ישעיהו פרק נח
ישעיהו פרק נח
מבוא
הנבואה בפרק פרק נ"ח עוסקת באופיו הרצוי של הצום ,ולכן קוראים את הפרק הזה כהפטרה ביום הכיפורים.
בנבואה זו הנביא מבקר ומוכיח את העם על הדרך שבה הוא מקיים בפועל את הצום ,דרך המביאה להרעת היחסים
בין אדם לחברו .הנביא אומר לעם שצום כזה לא יענה ולא יתקבל לרצון בפני ה' .הצום והתפילות יתקבלו רק כאשר
הן יהיו מלוות בחסד ובדאגה לחלשים בחברה.
הנבואה בנוייה מתיאור הצום אשר אינו מתקיים לרצון.
❖ א-ז
פירוט של הדרך הראויה והרצויה לקיום הצום ותוצאותיו הטובות.
❖ ח-יב
הפרק מסתיים בפסוקים על השבת ומעלותיה.
❖ יג-יד
בפרק זה חוזר הנביא ומדגיש את אותם יסודות אמוניים עליהם התנבא בפרק א .כבפרק א ,הפותח את ספר נבואות
ישעיהו ובו מודגשת העובדה ,כי עבודת ה' אשר מתקבלת לרצון בפני ה' ,היא רק כזאת הכוללת בתוכה מצוות בין
אדם לחברו ,כמצוות בין אדם למקום .כל ניסיון להפריד ולחלק בין המצוות ,משאירה את עבודת ה' בתחום שבין
אדם למקום -ריקה מתוכן ,וכתוצאה מכך היא לא מתקבלת לרצון לפני ה' .דרך התיקון היא ההבנה כי עבודת ה'
בתחום המקדש ,התפילה ,החגים וימי הצום ,חייבת להיות שלובה יחד עם הליכה בדרכי ה' בתחום שבין אדם לחברו.
בהגנה ובחמלה על החלש ובשמירת חברה שבה יש חסד ,צדק ומשפט ,שהם הם ,כמצוות בין אדם למקום ,ההליכה
בדרכי ה' ושמירת מצוותיו .הפרק מסתיים בפסוקים על יום השבת ,המתקשרים לדברי הנביא בדבר אופיו של יום
הצום הרצוי כיום של שביתה מחפצי האדם.
שאלות מכוונות למידה
א .העם צם ודורש את ה' -אז מדוע מעשיהם אינם רצויים?
ב .מהי עבודת ה' הרצויה על פי הפרק?
ג .כיצד הפסוקים המסיימים את הפרק בדבר השבת משלימים ומתקשרים לנבואת הפרק על יום הצום הרצוי?
התוכחה על אופיו של הצום
ישעיהו פרק נח
(א) ְק ָרא בְ גָרֹון ַאל ַת ְחשְֹׂך ,כַּׁשֹופָר הָ ֵרם קֹולֶָך,
ֹׂאתם:
וְ הַ גֵד לְעַ ִּמי פִּ ְשעָ םּ ,ולְבֵ ית ַי ֲעקֹׂב חַ ט ָ
אֹותי יֹום יֹום י ְִּדרֹׂשּון וְ דַ עַ ת ְד ָרכַי י ְֶחפָצּון,
(ב) וְ ִּ
ּומ ְשפַט אֱ ֹלהָ יו ל ֹׂא עָ זָב,
ְּכגֹוי אֲ שֶ ר צְ דָ ָקה עָ שָ ה ִּ
ֹלהים י ְֶחפָצּון:
י ְִּש ָאלּונִּי ִּמ ְשפְ טֵ י צֶ דֶ קִּ ,ק ְרבַ ת אֱ ִּ
ית ,עִּ נִּינּו נַפְ שֵ נּו וְ ל ֹׂא ֵתדָ ע?
(ג) לָמָ ה צַ ְמנּו וְ ל ֹׂא ָר ִּא ָ
הֵ ן בְ יֹום צ ְֹׂמכֶם ִּת ְמצְ אּו חֵ פֶץ ,וְ כָל עַ צְ בֵ יכֶם ִּת ְנגֹׂשּו:
(ד) הֵ ן ל ְִּריב ּומַ צָ ה ָתצּומּוּ ,ולְהַ כֹות בְ ֶאגְ רֹׂף ֶרשַ ע,
ל ֹׂא ָתצּומּו כַּיֹום לְהַ ְש ִּמיעַ בַ מָ רֹום קֹו ְלכֶם:
ֹלהים י ְֶחפָּצּון" ,האומנם?
