ק
"
"
"
כ
כ
,
ג
ף
ד
"
"
;
╨
:
ה
"
'
á
"
"
ק
ק ╨÷ :11557)55ק
!כ
מנלת איבה
נ7נוות תני(ס
הלא (כך קר"תי ()"ת סתחנרת מגילת איבה כי
"
נוקנר
7ת
ר יר1ר"כסס(
"כל "ס
ול
י חל5יסו
"ינרת" ,סר תודיע ס(ו"ורע לכל
ונוסערת ככס נס סנונילס ס)"ת ל)רעי ולכליו "5כס תו7יע ונו)כרת"ת כל"סר
ר"וננטוי סעתס כחרנ נו7וקרת עו7
כעססלינוסוכ"י חכסו"ויני סקר סנ5סוכס קו
סה7ס
נקר"'י "ותס
"1ת לסיותס כנוו כסי וקיכס ע"כ סנוס כהס לס וספיר
'7
וויסכל"
יכז יעיךו
נר
ק"י
)ו "נל
"
(סונגויסלתר"אתיןס_ל"ה"יככי"ס ~~"יוכתסיויתסנססנ1ת_ידנ7סהעיערלוכל ור1יכוכתעיס"סר נ5רתי לוסל
5ר
ן ()לס :
רנ"
ו
)כות )ס יענוו 7לו לסכ5ל נון סנו5רקו"
יו"גוי יליל ו(~יכס ,כסי כסייתי נליל טל נוחרתו יום
ויסי"ו
סחרס סרניעי
טליטי ולירח סיס הוניטי
סו"
כ"סר "37רס נק5רס וסכל
סיתס י 7ס' טלוחס עלי
3עי
"ל תורס :
כ"נותסלס
"ך
אבש אמרתי אספרה כל התלאות והצרות אשר מצאוני בימים ההם ובזמן
ההוא לא יכילם כמה נייהות .אך ראשי פרקים בקיצור מילין אגידה
ואספרה וכתבתים על הספר למעןידעוןזרעי וזרעזרעי עד עולם ולכל קורא
נעים את המעשה ויהיה להם לעינים לירא את השמ הנכבד והנורא לידע
דרכו בראותם שאין לשום אדם להתייאש מן הפורעניות כדברי חז*ל גםאין
לשום אדםליאש מןהרחמים ,וכמחז*לאפילו חרב חדהוכו'והם אמתודבריהם
צדק ואמת וזה החלי בעזרת%יחי וגואלי:
אנכי שלוהייתי בביתי ורענן בהיכלי אפדני ק"ק פראג זהלי כמו עשרים
ושמובה שנים אשר בחרו אותי מתוך העדה להיות להם לראשולדיין
מדייני מורה כא' מן הגבורימ במלחמתה של תורה אשר על פיהםיהיהנידון
כל דבר הגדול והקשה מלבד זאת לא פסקה ישיבה מתוךביתי ומעל שלחני
מיום היותי לאיש .וחדר מיוחד יחדתי בביתי שם עשיתי משמרת למשמרת
חבורות חבורות יום ולילה לא פסק פיהם מגירסא ואנכיהייתי להם לראש
ולעינים .וגם כסף וזהב רבהיהליוספרימ הנחמדים מפז ולא חסרלי דבר וה'
הל'ליבעירי לחבר ספריםרבים.בילדותי חברתיפירוש על מאמר הבדרושי
הנקרא בהינות עולם .וכן חברתי ספר צורת הבית על בנין העתיד שבסוף
ב
מגלת איבה
נניאות יחזקאל ובזמן ההוא נתגלה בדפוס ספר פרדס רמונים מהחכם
המקובל אישיקי
ם מוהר"ר משה קורדיוורי זלה"הויעןכי רבים וכן שלימים
היורגילים מדי שבת בשבתו לקרוא וללמוד ספררבינובחיי ,ובאשר שאנכי
הייתי ג'כ כאחד מהם עוררנילבי לפרשובעניני קבלה ע"פ ספרהנזכרועם
דרכיבעלמגל'עמוקו'וע"פ קבלת הרמב"ן עה*תוהואאצלי כתובעל הקלףלא
באעדייןבדפוסוקראתיהמיבור בשם טוב טעם ואח"כהוסיףליהשי"תלעזרני
שחברתי תוס' יו"ט על כל שיתא סדרי משנה המפורסים ומפוזרים נתונים
נתונים המה בכל תפוצותישראל מקצה ועד קצה במזרח ובמערב ואח"כ חברתי
על ספר רבינו אשר בסדרנזיקין ביאור יפה וקראתיו בשם מעדני מלך וכל
אלו נדפסים ונפזרים:
דהנה בחדש מרחשון שפ"ה לפ"ק נבחרתי לאב"ד ור"מ בק"ק ניקלשבורג
הקהלה הקדושהליהי
' שבמדינות מעהרין והאנשים היושבים בתוכה
כולם הם אנשים חכמיםונבוניםואנשיחיל ישמרם ה'ויוסףעליהם כהנהוכהנה
בשנה ההיא בחדש אדר נכחרתי לאב"דעירווינא הבירה שבמדינות אוסטריך
עיר מלאה תורה וחכמה ועושר וכבודיוסיף ה' להם כהנה וכהנה ונודע לכל
התיקונים היפים שעשיתי ותיקנתם כי אז נעשו לקהל אחד אשר מקודם
לכן ולפנים בישראל היו דרים בין הנכרים כל אחד ואחד עדר עדר לבדו
לא היו באסיפה אחת .עד שאדונינו הקיסר יר"ה נתן להם מקום מיוחד
מחוץ לעיר וגמ בהכ"נ בנה להם לתלמיות לתפלתינו וכל שאר צרכי המקומ
לעניני הקהל והיהודים הן המההיו נחשביםבעיני וכןהייתי בעיניהם:
ו:1חודש טבת שנת שפ"ז לפ"ק נבחרתי לאב"ד דק"ק פראג עיר גדולה
ליהים
.ולהיותי שמה כבר כאמור למעלה ,בחרתי לישב שם.
עם היות שרצוןבני ק"קווינא היה להרבותלי מוהר ומתן עם הוספות כבוד
וגדולה לא נשאני לביכי אם לפראג דווקא ואחרימי הפורימ האלה נסעתי
מק"קווינא בכבודגדול ומתנות מרובים שכבדוני הקהל מלבדיחידיםכי המה
ראו וידעו עבודתי בלבב שלם .ונפרדתי מהם בלויה גדולה ובדמעות זולגות
מהם וממני כדרך האב והבנים כשנפטרים זה מזה .וכמאמר חז"ל קשה עלי
פרידתכם כל הפורש ממך כפורש מןההיים אמרו:
ובבואי לקיק פראגאיזהימים בחדשניסן נתקבלתי בכבודגדול וכל פרנסי
ומנהיגי הקהלה יצ"ו באו לקראתי כמהלך יום מלבדיחידי סגולה
שנסעו לקראתי מהלך כמהימים ולנועמילינות הרבה ,וכמוחצי שנה אה"כ
מגלת איבה
ג
קבלונ .ג"כ לראש ישיבה ובעז"ה יכולתי להנהיג גמ שתיהמ .שמ חברתי על
ספררבינו אשדתיבורמעדני מלך כנ"ל ולחמ חמודות וגמחברתי ספרמלבושי
יו"ט על ספרי ארבעה טורימ וזכיתי להדפיס חלק הראשון מס' רבינו אשר
עמ השני חיבורימ הנ"ל .כל זה לא להתפאר ספרתיכי אמ לידע ולהודיע
איך כמו רגע ספו תמו כל הגדולות ממני.עליתי במעלות גדולות מאחת לאחת
י שמ ה'
כמדובר ופתע פתאומ ירדתי עד ירידה תחתונה ממעלה העליונהיה
מבורך על הכל .זכרוןלירושלימ כנזכר באיכהיועמ גדולתן של ישראל מאחת
לאחת וירידתן כאחת נתונים בחורבן:
והנה מאחר שהיתה מלחמה גדולה כעשר שנימ במדינות פיהמ על דבר אשר
מרדו יושביה בהקיר"ה מאטיאש ואחריו בקיר"ה פירדינאנס אשר מיד
אחר מות הקיסר מאטיאש מלכו מלכו מלך אחר הדוכספידריכוס שהוא מדוכסי
הבירה וגמ משנהו הנקרא פלטינוס .ושנה אחד במלכו לא השלים וילחומעליו
פירדינאנסכי שלחעליו רכב ופרשימ תשעימ אלףויכה את מחנהו על הר הלבן
אשר סמוך לעיר רבתי פראג ויגרשהו מעלפני הארץועוזריו לא עמדו כנגדמ
וחזרו לכבושהמדינהומטרפולין פראג אשרמפניכןהיו מלחמותגדולות תמיד
עלעיר פראג ובעבורזה נתמוטטו מן המחיה ונתרבו הוצאות המסימ והארנונו'
ולכן הוצרכו בני הקהילה יצ"ו ללות ברווחימ ובבוא זמן הפרעון רבתה
המחלוקת בענין הסכומות ונתפרדו הלבבות ונעשה רחוקימ וקשרו קשרים
בסתוי ואף בגלוי וכל העמל שעמלתי לקרב ולא לרחק פעמ ברך ופעמ בקשה
היה הכל לא להועיל כמו שאחז"ל כד משלמ כו' ושלמה המע"ה אמר וכוסה
קלון ערומ ע"כ לא אשא על שפתי שמות האנשימ החטאימ והפושעימבי על
ספרימהו מספרחיימ והשי"תיכפר בעדכל.יהי שמו מבורך מעולמ ועד עולמ
אמן ואמן .ואני לא האמנתיכי ספרולי ולאשר הזהירוני לאמר קשרו קשר.
לא על המנהיגימ לבדמכי גמעליך.יעןוביעןידעתי גמידעתיכי לא עשקתי
ולא רצותי ועולה לא יצא מאתי אך אנכי תולעת ולא איש .הלא גמ בדוד
המע"ה נמצא שהיה לו אויבי שקר ושונאי חנם על אחת כמה וכמה אנכי
השפל והבזוי אשראינני כדאי והגון להזכר ולהפקד אפילו עמ עבדי אדונינו
דוד עליו השלומ:
והנה בשני בשבת ד' לחדש תמוז שנת שפ"ט לפ"ק לעת ערב סמוך למנחה
בא אלי איש אחד יהודי והגידלי שהשר קייזערליכער שופט שואל
עלי אמ אני בביתי וכי יש לו דבר סתר לדבר עמדי והאיש ההוא ענהו לא
ד
מגלת איבה
ידעתי אולי הוא בבהמ"ד לומד בישיבה כדרכו ,עוד אמר לי האיש הנ"ל
שאמר להשר שופט הנ"ל מה לו להאדון לבוא אל הרב אם יאמרו לו להרב
שאדוני רוצה לדבר עמויבוא הרב לביתאדוני לשמוע דבריו ,ויאמר השר לא
כי אני אבוא אליו וכשמעי זאת נבהלתי והלכתי לבה"כ ובצאתי הביתה
הבאתיאלי ראשימ וטוביםיצ"ו וספרתי להמ כל המאורע ובתוך כך נסע השר
קייזערליכער שופט בעגלת צב לביתיהודי א' קרוב למולביתי ושהה שם כמו
הצי שעה בלילה ואז בא לביתי בעליה שהייתי דר שם .ושלח לבית ההורף
לשאול רשות לבוא אצלי החדרה ,אמרנווענינויבא.ויבא והושיטידו לכל א'
אא' מאתנו בסבר פנים יפות וכבר הכינותי ב' כסאות והושיב אותי לימינו
יהוא ישב לשמאלי ושהה אצלי בסיפור שמועות אחת הנה ואחת הנה .אח"כ
אמראלי האדון דבר סתרליאליך והלכתי עמו בחדרלפנים ממנו להחדר אשר
הי' מיוחדלי ללימודי ויען שנודע לי מק"ק ווינא בו ביום שהקיר"ה ציוה
להמשנה שלו בפראג להוליכני שם בכבלי ברזל ,כשבאתי עמוביחידות ואמר
לל שדבר סתרלו הרגשתיהעניןהלז .והשבתיויגיד נא האדוןדבריואלי בבית
הקצין הראש כמהו' יעקב ב"ש ,ביקש ממני לנסוע עמו בעגלת צב לביתהקצין
הראש כמהו' יעקב נר"ו הנ"ל לשמוע שמה מה ידבר עוד עמדי ואני השבתי
לואני אלך ברגלים ולאמפני הגאוה שאניצריך לדחותה אךיראתיפןיוליכני
לבית התפיסה ולא לבית הקצין הנ"ל ויען ויאמר אףאני אלך ברגלים לבית
הקצין לכבודך וילכו אתנו הראשים והטובים יצ"ו וגמ שמה הושיבני אותי
לימינו ושהה ג"כ קצת בסיפור דברים אח"כ אמר בלשון לע"ז אל הקצין ר'
יעקב הנ"ל שילך עמו החדרה ובבואמ שמה אמראיננייכול לדבר אל הרב כל
העניןכי הואבעיני איש טוב ונאמןואגיד הדבר אל האדוןכי הוא ידע לסבב
הדבר להרב למען לאיהיה נבהלכוליהאי ויאמר הלא הקיר"הציוה להמשנה
במכתב לאמר שיתפם את הרב בכבלי ברזל ובשמירה מעולה ויוליכוהו אסור
בזיקים לווינא וכבר הוכן הברזל ועשרה שומרים להוליכו לווינא ,והנה הנם
בביתוואליציוה המשנה שאבלאהולביתו בעודלילה ואוליכהו כאמור .והקצין
הנ"ל נבהל להשיב והשיב במטי אל ימהר אדוני רק אשלח שנים אנשים מן
הראשים אל המשנה לבקש על הדבר הזה ,ויאמר כן אעשה כאשר דברת,ואני
אשיב פה כל הלילה עד שאשמע תשובת המשבה .וילכו הראשים מהו' דוד
לוריא והר"ר הענא ור' ישראל ווייזלס:
מגלת איבה
ה
והנה השר המשנה היה דירתו במקום קטן מעבר לנהר עלבא שבפראג
ובבואם לפני ביתו השער היה סגור ומסוגר מפני אישון לילה וידפקו
אל הדלת ואין קול ואין עונהכי תרדמה שינת אשמורה הא' נפלה אליהם
ובכל זאת לא שבו כ"א דפקו כעכ עד שהדרן של השר יר"ה שהאשמורה
הלתה שלו לנעור לפני חדר משכבו שאג לקול הדפיקה והשקיף עליהם בעד
החלון ויאמר מה לכם שאתם דופקים כעכ ואתמ ידעתם וראיתמ שהכלישינים
ואין מאיר ואין מקיץ /ויבקשו ממנו לפתוח להם השערכי המה ראשי עם
ישראל משולחימ אל האדון המשנה בדבר נחוץ .ובפתחו בקשו ממנו להסי'ן
את השר באמרםשצריכים לדבר עמומפני סכנת נפשות אז הלך לחדרובמכוון
לפני מטתו עד שהקיצו משנתו .ויאמר לו ראשים וטובים מהיהודים מבקשים
לדבר לפניך האדוןכי אומרים מפני סכנת נפשות הוא .ויאמר יבואו .בבואם
נפלולפניו ארצהאפימויאמרולואדונינו שלה אתהקייזערליכען שופט לתפוס
את הרב שלנו ולהוליכו אסור בכבלי ברזל לווינא עם שמירה גדולה ואנא
נוליך את חרפתינוכיאויבינו יאמרו נא הלא זה הגדול שבהםאין זהכי אם
שמרדוהיהודים בהקירעהומפני כך הגדול שבהם נתפס ובכלעירועיר בהשמע
הדבר הרע הזה ישלחוידםביהודים אשר לאדונינו הקיר"ה .ולהקירעה בעצמו
ירע הדברלכן שאלתינו ובקשתינושיניח האדון את הרבליסע בעצמו ובכבודו
לעיר ווינא אל מי אשר יצוה אדונינו ואנהנו עריבים בעבורו ויצוה השר
להחדרן לתת להם את כתב הקיר"ה לקרותו .ויאמר שובו לביתכם ולמחרת
בואואלי ואשיב להם דבר והלילה הזההנני נותן אותו לכם על ערבות שלכם
שלא יברח ולהקייזערליכען שופט תאמרו בשמי שילך לביתו ומחר יבא עמכמ
אלי ויאמרו כן אדונינו נלך ונשוב למחר וכאשר יצוה אדונינו כןיהיה וכן
יקום .ויבואו ויאמרו אל הקייזערליכען שופט כל דברי שר המשנה ושמח
יידו עלככה .ולמחרתו הואיום ג' ה'
הקייזערליכער שופט על הדבר והושיטל
תמוז שבו הראשים עםהקייזערליכען שופט אל שר המשנהויצו אלהקייזער-
ליכען שופט לך לביתך ותקבלעיבות מן היהודים ראשים וטובים שבהמ הם
נעשו ערבים ,עבור הרב שיהי' בווינא תוך ששה ימים לפני הקאנצילאר
הפנימי .ואם הרב לא להיה שם לזמן המוגבל יענשו בסך עצום וגופם וממונם
של הקהל יצ"ו נתונים בתונימ תחתיו .וכן נעשה פתגמ הדבר יזכרם
לטובה על כל הגמול אשר גומלוני כל טוב .ובאתי לעיר ווינא בחצות יומ
ראשון הואי' תמוז שאחריויומ הששי המדובר ועמי שלחו הראשים את כמר
יהימ
ו
מגלת איבה
הענא הנ"ל לצורך השתדלות להקיר"ה רהלכנוביומ ההוא אל בית הקאנצליר
ואיננו ולמחרתו עמדתי לפניו וידבר אתי קשות בשם הקיר"ה על דבר ספר
רבינו אשר שהדפסתי עמ השני חיבורים מעדני מלך ולחם חמודותכי נאמר
להקיר"ה שכתבתי שמה נגד דתם ואמונתם והרבה להפליג מאוד .והשיבותי
חלילה לעבדיך לעשות כרבר הרע הזה וגם אנכי וגם לא שומ ס' מאתנואין
בהם דבר מכל אשר אדוני דובר הלא כל הספרים שנו מדברים מענין חיבור
הגמ' שהואלפי הדת שלבופי' על התורה שבכתב וכל אמונה שציותה עליהם
התורה וכל מה שגזרה עליהם שהם זרות על עובדי כוכבימ נאמרו ועליהם
יסובו דברי הגמ' וכל החכמים מחברי ספרים מאז שנתחבר התלמוד מחויבים
ה מדברים שדיבר אלי השר
שלא לסור מדבריו ואין מן הצורך להאריךבי
והתשובות שהשבתי אך כולםהיו בענינים הנוגעים אל הדת ולא שום שאלה
אחרתילא כאשר שמעתיאומרימ שמפני שם הספר שקראתיומעדני מלך היתה
עלי חמת המלך הקיר"הכי לא הי' מפני כך והעד אמת תמצא לקמן .ככלות
הדברים אמראלי הכבד ושב בבית אכסנאי שלך ולא תלך החוצה בעונש גוף
וממוןכי כן נצטויתי מפי הקיר*ה ובהתחנני לפניו אמר שרצון הקיר"ה היה
לתופסיני תיכף בבית הסוהר אך הוא המליץ בעדי לבלתי תת אותי בבית
האסורים ויאמר עודאליכי לפני הקאמיסיאןיודעי ספר ולשון היהודים ינתן
דבר המשפט והמהישיבו הדברים לפני הקיר"ה כאשר הם מביניםואיך ימצא
הדבר בעיניהם:
ו11יוב! א' י"ז תמוז אחר שכבר ישבו הקאמיסיאן הנזכרים בא אלי שופט
העיר השני עם שני שוטרים עמו ובידו כתב מהקאנצליר הנ"ל בשם
הקיר"ה להוליכני לבית האסורים מקום אשרהייבי מיתות אסורים שם והוא
בבית השופט הגדול שבעיר .ואחרי הבקשה והתחינה הניח מעלי השוטרימ
וילך עמי לבדוורבים מהיהודים הנכבדימ וחשובי העיר הלכו ג"כ אתי וידברו
על לבי לחזקנו ולאמצני .והנה ישבתי בתפיסה ההוא כל היום וכל הלילה עד
למחרתו ולא הניח שם שום יהודי לדבר עמי אף בעד החלון והשי*ת הטה
חסדועלי וכל האסורים שהי' שם נהגובי כבוד ושרתו אותי כל אחד ואחד.
