תמוז-אלול תשל"ו
בית מקרא )סז(
השבת של כת מדבריהודה
י
מאת
ב וך שרבי ט
מכלל מקראי קודש השבת בלבד נזכרת בכתבי כת מדבר יהודה ,ואף הוקדש
לה מקום נכבד בספר ברית דמשק .שימת לב מיוחדת 'לשבת מצויה גם ,במקרא
.השאלה היא האם להזכרה זו של השבת בכתבי הכת
ובספרות הבתר מקראיתי
יש משמעות מיוחדת והאם לשבת של הכת היה אופי שונה מזה שהיה מקובל על
היהודים בתקופתביתשני.
,
ן
מ
י
ה
,
ם
י
י
ת
ו
ה
מ
ת
'
צ
ו
ר
מ
ב
השבת
בצביון
בהור ,שחלושנויים ,אםכי לא
שהרי תנאי
החיים השתנו ,המערכה הכלכלית השתכללה והללו גר,מו ללא כל ספק לשנויים
בכל הקשור לשמירת השבת .זאת ניתן לראות מהכתוב במקרא אודות השבת.2
מנהג היה בישראל בתקופה הקדומה ללכת אל 'הנביא בשבת .3בתורה ההוראה
על איסור מלאכה היא כללית ,4ולא הוזכרו בה אלא ארבע מלאבות החרישה
והקצירה ,5איסור הבערת אש 6והאיסור לקושש עצים .7בירמיה נשמעת ההוראה
לא לשאת משא בשבת" .ישעיה מורה לקרא לקובת עונג .9בעמוס 'ובנחמיה הוזכר
האיסור לסחור בשבת .10
מור מדגיש ,שהאיסורים הנאמרים במקרא בענין השבת הם דוגמות מקריות
של חוקה מקובלת ,אשר בודאי התרחבה במשך 'הזמן כדי לענות על התנאים
המשתנים .11תמורות רבות חלובחיי היהודים בראשיתימי בית שני והללו ללא
י
1הציווי על שמקרת השבת מופיע בתורה שתים עשרה פעמים ובספרי הנביאים והכתובים
נזכרת השבת פעמים רבות .גם בתורה שבע"פ היא המצנה הנדרשת ביו'תר .בספר יוב.לים מזכרת
השבת בראשית הספר ובסופו (ב' ,כו4-לא;נ',ו-יג).
2ר' מבוא למסכת שבת ,סדר מועד ,ח' אלבק ,מוסדביאליק תשי"ב ,עמ'.9
,ר' ,מל"ב ד,,כג.
3
4
5ר' שמות ל"ד ,כא.
6ר' שם 'ל"ה,ג.
ר' שמות כ' ,ח-יא.
7ר' במדבר ט"ו ,לב-לו.
8ר'ירמיה י"ז ,יט-כ.
9ר 'ישעיה ג"ח,יג.
10ר' עמוס ח',ה.נחמיהי' ,לב;י"ג ,טז-כג.
.Judaismm);.1,.Moore
u – Schocken
נ i Books.
o4
,.1971 Vר.
11ר' , 22-25עע
מאוי להזכיר את האמרה שבחגיגה א' ,ח'" :הלכות שבת הן כהררים התלויים בשערה -מקרא
מועט והלכות הרבה".
507
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
e
I
תמוז-אלול תשל"ו
בית מקרא )סז(
[]2
ברזך שרביט
ספק נתנו את אותותיהן בדרך שמירת השבת 12בתקופה זו הופיע בית הכנסת
כגורם חשוב בחיי היהודים ,ולכך היתה השפעה על אופי השבת :בשבת בימי
י "היו משכימין לתמיד של שחר משם לבית הכנסת משם לבית המדרש
ביתשני
משם לתפלתמוספיןדמדום לאכילהושתי,ה" .13
בימי בית שני החמירו היוסדים משד בשמירת השבת .14רמז 'לכך אפשר
למצוא בדברים שאמר ישו לפרושים" :ויאמר אליהם השבת נתנה בעבור האדם,
ולא האדם בעבור השבת" (מרקום ב' ,כז) .יהודים בתקופה זו לא יצאו למלחמה
בשבת גם כאשר צרו עליהם ,וחייהם היו נתונים בסכנה .15מאוחר יותר התיר
מתתיהו להלחם בשבת מלחמת מגן כדי שלא ימותו ,כפי שמתו רבים בעבר .16
עדות נוספת לחומרה ,שנהגו אז ישראל בשמירת השבת ,שומעים במשנת הסידים
האומרתכי "ההורג נחשים ועקרבים בשבתאין רוח חסידים נוחה הימנו" (שבת
קכ"אע"ב) .מאוחריותר באוחכמים ואמרו" :כלהמזיקיןנהרגין בשבתע (שם ,שם).
לאחר שבררנו מהאפיין את 'השבתבימי בית שני מן הראוי שנבדוק אם לשבת
של כת 'מדבר יהודה היהייחוד משלה .בספר ברית דמשק נאמר שלכת 'היו חוקים
בענין השבת שלאהיו נחלתם של ב'לל ישראל" :נסתרות אשר תעו בם כל ישראל
שבתות קדשו ומועדי כבודו" (ג' ,יד-סו) .יוסף בן מתתיהו אומר לגבי האסיים,
.א ,חוק1חסם 6001ח1א
.482–483קק .,
11
י 11 ;Volumeלהויזן סובר שבתקופתבית ראשון השבת ככל החגים הדתיים
היתה קשורה בטבע ,ואילו בתקופת בית שני שעתה השבת את דמותה עקב התמסרותהחיים
הדתיים .יש החולקים על דעתו .ר' הנחות מוקדמות בחקר השבת ,יהושע גתי" ,בית מקרא",
12ר' 1965,
Ancient Israel %. de Vaux – Mcgraw
אדר תשל"א.
