השבת של כת מדבר יהודה (pdf)

פברואר 2, 2010 · מאת ברוך שרביט · בית

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫השבת של כת מדבריהודה‬

‫י‬

‫מאת‬

‫ב וך שרבי ט‬

‫מכלל מקראי קודש השבת בלבד נזכרת בכתבי כת מדבר יהודה‪ ,‬ואף הוקדש‬
‫לה מקום נכבד בספר ברית דמשק‪ .‬שימת לב מיוחדת 'לשבת מצויה גם ‪,‬במקרא‬
‫‪ .‬השאלה היא האם להזכרה זו של השבת בכתבי הכת‬
‫ובספרות הבתר מקראיתי‬
‫יש משמעות מיוחדת והאם לשבת של הכת היה אופי שונה מזה שהיה מקובל על‬
‫היהודים בתקופתביתשני‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫מ‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ת‬
‫'‬
‫צ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ב‬
‫השבת‬
‫בצביון‬
‫בהור‪ ,‬שחלושנויים‪ ,‬אםכי לא‬
‫שהרי תנאי‬
‫החיים השתנו‪ ,‬המערכה הכלכלית השתכללה והללו גר‪,‬מו ללא כל ספק לשנויים‬
‫בכל הקשור לשמירת השבת‪ .‬זאת ניתן לראות מהכתוב במקרא אודות השבת‪.2‬‬
‫מנהג היה בישראל בתקופה הקדומה ללכת אל 'הנביא בשבת‪ .3‬בתורה ההוראה‬
‫על איסור מלאכה היא כללית ‪ ,4‬ולא הוזכרו בה אלא ארבע מלאבות החרישה‬
‫והקצירה ‪ ,5‬איסור הבערת אש ‪ 6‬והאיסור לקושש עצים‪ .7‬בירמיה נשמעת ההוראה‬
‫לא לשאת משא בשבת"‪ .‬ישעיה מורה לקרא לקובת עונג‪ .9‬בעמוס 'ובנחמיה הוזכר‬
‫האיסור לסחור בשבת ‪.10‬‬
‫מור מדגיש‪ ,‬שהאיסורים הנאמרים במקרא בענין השבת הם דוגמות מקריות‬
‫של חוקה מקובלת‪ ,‬אשר בודאי התרחבה במשך 'הזמן כדי לענות על התנאים‬
‫המשתנים ‪ .11‬תמורות רבות חלובחיי היהודים בראשיתימי בית שני והללו ללא‬

‫י‬

‫‪ 1‬הציווי על שמקרת השבת מופיע בתורה שתים עשרה פעמים ובספרי הנביאים והכתובים‬
‫נזכרת השבת פעמים רבות‪ .‬גם בתורה שבע"פ היא המצנה הנדרשת ביו'תר‪ .‬בספר יוב‪.‬לים מזכרת‬
‫השבת בראשית הספר ובסופו (ב'‪ ,‬כו‪4-‬לא;נ'‪,‬ו‪-‬יג)‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' מבוא למסכת שבת‪ ,‬סדר מועד‪ ,‬ח' אלבק‪ ,‬מוסדביאליק תשי"ב‪ ,‬עמ'‪.9‬‬

‫‪,‬ר' ‪,‬מל"ב ד‪,,‬כג‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 5‬ר' שמות ל"ד‪ ,‬כא‪.‬‬
‫‪ 6‬ר' שם 'ל"ה‪,‬ג‪.‬‬

‫ר' שמות כ'‪ ,‬ח‪-‬יא‪.‬‬

‫‪ 7‬ר' במדבר ט"ו‪ ,‬לב‪-‬לו‪.‬‬
‫‪ 8‬ר'ירמיה י"ז‪ ,‬יט‪-‬כ‪.‬‬
‫‪ 9‬ר 'ישעיה ג"ח‪,‬יג‪.‬‬
‫‪ 10‬ר' עמוס ח'‪,‬ה‪.‬נחמיהי'‪ ,‬לב;י"ג‪ ,‬טז‪-‬כג‪.‬‬

‫‪.Judaismm);.1,.Moore‬‬
‫‪u – Schocken‬‬
‫נ ‪i Books.‬‬
‫‪o4‬‬
‫‪,.1971 V‬ר‪.‬‬
‫‪ 11‬ר' ‪, 22-25‬עע‬
‫מאוי להזכיר את האמרה שבחגיגה א'‪ ,‬ח'‪" :‬הלכות שבת הן כהררים התלויים בשערה ‪ -‬מקרא‬
‫מועט והלכות הרבה"‪.‬‬

‫‪507‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪e‬‬

‫‪I‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫[‪]2‬‬
‫ברזך שרביט‬
‫ספק נתנו את אותותיהן בדרך שמירת השבת ‪ 12‬בתקופה זו הופיע בית הכנסת‬
‫כגורם חשוב בחיי היהודים‪ ,‬ולכך היתה השפעה על אופי השבת‪ :‬בשבת בימי‬
‫י "היו משכימין לתמיד של שחר משם לבית הכנסת משם לבית המדרש‬
‫ביתשני‬
‫משם לתפלתמוספיןדמדום לאכילהושתי‪,‬ה" ‪.13‬‬
‫בימי בית שני החמירו היוסדים משד בשמירת השבת‪ .14‬רמז 'לכך אפשר‬
‫למצוא בדברים שאמר ישו לפרושים‪" :‬ויאמר אליהם השבת נתנה בעבור האדם‪,‬‬
‫ולא האדם בעבור השבת" (מרקום ב'‪ ,‬כז)‪ .‬יהודים בתקופה זו לא יצאו למלחמה‬
‫בשבת גם כאשר צרו עליהם‪ ,‬וחייהם היו נתונים בסכנה‪ .15‬מאוחר יותר התיר‬
‫מתתיהו להלחם בשבת מלחמת מגן כדי שלא ימותו‪ ,‬כפי שמתו רבים בעבר ‪.16‬‬
‫עדות נוספת לחומרה‪ ,‬שנהגו אז ישראל בשמירת השבת‪ ,‬שומעים במשנת הסידים‬
‫האומרתכי "ההורג נחשים ועקרבים בשבתאין רוח חסידים נוחה הימנו" (שבת‬
‫קכ"אע"ב)‪ .‬מאוחריותר באוחכמים ואמרו‪" :‬כלהמזיקיןנהרגין בשבתע (שם‪ ,‬שם)‪.‬‬
‫לאחר שבררנו מהאפיין את 'השבתבימי בית שני מן הראוי שנבדוק אם לשבת‬
‫של כת 'מדבר יהודה היהייחוד משלה‪ .‬בספר ברית דמשק נאמר שלכת 'היו חוקים‬
‫בענין השבת שלאהיו נחלתם של ב'לל ישראל‪" :‬נסתרות אשר תעו בם כל ישראל‬
‫שבתות קדשו ומועדי כבודו" (ג'‪ ,‬יד‪-‬סו)‪ .‬יוסף בן מתתיהו אומר לגבי האסיים‪,‬‬