ולמחרתו נתןלי השופט הגדול חדר מיוחד למעלהבביתווכל אישיהודי שהוא
מן החשובים והיקרים הניחו לבוא אצלי החדרה:
וביום השלישי הוא י"ט תמוז פעלו המשתדלים להוציא אותי מן הבית הזה
ונתנו אותי בבית הסוהר אשר אסירי המלך אסורים שם והייתי שמ
מגלת איבה
ז
בהרווחה ושלחן מטה וכסאמיוחדליהיהליוהבית הוא ברחוב אשר שםכיפת
היהודים ותמיד לא יחסרו היהודים משבת עמדי ולדבר על לבי וגם שר
בית הסוהר הטהחינועלי ולא מנע ממני כל דבר אשר שאל נפשי:
ישבו הקאמיסיאן ונקראתי לבוא לפניהם
ו12ירב 2הרביעי עשרים לחדש
י
ו
מ
ת
ותחילת דבריהם שאלואותי למה שבחת בהקדמה הש"ס שכבר נשרף
) שכל הקיסרים נחשבימ לבניו ומחויבים לשמוע בקולו.
בגזירת האפיפור.
והשבתיכי אנחנוחייבים לשמוע דברי הש"ס הוא עיקר תורה שבע"פ ולפני
בני עמי שבחתי .אח"כ שאלו אותי למה כתבת נגד דתינו כפי השאלות
ששאלוני הקאנצעליר כנ"ל והיתה תשובתי אליהם כפי התשובה שהשבתי
להקאנצעליר ונפקדתי לשוב לשלום אל בית האסורים אשר משם יצאתי
אליהם:
וב:יוב 2וא"ו עש"ק כ"ב לחדש תמוז נשלח אלי פסק מהקיר"ה וזה נוסחו:
אם היות שעפ"י הקאמיסיאן היה הדין חרוץ משפט מות ,אך מפני
שהקיר"ה הוא ואבותיו מלכי חסד המה ,ע"כ התחסד עמי שאתן פדיון נפשי
סך שנים עשר אלף ריינש טאליר במזומן ומבלי שום זמן לתשלומין וגם
הספרים האלו יתבערו מן העולם ואם לא אתןאזי לאיהיה מקום עוד לשום
חסד רק לקבל עונש משפט מות ואני בעניי הכינותי כתב בקשה שקורין
סופליקא לאמר אשראני מתנפל לפניו אפים ארצה על כל החסד אשר עשה
עמדי הקיר*ה להחיות את נפשי אמנם כן יודע הקירקה שהוא באומר ע"מ
שתעלה לרקיע או ע"מ שתבלע קנה בת מאה אמה ולא האמין לי מפני
המלשינים שהלשינו עלי והפליגו בעשרי:
2השבת קודש ר"ח מנחם אב אמר הקאנצליר אל המשתדלים בשם
ו:2יוב
הקיר"ה כדברים האלה אם לא יתרצה ברצי הכסף הזה ישיבוהו לבית
האסורים ומשםיוליכהו לשלשה פלטיאות שבעירווינא ויפשיטוהו ערום ובכל
אחת יכוהו בשבט מוסר אחר שיהיה נפשט ערום ומשם יוליכו אותו לק"ק
פראג וגם שמה יפשיטהו ויכוהו בשלושה מקומות למען תהיה לבוז ולקלון
לכל בית ישראל אשר לא נעשה כזאת מיום גלות ישראל מעל הארץכי מה
יאמרו הרהאים בראותם החרפה הגדולה הנעשה להרב הגדול שבהם שבענר
הגדולה מכל העירות ואשר שם עם רב מישראלויפלו המשתדלים אפים ארצה
*) נ7פס נסניונטת :י"( 7פ"ק:
ח
מגלת איבה
ויאמרו הלאאין ביכלתו לקיים גזירת הקיר"ה בפדיון גדול כזה.ויען ויאמר
הלא מבני עמיכם האומרים שהוא עשיר גדול עד שזה הפדיון הוא חמישית
ערכו ויתחננואליו לאמר שיודעימ באמת ובאמונהכי שקר ענו בפיהמ .ויען
שנית שובואלי למהרכי אדבר עוד אל הקיר"ה להתחנן ולהתחסד עמו עוד
וילכוויבואו גם ביום הראשון גמביומ השני גם ביום השלישי ויקצוף וישבע
לאמור שהקיר"ה ציוה לקיים גזירת ההכאה בשבט מוסר אך הוא היה לפה
ולמליץ יושר עבורו ופעל מהקיר"ה לעשות לו הבחה ע"כ שמעואלי ותתרצו
ליתן לפדיון נפשו עשרת אלפימרייניש טאלירכי הלא כל היהודימ מצווים
לתת לעזר ולפדיון נפש ומה גם לנפש אדם גדול כמוהו אשר ביניהם .ואני
שמעתי אומרימ שלא לבד היהודימ הדרימ בארצות ובמדינות הקיר"הכי אף
גםהיהודים הדרים תחת ממשלת הישמעאליםמצווים ג"כבפדיון נפשווישיבו
ויענו דתינו הוא שלא ליתן בפדיון נפש יותר מכדי שויו שחק ורגז לאמף
היש ערך לאדמ גדול כמוהו האמ איננו שוה העשרת אלפים? אך אם תרצו
בסך עשרת אלפיםרייביש טאליר מה טוב ואלך אל הקיר"ה אולי אכפרהפניו
במנחה ההוא ואמ לא תשמעולי לא יהי'לי עוד פתחון פה אל הקיר"ה רק
הגזירה התקיים:
רב:ירם החמישי ו' לחדש מנחם אב אמר הקאנצליר שהקיר"ה נתרצה בזה
הסך ואה"כ היתה בקשתי להקיר"ה שיתן לי עידן וזמן לתשלומין
כי מאין יבא עזרי מיד .ואחר רוב ההפצרות וברבות הימים ועודני בבית
האסורים ניתןלי זמן לתשלומין דהיינו שני אלפים זהובים ריינש אתן מיד
במזומנים ואלףיהובים אחר ששה שבועות ואחריהם כל רבע שנה אלףזהובים
עד למלאות מספר העשרתהאלפים הנ"ל .זכרהיהי
מ לטובה את הקציןוהנדיב
הישר כמר יעקב ב"ש זללה"ה שמילא אתידו ושלח ונדבלי ע"י כתב חילוף
השני אלפים זהובים ריינש במזומנימ מכיסו והונו לבדו .וראשי מנהיגימ
הקצינים דק"ק ווינא נדבו לסייעני שבעה מאות זהו' ריינש ומלבד האיש
הנכבד ועשיר הוא מחותני ואהובי הקצין הרא"ש כהר"ר חנוך העניך שיף
שנתןלי מאהריינש טאליר לבד מנדיבת רוה אנשים שלמים נכבדיםוגבירימ
שהתנדבו וערכו בעבורי מחצית (המותר) ועוד מחצית המותר ערבו בעדי
האלוף הראש כמר הענאנ"י מפראג שנסע עמרי כנ"ל וגם חתני כמהו' וואלף
סלאוויס שגם הוא נסעעמי מפראגלווינא וכברקבלתיעלילהיות מן השומעי'
אל עצת החכם שהמ"ע וכוסה קלון ערום כאשר הזכרתי למעלה לכן אשמרה
מגלת איבה
ט
לעטי עט סופר לבלתי אכתוב ההתנגדות הגדולה הנעשהלי בענין הערבות
מן הקמים על" בק' פראג ובק"קווינא וגםכי מתו כל האנשים ההם וסר עונם
וחטאתם תכופר אבל אשמים הם באשמה גדולה ואשמתם גדלה עד לשמים
ובראותםכי מחמלת ה'עלילהסירמעלי משפט המות,השיגו מכתב שטנהעלי
ממושל הגדול שק"ק פראג להמושלים והשרים שבווינא לסבב פני הדבר
להסיר ממני עטרת הרבנות .ובעוד שהייתי בתפיסה טרם שהשגתי הערבות
אשר לסבתם נתאחר ע"י הקטרוגים שעשו הנה:
ר21ירב!השלישיי"ח לחודש מנחם אבהגידהקאנצליר להמשתדליםשליבגזיר'
הקיר"ה לבלתייהיהלי ממשלת הרבנות בק"ק פראג והדבר הזה הרע
לי מאוד מכל הרעות אשר השיגני עד כה וכל התפלות ובקשות שהתחננתי
ע"י שריםגדולים ומושלים חשובים לאהועיל כלוםואניהייתי בחרפה ובצרה
גדולה על זהכי לא נשארבביתי במה להתפרנס וגםאיןלי עוד הכנסה מלבד
חרפת עולם שהייתי בו והשי"ת נתן לי כח ועוז לסבול כל התלאות
והמאורעות הללו .ברוך ה' לעולם אמן ואמן:
ו:2ירב! הששי עש"ק כ"ח לחדש מנחם אב נתקבל הער 'ות ויצאתי חפשי מן
התפיסה גמ בדבר הפסק עם הספרים לבערם מן העולם התחסד עמי
הקיר"ה שלא לבערם רק מכל אשר ישנו אצלי למחוקאיזו תיבות שאומרים
שנוגעים אל דתם ולכתוב מלה אחרת במקומו כמו מלת עכו"ם או מלת כותים
אכן בגלל שמו של הספר מעדני מלך לאהיה דברים מעולם להאשימיני כלל
וכלל בזה אך המלשינים אשר הלשינו רצו לחפות בבדוים אלו כדי להעלי'
את אשר עשו ,אכן גזירת הרבנות לא אבה הקיר"ה שמוע לבטל ובכן יצאתי
בעצם היום הזה במלואת מספר ארבעים יום מן התפיסה נקי כאדם האומר
יצא פלוני נקי מנכסיו:
ראמרי רוב החקירות עמדתי על הדבר ונודע לי סבת ההתנגדות מי פעל
ועשה והוא שר וחשוב ונשוא פנים אצל הקיר"ה ובאתילפניו בצום
גדלי' שנת ש"צ לפ"ק והגדתי לו צערי ויגוני ואנכי אינג' מבקש על סך
העצום שנלקח ממנו אך ורק לזאת ישמע לי לבקש עבורי החסד הזאת
להושיבני עלכני הראשוןויעןויאמר הקנס של הממון לאהיהרצוני בכך אבל
דבר זההיהרצוני וגםהייתי מתנגדך אצל הקיר"ה בדבר הרבנות .והסבה לזה
כי הוגד הוגדלי איך שהיית מתפאר בפני המשנה שהקימו הקיר"ה למשול
בק"ק פראג בכל מלכות פיהם שנצחתניבוויכוחים בהיותךעדיין רב פהווין
י
מגלת איבה
והשבתי ועתהיראאדוני השופט אשר עשולי המתנגדיםאיך המהדוברי שקר
וכזבנימכי הלאאנכינסעתי מפה בעשרה עגלות צבורבים עמנוומבני עמיכמ
העגנים ונעריהם גם בעלי מלחמות לשמור הדרך יבואו ויגידו ויעידו ע"ז
שזההיהלפני חג הפסח וכברהיה המשנה ההוא מת וקבור בארץ כמה חדשימ
אז נהפך לבבו ואמר לדבר הזה שבקשת את הרבנות לא אוכל עשוהו אך ורק
ראהאיזה מחיה אחרת לבקש לשעתה ותהי' עובד השי"תוביתי תהיה פתוחה
לך ובא אלי אימת שתרצה ואסייע לך לדבר ההוא בכל יכולתי ועניתיו לא
ידעתי במה להתפרנס וגםאינני מוכן למלאכה אחרת מיום עמדתי על דעתי
ויגעתיומצאתי מלאכתהרבנות.ויעןויאמר הלא עודמדינות רבות אל הקיר"ה
אשר יושבים שם היהודים כמו ארץ אשכנז חקור ודרוש שם אחר הרבנות
והשבתי לא יתכן לעני כמוני היומ להיות שמ בהכנסות מועטימ והוצאות
מרובים עתה .ענה ואמרלי הלא תהיו מן הסבלנים זמן מה .ויצאתי מפניי
בקידה ובהשתחויה .ולמחרתו בסעתי מווינא לפראג שנת ש"צ לפ"ק בבושת
פנים ערום מכל אשרלי וערום מכבוד הרבנות ובאתי לשלום לפראג בערב
יו"כ שנת הנ"ל כואב על העבר ומיצר על העתיד מתוך כך מוצאי יו"כ הנ"ל
נהלתי ונפלתי למשכב ימים רבים על ערשדוי כמו ג' חדשים רצופים:
וערנהבני שמעולי ותחי נפשכםכי בחפשתי באמתחתי המלאים מן הכתבימ
וחידושימ ועירושים שזיכבי השי"ת לחברמ מצאתי באהת מן הניירות
מה שכתבתי שם את אשר שמעתי מפי איש גדול מק"ק קראקא ה"ה נשיא
ישראל חכם בתורה ובמילי דעלמא מנהיג ויושב בראש מנהיגי ד' ארצות
שבמלכרת פולין וזה שמו נודע בשערים האלוף מוהר"ר פנחס בן הקצין
הראש מוה' זלמן ישעי' סג"ל מפראג ממשפחת הורוויץ ואשתו הרבנית מרת
רעכיל היא בת מרת נעכלי בתו של אחות מוהר"ר פנחס הנ"ל הגבירה מרת
רבקה שטערין ובהיותו פעם א' בפראג שמעתי ממנו כדברים האלה מקובלני
שבזמן הגזירות גזרה המלכות שבחמשה בחודש תמוזיהיו נשרפים כל ספרי
הקודש של היהודים והכמי הדור ההוא עשו שאלת חלום על זה בעת ההיא
והיתה התשובה ע"ז להם זאת חוקת התורה כתרגומו וסדר הפרשה הזאתהיה
בשבוע ההיא פ' חוקת ופתרו החכמים שהוא כתרגומו דא גזרת אורייתא ד"א
בגימטריא חמשה וחשבתי למשפט שהגזירה נהייתה על הספרים שלי שנפסק
עליהם בתחלה לבערם מן העולם בשריפה ובעבורם הוכרחתי ליסע מביתי
בחמשה בתמוז מפראג לחצר הקיר"הכי אחת דיבר בעל החלום על הגזירה
מגלתאיבה
יא
הקדומה ושתים שמעתי עם הגזירה הזאת וגםאנכי שנתפסתי על דברי התורה
וכאמור בי"ז בתמוז אחר חצות היום נתפסתי ויצאתי בכ"חימים אחר חצות
בחודש מנחם אב כמספר וכמפקד ארבעיםיום האמצעים שהיו ישראל בכעס
ובצערוראיתי על ככה ועל אשר הגיעעלי לגזור עליכם ועל זרעיכם הבנים
בני והבנות בנותי וחתני וכלותי עד ביאת המשיח לצום את יום החמישי
לחודש תמוז עד לאחר יציאת הבה"כ ערבית יען וביען שהוא באמצע הקיץ
כשהיום גדול לכן לא גזרתי עד צאת הכוכבים ואםיפול בשבת הקודשיהיה
נדחהליום א' ואחר זמן מנחה גדולהיכולין להתפלל ולא ישלימו אז התענית
יותר ומי שהיה חלש המזג או מעוברת ומינקת יתנו פדיון נפשם לא פחות
מששה גדוליםווינר.והיה ספקבעיני אם אקבע גםיום משתה ושמחה ביומ
כ"ח בחדש מנחם אב יום צאתי לחפשיכי כן רבים מבני עמינו כשינצלו
מגזירת משפט מות קובעיםליום ההואיום משתה ושמחה אך מועט הוא למעט
מעוט אחר מעוט כאשר לא נשארתיכי אם בגלימתי מכל אשרלי נתרוקנתי
גם מכבוד הרבנות ועוד עלי חוב גדול כי לא היה ביכולתי הן מקרקעות
ומטלטלין לפרוע הקנס ושאר הוצאות .ובעמדי במחשבה הזאת לדעת איזו
יוכשר וכדת מה לעשות על הגאולה
רהנה נעודי במחשבה זו לדעת איזה יוכשר? וכדת מה לעשות בא לידי
ס' יוסף לקח והוא פירש על מגילת אסתר שחיבר הרב הגאון הגדול
מו"ה אליעזר אשכנז בעל המחבר ס' מעשי ד' ושמ בהקדמה שאל שאלה
מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם לכהנים בני חשמונאי שלא קבעו ימי
משתה ושמחה על גאולתם ועל פדות נפשם של ישראל עם היות שגאולתם
היתה שלא כסדר עולם שנמסרו רבים ביד מועטים וגדולה היתה מגאולתם
של ישראל שבימי מרדכי ואסתר שלא היתה אלא בנס נסתר ובסדר העולם
כמו מעט רגע נהפך לב המלך מרעה לטובה .ובתשובה שהשיב הרב הגאון
שם הוא שבימי חשמונאי לא היתה שמחה שלימה על בית ישראל ועל עם ד'
כי נפלו בחרב לכןוכןאנכישעדיין ערבהלי כל שמחתיועודניביגון ואנחה
עד ירא ד' וישקיף לטובה לתתלי שם ושארית להחזיר את העטרה ליושנה
ולהטיב מן הראשית את האחרית:
