יואל בן נון
" ולא יורה שם חץ" -הברכה והתעלה
להבנת הביצור בעירדוד ונקבת חזקיהו -המסלול ,השיטה והכתובת
חפירות השנים האחרונות בעיר דוד ערערו תפיסות רבות ביחס לאופן ביצורה של
העיר ,תפיסות שנראו בעינינו מובנות וברורות 1 .במשך שנים רבות ,ירדנו במנהרת
פיר וורן בטוחים שאנו יודעים היכן הלכו ולאן הלכו שואבי המים בעיר דוד .בראש
פיר וורן עמדנו והקשבנו למים שמשמיעים את קולם מלמטה ,ושמענו גם תהיות של
תלמידים ושל מבקרים -האם באמת וכיצד שאבו מים במקום הזה שלא נראה
מתאים לשאיבת מים
?
האומנם שם עלו לוחמיו של יואב בן צרויה כמטפסי הרים
וכבשו את העיר דרך מבוא סודי
?
ואיפה ישבו העיוורים והפיסחים
?
השתדלנו בכל
כוחנו לשכנע את המבקרים שאכן שם שאבו מים מתוך העיר .והנה ממצאים אחרים
שנחשפו בשנים האחרונות מראים שאותה מנהרה של פיר וורן לא הובילה אל הפיר ,
אלא הוליכה החוצה אל ברכה גדולה שחלקה נמצא בצל המגדלים שמעל מעיין
הגיחון ,וכל העניין קיבל בבת אחת פנים
וכאן עולות השאלות
7:
אחרות .
אם יוצאים מתוך המנהרה החצובה אל השטח הפתוח
שליד הבדכה ועל יד המגדלים ,לשם מה המנהרה
שיוצאים ממנה אחר כך אל השטח הפתוח
ואימתי נחצב
?
?
?
למה לחצוב במעבה ההר מנהרה
ועוד :
מה יעדו של פיר וורן ,האם
האם הוא שלב ב של מפעל מים קדום ממנו
?
ושמא אין הפיר אלא
חלל טבעי של קארסט ,שאופייני כל כך לגיר הקשה בסלעי יהודה
.1
ראה סיכום ממצה
ירושלים
:
?
ר ' רייך וא ' שוקרון ' ,החפירות החדשות בעיר דוד ' ,חידושים בחקר
ג ,תשנ " ח ,עמ '
; 8-3
הנ" ל ' ,חומה משלהי ימי הבית
חידושים בחקר ירושלים ד ,תשנ " ט ,עמ '
4ו ; 16 -
הראשון במזרח עיר דוד ' ,
הנ " ל ' ,חומות ותעלות מתקופת הברונזה
התיכונה ב ' ומשלהי תקופת הברזל ב ' במזרח עיר דוד -נתונים חדשים מעונת חפירות , ' 2000
חידושים בתקר ירושלים ו ,תשס " א ,עמ '
; 8-5
הג ' ל ' ,חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר
דוד ' ,קדמוניות לד , 2/תשתגב ,עמ ' . 87 – 78
.2
ממצאים חדשים שמאירים באופן חדש פרטים שנהגנו להציגם כוודאויות מלמדים קצת
ענווה .אנחנו מסבירים מתוך ניסיון להבין ,אך הכול בעירבון מוגבל ( הרי כולנו בני אדם ) .גם
כשאנחנו בטוחים -יכול להיות שמחר או מחרתיים יימצאו ממצאים שישנו לחלוטין את
הבנתנו .אחר כך יימצאו דברים חדשים נוספים שיהפכו על פניהן גם את ההבנות
ולפעמים חוזרים להבנות ישנות דווקא .האם פירוש הדבר להרים ידיים
?
החדשות .
לא ! אנחנו נמשיך
לנסות ולהבין .אבל נרשום הערת אזהרה ,שלא כל מה שאנחנו בטוחים בו הוא לגמרי בטוח
על אתר יא ( טבת תשס " ג )
!
29
ניסיתי לפענח ולהבין מה עומד מאחורי הביצור של מערכת פיר וורן ,לפי
הממצא כפי שהוא ידוע היום .והנה צץ ועלה במוחי פסוק מספר מלכים שחוזר
בספר ישעיהו ( או להפך ) בפרקי חזקיהו ,סנחריב וישעיהו
לכן כה אמר ה ' אל מלך אשור לא יב .א אל
העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה
מגן ולא ישפך עליה סללה
אל המים חשופים בו לירי ,יש מנהרה חצובה שהגנה על היורדים לשאוב .כאשר
יצאו השואבים מתוך המגן החצוב ,הם כבר נמצאו בחסות המגדלים הגבוהים של
הנביא .
( מלגב
( בטעות ? ! )
מנהרת פיר וורן ,עשתה בדיוק את הדבר הזה .לאורך כל הקטע שהיורדים
ל' ט ,לב ; ישעיהו ל" ז ,לג) .
שער המים שמעל הגיחון ,שקצה הברכה הגדולה נמצא בצלם .המגדלים גבוהים
למדי והם חיפו על כל אזור השאיבה ( ראה איור מספר ו ) .כלומר ,לא ניתן היה לפגוע
תמיד הבנתי את הפסוק הזה בפשטות -במלחמה יורים חצים ,מקדמים מגן וגם
במי שהתקרב אל הברכה .בזכות חיפוי המגדלים והמנהרה החצובה לא הייתה
אפשרות לירות באופן ישיר ולפגוע באלה שבאים לשאוב מים .הטופוגרפיה ,אם
שופכים סוללה .בכיבוש עיר אולי בסדר ההפוך -שופכים סוללה ואחרי זה יורים
אנחנו קוראים אותה קריאה צבאית ,מסייעת להבין את הביצור ומסייעת להבין את
אולם נראה לי עכשיו שיש בפסוק הזה מפתח חדש להבנת מצבה של עיר
הפסוק ,והפסוק מסייע להבין את השטח ואת הביצור .וזהו ,אם כן ,פירוש הפסוק
חצים
!
דוד ,ומכאן גם להסברת
ביצוריה .
שבו מבטיח ישעיהו לחזקיהו
עיר דוד ,כעיר בצורה ,ועוד יותר כעיר בירה ,נמצאת במצב ייחודי .
