מבחר נושאים מפרשת בחוקותי

נובמבר 1, 2015 · ויקרא

‫פירוש אברבנאל לחומש ויקרא‬
‫פרשת בחוקותי‬
‫מבחר מפירוש אברבנאל‬
‫בחירת הטקסטים‪ ,‬עיצוב‪ ,‬פיסוק וכותרות‪ :‬יהודה איזנברג‬
‫המהדורה כוללת תיקוני נוסח קלים‬
‫הכותרות – ]בסוגריים מרובעים[ ‪ -‬נוספו על ידי העורך‬
‫השאלות והתשובות אוחדו למסגרת תוכן אחת‪.‬‬
‫מבוסס על דפוס ונציה ה' שלט – ‪1579‬‬
‫‪http://www.hebrewbooks.org/44335‬‬

‫]מדוע ייעודי התורה הם שכר גשמי?[ ‪2……………………………………………………………………‬‬
‫]הברכות שבפתח פרשת בחוקותי[ ‪4………………………………………………………………………‬‬
‫]הקללות[ ‪8…………………………………………………………………………………………………….‬‬
‫)יד( ואם לא תשמעו לי ‪8………………………………………………………………………………….‬‬
‫ואם תלכו עמי קרי ‪12………………………………………………………………………………………..‬‬
‫]מהי חית השדה?[ ‪13…………………………………………………………………………………….‬‬
‫]והלכתי עמכם בקרי[ ‪13………………………………………………………………………………….‬‬
‫]גלות ראשונה וגלות שנייה[ ‪15……………………………………………………………………………..‬‬
‫]חשבון שנות החורבן[ ‪17…………………………………………………………………………………‬‬
‫]נבואת ירמיהו על הגלות[ ‪19…………………………………………………………………………….‬‬
‫]גלות בית שני[ ‪20…………………………………………………………………………………………‬‬
‫]והתוודו את עוונם[ ‪21……………………………………………………………………………………….‬‬
‫]וזכרתי את בריתי‪ …‬והארץ אזכור[ ‪22………………………………………………………………….‬‬

‫אתר דעת תשע"ה‬

‫‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪2‬‬

‫פרשת בחקותי‬
‫]מדוע ייעודי התורה הם שכר גשמי?[‬
‫השאלה הא'‬
‫למה זה היו ייעודי התורה ושכרה כולם דברים גשמיים‪ ,‬כמו שזכרו בברית הזה‪ ,‬ולא יעדם‬
‫בשלמות הנפשי‪ ,‬ושכר הנשמה אחר המות באשר הוא סוף כל האדם והצלחתו האמיתית‬
‫וטובות העצמי‪ .‬וכבר שות שתו השערה האויבים עם הכתוב הזה‪ ,‬וכחשו היות לישראל‬
‫שכר נפשי אחר המות מפני זה‪.‬‬
‫גם יקשה איך יהיו התבואות כפי שמירת המצות‪ ,‬ויהיה שכר שומר מצווה לתת מטר ארצו‬
‫בעתו‪ ,‬ולחוטא שיעצור את השמים ולא יהיה מטר‪.‬‬
‫והנה אזכור אחר זה דעות החכמים בהיתר זה‪.‬‬
‫תשובה לשאלה א‬
‫כבר נתקשתה השאלה הראשונה אשר זכרתי על המחברים כולם למה היו יסודי התורה‬
‫ושכר מצוותיה דברים גשמיים כולם‪ ,‬ואין בהם דבר מהשכר המגיע לאדם אחר המוות‪.‬‬
‫ואני בספר צדק עולמים אשר עשיתי‪ ,‬שער ראשון פרק ע"ט‪ ,‬הבאתי ראיות רבות מן‬
‫התורה ומן הנביאים ומן הכתובים‪ ,‬מורות על ההשארות והעונג הנפשי המגיע לצדיק אחר‬
‫המות‪ ,‬והעונש הנמרץ המגיע לרשע שמה‪ .‬ודי בזה להכחיש הטענה הזאת ולבטל כוחה‪.‬‬
‫אמנם תישאר השאלה לא בכללות התורה‪ ,‬כי אם בדברי הברית הזה‪ ,‬שביארה התורה‬
‫השכר הניתן על שמירת המצוות ואיכות הקללות ועונש הרשעים העוברים עליהם‪ .‬ואם‬
‫היה השכר הרוחני הוא העקר הראשון אשר עליו תפנה התורה‪ ,‬למה שתקה מלזוכרו כאן‪,‬‬
‫ויעדה בשכר הגופני הכלה והאבד‪ ,‬ושמוהו תכלית המעשים התוריים‪.‬‬
‫והנה במקום הנזכר אספתי על השאלה הזאת שבע תשובות‪ ,‬שכפי העיון הטוב אפשר‬
‫להשיב עליה‪ ,‬וזכרתי בכל אחד מהן מי הוא זה ואיזה הוא מחכמי אומתנו אשר העיד‬
‫עליה‪ ,‬עם תוספות ביאור וחוזק דעותיהם‪ .‬ועתה מפני יוקר הדרוש הזה אזכרם פה‪ ,‬אבל‬
‫יהיה בקצור גדול נסמך על מה שכתבתי שמה‪.‬‬
‫ריש מילין אומר‪ :‬ואתה המעיין תן חלק לשבע התשובות האלה‪ ,‬הט אוזנך ושמע דברי‬
‫חכמים‪ ,‬ולבך תשית לדעתי ‪ -‬היא התשובה השביעית‪ ,‬כי היא ישרה בעיני‪.‬‬
‫]הערת עורך‪ :‬הבאנו כאן רק את התשובה השביעית שהיא לדברי אברבנאל "ישרה בעיניו"‪.‬‬

‫היעודים הגשמיים שנזכרו בדברי הברית הזה‪ ,‬לא היה אפשר שיכנס בהם שום יעוד‬
‫רוחני כלל‪ .‬לפי שהיעודים כאלה היו כוללים לכל האומה‪ .‬כי הנה ריבוי הגשמים וברכת‬

‫‪2‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪3‬‬

‫התבואות וניצחון האויבים ושאר הדברים שנזכרו כאן‪ ,‬כולם הם כוללים אל האומה כי לא‬
‫יתכן שיהיו היעודים האלה לאדם אחד‪ ,‬ולשכניו הרעים יהיה הדבר בהפך‪ .‬אבל היה‬
‫הברית עם כלל ישראל‪ ,‬והברכות והקללות כפי כללותם ורובם‪.‬‬
‫לכן נאמרו בפרשה הזאת בלשון רבים‪ :‬אם בחקותי תלכו ואם לא תשמעו‪ .‬וגם בפרשה‬
‫והיה כי תבוא‪ ,‬שנאמרו בלשון יחיד‪ ,‬כולם הם כנגד האומה‪ :‬יולך ה' אותך ואת מלכך אשר‬
‫תשים עליך‪ ,‬ישא ה' עליך גוי מרחוק‪ ,‬שהם כולם ייעודים כנגד האומה‪ .‬ולכך היו כולם‬
‫גשמיים‪ ,‬לפי שניתנו אל האומה כפי רובם במצות ובעבירות‪.‬‬
‫אמנם ייעודי הנפש‪ ,‬אינה אלא לכל איש ואיש מישראל בפרטיות‪ ,‬לפי שבטובות הגשמיות‬
‫העולם או העיר או העם נדון אחרי רובו‪ .‬ולכך בבוא עליהם צרה וצוקה‪ ,‬פעמים ייספה‬
‫הצדיק בעוון העיר‪ .‬מפני שהגזרה כוללת תבטל את הפרטים‪ .‬מה שאין כן הדבר בענייני‬
‫הנפש‪ ,‬כי הנפש החוטאת היא תמות‪ ,‬ולא יהיה האדם נידון בשכר עונש נפשי ‪,‬אלא כפי‬
‫מעשיו הפרטיים‪ ,‬לא כפי הכלל‪ .‬שאף שתהיה האומה בכללה צדקת‪ ,‬ראויה לחיי העולם‬
‫הבא‪ ,‬אם היה בתוכה אדם רשע‪ ,‬לא יציל את נפשו בגללה‪ ,‬כי הוא בחטאו ימות‪ ,‬והבדילו‬
‫ה' לרעה מכל עמו‪ ,‬ולא יזכה לחיי העולם הבא למען ריבוי הצדיקים אשר בקרבה‪.‬‬
‫הנה מפני זה היה ראוי שיהיו היעודים הכוללים את האומה ונדונים עליה כפי רובה‪,‬‬
‫יעודים גשמיים בהכרח‪ ,‬כי בהיות רובם צדיקים יקבלו את הטוב‪ ,‬ואם רובם רשעים ייענשו‬
‫בכל אלות הברית‪.‬‬
‫אמנם השכר והעונש הנפשי המגיע אחר המוות‪ ,‬יעדה התורה עליו יעוד פרטי לכל איש‬
‫ואיש מישראל במצות הפרטיות‪ ,‬כמו שאמר בכיבוד אב ואם ושילוח הקן ובשאר‬
‫המקומות‪.‬‬
‫כללו של דבר‪ ,‬שדברי הברית שהיו לכללות האומה כפי רובה‪ ,‬הביא הצורך שיהיו יעודים‬
‫גשמיים ולא רוחניים‪ ,‬יען וביען השכר הרוחני אינו ניתן אל האומה כפי כללותה או רובה‪,‬‬
‫אלא לאיש ואיש כפי מעשיו הפרטיים‪.‬‬
‫והנה שורש התשובה הזאת ואמיתתה בא בדברי הרמב"ן‪ ,‬שכתב בפרשת עקב בפסוק‬
‫ובכל לבבכם ובכל נפשכם‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫והלא כבר הזכיר בכל לבבך ובכל נפשך‪ ,‬אלא אזהרה ליחיד אזהרה לצבור בלשון‬
‫רש"י מספרי‪.‬‬
‫וביאור העניין‪ ,‬כי ה’ לא יעשה נסים לתת מטר הארץ בכל עת יורה ומלקוש‪.‬‬
‫ולהוסיף בדגן ובתירוש‪ ,‬או יעצור את השמים רק למעשה רוב העם‪ .‬אבל היחיד הוא‬
‫בזכותו יחיה והוא בעוונו ימות‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫והיא תשובה נכונה אמיתית קיימת‪ .‬ובעל ספר העקרים הביא התשובה הזאת בשמו ולא‬
‫בשם אומרה‪ ,‬והרחיב בה דברים‪ ,‬וכולם נכללים בדברי הרב‪.‬‬
‫ועם מה שביארתי בזה הותרה בשלמות תשובת השאלה הראשונה‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪4‬‬

‫]הברכות שבפתח פרשת בחוקותי[‬
‫יתם א ָֹתם ‪:‬‬
‫ַע ִשׂ ֶ‬
‫וֹתי ִתּ ְשׁ ְמרוּ ו ֲ‬
‫ג ִאם‪ְ -‬בּ ֻחקּ ַֹתי ֵתּ ֵלכוּ וְ ֶאת‪ִ -‬מ ְצ ַ‬
‫ְבוּלהּ וְ ֵעץ ַה ָשּׂ ֶדה ִי ֵתּן ִפּ ְריוֹ ‪:‬‬
‫אָרץ י ָ‬
‫ָתנָה ָה ֶ‬
‫יכם ְבּ ִע ָתּם וְ נ ְ‬
‫ָת ִתּי גִ ְשׁ ֵמ ֶ‬
‫ד וְ נ ַ‬
‫ָרע‬
‫ַשּׂיג ֶאת‪-‬ז ַ‬
‫וּב ִציר י ִ‬
‫ה וְ ִה ִשּׂיג ָל ֶכם ַדּיִשׁ ֶאת‪ָ -‬בּ ִציר ָ‬
‫אַר ְצ ֶכם ‪:‬‬
‫ישׁ ְב ֶתּם ָל ֶב ַטח ְבּ ְ‬
‫שׂבע וִ ַ‬
‫ַא ַכ ְל ֶתּם ַל ְח ְמ ֶכם ָל ַ‬
‫וֲ‬
‫וּשׁ ַכ ְב ֶתּם וְ ֵאין ַמ ֲח ִריד‬
‫אָרץ ְ‬
‫ָת ִתּי ָשׁלוֹם ָבּ ֶ‬
‫ו וְ נ ַ‬

