‡ÔÂ-Ô· χÂÈ „ÚÈÏ
Ô¢‡¯‰ Ì„‡ ‡ËÁ – ‰Ó„‡‰Â Ô„Ú· Ô‚‰
˙È˘‡¯·· '· ˜¯Ù '‡ ˜¯Ù ÔÈ· ÒÁȉ
הפרשה הראשונה בבראשית מתארת את הבריאה ,ואילו הפרשה השנייה )לפי
חלוקת המסורה( פותחת בביטוי" :אלה תולדות השמי והאר בהברא) "…ב',
גדולי ישראל נחלקו בשאלה בדבר מעמדו הכרונולוגי של פרק ב' ,ומה היחס המדויק
בינו ובי פרק א'2.
רש"י) 3בעקבות מדרשי חז"ל( פירש את הפרשה השנייה כמתרחשת כולה ביו
השישי ,בשי לב לכ ,שרצ התיאור בפרשה זו )המאופיי בפעלי ע וי"ו ההיפו(4
פותח ביצירת האד" – 5וייצר ה' אלהי את האד) "…ב' ,ז( ,בעוד הפרשה
הראשונה מציבה את בריאת האד סמו לסו ,במרכז היו השישי.
לעומתו ,רמב" 6סבור שפרק ב' בא כהמש לפרק א' – לא כחלק מ היו השישי
כדעת רש"י ,ולא כתיאור מקביל ,מנוגדמשלי ,כדעת הוגי ופרשני בני ימינו7,
אלא כשלב אחר בתיאור ראשיתו של עול.
ד(1.
*
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
הערת אליעד ב נו :תודה רבה מאוד אני חייב לאבי מורי ,הרב יואל ב נו ,בנוס לכל מה
שלמדתי ממנו ,ג על הסכמתו להצעת המערכת לצר את חידושיו על ביות החיות בקריאת
השמות ועל הכלאיי ב'ע הדעת טוב ורע' לחידוש שלי על 'לעבדה ולשמרה – את האדמה',
כדי ליצור מאמר משות אחד.
הפניה סתמית למקרא במאמר זה מכוונת לספר בראשית.
לסקירת הדיוני בשאלה זו ,ראו :י' גרוסמ' ,עוד על המבנה הספרותי של סיפור ג עד'˙È· ,
‡¯˜Óנו א ,תשע"א ,עמ' ,39 5וש ביבליוגרפיה מחקרית מקיפה לפרשת הג בעד
ולנושאי כלליי הקשורי בהבנת פרשה זו ,על פי המבני השוני שהוצעו לה .הצעות
המבני לפרשה כולה ופרשנות נידונו ש בהרחבה ,ואי צור להוסי בה דבר .אול
החידושי במאמרנו זה אינ מוכרי במכלול הנדו ש ,ויש בה כדי לחזק ולהעמיק חלק
מהכיווני שנזכרו )ראו להל ,הערה (22ולשנות פרספקטיבה בכיווני אחרי .אנו מודי
ליונת גרוסמ על תרומתו למאמרנו זה.
כפירושו לב' ,ה ,ד"ה וכל עשב השדה טר יצמח וד"ה כי לא המטיר.
ראו הסברו של אבינו ,ד"ר יחיאל ב נו ז"ל )‡¯ ,ԢϠ‡¯˜Ó Ș¯Ù – ‰È¯ÂÓ‰ ıאלו שבות
תשס"ו ,עמ' (77 76לרצ התיאור בפרק זה.
ראו רש"י לפסוק ה ומפרשיו.
פירושו לב' ,ד ,ד"ה אלה תולדות השמי והאר בהברא.
למשל ,הגרי"ד סולובייצ'יק בספרו ‡ „„·‰ ‰ÂÓ‡‰ ˘Èהל בדר הפוכה לדרכו של רש"י,
מגדי נד )ניס תשע"ג(
9
אליעד ויואל ב נו
מאמר זה מבוסס על שיטת רמב" ,ותחילה נציע חיזוקי אחדי לקריאה זו.
ראשית ,הפתיחה לפרשה השנייה – "אלה תולדות ,"…מופיעה עשר )או אחת
עשרה( פעמי בספר בראשית ,ותמיד כפתיחה 8.אול ,הא לשו "אלה תולדות"…
פותחת בתיאור של הש הנזכר בכותרת ,או של בניו וצאצאיו? קל לראות
שהאפשרות השנייה היא הדומיננטית" .זה ספר תולדֹת אד" )ה' ,א( נמש בעיקרו
לצאצאיו של אד ולעשרת הדורות עד נח" .אלה תולדֹת נח" )ו' ,ט( הוא סיפור נח
ובניו בהצלת מ המבול ובחידוש החיי אחרי המבול" .אלה תולדֹת ש" )י"א ,י(
פותח את תיאור שושלת ש וצאצאיו עד תרח ואברה .ההוכחה הברורה לכ
בולטת בהופעה האחרונה של פתיחת תולדות בספר בראשית" – 9אלה תֹלדות
יעקב) "…ל"ז ,ב( ,פתיחה שממנה נמש סיפור יוס ואחיו עד שבעי הנפש היורדי
מצרימה .א כ ,ג "אלה תולדות השמי והאר בהברא "…איננו פתיח או חיתו
לבריאת השמי והאר עצמ 10,אלא פתיח להמש שצמח ובא אחריה – כל מה
שנולד ונוצר מ השמי והאר ,שכבר נבראו.
והעמיד את שני התיאורי של בריאת/יצירת האד כשתי בחינות מנוגדות משלימות
בבריאת/יצירת האד ,וממילא בתיאור הבריאה כולה .הרב מרדכי ברויאר ),˙È˘‡¯· Ș¯Ù
אלו שבות תשנ"ט ,עמ' (122 82הרחיב את היריעה להבנה כוללת של התורה לפי 'שיטת
הבחינות' .שניה מודעי לקריאה של מחקר המקרא הביקורתי ומתמודדי עמה .לדברי
שניה ,שתי הפרשות מתארות שני היבטי שוני של פרשת הבריאה/היצירה ,שאי אפשר
למצות את הבנת אלא בשני תיאורי שוני ,מנוגדי משלימי.
.8י' ב נו) ˙È˘‡¯· – ‰¯Â˙‰ ˙¯È˘ ,תקליטורי שמע( ,אלו שבות תשס"ג ,פרשת וישלח,
רצועה – 22השיעור על תולדות עשו והליכתו להר שעיר )בתולדות עשו ,המילה 'תולדות'
מופיעה פעמיי ,באר כנע ,ואחר כ בהר שעיר ,ובאמת זהו ספר תולדות אחד המסתע
לשניי( .יש רק עוד שתי רשימות 'תולדות' בכל המקרא – תולדות משפחת הכהונה )במדבר
ג' ,א( ותולדות משפחת המלוכה )רות ד' ,יח( .לפיכ ,זו תופעה מיוחדת לספר בראשית.
.9ראו במיוחד בפירוש רשב" ש ,ג בהסבר העקרוני של הביטוי 'תולדות' כצאצאי ,וג
בפירוש הכותרת כמכוונת לרשימת בני ישראל היורדי למצרי ,תשעה פרקי אחר כ ,
כשהסיפור נות את הרקע לירידת )וראו גרוסמ ,לעיל ,הערה ,2עמ' ,9הערה ,22ובייחוד
בדברי סקינר – .(J. Skinner, Genesis [ICC], Edinburgh 1930, p. 41
.10למע האמת ,הסדר של "השמי והאר" )= שמי תחילה( ,והביטוי "בהברא" מתאימי
בסגנונ לתחילת פרק א' ,ואכ הרב ברויאר )לעיל ,הערה ,7עמ' (62 60מציג את המחצית
הראשונה של הפסוק כראויה לפתיחת 'בראשית' וכחותמת את ההנהגה של הפרשה
הראשונה )מבקרי המקרא מצמידי את מחצית הפסוק לפרשה הראשונה בסכי חדה .ראו:
גרוסמ ,לעיל ,הערה ,2הערה .(19אול קריאה כזאת איננה סותרת רק את חלוקת
הפסוקי לפי המסורה ,אלא היא עומדת בסתירה ברורה ג לתפקיד המילה 'תולדות' בכל
ספר בראשית ולמשמעה המדויק )וראו ג גרוסמ ,ש ,הערה .(22קריאת המסורה
ומשמעות הביטוי 'תולדות' בספר בראשית מוכיחות את שילוב הסגנונות הספרותיי בתורה
)בריאה/יצירה( ,בניגוד להפרדת על ידי מבקרי המקרא .אכ' ,שיטת הבחינות' של הרב
10
הג בעד והאדמה – חטא אד הראשו
הוכחה זו יפה ,א אינה מספקת.
עיו במבנה הפרשה הראשונה יכול לחזק את תפיסת ההתפתחות בתיאור
הבריאה .שני הפסוקי הפותחי את הפרשה )"בראשית ·¯‡ …והאר …11‰˙ȉ
ורוח אלהי – "…˙ÙÁ¯Óא' ,אב( קודמי לפועל הראשו המופיע בוי"ו ההיפו– 12
"ויאמר אלהי) "…ש ,ג( ,וה מתארי – לפירוש רמב" )א' ,א בניגוד לרש"י ש(
– תקופה שונה .מבחינת הלשו אי לפסוקי אלו מסגרת של יו ,וא לא ניאחז
בפירוש רש"י ,שהפועל ' ָ! ָרא' משמש כצורת מקור וכפתיח ,נוכל לקבל בפשטות את
פירוש רמב" ,כי פסוקי אלו מעידי על תקופת תוהו קדומה ומתארי ג אותה
כתהלי )"תֹהו < ובֹהו < וחֹש.("…
א התורה מתארת תהליכי בתחילת הפרשה הראשונה ,קל להבי באותו כיוו
ג את תחילת הפרשה השנייה ואת היחס ביניה .יתר על כ – ששת הימי
שנפתחי ב"ויאמר" מתארי שש תקופות ימי ,כשכל תקופה מתחילה ב"ויאמר"
ומסתיימת ב"ויהי ערב ויהי בֹקר יו ."…בכל תקופה מופיעי מרכיבי שוני באר
וג פעלי שוני – תחילה ה' 'יאמר' ,בהמש 'יעשה' )ברקיע ובמאורות( ואחר כ
ג 'ית' )במאורות(.
א כ ,ג ברצ הפעלי מרומזת התפתחות.
ג ההקבלה 13בי שלושת הימי הראשוני לבי שלושת הימי האחרוני
מחזקת את הטענה ,שמתוארי כא תהליכי התפתחות ,ובה שלושת הימי
ברויאר )לעיל ,הערה ,(7על פי השקפתה העקרונית ,מנסה לפרש את הפסוק כשילוב שתי
ההנהגות ,א הצעתה מאולצת.
.11לפירוש רמב" )ש( – "ברא" = כבר ברא )צורת פרפקטו(; "היתה תֹהו" = כבר היתה תֹהו,
וחזרה לבֹהו; אבל א נבי את ההוויה הפעילה בלשו המקרא )י' ב נו' ,הוויה פעילה
וקיומית במקרא – פירושו הלשוני של ש ה' " ÌÈ„‚Ó ,ה ,תשמ"ח ,עמ' ,(23 7נוכל לשמוע
את הפועל " ,‰˙‰˙ = "‰˙ȉופירוש זה הול את המוב הפשוט ואת פירוש רמב" ג
יחד.
