פרק א בריאת העולם – לתלמיד (pdf)

‫בראשית פרק א‪ :‬בריאת העולם‬

‫בראשית פרק א‪ :‬בריאת העולם‬
‫מבוא‬
‫ביחידה זו העוסקת בבריאת העולם נעמוד על המבנה והסדר של תיאור הבריאה בבראשית‪ .‬חז"ל אומרים בהקשר‬
‫ללימוד מעשה הבריאה‪" :‬אין דורשין בעריות בשלשה‪ ,‬ולא במעשה בראשית בשנים‪ ,‬ולא במרכבה ביחיד אלא אם‬
‫כן היה חכם ומבין מדעתו" (חגיגה ב‪ ,‬א)‪ .‬למרות שמעשה בראשית הוא סוד עמוק ואין לנו יכולת להבינו‪ ,‬ננסה ללכת‬
‫בדרכו של רש"י ו לדלות מתוך הפשט (המבנה והחריגות ממנו) תכנים אמוניים ומידותיים יסודיים עבור עולמנו‬
‫האישי‪.‬‬
‫שאלות מכוונות למידה‬
‫א‪ .‬מדוע פתחה התורה בתיאור הבריאה?‬
‫ב‪ .‬מה נוכל ללמוד מתבנית הפסוקים שעוסקים בבריאה ומן החריגות מן התבנית?‬

‫בפתח התורה‬
‫שיטת רש"י ורמב"ן בשאלה‪ :‬מדוע פתחה התורה ב"בראשית"?‬
‫בראשית א‪ ,‬א‬
‫ֹלהים ֵאת הַ שָּ מַ יִׁם וְּ ֵאת הָּ ָּא ֶרץ‪:‬‬
‫אשית בָּ ָּרא אֱ ִׁ‬
‫בְּ ֵר ִׁ‬
‫רש"י‬
‫בראשית ‪ -‬אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" (שמות יב ב)‪ ,‬שהיא מצוה ראשונה‬
‫שנצטוו בה ישראל‪ ,‬ומה טעם פתח בבראשית?‬
‫משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" (תהלים קיא ו)‪ ,‬שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם‪,‬‬
‫שכבשתם ארצות שבעה גוים‪ ,‬הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא‪ ,‬הוא בראה ונתנה לאשר ישר‬
‫בעיניו‪ ,‬ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו‪.‬‬
‫‪ .1‬עיין בפסוק הראשון של התורה ובדברי רש"י‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מהי הנחת היסוד של רבי יצחק על אודות התורה (מדוע היינו מצפים שתפתח בפסוק "החודש הזה לכם"?)‬
‫ב‪ .‬מהי תשובת רבי יצחק לשאלה מדוע החלה התורה בתיאור בריאת העולם?‬
‫‪ o‬רמב"ן בראשית א‪ ,‬א‬
‫ונתן רבי יצחק טעם לזה‪ ,‬כי התחילה התורה "בבראשית ברא אלהים" וספור כל ענין היצירה עד בריאת אדם‪,‬‬
‫ושהמשילו במעשה ידיו וכל שת תחת רגליו (ושם את האדם מושל כל כל הברואים)‪ ,‬וגן עדן ‪ -‬שהוא מבחר המקומות הנבראים‬
‫בעולם הזה נעשה מכון לשבתו‪ ,‬עד שגירש אותו חטאו משם; ואנשי דור המבול בחטאם גורשו מן העולם כולו‪ ,‬והצדיק‬
‫בהם לבדו נמלט הוא ובניו; וזרעם ‪ -‬חטאם גרם להם להפיצם במקומות ולזרותם בארצות‪ ,‬ותפשו להם המקומות‬
‫למשפחותם בגוייהם כפי שנזדמן להם‪.‬‬
‫אם כן ראוי הוא‪ ,‬כאשר יוסיף הגוי לחטוא‪ ,‬שיאבד ממקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו‪ ,‬כי כן הוא משפט האלהים‬
‫בארץ מעולם‪ ,‬וכל שכן עם המסופר בכתוב‪ :‬כי כנען מקולל ונמכר לעבד עולם (להלן ט כז)‪ ,‬ואינו ראוי שיירש מבחר‬
‫מקומות היישוב‪ ,‬אבל יירשוה עבדי ה' זרע אוהבו‪ ,‬כענין שכתוב "ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור‬
‫ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו" (תהלים קה מד)‪ .‬כלומר‪ ,‬שגירש משם מורדיו‪ ,‬והשכין בו עובדיו‪ ,‬שידעו כי בעבודתו‬
‫ינחלוה‪ ,‬ואם יחטאו לו תקיא אותם הארץ‪ ,‬כאשר קאה את הגוי אשר לפניהם‪.‬‬

