יהודי סוריה בימי אנטיוכוס אפיפנס (pdf)

פברואר 2, 2010 · מאת ב"צ לוריא · בית

‫‪..‬‬‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫יהודיסוריהבימיאנטיוכוםאפיפנסוספריהודית‬
‫מאת‬

‫י‬

‫יב"צ ל‪ 1‬י א‬

‫ספרי חונמונאים א'(ובי מספרים על התנגדותם של המכבים בראש העם ביהודה‬
‫לגזרותיו ש"ל אנטיוכוס אפיפנס‪ ,‬שבאו לבטל את חוקת התורהולחייב אתהיהודים‬
‫לחיותלפי אורחהחייםהנכרי‪ ,‬לכולל אתהיהודיםבעולםההלניסטי‪, ,‬כשם שהתבוללו‬
‫בו עמים רבים‪ .‬ממשלתו של אנטיוכוס השתרעה מן הפרת ועד נחל מצרים‪ ,‬הרבה‬
‫מעבר לתחומי ארץ יהודה‪ ,‬ומתעוררת השאלה‪ :‬מה היה מצבם של היהודים‬
‫בסורקה‪ ,‬איך התיחסויהודי סוריה לגזרות אלו? האם נכנעו‪ ,‬כפפויאשם וחכו עד‬
‫יעבור זעם וברנתים חיו באנוסים‪ ,‬או שעמדו באמונתם והקריבו את חייהם על‬
‫קידוש השם?ואולי גם‪,‬התנגדו בכח‪,‬כפישעימוהמכבים‪.‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ו‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ו‬
‫יש להניהכי הרדיפות בלפי יהודי מוריה לא 'הי‬
‫ל‬
‫כ‬
‫'‬
‫ך‬
‫כ‬
‫כלפי‬
‫ס‬
‫ו‬
‫כ‬
‫יושבי יהודה‪,‬כי נוסף למגמת ההלניזציה של אנטיו‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ה‬
‫סיבה להכביד‬
‫על יהודה ן מפלגת הדרום‪ ,‬חסידי בית תלמי‪ ,‬עוד היתה בעלת השפעה גדולה‬
‫בעם‪ .‬מפלגה זו והקרבה הגיאוגרפית"מצרים היוו מקור לחששותיו של אנטיוכום‬
‫פןינצל העם ביהודה שעת כושר‪ ,‬יבגוד בו וישוב ויקבל את חסותם שלהתלמיים‪.‬‬
‫אולם קודם שנדון בשאלה שעוררנו עלינו לגלות את עקבות הישוביםהיהודיים‬

‫בסוריהבימי אנטיוכוס‪.‬‬
‫במחקרים אחדים ‪ 1‬הוכחנו שבהרבה מקומות בסוריה היה ישוב עברי קדום‪,‬‬
‫בנראה מימי האבות‪ ,‬שחי את חייו הלאומיים‪-‬הדתיים כשהוא מוקף בני אומות‬
‫אחרות‪ .‬כעין מובלעות בארצות ארם‪ .‬למובלעות הללו היה קשר מתמיד עם ארץ‬
‫ישראל‪, :‬שרית (שארית) ישראל זו השתתפה בהכתרתו של דוד כמלך על כל‬
‫ישראל ‪ ,2‬ישובים אלה נפקדו במפקד שערך יואב‪ ,3‬נטלו חלק בשמחת 'העם‬
‫כשדוד העלה את ארון האלהים מקרית‪-‬יערים לירושלים ‪ ,4‬השתתפו בחנוכת‬
‫‪" 1‬מהי נחלתו של שבט זבולון" ? ספרנייגר (תשי"ט) ע' ‪" ;37‬אשר בהר אפרים והברית‬
‫בשכם" ספר "עז לדוד" (תשכ"ד) ע' ‪" ;183‬קהל‬
‫מקראגדול מלבוא חמת"‪…‬בית מקרא י"ח‪-‬‬
‫י"ט (תשכ"ד) ע' ‪" ;23‬כרכא דקיטור"‪ ,‬בית‬
‫כ"ה‪–‬ב"ו (תשכ"ו) ע' ‪ ;85‬ראשיתו של‬
‫גלויות‪ ,‬ספר "זר‪-‬כבוד" (תשכ"ח) ע' ‪" ;246‬כרם היה לשלמה בבעל המון‪ ,‬בית‪-‬מקרא‬
‫כ"ח (תשכ"ו) ע' ‪" ;21‬הארץ הנשארת ושארית ישראל" בית מקרא כ"ט (תשכ"ז) ע' ‪;18‬‬
‫"ארץ תחתים חדשי" בית‪-‬מקרא ל"ז (תשכ"ט) ע' ‪" ;52‬קללת נח וברכתו"‪ ,‬בית מקרא מ"ב‬
‫(תש"ל) ע' משנ;"פרקי קדומות"‪ ,‬מפר ברסלבי (תש"ל) ע' ‪.190‬‬

‫‪ 2‬דבהי"א י"ב‪ ,‬לט‪.‬‬
‫‪ 3‬במל"ב כ"ג‪ ,‬י‪–‬יז נזכרים ארץ תחתים חדשי‪ ,‬מבצר צר וכל ערי הכנעני והחוי‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫דבהי"אי"ג‪,‬ה‪.‬‬

‫‪328‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב(‬
‫[‪]2‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫יהודיסוריהבימי אנטיוכוסאפיפנס וספריהודית‬

‫מקדש שלמה ‪ 5‬ובצר להם באויבני ישראל לעזרתם‪ .0‬יש יסוד להניח שישובים‬
‫אלה לא מרדו בשלטון האשורי והבבלי‪ ,‬ולא הוגלו מעריהם בעת גלות שומרון‬
‫וגלותיהודה‪.‬‬
‫לא בנדי מתאר יחזקאל את גבול הצפון בלבה של סוריה‪ ,‬ממש כמו שנאמר‬
‫בספר במדבר ל"ד‪,‬כי לאורך הקו הזההיו ישוביםעבריים‪ .‬כפל שהוכח במחקרים‬
‫ם במקומות אלה ן‬
‫הנ"להיובימיביתראשון'מובלעות שליה‪.‬ודי‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ז‬
‫צרפת אשר לצידון‪ ,‬דמשק‪ ,‬גבע‪ ,‬ברותה‪ ,‬סברים (או‬
‫חורן (או סינר‪:‬ן)‪,‬‬
‫צדד‪ ,‬חצרעינן‪ ,‬ערקא דלבנן‪,‬סין‪ ,‬חמת‪ ,‬אסיא ושפם (אפסיה בתקופהההליניסטית)‪.‬‬
‫מצויותכידינוידיעות רבות על היהודים בסוריה בסוף תקופתביתשני ובדורות‬
‫התנאים והאמוראים ‪ ,7‬אבל חסהה לנו החוליה שתקרור ביןימי בית ראשון לבין‬
‫הדורות האחרונים וצלימיביתשני‪ ,‬כלומר ‪-‬ימי הרדיפות של אנטיוכוס אפיפנס‬
‫והמכבימיאולם נראהלנו‪,‬שנוכל למצואפתרון לשאלהבעזיתההלכה‪.‬‬
‫לאחר שחרור ירושלים וטיהור בית המקדש נקבעו ההלכות והותקנר הכללים‬
‫של סדר העבודה‪ ,‬נקבעו המקומות שמהם יובאו הקרבנות לסוגיהם‪ ,‬לזכר מעשים‬
‫גדולים שנעשו שם ‪ ,8‬גורשו מן העבודה כהנים ממשמר בלגה‪ ,‬משום שנטו אחר‬
‫המתיוגים‪ ,‬ועוד הלכות חבות‪ .‬לימים אלה ניתן לייחס את הבריתא הקובעת‬
‫את פיטום הקטורת ‪ 9‬על שבעה עשר היסודות המ'רכיבים אותה‪ ,‬שביניהם נכלל‬
‫גם חמר קינךןן יע שהובאמחיורין‪ .‬מקום זה שוכן כ‪ 15'-‬ק"מ ממורח ללוד‪,‬‬
‫ה מסשה לקךימין‪ .‬יחזקאל מזכיר את חורן כנקודת גבול בין‬‫מצפון 'לדרך העול‬
‫חצר עינן מצפון 'ודמשק מדרום‪ ,‬לכןאי אפשר לנהות את סןןן (חיוריס עם הר‬
‫חשן שבעבה"י וכבר עמדו על כך יסטרוב ‪ 10‬וישעיהו פרס ‪1‬נ שחמר חיורין היא‬
‫ן מהמקוםהנזכרביחזקאל‪.‬‬
‫יי‬
‫בגמרא ‪ 12‬נזכר חמר חיורין בין היינות המשובחים שמשתמשים בהם לקידוש‬
‫ולנסכים; פצאל רב כהנא ‪ 18‬חמיו של ר' משאשיא מרבא;וייןחיורין מהו(לקידוש‬
‫י יתאדם" ‪,14‬כלהמר בש'ר‪5‬נ‪.‬‬
‫ולנסכים)‪ .‬אמרלו ‪" 1‬אל חראייןכ‬
‫‬‫שהכללת‬
‫ברור שלא השתמשו בפיטום הקטורתביין נסך‪ .‬נאמר על‪-‬כן‬
‫חמר‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫מ‬
‫ר‬
‫כ‬
‫מיורין במלאכת הקטורת מעידהשיין זה הוכן על‪-‬ידי יהודים מפרי‬
‫‬‫;‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫כ‬
‫מ‬
‫עדות על ישוב חקלאי יהודי בחיורין שבסוריה המזרחית בימי ה‬
‫ואולי‬
‫‪5‬‬

