סקירה אודותיו ודוגמאות משיריו / (מתוך: אוצר השירה והמליצה)

דצמבר 7, 2017 · מאת דונש בן לברט · מיון לפי שם השיר

‫דוניט‬

‫‪6‬‬

‫נ)‬

‫)לנרט‪.‬‬

‫*וצר חשירח‬
‫והמל‬
‫יצח‬
‫י"חטניוב‬
‫‪..‬‬
‫עדו‪.‬‬
‫‪,‬ם*‬
‫‪.‬ט‬
‫‪4‬ע‬
‫"נ‬
‫ו‪,..‬‬
‫גפן‬

‫דעת‬

‫~תר לימודי יהדות ורוח‬
‫!‪ww~~.daat.alc.i‬‬

‫גש*‬

‫ר' אדהים חלוה הנקרא נשפת עסנ בשם "אנש בן לברט‪ /‬טלו לערך נשנת ד"א‬
‫תר"ף (‪ )920‬בעיר פטם באפריקה הצפרית וימת בשנת חש"ן (‪ 4990‬הוא היהמגדולי מחש‪,‬‬
‫ונכר להגאון ר' פעריה‪ ,‬כימי נעוריו בא למדינת בבל‪ ,‬וכנראה היה אביו זקנו מורהו‬
‫ומחנכוי ויצטין בלמודים‪ ,‬וביחוד ברקדוק שפת עגה הוא היה הראשון אשר קרך מרה‬
‫ומשקל לשירה העברית‪ ,‬עפ"י יתדות ו תנועות‪ ,‬במתכונת שירי הערבימוושירט‬
‫וכשקולים מצאו חן בעינ' בני דורו‪ .‬ונאשר יטמע הנשיא חסדאי בן יצחק שפרוט את שמע‬
‫דונש‪ ,‬ויקראהו אלע עירה קורדובה בספרד‪ .‬ויהי כאשר סבר מנחם בן סרוק את *מהברתו"‬
‫ויעיט לויטםניול‪ ,‬ויקנא בו דונש‪ ,‬הכתוב ספר ‪,‬השגות" על מחבות ‪ ttnSD‬את ספרו‬
‫זה המלא ארם ושנינה יטלח לחסדאי‪ ,‬וברא‪,‬ט הספר כתביטני שירים ‪.‬טקולים‪ ,‬האחד שיר‬
‫שהלה להנשיא‪ ,‬והשני שיר לעג על מנחם (אנחת נביא בזה דוגמאות מהשיר הראשוןג‬
‫ותהי המלחמה ארוכה בין דואט ובין מנחם‪ ,‬וגם תלמידיהם יצאו לעזית מוריהם וימהירו‬
‫איירט על רעהו שירים ‪,‬טגונים (גם מיסירי התלמידים נביא דוגמאות להלן)‪.‬יאולם המלחמה‬
‫הנאת הכיאה תועלת רבה ליטפת עבר‪,‬בי היאלמריצה חכמים רבים לחקור ולדרוש בדקדוק‬
‫שלשוה ורוה ה ב ק‪1‬ר ת החל לרחף אז במפרד‪–.‬דונש נחשב כאחד מגדולי *חמדקדקים'‪,‬‬
‫ואולם בתור משורר לא רב ערכו‪,‬כי רוח ה‪,‬טירה לא נוססה בהויחי רק חורז חרוזים‬
‫מחוכם‪ .‬ואנחנו לא נוכל להודות לו על שסרו בכבלים את היצירה העברית‪ ,‬ביתדות‬
‫י המוסרות האלה הע למכשור רבם המשוררים אשר קמו אחריה יסכנדנה את‬
‫ובתנועות‪,‬כ‬
‫חבף‬
‫עולן על הפואעיה האמתית ולא ג"נוה להתפתח בדרך הטבע‪–,‬הוא‬
‫שיריםרבים‪,‬‬
‫אך לא נשארובידית אם מעט משירי הקודש שלו(וסירות לשבת ופלטים אחדים) ושף‬
‫כי‬
‫שירי התלונה‪ ,‬איטר מהאהד ‪4‬תן דוגמאות בזה‪.‬‬