‫עמירם דומוביץ‬

‫זכור‪” :‬הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!‬

‫‪1‬‬

‫בראשית פרק א‪ :‬בריאת העולם‬

‫‪ .2‬הרמב"ן מרחיב את דברי רש"י וסובר ששאלת רבי יצחק נוגעת לא רק לסיפור מעשה הבריאה אלא לכל מעשי‬
‫ספר בראשית‪ .‬עיין בדברי הרמב"ן‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מהם המאורעות שמתאר רמב"ן? (פרט ארבעה מאורעות)‬
‫ב‪ .‬מה משותף לכל המאורעות הללו?‬
‫ג‪ .‬כיצד מהווה ספר בראשית אזהרה לעם ישראל?‬
‫ד‪ .‬לאור תשובותיך על סעיפים א‪-‬ג הסבר‪ ,‬אם התורה היא ספר מצוות‪ ,‬מדוע היה צורך לספר את כל הסיפורים‬
‫של ספר בראשית‬

‫‪ ‬על חיבתו של ה' לעם ישראל ‪ -‬לפי רש"י‬
‫רש"י הראשון על התורה מהווה הקדמה מכוננת לדרכו של רש"י בפירושו ‪ -‬הוא פותח ביחסו המיוחד של ה' לישראל‪.‬‬
‫מתברר שבתחילת כל חומש רש"י מתחיל ומפרש בפסוק הראשון פירוש העוסק בחיבתם של ישראל לפני ה'‪.‬‬
‫‪ .3‬עיין בפירושו של רש"י בתחילת כל אחד מחמשת חומשי התורה‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬הסבר בלשונך‪ ,‬מהי החיבה המיוחדת (של ה' לעמו) שמוצא רש"י בכל תחילת חומש וחומש?‬
‫ב‪ .‬איך בכל אחת מההקדמות הללו הרעיון קשור ללשון הכתובים או לתוכנם?‬

‫הבחנה בין "פשט" לבין "דרש"‬
‫לאורך הלימוד של ספר בראשית‪ ,‬נעסוק לא פעם בהבחנה בין פירוש שהוא "פשט" לבין פירוש שהוא "דרש"‪ ,‬ואחת‬
‫השאלות שתחזורנה שוב ושוב במהלך הלימוד היא‪ :‬מדוע פירוש מסוים נחשב ל"פשט" ופירוש מסיום נחשב‬
‫ל"דרש"? יש לציין שההגדרה של "פשט ו"דרש" נתונה למחלוקת בין הפרשנים וחוקרי המקרא‪ ,‬אך אנו ניצמד לדרך‬
‫בה רש"י הגדיר מהו פירוש על דרך ה"פשט"‪.‬‬

‫פשט‬

‫דרש‬

‫פרשנות שמנסה לבאר את הכתוב על פי ‪-‬‬
‫ההקשר ("על סדר המקראות")‬
‫וחוקי הדקדוק והתחביר ("על דקדוק הלשון")‪.‬‬