ידוע
לכן כה אמר ה ' אל
ומפורסם שנקודת התורפה של העיר הזאת היא מצפון ,ותמיד אנחנו אומרים
בלשונו של ירמיהו הנביא " :מצפון תפתח הרעה" ( א ' ,
יא ) -
לא רק שלא ישפוך סוללה ולא יכבוש את ירושלים -הוא גם " לא יורה שם חץ ולא
יקדמנה מגף' .כלומר ,האויב לא ימלא את מורדות הר הזיתים בקשתיו ובקלעיו ולא
עליו בשליש הגובה ולירות ממנו בקלות רבה אבנים וחצים ,אל אזור התורפה של
עיר דוד -אל אזור המעיין וגם אל המדרון שמעליו נבנתה ' מצודת ציון ' בראש עיר
עמד ככל הנראה ' ארמונו ' הראשון של דוד
בעיר דוד ,ומסתבר ששם שכנה גם המצודה היבוסית -כנענית ,שלפני
דוד .
מובן
שאפשר להגן על הר הזיתים בעזרת כוחות צבא ,אבל אם יבוא צבא גדול ממצרים ,
מאשור או מבבל ויביא את העיר במצור ,הוא יוכל לירות אל תוך העיר במקום שבו
יורדים אל שער המים ,במורד אל הגיחון .
תלים בצורים רבים יש בארץ .ברובם המכריע אי -אפשר לעמוד על ההר שמנגד
ולירות ממרחק קרוב כל כך לתוך העיר .מצב זה לא היה קיים בלכיש ולא בעזקה ,לא
בחצור ולא במגידו ,לא בתל שבע ,בערד ,בגזר ,באפק ,בגבעון ,בשומרון וביריחו .
ביריחו אפשר לצפות ולירות לתוך העיר מכתף יריחו באמצעים מודרניים ,אבל לא
בחצים .המרחק גדול מדי .
אכן ,בשכם יש מצב דומה ,אך המרחק בין שיפוליו
הדרומיים של הר עיבל לבין חומת תל בלטה הוא שכם הוא כמה מאות מטרים .אכן ,
פעם אחת לפחות ,על פי התיאור המקראי בשופטים ט ' ,לו ,נוצלה חולשה זו של
שכם על ידי
אבימלך ,כדי לכבשה .בעיר דוד המרחק הרבה יותר קטן -כמאה מטרים
באזור המעיין ,וקצת יותר בגובה .די
איור מספר ו :ביצור
למלך כובש שרוצה לסכן את ירושלים ,עוד
בטרם שפך וגוללה ובטרם הסתער על העיר ,להשתלט על כל הרכס של הר הזיתים ,
להוריד את קלעיו וקשתיו אל המדרון ,וחיש קל הוא ימנע מכל אדם להתקרב אל
מקור המים של העיר .יירו
חצים אליו .על כן היה צורך
לבצר את עיר דוד באופן ייחודי כנגד חצים ,אבני קלעים
ממזרח .
המנהרה החצובה של מפעל המים שנקראה בפינו
מהתקופה
הכנענית
שנחשף
בחפירות
החדשות ליד מעיין
שם חצים ,והרי ידוע שאנשים לא הולכים למקום שיורים
וכדומה ,בהתקפה
( ישעיהו ל' ז ,לג ; מל ' ב י" ט ,
לב ) .
לא רק בכל הארץ ,אלא
נוספת לעיר דוד ,והיא ממזרח .רכס הר הזיתים שיורד אל הקדרון מאפשר לשבת
דוד .קרוב מאוד לשם ( מעל לשטח
על ] מלך אשור לא יבו אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא
יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה
על העיר ,כי מכיוון זה הגישה אל החומות נוחה .אבל בכל זאת ,יש נקודת תורפה
)6
=1
המלך :
השילוח
אלכוד
,
. . 11
,
,
יי) .
( באדיבות
-
אל
עיר
ן
ן
ן
ן
ן
ימטיר חציו על המורד המזרחי של עיר דוד ,באופן שיסכן גם את ארמון המלך
התחתון וגם את המורד אל המים ,המקום החשוב ביותר בעיר ,מעיין הגיחון .כמובן ,
מתון ביקורת את מעשיו של חזקיהו ,וכך הוא אומר במשא גיא
חיזיון :
ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה
( ישעיהו כ" ב ,ז ) .
בכל מקום שבו יורים חצים צריך גם לקדם מגינים ,כדי לשמור על הקשתים מפני
בנבואתו הוא קולע אל חששותיו הגדולים של חזקיהו .העמקים מסביב יימלאו רכב ,
פגיעות חצים מן העבר האחר .
הפרשים ישותו אל השער שליד מעיין הגיחון ( ! ) ,וימטירו חצים אל השער אפילו
אם צריך להבטיח דבר כזה ,סימן הוא שחזקיהו חשש מפניו .החשש הזה מסביר
יפה מאוד מדוע חזקיהו יזם את המפעל העצום של הנקבה .המדרון המזרחי היה
תמיד בסכנה פוטנציאלית להתמקמות צבא כובש .בשלב ב אפשר גם לכבוש את
מקור המים ולחדור לעיר .
זה בהחלט מסוכן .הלוא תראו שבימי בית שני נטשו
לגמרי את המדרון המזרחי .העלו את החומה למעלה ,מפני שמקור המים כבר היה
חתום מבחוץ ,זרם אל הנקבה ונבע בברכת השילוח .רק בגלל מקור המים ,מעיין
הגיחון ,היו חייבים להחזיק את כל המדרון עד תחתית הערוץ
בימי הבית הראשון .
בטרם כבשו אותו .
ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה
ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר
החומה .
התחתונה .
ומקוה עשיתם בין הח .מ .תים למי
( שם ,
הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם
כיצד לפרש את דברי ישעיהו
?
ואת בתי
נתחיל בפירוש המתון ,המינימליסטי ,לדברי
ט -יב ) .
הנביא :
חושבים ראשי יהודה והמלך חזקיהו שביצורים ומפעלי מים מכריעים מלחמות
?
