טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
בימישיבתציון
(פרק ב') *
מאת
ב"צ לוריא
התקוותהגדולות שלשביציון נתבדו מהר; כורש אסרעלהעליהוציווהלהפסיק
אתהבניה שלביתהמקדש.נביאיהדורלאהשלימועםהגורותהללווזכריהנשא את
דברו לעם לעורראותו ולעודדו להתקרם ולא לבוז לקטנות .ואמנם,ב"ימי קטנות"
אלה נוצרו ערכיםרבי חשיבותבחיי הדת ,החברה והמדינה .לדאבוננו ,לא קם אז
רושם רשימותדבריהימים ומשוםכךאין באפשרותנוליצור תמונה שלמה וברורה
שלההיים והיצירה שלהימים ההם .בפרקים הבאיםנסיתי ללקטפירורי-ידעמן
הספרות התלמודית עלהימים למן ששבצר ועד נחמיה ,ומסתבר שהיבולאינו דל,
לאהיו אלהימיקטנות.
ב
למרות מיעוט הכתובים שנשתמרו מדבריהנביאים של אותו דור עולה יחס של
כבוד והערצה כלפיהם ,נאמר:
חגי זכריה מלאכי נביאים אחרונים הם :משמתו …נסתלקה רוה הקודש
מישראל ,משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומיסנ.
כלזכר מהם נשמרבקדושהוכך מספרר' אלעזרבר'צדוק:שניכפיתיךהיובבית
אבא אחד טמא ואחדטהור .אמרתילפני אבא:מפני מהזה טמאוזהטהור? אמרלי:
זה שהוא חקוק -טמא ,וזה שאין חקוק -טהור ,ועליו ישבחגיהנביאי.
*
1
2
3
פרק א' נדפס בבית מקרא ,חוב' ע"ז.
סוטה מ"ח .a~w ,ע"פ רוב הם נקראים "נביאים הראשונים" ובן "נביאים שבירושלים".
כתוב כפיתין ולפי תקון הגר"א -כפיתין ,בול עץ שיושביםעליו.
תוס' כלים בבא בתקרא ב' ,ב'; צוק .)1( 592
99
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
ה]
טבת-אדר תש"ם
ב " צ לוריא
ג
האיערות הבולטתבץ מנהקםהדורהואחגיהנביא .ספרחגימכילרקמניפרקים
ובהם שלשים ושמונהפסוקים .הנבואות נאמרובזמן קצר ,כארבעהחדשים.חוקרי
המקרא מבדילים בדבריחגי ארבע נבואות:
,
'
א
(
א .דברי תוכחה על התרשלות העםבבנין המקדש ,ב-יא);
ב .כבוד הבית החדש ותפארתו (ב' ,ב-ט);
ג .הדיון עם הכהנים (ב' ,יא-יט);
ד .כבודו של זרובבל ומפלת ממלכותהגויים (ב' ,כא-כג).
קשהלהניח שרק בכחפסוקים אלה עלתהבידולעורר את העםלבניןבית המקדש
ולזכות שדבריו אלה יונצחו לדורות ,אולי לפנינו רק חלק מנבואותיו ,ואולי יש
להסביר את הצלחתו באישיותו; ראינו שראשי העם -זרובבל ויהושע ,המנהיג
והכהן הגדול ,נשמעים לו והעם בירושליםמציית להוראותיו ועושה כל מה שהוא
מצווה עליהם.
ת
א
ו
ששבצר
בראש
העםבדורהראשוןלשיבתציון את
אנורגילים לראות
זרובבל
4
י
נ
ש
ה
ואת יהושעבן יהוצדק הכהן הגדול ,בדור
את עזרא ונחמיה .שמו שלחגי
5
ת
י
ב
ה
ותולא .אולםמן המקורות
הנביא בא פעמים בס' עזרא כזכר למפעלובבנין
,
ם
י
ב
שנביא להלן מסתבר שהוא פעל בשטחיחיים ר
ק
ס
פ
א
ו
ה
של
ם
י
י
ח
ת
ו
כ
ל
ה
בני
דורו ,להם ולדורות הבאים.
דוסאבןהרכינם,בןדורושלרבןיוחנןבןזכאי,מביא שלשהלכותכשהוא מסתמך
עלחגי .הוא אומר:6
מעידאניעלי שמים וארץ שעל מדוכהזוישבחגיהנביא ואמר שלשהדברים:
א .צרת הבת אסורה,
ב .עמון ומואב מעשרין מעשר שני בשביעית,
ג .וטקבלים גרים מן הקורדיין ומן התרמודין.
להלכה השניה ישבידינו הקבלה במשנה ,שיש בה רמז לתקופתו של חגה:
בוביום 8אמרו :עמון ומואב מההן בשביעית? …השיב ר' טרפון :מצרים חוץ
לארץ,עמוןומואבחוצהלארץ ,מהמצרים מעשרשניבשביעית -אףעמוןומואב
מעשר שני בשביעית …אמר ר' יהושע …מצרים מעשה חדש ובבל מעשה
4מבחינת השנים שעברומימי ששבצר ועד עזרא נכוןיותר לאמר שעזרא ונחמיהשייכים כבר
לדור השלישי ,ואילו על הדור שביעיהםאין אנויודעים כמעט ולא כלום.
5ה',א;ו',יד.יוסב"מ(מלח.ו')270 ,אומר:בית המקדשחזרונבנהעלידיחגי…
6יבמות ט"ז ,ע"א.
7ינים ת"ד ,מ"ג.
8
ביום שהדיחו את רבן גמליאל מן הנשיאות והעלו את ר' יהושעבן חנניה.
100
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
בימי שיבת ציון
ישן …מצרים מעשה זקנים ובבל מעשה נביאים …ואלידון מעשה זקנים
ממעשהנביאים!
