תשרי-כסלו תשל"ח
בית מקרא )עב(
ראשיתהפילוגביןשביהגולהלשמרונים.
(חגי ,פרק ב' ,פס'י—יד)
מאת
יא
ב"צ ל1ר
א.
המקורות בספרות
'הידיעות על וכשמרונים שבספר מלכים ב' הן מעטות ,הן הובאו בדרך אגב
ולא מתוךיחס אוהד ,מותראפילו לאמר :מתוך שנאהובוז.יחסקיצוני עודיותר
מתגלה בספרות התלמודית .לכן תמוהים דברי רבן וכמעון בן גמליאל
"כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בהיותר מישראל" וחוזהת הגמרא
על בעהזוואומרת"3 :כותיכישראללכלדבר".
בראשונההיוהכותיםעובדי עבודהזרה"3 :ואנשי בבל עשו את סכותבנותואנשי
כות אתנרגל,ואנשי חמתעיטו אתאשימא,והעויין עשו אתנבחז ואתתרתק,והספרוים
שרפים את בניהם לאדרמלך ,וענמלך" .אלה היו אמונותיהם ואלההיו פולחניהם
בשנת 720לפנה"ס' ,כאשר הובאו לשמהון'.מאתים שנה לאהב מכן הם באו אלשבי
הגולה ובקשו לבנות לחד את בית המקדשבירושלים .זהובבל וישוע ושאר האבות
דחו אותםבשתיידים.
כיצד הגיעו וכשמרונים לאמונה באל אחד ולשום מצוות התורה עד שרבן
שמעוןבןגמליאל ראה בהםיהודים כשרים לכל דבר ? להם לא קמונביאיםכאליהו
וכהוושע,שיזהירוםכופני עבודה זרה ,הם לא למדומפי הלל ושמאי ולא בקרובבית
מדרשו וטל רבן לרחנן בן זכאי ,המוה הדבר כיצד זנחו השמרונים את אליליהם,
פסקו מהקרבת ,בניהם למולך ,כיצד קבלו את האבונה באל אחד 1מיהביא אותם
תחת כנפיה של דת ,המקבילה לדת ישראל והמושתתת על יסודות רבים משותפים
האומר1:
לנו 'ולהם ?
הםקיימו את מצוות התורה. ,נאנמר1:
ה
ב
ם
ד
א
ו
א
צ
ו
י
ת
ר
ת
ו
מ
ה
צ
מ
"
של
ידי
כותי
חובתו t"nDDSהם קימו מצות סוכה ,נאמר" 5 :סוכת הכו'תים עשויה כהילכתה
כשירה ,שלא כהיסכתה פתולה" .הם הקפידו עליצות ורביעית ,יוסף בן מתתיהו
* דברים שבאמרובחוג לתנ"ךבביתהנשיאבי"א באדרתשל"ו.
1קידושין ,ע"ו ,ע"א;גטיןי',ע"א.
2ירוש' ברכות ,פ"ז ,ה"א.
3מל"ב ,י"ז ,ל-לא.
4תוספתא ,פסחים א'; צוק .)16( 156 .בהמשך הדברים נאמר" :ור' אליעזר אוסר,
לפי שאינן בדקדוקי מצה בישראל" .ההסתיגות שיכת לימים שלאחר החורבן ,ואילו אנו
עוסקים במחקרזה במצב ששרר בראשיתימישיבתציון.
5סוכהנ"ר,ע"ב;ירושלמי פ"א,ת"א.
43
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ח
בית מקרא )עב(
ב"צ ל1ריא
כותב" 6 :השמרונים ביקשו מאלכסנדר מוקדוןוהיניח להם ממס בשנה השביעית
שאינם מרעים בה".
במסכתכותים נאמר :נותנים להם לקט שכחה ופאה ( -הכוונהלענייי ה'כותים
דגרי אמת הן) ויש להם לקט ופכתה 'ופאה (שהפרישו הם משדותיהם) ,והם נאמנים
על הלקט ועל השכחה ועל הפאה בשעתן ועל מע"ררשני בשעתו .נאמן כותי על
נטערביעי ועל הערלה.מעמידין בהמה בפונדק'כותי ושוכרכותישילךאחרי בהמתו
ומוסר בהמתו לרועהמותי.
ישראלמיהל אתהכותיוכותימוהל אתישראל.
שוה כותי לישראל בכל נזיקין שבתורה .ישראל שהרג את הכותי וכותי שהרג
אתישראל,וחוגג -גולה,מזיד -נהרג.
ונאמן כותי להביא גט 'ממדינת הים לישראל .כל גט שיש עליו עד כותי פסול,
חוץמגיטי נשים ושברור עבדים .מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי
גט אשה והיו מדיו עדי כותים, ,והכשיר"א (הרע"ב -שאם יש עליו עד כותי
אחד -כשר ,אבל שניהם כותים -פסול .רבן גמליאל עשה מעשה והכשיר גט
]21
בשניעדיםכיתים).
ר' ישמעאל אומר:גרי צדקהיו מתחלתן, ,מפני מה אסורים -מפני הממזוות
(ממזר מאתותו וממזר מאשת אח נתערבו בהם) ומפני שאינםמיבמים את הנשואה.
בכל אלה ובנושאים רבים אחרים ,רואה מסכתכותים קירבה רבהביןשניהעמים.
בספרות חז"ל נזכרים עוד נושאים משותפים רבים ,בגון 5:ג 'ומוסרין לו (לכותי)
תינוק ללמדו ספר (תורה) וללמדו אומנות ,להתייחד עמו ,ומספרים עמהם גבל
מקום ,מהשאיןבןבגויים.
גת ישראל מילדת ומיניקה בת ,של כותית 'והכותית מילדת ומיניקה את בנה של
בת ישראל.
המשנה אומרת5 :ג "הכותי מזמנין עליהם" ,כלומר ,שומרוני מצטרף לברכת
המזון .והגמרא מסבירה :וסני 3ותאי עשירי לעקרי 3דחזי (הכותים מעשרים
מעשרותכפישראינו).
לאחרשיוסף בן מתתיהו מספר על הכהן שהובא מןהגליתכדי ללמד את הכותים
תורה ,הוא מוסיף" :ועד היום מוסיפים האנשים הקרויים בותים לחיותלפי חקים
אלה".6
מתברר מההבדלבין יהודים לשמרונים היה מועט ביותר .באמר 1 :מתי מקבלין
אותם (לכלל ישראל) 'משכפרו בהר,גריזים והודו בירושלים ובתחית המתים.
בדיון שנעסוק בו,בימיחגי עוד לא קידשו את הרגריזים ועוד לא שררה'בישראל
ההשקפהעלתחייתהמתים.ובכן ,בטהנבדלו?!
6
קדמוניותי"א.343 ,
6א גטין א',ה'.
6ב תוספתא ,עבודה זרהז' ,א';צוק.)10(463 .
6ג ברכות ז' ,א'.
7מסכת כותים ,ב' י"ב .הכפירה בהר גריזים וההודאה בירושלים הוא נושא אחד.
י ביתשני .נמצא שרק סיבה אחת מונעת
ההודאה בתחית המתים הואענין מאוחר ,מסוףימ
את קבלתם לכלל ישראל -קדושת הרגריזים לעומת קדושתה שלירושלים.
44
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ח
הגולה לשמוונים
בית מקרא )עב(
ה]
ר א שית הפילוג בין שבי
העני מאמק" השמחף מהעלי הס זא:
"איםותי בךיהוה ובמשהבן עמרם עבדה
ובתורה הקדושה,
ובהרגריזיםבית אל,
הלכהובסליגסוילהת"?באו בועה דתן]א; .לילה.הסתג..