בהודש שבט שנת ש"צ לפ"ק היה שם בווינא הנעלה הר"ר אברהם בן
הראש הקצין הר"ר יעקב ב"ש זיל הנזכר למעלה לטובה .שלח
אלי דיוטגמא מהקיר"ה שהגדיל חסדו עמדי לבטל גזירת הרבנות משאר
יב
מגלתאיבה
מדינותיו הן מדינות אשכנז מלכות קיסר רומא ושאר ממשלתו בכל מקומות
אשר דרים שם היהודים אם יקבלו עליהמ להיות רב שלהם אתנהג הרבנות
כאשריאות .מלבד נדבת לבו של הר"ר אברהם הנעל שנתןלי במנחה ארבעים
זהו'רייניש אמ אמרתי אספרה כמו הצער ויגון שהיתהלי בעת הפרעון של
כל זמן לא ידעתי ספירות מכרתי כל כלי כסף נוסף על כל מה שהיה לי
בחובות משכנות עד כי מכרתי גם ביתי ומקומות שבבהכ"נ ובכל זאת לא
הועיל /גם האלופימבני התנדבו ביתר שאתכפייכולתם .והנדיב הגדול הקצין
ר' אברהמ מלבד נדבה הראשונה היתה תמיד ידו נטויה ופתוחה בכל עידן
ועידן לתועלת מרובה ובכל יום ויום בהגיע הפרעון הצער שהיהלי עדכי
השגתי המעות היה גדול מאוד .ועין בעין ראיתי חסדי ה' גברו עלי שנתנני
בידי אוכל קום שתמידין כסדרן נכתב מהקאנצליר אל שר א' שיקבל הפרעון
ומתחלה השר לאידעמיאנכי ומה הוא החוב וכאשר שאל להיהודיםעלי ועל
מעשיועניניוהגידולו הכל נענה ואמר שברצונוהיה לשלוח אחרי אך עכשיו
חלילהלי ולא אתאפק מלהראות אליו .וכאשר בא אל ביתי וספרתיו לו כל
המאורעועיני זולגות דמעות וגם אשתי הצנועה מרת רחל מבכה ובוכה אז גם
הוא אמר לי כל אשר ביכולתי להרחיב הזמן ולהיטיב עמדי במה שיהיה
באפשרי יעשה .והנה ק"ק פראג נתנולי לפרעון האחרון שני מאות וחמשים
זהוביםרייניש וגמ בקשו ממני לדרוש להם קודם נסיעתי וכן עשיתי ודרשתי
בבית הכנסת מייזלש בפרשת שלך לךביומ ב' לחדש תמוז שצ"א לפעק:
ו:2יוכםשני לחודש תמוז שנת הנעל שלמתי כל העשרת האלפיםזהוביםרייניש
בעזר העוזר האמתי השי"ת ולמחרתו נסעתי אני ואשתי ובני בן
הזקונים הבחור המשכיל אברהם אשר כבר מלאתיו רוח חכמה בעזהעי על
החתונהיום שמחתלבי לקעק לובלין לישא את הבתולה מרת אסתר בת הקצין
מהור"ר יחיאל בן הרופא המומחה החכמ כמר שלמה לוריא זללהעה הוא חתן
הקצין המופלג בעשירות ובמידות טובות ר' משה ליזרש מק"ק בריסק דליטא
ואחריימי החתונה נסעה אשתי לק"ק פראג לשוב אחר שלשהבנותי הבתולות
שהנחתי שמה כאשר באה לק"ק ווינא נלכדה העיר מהשונא ולא יכלה לשוב
שמה ואני הייתי מתגורר בק"ק בריסק אצל בני האלוף מהו' (בדפוס ווין
הגירסא מה'ליוואי זצ"ל) שמואל ואשתי היתה בקעקווינא אצל בתי הצנועה
מרת (נעכלה)[רחל] זללהעה שהיתה אז נשואה לחתני האלוף מוה' אהרן סג"ל
בן ש"ב המנוח מוה' קאפיל זללה"ה ושלשה בנותי היו אצל בני האלוף
מגיתאיבה
יג
מוה' (בדפוסווין הגירסא מו"ה משה סג"ל) אלכסנדר רי"ל בק"ק פראג:
:2שנה הההא קרובלימי הסליחות בא אלי שליח מיוחדיהודי ששלחו ראשי
מנהיגימ דק"ק נעמרוב הגדולה שבארץ רוסיא להיות להמ לאב"ד
על ג' שנימ והרב הגאון הגדול מהו' יעקב (הוא הגאון מוה"ר יעקב אבי
הגאון המפורסמ מוה"ר ר' העשיל זצוק"ל אבד"ק לובלין וקראקא) אב"ד
דק"ק בריסק שהיה אה"ז אב"ד דק"קלובלין ביקש מהקהל שאמ לאיהיה זה
נגד רצונמאזי יכבדוהואותי לדרוש במקומו הדרשה של שבת תשובהוייטב
הדבר בעיניהמ וכן נעשה ודרשתי היטב והנה אמת ת"ל יברך:
ר12יובש השלישי אחר השבת בהחל שנת שצ"ב לפ"ק נסעתיאניובני האלוף
מהו' שמואל ואשתו הצנועה מרת דבורה בת הגאון מוה' אברשיק
זלל"הבןהקציןהנדיב מהו' שאול וואהל זללה"הוכל ב"בשיחי' ובאתי לשמ
לשלומ בחצי חודש מרחשון ונתקבלתי בכבוד גדול שמ בק"ק נעמרוב:
בימימ ההמ גברה יד הקיר*ה בהשער פראג בערב שבועות שצ"א לפ"ק
וביהודימ לא שלחו את ידמ בשומ רעת בעולמ בעז"ה .ואז נסעה
אשתי לק"ק פראגואני שלהתי אתבני מוה' שמואלאחריהואחרי שלשבנותי
ולהקצין מוה' אברהמ ב"ש הנ"ל היה לו בחור רך וטוב שמואל שמו ועשו
אשתיובנישיחיושידוך עמו שהבחור ישא למז"טבתי הבתולה מרת דאבריש
זללה"הויסעווילכוויבואאלי כ"ז אלול שצ"ב לפ"ק בהוצאות מרובימ מאוד
מפניהגייסותשהיו בארצותהקיר"ה .בחה"מ דחג הפסח שצ"ג לפ"קהוסיפולי
ראשי מנהיגימ דק"ק נעמרוב הנ"ל להיות להמ עוד שלש שנימ לאב"ד ור"מ
נוסף על הראשונים:
רב:ר"חאייר שצ"ד לפ"ק בא אלי איש יהודי שליח מק"ק לאדמיר ראשונה
מארבע קהילות גדולות שבמדינות וואהלין להיות להמ לאב"ד ור"מ
על שלש שנימ ובאתי אליהמ בסוף חודשאייר ונתקבלתי מהמ בכבוד גדול:
ו:2ר"ח מרחשון שצ"ה לפ"ק שלחו אלי ראשימ ומנהיגימ דק"ק פערמיסלא
שני אנשים מכובדימ להיות אצלמ אב"ד על שלש שנימ וקבלוני
ק"ק לאדמיר עוד על ארבעה שנימ נוסף על שלש שנימ הראשונימ וכאשר
בעז"ה נתעוררתי אז כאיש אשר יעור משנתו לחדש את כל אשר התעוררו
קמאי דקמאי כל גאונל ארץ בדבר הרבנות שלא לקנות הרבנות מהשר העיר
כאשר נעשה מאז ומקדם בימימ ההמבימי כהוג בבית שני ע"כ עשו חרמות
ושמירות גדולות ונדוימ וקללות וסייגימ וגזירות וקנסות חכמי הדור ההוא
יד
מגלת איבה
על הדבר הזה .אכן כמו פרץ על פרץ פרצו רבים בחרמות ההוא עד שהיה
בעיני ע"ה כשחוק והיתר.ואניבעניי בק"ק לאדמיר עמ ראשים מנהגים ועמ
אלופים ראשיהגליל ההוא עשינו גדרוקיימנוכלדבריהראשונים ועודהוספנו
כי הראשונים עשו רק על הקונים הרבנות ואנכי צרפתי אלי את המנהיגים
האמורימ והוספנו כל הגדרים אף על המקבלימ אותן הרבנים מפני זה גרמתי
ליאויבי שקר לשוא ותוהו עד שעשולי שטנה רבהוימ כל זאת לא נסגתי
אחור בעז'ה ובהתועדות בק"ק ווישנצו בגליל לויצק בשעת שנתוועדו שם
יחדיו ארבעה ראשי קהילות דגליל וואהלין ק"ק לאדמיר אוסטרא קרעמניץ
לויצקבי"חאיירגם שמה נתעוררוכולנו ראשיישיבות של ארבעהקהילות עם
ראשימדינות משולחים כנהוג וחדשנו התקנותבפני ד' הארצותוקהילות בתוך
קהל ועדה באסיפה יצ"ו .עוד זאת נתעוררנו ליומא דשוקא בשנה ההיא
לק"ק לובלין ונסעתי אח=ז לק"ק יערוסלב בקיבוץ הרבה ראשי ישיבות גם
מנהיגי המדינה דארבע ארצות פולין ואהלין וכו' והכרוז כרוזא קרא מארבע
ארצות יצ"ו אשר מאז ומקדם יותר משלשים גאוני ארץ ועם הרבה הוספות
שהוספנו בכלבתיכנסיות ביערסלב הנקראת בה"כדהמדינה ג"כלפנימנהיגי
ארבע הארצות גם נוסף עוד ביריד קרעמניץ .אח"כ הטרחתי עצמי מאוד
מאוד עם שנים שמה מן הרבנים דארבע ארצות גם המה הסכימו לכל הנ"ל
והכרז ביום ש"ק פ' ויקרא בקיבוץ עם רב ועצום מישראל ונכתב בספר פנקס
של המדינה חתום מן הרבנים ראשי מתיבתות ושיהיה חק ולא יעבור להכריז
מידי שנה בשנה שלא לקנות הרבנות וכל מה שעשיתי והוספתי התעוררות
הוסיפו ג"כ בעלי שטנה ועשו מה שעשו ומתוך כך נתרחקו הקרובים ונתקרבו
הרחוקים וכסבורים היה לדחות אותי מן הרבנות:
אמנם כן בר"ח שבט שנת ת"א שהוא בערך כמו רבע שנה קודם כלות
משך השבע שנים הנ"ל חזרו וקבלוני ק"ק לאדמיר על שלש שנים
נוסף על שבע שנים ראשונים ובראותםכי לא יכלולי המה ועוזריהם שונאי
חנמ ואויבי שקר חשבו רעה אחרת להכות בסתר בכתב שטנה אל השררה
מבלי חתום עליו ותורף זה הכתב היה אל השררה לצוות על עבדו המושל
בכל אשרלובעניןבדוי ושוא ושקר תוהוובוהו אשר לא נשמע כמוהו מעולם
משום אדם מישראל:
וביוכ! הרביעי ער"ח תמוז שנת ג"ת לפ"ק דרך השר לבא ללאדמיר ושלח
לפניו ללאדמיר לבל ימצא אותי שמה בבואו ונסעתי לבדי לנכדי
מגלתאיבה
טו
האלוף הר"ד מיכל כקץ בן בתי הצנועה והחסידה מדתדייזיל זלה"ה הנשואה
לחתני כמוה'יעקביוסף כ"ץ שתפסישיבה בק"ק טודיסקבגליל לאדמיר והשר
באביום הששי ב' דר"ח תמוז והשתדלו הדאשיםיצ"ו אצלולהניחאותי לבוא
.ולמחרתוביום ש"ק
שם ולתתלי זמן ששה שבועות עד צאתי משמ עםביתי
ב' תמוז נסע השרואני שבתילביתי לשלום.ביומ השלישי ה' תמוזיום הצום
שקבעתי לדורותולזרעיאחרי עדעולםואנייושב ומשתומם דואג ומצער אשר
אינו ראוי להעלות על ספר:
וב:יוב! השני ג' לחודש מנחם אב שנת ת"ג הנ"ל מתה בתי הצנועה והחסידה
שאין כמותה בכל הארץ מדת דאבדיש זלל"ה תנצב"ה .הן אמתכי
השלשה קהילות כתבו כתבים של התעוררות לבני ק"ק לאדמיר לחזק לבם
ולהיותם בעזדתי גם מנהיגים וקצינים דארבע אדצות יצ"ו שהי' אז ביריד
לובלין גם המה כתבו אל ארבע ארצות וארבע קהילותדוואהלין לבלתי יחרשו
מלבטלחדון אף מהשדרהובתוךאלוהימים הוגדליכי השדישוב דרךלאדמיר
וינע לבבי כאשרינוע עצי יער והגיע אז תור וזמן מנשואין של נכדי הגדול
בתורה ובחכמה גדול מרבן שמו על שםאבי נתן סג"לשיחי' לנצח אמן והוא
בן בתי הצנועה והחסידה מ' ניסל זללה"ה הנשואה לחתני האלוף מוהר"ר
וואלףסאלאוויס סגעל אשד התחתן עם בתגילו הבתולה בתהגאון מועה תשה
אב"ד דק"ק חעלים בן הגאון מוהר"ר מאיר אב"ד דק"ק בריסק בן הקצין
מוהד"ר שאול וואהלז"ל.נסעתי עמוביוםהשלישיי"א מנחם לק"קחעלים אך
בחסדעליון ב"ה טרמנסיעתי התאזראישחיל הר"רמרדכי שמשודיבד על לב
השר הנזכר והפך לבבו לטובה אז דברתי על לבאיש משכילוישר הר"ר צדוק
ליסע עם הר"ר מרדכי הנ"ל ולבקש ולחנן ולדבר על לב השר עצמו דברים
של טעם ואמרי נועם לבטל כתב השד ההוא ובכן בשובי מהחתונה על מנת
לשוב אל אחת מהערים האלה או לטריסק לנכדי יצ"ו או לבני האלוף מווה
אברהם התופסיויבה בק"ק סקולא שגם הוא מגליל לאדמיר:
והנה ביום השלישי חמשה ועשרים לחודש מנחם כאשר באתי לק"ק דובנא
הקטנה ושאלתי את אנשי העיר האם לא ראו את הר"ד מרדכי שמש
הנ"ל ואמרו לא ראנוהו ואח"כ באו האנשיםויענו ואמרויום בשורההיוםכי
הוא הולך לקדאתכמ ובידו אגרת כתובה וחתומה מהשדרה שתשיבו לשלום
לק"ק לאדמירולישב על כסאות משפטולהנהיג את הרבנותכראוי מאז ומקדם
כן עתה וכאשר שמע על הדרך האלוף כמדהר"ד מדדכי שכבד עברתי הדרך
טי
מגלתאיבה
ההוא אף הוא חזר לאחוריו ובא אצלי לק"ק דובנא בקול רנה ותודהליקים
עליון אשר גמלעלי בחטדו הגדול ושבתי בשלוםלביתיביומ המחרת עש"ק.
ואח"כ כמו ב' שבועות בא השר לשם עמ בנו להושלב על כן הסטאריסטי ושאל
אחרי ואמר לשב לשלומ ולחל עוד לנצה:
בלרבם החמישי הוא ראשון שבחול המועד הסוכות שנת ת"ד לפשק וה' בתן
בלב הקציניםורוזני' וראשימוטובי כל הקהל הקודש הגזיולה וחשובה
עיר ואם בישראל בכל הארצות המערבית הוא ק"ק קראקא ושמה נודע
ומפורסמת אף בארצות המזרח וקבלואותי עמ הגאון מוהר"ריושע אשר כבר
זרח אור תורתו שם להיות שני ראשי מתיבתו' ונתבשרתי ע"י רכב מבתי
הצנועה מרת רבקה תחי' ובעלה מוה'צבי הירשיצ"ווביומ החמישי אסרו חג
דסוכות הנ"ל אחר שקבלתי כתב הרבנות נסעתי עמ כל בני ביתי ואשתי
הרבנות שתהי'ונכדתי מרתרייזילוניסל בבותבתי הצנועה מרת דאבריש ז"ל
השי"ת יזכינו לגדלמ ולהכניסמ לחופה ולמעשימ טובים אמן ובאתי לשלום
לק"ק קראקא ביום ג' כ"ז השוון (ד' כ"ח השוון?) ובכבוד גדול נתכבדתי
בקראקא:
וביומ' הראשון ר"ח אדר ראשון שנת ת"ד הנ"ל התאספו הראשים וטובים
ועקרל הקהילהיצ'וובלילה ההוא בתחילה התאספווהתוועדו הראשימ
וטובים עד מלואות מספרם על בית הוועד של בהכאנ הישניםוביום ו' עש"ק
פ' תרומה הגיעו ראשי הקהל והגליל ועוד ג' מטובים יצ"ו שלא הי' אז עמם
עם הראשים וטובימ מפה ושלחו אחרי ראשים והטובים דגליל יצ"ו והתוועדו
יחדוקיימו וקבלועליהםאותילבדילהיות אב"ד בכל משפט וד"ת אב"ד שהיה
לפנימ ושלחו אחרי את שלשה השמשים הגבוהים עם משרתי הקהל ואבוקת
האור בידם וקראו אותי לבא אליהם ולקבל בחירות הטוב אשר בחרו בי
היום הנ"ל למז"ט ובבואי אליהמ עמדו וענו ואמרולי מז"ט והושיבוני על
כסאי וכה אמר הפר"ח הנה בפה מלא כלנו כאחד אמרנו וענינו אין קדוש
כאדוננו וקבלנו למעלת כבוד תורתו הרמה לאב"ד ככל הכתוב בספר הקהל
יצ"ו משפטו ומעשהו וגם אנכי השיבותים דבר מעט הכמות ורב האיכות.