הדברים נאמרו בקצור נמרץ ודורשים הסבר:9
בשנה הראשונהובשניה למחזור השמיטה,וכןברביעיתובחמישית,מפרישיםמן
התבואה והפירות מעשר ראשון ומעשר שני ,ואילו בשנה השלישית והששית
לשמיטהמפרישים מעשרראשון ומעשרעני,כלומר -במקום מעשרשנימפרישים
מעשרעני .אבלשנתהשמיטהכולה הפקרואיןבה מעשרותכלל,לאראשוןולאשני
ולא עני .במה דברים אמורים? בארץ-ישראל ,שאין שמיטה נוהגת אלא
בארץ-ישראל …אבל בחוץ לארץ ,היינו בבבל ובמצרים ובארץ עמון ומואב,
שנוהגים בהן תרומות ומעשרות מדברי חכמים (בבבל -מתקנתנביאים ,במצרים
עמון ומואב -מתקנתזקנים ,שאחרי עזרא הסופר)הואילואיןשביעיתנוהגתבהן
חייבות בתרומות ובמעשרות אף בשנה השביעית.
עמוןומואב שבמשנתנוזוהיארץבניטוביה שלמזרחהירדן ,שםישבויהודים שלא
הלכולגולה והלכהזומכוונתלהם .אגבדיון נמצאנולמדים שמעשינביאיםחלוגם
בתפוצות ישראל בבבל.
[]3
ד
שביציוןראו את עצמםכעילית שלעםישראל ,להםהיתהההגמוניה בעם לפרש
את התורה ולשמור עלקיום מצוותיה ,ובזה נכלל התפקיד לקביעת לוח המועדים.
העםהיה מפוזר עלפני הממלכה הפרסיתהגדולהוצריךהיהלדאוג שהעםיחוג את
החגים בעתובעונה אחת בכל מושבותישראל.איןכלקושיבקיום.השבתבזמן ,אבל
קביעת זמנם של החגים היא מסובכת .בדורות האחרונים שלימי הבית השניהיה
תפקידזהבידיהסנהדרין,שהיהמודיע את החלטתועל-ידימשואותעלראשיההרים
או עלידי שלוחי ביתדין .וכיצד נהגו בדורות הראשונים?
מפירוריידיעות המצויות בספרותנו נמצאים למדים שהיהביתדין,וחגיזכריה
ומלאכי נטלו חלקבדיוניו.
;
;
י
א
למדניו; :העידרבי סימ משוםחגי זכריה ומלאכי עלשני אדרים ,שאם רצו
לעשותןשניהן מלאין -עושין ,שניהם חסרים -עושין אחד מלא ואחד חסר.
מקום חשוב בדיונים על קידוש ההודש וקביעת המועדים שמור לעזרא:
והאמררביחיננא בר כהנאם ,אמרורבותינו:מימותעזראואילך לאמצינואלול
מעובר.
9לפי פירושו של פנחס קהתי 10 .ראש השנה י"ס ,ע"ב.
11בן דור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים.
12אמורא בבלי בדורהשני.
101
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
ב" צ לוריא
~]
מפט ראש השנה".
שמנמק "על שעת חדטים מטלאים עצאץ …על
שהש מתים בחח"ט אלוליטרים ותשעה עם תוהים ראש השנה בעם מטלאים
לחדש,שכן סמכועל מה שאמרוחכמים:מימותעזראואילךלאמצינואלולמעובר,
כלומר -מלא .והיו הולכים אחרי רוב השנים.
על חג ראש השנה מצווה התורה שתי פעמים:
ויקרא כ"ג ,כג-כה :בחדש השביעי באחד לחדשיהיה לכם שבתוןזכרון תרומה
מקרא קדש ,כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ל-ה'.
במדבר כ"ט ,א :ובחדשהשביעי באחד לחדש מקרא קדשיהיהלבם .בל מלאכת
עמדה לא תעשויום תרועהיהיה לכם ועשיתם עלהלריח ניחח ל-ה'…
התורה קבעה שחג ראש השנה הואיום אחדבלבדועוד קבעה התורהשאין לבטל
עליהמא
והנה למדנות:
חגיםואיןלהוסיף
"מודין חכמים לר' אדה בשני ימים של ראש השנה שהן מתקנת נביאים
הראשונים" .ולמה עשו כן? מחשש ספק ,שמא לא הגיעה הידיעה לתפוצותבזמן
ויחוגו שלא עם כלל ישראל ,שלא לפי התורה .זהו השלב הראשוןשלימים נקבע
בהלכה והמכונהיום טוב שני שלגלויות.
כמה וכמה הלכות ופירושים לתורה מייחסים חז"ללנביאים הראשונים ,כגון:
חוליןקל"ז ,ע"ב -בדיון על ראשיתגזהצאן אמרר'יוחנן:מפי השמועה אמרה,מפי
חגי זכריה ומלאכי.
ן ר' מאירובןעזאי ,אומר ר'
בכורות ג"ח ,ע"א -בדיון על מעשר בהמה,בויכוחבי
יוחנן :מפי שמועה אמרה ,מפיחגי זכריה ומלאכי.
קידושין מ"ג ,ע"א -האומרלשלוחו :צאוהרוג אתהנפש -הואחייבושולחיופטור;
שמאיהזקן אומר משוםחגיהנביא :שולחיוחייב ,שנאמר "ואותו הרגת בחרבבני
אלי
עמוזא."14
ו
שנינוע" :שכשעלומן הגולההיושוקלים דרכונות (מטבעפרסי של זהב ,שערכו
שני סלעים ,שהם ארבעה שקלים) ,חזרו (לאחרזמן החלו) לשקולסלעים (שערכם
שני שקלים ,אחר כך) חזרו לשקול לבלין (שערכם חצאי סלעים ,כמחצית השקל
שבתורה) ובקשולשקולדינרים" (ולאקיבלו מהם,כיון שוה פחות ממחציתהשקל).
13ירהט' עירובין ת"ג ,ה"ט.
13א
דברים ד' ,ב :לא תספו …ולא תגרעו .וזכורה ההתנגדות בשושן בקשר לחגפורים ,עדכי
ראתה אסחר המלכה לכתב אגרת שניה "את בל תקף" ,כלומר -בכפיה.
4נ אמורא ארצישראלי בדור השני והשלישי.
14א שמו"ב י"ב ,ט.
15שקלים פ"ב ,מ"ג.