תליתם של יגש*רץ
ותחילהעלינו לבררמי נשארמבניישראל וסמה,ימי
ב.
שלא
מןהנוכרים הובאמן החוץ?
אוכלוסי שומרון לאחר שנת 721לפנה"ס
ספר מלכיםאינומציין את מספרהגולים~משמרון ,הואאימר זאת בלשוןנעלית:
"ייגל מלךאשיר את כשראל אשורה" .על מספרדגולים אנו לומדים מכתובתו של
סרגון השני " :9המתפארכי שללו בכיבוש שמרון היה 27290נפש .ההגליה לא
היתה שלמה ,האם נדוןלפי מה שארע ביהודה 135שנים לאחר מפלת ותמרון,הרי
נאמר -כי" :מדלת הארץ השאיר נבוז,ראדן לכרמים וליוגבים ."10כדי לקבל
אומדן עלגודל הישוב בשמרוןהמדינ'העלינולחזור שבע עשרה שנהלפני חורבנה,
לימי מנחם .בשנת 738שילם מנתם בן-גדי מלך ישראל מס לפול מלך אשור
אלף ככר כסף .11את הסכום הזה ,גבה 'מכל "גבורי החיל" ,כלהמר מראשי משפחות
בעלי רכוש קרקעי" – ,המשים שקלים כסף לאיים אהד" 1000 .בנר בסף הם
3,000,000שקלים ,מחולק ל 50-נמצא 'שבימיוהיו במדינה 60,000ראשי משפחה
בעלי קרקע ,ולפי , 5נפשות למשפחההרי זה 300,000 -נפש !2לזה יש להוסיף
10%עירוניים,בעלי מקצוע,שאינםנמנים עםבעלי הקרקע,יונגיע ל330,000-נפש.
לפי זה נאמר שההגליה היתה פתות מ 10%-של אוכלוסית המדינה .במקומם
של הגולים ,הביא מלך אשור עמים ,שכבש את ארצותיהם במלחמות אחרות .הם
ההבאו לארץ שמהוןגלים,גלים.
18
על הגל הראשון של המתישבים התדשיא נאמר :ויבא מלך אשור מבבל
ומכותא ומעוה ומחמתוספרוים,וישבבעריתימרון תחתבניישראל הרשו את שמרון
וישבו בעריה" .שמרון נכבשה בשנת ,721לפיכך יש להניח שגל זה הגיע לערי
שמרון שנה,שנתיים לאחרמכן.
הגל השני בא זמן מועט לאחר הגל הראשון; בשנת 715יצא סרגון למלחמה
8
7א שלום בארוז ,היסטוריה חברתית ודתית של עם ישראל חלק ב' ,עמ' ,81רואה
בנוסהזה -שהוא מאוחר -השפעה שלעיקריהאיסלאם.
8מלכים ב',י"ח,יא.
.284 9ע .Jarnes 8. Pritchard, Ancient Near Eastern Texts,
10ירמיהו ,נ"ב טז .והרי אין טעם להגלות את כל האוכלוסיה כי מי יעבד אז את
האדמהויעלה מס למלך!
11מל"ב ט"ו ,יט-כ.
12ראהי
.בן-צבי ,ספרהשומרונים ,מהדורת תש"ל ,ע'.4
13מל"בי"ז,כד.
45
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עב(
ב"צ לוריא
תשרי-כסלו תשל"ח
~]
על שבטי ערב,כבמדברסוריה הם כבש אתשבטי תמוה אבדתי,מרשימנווסיפא
םהושיב בשמרון.11
(עיפא)יאתהנותריםבחיי
על הגל השלישי של מתנחלים נכרים אין לנו ידיעהישירה .הם נזכרים אגב
י יהודה ובנימין" .הם אומרים לזרובבל" 15 :כי ככם
הויכוחבין זרובבל לביןייצר
גבנכמוק )8נדרש לאלהיכם ולא (ביולו) אנחנו זובחיםמימי אסר תדון מלך אשור
ו פה".
מעלהיותנ
אסר הדון ,בנו של סנחריב ,מלך בשנים .669-680בשנת 671יצא לכבוש את
מצרים .לצדה של מצרים עמדה צור וכמה מערי פלשתים ואשקלוןגיניתן .יתכן
שגם ערי אפרים התקוממו נגד צבא אשור,ויתכן ובהזכרת נטם העיר אפק בכתובת
אסרחדון (אםנכוןשלעירזומתכוונתהכתובת)היא הד לאותםמאורעות .התתברהת
עהי אפריםלאויבי אשור היא שגרמה ,כנראה ,לעקירתם2,ל עודבני ארץ אפרים
בעמיםנכרים במקומם.16
מעריהםויישו
על הגל הרביעי אנו למדים ממכתב ההלשנה שכתבו -רחום המפקד ~שמשי
הסופר ושארחבריהםבני פרס ,ארך,בבל ,שושן D~W. -ואילמים -ושארהלאומים
אשרהגלהאסנפרוהושיב אותםבעירשמרון ובשארעריעבר הנהר.17
אסנפר הוא לדעת החוקריםאשורבניפל' ,1נכדו שלסנחריב ,שמלךכשנים –)568
.626הוא נלחםשנים רבותבאחיו שכה2שמכין ,מלך בבל ,עד שכבש אתהעיר בשנת
,648כמוכן נלחםבעילמים וכבש אתנטושן בשנת 19641לפיזהנוכל לאמר שומנו
של הגלהרביעיהואזמןמועטאחרי שנת.641
אתהמתנחליםההדשיםניתןלחלקלשתיקברצות:
א ,אלהשהובאומקרוב ,ב .ואלהשהובאומרחוק.
לקבוצה הראשונהשייכים אלה שהובאו ממדברסוריה :תמוד,אבדיוי,מרשימנו
והיפא (נתעיפה) .כל אלה דברו לשון שמית ,קרובה ללשוןהעברית.מביניהםעלינו
להרחיב אתהדיבורעלמרשימנו ,הםבןשמעוןאובנישמעון .במקום אחרשהסברתי
שבני שמעון לאזכו לנהלה ,משלהם; תשע עשרההערים שהכתוב מונהבערי שמעון
מנויים גם כערי יהודה .הם ישבו בערים אלו כגרים עד מלוך דוד .בימיו נאלצו
לחפש להם מולדת חדשה והם נדדו למבוא גדור ,עד למזרת הגיא ,ולהר שעיר.21
בתורת רועי צאןהיו נודדים בעונת החורף מזרתה אלמקימות מרעה במדבר מעון
ובסביבת אל-ג'פר (וכארץ שוח) כשנכבשו ע"י סרגון והוגלו לא היתה זאת גלות
כי אם החזרה לארץ האבות ,לא לערי הנגב,כי אם בארץ שמרון בקרבבני דתם.
ל יאשיהו המלך ,כאשר עלה על
יתכן שיש למצוא השוק לרעיון זה במעשיויט
ערי שמרון לטהר אותן מכל עבודה זרה ,נאמר" 22 :ויטהר אתיהודה ואת ירושלם,
עזרא ,ד',ב.
15
פריצ'רדע' .286
אנצ.מקר.ע' אסרחדון ,מאתיהושענוטמן.
14
16
17עזרא ,ד',ט.
.Eduard Meyer, Die Entschtehung des Judentums, 8. 37 18
19אנצ .מקר .ערך אסנפר
20ראהמאמרי:ראשיתו שלגלויות ,ספרורכבוד ,עמ' .300-246
22דבהי"ב ל"ד ,ב-ו.