" ִק ְרבַ ת אֱ ִ
ישעיהו נח ,ב
אֹותי יֹום יֹום י ְִּדרֹׂשּון וְ דַ עַ ת ְד ָרכַי י ְֶחפָצּון,
וְ ִּ
ּומ ְשפַט אֱ ֹלהָ יו ל ֹׂא עָ זָב,
ְּכגֹוי אֲ שֶ ר צְ דָ ָקה עָ שָ ה ִּ
ֹלהים י ְֶחפָצּון:
י ְִּש ָאלּונִּי ִּמ ְשפְ טֵ י צֶ דֶ קִּ ,ק ְרבַ ת אֱ ִּ
עמירם דומוביץ
זכור" :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
1
ישעיהו פרק נח
הצעה לכאורה לפירוש פסוק ב :הנביא מתאר את העם עושה הישר בעיני ה' ,את עם שדורש את ה' ,החפץ לדעת את
דרכי ה' ,המעוניין לעשות משפט וצדק ,והמבקש את קרבת אלוקים .נבדוק כיצד פסוק זה התפרש על ידי מצודת דוד
ופרשנים רבים נוספים:
מצודת דוד ישעיהו נח ,ב
ואותי יום וכו' -ר"ל והם מראים עצמן כצדיקים כי בכל יום ידרשו אותי להתפלל אלי …כגוי אשר צדקה עשה -
כאילו היה גוי העושה צדקה בכל עת ולא עזב משפט אלהיו ,שדרכו לחקור לדעת את המשפט ,כן ישאלני הם משפטי
צדק וחפצים להתקרב אל אלהים לדעת מצותיו ,ורוצה לומר כן מראין עצמם כאילו היו חרדים על המצות אבל לא
כן הוא.
.1עיין בפירוש מצודת דוד ,וענה:
א .מצודת דוד (ופרשנים נוספים) אינו מקבלת את הצעת הפירוש לפסוק ב ,שהבאנו לעיל ,אלא מפרש פסוק זה
אחרת .כיצד מצודת דוד מפרש את פסוק ב?
ב .מה הביסוס בכתוב לפירוש המוצע על ידי המצודת דוד? (הבא שתי ראיות :אחת מתוך פסוק ב ,ושנייה מתוך ההקשר)
"י ְֶחפָּצּון …י ְֶחפָּצּון …חֵ ֶפץ"….
המילה 'חפץ' חוזרת שלוש פעמים בפסוקים ב-ג .בפסוק ב היא נזכרת פעמיים בתיאור חפצו ורצונו של העם כביכול
בקרבת הקב"ה ודרכיו .אולם בפסוק ג ,היא נזכרת במשמעות הפוכה ,בה בקשת העם היא למעשה לעשות את רצונם
וחפצם ,ולא את רצון ה' .רצונם האמיתי איננו בקרבת ה' כי אם בהשגת ממון הכרוכה בפגיעה באחרים .השימוש
באותה מילה בשתי משמעויות הפוכות ובסמיכות כה רבה מחזקת את הפרשנות שפסוקים אלו מתארים את הפער
הגדול בין כוונותיהם המוצהרות כלפי חוץ של העם לבין מעשיהם בפועל.
ישעיהו פרק נח
ית ,עִּ נִּינּו נַפְ שֵ נּו -וְ ל ֹׂא ֵתדָ ע?
(ג) לָמָ ה צַ ְמנּו -וְ ל ֹׂא ָר ִּא ָ
הֵ ן בְ יֹום צ ְֹׂמכֶם ִּת ְמצְ אּו חֵ פֶץ ,וְ כָל עַ צְ בֵ יכֶם ִּת ְנגֹׂשּו
(ד) הֵ ן ל ְִּריב ּומַ צָ ה (קטטה כמו "וינצו במחנה") ָתצּומּוּ ,ולְהַ כֹות בְ ֶאגְ רֹׂף ֶרשַ ע,
ל ֹׂא ָתצּומּו כַּיֹום (כפי הראוי ליום) לְהַ ְש ִּמיעַ בַ מָ רֹום קֹו ְלכֶם:
(אתם נוגשים את הָ עֲצֵ ִבים שלכם ,את העובדים החלשים החיים בצער ועוני):
רד"ק ישעיהו נח ,ג-ד
למה צמנו -והם אומרים לי :למה צמנו ולא ראית תעניותינו ,ולא קיבלת תפילתינו ,ולא תדע -כאילו לא תדע ,כלומר:
אין אתה משגיח בנו ואויבינו מושלים בנו ,וצמנו ולא ראינו שהושעתנו.
התשובה :הן ביום צומכם -ואיך אראה צומכם ואינו כי אם למריבה? כי ביום התענית יאספו העם ויראה האדם בעל
חובו וישאל ממנו חפצו ,כלומר :חובו ,כי ימצאנו ביום התענית ,ואם לא יתן ,ינגוש אותו וידחקנו עד שיתן ,וגם יכנו
"באגרוף רשע" אם יענה לו שלא כרצונו .הנה כי אין צומכם לאל ,כי אם לצורכיכם.
.2עיין בפסוקים ג-ד ובדברי הרד"ק ,וענה:
א .לפי הרד"ק ,מה הן שתי הטענות של העם המובאת בחציו הראשון של פסוק ג?
ב .לפי הרד"ק ,מה תשובת הנביא לטענת העם המובאת בחציו השני של פסוק ג ובפסוק ד?
עמירם דומוביץ
זכור" :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
2
ישעיהו פרק נח
מה בין הצום המצוי לבין הצום הרצוי?
ישעיהו פרק נח
[הצום המצוי]
(ה) הֲ ָכזֶה י ְִּהיֶה צֹום ֶאבְ חָ ֵרהּו -
יֹום עַ נֹות ָאדָ ם נַפְ שֹו ,הֲ ָלכֹׂף כְ ַאגְ מֹׂן ר ֹׂאשֹו ,וְ שַ ק ו ֵָאפֶר יַצִּ יעַ ?!
(אגמון -קנה הגדל על האגם ומתכופף ברוח),
הֲ ָלזֶה ִּת ְק ָרא צֹום וְ יֹום ָרצֹון לַה'?!
