תעודות על תולדות ישראל בפולין

פברואר 2, 2010 · בית

‫טף‬
‫קו‬

‫~‬
‫ו‬
‫‪s‬נ‪c‬‬

‫‪.‬ן)ף‪-‬‬

‫ב‬

‫‪__8‬‬

‫‪f‬‬

‫_‬
‫ש‬
‫ש‪_4‬‬

‫‪t‬‬

‫‪w‬‬

‫תעודות ועדויות‬
‫ה כתב‪-‬הקצם של בולסלאב מקאליש‬
‫ן בשם האדוץ אמ‪ 4‬מעשי המק האששי יעברו מהר הימחו מן הזכרך אם לא יקרמועל‪-‬ידי עדות שבעל‪-‬פה או תעודה‬
‫שבכתב‪ ,‬לפיכך אנחנו בולסלאב‪ ,‬בחסדאלהים הדוכס של פולין‪-‬גדול‪,‬מודיעיםלהווים ולעתידיםלהיות‪ ,‬אשר הכתב הזהיגיע‬
‫לידיעתם‪ ,‬כי רצוננו שהתקנות והזכויות אשר קיבלו מאתנו‪,‬היהודים שלנו היושבים בכל ארץ שלטוננו‪ ,‬תהיינה מבוארות‬
‫כמות שהן נתונות מלה במלה לקמן‪:‬‬
‫שהם‪,‬‬
‫ו‬
‫ל‬
‫י‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ם‬
‫י‬
‫ס‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ל‬
‫דניידי ודלא‬
‫[עסק] ממון‬
‫‪ )1‬ראשית כל אנו קובעים‪,‬כיאין‬
‫או על מעשהפלילי‬
‫הנוגע בנפשהיהודי או חפצים שלו‪ ,‬שום עדות של נוצרי נגד יהודי‪ ,‬כי‪-‬אם של נוצריויהודי‪.‬‬
‫‪ )2‬כמו כן‪ ,‬אם נוצרי תובעיהודי בטענה‪,‬כי נתן לו משכונות שלו והיהודי מכחיש‪ ,‬ואין הנוצרי מאמין לדבריהיהודי‬
‫כפשוטם‪,‬יוכיח היהודי את טענתו בשבועהעל דבר השווה בערכו לזה שנכאילו] נתמשכן‪ ,‬וייפטר‪.‬‬
‫‪ )3‬אם נוצרייתן משכוןליהודיויטען שהרסינו בפחות כסף מכפי שהיהודי מודה‪,‬ייקבעהיהודי על המשכון שנתן לו‬
‫*‬
‫ואת אשריוכיח בשבועה בל יסרב הנוצרי מלשלם‪.‬‬
‫‪ )4‬וכן אםיהודייגיד‪ ,‬מבלי להביא עדים‪,‬כי השאיל לנוצרי איזה משכון והלה מכחיש‪,‬יישבע הנוצרי עצמווייפטר‪.‬‬
‫‪)5 .‬יהודי רשאי לקבל למשכונות‪ ,‬בלא כל חקירה מצדו‪ ,‬כל דבר שמביאים לו‪ ,‬יהא מה שיהא‪ ,‬מלבד מלבושים רטובים‬
‫ומוכתמים בדם אובגו‪-‬י קודש‪ ,‬שאין לקבלם בשום פנים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫נ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ג‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ג‬
‫יישבע היהודי‪.‬שלא ‪:‬דע‪ ,‬בקבלו את‬
‫‪ )6‬וכן אם יטען נוצרי‪ ,‬כי המשכון אשר בידי היהודי‬
‫המשכון‪,‬כיגנוב הוא או גזולויוסיף בשבועתו בכמהניתן לו המשכון ומשיעשה כך ויילקה‪ ,‬שלםישלםלוהנוצרי אתהקרן‬
‫ואת הריבית אשר גדלה במשך הזמן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫ז‬
‫ג‬
‫‪ )7‬וכן אם יאבדו ליהודי‪ ,‬מחמת שריפה או גניבה או‬
‫חפציו‪-‬הוא והמשכונות שניתנולו‪ ,‬והדברידוע‪ ,‬אלא שבכל‪-‬‬
‫ואת תובע אותו בעל המשכון הנוצרי‪ ,‬יפטורהיהודי את עצמו בשבועה‪.‬‬
‫‪)8‬וכן אםיהודיםבינםלביןעצמםיחוללומריבה אותיגרהעל מעשה כל‪-‬שהוא‪ ,‬אלייטול שופטהעירשלנולעצמו שוםדין‬
‫עליהם‪ ,‬אלא רק אנחנואו הפאלאטינוס שלנואו השופט שלויוציא משפט‪ .‬ואם הפשע הוא בנפש‪-‬רקלנו המשפט בדבר הזה‪,‬‬
‫‪ )9‬וכן‪ .‬אם נוצרי יפצעיהודי באיזה אופן שהוא‪ ,‬שלם ישלם הנאשם לנו או לפאלאטינוס שלנו‪ ,‬לפי מה שיוכל לזכות‬
‫בחסדנו‪ ,‬קנס שיימסר לאוצר שלנו‪ ,‬ולשבועיתן ריפוי הפצע והוצאות‪,‬כפי שדורשים ומחייבים חוקי המדינה שלנו‪.‬‬
‫‪ )10‬וכן אם נוצרי 'ירצח יהודי‪ ,‬ענושייענש בעונש הראוי‪ ,‬וכל‪.‬נכסיו‪,‬דניידי ודלאניידי‪ ,‬יעברו לרשותנו‪.‬‬
‫‪)11,‬וכן אם נוצרי "כהיהודי אך מבלי שפוך דם‪,‬ייקבע על כך על‪-‬ידי הפאלאטינוסלפי מנהג ארצנו‪,‬ולמוכה אולנפגע‬
‫יתן סיפוק כנהוג בארצנו‪ .‬ואם לא יהא לו כסף‪ ,‬ייענש על פשעוכדין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫‪)12‬יהודי שיעבור באיזה מקום במדינתנו‪ ,‬אל יעכבעליו שום אי לא יכבידעליו ולא יטריח‪ .‬אולם אם הוא מוביל‬
‫אתו איזה סחורות או חפצים הרי הוא חייב לשלם מהם מכס בכל מקומות המכס‪ ,‬ובאופן שאותו יהודי לא ישלם את המכס‬
‫המגיע‪.‬אלאכפי שמשלם חחד האזרחים של העיר אשר בה יושב היהודי אותה שעה‪.‬‬
‫‪ )13‬וכן אם יהודיםיסיע‬
‫ו כמנהגם אחד ממתיהם מעיר לעיר או ממחוז למחוז או מארץ לארץ‪ ,‬חנו רוצים שהמוכמנים‬
‫שלנו לאיקחו מהם כלום‪ ,‬ואם איזה מוכסןייטול מהם‪ ,‬אנו רוצים שייענשכגזלן‪.‬‬
‫‪ )14‬וכן אםנוצרייחריב או יתקוף באיזה אופן שהוא את בית‪-‬הקברות שלהם‪ ,‬הננו רוציםשיישנש קשה על‪-‬פי מנהגי‬
‫ארצנו וחוקיה; וכל אשר לו‪ ,‬יהא מה ש‪-‬הא‪ ,‬יעבור לאוצרנו‪.‬‬
‫י‬

‫‪1264‬‬

‫‪231‬‬

‫‪ )15‬אם מי‪-‬שהוא ירגום בזדון בית‪-‬כנסת של יהודים‪ ,‬אנו רוצים שישלם לפאלאטינוס שלנו שתי אבנים פלפל‪.‬‬
‫‪)16‬וכן אםיהודייישצאחייב לשופט שלו קנס ממון שקוראים'נודל'‪,‬ישלםלשופט את הקנס הקבוע מזמן‪-‬אבן אחתפלפל‪.‬‬
‫‪)17‬יהודי שיוזמן למשפט בפקודת השופט שלו ולא יבוא בפעם הראשונה והשניה‪ ,‬ישלם‪ ,‬על שלאציית פעמיים‪ ,‬קנס‬
‫הרגיל מזמן‪ ,‬ואם לא יבוא גם אחרי ההזמנה השלישית‪ ,‬ישלם לשופט הנ"ל את הקנס המגיע לו‪.‬‬
‫‪ )18‬כמו‪-‬כן‪ ,‬אםיהודי יפצע יהודי‪ ,‬בל יסרב מלשלם קנס לשופט שלו‪ ,‬כמנהג ארצנו‪.‬‬
‫‪ )19‬אנו קובעים‪ :‬שוםיהודי לא יישבע על ספרי‪-‬התורה שלהם אלא במשפטים גדולים העולים כדי ‪ 50‬זקוקים כסף או‬
‫כשיוזמן לפנינו; ואילו במשפטים קטניםעליו להישבע לפני בית‪-‬הכנסת‪ ,‬ליד דלתות בית‪-‬הכנסת האמור‪.‬‬
‫‪ )20‬אםיהודייירצח בסתר באופן שאין להוכיחבעייםמי הרג אותו ולאחר חקירה מתחילים היהודים לחשוד כמישהו‪,‬‬
‫אזי נושיט ליהודים הגנת הצדק נגד החשוד ברצח היהודי‪,‬לפי החוק*‪.‬‬
‫‪)21‬וכן אם נוצרים יתקפואיזו יהודי[ה] בידים‪,‬ייענשובפי שדורשים חוקי ארצנו‪.‬‬
‫‪ )22‬וכןאין לשופט היהודים להביא למשפט שום סכסוך שיפולבין היהודים אלא אם יידרשעל‪-‬ידי קובלנא‪.‬‬
‫‪)23‬היהודים צריכים להישפטליד בתי‪-‬הכנסת או במקום שיבחרו להם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ח‬
‫את‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ש‬
‫י‬
‫אם‬
‫‪)24‬וכן אם נוצרי יפדה מיהודי את משכונו ואתהריבית לא ישלם‪,‬אזי לא‬
‫עליו לשלם‬
‫הריבית במשך‬
‫ריבית דריבית‪.‬‬
‫‪)25‬וכן אנו רוצים לבל יתאכסן שום איש בביתיהודי‪.‬‬
‫‪ )26‬אם יהודי ?לוה כסף על אחוזות או על שטרות של נכסים דלא ניידי‪ ,‬ואותו האיש אשר הדברים הם שלויוכיח‬
‫י יש לשלול מן היהודי גם את הכסף וגם את משכון השטרות **‬
‫זאת‪ ,‬הננו קובעים‪,‬כ‬
‫‪ )27‬וכן אם מישהו או מישהי יחטוף ילד שליהודי‪ ,‬אנו רוצים שיהאנידון כגנב‪.‬‬
‫‪ )28‬וכן‪ ,‬אםיהודיייטול משכון מנוצריויחזיקו משך שנה אצלוושוויו של המשכון לא יעלה על הכסף שניתן בהלוואה‪,‬‬
‫!ראה היהודי לשופט שלו את המשכון‪ :‬ואם המשכון לאיהיה טוב‪? ,‬ראה לפאלאטינוס שלנו או לשופט שלו‪ ,‬בדישיהיה לו‬
‫אחר‪-‬כך החופשלמכור‪.‬ואם !ראה את המשכון לשופט שלו בטרם ‪:‬צאה השנה והמשכון יישארבידיהיהודי שנה ויום‪[s~fi] ,‬‬
‫לאחר מכןאינו אחראי לו עוד‪.‬‬
‫‪ )29‬אנו רוצים לבליעיז איש לאלץיהודי ביום חגו ל[עסוק]בפדיון משכונות‪.‬‬
‫‪ )30‬וכן אם איזה נוצרי יוציא בכוח מידי יהודי את משכונו או יעשה מעשה אלמות בביתו‪ ,‬ייזנש קשהכדין הגוזל‬
‫את אוצרנו‪.‬‬
‫ו‬
‫א‬
‫משפט‬
‫שבהם‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫אלא‬
‫א‬
‫י‬
‫צ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ל‬
‫‪ )31‬נגד‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ס‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ה‬
‫‬‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ב‬
‫?‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ד‬
‫י‬
‫נ‬
‫אין‬
‫חוץ מאתנו והפאלאטינוס‬
‫שלנו היכולים להזמין אותם למשפט לפנינו‪.‬‬
‫‪ )32‬בהתאם לפקודות האפיפיור‪ ,‬בשם אבינו הקדוש‪ ,‬אנו אוסרים בכל תוקף להאשים להבאאילו שהם יהודים המצויים‬
‫במדינתנוכאילו הם משתמשים בדם אדם‪,‬היותוכלהיהודיםנמנעיםעל‪-‬פי דתםמיםכל‪-‬שהוא‪ .‬ואם איזהיהודיייששם ברצח‬
‫איזה ילדנוצרי‪:‬יש להוכיח זאת על‪-‬ידי שלושה נוצרים‪,‬ויהודים כמספר הזה‪,‬ואחריזהיצא הדבר מוכח;אזיייענשהיהודי‬
‫באותו העונש המקובל לגבי פשעזה‪ .‬אך אם י?כה את עצמועל‪-‬ידי העדים הנ"ל ועל‪-‬ידי היותו חף מפשע‪ ,‬ישא הנוצרי‪,‬‬
‫לא בלי צדק‪ ,‬בעד מזימתו‪ ,‬את העונש אשר היה על היהודי לשאת‪.‬‬
‫‪ )33‬וכן אנו קובעים‪ ,‬כי כל אשר !לוה היהודי‪ ,‬יהא זהב‪ ,‬מטבעות או כסף‪ ,‬אותם [הדברים עצמם] חייבים לשלם או‬
‫להחזיר לו יחד עם הריבית המגיעה שתגדל‪.‬‬
‫‪ )34‬אנו רוציםכי היהודים יקבלו למשכון סוסים אילו‪-‬שהם רק בגלוי ולאור היום‪ :‬ואם נוצרי ימצא אצל יהודי סוס‬
‫גנוב‪,‬יילקה היהודי בשבועתו בשמרו‪,‬כי הסוס נתמשכן אצלובגלוי יומםוכי נתןעליו כסף וכסבור היהכיאינוגנוב‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫סופו של הסעיף‪ ,‬כמות שהוא לפנינוונודייף כנראה בזמן מאוחר‪ ,‬ונוסחו המקורי היה‪" :‬נעמיד ליהודים לוחם נגד החשוד"‪.‬‬
‫*' נוסח הסעיף כמות שהוא לפנינו נזדייף לכל הדעות‪ ,‬לאחרזמן‪ .‬הנוסח המקורי היה כנראה‪" :‬אפ יהודי יתן כסף על קרקעות או על‬
‫שטרות של גדולי הארץ ויוכיח זאת בשטרות וחותמות‪:,‬ועיד ליהודי את הקרקעות‪ ,‬כוין שאר משפוגות‪ ,‬בהגיגנו עליו מפניכפייה"‪.‬‬

‫‪232‬‬

‫‪ )35‬וכן אנחנו אוסרים על המטבענים שלנו הנמצאים במדינתנו לבליעיזו לבדם‪ ,‬בלי שליח שלנו או של הפאלאטינוס‬
‫שלנו או עירונים נכבדים‪ ,‬לתפוס או לעצוריהודים עם מטבעות מזוייפות או דברים אחרים‪.‬‬
‫‪)36‬אנחנו קובעים‪ ,‬שאםיהודיאיזה שהואיי‪4‬לץ‪ ,‬מחמת אונס גדול‪,‬להרים קול זעקהבלילהוהשכניםהנוצרים לא ידאגו‬
‫לעזרה הדרושה ולא יבואו לקול הצעקה‪ ,‬יי?נש כל שכן נוצרי בשלושים סולידים‪.‬‬
‫‪ )37‬וכן אנחנו קובעים‪,‬כי חפשים הם היהודים למכור ולקנות כל דבר‪ ,‬לנגוע בלחם כמוהנוצרים; וכל אלה אשריפריעו‬
‫להם בזה ישלמו קנט על כך לפאלאטינוס שלנו‪.‬‬
‫ולמעןיהיה תוקף לדורות לכל הזכויות הכתובותלעיל נמנו להם זאת באישור העדים‪ ,‬לשם אזהרה או הגנה‪,‬וקיימנו‬
‫בחותמת שלנו‪- – .‬‬
‫היה הדבר בקאליש ‪- -‬בעשרה בספטמבר שנת ‪.1264‬‬

‫לדיבתפולין~‪nQvl‬‬
‫אשרויזך‬
‫ה ג‪1‬ךה‬
‫סלסל נחביךה ‪-‬‬
‫זלם קסליף‪.‬‬

‫‪ .2‬המגפה השחורה‬

‫סדיר קאליש‪ ,‬קבאקא‬

‫‪8‬ם סך‪8‬ה סבורות‬

‫וגם *לקא‬
‫‪8‬ם וחסםויךא[?]‬
‫קלם ‪98‬שייגול?ף‪.‬‬

‫מרוב לא ג‪99‬רית‬

‫‪ ns~vgg‬עזורות‬

‫יסרב חלל?ף‪.‬‬

‫‪ .3‬עלילה ופרעות בקראקא‬
‫יהודי קראקוב הרבים והעשירים‪ ,‬עזי‪-‬הפנים והשנואים‪ ,‬שאך בריבית‪,‬נלוזה הירבו את הונם‪ ,‬לא אחת ששעו וחטאו ולא‬
‫באו על עונשם‪ ,‬ששן נתרשלה שררת‪-‬אנוש ולא השכילה לעצור בעדם ולגדור בפני מעשיהם‪ ,‬אולם לבסוף השיגה נקמת‬
‫אלהים עזה יותר‪ ,‬שגמלה לרשלנות‪-‬אנוש בכל חומרת הדין‪ ,‬את היהודים‪.‬כי בגלל סיבה קלת‪-‬ערך (כמנהגו של עולם)‬
‫התמרד העם וקםעליהם‪ .‬היה הדבר ביום ג' בשבוע שלאחר חג הפסחא‪ ,‬הוא יום ה‪ 27-‬במארס [‪ ,]1407‬לאחר שהמאגיס‪9‬ר‬
‫בודק‪ ,‬הקאנונ'קוס מךי‪9‬ליץ‪ ,‬הטיף באזני העם בכנסיה של פארבארה הקדושה‪ .‬בשמדו לרדת מן הבימה‪ ,‬הודיע המאגיסטר‬
‫בודק‪,‬כי הונח עליה מכתב ובו הדשה מרעישה על מעשה פשע נתעב‪,‬וכי נתבקש במכתב זה ונדרש לנלות את הדבר לעם‪,‬‬
‫אלא שלא נענה במתכוון לבקשהזו‪,‬בידע‬
‫וכי עקב מזימה דומה שרץ מרד גדול בעיר פראג‪ .‬מיד גברה תשוקתו של ההמון‬
‫לדעת את הנסתרות וביקש מאת"קאנוניקוס לבל יהסס ויגלה את הסוד הגדולואילו הוא חזר ועלה על הבימה ומתוך קלות‪-‬‬
‫ראש יתירה שלא הלמה מאגיסטר‪ ,‬גילה בקהל את הבשורה הנוראה‪:‬יהודים היושבים בקראקוב רצחו בלילה הקודם ילד‬
‫נוצרי‪ ,‬התעללו בדמו וידו אבנים בכומר שנשא אל שכיב‪-‬מרע את הסאקראמנט הקדוש ביותר של האויכריסטה‪ .‬לשמע‬
‫הדברים הללו התעורר העם כולו‪ ,‬כאילו על‪-‬פי סימן‪ ,‬וקם על היהודים והתחיל להשתולל ולעשות בהם נקמה קשה‪ .‬הוא‬
‫הרג בהם הרג רב ושדד ובזז רחוב אחד שלהם‪ .‬מיד חש למקום הקאסטלאנוסמוויסליץ והסטארוסטא של קראקוב קל‪49‬ס‬
‫י מ‪91‬ק‪1‬ז'‪1‬ב בלוית הפרוקוראטור הכללי ניקולאוסליטואוסוחייליםמזויינים ודיכא את הפרעות ואת הביזה‪,‬‬
‫ו‬
‫אך בעודחיילים שומרים על רחובותהיהודים‪,‬ההמונים הפזורים‪ ,‬שנתקהלו להשתתף או לחזות בשוד‪ ,‬שבים לבתיהם‪ ,‬דומה‬
‫היהכי הפרעות והמהומות שקטו כליל‪ ,‬ופעמון בית‪-‬המועצה קרא ליועצים ולפקידים שלהעיר להתכנסולהעניש את מחוללי‬
‫הפרעות והשוד‪ ,‬בה בשעה בקע קול מפי שחד העם שקראכי היועצים והפקידים של העיר מצווים‪,‬על‪-‬ידי צלצול הפעמון‪,‬‬
‫לשדוד ולשחוט את היהודים‪ .‬הכל הסכימו ונענו לקריאהזו‪ :‬מן העיר כולה רצו ונתאספו המונים ושוב התחילו ביזה ושוד‬
‫וסרג יהודים‪ .‬ואיש לא העז למנעם‪,‬כי משהרחיק לכת הפחז המטורף של האספסוףוהרהיבעוז להרוג ולשדוד‪ ,‬אי‪-‬אפשרהיה‬
‫עוד‪.‬לעצרו בשום פנים ואופן‪ .‬למען ?שכו וישקטו הטירוף והפחז האלה‪ ,‬סעלו באש בתי היהודים (ולא ברור אם עשה זאת‬
‫נוצרי או יהודי) ומשנתפשטה השריפה באין מפריע אחזו הלהבות בכנסיה ע"ש שנה הקדושה וברחובות מספר של העיר‪.‬‬
‫בנין בית‪-‬המדרש לחכמות )‪1 artistarum‬חטו‪68‬ייס))ניצל בזכות מאמצםהעליון ועמלם הרב של הסטודנטיםהיקרים‪.‬אחדים‬
‫מןהיהודים‪,‬ברצותםלהינצל מסכנת המות‪ ,‬נמלטו למגדל הסמוך של אנה הקדושה‪ ,‬הצופה למשכנותהבורסיים‪,‬והתגוננושם‪.‬‬
‫י ‪1407‬‬

