טף
קו
~
ו
sנc
.ן)ף-
ב
__8
f
_
ש
ש_4
t
w
תעודות ועדויות
ה כתב-הקצם של בולסלאב מקאליש
ן בשם האדוץ אמ 4מעשי המק האששי יעברו מהר הימחו מן הזכרך אם לא יקרמועל-ידי עדות שבעל-פה או תעודה
שבכתב ,לפיכך אנחנו בולסלאב ,בחסדאלהים הדוכס של פולין-גדול,מודיעיםלהווים ולעתידיםלהיות ,אשר הכתב הזהיגיע
לידיעתם ,כי רצוננו שהתקנות והזכויות אשר קיבלו מאתנו,היהודים שלנו היושבים בכל ארץ שלטוננו ,תהיינה מבוארות
כמות שהן נתונות מלה במלה לקמן:
שהם,
ו
ל
י
א
,
י
ד
י
י
נ
ו
א
ם
י
ס
כ
נ
ל
ע
ל
ב
ק
ל
דניידי ודלא
[עסק] ממון
)1ראשית כל אנו קובעים,כיאין
או על מעשהפלילי
הנוגע בנפשהיהודי או חפצים שלו ,שום עדות של נוצרי נגד יהודי ,כי-אם של נוצריויהודי.
)2כמו כן ,אם נוצרי תובעיהודי בטענה,כי נתן לו משכונות שלו והיהודי מכחיש ,ואין הנוצרי מאמין לדבריהיהודי
כפשוטם,יוכיח היהודי את טענתו בשבועהעל דבר השווה בערכו לזה שנכאילו] נתמשכן ,וייפטר.
)3אם נוצרייתן משכוןליהודיויטען שהרסינו בפחות כסף מכפי שהיהודי מודה,ייקבעהיהודי על המשכון שנתן לו
*
ואת אשריוכיח בשבועה בל יסרב הנוצרי מלשלם.
)4וכן אםיהודייגיד ,מבלי להביא עדים,כי השאיל לנוצרי איזה משכון והלה מכחיש,יישבע הנוצרי עצמווייפטר.
)5 .יהודי רשאי לקבל למשכונות ,בלא כל חקירה מצדו ,כל דבר שמביאים לו ,יהא מה שיהא ,מלבד מלבושים רטובים
ומוכתמים בדם אובגו-י קודש ,שאין לקבלם בשום פנים.
,
ו
נ
מ
מ
ב
ו
נ
ג
א
ו
ה
ו
א
ל
ו
ז
ג
יישבע היהודי.שלא :דע ,בקבלו את
)6וכן אם יטען נוצרי ,כי המשכון אשר בידי היהודי
המשכון,כיגנוב הוא או גזולויוסיף בשבועתו בכמהניתן לו המשכון ומשיעשה כך ויילקה ,שלםישלםלוהנוצרי אתהקרן
ואת הריבית אשר גדלה במשך הזמן.
,
ה
ל
י
ז
ג
)7וכן אם יאבדו ליהודי ,מחמת שריפה או גניבה או
חפציו-הוא והמשכונות שניתנולו ,והדברידוע ,אלא שבכל-
ואת תובע אותו בעל המשכון הנוצרי ,יפטורהיהודי את עצמו בשבועה.
)8וכן אםיהודיםבינםלביןעצמםיחוללומריבה אותיגרהעל מעשה כל-שהוא ,אלייטול שופטהעירשלנולעצמו שוםדין
עליהם ,אלא רק אנחנואו הפאלאטינוס שלנואו השופט שלויוציא משפט .ואם הפשע הוא בנפש-רקלנו המשפט בדבר הזה,
)9וכן .אם נוצרי יפצעיהודי באיזה אופן שהוא ,שלם ישלם הנאשם לנו או לפאלאטינוס שלנו ,לפי מה שיוכל לזכות
בחסדנו ,קנס שיימסר לאוצר שלנו ,ולשבועיתן ריפוי הפצע והוצאות,כפי שדורשים ומחייבים חוקי המדינה שלנו.
)10וכן אם נוצרי 'ירצח יהודי ,ענושייענש בעונש הראוי ,וכל.נכסיו,דניידי ודלאניידי ,יעברו לרשותנו.
)11,וכן אם נוצרי "כהיהודי אך מבלי שפוך דם,ייקבע על כך על-ידי הפאלאטינוסלפי מנהג ארצנו,ולמוכה אולנפגע
יתן סיפוק כנהוג בארצנו .ואם לא יהא לו כסף ,ייענש על פשעוכדין.
,
ש
)12יהודי שיעבור באיזה מקום במדינתנו ,אל יעכבעליו שום אי לא יכבידעליו ולא יטריח .אולם אם הוא מוביל
אתו איזה סחורות או חפצים הרי הוא חייב לשלם מהם מכס בכל מקומות המכס ,ובאופן שאותו יהודי לא ישלם את המכס
המגיע.אלאכפי שמשלם חחד האזרחים של העיר אשר בה יושב היהודי אותה שעה.
)13וכן אם יהודיםיסיע
ו כמנהגם אחד ממתיהם מעיר לעיר או ממחוז למחוז או מארץ לארץ ,חנו רוצים שהמוכמנים
שלנו לאיקחו מהם כלום ,ואם איזה מוכסןייטול מהם ,אנו רוצים שייענשכגזלן.
)14וכן אםנוצרייחריב או יתקוף באיזה אופן שהוא את בית-הקברות שלהם ,הננו רוציםשיישנש קשה על-פי מנהגי
ארצנו וחוקיה; וכל אשר לו ,יהא מה ש-הא ,יעבור לאוצרנו.
י
1264
231
)15אם מי-שהוא ירגום בזדון בית-כנסת של יהודים ,אנו רוצים שישלם לפאלאטינוס שלנו שתי אבנים פלפל.
)16וכן אםיהודייישצאחייב לשופט שלו קנס ממון שקוראים'נודל',ישלםלשופט את הקנס הקבוע מזמן-אבן אחתפלפל.
)17יהודי שיוזמן למשפט בפקודת השופט שלו ולא יבוא בפעם הראשונה והשניה ,ישלם ,על שלאציית פעמיים ,קנס
הרגיל מזמן ,ואם לא יבוא גם אחרי ההזמנה השלישית ,ישלם לשופט הנ"ל את הקנס המגיע לו.
)18כמו-כן ,אםיהודי יפצע יהודי ,בל יסרב מלשלם קנס לשופט שלו ,כמנהג ארצנו.
)19אנו קובעים :שוםיהודי לא יישבע על ספרי-התורה שלהם אלא במשפטים גדולים העולים כדי 50זקוקים כסף או
כשיוזמן לפנינו; ואילו במשפטים קטניםעליו להישבע לפני בית-הכנסת ,ליד דלתות בית-הכנסת האמור.
)20אםיהודייירצח בסתר באופן שאין להוכיחבעייםמי הרג אותו ולאחר חקירה מתחילים היהודים לחשוד כמישהו,
אזי נושיט ליהודים הגנת הצדק נגד החשוד ברצח היהודי,לפי החוק*.
)21וכן אם נוצרים יתקפואיזו יהודי[ה] בידים,ייענשובפי שדורשים חוקי ארצנו.
)22וכןאין לשופט היהודים להביא למשפט שום סכסוך שיפולבין היהודים אלא אם יידרשעל-ידי קובלנא.
)23היהודים צריכים להישפטליד בתי-הכנסת או במקום שיבחרו להם.
,
ש
ד
ו
ח
את
ם
ל
ש
י
אם
)24וכן אם נוצרי יפדה מיהודי את משכונו ואתהריבית לא ישלם,אזי לא
עליו לשלם
הריבית במשך
ריבית דריבית.
)25וכן אנו רוצים לבל יתאכסן שום איש בביתיהודי.
)26אם יהודי ?לוה כסף על אחוזות או על שטרות של נכסים דלא ניידי ,ואותו האיש אשר הדברים הם שלויוכיח
י יש לשלול מן היהודי גם את הכסף וגם את משכון השטרות **
זאת ,הננו קובעים,כ
)27וכן אם מישהו או מישהי יחטוף ילד שליהודי ,אנו רוצים שיהאנידון כגנב.
)28וכן ,אםיהודיייטול משכון מנוצריויחזיקו משך שנה אצלוושוויו של המשכון לא יעלה על הכסף שניתן בהלוואה,
!ראה היהודי לשופט שלו את המשכון :ואם המשכון לאיהיה טוב? ,ראה לפאלאטינוס שלנו או לשופט שלו ,בדישיהיה לו
אחר-כך החופשלמכור.ואם !ראה את המשכון לשופט שלו בטרם :צאה השנה והמשכון יישארבידיהיהודי שנה ויום[s~fi] ,
לאחר מכןאינו אחראי לו עוד.
)29אנו רוצים לבליעיז איש לאלץיהודי ביום חגו ל[עסוק]בפדיון משכונות.
)30וכן אם איזה נוצרי יוציא בכוח מידי יהודי את משכונו או יעשה מעשה אלמות בביתו ,ייזנש קשהכדין הגוזל
את אוצרנו.
ו
א
משפט
שבהם
,
ם
י
ד
ו
ה
י
ה
אלא
א
י
צ
ו
ה
ל
)31נגד
ת
ו
מ
ו
ק
מ
ב
ת
ס
נ
כ
ה
ת
י
ב
ב
?
ד
ו
ה
י
ל
כ
ם
י
נ
ו
ד
י
נ
אין
חוץ מאתנו והפאלאטינוס
שלנו היכולים להזמין אותם למשפט לפנינו.
)32בהתאם לפקודות האפיפיור ,בשם אבינו הקדוש ,אנו אוסרים בכל תוקף להאשים להבאאילו שהם יהודים המצויים
במדינתנוכאילו הם משתמשים בדם אדם,היותוכלהיהודיםנמנעיםעל-פי דתםמיםכל-שהוא .ואם איזהיהודיייששם ברצח
איזה ילדנוצרי:יש להוכיח זאת על-ידי שלושה נוצרים,ויהודים כמספר הזה,ואחריזהיצא הדבר מוכח;אזיייענשהיהודי
באותו העונש המקובל לגבי פשעזה .אך אם י?כה את עצמועל-ידי העדים הנ"ל ועל-ידי היותו חף מפשע ,ישא הנוצרי,
לא בלי צדק ,בעד מזימתו ,את העונש אשר היה על היהודי לשאת.
)33וכן אנו קובעים ,כי כל אשר !לוה היהודי ,יהא זהב ,מטבעות או כסף ,אותם [הדברים עצמם] חייבים לשלם או
להחזיר לו יחד עם הריבית המגיעה שתגדל.
)34אנו רוציםכי היהודים יקבלו למשכון סוסים אילו-שהם רק בגלוי ולאור היום :ואם נוצרי ימצא אצל יהודי סוס
גנוב,יילקה היהודי בשבועתו בשמרו,כי הסוס נתמשכן אצלובגלוי יומםוכי נתןעליו כסף וכסבור היהכיאינוגנוב.
.
סופו של הסעיף ,כמות שהוא לפנינוונודייף כנראה בזמן מאוחר ,ונוסחו המקורי היה" :נעמיד ליהודים לוחם נגד החשוד".
*' נוסח הסעיף כמות שהוא לפנינו נזדייף לכל הדעות ,לאחרזמן .הנוסח המקורי היה כנראה" :אפ יהודי יתן כסף על קרקעות או על
שטרות של גדולי הארץ ויוכיח זאת בשטרות וחותמות:,ועיד ליהודי את הקרקעות ,כוין שאר משפוגות ,בהגיגנו עליו מפניכפייה".
232
)35וכן אנחנו אוסרים על המטבענים שלנו הנמצאים במדינתנו לבליעיזו לבדם ,בלי שליח שלנו או של הפאלאטינוס
שלנו או עירונים נכבדים ,לתפוס או לעצוריהודים עם מטבעות מזוייפות או דברים אחרים.
)36אנחנו קובעים ,שאםיהודיאיזה שהואיי4לץ ,מחמת אונס גדול,להרים קול זעקהבלילהוהשכניםהנוצרים לא ידאגו
לעזרה הדרושה ולא יבואו לקול הצעקה ,יי?נש כל שכן נוצרי בשלושים סולידים.
)37וכן אנחנו קובעים,כי חפשים הם היהודים למכור ולקנות כל דבר ,לנגוע בלחם כמוהנוצרים; וכל אלה אשריפריעו
להם בזה ישלמו קנט על כך לפאלאטינוס שלנו.
ולמעןיהיה תוקף לדורות לכל הזכויות הכתובותלעיל נמנו להם זאת באישור העדים ,לשם אזהרה או הגנה,וקיימנו
בחותמת שלנו- – .
היה הדבר בקאליש - -בעשרה בספטמבר שנת .1264
לדיבתפולין~nQvl
אשרויזך
ה ג1ךה
סלסל נחביךה -
זלם קסליף.
.2המגפה השחורה
סדיר קאליש ,קבאקא
8ם סך8ה סבורות
וגם *לקא
8ם וחסםויךא[?]
קלם 98שייגול?ף.
מרוב לא ג99רית
ns~vggעזורות
יסרב חלל?ף.
.3עלילה ופרעות בקראקא
יהודי קראקוב הרבים והעשירים ,עזי-הפנים והשנואים ,שאך בריבית,נלוזה הירבו את הונם ,לא אחת ששעו וחטאו ולא
באו על עונשם ,ששן נתרשלה שררת-אנוש ולא השכילה לעצור בעדם ולגדור בפני מעשיהם ,אולם לבסוף השיגה נקמת
אלהים עזה יותר ,שגמלה לרשלנות-אנוש בכל חומרת הדין ,את היהודים.כי בגלל סיבה קלת-ערך (כמנהגו של עולם)
התמרד העם וקםעליהם .היה הדבר ביום ג' בשבוע שלאחר חג הפסחא ,הוא יום ה 27-במארס [ ,]1407לאחר שהמאגיס9ר
בודק ,הקאנונ'קוס מךי9ליץ ,הטיף באזני העם בכנסיה של פארבארה הקדושה .בשמדו לרדת מן הבימה ,הודיע המאגיסטר
בודק,כי הונח עליה מכתב ובו הדשה מרעישה על מעשה פשע נתעב,וכי נתבקש במכתב זה ונדרש לנלות את הדבר לעם,
אלא שלא נענה במתכוון לבקשהזו,בידע
וכי עקב מזימה דומה שרץ מרד גדול בעיר פראג .מיד גברה תשוקתו של ההמון
לדעת את הנסתרות וביקש מאת"קאנוניקוס לבל יהסס ויגלה את הסוד הגדולואילו הוא חזר ועלה על הבימה ומתוך קלות-
ראש יתירה שלא הלמה מאגיסטר ,גילה בקהל את הבשורה הנוראה:יהודים היושבים בקראקוב רצחו בלילה הקודם ילד
נוצרי ,התעללו בדמו וידו אבנים בכומר שנשא אל שכיב-מרע את הסאקראמנט הקדוש ביותר של האויכריסטה .לשמע
הדברים הללו התעורר העם כולו ,כאילו על-פי סימן ,וקם על היהודים והתחיל להשתולל ולעשות בהם נקמה קשה .הוא
הרג בהם הרג רב ושדד ובזז רחוב אחד שלהם .מיד חש למקום הקאסטלאנוסמוויסליץ והסטארוסטא של קראקוב קל49ס
י מ91ק1ז'1ב בלוית הפרוקוראטור הכללי ניקולאוסליטואוסוחייליםמזויינים ודיכא את הפרעות ואת הביזה,
ו
אך בעודחיילים שומרים על רחובותהיהודים,ההמונים הפזורים ,שנתקהלו להשתתף או לחזות בשוד ,שבים לבתיהם ,דומה
היהכי הפרעות והמהומות שקטו כליל ,ופעמון בית-המועצה קרא ליועצים ולפקידים שלהעיר להתכנסולהעניש את מחוללי
הפרעות והשוד ,בה בשעה בקע קול מפי שחד העם שקראכי היועצים והפקידים של העיר מצווים,על-ידי צלצול הפעמון,
לשדוד ולשחוט את היהודים .הכל הסכימו ונענו לקריאהזו :מן העיר כולה רצו ונתאספו המונים ושוב התחילו ביזה ושוד
וסרג יהודים .ואיש לא העז למנעם,כי משהרחיק לכת הפחז המטורף של האספסוףוהרהיבעוז להרוג ולשדוד ,אי-אפשרהיה
עוד.לעצרו בשום פנים ואופן .למען ?שכו וישקטו הטירוף והפחז האלה ,סעלו באש בתי היהודים (ולא ברור אם עשה זאת
נוצרי או יהודי) ומשנתפשטה השריפה באין מפריע אחזו הלהבות בכנסיה ע"ש שנה הקדושה וברחובות מספר של העיר.