ם חיים :שיזכיני השי"ת
ברכתי את הש"י ואח"כ גם אותם בתפילהליהי
להבהיגם לשמ שמים ובמהרה יושע יהודה וירושלים .לנחמ אותנו בכפליים:
את כל דברי האגרת הזאת אשר כתבתי לכם ומה ראיתי על ככה לאשר
קבעתי יום צום .ועד הנה לא רציתי לקבוע גם יום משתה ושמחה
20
מגלתאיבה
יו
אמנמ כן הנני עכשיו אני קובע גמיומ משתה ושמחה אתיומ הא' לחודש
אדר משנכנס אדר מרבין בשמחה והוא השני לר"ח לדורותיכמ עד עולמעלי
ועל בני ובנותי והתני וכלתיכי בו ביומ חזרה העטרה ליושנה להיות אב"ד
ור"מ בקהילה קדושה הגדולה קראקא עמ הגליל שלה ועל כל סביבותיה כן
יזכינו ה %יתברך לשרתו ולעבדו ותשלומחוקיבימימ האלו לא לקבץהון כ"א
לתשוק' עילאי כהנהגתי הישרה עד ביאת המשיח אמן:
והנה טימן השנה שבה היתה מידתהדין מתוחה הוא שפט שפ"טוסימן שנת
התשועה שנת חזרה העטרה ליושנה ולמקומה ולכבודה הוא שנת ד"ת
לפ"ק והדת נתנה בשושן ברינה ובשמחה ובלב טוב נאומ הק'יובש טוב
ליפמאן בלא"א מו"ה נתן הלרי העלליר זצלה"ה:
ע*-ו,
ב))44
הומפה
מבןהגאון המהברזצוק"ל ה"ה הרבמו"ה ש מו אל ז"ל
אחריכי הואלתי אנכי ש מ ו א ל בנו הגדול של רבינו הגאון מו"ה
יו "ט ליפ מאן הלוי העליר זצוק"ל .להוציא את המגילה
הזאת לאורה אשר בה נכתבה מעשה המסירה אשר עשולו שונאיו /לקחתילי
גמ המלאכה הזאת לכתוב עד כמה גדלה טרחתי בעסק הזה /גמ לספר המעשה
בהרחב הביאור בכמהענינימ נפלאימ אשר קרו אז ואשראבי זצ"ל לא רצה
לכותבם מפני כמה טעמימ .א) מפני גודל ענוותנותו וצדקתו לא הזכירמ
רק ברמיזה בספרו הקטן .ב) מפניכי לא רצה לפגוע בכבוד אנשלמ גדולים
וחשובים אשרהיו אז עדנה בחיים חיותן /ומפני זה נשאר הספר הקטו הזה
עד הנה כספר החתום:
,
ו
מ
ע
אך עתה כאשר נאסף כבוד אבי הגאון זצוק"ל אל
חשבתי בלבי לבל
אהיהצדיקיותר משלמה המלך ע"ה ,אשר לקח נקם משונאיאביו שמעי
בן גרא ויהאב ,אףכי מחל להמ אביו בחייו .ע"כ הנני כותב עתה הדברים
בפרטות האפרש שמות האנשים אשר עמדו למפגע לכבוד אבי הגאון זצ"ל,
יח
מגלתאיבה
והרעו עי"ז כמעט קט לכל ישראל הדרים במדינת עסטרייך ,כאשר אכתוב
בפה הכל בפרטות ,אך בקיצור 3מרץ ,למען יראו כל ישראל כמה גדול כח
המחלוקת ,וכמה עבירות גורם המחלוקת ,בכדי שירחיק האדם מזה בתכלית
הריחוק:
בשנת שפ"ה לפ"ק בעת שהי' אבי ז"ל עדיין אב"ד בווין ,שלחני אבי
לישיבה הגדולה אשר במיץ במדינת צרפת ושם היה הר"י הגאון ר'
מרדכי ב"ר משה לוריא אשר היה אב"ד בווירמשייא אשר היא ג"כ במדי3ת
צרפת.ולמדתי שם יותר מד' שנים היינו עד שנת שפקט ,וה' הצליח אותי
בלימודי עדכיהייתי בקי בכל הש"סובר"ח סיון דהאי שתא קבלתל מכתב
מכבוד אבי ז"ל שאחזורלביתי .אבי ז"ל היה אז אב"ד בפראג והיה בעושר
וכבוד .בכ"זעשיתידרכי ממיץ לפראגברגלי.כי כןהיה אז המנהג במדינות
אלו שכל נ:חורי הישיבה אם דל ואמ עשיר עשה דרכו רק ברגלו ושמלותיו
צרורות על שכמו ומקלו בידו .ובכל זאת היה הליכתם בשמחה וטוב לב.
א) מפניכי בכל מקום בואםבין קהלותישורון קבלום בכבודגדול .ב) מפני
כי הבחורים העשירים עזרו להבחורימהיניימ .ואנכי נחשבתי בין הבחורים
העשירים מפניכי אבותי שלחוני עשרה כסף לחודש .והלכתילביתי עם עוד
חמשה בחורים .והמהלך הגדול הזה היה נחשב בעיני כאלו הלכתי לטיול
ולעונג ויותר גדלה שמחתי כאשר חשבתי בלבי שבקרוב אראה פני אבותי
ושבקרוב יראה כבודאבי כמה גדולכהיבלימודיםודמיונות כאלו רחפו לנגד
עיני בכל הדרך אשרהלכתי.ביו העת אשר בביתאבי גדול השבר מאוד,כי
כן אנחנובני האדמ דרכנו ותמיד אשר אנו שמחים בשמחת שוא,ואין אנחנו
נותנים לב להסתכל ולראותכי שוא שמחתינו רק בעתכי רואימ אנחנוכי
כבר נפלו בפח יקשו לנו אז נפקחעין:
א
ל
ו
ר
י
ע
ן
י
ו
ו
וכן באתל שמח וטוב לב לעירווין.כיהילוכי היה דרך
ידעתי
כי אבי הקדוש יושב משומט באחת מבתי כלאים הנוראים אשר בה,
ומעותד להשפט למיתה ח"ו:
אר ה' ה
מקדימ רפואה למכה ,סיבב עלידי דבר גדול אשו ממנו יצמח
אצליישעורעהלאביז"לכ
י קודםביאתילעיר שכבתילנוח מעט על ירק דשא
העיר ,א' אשר שם מקום הטיול היפה לאנשיווין .והוא לערך מיל מן
ובעת הזמיר מטיילים שם כל השרים .אך בעת הזאת לא היו שם
שום אדם .מפניכי אזהיה בעיר שמחה גדולה (פאראד) לכןהיה שם דממה.
22
מגית איבה
יט
והנחתי חבולתי מראשותי ,וחשבתי דרכי בלבי למי אקדים פנים ראשון
אבי היה שם אב"ד מקודם והיו לו שם הרבה אוהבים ובין כה וכה שמעתי
אחרי קול רעש גדול צועק בקול הצילונוכי אבדנו .הבטתי וראיתיכי שור
בר (בופלאקס) א' יצא מן העיר ורודף אהר אשה עשירה וגבירה צעירה
יימים ועמה רצה ג"כ אומנתילדהוילד קטן עלידה .ושור הבר לא רחוק מהמ
רק כעשרה קנה מידה (קלאפטער) ורודף אחריהם בקול רעש גדול ובקצף
רב וסיבת כעסוהיה רק המטפחת האדומה אשר נשא האומנת עליה .מפניכי
השוורים זה דרכם לכעוס בעת רואם דבר אדום אודם .והנה בראותי זאת
רציתי תיכף וחלצתי המטפחת מעל האומנת והשלכתי לרגלי שור הבר ,והוא
רץאליהוהתחיל לקורעהברגליו ולזורקה.בקרניוובין כהוכההיו להנשים עת
להתחבאות תחת אילן א' .ובזו השעה הגיעה המרכבה שלהם עמ בעלה של
האשה הצעירה ההיא מלובש מלבושים יקרים נושא אותות הכבוד (ארדערין)
למרכבה מרוקם על פתיל משי והמה ספרו לו כל הקורות אותם והציגו
אותי ואמרוכי אנכי מצילם .והשר הזה היה ציר צרפת (געזאנדטער) ולא
הבין לשון אשכנז .ושאל אותי בלשון צרפת מי אנכי .והשבתי לו ג"כ
בשפה ההיא,יהודי ובן רב גדול.כי בארבע השנים אשרהייתי במיץ למדתי
לשון צרפת בטוב.כימיץהיא ממדינת צרפת .והשר ביקש ממנוכי אסע עמו
לביתו .ואנכי הודיתי לו על טוב לבבו .גם רצה ליתןלי כסף ולא לקחתי
ואז שאללי השר במה אשלם לך גמולך .והשבתי לו ,גמולייהיה בזה שיהיה
בלב כבודו מחשבות ורעיונות טובות על היהודימ ולידעכי גם אנחנויודעים
לעשות טוב בלי שום תקוות גמול השיב לי השר בכל זאת אתה העלם,
הנני מוכן תמיד להיות אוהב שלכם .ואחריכי היהודים נרדפים ונענים בזה
המדינהאולייזדמן לךאיזה דבר הנצרך לישועה תוכל לבאלפניואנכי אעשה
עבורכם ,כאשר עשיתם עבורי.כי אנכי ציר צרפת וישלי כח גדול לצוות
בפה .בקיצור הרבה לדבר עמי בידידות ואהבה .ודרש ממני איה למדתי לשון
צרפת וגם נתן כתיבת (אדרעססע) והרבה להודותלי אלף פעמים כן עשו
גם אשתו והאומנת ואמרוכי צר להם אשראנכייהודי באם לאוהיו מצליחים
אותי .ואח"כ נסעו להעיר לשמוח בשמחת (הפאראד) כי מקומ דירתו היה
בארמון אחד חוץ לעיר בתוך גן חמדה (לוסט גארטין) אחת .אנכי לקחתי
חבילתי והלכתי לרבע היהודימ (יודין קוארטיל).כי להיהודים בווין היה אז
רבע מיוחד ועדבואי לשםהגיע זמןהלילה והחושך .ע"כ לא הכרני שום איש
כ4
23
כ
מגלתאיבה
בלכתי .ובלבי גמרתי שבראשונה אקבילפנידודיאחיאמי ר' ברוך זאטרונער
וכאשר באתי לביתו מצאתיכי כבר הדלתות בעולות ודפקתי על הדלת
י
ח
ת
פ
ו
לי וכאשר באתי הביתה כמעט לא הכירוניכי לא ראו אותי זה יותר מעשר
שנים וכאשרהכירואותי נעשה רעש גדול ודודתי יצאה אל הפרוזדור לבכות
ובכתה בחוזק גדול וגם דודי כאשר ראה אותה בוכה התחיל ג"כ לבכות .וגם
שארי בני הבית ראיתיכי מתלחשימ אלו עמ אלו ,בקיצור לא שהו הרבה
עדכי נתגלה הדבר ודודי סיפרלי בדמעות שליש כל המאורעאין ביכולתי
לכתוב איך נשברלבי בקרבי בשמעו הדברים האלה.כי נפלתי מאיגרא רמה
לעמלקתא וכל ששוניי ותקוותיי הטובים ספו תמו וכמו אור המאיר את חשכת
הליל אשר נכבה פתאום ע"י רוח חזק ונשאר רק חושך גדול נשארתי עומד
עלרגליי ונסתלק ממני חוש הראות והשמע והמההסירו ממניחבילתי הושיבל
ן להשיב נפשי ובכל זאת עבר יותר משעה
אותי על הכסא והושיטילי כוסיי
תמימה עד אשר שביוחיאליואז התחלתי לבכות ולקונןוכןישבתי עםדודי
ודודתי כל הלילה ודברנו מזה ובכל רגע ורגע נודעלי מהמ עוד יותר איך
רע ומר גורל אבי עתה אך לא ידעתי הסיבה מפני מה אסרו אותו בבית
האסורין עוכ לא ידעתי ג"כ איך ומה לעשות לטובתו ואנכי ספרתי להם
ההיכרות אשרעשיתי עםציר צרפת ושמחו ע"ז מאד אך לאהיהביכלתילילך
אליו עדכי אדע חטאתאביכי אם באמת הטאה חטאה גדולה מאדאז לאיועיל
כל תפלה ותחנון לכן נגמר בלבי שקודמ כל דבר ההכרח לראות פני אבי
וכאשר אשמע ממנוכיאין לו אשם אז אעשה לטובתו כל אשריהיה בכחי.
ליל בלהות ההוא היתה אור ליוט תמוז והיה אז עוד קודם דרישת וחקירת
השופטימ דאבי לכן היה קשהלי לבוא לפניוכי לא הניחו לבא לפניו אף
חשוביעירווין ומה גם שארי בשרווביום המחרת מהרתילילך לפני השובי
העיר לחקור ולדרוש מפני איזה חטא נתפס אבי והושיבולי בדרך כללכי
אביך אומר שאין בו אשם כלל אך כפי אשר שמע ביום י"א תמוז מפי
הקאנצלר כל חטאו הואכי כתב בשני ספריו מעדני מלך ולהם חמודות נגד
האמונה שלהםומפניזה כעסעליו הקירוה וה'יודע מהיהיה מזהכילפידברי
השתדלן שלנו ר' הענא ב"רישראליש לפחד שח"ו לאיצא מזה המעשהגירוש
כללי ח"ו:
נפעמתל מדברימ האלה :א) נצטערתי מאוד אודות אבי ,ב) עד גדלה
צעריכייראתי מאוד שלאיצא ח"ו בגללאבי תקלה להכללכולו.
מגלתאיבה
כא
ורצתי תיכף להשתדלן ר' הענא ב"ר ישראל הנ"ל אשר הוא היה עמ אבי
אצל הקאנצלערביומי"א תמוז ושמעתימפיו ג"ככדבריםהאלה.ואנכיספרתי
לוההיכרותשלי עמציר צרפת והשיבליכיאביח את כל זאת לבסוף .ולע"ע
ההכרח להמתין עד כלות הדרישה והחקירה הראשונה והנה האמתאגיד שאף
שהיה לאביבווין אוהבים רביםבין היהודימ בכ"ז היה רק אחד אשר צרתו
נגעה עד לבו באמת והאהד היהאני.כי כאשר שמעתיכי הוא יושב אסור
באזיקיט וצערו גדול עד מאוד .חפצתי לשכוב אצל רגליו ולאחוז האזיקימ
בידובאויר .גמ להמיג מעט צערו בישבילפניו .ובעזה"י אחרי ביומ כ' תמוז
היה הדרישה והחקירה הראשונה,הצליחליביומ כ"א תמוז לראותפניאבי:
ע"י השתדלות גדולהפעלתילהניחאותי לראותפניאבי .וכאשר באתיאליי
מצאתיויושב על מטתו וספרבידו.ובקושיהכרתי אותוכי בארבעשנימ
האלו אשר לא ראיתיפניו קפץעליו זקנה וחוורופניוולחייו נמשכו באורך
ועיניו קמטו ועששומבכיושירוהלבינוככסף .ובאמת לאע"י השנימ המעטימ
האלה נזדקן רק ע"י דאגותיו הגדולות ויגוניו הרבות ויסוריו אשר סבל
בשבועות האלו .הקצור מזהכי נמשך עת גדול אשר הסתכלנו זה בזה עדכי
הכרנו זה את זה .ואז קרא אבי בקול האתה זה בני יקירי שמואל האנכי
השבתיוהנניאבי קדושי ונפלנו זה לזה על צווארינו ודמעות חמות וסולדות
זלגומעיני לתוךעיניוומעיניו לתוךעיני .ואח"ז שאלני אבי לשלומי .ואמר
תקותיבניכיבוודאי אתה למדן גדול ויוש אמתי .ואמ אמת הדברכי הבאת
בידך שני התכשיטין היקרימ האלו הנך עשיר גדול בלידי.ויש לךדי על
הוצאות דרך רחוקה בהלוכך מעוהיז .וגמ יהיה לך אוצר המוכן לעוה"ב.
ובלעדי זאת כל עשירות עוה"ז הוא כחלומ יעוף בהקיצו בבוקר או כשכבת
השלג בזרוח השמש .ראהבני זה איזה שבועות מקודםהייתי אחד מהאנשים
המוצלחימ בעולם,הייתי רב גדול ,אב נחמד ,בעל אהוב,וביתיהיה מלא כל
טוב ,ובלגדולי הדור מקדימין לפתחי .ועתה לפתאומ נשתנו כל הדברימ ,ולא
נשארלי שום דבר מכל אלו ,רק מעט התורה ויר*ש אשר רכשתילי בעמל
הרבה זה נשארלי והואשלי .עתהבני אבקש ממך כמו שביקש יצחק אבינו
את בנו קודם מותו" .עשהלי מטימים כאשר אהבתי ואוכלה בעבור תברכך
נפשי טרם מותיי וכוונתי שתאמר לפני איזה חדושי תורה ממה שחדשת
בהישיבה למען אהנה ממךהיינו מתורתך .ואברכךלפנימותי.כימייודע אם
אראך עודהפעם.כיבפי הנשמעידונואותידיני נפשות .ברוךדיין האמת:
25
כב
מגלתאיבה
הדברים האלה החרידו אתנפשי עדכינמוגותי בדמעות .ומה מאוד נפלאתי
על גודל דבקתו וצדקתו .והגדתי לפניו כמה חידושים אשר חדשנו
בהישיבה .ואח"ז הגדתי לפניו דבר נפלא אשר חדשתי במס' סנהדרין פוו
על המשנה אמר ר"מ בשעה שאדמ מצטער שכינה אומרת מה הלשון אומרת.
ואבי נהנה מזה מאוד ואמר ליכי הדברים מאירים כנתינתם מסיני .ואח"ז
ישב אבי במנוחה ושקט מעט כמו אור השמש המאיר אחר גשם רב .והשבני
אצלו וסיפרלי כל הדברים מאל"ף עד תי"ו אשר דבר עמו השופטים בעת
התק"רה והדרישה.והנני כותב עתה אות באותכפי אשר יצאומפיאבי:
ביום אתמול הובאתי לפני השופטים (קאמיסייע) ושם ישבו שנים עשר
שופטים ודוישים .ראש השופטימ היה הקאנצלער ,הדרישה והחקירח
היה בכל תוקף מדת הדין.כי רצונם היה שאצא חייב .וחפצם היה לחייב
עיקז את כלל ישראל .ובאמ ח"והייתי נכשל בדבורי ותשובתי היו אומרים
שכל כלל ישראלאינם חושבים בלבםיותר טוב מהרב שלהם אשראינו חושב
את הנכרי לאדם כלל וממונו הפקר אצלם .ואזהיו מגרשים את כלהיהודים.
אך ה' היה עם פי ולא דברתי רק האמת הברור ולא יותר:
ראשית מדון הלה אודות הספרים .והשופט הראשי שאל ממני ,האתה הוא
מחבר הטפרים מעדני מלך ולחם חמודות ואתה בעצמך כתבת
אותו .השבתי אינני מכחד בזה .אך חברתיו בלשון הקודש לא בלשון
חשכנז .ובלה"קישלו כוונה אחרת אמיתית והמעתיקימ העתיקו אותו בשקר.