‫‪.‬א ‪,‬חוק‪1‬חסם ‪ 6001‬ח‪1‬א‬

‫‪.482–483‬קק ‪.,‬‬
‫‪11‬‬
‫י ‪11 ;Volume‬להויזן סובר שבתקופתבית ראשון השבת ככל החגים הדתיים‬
‫היתה קשורה בטבע‪ ,‬ואילו בתקופת בית שני שעתה השבת את דמותה עקב התמסרותהחיים‬
‫הדתיים‪ .‬יש החולקים על דעתו‪ .‬ר' הנחות מוקדמות בחקר השבת‪ ,‬יהושע גתי‪" ,‬בית מקרא"‪,‬‬
‫‪ 12‬ר' ‪1965,‬‬

‫‪Ancient Israel %. de Vaux – Mcgraw‬‬

‫אדר תשל"א‪.‬‬

‫‪ 13‬תוספתא סוכה י"ר‪ ,‬ג'‪ .‬ר' גם ברייתא ברכות כ"ג (ר' גם מור ‪ Judaism‬עמ' ‪ .)38‬פילון‬
‫מספר על התראפויתים שנהגו להתכנס בשבת עם עלות השחר לתפילה‪ ,‬והקדישו את כל היום‬
‫לעיון ולימוד בספרי הקודש וסיימו את היום בתפילת ערב עם השקיעה‪ .‬וורמס סובר שהללו‬
‫זהים עם האסיים‪ .‬דרייבר מתנגד לדעה זו ר' ספ‪,‬רו‪The Judaean Scrolls, Oxford, Basil :‬‬
‫‪. 121-123‬קק ‪ ,Blackwell, 1965,‬מסופך עלישו שלמד ביום שבת בבית כנסת‪ ,‬ר' לוקס ד'‪,‬‬
‫טז;י"ג‪,‬יא‪.‬‬
‫‪ 14‬ר‪ ,‬תולדות ההלכך‪,‬חיים טשרנוביץ‪ ,‬הועד להוצאת כל כתבי "רב צעיר" תש"י ניו‪-‬יורק‬

‫‪ ,1952‬כרך ד'‪ ,‬עמ' ‪.299‬‬
‫‪ 15‬ר‪ ,‬ספר המכבים א'‪ ,‬ב‪ ,,‬כס‪-‬לז‪ .‬בספר יובלים נאמר‪" :‬והעושה מלחמה ביום השבת‪,‬‬
‫והאיש אשר יעשה (דבר) מכל זה ביום השבת ומת" (נ‪ ,,‬יב‪-‬יג)‪ .‬ישלציין‪ ,‬שהאסיים השתתפו‬
‫במלחמות היהודים ביומיים (ר' מלחמות היהודים‪ ,‬יועף בן מתתיהו‪ ,‬ב'‪ ,‬ת'‪ ,‬י')‪ .‬מסופר שיוחנן‬
‫האסיי מונה למפקדעל מחוז תמנה (שם‪ ,‬ב'‪ ,‬כ'‪ ,‬ד') הוא מת מותגבורים במלחמה (שם‪ ,‬ג'‪ ,‬ב'‪ ,‬ב')‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬שבין הלוחמים במצדההיו גם מאנשי כת מדבר יהודה (ר' מצדה‪ ,‬בימים ההם בזמן הזה‪,‬‬
‫יגאל יזין‪ ,‬ספרית "מעריב"‪ ,‬עמ' ‪ .)174-173‬הישוב בקומראן נחרב‪ ,‬לדעת ב"צ לוריא‪ ,‬בעת‬
‫המלהמה שניהלה אחות אנטיגונוס בהורדוס (ר' ספרו‪ ,‬מינאי ור הורדוס‪ ,‬החברה לחקר המקרא‬
‫כישראל‪ ,‬ע"י הוצאת קרית ספר‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' ‪ .)245‬כיצד אנשי הכת נהגו ביחס למלחמה כשבת‬
‫קשה לדעת‪ ,‬כי אין פרטים על כך במקורות שבידינו‪ .‬בהיותם לוחמים במסגרת כלל הלוחמים‬
‫איןלהניח שהפיכלולנהוג אחרתמיתרהלוחמים‪.‬‬
‫‪ 16‬ר' ספר המכבים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬לה‪-‬ש בתקופה מאוחרתיותרהתירו גם מלחמת התקפה בשבת‪:‬‬
‫"מחנה היוצאת למלחמת הרשותאין צרין על עיר שלגויים פתרת משלשה ימיפ קוום לשבת‪,‬‬
‫ואם התחילו אפילו בשבת אין מפסיקין וכו'" (ר' תוספתא עירובין ד'‪ ,‬ז')‪ .‬ר' לבעית הלכות‬
‫מלחמה בשבתבימיביתשני ובתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬משה דוד הר‪" ,‬תרביץ"‪,‬ניסן תשכ"א‪.‬‬

‫‪508‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫השגת של כת מדב‪,‬ר יה‪,‬ודה‬
‫נ‪]3‬‬
‫המזהים עלידי רוב החוקרים עם בני כת מדבר יהודה‪ ,‬שהם "מתמיהים באיסור‬
‫מלאכה מכל היהודים ולאדי להם שהם מכינים את המאכלים לעצמם מערב שבת‪,‬‬
‫לבל יבעירו אש ביום (הקדוש) ההוא‪,‬כי אינם נועמם להעתיקכלי 'ממקומו ולצאת‬
‫חוץ (להפנות לצרביהם)"י‬
‫פילון האלכסנדיוני אומר שיום השבת קדוש הוא בעיני האסיים "בו ישבתו‬
‫מכל מלאכה אחרת ויאספו למקומות הקדושים הנקראים בשם "בתי כשיות" שם‬
‫ישבו שורות שורות לפי גילם זקנים לפני צעירים ויקשיבו קשב רב מתוך דרך‬
‫ארץ כיאות‪ ,‬אחד מהםיוציא את הספרים הקדושים ויקהא בהם‪ ,‬ואיש אחר מבעלי‬
‫ם הסתומים"‪.18‬‬
‫התורהיעמדעלידוויבאר אתהעניני‬
‫נמצא‪ ,‬שלפי יוסף בן מתתיהו הצטינה השבת ‪24‬ל בת מדבר יהודה בהקפדה‬
‫היתרה שהקפידו בה אנשי הכת על איסור מלאכה‪ .‬אךראינושבימי ביתשני נהגו‬
‫היהודים להחמיר בשמירת השבת‪ .‬לפי הכתוב בספר ברית דמשק אודות האיסורים‬
‫בענין השבת נראה שאנשי הכת החמירו יותר בשמירת השבת מהמקובל בימיהם‪,‬‬