21דבהי"א ל"טומ"ב.
.
46
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עב(
תשרי-כסלו תשל"ח
שבי הגולה לשמוונים
1ק
ר א שית הפילוג בין
ובערי מנןה ואפרש ושמעון ועדנפתלי בהר בתוהםסביב" .הכתוב מתה את'כמעץ
אחרי אפרים והכוונה למתיישבים החדודים מבני שמעון מרשימנו שבכתובת סהגון
השני.,שהעבירמלך אשור .מארץהמעוניםלשמרון.
נמצא איפרא ,עגבני גלות זו הגבירו את היסודות העבריים בשמרון ,לעומת
אחרים שהובאומצחוק ,שתרבותישראלהיתהזרהלהם.
ם 23
גם אלה שהובאו לשמרון בגלהראשון מחמתועוהומספרוי דברו בלשוןקרובה
ללשונם של בני ישראל ומושגיהם בעניני דת ואמונה לא היו כחוקים משלהם.
הקבוצה השניה ,אלה שהובאו ממרחק,היוו ערב רב שלבני אומות ,הם הובאו
מבבל מכותה ומארך מפרס ומשושן (הנעילם) .הם היו זרים זה לזה וזרים לכלל
התושבים ,אבל כיוון שהיוו מיעוטים שונים השתדלו להסתגל ללשונו ולמנהגיו
של העם שלתוכו קלעו .יש לזכורכי לפי האמונה ששררה בין עמי הקדם ,אלהי
הארץ הוא אלהי העם היושב בארץ הזאת .החדשים חייבים היו לסגוד לאלהים
של ארץ שמרון .ואמנם ,הספור על אחד מהכהניםמביןהגולים2,התזיר מלך אשור
לשמרוןכדי להורות את משפט אלהי הארץ 24מסבירכי אכן בקשו הנכרים הללו
להסתגל ולהתבולל בשאריתישראל.
ג.
מעשי ההתקרבותביןיהודה לשומרון לאחר חורבנה
אין בידינו מקורות צפוניים על קליטתם והסתגלותם של המתישבים החדשים
בין שאריתבני ישראל ,על כך אנויבולים לשפוט רקלפי מקורותיהודאיים ,והם
משלוש תקופות.
ר
ח
א
ל
695–727
א
ו
ה
ו
החלבטיהור בארץמיד
חזקיהו מלךבשנים
שעלהלשלטון,
אולם עד שנת 721היה מלך בשמרון ועד אזבודאי שלאיכולהיה לפעולבתהומי
שמרון .לאחר ששמרון הפכה לפחווה אשורית לא היה אכפת לנציב האשורי מהן
חלוקי הדעות הדתיים ולמי סוגדים .הוא לא מנע מהמלך-הוסל מיהודה לפע'ול
בשטתזהבעניני הדתכרצונו.
האגרות ומכתב חזקיה "עלאפרים ו'מנש'ה" ובכרוז שהעביר "מבאר שבע עדדן"
לבוא לירושלים לעשות את הפסח ,הוא פונה אל "הפליטה הנשארת מכף מלכי
אשור" .25קריאתו של המלך אינה מופנית כלל אל הנכרים ,היא מכוונת רק אל
בני ישראל ואומרת להם- :אל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו בה' אלהי
אבותיכם" .במרכזה של שמרון ,בארץ אפרים ומנשה "משחיקים עליהם ומלעגים
בם" -מפני ששם כבר ישבו המתישבים הנכרים מהגל הראשון של המתנחלים,
והקריאה היתה זרה בעיניהם אך "האנשים מאשר ומנשה ומזבולון נכנעו" נענו
לקריאתו,כי אלה היו מחווות שתושביהם מבגי ישראל לא הוגלו ,שם לא ישבו
23יש סוברים שספרוים היא ספר ,אחת הערים החשובות בבבל 24 ,ק"מ מדרום-מערב
לבגדד .באנלים של סנחריב מדובר על 'הגלית תושבים מספריחד עם תושבי כותה (אנצ.
מקר .ערך ספרוים) .לי נראה שהכונה היא לספרוים שבסוריה ,הנזכרת בדברי רבשקה
באזנייחזקיהויחד עם חמת וארפדהנע ושה שכבש מלך אשור (מל"בי"ה ,לד).
25דבהי"ב ל'.1,
24מל"בי"ז ,כו.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ח
בית מקרא )עב(
!נ]9
הכוהנים הגדולים ביהודה בתקופה הפרסית
לדעתנו הכיר יב"מ ,שני מלכים נוספים ,אעור אינם גיזכרים ברשימה הנ"ל,
כוונתינו לארתח2,שתאב'מנימון ( 355)-404לפנה"ס) וארתחישתאג'אנכוס (-359
338לפנה"ס).58ייתכן גם שיב"מהכיר את בל'מלכי פרט ,הוא 'הסתמך עלבירוסוס
הבבלי והירודוטוס ולפיהם ההא קבע את 'מלכי פהס בהיסטוריוגרפיה של שיבת-
ציון.59
לאור האמורלעיל,עלינו להפוג אחר פתרון אחרכדי לגשר על פער מאה השנים
ביןנחמיהוקדמוניותי"א.
,
ו
י
ה
שלושה
ת
ו
ח
פ
ל
ה
נ
ו
ד
י
נ
ה
מפאפירוטי ואדי דליה מתברר שבתקופה
אנשים
,
ח
ה
מ
ו
ש
אשר נשאו את השם יסנבלט ומילאו תפקיד של פחת
אהד בן זמנו של
נתמיהושלישיבן דורם של.דריושג' ואלכסנדרמוקדון .%כמוכן מןהפאפירוסים,
שראיהנוספתלשימושהנפחן בשמותפאפונומיים.61
י
יהשימוש בשמות הפאפונומיים רווח גם בין הכוהנים הגדולים ביהודה.אי לכך,
עלינ
ו לצרף אל הרשימות בנחמיה י"ב ,את 'הכוהנים הנזכרים בקדמוניות י"אז
יוחנן-ישוע-ידוע–מנשה.
בין השנים 332–404לפנה"ס ,כיהנו שלושה כנהנים גדולים:ידוע ב' יוחנן ב'
ע ג' ,ea
וידו
ידוע ב' (נולד ב 445-לפנה"'ס)
אבי
(נ,ולד ב 4'10-לפנה"ס) ישוע-יוחנן
אבי
ב',
(נולד ב' 420-לפנה"ס)
(נולד ב 370-לפנה"ס) ,מנשלתן-ידוע ג' (נולד ב 395-לפנה"ס)
58בבוהי הפחה ,אשר החליף את נחמיה בתפקידו ,מילא תפקיד זה בימי דריווש ב'
והראיה ,הזכרתו בפאפירוסי ייב בשנת 407לפנה"ס (ראה לעיל הערה .)6אולם את
תקופתו העיקרית כפחה כיהן בימיו של ארתחששתא ב' .ראה :שליט ,מלחמת המפלגות,
.264–460
יב"מ מכנה את בגוהי הפחה בתואר )76חזםקז 6 0היינו שר צבא,כינוי בו הכיר
יב"מ את שר צבאו של ארתחששתא ג' שכבש מחדש את מצרים( .דיודורוס סיקולוס
.)47
~59ע' המפל ,ההיסטוריוxגרפיה של יוסף בן מתvיתיהו על תקופת שיבlתציון ,עבודת גמר
לקראת התואר מוסמך למדעי הרוח ,אוניברסיטת תל-אביב ,תשכ"ט .34-31 ,כשר ,שם,
עמ' 200הערה ,40מציין שלאור מידע זה ניסה יב"מ לתקן ולפרש את דברי המקרא ולא
פעם טעה והסתבךבדברי פרשנותנפתלים.