‫ולזה אמר בתחילת הפרשה אם בחוקתי תלכו‪ ,‬כי אחר שהשלים משה לבאר אליהם את‬
‫חוקי האלהים ותורותיו שניתנו לו בסיני‪ ,‬ואמר יתברך ושמרתם את כל חוקותיי ואת‬
‫משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם‪ ,‬אמר עתה כנגד עם ישראל וכללות האומה‪ :‬אם‬
‫בחוקתי אלה שחקקתי לכם תלכו‪ ,‬רוצה לומר ולא בחוקות הכנעניים‪ ,‬ואת מצוותי שהם‬
‫התורות והמשפטים הנזכרים תשמרו ועשיתם אותם‪ ,‬שבזה כלל החכמה והמעשים‪ ,‬הנה‬
‫אז ונתתי גשמיכם בעתם‪ .‬שאם הגשמים בעתם הארץ משמרת פירותיה ולא תרקב‬
‫התבואה‪ .‬ובזמן שהגשמים בעתם האוויר זך‪ ,‬ויהיה בריאות בגופות האנשים‪.‬‬
‫ואמר גשמיכם בלשון רבים‪ ,‬לפי שהמטר מינים רבים‪ ,‬וכל אחד יבא בעתו באופן שתתן‬
‫הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו‪ ,‬כי לא יחסר הלחות למזונם‪ ,‬ולא יהיה גם כן שטף‬
‫להשחית התבואות‪.‬‬
‫וכלל גם כן בזה הפסוק כוונה שנית‪ ,‬והיא שאם ישראל ילכו בחוקות ה’ לשמרם‪ ,‬שהם‬
‫המצות שאין טעמם נודע אלינו‪ ,‬הנה אז בלי ספק בשאר המצוות כולם שאינם כל כך‬
‫קשות על השכל האנושי‪ ,‬לפי שטעמיהם מושגים בדעת האדם בנקל‪ ,‬ישמרו ויעשו אותם‪.‬‬
‫כי המורגל לשאת על שכמו משא כבד‪ ,‬יקל עליו אחר כך לשאת משא יותר קל ממנו‪ .‬וזה‬
‫הוא שאמר אם בחקותי תלכו‪ ,‬שהם המצוות היותר זרות אצל השכל‪ ,‬הנה בלי ספק את‬
‫מצוותי תשמרו ועשיתם אותם מבלי עמל ופיתוי יצר הרע‪.‬‬
‫והיותר נכון אצלי שאמר כאן חוקותיי על מצות השמיטה והיובל שזכר למעלה‪ .‬ואמר‪,‬‬
‫שאם ישמרו אותם החוקים כראוי‪ ,‬לא יפחדו שיחסר מאכלם מפני שביתת הארץ‪ ,‬כי הנה‬
‫יבואו גשמיהם בעתם‪ .‬רוצה לומר הגשמים הצריכים לארץ ישראל‪.‬‬
‫כי עם היות שכאשר הארצות לא ימטיר להיות גשמיהם מכוח הכוכבים‪ ,‬הנה הגשמים‬
‫שיהיו בארץ ישראל ירדו בעתם‪ ,‬לפי שיבואו כפי ההשגחה העליונה בזמנים הצריכים‬
‫אליהם‪ .‬ולכך אמר גשמיכם בכינוי‪ .‬ולפי שפעמים‪ ,‬אף על פי שיבוא הגשם בעתו‪ ,‬הארץ‬
‫לא תוכל לתת יבולה‪ ,‬ולא העץ פריו‪ ,‬מפני כחישות הארץ‪ ,‬עד שתצטרך להשמין בזבל‬
‫מרוב הטרדה‪.‬‬
‫לכך אמר‪ ,‬שכאשר ישמרו חוקות השמיטה והיובל וערלה וכלאים‪ ,‬והארץ תרצה את‬

‫‪4‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪5‬‬

‫שבתותיה‪ ,‬יהיה זה סיבה שתיתן הארץ יבולה ועץ השדה ייתן פריו‪ ,‬ותהיה ברכת‬
‫התבואה והפירות כל כך‪ ,‬עד שישיג לכם דיש את בציר מרוב התבואה‪ ,‬שלא תוכלו לאסוף‬
‫כולה אל הבית עד הבציר‪ ,‬וכן הבציר עד שיבוא זמן הזרע‪ ,‬שהוא תחילת השנה הבאה‪.‬‬
‫ואכלתם לחמכם לשובע‪ ,‬כי כל דבר מאכל נקרא לחם‪ .‬ובהיות לכם שובע רב תשבו לבטח‬
‫בארצכם‪ ,‬ולא יצטרך אחד מכם ללכת נע נד בארץ לבקש מאכל‪ ,‬כמו שכתוב נודד הוא‬
‫ללחם איה‪.‬‬
‫הנה אם כן‪ ,‬וישבתם לבטח בארצכם אינו יעוד השלום ושלא ילחמו בהם אויביהם‪ ,‬אלא‬
‫שמפני רוב התבואה שתהיה בארצם ישבו בה לבטח‪ ,‬ולא ילכו אל ארץ אחרת מפני‬
‫הרעב‪.‬‬
‫השאלה הב'‬
‫למה כפל פעמים רבות ייעוד השלום‪ .‬כי ראשונה אמר וישבתם לבטח בארצכם‪ .‬ואמר‬
‫שנית ונתתי שלום בארץ‪ .‬ואמר שלישית ושכבתם ואין מחריד‪ .‬ואמר רביעית וחרב לא‬
‫תעבור בארצכם‪ .‬ועניינם אחד‪.‬‬
‫תשובה לשאלה ב‬
‫אמנם מפני שריבוי התבואות פעמים רבות יהיה סיבה למריבות בין אנשי הארץ עצמם‪,‬‬
‫אמר ונתתי שלום בארץ‪ .‬ר"ל‪ ,‬שיתן ביניהם שלום‪ ,‬אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא‬
‫יצור את אפרים‪ ,‬עד שאפילו בשדות ובכרמים ישכבו ואין מחריד‪.‬‬
‫ואפשר לפרש שעל השלום שיהיה ביניהם אמר ונתתי שלום בארץ‪ ,‬ועל מלחמת האויבים‬
‫שלא יבוא בארצם הצר הצורר אותם‪ ,‬אמר ושכבתם ואין מחריד‪ ,‬והשבתי חיה רעה מן‬
‫הארץ וחרב לא תעבור בארצכם‪ .‬כי לא יכנסו אויבים בארצכם‪ ,‬אבל אתם תצאו להילחם‬
‫כנגדם בארצם‪.‬‬
‫וחז"ל אמרו אפילו חרב של שלום‪ .‬הנה התבאר שאין בייעודי השלום כפל ומותר כלל‪.‬‬
‫והותרה בזה השאלה הב'‪.‬‬
‫השאלה הג'‬
‫למה זה אחר שיעד על ברכת התבואות וריבוייה‪ ,‬כמו שכתוב ונתנה הארץ יבולה ועץ‬
‫השדה ייתן פריו‪ ,‬והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע‪ ,‬ואכלתם לחמכם‬
‫לשובע‪ .‬ונעתק ליעד על השלום‪ :‬ונתתי שלום בארץ‪ ,‬חזר ליעד על ברכת התבואות‪,‬‬
‫באומרו ואכלתם ישן נושן והוא כפול‪.‬‬
‫תשובה לשאלה ג‬
‫אַר ְצ ֶכם ‪:‬‬
‫אָרץ וְ ֶח ֶרב לֹא‪ַ -‬ת ֲעבֹר ְבּ ְ‬
‫וְ ִה ְשׁ ַבּ ִתּי ַחיָּה ָר ָעה ִמן‪ָ -‬ה ֶ‬

‫‪5‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪6‬‬

‫וחז"ל פירשו והשבתי חיה רעה מן הארץ כפשוטו של מקרא‪ .‬וחלקו בדבר‪ ,‬שר' יהודה‬
‫אומר שישביתוה מן הארץ‪ ,‬ור"ל אומר שישביתוה שלא תזיק‪ ,‬ולזה נטה הרמב"ן‪.‬‬
‫והנה זכר השלום ראשונה‪ ,‬ואח"כ ניצחון האויבים‪ .‬לפי שהשלום הוא יותר נבחר‬
‫מהניצחון‪ .‬ואמר ורדפתם את אויביכם‪ .‬לפי שג' סוגים מהייעודים הטובים זכר כאן יתברך‪:‬‬
‫הא' ברכת התבואות‪ .‬הב' השלום‪ .‬הג' ניצחון האויבים‪.‬‬
‫כי הנה הבריאות והחיים הם נכנסים בצד מה בסוג ברכת התבואות‪ ,‬כי בהיותן מבורכות‬
‫יתמידו האנשים בבריאות וחיים טובים‪ ,‬וכמו שכתוב וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי‬
‫מחלה מקרבך‪ .‬ומפני זה בברכות האלה זכר ראשונה סוג ברכת התבואות‪ ,‬ואחרי כן סוג‬
‫השלום‪ ,‬ואחר כך יעד בסוג הג' שהוא ניצחון האויבים‪ ,‬וזהו ורדפתם את אויביכם‪ ,‬כי יתנו‬
‫עורף לפניכם‪ ,‬ולא יעצרו כוח לבוא בארצכם ולרדוף אתכם‪ ,‬אבל אתם תרדפו אותם והמה‬
‫יפלו לפניכם לחרב‪ .‬כי יהיה פחדכם ומוראכם עליהם‪ ,‬וגם ברדיפה ההיא יהיה הפלא‬
‫שירדפו חמשה אנשים מכם מאה מהאויבים‪ .‬וזה יהיה כשתהיה מלחמה קטנה ואנשים‬
‫בה מעט‪ .‬ופעמים שתהיה מלחמה גדולה‪ ,‬ואז מאה מכם רבבה ירדופו‪ .‬והרבבה היא‬
‫עשרת אלפים‪.‬‬
‫וכבר הקשה רש"י‪ ,‬וכי כך הוא החשבון‪ ,‬והלא לא היה צריך לומר אלא מאה מכם שני‬
‫אלפים ירדופו‪ .‬ותירץ שאינו דומה מועטים העוסקים בתורה למרובים העוסקים בתורה‪.‬‬
‫ויש משיבים באופן אחר‪ ,‬שאמר ורדפו מכם חמשה מאה‪ ,‬ומאה מכם‪ ,‬שהם חמש מאות‬
‫כי חמשה מכם שזכרתי הם ת"ק‪ ,‬אותם החמש מאות רבבה ירדופו‪ .‬והוא העולה בחשבון‬
‫ישר‪ .‬ועם היותם רבבה‪ ,‬לא די שיהיו נרדפים מאנשים מועטים‪ ,‬אבל גם יפלו הרבים ההם‬
‫לפני אותם המועטים לחרב‪ ,‬שלא יוכלו העשרת אלפים איש להציל את נפשם‪ .‬וזה כפל‬
‫ונפלו‪.‬‬
‫והראב"ע כתב שטעם הכפל הוא שפעם אחר פעם יפלו לפניהם תמיד בלא תקומה‪ .‬ולפי‬
‫שהברכות האלה שזכר‪ ,‬הם כולם דברים חיצונים להם ואינם נוגעים בגופם‪ ,‬לכך אמר‬
‫ופניתי אליכם‪ ,‬ר"ל אשגיח בענייניכם ועצמכם בפנים מאירות כאשר תקראו אלי‪ .‬והפרתי‬
‫אתכם ברוב בנים ובני בנים‪ .‬והרבתי אתכם בחיים ואורך ימים מלשון וחיית ורבית‪ .‬והעניין‬
‫שלא יהיה בהם עקר ועקרה‪ ,‬כי כולם יעשו פרי ולא ישכלו בניהם‪ ,‬אבל ימלאו ימיהם‪ .‬וזהו‬
‫שאמר והרבתי אתכם‪.‬‬
‫ואמר והקימותי את בריתי אתכם‪ ,‬כלומר שעד עתה הטיבותי עמכם בכל החסדים האלה‬
‫מפני הברית שהקימותי עם אבותיכם‪ ,‬אבל עתה כאשר תשמרו תורותי ומצותי‪ ,‬לא‬
‫אצטרך לזכור לכם ברית ראשונים‪ .‬אבל והקימותי את בריתי אתכם כאשר עשיתי עם‬
‫‪6‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪7‬‬