‫משיר התהלה לכבור הנשיאחסדאי‪.‬‬

‫ר"הלוישייה‬

‫נסיגהיחשה‪,‬‬

‫(יתדדי' תטעחעג‬

‫וצורדרכי?רקה'* ?טע סט‪94‬רים‪,‬‬

‫סגה המידללנות טטיבות מוכנות‪,‬‬
‫?רופותוכחזנות ?זסבטכוסים‪.‬‬

‫נ‬
‫י‬
‫"‬
‫וס"קקק"ש נשל‬
‫ה עקש‪ ,‬סנהסי‪,‬טטיי ןר ‪:‬סטיותגועי'‬
‫"ביר לאסלק* ללבות ‪2‬ספורים' שען ‪ ?8‬סוקר לריחותין?ר'‬
‫ם‪8‬י‬
‫‪..‬‬
‫' הכמה‪ – ,‬ג שלא מקש ותכשל כלבות סוררים ומסוים‪ ,‬שאינם שוסעים בקול מומר‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ו‬
‫א‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ש‬
‫(שומו) לגוףולנפש‪.‬‬
‫כי אתה‬
‫*'‪6‬ת (אתה) הלב‬

‫גלי‬

‫אוצר‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫יסטי‬
‫ו‪8‬י"הי‬

‫ןןיח‪ 4‬לא נמר‬

‫?תהולרסכ‬

‫‪1‬‬

‫השירת והמליצה‪.‬‬

‫‪797‬שרד‬
‫י‬
‫ש‬
‫י‬
‫נ‬
‫כשלזפנשירים*‬

‫‪7‬‬

‫ויאש‬
‫ו בקנחה‬

‫וסופולשעה‬

‫‪3‬‬

‫ושימיצ‪:‬חה‬

‫בכיסותסיב‬

‫ודאוןושברים‪*,,‬‬

‫ושים שירואסלה לסשר ראש כלה‬
‫‪4‬ר‪4‬ליסס‪1‬י?'‬
‫השרזליל‬
‫ם‪**,‬‬

‫‪4‬‬

‫ולך‪14‬תלו לסב ?כומותסייסים‪.‬‬
‫‪4‬ט"כו‪,‬סשטשים ‪4‬מיגי ט‪4‬רום‬
‫י מים מקויםסיקרים";‬
‫?צלניע‬

‫‪t‬‬

‫‪f‬‬

‫והגרסםנירש‬

‫לעמו פוכדוווש‬
‫ושוסרדע חתןש וגערמחפרים‪..,5‬‬

‫‪4,1nlbQ1‬ל‪ )4‬יסה‪,‬ת‪,‬פילות ןה‪,‬אלטיי‪,‬לם‬
‫סליקן שלות יש~לותסיירים‬
‫‪ .‬וכפיוועינים‬
‫ס סתורה‬
‫בכל*ותעךנות יאיןלסם פוגות ולי‬
‫קטום אריםג‪.‬‬
‫והונוטל סוךא‬
‫ק דקרגות‬
‫לרי‬

‫קם‪,‬שב לקמם‬

‫לעוךסיסטירים‪.*,‬‬

‫‪6‬‬

‫לסטי‪,‬‬
‫ויייר‬
‫אפקנים‬
‫קנים‬

‫היא‪4‬‬

‫הלסל‬
‫וש‪49‬תו ט‪9‬ל‬

‫‪W‬‬

‫‪h‬‬

‫~‬

‫ושועהנם אורה‬
‫‪7‬‬

‫ןשלחס‪99‬ךימ*‪..‬‬

‫?חוריםולקנים ‪4‬קראוסילסדי ?ית ‪8‬ליספידו‪,‬‬
‫י דונשעכרו צעיר ‪9‬לסמוךים‬
‫סךאשיס"סנרים* ינ‬

‫לשית‬

‫‪,‬‬

‫‪i‬סשיכ‪G')4‬סקר ‪4n‬ל'פ‪,‬מר_‪ ,‬טמר ‪1‬‬
‫לקל‪98‬רי ?‪9‬ר קטליםנסכרי‬
‫ם‪**.8‬‬

‫יסימהייקרים‪' :‬‬
‫והוא‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬סרסלרי נסלקיםישרי‬