102
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
ת]
בימי שיבת ציון
במשנהזו משתקף המצבהכלכלי שלשביציון בדור הראשון; בראשונה ,כשעוד
היהבידם הכסף שהביאו מפרס ,והם עודם נלהביםלענין המקדשוצרכיו ,תרמוביד
רהבה; אחרכך נדלדלו,כפי שעולה מדברי תגי" ;!6כלאושמים מטל והארץ כלאה
יבולה" ,וכמובן שבשעת מצוקההמעיטולהביא מעשרות ותרומות,ולכן קורא להם
מלאכי" :!7הביאו את כל המעשר אלבית האוצר …אמר ה' צבאות" …באין
ברירה הקטינו העולים את התרומה לגולגולת אף פחות ממחצית השקל.
ביקש נחמיה להתחשב במצוקה קבע הלכה וכלל אותה באמנה ,וזו לשונה:!8
והעמדנועלינו מצות לתתעלינו שלישית השקל כשנה לעבדת בית אלהינו".
ז
מאזומתמידהיה קישושעציםוחטיבתעצים מלאכותבזויות ,המוטלותעלפחותי
המעמדות .'9כשעלוהראשוניםמן הגולה ומטרתםהעיקרית -הקמתבית המקדש
נדחתה -פנה אישלעירולהקים אתביתו ואת משקו .נותרוכהנים מעטים לשרת
את המזבח,באיןברירה נאלצו הם לדאוג לאספקתעצים למזבח.כדי שלא לראות
בזהפחיתותכבודהםקבעושנימתחיםהחדשים ,הםקראולזה"עציכהנים"ובלשון
הציבור בארמית "אעי כהניא" 20ואת השם קרבן .אולםכיון שאין קרבן עציםמן
התורה אמרוורבן במקוםקרבן .זההיה השלב הראשון באספקתעצים למזבח.
לאחרזמןנמצאומתנדביםבעם,שנטלודאגהי
ועליהם,ועלכך מספרת המשנה!:2
"זמן עצי כהנים תשעה":
א' בניסן -בני ארח בן יהודה,
כ' בתמוז -בני דודבן יהודה,
ה' באב -בני פרעשבן יהודה,
ז' בו -בנייונדבבן רכב,
י' בו -בני סנואה בןבנימין,
ט"ובו -בניזתואבןיהודה ,ועמהםכהניםולויםוכלמי שטעה בשבטוובני
עליובני קוצעי קציעות,
16
א',י.
17
ג' ,ח-י.
18נחמיה " ,לג .אבן-עזרא סובר שזה נוסף על מחצית השקללצורךהעניניםהנזכרים,וכן בעל
מצורת דוד ,אולםלפי הפשט -במקומו.
19ר' יהושע ט' ,כז 20 .ר' פירושי למגילת תעניתליום ט"ו כאב.
21תענית פ"ר ,ס"ה.
103
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
ב " צ לורי א
~]
כ' בו –בם פתת מואב בל יהודה,
כ' באלול -בניעדיןבן יהודה,
.
ה
י
נ
א' בטבת -שבובני פרעש בש
בטבת.,
שבוחוזריםבני פרעוש בשניה ,נמצא
אם לא נכלול בחשבון אתיום א'
שהתפקיד היהבידי שמונה משפחות ,שבע מיהודה ואחתמבנימין .שש משפחות
מבין השמונהנמנות עםהעולים עםזרובבל ,אחת -בנייונדבבןרכב ,שכנראהלא
הלכה לגולה והצטרפהלעולי בבלבבנין המקדש בירושלים,זוהי משפחה מכובדת
מאדבזכותאורחהחיים שלהשהיהלמופת,ורק משפחה אחתהיאמבניהעליהמימי
עזרא והיאבני דודבן יהודה ,ולמשפחה מלכותיתזוהיוזכויות מיוחדות.
בראשונהנסתיימההרשימה בט"ובאב,כפישמסתברמהסיפאשלה":כהניםולוים
וכלמי שטעהבשבטו".זהגםמתאיםלדבריר'אלעזרהגדולעלסוףהעונהשלכריתת
עצים למערכה ולשם העממיבלשון הארמית " -יום תבר מגל".22
נחמיה כלל את חובת האספקה שלעצים למערכה באמנה" :23והגורלותהפלנועל
ורבן העצים הכהניםהלויים והעם להביאלביתאלהינו לעתים מזמנים שנה בשנה
לבער על מזבח ה' אלהינו "…זה היה השלב השני של אספקת עצים למזבח.
בזמן מאוחר,אולי לאחר הקמתמדינתהחשמונאים,נועדהקרןמיוחדתלמתנדבים
בשבילעצי המערכה,וביןי"ג השופרותשהיו במקדשהיה אחדלעצים "והמתנדב
עצים למערכה נותן דמיהם לתוכה".24
ח
בסוףימיבית ראשוןהיושתי חצרותבית ה' ;25למה שימשה החצר האחת ולמה
השנית -לא נאמרבמקורותינו .כבר בראשיתימיהביתהשניהיתה "חצר המקדש
הפנימית" ובימים שהשתלט אלקימוס עלירושלים והמקדש "צוה להרוס את חומת
חצר המקדשהפנימיתויהרוס את מעשההנביאיםויחללהרוס .26" …ובנוסח דומה
בגמרא" :27י"ג פרצותהיובו (בחול) שפרצוםמלכייון ,וחזרווגדרוםבני חשמונאי
וגזרו כנגדן י"ג השתחוואות".
חומהזו שהרסאלקימוסהבדילהבין עזרתישראללעזרתהכהנים.אלקימוסביקש
לבטל אתחוקי הטהרההמיוחדיםלישראל,לבטל אתהמחיצותביןיהודהותרבותיון,
תענית ל"ו ,ע"א .ההמשך מ-כ' באב ועד סוף הרשימה הוא תוספתמימי החשמונאים.
נחמיה י' ,לה; י"ג ,לא.
שקלים פ"ו ,ס"ה.
מל"א כ"א ,ה; כ"ג,יב.
22
23
24
25
26חשמ"א ט' ,נד-גה.
27שקלים י"ז ,ע"א.