‫אברהם יצחק ויעקב ואז תהיינה הברכות בזכותכם כפולות ורבות יותר ויותר‪ .‬והוא אמרו‬
‫ואכלתם ישן נושן‪ ,‬ורמז בזה כפי פשוטו שכאשר ישמרו השמיטות והיובלים תהיה ברכת‬
‫ה' בשנה השישית ועשת את התבואה לשלש השנים‪ ,‬עד שתאכלו בשנה התשיעית ישן‬
‫נושן‪.‬‬
‫וישן נגזר משנה וישן נושן הוא משתי שנים‪ .‬ועדיין לא תכלה התבואה בבוא החדש בבא‬
‫השנה העשירית‪ .‬ותוציא את הישן מן האוצר למכור אותו‪ ,‬מפני החדש שצריך להניח‬
‫באוצר ההוא‪.‬‬
‫ואפשר לפרש ואכלתם ישן נושן על הברית שזכר‪ ,‬שיאכלו מהברית הישן מאבותיהם‬
‫הראשונים‪ .‬ולכך אמר ישן נושן‪ ,‬שהוא רמז לשלשה ישנים‪ :‬אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬שיוציאו‬
‫אותם מפני הברית החדשה אשר יקים‪ ,‬עמהם כי יאכלו מפרי דרכם ומזכותם‪ ,‬ולא יצטרכו‬
‫אל ברית אבותיהם וזכותם‪.‬‬
‫והותרה בכל אחד מהדרכים האלה השאלה הג'‪.‬‬
‫השאלה הד'‬
‫באומרו ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והתהלכתי בתוככם כי עניין‬
‫השכינה במקום הוא זולת ההליכה‪ .‬וכאלו שני המאמרים סותרים זה את זה‪ ,‬כי השכינה‬
‫תורה שלא תהלוך משם‪ .‬וההליכה תורה שלא ישכון בטח ובתמידות במקום ההוא‪ .‬גם‬
‫יקשה למה יגעל אותם שיעדם ולא תגעל‪.‬‬
‫תשובה לשאלה ד‬
‫והנה רוב הייעודים האלה או כולם כבר נאמרו בפרשת משפטים‪ .‬אך נתחדש פה עניין‬
‫אחד‪ ,‬והוא שהיעודים שנזכרו שמה‪ ,‬וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך‬
‫וגו'‪ ,‬היו ליחידים שומרים את התורה‪ .‬אבל כאן יעד על כללות האומה או רובה‪ ,‬וכבר כתב‬
‫זה הרמב"ן והוא דעת אמיתי ונכון‪.‬‬
‫ואחרי שיעדה בברכות הגשמיות המגיעות לכללות האומה או לרובה‪ ,‬יעדם בטובות‬
‫הרוחניות לא בשכר הפרטי המגיע לכל איש ואיש מבני ישראל כפי מעשיו‪ ,‬כי אם על‬
‫הטובות הרוחניות המגיעות לכלל האומה‪ .‬ועליהם אמר ונתתי משכני בתוככם‪ ,‬ר"ל‬
‫שתשרה השכינה בקדש הקדשים במשכן אשר יעשו מתרומתכם‪ ,‬ובבית המקדש אשר‬
‫יבנו בארצם‪ .‬עם היות שהפילוסופים סלקו ההשגחה האלהית מפרטי בני אדם‪ ,‬באומרם‬
‫שהיה גירעון בחוקו יתברך להשגיח בבני אדם‪ ,‬אמר יתברך שלא יהיה הדבר כאשר‬
‫חשבו‪ ,‬כי לא תגעל נפשי אותם‪ ,‬ולא תמאסם מלהשגיח בהם‪ .‬והוא ע"ד הן אל כביר לא‬
‫ימאס כביר כח לב‪.‬‬
‫והרלב"ג פירש‪ ,‬ונתתי משכני בתוככם כאשר תהיו באופן שלא תיגעל נפשי אתכם‪ .‬וגם‬
‫‪7‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪8‬‬

‫פירש ונתתי משכני בתוככם‪ ,‬אף על פי שתחטאו לפני‪ ,‬לא תגעל נפשי אתכם‪ ,‬כי אכפר‬
‫בעד חטאתכם באופן שלא תסתלק השכינה מביניכם‪.‬‬
‫ואמר והתהלכתי בתוככם‪ ,‬להגיד שאף על פי שהם היו אז במדבר הגדול והנורא ארץ‬
‫בלתי מוכנת לקבל השפע האלהי וההשגחה העליונה‪ ,‬כמו שביארתי בפרשת הנה אנכי‬
‫שולח מלאך לפניך‪ ,‬הנה הוא יתברך לעשות עמהם חסד לא יעזבם שמה להנהגת‬
‫המלאך‪ .‬ועל זה אמר והתהלכתי בתוככם‪ ,‬מלשון ילך נא ה' בקרבנו‪.‬‬
‫ולזה אמר עוד והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם‪ ,‬ר"ל שלא ילך לפניהם מלאך‬
‫להנהיגם כי ה' הוא אלהיהם המנהיג אותם‪ ,‬ולא מלאך‪ .‬והם יהיו חלקו ונחלתו‪ ,‬ולא יהיו‬
‫נכנעים לשרי מעלה‪.‬‬
‫ונתן הטעם בכל זה באומרו אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים‪ ,‬כלומר‬
‫שעל מנת כך שתעבדוני ולא לאלוה אחר‪.‬‬
‫ואשבור מוטות עולכם שהוא משל לשור החורש‪ ,‬שאדוניו יוליכהו לאשר ירצה‪ ,‬ונותן‬
‫מוטות על צווארו‪ ,‬וילך שחוח‪ ,‬ומושכו בעל כורחו‪ ,‬כי לא יוכל ללכת השור אך כאשר‬
‫ינהיגוהו‪ .‬כן היו המצריים מעבידים את ישראל בפרך‪ ,‬ושברתי מוטות עולכם מהיות להם‬
‫עבדים‪ .‬ולא די זה‪ ,‬אבל יצאתם ביד רמה‪ .‬וזהו ואולך אתכם קוממיות‪ ,‬ר"ל בקומה זקופה‪,‬‬
‫הפך למי שהעול על צווארו שהולך שחוח‪ .‬ואפשר לפרש והתהלכתי בתוככם‪ ,‬כמלך‬
‫מתהלך בתוך מחנהו מחפש מה שצריכים אליו‪.‬‬
‫והותרה במה שפירשתי השאלה הד'‪.‬‬
‫והנה הרמב"ן האריך במקום הזה להוכיח שהיו הברכות האלה כולם בדרך נס‪ .‬והם‬
‫באמת דברים מוצדקים ואין צורך בהעתקת דבריו פה‪.‬‬

‫]הקללות[‬
‫)יד( ואם לא תשמעו לי‬
‫טו וְ ִאם‪ְ -‬בּ ֻחקּ ַֹתי ִתּ ְמאָסוּ וְ ִאם ֶאת‪ִ -‬מ ְשׁ ָפּ ַטי ִתּגְ ַעל ַנ ְפ ְשׁ ֶכם‬
‫יתי‪.‬‬
‫וֹתי ְל ַה ְפ ְר ֶכם ֶאת‪ְ -‬בּ ִר ִ‬
‫ְל ִב ְל ִתּי ֲעשׂוֹת ֶאת‪ָ -‬כּל‪ִ -‬מ ְצ ַ‬

‫השאלה הה'‬
‫למה בברכות התחיל בחוקים‪ ,‬אם בחקותי תלכו; וזכר אח"כ שאר המצוות‪ ,‬ואת מצוותי‬
‫תשמרו‪ .‬ובקללות עשה בהפך‪ :‬שהתחיל במצוות ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל‬
‫המצוות האלה‪ ,‬ואח"כ זכר החוקים‪ :‬ואם בחקותי תמאסו‪ .‬וגם שם זכר המשפטים‪ ,‬שלא‬
‫זכר בברכות‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪9‬‬

‫תשובה לשאלה ה‬
‫עתה יבאר עליהם הרעות אשר ימצאו אותם אם לא ישמרו תורת ה' ויעשו מצוותיו‪ .‬ומפני‬
‫שהיו לישראל שני חיובים על שמירת התורה‪:‬‬
‫הא' מפני הברית שכרת ה’ עמהם בסיני שהם חייבו עצמם שאמרו נעשה ונשמע‪.‬‬
‫והב' מפאת המצות עצמן שהם חוקים ומשפטים צדיקים;‬
‫לכן זכר מרים ופשעם‪ ,‬שיהיו בבחינת שניהם‪ .‬אם מפאת הברית‪ ,‬שעם היות שאמרו‬
‫נעשה ונשמע ברוע לבבם‪ ,‬סרו מזה‪ .‬והוא אמרו ואם לא תשמעו לי שהוא הפך נשמע ולא‬
‫תעשו את כל המצות האלה שנזכרו למעלה‪ ,‬הפך מה שאמרו נעשה‪ .‬הרי שהפכו הברית‬
‫ושבו ממנו‪ .‬וכל זה הוא בערך המצווה יתברך שיפרקו מעליהם עול בריתו‪.‬‬
‫אחר זה זכר מה שיעשו בבחינת המצות והוא אמרו ואם בחקותי תמאסו ר"ל שהחוקים‬
‫שיצר הרע והרשעים מקטרגים עליהם מפני שטעמם נעלם תמאסו אותם ואף‬
‫המשפטים שטעמם מסכים אל השכל הישר האנושי תגעל בהם נפשם לא מפני גירעון‬
‫שיש בהם חלילה‪ ,‬אלא להיותם מצות אלוהיות‪.‬‬
‫וזה שאמר לבלתי עשות את כל מצוותי‪ .‬שבעבור היותם מצוות אלוהיות תגעל אותם‬
‫נפשם‪ .‬ויתחברו אם כן בפשע הזה שני דברים‪:‬‬
‫הא' לבלתי עשות את כל מצוותי מצד עצמם‪.‬‬
‫והב' להפרכם את בריתי שכרתי אתכם בסיני‪.‬‬
‫הנה התבאר שבדברו במצוות מצד עצמם גרעוון זכר גם כן במקום הזה החוקים בתחילה‬
‫כמו שעשה למעלה בתחילת הפרשה שזכר בברכות‪.‬‬
‫והותרה במה שפירשתי השאלה הה'‪.‬‬

‫יכם ֶבּ ָה ָלה‬
‫טז אַף‪ֲ -‬אנִ י ֶא ֱע ֶשׂה‪-‬זֹּאת ָל ֶכם וְ ִה ְפ ַק ְד ִתּי ֲע ֵל ֶ‬
‫יכם‬
‫ְב ֶ‬
‫ַא ָכ ֻלהוּ אֹי ֵ‬
‫ָפשׁ וּזְ ַר ְע ֶתּם ָל ִריק ַז ְר ֲע ֶכם ו ֲ‬
‫וּמ ִדיבֹת נ ֶ‬
‫ֶאת‪ַ -‬ה ַשּׁ ֶח ֶפת וְ ֶאת‪ַ -‬ה ַקּ ַדּ ַחת ְמ ַכלּוֹת ֵעי ַנ ִים ְ‬
‫ַס ֶתּם וְ ֵאין‪-‬ר ֵֹדף ֶא ְת ֶכם‪:‬‬
‫יכם וְ נ ְ‬
‫יכם וְ ָרדוּ ָב ֶכם שׂנְ ֵא ֶ‬
‫ְב ֶ‬
‫ַפ ֶתּם ִל ְפנֵי אֹי ֵ‬
‫ָת ִתּי ָפנַי ָבּ ֶכם וְ נִ גּ ְ‬
‫יז וְ נ ַ‬

‫ואמר אף אני אעשה זאת לכם‪ .‬להגיד שיענישם כפי פשעם מידה כנגד מידה‪ .‬כי הם‬
‫במקום שהיו מיושבים באמונותיהם ובמעשה תורתם‪ ,‬באו בבהלות אמונות משובשות‬
‫ועבודות אלהים אחרים‪ ,‬היום היו עובדים את ה' ולמחר אלהים אחרים‪ .‬היום היו שומרים‬
‫הברית‪ ,‬ומחר מבטלים אותו‪.‬‬
‫לכן יהיה עונשם להפקיד עליהם בהלה‪ :‬פעם יבואם השחפת שהוא זעזוע הקור שיאחז‬
‫בעצבים והוא הפלצות‪ ,‬ופעם הקדחת שהוא אחריו שהוא הפכו‪ .‬וזהו הבהלה‪ ,‬שלא יהיו‬
‫בתכונה קיימת‪ .‬וכמו שהם ראו בעיניהם את מעשה ה' כי נורא הוא ביציאת מצרים ועל‬
‫הים ובסיני‪ ,‬והכל שכחו נזורו אחור‪ ,‬כן תהיה בהלתם וחולייהם‪ :‬מכלות עיניים אותם שראו‬
‫נפלאות ה’ ולא שתו לב; ומדיבות נפש שהשיגה מעמד הר סיני והפרו בריתו‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪10‬‬