השיב לי השופט ,ידידי זה אינו תשובה .כי יש אצלינו מלומדים הרבה
המבינים היטב גם לה"ק והם העתיקו לאמתו .ופירושים זרים ומפולתלים
אין רצונינו לשמוע ,והשבתי לו הנני יודע באמת כי כוונתכם רק לדרוש
ולידע האמת הברור .מפני כי אתם אנשים ישרים תמימים .אך המעתיקים
הם בוודאי שונאים לי והעתיקו בשקר ואנכי יודע באמת כי רחוק לשוז
אשכנז מלשון הקודש כרחוק מזרח ממערב .והשופט השיבלי.כי בכ"ז לא
יכלנו לקבל את העתקתם לשקר מפניכי המעתיקים הם שני יהודים לומדים
גדולים ואנשים חשובים .ואחד הואדיין אצליכם והנה עפ"י הדין לא נצרך
לנו עוד לשאול את פיכם .אך אנחנו עושים לפנים משורת הדין ולא יותר.
והשבתייכול להיות שהשני אנשים האלו המה דווקא שונאיםשלי .ע"כ נצרך
לעשות העתק הדש .השיב לי השופט ,בית המשפט שלנו ההכרח שיאמינו
להאנשים המושבעים שלנו הנאמנים אצלינו .ולא נצרך לנו העתק חדש.
26
מגלתאיבה
כג
השבתי לו א"כ הדבר אשראין אתמ רוצימ לשמוע ממני תשובתי שישלי
להשיב נגד ההעתק .לא נצרך לכם לדרוש ממני עוד.חייבוני אתמ בעצמיכם
שפטוני כחפציכם .ואםידעתיכי לאתלוי בהצדקי טובת הכלל לא דברתי עוד
דבר מזה.כי יתר שנותי לא נחשבים אצלי כ"כ עודכי אצטרך למענם לדבר
נגד שריםגדולים כמוכם אשר כבודכםגדול הרבהיותר מהמשפט והצדק אשר
יש לשמל ערךכמוני .אך עתה אשרבהרשיעי למשפטיסבולו ח"ו מזה גם כל
אחי האומללים אשר בכל המדינה ,הנני נשבע בשם המיוחדכי לא כתבתי
מעולם נגד אמונתכם חלילה רק נגד הגוים הנזכרים בתורה .אשר כחשו
בבורא עולם ב"ה .ועשו כל התועבות שבעולם:
אמ הדבר כן השיב לי השופט ,מה בצע לכם לכתוב דברים כאלה אינמ
נצרכימ בזה,ז.כי עתה כמעט כל האומות מאמינים בבורא עולם ובתורה
מן השמים .ובפרט מדינות אלו אשר היהודים דרים בם .וא"כ לפי דבריכמ
שכוונתם להאומות שהיו בזמן מתן תורה ואשר עתה לא נשאר מהמ בעולם
אף אחד נמשלתם אצלי כמו רופא אשר יחבר ספר איך לרפאות איש אשר
יש לו שמתה ראשים ועשרה קיבות .וזאת יעשה רק איש משוגע .והשבתי לו
הנה האמת כמו שאמרתי כל כלכוונתי ההא רק לאומות הקדמונים ובכל זאת
אינני משוגע.כי דברי תורה אינמ שוים לשארעניני העולם .וחכמינו אמרו
ע"ז דרוש וקבל שכר.היינו ללמוד ולכתוב אףבענינים שאינם נוהגימ בזה"ז.
רק לקבל שכר על זה במה שאנו עוסקים בתורתנו הקדושה.ומפני זה לומדים
אנחנו גם סדר קדשים וטהרותודיני שמיטה ויובל .ועוד דברימ כאלה .אף
כיאינם נצרכים לנו בזמן הזה:
ואז לא יכול עוד המשנה (קאנצלער) להתאפק .ואשר עד כה ישב ודומם.
והשיבלי .שבועה שלכם לא נחשב אצלינו כלל .א) שנשבעתם שלא
עפ"יצוויינו .ב) מפניכי אדעבבירורכי אתםהיהודיםיש לכס אלףהתירים
לשבוע בשקר נגד הנוצרים .ג) כבר נשבעו שני להודים גדולי ערך ,היפוך
מדבריכם,היינו שכל כוונתכם בספריכם רק נגד דת הנוצרית:
מהדברים האלה נפעמתי למאוד .עד כי ירדו עיני דמעות ,והשבתי לו
אדון יקר .שקר כזאת יכולים לחשוב עלינו רק אנשים כאלו
אשר אינם יודעים מוסדות דתינו באמת ומהם גם שרים ושופטימ אשר להם
יותר נצרך לדעת שארי דברימ הנצרכים להם מלדעת ההלכות והדינים
והפירושים מתורהשלנו .ע"כ לא ארבהלילך עמכםבוויכוחימגדולים ופשטים
כד
מג~תאיבה
רחוקים .אך אראה לכם בפירוש איזה פסוקים ביחזקאל אשר הנביא מוכיה
למלך צדקיהו אשר עבר על שבועתו שנשבע למלך נבוכדנצר מחריב ארצינו
ושופך דמינו כנחלים .ופשיטא שאנו מחויבימ לקיים שבועתינו להמלכים
החוסימעלינו וגומלים עמנו חסד .והכתוב אומר שם (קאפיטל יוז) ובזה אלה
להפרבריתלכן כה אמרה'חיאני אם לאאלתי אשר בזהוגו'ונתתי בראשו.
והכוונהכי צדקיהוביזה את השבועה שנשבע למלך בבלולאקיים אתהברית
אשר כרת עמו .לכן אמר היעת אשר העבירה ההיא דומה כמו שעבר על
שבועתי ובריתי .ועוד אומר שמ הכתוב (קאפיטל כוא) והיה להם כקסם
שוא בעיניהם שבעי שבועות להם והא מזכיר עון להתפש .הכוונה שכל
השבועות שנשבעו להכשדים לא היה בחשב בעיניהם כלל כמו קסם שוא.
ובאמת הוא מזכיר מפני הי"ת גמ כל יתר עוונותיהם ועי"ז בעצמו יפלוביד
שונאיהם.ופסוקימ הרבה כאלונמצאים בתנ"ך שלנו המראלםבבירורשהיהודי
מחויבלקיים ולהוקיר שבועתו אף נגדעו"ג .ומה לנו לחפש ראיות הרבה הלא
נראה בעליל שקיימו היהודימ שבועתמ להגבעונים אףכי הובו אותם .ועתה
אדוניםיקירימ איך יכולתם להאמין אשר אגחנוהיהודים אשר עסקיבו תמיד
בדברי תורהוסובלימ עבורה כל הצרותנעבוי על עיקרה .והדבר דומהבעיבי
להטיפור שמטפרימ אשר איש אחד להמ עמ מלך א' שבעה שנימ בכדל שיתן
לו בתו לאשה .ואח"כ כאשרהשיג אותהאחרי שפך דם רב מתהבביתו ברעב:
ואודוןו שניהיהודים אשר נשבעוכי כל כוונתי בספרי רק עליכם הנוצרים
לא עשו זאת מאהבתמ את הקיר"ה רק משנאתמ אלי או אולי גם
לכלל ישראל .וא"כ הם אנשים נשחתימ אשךראוי לקרותם מלשינים בשקר.
ואנשים כאלו אינמ ראוים להאמינם.ואין דבריהם ראוים להקבל אצל שופטי
צדק כמוכמ .וכפי אשריואה אנכי שאתמ מאמלנים בדבריהמ ,אין לי עתה
שומ תמיה על אשר הרבה פעמימ העלילו עלינו עלילות דם ,אשר היא שקר
גמור ושטות גדול והיא נגד דתינו הקדושה .ונראה מזה כמה צדקה מליצת
הקדמונימ האהבה והשבאה מקלקלת השורה:
ויען השרויאמר.אנכיאינבו רוצה לכנוסבדבורימ אודות עונותלכמ הבסתרימ
די לנו אשר אנו רואיםבגלוי אשר אתמ לוקחים רבית מן הבוצריבלי
שיעורועוכרים אותם בעסקיכם אשראין להמ שחר .כןבעיירותוכן בכפרים
בוודאי הותר זאת לכם עפ"י דינים החדלעשוי"םג,מהרבבמם שלכמ (היינו עפ"י
הגמרא) וזה מפניכי נחשבנו בעיניכם
ראשלת השבתי לו מוזהרים
28
מגלתאיבה
כה
אנחנו גם עפ"י הגמ' גופא לבלי להתנהג בדינימ אלו נגד עו"ג שבחו"ל וגם
שבא"י בזמןהזה.כי גם הצוו מהתורה שציוה לא תחיה כל נשמה ,לא נאמרה
רק על ז' עממין שדרו בארץ כנען הלא הארץ אשר נתן לנו הי"ת כירושה
וגם מהמ אותם שרצו לצאת מן הארץ לא נעשה להם מאומה רע .אך בשלום
ובמישור התנהג עם האומות אשר דרו בארצות אחרות אףכי בהמשך הזמן
היו נכנעים תחתינו ומשועבדים לנו .בכ"ץ לא לחצנו אותם לקבל דתינו ולא
מנענו מהם לעשות כל מה שרצו לא השתדלנו לשלוח תמיד מסיתימ לארצות
אחרות להסית אותם לקבל עליהם דת יהודים שנית לא ידעתי היכן מצאו
רמיות כאלו רקביןהיהודים .על רמיות גדולות לא ישאו השופטימ פני איש
ומה גםיהודי .ומרמיות קטנות לא יצאונקיימ שום אישואין שומ עסק חפשי
מרמיות קטנות .כמאמר בן סירא /כיתד בין אבן לאבן כן הרמיה בין קונה
למוכר .ואחד מחכמייון הגידליכי השווקים והירידימ הם מקומות מועדות
אשר יוועדו שמ האנשים לקבוע מקומ ששם יבואו להונות איש את אחיו.
אךיכולים אתם לשאול ממני מדוע בחרוהיהודים רק עסק מסחור לבדו .אשיב
לכם .אם היהודים לא יסחרו .אץ יסחרו הנוצרים במקומם .ותחת אשרהיהודי
יקח זוץ א'יותר מהראוי יקה האשכנזי סלע .מפניכי נצרךלויותרמלהיהודי.
ואץ יכולים אתם השרים להשיב לי .אשר מאחינו הבוצרים מחויבים אנחנו
לקבל אך לא מאנשימ נכרים ונפרדים מאתנו כאשר הם אתמ היהודים.
הוצאתים מפי המילים ענה השר.ילד שלי אףכי הוא נתעב ונאלח יקרבעיני
הרבה מילד נכרי אף אם היה בן יקיר .ומה גמ ילד נכרי נתעב ונאלח כמו
אתם היהודים .נא אדון יקר השבתילו .אשיב על דבריכמ במשל קטן אם רק
אתם תרשיני בזה .הנני מרשה לכם השיבלי.כי חפץ אנכי תמלד אשר איש
הצדק ישאר גם צדיק בהשפטו:
איש היה בארץ עוץ עניתיו .והיה עשיר גדול וגמ היה לו בית יפה ולא
היה לו רק ב'בנים .ואהר מותו הניח הירושה לשניהם ותחת אשרהיה
מהראוי שיחלקו הירושה כאחים נאמנים ולהיות ביניהם אהבה ואחוה .הנה
לקח האח הצעיר כל אשר נשאר מאביהם וגירש את אחיו הגדול מפלטין של
אביו ערום ויחף .עדכי היה האח המגורש מוכרח לעמוד אצל פתח הפלטלן
ולהחיות עצמו מהפתיתין אשר זרקו אליו משרתי אהיו מבית המבשלות.
וכאשר נתוודע אחיו גמ מזה ציוה למנוע ממנו גמ ההסד הקטן והבזוי הזה.
היינו שלאיביחו אותו לעמוד גם אצל הפתה .אך כאשר נתוודע הדבר להמלך
כו
מגלתאיבה
כעס ע"ז מאוד .ויאמר הלא האה הנגרש מפלטין שלאביו /לפהות יש לו
רשות לעמוד אצל הפתח .ומפני שאחיו מנע ממנו גם זאת לכן יהיה הדבר
עתה להיפוך .שהאח הגדול ידור בתוך הפלטין והאח הצעיר יגורש ממנו.
והגדולאין לו רשות לגרש אותו לעולם מהפתח ואם חלילה יגרשנו אזיוחזר
הדבד כמקדם .הנמשל מובן מאליו .אנחנו היהודים הננו אח הגדול מפני
כי דתינו קדמה הרבה לדתיכם ועתה נעשיתם אתם תקיפים ואנו נותרנו
ערומים ודלים ולא נשאר לנו רק המסחור הקטן .ידעתי אדוני עוד יבואו
עתים אחרות ומחשבות אחרות והאח הנגרשיהיה קרוא תוך הפלטיןוגם יקראו
אותו אל השולחן לאכול .וכפי אשר אנחנו מקוים עוד עניינים גדולים מזה
יקרואי
.ואז יראו כל עמי הארץ כמה יקרים דרכי תורתינו הקדושה ומלאים
אהבת כל אדמ:
לדברים האלה נתחלחל המשנה (קאנצלער) מאד ועיניו נמלאו דמעות
ודברימ מתוקים הרבה מהקודמים הפיצו מפיו .ויאמר אלי רואה
אנכיכי אתם ראוים להיות רב בעיר גדולה כפראג .וראוים אתמ שיתפרסם
שמכם בכל הארץ .כי יש לכם בינה הרבה .ואתם יכולים להיות מליץ טוב
עבור דתיכם וקהלכם .אך לענינינו עתה איננו נוגע דיבורכם רק מעט.
ראשית אין דחמים בדין .שנית מחויבים אנחנו לשפוט כפי העת שלנו
והשופטים אשריהיובימיםיבואו ישפטו הםכפי העתההיא .לע"עאין אנחנו
יכולים להיטיב ולהחכים עולם מלא בפעם א' .אנחנו השרים מחויבים להנהיג
את המדינהעפ"ידעתינוועפ"י צרכי העת כמו המלמד שלומד עםהילדים רק
עד מקום שיד שכלם מגעת וכאשד יגדלו הנערים ילעגו בעצמם מלימודם
הקודם .כמו כן יכול להיות באמת שהדורות הבאות אשריהיו יותר חכמים
מאתנו ילעגו מההנהגות ומהמשפטים שלנו עתה .אך הקיצור מזה שאתם
בעצמיכם מודים עכ"פ שאתם המחבר ספרי מעדני מלך ולחם חמודות .וזה
בעצמודילפי העת והזמן עתהלחייב אתכם וכל קהל עדתכם ולראות שאתם
שונאים גמוריםלנו .ואתם נגעים רעיםלפני הארצות שלנו ויותראין לנו מה
לדבר עוד:
והנה תיכף הוליכו אותי בחזרה לבית הסוהר הזה .ועתה נקל לך לדעת
שהמסירה הזאת איבנו נוגע רק אלי כ"א לכל כלל ישראל .מחייאין
לי שום תקוה כמעט .וע"ז אין אני מצטער כלל מה לי למות באיחור או
הקדם .האדם למיתה הוא עומד .אך דאגתי גדלה מאוד עבור כל קהלינו.
30
מגלתאיבה
כז
כימתייראאנכי מאוד שלאיצמיח מזה ח"וגירושכללי .לך אמורלב"י שיעשו
כל אשר ביכולתם לעשות .והנה יעקב אבינוהכין א"ע לשלשה דברים לדורון
לתפלה ולמלחמה .והם יכינו עצמם לשני דברים .והבורא ב"ה ברחמיויהי
עוזר למו .א4ה הם קצת דברים מהדברים אשר דבר אבי עמי שם .מפני
כי א"אלי לכתוב הכל .ואנכי נמוגותי בדממות ונפרדתי ממנו בקושי גדול
כפרידת הנשמה מהגוףמפניכייקרולי כל רגעורגע.והלכתי תיכף להשתדלן
ר' הענא ב"ר ישראל וספרתי לפניו כל הדברים כפי אשר שמעה אזני מפי
אבי והיכן הדברים מגיעים ותיכף עשו קהלווין אסיפה ובעצתם הלכתי לציר
צרפת טורעננע .הוא האלש אשר הצלתי את הילד שלו את אשתו ואומנתו:
באתי אליו בזו העת אשר הכין א"ע לנסוע העירה .שלחתי להודיעהו כי
אנכי בביתו ומבקש לראות פניו .ותיכף באותו רגע יצא אלי וקיבל
אותי באחוה וריעות ושאל אותי מה שאלתי ובקשתי מאתו .שאלתי ובקשתי
השבתילו הוא שלום גמול מאת כבודכם ועוד עם ריוח גדול.כי אנכי הצלתי
רק שלשה נפשות שלכם ואנכי הנני מבקש מכם שתצילו את אבי ואת כל
קהלעדתיובדברי את הדברים האלהנפלתילפנירגליוורחצתי אותם בדמעות.
אך השר הישר הזה העמידאותי מן הארץ תיכף והבאני לחדרו וישב שם על
הכסא וגם אותי השיב על הכסא אצלו ושמע ממני בנחת כל משאלותי .ואז
השיבלי בזה הלשון הנני משבח להבורא אשר לא הניחלי להיותחייב לך
זמן הרבה אביך יח"ה וקהל עדתך לא יגרשו .תיכף אהיה בעיר ואראה עמ
הקאנצליר ואז ישתנה הדבר הרבהכי אנכי בא כח עם צרפת וצרפת יש לו
כח הרבה בפה לצוות ולהגיד במדינה זאת ואמרתי לו אם חסדכם גדולאלי.
הנני מבקש מכם שתדרושו מהקאנצלערמי הם המלשיניםכי נצרךלי מאוד
לידע זאת .לא למען לנקום נקם מהם רק להפוך אותם לאוהבים כי לנו
היהודים גם שונא אחד הוא גדול מנשוא אף אם יהיה קטן שבאנשים .גם
זאת אעשה השיבלי בפנים שוחקים וטוב .ותיכף צלצל בפעמון והמשרת בא
אליו ואמר לו .בראשונה אסור הסוסים .ואח"ז תקראלי את מרגרעטע היא
אשתו .וכאשר עבר עת מצער באהאליו אשתו לחדרו .אתה מכירה את האיש
הצעיר הזה שאל אותה .הלא זה מצילנו השיבה לו בצהלה .איזה הצלחה
הביאה אותך המלאך הטוב שלנו בצל קורתינו הנני קורא אותך בשם הקדוש
הזה מלאךכי באמת אתה נחשב בעיני כמלאך.כי הצלת נפשינו ממות ולא
רצית לקבל שום השבת גמול .כמו המלאך אשר נראה למנוח .והשבתי כי
כח
מגלתאיבה
אי הצלחה הביאני עתה לביתכם .ואם לא קרהלי עתה כזאת אז היה טוב
לי להשאר תמיד בלי תשלום גמול מכם להיות בחשב אצליכמ כמו מלאך
המושיע.כי התענוג הזה טוב לל מאלפי זהב וכסף .אך עתה הנהחיי אבי
חביבעלי הרבה מעונג נפשי ושוה הרבהיותר ובדברי הדברימ האלה הרבתי
לבכות עדכי לאיכולתי לדבר עוד:
אר אישה מלא את דבריוסיפר לפניה בקיצור נמרץ כל מבוקשי וכלאסובי.