‫פרשנות שמבארת את הכתוב תוך חריגה מן הקשר של הכתוב או בלי‬
‫להתחשב בחוקי הלשון‪ .‬פרשנות זו מוסיפה רובד נוסף למשמעות העולה‬
‫מן הפשט ועל הרוב אינה סותרת את המשמעות הפשוטה של הכתוב‪.‬‬

‫הקריטריונים לזיהוי פירוש על דרך הדרש עשויים להיות‪:‬‬
‫א‪ .‬פירוש שאינו נובע מן ההקשר ולעיתים אף שונה מן המסקנה העולה מן ההקשר‪.‬‬
‫ב‪ .‬פירוש המנוגד למשמעות המילולית של הכתוב‪.‬‬
‫ג‪ .‬פירוש שמנוגד לחוקי הלשון (הדקדוק או התחביר)‪.‬‬
‫ד‪ .‬פירוש המוסיף מידע שאינו מופיע בכתובים‪ ,‬בפרט מציאות החורגת מחוקי הטבע (אלא אם נזכר במפורש שמדובר בנס)‪.‬‬
‫ה‪ .‬פירוש אליגורי שאינו עולה בקנה אחד עם המשמעות המילולית של הכתוב‪.‬‬
‫המלצה‪ :‬לשנן ולדעת בעל פה את ההגדרות והקריטריונים הללו!‬

‫עמירם דומוביץ‬

‫זכור‪” :‬הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!‬

‫‪2‬‬

‫בראשית פרק א‪ :‬בריאת העולם‬

‫ששת ימי המעשה‬
‫היום הראשון לבריאה‬
‫בראשית א‬
‫ֹלהים ֵאת הַ שָּ מַ יִׁם וְּ ֵאת הָּ ָּא ֶרץ‪:‬‬
‫אשית בָּ ָּרא אֱ ִׁ‬
‫(א) בְּ ֵר ִׁ‬
‫ֹלהים ְּמ ַרחֶ פֶת עַ ל פְּ נֵי הַ מָּ יִׁם‪:‬‬
‫(ב) וְּ הָּ ָּא ֶרץ הָּ י ְָּּתה תֹהו ָּובֹהו וְּ חֹשֶ ְך עַ ל פְּ נֵי ְּתהֹום וְּ רוחַ אֱ ִׁ‬
‫ֹלהים י ְִּׁהי אֹור ַוי ְִּׁהי אֹור‪:‬‬
‫(ג) וַי ֹאמֶ ר אֱ ִׁ‬
‫ֹלהים בֵ ין הָּ אֹור ובֵ ין הַ חֹשֶ ְך‪:‬‬
‫ֹלהים ֶאת הָּ אֹור כִׁ י טֹוב ַויַבְּ דֵ ל אֱ ִׁ‬
‫(ד) ַוי ְַּרא אֱ ִׁ‬
‫ֹלהים לָּאֹור יֹום וְּ ַלחֹשֶ ְך ָּק ָּרא ָּל ְּילָּה ַוי ְִּׁהי עֶ ֶרב ַוי ְִּׁהי ב ֶֹקר יֹום ֶאחָ ד‪ :‬פ‬
‫(ה) ַוי ְִּׁק ָּרא אֱ ִׁ‬
‫רמב"ן‬
‫‪ ‬רש"י‬
‫יום אחד ‪ -‬לפי סדר [לשון] הפרשה היה לו לכתוב "יום ראשון"‪ ,‬כמו יום אחד ‪ -‬ועל דרך הפשט לא יתכן לומר "יום‬
‫שכתוב בשאר הימים "שני"‪" ,‬שלישי"‪" ,‬רביעי"‪ ,‬למה כתב "אחד"? ראשון"‪ ,‬בעבור שעדיין לא נעשה השני‪ ,‬כי‬
‫לפי שהיה הקדוש ברוך הוא יחיד בעולמו שלא נבראו המלאכים עד הראשון קודם לשני במנין או במעלה‪ ,‬אבל‬
‫שניהם נמצאים‪ ,‬ו"האחד" לא יורה על "שני"‪.‬‬
‫יום שני‪ ,‬כך מפורש בבראשית רבה (ג ח)‪.‬‬
‫‪ .4‬עיין בפסוק ה' ובדברי רש"י ורמב"ן‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מהי החריגה המבנית בפרק שהביאה את רש"י ורמב"ן לפירושיהם?‬
‫ב‪ .‬כיצד מסבירים רש"י ורמב"ן את החריגה מלשון הפרק?‬
‫ג‪ .‬מהו המסר האמוני שרש"י לומד מחריגה זו?‬
‫ד‪ .‬מדוע הפירוש של הרמב"ן הוא "פשט"‪ ,‬ואילו הפירוש של רש"י הוא "דרש"?‬