לא
ואכן ,ראו כמה ביצורים נבנו שם למטה ,כולל החומה החדשה שנמצאה כעת ממש
כן הדבר . . . " .אם ה ' לא ישמר עיר שוא שקד שומר" ( תהילים קכ" ז ,א ) .לפיכך העיקר
מעל לאפיק .עצמת הביצורים כלפי מזרח מחייבת לחשוב על הסכנה שנשקפה לעיר
הוא לפנות אל ה ' ,להביט אל יוצר הכול ולבחון אם מפעל הנקבה טוב ונכון בעיניו ,
דוד בדיוק בנקודת התורפה הקשה שלה -מקור המים במזרח .מובן שהסכנה הזו
אם לאו .רק אם תפנו אל ה ' באמת ,אולי יתברר שיש גם ערך לנקבה .על פי פירוש
הייתה גדולה גם אם העיר לא נכבשה .גם אם האויב לא ישפוך סוללה ולא ייכנס
פנימה ,ביכולתו פשוט לשתק את כל אזור המעיין .לכן היה צורך בחומה ובמגדלים
ובנקב של מנהרת ' פיר וורן ' שמכסה על הדרך .אבל עדיין נותרה בעינה האפשרות
של השתלטות אשורית על המים הזורמים בתעלת השילוח החיצונית שקדמה
לנקבה ,ועדיין היה החשש מפני ירי
דוד .על כן החליט חזקיהו לשנות את המצב מיסודו -לא רק כדי למנוע מחילות
כבד אל כל הדרכים היורדות אל המים בתוך עיר
אשור את המים " -למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים" ( דה" ב ל' ב ,ד) ,אלא כדי
למנוע גם את אפשרות הירי אל מקום התורפה .לכן הוא החליט על המבצע הגדול
של חציבת הנקבה .אחרי חציבת הנקבה לא ניתן היה עוד לסכן את אזור המים על
ידי ירי מן המדרון המזרחי ,כי מקור המים נמצא בתוך עיר דוד המורחבת באזור
המערבי
:
זה אין הנביא מתנגד למפעל כשלעצמו ,אלא לתודעה שמלווה אותו ,כאילו בידינו
לפתור את כל הבעיות .
הפירוש הרדיקלי לדברי הנביא
המרד של חזקיהו באשור ,אלא רק בהצלת ירושלים .זו לא תבוא על
ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו
( שם ,ל ) .
ידי
המבצע
הגדול הזה ,מפני שלא הנקבה הזאת תמנע ממלך אשור לירות חץ או לשפוך סוללה .
הקב" ה ימנע זאת ממנו בדרכים אחרות " .הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל
ארצו ( ". . .ישעיהו ל' ז ,ז ) ; " ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיב .תיך בדרך אשר
באת בה" ( שם ,כט ; מל' ב ל ' ט ,כח ) ; " ויצא מלאך ה ' ויכה במחנה אשור" ( ישעיהו ל' ז ,
לו ; מל' ב יט ,לה ) .
אני מציע לכל מי שמלמד את הסיפור ,להכניס את התלמידים לוויכוח הזה בין
המלך ובין הנביא ,ובין הפירושים השונים בדברי שניהם .באיזו פרשנות של ישעיהו
יתמכו השומעים או התלמידים
והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דויד
אומר שאין ה ' רוצה בהטיית הגיחון ולא בתכנית
את השקפתו של
ישעיהו ?
?
איך הם יפרשו את ישעיהו בפרק מ' ב
האם יתמכו במלך חזקיהו
?
?
האם יאמצו
על כל פנים ,על ידי חשיפת
הוויכוח נוכל לקרב מורים ותלמידים להבנת העניין הזה ,שחולל אז סערה עצומה
* * *
בירושלים .אכן ,לא במקרה כתובת הנקבה מפארת את המפעל הגדול .לדעתי היה
הנביא ישעיהו לא אהב כל כך את הנקבה הזאת .אפשר לפרש את עמדתו כהתנגדות
בירושלים ויכוח גדול על סיכויי החציבה הזאת ,ועל רקע הוויכוח נולדה ההתפארות
עקרונית למפעל או למהלך המרד באשור ,או כהסתייגות מן האווירה ששררה
הגדולה שבאה להסביר איך הוכח שהחוצבים צודקים ולמה המפעל הכרחי .אני
בירושלים .מכל מקום ,פרק שלם בספר ישעיהו מוקדש לביקורת על מפעל החציבה
העצום הזה .
האם רק במקרה ,ישעיהו הוא גם הנביא שהבטיח לחזקיהן בשם
ה' :
" ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה" ? מסתבר שלא ! ישעיהו
אמר לחזקיהו ,במילים אחרות -אתה לא צריך את כל זה ! מלך אשור לא יבוא אל
העיר הזאת וה ' יגן על ירושלים להושיעה ( ישעיהו ל' ז ,
לג -לד) .
על כן הנביא מתאר
מציע להציג מצד אחד את דברי ישעיהו " -לא יבוא [ מלך אשור ] אל העיר הזאת ולא
יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סוללוף' ( שם ,לג ) .
המסקנה המתבקשת
מדברי ישעיהו :אל תחצבו מפעלים עצומים כאלה .חשבו על הצדדים האחרים ,על
הצדדים הרוחניים והמוסריים שעומדים מאחורי ההתנהלות המדינית -צבאית .מצד
שני עמדו חוצבי הנקבה ואמרו ' :אנחנו נציל את ירושלים ממצור ,דווקא על ידי
העברת נביעתו של הגיחון למקום שאי -אפשר לירות בו חץ
!
מטר בלבד) בין מעיין הגיחון לבין ברכת השילוחץ מדוע החציבה משני הכיוונים
במו ידינו נשנה את
התבצעה בו -זמנית
מצבה האסטרטגי של ירושלים ונכינה למצור ,כך שאפילו מלך אשור ,הכובש הגדול
?
בלי מכשירי כיוון מודרניים מכל סוג שהוא
ההסבר המקובל שהציע הנרי סאלי הוא שבמסלול המפותל הזה היה סדק קדום
?
ששום עיר בצורה שהתנגדה לשלטונו לא עמדה בפניו -אפילו הוא לא יוכל לכבוש
את ירושלים ' .
חציבת הנקבה :המסלול ,השיטה
וכיצד הצליחו החוצבים באופן כה מדהים להיפגש בעומק הסלע
בקו המגע בין שתי שכבות
סלעך
והמים טפטפו להם אט אט לאורך הסדק עוד לפני
החציבה 5 .לפי זה מובן גם כיצד היה לחוצבים אוויר בתוך המנהרה ,וגם כיצד יכלו
והכתובת
מדוע נחצבה נקבת חזקיהו במסלול המפותל
לתכנן את המפגש :החוצבים פשוט הרחיבו את הסדק הקדום והלכו בעקבותיו .בדרך
( 1200
אמה שנזכרו בכתובת ,
533
שמאריך מאוד את החציבה ( ראה איור מספר , ) 2לעומת המרחק בקו ישר
זו מקובל מאז לפרש את המשפט שבכתובת ( ראה איור מספר
מטר ) ,
: )3
" ובעוד שלש אמ ת
,
( כ 320 -
.