בנין בית-המדרש לחכמות )1 artistarumחטו68ייס))ניצל בזכות מאמצםהעליון ועמלם הרב של הסטודנטיםהיקרים.אחדים
מןהיהודים,ברצותםלהינצל מסכנת המות ,נמלטו למגדל הסמוך של אנה הקדושה ,הצופה למשכנותהבורסיים,והתגוננושם.
י 1407
233
אך משהושלכה אש בתחתית המגדל והוא החל להתמוטט ,הסגירו את עצמם מרצונם הטוב ,הפרעות הללו ארכו מן השעה
הששית של היום עד להתמוטטות .מרביתהיהודים נהרגואו נתפסו; רבים מאלה שנותרו בחיים התנצרו ללא כלכפייה ,מלבד
זאת דאגו הנוצרים,שילדי ישראל ,אשר עלחייהם חסו או שהצילום מלהבות האש,יישבלו במי קודשויזכולחייםהדשים.
אוצרות וכלי-תשמיש יקרים למכביר ,שנמצאו בבתי היהודים ,נשדדו .נוצרים רבים מאוד נתעשרו ,עלו לגדולה והירבו
נכסיהם ,כשוך הפרעות נתגלו בבתיהם של אלה אוצרות רבים ,שהוטמנו באדמה אוביחראות.
השנה ההיא נתפרסמה בפרעות שבאו ונתרגשועלהיהודים באותויום ובאותה שעה ולא בעיר קראקוב בלבד,כי-אם גם
בנייסא ובפראנקפורט דאודר ,שתיהן ערים בשליזיה ,וכן גם בעיר האנגלית קאנטי8ריה .ואלוהים הצדיק את הדין עליהם.
המחצית הראשונה של המאה הט"ו
.4בין אשכנז לליטא -
יודערזי חרשי חמודות,ישישוזקןשהגיע לגבורות,והאל ית' אשרהנחיל אמרות טהורות,יכלכלשיבתובשנים מעוטרות,
ה"ה הישיש והמופלג מהר"ר דוד בן הח"ר משה
אהובי ,על אשר דרשתני על דבר אשה אחת ,צפורה שמה ,שישבה עגונה זה י"ב שנים,כי לאידעה מה היה לו לבעלה
שהרחיק ממנה נדוד ,ועתה מקרוב בא אחד ושמו ר' טוביה ב"ר אברהם ז"ל והעיד בפני ביתדיןאיך שהיה בארץ ליטו"א
בקהילת גרדיט"א[?] ונתאכסן שם בעית שחד ,שמו דוד ש"צ לזם ,ושמערבי טוביה מר' דוד הנ"ל פעם אחת בדרך שמועה
לפי תומו שכמולפני שלששנים נתאכסן גם כן אשכנזי אה[ד] והיה שמו משה - -והיהבביתו כמעט שנה ומת שם והגיד
ר' דוד הנ"ל סיבה ממיתתו .וגם שאר בני הקהל
ידעו מזה .כל זאת העיד ר' טוביה והעיד ג"כ שהכיר אותו משה
t
~
f
t
f
לים
מנעוריו אבל לאידע באותו פעם שהיתה לו אשה- – .ונראהדנידוןדידיהאי לא הוחזקו שני משהבןיונתן איקא8,ךמי
לשיבוסא לאהוחזקוולאיסיםי?יך4א
,דכיווןשהעידשאשכנזיהיה שמת ,הדברידוע ,דלאשכיחי מאנשיבני-ברית מאשכנז
'
י
ק
ו
ו
ש
ב
לארץ ליטו"א ,דאשירי כתב ג"כ בתשובתו דלאמיקרי שכיחיקייךי
א רק
גדוליי- – .
נאם הקטן והצעיר שבישראל
.5יוהאוס קאפיסטראנו בפולין -
רוזנים נוסדו יחד ,בל"א נח"ת ח"ד ח"ד ,שוכבים ורובצי' בלי פחד ,תרי גברי רברבי אצילי ארץ מהר"ר זעלוקמן
ומהר"ר מאן יצ"ו ,שלומכם יסגה
שוועת בת עמנו מרחוק שמענו ,והיקרים והנעימים גברי רברבי סמיכי מהר"ר נתן ומהר"מ יצ"ו ועל דגליהםיקירי
קהילות הקודש אשר עמכם שם ושאר בארץ צועקים איך אתם מעבירים עם ה' ית' אשר סביבותיכם ולית
שווסןיכו
לא בגזירות ובקנסות .ומדוע תתנשאו על קהל ה' ית' לעשות תקנותוגזירות וקנסות עליהם,בלתיידיעתסושאיןרובהציבור
יכולין לעמוד בהן – – 1וכ"ש כאשר יאמרו שהיו דבריכם ודבריהם נודע בשעריםלפני רבותי' שבגלילהעליון הקרובים
והרחוקים או בגליל התחתון וכאשר יאמרו ביניהם כן יקום .וחלילה לכם ,אם תפגשו בהם בגזירות ועונשין,לימא דחקגח
ןוכי יטיחו גם הם דבריםולסיכון סראו דברי מי יקום!ואין השעה מוכשרת לדבריכם אלו בזמן הזה - -מעולם לא
יכו
היה כל כך צריך להיות באגודה אחת ושלום ושלוה כמו עתה ומסברה [D]"tyשמעתם אשרפגע הכומר גם ביושבי[ם] תחת
המלך מפולין מלכות קראקוב וסביבותיהן ,אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה ,ולא האמינו כל יושבי תבלכי יבוא
צר ואויב בשעריפולין .עתה הם רובצים תחת משא המלך ושרים וכתבו לנו לבקש עזר ותרופה .ועתה אתם אהו' ,אל ירע
לבבכםכי הרביתי לדבר קשות,כי רוחי הציקתני- – .
1454-1453
יהוא.
סיעתא
אהו' הסר למשמעתכםמיישטרליין
.6ראשי עדת הקראים בשרוק לאמיהם בקושטא .
1483
אשריכםזורעי על כל מים ,מחזיקי בדק הדת המקודש לשמים ,קהל קוסדינא הנעלה בכל גלות אפרים ,שמועתם תנעם
לכל אזנים ,ותמתק לשפתים ,פותחי דלתים לקצרי ידים ,אנשי שם תפארה ,עדת בני מקרא ,תורת ה' בקרבם ,חשן משפט
234
י
על לבם? ,שבו כסאות למשפט ,זרע קודש שופט ונשפט ,כלם קדושים ובתוכם ה' ,יוסף עליכם ,אלף פעמים ככם ,ויאריך
בשלוה ובבריאות ימיכם ,עד יבוא כגשם לנו ,מלך יושב על כסא ישראל בציוןעיראיהינו,ועיני כל ישראל רואות ,ויאמרו
יגדל ה' אלהי הצבאות.
.ואנחנו קהלת טרוק עדה הצולעה ,כת הקראים נרים שועה,על ששמועה שמענו,עלגודל מעלתכם שמחנו ,מבאים ושבים,
מארץ מרחק ולב ימים,סיף אתם חרדים למצות וחוקים ,אשר ביצוקת המדע מצוקים,והיאך השי"ת 4דל מעלתכם ,בשלימות
הקנין ובשלימות המושכל גדריכם ,וביניכם חכמים וידועים דורכים בשבילי חכמי האמת ,ההולכים בתורת ה' עלינה] אין
להוסיףוממניה]אין לגרוע,בלי סמוך אל קבלת אנשים * פתלתלים הסובלת החלוקה מצד התורה ,ומייתןלננו]אברייונה
לשכון על פני אהל מועד האלהים ,ומי ישאנו על כנפי נשרים להביאנו אל המקום אשר שם אלהים.
ויען ראותנו המון קהלות הגרים ,באלו הגלילות בארץ רוסייא הדרים ,פרוצים ונפוצים על ההרים ,בלי רועה אחרי
העדרים ,מלהביט ולהבין בתורת ה' נעדרים ,ורודפים אחרי ההצלחות המדומות ואומרים כי הם העקרים ,שועלים קטנים,
מחבלים כרמים יקרים מפנינים ,כי יתן בקוץעינו תהלוך למישרים *,4כי אותן ההצלחות חולפין ועוברים ,ומאסו עולם
קיים כנגד ?לה ,אשר אוהביה מלאו נקלה ,לא יראו ולאיבינו אלה הקורים ,המוכים בסנגרים ,נואם הננאם ממשפילומרים,
י נאם ה' .וזאת תורת האדם המעלה ,ואדם ביקר בלילין בנפשו הסכלה ,ועסה לא
לזאת יתהלל המתהלל ?5טל וידועאית
ךאו אור קהיר הוא ??סקים וכו' "*'ויק
ר מקרההזמז ונמצא תוך ההמון אנשים רעים וחטאיםוילדיזנונים והתאבכו גאות
עשן ,ופורצים פרץ,ביסורי העריות פרץ עלפני פרץ ,איש בליעליע
ל טעל וטרש בת בעל אחותו וכרעו לבעל ,ונדמה
לגוי הנגעל ,לישא שני שארים על שני שערים האסורים לגוף ,ועבר עלחייבי כריתות ועל חייבי מיתותמדין תורה ,ראו
זה רעה חולה .וראוי לכל מי שהוא ןרא אלהים וחרד על דברו ,לעקור ולעזוק אותו השרש מעקרו ,והשכינה אמרה והטיש
4י
ר ? n?yשדון לא סגורו סלנו*"** ואמרלסכן:שוב ה'ססרון 8פו וגו ."***.,וכן אמרוחכמי התושיה שהם חכמי הנימוס
הדת,
וחייבכל אדם לם?ב התחלות ******
כי הכחשתן והוויכוח בהם מבטל מציאות האדם וע"כיתחייב להרוגהכופרים בדת.
,
ם
פ
א
ב
ם
י
י
ח
ח
ו
ר
נשמת
ופשההנגע בהם וזרעם,כלעוד
ם
כ
ר
ד
,
ם
ת
ו
ר
י
ס
ב
ה
י
ה
י
חשךוחלקלקות
ולכלבניישראלהיהאורבמושבותם.
ובעוונות הרבים נאספו מתוכינוגדולי הדור הזקנים אנשי אמונה מחזיקי בדקנו ,אשרהיו כמגן וצנה לכל קהלינו ,ועתה
אין איש שם על לב שלץ כסל סלם 4ר ,והאמונה גר עלי סוגר ,ומעיזים פניהם כנגד התורה והיו כגוים כמשפחות האדמה,
ועושים ביד רמה ,איש כל הישרבעיניו ולמוכיחישערןקושון .והאמת שאדוננו המלך שרול ******* ושריו ממקומ"י*****"*.
לא הכבידו עלינו במס ולא בשום ללה מןהילות ואין לנו שום מונע ומוחה בקיום דחינו ויש לנו בית דיןודיין ושופט
במשפטיודיני בית ישראל ,וכןיהיה עד בואלציון גואל.
אנא ,אנח]ינו רבותינו הקדושים ,תגדילו חסדכם עמנו ,בעבור ברית אבותינו ,שיבוא מכם א' מהמשכילים להרביץ תורה
וחכמה בתוכינו ,ונמצא חןבעיניו במה שיגזור עלינו ,הנה שקרו 8תו ופעולתו לפניו לא לקרוב אישלהשתחוית לו ,אשר
ירים קול דממה ?אות לו ,ובזה תתהלל כל הנשמה ותרים דגלו.
ושמענו שנמצא אצל כמ"ת "''*"'.ספר מצות חבור החכם רבינו טוביה נ"ע ,מי 9?2ר לנו אל ?בר הים11שסס לנו
וישמיענו למצוא דברי חפץ ולהוציא לאור תעלומה.
והשם למען שמו הגדול יקךב גאולתנו ,וישלח לנו מורה צדק להסיר מסוה מעלרעיונינו ,אמן.
.7כתב-הויתור של יהודי קראקא על זכות המסחר בעיר
נחנו החתומי מטה ראשי ק"ק דקראקוב מודים ומעידים בחתימת ידינואיך שבהסכמות כל אנשי הקהל נתרצינו וקבלנו
עלינו ברצון נפשינו ,בלי שום אונס כלל ,שלא להתעסק בשום סחורה ,וכלענייני סחורה או פרקמטיא נחדל ונעזוב לגמרי.
גם לא נוכל לקחתמיני סחורה או פרקמטיא מסוהרים למכרו עלידינולגוים אחרים,זולתי המשכנות שלנו אשר כבר עבר
* רמז למסורת הרבנית '* .משחק-מלים על דרך הפסוק משלי כ"ג ל"א:כי יתן בכוס עינו וגו /י %איוב ל"ז כ"א **** .דברים
י"ג י"ב 1י"ח כ"ב "*'* .שם י"גי"ח "'''' .יסודות,עיקרים" **'**** .כרול"היינו מלך בלשוןהפולנית ******** .מחץ
י 1485
מתגים קמיהם ומשנאיהם מן יקומון (דברים ל"גי"א).
****"*'* כבוד מעלת תורתכם.
235
זמנם ונפסדו בריבית נוכל למוכרם בבתינו בכל עת שיזדמן .ואותם המשכנות לא נהיה רשאים לישא ולטלטל למוכרם
ברחובות ובשוקים בתוך העיר ,זולתי בשניימים מוגבלים בשבוע שהםיום ג' ויום ו' יומי דשוקא,וגם בימי היריד שהוא
יא"ר מאר"ק .ואותם המשכנות נמכור שנוכל להשבע עליהם שבועה דאורייתא על עשרת הדברות שהם שלנו .ואם יקרה
א שימכרם או שירצה למכרם
שאיש או אשה בזדון רוחוילך וישא מטלטלים לתוך העיר למוכרם ,חדשים או ישנים,וייצ
באיזה יום שיהיה זולתי בשני הימים הנזכרים לעיל וביא"ר מאר"ק ,אז אנשי העיר רשאים לקחת כל המטלטלים הנמצאים
אצלו ,ועודהיהודי ההוא יושם בתפיסה עד שיתן קנס לאדוננוהוי:יווך"י ג'זקוקים .גם העבריותהעניות יוכלו למכור בכל
יום מצנפות וענקים שהם מעשהידיהם ומלאכתם .והנהלהיות האגרה הלז לעדות ולראיהבידהעירוניםואנשיהעיר לעשות
ולקיים כל הא דלעילבלי עורמהובלי מרמה כתבנו וחתמנו,
משה ב"ר אפרים זצלה"ה
יעקב ב"ר אלכסנדרי הלוי ז"ל
יהושע ב"ר אפרים זלה"ה
מרדכי ב"ר יעקב ז"ל הי"ד
.8שיבת היהודים
אלכסנדר ,בחסד אלוהים מלך פולין ,ארכידוכס של ליטא ורוסיא ,דוכס של פרוסיא ,ואמוט ועוד.