‫וכי השבת‪2‬ךל הכתנבדלה מהשבת שלכללישראל‪.‬‬
‫בספר ברית דמשק מוזכרים עשרים ושמונה איסורים לגבי השבת‪ :‬איסור עשית‬
‫מלאכה ביום הששי "מן העת אשר יהיה גלגל השמש רחוק מן השער מלואו" (י'‪,‬‬
‫סו‪-‬טז)‪ .‬נוהג זההיה מקובל על היהודים בתקופת הכת‪,‬כפי שנשמע הדבר מדברי‬
‫יוסף בן מתתיהו‪ ,‬הוא מספר‪,‬כי בימי בית שני היה עומד כהן בערב שבת בראש‬
‫לשבות בית המקדש ותוקע בחצוצרה לאות כי בא ליל שבת‪ ,‬ועל העם לשבות‬
‫מכל עבודה‪ .19‬ראוילציין‪,‬בי נאמר בסוכה נ"ג ע"ב‪,‬ביבימי הביתהיו תוקעים‬
‫בערב שבת שלש תקיעותכדי להבטיל את העם ממלאכה‪ .‬טלמון סובר ‪ ,20‬שהנוסח‬
‫שהובא לעיל מספר ברית דמשק בענין שביתת המלאכה מערב שבת אינו הנוסח‬
‫המקורי‪,‬כי אנשי כת 'מדבר יהודה‪ ,‬שנהגו לפי לוח השמש‪ ,‬מנו אתהיום מהבוקר‪,‬‬
‫ולפיכך הם החלו בשמירת השבת בבקר של יום השביעי‪ .‬לדעתו‪ ,‬השסח שונה‬
‫בתקופה מאוחרתיותרבדי להתאימו להלכה 'המקובלת‪ .‬דעהוו של טלמון קשההיא‪,‬‬
‫שהרי כיצד יתכן שחריגה כה בולטת בשמי‪,‬רת השבת לא תעורר את תשומת לבו‬
‫של יוסף בן מתתיהו והוא לא יזכירה בדבריו אודות האסיים‪ ,‬וכיצד יתכן‪ ,‬שלא‬
‫ו ‪,21‬‬
‫יהיה הד לכך אף לא באחד מהמקורות של אותה תקופה‪,‬המצוייםבידינ‬
‫האיסור השני‪,‬וכמוזכר בספר ברית דמשקבענין השבת הוא‪" :‬אלידבר איש דבר‬
‫‪ 17‬ר' מלחמותהיהודים‪,‬יוסף בן מתתיהו‪ ,‬ב'‪ ,‬ח'‪ ,‬ט'‪ .‬תרגם שמחוני‪" ,‬מסדה" ‪%‬ש‪.1‬‬
‫‪ 18‬ר' על חרות הצדיקיב‪-‬יג‪.‬‬
‫י'‪ ,‬ט'‪,‬י"ג‪.‬‬
‫‪ 19‬ר'‬
‫דיי‬
‫עד‬
‫לק‬
‫מלהמותה‬
‫הלוח של בת מובר יהודה‪" ,‬תרביץ"‪ ,‬המוז תש"ך‪ .‬ור מאמהו‪ :‬מחזור‬
‫‪ 20‬ר' מאמרו‪:‬‬
‫ון‬
‫ני‬
‫הגינות של כת מדבר יהודה‪" ,‬תרביץ"‪ ,‬תשרי תש"ך‪ ,‬וכן ר' מאמרו‪The Calendar reckoning :‬‬
‫‪of the 80" from Judaean Desert. scripta Hurosolymitana. Magness Press, 1965.‬‬
‫‪. 185-193‬קק‪.‬‬

‫‪ 21‬ראוי לציין‪ ,‬שבנימין בן יונה מטודלה‪ ,‬שנתקל בתופעה של שמירת השבת‬
‫השביעי בבקר אצל כת קיפרוסין‪ ,‬מזכירה ב"ספר המסעות" שלו‪' ,‬והוא אף מדגיש שבני ישראל‬
‫נדו את בני הכת הזו בכל מקום (ר' ספר שבת ערך ד"ר י"ל ברוך‪ ,‬עמ' ‪ .)191‬וא' השגותיו של‬
‫דניאל ליבל על סברת טלמון במאמרו‪ :‬שבתה של כת מדבר קוודה‪" ,‬תרביץ"‪,‬ניסן תש"ך‪.‬‬

‫האי‬

‫‪509‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ביום‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫[‪]4‬‬
‫ברוך שרביט‬
‫נבל" (י'‪ ,‬יח‪-‬יט)‪ .‬האיסור לדבר בשבת בעניני חולין נשמע כבר בדברי הנביא‬
‫ישעיה‪" :‬וכבדתו מעשותדרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר"(נ"ח‪,‬יס‬
‫‪ .‬ומזהירנועל כך‬
‫גם כעל ספר יובלים‪" :‬ואשר ידבר דבר לעשות בו" (נ'‪,‬ח)‪ .‬נמצא‪ ,‬שבעצם האיסור‬
‫הנ"ל לא חידשה כת מדבר יהודה אלא בהדגשהשהיא הדגישה אתהדבר‪ .‬שהרי את‬
‫האיסור הזה הזכירה בראש רשימת האיסורים‪ .‬לענין יהדה שלושה איסורים‬
‫נוספים‪" :‬ורק אל ישהביעהו"‪" .22‬אל ישופכו על הון ובצע"‪" .23‬אל ידבר בדברי‬
‫המ'לאכה והעבודה לעשות למובכים"‪ .:4‬אם האיסור‪" :‬אל ימולא איש את עבדו‬
‫ואת אמתו ואת שוכרו בשבת" (ברית דמשק י"א‪ ,‬יב)‪ ,‬הוראתו‪ :‬שאל יגער איש‬
‫בעבדו‪ ,‬כפישחוייב וורמס ‪ ,25‬הרי שגם את האיסור הזה יש לצרף לכלל שמיסורים‬
‫שענינםויביר‪, .‬מדובר אם כן באיסור דיבור דבר הבל וגערה‪ ,‬איסור דיביר‬
‫בעניני ממוןובעניני מלאכה‪ .‬דבריו של איש הכת ביום השבת נמצאו עלידי כה‬
‫נקיים מ‪,‬כלאמירהשיש בהכדילפגוע בקדושתהעובת‪.‬‬
‫ראוי לציין‪ ,‬שהכת הקפידהבענין דיבור גם בהקשרים אחרים‪ :‬יוסף בן מתתיהו‬
‫י בשעת הסעודה "אין קול וצוחה מחלל את הדממה" ‪.26‬‬
‫בדברו עלהאסיים אומר‪,‬כ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י‬
‫נראה‪ ,‬שבמקרה זה נמנע ד‬
‫מפאת‬
‫קדושת‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ז‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ה‬
‫הסעודה עברות‬
‫בדיבור‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ח‬
‫י‬
‫ה‬
‫ברשימה זו‬
‫תופסות מקום בולט ברשימת העברות והעונשים שבסרך‬
‫מצוינים עונשים על חוצפה על העלבה על דברי כעס‪ ,‬על ניבול פה על הוצאת‬
‫שם רע‪ ,‬על הפרעת דברי הזולת בדיבור ביניים ועל צחוק במושב הרבים ‪-‬‬
‫העוברים על חטאים אלה מ‪,‬רחקים מהכת לפרק זמן מסוים בהתאם לחומרת העברה‪,‬‬
‫הרחקהזו מכונהבפי הכת "הבדלה מן הטהרה"‪.‬כנוי זה מובן לאור 'העובדה‪ ,‬שהבת‬
‫ראתה את עצמה בבחינת "בית קדש" ‪ .29‬יתכן‪ ,‬שהכת צאתה בעבהות הנ"ל מעשים‬
‫הפוגעים בקדושת הכת‪ .‬נמצא‪ ,‬שהדיבור נתפס עלידי הכת כגורם העלול לפגוע‬
‫בקדושה אם זו קדושת השבת‪ ,‬אם זו קדושת הסעודה ואם זו הקדושה‪ ,‬שצריכה‬
‫לשרור בקרב הכת ‪.30‬‬
‫השבת‪,‬‬
‫דמשק‪,‬‬
‫ם‬
‫ברשימת האיסורי‬
‫ן‬
‫י‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ב‬
‫שבספר ברית‬
‫באים זה עליד זה שני‬