104
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
בימי שיבת ציון
ולפתוח את המקדשלכלמישירצהולכלחצרותיו,כמקובלכמקדשים שלאלילייון.
אגבכך ,נמצאנולמדיםכי חומהזו הנקראתבמקורותינוהסורגוהחילהיא מעשה
הנביאים ,חגי וחבריו ,שיצרו את החומה המבדילה את הכהניס המשרתים בקודש
מכלל העם.
ט
סופרדבה"יביקשלהגדיל אתיוקרתו שלדודהמלךוייחסלו אתסדרהעבודהשל
כ"ד משמרותהכהונה של תקופתביתשני .אלנכוןזהו אחדהמפעלים שלהנביאים
הראשונים בירושלים ,חגי זכריה ומלאכי ,כמפורט במקורות:
תענית פ"ר ,מ"ב :אלוהן המעמדות :לפי שנאמר :28צו אתבני ישראל ואמרת
אליהם את קרבני לחמיוכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד עלגביו?
התקינונביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות,עלכל משמר ומשמרהיה מעמד
בירושלים :של כהנים ,שללוים ושל ישראלים.
הבריתא מביאה פרטים על מעשה.הנביאים בארגון כ"ב משמרות הכהונה :תוס'
תענית פ"ב ,ה"א; צוק :)11( 216 .ארבע משמרות עלו מן הגולה :ידעיה ,חרים,
פשחורואימר .עמדונביאים שבירושלים ועשאום עשרים וארבע משמרות .ובללום
והטילוםלתוךקלפי ,באידעיה ונטל חמש והואהרי שש; בא הריםונטל חמשוהוא,
הרי שש; בא פשחורונטל חמשוהוא,הרי שש; באאימרונטל חמשוהוא,הרי שש.29
תקוניו שלעזרא":וקוריןבשניובחמישיודניםבשניוחמישי" הם המשך והרחבה
של התקון שהתקינו נביאים הראשונים ,אשר יצרו את "המעמד" המקביל
ל"משמר".בידיעזראהפך המעמדלאמצעירבחשיבותלהפצתלימודהתורהבעם.
כאשרנחמיה כותב שטיהר את הכהונהוהלויהמכלנכרוהעמיד משמרותלכהנים
וללוים אק הכוונה לחלוקה לכ"ד משמרות ומעמדות ,אלא לתקוןהלקויים בארגון
הקיים שנבעו מגרושם של מנשה בן יהוידע והנלוים אליו ,שהלכו אחרי סנבלט
לשכם.
[]7
(-
שנינתי" :משנטל הארון אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים ושתיה היתה
נקראת גבוההמן הארץ שלשה אצבעותועליההיה נותן" (הכהן הגדול את המחתה
ביום הכפורים ומקטיר את הקטורת).
28במדבר כ"ח ,כ.
29ההמשך " -וכךהיתנו עמהםנביאים שאפילויהויריבעולהמןהגולה לאיהא אחד מכםנדחה
מפניו אלאיעשהטפילהלו" -זוהי תוספתמןהימים שלאחרמותינאיהמלך ,כאשרהפרושיםהדיחו
רבים מכהני משמריהויריב ,שסרבו לקבל את שיטתם בעבודה בביתהמקדים.
30יוצא פ"ה ,מ"ב.
105
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
מ]
טבת-אדר תש"ם
ב "צ לוריא
וכי המשנה באהלציין שהאבןהיתהקיימתמימותנביאים ראשונים?! והלאהיא
האבן "ממנה הושתת העולם"נ .3לפיכך יש לקרא:
אבן היתה שם ,גבוהה מן הארץ שלש אצבעות ושתיה היתה נקראת ,ומימות
נביאים הראשונים היה הכה"גנותןעליה את המחתה…
שכשעלו מן הגולה והוקם המקדש ,או האוהל הזמני ,והגיע יום הכיפורים,
נתעוררה השאלה:כשאיןארוןואיןבדיםאיפהישלשים את המחתה?ופסקונביאים
הראשונים -חגיזכריהומלאכי -שישלשים את המחתהעלהאבן,במקום שעמד
הארון.לחיזוק החלטתםזוקראולאבן בשם"אבןהשתיה"והוסיפושהיאיסודעולם,
כי ממנה הושתת העולם.
יא
שנינתן :מי עשאן (את הפרה האדומה)? הראשונה עשה משה והשניה עשה
עזרא…
מן המשנהניתן ללמוד שבימי בית ראשון לא קוימה מצוות פרה אדומה .נמצא
שעבר ומן רב מאז שנעשתה פרה ראשונה לשניה ,שונו גם התנאים וצריך היה
להתאים את הנאמרבמדברלתנאיםבירושלים .וזאת עשהעזרא; הוא קבע אתמקום
הגת שבה נשרפה הפרה על הרהזיתים מול פתח בית-המקדש ,הוא קבעאיזהעצים
משמשים אתהמדורהוכיצדאוספים את אפרהפרהואיפהמשמריםאותוכלהקשור
בשימוש בו.
נתעוררה שאלה :העוסק בשרפת הפרהחייב בטהרה מחשש טומאת-מת ולשםכך
דרוש אפר הפרה ,וזה לא היהבידי עזרא .זה היה מעגל קסמים וכיצד פרץ עזרא
מעגלזה לא ברורלנו ,הוא עשה מעשהונוצרו אגדותשונותאיך נערכה שרפת הפרה
האדומה לאחר העליה מבבל" ,על כל פנים -על עצם המעשה יש לשבחו.
31
תוס' יומא פ"נ ,ה"ו; צוק.
.)10( 186
32פרה ,$"bס"ה.
