פרשת חוקת

נובמבר 1, 2015 · במדבר

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪1‬‬

‫מבחר מפירוש אברבנאל לחומש במדבר‬
‫פרשת חקת‬
‫פרקים י"ט – כ"א‬
‫מהדורה מקוצרת של פירוש אברבנאל‬
‫עיצוב‪ ,‬פיסוק וכותרות‪ :‬יהודה איזנברג‬
‫המהדורה כוללת תיקוני נוסח קלים‬
‫השאלות הועברו ממקומם והוצמדו לתשובות‬
‫כותרות בסוגריים מרובעים הם הוספת העורך‬
‫מבוסס על דפוס ונציה ה' שלט – ‪1579‬‬
‫בסוגריים ‪ -‬מספרי העמודים במהדורה זו‬
‫‪http://www.hebrewbooks.org/44335‬‬

‫אתר דעת תשע"ה‬

‫‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach‬‬

‫‪1‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪2‬‬

‫במדבר פרק כ‪,‬א‪-‬יג ‪3…………………………………………………………………………………..‬‬
‫ביאור הפרשה‪ ,‬ותשובות לשאלות ‪4 ………………………………………………………………………………………‬‬
‫]פרשת מי מריבה[ ‪4 ………………………………………………………………………………………………………..‬‬
‫]מות מרים ותלונות ישראל[‪5 …………………………………………………………………………………………..‬‬
‫]חטא אהרון[ ‪6 ……………………………………………………………………………………………………………‬‬
‫]חטא משה[ ‪6 …………………………………………………………………………………………………………….‬‬

‫במדבר פרק כ‪,‬יד ‪ -‬פרק כא‪,‬ג ‪8……………………………………………………………………….‬‬
‫]הפנייה למלך אדום[‪8 …………………………………………………………………………………………………..‬‬
‫]מות אהרן בהור ההר[ ‪11 ………………………………………………………………………………………………‬‬

‫במדבר פרק כא‪,‬א‪-‬י ‪12…………………………………………………………………………………‬‬
‫]מלחמת הכנעני מלך ערד בישראל[ ‪12 ………………………………………………………………………………….‬‬
‫]מתי הוכה הכנעני?[ ‪14 …………………………………………………………………………………………………‬‬
‫]מכת הנחשים[ ‪16 ……………………………………………………………………………………………………….‬‬

‫במדבר פרק כא‪,‬י‪-‬כ ‪17…………………………………………………………………………………‬‬
‫במדבר פרק כא‪,‬כא עד הסוף ‪17……………………………………………………………………..‬‬
‫]מדוע קבלו ישראל את ארץ סיחות ועוג?[ ‪17 ……………………………………………………………………….‬‬

‫‪2‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪3‬‬

‫במדבר פרק כ‪,‬א‪-‬יג‬
‫ביאור הפרשה‪ ,‬השאלות והתשובות‬
‫השאלה הא'‬
‫]‪[610‬‬

‫למה נגזר על משה ועל אהרן שלא יבואו אל הארץ? כי בין שיהיה חטאם שהכו את‬

‫הסלע‪ ,‬או במה שגידפו את ישראל לאמור שמעו נא המורים‪ ,‬או על שאר הדברים כפי הדעות‬
‫בחטאם‪ ,‬אין ראוי שעונש כזה ייענשו שני שרי צבאות ישראל‪ ,‬אלא לסיבה גדולה ולא לעניין‬
‫קל כמו שהיה עניין מי מריבה‪ ,‬כפי כל אחד מהדעת שנאמרו בו‪.‬‬
‫וגדול מזה היה שבירת הלוחות‪ ,‬ומאמר הצאן ובקר ישחט להם כמו שארז"ל‪.‬‬
‫השאלה הב'‬
‫הנה ממידותיו של הקדוש ברוך הוא לתת עונש מידה כנגד מידה כפי החטא ומתייחס אליו‪,‬‬
‫וכמו שנאמר )תהלים ס"ג י"ג( ולך ה’ חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו‪ .‬בהיות העונש‬
‫מתייחס לחטא‪ ,‬יכירו וידעו בני אדם שהוא בהשגחה ומשפט אלהי‪ .‬והנה בעניין מי מריבה אין‬
‫העונש הניתן אל משה ואהרן מתייחס‪ ,‬כי מה היחס שיש אל הכאת הסלע או דיבורו‪ ,‬עם‬
‫ההעברה אל הארץ‪ ,‬או לדבריו וכעסו והפרד דבקותו‪ ,‬עם שלא יבוא שמה‪.‬‬
‫השאלה הג'‬
‫הנה אם משה הכה צור או דיבר לעם ונתכעס שלא כראוי‪ ,‬נקבל שהיה ראוי שינתן לו עונש‪.‬‬
‫אבל אהרן למה יומת‪ ,‬מה עשה‪ ,‬כי הוא לא הכה אלא משה‪ ,‬והוא לא אמר שמעו נא המורים‬
‫אלא משה‪ ,‬שאהרן לא היה צריך באותו מעשה‪ .‬ולמה שיתפו הקדוש ברוך הוא עם משה‪,‬‬
‫ובכלל למה נענש אהרן בעבור מה שעשה משה‪.‬‬
‫השאלה הד'‬
‫]‪ [611‬במה שנאמר במשנה תורה גם בי התאנף ה’ בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שמה‪.‬‬
‫ואמר וה’ התאנף בי על דבריכם‪ ,‬כאלו היה עונש משה על עניין המרגלים‪ ,‬ואינו כן כי הוא‬
‫בחטאו מת בעניין מי מריבה‪.‬‬
‫גם שלא נאמר כזה באהרן שהתאנף על דבריהם‪ ,‬כמו שנאמר במשה‪ .‬ואם מתו שניהם בעוון‬
‫אחד‪ ,‬איך יהיו הדברים בהם מתחלפים‪.‬‬
‫השאלה הה’‬
‫למה משה ואהרן לא צעק לבם אל ה’ מגודל העונש עם קלון החטא‪ .‬כי הנה מה שהתפלל‬
‫בסדר ואתחנן‪ ,‬היה לפי שחשב שכבר חזר השם מן הגזרה והותר הנדר‪ ,‬בראותו מלחמת‬
‫סיחון ועוג‪ .‬אבל בעת הגזרה ומיתת אהרן‪ ,‬שם יד לפה ולא צעק ולא התפלל אחד מהם על‬

‫‪3‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪4‬‬

‫הדבר אל ה’ להשיב מחרון אפו‪.‬‬
‫השאלה הו'‬
‫למה זה נשתנה עניין הוצאת המים מן הסלע שנזכר כאן‪ ,‬ממה שנזכר בסדר בשלח‪ ,‬מהוצאת‬
‫המים מן הצור בחורב‪ ,‬שנשתנו שניהם בדברים‪.‬‬
‫הא' ששם ציוה עבור לפני העם וקח אתך מזקני ישראל‪ ,‬וכאן לא דבר בזקנים כלל‪.‬‬
‫הב' ששם ציוה והכית בצור ויצאו ממנו מים‪ ,‬וכאן אמר ודברתם אל הסלע ונתן מימיו‪.‬‬
‫הג' ששם קראו צור ואמר הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב‪ ,‬וכאן קראו סלע‪ ,‬ולא אמר‬
‫שיעמוד לפניו‪.‬‬
‫הד' ששם קרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה’‪ ,‬וכאן קראו‬
‫מריבה בלבד ולא מסה ולא שם ניסיון‪.‬‬
‫השאלה הז'‬
‫למה באו בפרשה הזאת ושאר המקומות שנזכר שם זה העניין ד' לשונות‪ ,‬מהם בלשון מחייב‬
‫מריתם פי‪ .‬מעלתם בי‪ .‬ושנים בלשון שולל‪ :‬לא קידשתם לא האמנתם‪ .‬ואיך אפשר לומר‬
‫שאדון הנביאים מרה ומעל‪ ,‬ולא האמין ולא קידש את השם הנכבד‪.‬‬

‫ביאור הפרשה‪ ,‬ותשובות לשאלות‬
‫]פרשת מי מריבה[‬
‫זכר הכתוב שבאו כל עדת ישראל מדבר צין‪ .‬ואין ספק שהיה כל זה אחרי שמתו כל אנשי‬
‫המדבר‪ ,‬ונשארו בניהם העתידים להיכנס לארץ‪ .‬וישב העם בקדש‪ ,‬ותמת שם מרים ותקבר‬
‫שם‪.‬‬
‫ואין קדש זה קדש ברנע ששלחו משם המרגלים‪ ,‬ונאמר עליו ותשבו בקדש ימים רבים כימים‬
‫אשר ישבתם‪ .‬והוא היה במדבר פארן‪ ,‬וכמו שחשב הראב"ע‪.‬‬
‫אבל קדש זה הוא מקום אחר במדבר צין‪ ,‬שבאו שם בשנת הארבעים‪ ,‬ומתה שם מרים‪ .‬ובא‬
‫הכתוב הזה ללמדנו שבימים מועטים מתו אהרן ומרים וגם משה‪ ,‬וכמו שאמר הנביא ואכחיד‬
‫שלשת הרועים בירח אחד‪.‬‬
‫וגם להודיע שבקדש ברנע הייתה תלונה וגזרת מיתה לדור המרגלים‪ ,‬שלא יבואו אל הארץ‪.‬‬
‫וכן בקדש הזה שהיה במדבר צין הייתה ג"כ גזרה אחרת‪ ,‬ותלונת מיתה שלא יכנסו לארץ‬
‫משה ואהרן‪ .‬כאלו תמיד בקדש ברנע קצף הקדוש ברוך הוא בעמו וחסידיו‪.‬‬
‫ונראים דברי רבותינו‪ ,‬שהם האמת בלי ספק‪ ,‬שבימי מרים ובזכותה היה הולך עם ישראל‬
‫‪4‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪5‬‬