לקאישלאנוס של וילנה ,הסטארוסטא של הורודנא ,הדוכס אלכסנדר בןיורי.
הרינימודיע למעלתך ,שלאחריישוב-הדעת עם סקרהיועצים שלנוקיבלנו אתהיהודים למדינתנו ,הארכידוכסות הליטאית,
והרשינו להם לגור בכל מקום באחוזותינו ובערינו ,שהיו בהן מקודם .לכשיבואו להורודנא תואיל [אפוא] גם אתהלצוית
למסור ולהחזיר להם את בית-התפילה שלהם ובית-הקברות וכן המשקים והשדות והאשרים .יהיו-נא הבתים שלהם ובית-
התפילה ובתי-העלמיןוכן המשקים והשדות והאשרים שלהם בידיהם כמקודם וישלמו לנו תשלומים כפי ששילמו קודםלכן.
וכןהפילו תחינתםלפנינו ,שהרבה דוכסים ושררות,בויאריםועירונים ממחוזהורודנאחייביםלהם כסף ושווהכסף ומסרבים
לשלם להם; לכן ,תואיל-נא גם אתה לעשות צדק עמהםכלפי כל מי שיהא להם דבראליו ותצווה לשלם אשריהאחייבלהם.
ניתן בווילנה 22 ,ימים במארס ,אינדיקט ששי.
לליטא ,לאחר שנתגרשו ממנה בשנה רנ"ה
-
1503
.9מינוי ר' יעקב פולאק לרבם של ישראל.
אלכסנדר,בחסד אלוהים מלךפוליןוכו'.אנומודיעיםבמכתבנוזה לכלהנוגע בדבר:היותוהיהודייעקבפילאקיקרלנובגלל
שקדנותו ובקיאותו בתורת משה והלכותיה ,אנחנומצווים בכתב-מינויזה להעלותוולמנותו לרבהיהודים.וכן אנחנומעניקים
לאותו אדם סמכות גמורה ליישב על-פידין צודק סכסוכיםבין כל היהודים ,להסיר כלריב ,לתקן המעוות ,להיטיב המידות
ולמלא,לפי רצוננו רב-החסד ,תפקידים אחרים הקשורים במשרת הרב על-פי אותה התורה.אי-לזאת אנחנומוסרים ליהודים
בכלל ובפרט היושבים בערינו ובעיירותינו וכן לאלה השוכנים בערים ובעיירות שליועצינו הדתייםוהחילוניים ושל אחרים
הנתונים למרותנו ומצווים עליכם [היהודים] בכל חומרת הדין להכיר ביהודי דנן יעקב פולאק כרב עלפי תורתכם ,לשקוד
ולסור למשמעתו בכל הענינים הנוגעים במשרתו .כעדות לכך תלוי ומחובר בזה חותמנו.
ניתן לפרסום בקראקוב למזכיר המלך שראסמוס וישליוס הנכבד ,ביום ד' בשבוע שלפני חג יוחנן המטביל הממשמש ובא
[21ביוני] שנת 1503ל[ספירת] האדון ושנתייםלסלכי.
1503
.10ראשי העירונים בלבוב אל חבריהם בפוזנא על-אודות היהודים .
לכבודידידינו המהוללים והקנאים,היקרים והנכבדים ,שלום וברכת שפע וכל טוב.
להויידוע לכבוד מעלתכם,כי היהודים הכופרים מביאים הרס וחורבן לא לעירנו בלבד ,אלא גם לערים אחרות ,בהן הם
1521
מזדמנים לשבת .כשם שגזלו מאתנו ומאזרחינו הסוחרים במעט את כל פרנסתינו ,כך הם מחבלים גם במקומות אחרים ,עד
236
כמה שידם משגת ,בעסקי-מסחר של אותם הסוחרים הנוצרים עצמם .משמע ,הם בלבד עוסקים בממהר ,פושטים עלעיירות
וכפריםואין מניחים שיבוא דברלידיהנוצרים.וכל זה בניגוד לכתב-הקיום שניתן לנאותם] היהודיםלפני שנים הרבה ואשר
העניק להם מופש המיקח והממכר בסחורות מסויימות [בלבד] וגרם [בלאו הכי] נזקים והפסדים לסומריםבני הדת הנוצרית.
ומלבד זאת ,עם רכישת כתבי-חירות חדשים הולך וגדל תוקפם אצל הוד מלכותו המקודש .אי-לזאת שיגרנו זה לא כבר
משלחת לקראקוב להוד מלכותו המקודש והבאנו בפניו ובפני כבוד יועצי-המלכות את דבר צערם ומצוקתם של סוחרינו
ודבר הרסעירנו .הוד מעלתם יועצי-המלכות ואנשי-כמורהמצויינים הגנו על עניננו זה ,אלא שהוד מלבותו המקודש מצא
לנכון לדחות אתהענין דנן עדלסיים הקרוב בכל אשר יתכנס.
כמוכןיודעים אנוכי לא מועטות הצרות הבאות על כבוי מצד אותם היהודים עצמם .הננו מבקשים את הוד מעלתכם
בכל לשון של בקשהלהודיענו האם תרדו במועד ההוא להתנגדיחדעמנולזכויותיהם אלו שלהיהודים ולטעון את טענותיכם
הדומות נגד אותם היהודים בפני הוד מלכותו המקודש ,שהרי אנו אמונה,כי הסכם הדדי כזה בינינו ןהמכוון] נגד אותם
היהודים,יביא לאבדן זכויותיהם .עצה זו תהא בה משום טובהלאזרחינו וברכה למדינה.
ואנו חותמים בהוקרה וברכת שלום והצלחה.
סני לבוב ,בשבת שלפני8יןיךי4ס שנת האדון .1521
הפרוקונסול והקונסולים של העיר לבוב.
.11קיומים של השר אילוראיט גאקטויד ליהודי טיקטין עירו
.
א שנת
15 2 2
-בימים אלה קיבלנו יהודים מהורודנא בעירנו טיקטין ונמנו להם מקום בשביל רחוב ,בקאטשארוב שמצבר לגשר,כדי שיבנו שם את בתיהם וישתקעו בהם .כמוכן נמנו להם 8י בקאטשארוב שמעבר לגשר ,מקום שהיה אגם ,ועל האי הזה
יקימו להם בית-כנסת .ואםיהיה למישהו איזה דבר משפט עמהם,כי אז יש לשפוט אותם לפי כתב-הקיום שלהם .כמו כן
אם-מי שהואיזמינםלדיןלפני הפקיד שלנו והםיפנו אלינו ,מבלי לבואבדיןודבריםעם הפקיד שלנו ומבלילהיזקק לו- ,
על הפקיד לא להזיק להםבכך .כמוכן אם יהודים אחרים ירצו לבוא ולהצטרף אלינו,עלינו לקבלם עם הודעה ,אם רק לא
יהיו מורדים במלכות .אף הרשינו להם להקים ,ליד בית-המועצה ,חנויות ,והם רשאים שם לסחור במה שירצו -גם במלח,
אםירצו למכרובסיטונותבחביותאו בלאשטים–,ומקום קבורה ,מקוםלהטמין את המתים,נמנו להםמאחרי הגנים,בניבוא
היער ,הגבעה הראשונה אשר על הנהר .ופטרנו אותם לשלוש שנים מכל המסים ,ולאחרשיעברועליהם שלוש השנים האלה,
צריכים לתת זהוב אדום לבית.ומי מהם שירצה ללכת מאתנו,הרי כשם שבא מרצונו כך הוא רשאי לעזוב מרצונו.
נכתב בהורודנא סג במארס .1522
ב
.שגת 1536
אנחנו אולבראכט גאשטולד ,הפאלאטינוס הווילנאי ,הקאנצלר של הארכידוכסות הליטאית ,סטארוסטא של
ומיןיך9ק .ביקשו אותנו נתינינו היהודים מטיקטין ,שנימן להם זכויות חדשות ,למען יוכלו להידון ולנהוגבינםלבין עצמם
לפידיניהם .ראשית שנשאיר אותם בכך ,שהרב שלהם ,בשם דוד או מי שיהיה אחרי כן ,ידון אותם וינהג אותם לפידיני
ישראל,וכי הסטארוסטא והפקידים שלנו לא ידונו אותם בשום ענינים ולא ישלחו אליהם את שמש-בית-המשפט שלהם,
ולא יעשו להם שום קשיים ,אף לא ?טלו מהם שום קנסות .ואם יהיה איזה משפט בין יהודי לנוצרי אובין נוצרי ליהודי,
צריכיםלעיין בדבר ולבררו הסטארוסטא יחד עם הרב .ואם יהיה ביניכם ויכוח איזה-שהוא בענין זה ,אוי יש להביא את
הדברלפנינו .ואם ?צא Taהמשרד שלנו כתב איזה-שהוא המנוגד לכתב-הקיום הזה ,יש לסלקו הצידה.
*?יסק
.12שרידי תקנות של התוועדות ראשי הקהילות בליטא .
בהיותנו נבררים מכל מדינות ליטאיושבי הארץ להיות עומדים בפרץ בעז"ה להעזר ולהציל מכליון וחרץולתקן ולשפץ
כל בדקנו ,ולהרים מכשול מדרך עמינו ,והנה ההולכים בחשך אור גדול יהא נוגה עליהם בראותינו [צ]ורך שעה בעת צרה
אמצע המאה הט"ו
237
וממנה נושעוקיגלנועלינוועל הנלוים אלינו והם כל הקהלות של מדינות ליטא ,אשר כחם מעורב בנוועשינו בגזרתעירין
ובמאמר קדישין בחרם ב"ד העליון והתחתון ,בנדוי ושמתא לקיים כל דבר כאשר נפרשם אחת לאחת .ואם יקום אישמדון
בזדון לבלתי שמוע לתקנותינויחולועל ראשו כל האלות האלהויהיה לשלה בקרב הארץ עד שובומזדונוועוונוויתקןעיוותו
ע"פ ראשי מדינה וחכמיה.
:תקנהראשונה.ביררנו תשעה ראשי מדינה ושלשה רבנים ובכליריד וירידדלובלין ישבו שלשה ראשים ורב א' עמהם
לראות בטובת הכלל שלא תבוא ח"ו פרץ וצוחה ברחובותינו ,הן מצדנו הן ח"ו מצד המלכות; יעמדו על המשמר לדרוש
ולחקור בטובת הכלל ולייסר פושעים ומורדים,והגונבים ומשקריםליהודיםוגויים,לבלתי יתחלל שם שמים ח"ו .ואלה שמות
האנשים אשריעמדו במשמרתם.ביריד הנקרא בלשונםסימןיודן הקרוב ושבבלובלין הרבהזקן כמהר"ר נח בר פסח מפינסק
ואם לאיוכל לבוא ישלח במקומו חתנו מהר"ר זלמן הלוי ,ושלשה הראשים הם מהר"ר אליהו ב-ר מנחם מבריסק וכמ"ר
שלמה בן הק' ר' משה מלודמיר [וכמ"ר] דוד ב["ר] מנחם מאוסטרוה.וביריד הנקרא בלשונם גראמניץ ישב הרב כמהר"ר
יצחקב"ר ,…הראשים שעמו הם כמ"ר דוד בן מה[ר"ר] שמריא מבריסק" .אברהםבר…
ו
ב
ת
כ
י
ו
שני ראשימדינות
…מדיגהפוליןלהוציא כל הצורך,כפי הנראהבעיניהם .גם כאשריהיה ח"ו בלבול ודבר נ[סתר]
לשאר הראשים לבא למקוםשיקבעו,אזי כל הראשים הנ"ל יבוא איש איש ממקומו לעזרת ה' בגבורים קל חיש מהרה .ואם
ח"ו יהיה אונס לראש המדינה ההוא בעת הצורך ההוא,אזי יבררו ראשי אותו הקהלה איש אחר במקומו לאותו השליחות.
אכן באופן שיברר האונס בהוראות ראשי אותו הקהלה ולאבעניין אחר ,וכן נגמר ונעשה באם ח"ו יבא עלילת שקר על
איזה בעל הבית או על משרתיו ,עליחיד או על רבים ,משלוו עלילות שקרים המפורסמין ,שהם ממזר ולהם מגועל ופרים,
אזי אותן היחיד או רבים יתן רביעית לכל מה שיוציאו על העלילה ההיא .ואם רביעית ממונו של אותויחידאו רבים פחות
מרביעית הבלבולאזי לאיתן רק רביעי' ממונו סוף סוף איזה שיה" פחותיתן והמותריתנו שארבני המדינהבולה.
ועוד תקננו שבכלירידויריד שבלובלין יבררו ראשים הנ"ל שלשהדיינים להיותם מוכנים לישב בדין שמועבין אחיהם
כגדול כקטן ישמעו ועל פיהםיהיה ויקום כל דברויהיה כח בידם לדון לכל הקרוב אליהם הן סך גדול הן סך קטן ,ולעכב
את הנתבעיי בלובלין כדי שירדו לדין לפניהם .ואשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אליהם ,יהיה מוחרם ומנודה ונלכד בכל
העונשין הנ"ל,ויהיה כח בידהדייני'להכריזובבית הכנסת ולענשו כפי ראותעיניהם ולתפסובידי גוים,ככל הישרבעיניהם
יעשו.והדיינים לא יחמיצוהדין יותר מג'ימים .אכן [QXJאחד מבעלידינים רוצה לקבול על הדייני' לפני שלשה ראשים
והרב הנ"ל שיהיה שם בעתה .,.ואםאיזה בעל הבית שישעבדעצמו…
.13הרשאה ליהודי פולין-גדול לבחור להם רב ראשי
אנחנו זיגיסמונדוס אבגוסטוס ,בחסד אלהים מלךפולין ,ארכידוכס של ליטא ,האדוןוהיורש של הארצות קראקא ,שזמיר,
שיראדז ,לענטשיץ ,קריא ,רוסיא ,פרוסיא ,מאזי ,קולם ,ואמוט ,טלבינג ,ופוסרנא ,מודיעים בכתבנו זה לכולם ולכל אחד לחוד,
כלמישצריך לדעתזאת.יועציםמסויימיםהודיעולנו בשם נתינינוהיהודים שבפולין-גדול,כי יש אשר במות רבםאו שופטם
הדתי נשארת פנויה ועומדת משרת הרב או השופטוכל עוד לא העמדנו אחר במקומו של הנפטררבים מעשי-ההזנחה [בקרב
אותם היהודים] .לכן נתבקשנו בשם אותםהיהודים של ארצותפולין-גדולליתן להם את הזכות לבחור בהסכמה אחת פה אחד
רב או שופט דתי שייטב ויישר בעיניהם ,כל-אימת שהאיש ימות ומשרתו תתפנה .אנחנו שמענו את בקשתם של יועצינו
ונעתרנו ברוב חסד לדבריהם אשר העתירועלינוהיהודים ומצאנוכייש לתת להם את הזכות הזאת .אי-לזאת אנחנומעניקים
לאותם היהודים בתוקף כתב-הרשאה זה את הסמכות הגמורה לקבוע ולבחור את הרב הראשי והשופט הדתי בכל עת של
צורך ,כל-אימת שימות האיש ומשרת הרב או השופט תתפנה.