‫לדרכו של רש"י בפירושו למקרא‬
‫במקרים רבים פירושו של רש"י מבוסס על מדרש ולא על הפשט ‪ .‬מבין הדרשות הרבות של חז"ל‪ ,‬שנאמרו על כל פסוק ופסוק‪ ,‬רש"י בדרך‬
‫כלל בוחר להביא דרשות העונות על קושי בפשט הכתוב‪ .‬כך‪ ,‬שלא פעם‪ ,‬הפירוש של רש"י נובע מצד אחד מקושי אמיתי בפשט הכתוב‪ ,‬אך‬
‫מצד שני הפתרון שהוא מציע הוא פתרון דרשני בעל מסר ערכי‪ ,‬אמוני או חינוכי‪.‬‬

‫יום שני ושלישי‬
‫רש"י בראשית א‪ ,‬ז‬
‫ומפני מה לא נאמר כי טוב ביום שני? לפי שלא נגמרה מלאכת המים עד יום שלישי‪ ,‬והרי התחיל בה בשני‪ ,‬ודבר שלא‬
‫נגמר אינו במילואו ובטובו‪ ,‬ובשלישי שנגמרה מלאכת המים והתחיל מלאכה אחרת וגמרה‪ ,‬כפל בו כי טוב שני פעמים‪,‬‬
‫אחד לגמר מלאכת השני ואחד לגמר מלאכת היום‪.‬‬
‫‪ .5‬עיין בפסוקים ו‪-‬יג ובדברי רש"י‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מה הן שתי החריגות המבניות בתיאור הבריאה של הימים השני והשלישי?‬
‫ב‪ .‬מהי תשובת רש"י לגבי החריגות בימים השני והשלישי?‬

‫עמירם דומוביץ‬

‫זכור‪” :‬הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!‬

‫‪3‬‬

‫בראשית פרק א‪ :‬בריאת העולם‬

‫היום רביעי‬
‫בראשית א‪ ,‬טז‬
‫ארֹת הַ גְׁ ֹדלִים‬
‫ֹלהים ֶאת ְׁשנֵי הַ ְׁמ ֹ‬
‫ַויַעַ ׂש אֱ ִׁ‬
‫ֶאת הַ מָּ אֹור הַ ָּגדֹל לְּמֶ ְּמשֶ לֶת הַ יֹום וְּ ֶאת הַ מָּ אֹור הַ ָּקטֹן לְּמֶ ְּמשֶ לֶת הַ ַל ְּילָּה וְּ ֵאת הַ כֹוכָּבִׁ ים‪:‬‬
‫רש"י‬
‫המאורות הגדולים וגו' ‪ -‬שווים נבראו‪ ,‬ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה‪" :‬אי אפשר לשני מלכים שישתמשו‬
‫בכתר אחד"‪.‬‬
‫ואת הכוכבים ‪ -‬על ידי שמיעט את הלבנה‪ ,‬הרבה צבאיה להפיס דעתה‪.‬‬
‫‪ .6‬עיין בפסוק טז ובדברי רש"י‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מהו חוסר ההתאמה (הסתירה) שמוצא רש"י בפסוק טז? וכיצד הוא מיישב אותה?‬
‫ב‪ .‬מהם שני המסרים החינוכיים העולים מדברי רש"י?‬