‫וכמו שכל הטוב שעשה הקדוש ברוך הוא עימהם עד עתה‪ ,‬המה במריים נתנוהו לריק‪ ,‬כי‬
‫גמלוהו רעה תחת טובה‪ ,‬כן יהיה עונשם‪ .‬וזהו וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם‪ .‬כי‬
‫כמו שה’ זרע לריק כל הטוב אשר עשה עמכם‪ ,‬ואתם אכלתם אותו בהיותכם אויבי ה'‪ ,‬כן‬
‫יקרה לישראל עם תבואותיהם כמו שקרה אליו יתברך עמהם‪ .‬ובמקום שנאמר בברכות‬
‫ופניתי אליכם והפרתי אתכם והרבתי אתכם עתה מפני מריים אמר ונתתי פני בכם‪ ,‬ר"ל‬
‫כעסי וחמתי‪ ,‬וניגפתם לפני אויביכם‪ .‬כי כמו שבשמירת התורה היו על כל העולם לתהילה‬
‫לשם ולתפארת‪ ,‬כן בהפרת בריתה יישארו תחת כל העמים‪ ,‬להיות ניגפים לפניהם‪.‬‬
‫כי הנה בבא האויבים בארץ לאכול את התבואה‪ ,‬אם יתחזקו ישראל להלחם בם‪ ,‬יהיו‬
‫נגפים לפניהם‪ ,‬ויירדו בהם אויביהם בהכרח‪ .‬כי בהיותם חולים ומוקדחים‪ ,‬לא יעצרו כוח‬
‫להלחם באויבים‪ ,‬ובהכרח יפלו לפניהם נגפים‪ ,‬או ינוסו אף על פי שלא יהיה להם רודף‪.‬‬
‫ומפני זה יירדו בהם שונאיהם לשבי וביזה ומס עובד בכל רצונם‪.‬‬
‫השאלה הו'‬
‫במה שזכר במוסר הזה ד' התראות‪ ,‬ובכולם יעד לייסרה שבע על חטאותיכם‪ ,‬ולא עשה‬
‫עוד התראה אחרת זולת אלה‪.‬‬
‫השאלה הז'‬
‫אם היו ההתראות משונות ומתחלפות‪ ,‬למה לא היו הייעודים מתחלפים‪ .‬כי הנה בראשונה‬
‫יעד וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם‪ ,‬ויעדם בניצחון אויביהם אותם‪ .‬ובהתראה אמר‬
‫ותם לריק כוחכם‪ .‬וכן אחרי ההתראה הב' ייעד שינצחו האויבים אותם; ובג' יעד ברעב‪,‬‬
‫בשברי לכם מטה לחם‪ .‬סוף דבר שהעונשים שזכר בהתראה אחת זכר בהתראה‬
‫האחרת‪.‬‬
‫השאלה הח'‬
‫באומרו שבע כחטאתיכם‪ ,‬כי הנה ממידותיו ית' ידענו‪ ,‬כמו שאמר ]עזרא[ המדבר ברוח‬
‫הקודש‪ ,‬שהוא ית' חשך עמנו למטה מעוננו‪ .‬ולמה אמר שבע כחטאתיכם‪ ,‬כאלו השבע הם‬
‫יותר מהעוונות‪ ,‬ופעם יאמר שבע כחטאתיכם כאלו החטא שווה לעונשו‪.‬‬
‫תשובה לשאלות ו‪-‬ח‬
‫יכם ‪:‬‬
‫ֹאת ֶ‬
‫ַסּ ָרה ֶא ְת ֶכם ֶשׁ ַבע ַעל‪ַ -‬חטּ ֵ‬
‫ָס ְפ ִתּי ְלי ְ‬
‫יח וְ ִאם‪ַ -‬עד‪ֵ -‬א ֶלּה לֹא ִת ְשׁ ְמעוּ ִלי וְ י ַ‬
‫אַר ְצ ֶכם ַכּנְּ ֻח ָשׁה ‪:‬‬
‫יכם ַכּ ַבּ ְרזֶל וְ ֶאת‪ְ -‬‬
‫ָת ִתּי ֶאת‪ְ -‬שׁ ֵמ ֶ‬
‫יט וְ ָשׁ ַב ְר ִתּי ֶאת‪-‬גְּ אוֹן ֻעזְּ ֶכם וְ נ ַ‬
‫ְבוּלהּ וְ ֵעץ ָהאָ ֶרץ לֹא ִי ֵתּן ִפּ ְריוֹ ‪:‬‬
‫אַר ְצ ֶכם ֶאת‪-‬י ָ‬
‫כ וְ ַתם ָל ִריק כּ ֲֹח ֶכם וְ לֹא‪ִ -‬ת ֵתּן ְ‬

‫ואמר ואם עד אלה לא תשמעו לי‪ ,‬לפי שטבע בני אדם בבוא עליהם צרה וצוקה או חולי‬
‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫קשה‪ ,‬לבקש מי שיצילהו מצרתו‪ ,‬לכן אם עד אלה‪ ,‬רצונו לומר‪ :‬אם עד שיבואו עליכם‬
‫החוליים והרעות האלה לא תשמעו לי‪ ,‬לומר לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו‪ ,‬הנה‬
‫אז בעבור היותכם סרבנים‪ ,‬ויספתי לייסרה אתכם שבע על חטאותיכם‪.‬‬
‫ואין פירושו שיהיה המוסר שבעה פעמים יותר ממה שחטאו‪ ,‬ושיהיה שבע מספר ידוע‪ .‬כי‬
‫הנה הכתוב אומר ואתה אלהינו חשכת למטה מעווננו‪ .‬אבל שבע ייאמר על הריבוי‪ ,‬כמו כי‬
‫שבע ייפול צדיק וקם כי שבעתים יוקם קין‪ .‬יאמר שיוסף לייסר אותם הרבה יותר מהמכות‬
‫והרעות שכבר זכר‪ ,‬ויהיה כל זה על חטאתיהם ר"ל בעבור חטאתיהם‪.‬‬
‫ויש מפרשים ששבע במקום הזה‪ ,‬הוא סך חשבון בזה האופן‪:‬‬
‫א' ושברתי את גאון עזכם שהוא השפלת המלכות‪.‬‬
‫ב' ונתתי את שמיכם כברזל‪.‬‬
‫ג' את ארצכם נחושה‪.‬‬
‫ד' ותם לריק כחכם‪.‬‬
‫ה' ולא תיתן ארצכם יבולה‪.‬‬
‫ו' ועץ השדה לא ייתן פריו‪.‬‬
‫ז' ושלחתי בכם את חית השדה‪.‬‬
‫וכן הוציאו הברכות שבעה שבעה מן ונתתי גשמיכם עד וישבתם לבטח‪ .‬וכן מן ונתתי‬
‫שלום בארץ עד מאה מכם‪ .‬וכן ומן ופניתי אליכם עד וישן מפני חדש תוציאו‪ .‬וכן ונתתי‬
‫משכני עד קוממיות הכל הולך בסדר שבע ברכות‪.‬‬
‫ויותר נכון לפרש שבע כחטאותיכם‪ ,‬כמידה שחטאתם‪ .‬כמו שנזכר בסדר עולם שהם חטאו‬
‫בשבעים שמיטות‪ ,‬ולקו בשבעים שנה של גלות בבל‪.‬‬
‫והנה יעדם כאן שתבואותיהם יאכלום אויביהם‪ ,‬ויישאר לריק מה שזרעו את הארץ‪ ,‬שהוא‬
‫מין ממיני הרעב‪ .‬אבל כאן הכביד בעניין זה ואמר‪ ,‬ושברתי את גאון עוזכם‪.‬‬
‫ורש"י פירשו על בית המקדש‪ .‬כמו שנאמר ביחזקאל הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם‪.‬‬
‫ואינו נכון בעיני‪ .‬כי הנה אמר אחר זה והשימותי את מקדשיכם‪ ,‬ואיך יבוא יעוד אחד בשני‬
‫כתובים קרובים זה לזה‪.‬‬
‫וביחזקאל ראוי לפרשו כן‪ ,‬מפני ששם נאמר את מקדשי גאון עוזכם‪ .‬אבל כאן לא נאמר‬
‫מקדשי‪ .‬לכן אחשוב שלא נאמר ושברתי גאון עוזכם אלא על זדונם וגאוותם של ישראל‪,‬‬
‫שהיו אומרים מי יגור לנו עיר עז לנו לא נירא אויב‪ .‬לכן אמר‪ ,‬ושברתי את גאון עוזכם‪ .‬ולפי‬
‫שישראל היו בוטחים בהצלחות הכוכבים‪ ,‬לכן אמר ונתתי את שמיכם כברזל לעניין המטר‪,‬‬
‫שלא יצאו מהם מים כמו שלא יצא מהברזל‪ .‬ומה טוב אמרו את שמיכם בכינוי‪ .‬ואת‬
‫ארצכם‪ .‬להודיע שעל שאר ארצות הגויים השמים יתנו טלם‪ ,‬אבל בארץ ישראל מפני‬
‫‪11‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪12‬‬

‫פשעם‪ ,‬השמים אשר עליהם יהיו כברזל‪ ,‬וכן הארץ אשר תחתיהם תהיה כנחושה‪ ,‬לעניין‬
‫הקיבול וההולדה‪ .‬והוא על דרך חלקה אחת תימטר וחלקה אחת אשר לא אמטיר‪ .‬ובזה‬
‫ייתם לריק כוחם שייגעו ויזרעו ולא ייהנו‪.‬‬
‫ואמר שלא יבטחו גם כן על המנהג הטבעי‪ ,‬שהארץ תוציא צמחה בטבע‪ ,‬כי לא יהיה כן‪.‬‬
‫לפי שארצה לא תיתן את יבולה כמו שאר הארצות‪ .‬וכן עץ השדה לא ייתן פריו‪ ,‬רוצה‬
‫לומר הראוי לו לתת‪.‬‬
‫וגם אמר ותם לריק כוחכם‪ ,‬להגיד שלא יבטחו גם כן בהשתדלותם ועבודתם את האדמה‬
‫כי לא יועיל להם‪ .‬הרי שייעד כאן ברעב‪ ,‬ביותר ויותר הרבה פעמים ממה שייעד למעלה‬
‫כשאמר וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם‪ .‬ומפני זה אמר שיהיה המוסר הזה שבע‬
‫והרבה פעמים יותר מהקודם‪.‬‬

‫ואם תלכו עמי קרי‬
‫יכם ‪:‬‬
‫ֹאת ֶ‬
‫יכם ַמ ָכּה ֶשׁ ַבע ְכּ ַחטּ ֵ‬
‫ָס ְפ ִתּי ֲע ֵל ֶ‬
‫כא וְ ִאם‪ֵ -‬תּ ְלכוּ ִע ִמּי ֶק ִרי וְ לֹא תֹאבוּ ִל ְשׁמ ַֹע ִלי וְ י ַ‬

‫]‪ [459‬דעתי נוטה שהייעודים האלו כולם הם בחמשת שפטיו הרעים‪.‬‬
‫ושבראשונה עד ואם עד אלה לא תשמעו לי יעד אותם בחולאים רעים ונאמנים‪ .‬וזה היה‬
‫עקר ההתראה ההיא‪ ,‬עם היות שבא בצל קורתם דבר מחסרון התבואות ומלחמות‬
‫האויבים‪ ,‬אבל העיקר היה שם החולאים‪.‬‬
‫ואחריה באה ההתראה השנית ואם עד אלה לא תשמעו לי ובה יעד אותם ברעב המופלג‬
‫כמו שאמר ונתתי את שמיכם כברזל‪.‬‬
‫ואח"כ באה ההתראה הג' ובה ייעד במלחמות וביאת האויבים בארצם‪.‬‬
‫ואחר כך באה ההתראה הד' ובה ייעד בדבר‪ .‬כי עם היות שזכר שם מהאויבים והרעב‪.‬‬
‫והנה עקר שהוסיף בעצם במוסר ההוא היה הדבר‪.‬‬
‫ואחר כך באה ההתראה הה' וייעד בגלות וחרבן הארץ והמקדש‬
‫כי עם היות שזכר שם מהרעב‪ ,‬הנה עיקר המוסר ההוא היה בגלות העם ושוממות הארץ‬
‫והמקדש‪ ,‬ושאר הרעות נזכרו שמה בהמשך‪ ,‬כי בבא האחד מהעונשים‪ ,‬לא היה מסתלק‬
‫השני‪ ,‬אבל חידושים היו כפי המדרגות וההתראות אשר זכרתי‪.‬‬
‫ואתה תראה בדברי הנביא עמוס ע"ה‪ ,‬שזכר שבאו כל היעודים האלה בדרך התראה‬
‫לישראל‪.‬‬
‫קודם אמר גם אני נתתי לכם ניקיון שינים בכל עריכם וחוסר לחם בכל מקומותיכם‬
‫ולא שבתם עדי נאם ה'‪ .‬וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם וגו' ולא שבתם עדי נאם‬
‫‪12‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪13‬‬