‫מל"א ח'‪ ,‬מה‪.‬‬

‫‪ 6‬ר'מאמרי "הרקעההיסטורי שלמזמורע"ו‪,‬בית מקרא נ"א (תשל"ב)ע'‪.398‬‬
‫‪ 7‬ר'ספרי‪:‬היהודיםכסוריהבימיביתשני‪ ,‬המשנה והתלמוד‪,‬תשי"ז‪.‬‬
‫‪ 8‬ר' הפרק על אספקת המזבה בספרי "מינאי עד הורדוס" (תשל"ד‪ ,‬ע"ע ‪.)75-55‬‬
‫‪ 9‬כריתותו'‪ ,‬ע"א;ירוש'יומא פ"ר‪,‬ה"ה‪.‬‬
‫‪ 10‬במלונו הארמי‪ ,‬ע' ‪.452‬‬
‫‪ 11‬ידיעות‪ ,‬שנהי"ס‪ ,‬ע' ‪.163‬‬

‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬

‫בבא בתראצ"ז‪ ,‬ע"ב‪.‬‬

‫אמורא בבלי בדורהרביעי‪.‬‬

‫משלי כ"ג‪ ,‬לא‪.‬‬
‫המפרשים‪ ,‬וביניהם געל הערוך השלם מבארים‪:‬יי‬
‫ן לבן‪ ,‬ולפי זה תקן יצחק בער‬
‫ן לבן‪ .‬אולם זה סותר‬
‫בסידורו "עבודת ישראל" הוצ' שוקן ע' ‪ ,48‬חמר חור‪ ,‬כלומר ‪-‬יי‬
‫אתדברי הגמראהמזכירה באותודיוןיין בורק שהואייןלבן‪.‬‬
‫‪329‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫‪":‬צ לורי א‬

‫[ט‬

‫מתל להסיק מכאן נם על שאר היעעבים באדר זה שבסניו יחזקאל; צדד‪ ,‬חצר‬

‫עינןוסברים‪.‬‬

‫את שפם שבקו הגמול הצפוני‪ ,‬לפי במדבר ל"ד ‪ ,15‬מתרגם יונתן אפמיאה‬
‫ק על האורונטס‪ .‬שתי ידיעות בידינו על ישוב עברי קדום‬
‫היום קלעתיל‪-‬מידי‬
‫באפמיה‪,‬אוליהודיוק באגורהחקלאישלה‪.‬‬
‫סוף מסכתחלה‪ :‬אריסטון הביא הכרריו מאפמיה וקוללו ממנו‪ ,‬מפני שאמרו‪:‬‬
‫הקונהבסוריהכקונה בפרוורשבירושלים‪.‬‬
‫ויקרארבהף‪,‬זן‪ :‬לכתוב "וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה"‪18 :‬הרי שהביא‬
‫מנחתו מגליא ומאספמיא ומחברותרה וראה את דליהן שהקמיץ‬
‫ואכל את השאר‪ ,‬אמר אוילי‪ ,‬כל 'הצער שנצטערתי‪ ,‬בשבילזה! והכלמפיסיןאותו‬
‫יזה שלא נצטער אלא שתי פסיעות‪,‬בין האולם למזבח‪ ,‬זכה‬
‫ואומרים לו‪ :‬ומה אם‬
‫לאכל‪ ,‬אתהשנצטערתכלהצערהזה על אחת כמהוכמה!‬
‫‬‫נשים לב שפה מדובר על אפמיה וחברותיה‪ ,‬וכנראה שאריסטון לאהיה חקלאי‬
‫בודד בעיר ההלניסטית‪ ,‬יש להניח שבסביבה‪ ,‬במחוז אפמיה‪ ,‬היו ישובים חקלאים‬
‫מרובים‪ ,‬שקשרים להם עםירושלים ובית‪-‬המקדש‪.‬‬
‫בימי ביתשני לאהיוכיבושים בסוריה‪ ,‬המכבים לא חרגו מתהומי כבושי יהושע‬
‫ פרט לארץ יטור שבבקעת הלבנון‪-‬כיצד השתקעו יהודים בסוריה וכיצד‬‫הגיעו למעמד שלבעלי קרקע?וידועשעניןהשמירהעל נחל'תאבותהיתה מכובדת‬
‫אצלכל‪,‬העמים‪,‬ולארקבישראל‪.‬‬
‫יש בידינו שורה ארוכה של משניות וברייתות הדנות בנושאים חקלאיים של‬
‫יהודים בסוריה ורובן סתמיות‪ ,‬ללאדיון וויכוחבין תמום אלא הלכות פסוקות‪,‬‬
‫כך נהגו בחיי יום יום ואין יותר מקום לדון בהן‪ .‬גם הנחבא של חקלאות וגם‬
‫הסתמיות של המיבניות והקשר שלהן לירושלים או לבית המקדש מעידות על‬
‫ז‪,1‬‬

‫‪4‬‬

‫ן בהן‪:‬‬
‫קדמותן‪.‬ונעיי‬

‫רמאיפ"ר‪,‬כמ'א‪ :‬המוכר פירות בסרריה ואמר; משל ארץ ישראל הן ‪-‬חייב לעשר‬
‫מעמטרין הן ‪ -‬נאמן‪ ,‬שהפה שאסר הוא הפה שהתיר; טללי‬
‫הן י חצב לעשר‪ 1‬מעושריו הן ‪ -‬נאמן‪ ,‬שהפה שאסר הוא הפה שהתיר‪ .‬ואם‬
‫ידועשישלו שדה אחתבסוריה יחייבלעשר‪.‬‬
‫שביעיתפ"קכניב‪ :‬עושיו בתלוש בטוריא‪ ,‬אבל 'לא במהובר‪ …‬כלל אמר רבי‬
‫עקיבא‪ :‬כל שכיוצא בו מותר בארץ ישראל ע‪,‬ושין אותובסוריים‬
‫מבמערותפ"ה‪ ,‬טות! הלוקח למן הגוי) שדה ירק בסוריא (שהיא חייבת במעשרות‬
‫כארץ ישראל) אם עד שלא ‪.‬בא לעונת המעשרות ‪-‬חייב‪ 1‬ומשבא‬
‫פטור‪ ,‬ולוקט כדרכו והולך‪ .‬אמר רבן שמעון בן גמליאל‪:‬‬
‫לעונת המעשרות‬
‫במהדבריםאמורים?‪-‬בנמן שקנה קרקע‪…‬‬
‫‪1‬‬

‫‪ 16‬אינה כלתהנתחומים שבספריחזקאל‪.‬‬
‫‪ 17‬התרגום הירושלמי אפמיס‪ ,‬ועליסוד תרגום זהניסו לתקןושינו מאפמיס לפניאס‪,‬‬
‫ורות הירדן‪ ,‬אבל אין כל אפשרות לשבץ את פניקס הסמוכה‬‫היא‪,‬העיר פניאס בארץ מק‬
‫‪ 18‬ויקרא ב'‪,‬ב‪.‬‬
‫לדןהמקראית בתאורהגבול שבספר במדבר‪.‬‬
‫‪330‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫[א‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫יהודיסוריהבימיאנטיוכוס אפופנס וספריהודית‬

‫חלהפייר;כנע‪ :‬ניתאיאיי‬
‫ם תקועהביאחלותמביתרולאקבלוממנו‪.‬‬
‫ביתר ‪ -‬נפר בלבנון השוכן לרגלי ג'בל ניסה‪ ,‬נששה ק"מ מצפון לג'זין‪,‬‬
‫בדרך העולה לדיר אל‪-‬קמר‪ .‬בקרבת הכפר מראים הדרוזים את נבי מישי‪ ,‬הוא‬
‫מיכההנביטוומנזרמרוניתי‪ ,‬עתםישעיהו‪.‬‬
‫בבא קמאש"ז‪,‬מויז‪:‬איןמגדלין בהמה דקה בארץ ישראל‪ ,‬אבל מגדליןבסוריה‪…‬‬
‫תוספת בבא קמא פיש; צוק (‪ 569 )11‬בשלוחה דברים שוה סוריה לארץ ישראל‬
‫ובשלשה לחוץ לארץ‪:‬‬
‫(א) עפרה מטמאכחוצה לארץ‬
‫(ב) והמביאגטממוריה כמביא מחוצה לארץ‬
‫(ג) והמוכרעבדולסוריהכמוכר לחוצה לארץ‪…‬‬
‫(א) שהקובה שדהבסוריאכקונהבפרוורשבירושלם‬
‫(ב) וחייבת במעשרותובשביעית‬
‫(ג) ואםיכול לכנס לה בטהרה ‪-‬טהורות‬
‫ההלכות שהבאנו לעיל הדנות בנושאים חקלאייםוהקימורים במקדש לא חלו ש‬
‫כלסוריה‪ .‬היה גבול וכנראה שיש קשרבין גבול זה לתחום המתדר בספר במדבר‬
‫ל"ד ויחזקאל מ"ז‪-‬מ"ח‪ .‬הברייתא הבאה קובעת את הגבול והיא מצויה בשלש‬
‫נוסחאות‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫פ"ו‪ ,‬הדו; צרן (‪ )23( )11‬כתובותפ"ג‪,‬חיש; צוק (‪ :268 )1‬שתי חזקות‬
‫תוס'‬
‫לבהונה בארץ ישראל ‪ -‬נשיאות כפים וחלוק גרנות; בסוריה‪,‬‬
‫ם‪-‬ששליחחודשמגיע‪- ,‬לנשיאתכפים‪ ,‬אבללאלחילוקגרנות‪.‬‬
‫ום‬
‫עדמיש‬
‫ה‪:‬‬
‫ירועףכתובותפ"ר‪,‬היי‬
‫בבליכתובותכ"ח‪,‬ע"א‪:‬‬
‫חזקה לכהונה נשיאות כפים וחילוק‬
‫שתי חזקות לכהונה‪ :‬בארץ ישראל‬
‫נשיאות כפים וחילוקגינות‪ ,‬ובמוריא‬
‫גרנות בא ובס'וריא ובכל מקום‬
‫ק גרנות‪,‬‬
‫רא"יים תודש מגיעין נשיאות נשיאות כפים אבל לאתיני‬
‫ובמלוחי‬
‫עד מקום ששלוחי החדש מגיעין עד‬
‫כפים ראיה אבל לא חילוק גרנות‪.‬‬