‫נסטרים~סרי‬

‫"‪4‬‬

‫‪4‬לי ‪9‬לס?רים)'י"‬

‫אל תחמוד לשתות אותו ברהב וכו' וכן אל תחמוד יתר תענוגי העולט‪ ,‬הנאמרים וחלן; גי‬
‫וכו'‪ .‬והר' רעד כהנא פירש את החרוזים האלה בדרך ורה מאד‪ – ,‬ב כלו'‬
‫זה התל שהתוהבי‬
‫ולא תתעד לשנת בגנים אצל יכלות מים גנעלותז (מל' ‪,‬גל נעולי) וברכותמים‪ ,‬שמרקדות סביבם נעוות‬
‫ס כאילות השדה והיער‪ ,‬ומרוב עוינה וחמדה (ע"ד ‪,‬כאיל תערג על אפיקי מים") אין להם‬
‫קלותר"לי‬
‫פוגה ושאי להשקות ערוגות הפרחים במים (*עורגות‪ ,‬ערוגותא ‪ -‬לשון נופל על לשון)‪ ,‬וכל הציור הזה‬
‫ת הערבים וציוריהם‪ 8 – .‬מנוחה ונחת‪" 4 -,‬ראש כלה" ר"ל ראש הישיבהן וכאן פתרונו‬
‫שאול ישיר‬
‫לר' חמותי יאש הגולה‪ ,‬שהשמיד האויבים‪ 5 – ,‬הוא כורת את המתגרים בישראל‪6 – ,‬ידיו ממטירות‬
‫צדקה "עננים הטטמירים גשם‪ 7 – ,‬אל הישיבה אשר ב ס ור א ישלח הונו ע"י ספרים‪ 8 – .‬עניתי‬
‫בספר הפותר (המבאר‪ ,‬ר"ל מנחם בן סרוק) הקפיר כל אטרי שפר ע"י ‪,‬מחברותיו'‪ *- .‬מופב אל‬
‫הנשיא‪ 19 -4 .‬אוו יסכים לבאורי‪11 – ,‬המשורריפ‪.‬‬

‫*‬

‫עי‬

‫‪-‬‬

‫אחד מתלמיד* מנחפ*‬

‫‪8‬‬

‫משיר של אחרמתלמידי מנחם‬
‫אל הנשיא הכדאיותלונה עלדונש‪.‬‬
‫(יתד וד' תנועות)‪.‬‬

‫‪9‬לאסץנחךכות‪-‬ידינותנם?רים‬‫‪2 ,1‬תוךהססמוךה‬
‫שנכדר‬
‫"‬
‫?‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫~‬
‫ל‪8‬‬
‫לשליףייהוךה‪,‬‬
‫?לוםסרים! והואסיליצותיו ‪9‬ג‬
‫י‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫צ‬
‫י‬
‫ר‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫י‬
‫א‬
‫ש‬
‫ונם כלמועצותיג ושושלבאורים‪.,,‬‬
‫ג?‪9‬חות ו‪9‬ל קרטעריחות‪,‬‬
‫יטחרי‬
‫‪:‬סי?‪:‬ל‬
‫ופכוקיךחות נעקרוסוקרים‪ :‬ללעסיסי‬
‫ולאטתנורלו ולאקוא ועקרים‪,.‬‬
‫סבא שר‪2‬ח‪9‬ז ננטעס‪9%4‬זי‬
‫לסשיב ‪4‬ל‪9‬רר‬
‫יויעורר‬
‫‪:9‬קיוי לא‬
‫‪?:‬רוזלדורים*‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫?ססר‪4‬הלחיות עשיקות טיוח ‪ ,8‬דסר סט?סרר ‪4 8‬לי‪9‬ל הפותרים‪:‬‬
‫א קרפ‬
‫קרקףציות וטד‪9‬רנשרים‪ .‬תה הוא‪9‬ןליראפחשרלקי‬
‫וסנלסיךפה וקירחלינובה‪ ,‬וסשכ פרפ יכללטיירים‪.‬‬
‫לראשכלהסי קא?שיס‬
‫ה ‪91‬שקפימי לשוןקדש שרית‪ ,‬חשר היאל?‪8‬רית'‬
‫ם ‪,10‬‬
‫קעקיית ‪9‬סעקלימזרי‬
‫חשרסןיהולסים ?ץ‪9‬יוטהרסימי‬
‫םוקמוצים‪,‬‬
‫יערות‪2‬סשסים שיונמךרים‪ ..,4‬חשר ‪9‬םגיצים יתומי‬
‫סליה היה‬
‫הכנדרים מ‬
‫ווסיו‪4‬פרצים נירו‬
‫אשרנ‪?9‬ם ‪ 6‬שהי‪:‬נ‬
‫‪2‬נםטוםהיים‪ .,,‬וססשובותרזות ףשיכוסי ‪2‬ל זאת‪,‬‬
‫‪99‬לנ סשה‬
‫והוצל‪2‬אלחיות סכם‪9‬לסיצירים‪,,'2‬‬
‫?עין ‪9‬לףןשנו‬
‫‪22‬ת‪ 81‬שתסגו‬
‫ו עלי?דיוסרים‪,‬‬
‫אדוגי רב סק‪3‬אי‪,‬‬
‫לקציןגם"דנ‬
‫והאזינה‬
‫י‬
‫ך‬
‫י‬
‫ם‪,.48‬‬
‫ר ‪9‬קל לקום ‪4‬סר‬
‫‪51‬יז דוכרי‪9‬‬
‫ו‪81‬זיז ‪8‬לש‪3‬י ד‪9‬רףכישרי‬
‫שמוריםשרוסים‪,‬‬
‫?‪2‬ןרת ‪8‬ל ‪4‬בר ‪99‬לס*בטט'ם‪.‬‬
‫הציףטךטים‬
‫ףארנרים‪:‬‬
‫?זיבות העם טף?בות‬
‫‪99‬ר‪9‬יףירוטים ‪":‬רצי‬
‫ז‪,,,‬‬