‫בדרך פלא באר מים חיים‪ .‬כי בכל מקום שהיו חונים היה נובע באר מים חיים על דרך הפלא‪.‬‬
‫וכאשר מתה הצדקת הזאת פסק הבאר‪.‬‬

‫]מות מרים ותלונות ישראל[‬
‫ודיבר הכתוב בגנותם של ישראל‪ ,‬שבמקום שהיה להם לבא לנוד למשה ולאהרן ולנחמם‬
‫במיתת אחותם הנביאה‪ ,‬נקהלו עליהם לריב עמהם ולא לנחמם‪ .‬וזה שאמר ויקהלו על משה‬
‫ועל אהרן‪ ,‬וירב העם עם משה‪ ,‬כי להיותו העיקר בנבואה ובהנהגה‪ ,‬הייתה המריבה עמו‬
‫בראשונה‪ .‬והנה אמרו ולו גוענו כגוע אחינו לפני ה’‪ ,‬רצונם לומר‪ :‬הלוואי שהיינו מתים כמו‬
‫שמתו אחינו על העגל‪ ,‬ועל המרגלים‪ ,‬ובעדת קרח‪ ,‬ולא שנמות בחטא ופשע כמו שהם מתו‬
‫לפני האלהים‪ .‬אלא שהיינו מתים כמו שמתו הם‪ ,‬ותהיה מיתתנו לפני ה’ ובעבודתו‪.‬‬
‫וביאר הסיבה למה בחרו מות מחיים‪ ,‬באומרם ולמה הבאתם אתם משה ואהרן את קהל ה’‬
‫אל המדבר הזה‪ ,‬רוצה לומר שהיה להם להביאם בדרך אחר לא בדרך המדבר‪ .‬אם יאמרו‬
‫שלא יכלו להביאם דרך ארץ פלשתים מפני המניעות שזכרה התורה בסדר בשלח‪ ,‬תישאר‬
‫השאלה ולמה העליתונו ממצרים‪ ,‬הלא טוב לנו לשבת שם בעבודה האלהית‪ ,‬כי בכל מקום‬
‫מוקטר מוגש לשמו‪ .‬ומפני זה לא זכרו ראשונה הראשון בזמן‪ ,‬והוא הוציאם ממצרים‪ ,‬ולא‬
‫הענישם הכתוב על הדברים האלה‪ ,‬לפי שלא בחרו למות במצרים או במדבר‪ ,‬אלא לפני ה’‬
‫ובעבודתו‪.‬‬
‫יך וְ ִד ַבּ ְר ֶתּם ֶאל‪ַ -‬ה ֶסּ ַלע ְל ֵעינֵי ֶהם‬
‫אָח ָ‬
‫אַתּה וְ אַ ֲהרֹן ִ‬
‫ח ַקח ֶאת‪ַ -‬ה ַמּ ֶטּה וְ ַה ְק ֵהל ֶאת‪ָ -‬ה ֵע ָדה ָ‬
‫ירם‪:‬‬
‫ית ֶאת‪ָ -‬ה ֵע ָדה וְ ֶאת‪ְ -‬בּ ִע ָ‬
‫את ָל ֶהם ַמ ִים ִמן‪ַ -‬ה ֶסּ ַלע וְ ִה ְשׁ ִק ָ‬
‫הוֹצ ָ‬
‫ימיו וְ ֵ‬
‫ָתן ֵמ ָ‬
‫וְ נ ַ‬

‫והנה משה ואהרן כשראו את העם ברעה שהיו מיחסים אליהם‪ ,‬יציאת מצרים ומיתת אחיהם‪,‬‬
‫יראו לנפשם שמא יסקלום באבנים‪ .‬ולכן כדמות בורחים באו אל פתח אוהל מועד‪ ,‬ויפלו על‬
‫פניהם לדרוש את ה’ על זה‪ .‬ואז בא הדיבור למשה שייקח את המטה‪ ,‬והוא מטה משה אשר‬
‫עשה בו את האותות‪ ,‬שהוא מטה ההנהגה‪ ,‬מקל תפארה שהיה מביא בידו בעתות ההנהגה‪,‬‬
‫ושיקהיל הוא ואהרן את העדה לפני הסלע שהיה שמה‪ ,‬וששניהם ידברו אל הסלע בעיני‬
‫העדה‪ .‬ויהיה הדיבור בשם ה’ ההופכי הצור אגם מים‪ ,‬שייתן מימיו‪ ,‬רוצה לומר המים‬
‫שהפקיד הקדוש ברוך הוא לתוכו‪ ,‬לתיתם על דרך הפלא‪ ,‬והיא מליצה נכבדת שכפי היכולת‬
‫האלהי כל הדברים היו מוכנים להיעשות בהם נס‪ .‬וכאומרם ז"ל‪ ,‬האומר לשמן שידליק יאמר‬
‫לחומץ וידליק‪ .‬כי איזה דבר שיזדמן יתחדש ויתהווה ברצון ה’ דרך נס מאיזה דבר שיזדמן‪.‬‬
‫ומהבחינה הזאת אמר בסלע ונתן מימיו‪ ,‬רצונו לומר המים שהיו אפשריים לצאת משם ע"ד‬
‫הפלא‪.‬‬
‫והנה אמר עוד והוצאת להם מים מן הסלע‪ ,‬להודיעו שאע"פ שהסלע אבן קשה‪ ,‬לא יצטרך אל‬
‫הכאה ולא אל השתדלות אחר‪ ,‬כי אם לדבר אליו כן‪ ,‬כי הוא ישמע את דברי ה’‪ ,‬ובכוחו יוכל‬

‫‪5‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪6‬‬

‫משה להוציא מים מן הסלע‪ .‬ויהיו כל כך רבים‪ ,‬שישתו העדה ואת בעירם‪ ,‬המקנה אשר להם‪,‬‬
‫כי מן העת אשר נתקרבו אל ארץ נושבת קנו בהמות ומקנה לשאת את משאת נשיהם וטפם‪.‬‬
‫ֹאמר ָל ֶהם‬
‫אַהרֹן ֶאת‪ַ -‬ה ָקּ ָהל ֶאל‪ְ -‬פּנֵי ַה ָסּ ַלע ַויּ ֶ‬
‫משׁה וְ ֲ‬
‫ַק ִהלוּ ֶ‬
‫י ַויּ ְ‬
‫נוֹציא ָל ֶכם ָמ ִים‪:‬‬
‫ִשׁ ְמעוּ‪-‬נָא ַהמּ ִֹרים ֲה ִמן‪ַ -‬ה ֶסּ ַלע ַהזֶּה ִ‬
‫ירם‪:‬‬
‫וּב ִע ָ‬
‫ַתּ ְשׁ ְתּ ָה ֵע ָדה ְ‬
‫ֵצאוּ ַמ ִים ַר ִבּים ו ֵ‬
‫משׁה ֶאת‪-‬יָדוֹ ַויּ ְַך ֶאת‪ַ -‬ה ֶסּ ַלע ְבּ ַמ ֵטּהוּ ַפּ ֲע ָמיִ ם ַויּ ְ‬
‫ָרם ֶ‬
‫יא ַויּ ֶ‬

‫והנה משה הוכיח את העם המריבים עמו‪ ,‬ואמר אליהם שמעו נא המורים דברי‪ ,‬איך תייחסו‬
‫היציאה ממצרים והביאה אל המדבר הזה לי ולאהרן‪ ,‬הלא נתפרסם אליכם כי מאת ה’ הייתה‬
‫זאת‪ ,‬ולא ממנו‪ .‬מה תריבון עמנו על המים‪ ,‬הביטו וראו האם אפשר לנו שאנחנו בכוחנו נוציא‬
‫מהסלע הזה לכם מים? זה באמת ידוע הוא‪ ,‬שהוא מכת הנמנעות בחוקנו‪ .‬ואחרי שאמר זה‪,‬‬
‫הכה את הסלע במטהו‪ ,‬לא פעם אחת בלבד כי אם פעמיים‪ ,‬ויצאו מים‪ .‬להורות להם שיד ה’‬
‫עשתה זאת‪ ,‬לא כחם וגבורתם של משה ואהרן‪.‬‬

‫]חטא אהרון[‬
‫ִשׂ ָר ֵאל‬
‫ישׁנִ י ְל ֵעינֵי ְבּנֵי י ְ‬
‫ַען לֹא‪ֶ -‬ה ֱא ַמנְ ֶתּם ִבּי ְל ַה ְק ִדּ ֵ‬
‫אַהרֹן י ַ‬
‫משׁה וְ ֶאל‪ֲ -‬‬
‫ֹאמר ה’ ֶאל‪ֶ -‬‬
‫יב ַויּ ֶ‬
‫ָת ִתּי ָל ֶהם‪:‬‬
‫אָרץ ֲא ֶשׁר‪-‬נ ַ‬
‫ָל ֵכן לֹא ָת ִביאוּ ֶאת‪ַ -‬ה ָקּ ָהל ַהזֶּה ֶאל‪ָ -‬ה ֶ‬