[הצום הרצוי]
(ו) הֲ לֹוא זֶה צֹום ֶאבְ חָ ֵרהּו:
פ ֵַתחַ חַ ְרצֻבֹות ֶרשַ ע ,הַ ֵתר אֲ גֻדֹות מֹוטָ ה ,וְ שַ לַח ְרצּוצִּ ים חָ פְ ִּשים ,וְ כָל מֹוטָ ה ְתנ ֵַתקּו:
(פתח את השלשלאות)
(התר את החבלים ("אגודות") שקשורים מצד אחד למחרשה ומצד שני למקל ("מוטה") שמחובר לצוואר של השור)
רּודים ָתבִּ יא בָ יִּת,
(ז) הֲ לֹוא ָפרֹׂס ל ָָרעֵ ב ל ְַחמֶ ָךַ ,ו ֲע ִּנּיִּים ְמ ִּ
ּומבְ שָ ְרָך ל ֹׂא ִּת ְתעַ לָם:
כִּ י ִּת ְר ֶאה עָ רֹׂם וְ כִּ ִּסיתֹוִּ ,
.3בפסוק ה-ז ,משווה הנביא בין הצום המצוי אצל העם -צום שאינו לרצון ,לבין הצום הרצוי והראוי לפני ה' .לצום
המצוי יש שלושה מאפיינים ,ובניגוד להם לצום הרצוי יש שלושה מאפיינים.
א .צטט בטבלה שלפניך את ההקבלות הניגודיות בין המצוי לרצוי.
ב .בטור השמאלי הסבר את ההנגדה בכל מאפיין ומאפיין.
מאפייני הצום המצוי של העם
מאפיינים הצום הרצוי לפני ה'
"הֲ ָכזֶה י ְִּהיֶה צֹום ֶאבְ ָח ֵרהּו…
הֲ ָּלזֶה ִּת ְק ָרא צֹום וְ יֹום ָרצֹון לַה'?"
(פסוק ה)
"הֲ לֹוא זֶה צֹום ֶאבְ ָח ֵרהּו"…
(פסוקים ו-ז ,י)
הסבר ההנגדה
מצוי:
יֹום עַ נֹות ָאדָ ם נַפְ ׁשֹו
רצוי:
לרעֵ ב נ ְַפ ֶׁשָך ,וְ נֶׁפֶׁ ש נַעֲ נָה ַת ְשבִּ יע (י)
וְ ָתפֵ ק ָ
מצוי:
הֲ ָלכֹׂף כְ ַאגְ מֹׂן ר ֹׂאשֹו
רצוי.:
מצוי:
וְ שַ ק ו ֵָאפֶר יַצִּ יעַ
רצוי:
ג .סכם ,מה המשותף לכל המאפיינים של הצום המצוי שאותם שולל הנביא ,ומה המשותף לכל המאפיינים של
הצום הרצוי שלהם שואף הנביא?
ד .שאלת חשיבה :האם הנביא מתנגד לצום ותענית שכוללים מעשים של עינוי נפש ע"י צום ,כפיפות הראש,
ולבישת בגדי אבלות -שק ואפר? (היעזר בטבלה המשווה שמופיעה בשאלה 3ב)
עמירם דומוביץ
זכור" :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
3
ישעיהו פרק נח
הצום הרצוי ושכרו -בשני שלבים
לאחר התוכחה בדבר הקיום המוטעה של יום הצום על ידי העם ,קורא הנביא לדרך הנכונה לקיום הצום ולשכר
היבוא בעקבותיו .הנביא מציג את המצב הרצוי והשכר שיבוא ,בשני שלבים:
בשלב הראשון -בפסוקים ו-ט :הנביא דורש מן העם לעשות מעשים טובים בסיסים -מצד הדין ,על מנת שיזכו
לשכר -לישועת ה' ולקרבתו ,פעולות אלה הן בתחום הצדק ,החסד וראיית החלש.
בשלב השני -בפסוקים ט-יב :הנביא דורש מן העם הנהגות יותר מעולות -לפנים משורת הדין ,על מנת שיזכו לשכר
גדול יותר מן השכר המובטח בשלב הראשון.
המעשה הרצוי ושכרו -שלב ראשון
ישעיהו פרק נח
[המעשה הרצוי -שלב א]
(ו) הֲ לֹוא זֶה צֹום ֶאבְ חָ ֵרהּו:
פ ֵַתחַ חַ ְרצֻבֹות ֶרשַ ע ,הַ ֵתר אֲ גֻדֹות מֹוטָ ה ,וְ שַ לַח ְרצּוצִּ ים חָ פְ ִּשים ,וְ כָל מֹוטָ ה ְתנ ֵַתקּו:
רּודים ָתבִּ יא בָ יִּת,
(ז) הֲ לֹוא ָפרֹׂס ל ָָרעֵ ב ל ְַחמֶ ָךַ ,ו ֲע ִּנּיִּים ְמ ִּ
ּומבְ שָ ְרָך ל ֹׂא ִּת ְתעַ לָם:
כִּ י ִּת ְר ֶאה עָ רֹׂם וְ כִּ ִּסיתֹוִּ ,
בעקבות קיום הצום/המעשה הרצוי ,מגיע השכר:
[השכר -שלב א]
אֹורָך ,וַאֲ רֻ כ ְָתָך ְמהֵ ָרה ִּתצְ מָ ח,
(ח) ָאז יִּבָ ַקע כַּׁשַ חַ ר ֶ
וְ הָ לְַך ְל ָפנֶיָך צִּ ְד ֶקָך ,כְ בֹוד ה' י ַַא ְספֶָך:
(ט) ָאז ִּת ְק ָרא -וַה' ַי ֲענֶה; ְתשַ ּוַע -וְ י ֹׂאמַ ר ִּה ֵננִּי…
.4בפסוקים ו-ז הנביא הציג דרישות בסיסיות מן האדם הן בפעולות של "סור מרע" ,והן בפעולות של "עשה טוב",
ולאחריהן בפסוקים ח-ט הנביא מציג לעם את הבטחת שכר שיקבלו במידה ויעשו את אותן פעולות בסיסיות.