.
.
תמה ן הנקבה .וזה .היה ' דבר הנקבה .בעוד ן מנפם .החצבם ' את
.
.
.
']
.
הגרזן .אש .אל רעו .ובעור .שלש אמת להנשב ' נשמ ]ע .קל ' אש ק
.
.
.
.
רא אל ' רעו כי .היתידה בצר מימן :ומ ! שמאלעבים .ה
.
נקבה ' הכו ' החצבם אש .לקרת ' רעו ' גרזן
.על ,
.גוזן .וילבת .
]
המים מן .המוצא .אל .הברכה .במאהים .
ת .אמה .היה גבהיהצר .על .ראש .החצבום ] .
ואלף ' אמה ' ומןא ]
'
'
איור מספר
.3
כתובת השילוח ותעתיק מקובל ( כולל
:3
השלמות).
האורך הזה יצר שיפוע ממוצע של 6מאיות האחוז ,הישג
בפני עצמו .ל" ה ונמאן ,מראשוני
החוקרים
של ירושלים לפני כתשעים שנה ,סבר שהגובה הסופי הושג רק על ידי תיקון
המפלס ביציאה הדרומית והעמקתו בסוף החציבה .ראה L . H . Vincent , Underground :
1911 – 1912תסרס ] Jerusalem ,
.4
מאוד .
ימלכי ' הרכה יותר ו ' איזי -אחמר ' הקשה
' הקר ( ' הספקת המים
בירושלים
בימי קדם ' ,בתוך :מ ' אבי -יונה [ עורך ] ,ספר ירושלים ,ירושלים תשחיז ,עמ ' ) 197
לעומת זה טען מ
שהיו שלוש תצורות בסלע ,והחוצבים השתדלו לעבוד בעיקר בסלע הרך יותר .
.
,
,
-
. 124ק PEFQSt . 1929 ,
"
אסא 4נ ' . Sulley ,א .ראה גם :ר ' עמירן ' ,הספקת המים לירושליס ' ,
קדמוניות א /ו , 2-עמ ' . 17 – 16
" ולא יורה שם חץ" -הברכה והתעלה
להנקב נשמע קל אש ק .רא אל רעו כי הית זדה בצר מימן ומשמאל' ' -הזדה בצור '
הגובה
היא ,לדעה זו ,הסדק שהוביל את החוצבים במלאכתם ,וזאת הסיבה למסלול
החצבם .
המפותל ,הארוך והקשה .
.4
חסרונו של ההסבר הוא הצגת הנחה שלא ניתן להוכיחה או להפריכה ,כיוון
שהסדק הקדום נעלם כמובן על ידי
% % 111
יש סטייה לצד שמאל מבחינתם של החוצבים
מלמטה ,מברכת השילוח .בנקודה xxvובנקודה
XXVI
ישנן שתי סטיות
נוספות לצד ימין מבחינת החוצבים מלמטה .שלוש הסטיות משקפות תיקוני
שבר וסידוק בסלע בכמה
מקומות ,אבל הם אינם מופיעים לאורך הנקבה אלא בניצב לנתיב הנקבה .
יש שלוש סטיות קצרות מנתיב החציבה ,כולן בחלק התחתון ,קרוב לאזור
המפגש .קצת אחרי נקודה
החציבה עצמה .עם זאת ,הלכתי בנקבה פעמים
רבות ולא ראיתי קו מגע בין שתי שכבות סלע .ראיתי קווי
הרב .
כך אכן אומרת
הכתובת :
" ומאת אמה היה גבה הצר על ראש
מסלול ,שניים מוצדקים ואחד מוטעה ; הסטייה הראשונה ( ליד נקודה
6
הכתובת גם אומרת בבירור שהמים הלכו " מן המוצא אל הברכוו' רק אחרי
) % % 111
לצד שמאל ,הייתה מקצרת את הדרך למפגש ,כפי שקל לראות מניתוח המסלול ,
המפגש .נראה בבירור שהחציבה התנהלה בנקבה יבשה ,כשהמים זורמים בתעלה
ולכן טעה מי שעצר את החוצב ומנע ממנו להמשיך בכיוון זה .שתי הסטיות
החיצונה וחסימת אבן מונעת את זרימתם בנקבה ,עד הרגע הרצוי .רק לאחר
האחרות אכן מרחיקות מן המטרה ,ולכן העצירה והתיקון היו מוצדקים לגמרי .
השלמת המפעל זרמו המים בנקבה .ועוד :אילו חצבו בעקבות סדק קדום ,היו יכולים
חשוב מאוד לגלות שאין שום סטייה בחציבה בחלק העליון של הנקבה ,ומכאן
לשמוע איש את רעו ממרחק גדול יותר מאשר ' שלוש אמות ' ( כמטר וחצי ) .
מתבקשות מסקנות לגבי דרך הניהול של העבודה וביחס לאופן ההתמודדות עם
והעיקר :הכתובת חוגגת את המפגש המופלא בעומק הסלע ,ואילו התאוריה
אומרת שהמפגש היה ידוע מראש בזכות הסדק
הקדום .
7
גם שורשו העברי של המונח
" זדה" אינו מתאים לסדק ,לדעתי .
:
מכוון ,בגלל העדר פירים מלמעלה .לפיכך נאלצו החוצבים לעבוד בקשתות כדי
גובה הנקבה בתחילתה מכיוון הגיחון הוא כשני מטר והוא הולך ומצטמצם
להבטיח מפגש .אילו חצבו בקווים ישרים ,לא היו החוצבים מצליחים להיפגש ,כיוון
מ ' .בסיום ,מכיוון ברכת השילוח ,גובה הנקבה
ששתי החציבות היו עלולות להתנהל זו בצד זו ,במרחק של כמה מטרים ,והמפעל
כולו היה נידון לכישלון .אילו חצבו רק בכיוון אחד היו עלולים להחטיא את נקודת
לקראת המפגש עד
בתחילה רב יותר -
כ 1 . 20 -
כ 3 . 4-
מ ' ,והוא מצטצמם והולך לקראת המפגש עד
בדומה לקטע העליון .במפגש עצמו מתרומם הגובה עד ל. 5 -
.2
כ 1 . 10 -
מ ',
המוצא או את היעד ,ולהמשיך אל בטן האדמה מתחת לכתף היבוסי
ו מ'.