60קרוס ,שיחזור . 204; .6-5ע . 111 1115; 1516, Aspects,ע (Jross, Discovery,
* of the Samaritan sectמרוז() ש7. 1(. purvis, The Samaritan Feneaeeuch and ,%
. 104ק .11968,לדעתוייתכןוקיים סנבלט נוסףבןזמנו של זרובבל.
61קרוס ,שיחזור ;7-6 ,עוד לפניגילוי הפאפירוסים בואדי דליה ,היו חוקרים שהעלו
את האפשרות על קיומם של שני "סנבלטים" ,אחד בן תקופתו ויריבו של נחמיה' ושני
בן זמנו של אלכסנדר מזקרת המתואר בקדמוניותי"א .ראה:י' נוטמן" ,כיבושי אלכסנדר
מוקדון בארץישראל"תרביץי"א (ת"ש) ,עמ' 45הערה. 112; .37ע .ינ
) .עג) Adbright,
;. 14ע Bericht de~ /olephus uber A~exander der Grossen, 1911,ז6פ 1. Spak,
.Torrey, "Sanbalat the Horonite",,/BL 47 )1928., 280-289ם .ם.
62ש"א from Daliyeh",ם "Papyri of the Fourth Century 8.
.r14. cע
נ . Freedman,א .ם) Directions 1% Biblical Archaeology
(. Greenfield, 865.ם .
. 63.ע 1971,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
t
o
s
s
;
תשרי-כסלו תשל"ח
בית מקרא )עב(
ב"צ ל1ריא
נכרים .על חג המצות ,עשה חזקיהו ברוב %ם נאמר25 :א "וישמחו כל קהל יהודה
והכהניםוהלויים וכל קהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראלוהיושבים
[]6
ביהודה".
יאשיהו החל בטיהור המקדש ובביעור האלילות בארץ לאחר שמלאו לו י"ח
שנים ,עשרוכנים לאחר שירש את כס המלוכה ,כלהמר -לאחר שנת .629המלך
בעצמו נטל הלק במסע על פני הארץ כולה לניתוץ הבמוח ההמזבחות ,ונאמר:
"את כל בתי הבמות אשר בערי שמרון…הסיר יאשיהו 26ויטהר אתיהודה ואת
ירושלים .ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד נפתלי בחר בתיהם סביב .וינתץ את
המזבחות ואת האשרים והפסלים כתת להדק וכל החמניה גדע בכל ארץ ישראל"ז.2
"ויסריאשיהו את כל התעבות ,מכל הארצות אשרלבני ישראלויעבד את כל הנמצא
ו לא סרו מאחרי ה' אלהי אבותיהם".28
בישראל לעבוד את ה' אלהיהם כל ימי
לאחר שיאשיהו נתץ את הבמות לע"ז בכל ערי שמרון ערך מגבית לתקונים
ושפורים בבית המקדש .המג,בית נערכה בכל משכנות ישראל ,ובראש הרשימה
מזכיר הכתוב אתהתרומות"מיד מגשהואפרים" 27א.
יאשיהוהיה חפשי לעשותבערי ש,מרון כרצונו,כיבימיו התפוררה מלכות אשור
ושליטיה האחרונים נלחמו על שארית שלטונם אי-שם בסביבות תרן ,וללא הצלחה.
גם פרעה נכו ,שיצא להציל את אגזור כדי למנוע את עליתה וגידולה של בבל,
לא התענין כלל בנעשה בשמרון,כפי שאפשרלהבין מדבריו בבקעתמגידו" :מה
לי ולך מלך יהודה ,לא עליך אתהביום "…נוכל לאמר שיאשיהו שם קץ לכל
התועבותשהביאוהמתישבים מארץמוצאם.
ממסקנות מאלפות אלה נוכל להסיק מהסיפור שבספרירמיהו מ"א עלעולי הרגל
משכם ,משלו ומשמרון ,שנשאו מנחה ולבונה בידם להביא ביתה'.אין ספק שהם
ידעו מה קרה מירושלים ,שהריהמציר %ל העיר נמשך זמן רב ,שמונה עשר הדש,
י כן הם,
ולאחר שנכבשה ונחרבה עברו הגולים דרכם ולעיניהם צפונה ,ואף עלפ
יושבי הערים הראשיות באפרים ומנשה ,באיםלקיים את הפולחן בהר הבית ,כנראה
עלגבי מזבחארעי .רקלפני 130שנה ,סערך,היואנשי שכם,שילורשמרון'משחיקים
ומלעיגים לשליחיו של חוקיהו שקרא לעלות לירושלים ולעבוד לאלהי ישראל
ועתה הם עולים מרצונם ומתוך יחס רגשי למצב" :מגלחי וקן וקרעי בגדים
ומתגדרים" ,לאות אבל ,אבל הםמכירים בקדושתו של המקוםובעיניהם קדושתו לא
פגה גם לאחר חורבן הבית,כי הםהולכים להקריב מנחה "אל המקום אשר יבחר" -
"שמרונים" כאלה הםיהודיםכשריםלכלדבר.
ד .קדמות התורהשבידי השומרונים
בתורה השומרונית נוהגכם להפריד את התיבות "1י נקודות .שימוש זה של
הנקודה נמצא רקבימיבית ראשון בכתובת מישע ,בתרסי שמרון ,בכתובת השילוח
ועוד.ומכיוון ששימוש זה לא נהגאחרי חורבןבית ראשון ,אבל הוא נוהג בהקפדה
25א שם ,כה.
27דבהי"ב ל"ד ,ה-ז.
28שם ,לג.
26
27א
מל"ב כ"ג',יט.
שם ,שם,ט.
48
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ח
בית מקרא )עב(
הפילוג בין שבי הגולה לשמיונים
ראשית
ת]
רבה בתורת השומרונים,יש להסיק שכתרבת התורה התהגה אצל השומרונים לפת
כתבי לכיש שאז כבר אין שימוש בנקודה כסימן הפרדה ,ולדעת מ,צ,סגל לא
י וששיהו28א.
יאוחרמימ
נחמיה מזכיר נישואים עם אשדודיות ,עמוניות ומואביות (.י"ג ,כג) וגם מלאכי
מוכיח את העם ביהודה ,על בגד ותועבד" ,כי חלל יהודה קוש ה' אשר אהב ובעל
בת אל נכר" ,וגם עזרא מונה -פרט לעמי כנען הקדמונים -גם עמיםחיים
עודבימיו :עמוני ,מואבי ,מצרי ואדומי (ט' ,א) ,אולםבין "עמי הארצות" ו"עמי
התועבות" האלה אין כוללים( ,במפורש ,באיזה אופן שהוא) את יושבי שמרון.
עובדה נוספת אין השומרונים משתמשים בתורתם בכתב אשורי ,שהובא
ע"יהעולים מבבל עם עזרא,אלא בכתבעברי9וב.
בשנת 408לפנה"ס כתבויהודייבלירושלים ובקשו עזרה בקשר להקמתו מחדש
של 'מקדשם ,שהחריבוהמצרים .משלא נענו פנו לשמרון 28גבעיניהם ו2ליהודייב
לא היה הבדל וכבחינת דת ישראל .בין ירושלים ושמרוז.יהודי יב ראו בשניהם
נושאי דת ישראל ,אולם לירושלים היתה עדיפות בעיניהם לכן ,כתבו תחילה
לאנשיירושלים אבל גם שמרוןהיתה נאמנהבעיניהם .כלומר 112שנים לאחרדברי
תגיהנביא שעליהם אנובאיםלדון בזה ,וכ 50-שנה לאחר בואו שלעזראלירושלים,
עוד נראו אנשי וקמרוןבעיני הגולים במצרים כיהודים כשרים לכל ובר ,ולא כפי
שהם מתואריםבס'מלכים.
