלהאכיל שם את הקטן
לחם חמץ שמותר להאכילו מצה (קודם שעה ד') דבמקוםחינוך מצוה
(מעודות שבת)ספינן לקטן איסורבידים (ובפרט איסור דרבנן)ועוד
שאינו אלא באקראי בעלמא[,מיהו סעודה ג'אין להאכילו מצהכיון
שכשיגדל לא יוכל לאכול בשבת כזו על כן אף בקטנותו אי"צ
להרגילובכך].
פב] בשעתהיתראכילת חמץיכולים לאכול מצהעשירה לסעודת
שבת [עב"י שהוקשה למה אמרו שישייר ב' סעודת לשבת הרי יכול לבער הכל
מלפני השבת ובשבתיאכל מצהעשירה,ותי'רכיוןשאיןסיפוקבידיכל ארפ לעשות
מצה עשירה לכל הג'סעודות לא אטרחוהורבנןיעו"ש],והמקיים סעודת שבת
במצהעשירה שהוא פהב"כ,י"אדבעינן שיאכלשיעורקביעתסעודה
דסעודת שבתבעינן פתשמברכיןעלה המוציא וברהמ"ז,וי"א דאי"צ
דאף בלא"ה סעודת שבת קובעת [ובנשמת שבת (ח"ב סי' קפ"ג)
הארכנו בזה] ,אבל לא לס"ג אחר חצות (אפילו קודם שעה עשירית)
למנהגינו שלא לאפות מצה עשירה לפסח ,וכמו שכ' הרמ"א (ם"א,
משוםשחוששין לתערובותמים,או שמאאףמיפירותגרידאממהרין
להחמיץ) [אבל בשו"תנוב"י (קמאסי' כ"א)כ' דהמורהלהתיר בער"פ
כו
קןצ:ץ הלכות לער"פ שחל בשבת
נל היום באם הוא לצורך קצת (אפילו אינו צורך חולה וקטן) לא
הפסיד,ועד חצותיש להתיר לכתחלהעיי"שוע'נמי בערוה"ש (ס"ה,
שמתיר מדינא לאכול מצה עשירה אפילו אחר זמן איסור אכילת
חמץ),מיהו ע' בחקיעקב (תמד-א) שבמהרי"ל מבואר דאסור לאכול
מצהעשירה בער"פ(וטעמודאףשאיןיוצאיןבו מצות לחםעוני ,מ"מ
יוצא בו מצות בערב תאכלו מצות) ,ועשו"ת שו"מ (קמא ח"א סי'
קע"ה) מה שכתבו ע"ד הרמ"א].
[והנהמלפני כמהשנים הורה אחד מהרבנים,פה בארה"ב) שלאיאכלו בשבתזה
חמץ,רקבליל שבתיאכלו מצה(רגיל) ובשבת בבוקריאכלו מצה עשירה ,אבל הרבה
רבנים יצאו כנגדו שלא לשנות מנהג ישראל כל הדורות שאכלו חמץ בשבת זו
,ובליל שבת אסור לאכול מצה להמג"א ,ויש שכ' שלאכול מצה בליל שבת יש בו
חשש של בל תוסיף) ,ונדפסו תשובותיהם בקובץ הפרדס ,ושמעתי נמי מהגרצ"מ
גינזבורג שליט"א(מנהל לשכת אגוה"ר) ששמעמהגאוןבעל אגר"מז"ל שמה שהוא
בספרו (ח"אסוס"י קנ"ה)הסכיםנמילאכול בשבתזו מצה עשירה(בזמןהיתראכילת
חמץ)זה כ' תשובה לשואל ששאלועל כךמפני שהיהלו משפחה ברוכה של עשר
ילדים ,אבל לא להורותכןלהכלל].
פג] בבתיחולים ובמושבזקנים ובבתימלון הגדולים שקשה מאוד
להאכיל לכל הדיורים חמץ בשבת זו (שיהא קשה אח"כ לבער את
החמץ מכל הבנין) יאכילום מצה עשירה והם יקבעו סעודת שבת
עליהם (שאז מברכין עלה ענט"י וברכת המוציא) [וע' שעה"צ
(סק"א)] ,וצ"עאיצריכין לבערשיורי מצה עשירה קודםכניסת החג
למנהגינועלפי הרמ"א שלא להשתמש בפסח עם מצהעשירה ,אם לא
בחולים או זקנים שאין יכולין לאכול מצה שאז אף בפסח עצמו
מותרין לאכול "מצה עשירה" כמו שכ' הרמ"א(סי' תס"ב ס"ד).
ומשם בעל שבטהלוי שליט"א מובא שהקיל להאכיל בער"פ מצה
רגיללחולים שבביה"חעד שעת איסור אכילת חמץ (לסמוך בשעה"ד
על בעה"מדזמןהאיסורמתחילמזמןאיסורחמץ).
פד] י"א שבזמן היתר אכילת חמץ מותר לאכול מצה "כפולה
ונפוחה" (שהוא חמץ גמור מדינא ,אבל לא מה שנוהגים לאסור
מחומרא בלבד) ועשו"ת האלף לך שלמה (סי' ת') ,מיהו במצות
'הדקות' שלנואין להקלכיון שלהרבה פוסקים מעיקרהדיןאין בהם
קובף הלכותלער"פ שחל בשבת
כז
איסור נפוחה או כפולה (ע' באשל אברהם להגה"ק מבוטשאטש ז"ל,
ובס' דע"תסי' תם"א,ובס'מועדיםוזמנים ח"גסי' רס"א).
פה] להמג"א מותר לאכול בשבת זה (ובער"פ דעלמא) "מצה
מבושלת" שפרוסותיה ניכרות (והן יותר מכזית ,שנשאר תואר לחם
ומברכין עלה ענט"י והמוציא ,וכ"נ דעת הגרע"א ושו"ע הרב) אלא
שסיים עלה המג"א "שאיןנוהגין כן" [והוא לשון המהרי"ל] ומשמע
משו"ע הרב (ס"ד) דמ"ממי שרוצה רשאי לנהוג כן ,ובס' ערוה"ש כ'
שאצלםנוהגין הרבהכן לעשותסעודהשלישית ממצהמבושלת.
אבל דעת ההכמת שלמה (סי' תע"א ,ובאלף לך שלמה סי' שכ"ב)
דאפשר דביותרמכזיתיוצאים בה מצות מצהוממילא שאסור לאכלה
בער"פ ,וכ"ה בם' כפה"ח (תעא-לה) ,ומשם הגר"א הביאו שאסור
אפילו בפחות מכזית (עשעה"צסי' תמ"ד סק"א),וישמקילים לבתי
חולים ומושב זקנים ,וכדיוצא להקל מדברי המ"ב (סי' תע"א סק"כ
ושעה"צ שםסקי"ט).
ולהמקילים הנ"ל יל"ע לאותן שנזהרין בפסח מלאכול שרויה (געבראקט"ס
בלע"ז)מהובערב פסח אתר חצות,וראיתי מובא שבס' שעריםמצויינים בהלכה,סי'
קט"ו סק"ה) כ' להקל במצהשרויה בער"פ ,דער"פיותרקילמןאחרון של פסחוהרי
באחרון של פסח המנהג להקל עכ"ר ,אבל תמהעליו שהרי ער"פ איסורמן התורה
משא"כ אחרון של פסחאינו אלא מדרבנן(לרידן רבקאינן בקיבעא רירחא) ,ולק"מ
דהרי לכלהיותרליכא אלא חשש משהו והלא משהו בפסח ג"כאינו אלא מררבנן,
ומה"טקילא ער"פ רכער"פ חמץ אכתיאינו במשהו,ואילו באחרון של פסח להלכה
אכתיאיסור חמץ במשהו,שכל מהדתיקנורבנןכעיןראורייתאתיקנו).
מך] 3ראה דאףאותןהנוקטיםאיסור להשתמש בפסח במצות מכונה
"מאשין מצות" עלפי שיטות האוסרים [ע' בארוכה בדברינו בשו"ת
ויברך דוד ח"א (סי' פ"ח-צ"א) כל השתלשלות המחלוקה בזה] מ"מ
אסור להם לאכול מצת מכונה בערב פסח (אפילו בבוקר בומן היתר
אכילת חמץ)[מיהו באותןשהן חמץ גמור מותרלאוכלן כלזמןהיתר
אכילתחמץ].
פז] דנו אחרוני זמנינואי שפיר דמי לאכול בער"פ מצה שנאפה
בכוונה שלא לשם מצות מצוהוהעלולאיסור עשו"תמנח"י (ח"חמי'
ל"ז) ושו"ת אהל יששכר (סי' ל"ד ,ושכ"ה בתשב"ץ ח"ג סי' ר"ס)
כח
קרבץ הלכותלער"פ שחל בשבת
ובקובץ פרי תמרים (גליון כ"ב ע' ס"ו) ובשו"ת להורות נתן ח"ד,
ובעוד אחרונים [וא' מגדולי ראשיישיבותיצא חוצץ נגד החכם שכ'
להתירזה,וכ'עלזה שחדש אסורמן התורה].
ובמהרש"א (ר"פ ער"פ) מבואר שגם בציקות של נכרים (שאין
יוצאין עמהם מצות אכילת מצה -אבל מותר לאוכלן בפסח מדינא
שחזקתןשאינןמחמצין ,מ"מ) אסורלאוכלן בער"פ [אלא שבאמתיש
שמקילים בזה,וכן בקובץ כרם שלמה שם (קובץ קם"ד ע'י"ז) מובא
תשו' הג"ר צבי מאגליד ז"ל דבער"פ שחל בשבת יש להתיר בליל
שבת (שהואליל ער"פ)לאכול מצתכותי].
שבתבבוקר
פח]משכימין להתפלל[ויכין מער"ש מורה שעות המעורר לעוררו
בהשכמה שיוכל להתפלל כדת ,וע' בדברינו בנשמת שבת ח"ו (מסי'
שם"ו-שע"ט) הרבה הלכותבדין הערכת המורה שעותהמעורר].
פט]הרוצים להקדים להתפלל בהקדם האפשרייכולין לומר ברכות
השחראףקודםשהגיעזמןעלות השחר,ופסוקד"זיכוליןלהתחילמיד
עם עלוה"ש ,אבל אין לברך על הטלית רק לאחר שהגיע זמן
"משיכיר" (שהוא בנוא יארק בערך 50מינוט קודם נצה"ח) ,ואם
צריכין למהריותרלהתחיל התפלהיכולין לומר פסוקד"ז בלאטלית,
ולהתעטף ולברך על הטלית לאחר סיום ברכת ישתבח (והש"ץ לא
יברך בעצמו רק ישמע מאחרויענה אמן,שאין להש"ץ להפסיקבין
ישתבח לקדיש) ,ומה שלכתחלהאין לומר שמונ"ע קודם זמן נצה"ח
(שו"עסי' פ"ט ס"א) נראה דכשכוונתו לשם שמים שלאיכשלבאיסור
אכילת חמץ (שיש לוילדים קטניםוכו' או כשיש שמחה) שפיר דמי
להקדים[וע'בדברינו בס' ישראלוהזמנים ח"אסי' ט'עוד כמהצדדי
קולאבזה].