‫י‬

‫נמרין‪.19‬‬

‫‪ 19‬ירוש' ראש השנה פ"א‪ ,‬ה"ד‪ :‬אמר ר' יהושע בן לוי‪ :‬אנא עריב לאילין דאזלין‬
‫לנימירין דלית חד מיית מי אזל‪ .‬פני משה מפרש‪ :‬נימורין שם מקום בסוריא ולשם‬
‫מקדימין והולכין להודיע לגולה והיה ר' יהושע בן לוי אומר‪ :‬אני ערב לאלו שלא ימות‬
‫אחד מהם משהלך לשם עד ואיחזור לביתו‪ ,‬דשלוחי מצוה הןיאינו ניזוקין לא בהליכתן‬
‫ולא בחזירתן‪ .‬נימורין זו (‪%‬תשנה‪8‬א‪-‬מס) ישוב קטו בדרך הדרומית העולה מדמשק לתדמור‪,‬‬
‫תחנה אחת מזרחה מחדסןיוה ;דומיר)‪ .‬ר' ספרו של ‪Rene Dussand, Topographie‬‬
‫‪.‬נ‪ .‬הלוי אפשטיין (מבואות‬
‫‪. 255‬ק ‪ Mediavale‬ש‪ ~HistorlqlJe de 14 Syrie Antique 8‬י‬
‫למפרות התנאים ע' ‪ )369‬מעיר "עדנמרין ‪" -‬בעבר הירדן"‪ ,‬כלומר ‪-‬העיר האוטונומית‬
‫הועמדה מוליריחו‪,‬ואין זה מתאים כלל‪.‬יתמיהו פרס (אנצ‪ .‬אר"י ע' ‪ )646‬מזהה את נמורין‬
‫עם כפר בשל‪-‬סלה‪ .‬ממזרח להר חורן‪ ,‬כ‪ 140-‬ק"מ ממזרח למוידה בירת הר הדרתים‪.‬הזיהוי‬
‫י עדיף כיון שא‪2-‬מוה‪ .‬הנ"ל שוכנת על הדרך היורדת לבבל ההיא בקצה‬
‫המוצע עלי‬
‫דואוכלוסיהיהודיתבימיביתשני‪.‬‬
‫אזור שהיתה ב‬
‫‪331‬‬
‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫ב"צ לוריא‬

‫[‪]5‬‬

‫כל אלו הן עדויות כלליות וסתמיות על ישובים קדומים של יהודים בסוריה‪,‬‬
‫עדות על רדיפות ומאבק כהתבוללות ברוח ההלניסטית לא מצאנו עד כה‪ .‬עדות‬
‫ברורהעל כךאנומוצאים רק בקהילתאנטיוכיה‪.‬‬
‫קהלת אנטיוכיה לא נכנעה לרצונו של אנטיוכוס אפיפנס גם בימים הקשים‪,‬‬
‫כאשר פרין המרד ביהודה ולגיונותיו של המלך חזרו מנוצחים ומוכים פעם אחר‬
‫פעם‪ .‬על הקהלה לא נגזרה כ'ליה‪ ,‬כשם שנגירה על ירושלים ויהודה‪ ,‬אבל חלה‬
‫הגבלה בזכויותיהם האזרחיות ונגזר עליהם שלא לשאת כל משרה צבורית‪ .‬תנאי‬
‫לקבלת מומרה בעסקי המדינה היה ויתור על היהדות והסתגלות מלאה לאורה‬
‫החיים ההליניסטי‪ .‬בספור על חנה ושבעת בניה אומר אנטיוכוס לבנים ‪" :20‬בטחו‬
‫בי ותקבלו משרות ראשיותבעסקי‪ ,‬אם תתכחשו לשמירת החוקה מורשת אבותיכם‬
‫ותקבלועליכם את אורחותהחיים שלהיונים"‪.‬לבןהשביעי אומראנטיוכוס ‪" :21‬ואם‬
‫תשמע תהיה אהוב ותעמוד כראש עסקי הממלכה"‪ .‬לא נאמר שהמלך מאשים‬
‫אתיהודי אנטיוכיה על מתן סיוע כספי או משלוח עזרה אחרת למורדים ביהודה‪,‬‬
‫אבל הוא מנסה לעקור מלבם את הקשר לדת ישראל‪ ,‬אולם ‪ -‬ללא הצלחה‪ .‬לביטול‬
‫היהדות לאהגיעאנטיוכוסאפילובבירתוש'לו‪.‬‬
‫על נסיונו זה של אנטיוכוס' שמורה בידינו עדות 'מפורטת בספר חשמונאים ד'‪.‬‬
‫יהושע נוטמן ‪ ,22‬הסביר כי המאוהעות המסופרים בו על מות אליעזר כטבעת‬
‫הקדחטים‪ ,‬או חנה ושבעת בניה‪ ,‬ארעו באנטיוכיהוכי הספור נוצרכאן‪ .‬בפי העם‬
‫ ולא 'רק בפי היהודים שבעיר ‪ -‬נשתמר'ה במשך מאות בשנים מסורת‪ ,‬על‬‫הקדושים ההפזמונאים יום קבוע בשנה‪ ,,‬הוא יום אזכרה לקדושים‪ ,‬ובאותו יום‬
‫היו נוהגים להעלות את זכרם בפני הקהל‪ .‬במחצית דאוניה של המאה הרביעית‬
‫היתה רווחת בקרב הנוצרים ההשקפה שקבר האחים הקדושים הוא ברובע קל‪9‬ייז'‬
‫בדמומה של העיר‪ ,‬בסמוך לבית הכנסת שבאותו הובע‪ .‬זוהי עדות שהמאבק בין‬
‫היהדות לבין הכפייה ההלניסטית באנטיוכיה הכה גלים בלב תושבי העיר ועשה‬
‫רושם כביר‪ ,‬שלא נמחה ב'משך דורות הבים‪ .‬קידוש השם הוא ענין שרק מעטים‬
‫מביןאימותהעולם נתנסו'בווהוא נחרתעמוק בזכרם שלבניהדהר‪.‬‬
‫קדום ‪23‬‬
‫מספרת‬
‫על בית‪-‬כנסת‬
‫ידיעה מאוחרת‪ ,‬שנשתמרה בכתב‪-‬יד ערני‬
‫"חשמונית"‪ ,‬הבנוי על קברי הקדושים‪ .‬ודאי לא על הקברים הוקם בית הכנסת‪,‬‬
‫כי אם בסמוך להם ונקרא על שמם ‪ .24‬בעל ספר חשמונאים ד'‪ ,‬שחובר באנטיוכיה‬
‫ש חשמונאיםח'‪ ,‬ה שםי"ב‪,‬ה‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫שם(י"ב‪,‬ה‪.‬‬

‫‪ 22‬ר' מאמרו‪" :‬האם ושבעת בניה באגדה ובספרי החשמונאים"‪ ,‬בס' יוחנן לוי‪ ,‬ע' ‪:36‬‬
‫‪ 23‬אבן‪-‬שהיןמקירואן‪,‬לפי הנוסחשבותיקן ‪ Codex Vaticanus"-‬ר' ‪Julian Oberman,‬‬
‫‪of Maccabean Martyrs,‬‬
‫‪The Sepulchre‬‬
‫‪.‬‬
‫‪l‬‬
‫‪Journal Of oBiblical Literature, v‬‬
‫‪. 250-265‬ש‬
‫‪ 24‬וצינגר )‪? (Watzinger, Antike Synagogen ]5 Galilaea‬י ‪ ,183‬מובר שהקבר ‪,‬הקרוש‬
‫היה מתחת לבית הבנטת‪ .‬דבר כוה יתכן רק בכנסיות נוצריות‪ ,‬אולם זה לא יכול להיות‬

‫‪,‬ו‬

‫בבית כנסת‪ .‬כל מי שיודע טהי טומאת מת ביהדות לא יעלה השערה כזאת על הדעת‪.‬‬

‫ספרות על בית הכנסת והפיכתו לכנסיה ח' בספרו של ‪Glanville Downey, 11 History‬‬
‫‪. 447–449‬ע (‪ Syria from Seleucus !0 the Arab Conquest )1961‬מ] ‪.01 Antioch‬‬

‫‪332‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב(‬
‫[‪]6‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫יהודיסוריהבימיאנטיוכוס‪.‬אפיפנס וספריהודית‬