‫ה'‪ .‬הכתי אתכם בשדפון ובירקון ולא שבתם עדי נאם ה'‪ .‬שלחתי בכם דבר וגומר‬
‫הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ולא שבתם עדי נאם‬
‫ה'‪ .‬הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדום ואת עמורה ותהיו כאוד מוצל משרפה‬
‫ולא שבתם עדי נאם ה'‪.‬‬
‫הנה ביאר הנביא חמשת מיני היעודים הרעים שבאו עליהם אחרי חמש התראות‪ ,‬עם‬
‫היות שלא זכרם באותו סדר שזכרה אותם התורה כאן‪ ,‬כי החורבן המוחלט קרא הפכה‬
‫כמהפכת סדום ועמורה‪ .‬הנה אם כן באו כאן חמש התראות כנגד חמשת השפטים הרעים‬
‫שנתחדשו אחריהם‪ .‬וכמו שהיו ההתראות מתחלפות ככה יהיו היעודים שחדש בסבתם‬
‫מתחלפים והתבאר למה אמר שבע כחטאותיכם‪.‬‬
‫והותרו בזה ג' שאלות הו' והז' והח'‪.‬‬
‫והנה אמר ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמוע לי‪ ,‬להגיד שהם הם בפשעם ורוע לבבם‬
‫יהיו מייחסים העונשים הבאים עליהם למקרה‪ ,‬כמו שאמרו הפלשתים לא ידו נגעה בנו‬
‫מקרה הוא היה לנו‪ ,‬ולא יאבו לשמוע כי מיד ה' הייתה זאת להם‪ ,‬הנה אז יתווספו עליהם‬
‫הרעות והמכות שבע‪ ,‬רוצה לומר הרבה מהאחרות שכבר זכר‪ .‬ולא יהיה בזה עוול וחמס‬
‫לפניו יתברך‪ ,‬כי גם זה יהיה כחטאותיהם‪ ,‬ר"ל מתייחס לחטאותיהם‪.‬‬

‫]מהי חית השדה?[‬
‫וביאר מה יהיה העונש אשר יתוסף בעבור התראה הזאת‪ ,‬ואמר והשלחתי בכם את חית‬
‫השדה‪ .‬וזה אפשר לפרשו כפשוטו‪ ,‬שבהיותם עובדים את ה’‪ ,‬חית השדה הושלמה להם‪,‬‬
‫וההפך כשיהיו חוטאים‪ .‬וכמו שכתוב על כן הכם אריה מיער וגו'‪.‬‬
‫אבל היותר נכון שאמר חית השדה על נבוכדנצר שקראו הכתוב אריה‪ ,‬שנאמר עלה אריה‬
‫מסבכו‪ .‬והעניין שישלחהו ה’ ללחום בהם‪ ,‬ויבואו הכשדים פעמים רבות בארץ ישראל‬
‫לשלול שלל ולבוז בז‪ .‬ועל זה אמר ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם‪ ,‬כמו שאמר‬
‫עמוס מהריגת סוסיהם‪ .‬ואמר והמעיטה אתכם‪ ,‬שיהרוג הרבה מהם במלחמות‪ .‬ונשמו‬
‫דרכיכם‪ ,‬שלא יהיה אדם מישראל יכול ללכת בדרכים מפני האויבים‪.‬‬
‫הנה התבאר שעל מלחמותיהם אמר כל זה‪ .‬וזה היה העונש ההוא מתייחס אליהם‪ ,‬כי כיון‬
‫שהם עזבו את ה' צור עולמים שהיה מפרה ומרבה אותם‪ ,‬יבאו עליהם חיות השדה איש‬
‫צר ואויב שישכלם וימעיטם‪.‬‬

‫]והלכתי עמכם בקרי[‬
‫ַה ַל ְכ ֶתּם ִע ִמּי ֶק ִרי ‪:‬‬
‫ָסרוּ ִלי ו ֲ‬
‫כג וְ ִאם‪ְ -‬בּ ֵא ֶלּה לֹא ִתוּ ְ‬
‫יכם ‪:‬‬
‫ֹאת ֶ‬
‫יתי ֶא ְת ֶכם גַּם‪-‬אָנִ י ֶשׁ ַבע ַעל‪ַ -‬חטּ ֵ‬
‫כד וְ ָה ַל ְכ ִתּי אַף‪ֲ -‬אנִ י ִע ָמּ ֶכם ְבּ ֶק ִרי וְ ִה ֵכּ ִ‬

‫‪13‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪14‬‬

‫יכם‬
‫ֶא ַס ְפ ֶתּם ֶאל‪ָ -‬ע ֵר ֶ‬
‫יכם ֶח ֶרב נ ֶֹק ֶמת נְ ַקם‪ְ -‬בּ ִרית וְ נ ֱ‬
‫אתי ֲע ֵל ֶ‬
‫כה וְ ֵה ֵב ִ‬
‫ֲכם וְ נִ ַתּ ֶתּם ְבּיַד‪-‬אוֹיֵב ‪:‬‬
‫וְ ִשׁ ַלּ ְח ִתּי ֶד ֶבר ְבּתוֹכ ֶ‬

‫ואמר ואם באלה לא תווסרו לי‪ ,‬מפני שבהיות שלושה עדים בדבר‪ ,‬שהם עונש החולאים‬
‫שדבר ראשונה‪ ,‬ועונש הרעב שנית‪ ,‬ועונש המלחמות שזכר שלישית‪ ,‬היה ראוי שייקחו‬
‫מוסר ויכירו וידעו שהם מפועל ההשגחה ועונש לא במקרה‪ .‬אבל אם הם רשעים‪ ,‬יהיו‬
‫מיחסים תמיד כל זה למקרה‪ .‬והוא אמרו והלכתם עמי קרי‪ ,‬אמר ית' והלכתי אף אני‬
‫עמכם בקרי והכיתי אתכם אף אני שבע על חטאותיכם ר"ל שיעשה להם שתים רעות‪:‬‬
‫הא' שיעזבם למקרה כי במקום שהיו שמורים מהשגחתו העליונה מכל רע יעזבם עתה‬
‫למקרי ופגעי העולם‪.‬‬
‫והרעה השנית היא שמלבד הרעות שיבואו עליהם מהמקרים‪ ,‬עוד יבואו עליהם רעות‬
‫אחרות מפועל ההשגחה והכוונה האלהית‪.‬‬
‫ועליו אמר והכיתי אתכם גם אני ר"ל כמו שיכה בכם המקרה כן תכה בכם ההשגחה‪,‬‬
‫באופן שיתווספו רעותיכם ויהיו שבע‪ ,‬ר"ל יותר הרבה מכל אשר נזכרו עד הנה‪ .‬והכל יהיו‬
‫על חטאותיכם‪ ,‬כלומר בעבור חטאותיכם‪.‬‬
‫וביאר העונש שעתה יתוסף עליהם‪ ,‬שהוא הדבר‪ .‬אמר והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם‬
‫ברית‪ ,‬ר"ל כי במקום שבהיותכם עושים רצונו של מקום נאמר וחרב לא תעבור בארצכם‪,‬‬
‫הנה עתה כדי שישלוט בכם הדבר והמגפה לא תוכלו לברוח מפניו מפה אל פה‪ ,‬אעשה‬
‫זאת לכם שאביא עליכם חרב הכשדיים שתהיה נוקמת בכם נקם ברית ‪ -‬בריתי אשר‬
‫חיללתם‪ .‬ואז מפני החרב ונאספתם אל עריכם וכאשר לא תוכלו לצאת משם מפני מצור‬
‫ומצוק האויבים אשלח דבר בתוככם ואז לא תוכלו לצאת ולא לברוח משם ותפלו כדומן על‬
‫פני השדה‪.‬‬
‫ָשׁים ַל ְח ְמ ֶכם ְבּ ַתנּוּר ֶא ָחד‬
‫כו ְבּ ִשׁ ְב ִרי ָל ֶכם ַמ ֵטּה‪ֶ -‬ל ֶחם וְ אָפוּ ֶע ֶשׂר נ ִ‬
‫ַא ַכ ְל ֶתּם וְ לֹא ִת ְשׂ ָבּעוּ ‪:‬‬
‫וְ ֵה ִשׁיבוּ ַל ְח ְמ ֶכם ַבּ ִמּ ְשׁ ָקל ו ֲ‬

‫ולפי שיעד בהם כאן הדבר הודיעם שלא מפני מכת הדבר ימלטו מהאויבים ולא מהרעב כי‬
‫הנה עכ"פ תינתנו ביד אויב וגם לא תימלטו מהרעב כי לא יחדל‪ .‬וזהו אמרו ונתתם ביד‬
‫אויב בשברי לכם מטה לחם‪ ,‬כלומר והנה יהיה זה המצור והמצוק מהדבר והנתינה ביד‬
‫אויב‪ ,‬בשברי לכם מטה לחם בערים אשר תכנסו בהם‪.‬‬
‫וזכר בזה לשון שבירה‪ ,‬בעבור המטה‪ ,‬כי בזמן הרעב יתנו הלחם בהנהגה והוא כמו משען‬
‫לחם והעניין שלא יהיה להם לחם לאכול‪ ,‬עד שמפני הרעב ינתנו בעצמם ביד אויב‪ .‬ואמר‬
‫ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד‪ ,‬לפי שבזמן השובע הנשים עושות לחם הרבה לאכול‬
‫לשבעה‪ .‬וכל אשר תאפה את לחמה בתנור‪ ,‬כי היא בלבד תמלאהו מהלחם‪ .‬אבל אז מפני‬

‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫הרעב יעשו פת מועט‪ ,‬עד שיאפו עשר נשים לחמם בתנור אחד‪ ,‬וליוקר הלחם יקפידו‬
‫הנשים כל כך על לחמם שישיבו להם לחמם במשקל‪ .‬ולהיות מארת ה' בהם יאכלו ולא‬
‫ישבעו‪.‬‬
‫ואפשר לפרש והשיבו לחמכם במשקל‪ ,‬שיתפזר הלחם בתנור פתות אותו פתים‪ .‬ולפי‬
‫שלא יוכלו הנשים להכיר כל אחת מהן העוגה שלה‪ ,‬יצטרכו שתשיב כל אחת מהן לביתה‬
‫משקל פירורי הלחם במשקל הבצק‪ .‬ובמקום שבזמן הצלחתם נאמר ואכלתם לחמכם‬
‫לשובע‪ ,‬אמר עתה ואכלתם ולא תשבעו‪ .‬כלומר‪ ,‬אפילו שתאכלו הרבה‪ ,‬לא תשבעו עמו‪.‬‬
‫והרלב"ג פירש בזה והשיבו לחמכם במשקל‪ ,‬באותו משקל שהיה כאשר הכניסוהו בתנור‪,‬‬
‫כי לא יניחוהו לאפות כל מה שראוי כדי שיאכלו ממנו מעט‪.‬‬
‫הנך רואה שהיה היעוד הזה יותר קשה מהראשונים מפני הדבר ומצור המלחמה והרעב‬
‫המופלג אשר יתחברו עמו‪ .‬וגם זה מתייחס לפשעם‪ ,‬כי כיון שהם בעטו בשלום ובברכת‬
‫התבואות ואכילת ישן נושן וניצחון האויבים ובחיים ובבריאות‪ ,‬שכל זה היה נלווה אליהם‬
‫בהיותם עובדי ה’‪ ,‬עתה אשר שבו מאחריו ‪ -‬יהיה להם הפך כל זה‪.‬‬

‫]גלות ראשונה וגלות שנייה[‬
‫ַה ַל ְכ ֶתּם ִע ִמּי ְבּ ֶק ִרי ‪:‬‬
‫כז וְ ִאם‪ְ -‬בּזֹאת לֹא ִת ְשׁ ְמעוּ ִלי ו ֲ‬
‫יכם ‪:‬‬
‫ֹאת ֶ‬
‫ִסּ ְר ִתּי ֶא ְת ֶכם אַף‪-‬אָנִ י ֶשׁ ַבע ַעל‪ַ -‬חטּ ֵ‬
‫כח וְ ָה ַל ְכ ִתּי ִע ָמּ ֶכם ַבּ ֲח ַמת‪ֶ -‬ק ִרי וְ י ַ‬
‫ֹאכלוּ ‪:‬‬
‫יכם תּ ֵ‬
‫וּב ַשׂר ְבּנ ֵֹת ֶ‬
‫ֵיכם ְ‬
‫ַא ַכ ְל ֶתּם ְבּ ַשׂר ְבּנ ֶ‬
‫כט ו ֲ‬
‫ֵיכם‬
‫יכם וְ ִה ְכ ַר ִתּי ֶאת‪ַ -‬ח ָמּנ ֶ‬
‫ל וְ ִה ְשׁ ַמ ְד ִתּי ֶאת‪ָ -‬בּמ ֵֹת ֶ‬
‫ַפ ִשׁי ֶא ְת ֶכם ‪:‬‬
‫ָע ָלה נ ְ‬
‫יכם וְ ג ֲ‬
‫וּל ֶ‬
‫יכם ַעל‪ִ -‬פּגְ ֵרי גִּ לּ ֵ‬
‫ָת ִתּי ֶאת‪ִ -‬פּגְ ֵר ֶ‬
‫וְ נ ַ‬