‫והנה נחשב זה לעוון אל משה ואהרן‪ .‬ונענשו עליו שניהם‪.‬‬
‫ואמנם במה היה העוון הזה ומה פשעם ומה חטאתם‪ ,‬שכל כך נענשו עליו‪ ,‬ראוי לבארו בכאן‪.‬‬
‫ודעתי בזה‪ ,‬שמשה ואהרן שניהם נענשו בעבור עוונות שעשו‪ .‬אם אהרן בעוון העגל‪ ,‬ואם‬
‫משה אדונינו ‪ -‬עניין המרגלים‪.‬‬
‫לא שהיה אהרן מעובדי העגל‪ ,‬ולא שהיה משה מדור המרגלים‪ ,‬חלילה להם מרשע‪.‬‬
‫אבל אהרן‪ ,‬כמו שהתבאר במקומו‪ ,‬שלא בכוונה רעה עשה את העגל‪ .‬ועם היות כוונתו‬
‫לעכב את העם ולהנהיגם בנחת עד בא משה‪ ,‬הנה נמשך ממנו מה שנמשך‪ .‬ולפי שהעם‬
‫לקחו מיד השם ככל חטאתם‪ ,‬מהם מתו במגפה ומהם ע"י חרב‪ ,‬ולא באו אל הארץ אשר אמר‬
‫ה’ לתת להם‪ ,‬הנה היה אהרן בזה סיבה מה‪ .‬לכן היה מהמשפט האלהי‪ ,‬שכמו שאהרן סבב‬
‫באנשים ההמה שימותו במדבר ולא יכנסו לארץ‪ ,‬שהוא גם כן ימות במדבר ולא יכנס לארץ‪.‬‬
‫אמנם לפי שלא היה אהרן מעובדי העגל כשאר האנשים הפושעים‪ ,‬לכן לא נענש עימהם‬
‫והאריך אפו אליו‪ .‬ונכלל במה שאמר למשה ועתה לך נחה את העם וגו' וביום פקדי ופקדתי‪.‬‬
‫ולרמוז לזה נאמר שם בסוף הספור ויגוף ה’ את העם אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ואמנם אהרן ענשו שמור לו לשעתו‪.‬‬

‫]חטא משה[‬

‫‪6‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪7‬‬

‫ואמנם חטא משה היה‪ ,‬כי כאשר שאלו ישראל לשלוח מרגלים‪ ,‬לא שאלו‪ ,‬אלא וישיבו אותנו‬
‫דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהם‪ .‬והשם יתברך‪ ,‬כשציווה על‬
‫שליחותם‪ ,‬לא אמר אלא ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן‪ .‬והנה משה אדונינו הוסיף מעצמו‬
‫בשליחות‪ ,‬מה שישראל לא שאלו עליהם‪ ,‬והקב"ה לא ציוה בם‪ ,‬והם‪ ,‬שיראו את העם היושב‬
‫בארץ החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב ומה הערים הבמחנים אם במבצרים‪ ,‬והשאלות‬
‫ההמה שהוסיף משה לשאול מאתם‪ ,‬אין ספק שהיו לכוונה טובה‪ ,‬שידעו ישראל כי עז העם‬
‫והערים גדולות ובצורות בשמים‪ ,‬כדי שיכירו וידעו כי הגדיל ה’ לעשות עמהם חסד להורישם‬
‫מפניהם‪ .‬וכמו שאמר משה במשנה תורה‪,‬‬
‫שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדולים ועצומים ממך ערים‬
‫גדולות ובצורות בשמים עם גדול ורם בני ענקים וגו' וידעת היום השבות אל לבבך כי ה’‬
‫אלהיך אש אוכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך וגו'‪.‬‬
‫אבל נמשך מזה מה שנמשך‪ ,‬שבתשובת השאלות האלו אמרו המרגלים עז העם והערים‬
‫בצורות‪ ,‬באופן שהמסו את לב העם ודברו בה’ ובמשה‪ ,‬ומפני זה נגזרה עליהם גזרה שלא‬
‫יכנסו לארץ וימותו כלם במדבר‪,‬‬
‫ולפי שמרע"ה היה סיבה למקרה כזה‪ ,‬לכן היה מהצדק האלהי שגם הוא שסבב שימותו הדור‬
‫במדבר ולא יכנסו לארץ‪ ,‬לא יבא שמה‪ ,‬כי שגגת למוד עולה זדון‪ .‬ומפני שישראל חטאו על זה‬
‫במזיד‪ ,‬ומרע"ה חטא בשוגג ובכוונה טובה‪ ,‬חס הקדוש ברוך הוא על כבודו ולא הביא גזרתו‬
‫בתוך גזרת העם‪ ,‬והאריך אליו אפו כמו שהאריך לאהרן במעשה העגל‪.‬‬
‫וכאשר בקדש ובמדבר צין התלוננו ישראל על המים‪ ,‬ובדברי תלונתם העירו פעמים הרבה על‬
‫היות משה ואהרן סיבה למיתת העם במדבר‪ ,‬ובעבורם לא נכנסו לארץ‪ ,‬כמו שאמרו ולמה‬
‫הבאתם את קהל ה’ אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו‪ ,‬ומשה ואהרן התעצבו בשמעם‬
‫הרמז ההוא‪ ,‬וציווה השם למשה שהוא ואהרן יקהילו את הקהל אל הסלע‪ ,‬ושידברו ויעשו‬
‫הפועל אשר זכר‪.‬‬
‫ובהיות שמרע"ה עבר על דברי השם ומרה את פיו‪ ,‬כי הוא ציוה אותו שידבר אל הסלע‪ ,‬ומשה‬
‫הכה אותו ולא דבר‪ ,‬ראה יתברך להעניש שניהם שהיו שמה‪ ,‬לא בעבור החטא הזה מהכאת‬
‫הסלע‪ ,‬אלא מפני עונותיהם הקודמים‪ .‬והיו אם כן מי מריבת קדש כלי אמצעי בדבר הזה‪ ,‬ולא‬
‫סיבה עצמית‪.‬‬
‫וקרה להם לפניו ית' כמו שפעמים רבות יקרה לאדם עם בנו האהוב אצלו‪ ,‬שאם חטא לו‬
‫יעלים את פשעו מפני כבודו‪ ,‬ואחר כך בסיבה קטנה ילקה אותו מכה רבה‪ .‬ואם ישאלו ממנו‬
‫למה עשית כך על דבר קטן כזה‪ ,‬והוא ישיב לא בעבור זה עשיתי‪ ,‬אלא מפני עונות ראשונות‬
‫שעשה והארכתי לו העונש עד עתה‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪8‬‬

‫וכן העונש הזה לא היה למשה ולאהרן על מי מריבה לבד‪ ,‬כי העונש היה בעצם ואמת על מה‬
‫שעשו קודם לזה‪ .‬וכדי לכסות עליהם ולחוס על כבודם‪ ,‬תלה עונשם עד מי מריבה‪ ,‬על אשר‬
‫מרו דברי השם‪.‬‬
‫ואין לך שתאמר ולמה לא הענישם הש"י בזמן החטאים ובגלוי הסיבה האמתית ותלה חטאת‬
‫במי מריבה‪ ,‬לא איש אל ויכזב כי כבר אמרו חכמינו זכרונם לברכה‪ ,‬שכן מידתו של הקדוש‬
‫ברוך הוא מאריך אפיה וגבי דיליה‪.‬‬
‫והנה התורה פרסמה חטא נדב ואביהו בהקריבם אש זרה לפני ה’‪ ,‬ולא נמנעו מפני זה חז"ל‬
‫לומר שלא מתו עליו אלא מפני עונות אחרים‪ :‬מהם אמרו שתויי יין נכנסו למקדש‪ ,‬ומהם אמרו‬
‫הורו הוראה בפני משה רבם‪ ,‬ודעות אחרות‪ .‬והיה דעתם שהעלימה התורה סיבת מיתתם‬
‫האמיתית‪ ,‬ותלתה העניין בסיבה אחרת‪ .‬ואם היה זה ראוי בחוק כהני ה’‪ ,‬כל שכן בחוק‬
‫אדונינו משה ואהרן הקדוש‪.‬‬
‫וזהו מה שרציתי לבארו בדבר הזה‪ ,‬והאמנתי שהוא האמת הגמור‪.‬‬