13תוספתא סוכה י"ר ,ג' .ר' גם ברייתא ברכות כ"ג (ר' גם מור Judaismעמ' .)38פילון
מספר על התראפויתים שנהגו להתכנס בשבת עם עלות השחר לתפילה ,והקדישו את כל היום
לעיון ולימוד בספרי הקודש וסיימו את היום בתפילת ערב עם השקיעה .וורמס סובר שהללו
זהים עם האסיים .דרייבר מתנגד לדעה זו ר' ספ,רוThe Judaean Scrolls, Oxford, Basil :
. 121-123קק ,Blackwell, 1965,מסופך עלישו שלמד ביום שבת בבית כנסת ,ר' לוקס ד',
טז;י"ג,יא.
14ר ,תולדות ההלכך,חיים טשרנוביץ ,הועד להוצאת כל כתבי "רב צעיר" תש"י ניו-יורק
,1952כרך ד' ,עמ' .299
15ר ,ספר המכבים א' ,ב ,,כס-לז .בספר יובלים נאמר" :והעושה מלחמה ביום השבת,
והאיש אשר יעשה (דבר) מכל זה ביום השבת ומת" (נ ,,יב-יג) .ישלציין ,שהאסיים השתתפו
במלחמות היהודים ביומיים (ר' מלחמות היהודים ,יועף בן מתתיהו ,ב' ,ת' ,י') .מסופר שיוחנן
האסיי מונה למפקדעל מחוז תמנה (שם ,ב' ,כ' ,ד') הוא מת מותגבורים במלחמה (שם ,ג' ,ב' ,ב').
נראה ,שבין הלוחמים במצדההיו גם מאנשי כת מדבר יהודה (ר' מצדה ,בימים ההם בזמן הזה,
יגאל יזין ,ספרית "מעריב" ,עמ' .)174-173הישוב בקומראן נחרב ,לדעת ב"צ לוריא ,בעת
המלהמה שניהלה אחות אנטיגונוס בהורדוס (ר' ספרו ,מינאי ור הורדוס ,החברה לחקר המקרא
כישראל ,ע"י הוצאת קרית ספר ,תשל"ה ,עמ' .)245כיצד אנשי הכת נהגו ביחס למלחמה כשבת
קשה לדעת ,כי אין פרטים על כך במקורות שבידינו .בהיותם לוחמים במסגרת כלל הלוחמים
איןלהניח שהפיכלולנהוג אחרתמיתרהלוחמים.
16ר' ספר המכבים א' ,ב' ,לה-ש בתקופה מאוחרתיותרהתירו גם מלחמת התקפה בשבת:
"מחנה היוצאת למלחמת הרשותאין צרין על עיר שלגויים פתרת משלשה ימיפ קוום לשבת,
ואם התחילו אפילו בשבת אין מפסיקין וכו'" (ר' תוספתא עירובין ד' ,ז') .ר' לבעית הלכות
מלחמה בשבתבימיביתשני ובתקופת המשנה והתלמוד ,משה דוד הר" ,תרביץ",ניסן תשכ"א.
508
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ו
בית מקרא )סז(
השגת של כת מדב,ר יה,ודה
נ]3
המזהים עלידי רוב החוקרים עם בני כת מדבר יהודה ,שהם "מתמיהים באיסור
מלאכה מכל היהודים ולאדי להם שהם מכינים את המאכלים לעצמם מערב שבת,
לבל יבעירו אש ביום (הקדוש) ההוא,כי אינם נועמם להעתיקכלי 'ממקומו ולצאת
חוץ (להפנות לצרביהם)"י
פילון האלכסנדיוני אומר שיום השבת קדוש הוא בעיני האסיים "בו ישבתו
מכל מלאכה אחרת ויאספו למקומות הקדושים הנקראים בשם "בתי כשיות" שם
ישבו שורות שורות לפי גילם זקנים לפני צעירים ויקשיבו קשב רב מתוך דרך
ארץ כיאות ,אחד מהםיוציא את הספרים הקדושים ויקהא בהם ,ואיש אחר מבעלי
ם הסתומים".18
התורהיעמדעלידוויבאר אתהעניני
נמצא ,שלפי יוסף בן מתתיהו הצטינה השבת 24ל בת מדבר יהודה בהקפדה
היתרה שהקפידו בה אנשי הכת על איסור מלאכה .אךראינושבימי ביתשני נהגו
היהודים להחמיר בשמירת השבת .לפי הכתוב בספר ברית דמשק אודות האיסורים
בענין השבת נראה שאנשי הכת החמירו יותר בשמירת השבת מהמקובל בימיהם,
וכי השבת2ךל הכתנבדלה מהשבת שלכללישראל.