וגמ נתןבינה בלבהכייהיה נצרך לזה גם עזרתההיינו שתיסע גם היא
עמו להעיר ולדבר עבור זה עם הקסרית עצמה.כי אשה עם רעותה יכולה
בנקל לפעול הרבה יותר מאנשים גדולי הערך אשר לפעמים הם מחולקים
ביניהם בדברי מדינה .נאידידייקירי אמרהלי האחבה העזה והחמה לאביך
אשר הדאתה עתה .אלננו קטן בעיני מהטוב אשר עשית עמנו .לא תדאוג
עוד אנחנושנינואני ובעלינהיהמליצים ופרקליטים טובים עבוראביך וקהל
עדתיך .ובזה הרגע באה המרכבהוישבו בתוכה וגם אותי הפצירו שאסע ג"כ
עמםלעיר מפנל שהגיע זמןהלילה והדרך רבלהעיר .ובמשך הזמן הקטן אשר
ישבתי עמם במרכבתם היהלי עת ופנאי לטפד לפניהם את דרכי אבי באמת
וישר ואת שם גדלו המהולל בכל מדינותאירופייא אזיא ואפרלקא:
ובנש:אתי מהמרכבה הוכרחתי לרשום להם עם עט עופרת את שמי והנומר
מבית מגורי ובאתי לבית מגורי בשמחה הרבה יותד מאשר הלכתי ממנו.
והודעתי תלכף לאבי ע"י השתדלן ר' הענא ב"ר ישראל.כי לו היה רשות
לכנוסאליו בכל עת שרצה ואנכי נתעכבתי בביתדודי ר' ברוך והכלתי בכל
רגע על הקריאה מאת ציר צרפת ודמיתי הלילה הזה להלילה אשד קרה
בה נס פורימ אשר עליה נאמד בלילה ההוא נדדה שנת המלך .וארו"ל נדדו
עליונים ותחתוניםוהיינו שבלילה הזה נדדו בשמים ובאדץכי בשמים בקשו
מלה"ש מלפני הקבעה עבוד ישראל ובארץ לא ראו שינה בעיניהם אחשורוש
המן מרדכי ואסתר וכל היהודימ אשר בשושן צעקו והתפללו בלילה הזה וכן
היה ג"כ עתהבלילה הזה לא ראושינה בעינלהם לאאנכיואבי ולא כל יהוד"
וויןכי אצלםהיהלוודאי אשרידונו אתאבי למיתה וכל קהל ערתםלגירושין
גם ציר צרפת ואשתו והקיסרית והמשנה לא יישנו בלילה הזה .בעת מחר
בשעה השתים עשרה בא משרתציר צרפת לקרואלי:
12לב מלא תקוה ופחד דצתי אליו ברגל ולא לקהתי עגלה לנסוע אליו כדי
שלא יוודע לשום איש אנה הלכתי.כי הצד שכנגד שמרו מספר צעדי
מגלתאיבה
כט
באתי לביתועיףויגעופני חוורו כמת ושמ הוכרחתי להתעכב עוד בפרוזדור
כחצי שעה-והזמן הקטן הזה היה גדול וארך בעיני כמו שנה שלימה ואחעז
יצא אלי הציר ואמר אלי בן אהוב אביך יחיה ועדת קהליך לא יגרשו רחמ
ירחמו ולא יגרש ממקומו אף אחד והעונש יתחלף על כסף ואלו ידעתי זאת
מקדמ לאהיה נצרך על זה אף פרוטה א' אך עתה כבר הלך הדבר בגדולות.
בדבריו החיה את רוחי ונשקתי שפת בגדו ומגודל השמחה הרביתי בכות
ואח"זהוליכני תוך היכלו וסיפרלי הסיבה מהמאורע .אך בתנאי שלאיוודע
מזה לע"ע לשומאיש וגמציוהאותי שאבואאליו בעודאיזהימימואזיגידלי
בבירור מפני מה כעס הקיר"ה עלאבי ועל כלל היהודימומי המה המלשינים
ומה היה כוונתמ בזה ואיך יתבהגו עממ מעתהכי יש עוד לעשות הרבה בזה
ורציתי להודות גם לאשתו אך היא היתה אז חולה קצת ובכן הלכתי ממנו
כאלו נולדתי מחדש ,כל זאת היה ביומ כ"א תמוז:
בהיש הודעתי זאת לאביוהחייתי את רוחו וביומ מחר כ"ב תמוז יצא פסק
הדין מהקיר"ה כמו שכתב אבי כבר בספרו זה קטן מגילת איבה
הגמ שבהפסקדיןיש הרבה צרותובזיונות בכ"ז קבלנועלינו אתהדין הקשה
כמויסורין של אהבהוחפצתילרוץתיכףלביתינו לראותפניאמיאהיואחיותי
ולשמוח עממ יחד על הנס הזה אך הוכרחתי להשאר עוד בווין ולראות עוד
הפעם את מני ציר צרפת .מיומ הזה והלאה היה לי רשות ודרור לראות
תמידפניאבי.ובימים מועטימ הלכתי עוד הפעם לבית הציר וגם זאת הפעמ
קבל אותי בשמחה רבה והיה אז שמח הרבה מפניכי קיבל ביום ההוא ציר
ממהר שלוח מאת מלכו לודוויג הארבעה-עשר מלך צרפת להודיעוכי נשא
אותו לראש שרי הצבא (מעלדמארשאל) על כל צבאות צרפת ובכ"ז לקח לו
מועד האיש הטוב הזה הדגול מרבבה טורעננע ביומ הזה אשר באו אליו כל
שרי המלוכהלביכהו במשמרתו החדשה לדברעמיבהיכלויותר משעה תמלמה:
רבות שמעתי ממנו ואך מעט אספר פה .והם תוכן הדברימ מכל דבריו
הרבים .דע לך אמרלי .שכל דברי המסירה הוא עלילת שוא והוא
רק למצוא על אביך עלילה להתגולל עליו ובאמת אביך הוא נקי מזה ואינו
אשם בזה כללכי לא כתב שומ דרף רע בספריו וגמכי לא עתה הוא העת
אשריתנו לבםלדברי האמונה אשר המ לא מעלימ ולאמורידימבעניני מדינה
אך בעלילה זאת צפונה מחשבה אחרת אך ישארודברינו בסודבנינוהיינוכי
השרימ הגדולימבווין ,השרים הגדולימ הנני אומר לך אך שמותיהמ לא אגיד
33
ל
מגלתאיבה
לו השרים האלוהיו להמ ההצלהה לאכזב והםחייבים כ"א מהם לערך ארבעימ
או המישים אלףדינרי זהבלהיהודי העשיר רפאל אשרהיה גרבווין זהאיזה
שנים ועתה דר בפראג בעיר אשר אביך הוא עתה אב"ד שמה .והנה אביכם
עשה שטות גדול להכעיס את הגביר הזה ונעשהלו שונא ,עשכ רצה להעביר
את אביך מהרבנות ולא הניחו אנשי העיר לעשות זאת ונעשתה מחלוקת
קטנהבהעיר אודותזה ונתהלקולצדדים בכן גמרהגבירבלבוביחד עםסייעתו
הקטנה לפעול זאת ולהוציא נצחונו לפועל ע"י תקיפות ודיין א' ידוע לכם
שמו ר' יוסף שור ואיש ידוע שמו ר' אביגדור רעכעס שניהם לומדים גדולים
וגמ יודעים לשון ודרכי המשפט של המדינה והם ג"כ שונאים גדולים של
אביכם הםהיו לעזר להגביר הנ"ל בדבר הזה והם העתיקו ללשון אשכנזאיזה
ענינים מספרו של אביכם להראות בזהכי הוא מזיק גדול להמדינה והגביר
הנ"ל פנהבכליזין הקטן הזה להשריםהגדולים אשר הםבעליחובותיווהבטיה
להם עבור זה לקרוע איזה שטשח (וועקסלין) אשר יש לו עליהם אם רק
יעזרו אותו להנצחון שלו ובכןהיה הדבר הזהלכליזין הממיתכי גם בלעדי
זאת המ אינמ אוהבים להיהודים מעולם והם בהמסירה הקטנה ההיא פעלו כשכ
אצל הקיר"ה הטוב עד אשרהיה בדעתו לשפוט את אביכמ למיתה_ולגרש את
כל היהודים לבד הגביר הנשל אשר הוא נחשב לחלפן החצר (הויף אגענט)
וכאשר דברה אשתי עםהקיסרית עבורזהואנכי כמוכן עמ המשנהן קאנצלר)
הטבתי את הדברהיינוכי אביכם ישאר בחיים וקהל עדתכם ישארו בארצם
אך למען לאיהיו השרים לבוזהיה ההכרחלהיות כך שהקיר"ההקיל את דבר
המשפט והחליף אותו על עונש כסף ומפני זה נצרך שלא לפגוע גם בכבוד
המלשינים ראשית מפני שגם כוונתם לאהיה עלדין קשה כזה שנית נקשר
עם כבודם גם כבוד השרים שלישיתכי הדבר לעשע בסוד ע"כ ההכרח לעשות
עצמו כמו שלא תדע מיומי הם .האם אוכל לספר לכל הפחות לאבי ,שאלתי
ממנו .רקלאביך השיבלי/והואיראה בכל עמלו להשלים עמםאזיכוללהשיג
קולות גדולות בדבר התשלומין של כסף הענושים וגםיכוללהיות שאולי
לדברימ בהמשךהומןייענולתיתוםאב"ףבפראג
~
האלה ריבר עמי הוי
שרהטוב טורעננע יותר משלה רצופה
אילא רצתה םלשמוער אותשולםחדהודיאהשתוכ
י רציתי להודות גם לה אך
י'י
ה*
ה
ממני
כי חשבה כל טובתה רק לתשלום
קטן נגד טובתי עמה בכן בקשתי מהם ר
34שות לבהא לפניהם עםאבי אחר אשר
מגלתאיבה
לא
יצא לחפשי2י אבי לא ישקוט ולא ינוח עדכי יראהויכיר טובה להאנשימ
אשר גמלו עמו רב חסד.אנכי חושב השיבלי הצירכי אנחנו ניסע מפה עוד
קודמ שיצא אביכמ לחפשי ,ולקח ממני ברכת הפרידה ואח"ז באתי אל אבי
ספרתי לפניו כל אשר דיבר אלי האיש טורעננע וכל אשר יעץ .אבי קבל
זאתביושר וצדק שלא ידבר אףדיבור א' קשהלשונאיוורודפיו רק מסרדינו
לשמימ וישב במנוחה:
י בעוד עשרה ימימ לקחתי ברכת הפרידה מאבי ונסעתי לפראג לשמוח
ריה
עמ אמי אחי ואחיותי והנה אך בקושי הכרתי אותמכי פניהמ נשתנו
הרבה לרוע מפני הצער והבכיה .המ נתוודעו רק בשלשהימימ קודמ ביאתי
מהמשפט אשראבי ישארבחיים והתחילו למכור החפצימהיקרימ ולקבץ כסף
הפדיון ,ונשארתי בפראג עדכי אבי בא בחזרה לפראג בשלומ בעיוה"כ שנת
ש"צ לפ"ק .והנה אנחנו סבלנו דחקיותועניות הרבהכי שכירות לא נתנו
י
נ
ל
עוד וכל אשר הי' באפשר לעשות מזה כסף מזומן מכרנו לשלמ את כסף
הפדיון בכ"ז היה אבי במנוחה ,דיבר עם כל אדמ בספ"י כן גם עמ שונאיו
ועשה עצמו כאלו לא ידע אשר הם רדפו אותו ומחל להם באמת ובלב שלמ:
אך
משפט ה' ותובע עלבונו של יראיו הרבה יותר מהרה מאשר תובע
עלבונו כמו שארז"ל שמשירח עמד זבולה עדכי ינקומ ה' מקרחועדתי
על אשר ביזו את משה רבינו עליו השלום *) וכן היה ג"כ עתהכי ראו
בהוש לעינימכי כל האנשימ אשרהיו בהצד שכנגד אבי מחו בקיצורימימ
איש אחר אביו ,גמ הקטנימ לא חננו כמו שאומר המדרש בפ' קרח אמר ר'
ברכיה כמה קשה המחלוקת שב"ד של מעלהאין עונשין אלא מבן כ' שנה
ומעלה וב"ד של מטה מבן יעג במחלקותו של קרח תינוקת בני יומן נשרפו
ונבלעו בשאול תחתית דכתיב במ המ ונשיהמ ובניהמ וטפמ וגו':
בימים ההמ חלה הגביר ר' רפאל ורצה אבי לילד אליו לבקרו בחליו כי
ההשהיה מקדמ א'מאוהביוהגדולימ.אך לא מצאעוז בנפשומפני שלא
יחשוגכי הולד לחזות בו נקמ .והנה באותו עת שאבי יושב וחושב אודות זה
באאליוסוכןביתהגביר וביקש ממנו בשמהגבירשיטריח לבואאליוכייש
יהי
החמיר הקב*ה
*) מדרש פ' לך לך ל4ט ואברכה מברכיך ומקללך אאור א"ר
"ובזי יקלו ע'.
ירכמ
יד
ב
בכבוד של צדיקים יותר מבכבודו .בכבודו כתיב כי מכבדי א
אחרים ובכבוד של צדיק כתיבוצביבה מברכיך ומקללך אאור אנא ע"ש:
35
לב
מגלתאיבה
לו לדבר עמו דברנחוץותיכף הלךאבי אצלו ומצא אותו שוכב במטתו ומפהק
הרבה וכאשר ראה אותו הגביר אמר לו אוהבי מקדם ומאז אנכי יודע שאתם
יודעים שאנכיהייתי הרודף שלכם ועשיתי לכם פחדימ גדולים אנכי לקחתי
מכם כבודכםאנכיעשיתי אתכם דלואביון ובמעט קט הרעתי להכללכולו אך
בכ"ז ה' הוא היודע ועדכי לא היה כוונתי להרע כ"כ רק הדבר הוא כמו
שאומרים העולם תן להשד אצבע אחדועי"ז ממשיך הוא אתהידכולו.אהובי
יקיריהנני אומר לכם כאשר אמר המן למרדכיכייותר פעלת עם קומץ קמח
שלכמ הרבה יותר מאשר פעלתיאני עם רבבות כסף שליכי ה' היה עמכם
והזמין לכם הרפואה קודם למכה .ואתה איש קדוש רחמו נאעלי ועל נשמתי
ותמחלולי וגם בקשו עבורי את פני ה'כי ירפא אותי מחליי למען אטיב
את אשר הרעתי .וגם הרבה מאוד הגביר ר' רפאל לבכות בעת דברו את
הדברים האלה ואבי השיב לוהנני מוחל לכם בלבב שלם וגם אבקש עבורכם
מאת פני ה' לרפאות אתכמ מחלייכם:
תם
36
תולדותתוי"ט
לג
תו ל דו ת
אדוני אבי זקני הגאון האדיר ובו'
מו4הירנם טוב ליפמאן הלוי העליר
זצ4ל
מחבר ס' תוספותיומ טוב על המשניות ועוד במה חיבורימ
כולךלמכיוסיכמוסי"יכמןסלויסעלייכסכמטל"טלמלףסטטי
י
*
ע
נ
וומללעיטטיין נמרן מטככז כמגדל ככיממכימכיוסי 3סגמון סמטל סגדול
כווע 3יסווסו3יסימלגרולטמי מוסו"ו מטםסלויוומלייטטיין סיכ
מ
כ ממ נלמ עמו (נכיומו
ינ ע5כ 5מויכמ מטככזכימכיוסיכי"
טנ
ין מ"י
ס)5 :
טכיס)כטיסעודימסממככוסמ'ייוט"(.כיכמומוסכיממטמוסי
יסמויסוסימט מ"מגדוליסומ5ויכיסס,יס
ויגולסילוויגמלעלכיכ
סגמוןמסי"למסימג )"למטיי)כייכ
ו למסלס פעמיסינומנססייו .וממ"כ
ס"מלנניו סג"מיעקנגינ5נויגמנ"ווי"מנעייסריולמכדמוסיידכוי
ג :נ)
סימג (ממד
נטכמ טכ") (נסיומסגייוטץ(נןמ"י טכס)
י
י
ע
נ
י
מ
נ
כ
מוייניסעיר(ויןו(כויותכפכייכ
ומסי"למפימג סי' כעמססימ מכ"7
י
ט
מ
י סוכו מסו)כמ לפרמג) וכטכמ טפ"ד כמקכל למכ"ו כעיר
טס (כטכמיסממי
)5עיין נסו"ת 5תח 75ק סי' ל" 7וסוף 37ר לספרו תוי"ט ונהק7נות ספרו
5ורת סנית ותוספות יוס טונ כל5
יס פרק ט (וסנס )' וסק(7ות ס' ילקוט סנועוני
פפ"7נו סנת סס"ט ונהק7תתו לס' (וע7ני יו"ט ו"7חי
)3עיין נל ע 7נהק7נוה,ועיין הק7נותו לפירוסו תויו"ט ונתויו"ט כתונות
"
פו"
"5
ת" 3נ7ריס פ"י (ו"נ נונחות פרק '7נוסנס '5סס פרק י' נוסנס ג' ננעיס פ" 7נ
סס פרק נ' נוסנה ס'( ,וע7ני יו"ט נהלכות קטנות ה' ספר תורס פ"ח ,וסו"ת
.סס פרק )'
ג5וניס נתר5י סייון יו"ן ונן3רי חנוו7ות נרכות פ"ה 5ות י"ו
5ות ס"ז ותוי"ט נ7ס פרק ס' (ו"נ וכפי 37ר סנ5ון חי 5"7נסס"נ סיס נס תלנויך
סנ5ון ר' סלנוס 5פריס (ולוכטסין 3על עוללות 5פריס וס37ר "5ע כנו"ס ננוס'
חולין 373רי חנוו7ות פ"נ 5ות ר"ל ו"1ל "ונועסס 5ירע פה פר5נ נינוי ס"35ך
תסר"ר 5פריס )"ל וכו' וענו7נו לנוכין וכו'" .ו5ס היס נוורו ור3ו לנוס ינרע
נולכ3וו ולכתו 3נוורי כ5סר יכתונ על נוורו ורנו ר' יעת 3נינ35ורנ .ועיין עוך
3סס"נכי רי"נ נועיר פרי37ורנ ול 5פרי7ל5כ .7והנוהר"ל (ופר5נ ל 5היס ר3ו וכן
נר5ס נו7יוק לסונוכי על רין/נ כת3נוורי .ועל נוהר"ל נופר5נ נוורינו .וך"ל:
37
יד
תולדותתוי"ט
גק(מנורגומחרי נסה מדמיס נתקכ( גמ"3דבווינמרסי' טס טו פלמ ספיוז,
ססהמהו55פני הממט5ה נעוטיסורים ,מטרנגזרעליסם ,לבל בנוסוס
מיוחד (טס5כדס ,כ"6נפו5ו(כלרומ,והממם5ה הטתט6זן(דכריסגריוט"3
ונתנה(יטודיט טס 6ת
3ע6פ(6דסט6דט (מקוס מגרתס:
ירירו
מגים
3פוריס טנת טפ"ז
(6כ"ד כטעיר 6מר טיה מ(פניס 6חד
י
ח
נ
י
מדייניה (ממנת מנ"ז-טפ"ד) הי 6טעירפי6גוימכ (6יה
י 6מר כם(ם
י
ח
6
מנים העהיק מום3ו ממנה ,ו6חרי ענור טסהירחיסי3חר סמה גס 5ר6ם
יסיכה65,עכיוימיסרניס ונמנת מפ"טקרהוט6סוןהכור 6מט5מנת6ויכיו
כמ3ו6ר כמגי(ט 6יכה הנתוכט לפניכס .זה ,ו6טרלי6הס6ייט כעקנותיה
רסמי טתוגט(ניכיוו(נכדיו6חריוכיוס המר ו(עומתסרגמי התורה וטממחט
3רייותחוגגיס 6תהיוסטזטנרוכ עונג ופ6ר (נ)6מי 6מנסי3י
סמנכדיו
עומיס 6ותויוס ננטחט ומממה נ6ר5ות פזוריהס.