‫זמן מועט לאחר המשרעות הללו ‪ ,25‬מביא נוסח של כתובת‪ ,‬שנכון היה לחרות‬
‫על מצבתם‪ ,‬ואולי לא נטעה אם נאמר‪,‬בי הוא העתיק אותה משם‪ .‬וזו לשונה ‪-‬‬
‫פה נטמנו ‪/‬ישיש נעלה‪ /‬ואשה ישישה‪/‬ושבעה בניה ‪ /‬מחמס עריץ‪ /‬אשר‬
‫אמר להכ'רית את מדינת העברים ‪/‬ואלה הצילו את העם ‪/‬בנשאם עיניהם‬
‫םעדמותם ‪,26‬‬
‫לאלהים ‪/‬וסבלו אתהענויי‬
‫נאמר‪ ,‬איפוא‪ ,‬שהיהייצוביהודיבעיי סוריה והיו רדיפות‪ .‬והאם יש לכך בטוי‬
‫בספרותנו‪ ,‬נוסףעל 'מעשהאלעזר ומעשהחנה ושבעתבניה?‬

‫במגילת אסתר ט'‪ ,‬כס אנו קוראים‪" :‬ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי‬
‫היהודי את כל תקף לקים את אג'רת הפרים הזאת 'בשנית"‪ .‬מה צורך היה לכתב‬
‫בשנית? ה'ן כבר נאמר בפס' כז‪" :‬קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל‬
‫הנלוים עליהם ולא יעבור 'להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם‬
‫בכל שנה‪ ,‬ושנה"‪.‬‬
‫למוות כל הפירושים והמדרשיםי‪ 2‬הבאים להסביר מדוע נתנו מרדכי ואסתר‬
‫הוראה זו הביתר תוקף‪ ,‬אין להסביר זאת אלא אם כז רבים בעם לא רצו בחג‬
‫הזה והמלכה ודודה כפו עליהם זאת‪ .‬במשך הזמן קבלה הנהגת העם את החג‪,‬‬
‫מאליו מובן שלאחר שהוסכם‪ ,‬על כך בסנהד'רין ונק‪,‬בעה מסכת‪,‬מגיל'ה לא היה מקום‬
‫לרשום לדורות את דעות המתנגדים‪ ,‬אע"פ כן נותרו פה ושם סימני התנגדות‪,‬‬
‫ולהלן‪.‬נעקב אחריהם‪.‬‬
‫מגילות מדבר יהודה מכילות את כל ספרי המקרא‪ ,‬מהם שלמים ומהם קטעים‬
‫בלבד‪ ,‬להוציא מגילת אסתר‪ ,‬שלא נמצאה‪ .28‬מסתבר שהמגילה לא נתקבלה על‬
‫ידי אנשי הכת‪ .‬גם בדור הראשון ובדור השני לאמוראים עוד התקיים דיון אם‬
‫ו ‪ -‬אינה שייכת לכתבי הקודש‪.29‬‬
‫מגילת אסתר אינה 'מטמאה את הידים‪ ,‬היינ‬
‫עוד במאה ההביעית לספירה מתנגדים שני אמוראים‪ ,‬לוי בר שמואל והונא בר‬
‫‪ 25‬טאושנד )‪ )1.8. Tawshand‬המתרגם של ספר חשמונאים ד' במהדורת הכתובים‬
‫החיצוניים באנגלית מהדורת צ'רלס )‪ )1).11.Charles‬כרך ‪ ,2‬ע' ‪ ,667‬כותב שהמחבר היה‬
‫יהודי‪-‬מצרי‪ ,‬שחי כנראה באלכסנדריה וחבר ספר זה בראשית המאה הראשונהלספה"נ‪ .‬דעה‬
‫מקובלת אצל החוקרים‪ ,‬שיהדות הלניסטית יוצרת גק היהדות האלכסנדרינית‪ .‬ואולם טעות‬
‫היא לשלול זכות זו מקהילות גדולות של ישראל שישבו בערי סוריה‪ ,‬שמעמדם ותרבותם‬
‫לא נפלהמזו שליהודי אלכסנדריה‪.‬‬
‫‪ 26‬הרביחיאל פישל‪ ,‬שליח צפת בארצות המזרח‪ ,‬שבקר באנטיוכיה בשנת תרי"ט‪ ,‬כותב‪:‬‬
‫"וסמיך לעיר יש קבר חנה ושבעת בנוה‪ ,‬שנהרגו על קידוש שם השק‪. ,‬על שלא רצו‬
‫להשתחוות לדמותו ובכל תשעה באב הולכים על ‪,‬ציונה‪ ,‬זכותה יגן עלינו" (אברהם יערי‪,‬‬
‫מסעותשליח צפת בארצותהמזרח‪ ,‬ע' כ"ב)‪.‬‬
‫‪ 27‬תרגום שני לאסתר; שאם תהיה השנה מעוברת לא יעשו את הפורים ולא יקראו‬
‫אתהמגילה בחודש אדר ראשון‪,‬כי אם בחודששנייקראו אותה ואז גם יחוגו‪ .‬את חגהפורים‪.‬‬
‫רש"י‪ :‬השנית ‪ -‬לשנה השניה חזרו ושלחו ספרים שיעשופורים‪ .‬אבן‪-‬עזרא‪ :‬וטעם‪,‬השנית‬
‫בעבור אגרתמרדכי שכתב בראשונה‪.‬‬
‫‪ 28‬א‪.‬מ‪.‬הברמן‪ ,‬כתבלשוווספר (תשל"ג) ע' ‪.93‬‬
‫‪ 29‬מגילהז'‪ ,‬ע"א‪ ,‬ור' אגדת אסתר‪ ,‬מדרש שפרסם שלמה באבער‪ ,‬ע'‪.80‬‬
‫‪..‬‬

‫‪333‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫ב"צ לור‪,‬א‬

‫(‬

‫ת]‬

‫היא לעטוף את ממלת אסתר במטפחת ‪0‬ק הטילוין מא מכלל כתבי הקרש‪.‬‬
‫דברים אלה נאמרו במאה וחמישים שנה 'לאחר שהמשנה על מסכת מגילה כבר‬
‫היתה חתומה ומאותבשניםשמגילת אסתרהיתה נקראתברבים‪.‬‬
‫לא בנקל נתקבלה ושקודה של מרדכי ואסתר בארץ יהודה‪ ,‬כפל שאנו למדים‬
‫מהדיון הבא‪:‬‬
‫"ר' ירמיה ‪ 81‬בשם רגי שכואל בר רב יצחקקו‪ :‬מה עשו מרדכי ואסתר?‬
‫כתבו אגרת ושלתו לרבותיבו שכן אמר להם‪ :‬מקבלין אתם עליכם שני ימים‬
‫הללו בכל שנה? אמרו להן‪ :‬לזה דיינו הצרות הבאות עלינו שאתם רוצין‬
‫י אם מדבר‬
‫להוסיףעלינו עוד צרתו של המ‪ 4‬הזרו וכתבו להן אגרת שמיה‪ ,‬הה"ד‬
‫זה אתםמתייראיםהריהיא כתובהבאהכיים‪ ,‬הלא הם כתוב?ם על ספרדבריהימים‬
‫למלכימדי‪,‬ופרס‪.‬רבי שמואל בר נחמן ‪ 83‬בשם ר'יונתן‪ 84 :‬שמונים וחמשהזקנים‬
‫ומהם שלשים וכמהנביאיםהיו מצטערין על הדברהזה‪ .‬אמרו‪ :‬כתיב א‪ %‬המצוות‬
‫אשר ציווה ה' את משה‪ ,‬אלו המצוות שנצטוינו מפי מזעה‪,‬‬
‫כך אמר לנו משה ‪-‬‬
‫אין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר מעתה‪ ,‬ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו‬
‫דבר‪(".‬אחריזה בא מדרש המפרש אתהדבריםבהפוכם)‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ג‬
‫גם בבבל‪ ,‬הקרובה למקום המעשה‪ ,‬לא נתקבל הח החדש על דעת‬
‫קמו‬
‫עורריןוהיהויכוחביןהחכמיםלביןמרדכי ואסתר‪:‬‬
‫"אמרי‬
‫ב וכמואל בר יהודה‪ 35 :‬בתחילה קבע'וה בשושן ולבסוף בכל העולם‬
‫כולו‪ .‬אמר ר' שמואל בר יהודה‪ :‬שלחה להם אסתר לחבמים ‪ 1‬קבעוני לדורות‪.‬‬
‫שלחו לה‪ :‬קנאה אתמעוררתעלינו'לבין האומות (שאנושמהיםלהזכיר אתמפלתן)‪.‬‬
‫שלחה להם‬
‫י כבר כתובהאני על דברי הימים למלבי מרי ופרס" (ושםיהיורואין‬
‫מהשאירע להםעלידיישראל)‪.‬‬
‫אםכיהחוגיםהרשמייםכיהודהדהו אתיוםניקנורמפני תענית אסתר‪ ,‬בכל זאת‬
‫היו חכמי ישראל ‪.‬ומהעריכו אתיום ניקנור‪ ,‬נצחון המכבים‪ ,‬עלפני תענית אסתר‪.‬‬
‫ממפתסופרים""ז‪,‬ג‪ :‬ורבותינו וכבארץ ישראל נהגו להתענות אחרי ימי פורים‬
‫מפניניקנורוחבריוועודשמאחריןבפורענותואיןתקדימיה‬
‫מדיוננו זה עולהשהויכוח ביהדות נמשך דורות רביםויש שהמתוכחים לא בחלו‬
‫בלשון קשה ביותר‪ ,‬כפי שאנו מוצאים במיפו של המדרש "תלום מרדכי והוספות‬
‫למגלת אסתר" ‪,36‬המס'תייםבצברים אלה‪:‬‬
‫"כל מדינה שלא תרצה לקבל המועד הזה (של חגפתיים) תאבד ותדלק באש‬

‫‪30‬‬
‫‪31‬‬

‫סנהדריןק'‪ ,‬ע"א‪ ,‬והמדברים הםאמוראי בבלבדורהשניוהשלישי‪.‬‬
‫אמורא בדור השלישי‪ ,‬יליד בבל ומעלה לארץ בילדותו ונסמך פה להוראה ואף‬