צ] בשבתזואיןמאריכין בתפלהובניגוניםוכו' (ספרחסידים)כדי
שיוכלו לאכולסעודות שבת ,ולאיבואו ח"ולידי מכשול לאכול אחר
זמןאיסוראכילת חמץ (שהואעדסוף שעהד'עלהיום),עלכןיזהירו
את הש"ץ שלא יאריך ,וכן לא יאריכו עם הוספות בקרה"ת ,ולא
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
כט
בעשיית "מי שבירך" ,אבל מ"מ לא יתפללו בחפזון ובמרוצה (בא"ח
שם אותב').
צא] למעלה (אות ב') הבאנו מהפמ"ג שאומרים בשבתזו הפיוטים
בתפלת שחרית [אבל הבאנו שיש שמקדימין לאומרה בשבת הקודם,
וכשלא אמרוהו בשבת שלפניו יש לאומרה בשבת זו ,אבל הגרי"ח
זוננפעלד ז"ל כ' שאין אומרים אותה בשבת זו כדי למהר סעודת
שחרית ,משמע שאף אםלאאמרוהו בשבתשלפניולאיאמרוהו בשבת
זה].
צב] מנהגינו בשבה"ג שחל בער"פ להפטיר "וערבה לה' וגו"' [ע'
בארהיטב(סי' ת"ל סק"א) ובשו"ע הרב שם (ס"ג) ,אבל דעת הגר"א
לומר הפטורה של פרשת השבוע ,וע' ערוה"ש ובקובץ כרם שלמה
(גליוןפ"ו)].
צג] לכתחלהיתפללו שחריתויקראו קרה"ת ויתפללו תפלת מוסף
קודם שיאכלו סעודה הבוקר של שבת ,שלכתחלהאין לאכול סעודה
"קבועה" (כסעודת שבת) לפני תפלת מוסף כמבואר בשו"ע (סי'
רפ"ו).
אבל אם נתאחר לקום יתפלל שחרית ויאכל סעודת שבת (קודם
תפלת מוסף) דמעיקר הלכה העלו הרבה אחרונים דמותר לאכול אף
סעודהקודםתפלתמוסף(כידוע שיטת הב"ח) ובנשמ"ש ח"בסי' שס"ב
הארכנו,וטובשימעט קצתבסעודתו(אףשיאכליותרמשיעורכביצה)
לקיים המנהג שלא לאכול סעודה קבועה לפני תפלת מוסף [כמש"כ
הב"ח שהמנהג למנוע,וחייב כל אדם להחזיק המנהג משום אל תטוש
תורתאמיך ,אבלמאןדחלישלביהיש להקל דאדעתאדהכי לאנהגי].
וכן אםהציבורנתאחרולאחר שהתפללושחריתילכולביתםלאכול
סעודת שבת (ום"ג) ואח"כ לחזור ולהתאסף לקרה"ת ולתפלתמוספין
ע' בדברינו בשו"ת נשמת שבת ח"ב סי' שנ"אוסי' שנ"ג [ובס' חק
לישראל(דףיד)כ'דאףדבקביעותאסור ,אבלבאקראי מותר ,ובשו"ת
משיב דברים(סי' ס"ג) כ' עפי"ד הח"ס שאם חל ער"פ בשבת וחושש
שע"י קרה"ת ותפלת מוסף יעבור זמן היתר אכילת חמץ (ועלול
ל
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
שיכשל באכילת חמץ לאחרהזמן) שרשאיונכון שיאכל סעודת שבת
לפני קרה"ת ותפלתמוסף].
חילקסעודתשחריתלשתיםבמקוםס"ג
צד] הגם שבשבת דעלמא מצוה לאכול בה ג' סעודות אבל היות
שמעיקר ההלכהזמן סעודהשלישית הוא רק לאחר חצותהיום (משש
שעות ומחצהולמעלה) כמבואר בשו"ע(סי' רצ"א ס"ב),ואז כבר אסור
לאכול חמץ(וכן מצה אסור לאכול כלהיום של ער"פ) עלכן בשבת
זואוכלין רקב'סעודות שלפת.
צה]והרבהנוהגיןלחלקסעודתשחריתלשתיםכדילצאתידישיטת
(הרא"מ) הסובר דבדיעבד מהני אם אכל סעודה שלישית אף קודם
חצות [מג"א (סק"א) והח"י (סק"ב) ובמ"ב (סק"ח) משם הגר"א,
וקיצשו"ע (קטו-ד) ובאזהרותהייט"פ (אות י"א) ,ועמג"א רס"י רצ"א
ששפירדמיאףכשאינואוכלסעודההראשונהלשבעהכלשע"יצירוף
שניהם ישבע] וכן נהג מרן מסאטמאר זי"ע לחלק סעודת הבוקר
(זמירות דבר"י לשבת אות קכ"ב) וכ"ה בס' דרכיהיים ושלום (אות
תקס"א) [ובשו"ת נשמת שבת (ח"ב סי' תל"א) הבאנו דדעת כמה
ראשוניםשיוצאיםידי"חסעודהשלישיתקודםחצות].
[וטוב שבסעודה הראשונהיאכלדגיםוביציםקצוציםלפי המבואר
במג"א (רס"י רמ"ב) שיש לאכול בכל סעודה של שבת ב' תבשילין,
ובסעודה הב'יאכלעוה"פדגים,ע' נשמת שבת ח"בסי' תמ"ב].
אבל מעיקר הדין אין חיוב לעשות כן ,דפשטות ההלכה בשו"ע (סי רצ"א)
שממילאאיןיוצאין ס"גלפני המנחה[,ובשו"ע הרבכאן לאהביא אתדברי המג"א,
אבלבסי' רצ"א ס"ההביאו(במוסגר)] ,ובשו"ת שמעישראל(סי'ע"ו)מביא שהגה"ק
בעלערוגת הבשםזצ"ל לאהפסיקסעודת שחריתלשתים,ובסוף התשובה שםהשיב
לוהגאוןבעללבושימררכיזצ"ל שגם הוא נוהגכן(שבעיניו אםיחלק הסעורההוי
כאכילה גסה)וכן הרה"ק מהר"א מבעלזא ז"ל לאחילק,וכןמביא בזמירות תפארת
צבי(ע'תי"ג) שהרה"ק רשצ"ה מספינקאז"ל לאחילק,שכן נהגואבותיו בעל אמרי
יוסף ובעל חקל יצחק זצ"ל,וכן באגרות הרמ"ז (דף ח ,:ורף מ ):כ' שבער"פ שחל
בשבתאיןעושין סעודה ג' בשבת (ואפילו כשחליו"ט ראשון של פסח בשבתאין
עושין ס"ג משום דבחו"ליו"ט ראשוןהוי כער"פ של יו"ט שני) יעו"ש(ויוצא שם
שכמוכן ר"ה שחל בשבתאיןעושיןג' סעודות ,ובשבתשאיןעושיןג' סעודותאין
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
לא
מסדרין י"ב חלות] ,וצ"ע ,על כן נראה דאם חושש שעי"כ עלול יותר
להתפררפירורי חמץ שאי"צלהחמירבכך.
צו] נראה דאף להמחמירים מ"מ בנים הקטנים (שהגיעו לחינוך)
אי"צ להחמיר בכך(כיון דבלא"ה לרוה"פאינויוצא כעת מצות ס"ג,
והוא רק תומראיתירה)שעי"כעלולין לפרר חמץבבית.
צז] ויותר נראה דאף נשיםאין צריכות כל כך להחמיר בכך [שאף
בעלמא 'ביו"ט ראשון' שחל בשבת שהמנהג ג"כ לחלק סעודת הצהריים ,מביא בס'
אוצרהחיים,אות רי"ח) משמיה דהגה"ק בעלדבריחייםזי"ע ששאר המסוביםאין
צריכין לחלקוהןיוצאין במה שראשהכיתמברך ברהמ"ז ומחלק הסעורה,ואףשאין
המנהג כן ,עכ"פ בער"פ שחל בשבת והזמן דהוקיש להקללגבי נשים,וכעין מה
שכתבנו בשו"ת נשמת שבת ח"בסי' תמ"ו ,ובפרט בזה שממילאאינו אלא לחומרא
בעלמא (שמעיקרהדיןאיןיוצאים ס"גלפני חצותןוע"יריבויהנטילותובציעותיש
לחושיותרלפיזורפירורים,ועורלפי מה שכ' בם'עבורת ישראל (חג הסוכות) להקל
לנשים בס"ג,וע' ברברינו בשו"תויברך דור(סי'ל"ז) ובשו"ת נשמת שבת ח"בסי'
צח] כשמפסיק מעודתו כנ"ל יראה להפסיק שיעור מסוייםבין ב'
הסעודותכדי שלאייחשב ברכה שאינהצריכה [כתוס' (שבת דףקיח.
ד"ה במנחה)ועיין בדברינו בנשמת שבת ח"ב סי' תמ"ו] ,וכ' בעל
דרכ"תז"ל (בקצת אזהרותנחוצות אותי')שישההערךרבע שעה,וכן
מרן מסאטמארזי"ע נהג להפסיקביניהם באמירתיום תהלים (שהוא
בערך רבע שעה) ,והחזו"א (קוב"א קפ"ח)כ' שישלהפסיקכחצי שעה,
ויש מקילים דאי"צ הפסק כלל ,דלצורך שבת מותר ברכה שאינה
צריכה (תשו' הרא"ש כלל כ"ב ס' ד'וסי' י"ג),וישלדון מטעם אחר
דמ"מ לאהוי הפסק והיסח הדעת מסעודה הקודמת והוי כסעודה א'
[עמג"אסי' רצ"א סק"ו ,ורמ"איו"ד(סי' פ"ט ס"א) וטו"ז שם,ועלכן
כתבוהפוסקיםבסי' רצ"א שםשיקוםממקומווילך מעטלחוץבינתיים
(ועצה טובה לסבב את הרחוב שהוא דר שם),ויל"ע אםמפסיקביניהם
רבעאוחצי שעהאיבעינןנמישיקוםממקומו.
כשעושה כנ"למן הראוי שיקצר בסעודה הראשונה(ויברך ברהמ"ן
ויפסיק כנ"ל) ואח"כיטולידיו לסעודה האחרת (השלישית)כדי שלא
יתאחרהזמן עדשיגיעסוףזמןאכילת חמץ (וגם שלא יאכל הסעודה
לב
קרבץ הלכות לער"פ שחל בשבפ
השניהאכילה גסה,ועוד שאזבניקליותר לשהותבין סעודה ראשונה
לשניה).
