תא שדחמ תונבל הצר
בשנת 130לסה"נ ביקר בארץ יהודה הקיסר הרומי אדריאנוס, אשר
החלו פעולות הבנין בירושלים
ירושלים כעיר רומית אלילית. ואמנם מיד לאחר עזבו את הארץ,
בראותם את ירושלים עיר
במטרה להפכה למושבה רומית לכל דבר. סבל היהודים היה רב
הקודש שוממה וחרבה, אך בשום פנים ואופן לא יכלו להשלים עם בנינה מחדש כעיר רומית,
בקודש הקדשים.
עם מקדש אלילי ליופיטר, במקום בו עמד קודם לכן בית המקדש
הדתיים, ולכן פתח בפעולות
העם היהודי ניסה למנוע פעולת בניה זו, שפגעה מאד בריגשותיו
רומית. מנהיג היהודים
צבאיות, שמטרתן למנוע את בינויה מחדש של ירושלים כמושבה
היה אבכוכ רב .אבכוכ רב
המתמרדים, היה שמעון בן כוזיבא, או כפי שנקרא ע"י פיקודיו –
עקיבא – המנהיג הדתי המפורסם
יבר לש ויכומיתמ הנהנ אוהו ,תונורשכ לעב יאבצו ימואל גיהנמ
הרומיים הוכו ונסוגו והתבצרו במבצריהם
ביותר בדורו. ואמנם המרד הצליח בתחילתו. הכחות
המנצחים ונשארה בידיהם במשך
ובמחנותיהם המבוצרים. ירושלים נפלה לידי המורדים
.םייתנש
הירפמיאה התיה
במאבק הממושך היה מצבם של היהודים חסר תקוה. באותה תקופה
איפשר לרומאים לרכז
הרומית במלוא כחותיה. השלום אשר שרר בשאר חזיתות המלחמה,
ליהודים כל בעלי ברית ואילו
כחות גדולים למלחמה במורדים היהודים. לעומת זאת לא היו
,(נ"הסל 117-115) סונירט
אחיהם שבדיאספורה, שפצעיהם עדיין שתתו דם מימי המרד נגד
של היהודים שלש שנים
לא יכלו להושיט עזרה מרובה. אולם אף על פי כן, נמשך מאבקם
רכינ רפסמ תימורה
בטרם הגיע אל קיצו המר. לשם מיגור ההתקוממות, הפעילה האימפריה
תודגנתה הרבשנ קבאמ
של לגיונות ואת הטובים שבמפקדיה. לבסוף, לאחר למעלה משלש שנות
ביתר ליד ירושלים נפל
היהודים. מבצרם האחרון, בו החזיקו בחזקה רבה, הלוא הוא מבצר
.הדוהי
ויחד אתו נפל המנהיג בר כוכבא (קיץ 135לסה"נ). שוב נחרבה
יוצרו בידי המתקוממים
בשלש וחצי השנים האחרונות של התקומה היהודית בארץ יהודה,
כיום, ידועים לא פחות
יותר מטבעות מאשר יוצרו אי פעם בארץ יהודה בתקופה כלשהי.
כוכבא. אולם טיבוע
מארבעים וחמשה מטבעות שונות, שהוטבעו בתקופת מלחמת בר
תועבטמ .הלודגה ותומכ
המטבעות מימי מרד בר כוכבא, אינו מעורר תשומת לב אך ורק בשל
הקודמות להם. כמעט
אלה עולות בהרבה ביפים בעושר סמליהם והוצאתם היפה על הסדרות
רומיים, או על מטבעות ברונזה
רוב מטבעות בר כוכבא, מטבעות על גבי דרכמוני כסף ודינרים
תישפוחו תירוקמ איה ,הלא
תועבטמ יבג לע יוטיב ידיל האבה תונמאה לבא .חרזמה ירע לש
דמות בית המקדש וכן לולב
מכל השפעה רוחנית זרה. על גבי מטבעות אלה ניתן לראות את
על גביהן דמויות כהנים
ואתרוג המסמלים את חג הסוכות. מטבעות הדינר והנחושת נושאות
מצויים על גביהם מראות
מבית המקדש המנגנים בכלי נגינה; חצוצרות, עוגב ונבל. כמו כן
מהמקדש, השופטים וכן ענפי תמרים וגפנים.
(תיב תנש) בש" :וא "לארשי
התאריך המוטבע על גבי מטבעות אלו, הוא: "שנת אחת לגאולת
תאריך כלשהו על גביהן,
לחרות ישראל". המטבעות מהשנה האחרונה למרד, אשר אינן נושאות
: ירושלים. על מטבעות
משקפות היטב את מטרת המלחמה: "לחרות ירושלים" או פשוט יותר
תועבטמ לעש דועב ,"לארשי
השנה הראשונה מופיע בר כוכבא בכנויו המלא: "שמעון נשיא
השם "אלעזר הכהן" על
השנה השניה והשלישית מופיע שמו "שמעון" בלבד. כמו כן מופיע
.תועבטמ רפסמ
בער ימיב אקוד האישל העיגהו
יתכן, כי מפליא הדבר, שתעשיית המטבעות היהודית התפתחה
כשרכוז כל הכחות הלאומיים
ומלחמה עד מות. אולם, בהיסטוריה ידוע יותר ממקרה אחד,
במלחמת חיים ומות של עם על חרותו, אפילו סופה היה טראגי,הביא לפריחה בשטח האמנותי.
|