‫נפטרבה‪.‬‬
‫‪ 32‬ושרוליאמודאיארז‪-‬ישראל'בדורהשלישיוהרביעי‪.‬‬
‫‪ 33‬אמורא ארץישראלי בדורהשניוהשלישי‪.‬‬
‫‪ 34‬ר'יונתן (בן אלעזר) אמוראארץ‪-‬ישראלי בדורהראשון‪.‬‬
‫‪ 35‬אמוראבבליבדורהשלישי‪.‬‬
‫‪ 36‬נוסח זה נשתמר רק בלטינית בתהגומו של הירונימוס‪ .‬מלטינית תרגמו יעקב בן‬
‫מובאכבית המדרשליעללינעק‪ ,‬ה' ע' ‪.16-9‬‬
‫מכיר‬

‫והוזי‬

‫‪334‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב(‬
‫[‪]8‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫יהודיסוריהבימיאנטיוכוסאפיפנס וספריהודית‬

‫ובחרב‪ ,‬ולא האנשים והנשים לבד אלא אף מקניהם ‪.‬וקננם וכל בהמתם בדרך‬
‫ם והשלומי ‪,ar‬‬
‫שיהיולאותולמופתוהמקיימיםאותויתענגועלוגבהחיי‬
‫מתנגדה החשוב למגילת אסתר ולחג פורים הוא מחברו של ספריהודית‪ .‬במאמר‬
‫מקיף ‪ 38‬העמיד ש‪.‬ז‪.‬צייטלין את ספר יהודית כניגוד חריף למגילת אסתר; בטוי‬
‫חריף להתנצחותבין מחברו של ס' יהודיתלבין הצבור שקיבל וקידתן את מגילת‬
‫אסתר אנו מוצאים בפסקא הבאה‪ ,‬המצויה בנוסח הלסיגי (ט"ז‪ ,‬לא)‪" :‬ויום נצחון‬
‫יהודית נתקבל ע"י העברים במספר חגיהם וחוגגים אותו העברים מאג ועד היום‬
‫הזה"‪ .‬צייטלין מניח שאת ספר יהודית כתב בן קהילת אנטיוכיה‪ .‬נראה*לי שעל‬
‫פרט זה יש לחלוק‪ ,‬מקומה של היציהה הוא במוריה‪ ,‬אבל בקהילהיהודית גדולה‬
‫אחרת ‪dta7‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ח‬
‫שאף הם שייכים ליהדות‬
‫ספר יהודית משתקף בכמה‬
‫מהם‬
‫מגילתאנטיוכום ‪ ,838‬מעשהיהודית‪(,‬המורחב) ‪39‬ועודפעם מעשהיהודית המקוצר‪.40‬‬
‫חפני מדרשים לחנוכה‪.41‬‬

‫י‬

‫מגילת אנטיוכוס היא פרפרזה של ספר חשמונאים א'‪ ,‬אלא שגיבורו הראשי‬
‫םהיסטורי?‬
‫בה"א את השם ‪48‬ריס ‪ -‬שםשאינו מבר בספרתשמונאים‪ .‬האםזהוחי‬
‫המגילה מספרת שבגריס בנהעיר וקרא לה על שמו‪ ,‬עד היום הזה‪ .‬ואמנם ‪-‬‬
‫כן‪ 28 :‬ק"מ מצפוןלאנטיוכיה‪ ,‬בראש הר התנוסס מבצר חרב בשםבגריס )‪t(Bakras‬‬
‫בתקופה ההלניסטית! היתה 'לעירי‬
‫ו עמדה סטרטגית חשובה ‪ 1‬הררך בה חדרו‬
‫הכובשים מאסיה הקטנה לסוריה חצתה את הרי אמנוס‪ ,‬עברה את מעבר בולן‬
‫ומעבר בגריס וירדה להילת אנטיוכיה‪ .‬מעבר זה נקרא בשם "שערי סוריה"‬
‫)‪ (Pylae Syriae‬או שער הרי אמנוס )‪ *(Porta Amanica‬מבצר בגריס (וביונית ‪-‬‬
‫‪ ftaypal‬וברומית ‪ (Pagras‬נועד לעומלם משמרו של מעבר זה‪ ,‬המבצר חסם‬
‫אתקצהו שלהמעברשביןההרים ושלטעל עמקאנטיוכיה‪.‬‬
‫במגילתאנטיוכוס נאמר‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ג‬
‫"(הדבר) היה בימי אנטיוכומ מלך יון‪..‬הוא בנה עיר‬
‫על חוף‬
‫‪4‬‬

‫ד‪ 3‬עוד במאה הת"ז התהלכו דעות כאלו‪ ,‬ר' עזריה מן האדומים (‪ )1578–1513‬כותב‪:‬‬
‫"ואין ספקבי טוב עשו חכמיגרהקדיווגים לבלתי קבל את המגלה ההיא שלא נכתבה ברוח‬
‫הקודש" (מאורעינים‪ ,‬מהדורת ורשה ‪,1899‬ע' ‪.)378‬‬
‫‪ 38‬במבוא למהדורת דרופסי יוניברסיטי של ספר יהודית במקורוהיוני ובתרגוםאנגלי;‬
‫מבואזה תורגם לעברית ופורסם בבית‪-‬מקרא חוב' נ"ח (ג' תשל") ע"ע ד‪.359-33‬‬
‫ד‪3‬א שונה דעתו של פנחס חורגיו (מחקרים בתקופת בית שני‪ ,‬תש"י‪ ,‬ע"ע ‪.)147-123‬‬
‫הוא מוצא בספר יהודית השפעה פרסית ורואה את מקום הוצרו‪ ,‬כמו ספר טוביה‪ ,‬בזמן‬
‫שארץ ישראל היתה בידי הפרסים‪ .‬אולם אם אנו רואים בספר יהודית בטוי להתנגדות‬
‫למגילת אסתר לאיתכן שמקוםיצירתויהיהגם הואבפרס‪.‬‬
‫‪ w~a‬מהדורת מ‪.‬צ‪.‬קדרי‪ ,‬מגילת אגטיוכוס הארמית‪ ,‬ספר בר‪-‬אילן א' (תשכ"ג) ע"ע‬
‫‪ ;105-.81‬ספרבר‪-‬אילןב' (תשכ"ד) ע"ע ‪.214-178‬‬
‫‪ 39‬מעשהיהודית‪,‬בית המדרשליעללינעק‪ ,‬חדר א'‪ ,‬ע"ע ‪.131-130‬‬
‫‪ 40‬מעשהוהודית‪,‬בית המדרשליעללינעק‪ ,‬חדר ב'‪ ,‬ע"ע ‪.22-12‬‬
‫‪ 41‬מדרשיםלחנוכה'בית המדרשליעללינעק‪ ,‬חדר א' ע"ע ‪.141-132‬‬
‫‪335‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫ב"צ לוריא‬

‫‪]%‬‬

‫הים להיות לו לבית מלכות וקרא לה על שמו אנטיוכיא‪ .‬וגם בגרס מוטנהו בנה‬
‫(לו)עיר אח'רתכנגדה וקרא לה(עי'ר)בגריס‪,‬וכך שמןעדהיום"‪.‬‬
‫הידיעה על יסוד אנטיוכיה על‪-‬ידי אנטיוכום אפיפנסש‪ 4‬אינה נכונה; בירת‬
‫סוריה אינה על חוף הים‪ ,‬אלא במרחק של ‪ 25‬ק"מ בקו אויר מהחוף; היא נוסדה‬
‫על‪-‬ידי ‪,‬סלבקוס באביב של שנת ‪ 300‬לפנה"ס‪ .‬לעומת זאת סביר יסודה של בגריס‬
‫בימיו של אנטיוכוס אפיפנס או זמן לא רב לפני עלותו'לשלטונןלפי ברית השלום‬
‫ץ היה לותר‬
‫שכרת אנטיונוס הגדול בוטנת ‪ 188‬באפסיה שבסוריה עם רומא‪,‬נאי‬
‫על שלטוגו בכל ארצות אסיה הקטנה‪ .‬מעתה היתה אנטיוכיה בירתו קרובה לגבול‬
‫וצריך היה להבטיח שלא תופתע ע"י הופעת אויב בשעריה‪ .‬המבצר בגריס נבנה‬
‫למטרה זו‪ ,‬ואם מגילת אנטיוכוס מייחסת את הקמת המבצר למשנה למלך ‪-‬‬
‫נראה הדבה‪.‬‬
‫בספר השמו‪,‬נאים א' מדובר על מצביאים וראשי גייסות רבים שיצאו לדכא‬
‫את המרד ביהודה‪ .‬הראשון היה אפולוניוס‪ ,‬שר הצבא שחנה בשומרון‪ .‬הוא קיוה‬
‫שידכא את המרד בעודו באבו בעזרת הצבא שעמד לרשותו‪ ,‬אולם הוא הובס‬
‫ונהרג‪ .‬אחריו שלח לוסיאס שלשה מצביאים‪ :‬את תלמי בז דורוסי~ס‪ ,‬אתנישור‬
‫ואתגויגיאס‪ .‬לאחר שיהודה‪,‬הכה אותם במורדותבית הורון ובעמקאילון ‪-‬נסוגו‪.‬‬
‫במלחמה זו‪ ,‬שנערך בי"א באדר‪ ,‬נהרג ניקנור‪ .‬לאחר שנה עלה שוב הצבא הסורי‬
‫והפעם בדרך בית‪-‬צור‪ .‬פעם נוספת עלה הצבא הסורי באותה דרך בראשותו של‬
‫אנטיוכוס אבפטור‪ .‬על פי עצתם של אלקימוס וכת המתיונים ע'לה הצבא הסורי‬
‫ליהודה עוד שתי פע'מים כשביאשו בקהידס‪ .‬עלי‪,‬ו נאמר בספר חשבונאים א'‬
‫"מאוהבי המלך‪ ,‬המושל בעבר תנהר‪ ,‬הגדול במלכות ההנאמן למלך"‪ .‬גם יוסף בן‬
‫מתתיהו מקנה לבקחידס תארי כבוד ‪ :43‬רעו של המלך אנטיוכוס אפיפנס‪ ,‬איש‬
‫נשואפנים‪ ,‬שהופקדעל'מסופוטמיהכולה‪.‬‬
‫חשבונאים א‪,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫כ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ט‬
‫נ‬
‫א‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫ששלחה‬
‫לעומת שורה ארוכה של מצביאים‬
‫'לשי‬
‫נזכר במגילה‪ ,‬נוסף על בגריס‪ ,‬רק אחד ‪ -‬ניקנור‪ .‬בין החוקרים‪ ,‬רווחת הדעה‬
‫ונבגרים ובקחידס אותואיש ‪,"4‬‬
‫במ'לחמות שנמשכו 'משנת ‪ 167‬ועד לשנת ‪ ,135‬יש להבדיל בין שני שלבים‪:‬‬
‫מלחמותיו של אנטיוכוס אפיפנס‪ ,‬שנוסף על השליטה ביהודה היתה להן מגמה‬
‫ברורה להלניזציה‪ ,‬והמלחמות של דמטריוס והשליטים שבאו אחריו‪ ,‬שלהם לא‬
‫היתה מגמה להלניזציה‪ ,‬הם דאגו רק לשמירת שליטתם ביהודה‪ .‬אם נראה באור זה‬
‫את מהלך המאורעות בקהלות ישראל בסוריה נגיע לכלל מסקנה שעם מותו של‬
‫אנטיוכוס אפיפנס‪ ,‬בשנת ‪ ,163‬פסקו הרדיפות הדתיות כלפיהם‪ .‬נאמר על‪-‬כן‬