,
ש
ו
אנחנו נותנים לו את הסמכות הגמורה לשפוט ,לחקור ולדר
א
ל
ל
ר
ו
ע
ר
ע
ר
ו
ז
ג
ל
ק
ו
ס
פ
ל
ו
ל
כ
את
היהודים היושבים בארצות
פולין-גדול ובדוכסות מאזי אשר בתחום שיפוטו :להטיל עונשין וחרמות כדין וכמנהג דת משה ולעסוק בכל הענינים
האחרים הנוגעים בדת.יחד עם זאת אנחנו חוזרים במפורש ומקיימים מה שהצהירו אותם היהודים עצמם בפנינו:ויהיכי
יעיז איש מן היהודים ההם את פניו וינהג קלות-ראש בעונשין וחרמות שהטילועליו הרב או השופט והראשים האחרים
כרצונם 1551 .
238
שלהיהודים ולאיתן את לבו להפקיע עצמו מהם במשך חודשימים,יימסרלידינו על-מנת להיענש בעונש מות,וכל נכסיו
יוחרמו לטובת האוצרשלנו .ולמעןיוכל הרב הנוכחידנן למלא את חובותיוותפקידיו המוטליםעליו ביתר הצלחה ונוחיות.
אנחנו פוטרים אותו בכתבנו זה מהיות כפוף למרותם המכבידה של הפאלאטינים ,השרים ,הפקידים והשופטים למיניהם ,של
כולם יחד וכל אחד לחוד ,אשר במלכותנו ואחוזותינו .הילכך לא יהא עליו לבוא ולשאת באחריות בפני איש מאלה אלא
בפנינו .לכן אנחנו מצווים בכל חומרת הדין על כולכם ועל כל אחד לחוד ,אתם הפאלאטינים ,הקאסטלאנים ,השרים,
הפקידים ,האציליםונתינינו האחרים ,באשר אתם שם ,שתראו את הרב הראשי שנבחר על-ידי היהודים הנ"ל מפולין-גדול,
בחזקת מופקע משיפוטכם ומרותכם ושלא תפריעו בעדו בביצוע והוצאה-לפועל של סמכותו ושלא תתירו שיופרע [בכך].
כמו כן אנו מורים ומצווים עליכם בחומרה ,שלא תפטרו את היהודים בגלילותיכם ,באחוזותיכם ובאדמות המוחזקות על
ידיכם מהיות נשמעים ומצייתים לשיפוטו ושלא תשחררו אותם מהיות מיוסרים ונענשים בעניני דת עלידו .ואילו עליכם,
היהודים שלנו בארצות פולין-גדול ודוכסות מאזי[ ,אנחנו מורים ומצווים בחומרה] שתכבדו את הרב אשר יהא באותו הזמן
ותישמעולוכראוי בתחוםסמכותו ,כלומרבענינידת.ולמעןקיים את חסדנו[אליכם] אלתעיזו בשוםאופן להתחמק,במישרין
או בעקיפין או באמתלאות שוא אילו-שהן ,מסמכות שיפוטו .וכעדות נאמנה לכתב זה תלוי חותמכם ניתן בווילנה ביום
החפישי בשבועלפני חג העליה הקרוב של מריה הבתולה המהוללה מאד [ 13אבגוסט] שנת האדון 1551ו 22-שניםלמלכי.
.14כתב-קיום לבניית בית-ישיבה בלובלין .
אנחנו זיגיסמונד אבגוסטוס ,בחסד אלוהים מלך פולין ,ארכידוכס של ליטא ,האדון והיורש של הארצות קראקא ,צוזמיר,
שיראדז ,לענטשיץ ,קויא ,רוסיא ,פרוסיא ,מאזי ,זאמוט ,קולם ,שלבינג ,פומרנא וכו' ,מודיעים בכתב זה לכל הנוגעים בדבר,
לכלל ולפרט ,כעת ולעתיד-לבוא:
בהשתדלותם שליועציםמסויימים שלנוולפי בקשתם רבת-ההכנעה שליהודילובלין ,הננו מרשים להם ,בכתבנו זה,להקים
בכספיהקהילההיהודיתישיבה ובית-כנסת לצדה ולבנות אתהישיבה ובית-הכנסת בחלקתביתו של הרופאיצחק מאי ,הנמצא
בין הבתים היהודים שבפרבר לובלין ,דהיינו ברחוב-היהודים ,וכן [להתקין] בתוך הישיבה כל אשרייראה דרוש לנוחיות
הלימודים.הנהלתה תהיהבידיאיש אשרייקנה מסמכות והשפעהביןהמוריםויהא מסוגללקיים סדר ומשמעתבקרבהתלמידים.
כל חכמיה ורבניה של לובלין יתוועדו למועצה ויבחרו אחד מביניהם לראש-הישיבה .יהא זה אדם המגדיל תורה ומאדירה
ביניהם ובידו תבא סמכות-הפיקוח על המורים ועל החניכים כאחד .אנחנו מעניקים לו בזה את תואר-הכבוד ראש-ישיבה
) (rectorולא זו בלבד שפוטרים אותו מהיות כפוף למרותו של ישראל בן שכנא רבה של לובלין בעת הזאת ושל רבנים
אחרים לעתיד-לבוא ,אלא אף מפקידים אותו על כל החכמים והרבנים .ומאחר שההוראה בישיבה דנן חייבת להיות חינם
אין כסף ,אנחנו מזכים ופוטרים אותה מכל הקנסות והמסים למיניהם לקופתנו ולקופת המדינה ,וכעדות לכך תלוי ומחובר
בזה חותמנו.
ניתן בהורודנא ביום 23לאבגוסט שנת .1567
1567
.15מגילה עפה על לימוד המקרא וחכמת הפילוסופיא .בערך
-איך עלה בדעתך ,אתה הסכל ,להתפאר בידיעת ספר מורה הנבוכים ,אשר הוא מלא חכמות אמתיות ,דקדוקיות,הגיוניות,לימודיות ,טבעיות ,אלהיות ,גנוזות ונסתרות עד בלתי תכלית,ואין [אתה]מביןאפילו קצת הנגלותוהדברים הקלים
שבון ולפי שיקרה כןבעניני האמונה,כייש בהדברים רבים אשר סיבותיהם נסתרות ובנקל אפשר לאדם ליכשל בהם על-
ידי המטעים או הטועים,לכןציי
ולנו הו"ל*:הוי שקוד ללמוד מה שתשיבלאפיקורוס .ר"ל לטד עד שתוכל להשיב לאפיקורוס
תשובה ניצחת ,שיוכרח על ידה להודות ויספיק בדעתו,כי אילו לא כן מה חידשו לנו חז"לבזה 1הלא כלמי שיודע לדבר
יכול להשיב לאפיקורוס ,הן יהיה מספיק לו או לא מספיק,ואין זה צריך לימוד .והנה הלימוד במה שיושב לאפיקורוס אי
1559
* אבותביי י"די
239
אפשר אלאבלימוד החכמותהחקיריות.ומזה הלימוד ?צא עוד תועלת אחרת והוא שנהיה נחשבים בזה חכמיםונבוניםלעיני
םסי קיא סוטסשם והינסקםלעיני סטטים וק"ל* .ולא כמו שדרש
העמים .וזהו דעת התורה באמתבימרהוקטריםנישית
החמור הגדול ,חותן הסכל הנ"ל ,בשבת הגדול שנת שי"ט ואמר בעזות מצחו,שאיןצריך שוםיהודי ללמוד דבר רק התלמוד
לבד ,וכל שאר הספרים הם ספרי המירם .ואפילו העשרים וארבע ,אמר ,שאין צריך שום יהודי ללמוד בו הרבה או מאוד.
ואני אוסר
בפוסיה,כי החמור הזה טעה בדברי רש"י בברכות"' ,במה שא"ר אלעזר סנעו בניכם מןההגיון,ופרש"י
לישנאסדאאלתרגילובניכם במקראיותרמדאי.ואעפ"י שזה הלשוןלא אתוקםופירשלישנאאחרינא,מכל-מקוםאפילובלישנא
זואין כוונת רש"י שלא יטריחו במקרא הרבה או מאוד ,כמו שהבין זה החמור ,רק הכוונה שלא ירגילו בו יותרמדאי.
ותינוקות של בית רבןיודעים,כי הפרש גדול ישביןשמרך הרבהובין טמרך יותר מדאיואיןצריךלהאריך בזה–.כללא
דמילתא מן התורה ומן הסברא הוא,כי כל לימוד וכל ידיעה צריך לטרוח בו הרבה ומאוד ,הן מקרא הן תלמודהן שאר
הכמות,וצריך כל אדם לבדוקעדשידומגעת.וכל המתרשל ממהשחייבלעשות,עתידליחן אתהדיןוהקולרתלוי בצוארו–.
ועוד,כי מה שאמר החמור ,שאין מותר ללמוד רק התלמוד לבד ,נהו סותר באמת למה שאמר הכתובויטרסם נ?שיסם
סי סיא
וסינסשםלעיני סע9ים .וזהכי אף אםנהיהבקיאים בכל חדרי התלמוד ,לא גסשב בזה חכמיםלעיניהעמים.
,
ה
ג
ע
ל
הם
,
ה
ז
מ
,
ם
י
מ
ע
ה
א
ל
ו
י
כ
ר
ד
ו
ו
י
ת
ו
ש
ר
ד
ו
ת
ו
ר
ב
ס
ואדרב כל
התלמוד
אם נלמודיותר
כדי שנדע לבאר ג"כ
והיתולבעיני
סברות התלמוד והדרשות באופן שיוכשרובעיני העמים ,השכליעידעליו.והנההנסיוןיעיד על זה ג"כ,כי מעולם לאניצחו
אתהמינים אלאבעלי המקראובעלי החכמות .ואע"פ שדרשו חז"ל זה הפסוק לצד אחרנאה ומקובלי** ,מכל מקום פשוטויורה
על מה שאמרתי לכלמי שישתכל הפרשה ההיא בעין השכל .וכבר ביארתי זה ביאור יפה במה שחיברתי על ההקרמה של
ר"ש אבן תיבון ,שהקרים להמוגה פרקים של הרמב"ם ז"ל44**,
-ואחוור על רברי הראשונים ואוטר :מהשגוייבת .אתה הסכל ,ראש אדוננו הרמב"ם ז"ל למלך מלכי המלכים ית' בשמרך
שהוא היהמין גמור (בעבור שמצאת באיזה ספר פסול על דרך עד מפי עד איך שכתב הרמב"ם ז"ל בספר מורה הנבוכים
שהמלאכים של אברהםהיו נראים לו כן במראה הנבואה ולא היה כן במציאות חוץ לשכל ,וכן אתונו של בלעם לא נמצאת
בתואר הזה המפורסם ,ועודדברים הדומים לאלה),על זה אשיבךמלין .לאעלדעתי להספיקוליישב דעתך בזה (רק להראות
השרים בתורה והסגנים בחכמה אתיופי הספר הזה ר"ל מורה הנבוכים וכל זה בכללות ולא בפרטות),כיידעתי בך ,הסכל,
שלא תקבל דבלי אפילו עם כל הסברות וההוכחות היותר טובות שבעולם ,ואפילו אםיבואו מלאכי אברהםויעודו עלדבבי.
כי הש"י היקשה אתלבךואימץ אתרוחך למען לפול תיפול ולא תוסיף קום בעבור מריך הגדול",.כי כבר התריתי בך בק"ק
פראג שתסור מזה הענין הרע ותבעתי אותךלדין .,.לפני כל בני הישיבה וגזרו עליך בכל תוקף לסור מזה וקיבלתעליך
את הדין ,אבל לא קיימת רק נתת כתף סוררת ,ותיכף בואך הוה ק"ק פוזנא הוספת להרף ולגדף והיית מלעיב במלאכי
אלהים ומתעתע בחכמיו דעדיפי מנביאים קדושים משרתי עליון .ואלה האנשים נקובי השם אשר חיפת וגידפת והלעגת
עדיהם :הרמב"ם והרמב"ן ,והשר יצחק אברבנאל ,ור' יצחק עראמה והר' שם טוב והר' אברהם אבן עזרא,ורבנובחיי הזקן,
ורבנובחיי השני ,והרלב"ג ,והר' דוד קמחי ,והר'יוסף אלבו ,והר' יצחק הישראלי השני ,והרשב"א ,והחכם ר' יונה שהיבר
פירוש על האלפסי ורבינו סעדיה גאון .אמרת ,אלו לא יראו יה י"ה בארץ החיים .ונתת הסיבה בחלו ,באשר קצתם פיהם
פתחו בחכמות החקיריות ותורת חסד פילוסופיא על לשונם ,וקצתם הוציאו האגדות של התלמוד מן פשוטיהם והיטו אותם
לכוונה אחרת שכלית ,אשראין ספק שהיתה קבלה בידיהם מן רבותיהם שקצת האגדות פשוטיהם גוזמא בעלמא ולא היו
דברים מעולם ,ואין בהם רק תוכם ופנימיותם ,והחיצוני קליפה ויזרק ,מצורף שזה יראה בתחלת המחשבה השכלית ,מצורף
עוד שחז"לבעליהתלמודהעיד על זה ואמרודבריחכמים בלשוןהואי ובלשוןגוזמא בפר'גיד הנשה*י*" ובשאר מקומות–.
ואחוור לדברי ואוטר,כי עוד נמצאו אצלנו ,מלבד אלה ממשה עשרה הנזכרי' ,רבים למאות ולאלפים ,הדשים גם ישנים,
אשר עסקו וחיברו ספרי חכמות חקיריות פילוסופיות והוציאו הרבה מאגדות התלמוד מפשוטיהם ,אשר לפי דעתך הטפשית
הסכלית והארורה ,כולם הם חסרי אמנה ח"ו .אמנם לפי האמת כולם הם בעלי שם טוב ומוחזקים באמונה ישרה ,ומכותלי
עירא
סיטמ~ם
9
וקללהבין.
240
'* כ"חע"ב ".* .חישוב תקופות ומזלות (שבת ע"ה ע"א) .'.* .חסד לאברהם ,קראקא של"ז.
*""*חולין צ ,ע"ב.
ספריהם ניכרכי המה חכמים מחוכמים ,אופנים וחשמלים ,מאורות גדולים ,ומימיהם אנו שותים,כי הם מן המקדש יצאו,
י דיבר בהם ומלתו על לשונם ולעומתוינשאו .והם קיבלו שרשי החכמות והקבלה קבלה אמיתית שכלית ,לא קבלה
רוהי
סכלית,דמיונית,מוטעית ,כמוך הפתי הנמהר! - -
.16חיזוק האמונה .מוצאי המאה הט"ו
אמר הצעיר שבתלמידי לומדי תורה ,הקטון שבכלבני החבורה ,יצחק בןאנדוני]אנבי] אברהם תהא נפשו בצרור החיים
צרורהקנאקנאתיליי'אלקיצבאותלחילול שמוהגדול והקדושוהנכבד והנורא,ולחילול תורתוהקדושההתמימההנאמנהוהישרה
חסיד ופסו אמונים ,מגוי צדיק שומר
היקרה ,המשיבת נפש המחכימת פתי המשמחת לב ועינים מאירה ,בראותי כי
אמונים ,האמוניםעלי תורה וספרי נביאים נאמנים,יודעי בינה לעתים לדעת מה ישיבו חורפים דבר רנוצה] לנומר] לאומת
הנוצרים ,הדוברים סרה ומתפארים בדברים ,אשר לאכן על ה' צבאות העבריים ,הבורא כל היצורים .ותהי האמת נעדרת,
בהעדרהידיעה ודרך השקר גוברת ,בגבורת שומריה ותמיד כל היום שמו ית' מנואץ מקול מחצצים ,מנאצים אצים לוחצים
ימר
ומחצצים,בעצי לשונם האנשים האנושים בדעה חלושים ,הנאנחים והנאנקים ,העשוקים ורצוצים,הנפוצים בארבע כנפות הארץ,
הנפרצים פרץעלפני פרץ ,ובאורךימי הגלות,וקיצורימי הדלות הזלות ,ובצוק העתים המלעתים ,וקושי הזמנים המזומנים,
להשקותםמי המרים המאררים ,אבדה הכמת חכמיהםובינת נבוניהם נסתרה,עלכןתפוגתורה ולאיצאלנצח משפט אמתלאורה.