33ר' מאמרי כיצד נעשית פרה אדומה ,בית מקרא ס"ו ,ע' .323
106
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
נימי שיבת ציון
ח]
יב
שער הצאן והברייתא העתיקה על הרחבת תחומי העיר
נחמיהפותחבענץ החומהבאופןחגיגיעלידי אישרת רמתמעלה" :רקםאלחטיב
הכהן הגדולואחיו הכהניםויבנו את שער הצאן המה קדשוהוויעמידודלתתיו ועד
מגדל המאהקדשוהועדמגדלחננאל"" .בנו" ו"קדשו" -שניפעלים אלהמחייבים
הסבר:לגבי רוב קבוצות העבודה משתמש הכתוב בפועל "החזיקו" כלומר -תקנו
את החומה ההרוסה ,ואילו כאןבנו ,זאת אומרת שכאן קטע חדש של החומה שלא
היהבימיהחורבן.לחיזוקהנחתנוזוישמשהפועל "קדשו" ,שעלערכווחשיבותואנו
לומדים ממסורת עתיקה ,שנשתמרה בברייתא מפי אבא שאול ,וזו לשונה:34
"שתי בצעין היו בירושלם :התחתונה והעליונה .התחתונה נתקדשה בכל אילו
(הדברים שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים וחומים
ובסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר ,וביתדין מהלכין ושתי תודות
אחריהם,ועלישראלאחריהם)והעליונה לא קדושה ,אלא כשעלובניהגולה(קדשוה)
שלא במלך שלא באורים שלא בחומים …ומפני מה קדושה? מפני שתורפה של
ירושלים משם ונוחה ליכבש משם".
ה או קצועהוברביםבצקים אובצעין -בלשוןחכמים שטח מבוצע ,מבותר
יילק
ו
א
.
א
י
ג
.
ה
נ
ט
ק
א
ת
י
י
ר
ב
ה
א
י
ג
ה
נ
ד
ו
נ
ל
ש
ו
א
ה
ע
ק
ב
ה
ת
א
ר
ו
ה
א
ת
י
י
ר
ב
ב
ל
ח
נ
בשני
עלידי
גאיות ,שהאחד -התחתון -הוקף חומהעודבימיביתראשון.והשניהוקף חומה
כשעלובניהגולה.ניתן לשער ,שהכתוב מדבר עלימי נחמיה ,שכן התנאיםלקידוש
החומה -שתי תודות ושיר ותהלוכת העם -הם כפי שערך נחמיה את הטכס.
מצפון לחומת העירבימינו מתרוממותשתי גבעות; האחת מתנשאת מעל לתחנת
האוטובוסים של העיר המזרחית וגבהה 769מ' ,כאן משתרעבית קברותמוסלמי.
הגבעההשניהמגיעה לרום של 766מ'ועליהבנוימוזיאוןרוקפלר.ביןשתיהגבעות
האלומתחילנחל ,המשתפלויורדבכווןדרומי-מזרתיוכשהואמגיעלחומההמזרחית
של הרהבית,בסמוך ל"כסא שלמה" הואבגובה של 704מ',כלומר -ירידה של 65
מ' .הגיא שהברייתא קוראתלו הביצעה העליונה ,חצה באלכסון את השטח שנכלל
בדורות האחרונים שלפני החורבן השני בתחומי הר הבית .הגיא נכנס בשטח זה
באמצעיתה של ברכת ישראלויצא אל מעבר לחומה המזרחית של הרהביתמצפון
ל"כסא שלמה" .בימינואין להכיר את הגיא ,רק עלידי המבנה המקיף את שערי
הרחמים מבפנים ניכרתירידה תלולה כדי 12מ'בין המשטח של הרהביתויסודות
השער .רקמי שבא משער הפרחים והולך דרומה אל הרהביתיכול לעמוד עלטיב
המורד ועל ההפרש הגדול בגובה.
34תוס' נסהדרין ג' ד' :צוק.)21( 418 .
107
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
[]10
טבת-אדר תש"ם
ב"צ ל1ריא
הקטע החדש של החומה ,שצריך היה לקדשו ,השתרע משער הצאן ועד מגדל
המאה .מגדלזהצריךהיה לשמורעל שער הצאן,שהיהבנויעל פתחו שלהגיא.גם
שער הצאן וגם מגדל המאה לאהיוקיימיםבימיבית ראשון ,את שניהםיש לאתר
בשטח הרהבית שלימינו ,בחומההמזרחית; השער במקוםהנמוךביותרוהמגדל -
מצפוןלו .יתכן שיש לזהות את מגדל המאה עם המגדל הבנוי אבניגזית גדולות
ממזרח לכניסה להר הבית 35המכונה שער השבטים (באב אל-אשבת).36
יג
בור הגולה37
מידות ה' ,ד'(בין הלשכות שהמשנהמונהבדרום)" :לשכת הגולה ,38שםהיהבור
הגולה (קבוע) והגלגל נתון עליו ומשם מספקים מים לכל העזרה".
בנוסח המצוי של המשנה נתונה התיבה "קבוע" בסוגרים ,כאילו היא מיותרת;
במהדורת אלבק אנוקוראים" :לשכת הגולה שםהיה בור קבוע והגלגלנתוןעליו".
וכייתכןבורבלתיקבוע?!והרימדוברבבורמיםחצובבסלע.גלגללהעלות אתהמים
ניתן לקבוע ולהסיר,כפיהצורך.לכן נראה שהנוסחצריךלהיות "לשכתהגולה ,שם
היה בור הגולה וגלגל קבוע עליו" וכו'.
35במפה שלפ.א.פ .מסומן מגדלזה בשם Tower ofAntoniaלהבדיל מהשטח המסומן ]Site0
Antoniaשבקרן צפונית-מערבית של הר הבית.
36כיון שצדצפוןהיה תורפה שלירושלים חיזק השלטון את הכיצורים ובמשךהזמן נוספוכאן
מבנים ובמקום המגדל קמה מצודה שקראו לה הכירה ,ולאחרזמן -אנטוניה .תחילה קראו למגדל
מגדל המאה ,על שם המשמרבן מאהאיש .משמרזהגדלולפיהתיאור שבאגרתאריסטיאס (ק'-ק"ד)
שמרו כאן 500איש .התיאור שבאגרתזו הוא אמנם מאוחר אבל הוא מבטא את הדאגה לשמירה על
העירוהמקדש,ולכןנביא אותםבשלמותו":עלינולבירה אשרעל-ידהעירוסקרנוה.היאיושבתבמקום
הגבוהביותר ומחוזקת במגדלים רבים העשויים אבניבניןגדולות עדראשיהןלהגן על המקומות אשר
עליד המקדש .ואם תקרה מהפכה או מרד או התפרצות אויבים לא יוכלו לפרוץ את החומות אשר
מסביבלבית .עלמגדליהבירהערוכיםקלעיםומכונותשונותוגם מקוםזהגבוהמן החומותהמוזכרות.