‫יה‬

‫‪ 42‬אנטיוכוס הרביעי‪ ,‬בנו של אנטיוכוס הגדול‪ ,‬נולד בשנת ‪ 215‬לפנה"ס‪ ,‬עלה למלוכה‬
‫בש' ‪ 175‬ומת בש' ‪.163‬‬
‫‪.,‬‬
‫‪ 43‬קדם‪.‬י"ב‪,‬י'‪ ,‬י'‪.393–‬‬
‫‪ 44‬אף עלפי כן מעוררזיהוי זה ספק‪ .‬אם בגריס או בקחידס צריךהיה המבצר להקרא‬
‫ע"ש בונהו לו היה שמו של המשנה למלך בקחידס‪ ,‬ע"ש האליל ‪.‬בקחוס‪.,‬צריך היה לקרא‬
‫למבצר בקחיה )‪ ,(Bacchia‬או בקחיס )‪ ,(Bacchis‬וידועה גם שושלת מושליםבקירינת בשם‬
‫בקחידים )‪ (Bacchidae‬ובעולם ההלניסטיהיו כמה וכמה ערים בשםזה‪ .‬שם‪,‬העיר בגריס‬
‫אינונגזר מ"בקחוס' ונראהלישאין קשרבין המבצרובונהובגריס למצביא הסלבקו בקחידס‪.‬‬
‫‪336‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב(‬
‫[‪]10‬‬

‫יהודיסוריהבימיאנטיוכוסאפיפנס וספריהודית‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫שהרדיפות הדתיות כלפי יהודיסיריה נמש'כו משנת ‪ 167/6‬עד לשנת‪ ,163 ,‬בסך‪-‬‬
‫הכל שלש‪ ,‬ארבעשנים‪.‬‬
‫חשור נוסף על כך אנו מוצאים אצל יוסף בן‪-‬מתתיהו; כשהוא בא לספר על‬
‫האסון שפקד את קהילת אנטיוכיה אחרי חורבן הביתבידי המשומד אנטיוכוס‪ ,‬בן‬
‫הארכון של יהודי אנטיוכיה‪ ,‬הוא מספר על המאורעות בקהילה בימי אנטיוכוס‬
‫ו‪45 :‬‬
‫אפיפנס‪ ,‬וזו לשונ‬
‫"בני העם היהודים נתפזהו בגל העולם המיושבביזיושבי הארץ‪ ,‬ונתערבו‬
‫בהם‪ ,‬ובעיקר בסוריה‪ ,‬מחמת קרבת שתי הארצות האלו‪ .‬והם היו מרובים בעיקר‬
‫באנטיוכיה‪ ,‬מפני גודל העיר‪ ,‬אבל בעיקר מפני המלכים שמלכו אחרי אנטיוכוס‪,‬‬
‫שהעניקו להם ישיבה בלי פחד‪ .‬כי אף עלפי שאנטיוכוס‪ ,‬המכונה אפיפנס‪ ,‬בזז‬
‫את לרושלים ושדד את המקדש‪ ,‬השיבו המלכים שמלכואחריוליהודים באנטיוכיה‬
‫את כל כלי הקדש שהיו עשויים נחושת‪ ,‬כדי להניחם בבית הכנסת שלהם‪ ,‬ולא‬
‫עודאלא אףהעניקו להםזכויותאזרחיות בשווהעם'היוונים"‪.‬‬
‫אמרנו שמגילת אנטיוכוס היא פרפרזה של ספר חשמונאים א' על‪-‬ידי ס‪,‬ופר‬
‫יהודי שישב רחוק מיהודה ולא הכיר את יהודה וירושלים‪ .‬כך למשל ‪ -‬הוא‬
‫‬‫כותב ‪1‬‬
‫שנית קם בגריס הרשע ובא לירושלים‪ ,‬פרץ בה שלש קנטרה‬‫פסי מה‪:‬‬
‫פרצות‪ ,‬וסגר את נהרהעיר ושרף את אבניה‪ ,‬עדשהיו כעפר"‪.‬‬
‫איש ירושלים אינו יכול לכתיב על נהר‪ ,‬שאיננו קיים‪ ,‬תאור זה מתאים ל'אחד‬
‫מערי סוריה השוכנת על האורונטס‪ ,‬או על נהר אחר המושך מים כל ימות השנה‪.‬‬
‫שמעו חמישהבני מתתיהו‪ ,‬קמו והלכו למצפה הגלעד‪,‬‬
‫פס'נ‪:‬‬
‫ולכ‬‫ישהיתה להם שם הצלהבימישמואל‪.‬‬
‫שם‬
‫או‬
‫מק‬
‫ספר חשמונאים א' 'ג'‪ ,‬סו מדבר על האספה במצפה מולירושלים הרומזעל אספת‬
‫העם עם שמואל ב'מצפה זו‪ ,‬שם התפללו ופתחו במלחמה נגד פלשתים (שמו"א ז'‪,‬‬
‫ה‪-‬ט) ואילו אהביה של המגילה" שלא הכיר את ארץ‪-‬יהודה‪ ,‬החליף את מצפה‪-‬‬
‫בנומין במצפה‪-‬גלעד‪ .‬לעומת לאת מכיר המחבר את הרי אמנוס ואת מבצר בגריס‬
‫ובונהו‪.‬כלזהמסייע להנחה שהמדובר במח'ברכןסוריה‪.‬‬
‫יצירתנו הספרותית העשירה מהדורות האחרונים של תקופת בית שני ודורות‬
‫התנאים היא רובה ככולה ספרות ושמית‪ ,‬פרושית‪ ,‬לכן נדחו לקרן זוית דעות‬
‫ומסורות שלא הרו לרוחם של חו"ל‪ .‬אולם העם שמר ע'ללה‪,‬ן ונתן להןבטוי במדרש‬

‫ובאגדה‪.‬‬
‫חז"ל לא קידשו את ספר יהודית‪ ,‬אבל הכירו והעריכו אותו‪ .‬נאמר‬

‫בגמרא‪:‬‬

‫שבתכ"ג‪,‬ע"א‪ :‬אשה ודאי מדליקה (נר של חנוכה) דא"ר יהושע בן‬
‫נשיםחייבותבנרחנוכה שאףהןהיובאותוהנס‪.‬‬
‫‪45‬‬

‫י‪:‬‬
‫לו‬

‫מלח‪ .‬ז'‪,‬ג‪ ,‬ג‪.44-‬‬
‫‪.‬‬

‫‪337‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫ב"צ לוריא‬

‫[‪]11‬‬

‫על הנאמר‪' :‬שאף הןהיו באותו הנס' מעיר הרשב"ם לפסחים ק"ת‪ ,‬ע"ב ! שאף‬
‫הן (הנשים‪, ,‬היו באותו הנס) שעל ידם נגאלו וכן במגילהע"י אסתר ובחנוכה‬

‫ע"י יסודות‪.‬‬

‫חז"ל לא קושו את טגילת אנטיעוס כמו שקדשו את מגילת אסתר‪,‬‬
‫אנו‬
‫מיצאים שאת מגילת אנטיוכוס היו רגילים לקרא בבית הכנסיג בחנוכה‪ ,‬דוחפת‬