צט] כשעושהכנ"לישלוליקהלחם משנהגםלסעודההשניה[חדא
שהרי לחומרא הוא סעודה הג' וס"גבעי לח"מ [ע' בדברינו בנשמת
שבת ח"בסי' תל"ה ,אלא שכתבנו שאי"צ לטרוח הרבה שיש פוטרים]
ועודדהריקיי"לדכלסעודהוסעודה שהאדםאוכל בשבתצריךלבצוע
על לח"מ[ע' נשמ"ש שםסי'קע"ט] ,אלאשמגי במה שלראשהביתיש
לח"מ ,ובשעה"ד יש להקל שאי"צ לחזור אחר לח"מ (דבלא"ה יש
דיעות שבעלמא מעודה ג' אי"צ לח"מ ,כש"כ בכה"ג שהוא לפני
חצות) ,ואםישלו חלה א' שלימה טוב שיצרף לה פרוסה (ע' נשמ"ש
ח"בסי' קנ"בוסי' קפ"א).
והחזו"א ז"ל כ' (באגרותיו קפ"ח) שהיות שיש לדקדק שלא ישאר
חמץ,ועדיףלבטלבשבילזה מצות לח"מ,ורקיצרף מצהבשביל לח"מ
(והמנהג לעשות לחמים קטנים בשיעור סעודה ,שיכוללקיים שניהם
שיהיהלו לח"מ ושלאישארלו חמץ בגמרסעודתו).
ק] עשו"ת מהרש"ג (ח"א יו"דסי' צ"ז) ושו"תפרי השדה (ב-פח)
ובס' ארחותרבנו(ב-יא) משםהחזו"אובעלקה"י ז"לשיכול בשבתזו
לצרף מצה ללח"מ(אףשאסורהלאכילהלגדולים),ועיי"ששיכניס את
המצה לשקניילון שלא תגע בהחלה ,שבאופן כזה ג"כ יוצאים יד"ח
לחם משנה,וישמפקפקין ע"ז מאחר שהמצה מונח בשקאינו מצטרף
ללח"מ (וע' נשמת שבת ח"בסי' קס"ז) ,גםיכול לאחוז חלהבידו א'
ומצהבידו השניה,מיהו י"א שלא מהני מצה ללח"מ מאחר שאסורה
באכילה עשו"תעין הבדולח(מי' ס"א) ,ובשו"ת אפרקסתאדעניא(סי'
קכ"ב)מיקל בשעה"ד ,ועשו"ת בצל החכמה (ג-קי) ובדברינו בשו"ת
נשמת שבת ח"בסי' קס"ג-ה'-ז'].
קא] כבר כתבנו שמי שיש לו שיניים זרים ,או שיש לו שיניים
כספית ,או שיניים עם עטרה (קראו"ן בלע"ז) לא יאכל חמץ רותח
מכלי ראשון ,ולא מאכל גוש רותחאפילו בכלישני (אבל תבשיל לח
בכלישני מותר) או שינקר היטבשיניווידיחפיו הדק היטב קודם
שיאכלהתבשיליןהחמין.
קובץ הלכותלער"פ שחל בשבת
לג
ימ
ןהראוי שיעשה כהמנהג המובא בהמ"ב (סקי"ד) שיאכל תבשיל
של
ק
ר
צ
"
ה
ח
א
)
ג
"
ס
ם
ש
ל
(
ן
י
מ
ח
שהמציאות מורה שבאמצע הסעודה
קשה לנקר היטב את השיניים (שלוקח זמן עד שפירורים שבין
החניכיים עוברים) וכ"כ באגרות החוו"א (קפ"ח) שבבוקר יאכל
מאכליםקרים[מיהו כמדומה שבדרך כללמנהגינו שלא כהמ"ב אלא
אוכליןתבשיל חם גם בסעודתהבוקר].
סוףזמןאכילתחמץ
קב]ימהר לגמור סעודתו (ב' הסעודות) קודם שעהחמישית (שמאז
אסרוחכמיםלאכולחמץ),ואם נמשךהזמןולא גמרהסעודהיסלקידו
מן הפת קודם שעה חמישית [ויוצא מדברי החקיעקב דלמנהגינו גם
קטניות (וכגון טשאלינ"ט מקטניות)אין לאכול אחר שעה ד' ,אבל
הפמ"ג (תמ"ד א"א סק"ב) כ' דבער"פ מותר לאכול קטניות,מיהואין
המנהגכדבריו ,וכ"כהגריח"זז"ל].
קג] מנהג העולם לחשוב שעות אלו (ד' שעות על היום) שעות
זמניות מעלוה"שועד צאה"כ[ואפילושאינו אלא שעות דרבנן משום
חומרא דחמץ נתקבל בכל העולם לחשוב כחשבון המג"א וע' כפה"ח
(תמג-כא) ושו"ת מנח"א (א-סט)] וכל שכן מי שבמשך כל השנה
מחמירכשיטת המג"אגםלחשבוןסוףזמן תפלהדרבנן.
קד] אבל מ"מ בדיעבד אם איחר לגמור תפלתוועדיין לא אכל
סעודת שבת (שחרית)ישאל שאל"ח אםיש להקל שיאכללפי חשבון
השעות מנצה"ח ועד שקעה"ח (על סמך שיטת הגר"א ובעל התניא
ודעימיה ,ולדידהו סו"ז האכילה הוא מאוחר עם 24מינוט מסו"ז
האכילה לחשבון המג"א) שי"ל שהיות שי"א דסעודת שבת הוא מן
התורהואילואיסור אכילת חמץ בער"פ אחר שעה ד' הוא רק הרחקה
מדרבנן ,עלכן במקום מצוה אזלינן לקולא [אלא שיל"ע אם צריך
התרת נדרים (על שתמיד נוהג כהמג"א) ואולי עפ"י הדגו"מ רכל
שבדעתולחזור למנהגוהראשוןאי"צהתרה].
מיהת מסתבר שאםהספיקלאכולסעודה ראשונהבתוךזמן הראשון
אלא שרוצה לחלק סעודתוכדי לאכול סעודה שלישית ,שאינו רשאי
לן
קובף הלכותלער"פ שתל בשבת
שאסור באכילה מ"מראוילהאכילהלנכריאולכלבים .מג"אסי'
דאף
תמ"ו סק"ג ,ועלכן אףפירורים דקים אינםמוקצין כמבואר בשו"ע
סי' ש"ח סכ"ז,מיהו בערוה"ש שם (סנ"ד)מחמירבזמנינושאיןכלבים
מצויים] ואפילו אם נשארכזית חמץ (קשה) מהני לשומו ככה לתוך
ביה"כ (ואי"צ לפררו) כמבואר במ"ב (סי' תמ"ה סק"ה) וי"ח ,ויזהר
לבער הכל קודם שעה שישית דמשעה שישית ואילך החמץ מוקצה
ואסורלולטלטלו.
קט] ואם נשאר הרבה חמץשאינויכול להכניס הכל לתוך הביה"כ
יכולליתנו במתנהלנכרי(ויקנהולו בהגבהה או משיכה .מ"ב תמ"ד
מק"כ) ,אושיוציאנוע"ינכרי לחוץויפקירו,ובעיר שישעירוביכול
להוציאו בעצמו לרה"ר במקום הפקר לכל ,וכשמונחת ברה"ר במקום
הפקרליתלןבהאפילו אם אח"כיראה את החמץלאחרזמןאיסורוכל
שהניחו שם קודםשהגיע שעהשישית עמג"א(סי' תמ"ה סק"ז) וטו"ז
(סק"ה) ומ"בסקי"ח) ,כלשאין בדעתולחזורולזכות בה לאחר הפסח,
אבל לאמהניזהמשהגיע שעהו'.
קי] במקומות שמקום האשפה הוא בתוך החצר שלפני הבית יזהר
שלא להוציא ולהניח שם את החמץ (אחר שהגיע שעה שישית) ששם
הואחצירו ונמצא שלאביער את החמץ מרשותו(ואפילו שכברביטל
את החמץ לא מהני) ,ואם משער שהממשלה לאיקחו משם את החמץ
(האשפה) קודםזמןביעור חמץאזיחפש אחרגוילהוציאו משם כנ"ל,
ויניחו על הרחוב (הנקרא סייד-וואק) ששםאינו בעלות של הישראל
[ועשו"תמנח"י (ח"דסי'נ"ז) ושו"ת שבטהלוי (ח"אסי' קל"ז) ושו"ת
חלקתיעקב (ח"גסי' קס"ה) ושו"ת בצל החכמה (ח"גסי' ק"ט)].
קיא]תיקוןגדולבעיירותגדולות(שאין שםעירוב) לסדר מער"ש
שאחר שעה חמישית ילך נכרי דרך כל הבתים להוציא את החמץ
מהחצירותשלפניהבתיםלתוך הרחוב שלהרה"ר.
וכבר כתבנו למעלה (באות )…שמן הראוי מער"ש לעשות צורת
הפתחעל שבת הזאת (במקוםשאינו רה"רדאורייתא).
קיב] ידקדק שלא ישאר החמץ בפח האשפה שלו ,אף באופן שהפח
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
לז
לאיהא מונחעל רשותו (רקכגון על רשותהעיריה),כדי שלא ישאר
חמץבכליו(אובכלי שישלו שותפותבו) ,אלאישימו בשק פלעסטיק
במקום הפקר ,ואם כברמונח שר הרבה חמץיפקיר גם אתהכלי.
קיג] מעיקרהדין אף אם נשארפירורים קטנים ודקים על הקרקע
אי"צ לבערם שמתבערים מאיליהם בדריסת הרגלים (עמג"א מק"ו,
ובמק"איבואר בארוכה) אבלמנהג ישראלקדושים לבער הכל,עלכן
אחרהאכילהינער אתהפירוריםהדקיםלתוךהביה"כיויכבדהיטב את
רצפת הבית (דנקטינן דבזה"ז שרוב בתי העיר מרוצפין לא גזרינן
מרוצף אטואינומרוצף) ואח"כינער את המכבדתמהפירורים שנדבקו
עליה אויניחו בחדר שנמכר לנכרי [וצ"ע אםיש בניעור המכבדת
משוםאיסור בוררע' בנשמת שבת ח"דסי' ק"פ ודוק] ,אבל אם אכל
בחצר אסור לכבד שם משום חששאשוייגומות (ולכאורהאפילוהיה
במקום מרוצף,גזירה אטואינו מרוצף כרמ"אסי' של"ז ,דרק בבתים
שבתוךהעיר שכולםמרוצפין הוא דמותר).
קיד] אמור להדיח הרצפה ע] מפה או מטלית או מא"פ רטובה
[כמבואר בדברינו בנשמת שבת ח"ד (סי' רכ"א-רכ"ג) ועיי"ש בח"ו
(סי'ש')].