.12בלשו המקרא התיאור בא תמיד בוי"ו ההיפו ,ולכ אי אפשר לקרוא את פסוק ג – "ויאמר
אלהי" – כהמש רצו לשני הפסוקי הראשוני .משו כ קרא אות רש"י כפתיח
)"ברא" = ברֹא( ,בדומה לתחילת הפרשה השנייה )"ביו עשות – "…ב' ,ד(; אול אי זה
מסביר את שאר הפעלי בפתיחת שתי הפרשות ,עד "ויאמר""/וייצר" .לפי רמב" יש כא
תיאור של תקופות שונות והתפתחות כבר בתחילת הפרשה הראשונה.
.13הרב ברויאר )לעיל ,הערה ,7עמ' ,(81 73מביא אפשרויות אחדות לבאר את ההקבלה הזאת,
א כול שותפי להקבלה בי שני השלבי בתו ששת הימי .ראו ג גרוסמ )לעיל ,הערה
,(2עמ' 8והערה .15פירושנו קרוב לזה של רד"צ הופמ ושל מ"ד קאסוטו )מובאי אצל הרב
ברויאר ,ש ,עמ' ,77הערה .(4ואול ,בכל הפירושי ש מוצעת ההקבלה בי בריאת
האד ביו השישי לבריאת הדשא והעשב של היו השלישי )וזה מדרש נאה על האד =
ע השדה(; ואילו בקריאת הפשט ,לשו התורה מקבילה בפירוש את המאמר האחרו ביו
השלישי למאמר האחרו ביו השישי )א' ,כט – "הנה נתתי לכ …לאכלה"; בלשו מדעי
11
אליעד ויואל ב נו
האחרוני משלימי את שלושת הראשוני )מלבד האד ,שהשלמתו תבוא בפרשה
השנייה(:
יו אחד < יו רביעי – אור וחוש ,יו ולילה < מאורות ,לממשלת היו והלילה.
יו שני < יו חמישי – מי ורקיע השמי < נפש חיה במי ,ועו על פני רקיע
השמי.
יו שלישי < יו השישי – גילוי היבשה אר < נפש חיה ביבשה אר ;
הוצאת דשא ,עשבזרע/ע פרי < עשבזרע/ע פרי ,לאכלה.
א על פי שהשבת היא המטרה הברורה שאליה חותרת הפרשה הראשונה ,ברור ג
כי השבת איננה חלק מאותה תקופה של תהליכי בריאה ,כי היא אינה פותחת
ב"ויאמר" אלא ב"ויכ$ל ,"#וג איננה חותמת בביטוי "ויהי ערב ויהי בֹקר יו ."…נראה
כי אפשר לקרוא את שבת בראשית ג כראשיתה של תקופה חדשה 14,שביסודה
עומדת שביתת הבורא מבריאתו ,ואחריה תתחיל פעולת האד ,תחילת הפעילות
האנושית .ואכ ,הפרשה השנייה מתארת את ראשית העשייה האנושית ,בניגוד לימי
בראשית ,שבה אמר ועשה אלוהי לבדו.
˙È˘Â‡‰ ‰ÈÈ˘Ú‰ ˙ÏÈÁ˙ – ‰ÈÈ˘‰ ‰˘¯Ù‰
מכא לפרשה השנייה ,ותחילה למבנה המיוחד בפתיחתה ,מבנה המוסבר בספרו של
אבינו ד"ר יחיאל בנו ז"ל:
בפרשת תולדות השמי והאר )בראשית ב' מפסוק ד( ,לאחר פתיחתה ,אנו מוצאי
תיאור מוסגר אשר בולט בצורות הפעלי שבו .כל מגמתו להראות עד כמה חסר
העול את עיקרו ללא האד ,ול במוב הפשוט של עבודת האדמה .הפתיחה
הממשית של סיפור היצירה בפרק ב' באה בפסוק ז ביצירת האד .להל מבנה
הפסקה על דר זו )פסוקי ההסגר מופיעי בצד שמאל(:
ִ
פס' ד :אלה תולדות השמי והאר ב ִהברא
ביו עשות ה' אלהי אר ושמי.
וכֹל שיח השדה טר יהיה באר
פס' ה:
וכל עשב השדה טר יצמח
הטבע = שרשרת המזו( ,שהוא המאמר החות את הבריאה .לבריאת האד אי מקבילה,
וזהו ביטוי לייחודו ולמעלתו בפרשה הראשונה )וראו רמב" א' ,ב ,על הבלטת לשו "ויברא"
דווקא באד ,וללא מקבילה( .מבנה זה פותח פתח להבנה ,שתיאור יצירת האד בפרשה
השנייה אינו אלא שלב שני והשלמה לתיאור המופיע בפרשה הראשונה ,כ שאי צור
להיכנס כלל לסתירה המפורסמת בי שני תיאורי בריאה/יצירה ולמסקנות הרדיקליות
העולות ממנה )ראו לעיל ,הערה .(7
.14חלוקת הפרקי הנוצרית בוודאי נשענה על הבחנה זו ,אול היה בה ג הרצו להפריד בי
הבריאה האוניברסלית לבי השבת היהודית ,ובזה אי לנו חלק ונחלה.
12
הג בעד והאדמה – חטא אד הראשו
פס' ו:
פס' ז:
כי לא המטיר ה' אלהי על האר
ואד אי לעבֹד את האדמה.
ואד יעלה מ האר
ֵ
והשקה את כל פני האדמה.
ִ
וייצר ה' אלהי את האד עפר מ האדמה
ו ִי ַ#ח באפיו נשמת חיי
ויהי האד לנפש חיה.
סיפור היצירה אחרי הכותרת )מפסוק ז( ,פותח ב'עבר הסיפורי' המאופיי על ידי וי"ו
ההיפו ,שהופכת את הפעלי לדינמיי' :ויִי ֶצר …ויִ ַ#ח …ויהי' ,וכ בהמש ' :ויִטע…
ָ& …ויַצמח' .לעומת זה ,בפסוקי ההסגר )ה ו( באי פעלי בצורת העתיד ,בלא
וי ֶ
וי"ו ,לתיאור הרקע שלפני היצירה)' :טר( יהיהִ …יצמח' ,וכ ')ו ֵאד( יעלה' .בהנמקה
פועל בצורת עבר ')לא( המטיר' .בסיו ההסגר יש שלוש פעמי וי"ו פותחת
מופיע ַ
ואד יעלה …והשקה'( ,והדבר מגביר את המתח לקראת וי"ו ההיפו ,
)'ואד ִ +יֵ …
והשקה' ג הוא פו ַעל בוי"ו ההיפו ,אבל בצורה
שפותחת את הסיפור העיקריִ ' .
הנינוחה )עבר בוי"ו( ,ההולמת תיאור רקע .הדרמה הגדולה מתחילה ביצירת האד15.
אכ ,זו בדיוק דרכו של רמב" בפירושו ,בתחילת הפרשה השנייה )ב' ,ה(:
'וכל שיח השדה' – על דעת רבותינו 16,בשלישי עמדו על פתח קרקע האר ,ובששי
צמחו ,לאחר שהמטיר עליה.
ועל דעתי כפי הפשט ,כי בשלישי הוציאה האר העשב וע הפרי בקומות וצביונ
כאשר צותה בה ,ועכשיו יספר הכתוב כי אי נוטע וזורע מה ,והיא לא תצמח ,עד
אשר עלה אד ממנה והשקה אותה ,ונוצר האד העובד אותה לזרוע ולנטוע ולשמור.
וזהו טע 'שיח השדה …טר יצמח' ,שלא אמר 'שיח האדמה' ,כי המקו הנעבד
יקרא 'שדה'] ,כמו 'בכורי מעשי [ אשר תזרע בשדה' )שמות כ"ג ,טז(; ]וכ[ 'לא נעבֹר
בשדה ובכר' )במדבר כ' ,יז(.
וזהו תשמישו של עול שנהיה מאחרי ששת ימי בראשית והלאה כל ימי עול ,כי
בסיבת האד ימטירו השמי ,ובסיבת ,האר ֵזרועיה תצמיח.
רמב" מסביר היטב את העיקרו ,כי הפרשה השנייה עוברת אל תקופת העשייה
האנושית .לכ הוא מבחי בי עשב האר שנברא ביו השלישי בקומה ובצביו ,לבי
שיח השדה המבוית ,החקלאי ,שעדיי לא היה ,כי העשייה האנושית עוד לא התחילה
– "…ואד אי לעבֹד את האדמה" .לא מדובר כלל על שתי פרשות בריאה ,אלא על
שני שלבי :בריאה < יצירה.
.15ב נו )לעיל ,הערה .(4
.16בראשית רבה פרשה יב ד ,מהד' תיאודור אלבק עמ' ;101חולי ס ע"ב; וכ ביאר רש"י
בפירושו לפסוק זה.
13
אליעד ויואל ב נו
אול הקושי הגדול הרי נמצא בפסוק על יצירת האד )ב' ,ז( ,וממנו עולות
השאלות והסתירות שבי בריאה ליצירה – וכ הסביר רמב" לפי דרכו את ההבדל
בי לשו בריאה ללשו יצירה:
וא כ יאמר הכתוב 'וייצר ה' אלהי את האד' )ב' ,ז( – יצירת תנועה ,שהיה האד
נוצר ,כלומר בעל תנועה ,כי היצירה היא החיות וההרגש ,שבה הוא אד ,לא גיבול
העפר ,וכמו שאמר ]ג בחיות השדה שה בעלות תנועה[ – 'וייצר ה' אלהי מ
האדמה כל חית השדה …וי ֵבא אל האד' )ש ,יט(; ואחרי שיצרו ]את האד[
בהרגשה ,נפח באפיו נשמת חיי מפי עליו ,להוסי -הנפש הזאת על היצירה הנזכרת,
ויהי האד כולו לנפש חיה – כי בנשמה הזאת ישכיל וידבר ,ובה יעשה כל מעשה…
כנראה ,לפי פירושו של רמב" ,הפרשה השנייה מדברת על 'יצירה' ולא על 'בריאה',
מאחר שבפרשה זו מודגש המעבר של האד לפעולה ,לתנועה ולעשייה .ביו השישי
מששת ימי בראשית נברא האד בצל אלוהי בעיקר במוב של פרייה ורבייה
שתמלא את האר .בפרשה השנייה מתואר אי הגיע האד הנוצר מחומר ליצירה
ולעבודת האדמה ,וה' נפח בו נשמה עליונה שבה יעשה כל מעשה.
ייתכ שרמב" רומז כא ג לפתרו של קושי נוס – הכפילות בתיאור יצירת
החיות ,שא ה כבר נבראו ביו השישי במאמר .לאור דברי רמב" יש לומר,
שהפרשה השנייה אינה עוסקת בבריאת החיות אלא ביצירת התנועה שלה ,כדי
להביא אל האד.
קריאת שמות של האד לחיות מבטאת את הקשר ביניה ,ואפשר שהכוונה ג
לשימוש אנושי בבעלי החיי או בחלק מה.
"‰Ó„‡‰ ˙‡ – "d¯Ó˘Ï d„·ÚÏ
עתה נבח דר הבנה זו במעבר מ היצירה אל הג "בעד מקד" .א עתה נפתח
במבנה שהציג אבינו:
פס' ח :ויִטע ה' אלהי ג בעד מקד
ָ& ָ /את האד אשר יצר.