‫במדבר פרק כ‪,‬יד ‪ -‬פרק כא‪,‬ג‬
‫ביאור הפרשה‪ ,‬השאלות והתשובות‬
‫אָכים ִמ ָקּ ֵדשׁ ֶאל‪ֶ -‬מ ֶל ְך ֱאדוֹם‬
‫משׁה ַמ ְל ִ‬
‫ִשׁ ַלח ֶ‬
‫יד ַויּ ְ‬
‫אָתנוּ‪:‬‬
‫ָד ְע ָתּ ֵאת ָכּל‪ַ -‬ה ְתּ ָלאָה ֲא ֶשׁר ְמ ָצ ְ‬
‫אַתּה י ַ‬
‫יך יִ ְשׂ ָר ֵאל ָ‬
‫אָח ָ‬
‫אָמר ִ‬
‫כֹּה ַ‬
‫‪…‬‬
‫וּב ֶכ ֶרם וְ לֹא נִ ְשׁ ֶתּה ֵמי ְב ֵאר‬
‫ַעבֹר ְבּ ָשׂ ֶדה ְ‬
‫אַר ֶצ ָך לֹא נ ֲ‬
‫ַע ְבּ ָרה‪-‬נָּא ְב ְ‬
‫יז נ ְ‬
‫ֻל ָך‪:‬‬
‫ַעבֹר גְּ ב ֶ‬
‫ָמין וּ ְשׂמֹאול ַעד ֲא ֶשׁר‪-‬נ ֲ‬
‫ֵל ְך לֹא נִ ֶטּה י ִ‬
‫ֶדּ ֶר ְך ַה ֶמּ ֶל ְך נ ֵ‬
‫את ָך‪:‬‬
‫ֹאמר ֵא ָליו ֱאדוֹם לֹא ַת ֲעבֹר ִבּי ֶפּן‪ַ -‬בּ ֶח ֶרב ֵא ֵצא ִל ְק ָר ֶ‬
‫יח ַויּ ֶ‬
‫ַע ֶלה‬
‫ִשׂ ָר ֵאל ַבּ ְמ ִס ָלּה נ ֲ‬
‫ֹאמרוּ ֵא ָליו ְבּנֵי‪-‬י ְ‬
‫יט ַויּ ְ‬
‫ָת ִתּי ִמ ְכ ָרם ַרק ֵאין‪ָ -‬דּ ָבר ְבּ ַרגְ ַלי ֶא ֱעב ָֹרה‪:‬‬
‫וּמ ְקנַי וְ נ ַ‬
‫יך נִ ְשׁ ֶתּה ֲאנִ י ִ‬
‫ימ ָ‬
‫וְ ִאם‪ֵ -‬מ ֶ‬
‫ָקה‪:‬‬
‫וּביָד ֲחז ָ‬
‫ֵצא ֱאדוֹם ִל ְק ָראתוֹ ְבּ ַעם ָכּ ֵבד ְ‬
‫ֹאמר לֹא ַת ֲעבֹר ַויּ ֵ‬
‫כ ַויּ ֶ‬
‫ִשׂ ָר ֵאל ֵמ ָע ָליו‪:‬‬
‫ִשׂ ָר ֵאל ֲעבֹר ִבּגְ בֻלוֹ ַויֵּט י ְ‬
‫ְמ ֵאן ֱאדוֹם נְ תֹן ֶאת‪-‬י ְ‬
‫כא ַוי ָ‬

‫]הפנייה למלך אדום[‬
‫השאלה הא'‬
‫בשליחות ששלח משה אל מלך אדום‪ .‬אם נצטווה מאת השם‪ ,‬למה לא זכרו הכתוב ואם היה‬
‫בכלל מה שנאמר לו אל תתגר בם‪ ,‬כמו שנזכר בסדר אלה הדברים‪ ,‬למה ייחס למשה‬
‫שליחות המלאכים האלה‪ ,‬והיה לו ליחסו לה’ מאחר שהשם ציוהו עליו‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪9‬‬

‫השאלה הב'‬
‫למה לא שלח משה למלך אדום לאמור שהם היו הולכים אל ארץ כנען‪ ,‬ושנתן אותה השם‬
‫להם‪ ,‬ובזה לא יירא ולא יפחד לומר פן ישבו בארצו‪ ,‬אבל ייתן להם מקום לעבור‪ .‬וכמו שאמר‬
‫לסיחון עד אשר אעבור אל הארץ וגו'‪.‬‬
‫השאלה הג'‬
‫מה הוסיפו בני ישראל בשליחות השניה לומר למלך אדום‪ ,‬כי הנה אמרם בו במסילה נעלה‪,‬‬
‫עניינו מה שאמרו בשליחות הראשון‪ ,‬דרך המלך נלך‪ .‬ואמרם ואם מימיך נשתה אני ומקני‬
‫ונתתי מכרם‪ ,‬הוא למטה בביטחון ממה שאמרו בשליחות הראשון לא נשתה מי באר כי מה‬
‫יהיה מכירת המים שנתנם הטבע לבעלי החיים‪ ,‬עם שאר היסודות‪ ,‬בחינם‪ ,‬ומה הוא א"כ‬
‫ונתתי מכרם‪.‬‬
‫תשובה לשאלות א‪-‬ג‬
‫זכר משה בסדר אלה הדברים‪ ,‬שאמר ה'‬
‫אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר‪ ,‬ויראו מכם ונשמרתם מאד‪ .‬אל‬
‫תתגר בם‪ ,‬כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל‪ ,‬כי ירושה לעשו נתתי את הר‬
‫שעיר‪ .‬אוכל תכרו מאתם בכסף ואכלתם‪ ,‬וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם‪.‬‬
‫וכאשר רמזה למשה‪ ,‬התעורר הוא מעצמו לשלוח מרגלים‪ .‬רוצה לומר אנשים שלוחים ממנו‬
‫אל מלך אדום‪ ,‬בחושבו שכמו שהקב"ה היה מרחם עליו ועל זרעו מפני היותו זרע אברהם‬
‫אוהבו‪ ,‬כך הוא גם כן ירחם על ישראל עם קרובו בני אחים תאומים יעקב ועשו‪.‬‬
‫ולזה אמר וישלח משה מלאכים‪ ,‬רצונו לומר שמשה שלח מעצמו מלאכיו שלוחיו‪ ,‬לנהוג בו‬
‫ברית אחים‪ .‬ולזה לא זכר הכתוב כאן שציווה ה’ למשה שליחות המלאכים האלה‪ ,‬לפי שהוא‬
‫מעצמו שלח אותם‪ ,‬מהסיבה אשר זכרתי‪ .‬והיו דבריו כה אמר אחיך ישראל‪ ,‬כי לא רצה לזכור‬
‫לו שם יעקב‪ ,‬פן יזכור לו עונות ראשונים‪ .‬אבל אמר אחיך ישראל‪ ,‬כי כך היה שם העם הזה‪,‬‬
‫וקראו אחיך‪ ,‬לפי שכל הקרובים יכנה הכתוב בשם אחים‪ ,‬כמו שנאמר וישמע אברם כי נשבה‬
‫אחיו‪ ,‬והוא היה לוט בן אחיו‪ .‬ואמרו אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו‪ ,‬לא אמר על מה‬
‫שמצא אותם במצרים‪ ,‬כי אחר זה אמר וירדו אבותינו מצרים‪ ,‬ולא נאמר גם כן על כל התלאה‬
‫אשר מצאתם על הים ובמדבר‪ ,‬כמו שפירשו המפרשים )רש"י שמות ח"י(‪.‬‬
‫אבל היה זה כאומר אל תזכור לנו עונות ראשונים ממה שקרה ליעקב עם עשו‪ ,‬כי אחר כך‬
‫נתראו פנים ועשו שלום ביניהם‪ ,‬ובוטלה האיבה כולה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪10‬‬

‫ועל כן אמר אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו‪ ,‬ואחר זה אמר וירדו אבותינו מצרים‪,‬‬
‫והם יעקב ובניו שכלם דרכו למצרים וישבו שם ימים רבים‪ .‬והנה מצד שישבנו שם‪ ,‬היה ראוי‬
‫שיאהבונו המצרים כאהבת אדם לשכנו הקרוב אליו‪ .‬לא היה הדבר כן‪ ,‬כי הנה הרעו לנו‪ ,‬וכן‬
‫הרעו לאבותינו‪ ,‬רוצה לומר שהפרו בריתם אשר כרתו עמנו ועם אבותינו הבאים שמה‪ .‬כי‬
‫כאשר הרעו עמנו‪ ,‬הרעו עם הראשונים שהורידונו שם‪ .‬ונצעק אל ה’‪ ,‬וישמע קולנו וישלח‬
‫מלאך‪ ,‬הוא משה‪ ,‬הוא מלאך פניו‪ ,‬ויוציאנו‪.‬‬
‫והנה לא זכרו לא נסי מצרים וקריעת ים סוף‪ ,‬ולא מלחמת עמלק וכל נסי המדבר אשר עשה‬
‫עמהם להפליא‪ ,‬כי לא הייתה כוונתו אלא לבקש ההעברה בגבולו‪ ,‬כמו שאמר והנה אנחנו‬
‫בקדש עיר קצה גבולך‪ ,‬נעברה נא בארצך‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬הנה אנחנו בקצה גבולך‪ ,‬ולא נכנסנו‬
‫בארצך ולא בגבול מבלי רשותך‪ ,‬ע"כ נבקש ממך לא לשבת בארצך‪ ,‬אלא שנעבור בלבד‬
‫בארצך‪ ,‬ולא נעבור בשדה ובכרם‪ ,‬ולא נטיעות מפני ההזק‪ .‬ומפני שהם היו חסים מאד על‬
‫המים שהיו שואבים בבארות ובחפירות להשקות למקניהם‪ ,‬אמר לא נשתה מי באר‪ .‬מי מימי‬
‫הנחלים שלא יחסרו נשתה‪ ,‬אבל לא מי באר‪.‬‬
‫ואולי שמא יאמרו ומי ערב שתעשו כן‪ ,‬שלא תעברו בשדה וכרם‪ ,‬ולא תשתו מי באר? לכך‬
‫הוסיפו לומר‪ :‬דרך המלך נלך‪ ,‬רוצה לומר יצווה המלך הדרך אשר נלך בו‪ ,‬ויפקד המלך‬
‫פקידים ללכת עמנו‪ ,‬כדי שהם יראו אמיתת הדבר‪ ,‬ולא נעבור מצות המלך ודתו‪ ,‬ולא נטה ימין‬
‫ושמאל עד אשר נעבור גבולך‪.‬‬
‫והנה גם כדי שלא יקנא אדום בנחלת ישראל‪ ,‬לא זכר שרצונם לעבור לנחול את ארץ כנען‪ ,‬כי‬
‫עשו בכור היה‪ ,‬אבל לסיחון שלא היה חשש בדבר‪ ,‬זכר מתנת הארץ‪.‬‬
‫והנה מלך אדום השיבו‪ ,‬לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך‪ .‬כלומר‪ ,‬אתה אמרת נעברה‬
‫בארצך‪ ,‬ובזה ידעתי כי אתה הולך לרשת משכנות לא לך‪ ,‬ותרצה לעבור בגבולי‪ .‬ואני איני‬
‫חפץ בכך‪ ,‬שלא יאמרו אותם אשר תכבוש‪ ,‬שבשלי הצער עליהם‪ .‬ולכן לא תעבור בי‪ ,‬ולכן לא‬
‫בדרך אחר ולא בארצי‪ ,‬פן בחרב אצא להלחם בך‪.‬‬
‫והנה בני ישראל שלחו לו לומר שנית‪ ,‬אל תדמה בנפשך שבעבור זה ניסוג אחור דרך‬
‫המדבר‪ ,‬ולא נעבור אל הארץ אשר נלך שמה‪ .‬כי אנחנו במסילה נעלה על כל פנים‪ ,‬והוא‬
‫הדרך הכולל שכל בני אדם עוברים בו‪ .‬ואם מימיך נשתה אני ומקני‪ ,‬עם היות שהמים ניתנים‬
‫מהטבע חינם‪ ,‬אני אתן מכרם מאותם המים‪ ,‬רק על כל פנים אין דבר‪ ,‬רוצה לומר אין דבר‬
‫מונע העברתי‪ ,‬כי ברגלי אעבורה‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬עם כל מחנותי שש מאות אלף רגלי‪ ,‬אעבור אל‬
‫הארץ אשר אבוא אליה‪ ,‬ולא ימנעני דבר‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪11‬‬