בספר ברית דמשק מוזכרים עשרים ושמונה איסורים לגבי השבת :איסור עשית
מלאכה ביום הששי "מן העת אשר יהיה גלגל השמש רחוק מן השער מלואו" (י',
סו-טז) .נוהג זההיה מקובל על היהודים בתקופת הכת,כפי שנשמע הדבר מדברי
יוסף בן מתתיהו ,הוא מספר,כי בימי בית שני היה עומד כהן בערב שבת בראש
לשבות בית המקדש ותוקע בחצוצרה לאות כי בא ליל שבת ,ועל העם לשבות
מכל עבודה .19ראוילציין,בי נאמר בסוכה נ"ג ע"ב,ביבימי הביתהיו תוקעים
בערב שבת שלש תקיעותכדי להבטיל את העם ממלאכה .טלמון סובר ,20שהנוסח
שהובא לעיל מספר ברית דמשק בענין שביתת המלאכה מערב שבת אינו הנוסח
המקורי,כי אנשי כת 'מדבר יהודה ,שנהגו לפי לוח השמש ,מנו אתהיום מהבוקר,
ולפיכך הם החלו בשמירת השבת בבקר של יום השביעי .לדעתו ,השסח שונה
בתקופה מאוחרתיותרבדי להתאימו להלכה 'המקובלת .דעהוו של טלמון קשההיא,
שהרי כיצד יתכן שחריגה כה בולטת בשמי,רת השבת לא תעורר את תשומת לבו
של יוסף בן מתתיהו והוא לא יזכירה בדבריו אודות האסיים ,וכיצד יתכן ,שלא
ו ,21
יהיה הד לכך אף לא באחד מהמקורות של אותה תקופה,המצוייםבידינ
האיסור השני,וכמוזכר בספר ברית דמשקבענין השבת הוא" :אלידבר איש דבר
17ר' מלחמותהיהודים,יוסף בן מתתיהו ,ב' ,ח' ,ט' .תרגם שמחוני" ,מסדה" %ש.1
18ר' על חרות הצדיקיב-יג.
י' ,ט',י"ג.
19ר'
דיי
עד
לק
מלהמותה
הלוח של בת מובר יהודה" ,תרביץ" ,המוז תש"ך .ור מאמהו :מחזור
20ר' מאמרו:
ון
ני
הגינות של כת מדבר יהודה" ,תרביץ" ,תשרי תש"ך ,וכן ר' מאמרוThe Calendar reckoning :
of the 80" from Judaean Desert. scripta Hurosolymitana. Magness Press, 1965.
. 185-193קק.
21ראוי לציין ,שבנימין בן יונה מטודלה ,שנתקל בתופעה של שמירת השבת
השביעי בבקר אצל כת קיפרוסין ,מזכירה ב"ספר המסעות" שלו' ,והוא אף מדגיש שבני ישראל
נדו את בני הכת הזו בכל מקום (ר' ספר שבת ערך ד"ר י"ל ברוך ,עמ' .)191וא' השגותיו של
דניאל ליבל על סברת טלמון במאמרו :שבתה של כת מדבר קוודה" ,תרביץ",ניסן תש"ך.
האי
509
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ביום
תמוז-אלול תשל"ו
בית מקרא )סז(
[]4
ברוך שרביט
נבל" (י' ,יח-יט) .האיסור לדבר בשבת בעניני חולין נשמע כבר בדברי הנביא
ישעיה" :וכבדתו מעשותדרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר"(נ"ח,יס
.ומזהירנועל כך
גם כעל ספר יובלים" :ואשר ידבר דבר לעשות בו" (נ',ח) .נמצא ,שבעצם האיסור
הנ"ל לא חידשה כת מדבר יהודה אלא בהדגשהשהיא הדגישה אתהדבר .שהרי את
האיסור הזה הזכירה בראש רשימת האיסורים .לענין יהדה שלושה איסורים
נוספים" :ורק אל ישהביעהו"" .22אל ישופכו על הון ובצע"" .23אל ידבר בדברי
המ'לאכה והעבודה לעשות למובכים" .:4אם האיסור" :אל ימולא איש את עבדו
ואת אמתו ואת שוכרו בשבת" (ברית דמשק י"א ,יב) ,הוראתו :שאל יגער איש
בעבדו ,כפישחוייב וורמס ,25הרי שגם את האיסור הזה יש לצרף לכלל שמיסורים
שענינםויביר, .מדובר אם כן באיסור דיבור דבר הבל וגערה ,איסור דיביר
בעניני ממוןובעניני מלאכה .דבריו של איש הכת ביום השבת נמצאו עלידי כה
נקיים מ,כלאמירהשיש בהכדילפגוע בקדושתהעובת.
ראוי לציין ,שהכת הקפידהבענין דיבור גם בהקשרים אחרים :יוסף בן מתתיהו
י בשעת הסעודה "אין קול וצוחה מחלל את הדממה" .26
בדברו עלהאסיים אומר,כ
ר
ו
ב
י
נראה ,שבמקרה זה נמנע ד
מפאת
קדושת
.