וי ֶ
פס' ט :ויַצמח ה' אלהי מ האדמה
כל ע נחמד למראה וטוב למאכל
וע החיי בתו הג
וע הדעת טוב ורע.
מעד להשקות את הג17
ונהר י ֵֹצא ֵ
פס' י:
" .17ג כא ,הוכחה ברורה לאופיי של ִ!סקות ההסגר ה הפעלי .פעלי סיפוריי דינמיי
ָ ,$ויַצמח ,ויקח ,וי ִַנחהו ,ויצו'( ,וה
בוי"ו ההיפו מתארי יצירה ועשייה )'ויִטע ,וי ֶ
מופיעי רק בפסוקי העיקריי שברצ הסיפורי )ז ט; טו יז( .לעומת זאת ,בפסוקי ההסגר
מופיעי פעלי תיאור מתמשכי או ֵָ -מניי ,בצורות שונות )'יֹצא ,להשקות ,יפרד ,והיה,
14
הג בעד והאדמה – חטא אד הראשו
ומש יִ ֵָ #רד והיה לארבעה ראשי.
ֵ /האחד פישו
פס' יא:
הוא הסֹבב את כל אר החוילה
אשר ָ /הזהב.
וזהב האר ה ִהוא טוב
פס' יב:
/הבדֹלח ואב הֹ/ה18.
ָ
ו /הנהר השני גיחו
ֵ
פס' יג:
הוא הסובב את כל אר כוש.
ו /הנהר השלישי ִחדקל
ֵ
פס' יד:
הוא ההֹל קדמת אשור
והנהר הרביעי הוא פרת.
פס' טו :ויקח ה' אלהי את האד
וי ִַנחהו בג עד לעבד 0ולשמר.0
פס' טז :ויצו ה' אלהי על האד לאמֹר
מכֹל ע הג אכֹל תאכל.
פס' יז :ומע הדעת טוב ורע
לא תאכל ממנו…
פסוק טו מחזירנו לפסוק ח )'ויש ש את האד' < 'ויקח …את האד וינחהו בג
עד'( ומוסי -עליו את התכלית :לעבדה ולשמרה .פסוקי טז יז משלימי את הנאמר
בפסוק ט – 'ויִטע …ו ַיצמח …וע החיי בתו הג ,וע הדעת טוב ורע' < 'ויצו …מכל
ע הג אכֹל תאכל ומע הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו' – כלומר ,תכלית נטיעת
העצי בתו הג היא הציווי שה' מטיל על האד.
ההסגר המתאר את הנהרות בא לכלול את ארצות הנהרות בתחו המיועד לתכליתו
של האד ,שהרי כל הנהרות ניזוני מעד .בכ הוגדר התחו הראשו של
התפשטות הציוויליזציה האנושית בארצות הנהרות ,מסופוטמיה ומצרי,
ובסביבת19.
תיאור זה מחזק את ההסבר ,כי הפרשה השנייה איננה מקבילה לראשונה בזמ
ובתיאור ,אלא מתרחשת אחריה .המוקד הוא ביצירה של ג בתו עד ,וסביבו אדמה,
ולא בריאה של העול כולו .תיאור הנהרות שיוצאי מהג מעלה את השאלה לא
ה מובילי?
נראה לפי הפשט ,כי !Ô‚Ï ıÂÁÓ˘ ÂÊ ,‰Ó„‡‰ χ ÌÈÎω ˙¯‰‰
סטטי מתמש ,או מצב משתנה בתהלי
הסובב ,ההֹל '( .פעלי אלה יפי לתיאור מצב ָ
ממוש ומודרג" )ב נו ,לעיל ,הערה ,4עמ' .(78
" .18פסוק יב הוא הסגר בתו הסגר ,שמתאר את הזהב באר החוילה" )ב נו ,לעיל ,הערה ,4
עמ' .(77
.19ב נו )לעיל ,הערה ,(4עמ' .78 77
15
אליעד ויואל ב נו
בתיאור זה שבפסוקי ההסגר אנו מוצאי לא רק את יתרונות הג אלא ג את
יתרונות האדמה ,ובה ארצות מיוחדות…" :אר החוילה אשר ש הזהב .וזהב האר
ההוא טוב ש הבדֹלח ואב השֹה" )פס' יאיב( .א כ ,הסיפור של הג בעד ,ע
ִ
ההסגר של הנהרות ,כולל תיאור מפורט אי יוצאי נהרות מ הג לארצות מסביב.
בשלב הבא )פס' טויז( חוזר הכתוב אל האד ,שה' הניח אותו בג עד והטיל
עליו משימה" :לעבד* ולשמר*" .עלינו לשי לב למעבר מלשו זכר )"ג בעד"(
ללשו נקבה .הא המשימה – לעבוד ולשמור אותה – מתייחסת אל הג ,או אל
האדמה? וא הכוונה לאדמה – הא בתו הג או מחוצה לו?
ראב"ע )ב' ,טו( ענה על כ' " :לעבד* ולשמר*' – שב אל האדמה …על הג
שמפריו יאכל …לעבד* ,להשקות הג ,ולשמר* מכל החיות ,שלא יכנסו ש
ויטנפוהו" .דברי דומי כתב רד"ק בפירושו לפסוק' " :לעבד* ולשמר*' …בכינוי
הנקבה …על האדמה שהג נטוע בה; או אמר לשו נקבה על הג ,כי יקרא ' ַָ+0ה' בה"א
יה תצמיח') 20ישעיהו ס"א ,יא(; והניחהו בה שיעבוד האדמה
ֵר#ע ָ
הנקבה – '#כ ַגָ+ה ז ֶ
ובעד#ר בירקות ובאילנות למאכלו ,ולשמר* מחיות ומעופות כפי כוחו".
בנ#3ש ִ
ההיא ִ
שני המפרשיהמדקדקי הגדולי הסבירו ,שהשימוש בלשו נקבה מתייחס לאדמת
הג ,או אפילו לג עצמו ,שהרי מצאנו במקרא ' ַגָ+ה' בלשו נקבה .על דעת שניה לא
התקבל הרעיו ,שאד הראשו היה אמור להרחיב את הג אל האדמה שמסביב,
וראב"ע א כתב בפירוש כי "אי יתכ לעבוד ולשמור מקו גדול ממקו קט?"21.
להל נאמ בדיוק את הפירוש שראב"ע דחה .האד הראשו הונח בג העד לא
כדי לנוח ש ולהתענג ,אלא כדי להרחיב את הג אל מרחבי האדמה" ,לעבד*
ולשמר*" ,כי הבורא "לא תֹהו ברא* לשבת יצר*) "…ישעיהו מ"ה ,יח( .תפקידו היה
לפתח ולשכלל את עול היצירה של היוצר ,כשהוא עצמו מונחמוג בתו הג,
ועוסק בהרחבתו אל האדמה .מטרה זו הרי מונחת מראש בפסוקי הפתיח – "…ואד
אי לעבֹד את האדמה" )ב' ,ה(22.
לכ ג מצ#וה האד )ולא רק מותר לו( לאכול "מפרי ע הג" ,שאותו צרי
להרחיב אל האדמה ,ואסור לו לאכול "מע הדעת טוב ורע" ,שיביא אותו לכיוו
.20אול חשוב לציי ,כי אי במקרא בשו מקו צורת 'ג' ע פועל בלשו נקבה!
.21תמיהתו של ראב"ע ראויה היא לחזור אליו – הרי כל חקלאי בעל אדמות נרחבות ואחוזת
בית קטנה עובד ושומר מקו גדול ממקו קט!
.22עמד על כ חוקר סטרוקטורות סיפוריות במקרא ,ד' ג'ובלינג ,שהדגיש את ההקבלה בי שני
הפסוקי היחידי במקרא שבה מופיע הביטוי "לעבֹד את האדמה" ,בפתח הפרשה ובסופה,
כאילו ברור מראש שהמטרה היא להושיע את האדמה .אול ג הוא לא עמד על כ שפירוש
"לעבד> ולשמר>" מוסב על האדמה ,ובזה מתבארת מטרת הבריאה המקופלת בפתיח
ובחיתו .ראו על כ בספרוD. Jobling, The Sense of Biblical Narrative: Structural :
,Analyses in the Hebrew Bible II, Sheffield 1986, pp. 17-43וראו גרוסמ )לעיל ,הערה ,(2
עמ' ,12הערות .34 33
16
הג בעד והאדמה – חטא אד הראשו
ההפו )כפי שיוסבר בהמש( – בטלנות של הנאות ותאוות שיביאו למוות ,במקו
עבודה ושמירה שירחיבו חיי.
"‰„·ÚÏ – "„‚Î ¯ÊÚ
הפסוקי הבאי )יחכ( הנ יחידה סגורה שעוסקת ב"עזר כנגדו" ,ולכאורה ה
המש לתיאור האד בג .אול ,פסוקי אלו קשי – מה "לא טוב" במצב הנוכחי?
מדוע צרי האד "עזר כנגדו"? מהו "עזר כנגדו"? מה עניי קריאת השמות? הא
הוא קשור ל'עזר'?
נראה מ ההקשר הפשוט ,כי ה' חיפש "עזר כנגדו" של האד ,על רקע הקביעה
כי "לא טוב היות האד לבדו" )ב' ,יח( .בנקודה זו עומד סיפור ג העד בניגוד חד
מול סיפור הבריאה – יש בג העד משהו 'לא טוב' ,לעומת 'וירא כי טוב' שבכל
הפרשה הראשונה.
פסוקי כאכד מתארי את יצירת האישה ,והיא מתוארת כהפרדה בי שתי
צלעות = שני צדדי )רש"י( או כיצירה חדשה .בניגוד לניסיונות באמצעות הבאת
החיות וקריאת שמות לה" ,זאת הפע" הדבר ָצ ַלח – האד קורא את הש "אשה",
על שו שנלקחה מאיש ,ונראה כי הגענו אל המנוחה ואל הנחלה .הפסוק א חות
במסקנה כוללת של הקמת משפחה ,שנראית כמטרת התיאור כולו – "על כ יעזב
איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו) "…פס' כד(.
אול פרשה זו א מחדדת את השאלות שהעלינו – הא מה שהיה לא טוב
נפתר? מה הקשר בי עזר החיות לאישה? הייתכ שזיווג האישה לאיש הוא תוצאה
של כישלו הזיווג בי האד והחיות? ומה עניי קריאת השמות?
לפי דרכו של רמב" ,שכא מתוארת תקופה מאוחרת לבריאה ,יש להוסי
ולשאול :הרי כבר נברא האד – זכר ונקבה – ביו השישי ,וג נאמר לו "פרו
ורבו"! בשאלה מכרעת זו אנו אוחזי בפרשנות חז"ל ורש"י ,שלפיה אי כא בריאה
מחדש אלא הפרדה בי הזכר והנקבה ,שנבראו מחוברי )רש"י( ,וזאת בהתאמה
לשיטת רמב" ,שלפיה יש כא שלב שני על גבי הבריאה .ואול עדיי יש להבי מה
לא היה טוב ומה עניי ה"עזר כנגדו".