קטו] אחר גמר האכילה יקנח את הספסלים מחשש שיש עליהם
פירורים ,אבליזהר שלא לקנחם במפהרטובה (משוםאיסורסחיטה).
קטו] אם אכל אתסעודות שבתבתוך קערותרגיליןאזי לאחר גמר
האכילהיקנח הקערות באצבעו(אובנייר)כדילהעביר החמץשעליה
[ולאידיחה במים שאסור להדיח בשבת כלים שאינו עתיד להשתמש
בהםעוד במשך השבת ,ומה"טאין לבשלדייסאעל שבתזה,כייצטרך
הדחהולאו שפי"ד ,אבלבדיעבד] ואםאינה עוברתע"יקינוחידיחנו
מעט(בהמינקשבהבית הכסא) [ובמחצהש"ק (סק"ה)כ'שעדיףלהדיחם
ע"י נכרי ,ועיי"ש שאם אפשר נקינוח אסור ע"י הדחה] גם רשאי
להניח אתהכליםבתוךסינ"קוגה"כיטולידיועליהן.
ואח"כיצניע את הכלים במקום שהצניע שם שאר כלים של חמץ,
דהיינו במקום שאינו רגיללילך שם כל השנה (וטוב לסגרם בחדר
לח
קיבץ הלכות לער"פ שחל בשבת
ולהצניע המפתח .שו"עסי' תנ"א ס"א) ,ועצה טובה לשומם במרתף
(סעללע"ר בלע"ז) ,אבל אסור בשבת לדבקעם דבק המקומות שמונה
שםכליםחמוצים,וכן לא לקשלו בחוט משוםאיסור תופרוקשר.
קיז]וכן יעשה אם השתמש "בקדירות" חמוצים ,וידקדק להשאיר
בהם קצתמן התבשיל עדזמן ההדחה ואז לאחר ההדחה בעודובידו
יצניעם (דקדירות דינם ככלי שמלאכתו לאיסור ,שאסור בטלטול
מלבד לצורך גופו ומקומו ,מלבד כשעדיין נשאר שם מהתבשיל
שנתבשל בתוכה אז מותר לטלטלו אגב התבשיל) ובדיעבד שהניחה
רשאילטלטלהכדילהצניעה,כיוןשאיןהטלטוללצורךהכלי[ועשו"ת
כוונתהלב(סי'ט"ז) ושו"ת באר משה (ח"חסימנים כ"ט-ל"א)].
קיח] אם מצא בשבת חמץ שלא פרט בהשטר מכירה רשאי ג"כ
להצניעוביןדברים שמכרלהנכרי ,אם כתוב בהשטר מכירה שמוכר
לוכלחמץהנמצאברשותו,אבל בלא"האיןקניןלמפרעוצריךדייקא
לבערו.
קיט] אחר האכילה ינקהפיו באצבעותיו היטב היטב ,ואח"כינקה
בין השיניים בקיסם או בדענטע"ל-פלא"ס (שהכין מער"ש) אבל
ידקדק שלא לנקות בחוזק ,רק ברפיון כדי שלא יהא באופן שהוא
פסק"ר שיצא דם ,וישפשף אתשיניו עם מפה (או טאול-פעיפע"ר),
ויעשה בנחתבאופןשאינו פסק"רשיצאדם.
קכ] אבל אסור לשפשףשיניו עם מברשת (טאאט-ברא"ש) רטובה
(במים) משום איסור סחיטת שערות ,וכל שכן שאסור לשפשפם עם
משחה (טאאט-פעיס"ט) משוםאיסור ממרח,ע'בדברינו בשו"ת נשמת
שבת ח"ד(מי' רע"זוסי' רע"ט).
ובנוגע להדיח ולשפשףשיניו עם מברשתיבישה (בלא מים)תלוי
אם אצלוהוי פסק"ר שעי"כיצא דם (ואםאינו פסק"ריכוללהדיח בו
שיניו ,ולאח"כיצניע המברשתבין כלים החמוצים ,ואם רואהעליו
לכלוך חמץידיחו מקודםשמצניעו)ע' בנשמ"ש שם(סי' רע"ו) [ואף
את"לשדינהככלי שמלאכתולאיסור (שדרך תשמישו במים שבכה"ג
יש בה משום סחיטה כמו דאסור סחיטת שערות) מ"מ רשאי לטלטלו
קובץ הלנותלער"פ שחל בשבת
לט
לצורךגופוומקומו].
ומןהנכוןלייחד מברשתמיוחדת לשבת(משוםעובדאדחול ,עמג"א
סי' שכ"ז)וע'בדברינו בנשמת שבת ח"דסי'רע"ו-ז'-ח'.
קכא] שפירדמי לנקרשיניו עםקיסמין,אפילו אם לבסוףיצא דם
מאחתהשיניים ,מאחר שבכלשןלעצמואינו פסק"רשיצאעכשיו רםע'בדברינו
בס' נשמ"ש ח"וסי' רס"ו,רלאחשיב פסק"ר אא"כהוי מסק"ר בכל מעשה ומעשה.
קכב] אבל אסור לחתוך בשבת חתיכת חוט (דענטעל-פלא"ס
בלע"ז)כדילהעבירביןשיניוולנקותם(דהויכמתקן מנא,ועוד משום
איסור קורע לכמ"פ) וכמבואר בדברינו בנשמת שבת ח"ד סי' ש"נ
(אבל איסור קורע ליכא בזה ,דבחוטאיןאיסור קורע עפמ"ג ובה"ל
סי' שי"ד).
קכג] ומי שיודע בנפשו שאם ישפשףשיניו במברשת יבישה או
בקיסםאזהוא פסק"רשיוציאדם,נראהלהקלשרשאי למלאותפיועם
מים וככה לשפשףשיניו במברשת ,דהיות שהמים לא נסחטים לחוץ
באופן ניכרי"ל דלאשייך בכה"ג גזירת סחיטת שערות (ודב"ו יש
ללמוד מכש"כ ממהשאיזהאחרוניםמתירים לנגבשערותיו הרטובות
במטפחת ,מטעם דס"ל דרק כשסוחטומוציאלאויר העולםמים מתוך
שערותיובהדיאהואדמיחזיכסחיטהואסורמדרבנן)ובצירוף דממילא
יש סבראלהתיר השתמשותוסחיטה שע"י מברשת דדומה לספוג שיש
לוביתאחיזהדאין בה משוםסחיטה (בפרט בכה"גשאינומכווין לשם
סחיטה רק לשםנקיוןשיניו)וע'בדברינו בנשמת שבת ח"דסי' רע"ח.
וכןמישישלושינייםזרות שקשהלנקותןיוכללתוחבןלתוךכלי
עםמים וככהינקנו במברשת שבתוךהמים(יבאזהרות לער"פ שחל בשבת
מהגה"צ מפאפא ז"ל כ' שינקה השיניים הזרים עם מברשת עם מים ,וצ"ע משום
איסור סחיטת שער דשערותפלעסטיקרומיןלשערות].
קכד] אםישלושיניים תותבות(שיכוליןלהוציאו)יוציאםוינקרם
היטבוידיחםבמים ואח"כ ישפשף אותם במברשתיבישה.
קכה] לאחר גמרהאכילה מותרלהעביראצבעותיובין שערותוקנו
כדי לנער ולהוציא משםפירורי לחםשעלולין להמצאבין השערות,
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
מ
ואין לחשוש שמאיתלוש שערכנ,בואר ברמ"אסוףסי' ש"ג ,אבלע"י
מסרק אסור(אפילוע"י מסרקרך).
בדיעבד אם לאהגעיל אתשיניו בער"שיכוללהגעילם בשבת
קכו]
שבכה"ג אינו ניכר ההגעלה) וכ"כ בס'
ע"י שתייתטיי חמה (כיון
ארחותרבנו (ח"בע' כ"ט)שרשאי בשבתלשתותטיי חמהכדילהגעיל
בזהפיו ,שלאחשיבכמגעיל בשבת שנראהכאילוכוונתולשתות.
להדיחן במים רותחין בשבת עשו"ת מנח"י (ח"ח
ויש מתירים אף
ל"ז) ושו"תויעןיוסף (ח"בסוס"ירנ"ה).
סוס"י
ינער היטב את בגדיו כנ"ל ויבדוק לאור היום את
קכח] וכן
שבבגדיו (והכיסים) אם לא נמצא שם פירורי חמץ,
הקיפולים
והלובשיםשטריימ"לינערו ג"כ אתהשטריימ"ל שמאנכנס בהם חמץ
[וע' נשמ"ש ח"ד(סי' ק"פ) מטעםבורר].
נדבק חמץעלגופו ורוצהליקה מקלחת "קרה"
קכט] החושש שמא
ישאל שאלת חכם [עשו"ת נשמת שבת ח"הסי' קפ"ו]ובכלאופןיזהר
מאוד שלאלבואלידיסחיטתשערות.
קל]ע'בדברינולעיל אות,,,במי ששכחולא מכר חמצו בער"שאי
למוכרו בשבת,ומדברי המ"ב (סק"כ)יוצא שנוטהלאיסור.
מותר
לגוי
לאחר גמראכילתוביעור חמץיאמר "כל חמירא" (לבטל את
קלא]
שנשאר)כרגיל בשארהשנים,ויזהרלאומרוקודם שעהשישית,
החמץ
שישית תואינו ברשותו לבטלו [יבשו"ת רני משה
שלאחרשהגיע שעה
(סי' ע"א) שנשנת לאתר שגמר לאכול ולבער החמץ יבטל שאר החמץ
פרובינצאלו
"נלבו" ,ואם רוצה לומר בפה ג"כ הרשות בירו "שאין כאן ריבורלענין
הנשאר
בשו"ת נשמת שבת ח"ו סי' תפ"ה (ד"ה שו"ר) אי מותר
מלאכה" ,וע' בדברינו
מיהו להרבה ראשונים ביטולאינו מטעם הפקר ,ועוד דעיקרו
להפקיר בשבת,
כאן
דלא ניח"ל דליהוי זכותא בגויה סגי ,עפר"ח ,ונחי' הרמב"ן
בלב ,ובגילוי דעת
(פסחיםר.]):
נראה שנתאחרלקוםועד שהתפלל עברזמןהיתראכילת
קלב]
דמי
דמותר לו לאכול מצה עשירה כדי לקיים מצות סעודת שבת
חמץ
עשירהאינו דוחה מצות סעודת שבת ,ובפרט שכמה אחרונים
(שמניעת אכילת מצה
באכילת מצהעשירה בער"פע'בדברינו באות ס"ג) ועכ"פער חצותבשופי
מקילים
קובץ הלכותלער"פ שהל בשבת
מא
יש להקל בכה"ג,ויש שדנואי מותרלולאכול מצהרגילהכדילקיים מצות סעורת
שבת [עשו"תפרי השדה (ג-צ"א) ושו"ת בצל החכמה (ג-קיא)] אבל למעשהנקטינן
לחומרא,אבלאסורלולאכולקודםשיתפלל(ועודדלכמ"פהואאיסורתורה),ואםיש
לו קצת זמןירלג על רוב פסוקר"ז ויאמר ברכות קר"ש ושמונ"ע דשחרית ויאכל
סעורת שבת,ואולי שאם נתאחר לקוםעד סמוך ממשלסו"ז אכילת חמץי"ל דמצות
סעורת שבת רוחית איסור אכילהלפני התפלה (ל"ת רלא תאכלו על הרם) ובפרט
לאחר שאמר תפלה קצרה(כגון ברכה"ת) וקבלתעול מלכות שמים (קר"ש) ,וכפרט
בכה"ג שמוכח שאינו אוכלו לשם גיאות רק כוונתו לשס קיום מצותהיום (סעודת
שבת) והגם רהוא משוםעונג,עיקרולענג את השבתודוק.