כמנתט 6"5נתקכ((י
כ 6כ"ד כק'נעמריכ(כפו(ין) ( )7ו6חרים(טת
סכיס (םנ"ד) נכחר (6כ"ד כק"ק (6דמיר וגס סה ( 6ננ 65מנוח (כפטו
וט5םינוע5יו5פני הממם(ה (כמנו6ר כמגילת 6י3ה).
(רכ
"חרי עכור עוד עמרסניס
(( 63טס כ"מ
י
ח
כ
נ
י
י
ע
כ
(
ע
"
ק
6
ר
ק
מרחסוון ת"ד) (ס) וכט6 6ת ענולת הקודם סכמו עדיוס מותו ממ(יו
(ו' (6ו( תי"ד) טכמיס (3יתו(פני ה6ספוהוסיפו (ו ע( טמו כנהוג סמות
מדסיס"גרסון וט6ו(" 6מר 6ך ע( מ5כת קכורתו כמ65וזכרס.
נ) "זרח רעכן עלנו 7כ"נ ,ותול7ות "ן'ם
"1ל:
)7תוי"טפ"ה פ"י ת"ט:
תהנר7ט""
"
ת פי הרנ סנ7ול 1קן ויומנ
ס) "3ותס מכס גיוס הנ"ון גתח גדק לם"ול
ן 3על תוספות יוס טו3
נימינס
7ק"קהנןקרמל"קי"מר"סל הנ"ון תוסר"ר ליפת"
ו"כתעט נכל תפיגותיהס מהי' תורההור"ס 7ק"קכר"נ
יוךע תכ
טונהנכוקת""יקנתויו7יוכ".ונ"רן רועסל (3כענורו )3וכתנול "3ר5ות "מככז וזסימ
ר המי3
י"7ין התקופות כו'37 .רי 7ונר מלוס ו7ורם טונ סטרו7
"כם"5תי
יוס טונ
ליפת
ם"ן 3ןל"""
הכקר"
~קשי2ןת:
סר"ר כתן זללה,,ה סלוי העליר .יוס סממי נ'
ל2:קגי
ווסרי"ל וכו' הרנ 3על הל3ומיס וסרנ נעל תוי"ט"מר לסו הוו כסירין ם3ילי
;רקיעונקי"י נסו 7הענור הוקמו לסס למכות התכסנ וסכיחו לימר"ל נוכהנן וכו'
ם3ט
נ"ל ם"לה י"ד) וכ"פ כתנס נין תתירי עגוכות מס (סיתן ת"3
ת"ח) ועוד ועו:7
תנח"
38
כ""
תולדות תוי"ט
לה
וזס (טון מ5נמו:
פהנגני ונטמן הגאון הגדול מופלגב:דורו כמוהר"רגרשוןשאוליוםטוב
ליפמאןהעלירבן מוהף"רנתןהלוי זצ"ל
אשר צלל במים אדירים ,והבר כמה ספרימ הלא המה נקובים בשמותם ספר
צורתהבית,ותוטפותיו"ט על ששהסדרי משנה,ונהעדנימלד,ולחם
חמודות על האשר"י ,ורצוושןצ האשמ על תורת הח טאת והרביץ
ן ובק"ק
תורה בישראל בכמה קהילות קדושות הלא המה מפורסמים בק"קווי
פראג ונסוףימיו היה תופס ישיבה במדינתפולין בכמה קהילות קדושות
ופה ק"ק קראקא נתבקש בישיבה של מעלהיום (ו) ן' לחדשאלולוצי"ד
לפ"ק:
5יון כ5ז כממדט מקופמ ס5דקס ט 5סמ"ק ומעקכ כרז 5מעטרי רטמ 3טכמ
מק"5ס (פ"ק:
סר3סגדו( ר6ססמקוכ5יס 3דורו סרל מטסזכומכ6יט5י 6כט6ע5יו
ו3כפ5יגו 3ט3מו סו6 6ומר.
מספד
י
י
ט
3
5
6
ו
מ
ט
כ
וגדו5
3פרטממדט
ומ(ון זנו3 5וקע
כ5רז וכ 5סוד יסגס 135
גס כ( 6טר ( 3ס6כוט מו3ע
טסיטקוט וטסיטכון נטכמ סטקט
ע5מי מכומומ ט6כן רוגע.
מטכמו סימס נרורס ומסודרסכי סיס
ן,
ס
6
3מריפומ ו3פ5פו5 5מ 0מ5מממס ט 5מורמ סמ5מודכי 3יוטרסגיו
וסטקפומיו 3רורומ ומטכ(ומ וממק(3וח ע 3ס( .3כ( ידיעומיו סיו 1(56
כמוכמ 3קופס,6ערוך ומסודר 3סדר כ6סוי6ס,וממידידע 6ת 6טר(פכיי
3ע( טכ3 5רי 6וסכר 6יסרס (6
ו) נוו5נס כתינ "כ"ו מלו //5ועיין 5וחות )כרון סס כתנ סכפטר יוס
לחו7ס מ5ו 5תי'7/ו5מ כ"ו כתו סחרון ע 5ת5נת קנרו נסכססכתחיס תק"5ס:
39
'7ו'
לו
תולדות תוי"ט
ו6ת 6טר מפן (טטות .סו 6מסטיכיו ט5טגיכיסספיות 6סר ממון 5גנו5
סיסדות וקגה לו ידיט
ס גס כמכמת ססטוריה (מ6טטמטיק) והסגדסם,
ורכ5ו ( )1גסכןסיכ דרכו5מפם טעס
ספיי מכמכ ומדעודכריסימיםידי
ויסוד 5דכרי מז" 5הנטלמיט מ6תגו נידיטת מכמת הטנט (ת),ייסודות
וגם 6תתורתוכת5מודיםכמו מ6מרסגי"6ז("5
סידיטותס6מריתהפרווהיכ
"כיכפי מהסימסרל6דסידיטותס6רימכמות,לטומחזסימסר5ו מ6סידות
כמכמות התורס,כי סתורס וסמכמס מ5ומדיס ימד ".סו6סיס גומ5כייות
ומתון ככ 5מטסיו וכמכרפגיו סיפות קגם 6 15ת 35ותכגי ס6דם .גס גתן
5ו דל5סו57מודים 5דטת5כ6כסודגדו5י 6ומות סטו(ם.מיםימוק מכ 5ג6וס
כגל 5גד5ו כתורס ורמוק מסיות ממזיק טונס 5טלמו ונמתס5כו טם 56קיס
ו6גסיםסיםמסידועגיווכ5ס(ככותגמסכו6מריו ו5טמתזס 65גט6פגי6ים
ככ 5דכר סגוגע 56ס5יכות סדת ,וזם סיס 5 15מפגט (פוקס ו5מכסול 35
ו5מל 6טוגו 5טג,6כי5מסיי קג6י כמוסו 5קג 6קג6תדי %3-5וח ,וכז6ת
6מר ס6מוגס סיתס 6זורמ55יו וס6מת מותמו ,מטךע5יו דכת ומכ6תרכיס
מסכיכוירדפימוויסעמיסו3ט5יח5יס וגסדף ממ35ו כפעס נפטסמטירלטיר
וממדיגס5מדיגם(כיסים ר6 3כ"ד כקם5ותגיק5סכורג,ווין ,פר6ג ,גטמרוכ,
ם כט 5סט"ך קנ 5ממגו ססכמה
(6דמיי וקר6ק .)6וס6מתגטדיתהג6וןייי
ט 5ספרוספתי כסן (ם"ך) ט5יוייד ומו"מ וגה כט 5סם5ייס מקי 5קמ ממגו
' ט 5כתפ5ם):
הסכמס ט 5ספרו מערכממיס (פי
נטודגס טוסק כמכורותויייטסי' ממפטפירוסיסקדמוגיםממפרטים
ע"ד פסט וכ'סקיסלידו כטת כתיכתופי' 5סדרגזיקין 6תפי' כימ"3ס
5ממגיות זרטים קדסים טסרות ומס' 6נות מכתיייק ממם מעה"ק תו"נופי'
מסר"ם מרוטגנורג טל ס' טסרות מוירמייט 6וקי5ור פסקי סר6יים ט 5קלף
יסןגוסןנפי6גותהיי515גר5רג 5מ65כתו סגככדס כז6תכסיגוי סגוסמ6ות
וחיקוןסטינוסיס ומזכירס כ"פ נספרותוי"ט 53מון "3כ"6י כתונ" ו5פעמיס
ןימי6ל" (ט) וכן 6סנ 5מפם6מרי מקורכ 5דכר
סיטנ "3גוסמ6ות6י
63י
)1תוי"ט סקליס פ"נ (ו"נ דנרי תנוודות הלכות ערלה לות לן,ד תוי"ט נונילה
פ"ג נון,ו ונונתות פ"י נו"ג:
ת)
"ות ז':
יו"ט נרכות
"ל
ט) נעויעידןנינהקדנוה לני"ורפ
ו
"ס' קדסיס וטהרות ונהק' לס' נועדני יו"ט
40
תולדותתוי"ט
לז
כ6םר נמ65רפטמיס רכוה 3ספרוהוי"טנוו% %5הסנוקור לף סרמב"ם
וכדסנ
ירוסיד 6ה 6םר63סעירונום%יכליו,וס" 15םכסגדו(כמ(ק סנסהרוה
פ
יורס (נו גס
וסי'(וי
ד וסס גדו( כס' סזוס"ק וספרי סק(3ס (י)
י
ס
6
כ
ו
ספרו"עוכ טכס"פי'ט5רכינוכמיי עס"תכעניני סקכ(סעכ"ז(טנינידדינ6
כ(ך 6מרספרי סה(מודיס וספוסקיס כנג(י( 0נו(י") וכ" גס מוקר גדו(
ונע5ס כנודט מספריו סקדוטיס וככרכימי ט(ומיו כעודנו כ6כו י(ד רך
כםנים מכרכי6ויו ע 3כמינה טו(ס (סכדרם"י וכן סי' כקי כספר ס36ים
5כרכים"רמקנדי6ומכי6וכ"פכספריוסק'וכ6םריור'גסספרופרטהסמדם
ט( ס(כוהקידום סמודם (סרמכ" 0ז" 3ט( מכמהו 3סוד סטכור לינ):
ככודוסי'גדו(ויקר מ6דויסי(נס 3קר3חכמייםר36כימיווכ3רכני
י סמדקדק
דורו ככדוסו ויטרי5וסו וירוממוסו כמו פהסס כ6םר נר6ם
כ
ספי(וסוף סמפורסס מר םמו6 (6רקו(טי מ6רן 6יט(6י 6כט( ספר טרוגוה
י רכ סמרמק
סכוטם ם(מ (ו 6ה מסדורוהיו לספרו %טר טטס למנהס 6ףכ
כינימוליג)ליו) גססג6ון 5ממ5דקמטידע(יוטסי'יודעמנסגןם3יטר 36כף
(ר6ס (מט(ס כסערס) וככ"ז 63גכס 631133רמסטיניווכ5מטסיו (ם"םכי
יסספי 5ככודו (מכר ספר %רמוה
נ6ס וג6ון טנ6ס נפםו וטודיהרס טםס
כ
מיים ע(נווסרוספרבריהנולמטלסלכוהנוליחסבספהז%רג%ניםלנוטןיבילו
):
גםסנטים מ"3י בקר%ם בם(טי
י)ר"ס (ו"ם (וע7יו"ט נרכות "ות י""7 3סרח תוספות יוס טונ מס פ"ס
"7מס פ"ט (ו") תו5ין פדק ת' תמנה נ':
פי"
"ותי"ו "7ה מס פ"ת"ות כ"3ועי
ת )' ועו 7נכ"(ו:
י") תע7יו"ט נרכות פ""3ו
775י סיתר לסרנס "ל(ונות
סיס "ת( 7ון סנ"וניס"מר תפמו
י)3
ו"י ת(ולני5קי י(ום"ו:
וסרכס ענסוו
נ
"ות"מר נם"רו"חרי נ)רת תוית-ת"5ט(ו5ע
ינ) תוי"ט ת(וי 7ספ":1
"חיומל-הנ"ון נעל סט,,ז",מר
5
"
ו
ו
(
י )7סרג ר' י5חק "3ר ם הלוי
וז
כתנ ספר מיח י5תק ע 5דיקווק 5מון ע(
נורפי
תנ"(פר"נ מפ"ת) ספר מים 5ו ערך
נס ני(וינו ,ונססכ(וס לספר )ה (ות"ונן רנינו תוי"ט וכ' סחכ(וס תכ(ות ה7יק7וה
גלמוננו הק7ומס רטומס וע)ונה:
ה כתנהג"ון סזס נע(5וו ע 5זם"רנ"ני 53מון
גקי'טו) נס הס' (וני5ת"ינ
"
ל
"סתמועס סנ7ו5ס
ו5חס ל(וען תע(וו 7ל(ו)כרת עו5ס 5נניו וננותיו"תריו ל)כר
ר קנע יוס (ומתה ום(ותה ניוס פ7ות נפמו נר"ת"7ר ע7
מעמס ס' ע(ווו"מ
"13
(ומיח 75קינו :
"ת
""33
לח
תולדות תוי"ט
נטיוהו נעיר פר6ג (קמו סג3יר מוטר"ר 6סרן 6מכנזי ר6ם נית
המו(יס 6מר מס (מתן (3תו ו6מריט (קמ(ו (6מט 6ת מרח רמ( 3ת 6מותו
ם( טג"מ פנמס ט(וי טורווין גיסו ם( ר3יגו טלמ"6זיייע ותטר 6 15מהו
וה(ד(ו3ן 6ת ט3כורט(6וף מו"ט ממט פר6ג (ט )1ו6מריוי(דט 6ת ט(6וף
ו 6ח טג6ון ס(6וף מו"ט
מו"ט ממו (6מ3ריסק מדר 3נעמרו( 3יז)ו6מיי
36רטס 6מרטגיט3י(דותו 6ח ספרמעדיו,יעונו(ד כפר6ג מכח מע"טוטיט
הופסימי3ט 3ק' סק( 6(6יח) 6ת 3נוטם(יטי ט(זט מזכיר 36יטו טג6ון
י33ריסק (כ)
3ספריו(תה(טו(תפ6רת (רו( 3יט)ו6מריו 6תט(6וף מסו'(ו
ו6ו(י עוד 3ן ממימי י(דט (ו 6מתו 6מר 13נדעטוכי 3סוף ספר פ(פו(6
מריפת 6כתו 3כד3ריס ט(6ט גס יעמוד ע( ט3רכטיניק ומכיס יטוד(6י3
3ן הר3סממכרנ"י6ערעמט(6ניוסניףנטגסותיוטדפוסויקר6כספרטפס
ית3לך יגל(טוויזכטו (תורט ו(מופט ו(מעטיס עוניס 6מן:
י ממט
1ומט (מ3סכו6תמתטוגריוכ"( טנ6טמתמרמתסלר"מר( (כגר6ט מ6מימרח(וםט(רכ56מ)ונטכ
טמניט)
3ן מוטרר"י
6טרןט(וי
(
ס
י
נ
6םת טר3רי ז36
ק6פי( מעירווינ 6ונס דרו ממס3 .חוטמני' מרת
ס(6וועס ,טם(ימית מרהרייזי( 6סח הר 3מטורייר יעק3יוסף טכטן ר6ם
טימי3ט3עירעוריסק,טר3יעיה מרה ר3קט 6סת טר 3מו"טל3יטירם 3טר"ר
ם(וס מע(ם מהנימיע(ומיו3עיר קר6ק,6טממימיה מרת ד36רים 6מה
טר"רגמו(6
סןימטר"ריעק3 3ה מ3ע 3פר6ג ,ו3ה 6מה גמו6ט (טר3ט56יף
36
ן ונכד (טג6ו ט"3מ 36י טר 3ט(6וף מטר"ר ם(מס
מוטר"ריו (6מ3ריסקני
זגמן מוהן טג6ון ט6מהי רמככטייג מופת זמנו מו"טימזק(6ק6לינע(יננוינין
נע( ספר כגסהימזק( (6כ )3גסטיט(ו(ר3ינו "66זטתוי"עזי"ע 6מ טר3
ט )1תיי"ט עוקליס פ"ג תי"נ:
יז) סס נרכות פ"נ
ועול נכתס תקוווות:
"
"ט
תו
ית) נסוף ספר ונעלי
" ועיין נס' נוגילת 5ינס:
יט) תוי"ט פ5ס פ"ו ת"נ כל5יס פרק ג' נוסכס '5תעסר סכי פרק ס' ת"ו
סנת פרק '1תסכס נ' סס ת"ך סוטס פ"ט ת" 5תכחות פ" 1נו"ג:
כ) תוי"ט תקו5ות פ"ט ת"ג:
כ )5עיין סקונות סתו"ל ילקוט סתעוכי פפך" 5תס"ט:
כנ) 1רע נרך לסר 3געל 5תותו 3סקונותו ותכתנ יהס יסן:
42
תולדות תוי"ט
הג6ון מו"םיוסףסטי'דייןוי6םיסיכ
ם 333ו 3ומתכסנהתי"סנפי6נ (כנ)
וטנט
ן כס'
יניני ונכדי "66ז הנ6ון מתוי"ט זי"ע ט~ם 3מספמתועיי
ת
י
ה"6םממינמנידט" 6ז":3
ככו"66 6ז סנ6וןמתוי"טזי"ע3קי6ק 6כסנת ה"דעודמים סנ6ון
כע3מניני ס3מהכמייסמייתו וכסן כמסיתי6םמיסינםומיוימדיו
פ6ס
גם3וס כ6יכעססניס ונמ65ם מסכמת
ן גס ע 3ס'
ינימס ע 3ס' זרעניי
פתמעיניסע 3סנדפסכקי6ק6סנתת"זנמ 65ססכמתמנימסס3ממנ"ם
ות
זמ
ומתוי"ט וססכ
היהתוי"עסי6ני6סונם ו6מ"ז סמנ"םו6מייסס מו"ס מן
יוט"33מיות
6נד"קווינ( 6כך) וכמות טנ"מיטוסע כסנת ת"מ
י
מ
כ
נ
סנכימיו~ככ 3ז6תטי'
י6םטימינט כמקומו ו6ףכיסתיממסיות ס36ומיוע3ס
ם ז6ה 63נדע:
ענינ6ותו סעט 06מיונפזיונו 16כי כ6מתעניטי
מ6סי
ספריו אשר חבר הלא המה:
א)5ויהטנית6ו5ויתנית המקדםפ"ע3כניןטכיתכימשק36
י
ו
ע
י
ס
ו
כ 3מדותץותו6ייוומדייווכו'עסכ3ס5יוייסנדפסי6סונםכסוףסיימזק36
י
6כ33י"ן6כין(פי6נ סס"כ) ,עוד כנ" 3עסכ6וי מדות טמזכמ והככם ע"י3טמי
ין
5כיהיים פפד" 6עד"ה.עוד כל"לכסהוספוח5יוניסו5יוייס
הוי6נד 6הקמ"ס:
מסם
י
ע
י
ו
ו
י
6
ע 3ססםסדיי מסנם נדפס פעסי6סונם
ב) תוספוהיוס עונ
ו
מ
י
נ
יינוה מ6תוקי6ק 6ה"ד.ועוד כמםוכמר.