א .מה הן הפעולות הבסיסיות הנדרשות מן האדם ,בבחינת "סור מרע" ובבחינת "עשה טוב"?
ב .השכר על פעולות אלה מתואר כזריחת אור השחר ,והוא כולל שני מרכיבים ,מה הם?
ית ,עִּ נִּינּו נַפְ שֵ נּו וְ ל ֹׂא ֵתדָ ע?".
.5הסבר כיצד בפסוקים ח-ט יש מענה ישיר לשאלת העם בפסוק ג'" :לָמָ ה צַ ְמנּו וְ ל ֹׂא ָר ִּא ָ
עמירם דומוביץ
זכור" :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
4
ישעיהו פרק נח
המעשה הרצוי ושכרו -שלב שני
ישעיהו פרק נח
[המעשה הרצוי -שלב ב]
(ט) ִּ …אם ָת ִּסיר ִּמתֹוכְ ָך מֹוטָ הְ ,שלַח ֶאצְ בַ ע וְ דַ בֶ ר ָאוֶן:
(אם תסיר מוטה -עול השעבוד ,אם תסיר …שלח אצבע -לאיים ולהכות ,אם תסיר …דבר אוון -דבור של מרמה ורשע)
(י) וְ ָתפֵק ל ָָרעֵ ב
ענָה ַת ְשבִּ יעַ ( ,נפש המעונה תשביע)
נַפְ שֶ ָך ,וְ ֶנפֶש ַנ ֲ
בעקבות קיום המעשים הרצויים ,מגיע השכר:
[השכר -שלב ב]
אֹורָך ,וַאֲ ֵפל ְָתָך ַכצָ הֳ ָריִּם:
וְ ז ַָרח בַ חֹׂשֶ ְך ֶ
(יא) וְ נָחֲ ָך ה' ָת ִּמיד ,וְ ִּה ְשבִּ יעַ בְ צַ ְחצָ חֹות נַפְ שֶ ָך ,וְ עַ צְ מ ֶֹׂתיָך יַחֲ לִּיץ,
(ו ְִה ְש ִביע ְבצ ְחצָ חֹות נ ְפ ֶׁשָך -ה' ישביע אותך גם בימים צחיחים ,בימי צימאון ויובש)
ִּית כְ גַן ָרוֶהּ ,וכְ מֹוצָ א מַ יִּם אֲ שֶ ר ל ֹׂא ְיכַזְ בּו מֵ ימָ יו:
וְ הָ י ָ
מֹוסדֵ י דֹור וָדֹור ְתקֹומֵ ם,
(יב) ּובָ נּו ִּמ ְמָך חָ ְרבֹות עֹולָםְ ,
(ובנו את הערים שכבר זמן רב הן חרבות)
וְ ק ָֹׂרא לְָך גֹׂדֵ ר פ ֶֶרץְ ,משֹׂבֵ ב נ ְִּתיבֹות לָשָ בֶ ת:
(ויקראו לך מתקן פרצות בהקמת גדר ,ועוד יקראו לך משיב לקדמותן את הדרכים העזובות)
מלבי"ם ישעיהו נח ,י-יא
"ותפק לרעב נפשך" -רצה לומר ההצלחה שהזכיר עד הנה (פס' ח-ט) יהיה בעבור מה שיסור מרע ,כמו שכתב (בפס' ו-ז)
"פתח חרצובות רשע" ,וכן הצדקה שחשב שיתן לעני לחם כסות דירה ,הוא רק מצד שלא יתאכזר ,כי המניעה הוא
עבירה ונענש על זה .עתה אומר (בפס' ט-י) ,אבל אם מלבד המניעה מרע ,תוסיף עוד לעשות טוב מאהבת הטוב בעצמו
ומאהבת ה' עד ש"תפק לרעב נפשך" ,שחוץ מה שתיתן לו מה שאתה מחויב על פי התורה תוציא לו גם את נפשך,
שתתן לו בלב שלם ונפש שמחה בשמחת המצוה בעצמך .ולא תיתן לו לחמך לבד ,כמו שכתוב" :הלוא פרוס לרעב
לחמך" (פס' ז) ,כי תתן לו גם את נפשך ,וגם "נפש נענה תשביע" כלומר ,מלבד שתשביע גופו במאכל תשביע גם נפשו
ברוח נדיבה ובדברי נחומים.