‫‪233‬‬

‫אך משהושלכה אש בתחתית המגדל והוא החל להתמוטט‪ ,‬הסגירו את עצמם מרצונם הטוב‪ ,‬הפרעות הללו ארכו מן השעה‬
‫הששית של היום עד להתמוטטות‪ .‬מרביתהיהודים נהרגואו נתפסו; רבים מאלה שנותרו בחיים התנצרו ללא כלכפייה‪ ,‬מלבד‬
‫זאת דאגו הנוצרים‪,‬שילדי ישראל‪ ,‬אשר עלחייהם חסו או שהצילום מלהבות האש‪,‬יישבלו במי קודשויזכולחייםהדשים‪.‬‬
‫אוצרות וכלי‪-‬תשמיש יקרים למכביר‪ ,‬שנמצאו בבתי היהודים‪ ,‬נשדדו‪ .‬נוצרים רבים מאוד נתעשרו‪ ,‬עלו לגדולה והירבו‬
‫נכסיהם‪ ,‬כשוך הפרעות נתגלו בבתיהם של אלה אוצרות רבים‪ ,‬שהוטמנו באדמה אוביחראות‪.‬‬
‫השנה ההיא נתפרסמה בפרעות שבאו ונתרגשועלהיהודים באותויום ובאותה שעה ולא בעיר קראקוב בלבד‪,‬כי‪-‬אם גם‬
‫בנייסא ובפראנקפורט דאודר‪ ,‬שתיהן ערים בשליזיה‪ ,‬וכן גם בעיר האנגלית קאנטי‪8‬ריה‪ .‬ואלוהים הצדיק את הדין עליהם‪.‬‬
‫המחצית הראשונה של המאה הט"ו‬
‫‪ .4‬בין אשכנז לליטא ‪-‬‬
‫יודערזי חרשי חמודות‪,‬ישישוזקןשהגיע לגבורות‪,‬והאל ית' אשרהנחיל אמרות טהורות‪,‬יכלכלשיבתובשנים מעוטרות‪,‬‬
‫ה"ה הישיש והמופלג מהר"ר דוד בן הח"ר משה‬
‫אהובי‪ ,‬על אשר דרשתני על דבר אשה אחת‪ ,‬צפורה שמה‪ ,‬שישבה עגונה זה י"ב שנים‪,‬כי לאידעה מה היה לו לבעלה‬
‫שהרחיק ממנה נדוד‪ ,‬ועתה מקרוב בא אחד ושמו ר' טוביה ב"ר אברהם ז"ל והעיד בפני ביתדיןאיך שהיה בארץ ליטו"א‬
‫בקהילת גרדיט"א[?] ונתאכסן שם בעית שחד‪ ,‬שמו דוד ש"צ לזם‪ ,‬ושמערבי טוביה מר' דוד הנ"ל פעם אחת בדרך שמועה‬
‫לפי תומו שכמולפני שלששנים נתאכסן גם כן אשכנזי אה[ד] והיה שמו משה ‪- -‬והיהבביתו כמעט שנה ומת שם והגיד‬
‫ר' דוד הנ"ל סיבה ממיתתו‪ .‬וגם שאר בני הקהל‬
‫ידעו מזה‪ .‬כל זאת העיד ר' טוביה והעיד ג"כ שהכיר אותו משה‬
‫‪t‬‬

‫~‬

‫‪f‬‬

‫‪t‬‬

‫‪f‬‬

‫לים‬

‫מנעוריו אבל לאידע באותו פעם שהיתה לו אשה‪- – .‬ונראהדנידוןדידיהאי לא הוחזקו שני משהבןיונתן איקא‪8,‬ךמי‬
‫לשיבוסא לאהוחזקוולאיסיםי?יך‪4‬א‬
‫‪,‬דכיווןשהעידשאשכנזיהיה שמת‪ ,‬הדברידוע‪ ,‬דלאשכיחי מאנשיבני‪-‬ברית מאשכנז‬
‫'‬
‫י‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ב‬
‫לארץ ליטו"א‪ ,‬דאשירי כתב ג"כ בתשובתו דלאמיקרי שכיחיקייךי‬
‫א רק‬
‫גדוליי‪- – .‬‬
‫נאם הקטן והצעיר שבישראל‬

‫‪ .5‬יוהאוס קאפיסטראנו בפולין ‪-‬‬
‫רוזנים נוסדו יחד‪ ,‬בל"א נח"ת ח"ד ח"ד‪ ,‬שוכבים ורובצי' בלי פחד‪ ,‬תרי גברי רברבי אצילי ארץ מהר"ר זעלוקמן‬
‫ומהר"ר מאן יצ"ו‪ ,‬שלומכם יסגה‬
‫שוועת בת עמנו מרחוק שמענו‪ ,‬והיקרים והנעימים גברי רברבי סמיכי מהר"ר נתן ומהר"מ יצ"ו ועל דגליהםיקירי‬
‫קהילות הקודש אשר עמכם שם ושאר בארץ צועקים איך אתם מעבירים עם ה' ית' אשר סביבותיכם ולית‬
‫שווסןיכו‬
‫לא בגזירות ובקנסות‪ .‬ומדוע תתנשאו על קהל ה' ית' לעשות תקנותוגזירות וקנסות עליהם‪,‬בלתיידיעתסושאיןרובהציבור‬
‫יכולין לעמוד בהן‪ – – 1‬וכ"ש כאשר יאמרו שהיו דבריכם ודבריהם נודע בשעריםלפני רבותי' שבגלילהעליון הקרובים‬
‫והרחוקים או בגליל התחתון וכאשר יאמרו ביניהם כן יקום‪ .‬וחלילה לכם‪ ,‬אם תפגשו בהם בגזירות ועונשין‪,‬לימא דחקגח‬
‫ןוכי יטיחו גם הם דבריםולסיכון סראו דברי מי יקום!ואין השעה מוכשרת לדבריכם אלו בזמן הזה ‪- -‬מעולם לא‬
‫יכו‬
‫היה כל כך צריך להיות באגודה אחת ושלום ושלוה כמו עתה ומסברה ‪ [D]"ty‬שמעתם אשרפגע הכומר גם ביושבי[ם] תחת‬
‫המלך מפולין מלכות קראקוב וסביבותיהן‪ ,‬אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה‪ ,‬ולא האמינו כל יושבי תבלכי יבוא‬
‫צר ואויב בשעריפולין‪ .‬עתה הם רובצים תחת משא המלך ושרים וכתבו לנו לבקש עזר ותרופה‪ .‬ועתה אתם אהו'‪ ,‬אל ירע‬
‫לבבכםכי הרביתי לדבר קשות‪,‬כי רוחי הציקתני‪- – .‬‬
‫‪1454-1453‬‬

‫יהוא‪.‬‬

‫סיעתא‬

‫אהו' הסר למשמעתכםמיישטרליין‬

‫‪ .6‬ראשי עדת הקראים בשרוק לאמיהם בקושטא ‪.‬‬

‫‪1483‬‬

‫אשריכםזורעי על כל מים‪ ,‬מחזיקי בדק הדת המקודש לשמים‪ ,‬קהל קוסדינא הנעלה בכל גלות אפרים‪ ,‬שמועתם תנעם‬
‫לכל אזנים‪ ,‬ותמתק לשפתים‪ ,‬פותחי דלתים לקצרי ידים‪ ,‬אנשי שם תפארה‪ ,‬עדת בני מקרא‪ ,‬תורת ה' בקרבם‪ ,‬חשן משפט‬

‫‪234‬‬

‫י‬

‫על לבם‪? ,‬שבו כסאות למשפט‪ ,‬זרע קודש שופט ונשפט‪ ,‬כלם קדושים ובתוכם ה'‪ ,‬יוסף עליכם‪ ,‬אלף פעמים ככם‪ ,‬ויאריך‬
‫בשלוה ובבריאות ימיכם‪ ,‬עד יבוא כגשם לנו‪ ,‬מלך יושב על כסא ישראל בציוןעיראיהינו‪,‬ועיני כל ישראל רואות‪ ,‬ויאמרו‬
‫יגדל ה' אלהי הצבאות‪.‬‬
‫‪ .‬ואנחנו קהלת טרוק עדה הצולעה‪ ,‬כת הקראים נרים שועה‪,‬על ששמועה שמענו‪,‬עלגודל מעלתכם שמחנו‪ ,‬מבאים ושבים‪,‬‬
‫מארץ מרחק ולב ימים‪,‬סיף אתם חרדים למצות וחוקים‪ ,‬אשר ביצוקת המדע מצוקים‪,‬והיאך השי"ת ‪4‬דל מעלתכם‪ ,‬בשלימות‬
‫הקנין ובשלימות המושכל גדריכם‪ ,‬וביניכם חכמים וידועים דורכים בשבילי חכמי האמת‪ ,‬ההולכים בתורת ה' עלינה] אין‬
‫להוסיףוממניה]אין לגרוע‪,‬בלי סמוך אל קבלת אנשים * פתלתלים הסובלת החלוקה מצד התורה‪ ,‬ומייתןלננו]אברייונה‬
‫לשכון על פני אהל מועד האלהים‪ ,‬ומי ישאנו על כנפי נשרים להביאנו אל המקום אשר שם אלהים‪.‬‬
‫ויען ראותנו המון קהלות הגרים‪ ,‬באלו הגלילות בארץ רוסייא הדרים‪ ,‬פרוצים ונפוצים על ההרים‪ ,‬בלי רועה אחרי‬
‫העדרים‪ ,‬מלהביט ולהבין בתורת ה' נעדרים‪ ,‬ורודפים אחרי ההצלחות המדומות ואומרים כי הם העקרים‪ ,‬שועלים קטנים‪,‬‬
‫מחבלים כרמים יקרים מפנינים‪ ,‬כי יתן בקוץעינו תהלוך למישרים *‪,4‬כי אותן ההצלחות חולפין ועוברים‪ ,‬ומאסו עולם‬
‫קיים כנגד ?לה‪ ,‬אשר אוהביה מלאו נקלה‪ ,‬לא יראו ולאיבינו אלה הקורים‪ ,‬המוכים בסנגרים‪ ,‬נואם הננאם ממשפילומרים‪,‬‬
‫י נאם ה'‪ .‬וזאת תורת האדם המעלה‪ ,‬ואדם ביקר בלילין בנפשו הסכלה‪ ,‬ועסה לא‬
‫לזאת יתהלל המתהלל ‪?5‬טל וידועאית‬
‫ךאו אור קהיר הוא ??סקים וכו' "*'ויק‬
‫ר מקרההזמז ונמצא תוך ההמון אנשים רעים וחטאיםוילדיזנונים והתאבכו גאות‬
‫עשן‪ ,‬ופורצים פרץ‪,‬ביסורי העריות פרץ עלפני פרץ‪ ,‬איש בליעליע‬
‫ל טעל וטרש בת בעל אחותו וכרעו לבעל‪ ,‬ונדמה‬
‫לגוי הנגעל‪ ,‬לישא שני שארים על שני שערים האסורים לגוף‪ ,‬ועבר עלחייבי כריתות ועל חייבי מיתותמדין תורה‪ ,‬ראו‬
‫זה רעה חולה‪ .‬וראוי לכל מי שהוא ןרא אלהים וחרד על דברו‪ ,‬לעקור ולעזוק אותו השרש מעקרו‪ ,‬והשכינה אמרה והטיש‬
‫‪4‬י‬
‫ר ?‪ n?y‬שדון לא סגורו סלנו*"** ואמרלסכן‪:‬שוב ה'ססרון ‪8‬פו וגו‪ ."***.,‬וכן אמרוחכמי התושיה שהם חכמי הנימוס‬
‫הדת‪,‬‬
‫וחייבכל אדם לם?ב התחלות ******‬
‫כי הכחשתן והוויכוח בהם מבטל מציאות האדם וע"כיתחייב להרוגהכופרים בדת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫פ‬
‫א‬
‫ב‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ר‬
‫נשמת‬
‫ופשההנגע בהם וזרעם‪,‬כלעוד‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫חשךוחלקלקות‬
‫ולכלבניישראלהיהאורבמושבותם‪.‬‬
‫ובעוונות הרבים נאספו מתוכינוגדולי הדור הזקנים אנשי אמונה מחזיקי בדקנו‪ ,‬אשרהיו כמגן וצנה לכל קהלינו‪ ,‬ועתה‬
‫אין איש שם על לב שלץ כסל סלם ‪4‬ר‪ ,‬והאמונה גר עלי סוגר‪ ,‬ומעיזים פניהם כנגד התורה והיו כגוים כמשפחות האדמה‪,‬‬
‫ועושים ביד רמה‪ ,‬איש כל הישרבעיניו ולמוכיחישערןקושון‪ .‬והאמת שאדוננו המלך שרול ******* ושריו ממקומ"י**‪***"*.‬‬
‫לא הכבידו עלינו במס ולא בשום ללה מןהילות ואין לנו שום מונע ומוחה בקיום דחינו ויש לנו בית דיןודיין ושופט‬
‫במשפטיודיני בית ישראל‪ ,‬וכןיהיה עד בואלציון גואל‪.‬‬
‫אנא‪ ,‬אנח]ינו רבותינו הקדושים‪ ,‬תגדילו חסדכם עמנו‪ ,‬בעבור ברית אבותינו‪ ,‬שיבוא מכם א' מהמשכילים להרביץ תורה‬
‫וחכמה בתוכינו‪ ,‬ונמצא חןבעיניו במה שיגזור עלינו‪ ,‬הנה שקרו ‪8‬תו ופעולתו לפניו לא לקרוב אישלהשתחוית לו‪ ,‬אשר‬
‫ירים קול דממה ?אות לו‪ ,‬ובזה תתהלל כל הנשמה ותרים דגלו‪.‬‬
‫ושמענו שנמצא אצל כמ"ת‪ "''*"'.‬ספר מצות חבור החכם רבינו טוביה נ"ע‪ ,‬מי ‪9?2‬ר לנו אל ?בר הים‪11‬שסס לנו‬
‫וישמיענו למצוא דברי חפץ ולהוציא לאור תעלומה‪.‬‬
‫והשם למען שמו הגדול יקךב גאולתנו‪ ,‬וישלח לנו מורה צדק להסיר מסוה מעלרעיונינו‪ ,‬אמן‪.‬‬

‫‪ .7‬כתב‪-‬הויתור של יהודי קראקא על זכות המסחר בעיר‬
‫נחנו החתומי מטה ראשי ק"ק דקראקוב מודים ומעידים בחתימת ידינואיך שבהסכמות כל אנשי הקהל נתרצינו וקבלנו‬
‫עלינו ברצון נפשינו‪ ,‬בלי שום אונס כלל‪ ,‬שלא להתעסק בשום סחורה‪ ,‬וכלענייני סחורה או פרקמטיא נחדל ונעזוב לגמרי‪.‬‬
‫גם לא נוכל לקחתמיני סחורה או פרקמטיא מסוהרים למכרו עלידינולגוים אחרים‪,‬זולתי המשכנות שלנו אשר כבר עבר‬
‫* רמז למסורת הרבנית‪ '* .‬משחק‪-‬מלים על דרך הפסוק משלי כ"ג ל"א‪:‬כי יתן בכוס עינו וגו‪ /‬י‪ %‬איוב ל"ז כ"א‪ **** .‬דברים‬
‫י"ג י"ב ‪ 1‬י"ח כ"ב‪ "*'* .‬שם י"גי"ח‪ "'''' .‬יסודות‪,‬עיקרים‪" **'**** .‬כרול"היינו מלך בלשוןהפולנית‪ ******** .‬מחץ‬
‫י ‪1485‬‬

‫מתגים קמיהם ומשנאיהם מן יקומון (דברים ל"גי"א)‪.‬‬

‫****"*'* כבוד מעלת תורתכם‪.‬‬

‫‪235‬‬

‫זמנם ונפסדו בריבית נוכל למוכרם בבתינו בכל עת שיזדמן‪ .‬ואותם המשכנות לא נהיה רשאים לישא ולטלטל למוכרם‬
‫ברחובות ובשוקים בתוך העיר‪ ,‬זולתי בשניימים מוגבלים בשבוע שהםיום ג' ויום ו' יומי דשוקא‪,‬וגם בימי היריד שהוא‬
‫יא"ר מאר"ק‪ .‬ואותם המשכנות נמכור שנוכל להשבע עליהם שבועה דאורייתא על עשרת הדברות שהם שלנו‪ .‬ואם יקרה‬
‫א שימכרם או שירצה למכרם‬
‫שאיש או אשה בזדון רוחוילך וישא מטלטלים לתוך העיר למוכרם‪ ,‬חדשים או ישנים‪,‬וייצ‬
‫באיזה יום שיהיה זולתי בשני הימים הנזכרים לעיל וביא"ר מאר"ק‪ ,‬אז אנשי העיר רשאים לקחת כל המטלטלים הנמצאים‬
‫אצלו‪ ,‬ועודהיהודי ההוא יושם בתפיסה עד שיתן קנס לאדוננוהוי‪:‬יווך"י ג'זקוקים‪ .‬גם העבריותהעניות יוכלו למכור בכל‬
‫יום מצנפות וענקים שהם מעשהידיהם ומלאכתם‪ .‬והנהלהיות האגרה הלז לעדות ולראיהבידהעירוניםואנשיהעיר לעשות‬
‫ולקיים כל הא דלעילבלי עורמהובלי מרמה כתבנו וחתמנו‪,‬‬
‫משה ב"ר אפרים זצלה"ה‬
‫יעקב ב"ר אלכסנדרי הלוי ז"ל‬
‫יהושע ב"ר אפרים זלה"ה‬
‫מרדכי ב"ר יעקב ז"ל הי"ד‬