‫ואז גילה מלך אדום רוע לבבו‪ ,‬שלא מנע מהם ההעברה לא בעבור שדה וכרם‪ ,‬ולא בעבור‬
‫המים‪ ,‬אלא כדי לשמור שכניו הרעים‪ .‬ולכך הייתה תשובתו לא תעבור בי‪ .‬ואז ישראל נטה‬
‫מעליו‪ ,‬ועבר על כל פנים‪ ,‬אבל לא בארצו ובגבולו‪.‬‬
‫והותרו בזה שלוש השאלות הראשונות ‪ -‬הא' והב' והג'‪.‬‬

‫]מות אהרן בהור ההר[‬
‫השאלה הד'‬
‫למה מת אהרן בהר ההר‪ ,‬ומשה לא מת אלא בהר העברים‪ .‬ולמה לא מתו שניהם יחד‪ ,‬כמו‬
‫שהייתה גזרתם למות יחד‪ .‬ולמה לא מת אהרן ונקבר במחנה בתוך עמו‪ ,‬כאשר מתה מרים‬
‫אחותו‪ .‬אבל הוא מת בהר ההר‪ ,‬ואיש לא היה עמו אלא משה אחיו ואלעזר בנו‪.‬‬
‫תשובה לשאלה ד'‬
‫והנה זכר הכתוב הספור הזה להגיד‪ ,‬שעם היות שנגזר על משה שלא יביא בני ישראל אל‬
‫הארץ‪ ,‬הנה לא נמנע מהנהיג את העם בשלם שבפנים‪ ,‬כדי שיעברו שמה‪ ,‬כמו שנראה מן‬
‫השליחויות האלו‪.‬‬
‫ואמנם למה מת אהרן בהר ההר ולא מת עם משה אחיו יחד כמו שנגזרה מיתתם יחד‪ ,‬הנה‬
‫הוא אצלי לסיבות‪.‬‬
‫הסיבה הא'‪ ,‬ששלושתם‪ ,‬רוצה לומר אהרן ומשה ומרים‪ ,‬רצה הקדוש ברוך הוא שתהיה‬
‫מיתתם כלידתם‪ .‬כי מרים שנולדה ראשונה‪ ,‬מתה ראשונה‪ .‬ואהרן שנולד אחריה‪ ,‬מת אחריה‪.‬‬
‫ומשה שנולד אחרון‪ ,‬מת אחרון‪ .‬ומתו אם כן כמו שנולדו בדרך ישר טבעי‪.‬‬
‫והסיבה הב'‪ ,‬לפי שעוון אהרן נעשה תחילה במעשה העגל‪ .‬ועוון משה או שגגתו היה בזמן‬
‫המרגלים‪ ,‬והיה ראוי שיהיו העונשים כפי העוונות‪ .‬ולכן נענש אהרן ראשונה‪ ,‬ומשה באחרונה‪.‬‬
‫והסיבה הג' היא‪ ,‬שבמות אהרן‪ ,‬משה רבנו עליו השלום יעשה את אלעזר בנו כהן גדול‬
‫במקום אביו‪ .‬ואם היו מתים שניהם יחד‪ ,‬לא היה נשאר מי יעשה זה‪ ,‬כי יהושע לא היה עדיין‬
‫מוחזק לעשותו‪.‬‬
‫והסיבה הד' כי אהרן הוצרך למשה אחיו ואלעזר בנו שיקברוהו כדי שלא יהיה נקבר אהרן על‬
‫ידי הדיוטים מפני כבודו וקדושתו‪ .‬ואם היו מתים שניהם כאחד לא יקבור משה לאהרן ולא‬
‫יקבור הש"י למשה‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪12‬‬

‫הסיבה הה’‪ ,‬שמשה מפני שהיה מלך ונגיד ומצווה לאומו‪ ,‬ראה הקדוש ברוך הוא שהיה ראוי‬
‫שקודם מותו יעשה מלחמת סיחון ועוג ומדין‪ .‬ומפני שלא היה לאהרן ההכרח הזה‪ ,‬לא‬
‫נתעכבה מיתתו‪ ,‬כמו שנתאחרה מיתת משה עד ניצחון אותן המלחמות‪.‬‬
‫והסיבה הו' היא‪ ,‬שמשה רבנו עליו השלום‪ ,‬מפני מעלת שלמותו וקלות שגגתו‪ ,‬ראה הקדוש‬
‫ברוך הוא להראותו את כל הארץ קודם מותו בהר העברים‪ ,‬שהיה המקום הראוי לזה‪ ,‬ואחר‬
‫הראיה ימות‪ .‬ואם היו מתים שניהם יחד‪ ,‬משה ואהרן‪ ,‬יתחייב אחד משני דברים‪ :‬אם שיראה‬
‫לשניהם הארץ‪ ,‬ויהיו שניהם שווים בדבר‪ ,‬מה שאינו ראוי‪ .‬או שלא ייראנה אחד מהם‪ ,‬והוא‬
‫חמס ועול בחוק משה רבנו עליו השלום‪ .‬ולכך מת אהרן ראשונה‪ ,‬ואחר כך מת משה בראותו‬
‫את הארץ‪.‬‬
‫והסיבה הז' היא‪ ,‬שאם היו מתים שניהם יחד‪ ,‬היה ישראל עושה אבלות אחד ומספד אחד‬
‫לשניהם יחד‪ .‬וזה היה בלתי ראוי‪ ,‬כי אבדת כל אחד מהשלמים ההם הייתה ראויה לאלף‬
‫הספדים‪ .‬אף כי להספד אחד לכל אחד מהם‪ .‬ומפני זה מת אהרן ראשונה‪ ,‬ויבכו אותו שלשים‬
‫יום כל בית ישראל‪ .‬ואח"כ מת משה‪ ,‬ויבכו בני ישראל את משה שלשים יום‪ .‬כי לכל אחד‬
‫מהם בכו וספדו בפני עצמו כפי כבודו‪.‬‬
‫הנה נתתי בזה שבע סיבות‪ ,‬כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת‪.‬‬
‫והותרה בזה השאלה הד'‪.‬‬

‫במדבר פרק כא‪,‬א‪-‬י‬
‫]מלחמת הכנעני מלך ערד בישראל[‬
‫השאלה הה’‬
‫למה התעורר הכנעני מלך ערד יושב הנגב לבוא להלחם עם ישראל‪ ,‬ומה שמועה שמע עתה‬
‫שהביאו לזה‪.‬‬
‫וחכמינו ז"ל אמרו‪ ,‬ששמע שמת אהרן‪ ,‬ונסתלקו ענני כבוד‪ .‬ודרך דרש הוא‪.‬‬
‫גם יקשה אמרו שהיה הכנעני יושב בנגב‪ ,‬שהרי העמלקי היה יושב שמה‪ ,‬כמו שנזכר למעלה‬
‫בסיפור המרגלים‪.‬‬
‫השאלה הו'‬
‫במה שנאמר כאן וישמע ה’ לקול ישראל‪ ,‬וייתן את הכנעני ויחרם אתהן ואת עריהם‪ ,‬ויקרא‬
‫שם המקום ההוא חרמה‪ .‬כי הנה זה היה אחרי מות משה‪ ,‬וגם אחרי מות יהושע‪ ,‬והוא מה‬
‫שנאמר בספר שופטים‪:‬‬