(=
העיר
המסלול יוצר קשת גדולה בתחילתו מכיוון הגיחון ,וקשת כפולה מכיוון הברכה .
העליונה ,הר ציון ) ,ושוב היה כל המאמץ יורד לטמיון .החציבה בקשתות נועדה
לאחר מכן ,אנו מבחינים בקשתות מתונות ,ופנייה -משני הצדדים -לכיוון
להבטיח מפגש ,ולפיכך הורו המהנדסים לחוצבים לשבור כיוון במרחקים קצובים
המפגש בעשרות המטרים האחרונים .גם שם החציבה המשיכה בקשתות
בקטע המפגש עצמו יש שוב פנייה משני הצדדים לקראת
.3
העובדות מוליכות למסקנות הבאות :הקושי העצום במפעל המדהים הזה ,שאין לו
מקבילה בעולם העתיק ,היה הצורך להבטיח מפגש בעומק הסלע ללא כל אמצעי
מסקנות נוספות עולות מניתוח מסלולה של הנקבה וחתכיה
.1
הקשיים .
קטנות .
שנקבעו
מראש .
בתחילה פתחו המהנדסים קשת גדולה מכיוון הגיחון וקשת כפולה מברכת
המפגש .
פיר אחד ,גבוה מאוד ,נחצב מלמעלה בחלק התחתון של הנקבה ,במקום היחיד
השילוח .ליתר ביטחון נחצב גם הפיר היחיד בחלק התחתון ,מחוץ לחומה העליונה .
שבו עבר מסלול הנקבה את חומות העיר העליונות ,ושבו ניתן היה לחצוב פיר
רק לאחר השלב המכריע הזה ,היו המהנדסים בטוחים יותר שהם נמצאים בקו
מלמעלה בשטח שאינו
בנוי .
יצוין שחציבת פירים מלמעלה הייתה הדרך
מקורב למפגש ,אבל עדיין חששו מהחטאה .
בשלב הקשתות הגדולות בראשית הדרך ,המהנדסים גם הורו לחצוב גובה רב
המקובלת לשמור את כיוון החציבה וגם להכניס אוויר למנהרה .בנקבת הגיחון
אי אפשר היה לחצוב פירים מלמעלה בגלל העיר הבנויה בצפיפות וגם בגלל
בחלק התחתון וגובה בינוני בחלק העליון ,כפי שאפשר לראות במפת חתכי הגובה
המצורפת .הגובה הרב בא להבטיח שהחוצבים לא יחטיאו זה את זה בשני מפלסים
שונים .החציבה לגובה רב גם הכניסה כמות גדולה יותר של אוויר לעומק המנהרה .
.6
Geological and Engineering
ג
city of David Waterworks :
' 81 . ,
Shimron 81
.ג
ככל שגבר ביטחונם ,הורו המהנדסים על צמצום הגובה והקטינו את הקשתות .
8
' , Overviewבתוך :א ' ברוך ( עורך ) ,חידושים בחקר ירושלים ,דברי הכנס הרביעי ,רמת גן
תשפט ,עמ '
.7
. XVI – 111
" הנחל השוטף את הארץ" ( דה " ב לגב ,ד ) ,הוא התעלה החיצונית שנסתמה ,ובוודאי לא
הקילוח הדק שבסדק .
-
- –
.8
8ג . .
סטפן רוזנברג מציע שיטה שלפיה יכלו לעקוב מבחוץ אחרי המסלול ,עם כל שינוי של
יז ,על ד העתקה בעזרת מקבילית פשוטה .
ראה :
שתחפז 5 . Rosenberg , ' The Siloam
מי שמתבונן מן הצד רואה שאילו המשיכו בחציבה בקו ישר מנקודה xxxvדרומה
ומנקודה
% % 111
צפונה ,היו החוצבים חוסכים הרבה זיעה וחששות ומקצרים את
האויב המתקרב והמכשירים של זמנו ( אגב ,במפעלים מודרניים נעשו לעתים טעויות
חמורות בהרבה ! ) .
הדרך להישג המופלא .אבל הם לא ידעו זאת ,מפני שלא היו להם מכשירים
לאחר שלושה תיקוני סטיות ,לימין ולשמאל " -כי הית זדה בצר מימן ומשמאל '
להתבוננות כזאת .הם גיששו באפלה בעומק הסלע וככל שהתקרבו זה אל זה ,גבר
הגיעה הדרמה אל שיאה .לאחר התיקון השלישי ( בנקודה , ( XXVIובמקבילמלמעלה ( בנקודה , ( XXXIIפנו החוצבים זה לקראת זה בשבירה חזקה שמאלה
והתכנונים יחטיאו החוצבים אלה את אלה .
( שניהם שברו שמאלה ,כל אחד לשמאלו ) .גם כאן עדיין שמרו על עקרון הברזל של
ביטחונם שהם חוצבים זה מול זה ,אך גם חששם שמא למרות כל המאמצים
נשאלת השאלה
9:
אם הכול תלוי בהבטחת סיכוי המפגש בבטן הסלע ,ואם
אפשר היה להבטיח שחוצבים באותו מפלס ,די היה לחצוב בשני קווים ישרים ,אך
באלכסון קל ,והפגישה תהיה מובטחת
למפגש עצמו שברו שוב חזק ימינה והנה באה " הנקבה" ( כך מקובל לקרוא בכתובת ,
ופירוש שם הפועל ,פריצת הנקב של
?
התבוננות נוספת במסלול הנקבה מתוך מודעות מלאה נותנת תשובה ברורה
-
חציבה בקשתות ,לבל יחטיאו את נקודת המפגש אפילו באמות
:
להנק1ב נשמע ] .קל .אש .ק .רא .אל רע .כי ( +לפני כן ) הית .
ומ [ שמ ] אל .ובי .ם .הנקבה .הכו .הח .צבמ .אש .לקרת .רעו .גרזנ .על [ .ג ] רזנ .וילכון ] .
המים .מנ .המוצא .אל .הברכה .במאתים .ואלף אמה .ומאת .אמה .היה .גבה .הצר .
על .ראש .הח .צב [ מ ] .
זדה .בצר .מימנ .