‫יה‬

‫‪22‬‬

‫ר' ספר ברית דמשק ‪ .18 ,10‬לשון דומה בספר דברים ט"ו‪ ,‬ב‪ .‬ענין זה קשור‪ ,‬ללא ספק‪,‬‬

‫בדיבור‪.‬‬

‫‪ 23‬ר' שש ‪.18 ,10‬ענינודיןודבריםבעסקי ממון‪.‬‬
‫‪ 24‬ר' שם‪ .19 ,10 ,‬האגדה מספרת על חסיד שחשב לגדור את כרמו ולא גדרו מפני שחשב‬
‫על כך בשבת‪ ,‬וגעשה לו נס וצמח לו צלף‪ ,‬שממנו היתה פהנסתו (ר' שבת‪ ,‬בבלי‪ ,‬ק"ג ע"ב)‪.‬‬
‫‪ 25‬ר' ‪. 113‬ק ‪ 1966.‬ו‪00‬ע ‪. Pengvin‬ם=חץ ‪ English 0.‬תו ‪.The Dead Sea Scrolls‬‬
‫‪ 26‬י‬
‫' מלחמותהיהודים‪ ,‬ב'‪ ,‬ח'‪,‬ה'‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ט‬
‫כ‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫‪ 27‬יוסף בן מתתיהו מספה‪ ,‬שהאס‬
‫את‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫כ‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ט‬
‫הם‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ס‬
‫לפני האכילה‬
‫ובשעת הסעורה הם לבשו בגוי קרש (ר' מלהמותהיהווים ב‪ ,,‬ח'‪,‬ה‪ .),‬בסרך היחד ‪ ,5 ,6‬נאמר‪,‬‬
‫י הכהן היה הראשון מבין המסובים שפתח בברכה על הלחם ועל התירוש‪ .‬ור' גם פרך העדה ‪,2‬‬
‫כ‬
‫‪ .21-17‬דברים אלה רומזיםעל הקדושה שבסעודה‪.‬‬
‫‪ 28‬ר' סרך היחד ‪.25-17 ;27-24 ,6‬‬
‫‪ 29‬ר'מגילתהסרכים‪,‬ליכט‪ ,‬מוסדביאליק‪, ,‬תשכ"ה עק' ‪.171‬‬
‫‪ 30‬מילון בדברו על ‪,‬האסיים אומרכי הם אינם נשבעים כ‪ %‬ואינם מוציאים מפיהם דבר שקר‬
‫(ר'על חרותהצדיקיב‪-‬יג)‪.‬‬

‫‪510‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫השבת של כת מדבר יהודה‬
‫אימירים המתיחסים להלוכה ‪" :31‬אל יתהלך איש בשדה לעשות את עבודת חפצו‬
‫השבת‪ .‬אל יתהלך חוץ לעירו על אקף באמה" (י'‪ ,‬כ‪–‬כא)‪ .‬מעין זה נמצא בספר‬
‫יובלים; "ואשר ילך ואשר יעבד את האדמה" (נ'‪,‬יב)‪ .‬בעל ספר יובלים לא קבע‬
‫שעור הליכה המותר בשבת‪.‬רבין סובר שאסר ספריובלים על האדםיציאה בשבת‬
‫מ'מקומו ‪, ,3'2‬ואילו רב צעיר אומר‪ ,‬שבעל ספר יובלים לא אסריציאה מן הבית‬
‫בשבת לשם טיול‪ .33‬בעל ספר ברית דמשק קבעשני תחומי שבת‪ :‬אלף אמה להולך‬
‫מאוץ לעירו ואלפים אמה למוביל את בהמתו למרעה‪ .34‬נמצא‪ ,‬שבענין הליכה‬
‫בשבתהתמירה הכת מחכמים‪ ,‬שקבעו תחום שבתאלפים אמה ‪.35‬‬
‫בהקשר לאיסור להלך בשדה ולעבוד בשדה יש לציין‪ ,‬שישו יתלמידיו עברו‬
‫פעם בשבתבין הקמה‪ ,‬ובהנותם רעבים החלו "לקטיף מלילות ויאכלוע‪ .‬הפריטים‬
‫בראותם זאת אמרו לישו‬
‫י "הנה תלמידיך עושים את אשר לא יעשה בשבת" (מתי‬
‫[‪]5‬‬

‫הכת החמירה מחכמים גם בענין ‪,‬נשיאת תמרוקים בשבת‪ :‬בספר ברית דמשק‬
‫נאמר‪" :‬אל ישא אישעליו סמנים לצאת ולבוא בשבת" (י"א‪,‬ט‪—‬י)‪ .‬ואילו "חכמים‬
‫פוטרין בכובלתובצלוחית שלפליטון" (משנה שבתו'‪,‬ג')‪.‬‬
‫הכת אסרה לפתוח בשבתכלי שפיו סגור בטיט‪" :‬אל פתחכלי טוחביבבת" (י"א‪,‬‬
‫‪.‬וחכמיםמתירים לנקוב'מגופה שלחבית‪.36‬‬
‫ט)‬
‫הכת החמירה בשמירת שבת גם כאשר חיי האדם נתונים במכנה‪" :‬וכל נפש‬
‫אדם אשר תפול אל מקום מים ואל מקום אל יעלה איש בסולם והבל וכלי" (י"א‪,‬‬
‫טז‪-‬יז) ז‪ .8‬וחכמים 'התירו לחלל שבת בשל פקוח נפש‪ ,‬ר' שמעון בן מנס‪:‬יא אמר‪:‬‬
‫"ושמרו בני ישראל את השבת‪ ,‬אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור‬
‫שבתות הרבה"(יובא‪ ,‬פ"הע"ב)‪.‬‬
‫לציין‪ ,‬שבעל ספריובלים אסר בשבת לעשות מלחמה‪ ,‬ומתתיהו החשמונאי‪,‬‬
‫ראוי‬
‫כפי שנאמרלעיל‪,‬התיר מלחמתמגן בשבת‪.‬‬
‫קשה לקבוע מההשוואה הנ"ל אם החומרה‪ ,‬שנהגה הכת בענינים‪ ,‬שהוזכרו לעיל‪,‬‬
‫היתה מיוחדת לאנשי הכת או שהומרה בענינים אלה היתה מקובלת בזמנם ורק‬
‫בתקופה מאוחרת יותר הקלו‪ .‬בהם חכמים‪.‬העיון בנאמר אודות שבת בספריובלים‪,‬‬
‫שנבוב לדותהחיילוייבמ בסוף תקופת בית שני ‪ ,38‬עשוי לעזור לנו בברור יחוד‬
‫השבת של הכת‪.‬‬
‫‪ 31‬יסוד איסורים אלה הוא הכתוב בתורה‪" :‬שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו" ‪(,‬שמות‬
‫ט"ז‪,‬כס)‪.‬וחכמיםקבעו תחום שבת שהואאלפים אמה (ר'ערובין ‪"2‬אע"א‪.,‬‬
‫‪ 32‬ר‪ ,‬ספרו ‪. 90‬ק ‪.Qumran Studies,‬‬
‫‪ 33‬ר' ספרו תולדות ההלכה חלקד‪ ,‬עמ' ‪.367‬‬