2
ז
ת
ו
ר
ו
ש
ק
ה
הסעודה עברות
בדיבור
ש
ד
ח
י
ה
ברשימה זו
תופסות מקום בולט ברשימת העברות והעונשים שבסרך
מצוינים עונשים על חוצפה על העלבה על דברי כעס ,על ניבול פה על הוצאת
שם רע ,על הפרעת דברי הזולת בדיבור ביניים ועל צחוק במושב הרבים -
העוברים על חטאים אלה מ,רחקים מהכת לפרק זמן מסוים בהתאם לחומרת העברה,
הרחקהזו מכונהבפי הכת "הבדלה מן הטהרה".כנוי זה מובן לאור 'העובדה ,שהבת
ראתה את עצמה בבחינת "בית קדש" .29יתכן ,שהכת צאתה בעבהות הנ"ל מעשים
הפוגעים בקדושת הכת .נמצא ,שהדיבור נתפס עלידי הכת כגורם העלול לפגוע
בקדושה אם זו קדושת השבת ,אם זו קדושת הסעודה ואם זו הקדושה ,שצריכה
לשרור בקרב הכת .30
השבת,
דמשק,
ם
ברשימת האיסורי
ן
י
נ
ע
ב
שבספר ברית
באים זה עליד זה שני
יה
22
ר' ספר ברית דמשק .18 ,10לשון דומה בספר דברים ט"ו ,ב .ענין זה קשור ,ללא ספק,
בדיבור.
23ר' שש .18 ,10ענינודיןודבריםבעסקי ממון.
24ר' שם .19 ,10 ,האגדה מספרת על חסיד שחשב לגדור את כרמו ולא גדרו מפני שחשב
על כך בשבת ,וגעשה לו נס וצמח לו צלף ,שממנו היתה פהנסתו (ר' שבת ,בבלי ,ק"ג ע"ב).
25ר' . 113ק 1966.ו00ע . Pengvinם=חץ English 0.תו .The Dead Sea Scrolls
26י
' מלחמותהיהודים ,ב' ,ח',ה'.
,
ה
ר
ה
ט
כ
ם
י
י
27יוסף בן מתתיהו מספה ,שהאס
את
ו
ג
ה
נ
ל
ו
כ
א
ל
ו
ל
ב
ט
הם
ם
ת
ד
ו
ע
ס
לפני האכילה
ובשעת הסעורה הם לבשו בגוי קרש (ר' מלהמותהיהווים ב ,,ח',ה .),בסרך היחד ,5 ,6נאמר,
י הכהן היה הראשון מבין המסובים שפתח בברכה על הלחם ועל התירוש .ור' גם פרך העדה ,2
כ
.21-17דברים אלה רומזיםעל הקדושה שבסעודה.
28ר' סרך היחד .25-17 ;27-24 ,6
29ר'מגילתהסרכים,ליכט ,מוסדביאליק, ,תשכ"ה עק' .171
30מילון בדברו על ,האסיים אומרכי הם אינם נשבעים כ %ואינם מוציאים מפיהם דבר שקר
(ר'על חרותהצדיקיב-יג).
510
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ו
בית מקרא )סז(
השבת של כת מדבר יהודה
אימירים המתיחסים להלוכה " :31אל יתהלך איש בשדה לעשות את עבודת חפצו
השבת .אל יתהלך חוץ לעירו על אקף באמה" (י' ,כ–כא) .מעין זה נמצא בספר
יובלים; "ואשר ילך ואשר יעבד את האדמה" (נ',יב) .בעל ספר יובלים לא קבע
שעור הליכה המותר בשבת.רבין סובר שאסר ספריובלים על האדםיציאה בשבת
מ'מקומו , ,3'2ואילו רב צעיר אומר ,שבעל ספר יובלים לא אסריציאה מן הבית
בשבת לשם טיול .33בעל ספר ברית דמשק קבעשני תחומי שבת :אלף אמה להולך
מאוץ לעירו ואלפים אמה למוביל את בהמתו למרעה .34נמצא ,שבענין הליכה
בשבתהתמירה הכת מחכמים ,שקבעו תחום שבתאלפים אמה .35
בהקשר לאיסור להלך בשדה ולעבוד בשדה יש לציין ,שישו יתלמידיו עברו
פעם בשבתבין הקמה ,ובהנותם רעבים החלו "לקטיף מלילות ויאכלוע .הפריטים
בראותם זאת אמרו לישו
י "הנה תלמידיך עושים את אשר לא יעשה בשבת" (מתי
[]5
הכת החמירה מחכמים גם בענין ,נשיאת תמרוקים בשבת :בספר ברית דמשק
נאמר" :אל ישא אישעליו סמנים לצאת ולבוא בשבת" (י"א,ט—י) .ואילו "חכמים
פוטרין בכובלתובצלוחית שלפליטון" (משנה שבתו',ג').
הכת אסרה לפתוח בשבתכלי שפיו סגור בטיט" :אל פתחכלי טוחביבבת" (י"א,
.וחכמיםמתירים לנקוב'מגופה שלחבית.36
ט)
הכת החמירה בשמירת שבת גם כאשר חיי האדם נתונים במכנה" :וכל נפש
אדם אשר תפול אל מקום מים ואל מקום אל יעלה איש בסולם והבל וכלי" (י"א,
טז-יז) ז .8וחכמים 'התירו לחלל שבת בשל פקוח נפש ,ר' שמעון בן מנס:יא אמר:
"ושמרו בני ישראל את השבת ,אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור
שבתות הרבה"(יובא ,פ"הע"ב).
לציין ,שבעל ספריובלים אסר בשבת לעשות מלחמה ,ומתתיהו החשמונאי,
ראוי
כפי שנאמרלעיל,התיר מלחמתמגן בשבת.