אז שכרך גדול יותר מאד מהקודם ,שנגד מה שכתב תחלה" :אז יבקע כשחר אורך" אמר כאן "וזרח בחשך אורך"
שיזרח פתאום בפעם אחד ,ולא בהגיע תור האור ,כשחר הבא בסוף הלילה ,רק גם בחשך יזרח לך אור" .ונחך ה'
תמיד" -ונגד שאמר "אז תקרא וה' יענה" ,אומר כאן ,כי עתה לא תצטרך לקריאה כלל כי ה' ינחה אותך תמיד בלי
הפסק רגע.
שאלת בגרות ,חורף תשע"ה
.6עיין בפסוקים ו-יב ,ובדברי המלבי"ם ,וענה:
א .לפי המלבי"ם ,הסבר את ההבדל בין דרישת הנביא מהעם במילים "הֲ לֹוא ָפרֹׂס ל ָָרעֵ ב ל ְַחמֶ ָך" (פס' ז) לבין
דרישת הנביא מהעם במילים "וְ ָתפֵק ל ָָרעֵ ב נַפְ שֶ ָך" (פס' י)?
אֹורָך" (פס' ח) לבין ההבטחה
"אז יִּבָ ַקע כַּׁשַ חַ ר ֶ
ב .לפי המלבי"ם ,הסבר את ההבדל בין ההבטחה של הנביא במילים ָ
"אז ִּת ְק ָרא -וַה' ַי ֲענֶה" (ט) לבין "וְ נָחֲ ָך ה' ָת ִּמיד" (יא)?
אֹורָך" (פס' י); ואת ההבדל בין ָ
"וְ ז ַָרח בַ חֹׂשֶ ְך ֶ
ג .לפי המלבי"ם ,מדוע השכר על המעשים המתוארים בפסוקים ו-ז שונה מהשכר על המעשים המתוארים בפס' י?
עמירם דומוביץ
זכור" :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
5
ישעיהו פרק נח
סיכום :מידה כנגד מידה
אם הטענה של העם בתחילת הפרק הייתה כנגד זה שה' לא נענה להם" :למה צמנו ולא ראית?!" .הנביא מציב לפניהם
את האפשרות האמתית לקשר עם הקב"ה:
כגודל המעשה של האדם כך עוצמת הקשר שלו עם הקב"ה:
❖ אם נוהג האדם בעוול וברשעות ,הרי שלא יהיה לו קשר עם הקב"ה והוא לא ייענה לקריאתו.
❖ אם יפעל האדם את הפעולה הטבעית של מניעת רע ,יזרח אורו באופן טבעי כמו השחר וה' יענה לתפילתו.
❖ אם יפעל פעולה שהיא מעבר לכך ,בנדיבות ליבו ,לפנים משורת הדין ,מתוך רצון לעשות טוב ומאהבת ה' ,הרי
שיזרח אורו במהירות בדרך ייחודית ,וה' ילווהו תמיד עוד בטרם יקראהו האדם.
עמירם :בניגוד למלבי"ם כאן באתר "ללמוד וללמד" מציגים ש"הסור מרע" והעשה טוב" מצויים בשני השלבים.
בשני השלבים מצויים מצוות "סור מרע" ומצוות "עשה טוב" ,אך ככל שמעשה האדם רחב ועמוק יותר ,כך גם הקשר
שלו עם הקב"ה ושכרו -גדול יותר ,כפי שניתן לראות זאת בטבלה המסכמת הבאה:
המעשים הרצויים
שלב ראשון
(פס' ו-ט)
שלב שני
(פס' ט-יב)
השכר
שחרור העבדים
"סור מרע"
האכלת הרעבים
"עשה טוב"
פ ֵַתחַ חַ ְרצֻבֹות ֶרשַ ע,
הַ ֵתר אֲ גֻדֹות מֹוטָ ה,
וְ שַ לַח ְרצּוצִּ ים חָ פְ ִּשים,
וְ כָל מֹוטָ ה ְתנ ֵַתקּו.
הֲ לֹוא ָפרֹׂס ל ָָרעֵ ב ל ְַחמֶ ָך,
רּודים ָתבִּ יא בָ יִּת.
ַו ֲע ִּנּיִּים ְמ ִּ
אֹורָך ,וַאֲ רֻ ָכ ְתָך ְמהֵ ָרה ִּתצְ מָ ח…
ָאז יִּבָ ַקע ַכּׁשַ חַ ר ֶ
ָאז ִּת ְק ָרא -וַה' ַי ֲענֶהְ ,תשַ ּוַע -וְ י ֹׂאמַ ר ִּה ֵנ ִּני.
ִּאם ָת ִּסיר ִּמתֹוכְ ָך מֹוטָ ה,
ְשלַח ֶאצְ בַ ע וְ דַ בֶ ר ָאוֶן.
וְ ָתפֵק ל ָָרעֵ ב נַפְ שֶ ָך,
וְ ֶנ ֶפש ַנ ֲענָה ַת ְשבִּ יעַ .
אֹורָךַ ,ואֲ ֵפל ְָתָך כַצָ הֳ ָר ִּים.