ואעפ"ישהדבריםעתיקים ,והמשפטיםצדיקים,חזקיםכראימוצקים ,וכזהב מזוקקים,כולםנכוניםלמביניהם,חיים הםלמוצאיהם,
אין בהם נפתל ועיקש ,מכל-מקום הרדת אדםיתן מוקש,כימייוכל לדון עם מי שתקיף ממנו ,הן יחטוףומי ישיבנו ,עכ"ז
צדיקיםילכו בם ופושעים יכשלו בם,עלכןלימדונו רבותינו ע"ה באמרםהוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס,
י תמימה ,בטענות טעונות ערמה ונכל,
והרצון בו לאפיקורוסים אשר לא מבני ישראל המה .וכאשר יקשו לנו נגד תורתי
המטוענות בחרב השכל ,כמנהגם כפעם בפעם בדברים שאין להם טעם,כי תמיד אומרים הבוערים בעם וכסילים ,הלא תראו
הלא תדעו אתם היהודים האמללים ,מדברי הנביאים המתנבאים בגזרת אל אלים,איך אתם מדרך האמת רחוקים ונבדלים,
כי לא ידעתם איזה דרך ישכון אור דרך לעבור גאולים ,וירחיבו פיהם וילעגוואין מכלים .כשמוע איש ניקש ונענה ,אשר
בשם ישראל יכונה ,קול מחרף ומגדף ומנאץ ,לא יפתח פיוכי לא ימצא מענה ,אז יאחז חבלים וצורים כי לא שמע בקול
מורים ,ולא הוציא בשמן ההשכלות ,יותר מאשר הוציאביין הסכלות ,או מנעתהו מהשכיל האמת טרדת הגלות ,ולכן לא
ידע להוציא לאור משפטי השם וצדקותיו ,להודיע לבני אדם גבורותיו .על כן אמרתי אני בלבי עת לעשות לי" ספר מעט
הכמות ורב האיכות,כי יהיו דבריבו בקוצר ולאבאריכות,ולהיות לאנשיםחלושי הדעתוקצריהבינהבמוני למשען ומשענה
קראתיו ספר חזוק אמונה לחזקידים רפות ,מהעדר הבנת דברי הבטחתינו ,ולאמץ ברכים כושלות מאורך קץגליותינו.
כי שמעתי דיבת רבים אשר לפנים גם הם בשם ישראל מכונים ,אבדה האמונה נכרתה מפיהם ,ויתערבובגויים וילמדו
מעשיהם ,ויעבדו את עצביהם,ויהי להם למוקש בהתערבם ביניהם ,אחר שלאידעו להשיבעל דבריהם ,להראות להם מדברי
הנביאים,כי שקר הם מתפארים ומתגאים ,ולגלות כמוכן עדות שיבושיהם וטעותם מתוךדבריספרי אמונתם ודתם .ואעפ"י
שהאומה ההיא עלינו בעוונותינו גוברת ,מכל-מקום האמת עוזרת ,ואם לא נוציאם מאמנתם נשכך מעלינו תלונתם
כי
אין האמת אתם כאשר ידעו רבי' מאומותם,כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבותם .אכן בפקוח השם את עיני לבבי ,ברוב
ן מסתרי דתו,
חסדו ואמתו,להבין מעט מזער כטיפה מן הים הגדול מנפלאות תורתו,להבין אחד מני אלף אלפין ורבוארעיו
וכן לראות להבין בקצת ספרי האומות ובלשונותם,בהיותיבימיבחרותייוצא ובאלפעמיםבין השריםויועצי ארץ בחצריהם,
ובסירותם הבטתי ואראה שיבושיהם ,בספריהם אשר חיברו ,הקשבתי ואשמע לא כן ידברו,כי לדעות זרות וסבלות נבערות,
פנים הסבירו ובבלי דעת מלין יכבירו ,ועם כל זה היו מרחיבין עלי פיהם בצוק לבותם ,ומאריכין לשונם בקוצר ידיעותם,
בהביאםרעייתם החלושה ,מתורתנו הקדושה ,ובהראות טענות וקושיות בדברי כזבים ,מדברי הנביאים וכתובים ,אשר לא
צדקו ולא עלתה על לבם ,ולא היתה כשת בקרבם ,ע"כ שגו ברואה ,פקו פלילים ,למרותעליוןבעיה.
ואני הצעיר בשבטי הדל באלוני ,כאשרהייתיבימי חורפי ,וכלימי צבאי ,עםהיותינבזהוהדלאישים,ולא למדתי חכמה
ודעת קדושים ,נתווכחתי עם הגמונים ,ושרי המדינות הראשים ,שרי המאות ושרי החמשים,חכמי חרשיםונבוני לחשים,ועם
וידעי
241
כל מי אשר מלאו לבו להתוכח עמי ולא הכלימוני,כיהיו דברי עמהם בנחת ובדברי פיוסוריצוי ולא בדברי ריבוקנטורין
ולא ביישוני ,אלא הוסיפו לאהוב אותי ,בשמעם דברי וטענותי ותשובתי,כי תורת אמת היתהבפי ועולה לא נמצא בשפתי
ולא אמרתי דבר שלא הראיתיו רשום בכתב אמת ,כדי שתהיה האמת ידועה לכלובלתי נעלמת .ולפיכך הואלתילי לכתוב
לזכרון על הספר ,הטענות אשרזכרוניהם משלי אפר ,אשרטענוליגדוליהנוצרים וחכמיהם ,הם מספרי האון גליון שלהם
עם התשובות אשר השיבותי לכל אחת מטענותיהם ,ועם קצת הטענות אשרגםאנכי טענתיעל דבריהם,כפי המחשבההעולה
על רוחי,וכפי מה שקיבלתי מפי סופרים ומפי ספרים ,ובאלקי ישראל שמתי מבטחי ,להורות אותי בדרך אמתי ,שלא תצא
טעות ומכשלה מתחתידי–.
,17עסקי חכירות ואיסורם בוועד ד' ארצות .
ואת לדעת לכל עמי הארץ ,אנשי קודשבני ברית ,שהסכימו האלופים והמנהיגים דארבע ארצות יצ"ו ,בראותם המעמד
ומצב הארצות לעת כנאת ,הצריכים חיזוק ,בפרט אודות האנשים הלהוטים אחרי הבצע והממון להתעשר מחמת אורנדיש'
גדולים ועצומים ,שיש לחוש פן יביאולידי סכנה גדולה ועצומהיוצא לרבים ח"ו ,ע"כ הסכימו כולם כאיש אחד ובפה אחד:
שכל מי אשר בשם ישראל יכונה לא יהא לו שום עסק לשכור טשאפוו"י*" בפולין גדול ובפולין קטן ובמאזי ,הן מהמלך
יר"ה ,הן ע"י מושלים או בשום תחבולה בעולם .גם שלא ישכרו שום מינץ או זויפא*** במדינות הנ"ל ולא שום גרעניץ
מכס ,***4דהיינו מכס קראקא ופוזנא והשייך להם .כל הנ"ל לא ישכור שום יהודי באופן הנ"ל ולא יתעסקו בעסקים אלו
שום התעסקות בעולם .ואיזה איש אשר ימלאנו לבו לשכור או להתעסק בעסקים אלו שום התעסקות כנ"ל,אחתדתו להיות
ן נסך ,ושחיטתו כשחיטת
מוחרם ומנודה משני עולמות ,יה" מובדל ומופרש מכל קדושת ישראל ,פתו יהא כפת כותי,יינויי
נכרי ,ובעילתו תהא בעילת זנות ,וקבורתו ההא קבורת חמור ,ושום רב או צורבי לא יתעסק בקידושין שלו ,הן לבניו הן
לבנותיו ,ושום אדם לא יתחתן עמו ,ויהא ארור ומקולל בכל האלות והקללות הכתובות בספר התורה ובקללות שקילל
אלישע לנחזי נערו-יחולו על ראשו עד אשר יסור מדרכו הרעהויציית לדברי המורים.
1580
.18ברירת הקהל .קראקא
רב או ראשים או טובים או קהל יצ"ו או שארמינויים שבעולם לאיבררו אלא.ברחובהיהודים,דהיינושיתמנוהממונים
הנ"ל בהסכמת ראשים וטובים וקהל יצ"ו וכפי דת תורתנו,לפי שיש לנו ע"זקיומים ממלכים ומכל השרים ומושליםואף
מושבעים אנו ועומדים על כך מהרסיני- – .
הזמן לטנות מדי שנה בשנה ד' ראשים ,ה' טובים ,י"ד הנבררים קרואי עדה מהקהל יצ"ו ושלושעתיהדיינים ,תחתיים
שניים ושלישיים ,וג'בעלי חשבונות אצל הטובים יהא תמיד בחול המועך של פסח.ועל פרנס החודשהכצוה להזמין את כל
הקהל ,למען יהא הדבר ביום ראשון של חול המועד כנ"ל .ואם אחדיםמן הקהליצ"ו לאיהיו פה ,אף-על-פי-כןיבררו כנ"ל,
אם הרוב הוא בכאן .ומיד ביום ראשון של חול המועד פסח בל ינהגעוד שום איש ראשות וטובות,ע 4שיבררו מחדש כסדר
הקהלה עלפי המבוררים ,כמבואר למטה .אולם הרשות ביד הקהל הישן ליחן כוח לראשים ולטובים הישנים יצ"ו לנהוג
הראשות עוד י"ד ימים ,אם השתדלות הראשות מן השררה יר"ה תימשך.
ואם במשך י"דימים לאיוכלו ח"ו להשתדל הראשות ,יפתחו את חותמות הנבררים החדשיםוינהגו[הללו] את נשיאותם
ברהוב היהודים ובלעדם לאירים איש את ידו ואתרגלו.והישנים יתראו לפני השררות ,כאילו הם המנהיגים ,אך לא יעשו
שום דבר כי אם ברצון ובהסכמת ראשים וטובים החדשים .ולהשתדלות הראשות מהשררה יר"ה יבררו החמשה בוררים
ג' אנשים משתדלים ,כפי ראות עיניהם.
~דרמינוי ראשים וטובים וקהלודיינים ובעלי חשבונות בחול המועד של פסחיהיה באופן זה ,ראשים וטובים וקהליצ"ו
ישבו ביחד ויקבלו עליהם באמונת שמים ,על דעת המקום ועל דעת הבריות ,בלי ערמה ובלי מרמה ,שאף א' מן הקהל לא
1595
.
הכירות.
242
" מס המשקאות.
"*" בית-המטבע או מיכרה.
'*"* מכס הגבול.
עשה ולאיעשה קנוניא עם תבירו,הן עםיחידים הן עם רבים ,בעסק הברירה הנ"ל ,אלא שכל אחדיגיד דעתו לשם שמים
לטובת הכלל,כפי אשריורו אותו מן השמים ,ולא לשם עצמו ולא למען חבירו אף לא להכעיס ,וכי יבררו אנשים הנראים
להם ראויים והגונים לטובת הכלל ,והכל לשם שמים.
וכך תהא הברירה .ראשים וטובים וקהל יצ"ו ,כל אחד מהם רשאי להציע לבורר איש אהד ,שאין לו שייכות למציע.
ושייכות היינו :שלישי בשלישי ,תרי בעל כאשתו ,וקרוב ונתרחק ,ואבי החתן ואבי הכלה ,וב' חברים או שותפים,דהיינו
שרוב עסקיו עמו- ,מכל אלהאין הוא רשאי להציע :והוא רשאי להציע מי שבתוך הקהל או מחוץ לקהל .ראשים ,לא
יניחום בקלפי .ואותם האנשים שהוצעו,יניחום בקלפי ,והשמשים יוציאו מתוך הקלפי ט' אנשים,שיהיו כשרים זה לזה מן
התורה .והיוצא ראשון [מתוך הקלפי] פוסל את קרובו היוצאאחריו.
ומיד לאחרשיצאו תשעה האנשים מתוך הקלפייישבעובפתיחתארון הקודשלפני השמשיםיצ"ו ,שיבררו חמשה אנשים
בעלי שכל ומדעהיודעים בטוב צורך הנהגת הקהלהיצ"ו וראויים והגונים לברור לטובת הכלל ראשים וטובים ,קהל יצ"ו
וג'כתיהדיינים כנ"ל וג'בעלי חשבונות:ויכללו [הס' האנשים] בשבועות שלא יעשו שום קנוניא בעולם,אפילו שניםיחד.
וכל הנ"ל יבררו [החמשה] על פי שבועה בפתיחת ארון הקודש לפני הראשים והטובים והשמשים יצ"ו ,שיבררו כל הנ"ל
לאכדי להניח דעתו של מישהוכי אם לטובת הכול,כפי דעתם הטובה,וכי אותם החמשה או אפילושנים מהם לא עשו שום
קנוניאביניהם ולאיעשו שום קנוניא ,על דעת המקום ב"ה וכו',בלי שום תחבולה וערמה בעולם .ומביןט' הנ"ל לח יבררו
לחמשה אנשים רק שנים לכלהיותר.
'
ג
,
ו
"
צ
י
'
ג
ו
,
ם
י
ב
ו
ט
,
ם
י
ש
א
ר
ם
י
נ
י
י
ד
עשר
ה
ע
והם [החמשה אנשים] יבררו ארב
ם
י
י
ת
ח
ת
קהל
המשה
ארבעה
דיינים שניים
וג'דיינים שלישיים וג' בעלי חשבונות לטובת הקהל יצ"ו כרצונם .וגם יעשו גבאים ממונים חמשהדהיינו הויפטלייט ,וגם
יבררו האלופים על היתומים וגם ממונים על תיבת הטשופובי- ,הן מן הקהל הישן יצ"ו הן מתשעה אנשים הנ"ל הן חוץ
,8899S~ilSSלחשף
8ןהשמ5E~Sn.81ש51%:ף45ש4 4
4התורה,יצוועליולקוםהומצאתן.
*קה4י1%8הן
י1א1
"46%5
י
מ
וקה"
%ש 5515י55רו5י5ף %וUתIםR
~חמ4א אנשים עד שיעשו ראשים וטובים
יצ-ו ודיינים ובעלי חשבונות
כנ"ל ויחתמו בחתימת ידם ובחותמם .ותיכף לאחר חתימתם כנ"ל יתנו זאת ליד אהד מן השמשים והשמשיחזיק אצלו עד
שיקויים .ותיכף ומיד לאחר שמסרו לשמש,אין עוד לאותם חמשה אנשים ביחד ומכל שכן למקצתם שום כוח לשנות אפילו
דבר אחד מכל מה שעשו .ועל כל פנים לא ימהרו וישקלו היטב ,לפחות משך לילה עד אור הבוקר .וחמשה אנשים הנ"ל
אינם רשאים,בעונש וחומר השבועה הנ"ל על דעת המקום ב"הועלדעת הבריות ,לגלותאפילו ברמזבמי בחרו,עד שהראשות
תפורסם כנהוג.
וחמשת האנשים שנבררויהיו כשרים זה לזה ולא תהא שום שייכות ביניהם ,דהיינו אפילו שלישי בשלישי,תרי בעל
כאשתו וקרוב ונתרחק ואבי החתן ואבי הכלה ושני שותפים- ,כל הנ"ל פסולים זה לזה.
וכן הראשים והדיינים מכל כת וכת שיהיו נברריםעלידי חמשה האנשים,אף הםיהיו כשרים ולא תהא להם שוםשייכות
זה לזה ככל הנ"ל.