קשה לקבוע מההשוואה הנ"ל אם החומרה ,שנהגה הכת בענינים ,שהוזכרו לעיל,
היתה מיוחדת לאנשי הכת או שהומרה בענינים אלה היתה מקובלת בזמנם ורק
בתקופה מאוחרת יותר הקלו .בהם חכמים.העיון בנאמר אודות שבת בספריובלים,
שנבוב לדותהחיילוייבמ בסוף תקופת בית שני ,38עשוי לעזור לנו בברור יחוד
השבת של הכת.
31יסוד איסורים אלה הוא הכתוב בתורה" :שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו" (,שמות
ט"ז,כס).וחכמיםקבעו תחום שבת שהואאלפים אמה (ר'ערובין "2אע"א.,
32ר ,ספרו . 90ק .Qumran Studies,
33ר' ספרו תולדות ההלכה חלקד ,עמ' .367
34ר' ספרברית דמשק .6–;5 ,11 ;21 ,10
35יש לציין ,שבית שמאי אומרים" :ואין מנהמין אבלים ואין מבקרין חולין
בבלי ,יב ,ע"א).
בשבה" (שבת,
36ר' שבת ,כ"ב,ג'.
" :אל מקום מים ואל מקום אש וכו'" .ר' The Dead
1צ יש אומרים ,שהנוסחהיכוןהיא
.11.Gasterקו . 113 ;The Dead Sea Scripturesק English )[. Vermes,ח] Sea Scrolls
-: 19641 .89ץ-א 001ע .Anchor
38ע ר ,הספריםהחיצונים ,ערך 1מ כהנא" ,מסדה" ,תשט"ז עמ'ריו-ריח,.
511
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סז(
"]
תמוז-אלול תשל"ו
ברוך שרבי ט
נשוה באמצעות טבלה את הכתוב בספר ברית המשקבלינץ השבת לכתוב על-כך
בספריובלים.
איסורים משותפים לספר ברית דמשק ולספריובלים:
ספר ברית ומשק
ספר יובלים
ואשרידבר דבר (נ',ח)
אלידבראיש דבר נבל ()18–17 ,10
אלישהברעהו ()18 ,10
,
1
0
(
)18
אלישופכועלהון ובצע
אל ידבר בדבר מלאכה והעבודה לעשות
למשכים ()19 ,10
אל ימרא איש את עבדו ואת אמתו ואת
שוכרו בשבת ()12,11
אל יאכל איש ביום הש,בת כי אם המוכן
ולאיכינובו מכל אשריאכלוישתה
(ב',כס)
()12 ,10
אל יתהלךאיש בשדה לעשות את עבודתחפצו ואשר יעבד האדמה (נ',יב)
השבת ()21-20 ,10
ואל ישאב אל כל כל ()2–1 ,11
ולשאבמים (ב' ,כט)
אליתערב איש מרצונו (3")9,11
,והצם (נ',יב)
אל יחל איש את השבת על הון ובצע בנסבת וכל משאומתן(נ' ,ח)
()15 ,11
אל יוציא איש מן הבית לחוץ ומן החוץ אל ולא יביאו ולאיוציאו מבית לבית
הבית ,ואם בסוכהיהיה אליוציא ממנה גאל ביום הזה (ב' ,ל)
יבאאליה (7 ,11ע)94-
אל ישאאישעליו סמנים לצאת ולבוא כשבת להוציא מאהלו או מביתו (נ',ח)
()10–9 ,11
אל ישא האומן אתהיונק לצאת ולבוא בשבת
ואשר ישא כל משא (נ' ,ח)
()11 ,11
איסוריםמיוחדים לספרברית דמשק:
אל יעש איש ביום הששי מלאכה מן העת אשריהיה גלגל השמש מן השער מלואו
()16- 14 '10
אליתהלך חווןלעירועל אלף באמה()21 ,10
ו
ר
י
י אם אלפים באמה ())4–5,11
אלילך איש אחר הבהמה לרעותה חוץמע כ
אל ירם את ידו להכותה באגרוף ,אם סוררת 'היא אל יוציאה מביתו ()7–6 ,11
39יש אומרים ,שהמושג יתערב הוא מלשון ערב שפרושו סחור (ר' יחזקאל כ"ז ,ס) ,ויש
גורסים יתרעב ,והכונהשאין לצום בשבת .שיסור "אליתערבאיש מרצונו",לפי שתי המשמעויות
הנ"ל,יש מקבילות בספריובלים.