ה .יחס היהדות לנוכרים
מה גרם לקרעביןשבי הגולה לשמרונים,מדוע דחו אותם ולאנתנו להם להשתתף
בבנין בית ,המקדש? מן המפורסמות היא,ראין חוקרי המקרא ותולדות ישראל -
חולקים על כך ,שהיהדות שלימי שיבת ציון פתחה את שעריה בפני זרים; כל
מי שרצה להצטרף ליהדות מובטח היהלו שיתקבל בזרועות פתוחות .ולא רק אז,
הן כבר בימי בית ראשון שררה דעה זו כלפי נכרים .בתפילת שלמה נאמר ע:2
"כל תפילה כל תחנה אשר תהלה לכל האדם לכל ע,מך ישראל..,ופהש כנפיו אל
הבית הזה" .בהמשכה של התפילה הדברים ברוריםיותר " :aoוגם אל הנכרי אשר
לא מעמך ישראל הוא הבא מארץ רחוקה למען שמך…ובא והתפלל אל הבית הזה"
"…כי שמך נקרא על הבית הזה אש,ר בנלתי …אתה תשמע.,.ועדיית ככל
אשריקראאליך".יוסף בןמתתיהו קורא אתהדברים בלשוןזמנווביתרבהירות :31
"ולא לעברים בלבד ,לכשיכשלו (בחטא) הנני מבקש ישועה ,אלא אםיבואואנשים
אף מירכתי תבל או מאיזה מקום ויהוא ויפנו אליך ויבקשו ,שתזכה בטובה ,שמע
קולם והענק אותה להם.כי כן ידעו הכל ,שאתה הוא שרצית,כי יבנה לך הבית
הזה בתוכנו ,ואנחנו לא נטולי רגש אנוש אנו מטבענו ,ולא שונאים לשאינם בני
28א מ.צ .סגל מבוא המקרא,סימן .620
.מ.גרינץ ,מבואי מקרא ,עמ' .85
28ב י
28ג ש . 108ק .Cowley, Aramaic Papyri,
30שם,מא"-י"ג.
29מל"א ח' ,לח.
31קדמ' ח' ,116 ,בתרגומו שלא.שליט עמ' .279ראהגם El?asBickermann, From Ezra
the Maccabies.ש
49
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ח
בית מקרא )עב(
ב"צ לוריא
גזענו ,אלא חפצנו הוא ,שכל הברשת יזכו להעזת '2ותפים לישועתך ולהנאה
מטובותיך".
[ש
לפי,תפילת שלמהיכולים אנו לתאר לעצמנו,כי שומרוני רשאיהיה לבוא לחצר
בית המקדש ,להתפללולהקריב אתקהבנו.
הפולתנותהקדומיםהיוכולםאכסקלוסיביים ,רקבני המשפחה הם לבדם השתתפו
בפולחן לאל-האפוטרופוס על גיתם-משפחתם .שוםזר לאיכולהיהלהקריבלאלהי
העיר .כאשר אורסטס בן אגממנון הוזר לעירו כשהוא מחופש ,הוא מבקש השות
להשתתף בטכסים הדתיים ,ומוסיף" :אם מותר לנכרים להקריב יחד עם אזרחים".
ביקרמן 2ןמביא כמה השואותבין תפישת היהדותלגביהנכרילביןהתפיסה בעולם
המחשבההיוני .בשנת 333כאשר אלכסנדרמוקדוןנלחםבאסיה הקטנהוציוהלהקים
באתונה מזבה לאהד האליםוטל עמי אסיה ,היה צורך לחוקק חוק מיוחדכדי לתת
אישור והסכמה להקמת בזבח לאל ור על אדמתה הקדודיה של פלס .אולם כשם
שהעירהיונית היתה בלתי סובלנית כלפי אלהים אחרים בתוכה כן היתה סובלנית
לאליםאחרים מחוץ לתחומה.
שונה מזה בתכלית היא השקפת היהדות; כבר בשחר ילדותה של האומה קבע
החוק " :83תורה אחתיהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם" .מובן שזכותזו ניתנה לו
לאחר וכקבלעליו עול מצוות" :המוללו כל זכר"' – .3התורהמחייבתיחס הוגן
כלפי הזר " :35כאזרח סכםיהיהלכם הגרהגר אתכם ואהבתלוכמוך".ביקרמן משוה
מצוה וו עם תפישת עולם שלהיונים ואומר,כי אורח אתוגאי בן זמנו של עזרא
יתפלא לשמוע שהואתיעבלאהוב אתהמטריקי.
היתם הטוב לגר ,שהיהמיוחד בעם ישראל ,נתן מקום לתנועת התגיירות ,דברה
של שאיפה 11לקבלגריםהיה נביא הדור2,ל שרבתציון ,המכונה בפינו ,ישעיהו
ת הבטחתשוויון-הסדאלוהי כמו לכל בןישראל :35
השני .קריאתו אלהגוייםכולי
"ובני הנכרהנלוים על ה' לשרתו ולאהבה את שם ה'להיות לו לעבדים כלשימר
שבת .מחללו ומחזיקים בבריתי .והבאותיה אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי,
עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".
על הקריאה לאומות העולם להצטרף לאמונת ישראל תחר גם וכריה " :87עד..י
יבאו עמיםוישפי ערים רבות…לאמר :נלכה להלות את פני ה'…ובאו עמים
רביםוגוייםעצומים לבקש אתה' צבאותבירושלים"…
אם בדברי זכריה אין תנאים מפורשים לקבלתם של בני האומות ליהדות ,הנה
בדבריישעיהוהשני הם מפורשים :שמירת השבתובריתמילה .והלואהשומרונים -
ושניתנאים אלהועודיותר מזה,ולבזהדתו אותם ?
קיימ
כלמי שבקש להצטרף לשבי הגולה ניתנהלו האפשרות לכך;לפי עזראו' ,כא,
י הארץ"
אכלו מן הפסח יחד עם בני הגולה גם כל אלה שנבדלו "מטמאתגוי
והצטרפו אל הדורשים לה' אלהי ישראל .לאלהמכוינים גם דברי נתמיהי'
,כס,
האומרים כי על החותמים על האמנה גאו "כל הנבדל מעמי הארצות אל תורת
האלוהים".
32ביקרמן ,עמ' .19
35
ויקרא ,י"מ,לו.
33
36
שמותי"ד ,מט.
שם ו-ו.
37
שם ח' ,כ-כב.
50
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
[]9
תשרי-כסלו תשל"ח
בית מקרא )עב(
הפילוג בין שבי הגזלה לתימרונים
ראשית
.1השאלה שאין עליה תשובה
וכך אנו חוזרים לשאלה הראשונה :אם בימים שהיהדות היתה פתוחה לקראת
קבלת גרים ,מדוע לא קבלה את השמרונים ,ואם במלים "טמאתגויי
ם
הכוונה לשמרונים -מדוע הם טמאים ,והרי דתם היא דת אל אחד וה שומרי
שבת,נמולים,מקיימים אתמצוותהתורהן
אין בפי תשובה לנגאלות הגורליות הללו .העליתי איתן רק כדי שנדע את
התנאים והנסדבות שבהם נעמוד בבואנו לפרש פסוקים אחדים מדבריתגי הנביא,
שהוא לדעתי ,דברה של תנועת ההתבדלות ,המטיף לקרוע כל קשר בין ישראל
ד:
לשמרונים.נעבורלדוןבנבואההכלולה בפרק ב'פסוקיםי–י
ו
ל
ם
י
ת
ס
ו
אנו עומדים בעשרים וארבעה לחודש התשיעי ,כ"ד ,בכס שנת
לדריוש,
היא שנת 520לפנה"סי זהו היום בונסתיימה הנחת היסודות לבניןבית המקדש.
זרובבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק וכל הכהניםוהלויים מתכוננים לחוג את גמר
העבודה ברוב פאר ,בחצוצרות ובמצלתים .38מזה כשלשה חודשים שההלו להעלות
עולות לה' בחצר בית המקדש .בשעה זו של מתיחות לקראתיום המהרת ,בעצם
ההכנות לחג ,מופיע הנביא הידוע כמעודד ומעורר את הקמת הבית ,והוא פונה
אל הכהנים 'ושואל אותם תורה38א.אין זה מבחן בקיאות ולא תורה לשמה,כי אם
בירורמתן פסק הלכהכיצדלנהוגבזמןזה ובמקוםזה.
לפני שנברר את הבעיות המתעוררות בקשר לדו-שיח זה נעיר,כי לחגיהיה
מעמד נכבדבירושלים .העםמצייתלו ועושה כדברו.יוסף בן מתתיהומעירעליו,
בדרך אגב ,הערה מאלפת מאד .הוא אומר 38ב" :בנין הבית השני הוא מעשהידי
י בשנההשניה למלכות כורש"38ג.
הנביאחג
וזו לשון הנבואה:
"שאלונא אתהכהנים לאמר:
הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו בכנפו אל הלהם ואל הנזיד ,ואלהיין דאל
השמן,ואלכל מאכלהיקדש ?
ויענוהכהניםויאמרו :לא
ויאמרתגי :אםיגע טמא נפש ,בכל אלה -היסמא ?
הארץ"
ויענוהכהניםויאמרו:יטמא
ויען חגי ויאמר :כן העם הזה וכןהגוי הזה לפני ,נאם ה' ,וכן כל מעשיידיהם
ואשריקריבו שם -טמא הוא!"
38עזרא ג',ד.
.נ.אפשטיין ,מבוא לספרות התנאים ,עמ' " – :501דברי חגי הם תורה" ,ששאל
38אי
הנביאואינו אלא מדרש תנאים .ואינוכן .נראהלי שכאן דו-שיח בענין אקטואלי ,העומד
לנגדעיניהם .מצד אהד עומדת חבורה של ותיקים שלאחרימים קראו להם 'כותים' ,ומצד
שני ,חבורת כהנים מבין שבי הגולה ובראשם חגי ,והואמזהיר אתהכהנים לבליגעו כהוא
זהבכותים,כיהותיקים לאטוהרווהנגיעה בהם עלולה לטמא אתהקרבנות.
38ב מלחמותו' ,ד',ח'.
38ג בכמה כתבי יד של תרגום השבעים צוין לגבי ד' המזמורים קל"ה ,קמ"ו ,קמ"ז
וקמ"ח -אמרוםחגיוזכריה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עב(
ב"צ לוריא
תשרי-כסלו תשל"ח
[]10
( :הכהנים) "הישרבו אותוכראוי…
דבריהנביא כבר עוררו תמהוןבעיני חז"ל
ולמה הוא ,מקללן ? כאינש דברי עילה על חבריה וביתא מה איכפת ליה לא".
ומפרש "קרבן העדה"" :כאדם שרוצה עלילה על חבורו ועל ביתו אף שהוא
השיבו כראוי ,הוא כועס ,כךחגי בא לזרזן בשאריעניני המקדש ולא על תשובת
השאלות אלו כעס עליהם" .דומה לזה פירושו של "פני משה"" :לאמפני תשובתן
אמר להם כך ,אלא כארם המבקש עלילה על חבירו כדי להוכיחן בדברים" .אבל
מדוע כעסהנביא לאברורגםמדברי חז"לומפרשיהם.
:
טמא
ו
ב
י
ר
ק
י
הסבר אחר לדברי הרוגז שלחגי וביחוד ל'משפט
"אשר
שם
הוא"
מובא בתלמוד ירושלמי מפי אמורא ארץ-ישראלי בן הדור השלישי ,ר'סימון בר
זבדי ,הוא אומר " ;40גולגלתו של ארנן היבוסי מצאו תחת המזבת" .אולם אין
לקבל דברים אלה כפשוטם ,שהרי למדנו מפי רבי יוחנן בן גודגדא ,תנא בדור
השני ,והברו ר' יהושע -וסניהם חיו כמאתיים שנה לפני רבי סימון בן זבדי,
על קדושת המזבח .41אמר רבייוחנן :שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה :אחד
וכהעיד להם על המזבח ,ואחד שהעיד להם על המקום המזבח ,ואחד שהעיד
שמקריבין אףעלפישאיןבית".
ו
ר
ב
ס
ה
ר
ע
ר
ע
ל
של ר' סימון ולסתור אותו,אין
תחת
אםכיי 2,בדברי ר'יוחנן
לדהות אותוכליל,יש בו דבר אמת ,אלא שסגנונו מעורפל וטעון הס.ברי "גולגלתו
של ארנןהיבוסי" אינההגולגולת של אותו האיש שמידו קנה דוד את הגורןוהקים
39
עלהן את המזבח ,כדי שתעצר המגפה מעל העם .42זהו מטבע לשון שבא לציין
דברעתיק מאד,כאילומימי בראשית2,לירושלים .בדרמה לכך מצאנו " :משפחת
אנטיבולא היתה בירושלים והיתה מתיחסת על ארנןהיבוסי .פעם אחת פסקו
להן חכמים שש מאות כיכרי כסף שלא להוציאו חוץ לירושליםכי ארנןהיבוסי
הוא אישיות כה נכבדה ביהדות שההתיחסותעליו היא נובח גדול כל כך .הןהיה
היבוסי" באלציין דבר עתיק מאד,
נכריילא מבני ישראל .אלא שהביטוי
13
44,
"אירונחי
מקדמת דנא .משפחת אנטיבולא היתה מ
סת מאד ומגילת היוחסין שלה הגיעה
עד לימיה הראשונים של ירושלים .על כן בקשו חכמים שלא תצא מירושלים
כשהתרהששה ופסקו לה סעד בגרבה שש מא'ות ככרות כסף .ברוח זו יש להבין
את דברי האמורא האומר שתחת המזבח נמצאה גולגולת של ארנן היבוסי ,רוצה
לאמר :עצמות ישנות נושנות -גלשוננו היינו אומרים :עצמות שעבר עליהן
המבול,ואיןבהןכדי לטמא אתהמזבת.
יש כאן ר'מז למעשה שהיה :לאחר בודחו את הצעת השומרונים להשתתף בבנית
בית המקדש,וכפי שנראה להלן -גםציוועליהם להתרחק מחצרותבית המקדש -
הכניסובגניבהעצמות,כדי לטמא את המקום הקדושליריביהםשביהגולה .המסורת
שמרה על העובדא עצמה ,אבל נקטה לשון נקרה ובמקום עצמות טמאות אמרה:
גולגלתו2,לארנןהיבוסי.
39ירושלמי סוטה פ"נ' ,ה"ב.
41שם ,שם.