לפי רוב המפרשי "עזר כנגדו" מכוו לפרייה ורבייה ,שהרי בכ צ#וה האד
בבריאתו ,ביו השישי ,ויצירת האישה נועדה למטרה זו .אול כיוו זה מעלה
במחשבה ,כאילו תכניתו הראשונה של ה' הייתה שהאד יפרה וירבה ע החיות,
ואפשרות זו לא תיתכ כלל .ההסבר )שמופיע כבר בגמרא בלשו בוטה ,(23שלפיו ה'
רק רצה להראות לאד שאיננו יכול לפרות ולרבות ע החיות ,וקריאת השמות היא
סיווג החיות למיני השוני וקביעה איזו חיה יכולה להוליד ע חיה אחרת,
.23דברי ר' אלעזר ביבמות סג ע"א ,וראו ביאור בהמש ; כ פירש ג רמב" )ב' ,כ(,
17
אליעד ויואל ב נו
במקביל להגדרת המיני על ידי הבורא בפרק א' )פס' כא ,כדכה – "למינה…
למינהו …למינה ,("…הוא הסבר דחוק ומעוקל ,שנראה רחוק מפשוטו של מקרא.
מקריאה פשוטה של הפסוקי עולה כי בעיית "לא טוב היות האד לבדו"
נאמרה בהקשר של המשימה הגדולה" :לעבד* ולשמר*" – את האדמה .ה' יצר את
החיות והביא אל האד שיקרא לה שמות ,כדי שיוכל להשתמש בבהמה המתאימה
לצור העבודה של הרחבת הג ולהיות "עזר כנגדו" של האד בעבודה זו .ההקבלה
לפרק א' נעשית כא עמוקה יותר ,א שאנו מפרשי אותה כשלבי שוני על דר
רמב" )שהראינו לעיל( ,שהרי באמת נאמר ש לאד – "פרו ורבו ו ִמלאו את האר
בָ 4ה) "…א' ,כח( .הרחבת הג אל האדמה ממשיכה את הציווי הראשו למלא את
וכ $
ִ
האר כולה ולכבוש אותה.
א כ יש לשאול :הרי המטרה של יוצר האד הושגה במידה ניכרת וחשובה,
כפי שראוי שיהיה 24,ומדוע נאמר מיד – "ולאד לא מצא עזר כנגדו"? מדוע היה לו
צור באישה מעצמו של האיש? ברור שמ הקושי הזה יצאו המפרשי אל הפירוש
הנראה מוזר ,ש"עזר כנגדו" מכוו להולדה עצמה.
אול א נפרש שהמטרה לא הושגה באופ מלא ,כי עדיי חסר לאד "עזר
כנגדו" בעבודה הגדולה של הרחבת הג אל האדמה ,וחיסרו זה מעכב את הפיכת
"לא טוב היות האד לבדו" למשהו שידמה לסיכו הבריאה – "וירא אלהי את כל
אשר עשה והנה טוב מאֹד" )א' ,לא( – נוכל לפרש את הפסוקי כפשוט" :עזר
כנגדו" כדי לקיי במלואו את הייעוד – "לעבד* ולשמר*".
והנה ,סוגיית התלמוד מציגה לפנינו ג פירוש כזה ,א משו מה הוא לא נקלט
כפשט הפסוקי ,מ הסת מפני שרוב הלומדי הבינו כי הניסוי בחיות נכשל כליל
ופירשו שהניסוי בא לבדוק א האד יכול להוליד ע בעלי החיי ונועד בעיקרו
לשלול את האפשרות הזאת .פירוש ברוח זו אמנ מופיע בסוגיית הגמרא )יבמות סג
ע"א( 25,אול באותה סוגיה נית למצוא ג פירוש אחר לגמרי:
אשכחיה ]= ְמצאו[ רבי יוסי לאליהו ,א"ל ]= אמר לו[ :כתיב 'אעשה לו עזר' – במה
אשה עוזרתו לאד? א"ל :אד מביא חיטי ,חיטי כוסס? ]מביא[ פשת ,פשת
לובש? לא נמצאת ]האשה[ מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו?
.24כלשו הכתוב המסכ את הבריאה בלשו "הוא אמר ויהי" )תהילי ל"ג ,ט(.
.25כ מבאר ש ר' אלעזר )הכוונה היא לאמורא ר' אלעזר ב פדת ,ב דורו של ר' יוחנ ,ולא
לתנא רבי אלעזר ב שמוע ,ב דורו של רבי מאיר( ,ש"עזר כנגדו" מכוו להולדה ,והאד
אמנ ניסה לבוא "על כל בהמה וחיה ,ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה" .לפי פירוש זה,
יוצר האד הביא אותו לכלל ניסוי תועבה ממוש וכישלו עמוק ,וקשה להלו פירוש כזה
ע פשט הכתובי )א כי אולי הול הדבר את פשוטו של היצר האנושי ,הטוע כל דבר
ומנסה כל כישלו אפשרי ובלתי אפשרי( .להל נציע ביאור אחר בדבריו של ר' אלעזר.
18
הג בעד והאדמה – חטא אד הראשו
הגמרא מבארת בש אליהו הנביא ,שלאישה נת ה' את הכישרו היצירתי להשלי
את עבודת היוצר – היא מאירה את עיניו של האיש בטחינת החיטי ,בלישה
ובאפיית הלח ,והיא מעמידה את האיש על רגליו בהכנת מלבוש )אחרי החטא( .על
פי דברי הגמרא ראוי לומר ,כי ג החיות מטרת להיות עזר בחריש חדש ,בנטיעת
עצי חדשי ובהרחבת הג.
ג את ההפרדה בי זכר ונקבה והפיכת לאיש ולאישה 26אפשר לפרש באופ
דומה .הפרדה זו נועדה להגדיל ולייעל את הקבוצה היוצאת מהג לאדמה ,לחלק את
התפקידי בי גורמי שוני ולהקל בעבודה של הגדלת הג .כ יתפרש היטב ג
פירוט היחס בי הג בעד לבי האדמה ,שממנה נוצר האד ,ותיאור הנהרות ,שבא
להתוות את ההתפשטות האפשרית של הג בכל המרחב של הציוויליזציה האנושית
בראשית דרכה27.
·ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ˙ÂÈ
אול בקריאת השמות מקופל ככל הנראה ג תהלי נרחב יותר ,הקשור לקוד,
ל!י#ת – אלה שמתאימי להוליד
ה!י#ת של בעלי החיי המתאימי ִ
והוא ִ
ולהתרבות בחיי של קיו יחד ע האד .רמז לכ נית למצוא בי קפלי הפסוקי
העוסקי בהבאת החיות אל האד להגדרה ולקריאת ש:
5ד ִל ְרא6ת
ַ ̃ÈÓו ֵָ 2בא ֶאל ָה ָ
«M
‡˙ » ‰« Û…ÂÚ Ï»k
≈¿Â ‰∆„O
» ‰« ˙«iÁ
ַו ִֶ 2צר ה' ֱאל ִֹהי ִמ ָה ֲא ָד ָמה « Ï»k
ֶפַ /חָ2ה הא ְ/מ.6
5ד נ ֶ
ַמה ְִ 2ק ָרא ל 6וְ כֹל ֲא ֶ/ר ִי ְק ָרא לָ 6ה ָ
5ד לֹא ָמ ָצא ֵעזֶר
ל ָ
ְ ‰∆„O
» ‰« ˙«iÁ
« υοÏe ̃ÈÓ
«M
»» ‰« Û…ÂÚ¿Ïe ‰
Ó‰
≈¿a‰
5ד ֵ/מ6ת « ϻοÏ
ַו ְִ 2ק ָרא ָה ָ
)ב' ,יט כ(.
ְ8נ ְֶג67
בתיאור המעשה בפסוק כ נוספו הבהמות – "לכל הבהמה" .כלומר ,על ידי קריאת
השמות הופיעה "הבהמה" ,בנוס לחיה ולעו .במקו שמופיעה ונוספת 'בהמה' לצד
'חיה' ,אנו מביני שהבהמה הזאת יכולה להיות חיה מבויתת 28,והיא יכולה להיות
.26לפי פירוש רש"י )ב' ,כב( על פי אחת הדעות בגמרא )ברכות סא ע"א( ,שהאד נברא שני
פרצופי מחוברי ,ופירוש "אחת מצלעֹתיו" – אחת משתי הצלעות המחוברות )כמו "צלע
המשכ" ,ו"הצלע השנית" וכו'(.
.27הלוא ה ארצות הנהרות במסופוטמיה ואולי ג במצרי .ראו בספר אבינו ז"ל ‡¯‰È¯ÂÓ‰ ı
)לעיל ,הערה ,(4עמ' ,78הערות .3 1
.28כמו במקומות רבי במקרא ,א לא בכל מקו .בפתיחת ויקרא ,הבהמה לקרב היא רק בקר
וצא ,וכ בבכורות הבהמה של הלוויי ,ובקדושת בכור הבהמה .במצוַות כיסוי הד )ויקרא
י"ז( רק חיה ועו ניצודי .בפרשת הבהמה והחיה המותרות באכילה )ויקרא י"א; דברי י"ד(
משתמשת התורה בשני המונחי ,חיה ובהמה בכוונה .בבריאה ,התורה מבחינה בי "חית
האר למינ>" לבי "הבהמה למינ>" )א' ,כד כה( ,ולפי דברינו ,הסוג השני הוא שיתברר אחר
ל@י?ת .בסיפור המבול יש לכאורה בלבול – יש שבהמה יכולה לכלול ג חיה,
כ כמתאי ִ
ויש שה מופיעות בנפרד )ז' ,יד( .ואול בפרשת היצירה עצמה ,בעונש האד ,נאמר בהבחנה
19
אליעד ויואל ב נו
כנגדו"29,
לא רק ברבייה ,אלא ג בעבודת האדמה ,בשדה החקלאי
לאד "עזר
וכדומה.
אכ ,דבר ידוע הוא שביות בעלי החיי המתאימי לכ על ידי האד – היה
אחת הפעולות הראשונות של בני האד ,אשר הצליחו אז לביית כמעט כל צמח וחי
שנית לביית 30,כלומר ,שיכולי להתאי את עצמ לבית האנושי ,להוליד ולגדל
ולדות בשבייה ולשרת את האד בצרכיו השוני ,מעבודת השדה ועד אספקת חלב
וביצי )ובהמש ,ג בשר לאכילה.(31
הדגשת הופעת הבהמה בקריאת השמות משמעה ,כי האד מצא חיות שנית
להפו אות לבהמות על פי טבע ,הניכר לאד בקריאת השמות ,ומצא כמוב ג את
ל ית )מסיבות רבות ושונות( ,ונשארו חיה ועו שמולידי רק
כל אלה שלא ניתנו ִ
בטבע החופשי .מסתבר כי רוב רוב של מיני העופות לא ניתנו לביות ,ולכ הקדי
הכתוב את "עו השמי" לכל "חית השדה".
˙ÂÈÈÓ ˙ÂÏˆÚ – ‡ËÁ‰Â ˘Á‰ ,‰˘È‡‰
התיאור בפסוקי שבהמש )ב' ,כה ג' ,ז( ממשי להפתיע .הפסוקי מתארי מתח
שקיי בי העירו של האד ואשתו לערמה של הנחש )מדרש צלילי של לשו נופל
– "ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה" )ג' ,יד(; ובתהילת הבריאה נאמר – "החיה וכל
בהמה" )תהילי קמ"ח ,י(.
.29ההקשר של "עזר כנגדו" ביחס לאד מורה על רבייה והולדה ,אבל מה יכול להיות פירוש
הניסיו של היוצר שאד יקרא שמות לחיה ולעו בהקשר של "עזר כנגדו"? – הלימוד
וה ית של בעלי החיי ,מי יכול להתרבות ג בחיי ית ותרבות
ִ
האנושי של הרבייה
אנושית ,הול היטב את ההקשר .בהמש נציע ג כיוו נועז יותר ,בהסתמ על הגמרא.