‫‪ 34‬ר' ספרברית דמשק ‪.6–;5 ,11 ;21 ,10‬‬
‫‪ 35‬יש לציין‪ ,‬שבית שמאי אומרים‪" :‬ואין מנהמין אבלים ואין מבקרין חולין‬
‫בבלי‪ ,‬יב‪ ,‬ע"א)‪.‬‬

‫בשבה" (שבת‪,‬‬

‫‪ 36‬ר' שבת‪ ,‬כ"ב‪,‬ג'‪.‬‬
‫‪" :‬אל מקום מים ואל מקום אש וכו'"‪ .‬ר' ‪The Dead‬‬
‫‪1‬צ יש אומרים‪ ,‬שהנוסחהיכוןהיא‬
‫‪.11.Gaster‬קו ‪. 113 ;The Dead Sea Scriptures‬ק ‪ English )[. Vermes,‬ח] ‪Sea Scrolls‬‬
‫‪-: 19641 .89‬ץ‪-‬א ‪001‬ע ‪.Anchor‬‬
‫‪38‬ע ר‪ ,‬הספריםהחיצונים‪ ,‬ערך ‪1‬מ כהנא‪" ,‬מסדה"‪ ,‬תשט"ז עמ'ריו‪-‬ריח‪,.‬‬
‫‪511‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫"]‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫ברוך שרבי ט‬

‫נשוה באמצעות טבלה את הכתוב בספר ברית המשקבלינץ השבת לכתוב על‪-‬כך‬
‫בספריובלים‪.‬‬
‫איסורים משותפים לספר ברית דמשק ולספריובלים‪:‬‬
‫ספר ברית ומשק‬

‫ספר יובלים‬
‫ואשרידבר דבר (נ'‪,‬ח)‬

‫אלידבראיש דבר נבל (‪)18–17 ,10‬‬
‫אלישהברעהו (‪)18 ,10‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫(‬
‫‪)18‬‬
‫אלישופכועלהון ובצע‬

‫אל ידבר בדבר מלאכה והעבודה לעשות‬

‫למשכים (‪)19 ,10‬‬

‫אל ימרא איש את עבדו ואת אמתו ואת‬
‫שוכרו בשבת (‪)12,11‬‬
‫אל יאכל איש ביום הש‪,‬בת כי אם המוכן‬

‫ולאיכינובו מכל אשריאכלוישתה‬

‫(ב'‪,‬כס)‬

‫(‪)12 ,10‬‬

‫אל יתהלךאיש בשדה לעשות את עבודתחפצו ואשר יעבד האדמה (נ'‪,‬יב)‬
‫השבת (‪)21-20 ,10‬‬
‫ואל ישאב אל כל כל (‪)2–1 ,11‬‬
‫ולשאבמים (ב'‪ ,‬כט)‬
‫אליתערב איש מרצונו (‪3")9,11‬‬
‫‪,‬והצם (נ'‪,‬יב)‬
‫אל יחל איש את השבת על הון ובצע בנסבת וכל משאומתן(נ'‪ ,‬ח)‬
‫(‪)15 ,11‬‬

‫אל יוציא איש מן הבית לחוץ ומן החוץ אל ולא יביאו ולאיוציאו מבית לבית‬
‫הבית‪ ,‬ואם בסוכהיהיה אליוציא ממנה גאל ביום הזה (ב'‪ ,‬ל)‬
‫יבאאליה (‪7 ,11‬ע‪)94-‬‬
‫אל ישאאישעליו סמנים לצאת ולבוא כשבת להוציא מאהלו או מביתו (נ'‪,‬ח)‬
‫(‪)10–9 ,11‬‬

‫אל ישא האומן אתהיונק לצאת ולבוא בשבת‬

‫ואשר ישא כל משא (נ'‪ ,‬ח)‬

‫(‪)11 ,11‬‬

‫איסוריםמיוחדים לספרברית דמשק‪:‬‬

‫אל יעש איש ביום הששי מלאכה מן העת אשריהיה גלגל השמש מן השער מלואו‬
‫(‪)16- 14 '10‬‬
‫אליתהלך חווןלעירועל אלף באמה(‪)21 ,10‬‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫י אם אלפים באמה (‪))4–5,11‬‬
‫אלילך איש אחר הבהמה לרעותה חוץמע כ‬
‫אל ירם את ידו להכותה באגרוף‪ ,‬אם סוררת 'היא אל יוציאה מביתו (‪)7–6 ,11‬‬

‫‪ 39‬יש אומרים‪ ,‬שהמושג יתערב הוא מלשון ערב שפרושו סחור (ר' יחזקאל כ"ז‪ ,‬ס)‪ ,‬ויש‬
‫גורסים יתרעב‪ ,‬והכונהשאין לצום בשבת‪ .‬שיסור "אליתערבאיש מרצונו"‪,‬לפי שתי המשמעויות‬
‫הנ"ל‪,‬יש מקבילות בספריובלים‪.‬‬
‫‪512‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫השבת של כת מדבר יהודה‬
‫אליאכלואל חבתה מ אםהיה במחנהי‪,1‬טט‬
‫אלישלח אתבןהנכר לעשות את חפצו בעם הכבת (‪)1,11‬‬
‫אל יקח אי"? עליו בגדים צואים או מובאים בגזכי אם כבסו במים או שופים‬

‫‪1‬‬

‫בלבונה (‪)4-3 ,11‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫(‬
‫אל פתחכלי טוח בשבת‬
‫‪)9‬‬

‫אליטולבבית מושבת סלעועפר (‪)11-10 ,11‬‬
‫אלייל‬
‫דאיש בהמהביום השבת (‪)13 ,11‬‬
‫ה בשבת (‪40 )14413 ,11‬‬
‫ואםתפול אלבור ואל פחתאליקימנ‬
‫ם בשבת (‪)154-14 ,11‬‬
‫אלישבת(א)יש(ב)מקום קרובלגויי‬