לטמיון .
-טעות לכיוון ההפוך תוביל אותם לחצוב זה בצד זה .
הקשתות יבטיחו מפגש בכל מקרה ,גם אם תכבד העבודה . xxxמלמעלה ,הם שברו כיוון ,מתוך חשש ( מוצדק
שהמשך ישר יוביל
ובנקודה
~
להחטאה .לנו ברור שדי היה בשינוי קל יותר כדי להיפגש .הם לא ידעו זאת ,והאריכו
l
!)
את דרכם .
כאן נפתחה המערכה האחרונה בדרמת החציבה של נקבת חזקיהו .המהנדס
הראשי -אפשר שהתחייב בראשו בפני המלך חזקיהו שיצליח להפגיש בין קבוצות
החוצבים בבטן האדמה ולהשלים את הנקבה בזמן -היה לחוץ מאוד ובצדק .הוא
עבד בעיקר מכיוון הגיחון ,בחלק העליון ,וסגנו עבד מלמטה ,מברכת השילוח .זאת
אפשר לדעת משלוש הפעמים של תיקון סטייה ,כולן בחלק התחתון ,אבל סמוך
למפגש .
המפגש ) .
. . .הנקבה .וזה .היה .דבר .הנקבה .בעוד . . .הגרזנ .אש .אל רעו .ובעוד .שלש .אמת .
טעות בזווית האלכסון תוביל את החוצבים החוצה אל הקדרון ,וכל המפעל ירד
קל לראות מניתוח המסלול את עצמת החששות והלבטים .בנקודה XXXIמלמטה ,
אחדות .
סמוך
ניתוח
המסלול והחתכים מורה שהמפגש עם פריצת הנקיבה היה שיא של דרמה
גדולה ,שסופה לא היה ידוע מראש .הכתובת מתעדת בצדק את הנקיבה ,היא פריצת
הנקב למפגש ,ומזכירה את הנתונים העיקריים
:
הקושי להבטיח מפגש ,החששות
הגדולים ,ההתרגשות העצומה בהישמע הקול בעומק הסלע ,הטווח של
3
אמות ( . 5ו
מ ' ) ,וכמובן אורך המסלול ,וגובה הסלע מעל ראש החוצבים .
מי שסבר שהכול היה בטוח מראש בגלל סדק מקלח מים ,לא קרא נכונה את
הכתובת ולא את המסלול ,על קשתותיו ,על שבירותיו ועל סטיותיו ( מהצד התחתון
בלבד) .
התלבטויותיו וחששותיו של המהנדס הראשי ,בצד ביטחונו ההולך וגובר -כל
אלה ניכרים היטב בעדות האילמת של חתכי הנקבה .
פירוש הכתובת ' -זדה בצור מימין ומשמאל '
הם שברו כיוונים שוב ושוב כדי להיות בטוחים שהם מתקרבים למסלול של
מפגש .המהנדס הראשי ביקר לעתים די קרובות בחלק התחתון ובדק את מסלול
החציבה של סגנו .שלוש פעמים הוא עצר אותו ,והורה לו ולפועליו לשנות כיוון
ולתקן מסלול .כך ברור מדוע בחלק העליון אין סטיות -כי שם עבד המהנדס הראשי .
לנו המתבוננים מן הצד בסרטוטים
ובחתכים ,קל לבקר .
אנו רואים שבסטייה
הראשונה צדק דווקא הסגן ,וה ' קדקוד ' טעה .אבל זו אינה אלא חכמה של הבל ,של
מי שמתבונן בעזרת סרטוטים וחתכים מודרניים ,בלי כובד האחריות וחרדת השעה ,
' זדה ' ,שם קרוב למושג המופשט ' זדון ' ,שפירושו מעשה מכוון שלילי ל' וכי יזד איש
על רעהו להרגו בערמה" ,שמות כ" א ,יד) .פירושו לדעתי
בכתובת :
סטייה ,כלומר ,
טעות שנעשתה במכוון -טעות שהייתה עלולה לגרום לכך שלא תהיה פגישה בין
קבוצות החוצבים ,
ושהמפעל
ייכשל .
המונח משקף את החששות הכבדים ואת
האחריות העצומה שלקחו המהנדסים על עצמם בפני המלך חזקיהו
ויועציו .
המשפט הטפל " כי הית זדה בצר מימנ ומשמאל" התפרש על ידי חוקרים כמשפט
הסבר ,וכך נוצרה הדרך הנפוצה להבנת הכתובת .מי שאינו מכיר תחביר מקראי
וקורא טקסט עברי מסוף בית ראשון כמו טקסט עברי מודרני ,עשוי לחשוב
. 116 – 130קק . 1 ,וסע 25 , 1998 ,
.9
שאלה זו שאל אותי
. Revisited ' , Tel
אייל מירון ,ואני מודה לו על השאלה שחייבה אותי לחשוב ולהתבונן
מחדש ,וכן על הערותיו האחרות למאמר .
~
שהמשפט הטפל הפותח ב ' כי ' חייב להיות ההסבר לכך שלפתע נשמע קול איש קורא
4נ,
רעו בתיך
,
הסלע ,ולפיכך פירשו את ה ' זדה ' כסדק ,שדרכו נשמע הקול .במשפט
העברי הקדום משמש משפט טפל כזה במקרים רבים כמשפט רקע להבנת הבעיה
שבגללה נכתב המשפט העיקרי .אביא שלוש דוגמות ידועות :
.1
" ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי
אמר אלהים פן ינחם העם ברא .תם מלחמה ושבו מצרימה" ( שמות
"
' ג ,יז וראה
הוויכוח הנוקב בין המלך ובין הנביא
הדרמה שבבטן האדמה ,בעומק הסלע ,לא נפלה כלל ועיקר מהדרמה שבין המלך
חזקיהו לבין ישעיהו הנביא ,על עצם ההחלטה של חציבת הנקבה ,כדי למנוע את
נפילת ירושלים בידי צבאות אשור .
שם רש ' י ,ראב" ע ,רמב" ן ועוד) .המשפט ' כי קרוב הוא ' איננו הסבר למשפט
אכן ,העובדה ההיסטורית היא שסנחריב לא כבש את ירושלים ו ' הסתפק ' בכיבוש
הקודם ,אלא דווקא לסיבה שבעבורה כדאי היה ללכת בדרך ארץ פלשתים .זהו
לכיש -מקרה יחיד וחריג בכל תקופת האימפריה האשורית אשר כבשה כל עיר בירה
הסבר למשפט מובלע . . . " :ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים [ נתיב שבו כדאי
שמרדה בה ,חוץ מירושלים .