‫‪12‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪13‬‬

‫ומבני קני חותן משה עלו מעיר התמרים את מדבר יהודה‪ ,‬את בני יהודה אשר בנגב‬
‫ערד‪.‬‬
‫ושם כתוב‪:‬‬
‫וילך יהודה את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת‪ ,‬ויחרימו אותה‪ ,‬ויקרא שם‬
‫המקום ההוא חרמה‪.‬‬
‫ואם אז נעשה הדבר הזה‪ ,‬איך כתבו משה בתורתו‪.‬‬
‫תשובה לשאלות ה‪-‬ו‬
‫עם היות שאמרו המרגלים עמלק יושב בארץ הנגב‪ ,‬הנה לא ימנע שגם כן מלך ערד היה שוכן‬
‫בצד אחר‪ ,‬כי הוא היה יושב בנגב מעבר הירדן ימה בארץ כנען על יד ירדן יריחו‪ ,‬והוא היה‬
‫הכנעני היושב בהר הנלחם לישראל‪ ,‬ויכום ויכתום‪.‬‬
‫ומה ששמע‪ ,‬הוא מה שאמר הכתוב‪ ,‬כי בא ישראל דרך האתרים‪.‬‬
‫וכתב הראב"ע ש‪-‬אל"ף נוספת ]האתרים[‪ ,‬ועניינו דרך התרים והמרגלים את הארץ‪ ,‬שלא ילכו‬
‫דרך גלויה ומפורסמת‪ ,‬אלא דרך עקלתון ונסתרת‪ ,‬לאמור לא תשורנו עין‪.‬‬
‫וידע מזה שחזרו ישראל לאחוריהם דרך המקומות שהלכו תחילה‪ ,‬כמו שבעה מקומות‪ ,‬ויאמר‬
‫בלבו‪ ,‬נבוכים הם בארץ‪ ,‬כי לא נתן אותם מלך אדום עבור בגבולו‪ ,‬והם לא עצרו כוח לעבור בו‬
‫בעל כורחו‪ .‬וחשב מפני זה הכנעני לבוא להילחם בישראל‪ ,‬כדי שיטו מעליו‪ ,‬כאשר הטו מגבול‬
‫אדום‪ ,‬בחשבו שהיה כוחו רב מכוח מלך אדום‪ ,‬ושהוא רוצה לומר הכנעני כבר הכה את‬
‫ישראל פעם אחרת‪ ,‬וברחו מפניו‪.‬‬
‫וכבר יורה על מסעות שנסעו לאחוריהם‪ ,‬מה שכתוב במשנה תורה ובני ישראל נסעו מבארות‬
‫בני יעקן מוסרה שם מת אהרן‪ .‬והלא בהר ההר מת‪ ,‬ושבעה מסעות יש ביניהם‪ ,‬אלא ששבו‬
‫אחורנית מהר ההר למוסרה‪ ,‬כשסבבו כל ארץ אדום‪ ,‬ונדמה להם שיפסידו כל אותו הדרך‪,‬‬
‫כאלו מת אהרן עתה‪.‬‬
‫והנה הכנעני כשבא ללחום בישראל‪ ,‬לא הרג מהם איש‪ ,‬אבל שבה מהם שביה מנפשות בני‬
‫אדם‪.‬‬
‫וחז"ל אמרו ששפחה אחת שבו מהם‪ ,‬להגיד שעם היות שמות הצדיק בעיר עושה רושם‪,‬‬
‫ולכן במות אהרן מצאום הרעות ההם‪ ,‬הנה בזכות מה שהשתדלו ישראל בהספדו‪ ,‬הן אל‬
‫ישגיב בכחו מלטם מיד צר ומכף עריצים‪.‬‬
‫ומפני שישראל ראו סימני ההשגחה בעוונם‪ ,‬לכן נדרו נדר לה’‪ :‬אם נתן תיתן את העם הזה‬
‫בידי והחרמתי‪.‬‬
‫כי לפי שלא היה ישראל מכיר אותם‪ ,‬לא קראם בשמם‪ .‬ואמרו סתם את העם הזה‪ .‬והיה‬
‫‪13‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪14‬‬

‫הנדר שכל שלל עריהם יהיה חרם‪ ,‬לא ייהנה אדם ממנו כיריחו‪ ,‬אבל לאוצר בית ה’ יבוא‪.‬‬

‫]מתי הוכה הכנעני?[‬
‫אמנם אמרו וישמע ה’ בקול ישראל‪ ,‬ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם‪ ,‬ויקרא שם‬
‫המקום חרמה‪ .‬נתחבטו המפרשים בעניינו‪ ,‬מפני ספק השאלה השישית אשר זכרתי‪.‬‬
‫והראב"ע כתב שהפסוק הזה כתבו יהושע בתורה‪.‬‬
‫וגם זה איננו שווה להתרת הספק ההוא‪ ,‬כי הנה אחרי מות יהושע היה העניין ההוא‪ ,‬כמו‬
‫שנזכר בספר שופטים‪.‬‬
‫ולכן כתב הרמב"ן במקום הזה‪ ,‬וז"ל ‪:‬‬
‫אבל השלים הכתוב להזכיר כאן העניין‪ ,‬והוא כעניין הפרשה שנאמרה ברדת המן‪ ,‬ובני‬
‫ישראל אכלו את המן מ' שנה עד בואם אל ארץ נושבת‪ [616] ,‬את המן אכלו עד בואם אל‬
‫קצה ארץ כנען‪ .‬והוא לאחר מיתתו של משה ממחרת הפסח וגו'‪.‬‬
‫כי הרב כיסתה כלימה פניו לכתוב שיהושע כתב זה‪ .‬והניח הדבר בסתם‪ ,‬שהכתוב השלימו‪,‬‬
‫אבל לא זכר מי היה הכותב‪ ,‬כיון שלא היה משה עליו השלום‪.‬‬
‫והדעת הזה בכללו‪ ,‬לקחהו הראב"ע מדברי הקראים שבפירושי התורה אשר להם‪ ,‬נמנו‬
‫וגמרו שלא כתב זה משה‪.‬‬
‫והרמב"ן נטה אחרי הראב"ע‪ .‬והתימה משלמות תורתו וקדושתו שיצא מפיו שיש בתורה‬
‫דבר שלא כתב משה‪ .‬והם אם כן בכלל כי דבר ה’ בזה‪.‬‬
‫ואני כבר ביארתי בפירוש ובני ישראל אכלו את המן‪ ,‬שמשה כתב את התורה כאשר‬
‫ציוהו השם‪ ,‬מילה במילה‪ .‬ולכן אינו מהבטל‪ ,‬שהוא ע"ה יכתוב בה דברים עתידים להיות‬
‫אחרי מותו‪ ,‬כמו אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ‪ .‬כי משה רבנו ע"ה כתב‬
‫הכל מידו‪ ,‬הכל מפי הגבורה‪ ,‬כמו שהיו הדברים עתידים להיות‪ .‬ולכך כתב כמה זמן אכלו‬
‫ישראל את המן כאשר הודיעו האלהים‪.‬‬
‫וכן נאמר גם כן‪ ,‬שכתב כאן איך נתקיים נדר ישראל עם הכנעני ובעריהם‪ ,‬שהיה אחרי‬
‫מותו‪ .‬כמו שהוא כתב בידו ויעל משה‪ ,‬וימת משה‪ ,‬ושאר הדברים העתידים בפרשת כי‬
‫תוליד בנים ודומיהם‪ .‬כי להיותו כותב הדברים העתידים במאמר השם‪ ,‬היו כולם כמו‬
‫הווים ועומדים לפניו‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪15‬‬