וְ ז ַָרח בַ חֹׂשֶ ְך ֶ
וְ נָחֲ ָך ה' ָת ִּמיד ,וְ ִּה ְשבִּ יעַ בְ צַ ְחצָ חֹות נַפְ שֶ ָך ,וְ עַ צְ מ ֶֹׂתיָך יַחֲ לִּיץ,
ִּית כְ גַן ָרוֶהּ ,וכְ מֹוצָ א מַ ִּים אֲ שֶ ר ל ֹׂא ְיכַזְ בּו מֵ ימָ יו…
וְ הָ י ָ
הקשר עם הקב"ה
.7למדנו (בשאלה ,)4שבשלב הראשון בפסוקים ו-ט ,הנביא דורש מהעם התנהגות רצויה הן על ידי "סור מרע" והן
על ידי "עשה טוב" .עיין בשלב השני של התוכחה ,פסוקים ט-יב ,ומצא גם בו את ההנהגות הרצויות הן על ידי
ה"סור מרע" והן על ידי ה"עשה טוב" .פרט אותם בלשונך ,ובסס אותם על לשון הכתוב.
בבא בתרא ט ע"ב (על פי ביאור יד רמה)
א"ר יצחק :הנותן פרוטה לעני מתברך ב-שש ברכות ,והמפייסו בדברים מתברך ב-י"א ברכות:
"אז יִּבָ ַקע כַּׁשַ חַ ר
הנותן פרוטה לעני מתברך ב-שש ברכות ,דכתיב" :הֲ לֹוא ָפרֹׂס ל ָָרעֵ ב ל ְַחמֶ ָך'' ,מה כתיב בתריה? (א) ָ
"תשַ ּוַע -
"אז ִּת ְק ָרא -וַה' ַי ֲענֶה" (ו) ְ
אֹורָך" (ב) "וַאֲ רֻ כ ְָתָך ְמהֵ ָרה ִּתצְ מָ ח" (ג) "וְ הָ לְַך ְל ָפנֶיָך צִּ ְד ֶקָך (ד) "כְ בֹוד ה' י ַַא ְספֶָך" (ה) ָ
ֶ
וְ י ֹׂאמַ ר ִּה ֵננִּי"
והמפייסו בדברים מתברך ב-י"א ברכות ,דכתיב" :וְ ָתפֵק ל ָָרעֵ ב נַפְ שֶ ָך ,וְ ֶנפֶש ַנ ֲענָה ַת ְשבִּ יעַ " ,מה כתיב בתריה? (א) "וְ ז ַָרח
ִּית
אֹורָך" (ב) "וַאֲ ֵפל ְָתָך כַצָ הֳ ָריִּם" (ג) "וְ נָחֲ ָך ה' ָת ִּמיד" (ד) "וְ ִּה ְשבִּ יעַ בְ צַ ְחצָ חֹות נַפְ שֶ ָך (ה) וְ עַ צְ מ ֶֹׂתיָך יַחֲ לִּיץ" (ו) "וְ הָ י ָ
בַ חֹׂשֶ ְך ֶ
מֹוסדֵ י דֹור וָדֹור ְתקֹומֵ ם (י) "וְ ק ָֹׂרא
כְ גַן ָרוֶה" (ז) "ּוכְ מֹוצָ א מַ יִּם אֲ שֶ ר ל ֹׂא ְיכַזְ בּו מֵ ימָ יו" (ח) "ּובָ נּו ִּמ ְמָך חָ ְרבֹות עֹולָם" (ט) " ְ
לְָך גֹׂדֵ ר פ ֶֶרץ (יא) ְמשֹׂבֵ ב נ ְִּתיבֹות לָשָ בֶ ת".
סיכום :מה בין פרק א לפרק נח?
.8השווה בין התוכחה של ישעיהו בפרק א לבין התוכחה של ישעיהו בפרק נח .מה הדמיון ,ומה השוני שבין שתי
התוכחות הללו? באיזו תוכחה יש ביקורות חמורה יותר?
עמירם דומוביץ
זכור" :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
6
ישעיהו פרק נח
שמירת השבת ושכרה
פרק מרכזי זה ,אשר פתח בתוכחה קשה על קיום לא נכון של ימי הצום ,מסתיים בפסוקים אודות השבת ,קדושתה,
כבודה והעונג הטמון בה .ימי הצום ,כימי השבת מהווים ימים אשר נדרשת בהם עבודת ה' מיוחדת .הפרק מסתיים
בפסוקים מרוממים ומחזקים ,בדבר הדרך הנכונה לקיים את ימי השבת ,הכוללים את קדושת השבת ואת כבוד
השבת .אנו למדים שניתן להגיע לעבודת ה' דרך עונג ולא רק דרך עינוי ,אם לב האדם מכוון לעשיית רצון ה' ,תוך
ביטול החפץ האישי ,על מנת לעשות רצון ה' וחפצו ועל מנת להגיע לקרבת אלוקים.
ישעיהו פרק נח
(יג) ִּאם ָת ִּשיב ִּמּׁשַ בָ ת ַרגְ לֶָך ,עֲשֹות חֲ פָצֶ יָך בְ יֹום ָק ְד ִּשי,
את לַּׁשַ בָ ת ֹׂענֶג ,ל ְִּקדֹוש ה' ְמכֻבָ ד,
וְ ָק ָר ָ
וְ כִּ בַ ְדתֹו מֵ עֲשֹות ְד ָרכֶיָךִּ ,מ ְמצֹוא חֶ פְ צְ ָך וְ דַ בֵ ר דָ בָ ר:
(יד) ָאז ִּת ְתעַ נַג עַ ל ה' ,וְ ִּה ְרכַבְ ִּתיָך עַ ל בָ מֳ ֵתי ָא ֶרץ,
וְ הַ אֲ ַכל ְִּתיָך נַחֲ לַת ַי ֲעקֹׂב ָאבִּ יָך ,כִּ י פִּ י ה' ִּדבֵ ר:
דברי הנביא בסוף פרק נח שימשו מקור לחז"ל בהגדרת אופייה של השבת .מפסוקים אלו נלמדים הלכות לא תעשה,
מלבד איסורי ל"ט אבות מלאכה ,וכן הלכות עשה .הרמב"ם מפרט דיני ה"-לא תעשה" הנלמדים מפסוקים אלו,
והרד"ק מפרט דיני ה"עשה" הנלמדים מפסוקים אלו.