.30ראו תיאורו המרתק של ג'ארד דיימונד על ביות בעלי החיי בחברות האד הקדומות בספרו
¯ ,‰„ÏÙ ÌȘ„ÈÈÁ ,ÌÈ·Âע' זילבר )מתרגמת( ,תל אביב תשס"ג ,עמ' ;137 124ש,
ביבליוגרפיה מקצועית בעמ' ;345 342להל חלק מתיאורו על הידע של ציידי ומלקטי מזו,
שאי אצל שו חקלאות ,בשמות צמחי וחיות" :המחקרי )האתנו ביולוגיי( מראי
בדר כלל שבני עמי אלה ה אנציקלופדיות מהלכות של ידיעת הטבע ,וכי יש לה שמות
בשפת לאל ויותר מיני צמחי ובעלי חיי ,וידיעה מדוקדקת של התכונות הביולוגיות,
התפוצה והשימושי הפוטנציאליי של המיני האלה …הנה דוגמה טיפוסית …יו אחד
)בניו גיניאה( כשמלווי ואני רעבנו ביער …שב איש )מהשבט( אל המחנה ובידו תרמיל גדול
מלא פטריות שמצא ,והחל לטג אות …אבל אז צצה במוחי מחשבה מטרידה :ומה א
הפטריות האלה רעילות? באור רוח הסברתי למלווי …על אספני פטריות מומחי שמתו…
לשמע הדברי האלה בערה חמת של מלווי …אחרי שתחקרתי אות במש שני על
שמותיה של מאות עצי וציפורי ,אי יכולתי לפגוע בה ולשער שאי לה שמות
לפטריות שונות? ה המשיכו והרצו לפני על 29מיני אכילי )של פטריות( ,מי מי ושמו
הט ְנטי ,גדלה על
בשפת )השבט( ,ובאיזה מקו ביער צרי לחפש אחריו .הפטריה הזאתַ ,
העצי ,טעמה ערב לחי ,ואי שו חשש באכילתה" )ש ,עמ' .(114 113
.31היתר בשר לאכילה מופיע )יחד ע איסור הד( רק אצל נח אחר המבול ,בראשית ט' ,ג ד.
20
הג בעד והאדמה – חטא אד הראשו
על לשו( ,כפתיחה לשיחה המוזרה בי האישה והנחש .אי בפסוקי תיאור של
המפגש בי האישה והנחש ואי רקע למערכת היחסי הזאת – מדוע האישה מדברת
דווקא ע הנחש? הא דיברה קוד ע חיות אחרות? הא מקובל לדבר ע חיות?
הא ג אד מדבר ע חיות? ועוד :בזמ החטא האישה מיד נותנת לאיש לאכול,
א היכ היה האיש בזמ השיחה בינה ובי הנחש? כמעט כל קורא מבי שהנחש
מייצג את הפיתוי ואת התאוות המיניות ,אבל מדוע ואי הגיעו לכ האישה והאד?
על פי דרכנו נית להסביר שהכתוב מדלג על כל פתיחה ורקע ומגיע מיד למתח
שבי האישה והנחש ,כדי להדגיש שהאד ואשתו לא הלכו לעבוד ולהרחיב את הג
אל האדמה ,אלא נשארו בג )א מלכתחילה ,וא מפני שנתעייפו( .ה נשארו כדי
לחפש "דעת טוב ורע" .במצב כזה ,במקו להשתמש ב"עזר כנגדו" לעבודה ,נוצרי
מתחי של בטלה ומתעוררת התאווה .המתח החזק והמשמעותי ביותר הוא בי
ערמת הנחש ועירו האד ואשתו .כ נקלעו האד ואשתו לפיתוי שבדושיח
המלכודת ע הנחש והגיעו עד לאכילה מ"ע הדעת טוב ורע" ,כלומר למיצוי
המיניות בלי הגבלות לטוב ולרע32.
על פי פירושנו ,מה שהוביל לחטא היה איהרצו )או עייפות הרצו( לקיי את
התכלית "לעבד* ולשמר*" על ידי הרחבת הג אל האדמה .כא אנחנו באי לכלל
הסבר שונה למדרש המפורס 33,ולפיו הסטייה שגרמה לחטא הייתה סטיית האר ,
שבמקו "ע פרי" יצרה "ע עֹשה פרי" .לדברינו ,עצלות האד היא הגור לסטייה
שהובילה לחטא .חטא אד הראשו ביסודו נבע משורש העייפות והעצלות 34.מאחר
שנטה האד אחרי עצלותו ותאוותיו 35ונשאר ע האישה בתו הג ,בא עליה
5$ח ִמש" )ג' ,כג( .האד
הנחש ,והאד גורש מ הג – "לעבֹד את האדמה אשר ל ַ
נשלח לבצע את משימתו הראשונה בתנאי קשי ועלובי הרבה יותר ,בזיעה
ובקוצי ,להוציא לח מ האדמה בלי הגנת הג ובלי מנוחתו.
כ הושגה ולא סוכלה תכלית היוצר ליישב את האדמה .מתחילה ניתנה לאד
האפשרות למלא משימה זו במקביל לחיי הנוחי בג ,אלא שהאד הפסיד בחטאו
את מעלת הג ואת מנוחתו והגנתו )ג ממחלות בעלי החיי המבויתי( ,ונאל
לעבוד בתנאי קשי ומייגעי וליישב את האדמה בלי מחסה הג.
.32
.33
.34
.35
הקשר בי 'ע הדעת טוב ורע' לבי התאווה המינית עולה מ הפסוק המופיע מיד לאחר
הגירוש מג עד" :והאד Ú„Èאת חוה אשתו ותהר ותלד) "…ד' ,א( ,פסוק הרומז בבירור לע
הדעת ,וזאת הפע אולי רק לטוב.
בראשית רבה פרשה ה ט ,מהד' תיאודור אלבק עמ' ;38רש"י א' ,יא.
פג העצלות מתואר לרוב בספר משלי ,ספר החכמה .התיאור המלא ביותר נמצא במשלי
כ"ד ,ל לד – "על שדה איש עצל עברתי ועל כר אד חסר לב ,"…ואכ בבראשית רבה
פרשה כא ב ,מהד' תיאודור אלבק עמ' ,199דרש ר' הונא תיאור עצלות זה על אד הראשו.
דברי אלה קרובי להסברו של הרמב" ב) ÌÈη ‰¯ÂÓחלק א ,פרק ב( ,שיובאו להל ,אבל
בהקשר שונה.
21
אליעד ויואל ב נו
כ מוב היטב ג עונשו של האד ,המבוסס על העיקרו של 'מידה כנגד מידה'
– האד לא רצה להתאמ כדי לקיי את תכלית יצירתו מ האדמה" ,לעבדה
ולשמרה" ,והאדמה הוזנחה כשהאד ואשתו פנו אל הבטלה והתאוות של "דעת טוב
ורע" ,ולכ נענש האד בגירוש מג העד ,שיחייב אותו לעבוד הרבה יותר קשה,
! י ָ תֹאכל
ֵעת ֶ
וקיומו יהיה תלוי באופ מוחלט בכ שיתאמ ויזיע כדי לאכול – "בז ַ
לח" )ג' ,יט( על פני האדמה הארורה ,המצמיחה קו ודרדר.
למעשה התרחש כא אחד השינויי הגדולי והדרמטיי ביותר בהיסטוריה
האנושית :המעבר מליקוט מזו לייצור מזו 36.האד בג העד ליקט מזו מ המוכ
ֹאכל" )ב' ,טז( ,ואילו האד המשולח אל האדמה נאל לייצר
– "מכל ע הג %כֹל ת ֵ
בע ָ*ב& תֹאכלנה כל ימי חיי .וקו ודרדר
עב-ר ָ ִ
מזו בעצמו – "…ארורה האדמה ֶַ /
תצמיח ל ואכלת את עשב השדה .בזעת אפי תאכל לח) "…ג' ,יז0יט( .האד בג
העד היה מוג יחסית ,ובעלי החיי היו יכולי להיות לו "עזר כנגדו" בהרחבת הג
אל האדמה ,תו שה חיי במרחק ממנו .כאשר ש-לח האד מ הג ועבר לייצור
מזו מ האדמה ,הוא ג בנה את חייו בצמוד לבעלי החיי שביית ,וכ התקיימו יחד
האד ,האדמה והבהמה .ע כל תרומתו הכבירה של תהלי זה להתפתחות
הציוויליזציה האנושית ,הוא היה ג המחולל העיקרי של המלחמות האכזריות
ביותר ,ששו מלקטי מזו לא היו מסוגלי לחולל 37,ובמקביל גר למגפות הנוראות
שליוו תמיד את המלחמות ,ואשר רבות מה התפתחו ממחלות של בעלי חיי,
בעקבות החיי בקרבת בעלי חיי מבויתי לאור זמ 38.מסתבר שהמלחמות
והמגפות הנוראות הללו ה ה המוות שבא על האד עקב החטא ,וזו כוונת הכתוב
– "…כי ביו אכל ממנו מות תמות" )ב' ,יז(39.
צורת חיי חדשה זו ג תחייב את האישה לעזור לאיש תו שהוא שולט בה,
וג ההולדה תהיה כרוכה תמיד בכאב ובעצב .ג בי האד והחיה ,בהדגשת הנחש,
יגדל מאוד המתח ויהפו לפחד ,ותימנע הנאה בלא כאב ומאמ בכל האר.
.36
.37
.38
.39
22
ראו :דיימונד )לעיל ,הערה ,(30עמ' ;90 67ש ,ביבליוגרפיה מחקרית בעמ' .342 341
ש ,עמ' ;66 45ש ,ביבליוגרפיה מחקרית בעמ' .341 340
ש ,עמ' ;167 153ש ,ביבליוגרפיה מחקרית בעמ' .348 345בי השאר נכתב ש" :הרוצחות
הגדולות של האנושות בהיסטוריה הקרובה שלנו – האבעבועות ,השפעת ,דלקת הריאות,
המלריה ,הדבר ,החצבת והכולרה – ה מחלות מידבקות שהתפתחו ממחלות של בעלי
חיי …מאחר שהמחלות היו הקוטלות הגדולות ביותר של בני האד ,ה היו ג מעצבות
מכריעות של פני ההיסטוריה .עד מלחמת העול השנייה ,יותר חללי מלחמה מתו מחיידקי
ילידי המלחמה ,מאשר מפצעי קרב" )ש ,עמ' .(154
רק בעיד המודרני ,ע גילוי האנטיביוטיקה ,זכינו להשתחרר במידה ניכרת מקללת המגפות
הקטלניות ,ועדיי החיידקי מתחסני בהדרגה מפני התרופות ,והמאבק מול קללת המוות
הנוראה הזאת עוד לא ת.
הג בעד והאדמה – חטא אד הראשו
כ נסביר ג את "להט החרב המתהפכת") 40ג' ,כד( ,ואת הגירוש מג העד,
שבאו למנוע כל דר של ערמומיות אפשרית אחרונה של האד ,דר אכילה מע
החיי ,כדי לברוח מהצור לעבוד את העול ולשמרו תו מאמ של פיתוח מתמיד.