43ירוש' פאה ב"ב ,ה"ז.
40
42
44
שם ,שם.
שמו"ב ,כ"ד ,כה.
נוסה אחר -ביתנבלטא.
52
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
חק
תשרי-כסלו תשל"ח
בית מקרא )עב(
ראשית הפילוג בין שבי העולה לשמיונים
ה מזבח בלתי"דוע בחצר בית המקדש
ת
ו
ד
ע
ש
י
ו
נ
ל
ם
י
ל
על המצאם של השמרונים בחצר בית המקדש בירוש
מפי
עזיא .כידוצ שהפסוקים א-ד של פרק ה' אינם דנים בימי עזרא אלא מספרים
באירועי הימים הראשונים ,כלומר :ימי חגי ומלאכי .כאן מדובר על הפגישה
הגורלית של זרובבל וישוע ושאר ראשי האבות בישראל עם השמרונים ,ומהכתוב
ק'ורא להם":צרייהודהובנימין".
הם אמרו" :נבנה עמכםכי ככס נדרוש לאלהיכם ולא (ולו) אנחנו ובחיםמימי
אסרחדןמלך אשר המעלהאותנו פה",
ככם פירושו :כמוכם ,באותו מקום ולפי אותם חוקים ,לפי חוקת התורה,
עיוןבפסוקים אלהמחייב הסבר בשלוש נקודות:
'כאשר באו השמרונים אל זרובבלע"ד לא היו "צרי יהורה ובנימין" הם באו
כצד ,במשא ומתן בנושא מאדהיוני גם להם ,ורק לאחר שהצעתם נדהתה הפכו
לצרים לשבי הגולה .הסופר האחרון הקדים וכינה אותם על שם מעשיהם בעתיד.
ידו של הסופר מורגשת גם במלה" :ולא" ,הם אמרו "ולו" (ב"וו") אנו זובחים,
אבל הסופר מבני הדור הבא ,כאשרהיחסים כברהיו מאד מתוהים ,לא יכול היה
לשאת הודעה כזאת ושינה -כתב "לא" במקום "לו" ,אםכי התיקון שלו בולט
בחוסר ההגלון שבו.45
המשלחת אומרת לזרובבל :ולו אנחנו זבחים מלמי אסר חדן …אשר העלה
אותנו פה" .פה" יכול להתפרש רק בירושלים ,מקום מושבו של זרובבל ומקום
המו"מ .וכי מלך אשור העלה את הכותים לירושלים ,הן נאמר בפירוש שהושיב
אותם בעיר שמרון .המלה "פה" הופרדה ממקומה כשם שה"לו" הפך ל"לא",ויש
להבין את דבריהם :ולו אנחנו זובחים פהמימי אסר הדוןוכו' להלן נראה ,ש"פה"
שבעזרא ד'. ,ב ,הוא מקום בית המקדום ,מקבילה למלה "שם" שבחגי ב' ,יד,
שהכוונהגםכןלחצרביתהמקדש.
נשוב לדברי הגי :שני מונחים בפי הנביא שאינם ניתנים להתפרש אלא אם כן
הםמכווניםלנכרי ,שלאמבניישראל.
הנביא שואל" :אם יגע טמא נפש בקרבן -היטמא ?" "טמא נפש" הוא אדם
מישראל ובנטמא תוך מגע במת .אם נאמר שהנביא שואל על טמא נפש מישראל
שטומאתו עליו כיצד בא טמא נפש לחצר בית המקדש ? התורה 46מדברת על
"טמאים לנפש אדם" שטומאתם מונעת מהם לבוא למקדש לעשות את הפסח,במועדו,
ולכן היא קובעת למענם "פסה שני" .לו התכוון הנביא לטמא נפש מישראל היה
ברור שדינו ייכרת" :ככתוב " :47אשר יקרב וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא
45בדיון על הרצאה זו בחוג לתנ"ך בבית הנשיא ,התיר מר ישראל ארצי מרמת גן על
עוד פתוב אחד של "לא" (ב-א) במקום "לו" (ב-ו') -שמו"ב ט"ז ,יח בדברי חושי
יבל על עצמוהארכי לאבשלום .אבל שם מרמז הכתוב על הכונה הנסתרת של חושי שק
לסכל את עצת אחיתפל ,ואילו בכתוב שלנו ,שיננו ה-ו' ל-א' ,זה מעשה של סופר מאוחר
שלאי כוול היה להשלים עם הרעיון שכותים הקריבו בחצר בית המקדש ,בעיניו היה זה
משום חילול הקודש.
46
במדבר ט'.1 ,
47
זיקרא ו',כב.
53
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עב(
ב"צ לוריא
תשרי-כסלו תשל"ח
[]12
מלפני" ,אלא שהנביא משתמש במונח זה כלפי השומרונים וסדינם כטמאי נפש
ואיןלהם מקוםבחצרביתהמקדש.
מהביטויייטמא נפש" עולהיחס של בוז ,ובדומה-לוהביטוי השני" :הגויהזה".
נכון שבמקרא משכמית המלה גוי לציון כל עם ועם .אבל ככל שאנו מתקרבים
'גוי' -עובד עבודה ורה ,עדכי נוצר
ללשון חז"ל נהיה שכיח יותר
ביוגוי הוא נכרי שאינו מאמין באלהיישראל.
המושג'גויות' שהואהניגוד ל'יהדהומ
ה,
ת'
לאור הסבר זה של המונחים ייטמא נפש" ו"הגוי הזה" נבין שכוונתו של חגי
היא לשומרונים .הם התהלכו בחצר בית המקדש והתערבו בין הכהנים עגבי ציון,
בדבריהם עם זרובבל למדנו שהיה להם שם מזבח משלהם ,ושהיומקריבים עליו
קרבנות .הנביא בא להזהיר את הכהנים לבל יבואו במגע כלשהו עם השומרונים,
כי מגע אתם מטמא ,כמו מגע של טומאת מת .לפיכךאין לשמוע בפסוקיד דברי
רוגזכי אם אזהרהבענינישמירהעל טהרת המקדש.
אין לקבל את הפירוש של חז"ל,כאיל'ו בקש
א
י
ב
נ
ה
אמתלה ותואנהכדי לזרזם
בעבודת המקדש.ודאי שאין לראות בפסוקיד קללה אואפילונזיפה .מצבהענינים
היהופיר .בפרק א' פסוקיבואילך מסופר שראשי " DPsזרובבל וישוע וכל שארית
העם שמעו בק'ול ה' "ויבאו ויעשו מלאכה בבית הס' .בנבואה הבאה מחזק חגי
אתידיהם ,מהלל את הבית האחרון אף עלפי שלאהיה הדור כראשון ,והוא מבטיח
להם בשם ה'" :רוחי עומדת בתוככם אל תיראו" .מאן נאמרו דברים אלה ועד
לנבואה על "טמא נפש" עברו רק שני חודשים .מה חטא חטא העם בימים אלה,
אם בכלל חטא.בימים אלה ,בחודש השמיני ,כלומר ,בין נבואתו הטיבה קל חגי
לבין הנבואה המתפרשת כנבואה רעה ,נובא זכריה ,ואף הוא אומר דבריעידוד :48
"תחזקנהידיכם.
,.ביום יסדבית ה' צבאות ההיכל להיבנות…והייתם ברכה אל
.