‫היום החמישי‬
‫בעיוננו בפרק א‪ ,‬לא נרחיב על אודות היום החמישי‪ ,‬אך כדאי לשים לב שזו הפעם הראשונה שהקב"ה מברך את‬
‫ברואיו‪ .‬לבריאת האדם נקדיש יחידה נפרדת‪.‬‬

‫היום השישי‬
‫בראשית א‪ ,‬לא‬
‫ֹלהים ֶאת כָּל אֲ שֶ ר עָּ ׂשָּ ה וְּ ִׁהנֵה טֹוב ְׁמאֹד ַוי ְִּׁהי עֶ ֶרב ַוי ְִּׁהי ב ֶֹקר יֹום הַ ִש ִשי‪:‬‬
‫ַוי ְַּרא אֱ ִׁ‬
‫רש"י‬
‫הששי ‪ -‬הוסיף (את האות) הֵ "א ב"שישי" בגמר מעשה בראשית‪ ,‬לומר שהתנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם ישראל‬
‫חמישה חומשי תורה‪.‬‬
‫דבר אחר‪' :‬יום הששי' ‪ -‬כולם תלוים ועומדים עד יום השישי‪ ,‬הוא שישי בסיון המוכן למתן תורה‪.‬‬
‫‪ .7‬עיין בפסוק לא ובדברי רש"י‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬רש"י דורש את האות הֵ "א במילה "השישי"‪ .‬מהו הקושי המצוי בפשט הכתוב הביא את רש"י לדרוש את‬
‫האות הזאת?‬
‫ב‪ .‬לפי כל פירוש של רש"י‪ ,‬מה הוא דורש מהאות הֵ "א? ומה המשותף לשני הפירושים של רש"י?‬
‫ג‪ .‬מה היה קורה לעולם אלמלא קיבלו בני ישראל את התורה?‬