‫‪ .8‬שיבת היהודים‬
‫אלכסנדר‪ ,‬בחסד אלוהים מלך פולין‪ ,‬ארכידוכס של ליטא ורוסיא‪ ,‬דוכס של פרוסיא‪ ,‬ואמוט ועוד‪.‬‬
‫לקאישלאנוס של וילנה‪ ,‬הסטארוסטא של הורודנא‪ ,‬הדוכס אלכסנדר בןיורי‪.‬‬
‫הרינימודיע למעלתך‪ ,‬שלאחריישוב‪-‬הדעת עם סקרהיועצים שלנוקיבלנו אתהיהודים למדינתנו‪ ,‬הארכידוכסות הליטאית‪,‬‬
‫והרשינו להם לגור בכל מקום באחוזותינו ובערינו‪ ,‬שהיו בהן מקודם‪ .‬לכשיבואו להורודנא תואיל [אפוא] גם אתהלצוית‬
‫למסור ולהחזיר להם את בית‪-‬התפילה שלהם ובית‪-‬הקברות וכן המשקים והשדות והאשרים‪ .‬יהיו‪-‬נא הבתים שלהם ובית‪-‬‬
‫התפילה ובתי‪-‬העלמיןוכן המשקים והשדות והאשרים שלהם בידיהם כמקודם וישלמו לנו תשלומים כפי ששילמו קודםלכן‪.‬‬
‫וכןהפילו תחינתםלפנינו‪ ,‬שהרבה דוכסים ושררות‪,‬בויאריםועירונים ממחוזהורודנאחייביםלהם כסף ושווהכסף ומסרבים‬
‫לשלם להם; לכן‪ ,‬תואיל‪-‬נא גם אתה לעשות צדק עמהםכלפי כל מי שיהא להם דבראליו ותצווה לשלם אשריהאחייבלהם‪.‬‬
‫ניתן בווילנה‪ 22 ,‬ימים במארס‪ ,‬אינדיקט ששי‪.‬‬
‫לליטא‪ ,‬לאחר שנתגרשו ממנה בשנה רנ"ה‬

‫‪-‬‬

‫‪1503‬‬

‫‪ .9‬מינוי ר' יעקב פולאק לרבם של ישראל‪.‬‬
‫אלכסנדר‪,‬בחסד אלוהים מלךפוליןוכו'‪.‬אנומודיעיםבמכתבנוזה לכלהנוגע בדבר‪:‬היותוהיהודייעקבפילאקיקרלנובגלל‬
‫שקדנותו ובקיאותו בתורת משה והלכותיה‪ ,‬אנחנומצווים בכתב‪-‬מינויזה להעלותוולמנותו לרבהיהודים‪.‬וכן אנחנומעניקים‬
‫לאותו אדם סמכות גמורה ליישב על‪-‬פידין צודק סכסוכיםבין כל היהודים‪ ,‬להסיר כלריב‪ ,‬לתקן המעוות‪ ,‬להיטיב המידות‬
‫ולמלא‪,‬לפי רצוננו רב‪-‬החסד‪ ,‬תפקידים אחרים הקשורים במשרת הרב על‪-‬פי אותה התורה‪.‬אי‪-‬לזאת אנחנומוסרים ליהודים‬
‫בכלל ובפרט היושבים בערינו ובעיירותינו וכן לאלה השוכנים בערים ובעיירות שליועצינו הדתייםוהחילוניים ושל אחרים‬
‫הנתונים למרותנו ומצווים עליכם [היהודים] בכל חומרת הדין להכיר ביהודי דנן יעקב פולאק כרב עלפי תורתכם‪ ,‬לשקוד‬
‫ולסור למשמעתו בכל הענינים הנוגעים במשרתו‪ .‬כעדות לכך תלוי ומחובר בזה חותמנו‪.‬‬
‫ניתן לפרסום בקראקוב למזכיר המלך שראסמוס וישליוס הנכבד‪ ,‬ביום ד' בשבוע שלפני חג יוחנן המטביל הממשמש ובא‬
‫[‪21‬ביוני] שנת ‪ 1503‬ל[ספירת] האדון ושנתייםלסלכי‪.‬‬
‫‪1503‬‬

‫‪ .10‬ראשי העירונים בלבוב אל חבריהם בפוזנא על‪-‬אודות היהודים ‪.‬‬
‫לכבודידידינו המהוללים והקנאים‪,‬היקרים והנכבדים‪ ,‬שלום וברכת שפע וכל טוב‪.‬‬
‫להויידוע לכבוד מעלתכם‪,‬כי היהודים הכופרים מביאים הרס וחורבן לא לעירנו בלבד‪ ,‬אלא גם לערים אחרות‪ ,‬בהן הם‬
‫‪1521‬‬

‫מזדמנים לשבת‪ .‬כשם שגזלו מאתנו ומאזרחינו הסוחרים במעט את כל פרנסתינו‪ ,‬כך הם מחבלים גם במקומות אחרים‪ ,‬עד‬
‫‪236‬‬

‫כמה שידם משגת‪ ,‬בעסקי‪-‬מסחר של אותם הסוחרים הנוצרים עצמם‪ .‬משמע‪ ,‬הם בלבד עוסקים בממהר‪ ,‬פושטים עלעיירות‬
‫וכפריםואין מניחים שיבוא דברלידיהנוצרים‪.‬וכל זה בניגוד לכתב‪-‬הקיום שניתן לנאותם] היהודיםלפני שנים הרבה ואשר‬
‫העניק להם מופש המיקח והממכר בסחורות מסויימות [בלבד] וגרם [בלאו הכי] נזקים והפסדים לסומריםבני הדת הנוצרית‪.‬‬

‫ומלבד זאת‪ ,‬עם רכישת כתבי‪-‬חירות חדשים הולך וגדל תוקפם אצל הוד מלכותו המקודש‪ .‬אי‪-‬לזאת שיגרנו זה לא כבר‬
‫משלחת לקראקוב להוד מלכותו המקודש והבאנו בפניו ובפני כבוד יועצי‪-‬המלכות את דבר צערם ומצוקתם של סוחרינו‬
‫ודבר הרסעירנו‪ .‬הוד מעלתם יועצי‪-‬המלכות ואנשי‪-‬כמורהמצויינים הגנו על עניננו זה‪ ,‬אלא שהוד מלבותו המקודש מצא‬
‫לנכון לדחות אתהענין דנן עדלסיים הקרוב בכל אשר יתכנס‪.‬‬
‫כמוכןיודעים אנוכי לא מועטות הצרות הבאות על כבוי מצד אותם היהודים עצמם‪ .‬הננו מבקשים את הוד מעלתכם‬
‫בכל לשון של בקשהלהודיענו האם תרדו במועד ההוא להתנגדיחדעמנולזכויותיהם אלו שלהיהודים ולטעון את טענותיכם‬
‫הדומות נגד אותם היהודים בפני הוד מלכותו המקודש‪ ,‬שהרי אנו אמונה‪,‬כי הסכם הדדי כזה בינינו ןהמכוון] נגד אותם‬
‫היהודים‪,‬יביא לאבדן זכויותיהם‪ .‬עצה זו תהא בה משום טובהלאזרחינו וברכה למדינה‪.‬‬
‫ואנו חותמים בהוקרה וברכת שלום והצלחה‪.‬‬
‫סני לבוב‪ ,‬בשבת שלפני‪8‬יןיךי‪4‬ס שנת האדון ‪.1521‬‬
‫הפרוקונסול והקונסולים של העיר לבוב‪.‬‬

‫‪ .11‬קיומים של השר אילוראיט גאקטויד ליהודי טיקטין עירו‬

‫‪.‬‬

‫א שנת‬

‫‪15 2 2‬‬

‫‪-‬בימים אלה קיבלנו יהודים מהורודנא בעירנו טיקטין ונמנו להם מקום בשביל רחוב‪ ,‬בקאטשארוב שמצבר לגשר‪,‬‬‫כדי שיבנו שם את בתיהם וישתקעו בהם‪ .‬כמוכן נמנו להם ‪8‬י בקאטשארוב שמעבר לגשר‪ ,‬מקום שהיה אגם‪ ,‬ועל האי הזה‬
‫יקימו להם בית‪-‬כנסת‪ .‬ואםיהיה למישהו איזה דבר משפט עמהם‪,‬כי אז יש לשפוט אותם לפי כתב‪-‬הקיום שלהם‪ .‬כמו כן‬
‫אם‪-‬מי שהואיזמינםלדיןלפני הפקיד שלנו והםיפנו אלינו‪ ,‬מבלי לבואבדיןודבריםעם הפקיד שלנו ומבלילהיזקק לו‪- ,‬‬
‫על הפקיד לא להזיק להםבכך‪ .‬כמוכן אם יהודים אחרים ירצו לבוא ולהצטרף אלינו‪,‬עלינו לקבלם עם הודעה‪ ,‬אם רק לא‬
‫יהיו מורדים במלכות‪ .‬אף הרשינו להם להקים‪ ,‬ליד בית‪-‬המועצה‪ ,‬חנויות‪ ,‬והם רשאים שם לסחור במה שירצו ‪-‬גם במלח‪,‬‬
‫אםירצו למכרובסיטונותבחביותאו בלאשטים‪–,‬ומקום קבורה‪ ,‬מקוםלהטמין את המתים‪,‬נמנו להםמאחרי הגנים‪,‬בניבוא‬
‫היער‪ ,‬הגבעה הראשונה אשר על הנהר‪ .‬ופטרנו אותם לשלוש שנים מכל המסים‪ ,‬ולאחרשיעברועליהם שלוש השנים האלה‪,‬‬
‫צריכים לתת זהוב אדום לבית‪.‬ומי מהם שירצה ללכת מאתנו‪,‬הרי כשם שבא מרצונו כך הוא רשאי לעזוב מרצונו‪.‬‬
‫נכתב בהורודנא סג במארס ‪.1522‬‬
‫ב‬
‫‪ .‬שגת ‪1536‬‬
‫אנחנו אולבראכט גאשטולד‪ ,‬הפאלאטינוס הווילנאי‪ ,‬הקאנצלר של הארכידוכסות הליטאית‪ ,‬סטארוסטא של‬
‫ומיןיך‪9‬ק‪ .‬ביקשו אותנו נתינינו היהודים מטיקטין‪ ,‬שנימן להם זכויות חדשות‪ ,‬למען יוכלו להידון ולנהוגבינםלבין עצמם‬
‫לפידיניהם‪ .‬ראשית שנשאיר אותם בכך‪ ,‬שהרב שלהם‪ ,‬בשם דוד או מי שיהיה אחרי כן‪ ,‬ידון אותם וינהג אותם לפידיני‬
‫ישראל‪,‬וכי הסטארוסטא והפקידים שלנו לא ידונו אותם בשום ענינים ולא ישלחו אליהם את שמש‪-‬בית‪-‬המשפט שלהם‪,‬‬
‫ולא יעשו להם שום קשיים‪ ,‬אף לא ?טלו מהם שום קנסות‪ .‬ואם יהיה איזה משפט בין יהודי לנוצרי אובין נוצרי ליהודי‪,‬‬
‫צריכיםלעיין בדבר ולבררו הסטארוסטא יחד עם הרב‪ .‬ואם יהיה ביניכם ויכוח איזה‪-‬שהוא בענין זה‪ ,‬אוי יש להביא את‬
‫הדברלפנינו‪ .‬ואם ?צא ‪ Ta‬המשרד שלנו כתב איזה‪-‬שהוא המנוגד לכתב‪-‬הקיום הזה‪ ,‬יש לסלקו הצידה‪.‬‬

‫*?יסק‬

‫‪ .12‬שרידי תקנות של התוועדות ראשי הקהילות בליטא ‪.‬‬
‫בהיותנו נבררים מכל מדינות ליטאיושבי הארץ להיות עומדים בפרץ בעז"ה להעזר ולהציל מכליון וחרץולתקן ולשפץ‬
‫כל בדקנו‪ ,‬ולהרים מכשול מדרך עמינו‪ ,‬והנה ההולכים בחשך אור גדול יהא נוגה עליהם בראותינו [צ]ורך שעה בעת צרה‬
‫אמצע המאה הט"ו‬

‫‪237‬‬

‫וממנה נושעוקיגלנועלינוועל הנלוים אלינו והם כל הקהלות של מדינות ליטא‪ ,‬אשר כחם מעורב בנוועשינו בגזרתעירין‬
‫ובמאמר קדישין בחרם ב"ד העליון והתחתון‪ ,‬בנדוי ושמתא לקיים כל דבר כאשר נפרשם אחת לאחת‪ .‬ואם יקום אישמדון‬
‫בזדון לבלתי שמוע לתקנותינויחולועל ראשו כל האלות האלהויהיה לשלה בקרב הארץ עד שובומזדונוועוונוויתקןעיוותו‬

‫ע"פ ראשי מדינה וחכמיה‪.‬‬
‫‪:‬תקנהראשונה‪.‬ביררנו תשעה ראשי מדינה ושלשה רבנים ובכליריד וירידדלובלין ישבו שלשה ראשים ורב א' עמהם‬
‫לראות בטובת הכלל שלא תבוא ח"ו פרץ וצוחה ברחובותינו‪ ,‬הן מצדנו הן ח"ו מצד המלכות; יעמדו על המשמר לדרוש‬
‫ולחקור בטובת הכלל ולייסר פושעים ומורדים‪,‬והגונבים ומשקריםליהודיםוגויים‪,‬לבלתי יתחלל שם שמים ח"ו‪ .‬ואלה שמות‬
‫האנשים אשריעמדו במשמרתם‪.‬ביריד הנקרא בלשונםסימןיודן הקרוב ושבבלובלין הרבהזקן כמהר"ר נח בר פסח מפינסק‬
‫ואם לאיוכל לבוא ישלח במקומו חתנו מהר"ר זלמן הלוי‪ ,‬ושלשה הראשים הם מהר"ר אליהו ב‪-‬ר מנחם מבריסק וכמ"ר‬
‫שלמה בן הק' ר' משה מלודמיר [וכמ"ר] דוד ב["ר] מנחם מאוסטרוה‪.‬וביריד הנקרא בלשונם גראמניץ ישב הרב כמהר"ר‬
‫יצחקב"ר‪ ,…‬הראשים שעמו הם כמ"ר דוד בן מה[ר"ר] שמריא מבריסק"‪ .‬אברהםבר‪…‬‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ת‬
‫כ‬
‫י‬
‫ו‬
‫שני ראשימדינות‬
‫‪…‬מדיגהפוליןלהוציא כל הצורך‪,‬כפי הנראהבעיניהם‪ .‬גם כאשריהיה ח"ו בלבול ודבר נ[סתר]‬
‫לשאר הראשים לבא למקוםשיקבעו‪,‬אזי כל הראשים הנ"ל יבוא איש איש ממקומו לעזרת ה' בגבורים קל חיש מהרה‪ .‬ואם‬
‫ח"ו יהיה אונס לראש המדינה ההוא בעת הצורך ההוא‪,‬אזי יבררו ראשי אותו הקהלה איש אחר במקומו לאותו השליחות‪.‬‬
‫אכן באופן שיברר האונס בהוראות ראשי אותו הקהלה ולאבעניין אחר‪ ,‬וכן נגמר ונעשה באם ח"ו יבא עלילת שקר על‬
‫איזה בעל הבית או על משרתיו‪ ,‬עליחיד או על רבים‪ ,‬משלוו עלילות שקרים המפורסמין‪ ,‬שהם ממזר ולהם מגועל ופרים‪,‬‬
‫אזי אותן היחיד או רבים יתן רביעית לכל מה שיוציאו על העלילה ההיא‪ .‬ואם רביעית ממונו של אותויחידאו רבים פחות‬
‫מרביעית הבלבולאזי לאיתן רק רביעי' ממונו סוף סוף איזה שיה" פחותיתן והמותריתנו שארבני המדינהבולה‪.‬‬
‫ועוד תקננו שבכלירידויריד שבלובלין יבררו ראשים הנ"ל שלשהדיינים להיותם מוכנים לישב בדין שמועבין אחיהם‬
‫כגדול כקטן ישמעו ועל פיהםיהיה ויקום כל דברויהיה כח בידם לדון לכל הקרוב אליהם הן סך גדול הן סך קטן‪ ,‬ולעכב‬
‫את הנתבעיי בלובלין כדי שירדו לדין לפניהם‪ .‬ואשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אליהם‪ ,‬יהיה מוחרם ומנודה ונלכד בכל‬
‫העונשין הנ"ל‪,‬ויהיה כח בידהדייני'להכריזובבית הכנסת ולענשו כפי ראותעיניהם ולתפסובידי גוים‪,‬ככל הישרבעיניהם‬
‫יעשו‪.‬והדיינים לא יחמיצוהדין יותר מג'ימים‪ .‬אכן ‪ [QXJ‬אחד מבעלידינים רוצה לקבול על הדייני' לפני שלשה ראשים‬
‫והרב הנ"ל שיהיה שם בעתה‪ .,.‬ואםאיזה בעל הבית שישעבדעצמו‪…‬‬
‫‪ .13‬הרשאה ליהודי פולין‪-‬גדול לבחור להם רב ראשי‬
‫אנחנו זיגיסמונדוס אבגוסטוס‪ ,‬בחסד אלהים מלךפולין‪ ,‬ארכידוכס של ליטא‪ ,‬האדוןוהיורש של הארצות קראקא‪ ,‬שזמיר‪,‬‬
‫שיראדז‪ ,‬לענטשיץ‪ ,‬קריא‪ ,‬רוסיא‪ ,‬פרוסיא‪ ,‬מאזי‪ ,‬קולם‪ ,‬ואמוט‪ ,‬טלבינג‪ ,‬ופוסרנא‪ ,‬מודיעים בכתבנו זה לכולם ולכל אחד לחוד‪,‬‬
‫כלמישצריך לדעתזאת‪.‬יועציםמסויימיםהודיעולנו בשם נתינינוהיהודים שבפולין‪-‬גדול‪,‬כי יש אשר במות רבםאו שופטם‬
‫הדתי נשארת פנויה ועומדת משרת הרב או השופטוכל עוד לא העמדנו אחר במקומו של הנפטררבים מעשי‪-‬ההזנחה [בקרב‬
‫אותם היהודים]‪ .‬לכן נתבקשנו בשם אותםהיהודים של ארצותפולין‪-‬גדולליתן להם את הזכות לבחור בהסכמה אחת פה אחד‬
‫רב או שופט דתי שייטב ויישר בעיניהם‪ ,‬כל‪-‬אימת שהאיש ימות ומשרתו תתפנה‪ .‬אנחנו שמענו את בקשתם של יועצינו‬
‫ונעתרנו ברוב חסד לדבריהם אשר העתירועלינוהיהודים ומצאנוכייש לתת להם את הזכות הזאת‪ .‬אי‪-‬לזאת אנחנומעניקים‬
‫לאותם היהודים בתוקף כתב‪-‬הרשאה זה את הסמכות הגמורה לקבוע ולבחור את הרב הראשי והשופט הדתי בכל עת של‬
‫צורך‪ ,‬כל‪-‬אימת שימות האיש ומשרת הרב או השופט תתפנה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ו‬
‫אנחנו נותנים לו את הסמכות הגמורה לשפוט‪ ,‬לחקור ולדר‬
‫א‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ל‬
‫כ‬
‫את‬
‫היהודים היושבים בארצות‬
‫פולין‪-‬גדול ובדוכסות מאזי אשר בתחום שיפוטו‪ :‬להטיל עונשין וחרמות כדין וכמנהג דת משה ולעסוק בכל הענינים‬
‫האחרים הנוגעים בדת‪.‬יחד עם זאת אנחנו חוזרים במפורש ומקיימים מה שהצהירו אותם היהודים עצמם בפנינו‪:‬ויהיכי‬
‫יעיז איש מן היהודים ההם את פניו וינהג קלות‪-‬ראש בעונשין וחרמות שהטילועליו הרב או השופט והראשים האחרים‬
‫כרצונם ‪1551 .‬‬