הטובים הנבררים לזמן הנ"ל ,אף הםיהיו כשרים זה לזה ולראשים כדין תורה .לקהל יצ"ו רשאים לברור פסולים בינם
לבין עצמם או פסולים לראשים ולטובים אפילומן התורה ,אולם בשעתמינוי הקהליצ"ויהיו שני הפסולים נחשבים לדעה
אחת ואינםצריכין לקום [ולצאת].
4%%*1
*:35
.19מרות הקהל
הוו זהירים שלא תריבו עם הקהל לעולם ,לא בעבור מס ולא בעבור צדקה ולא בעבור שררה ולא בעבור שום דבר
בעולם ,אף אם נראה בעיניכם שהקהל עושה לכם עולה גדולה ,אך בברוענייניכם לפניהם בנחת ,רק שפתותיכם נעות
וקולכם לא ישמע לצעוק לפניהם כדרך אנשי ריב ומדון .ואחר-כך כאשר ?צא עליכם מהם ,כן תעשו ,לא תסורו מן הדבר
אשריגידו לכםימין ו'שמאל ,ר"ל אפי' אםיהיו הדבריםבעיניכם כמחליףהימין בשמאל ,אפילוהכי תעשו כמצוותם,כייש
לכם לחשוב ,שהם אומריםעלימין שהואימין,כי רוח ה' על ראשי העם ומנהיגיו ולא יעזוב את חסידיו לעולם וישמרםמן
243
הטעות ומן המכשול .אמרו זכרונם לברכה' :הראה הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור ומנהיגיו וכו' .ואמרו
ש אפילורישנרגותא מןשט:אמוקימליה.במדרש מ"ד*"*98כת 5לק"לרישהאיזהקב"ה
רבותינוז"ל**עלוסטמנ?א ליא
נותן גדולה לאדם עד שבדקו בדבר קטן ואחר כך מעלהו לגדולה וכו' .ולפי זהיהי' פי' מלת אמרת אלקי' מלשון את ה'
ס5טךן וה' ס5סירף ,כלומר שאין הקב"הנותן גדולה ,מעלה ושררהלענין פרנס[ו]ת הדור עד שבדקו מקודם .ואם כן,הואיל
ומנהיגי הדור הם בהסכמת המקום ב"ה ,מחוייבים אתם לשמוע להם ככל אשר יצוו עליכם ותתלו הטעות בכם .ועוד,כי
הרבים עדיף ,ותמיד דברייחידים בטלים הם אצל רבים,ואפילו במחלוקת שהיא לשם שמיםואפילו האמת עםהיחידים ,כמו
שמצינו בר"א הגדול שברכוהו החכמים על שהיה חולק על רבים ולא השגיחו לכל האותות והמופתים אשר עשה לפניהם
כגון חרוב זהיוכיח ,אמת המיםיוכיח וכו'****.על כן אנכי מצוה אתכם ומזהיר אתכם באזהרהיתירה שתרחיקו מזה הדבר
ומן הדומה לזה הרחק מאד.
ליל
.20תקנות שעשו בעלי-בתים ביניהם .קראקא
הסכמה זאת הסכמנו יחד כל החתומים מטה לאשרולקיים בכל תוקף ועוז כל התקנות שנתקנו מעולם.
בראש הסכמנו שכל אחד מהחתומין מטהמחוייב להטיל בכל שבוע ושבוע לצדקה שלנו טפל אחד וגם מןהרווחים שיזמן
לו השי"ת בחסדו מכל והב חלק א' .והסוחרים שבינינו יתנו ג"כ מרווחים שלהם אחד חלק מכל זהב ,אךאיןצריכין לשלם
בכל שבוע ,רק בכל חצי שנהיעשו חשבוןלפי אומד דעתם .וכל אחד מאתנו ח"מ מחוייבלילך בכל שבוע ושבוע עם שמש
שלנו לגבות הטפלים והחלקים הנ"ל מןהרווחים.ומי שמסרבמלילך,יתן לצדקה שלנוגדול ,והרשוםאחריו ברשימה מחוייב
לילך במקומו.ואם גם השני מסרבמחוייב גטבן ליחן גדול לצדקה שלנו ,והרשום אחריוילך .וכןיהיה עד כלות הנרשמים
ואחר כך יחזרו ויתחילו מן הראשון הרשום .ועל כל זה ביררנו מיד ה' אנשים גבאים ,דהיינו האלוף מהר"ר חיים. ,ר'
אדון יודלש ,וכמ' יחזקאל ,ר' זרח שמש וכמ' שמואל בהר"ר ישראל שמש.
.
]
,
,
.
[
התיבהעם המעות יהא מונח
עודביררנו שלשהרואי חשבונות שיסשבו עם הגבאיםמדי חודש בחדש ומה שגבהמן
חודש אחד ביד אחד מן הגבאים הנ"ל ,והמפתח מן התיבה בידאחר.ואינו רשאי לנגוע במעות הנ"ל עדשיהיו ביחד חמשים
זהו' פו' ואז יפקחו מה יעשו וזאתיהיה עם כלבני החבורהיצ"ו .והשלשהרואי חשבונות הלא המה כמ'ליב חלבנהשוכמ'
יקר וכמ' קפמן בכמ' שמואל גרזמרק.
עודביררנוג'דיינים :הר"רחיים ר' ארון יודלש ,הר"ר העשיל והר"רחיים גרונמש .ונמנו להדיינים הנ"ל מקל ורצועה
והורמנא לשפוטבין איש לרעהו מבני חבורתנו יצ"ו,דהיינו מה שחייב אחד לחבירו מחמת ממכר סחורה באמנה שקורין
אויף גיזעצט וגם מחמת השגת גבול ,הכלידינולפי ראות עיניהם .ויקנסו למי שיסרב מלשמוע פסקדין שלהם בכל מיני
קנסות שיכולים ועונשים אחרים והכרתות .סוף דבר הכל נשמע ,שהרשות בידם לכופו בכלמיני כפיות שבעולם עד שיקבל
עליו את הדין וישוב מדרכו הרעה ושב ורפאלו.
גם הסכמנו שלא יבזה איש לרעהו ואפילובינולבין עצמו ומכל שכןבפני רבים ומכל שכן להכות איש [את]רעהו .ואם
ח"ו יעבור אחד מאתנו מכל הנ"ל הרשות נתונה להדיינים לקנוס אותו ,הן בממון הן בעונשים אחריםהן בתפיסות ,ולגלות
קלונו ברבים בבית-כנסת שלנו ,עד שיעשו ויקבלוויקיימו כל מה שיפסקו ויטילו עליהם הדיינים ויסורו מדרכיהם הרעים.
השכירות של השמשים שלנו יהא באופן הזה,דהיינו באם תהא התביעה פחות מחצי זהו' פו ,יתן לשמשים א' טפל ,ואם
תהא התביעה יותר מחצי זהב עד אלף זהו' יתן לשמשים א' גדול פו' .והשכירות יהא מונח בתיבה שקורין ביקס עד
תשלום חודש שלם ואז יפתחו הביקס ויחלקו כל הנמצא בתוכו ,החציה למשרתי הקהל יצ"ו כמ' יצחק וכמ' יוזפא והחצ"
כמ' יצחק קרופש ויעקב שאול הייבמש .כל זאת יהא בהיותנו בקהילתנויצ"ו .אמנם המשפטיםשיהיועלהירידים יהא הכל
לשמש היריד,מי שיבורר מפי החבורה יצ"ה
עוד הסכמנו ליתן שכירות לשמשיםיצחק קרופשויעקב הנ"ל בכל שנה ליצחק חמשה זהו'וליעקב שלשהזהו' .והשמשים
1613
* סגהורין ל"ח ע"ב.
244
** ברכות ג"ח ע"ב.
'" שמות רבא פ"אג'.
**** ב"מ נ"טע"ב.
הנ"למחוייביםלבואבכליוםויוםלנפרנם]ה[חודש] שלהדיינים לשאלם אם יצטרכולהם .גםמחוייביםלבואולילךבכלשבוע
לגבות הטפלים והחלקים והרווחים ויצרפו אחד עמהם כנ"ל .גםיגבו מהשיישארוחייבים ולתפוס וליקח משכונות,מי שלא
יתןויקיים ככל הנ"ל.
הגבאים ורואי חשבונותוהדיינים כנ"ל גם השמשים הנ"ל ביררנו עד ח"ה דסוכות שע"ד לפ"ק .ובזמן ההואמחוייבים
המבוררים להקהיל כלבני החבורה יצ"ו ולברור מתוכם תשעה ,ותשעה יבררו חמשה אנשים ואותם חמשה יבררו גבאים
ובעלי חשבונותודיינים ושמשים לשנה תמימה,וכןיחזור חלילה עד הגואל.
גם הסכמנו שהדיינים לאידונו רק סוחרים במעשי-פרווה ולא שאר סוחרים.
עודהסכמנוכשיגיעהזמן לבררהתשעהאנשים הנ"ליניחולתוךהקלפיחציים אנשים שלסוחריםוחצייםמןאנשיםרוכלים,
עוד הסכמנו שאם תוך השנה ירצה אחד מאתנו לחזור וכהוציא ראשו מן תקנותינו הנ"ל אזי הרשות בידו ,רק באופן
שצריך לשלם בעד כל השנה המגיעעליו .ואף אם מועטים או אפילו רובםיחזרו מתקנותיהם ולאיישארוכי-אם שלושהאו
ארבעה ,תהא הצדקה שלהם והרשות בידם לעשות בהמעות שיהיו תוך הצדקה כל מה שירצו ,לחלקם לאיזה דבר מצוה
שירצו לפי ראותעיניהם.
כל הנ"ל נעשהבידיעת רו"ט יצ"ו ,אך באופן שאינםיכולים להכריח שום אחד שאינו חתום בפנקס שיכנס בתקנותיהם
הנ"ל :גם משרתי הקהל ישמעו לדבריהם .שמעתי מפי רנאש]הנקהל] וכמ'ירמי'יצ"ו.
נאם משה שור ולא אדם ספרא מתא בק"ק קראקא הכותב ומותםבציווייםיום ב' ד'סיון שע"ג לפ"ק,
.21שונאם של ישראל על עסקיהם .
-צא וראה בליטא,ברוסיא [האדומה],בוזלין ,בפודוליא,ברייסן :יהודים בחדרי-המכס,יהודיםחוכרים ערים ,כפרים,אפילו מדינות ודוכסויות שלימות; יהודים מחזיקים מכסי-דרכים ואכרות;יהודים פונדקאיםבעלימונופולין ,עד שאינךיכול
ואינך רשאי להשיג שום דבר אלא אצלהיהודי.אכןעלבוןגדול הוא לשמו של המשיח,שיהודיםבעלי חכירות כאלהנוגשים
את הנוצרים ,והמאמינים מוכרחים להשתחוות בפני מהללי שם האדון- – .
י בריסק-דליטא ,לשקועוד -יש להם
בלבוב,בלובלין,בפוזנאוביחוד בקראקא -מבלי לדברעל וילנה,מוהילביילי?ק
ליהודים כמעט בכל בית-חומה חמש ,עשר ,חמש-עשרה ,שש-עשרה חנויות ,והחנויות מלאות סחורות וכלמיני ממכר- – .
כדי להוסיף ולענות את הנוצרים שבמדינה ,הם [היהודים] הולכים אל הארצות שמהן מביאים סחורות שונות לפולין,
מעמידים סוכנים שלהם בכלמיני מקומות וערים ,ומעביריםלידיהםכלמיני סחורות הבאות מארצותוערים שונות.היהודים
מרבים את המחסניםהרגילים שלהם ,וכשבאות לפולין אי-אלו סחורות,מיד מזדרזים היהודים וקונים את הכל כשאין ידם
משגת בבת-אחת ,הם מחתימים את הסחורה בקופסאות ,כיפות וארגזים ,עד שישיגו את הכסף .תהילה הם מפיצים את
הסחורה במחיר זולבין שאר היהודים שבערים ובעיירות ורק לאחר שסיפקו כבר את צרכי היהודים הם מוכרים לנוצרים
את הסחורה הגרועה ,שכבר עברה עשרידים ,במחיר גדולפי שלושה–.
הסיבה לכך [לדלדולה של העיר קראקא] אינה אלא היהודים ,שהורסים את הזכות המעולה של עיר-הבירה לגבי קדימת
הקנייןוכפיית הדרך ,בהעבירם סחורות שונות למקומותאחרים; בסחרם בסחורותשונות שהםמקדימיםוקונים אותן בדרכים
ובחדרי-המכס ,בניגוד להסכמים שבינםלבין העיר ובניגוד לפריווילגיות שניתנועל-ידי מלכי פולין זכרם לברכה לעיר
ולסוחריה.נוסףלכך הםשולחים ומוציאים סחורות וממכריםשוניםלאונגאריה ,למעהרין,לשליזיה ולמקומותאחריםועל-ידי
כך הם מעלים מאוד אתמחירם .הם עושים מסחר בתבלין ובכלמיני תבואה ,בדבש וסוכר ,בתוצרת-חלב ובשארצרכי-אוכל-
נפשואין לך כמעט סחורה,למן היקרה ביותר ועד שולה ביותר ,שהיהודים אינם עושים בה מסחר בעיר זו ,כמו בשאר כל
הערים.ואין הם מסתפקים בכך שהם יושבים בחנויות ועושיםעסקים ,אלא שמקצתם אף מחזרים עם סחורתם בשוק ,בבתים
ובחצרות – – .ואםהקוניםדורשים איזה דבר אחר ,הם מפתים אותם ומושכים אותם אל החנויות היהודיות בהבטיחם להם
סחורהטובה .וכךאין הסוחר המסכןיכול לקנות שום דבר הוגן ולמכור כלום ,בגלל היהודי הנקלה.
אזכיר מקצת פרטים .בקראקא נמצאבין השאר יהודי אחד בשם מוציאן .מלבד שאר עסקים ומלבד מה שהוא משיט
1618
245
סחורות לדאנציק ,יש לו,ליהודי זה ,שבע חנויות בקראקא ,וסוכנויות כמעט בכל מקום בפולין ,והוא עושה עסקים בשלוש
אוארבע מאותאלףזהוי,שטןאין לך סחורה שאיננו עושה בה מסהר.ישיהודי בשם משה ,שמביאסחורותשונות מפראנקפורט,
מלייפציג ,מנידרלאנד ,אשר תחילה היובני קראקא מקבלים את הסחורה משם ,ואילו עכשיו הם מקבלים אותהמידי הנקלה
הזה .יששני אחיםבני ישראל ,הנוסעים לבובה ,מקום שמגיעות סחורות שונות מתורכיה,ביחוד פרוות של הולדות-הברעד
אלפיים ,והם נוטלים לידם את כל הסחורות השעירות .משה שן:יקליק מחזיק בידו את כל פרוות הצבל ,יש לו סוכנים
בירידים שבמעהרין ,וינא ,אוסטריה ופראג ,קונה שם סחורות ומוכר אותן כאן לסוחרים המדוכדכים במחיר כפול- -.
בוא נא לבובה ,מה יכול שם הסוחר בן המקום ושאינו בן המקום להשיג? אלמלא התחוקו קצת הארמנים ,היתה העיר
הולנתונחרבת.יש להם,ליהודילבוב,קשרים עםהיהודים שבוואלאכיה ושבתורכיה ,ובפרט עם אלה של קושטא,וכל הסחורות
והמסחרים הם בידיהם- – .