‫עמירם דומוביץ‬

‫זכור‪” :‬הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!‬

‫‪4‬‬

‫בראשית פרק א‪ :‬בריאת העולם‬

‫יום השבת‬
‫היום השביעי‬
‫בראשית ב‬
‫(א) ַו ְּיכֻלו הַ שָּ מַ יִׁם וְּ הָּ ָּא ֶרץ וְּ כָּל צְּ בָּ ָּאם‪:‬‬
‫ֹלהים בַ יֹום הַ ְּשבִׁ יעִׁ י ְּמלַאכְּ ּתֹו אֲ שֶ ר עָּ ׂשָּ ה‬
‫(ב) ַו ְּיכַל אֱ ִׁ‬
‫ַוי ְִּׁשבֹת בַ יֹום הַ ְּשבִׁ יעִׁ י ִׁמכָּל ְּמלַאכְּ ּתֹו אֲ שֶ ר עָּ ׂשָּ ה‪:‬‬
‫ֹלהים ֶאת יֹום הַ ְּשבִׁ יעִׁ י ַוי ְַּקדֵ ש אֹתֹו‬
‫(ג) ַויְּבָּ ֶרְך אֱ ִׁ‬
‫ֹלהים ַלעֲׂשֹות‪:‬‬
‫כִׁ י בֹו שָּ בַ ת ִׁמכָּל ְּמלַאכְּ ּתֹו אֲ שֶ ר בָּ ָּרא אֱ ִׁ‬
‫מבנה הפסוקים ולשונם מעיד על אווירה מרוממת וחגיגיות של התורה‪:‬‬
‫• התורה חוזרת שלוש פעמים על שם היום‪" :‬יום השביעי"‪.‬‬
‫"מלַאכְּ ּתֹו אֲ שֶ ר‬
‫• התורה חוזרת שלוש פעמים תוך הרחבה הדרגתית על הקביעה שמלאכת הבריאה הסתיימה‪ְּ :‬‬
‫ֹלהים ַלעֲׂשֹות"‪.‬‬
‫"מכָּל ְּמ ַלאכְּ ּתֹו אֲ שֶ ר בָּ ָּרא אֱ ִׁ‬
‫"מכָּל ְּמלַאכְּ ּתֹו אֲ שֶ ר עָּ ׂשָּ ה"; ִׁ‬
‫עָּ ׂשָּ ה"; ִׁ‬
‫• התורה חוזרת שלוש פעמים על המילה "כל" בכדי לבטא את השלימות‪ :‬וְּ כָּל‪ִׁ ,‬מכָּל‪ִׁ ,‬מכָּל‪.‬‬
‫• חמש פעמים מתואר מעשה אלהים ביום השביעי‪ )1( :‬סיום מלאכה (‪ )2‬שביתה ממלאכה (‪ )3‬ברכת היום (‪ )4‬קידוש‬
‫היום (‪ )5‬שביתה ממלאכה‪.‬‬
‫• גם מספר המילים בכל צלע יכול להעיד על חגיגיות ואוירה מרוממת‪ 5 :‬מילים‪ 7 ,‬מילים (‪ 3‬פעמים)‪ ,‬ולבסוף ‪ 9‬מילים‬
‫(מה שמזכיר את מספר המילים בברכת כוהנים בבמדבר פרק ו‪ ,‬כד‪-‬כו)‪.‬‬
‫רש"י בראשית ב‬
‫ויכל אלהים ביום השביעי ‪ -‬רבי שמעון אומר‪ :‬בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש‪ ,‬הקדוש‬
‫ברוך הוא שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאלו כלה בו ביום‪.‬‬
‫דבר אחר‪ :‬מה היה העולם חסר‪ ,‬מנוחה‪ ,‬באת שבת באת מנוחה‪ ,‬כלתה ונגמרה המלאכה‪.‬‬
‫‪ .8‬עיין בפסוקים א‪-‬ג וברש"י על פסוק ב' וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מה קשה לרש"י בפסוק?‬
‫ב‪ .‬מה הן שתי התשובות שמציע רש"י לקושי?‬
‫רד"ק בראשית ב‪ ,‬ג‬
‫ויברך ‪ -‬הברכה היא תוספת טובה‪ .‬ויום השבת נוסף בטובת הנפש‪ ,‬שיש לה מנוחה ביום זה מעסקי העולם הזה‪ ,‬ותוכל‬
‫להתעסק בחכמה ובדברי אלהים‪…‬‬
‫ויקדש אֹתֹו ‪ -‬שהוא קדוש ומובדל משאר הימים‪ ,‬לפי ששובתים בו בני ישראל‪.‬‬
‫והנה הוא אות בינם ובין האל‪ ,‬כי הם קדושים בשמרם את השבת‪ ,‬שהיא עדות על חידוש העולם; ולהודיע לכל העולם‪,‬‬
‫כי העולם איננו קדמון אלא מחודש‪ ,‬חדשו האל יתברך ‪ -‬בששה ימים‪ ,‬וְּ שַ בַ ת ‪ -‬בשביעי‪.‬‬
‫‪ .9‬עיין בפסוק ג' ובדברי הרד"ק‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬במה מתבטאת ה"ברכה" של היום השביעי לפי רד"ק?‬
‫ב‪ .‬מהם ביטויי ה"קדושה" של יום השבת לפי רד"ק?‬
‫ג‪ .‬מה יכול ללמוד כל העולם מיום השבת?‬