‫‪238‬‬

‫שלהיהודים ולאיתן את לבו להפקיע עצמו מהם במשך חודשימים‪,‬יימסרלידינו על‪-‬מנת להיענש בעונש מות‪,‬וכל נכסיו‬
‫יוחרמו לטובת האוצרשלנו‪ .‬ולמעןיוכל הרב הנוכחידנן למלא את חובותיוותפקידיו המוטליםעליו ביתר הצלחה ונוחיות‪.‬‬
‫אנחנו פוטרים אותו בכתבנו זה מהיות כפוף למרותם המכבידה של הפאלאטינים‪ ,‬השרים‪ ,‬הפקידים והשופטים למיניהם‪ ,‬של‬
‫כולם יחד וכל אחד לחוד‪ ,‬אשר במלכותנו ואחוזותינו‪ .‬הילכך לא יהא עליו לבוא ולשאת באחריות בפני איש מאלה אלא‬
‫בפנינו‪ .‬לכן אנחנו מצווים בכל חומרת הדין על כולכם ועל כל אחד לחוד‪ ,‬אתם הפאלאטינים‪ ,‬הקאסטלאנים‪ ,‬השרים‪,‬‬
‫הפקידים‪ ,‬האציליםונתינינו האחרים‪ ,‬באשר אתם שם‪ ,‬שתראו את הרב הראשי שנבחר על‪-‬ידי היהודים הנ"ל מפולין‪-‬גדול‪,‬‬
‫בחזקת מופקע משיפוטכם ומרותכם ושלא תפריעו בעדו בביצוע והוצאה‪-‬לפועל של סמכותו ושלא תתירו שיופרע [בכך]‪.‬‬
‫כמו כן אנו מורים ומצווים עליכם בחומרה‪ ,‬שלא תפטרו את היהודים בגלילותיכם‪ ,‬באחוזותיכם ובאדמות המוחזקות על‬
‫ידיכם מהיות נשמעים ומצייתים לשיפוטו ושלא תשחררו אותם מהיות מיוסרים ונענשים בעניני דת עלידו‪ .‬ואילו עליכם‪,‬‬
‫היהודים שלנו בארצות פולין‪-‬גדול ודוכסות מאזי‪[ ,‬אנחנו מורים ומצווים בחומרה] שתכבדו את הרב אשר יהא באותו הזמן‬
‫ותישמעולוכראוי בתחוםסמכותו‪ ,‬כלומרבענינידת‪.‬ולמעןקיים את חסדנו[אליכם] אלתעיזו בשוםאופן להתחמק‪,‬במישרין‬
‫או בעקיפין או באמתלאות שוא אילו‪-‬שהן‪ ,‬מסמכות שיפוטו‪ .‬וכעדות נאמנה לכתב זה תלוי חותמכם ניתן בווילנה ביום‬
‫החפישי בשבועלפני חג העליה הקרוב של מריה הבתולה המהוללה מאד [‪ 13‬אבגוסט] שנת האדון ‪ 1551‬ו‪ 22-‬שניםלמלכי‪.‬‬
‫‪ .14‬כתב‪-‬קיום לבניית בית‪-‬ישיבה בלובלין ‪.‬‬
‫אנחנו זיגיסמונד אבגוסטוס‪ ,‬בחסד אלוהים מלך פולין‪ ,‬ארכידוכס של ליטא‪ ,‬האדון והיורש של הארצות קראקא‪ ,‬צוזמיר‪,‬‬
‫שיראדז‪ ,‬לענטשיץ‪ ,‬קויא‪ ,‬רוסיא‪ ,‬פרוסיא‪ ,‬מאזי‪ ,‬זאמוט‪ ,‬קולם‪ ,‬שלבינג‪ ,‬פומרנא וכו'‪ ,‬מודיעים בכתב זה לכל הנוגעים בדבר‪,‬‬
‫לכלל ולפרט‪ ,‬כעת ולעתיד‪-‬לבוא‪:‬‬
‫בהשתדלותם שליועציםמסויימים שלנוולפי בקשתם רבת‪-‬ההכנעה שליהודילובלין‪ ,‬הננו מרשים להם‪ ,‬בכתבנו זה‪,‬להקים‬
‫בכספיהקהילההיהודיתישיבה ובית‪-‬כנסת לצדה ולבנות אתהישיבה ובית‪-‬הכנסת בחלקתביתו של הרופאיצחק מאי‪ ,‬הנמצא‬
‫בין הבתים היהודים שבפרבר לובלין‪ ,‬דהיינו ברחוב‪-‬היהודים‪ ,‬וכן [להתקין] בתוך הישיבה כל אשרייראה דרוש לנוחיות‬
‫הלימודים‪.‬הנהלתה תהיהבידיאיש אשרייקנה מסמכות והשפעהביןהמוריםויהא מסוגללקיים סדר ומשמעתבקרבהתלמידים‪.‬‬
‫כל חכמיה ורבניה של לובלין יתוועדו למועצה ויבחרו אחד מביניהם לראש‪-‬הישיבה‪ .‬יהא זה אדם המגדיל תורה ומאדירה‬
‫ביניהם ובידו תבא סמכות‪-‬הפיקוח על המורים ועל החניכים כאחד‪ .‬אנחנו מעניקים לו בזה את תואר‪-‬הכבוד ראש‪-‬ישיבה‬
‫)‪ (rector‬ולא זו בלבד שפוטרים אותו מהיות כפוף למרותו של ישראל בן שכנא רבה של לובלין בעת הזאת ושל רבנים‬
‫אחרים לעתיד‪-‬לבוא‪ ,‬אלא אף מפקידים אותו על כל החכמים והרבנים‪ .‬ומאחר שההוראה בישיבה דנן חייבת להיות חינם‬
‫אין כסף‪ ,‬אנחנו מזכים ופוטרים אותה מכל הקנסות והמסים למיניהם לקופתנו ולקופת המדינה‪ ,‬וכעדות לכך תלוי ומחובר‬
‫בזה חותמנו‪.‬‬
‫ניתן בהורודנא ביום ‪ 23‬לאבגוסט שנת ‪.1567‬‬
‫‪1567‬‬

‫‪ .15‬מגילה עפה על לימוד המקרא וחכמת הפילוסופיא ‪ .‬בערך‬
‫ ‪-‬איך עלה בדעתך‪ ,‬אתה הסכל‪ ,‬להתפאר בידיעת ספר מורה הנבוכים‪ ,‬אשר הוא מלא חכמות אמתיות‪ ,‬דקדוקיות‪,‬‬‫הגיוניות‪,‬לימודיות‪ ,‬טבעיות‪ ,‬אלהיות‪ ,‬גנוזות ונסתרות עד בלתי תכלית‪,‬ואין [אתה]מביןאפילו קצת הנגלותוהדברים הקלים‬
‫שבון ולפי שיקרה כןבעניני האמונה‪,‬כייש בהדברים רבים אשר סיבותיהם נסתרות ובנקל אפשר לאדם ליכשל בהם על‪-‬‬
‫ידי המטעים או הטועים‪,‬לכןציי‬
‫ולנו הו"ל*‪:‬הוי שקוד ללמוד מה שתשיבלאפיקורוס‪ .‬ר"ל לטד עד שתוכל להשיב לאפיקורוס‬
‫תשובה ניצחת‪ ,‬שיוכרח על ידה להודות ויספיק בדעתו‪,‬כי אילו לא כן מה חידשו לנו חז"לבזה‪ 1‬הלא כלמי שיודע לדבר‬
‫יכול להשיב לאפיקורוס‪ ,‬הן יהיה מספיק לו או לא מספיק‪,‬ואין זה צריך לימוד‪ .‬והנה הלימוד במה שיושב לאפיקורוס אי‬
‫‪1559‬‬

‫* אבותביי י"די‬

‫‪239‬‬

‫אפשר אלאבלימוד החכמותהחקיריות‪.‬ומזה הלימוד ?צא עוד תועלת אחרת והוא שנהיה נחשבים בזה חכמיםונבוניםלעיני‬
‫םסי קיא סוטסשם והינסקםלעיני סטטים וק"ל*‪ .‬ולא כמו שדרש‬
‫העמים‪ .‬וזהו דעת התורה באמתבימרהוקטריםנישית‬

‫החמור הגדול‪ ,‬חותן הסכל הנ"ל‪ ,‬בשבת הגדול שנת שי"ט ואמר בעזות מצחו‪,‬שאיןצריך שוםיהודי ללמוד דבר רק התלמוד‬
‫לבד‪ ,‬וכל שאר הספרים הם ספרי המירם‪ .‬ואפילו העשרים וארבע‪ ,‬אמר‪ ,‬שאין צריך שום יהודי ללמוד בו הרבה או מאוד‪.‬‬
‫ואני אוסר‬
‫בפוסיה‪,‬כי החמור הזה טעה בדברי רש"י בברכות"'‪ ,‬במה שא"ר אלעזר סנעו בניכם מןההגיון‪,‬ופרש"י‬
‫לישנאסדאאלתרגילובניכם במקראיותרמדאי‪.‬ואעפ"י שזה הלשוןלא אתוקםופירשלישנאאחרינא‪,‬מכל‪-‬מקוםאפילובלישנא‬
‫זואין כוונת רש"י שלא יטריחו במקרא הרבה או מאוד‪ ,‬כמו שהבין זה החמור‪ ,‬רק הכוונה שלא ירגילו בו יותרמדאי‪.‬‬
‫ותינוקות של בית רבןיודעים‪,‬כי הפרש גדול ישביןשמרך הרבהובין טמרך יותר מדאיואיןצריךלהאריך בזה‪–.‬כללא‬
‫דמילתא מן התורה ומן הסברא הוא‪,‬כי כל לימוד וכל ידיעה צריך לטרוח בו הרבה ומאוד‪ ,‬הן מקרא הן תלמודהן שאר‬
‫הכמות‪,‬וצריך כל אדם לבדוקעדשידומגעת‪.‬וכל המתרשל ממהשחייבלעשות‪,‬עתידליחן אתהדיןוהקולרתלוי בצוארו‪–.‬‬
‫ועוד‪,‬כי מה שאמר החמור‪ ,‬שאין מותר ללמוד רק התלמוד לבד‪ ,‬נהו סותר באמת למה שאמר הכתובויטרסם נ?שיסם‬
‫סי סיא‬
‫וסינסשםלעיני סע‪9‬ים‪ .‬וזהכי אף אםנהיהבקיאים בכל חדרי התלמוד‪ ,‬לא גסשב בזה חכמיםלעיניהעמים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ע‬
‫ל‬
‫הם‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ז‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫י‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ואדרב כל‬
‫התלמוד‬
‫אם נלמודיותר‬
‫כדי שנדע לבאר ג"כ‬
‫והיתולבעיני‬
‫סברות התלמוד והדרשות באופן שיוכשרובעיני העמים‪ ,‬השכליעידעליו‪.‬והנההנסיוןיעיד על זה ג"כ‪,‬כי מעולם לאניצחו‬
‫אתהמינים אלאבעלי המקראובעלי החכמות‪ .‬ואע"פ שדרשו חז"ל זה הפסוק לצד אחרנאה ומקובלי**‪ ,‬מכל מקום פשוטויורה‬
‫על מה שאמרתי לכלמי שישתכל הפרשה ההיא בעין השכל‪ .‬וכבר ביארתי זה ביאור יפה במה שחיברתי על ההקרמה של‬
‫ר"ש אבן תיבון‪ ,‬שהקרים להמוגה פרקים של הרמב"ם ז"ל‪44**,‬‬
‫ ‪-‬‬‫ואחוור על רברי הראשונים ואוטר‪ :‬מהשגוייבת‪ .‬אתה הסכל‪ ,‬ראש אדוננו הרמב"ם ז"ל למלך מלכי המלכים ית' בשמרך‬
‫שהוא היהמין גמור (בעבור שמצאת באיזה ספר פסול על דרך עד מפי עד איך שכתב הרמב"ם ז"ל בספר מורה הנבוכים‬
‫שהמלאכים של אברהםהיו נראים לו כן במראה הנבואה ולא היה כן במציאות חוץ לשכל‪ ,‬וכן אתונו של בלעם לא נמצאת‬
‫בתואר הזה המפורסם‪ ,‬ועודדברים הדומים לאלה)‪,‬על זה אשיבךמלין‪ .‬לאעלדעתי להספיקוליישב דעתך בזה (רק להראות‬
‫השרים בתורה והסגנים בחכמה אתיופי הספר הזה ר"ל מורה הנבוכים וכל זה בכללות ולא בפרטות)‪,‬כיידעתי בך‪ ,‬הסכל‪,‬‬
‫שלא תקבל דבלי אפילו עם כל הסברות וההוכחות היותר טובות שבעולם‪ ,‬ואפילו אםיבואו מלאכי אברהםויעודו עלדבבי‪.‬‬
‫כי הש"י היקשה אתלבךואימץ אתרוחך למען לפול תיפול ולא תוסיף קום בעבור מריך הגדול"‪,.‬כי כבר התריתי בך בק"ק‬
‫פראג שתסור מזה הענין הרע ותבעתי אותךלדין‪ .,.‬לפני כל בני הישיבה וגזרו עליך בכל תוקף לסור מזה וקיבלתעליך‬
‫את הדין‪ ,‬אבל לא קיימת רק נתת כתף סוררת‪ ,‬ותיכף בואך הוה ק"ק פוזנא הוספת להרף ולגדף והיית מלעיב במלאכי‬
‫אלהים ומתעתע בחכמיו דעדיפי מנביאים קדושים משרתי עליון‪ .‬ואלה האנשים נקובי השם אשר חיפת וגידפת והלעגת‬
‫עדיהם‪ :‬הרמב"ם והרמב"ן‪ ,‬והשר יצחק אברבנאל‪ ,‬ור' יצחק עראמה והר' שם טוב והר' אברהם אבן עזרא‪,‬ורבנובחיי הזקן‪,‬‬
‫ורבנובחיי השני‪ ,‬והרלב"ג‪ ,‬והר' דוד קמחי‪ ,‬והר'יוסף אלבו‪ ,‬והר' יצחק הישראלי השני‪ ,‬והרשב"א‪ ,‬והחכם ר' יונה שהיבר‬
‫פירוש על האלפסי ורבינו סעדיה גאון‪ .‬אמרת‪ ,‬אלו לא יראו יה י"ה בארץ החיים‪ .‬ונתת הסיבה בחלו‪ ,‬באשר קצתם פיהם‬
‫פתחו בחכמות החקיריות ותורת חסד פילוסופיא על לשונם‪ ,‬וקצתם הוציאו האגדות של התלמוד מן פשוטיהם והיטו אותם‬
‫לכוונה אחרת שכלית‪ ,‬אשראין ספק שהיתה קבלה בידיהם מן רבותיהם שקצת האגדות פשוטיהם גוזמא בעלמא ולא היו‬
‫דברים מעולם‪ ,‬ואין בהם רק תוכם ופנימיותם‪ ,‬והחיצוני קליפה ויזרק‪ ,‬מצורף שזה יראה בתחלת המחשבה השכלית‪ ,‬מצורף‬
‫עוד שחז"לבעליהתלמודהעיד על זה ואמרודבריחכמים בלשוןהואי ובלשוןגוזמא בפר'גיד הנשה*י*" ובשאר מקומות‪–.‬‬
‫ואחוור לדברי ואוטר‪,‬כי עוד נמצאו אצלנו‪ ,‬מלבד אלה ממשה עשרה הנזכרי'‪ ,‬רבים למאות ולאלפים‪ ,‬הדשים גם ישנים‪,‬‬
‫אשר עסקו וחיברו ספרי חכמות חקיריות פילוסופיות והוציאו הרבה מאגדות התלמוד מפשוטיהם‪ ,‬אשר לפי דעתך הטפשית‬
‫הסכלית והארורה‪ ,‬כולם הם חסרי אמנה ח"ו‪ .‬אמנם לפי האמת כולם הם בעלי שם טוב ומוחזקים באמונה ישרה‪ ,‬ומכותלי‬

‫עירא‬

‫סיטמ~ם‬

‫‪9‬‬

‫וקללהבין‪.‬‬

‫‪240‬‬

‫'* כ"חע"ב‪ ".* .‬חישוב תקופות ומזלות (שבת ע"ה ע"א)‪ .'.* .‬חסד לאברהם‪ ,‬קראקא של"ז‪.‬‬

‫*""*חולין צ‪ ,‬ע"ב‪.‬‬

‫ספריהם ניכרכי המה חכמים מחוכמים‪ ,‬אופנים וחשמלים‪ ,‬מאורות גדולים‪ ,‬ומימיהם אנו שותים‪,‬כי הם מן המקדש יצאו‪,‬‬
‫י דיבר בהם ומלתו על לשונם ולעומתוינשאו‪ .‬והם קיבלו שרשי החכמות והקבלה קבלה אמיתית שכלית‪ ,‬לא קבלה‬
‫רוהי‬
‫סכלית‪,‬דמיונית‪,‬מוטעית‪ ,‬כמוך הפתי הנמהר! ‪- -‬‬
‫‪ .16‬חיזוק האמונה ‪ .‬מוצאי המאה הט"ו‬
‫אמר הצעיר שבתלמידי לומדי תורה‪ ,‬הקטון שבכלבני החבורה‪ ,‬יצחק בןאנדוני]אנבי] אברהם תהא נפשו בצרור החיים‬
‫צרורהקנאקנאתיליי'אלקיצבאותלחילול שמוהגדול והקדושוהנכבד והנורא‪,‬ולחילול תורתוהקדושההתמימההנאמנהוהישרה‬
‫חסיד ופסו אמונים‪ ,‬מגוי צדיק שומר‬
‫היקרה‪ ,‬המשיבת נפש המחכימת פתי המשמחת לב ועינים מאירה‪ ,‬בראותי כי‬
‫אמונים‪ ,‬האמוניםעלי תורה וספרי נביאים נאמנים‪,‬יודעי בינה לעתים לדעת מה ישיבו חורפים דבר רנוצה] לנומר] לאומת‬
‫הנוצרים‪ ,‬הדוברים סרה ומתפארים בדברים‪ ,‬אשר לאכן על ה' צבאות העבריים‪ ,‬הבורא כל היצורים‪ .‬ותהי האמת נעדרת‪,‬‬
‫בהעדרהידיעה ודרך השקר גוברת‪ ,‬בגבורת שומריה ותמיד כל היום שמו ית' מנואץ מקול מחצצים‪ ,‬מנאצים אצים לוחצים‬