512
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ו
בית מקרא )סז(
השבת של כת מדבר יהודה
אליאכלואל חבתה מ אםהיה במחנהי,1טט
אלישלח אתבןהנכר לעשות את חפצו בעם הכבת ()1,11
אל יקח אי"? עליו בגדים צואים או מובאים בגזכי אם כבסו במים או שופים
1
בלבונה ()4-3 ,11
,
1
1
(
אל פתחכלי טוח בשבת
)9
אליטולבבית מושבת סלעועפר ()11-10 ,11
אלייל
דאיש בהמהביום השבת ()13 ,11
ה בשבת (40 )14413 ,11
ואםתפול אלבור ואל פחתאליקימנ
ם בשבת ()154-14 ,11
אלישבת(א)יש(ב)מקום קרובלגויי
יכל נפש אדם אשר תפול אל מקום מים ואל מקום אליעלה איש בסולם וחבלוכלי
()17 16 '11
י אם עולת השבת ()184-17 ,11
אליעלאישלמזבח בשבתכ
איסוריםמיוחדים לספר קובלים:
ואשר ישכב עם אשה(נ,ח)
ואשריבער אש (נ,יב)
והיורדבאניהבים(נ,יב)
והיורדבאניהבים נ,יב)
) 41
,
נ
(
ואהגריכהויהרגכלאיש יב
והשוחט בהמהועוף(נ,יב)
והעושה מלחמהגיום השבת(נ,יב)
בספר ברית דמשק הוזכרו עשרים ושמונה איסורים בענין השבת ,ובספר
יובלים התכרו עשרים ושנים .לא נראה ,שהבדל זה יכול להורות לנו דבר בענין
החומרה ומבשמירת השבת,בי אפשר ,שמספר האיסורים שנקבע אינו קשור כלל
במדת הנטיה להחמיר .רב צעיר סובר שבעל ספר יובלים קבע עשרים ושנים
איסורים כנגד עשרים ושניםמעשי בראשית.42
מזולתובענין הלכה ,אם זה מתיר
גיתן לקבוע בבירור
אםאג'ולרגבםינססופירםבמרחימ
וא יסר ,ובזאת לא נמצ
תיידמשק וספר יובלים .מהנאמר בספר
יובלים בענין איטוור הליכה" ,ואשר ילך בדרך" (נ',יב 4קשה לקבוע בודאות אם,
אמנם ,נאסהה לחלוטיןהיציאה בשכת,כפישיאינולעיל,י
בצעירטיבר שאיןזו
משמעות הכתוב.
נמצאיםאיסורים המשותפים לספרברית pwanולספריובלים .מהם נראה ,שבעל
ספר ברית דמשק פירט אתהאיסור בדברהדיבור .בספריובלים נאמרבאופןמתמי:
"ואשר ידבר דבר" (נ' ,ח) .ובעל ספר ברית דמשק כתב ,כפי שראינו לעיל ,חמשה
איסורים שענינם דיבור .קשה לקבוע בודאות ,אםענין זה מורה על החמיה בנושא
40יש רואים בדבריישו במתי י"ב,יא" :היש בכם אדם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת
ולא יחזיק בו ויעלנו" .התיחסות לאיסור הנ"ל של הכת ר' The Judaean Scrolls- );.%.
.573ע .Driver,
41יש אומרים ,שהכוונה באיסור וה הואשאין לפגוע בגעליחייתמזיקים (ר' 'הולדות ההלכה,
ח'טשרנוביץ ,עמ' .)364
42ר' ספרותולדית ההלכה ,חלקד ,עמ' .360
513
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סז(
י,
(', .
..
.
'
[
.
.
.
[,
תמוז-אלול תשל"ו
(ק
בר,וך שרביט
.זה .על כל פנים ברור ,שבעל ספר בררת דמשע מחשיב אותו ולכך טרח לפרטו.
איסור נשיאת משא הוא איסור משותף נוסה שפירט בעל ספר ברית דמשק .בספר
יובלים הניסוח הוא כולל מאוד" :ואשר ישא בל משא" (נ',ח) .ואילו' בעל ספר
ברית ומשקהזכירבעניןזהשני מקריםממשיים.
מלבד האיסורים הנ"ל נמצאים איסורים מיוחדים לספר ברית דמשק ואיסורים
מיוחדים לספר יובלים .אפשר ,שאיסורים אלה הם תוצאה של מסיבות חיים
מיוחדות שבהןחי בל אחד ממחברי הספריםהאלה .ואפשר שהם תולדה שלאידיאות
מיוחדות של המחבר .אף יתכן ,שאיסורים מסוימים באים לבטל היתרים שאינם
נראים למחבר הספר .למשל האיסור שאין להפליג באוניה קודם שבת שבספר
יובלים בא ,לדעת רב צעיר ,43בשל תסיסה בשאלה זו שהיתה בזמן המהבר .היו
שהתירו להפליגוהיו שאסרו ,ומחבר ספריובלים צדד באיסור הקודם ולכן הטעימו.
ן הביא את
ווים סובר ,44כי נוהגם של האסיים שלא לאכול לשר ולא לשתותיי
הפרושים להקפיד הקפדה יתרה לענג את השבת במאכל ובמשתה .45הפרושים,
לדעתו ,התנגדו גם לאיסור החמור של האסיים לטלטל כלים בשבת .46כמה
מר%יסורים ,המיוחדים שבספר ברית ומשק ,מובנים לאור המסופד על האסוים
עלידי יוסף בן מתתיהו .הוא אומר ,שהם הקפידו על מזונם ואכלו רק מה שהוכן
עלידי איש מקבוצתם .47מכאן מובן מדוע צוין לגבי שבת האיסור" :אל יאכל
ואל ישתהכי אםהיה במחנה" ( .)23 ,10באיסור זהיש ללא ספק התיחסות לטהרת
המזוןולהכנת האוכל לקראת העובת בהתאם לדרישתהכת.