‫יכל נפש אדם אשר תפול אל מקום מים ואל מקום אליעלה איש בסולם וחבלוכלי‬
‫(‪)17 16 '11‬‬
‫י אם עולת השבת (‪)184-17 ,11‬‬
‫אליעלאישלמזבח בשבתכ‬
‫איסוריםמיוחדים לספר קובלים‪:‬‬
‫ואשר ישכב עם אשה(נ‪,‬ח)‬
‫ואשריבער אש (נ‪,‬יב)‬
‫והיורדבאניהבים(נ‪,‬יב)‬
‫והיורדבאניהבים נ‪,‬יב)‬
‫) ‪41‬‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫(‬
‫ואהגריכהויהרגכלאיש יב‬
‫והשוחט בהמהועוף(נ‪,‬יב)‬
‫והעושה מלחמהגיום השבת(נ‪,‬יב)‬

‫בספר ברית דמשק הוזכרו עשרים ושמונה איסורים בענין השבת‪ ,‬ובספר‬
‫יובלים התכרו עשרים ושנים‪ .‬לא נראה‪ ,‬שהבדל זה יכול להורות לנו דבר בענין‬
‫החומרה ומבשמירת השבת‪,‬בי אפשר‪ ,‬שמספר האיסורים שנקבע אינו קשור כלל‬
‫במדת הנטיה להחמיר‪ .‬רב צעיר סובר שבעל ספר יובלים קבע עשרים ושנים‬
‫איסורים כנגד עשרים ושניםמעשי בראשית‪.42‬‬
‫מזולתובענין הלכה‪ ,‬אם זה מתיר‬
‫גיתן לקבוע בבירור‬
‫אםאג'ולרגבםינססופירםבמרחימ‬
‫וא יסר‪ ,‬ובזאת לא נמצ‬
‫תיידמשק וספר יובלים‪ .‬מהנאמר בספר‬
‫יובלים בענין איטוור הליכה‪" ,‬ואשר ילך בדרך" (נ'‪,‬יב‪ 4‬קשה לקבוע בודאות אם‪,‬‬
‫אמנם‪ ,‬נאסהה לחלוטיןהיציאה בשכת‪,‬כפישיאינולעיל‪,‬י‬
‫בצעירטיבר שאיןזו‬

‫משמעות הכתוב‪.‬‬
‫נמצאיםאיסורים המשותפים לספרברית ‪pwan‬ולספריובלים‪ .‬מהם נראה‪ ,‬שבעל‬
‫ספר ברית דמשק פירט אתהאיסור בדברהדיבור‪ .‬בספריובלים נאמרבאופןמתמי‪:‬‬
‫"ואשר ידבר דבר" (נ'‪ ,‬ח)‪ .‬ובעל ספר ברית דמשק כתב‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬חמשה‬
‫איסורים שענינם דיבור‪ .‬קשה לקבוע בודאות‪ ,‬אםענין זה מורה על החמיה בנושא‬
‫‪ 40‬יש רואים בדבריישו במתי י"ב‪,‬יא‪" :‬היש בכם אדם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת‬
‫ולא יחזיק בו ויעלנו"‪ .‬התיחסות לאיסור הנ"ל של הכת ר' ‪The Judaean Scrolls- );.%.‬‬

‫‪.573‬ע ‪.Driver,‬‬
‫‪ 41‬יש אומרים‪ ,‬שהכוונה באיסור וה הואשאין לפגוע בגעליחייתמזיקים (ר' 'הולדות ההלכה‪,‬‬
‫ח'טשרנוביץ‪ ,‬עמ' ‪.)364‬‬
‫‪ 42‬ר' ספרותולדית ההלכה‪ ,‬חלקד‪ ,‬עמ' ‪.360‬‬

‫‪513‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫י‪,‬‬
‫(‪', .‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫[‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫[‪,‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫(ק‬
‫בר‪,‬וך שרביט‬
‫‬‫‪ .‬זה‪ .‬על כל פנים ברור‪ ,‬שבעל ספר בררת דמשע מחשיב אותו ולכך טרח לפרטו‪.‬‬
‫איסור נשיאת משא הוא איסור משותף נוסה שפירט בעל ספר ברית דמשק‪ .‬בספר‬
‫יובלים הניסוח הוא כולל מאוד‪" :‬ואשר ישא בל משא" (נ'‪,‬ח)‪ .‬ואילו' בעל ספר‬
‫ברית ומשקהזכירבעניןזהשני מקריםממשיים‪.‬‬
‫מלבד האיסורים הנ"ל נמצאים איסורים מיוחדים לספר ברית דמשק ואיסורים‬
‫מיוחדים לספר יובלים‪ .‬אפשר‪ ,‬שאיסורים אלה הם תוצאה של מסיבות חיים‬
‫מיוחדות שבהןחי בל אחד ממחברי הספריםהאלה‪ .‬ואפשר שהם תולדה שלאידיאות‬
‫מיוחדות של המחבר‪ .‬אף יתכן‪ ,‬שאיסורים מסוימים באים לבטל היתרים שאינם‬
‫נראים למחבר הספר‪ .‬למשל האיסור שאין להפליג באוניה קודם שבת שבספר‬
‫יובלים בא‪ ,‬לדעת רב צעיר ‪ ,43‬בשל תסיסה בשאלה זו שהיתה בזמן המהבר‪ .‬היו‬
‫שהתירו להפליגוהיו שאסרו‪ ,‬ומחבר ספריובלים צדד באיסור הקודם ולכן הטעימו‪.‬‬
‫ן הביא את‬
‫ווים סובר ‪,44‬כי נוהגם של האסיים שלא לאכול לשר ולא לשתותיי‬
‫הפרושים להקפיד הקפדה יתרה לענג את השבת במאכל ובמשתה‪ .45‬הפרושים‪,‬‬
‫לדעתו‪ ,‬התנגדו גם לאיסור החמור של האסיים לטלטל כלים בשבת‪ .46‬כמה‬
‫מר‪%‬יסורים‪ ,‬המיוחדים שבספר ברית ומשק‪ ,‬מובנים לאור המסופד על האסוים‬
‫עלידי יוסף בן מתתיהו‪ .‬הוא אומר‪ ,‬שהם הקפידו על מזונם ואכלו רק מה שהוכן‬
‫עלידי איש מקבוצתם‪ .47‬מכאן מובן מדוע צוין לגבי שבת האיסור‪" :‬אל יאכל‬
‫ואל ישתהכי אםהיה במחנה" (‪ .)23 ,10‬באיסור זהיש ללא ספק התיחסות לטהרת‬
‫המזוןולהכנת האוכל לקראת העובת בהתאם לדרישתהכת‪.‬‬
‫לפי ספר ברית דמשק נאמר בשבת ללבוש "בגדים צואים או מובאים בגזכי אם‬
‫כובסו במים או שופים בלבונה" (‪ .)4-3,11‬ההקפדה שיש ללבוש ביום השבת‬
‫המקודש בגד שכובס כמים מובנת לאור המסופר עליסיים שרחצו בשרם במים‬
‫ולבשו אזור בד לקראת הסעודה‪ ,‬בכך‪.‬הם‪ ,‬כפי שאומר יוסף בן מתתיהו "הולכים‬
‫ם אלמקום‪-‬הסעודההזה" ‪,48‬‬
‫בטהההכהולך למקום קדושנבאי‬
‫ידוע‪ ,‬שהכת מנעה מחבר שחטא לבדא'בקהלם‪ ,‬הרחקהזו מכונה בלשונם "הבדלה‬
‫מן הטהרה" ‪ .49‬מכאן יובן מדוע צליןהאיסיר‪" :‬אל ישבות (א)יש (ב)מקום קרוב‬
‫לגויים כשבת" (‪ – )14-13 ,11‬שהרי בשבתיש להקפיד שלאיהיה גורם כל שהוא‬
‫העלול לפגוע בקדושתה‪.‬‬
‫כמה מהאיסורים המיוחדים‬
‫ברית ישק מורים על חומרה יתירה שנהגה‬
‫הכת בשמירת השבת‪ .‬נאסר לספ‬
‫בשבת‬
‫ילחלץ בהמה שנפלה בבור‪" :‬ואם תפול אל בור‬
‫ואל פחת אל יקימה בשבת" (‪.)14-13 ,11‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬יש הסוברים‪ ,‬שדברי‬
‫ישו‪" :‬היש בכם אדם אשר לו כבש אחד ונפל בכור בשבת ולאיהיי‬
‫ק בו ויעלנו"‬
‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬ך‬