‫ואפשר לומר עוד‪ ,‬כי כל מה שזכר הכתוב בכאן‪ ,‬היו בימי משה‪ .‬והוא שהכנעני בא בדרך‬
‫שבאו המרגלים עד מחנה ישראל‪ ,‬וילחם שם‪ ,‬וישב ממנו שבי‪ .‬ובני ישראל התחזקו‬
‫ונלחמו בהם‪ ,‬והם ברחו‪ ,‬ובני ישראל רדפו אחריהם עד שנכנסו אחריהם בעריהם ויחרימו‬
‫אתהן‪ ,‬כי הרגו רבים מהם‪ ,‬ואת עריהם נתנו לבזה ושלל וחרם לה’‪ ,‬עד שמשה מפני זה‬
‫קרא למקום ההוא‪ ,‬ששם הייתה המלחמה‪ ,‬חרמה‪ ,‬מפני שהחרימום‪.‬‬
‫אבל לא לקח ישראל את עריהם‪ ,‬לפי שעדיין לא עברו את הירדן‪ ,‬ומשה לא עבר את‬
‫הארץ‪ .‬ואחר כך הרג יהושע את מלך ערד שבא להלחם עם ישראל ובני יהודה‪ ,‬אחר כך‬
‫בימי השופטים באו הם בערים ההם שהיו ממלך ערד‪ ,‬והחרימו אותה ולקחום‪ ,‬וקראו שם‬
‫המקום ההוא חרמה‪ ,‬רוצה לומר הארץ שניתן שללה לחרם בימי משה‪ .‬ובזה קיימו וקבלו‬
‫עליהם את אשר החלו לעשות אבותיהם‪.‬‬
‫ואין לנו כאן אם כן דבר שלא היה בימי משה ושלא נכתב על ידו‪.‬‬
‫והותרה השאלה הה’ והו'‪.‬‬
‫השאלה הז'‬
‫למה זה כשנסעו מהר ההר קצרה נפש העם בדרך‪ ,‬וידברו בה’ ובמשה‪ .‬ובזמן שהיו אוכלים‬
‫והם ואבותיהם כבר הלכו במדבר מ' שנה‪ ,‬וראו כל הרעה שבא על אבותיהם מפני התלונות‬
‫אשר כאלה‪ .‬ואיככה היו עתה שונים באיוולתם להיות תחת אבותיהם תרבות אנשים חטאים‪.‬‬
‫השאלה הח'‬
‫למה שציווה השם למשה עשה לך שרף ושים אותו על נס‪ ,‬כי מה היה התועלת בזה‪ ,‬אם כנגד‬
‫הנחשים שלא ינשכו עוד‪ ,‬והנה הכתוב אומר והיה כל הנשוך וראה אותו וחי‪ ,‬לא שיחדלו‬
‫הנחשים מנשיכתם‪ .‬ואם היה לתרופת הנשוכים‪ ,‬יהיה הדבר זר מאד‪ ,‬כי ראיית השרף יוסיף‬
‫רעה על רעה בנשוך ממנו‪ ,‬שהדמיון יפעל כפי הליחה המחליאה‪ ,‬ועוד יוסיפו סרה‪.‬‬
‫תשובה לשאלות ז‪-‬ח‬
‫וסיפר הכתוב שכאשר שבו מהר ההר דרך ים סוף‪ ,‬שחזרו לאחור כדי לסבוב את ארץ אדום‪,‬‬
‫קצרה נפש העם בדרך שלא יכלו לסבול עמל וטורח הדרכים‪.‬‬
‫והיה זה לסיבות‪:‬‬
‫ראשונה‪ ,‬לפי שראו שתם הקץ להיכנס לארץ‪ ,‬כי כבר השלימו כל הארבעים שנה‪ ,‬ומתו כל‬
‫דור המרגלים‪.‬‬
‫השניה‪ ,‬לפי שראו שמשה שלח מלאכים אל מלך אדום לקרוא לו‪ ,‬ולא נלחמו עמו‪ ,‬כל שכן‬
‫בצאתו כנגדם בחרב ובחנית‪.‬‬
‫והשלישית‪ ,‬לפי שראו שחזרו לאחור דרך ים סוף‪ ,‬כמו ששבו דור המרגלים‪ .‬שבאומרו מחר‬
‫‪15‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪16‬‬

‫פנו וסעו לכם המדברה דרך ים סוף‪ ,‬אמרו מעתה נתעכב במדבר ארבעים שנה שנית‪.‬‬
‫התחילו לקוץ בנפשם ולהרהר במה שהבטיחם משה ע"פ ה’ ובניכם אשר אמרתם וגו'‪.‬‬
‫ומפני זה כולו וידבר העם באלהים ובמשה‪ .‬כי הנה לא ייחסו היציאה ממצרים למשה לבדו‪,‬‬
‫כאשר עשו אבותיהם‪ ,‬אבל לש"י ולמשה נביאו‪ ,‬כנגד שניהם אמרו למה העליתונו ממצרים‬
‫למות במדבר‪ ,‬כי אין לנו מהישיבה במדבר תכלית אחרת‪ ,‬כי אם למות‪.‬‬
‫שמא תאמר כי היא ארץ מעודנת ונשתעשע בה‪ ,‬אין הדבר כן‪ .‬כי אפילו הדברים ההכרחיים‬
‫אין לנו בה‪ ,‬אין לחם ואין מים‪.‬‬
‫ואם תאמר שיש לנו המן‪ ,‬שהוא מזון מתייחס אל הנפש‪ ,‬הנה באמת נפשנו קצה בלחם הזה‬
‫הקלוקל‪ ,‬כלומר הקל מאד בטבעו‪ ,‬ואנחנו עמלים וטרחנים נצטרך אל המזון הגס והכבד‪ ,‬לא‬
‫אל הדק והקל מאוד‪.‬‬

‫]מכת הנחשים[‬
‫ולפי שהם לא התלוננו מחוסר מים וחוסר לחם‪ ,‬אבל דברו בה’ ובמשה מבלי סיבה‪ ,‬לרוע‬
‫נפשם בהיותם מגנים המאכל המשובח שבמאכלים שהוא המן‪ ,‬וחטאו בלשון הרע‪ ,‬הושוו‬
‫בעיניהם לנחש המזיק ללא תועלת לעצמו‪ ,‬אלא לרוע מזגו‪ .‬וכמו שאמרו חז"ל )תענית דף ח'(‬
‫שלעתיד לבא מתקבצות כל החיות אצל הנחש‪ ,‬ואומרים לו‪ :‬ארי דורס ואוכל‪ ,‬זאב טורף‬
‫ואוכל‪ ,‬אתה מה הנאה יש לך? והוא משיבם‪ ,‬ומה יתרון לבעל הלשון‪.‬‬
‫ולפי שישראל עשו בלשונם הרע כמעשה הנחשים‪ ,‬שלח בהם הנחשים השורפים וינשכום‬
‫בפיהם‪ ,‬כמו שהם היו מנשכים בלשונם הרע‪ .‬אמנם אחר שהתוודו עוונם‪ ,‬ואמרו למשה רבנו‬
‫דברנו בה’ ובך‪ ,‬התפלל אל ה’‪ ,‬כמו שהתפללת על הערוב בעבור מצרים‪ ,‬זכר שהתפלל משה‬
‫בעד העם‪.‬‬
‫ואין ספק שהוסרו הנחשים בתפלתו‪ ,‬רק נשארו בעם חולים רבים מהנשוכים‪ .‬וכדי לרפאם‬
‫ציוה השם עשה לך שרף‪ ,‬ושים אותו על נס‪ ,‬והיה כל הנשוך וראה אותו וחי‪ .‬וידוע כמו שכתב‬
‫הרמב"ן‪ ,‬כי זה היה ראוי שיוסיף בחוליים‪ ,‬כי הנשוכים מהבעלי חיים הארסיים אין ראוי‬
‫שיביטו בצורת הנושך‪ .‬אבל היה זה כדי שיכירו וידעו שחוליהם ורפואתם הכל היה כפי הנס‪,‬‬
‫לא בדרך טבעי‪ .‬ולכך בדבר ההוא המזיק היו הם מקבלים רפואה‪.‬‬
‫וכדי שכל אדם יוכל לראותו ממקומו‪ ,‬ציוה שישימו אותו על נס‪ ,‬כדי שאליו גויים ידרושו ויביטו‬
‫הנשוכים‪ ,‬ויהיה נחש חי נושך ונחש מת מרפא‪.‬‬
‫ובהיות זה פלא‪ ,‬שבאותו דבר שהכה היה מרפא‪ ,‬אמר ושים אותו על נס‪ ,‬מפני שיתוף השם‪.‬‬
‫ואמר ויעש משה נחש נחושת‪ ,‬לפי שהנחשים השרפים הם אדומים כעין הנחושת‪ .‬ולכך כדי‬

‫‪16‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪17‬‬

‫שתהיה צורתו כצורת הנחש החי עשהו מנחושת‪ .‬ולפי דעת חז"ל ציוה הקדוש ברוך הוא בזה‬
‫כדי שהנשוכים יזכרו חטאם שהיה בלשון הרע‪ ,‬כנחש בלי לחש‪ ,‬ויזכרו את עונשם‪ ,‬וישובו אל‬
‫ה’ וירחמם‪.‬‬
‫והותרו השאלות הז' והח'‪.‬‬

‫במדבר פרק כא‪,‬י‪-‬כ‬
‫וזכר שאר המסעות שעשו אחר בארה ממדבר שהיה שם בארה אל מתנה וממתנה נחליאל‬
‫ומנחליאל במות שהם שמות המקומות אשר הלכו בחזרתם לסבוב את ארץ אדום‪ .‬והעניין כל‬
‫שכן הרמב"ן שבכל המסעות ההן לא היה נחל ולא מקור נובע מים זולת זה כי הייתה הארץ‬
‫ההיא כלה מדבר ופני הישימון וראש הפסגה הוא הר העברים ששם מת משה‪.‬‬

‫במדבר פרק כא‪,‬כא עד הסוף‬
‫]מדוע קבלו ישראל את ארץ סיחות ועוג?[‬
‫השאלה הי'‬
‫אם הייתה ארץ כנען אשר נתן השם לישראל מן הירדן והלאה‪ ,‬ולא ניתן להם ארץ אדום ולא‬
‫ארץ עמון ומואב‪ ,‬למה זה נתן השם בידם ארץ סיחון ועוג וערי האמורי שהיו מעבר לירדן‪ ,‬כיון‬
‫שלא הייתה ארצם ממתנת השם לאברהם‪ .‬ואם נתנה השם לירושה‪ ,‬למה זה היה שולח‬
‫משה לשאול לשלום אל סיחון‪ ,‬ואין שלום אמר ה’ לרשעים‪.‬‬
‫תשובה לשאלה י'‬
‫עם היות שלא ציוה הש"י למשה שישאל אל סיחון‪ ,‬אבל בהפך שאמר קומו סעו ועברו את נחל‬
‫ארנון ראה נתתי בידך את סיחון וגו' החל רש והתגר בו מלחמה‪ ,‬הנה ראה משה ע"ה לשלוח‬
‫לו מלאכים בדברי שלום כאשר עשה אל מלך אדום לסיבות‪:‬‬
‫ראשונה‪ ,‬לפי שדימה משה במחשבתו שישראל לא יכבשו כל העשרה עממים‪ ,‬והיה חפצו‬
‫שתהיה נחלתם כולה מעבר לירדן והלאה‪ ,‬ויהיה מושבם יחד‪ .‬כי היא הארץ הטובה זבת חלב‬
‫ודבש‪ ,‬ולכן היה טוב בעיניו אם שלום ישיב סיחון ופתחו להם‪ ,‬שיהיה כל העם הנמצא שמה‬
‫להם למס ועבדום‪ .‬וישראל כולם יתנחלו אחר הירדן בארץ‪ .‬ואם לא ‪ -‬ילחמו עמו‪ ,‬שאין ספק‬
‫שאם לא היו בני גד ובני ראובן שואלים את הארץ ההיא לנחלה‪ ,‬לא היה משה מניח שם אדם‪,‬‬
‫כמו שכתב הרמב"ן‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪18‬‬