‫אבי‬

‫מגילת אס'תר בפורים‪ .‬וכן מוצאים את מגילת אנטיוכוס מצורפת אל הלכות חנוכה‬
‫בסידור התפילה או במחזור כתבי יד מדובים מתימן וממערב כאחד‪ 46‬מאליו‬
‫מובן שלספרות זו שייכים שני המדרשים לחנוכה שהזכרנו לעיל‪ .‬לה ניכנס את‬
‫מעשה יהודית (המורחב)‪ ,‬המשולב ביובו גם במדרש 'לחנוכה א' וכן את היוצר‬
‫לשבת ראשונה לחנוכה "אודךכי אנפת"‪ ,‬בו כלל הפיטן את כל העלילה שבסיפור‬

‫יהודית‪.‬‬

‫‪.‬מ‪.‬גרינץ ‪ 47‬מנמה לזהות ולאתר את המקומות שבספריהודית בארץשמרון‪,‬אולם‬
‫י‬
‫אין להםאחיזה בטופוגרפיהההיסטורית שלארץ‪-‬ישראל‪,‬לבןגםאין לקבל אתדעתו‬
‫על ערבוההיסטורי של הספר במסגרתגיאוגרפיתזו‪ .‬לעומ‪,‬ת דעתו שלגיינץ שולל‬
‫צייטלין כל קשר בין הסיפור למציאות‪ ,‬הוא אומר‪" :‬השמות הנזכרים בספר הם‬
‫מדימים ואין להם קשר כלשהו למעשים ולמאורעות שהיו‪ .‬יהודית איננה דמות‬
‫היסטורית‪ ,‬בתוליה‪ ,‬העיר של יהודית‪ ,‬היא בדיה‪ :‬לשוא נחפש קירבהבין השמות‬
‫שבספור לבין שמותיהם של שלטון פרס או השלטון ההלניסטי‪ .‬למה'בר לא היתה‬
‫‪.48 ..‬‬
‫כלכונה לכתבהיסטוריה‪ …‬ספריהודיתשייך לספרותהדידקטית‪.‬‬

‫‪46‬‬
‫‪47‬‬

‫ר' במבוא שלמ‪.‬צ‪.‬קדרילתרגוםהמגילההנזכר בהערה‪.38‬‬
‫ספריהודית‪ ,‬תחזורת הנוסה המקורי בצירוף מבוא‪ ,‬פירושים ומפתחות‪ ,‬מוסד ביאליק‪,‬‬

‫תשי"ז‪.‬‬

‫נסיון דומההוא שלפרידריך שטומר‪:‬‬
‫‪ (Judith, Stuttgart 1947‬הוא מזהה את כל המקומות הנזכרים בספר יהודית‪ ,‬אבל ללא‬
‫‪(Friedrich Stummer, Geographie des Buches‬‬

‫קשר ביניתם ואגב כך הוא מרוקן את הספר מכל תוכן ומונע כל אפשרות להבנת העלילה‬
‫שבו‪.‬‬
‫‪ 48‬לדעתו שליום טוב ליפמן צונץ (הדרשות 'בישראל תרגום עברי ע' ‪ )60‬ספר יהודית‬
‫קרוב אל אגרות המקנים קרבה כפולה‪ :‬מצד אחד נותן לנו גם הוא אגדה על גאולה וחג‪-‬‬
‫עמ‪ .‬כביכול; ומצד שגי מתוארת יהודית באגדה המאוזרח כבתו של יוחגך או של מתתיהו‬
‫וכגיבורה של תקופת החשמונאים‪…‬יתכן הדבר שבעיר אחת שבארץ ישראל היו חוגגים‬
‫חג עממי לזכר מעשה הגבורה של אשה‪ ,‬ולאחר שנשכחה הסיבה האמיתית והניחה את‬
‫מקומה לאגדה מקושטת'באופנים שונים‪ ,‬בדו מן הלב‪ ,‬כפי שיש לשער ‪ -‬עודלפני חורבן‬
‫הבית‪,‬סיפור לכבודיהודית‪.‬‬
‫לדעתו של צבי פרז חיות‪ ,‬יוסף קלויונר ואחרים‪ ,‬לפגינו סיפור פיוטי‪ ,‬רומן היסטורי‪,‬‬
‫שכתבו מחברו כדי לאמץ את לבות בני עמו בהזכירו להם את נפלאות רבונם‪ ,‬אשר ביד‬
‫חשה הלשת‪-‬כת הביא גאולה לעולם‪ ,‬ואם כן לא יפל‪.‬א בעינינו אם נמצא בו התנגדויות‬
‫לאמת ההיסטורית‪.‬‬
‫יש חוקרים פילהלנים‪ ,‬העושים כל מאמץ כדי להוכיח שכל יצירה יהודית לקוחה מן‬
‫העולם היוני; משה הדס (אשכולות ג'‪ ,‬ע' ‪" )45‬מוכיח" שספור להודית בנוי לפי ספור‬
‫דומה‪ :‬מצור דריוש על לינדוס‪ ,‬עיר ברודוס; לנצורים לא נותרו מים אלא לחמשה ימים‬
‫והאלה אתונה באה בחלום להצילם‪ .‬אםכי הספור על מצור לינדוס ידוע משנת ‪ 99‬לפנה"ס‬
‫‪338‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫יהודיסוריהבימיאנטיוכוסאפיפנס וספריהודית‬
‫[‪]12‬‬
‫ברור שהשמות שלאישים ומקומות כמו נבוכדנאצר‪ ,‬אשור‪,‬נינוה ורבים אחרים‬
‫אינם במקומם‪ ,‬הםשייכים למסגרת אחרת של זמן ומקום‪ .‬אבל מאחר וקבלנו את‬
‫דעתו שלצייטלין‪ ,‬שספריהודית הואפרייצירתו שליהודי תווצבסוריה(לדעתו ‪-‬‬

‫אנטיוכלה)‪ ,‬ומאחר והחבור הוא אנטי"ממשלתי‪ ,‬המספר על כשלונו המפלתו של צבא‬
‫המלך ‪ -‬לאיכול היה המחבר להשתמש בשמותריאליים‪ ,‬שהרי בזההיהמתחייב‬
‫כנפשו; לכן 'נקט בשיטה של שמות שאולים שבעיני השלטון לאעויני‬
‫ו ספקות‬
‫ביחסלהגירתו של המחברכלפיו‪.‬‬
‫ה?‬
‫מהי מסגרתהזמן‪ ,‬שבה משתלב הספורהי‬
‫בשאלה זו נחלקו הדעות בין החוקרים באופן קיצוני ביותר; הועלו השערות‬
‫עלפני שבע מאות שנה‪ ,‬החל מן המאה השביעית 'לפנה"ס ‪-‬ימיאיזור‪-‬‬
‫בניפל ‪-‬‬
‫ועד המאה השניה לאחה"ס ‪ -‬למי טרינום‪.‬פפייפר ‪ 49‬מונה את התשערות השונות‬
‫והוא מעדיף את המאה השניה לפנה"ס‪ ,‬ימי המלחמות של המכבים באנטיוכוס‬
‫אפיפנסויורשיו‪.‬לדעהזומצדדיםרבים ‪,50‬והיאהסבירהביותר‪.‬‬
‫בחר בשם נבוכדנאצר שהחייב את בית המקדש ובזה בקש לרמוז‬
‫עלהמ‬
‫יוכוס אפיפנס‪ ,‬שטימא את המקדש והעביר את קרבן התמיד; הוא כתב‬
‫בי‬
‫חט‬
‫אנ‬
‫נינוה‪ ,‬העיר הגדולה והכונה לאנטיוכיה‪ ,‬ונהיתה אחת משלש הערים הגדולות‬
‫בעולם העתיק‪ :‬הוא כתב אשור ורמז על סוריה וכיו"ב ‪ .51‬בכוונה בחר המחבר‬
‫בשמות ובמעשים המכחישים זה את זה‪,‬ונהרי כל אחד בישראלידע שנבוכדנאצר‬
‫י אם בבבל; בל אחד ידע שיש הבדל של דורותבין שם לשם;‬
‫לא מלך בנינוה‪,‬כ‬
‫השמות השאולים שימשו גורם מגרה ומעורר שאלות ‪ -‬למה הכוונוס והתשובה‬
‫לשאלותאלוודאיניתנו‪,‬בעאפ‪,‬מיראהמפניהרבוות‪.‬‬
‫במעשהיהודית(נוסחא')מסופרי‬
‫"ויראו אנשי המחנה אשר אותם וילכו לאהל המלך ויראו כי מת גבורם‬
‫וינוסוויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם וכל חילם וימלטו את נפשםויידפו ישראל‬
‫אחריהם עדאנטוכיה ‪52‬וישובובשלום"‪.‬‬
‫כסופו של פרק ג' אנו מוצאים בוולגטה נוסח שונה‪, ,‬ולשם בירור נעמידו מול‬
‫הנוסח המצוי‪.‬‬

‫"מצליח" משה הדס להראות שהוא קדום יותר וממילא ספור יהודית מאותר יותר והרי‬
‫"הוכהה"‪ .‬דרך זו של חקירה היא בטוי לרגש של נחיתות לאומית‪ ,‬ומובן שאין להיסוד‪.‬‬
‫‪Introduction 49‬‬

‫ת‪8‬‬

‫‪. Pfiffer, History of New-~Testament Times, with‬א ‪Robert‬‬
‫‪. 292-295.‬קע ‪)0 the Apocrypha, 1949,‬‬