‫יי‪,‬ל'‪.,".‬י‪,‬י‬

‫?~?‬

‫'‪.‬‬

‫ן‬

‫‬‫'[‪, ,,‬‬

‫(‬

‫)‬

‫‪43‬‬
‫‪44‬‬

‫‪.,,‬‬

‫‪45‬‬
‫‪46‬‬

‫ר' שם‪ ,‬עמ' ‪.363‬‬
‫ר' ספרו‪ :‬דורדורודורשיו‪ ,‬הוצאת גלדננרג‪,‬וילנא תרע"א‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪.115‬‬
‫ר' שבת‪,‬בבלי‪,‬קיחע"ב‪.‬‬
‫יוסף בן מתתיהו אומר שהם "אינם מעזים להעתיק בלי ממקומו" (מלהמות היהודים ב'‪,‬‬

‫ח'‪,‬ט')‪.‬ראינולעיל‪ ,‬שהכת אסרה אף לשאת תמרוקיתבשבת‪.‬‬

‫'‪.‬‬

‫ר' מלחמותהיהודים ב'‪ ,‬ח'‪,‬ד‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪47‬‬
‫‪ 48‬ר' שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 49‬ר'‪ ,‬למשל‪ ,‬ספר ברית דמשק ‪.21-20 ,9‬‬

‫‪514‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬
‫השבת של כת מדבר יהודה‬
‫(מתי י"ב‪ ,‬יא)‪ —‬מתיחסים לאיסור זה של הכת‪ .‬דברים אלה'טל יצתהיו מופנים‬
‫אל הפרושים‪ ,‬מבאן משמע שהם לא החמירובענין זה כאנשי הכתס‪ .5‬אם נכון הוא‬
‫הנוסח שבספר ברית דמשק‪" :‬וכל נפש אדם )מ‪2‬ר תפול אל מקום מים ואל מקום‬
‫אל יעלה איש בסולם וחבל וכלי (‪ .)17-16 ,11‬הרי שלדידם של אנשי הכת לא‬
‫קיים העיקרון של פיקוח נפש דוחה שבת‪ ,‬והרי בבר ביתדין של חשמונאים התיר‬
‫להלחם בשבת מלחמתמגןי‪ ,5‬משוםפיקוח נפש‪.‬‬
‫לאור הנאמר לעיל אפשר לציין כמ'ה קווים המאמינים את השבת של כת מדבר‬
‫יהודון הקדושה והטהרה ביום השבת בקרב הכת הורגשו ונכרו‪ ,‬כנראה‪ ,‬יותר‬
‫מאשר בחוג אחר באותה תקופה‪.‬אוריהזו הושגהבין השאר עלידי ההקפדה שאיש‬
‫הכת לא יעלה על שפתיו דיבור שיש בו בצורה כל שהיא לפגוע בקדושת השבת‪.‬‬
‫ראינו לעיל‪ ,‬שנאסר על איש הכת בשבת לומר דברי הבל‪ ,‬לגעור ולדבר בעניני‬
‫ממון ומלאכה‪ .‬ללא ספק גם הדרישה ונאנשי הכת י'לבשו בגדים‪ ,‬שכובסו במים או‬
‫שופו בלבונה‪ ,‬תרמה ליצירת אותה אוירה ‪ .52‬הקדושה והטהרה המיוחדות שהיו‬
‫בכתביום השבת תואמות את החתירההיסודית של הכת לקדושה ולטהרה פולחנית‬
‫ומוסרית ‪.53‬‬
‫האיסורים שאיום הכת "אל יאכל ואל ישתהכי אם במחנה" (‪ ,)23 ,10‬והאיסור‬
‫ש"אל ישבת (א)יש (ב)מקום קרוב לגויים כשבת" (‪ .)14-13 ,11‬סייעו ליצירת‬
‫תנאים לשמירת הקדושה והטהרהביום השבת‪ .54‬הם הביאו לתופעה נוספתמיוחדת‬
‫הקשורה בשבת של אנשי הכת והיא התבדלותם היתירהמבני סביבתםביום השבת‪.‬‬
‫העיון באיסורים בענין השבת‪ ,‬שבספר ברית דמשק‪ ,‬מורה שהכת החמירה יותר‬
‫בשמירת השבת מבני תקופתם בכמה ענינים‪ .‬יוסף בן מתתיהו ציין‪ ,‬שדפוסיים‬
‫החמירו בשמירת השבת מכל היהודים ‪ .55‬מור אזמר ‪,58‬כי שמירת השבת הקפדנית‬
‫בתקופת שלטון אנטידכוס אפיפנס היתה אבן בוחן לנאמנות של היהודי לדתו‬
‫ואמצעי חשוב להתבדלותהיהודי האמיתי מבני סבי‪,‬בתו‪ .‬מכאןמובן משום מהאנשי‬
‫הכת החמירו יותר מבני תקופתם בשמירת השבת‪,‬כי הם טענו ש'הם בחירי האל‪,‬‬
‫הם כינו את עצמם "בתיריך"י‪ ,5‬והם ראו צורך להבדל מבני סביבתם ‪ ,58‬כדי‬