‫יא‬

‫יליז יל‬

‫שייו'‬

‫יי‬
‫היחלי‬

‫‪"ce9‬‬

‫' הכונה להנשיא חפדאי‪-.‬פ אשר בימיו לא אלמן ישראל‪-.‬י המשורר משתמש בצפיותי‬
‫בל' נקנה‪ ,‬שלא כדת‪ 4 – .‬כשהולך הנשיא נחשכים המאורות למול האור שהוא מאיר על הארץ‪111 .‬‬
‫הפלגה והפרזה שירית המצויה בכל משוררינו הספרריפ‪ 6 – .‬נפש בניישראל‪ 6 – .‬ה' נתן את חן חסראי‬
‫בעיני המלך הערבי‪ – .‬ז ר' חפראי לובד (פותה) ערים בלא מלחמת (חץ וחרבות) בי אם בחכמתו‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫ובמליצתו‪ – .‬כסוס קל המרוץ‪ – .‬אני מתעורר לענות על דבר דונש המשתרר על כל המבארימ‪-.‬‬
‫‪ 10‬ע"י שהכנים דונש את המשקל הערבי בשירי לה"ק הכרית את הלשון‪ ,‬ביע"י המשקלנתוצים פתת"יפ‬
‫וקמצ"ים וכו'‪ 1!-.‬הגדרות שהיו נגדריפיהיו עתה נפרצים‪ 1'* ,‬אתה הנשיא ההכח ביצורים‪-,‬נו למען‬
‫ישמע ה' לדגרך בהיוהך בצרה*‬

‫אוצר השירה~הקקייצה‪,‬‬

‫‪9‬‬

‫‪,‬‬

‫ז(מתלמיי דתשג‬
‫טהפד‬

‫טקהחיובן‬

‫שירלעגעלתלמידימנחם‪.‬‬

‫ושהסימרר‬
‫ושלטיאסיט‬

‫אתטינויט‬

‫‪1‬‬

‫(המשקל כנט)‪.‬‬

‫וטלל מט'ות‬

‫חיליםנקערים‪1‬‬

‫‪:‬חששוננת‬

‫‪4‬ן‬

‫אף מומר לכם‬

‫‪8‬‬

‫ותסטרתעסיקסר‬

‫ולאראשליעדים‪.‬‬

‫הכותלבריות‬
‫‪4‬קיעע'ר‪,‬תלטיר לתלטידיו‬
‫ט‪.‬י‪.‬י‬
‫י‬
‫ש‬
‫לשעסמיעקקטיי‪6‬רטיותויורים‪,‬‬
‫‪6‬‬

‫סבי טינת‬
‫אי‬
‫ינלזת‬
‫ן‬
‫ולשו‬
‫ודיותקקנלימי‬
‫ה נמהר א"ר סטהוםטפסר‬
‫נדי ‪4‬י‬
‫‪9‬‬

‫הלא מוב הואלקיית‬

‫ו~רבכות ככם‬

‫ששיטיהבליים ספסרניזרים‪.‬‬

‫ושבדר‪%‬מרים*י‪,‬‬

‫‪- -‬‬

‫דעת‬

‫אתר לימודי יהדות ורוח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪ 1‬הוא קם פניו אל תלמיד מגחם ואומר‪ :‬אתמי וכו'ועלמי אספת אתחבריך שהםכסילים‪.‬‬
‫צ"ל "ןט ת מי חופת'‪ ,‬בדי שיחי יתד כראש ההלוז‪ 9 – .‬כיד אשר אינה משגת‪-‬כקוצר‬
‫מפני‬
‫‪ 8 – .‬ש‪ 4‬תלמידו של מנחם חיה אבן קפר ‪1‬ן‪ ,‬וקדרון הואנדי בלעט‪ .‬והכוונה אתה הגדי האומר‬
‫יד‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ד‬
‫י‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ה‬
‫‬‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫ש‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫כ‬
‫(‬
‫הר‬
‫ק‬
‫י‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ה‬
‫לרדת‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ל‬
‫תחפץ‬
‫המשק‪-‬‬
‫דברי‬
‫לתלמידי דוגש‪-.‬‬
‫‪ 8‬לשון* בל' זכר נמצא גם במקרא‪ 8 – ,‬אני אהיה שופ מופר לכם‪ ,‬בהביאי בספר את כל הבליכם‬
‫למען לסאה קרונכם‪,‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)