‫הנה אמר בהתראה הזאת ואם בזאת ולא אמר בשאר ההתראות כן‪ ,‬לפי שהייתה‬
‫הקודמת והעונשים שיעד עליה בתכלית ההיזק וההשחתה‪ ,‬ולכך אמר ואם בזאת המכה‬
‫אשר זכרתי כי רבה היא‪ ,‬לא תשמעו לי לדעת שהם עונשים מושגחים על חטאתיכם‪,‬‬
‫והלכתם עמי בקרי להיותכם מיחסים כל זה למקרה ולמנהג העולם ולא להשגחתו‪ ,‬הנה‬
‫אז אני אלך עמכם בחמת קרי‪ ,‬ר"ל בחימה שתעלה באפי‪ ,‬בהיותכם מייחסים כל זה לקרי‪.‬‬
‫כי הנה פרעה שלא היה מאמין בהשגחה‪ ,‬בבא עליו מכת הדבר אמר ה' הצדיק‪ ,‬והאמין‬
‫בהשגחתו‪ .‬כמו שכתוב וברכתם גם אותי‪.‬‬
‫אבל אתם עם קשה עורף‪ ,‬תייחסו כל רעתכם למקרה‪ ,‬לכך ויוסרתי אתכם אף אני‪ ,‬ר"ל‬
‫שמלבד הרעות שיבואו עליכם מפאת המקרה‪ ,‬אף אני מפאת ההשגחה אייסר ואעניש‬
‫אתכם ברעות גדולות שבע ויותר הרבה מאשר נזכרו עד הנה‪ .‬וכל זה יהיה על חטאתכם‬
‫בעבור מה שחטאתם לפני‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪16‬‬

‫השאלה הט'‬
‫במה שייעד פעמים רבות בחורבן הארץ וגלות ישראל ממנה‪ .‬כי בראשונה אמר ונתתי את‬
‫עריכם חורבה‪ ,‬וחזר לומר והשימותי אני את הארץ‪ .‬וחזר שלישית והייתה ארצכם שממה‬
‫ועריכם יהיו חורבה‪.‬‬
‫תשובה לשאלה ט‬
‫ועתה יעד אותם בחורבן הארץ והמקדש וגלות העם‪ .‬וזהו ואכלתם בשר בניכם‪ ,‬להודיע‬
‫איך יהיה החורבן‪ .‬והיא שתגיע הפלגת הרעב כל כך‪ ,‬שהיו אנשים אוכלים בשר בניהם‬
‫ובנותיהם למלא נפשם כי ירעבו‪.‬‬
‫ועוד שיכנסו האויבים בעריהם וישמידו הבמות והחמנים‪ ,‬שהם בתי עכו"ם שהיו עובדים‬
‫שמה לשמש ולירח‪ .‬ועם זה יהרגו אותם באופן שיהיו פגריהם מושלכים הרוגים על פגרי‬
‫גלוליהם‪ ,‬שהם פסלי העכו"ם שהיו להם שמה‪ ,‬או הכומרים המשרתים אותם שהיו‬
‫נהרגים שם‪.‬‬
‫ואפשר שתהיה מלת על בפסוק על פגרי גלוליכם ‪ -‬בעבור‪ .‬כמו על אשר עשו את העגל‪.‬‬
‫וספר מרשעתם‪ ,‬שיאכלו בשר בניהם ובשר בנותיהם ולא יחמולו עליהם‪ .‬אמנם כדי להציל‬
‫פגרי גלוליהם‪ ,‬ימסרו נפשם למות‪ ,‬עד שיהיו פגריהם מושלכים על פגרי גלוליהם‪ .‬ולמה‬
‫לא ימסרו עצמם למות על הבנים והבנות כמו על הגלולים?!‬
‫ואמר וגעלה נפשי אתכם להודיע שבסיבת גילוליהם יסלק שכינתו מבית המקדש‪ .‬כי‬
‫במקום שבזמן הרצון אמר ולא תגעל נפשי אתכם‪ ,‬עתה בסבת הפשע והמרי שבהם תגעל‬
‫נפשו ית' מלהשרות שכינתו ביניהם‪.‬‬
‫יח נִ יח ֲֹח ֶכם ‪:‬‬
‫אָרי ַח ְבּ ֵר ַ‬
‫יכם וְ לֹא ִ‬
‫מּוֹתי ֶאת‪ִ -‬מ ְק ְדּ ֵשׁ ֶ‬
‫ַה ִשׁ ִ‬
‫ָת ִתּי ֶאת‪ָ -‬ע ֵרי ֶכם ָח ְר ָבּה ו ֲ‬
‫לא וְ נ ַ‬
‫יּשׁ ִבים ָבּהּ ‪:‬‬
‫יכם ַה ְ‬
‫ְב ֶ‬
‫יה אֹי ֵ‬
‫אָרץ וְ ָשׁ ֲממוּ ָע ֶל ָ‬
‫ַה ִשׁמּ ִֹתי ֲאנִ י ֶאת‪ָ -‬ה ֶ‬
‫לב ו ֲ‬
‫יכם י ְִהיוּ ָח ְר ָבּה ‪:‬‬
‫אַר ְצ ֶכם ְשׁ ָמ ָמה וְ ָע ֵר ֶ‬
‫יכם ָח ֶרב וְ ָה ְי ָתה ְ‬
‫אַח ֵר ֶ‬
‫ַה ִריק ִֹתי ֲ‬
‫ָרה ַבגּוֹיִם ו ֲ‬
‫לג וְ ֶא ְת ֶכם ֱאז ֶ‬

‫והודיע עוד שקודם שתילכד ירושלם ותחרב‪ ,‬יחרבו ראשונה הערים אשר בארץ ישראל‬
‫ויהודה‪ .‬כי הנה ראשונה גלו ראובן וגד וחצי שבט המנשה ונחרבו עריהם אשר מעבר‬
‫לירדן‪ .‬ואח"כ הקל ארצה זבולון וארץ נפתלי‪ .‬ואחר כך נחרבה שומרון ובנותיה‪ ,‬ואחר כך‬
‫ערי יהודה‪ ,‬ובאחרונה ירושלם ובית המקדש‪ .‬ועל זה נאמר כאן ונתתי את עריכם חרבה‪,‬‬
‫ולבסוף ‪ -‬והשימותי את מקדשיכם‪.‬‬
‫ואמר את מקדשיכם‪ ,‬להגיד שלא יחרב המקדש ולא יישרף בהיותו מקדש ה' שהוא כל‬
‫עוד שהייתה השכינה שמה‪ .‬אבל אחרי שעשרה מסעות נסעה שכינה‪ ,‬הנה אז נקרא‬
‫הבית מקדשכם ולא מקדש ה'‪ .‬ושכבר בטלו הקורבנות מעל מזבחו‪ ,‬וכמו שאמר ולא אריח‬
‫בריח ניחוחכם‪ ,‬כי אז יחרב המקדש‪.‬‬
‫ואמר והשימותי אני את הארץ להגיד שישומם את ארץ ישראל‪ ,‬שלא ישבו בה אנשים‪,‬‬
‫‪16‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪17‬‬

‫ותהיה שממה זמן שישבו בבבל ג"כ‪ ,‬שישוממו עליה אויביהם היושבים בה‪ .‬וזה היה‬
‫בחמישים שנה של בבל‪ ,‬שהיה בה גרי אריות‪ ,‬והייתה הארץ שממה שלא יעבדוה לא‬
‫ישראל ולא האומות‪ .‬כי גם הם יתמהו וישומו על חרבנה‪ ,‬והוא מגזרת יישום וישרוק‪.‬‬
‫ואמר היושבים בה‪ ,‬רוצה לומר שבאו לשבת בה‪ ,‬וראו אותה כל כך שממה שעזבוה‪ .‬וזכר‬
‫מגלות העם אחרי חרבנה‪ ,‬שלא יחשבו שיהיה גלותם כגלות מצרים‪ ,‬שהיו מקובצים כולם‬
‫בארץ גושן‪ .‬לא יהיה להם כן‪ ,‬כי מלבד מה שילכו מהם לבבל‪ ,‬עוד הקדוש ברוך הוא יהיה‬
‫מזרה ישראל בגויים‪.‬‬
‫כי הנה החורבן בית ראשון ומחרבן בית שני באו יהודים רבים לאספמיא היא ספרד‬
‫וצרפת ושאר המלכיות‪ ,‬וגם שם לא יונח להם מפני הרודים בם והגזרות שיעשו בהם‪ .‬וזהו‬
‫והריקותי אחריכם חרב‪ .‬וכמו שאמר במקום אחר ובגוים ההם לא תרגיע‪.‬‬

‫]חשבון שנות החורבן[‬
‫והנה אמר עוד והייתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה בהיות כי כבר אמר ונתתי עריכם‬
‫חרבה להיותו קשור ודבוק עם הפסוק שלאחריו‪ ,‬כאלו אמר וכאשר תהיה ארצכם שממה‬
‫ועריכם יהיה חרבה כמו שזכרתי‪ ,‬אז תרצה הארץ את שבתותיה‪ .‬ר"ל תפרע את חובה‪ ,‬כי‬
‫אז תשבות הארץ בעל כורחכם‪.‬‬
‫ויען אתם בשבתכם עליה לא שמרתם השמטות והיובלים‪ ,‬יהיה מהמשפט האלהי‬
‫שבהיותכם בארץ אויביכם תשבות הארץ והרצת את שבתותיה‪ .‬ומלת הרצת היא מלת‬
‫השלמה‪ ,‬מלשון עד ירצה כשכיר יומו‪ .‬ולכך אמר כל ימי השמה תשבות את אשר לא‬
‫שבתה בשבתותיכם בשבתכם עליה‪.‬‬
‫והנה ישראל עמדו בארץ תר"י ]‪ [610‬שנה שלא שבתו ס"ב ]‪ [62‬שמיטות ושמונה יובלים‬
‫היו בהם‪ ,‬עולה כולם שבעים שבתות‪ .‬וכנגדן עמדו שבעים שנה בבבל‪ .‬ולכך אמר כאן כל‬
‫ימי השמה תשבות‪ .‬ולפי זה לא יהיה כפל בפסוקי החורבן‪.‬‬
‫והותרה בזה השאלה הט'‬
‫וכן נאמר בדברי הימים למלאת דבר ה' מפי ירמיה עד הרצת הארץ את שבתותיה כל ימי‬
‫השמה שבתה כי היו שנות הגלות בבבל כשנים אשר בטלו השמטות‪.‬‬
‫והרמב"ן כתב שהמוסר האחר שב"והיה כי תבוא"‪ ,‬נאמר על חורבן בית שני‪ .‬והביאו לזה‬
‫מה שרצה בזה המוסר זיכרון במות וחמנים ועניני עבודת כוכבים‪ ,‬שלא נזכרו במוסר‬
‫השני‪ .‬וכן עניין כל ימי השמה תשבות‪.‬‬
‫ונראה לי שאין הדבר כן‪ .‬כי הנה עם היות שנכלל בקללות האלה חורבן בית ראשון‪ ,‬אין‬
‫‪17‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪18‬‬