גם המשפט " כי אמר אלהים פן
אכן נסיגת סנחריב מירושלים הייתה מאורע כביר בעיני בני התקופה ,גם ביהודה
ינחם העם " . .איננו חייב להיות ההסבר למשפט הראשון ; למילה ' כי ' משמעים
וגם באשור .אמנם ,ביהודה לא היה כוח לחגוג בגלל המכות הקשות ,בגלל חורבן ערי
היה ללכת ] כי קרוב הוא -כי אמר אלהים . '1 . .
רבים בלשון המקרא .
10
השפלה ועיר המחוז לכיש בכללן ,ובגלל האלפים הרבים שגלו על ידי סנחריב ,אבל
11
" . 2כי ה ' דבר" ( ישעיהו א ' ,ב ; כ" א ,יז ; כ" ב ,כה ; ועוד ) .הביטוי בפי ישעיהו איננו
הצלת ירושלים באה כישועה מפתיעה .כך שמעתי מפרופ ' ח ' תדמור :אין שום מקרה
משפט סיבה ,אלא משפט הכרזה ,כמו " כ .ה אמר ה ' " .כך גם בתגובת חזקיהו " :כי
אחר באימפריה האשורית שבו נסוגו צבאות אשור ולא כבשו את הבירה המורדת
יהיה
שלום ואמת בימי ? ?' ( ישעיהו ל' ט ,ח ; מל ' ב כ ' ,
יט ) ;
ופירושו ' :הלוא אם
בשלטונם .האמונה בנבואת האמת של ישעיהו ,שבה הובטח כי
מלך אשור לא יכבוש
את ירושלים ,והביטחון העקרוני שה ' מגונן על ירושלים ,מפני שיביתו"
שלום ואמת יהיה בימיי ? ! ' .
" . 3אכול ושתו כי מחר נמות ' ( ישעיהו כ" ב ,יג ) .
מסתבר ש ' כי מחר נמוגו" איננו
שוכן בתוכה ,התעצמו מאוד .
ל ' ויקרא ה ' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד . . .כי מחר נמות ' 12 ,
יג ) .לעומת זאת העם חוגג ומתעלם מן הצפוי מחר ,וזהו חטאו על פי הנביא .
13
בנינוה שררה אווירה לא נוחה ,ככל הנראה ,וסנחריב עשה מעשה חריג כדי
סיבה למסיבת ההוללים ,אלא תיאור הרקע לאזהרת הנביא ולגזרת הצום
שם ,יב -
=
מקדשו
לחפות על הכישלון סביב ירושלים .מאחר שחוק הוא בטבע האדם ששליטים לעולם
לא יודו בכישלון כלשהו ,ציווה סנחריב לפאר את ארמונו בתבליט ענק ומרשים על
כיבוש לכיש ,והכיתוב אומר " :המלך סנחריב יושב [ על כסא מלכותו ] ,שלל העיר
מסקנתי לפיכך היא שהפסוק הטפל " כי הית
זדה בצר מימנ ומשמאל' איננו מסביר
לכיש עובר לפניו" .התעמולה המלכותית חשבה אולי שנינוה לא תדע להבחין מרחוק
את המשפט שלפניו ובו הקריאה של איש אל רעו ,אלא חוזר אל הרקע שלפני כן ,
בין עיר הבירה ירושלים לבין עיר המחוז לכיש ,ושאפשר יהיה לתאר את המסע
ומסביר כמה קשה היה להגיע למפגש הזה .בפרט חשוב לומר איך החוצבים כמעט
החטיאו את הנקיבה בגלל סטיות מימין ומשמאל ,ובכל זאת הצליחו להיפגש .על כן
הוספתי את המילים ' לפני כן ' בהסבר המשפט הזה -לפני הנקיבה הייתה סטייה
=
זדה בצור ,כלומר בחציבת הצור ,מימין ומשמאל .אילולא תוקנו הסטיות לא הייתה
כניצחון מזהיר .עצם הצורך במעשה חריג שכזה מוכיח שהבעיה הייתה גדולה וקשה .
בדרך זו קיבלנו ציור אשורי יוצא מן הכלל שמתאר את ביצורי לכיש ,את מגיניה ואת
מלחמתה נגד הכובש האשורי .האשורים כבר אינם ,אך לנו חשוב הקשר הזה על ידי
הציור האשורי עם אבות אבותינו ,כמו המפגש עם קשת טיטוס .
הנקיבה מתרחשת .בדרך זו ההקשר מתפרש היטב .
על כל פנים ,ירושלים לא נפלה
דרך
! -
מה גרם לכך
?
השגחת ה ' כמובן
!
אבל באיזו
דרך הביצור והנקיבה ,תכנית חזקיהו ,או דרך שמועה ששמע מלך אשור
?
כהבטחת ישעיהו ( ל' ז ) ,או דרך המגפה שפרצה בצבאו כתיאור שבמלכים ב ואולי
. 10אפשרות אחרת רואה כאן קיצור של ! ארן כי קרוב הוא ,ויש עוד אפשרויות .
הגורם הוא שילוב של כל אלה יחד
וו " .כי משמש בארבע לשונות" ( -ראש השנה ג זך א ) ,ואפשר שפירושו הוא כי = כן = אכן ,כפי
שפירש אבי מורי ז" ל במקרים רבים במקרא .
מקרא פו ,תשמ " א ,עמ '
צא ,תשמ " ב ,עמ '
עמ '
. 12
; 305 – 293
; 304 – 286
; 282 – 270
עיין :
ד ' ר י ' בן -נון ( ז " ל ) " ' ,כ -כן " ודומיהן ' ,בית
וכן שם פז ,תשמ " א ,עמ '
צב ,תשמ " ג ,עמ '
; 87 – 73
; 408 – 388
פח ,תשמ " ב ,עמ '
צג ,תשמ " ג ,עמ '
; 195 – 185
של ייאוש ,
דרבי נתן
; 86 – 73
' הנה אנכי הולך
למוגו" -כלומר להילחם ,בראשית כ " ה ,לב ) .באותה מידה ניתן היה לפרש ~
את הביטוי כביטוי
ורק ההקשר של הפסוק מחייב לפרשו
בדברי חסל .מקור אחד מונה את הטיית הגיחון כמפעל שלא היה רצוי בעיני חכמים
( כרמזי ישעיהו כ" ב ,יא ) 4 .י מקור אחר רואה אותו כמפעל רצוי ,כי באבות
צד ,תשמ " ג ,
צה ,תשמ " ג ,עמ ' . 391 – 368
מקובל לפרש " כי מחר נמוגו" כביטוי של זלזול שחצני ,בדומה לדברי עשו
?