‫ומשה מעצמו היה אוהב שלום ורודף שלום והיה יודע שהוא לא יכבוש את הארץ ולא יעבור‬
‫עליה‪ ,‬ולכן היה מתעצל במלחמת האמורי‪ .‬וה' צבאות לא כן יעץ‪ ,‬כי מפני כבוד משה ופיוס‬
‫רוחו רצה שבימיו ועל ידו ינוצחו מלחמות סיחון ועוג‪ ,‬שהיו היותר עצומות מכל המלחמות‬
‫שנעשו בכבוש הארץ‪ ,‬ויחלק את ארצם לאותם השבטים‪ ,‬ועם זה ועם מלחמת מדין‪ ,‬תנוח‬
‫נפשו וישמח משה במתנת חלקו‪ ,‬כי הנה ארץ האמורי הייתה ממתנת אברהם‪ ,‬וירושה הייתה‬
‫לישראל מן הדין‪ ,‬ארץ סיחון ועוג מלכי האמורי שניתנו לאברהם‪ ,‬אף על פי שהייתה מעבר‬
‫לירדן‪.‬‬
‫והותרה בזה השאלה הי'‪.‬‬
‫וג"כ משה עשה זה לסיבה שנית‪ ,‬והוא שאם סיחון ייכנע אליהם וישמע אליהם‪ ,‬כל מלכי‬
‫כנען לא יעמדו בפניהם למלחמה‪ ,‬כי היו סיחון וחשבון ארצו יותר חזקים מכל שאר המלכים‬
‫יחד‪ .‬ותהיה הארץ נכבשת לפניהם כולה בשעה אחת‪.‬‬
‫ואם יבוא למלחמה עם ישראל‪ ,‬וידע שיתנהו השם לידו‪ ,‬ישמעו עמים ירגזון וחלו מפניהם‪ ,‬ולא‬
‫יעצרו כוח למלחמה בראותם כי מת סיחון גבורם‪.‬‬
‫וחז"ל אמרו‪ ,‬שכל מלכי כנען היו מעלים מס לסיחון‪ ,‬כדי שיהיה שומר שלא יעברו גייסות‬
‫עליהם‪ .‬ולכן יצא סיחון להלחם עם ישראל‪ ,‬כי בטח בגבורתו וחוזק עמו‪ .‬ומפני כן לא נכנס‬
‫בחשבון‪ ,‬כי הייתה חשבון חזקה ובצורה וגדולה‪.‬‬
‫ואמרו חז"ל אלו הייתה חשבון מלאה יתושים‪ ,‬אין כל ברייה יכולה לתפשם‪ .‬ובזה ראו ישראל‬
‫את גבורת השם ותשועתו‪ .‬כי המרגלים אמרו אפס כי עז העם‪ ,‬והערים בצורות גדולות‪ ,‬וכל‬
‫זה היה נמצא יותר בסיחון ובעמו ובחשבון ובעריה‪ .‬ועם כל זה הכהו ישראל לפי חרב עם כל‬
‫עזות עמו‪ ,‬וירש את ארצו‪ ,‬עם כל חזקו‪ ,‬מארנון עד יבוק עד בני עמון‪ .‬שכבשו ישראל חשבון‬
‫וכל בנותיה‪ ,‬שהם הערים והכפרים הסמוכים לה‪.‬‬
‫והנה אמר כי עז גבול בני עמון‪ ,‬לתת הסיבה‪ ,‬שאם היו סיחון ועמו וארצו כל כך חזקים‪ ,‬איך‬
‫לא היו כובשים את ארץ בני עמון כולה‪ ,‬לזה אמר שגבול ארץ בני עמון היה חזק ועז מאוד‪,‬‬
‫ולא יכול האמורי לכבשו‪.‬‬
‫ואם יקשה אומר‪ ,‬איך כבשו ישראל את חשבון ובנותיה‪ ,‬בהיותה ממואב‪ ,‬והשם ציוה אותם על‬
‫תצר את מואב‪.‬‬
‫הנה להשיב לזה אמר הכתוב‪ ,‬כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי היא והוא נלחם במלך מואב‬
‫הראשון וגו'‪ .‬רצונו לומר‪ ,‬שהציווי האלהי אל תצר את מואב‪ ,‬לא היה אלא על הערים אשר היו‬
‫למואב בעת הציווי ההוא‪ .‬אמנם חשבון כבר היה למלך האמורי מימים רבים‪ ,‬כי סיחון נלחם‬
‫עם מלך מואב הראשון‪ ,‬ויקח את כל ארצו מידו עד ארנון‪ ,‬ולכך נחשב חשבון לאמורי ולא‬
‫למואב‪ .‬והביא ראיה על זה מדברי המושלים‪ ,‬והם ממשלי המשלים שעשו שירים ופיוטים על‬
‫‪18‬‬

‫קיצור אברבנאל לפרשת חקת * ‪http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra‬‬

‫‪19‬‬

‫דברי המלחמות הקדומות‪ ,‬והם נכתבים בספר מלחמות ה'‪ ,‬כמו שנזכר למעלה‪ ,‬שהם עשו‬
‫שירים ומשלים לכבוד סיחון כשכבש מואב‪ ,‬כדי שישאר למשל ולשנינה‪.‬‬

‫ַיּוֹרשׁ[ ֶאת‪ָ -‬ה ֱאמ ִֹרי ֲא ֶשׁר‪ָ -‬שׁם‪:‬‬
‫ֹירשׁ( ]ו ֶ‬
‫יה ) ַויּ ֶ‬
‫ַעזֵר ַויּ ְִל ְכּדוּ ְבּנ ֶֹת ָ‬
‫משׁה ְל ַרגֵּל ֶאת‪-‬י ְ‬
‫ִשׁ ַלח ֶ‬
‫לב ַויּ ְ‬

‫ואמר וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנותיה‪ ,‬להגיד שעם כל מה שקרה מהרעה בשליחות‬
‫המרגלים מקדש ברנע‪ ,‬מפני רשעתם‪ ,‬הנה לא נמנע משה בהיותו בארץ האמור מלשלוח‬
‫לרגל את יעזר‪ .‬אבל שלח משה לבדו‪ ,‬ולא ידע ממנו אדם אחר מן המחנה‪ .‬כי שלח המרגלים‬
‫חרש לאמר‪ .‬והיה מצדקת המרגלים ההם‪ ,‬שלא די שתרו את הארץ‪ ,‬אבל גם לכדו בנותיה‪,‬‬
‫ומשה לכד את העיר אחר כך‪.‬‬
‫ואמנם איך שני אנשים או שלשה לבדם לכדו העירות ההם‪ ,‬יהיה לפי שהמלחמה הייתה‬
‫בשדה‪ ,‬והגברים מתו ונשארו הנשים והטף בעירות שלא יכלו להלחם‪ ,‬ובזה הדרך לכדום‪.‬‬
‫וספר הכתוב שמשה לא שלח לשאול לשלום את עוג‪ ,‬לפי שהם פנו מן יעזר דרך הבשן‪ ,‬ויצא‬
‫עוג מלך הבשן לקראתם‪ ,‬כי הוא בשמעו שהחרים משה את האמורי יצא באף ובחימה ובקצף‬
‫גדול להלחם בו‪ .‬ומפני זה לא היה מקום למשה לשלוח לו מלאכים לשלום‪.‬‬
‫ומפני שמשה וכל ישראל פחד קראם ורעדה‪ ,‬בחושבם שבהיות עוג יוצא לקראתם אחרי‬
‫ניצחון מלך האמורי‪ ,‬לא היה אלא מפני שאמיץ לבו בגיבורים‪ ,‬וחם לבו בקרבו לנקום את‬
‫נקמת סיחון‪ ,‬לכן אמר השם למשה אל תירא אותו‪ ,‬כי בידך נתתי אותו ואת כל עמו ואת ארצו‪.‬‬
‫וכן היה בפועל‪ ,‬שבפגעם במלחמה הכה משה את עוג ואת כל בניו ואת עמו ויירשו את ארצו‪.‬‬
‫ואחר שתי המלחמות המופלגות האלה נסעו בני ישראל מן הגיא אשר בשדה מואב‪ ,‬ויחנו‬
‫בערבות מואב‪ ,‬שם ישבו עד מות משה‪.‬‬
‫ומעתה יספר הכתוב מה שקרה בחנותם שמה וכמו שיבוא בפרשיות‪.‬‬
‫תם סדר זאת חקת התורה‬

‫‪19‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)