‫ראוי לחשוב שכל המוסר הזה נאמר על גלות בבל בלבד‪ ,‬ולא שהיה המוסר השני על‬
‫חרבן בית שני בלבד‪ .‬כי הנה שם אוכיח בראיות ברורות‪ ,‬ששני החורבנות נכללו במוסר‬
‫השני ההוא‪ ,‬רוצה לומר גלות בבל וגלות רומי‪.‬‬
‫וכן אומר שבמוסר הזה נכלל כל מה שקרה לנו מעת חרבן עשרת השבטים‪ ,‬ובחורבן בית‬
‫ראשון עד הגאולה העתידה‪ ,‬כי הכל הוא גלות אחד‪.‬‬
‫ואמנם קבוץ בית שני לא הייתה גאולה אלא פקידת כורש מלך פרס‪ .‬ותמיד היו שמה‬
‫משועבדים‪ ,‬אם לפרס ואם ליון ואם לרומי‪ .‬ואיך יתכן בהיות גלותם על עוונות עבודת‬
‫כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים וחילול שבתות ועוות הדין וגזל וחמס שהיה בירושלם‬
‫בזמן בית ראשון‪ ,‬וביטול השמיטות והיובלים‪ ,‬מי זה אמר שבא גלותם על ביטול השמיטות‬
‫שנענשו בו שבעים שנה בבבל‪ ,‬ולא נענשו כלל על שאר העבירות החמורות מזו‪.‬‬
‫ואם היה המוסר הזה בלבד על גלות בבל וחרבן בית ראשון‪ ,‬איך יאמר עליו הכתוב‬
‫והשימותי את מקדשיכם בלשון רבים‪ ,‬שאי אפשר שיפורש אלא על מקדש ראשון ומקדש‬
‫שני‪ .‬ואיך יפורש ואתכם אזרה בגויים והריקותי אחריכם חרב‪ .‬ומה יהיה ג"כ עניין אמרו‬
‫והנשארים בכם והבאתי מורך בלבבם בארצות אויביכם וגו' ואבדתם בגויים ואכלה אתכם‬
‫ארץ אויביכם‪ .‬והנשארים בכם יימקו בעוונם בארצות אויביכם‪ .‬והנה לא נתקיים דבר מכל‬
‫זה בגלות בבל‪ ,‬שמיד נפקדו משם‪.‬‬
‫אבל אמיתת העניין הזה שהמוסר הזה הראשון נאמר על גלות עשרת השבטים וחורבן‬
‫בית ראשון‪ .‬והנה ביטול השמיטות והיובלים‪ ,‬לפי שהיה עלבון הארץ וגזל שנגזל ממנה‪,‬‬
‫רצה ית' שיפרע ראשונה באותם שבעים שנה שעמדו בבבל‪ ,‬ששבתה הארץ ולא עבדוה‬
‫לא ישראל ולא האויבים‪ ,‬אותם השנים כמספר השמיטות והיובלים שלא שמרו‪.‬‬
‫ועל שאר העבירות שעשו‪ ,‬מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים וחילול שבתות‬
‫ושאר עוונות‪ ,‬בא עליהם גלות רומי‪ ,‬ונמשכה גלותם בעבורם עד היום הזה‪.‬‬
‫ועל זה אמר ואתכם אזרה בגויים ולאורך הגלות אמר יימקו בעוונם בארצות אויביהם‪ .‬ולפי‬
‫שגלות בבל היה לבד עונש על ביטול השמיטות והיובלים‪ ,‬לכן אמר אחריו והנשארים בכם‬
‫והבאתי וגו' ר"ל‪ ,‬שיישאו עונשם בגלות ארוך על שאר העונות שעשו‪ .‬ואמנם פקידת בית‬
‫שני מה היה ענינו ותכליתו‪ ,‬הנה אנכי כבר ביארתי אותו בפירוש ספר חגי‪ .‬ולהיות המקום‬
‫הזה ראוי והגון אליו אזכרנו פה‪.‬‬
‫הנה בני יהודה גלו מעל אדמתם בעוון עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים שהיה‬
‫ביניהם‪ ,‬וגם מפני חילול שבתות ועוות הדין‪ ,‬גזל וחמס שהיה בירושלם‪ ,‬וגם כן בעוון‬
‫השמיטות שלא שמרו ישראל כל ימי מקדש הראשון‪ .‬והנה גלו לבבל שנים כמספר‬
‫‪18‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪19‬‬

‫השמיטות והיובלים שלא שמרו‪ ,‬ולכן היו בבבל שבעים שנה מחורבן בית ראשון עד בנין‬
‫בית שני‪.‬‬
‫אמנם אחרי אותם שבעים שנה רצה הקדוש ברוך הוא לפקוד את עמו ולהביאו לירושלם‬
‫והיה זה לתכלית משובח‪ ,‬והוא כדי שיהיה להם מקום והכנה רבה בהיותם שמה‪ ,‬לשוב‬
‫בתשובה ושיתפללו אליו‪ ,‬ומתוך תפלתם ותשובתם יסלח ה’ לחטאתם וישיב שכינתו‬
‫בתוכם‪ .‬ונבואתו‪ :‬ושבו בנים לגבולם ‪ -‬אחיהם שהיו מפוזרים ונדחים בגליות‪ .‬כי מפני שלא‬
‫הייתה פקידתם מבבל גאולה שלימה‪ ,‬הוצרכו לאותו מסע ההוא‪ ,‬כדי להכין לבם לשוב אל‬
‫אלוהיהם באופן שיחכה לחוננם ויחון לרחמם‪ .‬ותהיה להם הכנה גדולה לזה בהיותם‬
‫בארץ הקדושה ובבנותם בית המקדש ועבודתם שמה‪.‬‬

‫]נבואת ירמיהו על הגלות[‬
‫וכבר ביאר ירמיה הנביא ע"ה שזה היה באמת תכלית פקידת בבל‪ ,‬באומרו )ירמיה כ"ט(‬
‫כי כה אמר ה' כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם והקימותי לכם את דברי‬
‫הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה‪ .‬ואין ספק שאמר על פקידת בבל‪.‬‬
‫אמנם אמרו אחר זה כי אנכי ידעתי את המחשבות אשר אני חושב עליכם נאם ה'‬
‫מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקווה וקראתם אלי וגו'‪ .‬ושאר הפסוקים‬
‫שאחר זה‪ ,‬מבואר נגלה הוא שלא נאמרו על פקידת בבל‪ ,‬אלא להודיע שלא הייתה‬
‫הפקידה ההיא מכוונת לעצמה‪ ,‬כי אם לתת להם הכנה והזדמנות שישובו אליו כדי לקבץ‬
‫נידחיהם אשר לא שבו בבית שני‪ .‬ואלה היו המחשבות שאמר שהוא חושב עליהם לטובה‬
‫ולא לרעה‪ ,‬לתת להם אחרית ותקווה‪ ,‬שהיא הגאולה השלמה הנקראת 'אחרית הזעם'‪,‬‬
‫ולכך אמר שם והלכתם והתפללתם אלי‪ ,‬ר"ל שאחרי אותה הפקידה מבבל‪ ,‬בהיותם‬
‫בירושלם מקום התפלה ושער השמים‪ ,‬יקראו אליו והתפללו לפניו‪.‬‬
‫ואין זה יעוד‪ ,‬אלא צווי מצווה אותם שיעשו כן‪ .‬ויעדם שהוא ישמע אליהם‪ ,‬ושאז ישיב את‬
‫שבותם ויקבץ אותם מכל הגוים ומכל המקומות אשר נדחו שם‪.‬‬
‫ואי אפשר לפרש זה על פקידת בבל‪ ,‬שכבר נעשתה‪ .‬אלא על מה שיהיה אחר זה בחזרת‬
‫עשרת השבטים ובני יהודה שנתפזרו בשאר ארצות‪ .‬שמתוך אותה התחלה שיעשו‬
‫בירושלם אותם השבים מבבל בפקידתם‪ ,‬ישיב ה’ את שבותם ויקבצם על אדמת הקדש‪,‬‬
‫ותחזור הנבואה והשכינה ביניהם כימי קדם‪.‬‬
‫אמנם בני יהודה לא עשו כן‪ .‬אמנם הוסיפו לחטוא בזמן בית שני‪ ,‬כי הם אחזו בידיהם‬
‫עוונות אבותיהם‪ ,‬עבודת כוכבים גלוי עריות ושפיכות דמים‪ ,‬גזל וחמס וחילול שבתות‪ .‬ועם‬
‫היות שלא היו עובדי כוכבים‪ ,‬כבר נתחדשו ביניהם כת צדוק ובייתוס ואפיקורסות‬
‫והקראים‪ .‬ולכן לא זכו שתחזור נבואה ביניהם‪ ,‬ולא רוח הקודש ושאר הדברים הקדושים‬
‫‪19‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪20‬‬

‫שלא חזרו בקהלם‪ ,‬ולא לקבוץ אחיהם הגולים‪.‬‬
‫אבל בהתחברות עונותיהם על עונות אבותיהם נתחייבו בגלות אחר‪ ,‬לא כגלות בבל אלא‬
‫יותר קשה ויותר ארוך הרבה מאוד‪.‬‬

‫]גלות בית שני[‬
‫ואחרי שידעת זה‪ ,‬פקח עיניך וראה הכללים האלה נרמזים בדברי המוסר הזה איש לא‬
‫נעדר‪ .‬כי הנה אחרי שייעד שישבו בבבל כ"כ שנים‪ ,‬כמספר השמיטות שלא שמרו על‬
‫הארץ‪ ,‬אמר והנשארים בכם והבאתי מורך בלבבם בארצות אויביהם‪ ,‬ר"ל שאותם שלא‬
‫הלכו גולים לבבל‪ ,‬אבל גלו לארצות רבות‪ ,‬תהיה מארת ה’ בהם שיתחדש בהם רכות‬
‫הלב‪ ,‬מפחד החרב שיפחדו תמיד מפני אויביהם‪ ,‬עד שמפני זה ירדוף אותם קול עלה‬
‫נדף‪ ,‬שמכהו הרוח ומוציא קול‪ ,‬ומאותו קול ינוסו בחושבם שהוא חרב האויב הבא עליהם‬
‫להרגם‪ .‬ולא די שינוסו‪ ,‬אבל גם יפלו ואין רודף‪ ,‬וכשלו איש באחיו וקרובו כמפני חרב‪ .‬ר"ל‬
‫כמו שיוכשלו מפני חרב האויב‪ ,‬עם היות שרודף אין‪ ,‬כלומר שאין רודף אותם אדם‪ ,‬ובזה‬
‫הדרך לא תהיה להם תקומה מפני אויביהם‪.‬‬
‫ולרמוז שיהיה הגלות ההוא ארוך מאוד ולא קצר כגלות בבל‪ ,‬אמר ואבדתם בגויים ואכלה‬
‫אתכם ארץ אויביכם‪ .‬וזה במיני חולאים משונים ובאורך זמן גלותם‪ .‬ואומר והנשארים בכם‬
‫יימקו בעוונם‪ .‬להגיד שאותם שלא יעלו מגלות הראשון לירושלם בפקידה ההיא‪ ,‬לא יעלה‬
‫על לבם שלזמן מועט יעשה להם ה’ פקידה אחרת בארצותם לגוייהם‪ ,‬כי שם יימקו בעוונם‬
‫כל הגולים הם ובניהם ובני בניהם‪ .‬לא בעבור השמיטות‪ ,‬כי כבר שבתה הארץ בעבורם‪,‬‬
‫אבל יימקו בעוונם שאחזו בהם גם בארצות אויביהם‪ .‬ואף בעונות אבותם אתם יימקו‪ ,‬ר"ל‬
‫שגם כן יימקו בעבור העונות שעשו אבותיהם בהיותם בארץ קודם חורבן בית ראשון‪:‬‬
‫עבודת כוכבים גילוי עריות ושפיכות דמים‪ ,‬ושאר העונות שהיו עושים‪ ,‬שבעבור העונות‬
‫הראשונים והאחרונים יבואו בגלות המר והארוך הזה‪ .‬ויימקו ‪ -‬נאמר על כרת הגוף‪.‬‬
‫השאלה הי'‬
‫באומרו והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם‪ .‬ועם היותו מהראוי שבעבור שיהיה ישראל‬
‫מודה ועוזב ירוחם‪ ,‬הנה אמר על הוידוי ההוא אף אני אלך עמכם בקרי‪ ,‬והבאתי אותם‬
‫בארץ אויביהם‪ .‬ואחרי כן הכביד עונשם ורעתם אחרי הוידוי יותר ממה שהיה בלתו‪.‬‬
‫השאלה הי"א‬
‫באומרו וזכרתי את בריתי יעקב וגו' והארץ אזכור והארץ תיעזב מהם‪ .‬כי אם יזכור ברית‬
‫אבותיהם וזכות הארץ‪ ,‬איך לא ירחם עליהם‪,‬ואמר שתיעזב מהם הארץ בהליכתם בגלות‬
‫מעליה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪21‬‬

‫השאלה הי"ב‬
‫למה לא זכר האבות כפי זמנם‪ ,‬אברהם ראשונה ויצחק אחריו ויעקב בסוף‪ .‬וזכר אותם‬
‫בהפך יעקב ראשונה ויצחק אחריו ואברהם באחרונה‪ ,‬בהפך תולדותם‪.‬‬
‫השאלה הי"ג‬
‫למה באו כאן פסוקים סותרים זה את זה‪ ,‬כי הוא אמר וגעלה נפשי אתכם‪ ,‬וחזר ואמר לא‬
‫מאסתים ולא געלתים‪.‬‬

‫]והתוודו את עוונם[‬
‫מ וְ ִה ְתוַדּוּ ֶאת‪ֲ -‬עוֹ ָנם וְ ֶאת‪ֲ -‬עוֹן ֲאב ָֹתם ְבּ ַמ ֲע ָלם ֲא ֶשׁר ָמ ֲעלוּ‪ִ -‬בי וְ אַף ֲא ֶשׁר‪ָ -‬ה ְלכוּ ִע ִמּי ְבּ ֶק ִרי ‪:‬‬
‫יהם‬
‫ְב ֶ‬
‫מא אַף‪ֲ -‬אנִ י ֵא ֵל ְך ִע ָמּם ְבּ ֶק ִרי וְ ֵה ֵבא ִתי א ָֹתם ְבּ ֶא ֶרץ אֹי ֵ‬
‫אוֹ‪-‬אָז י ִָכּנַע ְל ָב ָבם ֶה ָע ֵרל וְ אָז י ְִרצוּ ֶאת‪ֲ -‬עוֹנָם ‪:‬‬