הוויכוח נותר בעינו גם ברמזי המקרא וגם
כזלזול .אולם ההקשר הוא מוטעה ,כאמור .
. 13שתי האמונות
האלה התנגשו ביניהן בימי ירמיהו והחורבן ,ונותרה רק הנבואה
" . 14וי צרה מרחוק לא ראיתם " -ואכן כך נאמר בתלמוד הבבלי ( פסחים נו
'
ל" א ) :
!
" תנו רבנן ששה
מנו ארבעה דברים שהודו לו ,אך שם
הנוסח :
" והסכימה דעתו לדעת המקום !"
ובכללם סתימת הגיחון ( נו" א פ" ב ,מהד ' שכטר עמ '
12
כנראה על פי דה" ב ל' ב ,א -ח ) .
כנראה ,שחזקיהו לא נשאר אטום לתוכחתו הקשה של הנביא " :ומקוה עשיתם
בין החמ .תים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל ע .שיה
[=
הק' ( ישעיהו כ" ב ,יא ) .
ניתן היה לחשוב שהנביא מתנגד קטגורית לכל מפעל הנקבה .
אולם חזקיהו היה
קשוב מאוד לדברי הנביא .החלפת ה ' ממשלה ' של שבנא באליקים בן חלקיהו ( ראה
ישעיהו כ" ב ,טו -כה ,והשווה שם ל ' ו ,ג) נעשתה על פי תביעתו
של הנביא ,אשר
השפעתו על המלך חזקיהו הייתה גדולה מאוד ,למרות המחלוקות הקשות שהיו לפני
כן ביניהם .לכן נראה לי שחזקיהו העדיף את הפירוש היותר מתון בדברי
הנביא :
אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים
הבצרות ויאמר לבקעם אליו .וירא יחזקיהו כי בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלם .
מוסרות ומוטות על צווארו ( ירמיהו כ" ז ,ודייק שם בפס ' א ובפס ' ג -גם בימי
יהויקים וגם בימי
צדקיהו )
כדי לעצור אותם מלמרוד בבבל ,המעצמה שזכתה
בשלטון העולמי .
מי יודע ,אילולא עמדה לרשותם נקבת חזקיהו ואילולא תרמה לביטחונם העצמי
הכוזב והמסוכן -אולי היו מלכי יהודה האחרונים נזהרים ולא מעזים למרוד בבבל ,
וכך לא היה נחרב בית ראשון
?!
כך אני נוטה להבין את פשר התנגדותו של ישעיהו
למבצע הנקבה ,דווקא בגלל הראייה למרחוק של הנביא .בטווח הקרוב היה ישעיהו
בטוח בדבר ה ' שירושלים תינצל ,אפילו
ח ) .ואילו
ותשרוך .
" כסכה בכרם" ו" בחרב לא איש ' ( א ' ,ח ; ל" א ,
לטווח ארוך ,עדיף שירושלים תעמוד מול הבבלים בלי מפעל המים ,תיכנע
הוויכוח בין חזקיהו לבין הנביא ישעיהו היה כנראה ויכוח נוקב .הנקבה מתוארת
ויועץ עם שריו וגב .ריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרהו .ויקבצו עם
אצלנו כהישג אדריכלי כביר ,וזה נכון .הכתובת אכן אומרת כך .היה
רב ויסתמו את כל המעינות ואת הנחל השוטף בתוך הארץ ,לאמר :למה יבואו מלכי
אדריכלי פלאי ,אבל כמו תמיד בעם ישראל ,להישג קדם ויכוח פנימי קשה .
האופוזיציה הייתה נבואית .
אשור ומצאו מים
רבים .
ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה אחרת ,ויחזק
את המלוא עיר דויד ויעש שלח לרב ומגנים .ויתן שרי מלחמות על העם ויקבצם
אליו אל רחוב שער העיר וידבר על לבבם לאמר :חזקו ואמצו אל תיראו ואל תחתו
מפני מלך אשור ומלפני כל ההמון אשר עמו ,כי עמנו רב מעמו .עמו זרוע בשר ועמנו
ה ' אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמתינו -ויסמכו העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה
( דוי ' ב ל' ב ,א -ח ) .
נראה בעליל שזו תשובתו של המלך חזקיהו לקטרוג של ישעיה
הנביא :
" ומקוה
עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא
ראיתם" ( כ" ב ,
יא ) -
כלומר ,חזקיהו טען ' :אנו בהחלט מביטים אל ה '
=
יוצרה
מרחוק ' .
קל להזדהות עם הכתובת המיוחדת הזאת ועם חזקיהו .קצת יותר קשה במבט
ראשון ,לקבל את דברי הנביא שאמר לסמוך על ישועת ה ' .שמא הוויכוח הזה הוא
שגרם לכך שהכתובת איננה מזכירה את המלך חזקיהו ,ונקבעה סמוך ליציאה במקום
פתרונים .
שאיננו בולט ? ! לחזקיהו המלך ולישעיהו הנביא
.
י
נפלה בידי סנחריב ,כנבואת ישעיהו .עובדה מכרעת זו הרימה את
ירושלים לא
קרנם של נביאי האמת לדור ההוא ,ולדורות .אבל ,עובדה זו גם הזרימה אדרנלין
בעורקי מורדים -קנאים חסרי תבונה .יהויקים ושרי יהודה אשר ניסו פעמיים למרוד
בשלטון הבבלי ( מל" ב כ" ד ,א וכן פס '
כ;
ובירמיהו פרקים ל' ז -ל" ת ) ,הובילו את
ירושלים לחורבן שלא היה מחויב המציאות .שנים רבות נצטווה ירמיהו ללכת עם
ולא הודו לו " . . .והסביר
רש" י
להושיעה ' ( ישעיהו ל " ז ,לה . ' %
:
" שהיה לו לבטוח בהקב " ה ,שאמר ' -וגנותי על העיר הזאת
זה הישג