לפי ספר ברית דמשק נאמר בשבת ללבוש "בגדים צואים או מובאים בגזכי אם
כובסו במים או שופים בלבונה" ( .)4-3,11ההקפדה שיש ללבוש ביום השבת
המקודש בגד שכובס כמים מובנת לאור המסופר עליסיים שרחצו בשרם במים
ולבשו אזור בד לקראת הסעודה ,בכך.הם ,כפי שאומר יוסף בן מתתיהו "הולכים
ם אלמקום-הסעודההזה" ,48
בטהההכהולך למקום קדושנבאי
ידוע ,שהכת מנעה מחבר שחטא לבדא'בקהלם ,הרחקהזו מכונה בלשונם "הבדלה
מן הטהרה" .49מכאן יובן מדוע צליןהאיסיר" :אל ישבות (א)יש (ב)מקום קרוב
לגויים כשבת" ( – )14-13 ,11שהרי בשבתיש להקפיד שלאיהיה גורם כל שהוא
העלול לפגוע בקדושתה.
כמה מהאיסורים המיוחדים
ברית ישק מורים על חומרה יתירה שנהגה
הכת בשמירת השבת .נאסר לספ
בשבת
ילחלץ בהמה שנפלה בבור" :ואם תפול אל בור
ואל פחת אל יקימה בשבת" (.)14-13 ,11כפי שראינו לעיל ,יש הסוברים ,שדברי
ישו" :היש בכם אדם אשר לו כבש אחד ונפל בכור בשבת ולאיהיי
ק בו ויעלנו"
,
.
,ך
יי,ל'.,".י,י
?~?
'.
ן
'[, ,,
(
)
43
44
.,,
45
46
ר' שם ,עמ' .363
ר' ספרו :דורדורודורשיו ,הוצאת גלדננרג,וילנא תרע"א ,ח"א ,עמ' .115
ר' שבת,בבלי,קיחע"ב.
יוסף בן מתתיהו אומר שהם "אינם מעזים להעתיק בלי ממקומו" (מלהמות היהודים ב',
ח',ט').ראינולעיל ,שהכת אסרה אף לשאת תמרוקיתבשבת.
'.
ר' מלחמותהיהודים ב' ,ח',ד.
-
47
48ר' שם ,שם.
49ר' ,למשל ,ספר ברית דמשק .21-20 ,9
514
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ו
בית מקרא )סז(
השבת של כת מדבר יהודה
(מתי י"ב ,יא) —מתיחסים לאיסור זה של הכת .דברים אלה'טל יצתהיו מופנים
אל הפרושים ,מבאן משמע שהם לא החמירובענין זה כאנשי הכתס .5אם נכון הוא
הנוסח שבספר ברית דמשק" :וכל נפש אדם )מ2ר תפול אל מקום מים ואל מקום
אל יעלה איש בסולם וחבל וכלי ( .)17-16 ,11הרי שלדידם של אנשי הכת לא
קיים העיקרון של פיקוח נפש דוחה שבת ,והרי בבר ביתדין של חשמונאים התיר
להלחם בשבת מלחמתמגןי ,5משוםפיקוח נפש.
לאור הנאמר לעיל אפשר לציין כמ'ה קווים המאמינים את השבת של כת מדבר
יהודון הקדושה והטהרה ביום השבת בקרב הכת הורגשו ונכרו ,כנראה ,יותר
מאשר בחוג אחר באותה תקופה.אוריהזו הושגהבין השאר עלידי ההקפדה שאיש
הכת לא יעלה על שפתיו דיבור שיש בו בצורה כל שהיא לפגוע בקדושת השבת.
ראינו לעיל ,שנאסר על איש הכת בשבת לומר דברי הבל ,לגעור ולדבר בעניני
ממון ומלאכה .ללא ספק גם הדרישה ונאנשי הכת י'לבשו בגדים ,שכובסו במים או
שופו בלבונה ,תרמה ליצירת אותה אוירה .52הקדושה והטהרה המיוחדות שהיו
בכתביום השבת תואמות את החתירההיסודית של הכת לקדושה ולטהרה פולחנית
ומוסרית .53
האיסורים שאיום הכת "אל יאכל ואל ישתהכי אם במחנה" ( ,)23 ,10והאיסור
ש"אל ישבת (א)יש (ב)מקום קרוב לגויים כשבת" ( .)14-13 ,11סייעו ליצירת
תנאים לשמירת הקדושה והטהרהביום השבת .54הם הביאו לתופעה נוספתמיוחדת
הקשורה בשבת של אנשי הכת והיא התבדלותם היתירהמבני סביבתםביום השבת.
העיון באיסורים בענין השבת ,שבספר ברית דמשק ,מורה שהכת החמירה יותר
בשמירת השבת מבני תקופתם בכמה ענינים .יוסף בן מתתיהו ציין ,שדפוסיים
החמירו בשמירת השבת מכל היהודים .55מור אזמר ,58כי שמירת השבת הקפדנית
בתקופת שלטון אנטידכוס אפיפנס היתה אבן בוחן לנאמנות של היהודי לדתו
ואמצעי חשוב להתבדלותהיהודי האמיתי מבני סבי,בתו .מכאןמובן משום מהאנשי
הכת החמירו יותר מבני תקופתם בשמירת השבת,כי הם טענו ש'הם בחירי האל,
הם כינו את עצמם "בתיריך"י ,5והם ראו צורך להבדל מבני סביבתם ,58כדי
50ר' שבת,בבלי ,קכח ע"ב.