עליך ,לובלין ,מה אגיד ,את הסובלת מעיטי טרף אלה בכל המסחרים ,עד כדי כך שלא היתהעירענייה מסך ,אלמלא
הצילוך הכינוסים התכופים של בני-האצילים ,דמי השכירות מבתי-החומה בעת הירידים ,וישיבות בית-הדין-העליון .שהרי
בנוגע למסחר ,קצרהידם שלסוחריך ,המעטיםלמדי ,ואף של אלהבני המקומות האחרים .הכל נמצאבידי היהודיםהנקלים,
והם ממלאים את השוק הקטן שלך ,עד שלא תבחין בנוצרי ביניהם–.
אפנה לפוזנא .מה אמצא שםז היא אמנם מגינה על עצמה בתוקף גםבזמן האחרון (וראויה'יותר מאחרות לשבחעל שהיא
דואגת לעצמה) ,אף-על-פי-כן גם שם כמעט אותן הצרות שבשאר הערים .היו שם לא מזמן מטית מאזורוכן משה הארוך
ובניו ,שעשו עסקים עם לייפציק ופראנקפורט וערים אחרות שבתוך המדינה ומעברליםכדי רבבות זהו' .עכשיו קונה משה
אהעשיר.צבי העשיר מנהלעסקים שונים כדי מאה והמשיםאלף .הוא קונה כל
פאקושכדי כמה מאותאלפים.הואהדיןליייק
אמסטרדם,
,
ד
נ
א
ל
ר
ד
י
נ
מצרפת,
,
ן
י
ט
ק
ש
,
ג
ר
ו
ב
מ
א
ה
,
ק
ק
י
ל
ת
ו
א
ש
ש
ו
ל
א
ו
מיני סחורות מנירינברג ,לייפציק ,פראנקפורט
שגידיה
נורבגיה ,מוסקבה ,ובדרך הים לדאנציק ,ואחר-כך הוא שולה אותןלירידים ומוכרן לנוצרים במחיר כפול או משולש.
ובממכר הסחורות הם נוהגים בזו הדרך:יהודי כמו שד יושב לו ,מלובש כאדון ,על כסא בחנותו,ולו עשרות ציידים
יהודים לבושי קרעים ,המפתים ומושכים אליו ,באמצעים מלאכותיים ,אתהאציליםוהאנשים האחרים לקנותאצלו .הוא עושה
שם עסקים בשיעור מאה ,מאתים ,שלוש וארבע מאות זהו' ליום ,בעוד שהנוצרי העלוב ,בחנותו או במחסנו,אינו משתכר
לעתים אף גדול אחד – – .הוא הדבר בירידים ,ביחוד בחשובים שבהמי בלענטשיץ ,לויביטש ,פוזנא ,גניזן ,טורן ,לובלין,
לבוב ,ירוסלב ,קראקא הם מהלכים עדרים עדרים ,עד שאין כמעט להבהין בנוצריםביניהם .הם מצרפיםיחדאיזה סכום כסף
ומקבלים ,מעשה-כישוף ,מסוחרי חוץ את מיטב הסחורות–.הנוצרי הנבוך מפסיד הרבה זמןכדי למכור את מעט הסחורה
שבידו ולבסוף אינו מוכךהואיןלו כסף לקנות סחורה .ולאזו בלבד ,בכוונתם להזיקלנוצרים ,הם[היהודים] מקדימים לשכור
בירידים את המקומות הטוביםביותר להצגת הסחורות למבירה ,ואחר-כךהםמשכירים אותם [המקומות] במחיריקר יותר–.
האדונים הפרוונים [בקראקא]היולפנישניםנודעים-לתהילה- – .תהילההגדירו את עצמם הבוגדיםהללו[היהודים],כמו
בכל מקוםוביחוד בקראקא ,כמשרתיהם שלהפרוונים.היונוטלים מהם פרוות ומהזרים עם הסחורהלסכרה לאצילים במקומות
האיכסון שלהם .לאחר שרכשו להם אמון ,התחילו נוסעים עם הפרוות אל הירידים ,קשרו היכרות עם האצילים ומכרו את
סחורות הפרוונים בתורת שלהם והוציאו שם רע ככל שיכלו על בעלי-המלאכה הישרים ,לאחר שהיהודים רכשו להם אשראי
אצל הסוחרים ,הם מושכים אותם שימכרו את סחורתם לאיזה יהודי ,בחור מגודל ,בעלזקן ,מלובש כהלכה בכובע של קטיפה,
שהם קוראים לו בשם משה או לייזר או מארק העשיר .בהוציאם בדרך זה מידי הפרוונים גם את הסחורה וגם את האשראי,
הרי הם נוסעים ובאים אל הירירים ,קונים לעצמם את כל הסתורות כאמור לעיל – – ,ומפרישים לנוצרים רק מעט ,איזה
פירור ,במחירגדולפי שלושה ממחיר הקרן.
ואיןדי בכך .הם מביאים ,בניגוד לחוק ,סחורות מעובדות ופרוות מוכנות–מליהם,מעהרין ,גרמניה–.צימלהיהודי
מקראקא–קונהעל-ידיסוכניו המרי-גלםפרווניים ,מעבדם בקראקאושולח אתהסחורהעלהירידים.ואילואיקסמתקןבגדים
ישנים ,משכונות אבודים ,מוסיף קצת פרווה הדשה–קטיפה או אריג ומוכרם בתורת בגדים חדשים .עודיותר ממנו עושה
בן מארק .בקנותם לבסוף בירידים את כל פרוות הביבר ,הם מתקינים עתהכובעים לנשים – ,שסאש:ימם התפרנסו
בן
ליק
246
עד עכשיוהפרווניםהעניים ואלמנות הפרוונים והעניים שבהם-ומוציאים את המחיה הכשרה הזאתמידי הנשים הנוצריות.
.22גזירת פאבלוק .
ויפי בשנת שבע למלוך ולאדיסלאב ,שנת השצ"טן?] לפ"ק ,קם קוזאק אחד ושמופאילוק ימ"ש וקינא קנאתבני עמו
היונים* ומרד במלכות פולין.וישספואליו אנשים ריקיםופוחזים הרבה,ויעברו מעברות הים השחור ,שנקרא 'אחרי המפתן'
ובלשון רוסיא פורשי .ושם יש המדבר הגדול רחב-ידים לאסוף העם ובכל פעם שמרדוהיוניםנסו לשם,כי שם לא בא אדם
מעולם ,אם לאהקוזאקין.ומיד שעבר הפוחז לשם ,עברו אליוהקוזאקין ושאריונים למאותולאלפים .אזנתוועדו זם להכחיד
שם מישראל חלילה ,כאשר הם מעולם מלכי יון*" :נתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל ,אולהריגה .גםחילקו
ביניהם כל מלכות פולין ,והצורר פאבלוק הנ"ליהיה עליהם מלך בווארשה עיר-המלובה .אבל הקב"ה היודע מחשבות הפר
עצתם וביטל מחשבותם והשיב להםגמוים בראשם .אף-על-פי-כן בחזרתם מ'אחורי המפתן'החריבובעוונותינו הרבים הרבה
ץ ובק"ק
בתי-כנסיות והרגו לערך מאתים נפשות מישראל ,גם החריבו הרבה בתי-תפילותם והרגו הרבה כמרים בק"קליסווי
לולן וסביבותיהן ,והנשארים נסו למדינותפולין.
1637
.23תקציב הוצאות של קהל .פוזנא
ק"ל זהו' שכירו' ,ק' זהו' הספקה
קנ"ו זהו' ,כל שבועג'זהו'; עקל] ז[ה] גובים קלפי בערך ק"ו
[ר' זהו'ז]
1638
.1אב"ד
,2
דרשן
.3רופאי'
.4ר' שמעון חזן
.5ר' ליב חזן כץ
.6ר' משה חזן
.7לחייםחזן
.8לגעץ חזן
.9לר' הירץ חזן
.10לג' שמשי ב"ה
.11לג' אונטר שמשיי
.12לשתדלן
.13לשלמה שמש
.14להירש שמש
.15ליצחקדיין
ער"ה זהו'
ר' זהו'
ר' זהו'
ק"כ זהו'
ל' זהף
כ' זהו'
'זהו'..,
ח"י זהו',י
ל"ו זהו'
ש' זהו'
ק"ן זהו'
[מתנות לפעמיםז]
נ' זהו'; עו' כ"ה זהו'
ל' זהף
' זהו'
י
ל' זהו'
"1בזהו'
.16לר' יוזל סופר
.17לר' הירש כץ שמש
.18לשני היבם **4
.19לשמש מןדיין
,20לששה וועכטר **** יהו'
ק"נ זהו'
.21לשלשה וועכטרגוי'
ק"ת זהו' בחורף ובקיץ נותני' הממונים
.22לגבאים לקצבה
ד' אלפי' ר"ט פ'[?ן זהו'
ר' זהו'
.23לקופה גבא"
בגי הדת היוונית-האורתודכסית ** .כשם שמלכותיון הקדומה גזרה בשעתה,
בימי אנטיוכוס אפיפגס ,על ישראל ואמרה להם ,לפי
המדרש :כתבו על קרן השור וכו'.
*** מיילדות **** .שומרים,
4
247
,24ת[למוד] תנורה]; פסח ,שבוער ,סוכו'
.25הוספה לת"ת הנ"ל
.26הוספה למנלבישן ענרומים]
.27הוספה לאתרוגי'
.28הוספה בריחיי' פסח
.29לכלות
,30הוצאו' כשרים
.31לשמאינם]
32לקבצנ"ונערים עם ש[כר] ע[גלה] פה ובגניזן
.33הוצאףיריד
.34יריד גראמניץ
ן לפאדוו" ופאדסטאראסט *
גניז
.35הוצאו' צוקלובלין
.36ליורשי ר' מלנדל] ז"ל
.37סכומו' וגלגולתאריותויום וועד עם הוצאות
.38בניינ"
.39הוצאו' רירין'*
.40למלך יר"ה
.41לוואיי[וואדין
.42לפאדוואיי[וואדי]
תצ"בזהו' כ"ג
ר' זהר
ק"ן והו'
ר"ן זהו,
ק' זהף
ר"ן זהו'
פ' זהו'
ט"ו זהו'
ת' זהו'
ר' זהף
ש"ג זהו' כ"ג מעותעניי א"י ולקרובי רי"ק
ר' זהו'
ת"ר זהו' מן י"א לסלק
י"ב אלפ" לפחות
ר' זהו'
ת' זהו'
ר' זהו'
ב' אלפי' עם כל הוצאו'
אלף זהו' עם כל הוצאות
ק"ן זהו' עם כתבי' מקנצליי'**.
אלף זהו' עם כל הוצאו'
ק"ן זהו' עם בל הוצאו'
ק' זהו' עם בשמים ושאר הוצאו'
ק"ן זהו' עם בשמי' והוצאו ,חתימה
ר' זהף בשמי' ושאר מתנו'
ש' זהו' עם בשמי'
ש' זהו' עם הלוואת קברצין '******* ובשמי'
כ"ה זהו' מס
ק' זהו' עם בשמי' והלוואו' ומתנו'
.43לסופר שלו
.44ליענראל
.45לכופר [לסופר] שלו
.46לבורגרוו ****
,47לסורגאטר *'***
.48לבישוף פוזנ'
.49לטום *****?
50י לשחורי' ***''"
.51לפראבישטק פר"י '****'"*
.32לדאמיניקנים
'
ו
ה
ז
'
ס
.53לגלחים ושילרי'
עםמסים
שע"ג זהו'
.54למקום מסי[ם]
] ועצה עם משרתי'
ק"ן זהו'
.55לנראש]ויניר
ת"ר זהו'
.56בשמים בפרוטרוט
ר' זהו'
.57משפטי' בערך
ג' אלפי'
.58פרוטרוט קטן לשנה
רווחי' בלובלין סנימון] י[ודא] ,בלובלין אדר[ ,כל יריד ח' אלפים]; ביערסלב ,לקהלתינו ,לאבי יתומי' ,לאבי בתולו
לפריצי' ,לייניצוס ,לטוטשינסקי ,לאנטוני ,למומר קורניק.
**צינורות (לאספקתמים) *.* .לשכה.
**9י .Burgrabia
א*** .Surogator
* Podwojewoda, podstarosta
*****" tDomכנסיה ""'**' .ישועים *"**"" ,מרבדים.היינו הלואה שניתנה בשווה-כסף *""***"'* .כומר.
2~18
כל הנ"ל הוא בשנה פשוטה ,מלבד הוצאו' חוץ שהיא משנת שצ"ח והלאה
יג"א
בתשרי שצ"ח
מפולת בתי'
י"א
בתמוז שצ"ט
טומלט *
כ"א
בשבט ת"א
קדוק **
ה"א
בסיון ת"א טומלט
ב"א
באלול ת"א הריגת מעלצר
ו"א
פשר מינכין*'* בתשרי ת"ב
מלבד שאר פרוטרוט לאלפי' גםלוואיי [וואדי] .ויענראל ושאר שררות.
.24הנהגה של מדינת פולין .לפני
דימרינן במסכת אבות שמעון הצדיק היהמשייריאנשי כנסת הגדולה .הוא היה אומר :על שלושה דברים העולם עומד.
על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים .רשב"ג אומר על שלושה דברים העולם קיים,עלהדין ועל האמת ועל השלום,
כל אלו ששה עמודים ,שהעולם עומד עליהם ,נתקיימו במדינתפולין.
עמוד התורה .המפורסמותאיןצריכין ר4יה ,שלא היה כל-כך הרבה תורה בכל תפוצות ישראל כמו במדינת פולין.
בכל קהילה וקהילההיו תופסין ישיבות,והיו מרבין שכר לראש ישיבה שלהם,כדי שיוכל לתפוסישיבה בלא דאגה ולהיות
תורתו או9נותו .ולא יצא שר"י כל השנה מפתח ביתו לחוץ ,אם לא מבית-המדרש לבית-הכנסת ,קשב תמידיום ולילהועסק
בתורה.וכלקהילהוקהילההיומחזיקיםבהוריםומספיקיםלהםממוןדברקצובבכלשבועשילמדואצל הראשישיבה.והיומחזיקין
לכל בחור לפחות שנינערים,שילמדו אצלושיוציא גפ"ת '*** מן הפה מה שלמד ויהארגיל בה לפלפל,והיו נותניםלנערים
אכילה מקופה של צדקה אומן התמחוי .ואם היתה קהילה של חמשים בעלי-בתיםהיומהזיקין לא פחות משלושים בחורים
ונערים ,והיה בחור אחד עם שני נעריו אצל בעל-הבית אחד ולפחות שהיה אוכל הבחור תמיד על שולחנו כאחד מבניו;
אף-על-פי שהיה לבחור הספקה מן הקהל היה בעל-הבית מוותר לו אכילה ושתיה מה שצריך ,וקצת בעלי-בתים הנדיבים
היו נותנים גם לנערים להיות מאוכלי שולחנם תמיד ג' נפשות והיו נותנים אכילה ושתיה כל השנה .וכמעט שלא היה בית
בכל מדינות פולין שלאהיו לומדים בו תורה ,או בעל-הבית בעצמוהיה למדן ,או בנו או חתנוהיו לומדים ,או בחור אהד
מאוכלי שולחנו ,ולפעמיםהיו כולםיחדבבית אחד.והיומקיימין כל ג' דברים שאמר רבא במסכת שבת פ"א *'*" אמר ך9ה
ייבנז ליאסמ1נימא תבנן,ולחיל מרבנז הוא גועיהסני צוך9אמרבנן.ולכןהיו
דךסים ר44זחוילי" 'tas1ts~gדמיקי
בכל קהילה וקהילה הרבה חכמים :אם היתה קהילה מחמשים בעלי-בתיםהיו שם עשרים חכמים שנקראו בשם מורינו או
בשם החבר ****** ,והראש ישיבה היה על כולם וכל החכמיםהיונכנעים תחתיווהיוהולכין אצל הר"י עלהישיבה.