‫תשובה לשאלות י‪-‬יב‬
‫בעבור שתכלית פקידת בית שני היה כמו שביארתי‪ ,‬והעיד עליו הנביא ירמיהו כדי‬
‫שהעולים מבבל ישובו אל ה' ויתפללו אליו‪ ,‬יעד כאן הכתוב מה יהיה עניינם בזה‪ ,‬באומרו‬
‫והתודו את עונם ואת עוון אבותם‪ ,‬כי כן היו מתוודים בבית שני‪ ,‬כמו ואתנה את פני אל‬
‫האלהים לבקש תפלה ותחנונים‪ .‬ואמר דניאל חטאנו עווינו פשענו רשענו וסרנו ממצוותיך‬
‫וגו'‪ .‬וכן התודה נחמיה ועזריה גם כן‪ .‬אך הפסוק מבאר ומפרש גנות הדור‪ ,‬באומרו‬
‫במעלם אשר מעלו בי ר"ל שיתוודו ויצעקו חסידיהם אל ה' בעדם כמתחרטים מעונותיהם‬
‫ומעונות אבותיהם‪ ,‬אבל אנשי הדור ההוא לא יעזבו החטא כי תמיד יחזיקו בו ויהיו כטובל‬
‫ושרץ בידו‪ .‬וזהו במעלם אשר מעלו בי‪.‬‬
‫ואף ע"פ שהיו מתוודים‪ ,‬יחזיקו תמיד במעל ובחטא‪ ,‬ואף אשר הלכו עמי בקרי‪ ,‬כי מלבד‬
‫העבירות העצומות שהיו ביניהם כמו שהיו באבותיהם‪ ,‬הנה היו מיחסים עונשיי ההשגחה‬
‫למקרה‪ ,‬כאנשי בית ראשון‪ .‬ומפני שלא היה הוידוי ההוא עם עזיבת החטא מהעם‪ ,‬אמר‬
‫אף אני אלך עמם בקרי‪ ,‬ר"ל שמהפגעים והמקרים שיבואו לא ישמרם ה'‪.‬‬
‫ומלבד זה אותם אנשי בית שני לא יבואו בית ה'‪ ,‬אבל יבואו בגלות אחר‪ ,‬ועל זה אמר‬
‫באמת והבאתי אותם בארץ אויביהם‪ .‬כי הנה מה שאמר לעיל ואתכם אזרה בגויים והייתה‬
‫ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה‪ ,‬נאמר על הגלות הראשון שגלו על ידי נבוכדנצר‪ .‬ואמרו‬
‫כאן והבאתי אותם בארץ אויביהם‪ ,‬נאמר בלי ספק על אנשי בית שני שיבואו מחדש בארץ‬
‫אויביהם לכלות פשע ולהתם חטאת מהעונות שעשו אבותיהם‪ ,‬שלא נתכפרו מהם‪ .‬ולכך‬
‫אמר או אז ייכנע לבבם הערל ואז ירצו את עוונם כלומר‪ ,‬שאין להם לאנשי בית שני אלא‬
‫אחד משני דרכים‪ :‬אם שיעשו תשובה ויוכנע לבבם הערל‪ ,‬ואז ירצו את עוונם‪ ,‬שיעזבו‬
‫עוונם בהחלט‪ ,‬כי זה היה תכלית הפקידה כמו שביארתי; או שילכו בגלות אחר כמו שזכר‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪22‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫והרמב"ן פירש והבאתי אותם בארץ אויביהם‪ :‬או עד זמן שייכנע לבבם הערל‪ ,‬או זמן‬
‫שירצו את עוונם באורך הגלות‪ .‬כמו שאחז"ל )סנהדרין ד' צ"ט( אני ה' בעתה – אחישנה‪.‬‬
‫אם זכו – אחישנה; לא זכו ‪ -‬בעתה‪.‬‬

‫]וזכרתי את בריתי‪ …‬והארץ אזכור[‬
‫אָרץ ֶאזְ כֹּר ‪:‬‬
‫אַב ָר ָהם ֶאזְ כֹּר וְ ָה ֶ‬
‫יתי י ְִצ ָחק וְ אַף ֶאת‪ְ -‬בּ ִרי ִתי ְ‬
‫ַעקוֹב וְ אַף ֶאת‪ְ -‬בּ ִר ִ‬
‫יתי י ֲ‬
‫ָכ ְר ִתּי ֶאת‪ְ -‬בּ ִר ִ‬
‫מב וְ ז ַ‬

‫ואחרי שיעד על מה שיהיה בבית שני‪ ,‬חזר לדבר בגלות בבל שהיה הראשון‪ .‬ואמר וזכרתי‬
‫את בריתי יעקב‪ ,‬כלומר שאם יאמר אומר ואיך יגלה הקדוש ברוך הוא לעמו לבבל ולא‬
‫יזכור להם זכות אבותיהם‪ ,‬לזה השיב ואמר‪ :‬אלהי משפט ה'‪ ,‬וצדק משמים נשקף‪ .‬כי הוא‬
‫יזכור להם את ברית יעקב שכל זכיותיו ראוי שיהיו על זרעו ועל יוצאי ירכו‪ .‬ואף את בריתי‬
‫יצחק‪ ,‬שהיה אפשר לי ליחס זכותו לזרע עשו שהיה גם כן בנו של יצחק‪ ,‬הנה אני לא‬
‫אעשה כן‪ ,‬כי כל זכות יצחק איחס לישראל‪ .‬ואף את בריתי אברהם אזכור‪ ,‬כי עם היות‬
‫אפשר ליחסו לזרע ישמעאל ולבני קטורה ולזרע עשו שכולם יצאו מאברהם‪ ,‬הנה אני לא‬
‫אייחס זכות אברהם כולו אלא לישראל‪ .‬אלא עם כל זה אזכור להם זכות ג' האבות כולם‪.‬‬
‫הנה ג"כ אזכור הארץ‪ ,‬העלבון שעשו לארץ הקדושה בביטול השמיטות והיובלים‪ .‬ולכן כפי‬
‫שורת הדין‪ ,‬בהיות זכות האבות בעדם ועלבון הארץ כנגדם‪ ,‬יהיה מהמשפטים שהארץ‬
‫תיעזב מהם ותירץ את שבתותיה בהשמה מהם‪ ,‬ר"ל שתיפרע אותם השמיטות והיובלים‬
‫בהיותה שממה מהם‪ .‬והם אחרי גלות בבל‪ ,‬שהיה מפני השמיטות ‪ -‬ירצו את עוונם‪ ,‬ר"ל‬
‫שאר העונות שעשו‪ ,‬שלא בא עליהם גלות בבל‪ ,‬ירצו אותם בגלות אחר הארוך הזה‪ .‬יען‬
‫וביען במשפטי מאסו ואת מצוותי געלה נפשם‪ .‬רומז אל שאר העבירות אשר עשו בזמן‬
‫בית שני כמו שזכרתי‪ ,‬ובזמן בית ראשון‪.‬‬
‫ולפי שלא יחשבו מכל זה שלא יהיה להם עוד תקומה‪ ,‬ויכלו בגלות הארוך‪ ,‬הוצרך לומר‬
‫ואף גם זאת תהיה בהם‪ ,‬כי כמו שייעדתי ברעות ‪ -‬כן אייעד בטובה הזאת‪ .‬והוא‪,‬‬
‫שבהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם‪ .‬כי אם היות שאמרתי למעלה‬
‫וגעלה נפשי אתכם‪ ,‬לא יהיה המיאוס והגיעול בגבול כל כך שיגיע לכלותם ולהפר בריתי‬
‫אתם‪ ,‬כמו שהם הפרו אותו‪ ,‬כי נצח ישראל לא ישקר ולא יכזב‪ ,‬כי אני ה' אלהיכם‪ .‬וכמו‬
‫שאני ה' לא שניתי‪ ,‬כן אתם בני ישראל לא כיליתם‪.‬‬
‫ומפני זה גם באחרית הזעם אזכור להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים‬
‫באותות ובמופתים להיות להם לאלהים‪ .‬וכן אעשה בסוף הגלות הארוך הזה‪ .‬וכמו‬
‫שהנביא אומר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪23‬‬

‫הנה התבאר למה אחר והתוודו את עוונם‪ ,‬אמר והבאתי אותם בארץ אויביהם; ולמה אחר‬
‫שאמר וזכרתי את בריתי יעקב‪ ,‬אמר והארץ תיעזב מהם; ולמה זכר האבות שלא כסדר‬
‫זמנם‪ ,‬באחרון החל ובראשון כילה‪.‬‬
‫והותרו בזה השאלות הי' והי"א והי"ב‪.‬‬
‫וכן התבאר שאין סתירה מאמרו לא מאסתים ולא געלתים‪ ,‬למאמר וגעלה נפשי אתכם‪.‬‬
‫והותרה בו השאלה הי"ג‪.‬‬
‫השאלה הי"ד‬
‫למה קיצר משה רבנו בנחמות במקום הזה‪ ,‬שאמר בלבד וזכרתי להם ברית ראשונים וגו'‬
‫ולא פירש שיגאלם‪ .‬וכ"ש לדעת הרמב"ן‪ ,‬שאמר שהמוסר הזה נאמר על גלות בית ראשון‪,‬‬
‫שיקשה מאוד למה לא פירש משה שיהיה הגלות שבעים שנה‪ ,‬וכמו שפירשו בביאור‬
‫ירמיהו הנביא‪ .‬הקצור קצרה נבואת אדונינו משה מנבואת ירמיה‪ ,‬שלא השיג מה שהוא‬
‫השיג ויעד?‬
‫תשובה לשאלה יד‬
‫ואמנם למה קיצר משה בנחמות ולא יעד בגאולת ישראל מגלותם‪.‬‬
‫הנה הוא לפי שהמוסר הזה לא נאמר על גלות בבל בלבד‪ ,‬כדברי הרמב"ן‪ ,‬ולזה לא‬
‫הגבילו לשבעים שנה כמו שעשה ירמיה‪.‬‬
‫אמנם לפי שראה שהיה הגלות ארוך ונמשך מאוד ומי יכילו‪ ,‬כי יתייאשו ממנו בני ישראל‪,‬‬
‫לכך לא פירש כמה יארך‪.‬‬
‫עוד יש לי בזה טעם אחר‪ .‬והוא‪ ,‬שבכאן היה מרע"ה מתרה בישראל על שמירת התורה‬
‫והמצות‪ ,‬לכך הוצרך לאיים עליהם ביעדו כמה מהצרות רבות ורעות יבואו עליהם בעבור‬
‫זה‪ .‬ואילו היה מיעד אותם שאחרי ימים מועטים‪ ,‬שבעים שנה‪ ,‬ישובו לירושלם ויכלה‬
‫עונשם‪ ,‬יהיה העונש נקל בעיניהם‪ .‬לכך האריך במוסר להפחידם‪ ,‬וקיצר בנחמות להודיעם‬
‫שהדבר קשה ומסוכן מאוד‪.‬‬
‫אמנם ירמיהו שראה אותם כבר גולים ונחרדים‪ ,‬חשש אולי יתייאשו מהטוב‪ .‬לכך הוצרך‬
‫להודיעם שישוב ה’ לגאלם בזמן קרוב‪.‬‬
‫והותרה בזה השאלה הי"ד האחרונה‪.‬‬
‫ואחרי שהשלים אדון הנביאים כל התראותיו בייעודי בריתו‪ ,‬אמר אלה החוקים והמשפטים‬
‫והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל‪ .‬רצונו לומר שהברית הוא חיזוק לשמירת‬
‫המצות האלוהיות שניתנו בסיני‪ ,‬והם הנזכרות בפרשת שלמעלה‪.‬‬
‫‪23‬‬

‫מבחר אברבנאל לפרשת בחקותי * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪24‬‬

‫ואפשר לפרש אלה המשפטים והחוקים והתורות‪ ,‬על אלות הברית במוסר הזה‪ ,‬שהם‬
‫בערכו יתברך חוקים שחקק וגזר אותם בחכמתו העליונה‪ .‬שמי שיעבור על מצוותיו תקולל‬
‫חלקתו בארץ‪ ,‬ושומר מצווה לא ידע דבר רע‪.‬‬
‫ובערך המקבלים היו משפטים צדיקים‪ ,‬והם עקרי התורה שבכתב ושבעל פה‪ .‬ועל זה‬
‫אמר הנביא וגם אנכי נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם‪ ,‬שלא אמר זה‬
‫על חוקי התורה חלילה‪ ,‬אלא על הקללות ואלות הברית שייעד הקדוש ברוך הוא על‬
‫העוברים על מצוותיו ותורתו‪ ,‬כי אותם הם חוקים לא טובים‪.‬‬

‫‪24‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)