"ÌÈȇÏΠ˙ÂÈÈÓ – "گ ·ÂË ˙Ú„‰ ıÚÂ
פירוש זה שהצענו הוא יפה ונכו ,א עדיי אי בו כדי לתת הסבר מלא לפרשת חטא
האכילה מע הדעת ,פרשה שכבר נשתברו קולמוסי רבי בביאורה 41.ראשית ,עדיי
לא מוב מהו בדיוק עניינ של "וע החיי בתו הג וע הדעת טוב ורע" )ב' ,ט(
ְ
ולמה גורמת האכילה מה 42.בפרט לא מובני דבריו של הנחש – "כי יֹדע אלהי כי
ביו אכלכ ממנו ונפקחו עיניכ והיית כאלהי יֹדעי טוב ורע" )ג' ,ה( .הא יש
אמת כלשהי בדבריו? לכאורה האכילה מ הע הביאה את האד ואשתו לתוצאה
ות9קחנה עיני שניה וידעו כי עי $ר ִ Aה) "…ש ,ז( .אול
הפוכה וא משפילה – " ָ
אכילה זו הביאה את הבורא לידי חשש – "ה האד היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע
ועתה פ ישלח ידו ולקח ג מע החיי ואכל וחי לעֹל" )ג' ,כב( – ממה בדיוק
חשש ריבו העול? מה פירוש "האד היה כאחד ממנו"?
אכ ,פסוק זה חולל סערה כבר בעולמ של תנאי ,וכ נאמר במדרש:
דרש ר' פפייס' :ה האד היה כאחד ממנו' – כאחד ממלאכי השרת.
אמר לו ר' עקיבה :דיי פפייס!
אמר לו :מה את מקיי ]= מפרש[ 'ממנו'?
אמר לו ]רבי עקיבא[ :שנת הקדוש ברו הוא מלפניו שתי דרכי ,חיי ומות ,וברר
לו דר אחרת ]= אחת? – זו של מוות[.
ר' יהודה בר' סימו אמר :כיחידו שלעול – 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'43.
.40לפי הרמב" ב) ÌÈη ‰¯ÂÓבפתיחה ,ובחלק א פרק מט(" ,להט החרב המתהפכת" זו הגבלת
ההבנה האנושית והתהפכותה התדירית בשכל ובדמיו ,כלומר הפרדוקס ,ההבנה המתהפכת,
שמונעת מ האד השגה ישירה וקלה ומגבילה את האד להבנה מתו דעת ,חוויה ומאמ.
אי לאד יכולת להבי ,להתקד ולהתפתח בדר של השגה ישירה של 'הדבר כשהוא
לעצמו' ,אלא על ידי התמודדות כואבת ומיוסרת ,מפותלת ומתהפכת ,עמוסה מאמ גופני
ואינטלקטואלי.
.41ראו הצעות רבות ושונות שנידונו במחקר במאמרו של י' גרוסמ )לעיל ,הערה ,(2עמ' ,26 11
ובהערות ש .גרוסמ עצמו רואה את העיקר בהתחמקות האד ואשתו מקבלת האחריות
ובניסיונות להטיל אותה על האחר.
.42ראו סקירה נרחבת אצלJ. Barr, The Garden of Eden and the Hope of Immortality, :
Minneapolis 1992, pp. 57-73; D.E. Callender, Adam in Myth and History: Ancient
;Israelite Perspectives on the Primal Human, Winona Lake 2000, pp. 66-84וראו גרוסמ
)לעיל ,הערה ,(2הערה ,57בעניי 'ע החיי'.
.43בראשית רבה פרשה כא ה ,מהד' תיאודור אלבק עמ' .200
23
אליעד ויואל ב נו
הוויכוח בי התנאי ממחיש את חומר הנפ הטמו בפסוקי לפי פשוט – א
נפרש "כאחד ממנו" = 'כאחד מאתנו' ,כוחות עליוני כביכול ,או 'מלאכי השרת'
בלשונו של ר' פפייס ,יש בזה הודאה כביכול מפי ה' ,שיש ריבוי כוחות ,וכאילו יש
צדק בטענת הנחש ,וקיי חשש אמתי פ ינסה האד להידמות ליוצרו .משו כ
ביאר רבי עקיבא את הפסוק באופ אחר ,כאילו אמר ה' – ' Ì„‡‰ Ô‰בחר ללכת
בדר ‡ ˙Áמהדרכי שהוצבו לפניו ,דר העירוב של טוב ורע ,דר התאוות ,ובחירה
זו באה ,ÂÓÓמ האד'.
בכיוו דומה הל א הרמב" ב) ÌÈη ‰¯ÂÓחלק א ,פרק ב( ,שכתב שבדבריו
של הנחש" ,והיית כאלהי יֹדעי טוב ורע" ,ש 'אלהי' אינו מכוו אל הקב"ה אלא
אל אנשי גדולי מעלה 44.הרמב" בעקבות רבי עקיבא סירב לקבל כל פרשנות
המדמה אד לבוראו ביצירה ,ולו ברמה של פיתוי וחשש 45.אול פירושו של רבי
עקיבא לפסוק "ה האד היה כאחד ממנו" נראה רחוק מאוד מפשוטו של מקרא.
רש"י הל בעקבות ר"י בר סימו והתקרב יותר אל פשוטו של מקרא:
'היה כאחד ממנו' – הרי הוא יחיד בתחתוני ,כמו שאני יחיד בעליוני ,ומה היא
יחידתו ,לדעת טוב ורע ,מה שאי כ בבהמה ובחיה.
'ועתה פ ישלח ידו' – ִמ ֶשיחיה לעול הרי הוא קרוב להטעות הבריות אחריו ,ולומר
א הוא אלוה.
)פירושו לג' ,כב(.
ויש מדרשי אגדה ,אבל אי מיושבי על פשוטו
בהתא לדר פרשנית זו כתב רש"י בפירושו לפיתוי הנחש:
'כי יודע' – כל אומ שונא את בני אומנתו ,מ הע אכל וברא את העול .
'והיית כאלהי ' – ˙ÂÓÏÂÚ È¯ˆÂÈ
)ש ,ה(.
מדברי רש"י עולה ,כי סכנת ריבוי אמתית אמנ אי כא ,אול האד בכל זאת
התפתה לדברי הנחש וניסה להידמות לבוראו ולהפו יוצר עולמות כמותו .וכ נית
לפרש את הפסוק לפי רש"י Ì„‡‰ Ô‰ :התפתה לפעול Îיחידו של עול ,ה‡„Á
.44הרמב" צדק בוודאי בהבחנה ,שש 'אלהי' שבפי הנחש איננו יכול להיות מכוו אל יוצר
כול ,שכ התורה מדייקת וקוראת ליוצר בכל הפרשה 'ה' אלהי' ,ורק בפי הנחש מופיע הש
'אלהי' לבדו .את זאת פירש הרמב" כרמיזה אל השליטי החושבי עצמ לכוחות
עליוני ,כביכול ,כאות 'בני האלהי' אשר לקחו לה "נשי מכל אשר בחרו" )ו' ,ב(,
בהשחתת האר שהובילה אל המבול.
.45הרמב" )ש( ג סבר שחטא האכילה מע הדעת לא יכול להוביל את האד לדרגה גבוהה
יותר מזו שהייתה לו לפני כ" :הנה זה תימה ,שיהא עונשו על מריו לתת לו שלמות שלא
היתה לו ,והוא השכל .ואי זה אלא כדברי האומר שאחד מבני אד המרה והרבה לפשוע,
ואז נלקח ונעשה כוכב בשמי" .הרמב" הארי לבאר את ההבדל בי הדעת שהייתה מנת
חלקו של האד קוד החטא לבי ידיעת הטוב והרע שנקנתה לו בעקבות חטאו ,ואכמ"ל.
24
הג בעד והאדמה – חטא אד הראשו
והיחיד בפמליה של מעלה )= " ,("ÂÓÓלנסות להיות יוצר עולמות כמותו ,בעול
שלמטה ולהטעות את הבריות אחריו ,כאילו ג הוא יוצר עולמות.
אול דברי רש"י אינ ברורי כלל :הכיצד נעשה האד ליוצר עולמות על ידי
האכילה מ'ע הדעת טוב ורע'? ובעיקר – הרי האכילה הביאה את האד רק לכלל
בושה ,ופקיחת העיניי הביאתו לידיעת עירומו ,וזה רחוק מאוד מיצירת עולמות,
וכל שכ מ החשש של שליחת ידו לע החיי!
רמב" לא רצה לקבל פירושי דחוקי ורחוקי לפסוק "ה האד היה כאחד
ממנו" ,ושא להבינו כפשוטו ,ויחד ע זה ניסה ג הוא לפתור את הבעיה שהעלה
רבי עקיבא .לדבריו ,האכילה מע הדעת הכניסה באד את כוח הרצו והבחירה,
וכוח זה יש בו ג צד שמימי – " ,"ÂÓÓ „Á‡Î ‰È‰ Ì„‡‰ Ô‰וג צד שליליאנושי
עמוס יצר ותאווה – " ."گ ·ÂË ˙Ú„Ïזו בדיוק מהותה של הבחירה ,שיש בה שני
צדדי .מכא שדווקא במצב הזה קיימת סכנה "פ ישלח ידו ולקח ג מע החיי",
שכ לפני כ לא היה אוכל אלא מה שהוא צרי ,וכעת יוכל לבחור לאכול מע החיי
למרות האיסור שבדבר .כיוו שהאוכל מע החיי יוכל לחיות לעול ,כפשוטו ,או
לפחות חיי ארוכי מאוד ,וזה נוגד את גזרת ה' על מות האד ,לכ סגר ה' בעדו
את "דר ע החיי".
לפי פירוש זה ,הנחש אמר אמת בהציגו את הצד השמימי של כוח הרצו
והבחירה הנובע מ האכילה מע הדעת טוב ורע ,אלא שלכוח זה ישנו ג צד אחר,
צד של יצר ותאווה .האד נמש אחרי הפיתוי הזה והפ ליצור מסוכ ,שיש לו ג
שאיפות גדולות וג יכולת46.
אול נותרה בעינה השאלה – מה היה ב'ע הדעת טוב ורע' שהוליד באד את
כוח הרצו והבחירה? ומה יכול להעניק חיי עול לאד שיאכל מע החיי? רמב",
כדרכו ,רואה בכ תכונה שבמהות העצי ,כמו סגולה של ריפוי ,ודי לו בהנחה
אפריורית זו ,מבלי לנסות לדעת יותר; אול איננו יכולי להסתפק בכ.
והנה ,דווקא כשאנו חוזרי אל סוגיות התלמוד ,אנו מוצאי תשובה בלתי
רגילה לשאלה זו ,ובתשובה זו טמונה קריאה חדשה של "הדעת טוב ורע" .המפתח
לתשובה טמו באיסורי כלאיי שבתורה .כבר האד הראשו נצטווה לשמור על
גדרי "למינהו" שבבריאה ולהימנע מהכלאת מיני לש יצירת מיני משובחי יותר.
"הדעת טוב ורע" זו הכלאת מיני ויצורי מתו תקווה ליצור מיני משובחי יותר.
הנה ,כ למדו החכמי האר ישראליי ר' אלעזר ור' יוחנ את איסור ההכלאה
לבני נח ,מ האיסור לאכול מע "הדעת טוב ורע":
.46בכ העדי רמב" את פשוטו של מקרא על פני טענת הרמב" )לעיל ,ההערה הקודמת( ,שלא
ייתכ לפרש כי האד נ$כר מ החטא.