‫ימר‬

‫ומחצצים‪,‬בעצי לשונם האנשים האנושים בדעה חלושים‪ ,‬הנאנחים והנאנקים‪ ,‬העשוקים ורצוצים‪,‬הנפוצים בארבע כנפות הארץ‪,‬‬
‫הנפרצים פרץעלפני פרץ‪ ,‬ובאורךימי הגלות‪,‬וקיצורימי הדלות הזלות‪ ,‬ובצוק העתים המלעתים‪ ,‬וקושי הזמנים המזומנים‪,‬‬
‫להשקותםמי המרים המאררים‪ ,‬אבדה הכמת חכמיהםובינת נבוניהם נסתרה‪,‬עלכןתפוגתורה ולאיצאלנצח משפט אמתלאורה‪.‬‬
‫ואעפ"ישהדבריםעתיקים‪ ,‬והמשפטיםצדיקים‪,‬חזקיםכראימוצקים‪ ,‬וכזהב מזוקקים‪,‬כולםנכוניםלמביניהם‪,‬חיים הםלמוצאיהם‪,‬‬
‫אין בהם נפתל ועיקש‪ ,‬מכל‪-‬מקום הרדת אדםיתן מוקש‪,‬כימייוכל לדון עם מי שתקיף ממנו‪ ,‬הן יחטוףומי ישיבנו‪ ,‬עכ"ז‬
‫צדיקיםילכו בם ופושעים יכשלו בם‪,‬עלכןלימדונו רבותינו ע"ה באמרםהוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס‪,‬‬
‫י תמימה‪ ,‬בטענות טעונות ערמה ונכל‪,‬‬
‫והרצון בו לאפיקורוסים אשר לא מבני ישראל המה‪ .‬וכאשר יקשו לנו נגד תורתי‬
‫המטוענות בחרב השכל‪ ,‬כמנהגם כפעם בפעם בדברים שאין להם טעם‪,‬כי תמיד אומרים הבוערים בעם וכסילים‪ ,‬הלא תראו‬
‫הלא תדעו אתם היהודים האמללים‪ ,‬מדברי הנביאים המתנבאים בגזרת אל אלים‪,‬איך אתם מדרך האמת רחוקים ונבדלים‪,‬‬
‫כי לא ידעתם איזה דרך ישכון אור דרך לעבור גאולים‪ ,‬וירחיבו פיהם וילעגוואין מכלים‪ .‬כשמוע איש ניקש ונענה‪ ,‬אשר‬
‫בשם ישראל יכונה‪ ,‬קול מחרף ומגדף ומנאץ‪ ,‬לא יפתח פיוכי לא ימצא מענה‪ ,‬אז יאחז חבלים וצורים כי לא שמע בקול‬
‫מורים‪ ,‬ולא הוציא בשמן ההשכלות‪ ,‬יותר מאשר הוציאביין הסכלות‪ ,‬או מנעתהו מהשכיל האמת טרדת הגלות‪ ,‬ולכן לא‬
‫ידע להוציא לאור משפטי השם וצדקותיו‪ ,‬להודיע לבני אדם גבורותיו‪ .‬על כן אמרתי אני בלבי עת לעשות לי" ספר מעט‬
‫הכמות ורב האיכות‪,‬כי יהיו דבריבו בקוצר ולאבאריכות‪,‬ולהיות לאנשיםחלושי הדעתוקצריהבינהבמוני למשען ומשענה‬
‫קראתיו ספר חזוק אמונה לחזקידים רפות‪ ,‬מהעדר הבנת דברי הבטחתינו‪ ,‬ולאמץ ברכים כושלות מאורך קץגליותינו‪.‬‬
‫כי שמעתי דיבת רבים אשר לפנים גם הם בשם ישראל מכונים‪ ,‬אבדה האמונה נכרתה מפיהם‪ ,‬ויתערבובגויים וילמדו‬
‫מעשיהם‪ ,‬ויעבדו את עצביהם‪,‬ויהי להם למוקש בהתערבם ביניהם‪ ,‬אחר שלאידעו להשיבעל דבריהם‪ ,‬להראות להם מדברי‬
‫הנביאים‪,‬כי שקר הם מתפארים ומתגאים‪ ,‬ולגלות כמוכן עדות שיבושיהם וטעותם מתוךדבריספרי אמונתם ודתם‪ .‬ואעפ"י‬
‫שהאומה ההיא עלינו בעוונותינו גוברת‪ ,‬מכל‪-‬מקום האמת עוזרת‪ ,‬ואם לא נוציאם מאמנתם נשכך מעלינו תלונתם‬
‫כי‬
‫אין האמת אתם כאשר ידעו רבי' מאומותם‪,‬כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבותם‪ .‬אכן בפקוח השם את עיני לבבי‪ ,‬ברוב‬
‫ן מסתרי דתו‪,‬‬
‫חסדו ואמתו‪,‬להבין מעט מזער כטיפה מן הים הגדול מנפלאות תורתו‪,‬להבין אחד מני אלף אלפין ורבוארעיו‬
‫וכן לראות להבין בקצת ספרי האומות ובלשונותם‪,‬בהיותיבימיבחרותייוצא ובאלפעמיםבין השריםויועצי ארץ בחצריהם‪,‬‬
‫ובסירותם הבטתי ואראה שיבושיהם‪ ,‬בספריהם אשר חיברו‪ ,‬הקשבתי ואשמע לא כן ידברו‪,‬כי לדעות זרות וסבלות נבערות‪,‬‬
‫פנים הסבירו ובבלי דעת מלין יכבירו‪ ,‬ועם כל זה היו מרחיבין עלי פיהם בצוק לבותם‪ ,‬ומאריכין לשונם בקוצר ידיעותם‪,‬‬
‫בהביאםרעייתם החלושה‪ ,‬מתורתנו הקדושה‪ ,‬ובהראות טענות וקושיות בדברי כזבים‪ ,‬מדברי הנביאים וכתובים‪ ,‬אשר לא‬
‫צדקו ולא עלתה על לבם‪ ,‬ולא היתה כשת בקרבם‪ ,‬ע"כ שגו ברואה‪ ,‬פקו פלילים‪ ,‬למרותעליוןבעיה‪.‬‬
‫ואני הצעיר בשבטי הדל באלוני‪ ,‬כאשרהייתיבימי חורפי‪ ,‬וכלימי צבאי‪ ,‬עםהיותינבזהוהדלאישים‪,‬ולא למדתי חכמה‬
‫ודעת קדושים‪ ,‬נתווכחתי עם הגמונים‪ ,‬ושרי המדינות הראשים‪ ,‬שרי המאות ושרי החמשים‪,‬חכמי חרשיםונבוני לחשים‪,‬ועם‬

‫וידעי‬

‫‪241‬‬

‫כל מי אשר מלאו לבו להתוכח עמי ולא הכלימוני‪,‬כיהיו דברי עמהם בנחת ובדברי פיוסוריצוי ולא בדברי ריבוקנטורין‬
‫ולא ביישוני‪ ,‬אלא הוסיפו לאהוב אותי‪ ,‬בשמעם דברי וטענותי ותשובתי‪,‬כי תורת אמת היתהבפי ועולה לא נמצא בשפתי‬
‫ולא אמרתי דבר שלא הראיתיו רשום בכתב אמת‪ ,‬כדי שתהיה האמת ידועה לכלובלתי נעלמת‪ .‬ולפיכך הואלתילי לכתוב‬
‫לזכרון על הספר‪ ,‬הטענות אשרזכרוניהם משלי אפר‪ ,‬אשרטענוליגדוליהנוצרים וחכמיהם‪ ,‬הם מספרי האון גליון שלהם‬
‫עם התשובות אשר השיבותי לכל אחת מטענותיהם‪ ,‬ועם קצת הטענות אשרגםאנכי טענתיעל דבריהם‪,‬כפי המחשבההעולה‬
‫על רוחי‪,‬וכפי מה שקיבלתי מפי סופרים ומפי ספרים‪ ,‬ובאלקי ישראל שמתי מבטחי‪ ,‬להורות אותי בדרך אמתי‪ ,‬שלא תצא‬

‫טעות ומכשלה מתחתידי‪–.‬‬

‫‪ ,17‬עסקי חכירות ואיסורם בוועד ד' ארצות ‪.‬‬
‫ואת לדעת לכל עמי הארץ‪ ,‬אנשי קודשבני ברית‪ ,‬שהסכימו האלופים והמנהיגים דארבע ארצות יצ"ו‪ ,‬בראותם המעמד‬
‫ומצב הארצות לעת כנאת‪ ,‬הצריכים חיזוק‪ ,‬בפרט אודות האנשים הלהוטים אחרי הבצע והממון להתעשר מחמת אורנדיש'‬
‫גדולים ועצומים‪ ,‬שיש לחוש פן יביאולידי סכנה גדולה ועצומהיוצא לרבים ח"ו‪ ,‬ע"כ הסכימו כולם כאיש אחד ובפה אחד‪:‬‬
‫שכל מי אשר בשם ישראל יכונה לא יהא לו שום עסק לשכור טשאפוו"י*" בפולין גדול ובפולין קטן ובמאזי‪ ,‬הן מהמלך‬
‫יר"ה‪ ,‬הן ע"י מושלים או בשום תחבולה בעולם‪ .‬גם שלא ישכרו שום מינץ או זויפא*** במדינות הנ"ל ולא שום גרעניץ‬
‫מכס ‪,***4‬דהיינו מכס קראקא ופוזנא והשייך להם‪ .‬כל הנ"ל לא ישכור שום יהודי באופן הנ"ל ולא יתעסקו בעסקים אלו‬
‫שום התעסקות בעולם‪ .‬ואיזה איש אשר ימלאנו לבו לשכור או להתעסק בעסקים אלו שום התעסקות כנ"ל‪,‬אחתדתו להיות‬
‫ן נסך‪ ,‬ושחיטתו כשחיטת‬
‫מוחרם ומנודה משני עולמות‪ ,‬יה" מובדל ומופרש מכל קדושת ישראל‪ ,‬פתו יהא כפת כותי‪,‬יינויי‬
‫נכרי‪ ,‬ובעילתו תהא בעילת זנות‪ ,‬וקבורתו ההא קבורת חמור‪ ,‬ושום רב או צורבי לא יתעסק בקידושין שלו‪ ,‬הן לבניו הן‬
‫לבנותיו‪ ,‬ושום אדם לא יתחתן עמו‪ ,‬ויהא ארור ומקולל בכל האלות והקללות הכתובות בספר התורה ובקללות שקילל‬
‫אלישע לנחזי נערו‪-‬יחולו על ראשו עד אשר יסור מדרכו הרעהויציית לדברי המורים‪.‬‬
‫‪1580‬‬

‫‪ .18‬ברירת הקהל ‪ .‬קראקא‬
‫רב או ראשים או טובים או קהל יצ"ו או שארמינויים שבעולם לאיבררו אלא‪.‬ברחובהיהודים‪,‬דהיינושיתמנוהממונים‬
‫הנ"ל בהסכמת ראשים וטובים וקהל יצ"ו וכפי דת תורתנו‪,‬לפי שיש לנו ע"זקיומים ממלכים ומכל השרים ומושליםואף‬
‫מושבעים אנו ועומדים על כך מהרסיני‪- – .‬‬
‫הזמן לטנות מדי שנה בשנה ד' ראשים‪ ,‬ה' טובים‪ ,‬י"ד הנבררים קרואי עדה מהקהל יצ"ו ושלושעתיהדיינים‪ ,‬תחתיים‬
‫שניים ושלישיים‪ ,‬וג'בעלי חשבונות אצל הטובים יהא תמיד בחול המועך של פסח‪.‬ועל פרנס החודשהכצוה להזמין את כל‬
‫הקהל‪ ,‬למען יהא הדבר ביום ראשון של חול המועד כנ"ל‪ .‬ואם אחדיםמן הקהליצ"ו לאיהיו פה‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כןיבררו כנ"ל‪,‬‬
‫אם הרוב הוא בכאן‪ .‬ומיד ביום ראשון של חול המועד פסח בל ינהגעוד שום איש ראשות וטובות‪,‬ע‪ 4‬שיבררו מחדש כסדר‬
‫הקהלה עלפי המבוררים‪ ,‬כמבואר למטה‪ .‬אולם הרשות ביד הקהל הישן ליחן כוח לראשים ולטובים הישנים יצ"ו לנהוג‬
‫הראשות עוד י"ד ימים‪ ,‬אם השתדלות הראשות מן השררה יר"ה תימשך‪.‬‬
‫ואם במשך י"דימים לאיוכלו ח"ו להשתדל הראשות‪ ,‬יפתחו את חותמות הנבררים החדשיםוינהגו[הללו] את נשיאותם‬
‫ברהוב היהודים ובלעדם לאירים איש את ידו ואתרגלו‪.‬והישנים יתראו לפני השררות‪ ,‬כאילו הם המנהיגים‪ ,‬אך לא יעשו‬
‫שום דבר כי אם ברצון ובהסכמת ראשים וטובים החדשים‪ .‬ולהשתדלות הראשות מהשררה יר"ה יבררו החמשה בוררים‬
‫ג' אנשים משתדלים‪ ,‬כפי ראות עיניהם‪.‬‬
‫~דרמינוי ראשים וטובים וקהלודיינים ובעלי חשבונות בחול המועד של פסחיהיה באופן זה‪ ,‬ראשים וטובים וקהליצ"ו‬
‫ישבו ביחד ויקבלו עליהם באמונת שמים‪ ,‬על דעת המקום ועל דעת הבריות‪ ,‬בלי ערמה ובלי מרמה‪ ,‬שאף א' מן הקהל לא‬
‫‪1595‬‬

‫‪.‬‬

‫הכירות‪.‬‬

‫‪242‬‬

‫" מס המשקאות‪.‬‬

‫"*" בית‪-‬המטבע או מיכרה‪.‬‬

‫'*"* מכס הגבול‪.‬‬

‫עשה ולאיעשה קנוניא עם תבירו‪,‬הן עםיחידים הן עם רבים‪ ,‬בעסק הברירה הנ"ל‪ ,‬אלא שכל אחדיגיד דעתו לשם שמים‬
‫לטובת הכלל‪,‬כפי אשריורו אותו מן השמים‪ ,‬ולא לשם עצמו ולא למען חבירו אף לא להכעיס‪ ,‬וכי יבררו אנשים הנראים‬
‫להם ראויים והגונים לטובת הכלל‪ ,‬והכל לשם שמים‪.‬‬
‫וכך תהא הברירה‪ .‬ראשים וטובים וקהל יצ"ו‪ ,‬כל אחד מהם רשאי להציע לבורר איש אהד‪ ,‬שאין לו שייכות למציע‪.‬‬
‫ושייכות היינו‪ :‬שלישי בשלישי‪ ,‬תרי בעל כאשתו‪ ,‬וקרוב ונתרחק‪ ,‬ואבי החתן ואבי הכלה‪ ,‬וב' חברים או שותפים‪,‬דהיינו‬
‫שרוב עסקיו עמו‪- ,‬מכל אלהאין הוא רשאי להציע‪ :‬והוא רשאי להציע מי שבתוך הקהל או מחוץ לקהל‪ .‬ראשים‪ ,‬לא‬
‫יניחום בקלפי‪ .‬ואותם האנשים שהוצעו‪,‬יניחום בקלפי‪ ,‬והשמשים יוציאו מתוך הקלפי ט' אנשים‪,‬שיהיו כשרים זה לזה מן‬
‫התורה‪ .‬והיוצא ראשון [מתוך הקלפי] פוסל את קרובו היוצאאחריו‪.‬‬
‫ומיד לאחרשיצאו תשעה האנשים מתוך הקלפייישבעובפתיחתארון הקודשלפני השמשיםיצ"ו‪ ,‬שיבררו חמשה אנשים‬
‫בעלי שכל ומדעהיודעים בטוב צורך הנהגת הקהלהיצ"ו וראויים והגונים לברור לטובת הכלל ראשים וטובים ‪,‬קהל יצ"ו‬
‫וג'כתיהדיינים כנ"ל וג'בעלי חשבונות‪:‬ויכללו [הס' האנשים] בשבועות שלא יעשו שום קנוניא בעולם‪,‬אפילו שניםיחד‪.‬‬
‫וכל הנ"ל יבררו [החמשה] על פי שבועה בפתיחת ארון הקודש לפני הראשים והטובים והשמשים יצ"ו‪ ,‬שיבררו כל הנ"ל‬
‫לאכדי להניח דעתו של מישהוכי אם לטובת הכול‪,‬כפי דעתם הטובה‪,‬וכי אותם החמשה או אפילושנים מהם לא עשו שום‬
‫קנוניאביניהם ולאיעשו שום קנוניא‪ ,‬על דעת המקום ב"ה וכו'‪,‬בלי שום תחבולה וערמה בעולם‪ .‬ומביןט' הנ"ל לח יבררו‬
‫לחמשה אנשים רק שנים לכלהיותר‪.‬‬
‫'‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫"‬
‫צ‬
‫י‬
‫'‬
‫ג‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ט‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫ד‬
‫עשר‬
‫ה‬
‫ע‬
‫והם [החמשה אנשים] יבררו ארב‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ת‬
‫קהל‬
‫המשה‬
‫ארבעה‬
‫דיינים שניים‬
‫וג'דיינים שלישיים וג' בעלי חשבונות לטובת הקהל יצ"ו כרצונם‪ .‬וגם יעשו גבאים ממונים חמשהדהיינו הויפטלייט‪ ,‬וגם‬
‫יבררו האלופים על היתומים וגם ממונים על תיבת הטשופובי‪- ,‬הן מן הקהל הישן יצ"ו הן מתשעה אנשים הנ"ל הן חוץ‬
‫‪,8899S~ilSS‬לחשף‬
‫‪8‬ןהשמ‪5E~Sn.81‬ש‪51%:‬ף‪45‬ש‪4 4‬‬
‫‪ 4‬התורה‪,‬יצוועליולקוםהומצאתן‪.‬‬

‫*קה‪4‬י‪1%8‬הן‬

‫י‪1‬א‪1‬‬

‫‪"46%5‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫וקה"‬

‫‪%‬ש‪ 5515‬י‪55‬רו‪5‬י‪5‬ף ‪%‬ו‪U‬ת‪I‬ם‪R‬‬
‫~חמ‪4‬א אנשים עד שיעשו ראשים וטובים‬
‫יצ‪-‬ו ודיינים ובעלי חשבונות‬
‫כנ"ל ויחתמו בחתימת ידם ובחותמם‪ .‬ותיכף לאחר חתימתם כנ"ל יתנו זאת ליד אהד מן השמשים והשמשיחזיק אצלו עד‬
‫שיקויים‪ .‬ותיכף ומיד לאחר שמסרו לשמש‪,‬אין עוד לאותם חמשה אנשים ביחד ומכל שכן למקצתם שום כוח לשנות אפילו‬
‫דבר אחד מכל מה שעשו‪ .‬ועל כל פנים לא ימהרו וישקלו היטב‪ ,‬לפחות משך לילה עד אור הבוקר‪ .‬וחמשה אנשים הנ"ל‬
‫אינם רשאים‪,‬בעונש וחומר השבועה הנ"ל על דעת המקום ב"הועלדעת הבריות‪ ,‬לגלותאפילו ברמזבמי בחרו‪,‬עד שהראשות‬
‫תפורסם כנהוג‪.‬‬
‫וחמשת האנשים שנבררויהיו כשרים זה לזה ולא תהא שום שייכות ביניהם‪ ,‬דהיינו אפילו שלישי בשלישי‪,‬תרי בעל‬
‫כאשתו וקרוב ונתרחק ואבי החתן ואבי הכלה ושני שותפים‪- ,‬כל הנ"ל פסולים זה לזה‪.‬‬
‫וכן הראשים והדיינים מכל כת וכת שיהיו נברריםעלידי חמשה האנשים‪,‬אף הםיהיו כשרים ולא תהא להם שוםשייכות‬
‫זה לזה ככל הנ"ל‪.‬‬
‫הטובים הנבררים לזמן הנ"ל‪ ,‬אף הםיהיו כשרים זה לזה ולראשים כדין תורה‪ .‬לקהל יצ"ו רשאים לברור פסולים בינם‬
‫לבין עצמם או פסולים לראשים ולטובים אפילומן התורה‪ ,‬אולם בשעתמינוי הקהליצ"ויהיו שני הפסולים נחשבים לדעה‬
‫אחת ואינםצריכין לקום [ולצאת]‪.‬‬