51ר' מכבים א' ,ב' ,מ' .גם ספר היובלים ,האוסר לחימה בשבת,אינו גורם את העיקרון
פיקוח נפש דוחה שבת .במשנה שבת י"ח ,ג' ,נאמר":מילדין את האשה בשבתוקורין לה חממה
ממקום למקום ומחללין קליה את השבת" .באותה משנה נאמר ,שאין מילדין את הבהמה ביום
טוב ,זהמתאיםלאיסור הכת" :אל ~לדאיש בהמהביום השבת" (.)13,11
52ראוי לציין ,וכהשם אמר למשה שעל העם להתקדש ולכבס שמלותם
לקראתר,מעמד הרסיני
.בספר יובלים הוטעמה הדרישה לקדושה ולטהרה בשבת ( ב' ,בו–בז),
(ר' שמות י"ס ,י)
קשור לכך האיסור" :ואשר ישכב עם אשה" (נ',ח) .מעין האיסור הזה נאסר על העםלפני מעמד
הרסיני ר' שמות י"ט,סו).
53ר' ימשל הוויות ;12 ,16סרך היחד .8—6 ,3ר' The Rule of Qumran and 1)8
. 35ק . Press 1966,א .ם .Leaney 8.ם .%.ג .meaning -
54הזיקה שבין הבדלה וטהרה וקדושה ברורה היא ,שומעים על כך בכמה מקומות בכתבי
הכת ,ר' ,למשל ,סרךהיחד .13,8 .13,5
55ר 'מלחמותהיהודים ב' ,ח' ,ט'.
56ר ,ספרו .26ע .Judaism Volume 11,
, 57ר' הודיות .15 ,14
58ר 'סרךהיחד ;10 ,5ספר ברית דמשק .14,6
ש4
515
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ו
בית מקרא )סז(
ברוון_ שרביט
[סו]
.
שיוכלולהגיע לשלמותדתיתומוסרית .שמירת השבת הקפדניתהיתה אחד הגורמים
לחיזוק הבדלותם.59
נטיה הפוכה להבדלות היהה אצל המתיונים ,הם אמרו" :נלכה ונכרתה ברית
את הגויים אשר סביבותינו.כי מן.היום אשר סרנו מעמהם מצאונו רעות רבות"
מכבים א' ,א' ,י .04אנטיוכוס אפיפנס גזר על שמירת השבת ,משום שביקש
שהיהודים לאיתבדלומבני סביבתם .60
ם
ג
של
ם
הבת
יתכן ,שהנטיה הנ"ל של המתיוני פעלה היא להגברת ההקפדה
'.
בשמירת השבת.61
שמירת השבת הוזכרה במיוחד בכתבי הכת ,מגזום שהכת ,הקנאית לתורת השם,
פעלה בתקופה שתרבותיון האלילית סכנה את קיומה של תרבות עם ישראל ואת
דתו ,ושמירת השבת ,כפי שנלמד מהכתוב במקרא ,62מהוה תריס בפני עבודת
אלילים .יתכן ,שמסיבהזו הודגשה במיוחד שמירת השבת גם בספר יובלים /שהוא
מהספריםהקרובים לכת מדבריהודה.
הכת ,שההבתה לעסוק בכתביה בענין אחרית הימים ,הזכירה ,בנראה ,במיוחד
את השבת גם משוםשבימי ביתשני קשרו את השבת בגאולה,כפי שנשמע מהנאמר
במשנה .תמיד ,ז' ,ו' ,שהלויים היו אומרים במקדש בשבתן "מזמור שיר ליום
השבת מזמור שיר לעתיד לבואליום שכלו שבת ומנוחהלחיי העולמים".
מור סובר ,63שהיהודים נמנעו מלהגןעל עצמםביום השבת לאי
ק בשל נאמנותם
לתורה ,האוסרת חילול שבת ,אלא גם משום שהאמינו שנאמנותם זו תביא את
הגאולה.
59שההבדלות מבני הסביבה קשורה בשמירת השבת שומעים בספר יובלים ב' ,יט" :ויאמר
לנוהנני מבדילליעם מכל העמים (ושבתו הם) ושמרו את השבת".
60בספר מכבים א' ,א' ,מא-מג נאמר" :ויכתב המלך אל כל מלכותו להיום כלס לעם אחד,
ולעזב איש את חקותיו ויקבלו כל העמים כדבר המלך .ורבים מישראל רצו בעבודתר וינבחו
לאלילים ויחללו את השבת" .ר' גם מכבים א' ,א' ,מד-נ .אך הקנאים לתורת השם מלו את בניהם
ושמרו את השבת חרףהגזרות .ר'מכבים א' ,א' ,ס; ב ,,כס-לז.
61וייס אומר,כי רצוןהיונים ורצון הרומיים למשוך אתהיהודים אחר משפטיהם אך הגבירה
ביהודים את הרצוןלהוסיףגדריםוסייגים (ר' דור דורודורשיו ,הלקא ,עמ'.)26
62ר ,מאמרו של ד"'ר ח.תמיאל ,זכור ושמוח ,שבת ,מאסף לעניני חנוך והוראה געריכת
חמיאל ,המחלקה לחנוך ולתרבותתורנית ,תשל"ד,עמ' .68–56
63ר' ספרו Judaismכרך ב ,עמ' .26ראוי להזכיר את הנאמר בשבת ,בבלי ,קיח ,ע"ב:
"אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בןיוחי אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד
כי
נגאלים".
516
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il