קלג] אם מצא חמץ לאחר שהגיע "שעה שישית" שאז החמץ הוא
מוקצה (מחמת גופו כאבן ,מאחר שאסורה בהנאה) שוב אסור לו
לטלטלו אפילו כדי לזורקו לים ,או לשומו לתוך הביה"כ ,ואפילו
לטלטלוע"י דבר אחר אסור (כדיוצא משו"עסי' תמ"ו ס"ג דבשבת
ויו"טאסורלדוחפובקנה) משוםדכדילהוציא את החמץמביתומיקרי
צורך דבר האסור ,וממילאנמי דאסור להוציא מפה עםפירוריםכדי
לנערו ברחובהעיר (אפילו כשישעירובבעיר) אואפילוכדי לשומו
ככה במקום הפקר,וכןאיןלהוציא החוצה שק (בע"ג בלע"ז) עם חמץ,
מיהו אם מונח שם (על המפהאו בתוך השק) גם שאר לכלוכים מותר
(דאזשפירחשיבטלטולמן הצדלצורך דברהמותר).
קלד] ובנוגע לטלטל החמץ ע"י דבר אחר שבידו (ע"י קנה או
מכבדות)לצורך דבר המותר(כגון שהוארוצה להשתמש בפסח במקום
שהחמץ מונח שם) יוצא משו"ע הרב כאן (סי"ג) רמותר (לצורך
מקומו) ,וכ"י מפמ"ג ומ"בסי' ש"ח סקקט"ו) ,אבל לדעת שו"ע הרב
(סי' ש"ח ס"ם) אסורע"י דבר אחר שבידואפילו לצורך דבר המותר,
דהחפץשבידו נעשהלוכידואריכתא].
קלה] אבל רשאי לומר לגוי לשום החמץ לתוך הביה"כ (לבערו
בכך) וי"א דנתינה לתוך ביה"כ לא חשיב ביעור כיון שאכתי חזי
לכלבים (וכ"ד החזו"א) ,אבל מסתבר דביה"כ שלנו שנשטף למרחוק
כו"ע מודה דחשיבכמבוער.
קלו] ואםאיןלוגויכופהעליוכליויניחנוכךעדמוצאייו"ט[ליל
א' דחוה"מ]ואזיבערנומןהעולכ[וישמקיליםלבערובליליו"טשני
מן
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
שבת ח"בסי' תל"ט)אי גם אכילהזו (של בשרודגים או פירות)בעינמישיהיה
לאחר תפלת מנחה כיון שהוא במקום סעורה ג' ,ובעיקר הדבר הערני הגרצ"א
שליט"א בטעם הדרכ"ת והגריח"ז הנ"ל עלפי רברי הקיצשו"ע (סי' ס"ט
זארגער
ס"ג)רנכון להחמיר גם בטעימהלפני תפלת מנחה ,ובפרט ננידו"ד שדעתו לקנוע
סעודה עליהם לשם ס"ג ,ולא רק לטעום בעלמא בדרך עראי (אבל ראיתי שכוונת
הקיצשו"ערקבטעימת חמשתמינידגן).
קנ] כתב הפר"ה (סוסק"א)שיאכלמן הבשרוהדגיםאוהפירות רק כשיעורכזית
שיאכל מצהלתיאבון),ומשמעדהיינואפילוכשאוכללפני שעהעשירית,והונא
(כדי
במהצהש"ק (סק"ב) ,אלא שכתב רמהשו"ע (סי' רצ"א) משמע דשיעור סעודה (ג')
דשבתהואנכביצה(ועוד,והטעםדפחות מכךמיקריאכילתעראי) ,אלא דשםמיירי
המחצהש"ק דכמו"כ כשאוכל פירותודברים המלפתים את הפת,
מאכילת פת,והבין
מיהו יש לחלק דבפירות לעולם הוי אכילת עראי ,וממילא שאין תועלת ביותר
מכזית ,שו"ר שבפמ"ג (שם משב"ז סק"ב) להחמיר גם בזה,וכןהאריך בם' קצוה"ש
סק"ד ,ומביא ממחצהש"ק (תרג"ב) רכביצה פירותהוי אכילת קבע) ,וכ"כ
(סי' צ"ב
שםבס' תהל"ד (סק"ב).
ובעיקר ד' הפר"ח צ"ע למה לאיהא רשאי להרבות קצת באכילת
דגים ובשר ופירות ,לא מיבעיא כשאוכל לפני שעה עשירית ,אלא
אפילו לאחר שעהעשירית ,האאז רק למלאותכריסו מהםהוא דאסור
(ובפרט בכה"ג במקוםסעודתועונג שבת).
קנא]ישנוהגין שבסעודהזומזמרין אתהזמירותהשייכותלסעודה
שלישית (בא"ח אות ה' וכה"ח סקי"א ,והטעם דהזמירות נתקן לזמן
רעואדרעוין,וטוב לדלג קטע אתקינו "סעודתא"כיון שאינו סעודה
גמורה) [ואותן המחלקין סעודת שחרית לשתים לא יאמרו הזמירות
שמזמרין בסעודה שלישית בסעודה השניה ,כיון שלהשו"ע אין
מקיימין מצות ס"גלפני חצותהיום].
קנב] מדינא מותר לאכול לס"ג מצה מבושלת או מטוגנת בריבוי
שמן -והיינו לאותן שאוכלים געבראקט"ס בפסח או עכ"פ בער"פ
(שעדייןאין איסור חמץ במשהו) ,אבל כ' המג"א שאין המנהג כן,
ובחיי"א ובדה"ח כתבו שיכוללקיימו בתבשיל של קמח מצה טחונה
(קניידליך)וכן יכול לקיימו במין פהב"כ העשוי מקמח מצה טחונה
(מצה-מעה"ל) מטוגן בשמן וביצים [וממילא שמי שנוהג לאכול
געבראקט"ס בפסח(או עכ"פ בער"פ)יהדרעל כך,דלי"אאיןיוצאים
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
מ"
יש להקל בכה"ג,ויששרנואי מותרלולאכול מצהרגילהכדילקייס מצות סעודת
שבת [עשו"תפרי השדה,ג-צ"א) ושו"ת בצל החכמה (ג-קיא)] אבל למעשהנקטינן
לחומרא,אכלאסורלולאכולקורםשיתפלל(ועוד דלכמ"פהואאיסורתורה),ואםיש
לו קצת זמן ידלג על רוב פסוקך"ז ויאמר ברכות קר"ש ושמונ"ע רשחרית ויאכל
סעודת שבת,ואולי שאם נתאחרלקוםערסמוך ממשלסו"זאכילת חמץי"ל דמצות
סעודת שבת דוחית איסור אכילה לפני התפלה,ל"ת רלא תאכלו על הדם) ובפרט
לאחר שאמר תפלה קצרה(כגון ברכה"ת) וקבלתעול מלכות שמים (קר"ש) ,ובפרט
בכה"ג שמוכח שאינו אוכלו לשםגיאות רק כוונתו לשםקיום מצות היום (סעודת
שבת) והגם דהוא משוםעונג,עיקרולענג את השבתורוק.
קלג] אם מצא חמץ לאחר שהגיע "שעה שישית" שאז החמץ הוא
מוקצה (מחמת גופו כאבןי מאחר שאסורה בהנאה) שוב אסור לו
לטלטלו אפילו כדי לזורקו לים ,או לשומו לתוך הביה"כ ,ואפילו
לטלטלוע"י דבר אחר אסור (כדיוצא משו"עסי' תמ"ו ס"ג דבשבת
ויו"טאסורלדוחפובקנה) משוםדכדילהוציא אתהחמץמביתומיקרי
צורך דבר האסור ,וממילאנמי דאסור להוציא מפה עםפירוריםכדי
לנערו ברחובהעיר (אפילו כשישעירוב בעיר) או אפילוכדי לשומו
ככה במקום הפקר,וכןאיןלהוציא החוצה שק (בע"ג בלע"ז) עם חמץ,
מיהו אם מונח שם (על המפה או בתוך השק) גם שאר לכלוכים מותר
(דאזשפירחשיבטלטולמן הצדלצורך דברהמותר).
קלד] ובנוגע לטלטל החמץ ע"י דבר אחר שבידו (ע"י קנה או
מכבדות)לצורך דבר המותר(כגון שהוארוצה להשתמש בפסח במקום
שהחמץ מונח שם) יוצא משו"ע הרב כאן (מי"ג) דמותר (לצורך
מקומו) ,וכ"י מפמ"ג ומ"בסי' ש"ח סקקט"ו) ,אבל לדעת שו"ע הרב
(סי' ש"ח ס"ס) אסורע"י דבר אחר שבידואפילו לצורך דבר המותר,
דהחפץשבידו נעשהלוכידואריכתא].
קלה] אבל רשאי לומר לגוי לשום החמץ לתוך הביה"כ (לבערו
בכך) וי"א דנתינה לתוך ביה"כ לא חשיב ביעור כיון שאכתי חזי
לכלבים (וכ"ד החזו"א) ,אבל מסתבר דביה"כ שלנו שנשטף למרחוק
כו"ע מודהדחשיב כמבוער.
קלו]ואםאיןלוגויכופהעליוכליויניחנוכךעדמוצאייו"ט[ליל
א' דחוה"מ]ואזיבערנומןהעולם[וישמקיליםלבערובליליו"טשני
מב
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
שלגליות].
קלז] ונראה דאםיש שם עירוביכול הוא בעצמולהוציאו בדחיפה
ברגליו(אוע"יטלטולבגופו)לפיהמבואר בשו"עסי'שי"אסוףסעיף
ח'דטלטולבגופו מותראפילולצורך דברהאסור.
קלח] אם אכל סעודות שבת של חמץ עלגבי קרקע עולם אסור
לכבד המקום לאחר אכילתו (משום חשש אשויי גומות) ואפילו אם
הקרקע מרוצף אסור(גזירה מרוצף אטואינו מרוצף) כמבואר בשו"ע
וברמ"א (סי' של"ז ס"ב) [אבל בתוךהבית (המרוצפין) מותר לישראל
לכבד,כיון שכל הבתים דזמנינו מרוצפין] ,רק יכבד שם ע"י נכרי
(דשרי ,כמבוארשם).