‫‪4%%*1‬‬

‫‪*:35‬‬

‫‪ .19‬מרות הקהל‬
‫הוו זהירים שלא תריבו עם הקהל לעולם‪ ,‬לא בעבור מס ולא בעבור צדקה ולא בעבור שררה ולא בעבור שום דבר‬
‫בעולם‪ ,‬אף אם נראה בעיניכם שהקהל עושה לכם עולה גדולה‪ ,‬אך בברוענייניכם לפניהם בנחת‪ ,‬רק שפתותיכם נעות‬
‫וקולכם לא ישמע לצעוק לפניהם כדרך אנשי ריב ומדון‪ .‬ואחר‪-‬כך כאשר ?צא עליכם מהם‪ ,‬כן תעשו‪ ,‬לא תסורו מן הדבר‬
‫אשריגידו לכםימין ו'שמאל‪ ,‬ר"ל אפי' אםיהיו הדבריםבעיניכם כמחליףהימין בשמאל‪ ,‬אפילוהכי תעשו כמצוותם‪,‬כייש‬
‫לכם לחשוב‪ ,‬שהם אומריםעלימין שהואימין‪,‬כי רוח ה' על ראשי העם ומנהיגיו ולא יעזוב את חסידיו לעולם וישמרםמן‬

‫‪243‬‬

‫הטעות ומן המכשול‪ .‬אמרו זכרונם לברכה'‪ :‬הראה הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור ומנהיגיו וכו'‪ .‬ואמרו‬
‫ש אפילורישנרגותא מןשט‪:‬אמוקימליה‪.‬במדרש מ"ד*"*‪98‬כת ‪5‬לק"לרישהאיזהקב"ה‬
‫רבותינוז"ל**עלוסטמנ?א ליא‬
‫נותן גדולה לאדם עד שבדקו בדבר קטן ואחר כך מעלהו לגדולה וכו'‪ .‬ולפי זהיהי' פי' מלת אמרת אלקי' מלשון את ה'‬
‫ס‪5‬טךן וה' ס‪5‬סירף‪ ,‬כלומר שאין הקב"הנותן גדולה‪ ,‬מעלה ושררהלענין פרנס[ו]ת הדור עד שבדקו מקודם‪ .‬ואם כן‪,‬הואיל‬
‫ומנהיגי הדור הם בהסכמת המקום ב"ה‪ ,‬מחוייבים אתם לשמוע להם ככל אשר יצוו עליכם ותתלו הטעות בכם‪ .‬ועוד‪,‬כי‬
‫הרבים עדיף‪ ,‬ותמיד דברייחידים בטלים הם אצל רבים‪,‬ואפילו במחלוקת שהיא לשם שמיםואפילו האמת עםהיחידים‪ ,‬כמו‬
‫שמצינו בר"א הגדול שברכוהו החכמים על שהיה חולק על רבים ולא השגיחו לכל האותות והמופתים אשר עשה לפניהם‬
‫כגון חרוב זהיוכיח‪ ,‬אמת המיםיוכיח וכו'****‪.‬על כן אנכי מצוה אתכם ומזהיר אתכם באזהרהיתירה שתרחיקו מזה הדבר‬
‫ומן הדומה לזה הרחק מאד‪.‬‬

‫ליל‬

‫‪ .20‬תקנות שעשו בעלי‪-‬בתים ביניהם ‪ .‬קראקא‬
‫הסכמה זאת הסכמנו יחד כל החתומים מטה לאשרולקיים בכל תוקף ועוז כל התקנות שנתקנו מעולם‪.‬‬
‫בראש הסכמנו שכל אחד מהחתומין מטהמחוייב להטיל בכל שבוע ושבוע לצדקה שלנו טפל אחד וגם מןהרווחים שיזמן‬
‫לו השי"ת בחסדו מכל והב חלק א'‪ .‬והסוחרים שבינינו יתנו ג"כ מרווחים שלהם אחד חלק מכל זהב‪ ,‬אךאיןצריכין לשלם‬
‫בכל שבוע‪ ,‬רק בכל חצי שנהיעשו חשבוןלפי אומד דעתם‪ .‬וכל אחד מאתנו ח"מ מחוייבלילך בכל שבוע ושבוע עם שמש‬
‫שלנו לגבות הטפלים והחלקים הנ"ל מןהרווחים‪.‬ומי שמסרבמלילך‪,‬יתן לצדקה שלנוגדול‪ ,‬והרשוםאחריו ברשימה מחוייב‬
‫לילך במקומו‪.‬ואם גם השני מסרבמחוייב גטבן ליחן גדול לצדקה שלנו‪ ,‬והרשום אחריוילך‪ .‬וכןיהיה עד כלות הנרשמים‬
‫ואחר כך יחזרו ויתחילו מן הראשון הרשום‪ .‬ועל כל זה ביררנו מיד ה' אנשים גבאים‪ ,‬דהיינו האלוף מהר"ר חיים‪. ,‬ר'‬
‫אדון יודלש‪ ,‬וכמ' יחזקאל‪ ,‬ר' זרח שמש וכמ' שמואל בהר"ר ישראל שמש‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫]‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫[‬
‫התיבהעם המעות יהא מונח‬
‫עודביררנו שלשהרואי חשבונות שיסשבו עם הגבאיםמדי חודש בחדש ומה שגבהמן‬
‫חודש אחד ביד אחד מן הגבאים הנ"ל‪ ,‬והמפתח מן התיבה בידאחר‪.‬ואינו רשאי לנגוע במעות הנ"ל עדשיהיו ביחד חמשים‬
‫זהו' פו' ואז יפקחו מה יעשו וזאתיהיה עם כלבני החבורהיצ"ו‪ .‬והשלשהרואי חשבונות הלא המה כמ'ליב חלבנהשוכמ'‬
‫יקר וכמ' קפמן בכמ' שמואל גרזמרק‪.‬‬
‫עודביררנוג'דיינים‪ :‬הר"רחיים ר' ארון יודלש‪ ,‬הר"ר העשיל והר"רחיים גרונמש‪ .‬ונמנו להדיינים הנ"ל מקל ורצועה‬
‫והורמנא לשפוטבין איש לרעהו מבני חבורתנו יצ"ו‪,‬דהיינו מה שחייב אחד לחבירו מחמת ממכר סחורה באמנה שקורין‬
‫אויף גיזעצט וגם מחמת השגת גבול‪ ,‬הכלידינולפי ראות עיניהם‪ .‬ויקנסו למי שיסרב מלשמוע פסקדין שלהם בכל מיני‬
‫קנסות שיכולים ועונשים אחרים והכרתות‪ .‬סוף דבר הכל נשמע‪ ,‬שהרשות בידם לכופו בכלמיני כפיות שבעולם עד שיקבל‬
‫עליו את הדין וישוב מדרכו הרעה ושב ורפאלו‪.‬‬
‫גם הסכמנו שלא יבזה איש לרעהו ואפילובינולבין עצמו ומכל שכןבפני רבים ומכל שכן להכות איש [את]רעהו‪ .‬ואם‬
‫ח"ו יעבור אחד מאתנו מכל הנ"ל הרשות נתונה להדיינים לקנוס אותו‪ ,‬הן בממון הן בעונשים אחריםהן בתפיסות‪ ,‬ולגלות‬
‫קלונו ברבים בבית‪-‬כנסת שלנו‪ ,‬עד שיעשו ויקבלוויקיימו כל מה שיפסקו ויטילו עליהם הדיינים ויסורו מדרכיהם הרעים‪.‬‬
‫השכירות של השמשים שלנו יהא באופן הזה‪,‬דהיינו באם תהא התביעה פחות מחצי זהו' פו‪ ,‬יתן לשמשים א' טפל‪ ,‬ואם‬
‫תהא התביעה יותר מחצי זהב עד אלף זהו' יתן לשמשים א' גדול פו'‪ .‬והשכירות יהא מונח בתיבה שקורין ביקס עד‬
‫תשלום חודש שלם ואז יפתחו הביקס ויחלקו כל הנמצא בתוכו‪ ,‬החציה למשרתי הקהל יצ"ו כמ' יצחק וכמ' יוזפא והחצ"‬
‫כמ' יצחק קרופש ויעקב שאול הייבמש‪ .‬כל זאת יהא בהיותנו בקהילתנויצ"ו‪ .‬אמנם המשפטיםשיהיועלהירידים יהא הכל‬
‫לשמש היריד‪,‬מי שיבורר מפי החבורה יצ"ה‬
‫עוד הסכמנו ליתן שכירות לשמשיםיצחק קרופשויעקב הנ"ל בכל שנה ליצחק חמשה זהו'וליעקב שלשהזהו'‪ .‬והשמשים‬
‫‪1613‬‬

‫* סגהורין ל"ח ע"ב‪.‬‬

‫‪244‬‬

‫** ברכות ג"ח ע"ב‪.‬‬

‫'" שמות רבא פ"אג'‪.‬‬

‫**** ב"מ נ"טע"ב‪.‬‬

‫הנ"למחוייביםלבואבכליוםויוםלנפרנם]ה[חודש] שלהדיינים לשאלם אם יצטרכולהם‪ .‬גםמחוייביםלבואולילךבכלשבוע‬
‫לגבות הטפלים והחלקים והרווחים ויצרפו אחד עמהם כנ"ל‪ .‬גםיגבו מהשיישארוחייבים ולתפוס וליקח משכונות‪,‬מי שלא‬

‫יתןויקיים ככל הנ"ל‪.‬‬
‫הגבאים ורואי חשבונותוהדיינים כנ"ל גם השמשים הנ"ל ביררנו עד ח"ה דסוכות שע"ד לפ"ק‪ .‬ובזמן ההואמחוייבים‬
‫המבוררים להקהיל כלבני החבורה יצ"ו ולברור מתוכם תשעה‪ ,‬ותשעה יבררו חמשה אנשים ואותם חמשה יבררו גבאים‬
‫ובעלי חשבונותודיינים ושמשים לשנה תמימה‪,‬וכןיחזור חלילה עד הגואל‪.‬‬
‫גם הסכמנו שהדיינים לאידונו רק סוחרים במעשי‪-‬פרווה ולא שאר סוחרים‪.‬‬
‫עודהסכמנוכשיגיעהזמן לבררהתשעהאנשים הנ"ליניחולתוךהקלפיחציים אנשים שלסוחריםוחצייםמןאנשיםרוכלים‪,‬‬
‫עוד הסכמנו שאם תוך השנה ירצה אחד מאתנו לחזור וכהוציא ראשו מן תקנותינו הנ"ל אזי הרשות בידו‪ ,‬רק באופן‬
‫שצריך לשלם בעד כל השנה המגיעעליו‪ .‬ואף אם מועטים או אפילו רובםיחזרו מתקנותיהם ולאיישארוכי‪-‬אם שלושהאו‬
‫ארבעה‪ ,‬תהא הצדקה שלהם והרשות בידם לעשות בהמעות שיהיו תוך הצדקה כל מה שירצו‪ ,‬לחלקם לאיזה דבר מצוה‬
‫שירצו לפי ראותעיניהם‪.‬‬
‫כל הנ"ל נעשהבידיעת רו"ט יצ"ו‪ ,‬אך באופן שאינםיכולים להכריח שום אחד שאינו חתום בפנקס שיכנס בתקנותיהם‬
‫הנ"ל‪ :‬גם משרתי הקהל ישמעו לדבריהם‪ .‬שמעתי מפי רנאש]הנקהל] וכמ'ירמי'יצ"ו‪.‬‬
‫נאם משה שור ולא אדם ספרא מתא בק"ק קראקא הכותב ומותםבציווייםיום ב' ד'סיון שע"ג לפ"ק‪,‬‬

‫‪ .21‬שונאם של ישראל על עסקיהם ‪.‬‬
‫‪-‬צא וראה בליטא‪,‬ברוסיא [האדומה]‪,‬בוזלין‪ ,‬בפודוליא‪,‬ברייסן‪ :‬יהודים בחדרי‪-‬המכס‪,‬יהודיםחוכרים ערים‪ ,‬כפרים‪,‬‬‫אפילו מדינות ודוכסויות שלימות; יהודים מחזיקים מכסי‪-‬דרכים ואכרות;יהודים פונדקאיםבעלימונופולין‪ ,‬עד שאינךיכול‬
‫ואינך רשאי להשיג שום דבר אלא אצלהיהודי‪.‬אכןעלבוןגדול הוא לשמו של המשיח‪,‬שיהודיםבעלי חכירות כאלהנוגשים‬
‫את הנוצרים‪ ,‬והמאמינים מוכרחים להשתחוות בפני מהללי שם האדון‪- – .‬‬
‫י בריסק‪-‬דליטא‪ ,‬לשקועוד ‪-‬יש להם‬
‫בלבוב‪,‬בלובלין‪,‬בפוזנאוביחוד בקראקא ‪-‬מבלי לדברעל וילנה‪,‬מוהילביילי?ק‬
‫ליהודים כמעט בכל בית‪-‬חומה חמש‪ ,‬עשר‪ ,‬חמש‪-‬עשרה‪ ,‬שש‪-‬עשרה חנויות‪ ,‬והחנויות מלאות סחורות וכלמיני ממכר‪- – .‬‬
‫כדי להוסיף ולענות את הנוצרים שבמדינה‪ ,‬הם [היהודים] הולכים אל הארצות שמהן מביאים סחורות שונות לפולין‪,‬‬
‫מעמידים סוכנים שלהם בכלמיני מקומות וערים‪ ,‬ומעביריםלידיהםכלמיני סחורות הבאות מארצותוערים שונות‪.‬היהודים‬
‫מרבים את המחסניםהרגילים שלהם‪ ,‬וכשבאות לפולין אי‪-‬אלו סחורות‪,‬מיד מזדרזים היהודים וקונים את הכל כשאין ידם‬
‫משגת בבת‪-‬אחת‪ ,‬הם מחתימים את הסחורה בקופסאות‪ ,‬כיפות וארגזים‪ ,‬עד שישיגו את הכסף‪ .‬תהילה הם מפיצים את‬
‫הסחורה במחיר זולבין שאר היהודים שבערים ובעיירות ורק לאחר שסיפקו כבר את צרכי היהודים הם מוכרים לנוצרים‬
‫את הסחורה הגרועה‪ ,‬שכבר עברה עשרידים‪ ,‬במחיר גדולפי שלושה‪–.‬‬
‫הסיבה לכך [לדלדולה של העיר קראקא] אינה אלא היהודים‪ ,‬שהורסים את הזכות המעולה של עיר‪-‬הבירה לגבי קדימת‬
‫הקנייןוכפיית הדרך‪ ,‬בהעבירם סחורות שונות למקומותאחרים; בסחרם בסחורותשונות שהםמקדימיםוקונים אותן בדרכים‬
‫ובחדרי‪-‬המכס‪ ,‬בניגוד להסכמים שבינםלבין העיר ובניגוד לפריווילגיות שניתנועל‪-‬ידי מלכי פולין זכרם לברכה לעיר‬
‫ולסוחריה‪.‬נוסףלכך הםשולחים ומוציאים סחורות וממכריםשוניםלאונגאריה‪ ,‬למעהרין‪,‬לשליזיה ולמקומותאחריםועל‪-‬ידי‬
‫כך הם מעלים מאוד אתמחירם‪ .‬הם עושים מסחר בתבלין ובכלמיני תבואה‪ ,‬בדבש וסוכר‪ ,‬בתוצרת‪-‬חלב ובשארצרכי‪-‬אוכל‪-‬‬
‫נפשואין לך כמעט סחורה‪,‬למן היקרה ביותר ועד שולה ביותר‪ ,‬שהיהודים אינם עושים בה מסחר בעיר זו‪ ,‬כמו בשאר כל‬
‫הערים‪.‬ואין הם מסתפקים בכך שהם יושבים בחנויות ועושיםעסקים‪ ,‬אלא שמקצתם אף מחזרים עם סחורתם בשוק‪ ,‬בבתים‬
‫ובחצרות‪ – – .‬ואםהקוניםדורשים איזה דבר אחר‪ ,‬הם מפתים אותם ומושכים אותם אל החנויות היהודיות בהבטיחם להם‬
‫סחורהטובה‪ .‬וכךאין הסוחר המסכןיכול לקנות שום דבר הוגן ולמכור כלום‪ ,‬בגלל היהודי הנקלה‪.‬‬
‫אזכיר מקצת פרטים‪ .‬בקראקא נמצאבין השאר יהודי אחד בשם מוציאן‪ .‬מלבד שאר עסקים ומלבד מה שהוא משיט‬
‫‪1618‬‬