רמב"ם הלכות שבת פרק כד הלכות א-ב
יש דברים שהן אסורין בשבת ,אף על פי שאינם דומין למלאכה ,ואינם מביאין לידי מלאכה ,ומפני מה נאסרו משום
שנאמר" :אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי" ,ונאמר" :וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר"
(ישעיהו נח ,יג) .לפיכך אסור לאדם להלך בחפציו בשבת ,ואפילו לדבר בהן ,כגון:
שידבר עם שותפו מה ימכור למחר או מה יקנה ,או היאך יבנה בית זה ,ובאי זה סחורה ילך למקום פלוני -כל זה
וכיוצא בו אסור שנאמר "ודבר דבר" -דבור אסור ,הרהור מותר.
אסור לאדם לפקוד גנותיו ושדותיו בשבת כדי לראות מה הן צריכין או היאך הן פירותיהן ,שהרי זה מהלך לעשות
חפצו.
וכן אסור לאדם שיצא בשבת עד סוף התחום וישב שם עד שתחשך כדי שיהיה קרוב לעשות חפציו במוצאי שבת,
שהרי נמצא הילוכו בשבת לעשות חפציו.
רד"ק ישעיהו נח ,יג
אם תשיב -מצות לא תעשה.
וקראת לשבת עונג -מצוות עשה לענג הגוף ביום השבת במאכלים עריבים וטובים ,שמתוך שישנהו משאר הימים
לטוב ,יזכור מעשה בראשית ,ושהאל חדשו מאין ,ושבת ביום השביעי ,ומתוך כך ישבח לאל ויפארהו בפיו ובלבבו
ותתענג נפשו בו.
עמירם דומוביץ
זכור" :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
7
ישעיהו פרק נח
.9עיין בפסוק יג ובדברי הרמב"ם והרד"ק והשלם בטבלה שלפניך את הפרטים הבאים:
א .איזו הלכה נלמד מכל חלק בפסוק יג?
ב .האם מדובר במצוות עשה או מצוות לא תעשה?
ג .בחלקו הראשון של הפרק ראינו את שני המרכיבים "סור מרע ו"עשה טוב" ,מרכיבים אלו נמצאים גם בשמירת
השבת ציין בטבלה ביחס לכל מצווה לאיזה מרכיב היא שייכת.
המצווה בלשון המקרא
המצווה בלשונך
עשה/לא תעשה
סור מרע/עשה טוב
ִּאם ָת ִּשיב ִּמּׁשַ בָ ת ַרגְ לֶָך…
עֲשֹות חֲ פָצֶ יָך בְ יֹום ָק ְד ִּשי…
וְ כִּ בַ ְדתֹו מֵ עֲשֹות ְד ָרכֶיך…
ִּמ ְמצֹוא חֶ פְ צְ ָך וְ דַ בֵ ר דָ בָ ר…
את לַּׁשַ בָ ת ֹׂענֶג ,ל ְִּקדֹוש
וְ ָק ָר ָ
ה' ְמכֻבָ ד…
המצווה ושכרה
פסוקים יג -יד הם בעלי מבנה של מצוה ושכרה :פסוק יג -המצווה ,ופסוק יד -השכר:
ישעיהו פרק נח
(יג) ִּאם ָת ִּשיב ִּמּׁשַ בָ ת ַרגְ לֶָך ,עֲשֹות חֲ פָצֶ יָך בְ יֹום ָק ְד ִּשי,
את לַּׁשַ בָ ת ֹׂענֶג ,ל ְִּקדֹוש ה' ְמכֻבָ ד,
וְ ָק ָר ָ
וְ כִּ בַ ְדתֹו מֵ עֲשֹות ְד ָרכֶיָךִּ ,מ ְמצֹוא חֶ פְ צְ ָך וְ דַ בֵ ר דָ בָ ר:
(יד) ָאז ִּת ְתעַ נַג עַ ל ה' ,וְ ִּה ְרכַבְ ִּתיָך עַ ל בָ מֳ ֵתי ָא ֶרץ,
וְ הַ אֲ ַכל ְִּתיָך נַחֲ לַת ַי ֲעקֹׂב ָאבִּ יָך ,כִּ י פִּ י ה' ִּדבֵ ר:
ר' יוסף קרא ישעיהו נח ,יד
וקראת לשבת ענג -מידה כנגד מידה.
.10רבי יוסף קרא מפרש שהשכר המבוטח לאדם בפסוק יד הוא על פי הכלל של "מידה כנגד מידה".
א .מה הביסוס בכתוב לפירוש של ר' יוסף קרא?