המגדלים נשמריםבידי האנשיםהנאמניםביותר ואשרנתנו לארץ מולדתם אותותגדוליםעלנאמנותם.
אלהאיןלהם רשות לצאתמןהבירהזולתבחגיםואףאזרקחלקים,חלקים.ואין רשותלהביאכלאיש.
וזהירות רבהינהגובזה אף אם העומד גראשנתן רשותלהביא אדם לשםראיה .כדברהזההיהגםלנו,
בקהליובלינשקהביאואותנושנינולראות בהבאתהקרבנות .הםאמרושהתחייבולזהבשבועה .ובאמת
נשבעוכולם ,והם חמש מאות איש,לכלתיהביאיותר מחמשה אנשים כבת אחת .ועל כרחםינהגוכולם
בשעת השבועה במשפטהאלהי.כיכלשמירת המקדשהיאהבירה,ומיסדהחזקה ככהלבטחון המקומות
האמורים".
37פרקזה נדפס כברבבית מקרא ,חוב' ל"ה; הבאתי אותוכאן ,עםשנויים מעטים,למען שלמות
התמונה על מעשי נביאים הראשונים.
38לשכהזו נזכרה רק פעם אחת במקורותינו ולא נאמר מה היתה משמשת.
108
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
בימי שיבת ציון
משכברהימים נחלקו הדעות בדבר הקריאה הנכונה של המקום הזה בהרהבית;
הרס"בקוראבורהגולהותוסיו"ט -בורהגולה,כמו*לא
הלא8סט'1ת5,'9ל
*עול40
בור הגולה נזכר עוד כמה פעמים במקורותינו:
א .תוס' בכורים פ"א,צ'ק " :)11(100ך' יהודה אומך :עד בור הגולהחייב באחריותן
מבאר הגולה ואילךאינוחייב באחריותן" .את ההסבר לבריתאזו נמצא במשנה:
בכורים א' ,ח-ט'" :הפרישבכורים.נבזזו ,נמקו,נגנבו ,אברו או שנטמאו -מביא
אחרים תחתיהםואינוקורא .נטמאו בעזרה -נופף41ואינו קורא …ומנין שהוא
חייב באחריותן עדשיביא להרהבית ,שנאמר" :ראשיתבכורי אדמתךתביאבית ה'
אלהיך".
אם נטמאו הבכורים לפני החיל -לא יצאידי חובתו ועליו להביא אחרים
תחתיהם.בורהגולה,שעליונבנתה לשכתהגולה,היה התחום:לפניםמןהחילנחשב
לביתה' אבל מחוץלחיל לא נחשבכביתה'לגביקיום מצוהמןהתורה .כאן,על-יד
בורהגולה,היה הכוהן מקבל אתהבכורים .המשנה מסתמכתעל הכתוב "תביאבית
ה' אלהיך",ואין הכוונה לפנים מכתלי הבית ,שהרי איש מישראל לא היה רשאי
להיכנסלעזרתהכוהנים,ולא כלשכןלהיכל.הכוונההיא לחצרבית המקדש ,אבללא
לאותה חצרגדולה,כפישאנורואיםכיום ,לאחרשהרחיבואותה ,אלא לחצר המקדש
כפי שהיתה בראשונה,בימי שיבתציון ,בימים שעולי בבל חצבו את בור הגולה.
נמצא שהמשנההנידונהישבהכדילציין אתתחומה שלחצרבית המקדשבראשונה,
לפחות -מצד אחד ,והציון הוא בור הגולה.
.
ה
נ
ש
מ
ה
מביא הבכורים נושא
מתברר שהבריתא מחמירהיותרמן המשנה לדעת
באחריותן עדשיביא להרהבית ולדעת הבריתא -עדבורהגולה ,כלומר:לפניםמן
החיל .הבריתא היא ,כנראה ,עתיקהיותרמן המשנה אושהיא משיטתו של חכםמן
הצדוקים ,שהיו שמרנים יותר מן הפרושים בקיום.מצוות התורה.
.
ב .עירוביןי',י"ד":וממלאיןמבורהגולהומבורהגדול בשבת ומבארהקרביוםטוב".
[]11
עי*ית
39יהושע ט"ו ,י"ס; שופטים א' ,סו.
40שירהשיריםד',יב.י.ז.הורוביץ; ירושלים בספרותנוע' ,351הערה ,264מביארמזיםנוספים
לחזוק הקריאהבור הגולה והוא מחפש קשרבין בורהגולהלביןיל-כ
ס(הגביע),היא הברכההעגולה
ם נמצא בסמוךלמסגד אל אקצה,
לרחיצתרגליהם שלהמוסלמים הבאיםלמסגדים שבהרהכית.יל-ע
בשטח התחחת של הר הבית ,הוא מבנה חדשואיןלו כל קשר עם האתר העתיקשעליודנה המשנה.
41נופף -מנער שם את הסל מן הפירות.
109
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
הה
טבת-אדר תש"ם
ב"צ לוריא
עירוביןק"ב,ע"ב:
ירוש'עירוביןפ"י,הי"ג:
לא כל הבורות הקרות התירו אלא זו מפני מה ממלין קבור הקר בגלגלביום
בלבד וכשעלו בני הגולה חנו עליה טוב? אלא בשעה שעלוישראלמןהגולה
ונביאים שביניהן אלא מנהג אבותם חנו על אותה הבאר והתנועמהןנביאים
שיהוממלין מבור הקרבגלגלבי"ס .לא
בידיהם.
כל הבארות הקר התירו ,אלא אותה
הבאר שחנו עליה בלבד.
בלשוןימינואנומבדיליםבין בור חצוב בסלעלאגירתמיגשמיםלבין באר שבה
נובעיםמיםחיים.בשלישתהמקורותשלפנינונאמרפעםבורופעםבאר,והכונההיא
לבור.