‫‪245‬‬

‫סחורות לדאנציק‪ ,‬יש לו‪,‬ליהודי זה‪ ,‬שבע חנויות בקראקא‪ ,‬וסוכנויות כמעט בכל מקום בפולין‪ ,‬והוא עושה עסקים בשלוש‬
‫אוארבע מאותאלףזהוי‪,‬שטןאין לך סחורה שאיננו עושה בה מסהר‪.‬ישיהודי בשם משה‪ ,‬שמביאסחורותשונות מפראנקפורט‪,‬‬
‫מלייפציג‪ ,‬מנידרלאנד‪ ,‬אשר תחילה היובני קראקא מקבלים את הסחורה משם‪ ,‬ואילו עכשיו הם מקבלים אותהמידי הנקלה‬
‫הזה‪ .‬יששני אחיםבני ישראל‪ ,‬הנוסעים לבובה‪ ,‬מקום שמגיעות סחורות שונות מתורכיה‪,‬ביחוד פרוות של הולדות‪-‬הברעד‬
‫אלפיים‪ ,‬והם נוטלים לידם את כל הסחורות השעירות‪ .‬משה שן‪:‬יקליק מחזיק בידו את כל פרוות הצבל‪ ,‬יש לו סוכנים‬
‫בירידים שבמעהרין‪ ,‬וינא‪ ,‬אוסטריה ופראג‪ ,‬קונה שם סחורות ומוכר אותן כאן לסוחרים המדוכדכים במחיר כפול‪- -.‬‬
‫בוא נא לבובה‪ ,‬מה יכול שם הסוחר בן המקום ושאינו בן המקום להשיג? אלמלא התחוקו קצת הארמנים‪ ,‬היתה העיר‬
‫הולנתונחרבת‪.‬יש להם‪,‬ליהודילבוב‪,‬קשרים עםהיהודים שבוואלאכיה ושבתורכיה‪ ,‬ובפרט עם אלה של קושטא‪,‬וכל הסחורות‬
‫והמסחרים הם בידיהם‪- – .‬‬
‫עליך‪ ,‬לובלין‪ ,‬מה אגיד‪ ,‬את הסובלת מעיטי טרף אלה בכל המסחרים‪ ,‬עד כדי כך שלא היתהעירענייה מסך‪ ,‬אלמלא‬
‫הצילוך הכינוסים התכופים של בני‪-‬האצילים‪ ,‬דמי השכירות מבתי‪-‬החומה בעת הירידים‪ ,‬וישיבות בית‪-‬הדין‪-‬העליון‪ .‬שהרי‬
‫בנוגע למסחר‪ ,‬קצרהידם שלסוחריך‪ ,‬המעטיםלמדי‪ ,‬ואף של אלהבני המקומות האחרים‪ .‬הכל נמצאבידי היהודיםהנקלים‪,‬‬
‫והם ממלאים את השוק הקטן שלך‪ ,‬עד שלא תבחין בנוצרי ביניהם‪–.‬‬
‫אפנה לפוזנא‪ .‬מה אמצא שםז היא אמנם מגינה על עצמה בתוקף גםבזמן האחרון (וראויה'יותר מאחרות לשבחעל שהיא‬
‫דואגת לעצמה)‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן גם שם כמעט אותן הצרות שבשאר הערים‪ .‬היו שם לא מזמן מטית מאזורוכן משה הארוך‬
‫ובניו‪ ,‬שעשו עסקים עם לייפציק ופראנקפורט וערים אחרות שבתוך המדינה ומעברליםכדי רבבות זהו'‪ .‬עכשיו קונה משה‬
‫אהעשיר‪.‬צבי העשיר מנהלעסקים שונים כדי מאה והמשיםאלף‪ .‬הוא קונה כל‬
‫פאקושכדי כמה מאותאלפים‪.‬הואהדיןליייק‬
‫אמסטרדם‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫נ‬
‫א‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ד‬
‫י‬
‫נ‬
‫מצרפת‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫מ‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ק‬
‫י‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ל‬
‫א‬
‫ו‬
‫מיני סחורות מנירינברג‪ ,‬לייפציק‪ ,‬פראנקפורט‬
‫שגידיה‬
‫נורבגיה‪ ,‬מוסקבה‪ ,‬ובדרך הים לדאנציק‪ ,‬ואחר‪-‬כך הוא שולה אותןלירידים ומוכרן לנוצרים במחיר כפול או משולש‪.‬‬
‫ובממכר הסחורות הם נוהגים בזו הדרך‪:‬יהודי כמו שד יושב לו‪ ,‬מלובש כאדון‪ ,‬על כסא בחנותו‪,‬ולו עשרות ציידים‬
‫יהודים לבושי קרעים‪ ,‬המפתים ומושכים אליו‪ ,‬באמצעים מלאכותיים‪ ,‬אתהאציליםוהאנשים האחרים לקנותאצלו‪ .‬הוא עושה‬
‫שם עסקים בשיעור מאה‪ ,‬מאתים‪ ,‬שלוש וארבע מאות זהו' ליום‪ ,‬בעוד שהנוצרי העלוב‪ ,‬בחנותו או במחסנו‪,‬אינו משתכר‬
‫לעתים אף גדול אחד‪ – – .‬הוא הדבר בירידים‪ ,‬ביחוד בחשובים שבהמי בלענטשיץ‪ ,‬לויביטש‪ ,‬פוזנא‪ ,‬גניזן‪ ,‬טורן‪ ,‬לובלין‪,‬‬
‫לבוב‪ ,‬ירוסלב‪ ,‬קראקא הם מהלכים עדרים עדרים‪ ,‬עד שאין כמעט להבהין בנוצריםביניהם‪ .‬הם מצרפיםיחדאיזה סכום כסף‬
‫ומקבלים‪ ,‬מעשה‪-‬כישוף‪ ,‬מסוחרי חוץ את מיטב הסחורות‪–.‬הנוצרי הנבוך מפסיד הרבה זמןכדי למכור את מעט הסחורה‬
‫שבידו ולבסוף אינו מוכךהואיןלו כסף לקנות סחורה‪ .‬ולאזו בלבד‪ ,‬בכוונתם להזיקלנוצרים‪ ,‬הם[היהודים] מקדימים לשכור‬
‫בירידים את המקומות הטוביםביותר להצגת הסחורות למבירה‪ ,‬ואחר‪-‬כךהםמשכירים אותם [המקומות] במחיריקר יותר‪–.‬‬
‫האדונים הפרוונים [בקראקא]היולפנישניםנודעים‪-‬לתהילה‪- – .‬תהילההגדירו את עצמם הבוגדיםהללו[היהודים]‪,‬כמו‬
‫בכל מקוםוביחוד בקראקא‪ ,‬כמשרתיהם שלהפרוונים‪.‬היונוטלים מהם פרוות ומהזרים עם הסחורהלסכרה לאצילים במקומות‬
‫האיכסון שלהם‪ .‬לאחר שרכשו להם אמון‪ ,‬התחילו נוסעים עם הפרוות אל הירידים‪ ,‬קשרו היכרות עם האצילים ומכרו את‬
‫סחורות הפרוונים בתורת שלהם והוציאו שם רע ככל שיכלו על בעלי‪-‬המלאכה הישרים‪ ,‬לאחר שהיהודים רכשו להם אשראי‬
‫אצל הסוחרים‪ ,‬הם מושכים אותם שימכרו את סחורתם לאיזה יהודי‪ ,‬בחור מגודל‪ ,‬בעלזקן‪ ,‬מלובש כהלכה בכובע של קטיפה‪,‬‬
‫שהם קוראים לו בשם משה או לייזר או מארק העשיר‪ .‬בהוציאם בדרך זה מידי הפרוונים גם את הסחורה וגם את האשראי‪,‬‬
‫הרי הם נוסעים ובאים אל הירירים‪ ,‬קונים לעצמם את כל הסתורות כאמור לעיל‪ – – ,‬ומפרישים לנוצרים רק מעט‪ ,‬איזה‬
‫פירור‪ ,‬במחירגדולפי שלושה ממחיר הקרן‪.‬‬
‫ואיןדי בכך‪ .‬הם מביאים‪ ,‬בניגוד לחוק‪ ,‬סחורות מעובדות ופרוות מוכנות‪–‬מליהם‪,‬מעהרין‪ ,‬גרמניה‪–.‬צימלהיהודי‬
‫מקראקא‪–‬קונהעל‪-‬ידיסוכניו המרי‪-‬גלםפרווניים‪ ,‬מעבדם בקראקאושולח אתהסחורהעלהירידים‪.‬ואילואיקסמתקןבגדים‬
‫ישנים‪ ,‬משכונות אבודים‪ ,‬מוסיף קצת פרווה הדשה‪–‬קטיפה או אריג ומוכרם בתורת בגדים חדשים‪ .‬עודיותר ממנו עושה‬
‫בן מארק‪ .‬בקנותם לבסוף בירידים את כל פרוות הביבר‪ ,‬הם מתקינים עתהכובעים לנשים‪ – ,‬שסאש‪:‬ימם התפרנסו‬
‫בן‬

‫ליק‬

‫‪246‬‬

‫עד עכשיוהפרווניםהעניים ואלמנות הפרוונים והעניים שבהם‪-‬ומוציאים את המחיה הכשרה הזאתמידי הנשים הנוצריות‪.‬‬
‫‪ .22‬גזירת פאבלוק ‪.‬‬
‫ויפי בשנת שבע למלוך ולאדיסלאב‪ ,‬שנת השצ"טן?] לפ"ק‪ ,‬קם קוזאק אחד ושמופאילוק ימ"ש וקינא קנאתבני עמו‬
‫היונים* ומרד במלכות פולין‪.‬וישספואליו אנשים ריקיםופוחזים הרבה‪,‬ויעברו מעברות הים השחור‪ ,‬שנקרא 'אחרי המפתן'‬
‫ובלשון רוסיא פורשי‪ .‬ושם יש המדבר הגדול רחב‪-‬ידים לאסוף העם ובכל פעם שמרדוהיוניםנסו לשם‪,‬כי שם לא בא אדם‬
‫מעולם‪ ,‬אם לאהקוזאקין‪.‬ומיד שעבר הפוחז לשם‪ ,‬עברו אליוהקוזאקין ושאריונים למאותולאלפים‪ .‬אזנתוועדו זם להכחיד‬
‫שם מישראל חלילה‪ ,‬כאשר הם מעולם מלכי יון*"‪ :‬נתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל‪ ,‬אולהריגה‪ .‬גםחילקו‬
‫ביניהם כל מלכות פולין‪ ,‬והצורר פאבלוק הנ"ליהיה עליהם מלך בווארשה עיר‪-‬המלובה‪ .‬אבל הקב"ה היודע מחשבות הפר‬
‫עצתם וביטל מחשבותם והשיב להםגמוים בראשם‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן בחזרתם מ'אחורי המפתן'החריבובעוונותינו הרבים הרבה‬
‫ץ ובק"ק‬
‫בתי‪-‬כנסיות והרגו לערך מאתים נפשות מישראל‪ ,‬גם החריבו הרבה בתי‪-‬תפילותם והרגו הרבה כמרים בק"קליסווי‬
‫לולן וסביבותיהן‪ ,‬והנשארים נסו למדינותפולין‪.‬‬
‫‪1637‬‬

‫‪ .23‬תקציב הוצאות של קהל ‪ .‬פוזנא‬
‫ק"ל זהו' שכירו'‪ ,‬ק' זהו' הספקה‬
‫קנ"ו זהו'‪ ,‬כל שבועג'זהו'; עקל] ז[ה] גובים קלפי בערך ק"ו‬
‫[ר' זהו'ז]‬
‫‪1638‬‬

‫‪ .1‬אב"ד‬
‫‪,2‬‬

‫דרשן‬

‫‪ .3‬רופאי'‬

‫‪ .4‬ר' שמעון חזן‬
‫‪ .5‬ר' ליב חזן כץ‬
‫‪ .6‬ר' משה חזן‬
‫‪ .7‬לחייםחזן‬
‫‪ .8‬לגעץ חזן‬
‫‪ .9‬לר' הירץ חזן‬
‫‪ .10‬לג' שמשי ב"ה‬
‫‪ .11‬לג' אונטר שמשיי‬
‫‪ .12‬לשתדלן‬
‫‪ .13‬לשלמה שמש‬
‫‪ .14‬להירש שמש‬

‫‪ .15‬ליצחקדיין‬

‫ער"ה זהו'‬
‫ר' זהו'‬
‫ר' זהו'‬
‫ק"כ זהו'‬
‫ל' זהף‬
‫כ' זהו'‬
‫'זהו'‪..,‬‬
‫ח"י זהו'‪,‬י‬
‫ל"ו זהו'‬
‫ש' זהו'‬
‫ק"ן זהו'‬
‫[מתנות לפעמיםז]‬
‫נ' זהו'; עו' כ"ה זהו'‬
‫ל' זהף‬
‫' זהו'‬
‫י‬
‫ל' זהו'‬
‫‪"1‬בזהו'‬

‫‪ .16‬לר' יוזל סופר‬
‫‪ .17‬לר' הירש כץ שמש‬
‫‪ .18‬לשני היבם *‪*4‬‬
‫‪ .19‬לשמש מןדיין‬
‫‪ ,20‬לששה וועכטר **** יהו'‬
‫ק"נ זהו'‬
‫‪ .21‬לשלשה וועכטרגוי'‬
‫ק"ת זהו' בחורף ובקיץ נותני' הממונים‬
‫‪ .22‬לגבאים לקצבה‬
‫ד' אלפי' ר"ט פ'[?ן זהו'‬
‫ר' זהו'‬
‫‪ .23‬לקופה גבא"‬
‫בגי הדת היוונית‪-‬האורתודכסית‪ ** .‬כשם שמלכותיון הקדומה גזרה בשעתה‪,‬‬
‫בימי אנטיוכוס אפיפגס‪ ,‬על ישראל ואמרה להם‪ ,‬לפי‬
‫המדרש‪ :‬כתבו על קרן השור וכו'‪.‬‬
‫*** מיילדות‪ **** .‬שומרים‪,‬‬
‫‪4‬‬

‫‪247‬‬

‫‪ ,24‬ת[למוד] תנורה]; פסח‪ ,‬שבוער‪ ,‬סוכו'‬
‫‪ .25‬הוספה לת"ת הנ"ל‬
‫‪ .26‬הוספה למנלבישן ענרומים]‬
‫‪ .27‬הוספה לאתרוגי'‬
‫‪ .28‬הוספה בריחיי' פסח‬
‫‪ .29‬לכלות‬
‫‪ ,30‬הוצאו' כשרים‬

‫‪ .31‬לשמאינם]‬
‫‪ 32‬לקבצנ"ונערים עם ש[כר] ע[גלה] פה ובגניזן‬

‫‪ .33‬הוצאףיריד‬
‫‪.34‬יריד גראמניץ‬

‫ן לפאדוו" ופאדסטאראסט *‬
‫גניז‬

‫‪ .35‬הוצאו' צוקלובלין‬

‫‪.36‬ליורשי ר' מלנדל] ז"ל‬
‫‪ .37‬סכומו' וגלגולתאריותויום וועד עם הוצאות‬

‫‪.38‬בניינ"‬

‫‪ .39‬הוצאו' רירין'*‬

‫‪ .40‬למלך יר"ה‬

‫‪.41‬לוואיי[וואדין‬

‫‪ .42‬לפאדוואיי[וואדי]‬

‫תצ"בזהו' כ"ג‬

‫ר' זהר‬
‫ק"ן והו'‬
‫ר"ן זהו‪,‬‬

‫ק' זהף‬
‫ר"ן זהו'‬
‫פ' זהו'‬
‫ט"ו זהו'‬
‫ת' זהו'‬
‫ר' זהף‬
‫ש"ג זהו' כ"ג מעותעניי א"י ולקרובי רי"ק‬
‫ר' זהו'‬
‫ת"ר זהו' מן י"א לסלק‬

‫י"ב אלפ" לפחות‬
‫ר' זהו'‬
‫ת' זהו'‬
‫ר' זהו'‬

‫ב' אלפי' עם כל הוצאו'‬
‫אלף זהו' עם כל הוצאות‬
‫ק"ן זהו' עם כתבי' מקנצליי'*‪*.‬‬
‫אלף זהו' עם כל הוצאו'‬
‫ק"ן זהו' עם בל הוצאו'‬
‫ק' זהו' עם בשמים ושאר הוצאו'‬
‫ק"ן זהו' עם בשמי' והוצאו‪ ,‬חתימה‬
‫ר' זהף בשמי' ושאר מתנו'‬
‫ש' זהו' עם בשמי'‬
‫ש' זהו' עם הלוואת קברצין '******* ובשמי'‬
‫כ"ה זהו' מס‬
‫ק' זהו' עם בשמי' והלוואו' ומתנו'‬

‫‪ .43‬לסופר שלו‬
‫‪ .44‬ליענראל‬
‫‪ .45‬לכופר [לסופר] שלו‬
‫‪ .46‬לבורגרוו ****‬
‫‪ ,47‬לסורגאטר *'***‬
‫‪ .48‬לבישוף פוזנ'‬
‫‪ .49‬לטום *****?‬
‫‪50‬י לשחורי' ***''"‬
‫‪ .51‬לפראבישטק פר"י '****'"*‬
‫‪.32‬לדאמיניקנים‬
‫'‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ז‬
‫'‬
‫ס‬
‫‪ .53‬לגלחים ושילרי'‬
‫עםמסים‬
‫שע"ג זהו'‬
‫‪ .54‬למקום מסי[ם]‬
‫] ועצה עם משרתי'‬
‫ק"ן זהו'‬
‫‪ .55‬לנראש]ויניר‬
‫ת"ר זהו'‬
‫‪ .56‬בשמים בפרוטרוט‬
‫ר' זהו'‬
‫‪ .57‬משפטי' בערך‬
‫ג' אלפי'‬
‫‪ .58‬פרוטרוט קטן לשנה‬
‫רווחי' בלובלין סנימון] י[ודא]‪ ,‬בלובלין אדר‪[ ,‬כל יריד ח' אלפים]; ביערסלב‪ ,‬לקהלתינו‪ ,‬לאבי יתומי'‪ ,‬לאבי בתולו‬
‫לפריצי'‪ ,‬לייניצוס‪ ,‬לטוטשינסקי‪ ,‬לאנטוני‪ ,‬למומר קורניק‪.‬‬
‫**צינורות (לאספקתמים)‪ *.* .‬לשכה‪.‬‬
‫‪**9‬י ‪.Burgrabia‬‬
‫א*** ‪.Surogator‬‬
‫* ‪Podwojewoda, podstarosta‬‬
‫*****" ‪ tDom‬כנסיה‪ ""'**' .‬ישועים‪ *"**"" ,‬מרבדים‪.‬היינו הלואה שניתנה בשווה‪-‬כסף‪ *""***"'* .‬כומר‪.‬‬

‫‪2~18‬‬

‫כל הנ"ל הוא בשנה פשוטה‪ ,‬מלבד הוצאו' חוץ שהיא משנת שצ"ח והלאה‬
‫יג"א‬
‫בתשרי שצ"ח‬
‫מפולת בתי'‬
‫י"א‬
‫בתמוז שצ"ט‬
‫טומלט *‬
‫כ"א‬
‫בשבט ת"א‬
‫קדוק **‬
‫ה"א‬
‫בסיון ת"א טומלט‬
‫ב"א‬
‫באלול ת"א הריגת מעלצר‬
‫ו"א‬
‫פשר מינכין*'* בתשרי ת"ב‬
‫מלבד שאר פרוטרוט לאלפי' גםלוואיי [וואדי]‪ .‬ויענראל ושאר שררות‪.‬‬

‫‪ .24‬הנהגה של מדינת פולין ‪ .‬לפני‬
‫דימרינן במסכת אבות שמעון הצדיק היהמשייריאנשי כנסת הגדולה‪ .‬הוא היה אומר‪ :‬על שלושה דברים העולם עומד‪.‬‬
‫על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים‪ .‬רשב"ג אומר על שלושה דברים העולם קיים‪,‬עלהדין ועל האמת ועל השלום‪,‬‬
‫כל אלו ששה עמודים‪ ,‬שהעולם עומד עליהם‪ ,‬נתקיימו במדינתפולין‪.‬‬
‫עמוד התורה‪ .‬המפורסמותאיןצריכין ר‪4‬יה‪ ,‬שלא היה כל‪-‬כך הרבה תורה בכל תפוצות ישראל כמו במדינת פולין‪.‬‬
‫בכל קהילה וקהילההיו תופסין ישיבות‪,‬והיו מרבין שכר לראש ישיבה שלהם‪,‬כדי שיוכל לתפוסישיבה בלא דאגה ולהיות‬
‫תורתו או‪9‬נותו‪ .‬ולא יצא שר"י כל השנה מפתח ביתו לחוץ‪ ,‬אם לא מבית‪-‬המדרש לבית‪-‬הכנסת‪ ,‬קשב תמידיום ולילהועסק‬
‫בתורה‪.‬וכלקהילהוקהילההיומחזיקיםבהוריםומספיקיםלהםממוןדברקצובבכלשבועשילמדואצל הראשישיבה‪.‬והיומחזיקין‬
‫לכל בחור לפחות שנינערים‪,‬שילמדו אצלושיוציא גפ"ת '*** מן הפה מה שלמד ויהארגיל בה לפלפל‪,‬והיו נותניםלנערים‬
‫אכילה מקופה של צדקה אומן התמחוי‪ .‬ואם היתה קהילה של חמשים בעלי‪-‬בתיםהיומהזיקין לא פחות משלושים בחורים‬
‫ונערים‪ ,‬והיה בחור אחד עם שני נעריו אצל בעל‪-‬הבית אחד ולפחות שהיה אוכל הבחור תמיד על שולחנו כאחד מבניו;‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי שהיה לבחור הספקה מן הקהל היה בעל‪-‬הבית מוותר לו אכילה ושתיה מה שצריך‪ ,‬וקצת בעלי‪-‬בתים הנדיבים‬
‫היו נותנים גם לנערים להיות מאוכלי שולחנם תמיד ג' נפשות והיו נותנים אכילה ושתיה כל השנה‪ .‬וכמעט שלא היה בית‬
‫בכל מדינות פולין שלאהיו לומדים בו תורה‪ ,‬או בעל‪-‬הבית בעצמוהיה למדן‪ ,‬או בנו או חתנוהיו לומדים‪ ,‬או בחור אהד‬
‫מאוכלי שולחנו‪ ,‬ולפעמיםהיו כולםיחדבבית אחד‪.‬והיומקיימין כל ג' דברים שאמר רבא במסכת שבת פ"א *'*" אמר ך‪9‬ה‬
‫ייבנז ליאסמ‪1‬נימא תבנן‪,‬ולחיל מרבנז הוא גועיהסני צוך‪9‬אמרבנן‪.‬ולכןהיו‬
‫דךסים ר‪44‬זחוילי" ‪'tas1ts~g‬דמיקי‬
‫בכל קהילה וקהילה הרבה חכמים‪ :‬אם היתה קהילה מחמשים בעלי‪-‬בתיםהיו שם עשרים חכמים שנקראו בשם מורינו או‬
‫בשם החבר ******‪ ,‬והראש ישיבה היה על כולם וכל החכמיםהיונכנעים תחתיווהיוהולכין אצל הר"י עלהישיבה‪.‬‬
‫וכךהיה סדרהלימודבמדינתפולין‪:‬הזמןהיה מה שהבחוריםוהנעריםהיומחוייבים ללמוד אצל הראשישיבה‪,‬בקיץ מר"ח‬
‫איירעדט"ו באב‪,‬ובחורף מר"חחשוןעד ט"ו בשבט‪,‬ואחר ט"ו בשבטאו ט"ו באבהיתה רשותבידהבחוריםאוהנעריםשילכו‬
‫ללמוד בכל מקומות שירצו‪ .‬ומר"חאייר עד חג השבועות‪ ,‬ובחורף מר"ח השון עד מנוכה‪,‬היולומדים כל בני ישיבה גמרא‪,‬‬
‫פרש"י ותוספות בהתמדהגדולהולומדין בכליוםהלכה‪,‬דהיינועמודאחדגמראעםפירושרש"יותוספות נקראהלכה‪.‬והיוהולכין‬
‫כל החכמים והבחורים שבקהילה וכל מי שישבו ריח תורה על הישיבה אצל הראש ישיבה‪ ,‬והראש ישיבה לבד ישב על‬
‫כסא וכל החכמים ושארבני ישיבה ניצביםעליו סביב לה והיו מפלפלין זה עם זה בהלכה קודם שבא הר"י על הישיבה‪.‬‬
‫וכשבא הר‪-‬י על הישיבה‪ ,‬כל אחד היה מקשה לר"י מה שקשה לו בהלכה והוא מתרץ לכל אהד ואחד‪ ,‬אחר‪-‬כך שתקו כולם‬
‫והר"י אמר מה שחידש בהלכה ואחר שאמר כל החידושים‪ ,‬אמר הראש ישיבה חילוק‪ ,‬דהיינו שמקשה בגמרא או ברש"י או‬
‫בתוספות שדבריהם סותרים זה את זה‪ ,‬מקשה קיצורים או סתירות בגפ"ת ומתרץ אותם והתירוצים ג"כ סותרים זה את זה‬
‫ואמר על קשיא אחת תירוץ שני וכדומהלזהעד שהלכה עומדת עלבוריה‪ .‬ולפחותאינן הולכיןמן הישיבה עד אחר הצהרים‬
‫שנת ת"ח‬

