כפתית שלג

יפִי זָקוּק

לִמְעַט לִטּוּשׁ

יָד – לָעָדִי

אַהֲבָה – לְחִזּוּר.

לְאַט וּבָטוּחַ

אֱרג חוּט שֶׁנִּפְרַם.

אֲפִלּוּ אֱלהִים

עוטֶה עולָמו

בְּמַעֲטָפות יְקָר:

יְעָרות הָרֵי יְהוּדָה

הִלְבִּינוּ חֶשְׁכָתָם הַבּקֶר

זוהֲרִים לְעֵינַי

בִּזְרִיחַת הַשֶּׁלֶג.

חִיּוּךְ הָרַקַּפות

זוהֵר שִׁבְעָתַיִם

בֵּין סְלָעִים עֲטוּיֵי לבֶן.

הִזְדָּרֵז כְּפַתִּית רַךְ

לְהַפְתִּיעַ

רְאֵה אֶת הַנּוף הַמִּתְעורֵר

פּורֵעַ דִּמְיון

פּועֵר עַיִן מוּל חִזָּיון

מַפְתִּיעַ.

הִזְדָּרֵז כַּפְּרִי שֶׁבָּשַׁל

וְנָשַׁר לְכַף יָדִי

עַתָּה אַמְתִּין

לַשֶּׁלֶג שֶׁיֻּפְשַׁר.