ולמעלה באות ,,,כתבנו שאם אכל חמץ ממעל קארפע"ט רשאי
לכבדתחתיוע"י מכבדת ,אבל לאע"יקארפע"ט-סוויפע"ר.
קלט] נראהדכליםהחמוצים הםמוקצים לאחרשהגיע שעהשישית
(דמאחר דמחוייב להצניען ואינו רשאי להשתמש בהן הן מוקצין),
ואולי כברמוקצין לאחר שעבר שעה ד' ,ואםהןכלים שאינםבנייומן
ישלדון להקל.
קמ] איתא בתשו' הרא"ש (כלל כ"דסי' א') הובא ג"כ בטור איתא
שאי"צלהוציא אתהמפהמןהבית אלאסגילנער המפה(מפירוריחמץ
על קרקעית ביתו) וב"י הוסיף עלה דפירורי לחם דקים שגם הם
נדרסיםברגליםוהם מתבעריםמאיליהם ,וכ"ה במג"אכיוןשאין בהם
שיעור,ומבואר במחצהש"קדפירורי לחםדאף אםיתכבדו לאיתדבקו
אהדדי (כמג"א סי' ת"ס סק"ב) אי"צ ביעור ,מוכח דאף בתוך הבית
מותר ,אבלבזה"זמקפידים שלאישאר שוםפירורבביתו ,אבל לכו"ע
מותרלפררובחוץעל הארץ במקוםשבני אדםידרסוהו.
קמא]דנוהראשוניםוהאחרונים אם נשארלו חמץ בשבת (אחר גמר
אכילותיו)אי מותר לו לפררו ולזרותו לרוח בשבת (לפי מה דקיי"ל
כרבנן דגם לפרר ולזרות לרוח הוא בכללביעור חמץ ,ומקיים מצות
תשביתו) דבבעל המאור(טו :ר"הי"ד) כ' דשפירדמי לפרר ולזרות לרוח ולהטיל
ליםואין בזה אב מלאכה (ובלבר שלאיעבירנו ד' אמורת ברה"ר) ,אבל בס' הרוקח
קובץ הלכותלער"פ שחל בשבת
מג
(סי' רס"ז) דלאיזרה לרוח בשבת ,ובב"ח(סי' תמ"ר ד"ה אלא) מבואר דמותר ,אלא
דלכתחלהאין לסמוך ע"ז משום טורת שבת שלא לצורך ,עלכן מבערין את הכל
לפני השבת ,ומשיירין רק מה שצריך לו בשבת ,ועעו"ש (בד"ה תשובה) דלפרר
ולזרותלרוחאיכא משוםטורח בשבתכעובדארחול,גם שמאישאאותוהרוח לרשות
הרבים [וכ"כ עור שם (בסוד"ה ומה) רהמנהג ליתנו לגוים או לכלבים אם אפשר
ושלא לפרר כנ"ל] אבל המג"א (סי' תמ"ו סק"ב) כ' שהוא איסור תורה [כמבואר
ברמ"א(סום"ישי"ט)] ,אלא שכבר נתקשו ע"ד הרמ"א דבפשטות מלאכתזורההיינו
כשבורר האוכל מן הפסולתע"י אמצעות הרוח ,והארכנו בזה בשו"ת נשמת שבת
,ח"דסי'קפ"ג) .ונפק"מ ג"כ במי שמצא חמץ משעהשישית ולמעלה (דמאזצרכיה
ביעורמן העולם) לזרותו לרוח ע"י נכרי [ומשום טוחן ליכא שאין טוחן אור טוחן
אפילו שזורהו דק דק ,כמש"כ המחצהש"ק שם משם תוס"ש ,ואף להמל"מ שאסור
לטוחנו רק רק (ראזישטותן אחרטוחן)היינו על"מלזרותולרוח].
קמב] אחר שגמר להשתמשעם המץמןהנכוןשיחליףבגדיו לבגדיםנקיים(ולא
הוי הכנה)וכ"כ בס'בן אישחי.
קמג] אסור לכסות בשבת (אחה"צ) את השולחנות (והקאונטער"ס) שבהמטבח (עם
כיסויהמיוחד בשביל פסח,וכןאיןלהניח אתהפחין(בלעכ'ן) של פסחלתוךהכיור
(סינק) בשבת ,משום איסור הכנה (שעיקר כוונתו בשביל החג) רק יעשו הכל
מער"ש,ויל"ע אם כל המבטח מכוסה מער"ש רק השאירכיור (סינק) אחד מגולה
כרי שיוכל לרחוץ שם אתיריו החמוצים אם רשאי בשבת אחה"צ לשום לתוך הפח
(בלע"ך) של פסחכדי שיהא המטבח מסודרכראוי (אם דומה להצעת המטה בשבת
אתה"צ בחרר שמשתמש שם דמותר רחשיב לכבוד שבת שלא יהא החדר מגונה
ומבולבל).
סעודההשלישית (אחה"צ)
קמד]היותשישדיעותבפוסקיםשיוצאין מצותסעודהשלישית של
שבתבדברים המלפתים את הפת כבשרודגים (אבל לא בפירות)וי"א
שאףיוצאין באכילת פירות (כמבואר בשו"עסי' רצ"א ס"ה) עלכן
לאחרזמן מנחה(ו' ומחצה)יש לאכול בשר אודגים (או שאר דברים
ןלו בשראודגיםיאכלפירות [כ"כ המג"א
המלפתים את הפת),ואםאי
וש"א דבשרודגיםקודמיםלפירות,וצ"עעלהטור שסתםלעשותובפירות,וכןצע"ק
על הרמ"א (שוש"א) שהקדים פירות לבשר ורגים ,דמשו"ע סי' רצ"א יוצא דבשר
ודגים קודמיפ לאכילתפירות ,וכ"הלשון השלה"ק ,והח"י כ' דבפירותעדיף דבשר
ורגים משכיעים (ובעינן בלילה מצה לתיאבון) משא"כ פירות ,אבל במחצהש"ק
חולק] ,ועמש"כ מזה בשו"ת נשמת שבת ח"ב סי' תמ"א ,והבאנו שם מס' קצוה"ש
רביציםרינם כבשרודגים שהםג"כרבריםהמלפתיםבו את הפת(וממילאדסגינמי
מד
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
נאנילתאייער-מיט-צוויבעל).
קמה] וי"א שאם מקיימו בפירות יאכל פירות מהז' המינים [כ"ה
בשלה"ק ,וכ"ה בס' בא"ח (אות ה') שכ"ה ע"צ הטוב] אלא שיש
מדקדקים שלא לאכול ענבים בפסח(כיון שאי אפשר לקולפם) אבל
מסתבר דבער"פ אחר חצותמותר.
אפילו אם כבר אכל בבוקר ב' סעודות יש לו לעשות כן כיון
דמעיקר ההלכהאיןיוצאק מצות ס"גלפניהמנחה.
קמו]וכ' המ"ב(סקי"ד) שהמנהג שבבוקראוכליןמאכליםקרים של
חמץ ,ואחרהצהרייםאוכליםתבשיליםהחמין(ויוצאין בזה סעודה ג')
[ואולי יש הידור באכילת תבשיל מתפוחי אדמה שיש בזה תרתי
לטיבותא ,א' שהוא ג"כמדברים שמלפתיםבו את הפת,ב' שהואפרי,
ועוד שהוא דבר שמשביע,והואכעיןמיניתרגימא,ועוד שהואפירות
מבושלין ,וי"א שאינו יוצא בפריחי שאינו מבושל ,וכ"כ בס' דרכי
חייםושלום (אות תקס"א) שערךסעודהזובקיג"ל של תפו"אורוטב].
קמז] לכתחלה יש לאכול סעודה זו קודם שיגיע שעה עשירית
(דהיינו ח"שלפני מנחק"ט שהוא בט' ומחצה) שהוא בערך בשעה 3:00
על מור"ש הרגיל (ושעה 4:00על מור"ש הקיץ כהאי שעתא) לפי
המבוארבשו"ע(סי'תע"א) שבער"פ משעהעשיריתולמעלהאףפירות
אוירקותאין לאכול רק 'מעט' אבל לאימלאכריסו מהם (ופת אסור
לגמרילאכול)והיותשעלולשבאכילתס"גימשךלאכול הרבהעלכן
יקדים כנ"ל ,אבל בדיעבד שפיף דמי כל היום (בתנאי שלא ימלא
כרימו מהם כנ"ל).
וכל הנ"ל דלא כהגר"א בביאורו (סום"א) רהיות רנקטינן לעיקר שאיןמקיימין
מצותסעודהג' דשבתכי אם בפת,ממילאכיון שבער"פ אחרחצותאי אפשר לאכול
פת נמצאשאין תקנה לדבר כלל ,ושכ"ה בזוה"ק (פ' אמור)רסעודהזונדחית בער"פ
מכלוכל.
ן כמה
קמח] אםאוכלסעודהזוקודם שעהעשיריתרשאי לשתותיי
שירצה,ואם נתאחרעד אחרשהגיע שעהעשיריתוהוא רוצה לשתות
ן בס"ג) לא ישתה אלא או פחות
יין (וכמבואר בכהאריז"ל לשתותיי
מרוב כוס אויותר משתי כוסות (דקצת'יין' מיסעדסעיד ,אבל הרבה
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
מה
גורר תאות המאכל) כבשו"עסי' תע"א ס"א(ומ"ב שםסק"ו-ז')ובלבד
שלא ישתה הרבה ממש עד שישבע עטו"ז שם [ובמק"א כתבנו לדון
מהו דינו שליין מגתו (גרעי"פ-דזשו"ס בלע"ז) אם ג"כ מיסעיד
מעיד ,ואם הרבה ממנו ג"כ גוררת תאות המאכל] ובס' דרכיחיים ושלום
(אות תקס"א) איתא שבסעודהזו לא העלהיי
ן על שולחנו כלל (וכנראה אף שהיה
ר
קודם שעהעשירית)וכ"כהגריח"זז"ל שאסו
ת
ו
ת
ש
ל
יי
ן בסעודהזו ,והטעם (בהגה
שם) רהגם רהרבה מותר לשתות ,מ"מ אין ידוע השיעור של הרבה (ועוד שאין
להשתכרקודםהסדר)וצ"עדעכ"פ קצת(פחותמרובכוס)לישרי,ואולי שהואעלפיהמנהג המובא ברמ"א (ם" תע"א ס"ב) שלא לאכולאפילו חזרת כלהיום של ער"פ
(כמו מצה שאסור לאכול כל היום)כרי לאכול מרור לתיאבון (ושיש מחמירים גם
למנוע מאכילת 'פירות' כולא יומא דער"פ כרי לאכול החרוסת לתיאבון] וממילא
שכמוכןנמיבשתייתיין (רלאגרע משאר המאכלים שמשתמשיןבולצורך עריכת
הסרר) ואף שכתב הרמ"א שםשאין לחוש למנהג ההואקאי רק על מניעת אכילת
חרוסת שאין באכילתו מצוה עיי"ש בשו"ע הרב סי"ב ודוק ,שוב חשבתי בפשטות
שהם חולקים על המ"ב הנ"ל וס"ל ראפילו מעט ממש (פחות מרוב כוס) אסור
לשתות ,מיהו מסתבר שאםיערב הרבהמי סורה (או סתםמים) לתוךהיין רשפיר
רמי.