המקורהעתיקוהמהימןעל הרהביתואתריוהוא מסכתמידותוהיאיודעתרקבור
אחדשעליוקבועגלגלוהוא בורהגולה.על-כן נאמר שהבור הקרשבבבלי,עליוחנו
בניהגולה והבור הקר עםהגלגלשבירוש' אותוהתירוהנביאיםשביןעוליהגולהאו
שהזקניםשביןשביציוןידעולזהותומימיבית ראשון -כל אלהמתכוונים לבור
הגולה.
אם נקבל את הנוסח שבירוש',שהנביאיםשהיו עם שביציון קבעו את השימוש
בבורהגולה ,ואםנקבל אתהנוסח שלהבבלי ,שמנהג אבותםבידיהם -ברורשבור
הגולה הוא עתיק ,הוא הבור הראשון בהר הבית מימיהם של שביציון ,ואף זה בא
לאשר את הקריאה בור הגולה ,הוא בורם של השבים מן הגולה.
חקירתבורותהמים בהרהבית נעשתה ברובה עלידיוילסון והושלמהעלידיוקון
וק41דר ,אנשי המשלחת הבריטית לחקירת ארץ-ישראל .את תוצאות חקירותיהם
פרסו בדו"ח שלהם בשנת .421884
,
ם
י
ל
ש
ו
ר
י
ב
אף הוא
קונרד שיק ,ששימש באותוזמן מהנדס-יועץ לשלטון הטורקי
ערך חקירות ומדידות של מאגרי המים בהר הבית ופרסם את תוצאותיו בספרובית
אל-מקדש .43לדעתחוקריירושלים במאה הי"ט -והיאנראיתלנוכסבירה -יש
לזהות את בור הגולה עם הבור הגדול המכונהבפי הערביםביר א-רומאנה .44והרי
תיאור הבור:45
Surwey of Western Palestine, Jerusalem, by col. Sir Charles Warrem and Cap. 42
. 217-225קק Claude Reignie Conder,
Jerusalem 1887, 5. 72-87 43
k
c
i
h Conrad
c
S
-Maש Beit
44 -
פיר א-רוטאנה -בורהרמון ,כנראהעל שםעץרמוןשגדלבקרבתו במאההי"ט,ואין לשםזה
ערךהיסטורי.
45וורן -קונדר מסמנים אותו בתכניות ובדו"ח במספר ;5שיק מסמן אותו נמספר .28
110
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
:
בית מקרא )פא(
טבת-אדר תש"ם
בימי שיבת ציון
תה
בי העלה נמצא בפעההדרומית-מזרחיתוכל המשטחהעליק.צורתודומהלעחע
שזרועו האחתנשברה .ארכו 54.50 -מ' ורחבו 4.60מ'; שתיזרועותיוהצפוניות
ארוכות :האחת 9מ' והשניה 10מ' .אורךהזרועהדרומית 14מ' .הזרוע המערבית
הולכתהלוךוצר לצדדרוםוהיא מתעקמת קצתלצדמזרח ,ארכה 17מ' .עומקהבור
מפני העזרההעליונה 15מ' ואצלהחיל 11.80מ' .לבורזהנכנסים מצד מזרחדרך
פתח הקבור כמעט כולו בערמת עפר ,וממנויורדים במדרגות רחבותכדי 1.40מ'
הנמשכות 5.25מ' מערבה עד אסקופה שלסלע .משםיורדת עד קרקע הבור מסבה
החצובה בסלע ,בעומק של 5.30מ' ,רחבה 1.80מ'והיא נוטהצפונה .למסבה מעקה
חצובבסלעשעביו0.40מ'.שניפתחישאיבהלבור ,האחדלמעלה,והשנימחוצהלו.
לפניםהיועודפיותרחביםיותר,ביחודבצדהמערבי ,ששםישכוךובמרחק של6.50
מ' ממנו עמד גלגל שאיבה גדול .היום סתומים כל הפתחים האלה.46
למה השקיעושביציון עבודה כה רבה לחציבת בורזה ומדוע בחרודוקא בקצה
הסלע ,סמוך לאבן השתיה?
מסתברשכדי להשתמשבמיםשידזרה לא טמאה אותםהיההכרחישמקורהמים
ימצא סמוךביותר לקודשלמעןיהיה תמיד בפקוחם והשגחתם שלהכוהניםוהלויים.
ידוע שבאותו דור ,כאשר דחו את הכותים מלהשתתףבבנייןבית המקדש ,הכניסו
עצמות לעזרהכדי לטמא את המקדש ,הםיכלולנסות לטמא גם את מקורותהמים.
לכן הצבו בורזה בסמוך למזבח ,מקום ששונאי ישראל -הכותים והאדומים ,לא
יוכלו לפגועבו.
בור הגולה נתמלאמי גשמיםמן המשטח העליון47.
יד
בימי שיבתציון היתה נפוצה בעם הלשון הארמית,ומכיון שעזרא רצהלהנחיל
לעם אתידיעת התורה -סביר שדאג לתרגום התורה לשפת העם ,לארמית.
נאמר שבשעה שעזרא קרא בתורה בפני העם 48עמדו על הבמה עלידו כהנים
ולויים"מבינים את העם …מפרשושום שכלויבינובמקרא".ר'סעדיהגאתאומר
"מפורש" -זה תרגום" .מבינים את העם" מפרש רש"ישהיומתרגמין לעםדברי
התורה.
.הלוי הורוביץ :ירושלים בססרותנו,ע'.201
46תיאור הבורלפיי.ז
47מ.אבי-יונה (ס'ירושליםע' )409משערשבורזה נתמלאע"י אמתהמיםמעיטם.ידוע שאמת
המים נכנסה לחצרבית המקדש במפלסנמוךמקרקעית הבור,לכן אי-אפשרהיה לקשור את הבורעם
האמה.
48כחסיה ח' ,ז-ט.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
[]14
ב"צ לוריא
למדנו :49ואמרר'ירמיהוישאומריםר'חייא בר-אבאתרגוםתורהאונקלוסהגר
אמר מפי ר' אליעזר ור' יהושע ,תרגום שלנביאיםיונתןבןעזיאל אמרומפיחגי
זכריה ומלאכי.