25
אליעד ויואל ב נו
תנו רבנ ,שבע מצוות נצטוו בני נֹח …ר' אלעזר אומר – א -על הכלאי – מותרי
בני נֹח ללבוש כלאי ולזרוע כלאי ,ואי אסורי אלא ·˙·Î¯‰·Â ‰Ó‰· ˙Ú·¯‰
.ÔÏȇ‰
מנא הני מילי ]= דברי אלו מני[? אמר ר' יוחנ ,דאמר קרא ]= שכתוב במקרא[:
ֹאכל ]ומע הדעת טוב ורע לא
'ויצו ה' אלהי על האד לאמר מכל ע הג 5כֹל ת ֵ
)סנהדרי נו ע"א ע"ב(.
תאכל ממנו) '[…בראשית ב' ,טז יז(
א הרמב" פסק הלכה זו בהלכות כלאיי )א שלא פירש כ את הפסוק(:
אסור לזרוע כלאי לנכרי ,ומותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעי …ואסור לישראל
)פ"א הל' ג ,ו(.
להניח לנכרי שירכיב לו אילנות כלאי
)פ"ט ה"ב(.
ואסור לישראל לית בהמתו לנכרי להרביעה לו
ה'מעבדה' היחידה שעמדה אז לרשותו של האד היא המיניות שלו ,והמיניות של
צמחי ובעלי חיי שבהישג ידו .האד הסקר ,הקורא שמות לכל צמח וחי ,עלול
לנסות כל זיווג מיני של כל יצור ע כל יצור ,ובכלל זה ג חיבור מיני שלו ושל
אשתו ע יצורי שוני ,כדי לבחו מה יכול להיווצר.
לבסו ילמד האד ג מניסיונותיו המיניי ,שכל יצור זכרי מוליד כיוצא בו רק
מבת מינו ,ומזיווגי פרועי לא צומח דבר ,כי החוק הגנטי )"למינהו"( שולט ,והנה
אותו ר' אלעזר 47תיאר בסוגיה תלמודית אחרת את התנהגותו של האד בג העד
בדיוק לפי הרעיו הזה ,ניסיונות של הכלאה דר המיניות:
עצ ַמי ובשר
ואמר ר' אלעזר ,מאי דכתיב ]= מה פירוש הכתוב[ – ' ÌÚÙ‰ ˙‡Êעצ ֵמ ָ
מבשרי ]לזאת יִ ָ> ֵרא אשה כי מאיש ל@קחה זאת[' )בראשית ב' ,כג( – מלמד ˘·‡ ‡„Ì
)יבמות סג ע"א(.
‰ÂÁ ÏÚ ‡·˘ „Ú Â˙Ú„ ‰¯¯˜˙ ‡Ï ,‰ÈÁ ‰Ó‰· ÏÎ ÏÚ
א הרמב" ,בהסבר טעמי המצוות ,חיבר את טע איסורי כלאיי ע מנהגי
אליליי של תועבות מיניות:
מבי הדעות שהיו מפורסמות באות ימי ושהצאביה ]= עובדי האלילי במזרח,
לפני האסלא[ הנציחו אות ,שה אמרו שכאשר מרכיבי מי של עצי במי אחר
ועו&י זאת במולד ]= מזל[ מסוי ,מקטירי משהו מסוי וקוראי קריאה מסוימת
ֵצא מ ההרכבה הזאת דבר מה המביא ,לטענת ,תועלת עצומה.
בשעת ההרכבה ,י ֵ
הכישו -הגדול ביותר שהזכירו בתחילת ]ספר[ 'החקלאות' ]הנבטית[ הוא בדבר
הרכבת זית באתרוג .הנכו ביותר בעינַי שספר רפואות שגנז חזקיהו )ברכות י ע"ב;
פסחי נו ע"א( היה בלי ספק ממי זה .כ ציינו שכאשר מרכיבי מי במי אחר ,ראוי
שהחוטר שרוצי להרכיבו יהיה ביד נערה יפה בשעה שגבר בא עליה ביאה מגונה
שתיארו אותה .אמרו :ובשעה שה מתחילי מע&ה זה תרכיב האשה את החוטר
.47אפשר שזהו אותו ר' אלעזר ב פדת ,כי יש בתלמוד 'תנו רבנ' ג של דברי אמוראי,
ואכמ"ל.
26
הג בעד והאדמה – חטא אד הראשו
בע .אי ספק שזה היה נפו ולא נותר איש שנהג אחרת ,מה ג שהתלווה לו העונג
שבמשגל נוס -לציפייה לאות תועלות .לכ נאסרו אפוא הכלאיי ,כלומר ,הרכבת
איל באיל ,כדי שנתרחק מ הסיבות לעבודה זרה ומתועבות משגליה שלא בדר
הטבע .ובשל הרכבת איל נאסר לצר -כל שני מיני של זרעי ,אפילו סמוכי אלה
לאלה .כאשר תתבונ בדיני מצוָה זאת שנמסרו במסורת ,תמצא שהרכבת איל לוקי
עליה מ התורה בכל מקו ,כי זה עיקר האיסור ,ואילו כלאי זרעי ,כלומר ,סמיכות
המקו ,אינ נאסרי אלא באר י&ראל48.
הרמב" חשב רק על כישו ,כי התבוננות רציונליתמדעית בטבע הבריאה תגלה
שאי בכל ההכלאות האלה שו תועלת ,שו דבר לא צומח מה ,ואי בה אלא
הזיות ,יצרי מיניי וכשפי .כל זה נכו כמוב – לרוב! כמעט תמיד!
אבל התבוננות יותר יסודית עשויה ללמד את האד ,שיש בטבע ג הכלאות
צומח שמצליחות ליצור מיני חדשי ומשובחי ביותר .הדוגמה העיקרית שהוא
יכול לגלות היא החיטה ,שמוצאה משני שלבי של הכלאה בטבע ,והיא היחידה
מצמחי התרבות הקדומי שהתפתחה בטבע על ידי הכלאה .די א נביא כא תקציר
מסכ של הנאמר על התפתחות החיטה התרבותית ב‡ˆ49:˙ȯ·Ú‰ ‰È„ÙÂϘÈ
שלושה מיני חיטה ,בכל אחד מה זני שוני:
) (1חיטה חד גרגירית – דיפלואידית ) 14כרומוסומי( .ציר השיבולת מתפרק.
) (2חיטת הכוסמת – ֶטטראפלואידית ) 28כרומוסומי(ֵ ' .א החיטה' = חיטת בר.
) (3חיטת הלח – ֶהכסאפלואידית ) 42כרומוסומי( .מיני חיטת תרבות.
מוצא החיטה מקבוצה ) (1באזור אסיה הקטנה וטרנס קווקז )= הרי אררט ,ומוצא
הנהרות(ֵ ' .א החיטה' התפתחה כנראה מהכלאה טבעית בי חיטה מקבוצה ) ,(1ובי
מי ב החיטה ,ומהכלאה זו בוררו בידי האד צורות תרבות ,ע ציר שיבולת שאינו
מתפרק .חיטת הלח התפתחה כנראה מהכלאה טבעית בי חיטה תרבותית מקבוצה
) (2ובי מי בר דיפלואידי ,ומהכלאה זו בירר האד זני תרבות.
לש השוואה ,די א נציי כי השעורה היא דיפלואידית ) 14כרומוסומי( ,כדי להבי
שחיטת הלח ) 42כרומוסומי( היא פרי מופלא של שתי הכלאות במיני הבר50.
והנה שוב דברי התלמוד מוארי באור חדש:
] ‡È‰ ÔÏȇ ÔÈÓ ‰ËÈÁ…אבל אי מברכי עליה 'בורא פרי הע' אלא 'בורא פרי
האדמה' ,וא אפה לח ,מבר 'המוציא לח מ האר'[ ,דתניאÂÓÓ Ï·˘ ÔÏȇ ,
,ÌÈη ‰¯ÂÓ .48חלק ג ,פרק לז ,מ' שור )מתרג( ,תל אביב תשס"ג.
.49התקציר מעובד מתו :מ' פינטהוס ,ער 'חטה' ˙ȯ·Ú‰ ‰È„ÙÂϘȈ‡‰ ,יז ,ירושלי תל אביב
תשכ"ט ,טורי .281 280
.50חיטת הכוסמת ) (2יש בה 14×2=28כרומוסומי ,ומכא שהיא פרי של הכלאה אחת.
בחיטת הלח ) (3יש 14×3=42כרומוסומי ,ומכא שהיא פרי של הכלאה כפולה.
27
אליעד ויואל ב נו
‡„ – Ô¢‡¯‰ Ìר' מאיר אומר 51:גפ היה ,שאי ל דבר שמביא יללה על האד אלא
יי ,שנאמר 'וישת מ היי וישכר' )ט' ,כא( .ר' נחמיה אומר :תאנה היתה ,שבדבר
שנתקלקלו ,בו נתקנו .ר' יהודה אומר ‰ËÈÁ :היתה ,שאי התינוק יודע לקרות אבא
)ברכות מ ע"א(.
ואמא עד שיטעו טע דג
אילו חטא האכילה בג העד היה כרו בשתיית יי ,פרי הגפ ,או במתיקות התאנה,
הרי ההסבר שלו נמצא בתחו שסרטט הרמב" – תחו התאוות והיצרי ,הכשפי
והפולחני ההזויי ,ושאר התחושות והדמיונות שמאפייני את התרבויות בחברה
האנושית .אבל מול כל אלה עדיי ניצב השכל כחומה בצורה ,וג אי לנו הסבר
פשוט וראוי לפסוק "ה האד היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע."…
בר ,א גילה האד את סוד ההכלאה של החיטה והבי שהצמח המשובח
ביותר שממנו ניזו האד נוצר דווקא מהכלאת מיני קרובי בטבע ,יש מקו
לפיתוי הנחש דווקא מ השכל הצרו – כש שהבורא יוצר עולמות של יצורי
חדשי על ידי הכלאת מיני בטבע ,כ ישא האד להידמות לו ולחפש דרכי
חדשות של ניסויי הכלאת מיני באד עצמו ,ובכלל זה ג האישה ע הנחש .הכול
כדי לנסות וליצור עולמות חדשי ,כלומר ,יצורי חדשי.
הפיתוי נכו כפשוטו – "כי י ֵֹד ַע אלהי כי ביו אכלכ ממנו ונפקחו עיניכ
ֹדעי טוב ורע" – "יוצרי עולמות" )כפירוש רש"י( .הניסוח של הנחש
והיית כאלהי י ֵ
הוא אמנ אלילי ,אבל דבריו אמת )כפי שטע רמב"( – הבורא שומר לעצמו את
סודות ההכלאה ליצירת מיני חדשי ,ומשאיר לאד לשמור על המיני הקיימי
ולא לפרו גדרי מיניי.
זהו פיתוי שבא ג מ השכל ,ואי שו כוח שיעמוד מולו ,שכ א אפשר ליצור
עולמות של יצורי חדשי ,ממש כמו הבורא ,אלא שאי הבורא רוצה לתת מפתחות
אלה ביד האד ,הרי דווקא משו כ ירצה האד לפרו את הגבול הזה בכל כוחו,
כדי להיות "כאלהי" ,דהיינו "כאחד ממנו לדעת טוב ורע" .לא רק הדמיו והיצר
מבקשי לנסות מיניות פרועה ,אלא השכל עצמו ,ע הרצו החזק מכול ,להידמות
לבורא ,היוצר ,וליצור יצורי חדשי.