קמט] כ' בעל דרכ"ת ז"ל (בקצת אזהרות נחוצות אות י') שאחר
חצותמתפלליןמיד תפלת מנחהואוכלין ס"גכדי למהרלאכולסעודה
ג' קודם שעהעשירית (וע'דרכיחיים ושלום אות תקס"א)וכן בסדר
ער"פ להגרי"ח זוננפעלד ז"ל כ' דמתפללים מנחה בו' ומחצה כדי
למהר לאכולסעודהשלישית קודםסוף שעהתשיעיתעלהיום ,וצ"ע
למהצריכיןלהקדים תפלת מנחה,דכיוןשאיןאוכלין רק בשרודגים
אופירושאינו אלא בגדרטעימה והאטעימה מותר קודם תפלת מנחה
(אפילובזמן מנחה קטנה) ולמהיקדימו בשבי"כ להתפלל מנחה בזמן
מנחהגדולה.
ולענ"ד נראה דאף המדקדקין בעלמא להתפלל תפלת מנחה לפני
שיאכלוסעודהשלישית נכהרמ"אבסי' רצ"א ס"ב,וע' בתשו' נשמת שבת ח"ב
סי' תל"ט תמ"ו,וע' מחזוררברייואלריש ח"ב שעפ"ד הקפידמרןז"ל בעיו"ט או
יו"ט א' שחל בשבת להתפלל מנחה קורם סעורה הג'] שאילו בשבתזו אי"צ
להקדים תפלת מנחה לאכילה זו ,שא"ה משום שנוטלין ידיהם
לסעודה ,משא"כזה שלאחשיב אלאטעימה בעלמא,ויל"ע מהולפי דעת
המקובליםשאיןיוצאיםמצות ס"גרק לאחר תפלת המנחה(וכמובאבדברינו בנשמת
מן
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
שבת ח"בסי' תל"ט)אי גם אכילהזו (של בשר ודגים או פירות)בעינמי שיהיה
לאחר תפלת מנחהכיון שהוא במקום סעודה ג' ,ובעיקר הדבר הערני הגרצ"א
זארגער שליט"א בטעם הדרכ"ת והגריח"ז הנ"ל עלפי דברי הקיצשו"ע(סי' ס"ט
ס"ג)דנכון להחמיר גם בטעימהלפני תפלת מנחה ,ובפרט בנירו"ד שדעתו לקבוע
סעודה עליהם לשם ס"ג ,ולא רק לטעום בעלמא בדרך עראי (אבל ראיתי שכוונת
הקיצשו"ע רקבטעימת חמשתמינידגן).
קנ] כתב הפר"ח (סוסק"א) שיאכלמן הבשרוהדגיםאוהפירות רק כשיעורכזית
(כדישיאכל מצהלתיאבון) ,ומשמערהיינואפילוכשאוכללפני שעהעשירית,והובא
במחצהש"ק (סק"ב) ,אלא שכתב דמהשו"ע(סי' רצ"א) משמע רשיעור סעודה,ג')
דשבתהואבכביצה(ועוד,והטעםדפחות מכךמיקריאכילתעראי) ,אלא דשםמיירי
מאכילת פת,והבין המחצהש"ק דכמו"כ כשאוכל פירותודברים המלפתים את הפת,
מיהו יש לחלק דבפירות לעולם הוי אכילת עראי ,וממילא שאין תועלת ביותר
מכזית ,שו"ר שבפמ"ג (שם משב"ז סק"ב) להחמיר גם בזה,וכן האריך בס' קצוה"ש
(סי' צ"ב סק"ד ,ומביא ממחצהש"ק (תרנ"ב) דכביצה פירותהוי אכילת קבע) ,וכ"כ
שם בס' תהל"ד (סק"ב).
ובעיקר ד' הפר"ח צ"ע למה לאיהא רשאי להרבות קצת באכילת
דגים ובשר ופירות ,לא מיבעיא כשאוכל לפני שעה עשירית ,אלא
אפילו לאחר שעהעשירית ,האאז רק למלאותכריסו מהםהוא דאסור
(ובפרט בכה"ג במקום סעודתועונג שבת).
קנא]ישנוהגין שבסעודהזומזמרין אתהזמירותהשייכות לסעודה
שלישית (בא"ח אות ה' וכה"ח סקי"א ,והטעם דהזמירות נתקן לזמן
רעואדרעוין ,וטוב לדלג קטע אתקינו "סעודתא"כיון שאינו סעודה
גמורה) [ואותן המחלקין סעודת שחרית לשתים לא יאמרו הזמירות
שמזמרין בסעודה שלישית בסעודה השניה ,כיון שלהשו"ע אין
מקיימין מצות ס"גלפני חצותהיום].
קנב] מדינא מותר לאכול לם"ג מצה מבושלת או מטוגנתבריבוי
שמן -והיינו לאותן שאוכלים געבראקט"ס בפסח או עכ"פ בער"פ
(שעדייןאין איסור חמץ במשהו) ,אבל כ' המג"א שאין המנהג כן,
ובחיי"א ובדה"ח כתבושיכוללקיימו בתבשיל של קמח מצה טחונה
(קניידליך)וכן יכול לקיימו במין פהב"כ העשוי מקמח מצה טחונה
(מצה-מעה"ל) מטוגן בשמן וביצים [וממילא שמי שנוהג לאכול
געבראקט"ס בפסח(או עכ"פ בער"פ)יהדרעל כך,דלי"אאיןיוצאים
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
מ,
מצות ס"ג בדברים המלפתים אה הפתכי אם בפת או בתבשיל מה'
מינידגן (כבשו"ע שם)וע'בדברינו בנשמת שבת ח"בסי' ת"מ].
(ממג"א (תע"א סק"ח)יוצא ראם עשהקניירל"ך מחתיכות מצהיותר מכזית אף
שנתבשלהונילושה בשמןאין לאוכלה בער"פריוצאין בה מצות מצהכיון שמברכין
עלה ברכת המוציא ,אבל בהגהות רע"א שם תמה דאף באינה מפוררתכיוןרבעינן
טעם מצהי"ל רמותר לאוכלה בער"פ,וכן בחי' ח"ס החרש (פסחים דף צט)ימותר
לאכולקניירלךבער"פ].
אלא שיל"ד שאזמדינאצריךליזהר לאכלו קודם שעהעשירית על
היום(כבסי' תע"א ס"ב).
קנג] והמג"א מביא משם הזוה"ק שרשב"י יצא מצות ס"ג בדברי
תורה ,וכנראהכוונתו שיעשה "גם"זה,דהיינושיעסוק אחרזמן מנחה
בתורה (מאחר שלהרבה פוסקיםאינויוצא אף בדברים שמלפתים את
הפת ,וכש"כ לאבפירות)וע'בדברינו בנשמת שבת ח"בסי' תמ"ה.
קנד] ישתדלו כל בני המשפחה לישן אחה"צ כדי שיהיו כל בני
המשפחה רגועים בשעת עריכת הסדר,ולהיות ער ככל האפשרבליל
פסח (שבכל רגע של עבודת ה'וסיפוריצי"מבליל פסחמקיים מצות
השי"תוווכה לאורות והשפעות גדולות) ובפרטעכשיו בשבת ששינה
בשבתתענוג (וגם בכל שנה בער"פצריך לדקדקעלכך).
קנה] אין לומר להבני בית לילך לישן "כדי להיות ער בשעת
הסדר" ,אבל בלא אמירה מותרלישן אפילו אם כוונתו בשבילליל
הסדר [ע' בדברינו בנשמת שבת ח"ד(סי' שצ"א),ויש מתירים ס' אז
נדברו (ח"דסי' מ"ו) ושו"ת באר משה(ח"וסי' ק"ה)].
קנו] אותם הנוהגים לומרעבדיםהיינו בכל שבת הגדול יאמרו גם
בשבתזו (כהב"ח והפמ"ג ,דלאכהיעב"ץ שאוסר בשבתזו).
ולאחר תפלת מנחהאומרים סדר הקרבתקרבן פסח (שהיה נקרב גם
בשבת ער"פ),וטוב שבשבתזו(שישומןבריווח)ילמודפרקים ה'ו'ז'
ח' ט'דמשניות מם'פסחים המדבר ממצות הקרבת קר"פ.
קנז] אסור בשבת להכין ולסדר את השולחן לכבוד יו"ט ,וכן לא
להביאהייןוכו'(אפילו דברשראויליהנותממנומבעו"י),ואפילו לא
מח
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
ע"י נכרי (כמבואר בדברינו בנשמת שבת ח"ד סי' שם"ד ,אבל יש
מקיליםע"ינכרי).
קנח] אסורלהוציא בשבת את ההגדותלהכינם לקראת החג (משום
איסור הכנה ,ואם הםבין שארהספריםישבזה גם משום בורר) מלבד
אםיעיין בהם קצתמבעודיום(דאזחשיבלצורךבוביום).
קטו] ההולכים לערוך הסדר בבית ההורים אפילו יש שם עירוב
אסורים להביא בשבת את המצות או הקיט"ל או את ההגדות וכו'
(משום איסור הכנה) וע' בדברינו בנשמת שבת ח"ד סי' ש"פ-שפ"ב
בארוכה ,ואף בתוך הבית אסור להכין במקום אחד את כל הדברים
המצטרכיםבלילה.
קנט] מי שיש לו מיץ ענבים (מאס"ט בלע"ז) בתוך הפריזע"ר
(מקפיא) והוא צריך להוציאו מבעודיום (שבת) כדי שיוכל לשתותו
בליל הסדר ע' בדברינו בנשמת שבת ח"דסי' שפ"ב שהגם דלסברת
המהרש"ג מותר להוציאו בשבתואין בכה"ג איסור הכנה ,אבל היות
שמדברי הפוסקים בכמה מקומות משמע דלא כהמהרש"ג על כן
יוציאנו מבעוד יום גדול באופן שיוכל לשתות ממנו קצת מבעו"י
(בשבת).