‫חיי‬

‫* מהומה‪ ,‬פרעות‪.‬‬
‫" ‪" tKaduk‬חוק שלפיו עוברים נכסי עזבון בלא יורשים לרשות המלך‪.‬‬
‫***נזירים‪.‬‬
‫*י** גמרם פירוש‬
‫רש"י‪ ,‬תוספותי '‪ *.'.‬כ"ג ע"ב‪ *'."' .‬תארי כבוד שניתנועל‪-‬ידי הרב לבעלי‪-‬בהיםבני תורהובני חשיבוה‪,‬לפי מעלתם‪.‬‬
‫‪2149‬‬

‫בקיץ‪ .‬ומחג השבועות או מחנוכה ואילך עד חג הפסח או עד ר"ה‪ ,‬הראש ישיבה אינו מרבה כל‪-‬כך בחילוקים והוא לומד‬
‫עם החכמים פוסקים ארבעה טורים* בביאורם‪ ,‬ועם הבחורים הוא לומד רב ‪8‬לפס או שאר ספרים‪,‬ועל כל פניםעוסקין גםכן‬
‫בגמרא‪ ,‬פרש"י ותוספות עד ט"ו באב או ט"ו בשבט‪ ,‬ומכאן ואילך עוסקין‪ ,‬עד הפסחאועד ר"ה‪ ,‬בפוסקים או בשאר ספרים‬
‫לבד‪ .‬וכמה שבועותלפני ט"ו באב או ט"ו בשבט הראשישיבה הזה מכבדלבניהישיבה שלו כל אחד ואחד‪ ,‬שיאמרו חילוקים‬
‫על הישיבה במקומו‪ ,‬הן לחכמים הן לבחורים‪ ,‬והםהיו אומרים החילוקים והראש ישיבה שומע אליהם והיה מפלפל עמהם‪,‬‬
‫כדי שיחדדובני הישיבה‪ .‬והיו לומדים בכל מדינות פולין מסכתא א' כסדר הששה סדרים‪ .‬ולכל ראשישיבההיה שמש אחד‪,‬‬
‫שהלך מדייום ביום מחדר לחדר שילמדו הנערים‪ ,‬הןעניים הן עשירים‪,‬והזהיר להם כל ימות השבוע שילמדו ושלאיטיילו‬
‫ברחוב‪ .‬וביום ה' בשבוע היו מחויביםלילך כל הנערים בקיבוץ יחד אל הגבאי הממונה על ת"ת ושאל אותם מה שלמדו‬
‫בכל השבוע‪ ,‬ומי שאיבויודע שום דבר מה שלמד או שטעה בדבר אחד‪ ,‬השמש היכה אותו בשבטים גדולים‪,‬בציווי הגבאי‪,‬‬
‫ועשה לו גם שאר חרפות גדולות בפני הנערים‪ ,‬כדישיהיו לו לזכרון שילמד בשבוע אחר יותר טוב‪.‬וכן בערב שבתהולכין‬
‫כל הנערים בקיבוץ יחד אל ראש הישיבה לשאול אותם מה שלמדו בכל השבועכנ"ל‪.‬בזההיה מורא ופחד גדולעל הנערים‬
‫ולמדו בתמידות‪ .‬גם בשלושתימי הגבלה'* או בחנוכההיומחוייבים הבחורים והנערים לחזורלימודם כל מה שלמדו באותו‬
‫זמן‪ ,‬וכנגד זה נתנו להם פרנסי הקהלה מתנות ממון דבר קצוב‪ .‬כך היה המנהג עד ט"ו באב או ט"ו בשבט‪ .‬ואחר‪-‬כך נסעו‬
‫הראש ישיבה עם כל בני ישיבה שלו‪ ,‬הבחורים והנערים‪ ,‬על היריד שהוא יומא דשוקא‪ .‬בקיץ היו נוסעין עלהיריד ?סלב‬
‫ב ובחורף על היריד לבוב ועל הירידלשלין‪ ,‬ושם היתה רשות ביד הבחורים ונערים שילכו ללמודבאיזו‬
‫ועלהיריד‪:‬ערייל‬
‫ישיבה שירצו ללמוד שם‪.‬והיו בכלירידויריד כמה מאות ראשי ישיבות וכמה אלפים בחורים וכמה רבבות נערים וסוחרים‬
‫יהודים ועכו"ם להבדילהיו כחול הים‪,‬כי מסוף העולם ועד סופוהיו באיםעלהיריד‪ .‬ומי שהיהלו בן או בת להתחתן נסע‬
‫עלהיריד ושם עשה חיתון ***כי כל אחד מצא שםדמיונווזוגו‪ .‬ונעשו כמה מאותחיתונים בכלירידויריד ולפעמים אלפי‬
‫חיתונים‪ .‬ובני ישראל אנשים ונשיםהיו הולכין ביריד בבגדי מלכות‪,‬כי היו השובים בעיני מלכות ובעיני העכו"ם‪ .‬ובני‬
‫ישראלהיו רבים כחול הים‪,‬ועכשיו נתמעטובעוונותינו הרבים‪ ,‬השםירחםעליהם‪ ,‬וכבודגדולהיה לראשישיבה בכל קהילה‪,‬‬
‫ודבריו נשמעין הןלעניים הןלעשירים ולאהימרואיש אתפיו ובלעדו לא הרים איש את ידו ואת רגלו ותגזור אומרעקום‪.‬‬
‫והיהבידו מקל ורצועה להכות ולהלקות ולקנוס ולעשות חרפות לעובריעבירה ולתקן תקנות ולגדור גדר להפרישמאיסורי‪.‬‬
‫ואע"פכןהיו אוהבים לראש ישיבהומי שהיה לו מנהיפה‪,‬כגוןתרנגולים פשוטים וברבורים*‪ **.‬אבוסים ודגיםטובים‪,‬היה‬
‫מכבד בו לר"י בלחצה או בכול ושאר מתנות ממון או כסף וזהבאין שיעור‪ .‬גם בבית‪-‬הכנסת רוב מי שקונה מצוות היו‬
‫מכבדים לר"י‪ ,‬ולראשישיבההיהחיובלהיות שלישי מן העולין לקרות בתורה בשבת ויום ראשון של יום‪-‬טובעל‪-‬כל‪-‬פנים‪.‬‬
‫ואם היה הר"יכהן אולוי היהחיוב שלולהיותכהןאולויאואחרון‪,‬אף‪-‬על‪-‬פישהיו הרבהכהנים אולוייםבבית‪-‬הכנסת‪ .‬ולא‬
‫יצא אדם בשבת ויו"ט מבית‪-‬הכנסת‪ ,‬עד שהלך מתחילה הראשישיבה ואחריו בני ישיבה שלו ואחר‪-‬כך כל הקהל והיו‬
‫ן אותועדביתו‪ .‬וביו"טהלך כל הקהלאחריולביתו‪ ,‬להקבילפניוביגל‪.‬ומזה נתקנאו כל החכמיםוהיולומדיםבתמידות‪,‬‬
‫מלייי‬
‫שיבואו גם‪-‬כןלידי מעלה זו להיות ראש ישיבה באיזו קהילה ומתוך שלא לשמה בא לשמהוילאה הארץדעה‪.‬‬
‫עמוד עבודה‪ .‬ישבזמן הזה תפילה במקום עבודה‪ ,‬שנאמר‪41‬שליה שרים שפמינו‪ .‬והיתה התפילה מיוסדת על אדני‬
‫פז‪ ,‬לראש‪,‬היו חברה שמשכימיןלפני עלות השחר "לשומרים לבוקר"‪ ,‬להתפלל ולקונן על חורבן הבית‪ .‬וכעלות השחרהיו‬
‫משכימיןבני החברה של תהלים ואמרו תהלים כמו שעה אחת לפני התפילהוסיימו תהלים בכלשבוע‪.‬וחלילה שיעבור אדם‬
‫בבוקר זמן תפילה בשינה ולא ילך לבית‪-‬הכנסת‪ ,‬אם לא באונס גדול‪ .‬ואם הלך לבית‪-‬הכנסת‪ ,‬לא יצא אדם משם למשא ומתן‬
‫שלו עד ששמע דברי תורה מפי שום חכם או פרש"י על התורה או נביאים או כתובים או משניות או דינים‪ ,‬מה שלבוהיה‬
‫חפץ ללמוד‪,‬כי היו בכל בתי‪-‬כנסיות כמה כיתות של חכמים‪ ,‬שהיו מלמדים לאחרים בבית‪-‬הכנסת מיד אחר התפילה ערב‬
‫ובוקרומקיימים מפילשל סלליראו [של]שלהים*ציון‪.‬‬

‫?לכי‬

‫‪..‬‬

‫שלושת הימים שלפגי חג השבועות‪ ,‬על שם הגבלת הרסיגי ג'ימים קודם מתן תורה‬
‫' קובץ ההלכות הידוע לר' יעקב בר' אשר‪.‬‬
‫(שמות י"ס‪,‬י"א‪-‬יב)‪ "' .‬שידוך‪ "'' .‬תרנגול ם שסורסו‪ ,‬כדי שישמנו וייטב טעמם‪.‬‬

‫‪25,3‬‬

‫עמוד גמילות חסדים‪ .‬היהאין שיעור לגמילות הסדים שבמדינתפוליה לראש‪ ,‬בהכנסת אורחים‪ .‬אם בא חכם או‬
‫דרשן אחד אורח‪ ,‬אףבקהילות שהיו פמקין* בשביל האורחים‪ ,‬לא היה צריך תלמיד‪-‬חכם לבזות כבודו לקבל פתק‪ ,‬רק הלך‬
‫אל איזה פרנס מהקהילה להתארח באשר ייטב בעיניו‪.,‬‬
‫ובא שהש הקהל ולקח הקיבוץ ** מאתו והראה הקיבוץ אל הגבאי‬
‫או אל פרנס החודש אשר יהיה בימים ההם ונתנו לו מתנה כפי ראות עיניהם ושולחין לו עם השמש דרך כבוד‪ ,‬והתארח‬
‫אצל בעל‪-‬הבית אחד כמהימים שירצה‪,‬וכן שאר האורחים שקיבלו פתקין‪,‬היונותניןלו פתק אחד והתארח אצל בעל‪-‬הבית‬
‫אחד אשר עלה בגורלו כמהימים שירצה האורח‪ .‬ולכל הפחות היה פתק אחד ג'ימים‪ .‬ונתנו לו אכילה ושתיה ערב ובוקר‬
‫וצהרים‪ .‬ואם היו רוצים לילך לדרכם‪,‬היו נותנין להם צידה לדרך ושולחין אותם על סוסועגלהמן קהילהלקהילה‪ .‬ואם באו‬
‫מארץ מרחקים או ממקומות אחרים בחורים או נערים‪ ,‬או בעלי‪-‬בתים‪ ,‬או בתולות‪ ,‬היו מלבישים אותם מיד‪,‬ומי שרוצה‬
‫לעשות מלאכההיונותנין לבעל‪-‬מלאכה‪,‬ומי שרוצה לשרתהיונותנין אלהבית לשרת‪,‬ומי שירצה ללמודהיו שוכרים מלמד‬
‫שילמוד אצלו‪ ,‬ואחר‪-‬כך‪ ,‬כשנעשה בחור חשוב‪ ,‬לקחו עשיר אחד לביתו ונתן לו בתו וכמה אלפים זהובים לנדוניא והלבישו‬
‫בגדי מלכות‪,‬טאן‬
‫ו‪44‬ז' *" ושלח אותו לאחר נישואין ללמוד חוץ לביתו בישיבות גדולותי אחר‪-‬כך כשבא לביתו‪ ,‬אחר‬
‫ב';או ג' שנים‪,‬היהחמיו שלו מחזיקלו ישיבה בביתו והיה מפזר ממון לבעלי‪-‬בתים חכמים גדולים שילכו אליועלהישיבה‬
‫כמה שנים עד שנעשה גםכן ראש ישיבה באיזו קהילה‪ ,‬ואף כשלא היה הנער בחור חשוב באותו זמן‪ ,‬רק כשהיה לו לב‬
‫טוב ללמוד שאפשר שיהיה חכם כשילמד‪ ,‬בא לפעמים עשיר אחד שהיתה לו בת קטנה ונתן לו אכילה ושתיה ומלבושים‬
‫וכל צרכו כמו לבנו ושכר לו מלמד עד שנעשהכלי מוכן‪ ,‬ואחר‪-‬כך נתן לו בתו כנ"ל‪,‬אין לך גמילות חסד גדול מזה‪ .‬וכן‬
‫לבתולות עניותהיו תיקונים יפים עד מאד בכל מדינה ולא הגיעה שום בתולה עניה לבת י"ח שנה שלא נישאת לאיש‪.‬‬
‫והרבה נשים צדקניות עוסקות במצוה זאת‪ ,‬השם ישלם להן גמולן וירחם על שארית ישראל‪.‬‬
‫ן היה במדינת פולין כמו שהיה לפני חורבן הבית בירושלים‪,‬שהיו מושיבין בתידינין בכלעיר ועיר‪ ,‬ואם‬
‫עמוד הדי‬
‫לאהיו רוצים לדוןלפני ב"ר שבעירו הלכו אל ב"ד הסמוך‪ ,‬ואם לאהיו רוצים לדוןלפני ב"ד הסמוך הלכו לדון לפני ב"ד‬
‫הגדול‪:‬כי בכל מדינה ומדינה היה ב"ד גדול‪,‬כגון ק"ק אוסשרא הבירה היה ב"ד הגדול במדינת וואלין ובאוקריינא‪ ,‬וק"ק‬
‫לבוב הבירה היה ב"ר הגדול במדינתרוסיא‪.‬וכןהיו הרבה קהילות גדולות‪ ,‬כל אחת ב"ד הגדול במדינה שלהן‪ .‬ואם שני‬
‫ראשי קהלות '"* מתדייניםזה עםזההולכין לדון לפניפרנסים דארבעהארצית יצ"ו‪,‬שהיויושבים ב' פעמים בשנהבקיבוץ‬
‫יחד‪ ,‬מכל ראשי הקהילה פרנס אחד‪ ,‬וצירפו להם ששה גאונים מארץ פולין והם הם נקראים ארבע הארצות‪.‬והיויושבים בכל‬
‫ירידלובליןבין פורים לפסח‪ ,‬ובכלירידיעריסלב בחדש אב אואלול‪ .‬והפרנסים דארבע הארצותהיו כמו סנהדרין בלשכת‬
‫הגזית‪ ,‬והיה להם כוח לשפוט כל ישראל שבמלכות פולין ולגדור גדר ולתקן תקנות ולענוש אדם לפי ראותעיניהם‪ .‬וכל‬
‫הדבר הקשהיביאו אליהם ושפטו הם‪ .‬ופרנסים דארבע הארצות היו בוררין להם דיינים מן המדינות להקל מעליהם המשא‬
‫והמה נקראיםדייני מדינה‪ ,‬וכלדיני ממונות באו לפנידייני מדינה‪.‬ודיני קנסותודיני סזקות ושארדינים הקשים באולפני‬
‫פרנסים דארבע הארצות יצ"ה ומעולם לא באדין ישראל לא לפנידייני עכו"ם ולא לפני שום שר ולא לפני המלך יר"ה‪,‬‬
‫ואילו היה הולך בר ישראל לדוןלפנידייני עכו"םהיו מענישים אותו בחרפות גדולותלקייםואוןכינוקלילים‪.‬‬
‫עמוד האמת‪ ,‬שהיו בכל קהילה ממונים על המשקלות ועל המידות ועל שאר משא ומתן שיהיה הכל באמת ואמונה‪.‬‬
‫עמוד השלום‪ ,‬שנאמר ה'עזלעמו ?מן ה'זסרף שתעמיבקלים‪.‬והיתהבפולין כלכך הרבה תורה שלאהיו ג'יושבין‬
‫בסעודה שלא היוביניהם דברי תורה‪,‬כי הכל מפלפלין בהלכה או במדרשים תמוהים'***' כל זמן האכילה לקיים ותורמף‬
‫‪tsye‬ושילם להם הקב"ה גמולם הטוב ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאס אותם ולא הפר בריתו אתם‪ ,‬ובכל‬
‫מקום אשר דרכה כף רגלם בתוך אחינו בית ישראל‪ ,‬גמלו עמהם חסדגדול‪.‬‬

‫טיסי‬

‫יתש‬

‫'** השוה גטין מ"ב ע"א‪.‬‬
‫‪ '.‬כתב הרשאה (או המלצה) לקבץ כסף‪.‬‬
‫* פתקאות לבעלי‪-‬בתים שיארחו את מקבליהן‪.‬‬
‫"‪"..‬י "מדרשי פליאה"‪ ,‬מאמרים תמוהים בלשון המדרש (כגון "אין מגיחין תפלין אלא בשבת") וכיו"ב‪,‬‬
‫**'* קהילות ראשיות‪.‬‬
‫ששימשו כנראה תרגילי חריפות בישיבות‪.‬‬

‫‪251‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)