‫‪ 50‬הנ"ל ע' ‪ ,294‬הערה ‪ 12‬מונה פפייפך את החוקרים הנוטים לדעה זן‪ .‬מבין חוקרי‬
‫ישראל מקבל דעהווצבי פרזחיות במאמרו בספר הזכרון לאברהםמליהו הרכבי‪ ,‬פטרבורג‬
‫תרס"ט‪ ,‬ע"ע ‪ .111-105‬ובדעה זו מחזיק גם יוסף קלויזנר‪ ,‬היסטוריה של שית שני‪ ,‬ג'‪ ,‬ע'‬
‫‪ 184‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 51‬צ‪.‬פ‪.‬חיות‪ ,‬במאמרוהנ"ל ע' ‪ ,107‬רואה בשםיהודיתרמזליהודההמכבי‪.‬‬
‫‪" 52‬עד אנטיוכיה" כלומר ‪ -‬הנצחון היה על‪-‬יד עיר אחרת וכנראה שגם הכותב היה‬
‫בן עיר אחרת בסוריה‪ .‬בנוסח ג' לא נזכרה אנטיוכיה‪ ,‬נאמר "וירדפם עד החורמה"‪ .‬כנראה‬
‫שמעתיק מאוחר העדיף את המליצה המקראית (דברים א'‪ ,‬מד) על שם גיאוגרפי בלתי‬
‫מוכר לו‪.‬‬
‫‪339‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ש‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב(‬

‫ב"צ לוריא‬

‫‪31‬ח‬

‫התר ום מ ומת של משהסימת‪ ,‬מהדורת‬
‫כהנא‬
‫פס'ט ‪-‬בעבור יעבדו כל העמים פסייג ‪-‬באשר המלך נבוכדנאצר‬
‫ציווה אותו להשמיד את כל‬
‫אל נבוכדנאצר לבדו וכל‬
‫אלהי הארץכדי שהוא בלבד‬
‫לשון וכל עם יקראו בשמו‪.‬‬
‫יוכר שטלהעל‪-‬ידי האומות‬
‫שעוצמת הולפרנס תוכל‬

‫נוסח המלגטה‬

‫‪53‬‬

‫להכניע‪.‬‬

‫פס'י ‪-‬‬

‫ויבוא לפני יזרעאל קרוב‬
‫לדותין אשר לעומת המישור‬
‫הגדול אשרליהודה‪.‬‬

‫פס'יא‬

‫פס'יד‬

‫ובעברו דרך ארם‪-‬צובא‬‫)‪ (Syriam Sobal‬יודרך כל‬
‫אפמיה ובכל 'מסופוטמיה בא‬
‫אל האדומים בארץ גבע‪:‬‬

‫ויחנו בין גבי ובין בית‪ -‬פס'סו ‪-‬ייק‬‫ח את עריהם וישב שם‬
‫שלושים יום‪ ,‬אשר בהם‬
‫שאן‪…‬ויחי שם חדש ימים‬
‫ציווה לאסוף את כל צבא‬
‫עד האסף אליו כל צרכי‬
‫חילו‪.‬‬

‫חילו‪.‬‬

‫בנוסח הוולגטה נוכל להכיר מסע של צבא מלבקי‪ ,‬שמטרתו היתה להחדיר את‬
‫ההלניזם בכל ערי הממלכה‪ .‬בראשו שמד אוליפרנס ( בבאפולוניוס)‪ .‬הוא עבר‬
‫דרך אזור חלב בב בירואה‪ ,‬שהסופר היהודי קרא לה בשם הממורתי ארם‪-‬צובא‪,‬‬
‫וירד לאורך בקעת האורונטס ואזור אפמיה ומשם דרומה עד ארץ אדום‪ ,‬והכוונה‬
‫לאדום שביהודה‪ ,‬כלומר ‪ -‬חברון‪ ,‬מרשלה ועד הנגב‪ .‬מסע זה נערך בראשית‬
‫החורף‪.‬כי בט"ו בכסלו הקים אפו'לוניוס את השיקוץ השומם על המזבח ‪ ,51‬ומכיון‬
‫שהעדיף את הדרך הפנימית על דרך חוף הים פגע בישוב היהודי של אפמיה‪.‬‬
‫אפמיה היתה מרכז צבאי‪ ,‬ואם גםהיו יהודים בין תושבי העיר ‪-‬ספק רב אם‬
‫היתה להם השפעה בהנהגת העם ואפשרותלקימם אותה נגד השלטון‪ .‬כאשר ספר‬
‫יהודית מזכיר את אפמיה אין הכונה לעיר‪,‬גי אם לאזור החקלאי שלהו משם‬
‫הביא אריסטון ביכורים וקבלו ממנו ‪ .55‬על ישוב חקלאי זה הוט'לו גזרות אנטיוכום‬
‫אפיפנס‪ ,‬ואולי בא צבא המלך והטיל מצורעליו‪ .‬היהודים ניצלו בנס'‪ ,‬אם על‪-‬ידי‬
‫אשה‪.‬חכמה ואמיצה ואם בדרך אחרת‪ ,‬כי הספור של יהודית הוא בודאי מעובד‬

‫‪53‬‬

‫תודתי לד"ר אלכסנדר רופא‪ ,‬שתרגםלמענימסוקים אלה‪.‬‬

‫‪ 54‬תשמונאים א'‪ ,‬א'‪,‬נד‪.‬‬
‫‪ 55‬זכר לישוב החקלאי היהודי‪ ,‬שהיה בסביבת אפמיה הוא כפר‪-‬אל‪-‬יריד‪ ,‬כ‪ 9-‬ק"מ‬
‫דרומית‪-‬מזרחית לקלעת אל‪-‬מודיק‪.‬‬
‫על מולדתו הסורית שלסיפוריהודיתיש ללמוד גם מאזכרת שם הישוב "חובה" (ט"ו‪ ,‬ד)‬
‫הידוע מספר 'בראשית‪ ,‬כשרדף אברהם אחרי אמרפל (י"ד‪ ,‬טו)‪" :‬וירדפם עד חובה אשר‬
‫משמאל (מצפון) לדמשק‪.".‬‬

‫‪340‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב(‬
‫ל‪]14‬‬

‫יהודיסוריהבימיאנטיוכוסאפיפנס וספריהודית‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ה‬

‫ומלוטש כמקבילה וניגודה של מגילת אסתר‪ ,‬אבל יש בו גרעין היסטורי‪ .‬סופר‬
‫יהודי סורי‪ ,‬אולי בן האזור הזה שלא הסכים 'לחוג את החג של יהודי שושה‬
‫שמרדכי ואסתר כפו על כלל ישראל‪,‬יצר על רקע זה את ספוריהודית‪,‬בו משתקפת‬
‫הערכתו של המחבר לעלילות המכבים‪,‬ואולי גםנטיותיו הצדוקיות"‪,5‬כיון שביקש‬
‫סלמגילת אסתרז‪.5‬‬
‫ביצירתוזו להתנגדלמידת הקדושהשהסנהדריןייח‬

‫‪ 56‬מימי שמעון בן שטח שלט ביהודה החוק הפרושיומי שלאציית וסטה ‪-‬היה מנודה‪.‬‬
‫אם הסנהדרין קבל את מגילת אסתר וקידש אותה ‪ -‬שוב לא היה מקום ביהודה לספר‬
‫יהודית‪ .‬לא כז בתפוצות‪ ,‬בערים שהיו מחוץ להישג ידם של הפרושים‪ ,‬שם יכול ספר‬
‫יהודיתלהגיע לתפוצה ולהערצה‪.‬‬
‫ד‪ 5‬מכיון שההסבר הנ"ל הוא נגדר השערה מותר לנו להעלות עוד אפשרות‪ ,‬לא‬
‫עליסוד קשרגיאוגרפי‪'-‬היסטורי אלא קשרספרותי עמספרעזראהחיצוני‪.‬‬
‫הנער השלישי‪ ,‬הוא זרובבל‪ ,‬כתב את תשובתו על השאלה‪ :‬מה גובר על הכל ‪" -‬הנשים‬
‫גוברות והאמת מנצחת על‪-‬כל"‪ .‬בדיון בפני המלך וגדולי המלכות הסביר מהו כחה של‬
‫האשה‪ ,‬שהיא שולטת בגברים‪ ,‬היא מקור 'החייםואין האנשים יכולים להיות בלעדי הנשים‬
‫"ואם יאספו זהב וכסף וכל החפצים וראו אשה יפת‪-‬תאר ויפת‪-‬מראה ועזבו כל אלה‬
‫ונשפכו אתריה ופערו פה והביטו אליה וכלם יבחרו בה" (ד'‪ ,‬יח‪-‬יט)‪…‬ועוד אמר‪:‬‬
‫"והנה ראיתי את אסמה‪ …‬פלגש המלך יושבת לימין המלך‪ .‬ותרם את המצנפת מעל‬
‫ראש המלך ותשימה ברוהטה ותך את המלך ב‪,‬שמאלה על הלחי‪ .‬והמלך פעור פה הביט‬
‫אליה נכל זאת ואםתידחקאליו ‪-‬ישחק ואם תזעףעליו ‪-‬יחננהכי תשלים אתו" (כס‪-‬לג)‪.‬‬
‫הספור הוא קדום‪ ,‬כנראה מתקופת שלטון פרס ומימי שיבת ציון‪ ,‬והיה ידוע ליהודים‬
‫גם כיהודה וגם בארצות הסמוכות‪ .‬יתכן‪ ,‬איפוא‪ ,‬שהמחבר של ספר יהודית השתמש ברקע‬
‫זה כשבא לכתוב את ספרו‪ :‬אפמה היפה משליטה את רצונה על מלך פרס‪ ,‬וכמוה יהודית‬
‫היפה משליטה את רצונה על אוליפרנס (=אפולוניוס) ואפסה פלגשת המלך ואפמיה‬
‫העיר רומזותזו עלזו‪.‬‬
‫‪341‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)