פי6גסע"זוסניה כמוספוה
כפע
הנממנויננכ"י:
נספייןטעייוני
ייס.כתוי"עמתוינס
ת
י
מ
ו
י
3
ימ
ע
נסתמי
לט
כג) (ו5נה קודס חונרת נ' 5יון "5ט:
הג"ון התוי"ט 1י,1ע גס נהגהותיו לטור"ה"ע סי(1ן קכיזט
כך) והני"ו
והעיר סגרד"ט ס"פרתי ז"ל כי סדנר ס)ס סכתנ סס ") 1"6י"ע נסס הג"(ו
טהסכיס ג"כ ע"ז נענין סינוי סס"נ
יו ספסקינן להלכהס"ין
יהוסע
ו והג"(ו יהוסע כעל נוג"ס הנ)' הסכיס יחד עס )קנינו
רס"נקו"ת סס"גי
וקל
(ל
"דס יכו
ו יכול לסנות ו)ו"ז
הג"ון התוי"ט זי"עס"ס החזיק י(ויס רניס נסינוי סס"ני
חילקו סס נין סינה לתסר עיי"ס "סר כ" 1נעלס (ועיני כו"כ ג"וניס גרולי(מ
נתסוגותיהס ספלפלו ג)ה סינוי סס"ניו ונעל(ם (וסס דגרי סני ה"ריית ס"1ס
סנ"ל
סג"ון נעל נוג"ס ו)קנינו סג"ו סתוי"ט )י"ע וכנר סעיר )"ת
ןוהודה כי לו ס(וו עיןג"וני הדורההג(רוד
"יס גזה
"ל
טפ
פל
5פגי כ"קסנ"ון (וסרט"ק זי"ע
דנרי התוי"ט כ עתה סוקל (ועליהס טרחס והי' להס על (וי לס(ווך:
"""1
"ת
פ4
מ
תולדותתוי"ט
ג) מעוני מ(ד ו(מס ממווות כומ סס כ33י (מכוליו ע 3כ( ס(כוה
סרמ"ם ע( סם"ם ס' מ(קיס מ"מ כול( ס(כוה סרמ"ם ע 3מס'כיכוה וס5ש
קטנוה ומס'מו(ין וככורוה וכוסונכ( 03 3ס(כוה מקומוהוכ(מיס וע5טו(יו
מ(מטספירם"יונימוקי יוסף מו פ" כר"ם '31פירוסיס סנ" 5ע5מני5ויו
ונכ((ו נסרוכספרימ(כוסייוסטוכ כטגוהע3כ(נוסיסמ5דכאהמו"נועדני
מ(ך" סגסוה ופ(פו( נמריפוה ומ5וססני "3מס ממוווה"(מסוקי סמעההמ
5ס(ככ והוס'מומיס ונקר 6כסספרטי"פרימגדיס" מ"גככ 3סל'5ע 3סרר
נזועוכפםפרטיי,כופה5ופיס" מ"גככ(סנ"( ע"סנסיסכסס
י"מסיטוה"
ט
י
פ
מ"ו ע( כ( סכ"( ע"סנזיקין נטס ספרטי "פ(פעמ מריפהמ" .מ"ס קי5ור
פסקי סרמ"ם ע( כ( סם"ס(ר"י כע5סטוריס .סמ(קסרמסון נדפסכפימג
ספ"מ .עוו כנ" 3ומסוס מעמר* ססיס כוסנ סמו "מעוני יוס טונ וונוי
חנווווה"פיורומ הק"ח .טוו ככ"ל טלנזס' כרכוח לכר פרחג הפ"ס .ומ"נ
ומ"ג עוד (מ נדפסו עד כס .ומ(קסרכיעי (מעדני מ(ך פ(פו(ממייפהמ)
ע(
פסקיסרמ"םכו'פרמגכ"מס5ו"ס.
קס5עהנמסגוסעו"הה .סרמ"םסורנזיקיןוקי5וי
ד) סעהקה ספר סמוסר סנקרמ מרמוהמייס (ספהיסוויהמסכנזיס
פרמג ספ"ו.
ה)3ימור3ס'נמינה עו(ס (כופס נפרמג סנ"מ( ,עמכערג :)1856
ן) כריה מ5מוינימ5ימס וסדמס כ"5מ5נסיס ונופס כמס פעמיס ע5
י
' מסס "3ריסווס סמהגוררכעמוין
דף ממו גרול ,ועדממיון נדפסע"י
עס הום'ויניס מט"ז ום"ך נסופוויני ח 35וקמפעם5גויסוויני 0נה סכ(
נ("מ עס סקדמוה כלכ"ק ול"6 6נוסטרומם הט"ח 6לטקסכין הק"כ ,עוו
כספמטהרונסנוספו'והוס'כמסויניסעקוייס עס"5ממרונעווי5כמהיט"ו:
ן) ורוםחדוססלככסככימורסרכסנוקרמיקדםנומנוריחז"לסכטלמים
נענין,ניעוטסיימנופסרמסונסמהוךכ"י וסועהקמספיגדו5סכו55וווסיס
מ הרכ"ו:
סרנם.ווי(נ
(0פיסהמיי סרס מ0ר ור 0כעירווינמ
ח)ייו
י ססרת ממ(ת
י
מ
מ
כח(י רעפרמג .כופספרמג פפ"וכרמם ספר 6רחוהחיים לסרמ"ם סו65וה
כע5סהוי"ט:
ט) דרכיסוי6ס ע(דרכיסוי6וה6יסויוסיהרוווכיסוימסכויניס
סים כסם מחלוקה ספוסקים וכקרמ ג"כ"כללי סורמס"כ"י פר6ג לפפהי
44
תולדות תוי"ט
מא
):
יסיניס
) טגהומ ע(ספר גנעמטמורט(ר'יוסףכ,ירי5מקט(וי (פר6גסע"כ)
י
[ר'יוסף כ"רי5מקטלריכע 5ממכר מפרגכעמ טמורט טו6מי' כ6מ5ע טמ6ט
טרכיעימ 565ף טסמי כמדינמ (יט .6מוכן טספר ס5סטעיוניס טסגומ ע5
טטקוסיסטפי(וסופייס ס( טרמנ"ס נספרו מורטנ3וכיס וטממ3ר כ 6כע5מו
(פר6ג כסנמ סע"כ (טדפיסו .כטיומו סמט טממי(( 5מד סס (גדו(י יסר(6
ומכמי' 6מ מכממספי(וסופין וטמקירט56קימוכיומר 6מ ספר מורט ומטס
גס(טג6וןמוי"ט 6סר עסטגס טגטומונ6וריס ע(ס" ג3עמ טמורט וטקדמט
נטגטומיו:
יא) טגטומ ע( ד' טוריס (וו6רס 6מרכ"כ).
יב) טוכ טעספי,ע(סדרטכמייעט"מע"פטקנ(ט(עייןמג5מ6ינט).
ן מג5מ 6ינט):
יג) כום יסועומ (עיי
י טור6ט):
יד)כ55י טור6ט(עייןדרכ
טך) מג5מ 6י"3ט ספור טמ65ט 6סר מ65מטוכי טוכ6ט ד3מו רעט
(6טקיר"ט ונמ(ן מ5רט נקר 6ג"כ כסס "כוס יסועומ" טוכ6ה (ניטעד עס
(" 6ועס טערומ ע"י טר"ר מסט ז(6ט6ווער כרעס5יוע מקע"מ עוד כנ"(
עס טערומ מטנ"( ועס מ"5 6מטע"י ט"ר יטוסע טעסי( מיר 6כרעם(יו6
ן מרי":6
תק"5גווי
טז) מ(נוסייוס טונ טגטומ וטסגות ע( 5נוסיס טר6סוניס טנמ65יס
נכ"י ס( רד" 6מס' 609ונדפסו כוו6רס 6מרנ"ט-נ"ז:
ן מעדני מ(ך ו5מס ממודומ):
ין) מעדנייוס טו(3עיי
ימ) פרסמ טמדםפירום ע(קידום טמודם (טרמכ"סכ"י נמ 65רד"6
מ0 716אועכסיו נת 65נ-בתא1ס, 80"1נז%10ל)
140 1671וכ"יימ"
(7 %01 716ז%ץ:]15
יט) ס(6ומ ומסונמ (כ"י):ס"י .מסו3ומ 6מדיס ממנו נדפסו כסו"מ
הג6וניס נמר6י וכסו"מ 5ממ 5דק:
כ) מורמ ה6סס נלמ(קיס ,מנורגדו 5ע( ספר מורמ מט6מכ"י רד"6
4. 682ל ך 1ג,ע ומ"מ 140 842ועכסיו נמ 65נ6וקספורדאתא1!0"1"1
ס:
( 72-73קק()) ,עבזמ, 141ננ"י '6הנ"5ים כך קנ"ז ו63ידך ר"זדפי
כא) 63ו5ר הספרים ם 5ר' דוד6ופנהייס (רד" )6ה" ממום כי6ור
ס:
הר3מוי"טע5פירוםהר"'36צע 5המורטועודמי3ורי
ם
תולדותתוי"ט
מב
כב) מ(3ד ספויס ,1(6מ3ר טהוילע ס(ימות ע( גזירוה 6וקריינ6
(נדפסו 3קר6ק6( )6מרס 3כ5יוס טכפוריס(פניטפיוס "(6קיס ע( דמי"
(עיין עמודי טעכודטמייי 5ד .)5-4גס כן מכר סהי ס(ימוה ע( ט(5ה
טיטודיס כפר6ג כסנה ס"פ (כמ5ממה טס5סיס סנכ) ,טר6סונט מהמ(ה
,ן6נוסט (עזרטיי .וטסכיט "6רכו טימיסיי וסהיטס י6מרו כפר6ג ככיטנ"כ
ן:
3יוסיייל מרמסון .וגס 6י מ 63רממיס (כ'סיו
כג) מינול וגסיסד "מי סכרך" סי6מר טמזן מדי סכה כסכהו 3קו(
ר נ"וקסעורלז וזס כוסמו:
רס ככיטכ"כ
נ"ו5ר ססעריס"ס
(נוו"5
מי שברךאבותינו אברהםיצחקויעקב משה אהרןדוד ושלמה
הוא יברך השומרפיו ולשונו מלהפסיק בשומ דבור מן ברוך
שאמר עד גמר התפלה ובשעת קריאת ספר התורה שבצבור
אפילו בד"תאיזהדיבור כש"כבשיחותחוליןוסיפורי שמועות
ויחולו עליו כל הברכות הכתובות בתורת משה רבינו ע"ה
ובכל ספרי הנבואות .יראה זרע כשר וקימים ויזכה לשני
שלחנות שבשני עולמימ שהם העולם הזה שעליו נאמר והנה
ם שכלו ארוךוגםטוב ונאמר אמן :
טובוהעולמ הבא שהואיו
כד) הסונוהיו נדפסיס )6 .סו"ה ט"3מ סמדסוה )3 .סו"ת ג6וניס
נהר6י ג) סו"הפנייטומע (מ(ק3י) 5טרכיטוסע3ןיוסף .ד) סו"ה6יהן
ס6זרמי(ר' 36רטסטכטןסרנ.(5ט) וסו"ה5ממ5דק(ר'מגמסנננד( קר6כמ(6
6כד"ק ניק(סכורג:
רתוי 5סזכיר רווז סווחנר תוי"ט סנסוף סווסניות:
אריב"ל עהיד טקנ,יט 3טנמי5 5כ55דיק ו5דיק ס"י עו(מוה .וז"(ויס(י
5ומר טעס 5מספרזט ע"דמדרסיסז"3 5נקכס הסו3כ ג3רסיסר56
כזמן טזט כנקכטטיורסהעיסורנכסיס כ(גד (סטכוהיס)[סטנכריס] ס3עיס
טסוירסו רק"ן"6כ((עהידירסוכ(ס ו(עומה).סי6מרככ6ן ג"כ מספרס"י
46
תולדותתוי"ט
טסרי כטכמ3וס6ין כנטו ("6מ5כים ו6ס3עתידיכנטו עטרס פעמים 6"5
ט ,4ועתס מדוקדק6ומיו(סכמי 3דס6קטי 6כמ5ם מכעכידתי
יס"
י
ט
ס
מ
נ
ס
ז
י
6
3
נ
6
ו
ז
ו
ר
כ
ט
דכ
ינכינום6ינותסוי כמ3סטכןסי6
י
י
י
י
מ
י
י
י
מ
י
6
ם ע 3טסוטי~ת ימס וקדמס
ירוטם מ6נ
כמ~6מי כמ3סנ5ימ~יי
ט"ויתי:כו וכ5זוכ
ודפמ"מו
העתקה שמותהצדיקיםמהרנשמיםבלוחבקרית קראקא בחצר
מותעלבהכ"נ שלהגאון רמ"אזצלל"האותבאותוז"ל:
מג
זכרון לדור אחרון הבאים להשתטח על אדמת קודש הלזה
של הגאונים הקדמוניםיסודי עולם השוכנים בחצר מות פה
קראקא זכותם יעמוד להתפלל על קברם,
הגאון מךה משה לנדא סג"ל נפטר שכ"ב.
הגאון הזכרן הגדול מו"ה זלמן רינקיל שכ*ג,
הגאון החבר ר' ישראלאיסרילאביו של רמ"א הוא בנה בהכ*נ חדשה ונפטר
שכקח,
ם נפטר (של"ב)[שלקג],
הגאון האלוףרבינו הקדוש רמ"א אשרמפיואנוחיי
הגאון מו*המרדכי סבא אשר מימות מרדכי ועדמרדכי לא קם כמרדכי של"ו,
הגאון מווה יצחק שפירא הוא חתן של מהר"ם לובלין שמ"ב.
הגאון מו"ה אליעזר בראלי' אשכנזי בעהמקח ס' מעשי ה' שמקו.
הגאון מורינו ורבינו מווה יוסף הכהן בעהמ"ח ס' שארית יוסף ובנו הגאון
מוה' תנחום הכהן שנקא.
הגאון מו*הישעיהו מנחם מענדיל הנקרא ר'מענדיל אביגדורס שנ"ט.
הגאון מו"ה מרדכי מרגליות הדרשן שס"ו.
הגאון מו*ה פייבוש הנקרא ר' פייבוש מקראקא שע"ח.
האשל הגדול בתורה ובחסידות מוקה פנחס הורוויץ שע"ח.
הגאון הדרשן מו"ה נתן נטע שפירא בעל מגלה עמוקות.
הגאון מו"ה אלי' קלמונקוס שקפ.
הגאון הדרשן מו"ה נח איש צדיק במו' פסח.
הגאון מוהראר יצחק במוהר"ר נתן.
הגאון מוקהיואל במו"ה שמואל בעהמ"ח ספרבית חדש.
דמ
תולדותתוי"ט
הגאון מוהי"ר אבאלוי.
הגאון מו"ה יושיע בעה"מ ספרמגיני שלמה.
הגאון מוהר"רליב הדרשן מאוסטרה תי"ט.
הגאון הגדול רבן הגולה מוהר"ר יו"ט ליפמאן סג"ל בעה"מ תוי"ט נפטר
יום ד' וא"ו אלול תי"ד.
י א'
ו
ר
ו
ד
א
ר
ק
נ
ה
מו"ה אברהם יהושע העשיל
רב
הגאון הגדול רבן של חכמי
העשיל תכ"ז.
ארי שבחבור אלוף בתורה היא רבן של כל בני הגולה הגאון מוהר"ר
ארוןליב תל"א.
גאונינו מופת דורינו הגאון הגדול מו"ה יצהק ילה"ה תמ"ב.
מאור עינינו המקובל האשל הגדול שידע רזין עילאין מוהר"ר אלי' צורף
שידע לצרף אותיות התורה ת"ס.
ק
ח
צ
י
סג"ל לנרא תקכ"ח.
גאונינו מופתדורינו רשכב"ה הגאון מו"ה
הרב הגאון הגדול מו"ה ארי' ליב מטארני אב"ד דקראקא תקלאו.
הרב הגאון הגרול מה"ו יצחק הלוי מלבוב אב"ד דקראקא נפטר תקנ"ט.
הרב הגדול מוהר"ר אליקומ גטציל דק"ק ראקאב תקי"ח.
הרב הגדול מו"ה יוסף דק"ק פיליטש תק"ס.
הרב הגדול מו"ה נחום אב"ד דק"ק וואלברום תק"נ.
הגאון הגדול מו"ה צבי דור הלוי אב"ר דקראקא.
%9אה*9ף%י1
י14%4קי%י**
5שם *%8%44484ששה5
"9י %8%%ש"9ד
*