ב .הסבר כיצד בא לידי ביטוי מעשי הכלל של מידה כנגד מידה? (היעזר בפירוש של הרד"ק)
רד"ק ישעיהו פרק נח פסוק יד
אז תתענג על ה' -אם תתענג את השבת תתענג על ה' ,כלומר ישפיע לך טובות עד שתתענג עליו ותודה בו ובטובו כי
מאתו הכל ובידו ,והתענוג על ה' הוא תענוג הנפש.
עמירם דומוביץ
זכור" :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
8
ישעיהו פרק נח
על הקשר בין שני חלקי הפרק :התוכחה על הצום ופסוקי השבת
אחד הקשיים שמעוריים פסוקים יג-יד היא שלכאורה הם אינם מתקשרים לפרק :הפרק עוסק בתוכחת הנביא אל
העם ,שהדרך אל קרבת אלוקים היא במצוות של בין אדם לחבירו -בהגנה ובחמלה על החלש ,ובשמירת חברה שבה
יש חסד ,יושר צדק ומשפט ,ולכן ישנו קושי מדוע הפרק חותם במצוות השבת .נעיין שוב בפסוקים הבאים וביטויים
המודגשים וננסה למצוא את הקשר בין תחילתו של הפרק לבין סופו:
ישעיהו פרק נח
אֹותי יֹום יֹום י ְִּדרֹׂשּון וְ דַ עַ ת ְד ָרכַי י ְֶחפָּצּון,
(ב) וְ ִּ
ֹלהים י ְֶחפָּצּון:
ּומ ְשפַט אֱ ֹלהָ יו ל ֹׂא עָ זָב ,י ְִּש ָאלּונִּי ִּמ ְשפְ טֵ י צֶ דֶ קִּ ,ק ְרבַ ת אֱ ִּ
ְּכגֹוי אֲ שֶ ר צְ דָ ָקה עָ שָ ה ִּ
ית ,עִ נִינּו נַפְ שֵ נּו וְ ל ֹׂא ֵתדָ ע? הֵ ן בְ יֹום צ ְֹמכֶם ִּת ְמצְ אּו חֵ פֶץ ,וְ כָל עַ צְ בֵ יכֶם ִּת ְנגֹׂשּו:
(ג) לָמָ ה צַ ְמנּו וְ ל ֹׂא ָר ִּא ָ
(ד) הֵ ן ל ְִּריב ּומַ צָ ה ָּתצּומּוּ ,ולְהַ כֹות בְ ֶאגְ רֹׂף ֶרשַ ע ,ל ֹׂא ָתצּומּו כַּיֹום לְהַ ְש ִּמיעַ בַ מָ רֹום קֹו ְלכֶם:
…
את לַשַ בָּ ת ֹענֶג ,ל ְִּקדֹוש ה' ְמכֻבָ ד,
(יג) ִּאם ָת ִּשיב ִמשַ בָּ ת ַרגְ לֶָך ,עֲשֹות חֲ פָּצֶ יָך בְ יֹום ָק ְד ִּשי ,וְ ָק ָר ָ
וְ כִּ בַ ְדתֹו מֵ עֲשֹות ְד ָרכֶיָךִּ ,מ ְמצֹוא חֶ פְ צְ ָך וְ דַ בֵ ר דָ בָ ר:
(יד) ָאז ִת ְתעַ נַג עַ ל ה' ,וְ ִּה ְרכַבְ ִּתיָך עַ ל בָ מֳ ֵתי ָא ֶרץ ,וְ הַ אֲ ַכל ְִּתיָך נַחֲ לַת ַי ֲעקֹׂב ָאבִּ יָך ,כִּ י פִּ י ה' ִּדבֵ ר:
.11כיצד הפסוקים המסיימים את הפרק בדבר השבת מתקשרים לנבואת הפרק על יום הצום הרצוי? בסס את
תשובתך על מילים מנחות שנזכרות בתחילתו של הפרק ובסופו של הפרק( .שני הסברים)
שאלה מאתגרת
יש חוקרי מקרא הטוענים שהנביאים התנגדו ל"מצוות של בן אדם למקום" כמו קורבנות מועדים ,שבת וכד' ,ודרשו
מהעם לקיים רק "מצוות של בן אדם לחבירו" .אחת הראיות לטענתם הם הפסוקים בישעיהו פרק א:
ישעיהו פרק א
תּודים ל ֹׂא חָ פָצְ ִּתי…:
יאים ,וְ דַ ם פ ִָּרים ּוכְ בָ ִּשים וְ עַ ִּ
(יא) לָמָ ה לִּי רֹׂב זִּ בְ חֵ יכֶם? י ֹׂאמַ ר ה'; שָ בַ עְ ִּתי עֹׂלֹות ֵאילִּים וְ חֵ לֶב ְמ ִּר ִּ
(יג) …חֹׂדֶ ש וְ שַ בָ ת ְקר ֹׂא ִּמ ְק ָרא -ל ֹׂא אּוכַל ָאוֶן ַועֲצָ ָרה:
[ה' אינו יכול לסבול את החיבור שהעם מחבר בין הפשע (האון) לבין האסיפה שלכם במועדים (עצרה)]
(יד) חָ ְדשֵ יכֶם ּומֹועֲדֵ יכֶם -שָ נ ְָאה נַפְ ִּשי…
.12הסבר כיצד הפסוקים בישעיהו נח פסוקים יג-יד מוכיחים שטענה זו איננה נכונה
עמירם דומוביץ
זכור" :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
9