אכ בדר זו הפסוקי הקשי מתפרשי כפשוט ממש – ה' רצה למנוע מ
האד את הניסויי בהכלאות ובמיניות ולשמור אות לאלוהי ,א לא מפני ש"כל
אומ שונא את בני אומנותו" )כלשו רש"י בהסבר פיתוי הנחש( ,אלא מפני שזו
Ì„‡Ï ‰Ï„‚ ‰ÎÒלעסוק בהכלאות מיניות ,וראוי לו ,לטובתו ,שלא יפרו גדרו של
עול ,שנברא "למינהו".
אול עצ המחשבה על כ שהבורא משאיר תחו זה לעצמו ,ע הידיעה
שיכולה להיות תועלת רבה בהכלאות כאלה במקרי מיוחדי ,כמו ג הידיעה
.51בבראשית רבה פרשה טו ח ,מהד' תיאודור אלבק עמ' ,140 139מובאות הדעות בהיפו :ר'
יהודה אומר – גפ ,ור' מאיר – .‰ËÈÁ
28
הג בעד והאדמה – חטא אד הראשו
שדווקא משו כ נאסרו ההכלאות לאד ונשארו רק ליוצר כול ,דווקא אלה
מובילות את האד אל החטא הגדול מכל החטאי ,גאוות העל – הרצו העז להיות
"כאלהי" ,כלומר "כאחד ממנו".
הוכחה טובה לקשר בי איסור האכילה מע "הדעת טוב ורע" לבי איסורי
הכלאיי רמוזה בתורה .בגדי כלאיי אסורי על כל אד מישראל א יריעות
המשכ חייבות להיות שעטנז דווקא:
ת ֵכ ֶלת וְ ְ +ר ָָ Hמ וְ ת ַֹל ַעת ִָ /ני…
וְ ֶאת ַה ֲִ Gַ 8ָ /ְ Fע ֶ&ה ֶע ֶ&ר י ְִריעֹת ֵָ //מ ְָ /זר ְ
)שמות כ"ו ,א(.
)רש"י ש(.
הרי ארבעה מיני בכל חוט וחוט ,אחד של פשת ושלושה של צמר
בדומה לכ ,א בגדי הכוה הגדול חייבי להיות שעטנז )שמות כ"ח ,ה ,ו ,ח ,טו(.
במקביל ג ציצית יכולה להיעשות מצמר ומפשתי יחד ,כפי שנלמד מסמיכות
הפרשות:
תב+ת ַה ֶָ 8ר.
לֹא ִתזְ ַרע ְַ 8ר ְמ ָ ְִ 8ל5יִ ְֶ Gִ #ק ַַ /7ה ְמ ֵל5ה ַה ֶַ Iרע ֲא ֶ/ר ִGזְ ָרע ְ
ַח ָ7ו.
פ ְGִ /י י ְ
ַח ָ7ו .לֹא ִת ְל ַַ /ַ /Jע ְטנֵז ֶצ ֶמר ִ
ב ֲחמֹר י ְ
לֹא ַת ֲחרֹ6/Jְ /ר ַ
)דברי כ"ב ,ט יב(.
סת ָ ֲא ֶ/ר ְַ Gכ ֶLה ָ0J
+ר ַJע ְַ 8נפ6ת ְְ 8
ְִ Hד ִלי ֲַ Gע ֶ&ה ַָ ְ Kעל ְ
)רש"י ש ,יב(.
סמ ָכ הכתוב
גדלי תעשה ל ' – א -מ הכלאי ,לכ ָ
' ִ
הרי לפנינו רמז ברור שכלאיי של צמר ופשתי שמורי לעבודת הבורא ,ובגדי
כהונה מבטאי את השמור לקודש ,שבכלאיי ,א הציצית ,אינה אלא בגד כהונה
של "ממלכת כֹהני" ,ופתיל התכלת המקביל בצי ובציצית ,יוכיח 52.ועוד :מדוע
אומרת התורה על כלאי הכר – "לא תזרע כרמ כלאי פ ˙˜„˘ המלאה הזרע
אשר תזרע ותבואת הכר" )דברי כ"ב ,ט(? – הביטוי "פ תקדש" מחזק ג הוא את
ההסבר ,ש'כלאיי' שמורי ליוצר כול ,וביחס לאד ,הרי ה 'קודש' ,כלומר,
אסורי בכל שימוש והנאה .יתר על כ ,הסוגי הבסיסיי של איסורי הכלאיי
אינ נוגעי רק לע ישראל וה נחשבי בתורה ובהלכה לחוקי אוניברסליי
)מצוות של בני נח( ,כפי שהזכרנו לעיל.
כעת יכולי כל פסוקי ג העד להתפרש כפשוט ,ללא קושי ,על פי דרכ
ופירוש של תנאי ואמוראי ,שנפגשי ג ע דברי רש"י וע חלק מדברי
הרמב" ורמב" – ונוס עליה חידושנו על תכלית הבריאה :הרחבת הג אל
האדמה ,כמטרת היצירה" ,לעבד* ולשמר*" ,ע "עזר כנגדו" ג מאישה שהיא עצ
מעצמו ,וג מבעלי חיי שבויתו בקריאת השמות.
.52ראו :ז' ברונר' ,הצי והציצית' ,55 ÔÈ˙ÚÓ˘ ,תשל"ט ,עמ' ;9 7ובתגובה אליו ,י' ב נו' ,הצי
והציצית – המשכ ומחנה ישראל' ,57 56 ÔÈ˙ÚÓ˘ ,תשל"ט ,עמ' ,92 88על הקשרי בי הצי
והציצית )פתיל תכלת ועוד( ועל הציצית כבגד הכהונה של "ממלכת כהני".
29
אליעד ויואל ב נו
האד ואשתו לא רצו "לעבד* ולשמר*" )או התעייפו( ,ובשל עצלות נמשכו
אחרי פיתוי הנחש שמש אות אל החטא בפיתוי שלא עמדו בפניו.
מכל פרי הג" ,למינהו" ,יאכל האד בברכה )וזו 'דעת טוב'(; רק הכלאות בי
המיני נאסרו עליו ,וזו "הדעת טוב ורע" ,כי יש בה ג טוב וג רע .הטוב הוא
באפשרות )הנדירה!( של יצירת מיני משובחי ומועילי .הרע הוא בתועבות
העריות שכרוכות בניסיונות ההכלאות ,וג בגאווה המסוכנת שבעצ הרצו להיות
כאלוהי ,יוצר עולמות ויצורי.
הפיתוי של הנחש יש בו ג שכל ,ולא רק יצר ודמיו ,והוא הרצו ליצור יצורי
חדשי ומשובחי יותר ולהיות יוצרי עולמות ,כאלוהי ,שיצר את חיטת הלח
מהכלאות בי תתמיני קרובי .כאשר הפיתוי הוא ג שכלי וג יצרי ,אי כוח
שיעמוד מולו .דבר ה' מוכיח ,שסכנה זו היא חמורה לאד .פיתוי הנחש יסודו באמת
ורק לשונו ארסית .הכלאות ויצירת מיני חדשי ה באמת תחומו של יוצר כול,
והאד צרי להישמר מלנסות להיות כאלוהי .כ מתברר ג מדיני כלאיי בתורה,
שחלק מותרי דווקא בקודש ,במשכ ,בבגדי כהונה ,וא בציצית .איסורי כלאיי
החמורי יותר ,כלאי הכר ,אסורי בהנאה כמו היו הקדש שלא נית לשו שימוש
אנושי.
נותרה רק שאלה אחת בלתיפתורה – מהו "ע החיי" 53ומה סודו? לכ נדרש
מאמר לעצמו54.
.53ראו למשל גרוסמ )לעיל ,הערה ,(2הערה ,57ובביבליוגרפיה המובאת ש.
.54בשולי הדברי נוסי דברי בעניי איסורי הכלאיי בתורה ובהלכה ובמשמעות לימינו.
למדנו שאיסורי כלאיי אינ נוגעי רק לע ישראל אלא נחשבי בתורה ובהלכה לחוקי
אוניברסליי )מצוות של בני נח( .ראינו ג שאיסורי כלאיי בתורה ניתני להבנה שכלית,
והקשר שלה לאיסורי העריות שבתורה הוא קשר מהותי.
נשאלת השאלה מה תוקפ של איסורי כלאיי בתקופה שבה מעבדת ההכלאות ויצירת
מיני חדשי ומשובחי איננה המיניות האנושית אלא שדה הניסוי המדעי ,השכלי והקר,
בלי שמ של תועבת עריות? הא די בסכנת הגאווה שבעצ הרצו להידמות לאלוהי
וליצור יצורי ועולמות ,כדי לקבוע איסור כלאיי אוניברסלי?
התשובה ההלכתית היא שלילית ברוב המקרי )פרט לכלאי איל והרבעת בהמה( ,אול,
הא השיקול המוסרי אינו מחייב חשיבה בינלאומית על מגבלות בשדה הניסויי של
המחקר הביולוגי?
לדוגמה ,במעבדות מחקר ,שבכמות עורכי ניסויי הכלאה ליצירת מיני חדשי ומשובחי,
תחילה בצומח ,ואחר כ ג בבעלי חיי ,ג מייצרי וירוסי מסוכני לש מחקר )שפעת,
למשל( ,שעברו מוטציות מכוונות של עמידות ,וא רק ישתחררו לאוויר העול בטעות ,או
בזדו ,עלולי למות מיליוני אנשי בכל העול!
אחרי מיליוני האנשי שנקטלו בדינמיט שהמציא אלפרד נובל )הא הפרס מכפר או מביא
שלו בעול?( ,אחרי הנשק הגרעיני ,שעוד לא הגיע לשיאי סכנתו ,ואחרי זיהו מחמיר
והול של כל סביבת הקיו האנושי – הא האיו הביולוגי עלול להתגלות כמסוכ מכול?
30
הג בעד והאדמה – חטא אד הראשו
כא המקו להשערה נועזת בדבר סודו של "ע החיי" – א סכנתו של ע "הדעת טוב
ורע" היא סוד ההכלאה ויצירת מיני חדשי )כפי שפירשו חז"ל( ,וחיטת הלח מהווה
דוגמת מופת לכ )כהצעת חז"ל( ,הא רשאי אנו לחשוב ולשער כי "ע החיי" הוא הצופ
הגנטי ,שבו גנוזי סודות היצירה של החיי כול? פיצוח הצופ הגנטי בוודאי פותח שער
רחב מאוד ליצור יצורי ,כבורא עולמות .א –
הא נכו לשלוח יד אל "ע החיי" בלי להציב גבולות?
הא ראוי האד המדעי של ימינו לשוב אל ג העד?
הא יאפשר לנו ה' אלוהי ג הרפתקה זו בלי מחיר נורא ואיו?
הא "להט החרב המתהפכת" יעצור את להט המירו אל "דר ע החיי"?
אכ ,ועדות חוק ואתיקה בכל העול ,ובה מדעני ,משפטני ואנשי אתיקה ,יושבות על
המדוכה ומנסות להציב גבולות לאפשרויות שנפתחו בפני טכנולוגיה מדעית ,כדי לאסור,
למשל ,שיבוט גנטי של בני אד – הא יצליחו בני אד להגביל את יכולתו של האד?
31