וכךהיה סדרהלימודבמדינתפולין:הזמןהיה מה שהבחוריםוהנעריםהיומחוייבים ללמוד אצל הראשישיבה,בקיץ מר"ח
איירעדט"ו באב,ובחורף מר"חחשוןעד ט"ו בשבט,ואחר ט"ו בשבטאו ט"ו באבהיתה רשותבידהבחוריםאוהנעריםשילכו
ללמוד בכל מקומות שירצו .ומר"חאייר עד חג השבועות ,ובחורף מר"ח השון עד מנוכה,היולומדים כל בני ישיבה גמרא,
פרש"י ותוספות בהתמדהגדולהולומדין בכליוםהלכה,דהיינועמודאחדגמראעםפירושרש"יותוספות נקראהלכה.והיוהולכין
כל החכמים והבחורים שבקהילה וכל מי שישבו ריח תורה על הישיבה אצל הראש ישיבה ,והראש ישיבה לבד ישב על
כסא וכל החכמים ושארבני ישיבה ניצביםעליו סביב לה והיו מפלפלין זה עם זה בהלכה קודם שבא הר"י על הישיבה.
וכשבא הר-י על הישיבה ,כל אחד היה מקשה לר"י מה שקשה לו בהלכה והוא מתרץ לכל אהד ואחד ,אחר-כך שתקו כולם
והר"י אמר מה שחידש בהלכה ואחר שאמר כל החידושים ,אמר הראש ישיבה חילוק ,דהיינו שמקשה בגמרא או ברש"י או
בתוספות שדבריהם סותרים זה את זה ,מקשה קיצורים או סתירות בגפ"ת ומתרץ אותם והתירוצים ג"כ סותרים זה את זה
ואמר על קשיא אחת תירוץ שני וכדומהלזהעד שהלכה עומדת עלבוריה .ולפחותאינן הולכיןמן הישיבה עד אחר הצהרים
שנת ת"ח
חיי
* מהומה ,פרעות.
" " tKadukחוק שלפיו עוברים נכסי עזבון בלא יורשים לרשות המלך.
***נזירים.
*י** גמרם פירוש
רש"י ,תוספותי ' *.'.כ"ג ע"ב *'."' .תארי כבוד שניתנועל-ידי הרב לבעלי-בהיםבני תורהובני חשיבוה,לפי מעלתם.
2149
בקיץ .ומחג השבועות או מחנוכה ואילך עד חג הפסח או עד ר"ה ,הראש ישיבה אינו מרבה כל-כך בחילוקים והוא לומד
עם החכמים פוסקים ארבעה טורים* בביאורם ,ועם הבחורים הוא לומד רב 8לפס או שאר ספרים,ועל כל פניםעוסקין גםכן
בגמרא ,פרש"י ותוספות עד ט"ו באב או ט"ו בשבט ,ומכאן ואילך עוסקין ,עד הפסחאועד ר"ה ,בפוסקים או בשאר ספרים
לבד .וכמה שבועותלפני ט"ו באב או ט"ו בשבט הראשישיבה הזה מכבדלבניהישיבה שלו כל אחד ואחד ,שיאמרו חילוקים
על הישיבה במקומו ,הן לחכמים הן לבחורים ,והםהיו אומרים החילוקים והראש ישיבה שומע אליהם והיה מפלפל עמהם,
כדי שיחדדובני הישיבה .והיו לומדים בכל מדינות פולין מסכתא א' כסדר הששה סדרים .ולכל ראשישיבההיה שמש אחד,
שהלך מדייום ביום מחדר לחדר שילמדו הנערים ,הןעניים הן עשירים,והזהיר להם כל ימות השבוע שילמדו ושלאיטיילו
ברחוב .וביום ה' בשבוע היו מחויביםלילך כל הנערים בקיבוץ יחד אל הגבאי הממונה על ת"ת ושאל אותם מה שלמדו
בכל השבוע ,ומי שאיבויודע שום דבר מה שלמד או שטעה בדבר אחד ,השמש היכה אותו בשבטים גדולים,בציווי הגבאי,
ועשה לו גם שאר חרפות גדולות בפני הנערים ,כדישיהיו לו לזכרון שילמד בשבוע אחר יותר טוב.וכן בערב שבתהולכין
כל הנערים בקיבוץ יחד אל ראש הישיבה לשאול אותם מה שלמדו בכל השבועכנ"ל.בזההיה מורא ופחד גדולעל הנערים
ולמדו בתמידות .גם בשלושתימי הגבלה'* או בחנוכההיומחוייבים הבחורים והנערים לחזורלימודם כל מה שלמדו באותו
זמן ,וכנגד זה נתנו להם פרנסי הקהלה מתנות ממון דבר קצוב .כך היה המנהג עד ט"ו באב או ט"ו בשבט .ואחר-כך נסעו
הראש ישיבה עם כל בני ישיבה שלו ,הבחורים והנערים ,על היריד שהוא יומא דשוקא .בקיץ היו נוסעין עלהיריד ?סלב
ב ובחורף על היריד לבוב ועל הירידלשלין ,ושם היתה רשות ביד הבחורים ונערים שילכו ללמודבאיזו
ועלהיריד:ערייל
ישיבה שירצו ללמוד שם.והיו בכלירידויריד כמה מאות ראשי ישיבות וכמה אלפים בחורים וכמה רבבות נערים וסוחרים
יהודים ועכו"ם להבדילהיו כחול הים,כי מסוף העולם ועד סופוהיו באיםעלהיריד .ומי שהיהלו בן או בת להתחתן נסע
עלהיריד ושם עשה חיתון ***כי כל אחד מצא שםדמיונווזוגו .ונעשו כמה מאותחיתונים בכלירידויריד ולפעמים אלפי
חיתונים .ובני ישראל אנשים ונשיםהיו הולכין ביריד בבגדי מלכות,כי היו השובים בעיני מלכות ובעיני העכו"ם .ובני
ישראלהיו רבים כחול הים,ועכשיו נתמעטובעוונותינו הרבים ,השםירחםעליהם ,וכבודגדולהיה לראשישיבה בכל קהילה,
ודבריו נשמעין הןלעניים הןלעשירים ולאהימרואיש אתפיו ובלעדו לא הרים איש את ידו ואת רגלו ותגזור אומרעקום.
והיהבידו מקל ורצועה להכות ולהלקות ולקנוס ולעשות חרפות לעובריעבירה ולתקן תקנות ולגדור גדר להפרישמאיסורי.
ואע"פכןהיו אוהבים לראש ישיבהומי שהיה לו מנהיפה,כגוןתרנגולים פשוטים וברבורים* **.אבוסים ודגיםטובים,היה
מכבד בו לר"י בלחצה או בכול ושאר מתנות ממון או כסף וזהבאין שיעור .גם בבית-הכנסת רוב מי שקונה מצוות היו
מכבדים לר"י ,ולראשישיבההיהחיובלהיות שלישי מן העולין לקרות בתורה בשבת ויום ראשון של יום-טובעל-כל-פנים.
ואם היה הר"יכהן אולוי היהחיוב שלולהיותכהןאולויאואחרון,אף-על-פישהיו הרבהכהנים אולוייםבבית-הכנסת .ולא
יצא אדם בשבת ויו"ט מבית-הכנסת ,עד שהלך מתחילה הראשישיבה ואחריו בני ישיבה שלו ואחר-כך כל הקהל והיו
ן אותועדביתו .וביו"טהלך כל הקהלאחריולביתו ,להקבילפניוביגל.ומזה נתקנאו כל החכמיםוהיולומדיםבתמידות,
מלייי
שיבואו גם-כןלידי מעלה זו להיות ראש ישיבה באיזו קהילה ומתוך שלא לשמה בא לשמהוילאה הארץדעה.
עמוד עבודה .ישבזמן הזה תפילה במקום עבודה ,שנאמר41שליה שרים שפמינו .והיתה התפילה מיוסדת על אדני
פז ,לראש,היו חברה שמשכימיןלפני עלות השחר "לשומרים לבוקר" ,להתפלל ולקונן על חורבן הבית .וכעלות השחרהיו
משכימיןבני החברה של תהלים ואמרו תהלים כמו שעה אחת לפני התפילהוסיימו תהלים בכלשבוע.וחלילה שיעבור אדם
בבוקר זמן תפילה בשינה ולא ילך לבית-הכנסת ,אם לא באונס גדול .ואם הלך לבית-הכנסת ,לא יצא אדם משם למשא ומתן
שלו עד ששמע דברי תורה מפי שום חכם או פרש"י על התורה או נביאים או כתובים או משניות או דינים ,מה שלבוהיה
חפץ ללמוד,כי היו בכל בתי-כנסיות כמה כיתות של חכמים ,שהיו מלמדים לאחרים בבית-הכנסת מיד אחר התפילה ערב
ובוקרומקיימים מפילשל סלליראו [של]שלהים*ציון.
?לכי
..
שלושת הימים שלפגי חג השבועות ,על שם הגבלת הרסיגי ג'ימים קודם מתן תורה
' קובץ ההלכות הידוע לר' יעקב בר' אשר.
(שמות י"ס,י"א-יב) "' .שידוך "'' .תרנגול ם שסורסו ,כדי שישמנו וייטב טעמם.
25,3
עמוד גמילות חסדים .היהאין שיעור לגמילות הסדים שבמדינתפוליה לראש ,בהכנסת אורחים .אם בא חכם או
דרשן אחד אורח ,אףבקהילות שהיו פמקין* בשביל האורחים ,לא היה צריך תלמיד-חכם לבזות כבודו לקבל פתק ,רק הלך
אל איזה פרנס מהקהילה להתארח באשר ייטב בעיניו.,
ובא שהש הקהל ולקח הקיבוץ ** מאתו והראה הקיבוץ אל הגבאי
או אל פרנס החודש אשר יהיה בימים ההם ונתנו לו מתנה כפי ראות עיניהם ושולחין לו עם השמש דרך כבוד ,והתארח
אצל בעל-הבית אחד כמהימים שירצה,וכן שאר האורחים שקיבלו פתקין,היונותניןלו פתק אחד והתארח אצל בעל-הבית
אחד אשר עלה בגורלו כמהימים שירצה האורח .ולכל הפחות היה פתק אחד ג'ימים .ונתנו לו אכילה ושתיה ערב ובוקר
וצהרים .ואם היו רוצים לילך לדרכם,היו נותנין להם צידה לדרך ושולחין אותם על סוסועגלהמן קהילהלקהילה .ואם באו
מארץ מרחקים או ממקומות אחרים בחורים או נערים ,או בעלי-בתים ,או בתולות ,היו מלבישים אותם מיד,ומי שרוצה
לעשות מלאכההיונותנין לבעל-מלאכה,ומי שרוצה לשרתהיונותנין אלהבית לשרת,ומי שירצה ללמודהיו שוכרים מלמד
שילמוד אצלו ,ואחר-כך ,כשנעשה בחור חשוב ,לקחו עשיר אחד לביתו ונתן לו בתו וכמה אלפים זהובים לנדוניא והלבישו
בגדי מלכות,טאן
ו44ז' *" ושלח אותו לאחר נישואין ללמוד חוץ לביתו בישיבות גדולותי אחר-כך כשבא לביתו ,אחר
ב';או ג' שנים,היהחמיו שלו מחזיקלו ישיבה בביתו והיה מפזר ממון לבעלי-בתים חכמים גדולים שילכו אליועלהישיבה
כמה שנים עד שנעשה גםכן ראש ישיבה באיזו קהילה ,ואף כשלא היה הנער בחור חשוב באותו זמן ,רק כשהיה לו לב
טוב ללמוד שאפשר שיהיה חכם כשילמד ,בא לפעמים עשיר אחד שהיתה לו בת קטנה ונתן לו אכילה ושתיה ומלבושים
וכל צרכו כמו לבנו ושכר לו מלמד עד שנעשהכלי מוכן ,ואחר-כך נתן לו בתו כנ"ל,אין לך גמילות חסד גדול מזה .וכן
לבתולות עניותהיו תיקונים יפים עד מאד בכל מדינה ולא הגיעה שום בתולה עניה לבת י"ח שנה שלא נישאת לאיש.
והרבה נשים צדקניות עוסקות במצוה זאת ,השם ישלם להן גמולן וירחם על שארית ישראל.
ן היה במדינת פולין כמו שהיה לפני חורבן הבית בירושלים,שהיו מושיבין בתידינין בכלעיר ועיר ,ואם
עמוד הדי
לאהיו רוצים לדוןלפני ב"ר שבעירו הלכו אל ב"ד הסמוך ,ואם לאהיו רוצים לדוןלפני ב"ד הסמוך הלכו לדון לפני ב"ד
הגדול:כי בכל מדינה ומדינה היה ב"ד גדול,כגון ק"ק אוסשרא הבירה היה ב"ד הגדול במדינת וואלין ובאוקריינא ,וק"ק
לבוב הבירה היה ב"ר הגדול במדינתרוסיא.וכןהיו הרבה קהילות גדולות ,כל אחת ב"ד הגדול במדינה שלהן .ואם שני
ראשי קהלות '"* מתדייניםזה עםזההולכין לדון לפניפרנסים דארבעהארצית יצ"ו,שהיויושבים ב' פעמים בשנהבקיבוץ
יחד ,מכל ראשי הקהילה פרנס אחד ,וצירפו להם ששה גאונים מארץ פולין והם הם נקראים ארבע הארצות.והיויושבים בכל
ירידלובליןבין פורים לפסח ,ובכלירידיעריסלב בחדש אב אואלול .והפרנסים דארבע הארצותהיו כמו סנהדרין בלשכת
הגזית ,והיה להם כוח לשפוט כל ישראל שבמלכות פולין ולגדור גדר ולתקן תקנות ולענוש אדם לפי ראותעיניהם .וכל
הדבר הקשהיביאו אליהם ושפטו הם .ופרנסים דארבע הארצות היו בוררין להם דיינים מן המדינות להקל מעליהם המשא
והמה נקראיםדייני מדינה ,וכלדיני ממונות באו לפנידייני מדינה.ודיני קנסותודיני סזקות ושארדינים הקשים באולפני
פרנסים דארבע הארצות יצ"ה ומעולם לא באדין ישראל לא לפנידייני עכו"ם ולא לפני שום שר ולא לפני המלך יר"ה,
ואילו היה הולך בר ישראל לדוןלפנידייני עכו"םהיו מענישים אותו בחרפות גדולותלקייםואוןכינוקלילים.
עמוד האמת ,שהיו בכל קהילה ממונים על המשקלות ועל המידות ועל שאר משא ומתן שיהיה הכל באמת ואמונה.
עמוד השלום ,שנאמר ה'עזלעמו ?מן ה'זסרף שתעמיבקלים.והיתהבפולין כלכך הרבה תורה שלאהיו ג'יושבין
בסעודה שלא היוביניהם דברי תורה,כי הכל מפלפלין בהלכה או במדרשים תמוהים'***' כל זמן האכילה לקיים ותורמף
tsyeושילם להם הקב"ה גמולם הטוב ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאס אותם ולא הפר בריתו אתם ,ובכל
מקום אשר דרכה כף רגלם בתוך אחינו בית ישראל ,גמלו עמהם חסדגדול.
טיסי
יתש
'** השוה גטין מ"ב ע"א.
'.כתב הרשאה (או המלצה) לקבץ כסף.
* פתקאות לבעלי-בתים שיארחו את מקבליהן.
""..י "מדרשי פליאה" ,מאמרים תמוהים בלשון המדרש (כגון "אין מגיחין תפלין אלא בשבת") וכיו"ב,
**'* קהילות ראשיות.
ששימשו כנראה תרגילי חריפות בישיבות.
251