קס]הנוהג לדקדק ללבוש בפמח רק בגדים המכובסים מחדשיכול
להחליף את בגדיו (והכתונת) על בגדים מכובסים בער"שזו אחה"צ
(ואיןבומשוםהכנה,כיון שכברמידלאחרשלובשןנהנה מהם(שעי"כ
מרגישפרי"ש) נחשבכלצורךהיום),ועלכןנמי רשאותהנשיםלהכין
בגדים נקיים להילדים כשיקומו משינת הצהריים ולהלבישם לכבוד
יו"ט(וע' בנשמ"ש ח"דסי' שצ"חודוק).
אבלאין להחליף בשבתזו מבגדי שבת לבגדי יו"ט [משום הכנה
כיוןשאיןרגיליןלילך בשבת בבגדי יו"ט ,ועודדהוי זלזול לשבת,
ועשו"ת חמדת שאולמי'ד'וסי' ל"גובס' חקלישראל סנ"ב,וצ"ע מה
שכ' בס'בןאישחי אותד' שלאחר מנחהילבושבגדימועד].
קסא] הנוהגין לטבול בשבת אחה"צ לכבוד היום יש להם על מה
לסמוך,אבל אםכברטבלובבוקר(כמנהגהחסידיםבכל שבת)ישלהם
קובץ הלכותלער"פ שחל בשבת
מט
למנוע (משוםאיסור הכנה ,ומשוםרחיצה בשבת שלאלצורךהיום,ע'
בדברינו בנשמת שבת ח"ד סי' שצ"ה וח"ה סי' קע"ח-ב) אבל יש
נוהגין לטבול במוצ"ש ,ובפרטאותןהטובלין לעת ערב קודם עריכת
הסדריטבלו רק לאחרזמן צאה"כ דמוצ"ש.
קמב] בכל הנ"ל שאסור משום הכנה ,אסור אפילו בביהשמ"ש של
יציאת השבת (ואין להקל משום שלא גזרו על שבות בביהשמ"ש
במקום מצוה,וכמו שכתבנו בנשמת שבת ח"זסי' תל"ט).
וכמוכןנמי אסורלערוך את השולחן מבעודיום (שבת)כדי שיהא
מוכן לקדשמיד בתחילת הלילה (כבשאר השנים דמבואר בשו"עסי'
תע"ב ס"א שיהיה שולחנו ערוך מבעוד יום כדי לאכול מיד
כשתחשך).
קסג] מן הנכון בשבת אחר צהריים שהרב ידרוש בהלכות החג
ומעניני קדושת היום לקיים בזה תקנת משה רבינו ע"ה שתיקן
לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח
עצרת בעצרת והלכות חג בחג (מס' מגילה דף לב ).ובפרט שבחג
עצמואיןהזמןמספיק כלכך (מחמתשעייפיםמעריכת הסדר) ,והרבה
רבניםנוהגים לדרוש בשבתזו "דרשת שבתהגדול" ,ובס' בא"ח (אות
ה') כ' שבזה השבת נהג לדרוש על ההגדה ,וע"ע בס' ערוה"ש
שבשבה"ג עצמויש לדרושמעניינא דיומא ולהלהיב את העם לתורה
וליראה.
קסד] אףהרגיל בשארהשניםלהקדים להתפלל תפ"ע שלליל החג
מבעו"י [וע' בדברינו בס' ישראל והזמנים ח"א (סי' מ"ב אות ב')
באותן האומרים הלל בביהכ"נ בליל החג אם מותר לומר הלל זה
מבעו"י] מ"מ בשנהזו (שהואליל מוצ"ש)איןלהקדים כמבואר בשו"ע
(סי' רצ"ג) שבמוצ"שאין להקדים להתפלל תפ"ע מבעו"י [חדאכדי
להוציא מחול על הקודש ,ועוד שלא לבוא לידי טעות לעשות גם
מלאכה,וע' בס' נשמת שבת ח"ב(סי' תק"ז) ,ואף לא בביהשמ"ש של
מוצ"ש (שםסי' תק"ח)].
קסה]מידבזמן מוצ"שיתפללו תפ"עכדישיוכלו להתחילמיד עם
ג
קובץ הלנות לער"פ שחל בשבת
עריכת הסדרולאישנוהתינוקות(כבסי' תע"ב ס"א)[וצ"עבמי שנזהר
כל השנה להיותמן המאחרין לצאתמן השבת ,ובפרט כשמקפיד על
שיטותהמחמיריםבזמן מוצ"שותוס"ש].
קסו] במוצ"שידקדקוהנשים (שלא התפללו ואמרוותודיענו) לומר
ברוך המבדילבין קודש לקודש קודםשיתחילו לעשותאיזה מלאכה
בשביל יו"ט [ובם' מטה אפרים (סי' תקצ"ט ס"ה) כ' להחמיר שיאמרו
כל נוסח ההבדלה בלא שם ומלכות (וכ"כ הגריח"ז ז"ל בסדר ער"פ
שבת) אבל המנהג לומר רק "ברוך המבדילבין קודש לחול" (שעה"צ
סי' רצ"ט סקמ"ז)].
קסז] הנשיםיזדרזו להתחיל בישולהתבשיליןתיכףומיד אחרזמן
צאה"כ דמוצ"שכדישיוכל הבעללהתחיל הסדרמיד בבואומביהכ"נ
כמבואר בשו"ע(סי' תע"ב ס"א) שמצוה למהר בשבילהתינוקות שלא
ישנו.
קסח]יששנוהגין שבשנהכזהאופיןמצותלצורך מצותאכילת מצה
"בלילמוצאי שבת"(לילא' דחג)והיות שהדבר קשור עם כמהעקולי
ופשוריעלכן לאיעשוכן רקגדולי ישראל וחכמיהם ,ובשו"ע הרב (סי'
תנ"ג סק"ט) כ' "שהמנהג שלא לאפות מצות בפסח כלל",לפי שברוב החטיםמצוי
חטים מחומצים וי"א דקמח בקמח חשיב יבש בישב דחוזר וניער בפמח ,משא"כ
כשעשאוהועיסה א' ואפאוהוקודם הפסחעיי"ש ,אלא שצע"ג שהסכמתכלהפוסקים
דכשנטחנו החטים אהרדי דחשיב לח בלח ,ולא נחלקו אלא כשנתערבו אחר הטחינה,
ואפילו בזה לרוה"פ חשיב לח בלח ודוק ,מיהו האמת כדבריו דבררך כלל מנהג
העולם שלא לאפות מצות בפסח.
והעושין כן יזדרזו כדי שלא יבואו להתאחר עם אכילת אפיקומן
לאחר חצותלילה [וכל שכן לא עם אכילתכזית המצה ח"ו ,דלהרבה
ראשונים ורוב גדולי הפוסקים לאחר חצות לילהאינו מקיים מצות
מצה כלל,ויעויין בדברינו בם' ישראלוהזמנים ח"אסי' מ"ב בארוכה
מזה,ויעו"ש (בפרק ד')בנוגעאכילתהאפיקומן אחר חצות].
קסט]בליליו"ט(שהוא מוצ"ש)מקדשיןיקנה"ז(שאומריםעלהכוס
ברכות'יין'' ,קידוש'',נר'' ,הבדלה'',זמן'(שהחיינו)) אבלאיןמברכין
עלבשמים.
קובץ הלכות לער"פ שחל בשבת
נא
[ויש שאלההיות שנר הבדלה המצוה באבוקה מהואי רשאין לחבר
השלהבת של שני נרות זה לזה לעשותו אבוקה ,שהרי עלידי כך
מטפטף חלבוהוי כמטה נר דולקשיטוף ממנה השמןדהוי כמכבה (ע'
סי'תקי"ד ס"ב)עלכן ישתמשבחתיכת אבוקה,והגם שנראה שמעיקר
ההלכהישלהקלבזה ,אבלמהיותטוב אלתקרירע]ובס'יסוד ושורש
העבודה (שער ט' פ"ה) כ' שיש להטות הנרותזה לזה,ובזמנינומצוי
לקנותנרמיוחד בשביליקנה"ז(עשויה כאבוקה)ויש מפקפקים אם ביו"ט
מסתכליםעלהצפרניים בשעת ברכת הנר (תוס"חעל החיי"א קל-טז ,ועמש"כעליו
בהגהות הגרא"ש מסטראפקובז"ל שבם'רברי שלום).
קע]היות שנוהגיםבליל פסח שגםהנשים והבתולות אומרים נוסח
הקידושביחדעם ראשהמסובין ,מ"מ בשנהזושאומרים בשעתקידוש
גם ברכת הבדלה (יקנה"ז)והיות שבעלמא נשיםאין רשאות להבדיל
לעצמן (אם לאכשאיןברירה אחרת)כיון דלהרבה שיטותהן פטורות
ממצות הבדלה דמוצ"ש [ע' בשו"ת נשמת שבת ח"בסי' תקמ"ח] על
כן לאיאמרוהנשיםאתועמו ברכתהבדלה ,אלאישמעוהבדלה מראש
המסובים(ויש שהורהשתניחהכוסמידה בשעה שבעלה אומר הבדלה,
ולאנראה),ומ"מנראהדרשאיתלענותאמן אחר ברכת ההבדלה(ובעל
שבטהלוי שליט"א כ'שיאמרו גם ברכת הבדלה).
קעא] הנשים שאמרו ברכת שהחיינו בשעת הדלקת הנרות לא
יאמרוהו עוד הפעם אצל קידוש (וביותר האידנא שיו"ט חל במוצ"ש
שבהחלט מדלקת הנרות שליו"ט רק לאחרזמן צאה"כ דמוצ"ש),ויש
שעוררשאפילו לאיענואמןעל ברכתשהחיינו שלאנשים המקדשים
מפני חשש הפסקבין ברכתהיין שבירכו על הכוס בתחילת הקידוש
[מיהו בדיעבד שענו לאהוי הפסק ,וכזה נמי כתב בס' שש"כ (ח"ב
פמ"ח הערה מ"ב)].
קעב] אבל ברכת הנריכוליםהנשיםלומרלעצמן[למנהגינו בשאר
כלימות השנהשנשים מברכות ברכתהנר (דלא כהמ"ב בבה"לסוס"י
רצ"ו) וכמבוארבדברינו בם' נשמת שבת ח"בסי' תק"צ,וכן דלאכמי
שיעץ שתברךעל הנר לאחרשתייתכוס שלקידוש].
קעג]יששינוימנהגיםכשחלער"פ בשבת(כיון שלאהקריבו בשבת
קובץהלנווצלער"פ שחל בשבת
גב
חגיגהעם הקר"פ) אם בברכת אשרגאלנו (במוצ"ש)ישלשנותולומר
"ונאכל שםמן הפסחיםומן הזבחים" (מהריו"וסי' קצ"ג ,וב"ח וטו"ז
ומג"א),וישאומרים כבשאר השו*ם "מן הזבחיםומן הפסחים" (שו"ת
כנס"י סוס"י כ"ג ועוד ,וע' שעה"צ סי' תע"ג סק"פ) ,ונהרא ונהרא
ופשטיה.
*** **
***