"
ם
כ
י
ד
י
תיראו תחזקנה
לפי זה נשאר רק כחודש לשינויהיחס .ואולם גם בחודש
זה לא חטא העם של שבי הגולה ,כי לא עליו מוסבים הדברים הקשים,כי אם
על השמרונים .חגי וזכריה ראו לנכון לזרז את העםבבניןויתכן שהלה התרשלות
זמןמה .אבל מלבד פס'וק זה ,שלא הובןכראוי ,לא נזכרה,בדבריהנביאיםבני דור
זה כל אשמה שלטומאה .העדההיתה טהורה מכל חטאוטומאה.
נוסף על הידיעות על המצאותם של השמרונים בחצרבית המקדש ,דומה שנותר
בידינו גם זכר לסילוקם משם ,עליו אנו קוראים בספר עזרא' .49לאחר שדריוש
מצא בגנזך באחמתא את הדכרונה של כורש הוא צריך היה להודיע לתתני שאין
מניעה להמשך הבניה .ואומנם כך הוא עושה אבל הוא מוסיף לתתני ולחבריו:
ו משם!
יחיקיןהוומן תמה! -רחוקיםהי
שבקולעבידתבית אלהא דךוכו' -הניחו לעבודתביתאלהיםזה.
פחתיהודהוזקניהיהודיםיבנוביתאלהיםזהעלמקומו.
לכאורה ,למה מצווה המלך על הפחה להתרחק ממפעל שהמלכות מעודדת אותו
ועליוכנציגה של המלכות לתמוךבו ?
48
שם ח' ,טויג.
ש שם ז',ד–ו.
54
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
[]13
תשרי-כסלו תשל"ח
בית מקרא )עב(
ראשית הפילוג בין שבי הגולה לשברונים
ח .הקרע
ר
מ
ו
ל
כ
,
ש
ו
י
ר
ד
ל
ם
י
הלשנה השניה נשלחה לאחר שנת שתי
אחרי דבריה
ע
ב
ר
א
ו
ם
י
ר
ש
ע
ן
י
ב
ה
א
ב
הנבואה של חגי ,הפקודה" :רחוקיםהיו משם"
לתשיעי
בשנת .שתים לדריושובין ג' באדר בשנת שש לדרלוש ,הוא תאריך גמרבנין בית
המקדש .יש להניחכי לאחר שנודע לזרובבל ענין ההלשנה של תתני לא ישב
בחיבוקידים .הוא שלח לשושןוצליחיםכייפעלו בחצר המלךויכוונו את התשובה,
מישהו מיהדות פרס ,מן ההצרגים היהודים ,סייע למצוא באחמתא את הדכרונה
ודאג שהפעם ישלח צו גרור ומפורש -סילוק כל ההפרעות בבנין בית המקדש
וביניהן הרחקת הנכרים ,השמרונים ,מחצרבית המקדש ,לכן אומרת פקהרת המלך:
עזבו את עבודת בית האלהים ,התרחקו משם! במקום הזה יקריבו רק זרובבל
וזקניישראל ולאמישהואחר.
שתר
ם
ה
ו
'
ו
י
ר
ב
ח
ל
של
הפקודה "רתיקין הוו מן תמה" נאמרה
בוזני
תתני
והאפרסכים ,כלומר ,הפקידים של תתני שישבו בשמרון .תתני עצמוחייב להמשיך
ולקים קשר עם בית המקדש ולספק לו את הבקר והצאן לקרבנות חטים ומלח
ויין ,כדברהכהנים אשרבירושלים.
יום כ"ג לחדש התשיעי לשנת שתים לדריוש,יום הנבואה הנדונה של חגי ב',
י-יד ,קדם להצעה שלצרי יהודהובנימין על בניה משותפת של בית המקדש- .
ואז עוד ישבו השמרונים בחצר בית המקדש והקריבו לאלהי ישראל על מזבח
מיוחד להם.חגי לאיכול היה לגרש אותם מחצרבית המקדש ,אבל הואהכריז על
טומאתם והזהיר את כהני ה' לבל יבואו במגע כלשהו אתם.כי עלולים הם ע"י
.כאשר הנביא שומע את תשובת הכהנים :יטמא!
מגע איתם לטמא את קרבנותה'
הוא מכוון את תשובתו לנושא נבואתו" :כן העם הזה וכן הגוי הזה כלומר,
השמרונים ,והוא מראה בידו על המזבח שלהם שעמד בחצרבית המקדש ומוסיף:
"כל אשריקריבו שם -טמאהוא!".
אם נסכם אתמאורעותהימיםהללו נמצא בהםינשהשל,בים:
ה
ל
ו
ג
ה
ל
ע
ו
א .שני מזבחות בחצרבית המקדש; על האחדמקריביםשבי
השני -
השמרונים.
ב .חגי הנביא מגנה את השמרונים ,מכריז עליהם כעל טמאים ומזהיר מפני כל
מגע אתם.כי זה עלול לטמא את הקרבנות והמקדש .לכךמכוונים דברי הנבואה
בפרק ב',י—יד.
ג .הצעתם של השמרונים להשתתף בבנין בית המקדש נדחית ע"י זרובבל
וישוע וראשי העם.יתכןכימאחורימנהיגי העםיש לראות אתחגי ,שהיההקיצוני
בהשקפת ההתבדלות.
ד .ההלשנה באמצעותתתני.
ה .תשובת המלך ,שיש בה כוסף על התשובה החיובית לשאלה גם הוראה
לשברונים להסתלק מחצרותביתה'.
ו .נקמתהשמרונים -הטמנת עצמותכדי לטמא אתבית המקדש.
55
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ח
בית מקרא )עב(
ב"צ לוריא
אותויום שהאומהקיבלה את דעתו קלחגיהיהיום קשה,כי הפך אתהשמרונים,
האחים הקרובים ביותר לאמונה באל יחיד ,לאויב .המלחמות באויב זה נמשכו
דורותרבים:היו בהן שלבים של עליות ונסיגות -עד שעלתהבידישני המלכים
הגדולים של בית חשמונאי :יוחנן כהן גדולוינאי המלך לכבוש את ארץ שמרון
[]14
כולה ולשעבד אתיושביה.
לראהזה פלא :העם השמרוני לא נכבש ,והוא ממשיךלחיות אתחייו בצד האומה
הישראלית ,מקיים את מצוות התורה בשבתו בשכם ,כשים של שנאה מקיף אותו,
עוד היום אנו רשאים לחזור על דברי רבן שמעון בןגמליאל' :כל מצוה שהחזיקו
בהכותיםנדקדקין בהיותר מישראל"וכן":כותי -כישראללכל דבר"!.
אכן מדרש פלראה1
לעם השמרוני לא עמקה זכותם הגדולה '2ל הלל הזקן ושל שמעון בן שטח
ותנאים ואמוראים וחכמי ישראל בדורות המאוחרים ,שידעו לפרש את התורה
כתורתחיים ,גם כשנאלצו לפרש מלים 'מן התורה שלא כפשוטן .בזכותם אנוכיום
עם ישראל .והם ,כזון שהסתפקו בחמשה חומשי תורה בלבד -הם כת קטנה,
7
כאילו מוצגמרזיאונימימים מקדם.
:ק
–ישאש4שה4444א
יצא לאור עתה בהוצאת "קרית ספר":
ונמיכויות הנרדפים במליצה המקראית
מאת
יצחק אבישור
הספר דן בדפוסי סגנון של מליצת המקרא ובגלגוליהם
בספרות העברית והארמית הבתר מקראית (במגילות מדבר
יהודה ובמשלי בן סירא ,בארמית היהודית ובפיוט הקדום).
מחיר הספר 52.-ל"י
למנוייבית מקרא הנחה של 25%
_אל החברה לחקר המקרא בישראל,
בהזמנות נא לפנותת
ד ,7024 .ירושלים
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il