‫עמירם דומוביץ‬

‫זכור‪” :‬הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!‬

‫‪5‬‬

‫בראשית פרק א‪ :‬בריאת העולם‬

‫‪ ‬רש"י בראשית ב‪ ,‬ג‬
‫ויברך ויקדש ‪ -‬ברכו במן שכל ימות השבת היה יורד להם עומר לגלגלת ובששי לחם משנה‪ ,‬וקדשו במן שלא ירד בו‬
‫מן כלל והמקרא כתוב על שם העתיד‪.‬‬
‫‪ .10‬לפי רש"י‪ ,‬במה מתבטאות "הברכה" ‪ -‬מצד אחד ו"הקדושה" ‪ -‬מצד שני‪ ,‬ביום השביעי?‬
‫רש"י ‪ -‬סגירת מעגל‬
‫נשים לב שאת ימי הבריאה פתח רש"י בכך 'בראשית ‪ -‬בשביל ראשית' (עם ישראל והתורה)‪ .‬וסיים עם השלמת ששת‬
‫ימי הבריאה‪ ,‬בקידוש השבת על ידי נתינת המן לעם ישראל (בדרך לקבלת התורה)‪.‬‬

‫‪ ‬רמב"ן בראשית ב‪ ,‬ג‬
‫ויברך ויקדש ‪ -‬ברכו במן וקדשו במן‪ ,‬והמקרא כתוב על העתיד לשון רבינו שלמה מבראשית רבה‪.‬‬
‫ובשם הגאון רב סעדיה אמרו שהברכה והקידוש על השומרים‪ ,‬שיהיו מבורכים ומקודשים ואין משמע הכתוב שידבר‬
‫על העתיד‪…‬‬
‫והאמת כי הברכה ביום השבת הוא מַ עְּ ָּין הברכות‪ ,‬והוא יסוד עולם‪" ,‬ויקדש אותו" ‪ -‬כי ימשוך מן הקודש‪.‬‬
‫ואם תבין דברי זה תדע מה שאמרו בבראשית רבה‪" :‬לפי שאין לו בן זוג"‪ ,‬ומה שאמרו עוד‪" :‬כנסת ישראל תהא בן‬
‫זוגך" ותשכיל כי בשבת ‪ -‬נפש יתירה באמת‪.‬‬
‫‪ .11‬לפי רס"ג והרמב"ן‪ ,‬במה מתבטאות "הברכה והקדושה"‪ ,‬ביום השביעי?‬

‫לסיכום‬
‫‪ ‬רש"ר הירש בראשית ב‪ ,‬ב‬
‫ַו ְּיכֻלו הַ שָּ מַ יִׁם וְּ הָּ ָּא ֶרץ וְּ כָּל‪-‬צְּ בָּ ָּאם ‪ -‬פסוק זה הוא מאמר הסיום של הבריאה‪ ,‬והוא מקביל למאמר הפתיחה‪ .‬פתיחת‬
‫הבריאה מראה לנו שמים וארץ‪ ,‬והיא מכריזה עליהם‪" :‬בראשית!" ‪ …‬ברא אלוקים את אלה! עתה חוזר הסיום‬
‫ומראה לנו שמים וארץ‪ ,‬והוא מכריז עליהם "ויכלו"! השמים והארץ הובאו לתכלית זו! הם לא היו מאז ומעולם הם‬
‫נהיו!‪ …‬הם מלאכת מחשבת של בורא יחיד‪ ,‬שתכנן והציב לו תכלית! "ויכלו!"‪.‬‬
‫‪ .12‬לפי הרש"ר הירש‪ .‬מהו הדבר המשותף לתחילת תיאור הבריאה ולסיומה? ומה לומד מכך הרב הירש?‬
‫השבת עדות לבורא עולם‬
‫השבת היא המחברת אותנו מיידי שבוע אל הסוד הגדול של בריאת העולם בששה ימים‪ ,‬ובקיום השבת אנו חוזרים‬
‫ומביעים את אמונתנו בבורא עולם‪.‬‬
‫כל מי ששומר שבת מעיד על עצמו במעשה‪ ,‬שהוא מאמין בקב"ה שברא את העולם‪.‬‬

‫עמירם דומוביץ‬

‫זכור‪” :‬הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!‬

‫‪6‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)