‫‪ 50‬ר' שבת‪,‬בבלי‪ ,‬קכח ע"ב‪.‬‬
‫‪ 51‬ר' מכבים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬מ'‪ .‬גם ספר היובלים‪ ,‬האוסר לחימה בשבת‪,‬אינו גורם את העיקרון‬
‫פיקוח נפש דוחה שבת‪ .‬במשנה שבת י"ח‪ ,‬ג'‪ ,‬נאמר‪":‬מילדין את האשה בשבתוקורין לה חממה‬
‫ממקום למקום ומחללין קליה את השבת"‪ .‬באותה משנה נאמר‪ ,‬שאין מילדין את הבהמה ביום‬
‫טוב‪ ,‬זהמתאיםלאיסור הכת‪" :‬אל ~לדאיש בהמהביום השבת" (‪.)13,11‬‬
‫‪ 52‬ראוי לציין‪ ,‬וכהשם אמר למשה שעל העם להתקדש ולכבס שמלותם‬
‫לקראתר‪,‬מעמד הרסיני‬
‫‪ .‬בספר יובלים הוטעמה הדרישה לקדושה ולטהרה בשבת ( ב'‪ ,‬בו‪–‬בז)‪,‬‬
‫(ר' שמות י"ס‪ ,‬י)‬
‫קשור לכך האיסור‪" :‬ואשר ישכב עם אשה" (נ'‪,‬ח)‪ .‬מעין האיסור הזה נאסר על העםלפני מעמד‬
‫הרסיני ר' שמות י"ט‪,‬סו)‪.‬‬
‫‪ 53‬ר' ימשל הוויות ‪ ;12 ,16‬סרך היחד ‪ .8—6 ,3‬ר' ‪The Rule of Qumran and 1)8‬‬
‫‪. 35‬ק ‪. Press 1966,‬א ‪.‬ם ‪.Leaney 8.‬ם ‪.%.‬ג ‪.meaning -‬‬
‫‪ 54‬הזיקה שבין הבדלה וטהרה וקדושה ברורה היא‪ ,‬שומעים על כך בכמה מקומות בכתבי‬
‫הכת‪ ,‬ר'‪ ,‬למשל‪ ,‬סרךהיחד ‪.13,8 .13,5‬‬
‫‪ 55‬ר 'מלחמותהיהודים ב'‪ ,‬ח'‪ ,‬ט'‪.‬‬
‫‪ 56‬ר‪ ,‬ספרו ‪.26‬ע ‪.Judaism Volume 11,‬‬
‫‪, 57‬ר' הודיות ‪.15 ,14‬‬
‫‪ 58‬ר 'סרךהיחד ‪ ;10 ,5‬ספר ברית דמשק ‪.14,6‬‬
‫ש‪4‬‬

‫‪515‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ו‬

‫בית מקרא )סז(‬

‫ברוון_ שרביט‬
‫[סו]‬
‫‪.‬‬
‫שיוכלולהגיע לשלמותדתיתומוסרית‪ .‬שמירת השבת הקפדניתהיתה אחד הגורמים‬
‫לחיזוק הבדלותם‪.59‬‬
‫נטיה הפוכה להבדלות היהה אצל המתיונים‪ ,‬הם אמרו‪" :‬נלכה ונכרתה ברית‬
‫את הגויים אשר סביבותינו‪.‬כי מן‪.‬היום אשר סרנו מעמהם מצאונו רעות רבות"‬
‫מכבים א'‪ ,‬א'‪ ,‬י‪ .04‬אנטיוכוס אפיפנס גזר על שמירת השבת‪ ,‬משום שביקש‬
‫שהיהודים לאיתבדלומבני סביבתם ‪.60‬‬
‫ם‬
‫ג‬
‫של‬
‫ם‬
‫הבת‬
‫יתכן‪ ,‬שהנטיה הנ"ל של המתיוני פעלה היא להגברת ההקפדה‬
‫‪'.‬‬

‫בשמירת השבת‪.61‬‬
‫שמירת השבת הוזכרה במיוחד בכתבי הכת‪ ,‬מגזום שהכת‪ ,‬הקנאית לתורת השם‪,‬‬
‫פעלה בתקופה שתרבותיון האלילית סכנה את קיומה של תרבות עם ישראל ואת‬
‫דתו‪ ,‬ושמירת השבת‪ ,‬כפי שנלמד מהכתוב במקרא ‪ ,62‬מהוה תריס בפני עבודת‬

‫אלילים‪ .‬יתכן‪ ,‬שמסיבהזו הודגשה במיוחד שמירת השבת גם בספר יובלים‪ /‬שהוא‬
‫מהספריםהקרובים לכת מדבריהודה‪.‬‬
‫הכת‪ ,‬שההבתה לעסוק בכתביה בענין אחרית הימים‪ ,‬הזכירה‪ ,‬בנראה‪ ,‬במיוחד‬
‫את השבת גם משוםשבימי ביתשני קשרו את השבת בגאולה‪,‬כפי שנשמע מהנאמר‬
‫במשנה‪ .‬תמיד‪ ,‬ז'‪ ,‬ו'‪ ,‬שהלויים היו אומרים במקדש בשבתן "מזמור שיר ליום‬
‫השבת מזמור שיר לעתיד לבואליום שכלו שבת ומנוחהלחיי העולמים"‪.‬‬
‫מור סובר ‪,63‬שהיהודים נמנעו מלהגןעל עצמםביום השבת לאי‬
‫ק בשל נאמנותם‬
‫לתורה‪ ,‬האוסרת חילול שבת‪ ,‬אלא גם משום שהאמינו שנאמנותם זו תביא את‬
‫הגאולה‪.‬‬

‫‪ 59‬שההבדלות מבני הסביבה קשורה בשמירת השבת שומעים בספר יובלים ב'‪ ,‬יט‪" :‬ויאמר‬
‫לנוהנני מבדילליעם מכל העמים (ושבתו הם) ושמרו את השבת"‪.‬‬
‫‪ 60‬בספר מכבים א'‪ ,‬א'‪ ,‬מא‪-‬מג נאמר‪" :‬ויכתב המלך אל כל מלכותו להיום כלס לעם אחד‪,‬‬
‫ולעזב איש את חקותיו ויקבלו כל העמים כדבר המלך‪ .‬ורבים מישראל רצו בעבודתר וינבחו‬
‫לאלילים ויחללו את השבת"‪ .‬ר' גם מכבים א'‪ ,‬א'‪ ,‬מד‪-‬נ‪ .‬אך הקנאים לתורת השם מלו את בניהם‬
‫ושמרו את השבת חרףהגזרות‪ .‬ר'מכבים א'‪ ,‬א'‪ ,‬ס; ב‪ ,,‬כס‪-‬לז‪.‬‬
‫‪ 61‬וייס אומר‪,‬כי רצוןהיונים ורצון הרומיים למשוך אתהיהודים אחר משפטיהם אך הגבירה‬
‫ביהודים את הרצוןלהוסיףגדריםוסייגים (ר' דור דורודורשיו‪ ,‬הלקא‪ ,‬עמ'‪.)26‬‬
‫‪ 62‬ר‪ ,‬מאמרו של ד"'ר ח‪.‬תמיאל‪ ,‬זכור ושמוח‪ ,‬שבת‪ ,‬מאסף לעניני חנוך והוראה געריכת‬
‫חמיאל‪ ,‬המחלקה לחנוך ולתרבותתורנית‪ ,‬תשל"ד‪,‬עמ' ‪.68–56‬‬
‫‪ 63‬ר' ספרו ‪ Judaism‬כרך ב‪ ,‬עמ' ‪ .26‬ראוי להזכיר את הנאמר בשבת‪ ,‬בבלי‪ ,‬קיח‪ ,‬ע"ב‪:‬‬
‫"אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בןיוחי אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד‬

‫כי‬

‫נגאלים"‪.‬‬

‫‪516‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)