כלומר -בימינביאים הראשונים כברהיוזקוקיםשביציוןלתרגום בארמית של
התורה והנביאים.
סו
לדעת חז"ל ניתנה תורה שבע"פ יחד עם התורה שבכתב אלא שבמשך הדורות
נשתכחהבחלקה .וכאשר קםמנהיג שבא לחדש בהלכהאיןמצייניםזאתבמקורותינו
בתורת חידוש אלא אומרים שהחויר תורה ליושנה.
ר'סימון בשם ר' יהושעבןלוי :למה נקרא עזראוביתדינו אנשי כנסת הגדולה
שהחזירו עטרה ליושנה .נ"א -שהחזירו הגדולה ליושנה.50
טז
בפרק הראשון של מאמר זה (בית מקרא ע"ז ע' )129הבאתי את הידיעה מפי
ר' סעדיה גאון ,שכל עוד לא הותרבנין ביהמ"ק הקימו שביציון אהל.
ולמה הוקם האהל?
,
"
ד
ע
ו
מ
ת
י
ב
ה
ל
ה
א
"אל
לפי תורת הכהנים,
ח
ת
פ
ת
ו
נ
ב
ר
ק
ה
ם
י
א
ב
ו
מ
ל
כ
ובימי
"אל פתח ההיכל" ,וזה מה שנקרא "לפני ה':
ויקראא',ג -אםעלהקרבנומןהבקרזכרתמיםיקריבנואל פתח אהלמועד.
ויקרא א' ,ח' -והקריבובני אהרןהכהנים את הדםוזרקו את הדםעלהמזבח
סביב אשר פתח אהל מועד.
ויקרא ג' ,ב -וסמךידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד.
התורה (ויקרא י"ז ,א-ט) אוסרת הקרבת קרבנות על מזבח שאינו עומד "לפני
משכן ה'".
ומכיון שבמשךי"ח שנה לא הורשושביציוןלהקים אתבית המקדש מצאופתרון
לבעיהעל-ידי כך שהקימו אוהל במקום היכל ה'.
יז
נחמיה קורא תגר עלמחללי שבת ,פעם כנגד אלה העובדים בשבת בכרםוביקב,
ופעם כנגד הרוכלים בשעריירושלים .לעובדים בשבת הוא מטיף מוסר ומספר מה
49מגילה ג' ,ע"א.
50מדרש עזרא ,הוצ' חברתמקיצי נרדמים ,תשכ"ח ,ע' .149
112
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
בימי שיבת ציון
]151
היהלאבותינו שלא שמרו את השבת,וכלפיהרוכלים הואנוקטבאמצעים:סוגר את
השעריםלפני בוא השבתומאייםעליהםכיישלח בהםיד אםלאיסתלקו.נחמיהגם
התקין תקנות על שמירת השבת ,ועל אחת מהן אנו מוצאיםדיון מפורט בגמרא.51
המשנה קובעת" :52כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן אע"פ שנתפרקו
כשבת ,שאינןדומין לדלתות הביתלפי שאינן מן המוכן".
נשתמרבידינו נוסח קדום יותר של הלכה זו ,וזו לשונתן:
"בראשונה היו אומרין שלשה כלים ניטלין בשבת :מקצוע של דבלה וזומה
ליסטרון 54שלקדירהוסכין קטנה שעלגביהשולחן .חזרולהיותמוסיפיןוהולכיןעד
שאמרו :כל הכליםניטלין בשבת חוץ מן המסר הגדולויתד של מחרשה".
לאחרדיון -כיצד התירו וחזרווהתירו ,ושובהתירואפילו מחמה לצל ,טלטול
ע"ייחידוע"ישנים וכו' אומררביחנינא:בימי נחמיה נשנית משנה זו .55דכתיב:
"בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת ומביאים הערמות.
אם נבוא לסכם את מפעליהם שלנביאים הראשונים ,עזרא ונחמיה -נוסף על
הנאמרבספריעו"נ -נמצא שפע שלמעשים :הם קבעוהלכותבחיייוםיום;דאגו
לתרגום התורהללשון המדוברתבפי העם; הוסיפובחומתירושלים קטעכדילחסום
מקום תורפה שלהעיר :קבעו את הסדר לקביעת הלוח של ראשי חדשים ומועדים,
וזאת בהתחשבותמיוחדת עם קהלות ישראל בגולה; קבעומהי התרומההמינימלית
השנתית של אדם מישראל למקדש; חקקו חוקי שביעית ומעשרות לגבי יהדות
התפוצות -מצרים ובבל ,עמון ומואב; ארגנו את העבודה במקדש -באיןארון
רוממו את חשיבותה של אבז השתיה; קבעו כ"ד משמרות כהונה; קרבן העצים
למזבח; הלכות פרה אדומה; התקינו תקנות על שמירת השבת ,בור הגולה ,ולמען
שמירה על טהרתם של הכהנים בעבודתםבנוחיל המפרידבין עזרת ישראל לעזרת
כהנים.
ל
כ
על המעשיםהללואנולמדיםממקורותחז"ל,המספרים זאתבדרךאגב,ויתכן
שבאוצר ספרותנו העתיקה שמורותידיעות נוספותהעשויותלשפוך אורעלמעשים
נוספים מאותם הימים .כל מי שיעיר על כך -יבורך.
51שבת קכ"ג .ע"ב.
52שבח פי"ז,מ"א.
53תוס' שבת פי"ג ,א' :צוק.)25( 130 .
54כליאוכלשישבוכףלדלות אתרוטבהצליומזלגלהעלות את הבשרמןהקדירה.זום-זומה מלה
עבריתמן הספרות המאוחרת,לי99ר – 71מלהיונית .אמנם,בימינחמיהלאהיתהבשימוש מלהיונית
זו ונכנסה לבריתא הקדומה במאוחר ,אבלאין זה מוגע בקדמוניות הבריתא.
55הכוונה לברייתא הנ"ל.
113
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il