אוצר השירה והמליצה.
אוצוח*יוח
והטל
*
ו
צ
י
ן
יב
שח סב
13
לי דעתדות ורוח
אתי
י
ץ
ק
ו
י
)
ה
ל
י
ך
י
ע
בן הלוי.
ר' שמואלהנגיר(אבן
www.daabac~il
האדם הגדול הוהנולד כעיר קורדובה (ספרד) משגת תשג"ג ( )993וימת בשנת
תתט"ו ( .)1055הוא למד תורה מפי המורה הגדול ר' חנוך ,ראש חכמי התלמוד בספרר
בעת ההיא ,ותורת לשון עבר למר מהמדקדק הגדול ר' יהודה חיוג; ויתר המדעים
והלשונות ,וביחוד לשון ערבית למד בבתי.ספר הגדולים בקורדובה ,בהיותו כבן עשרים
שנה נמל עליו לברוח מעיר מולדתו ,מפני מלחמת האורחים אשר התפרצה שם ,וישם
משכנו בעיר סלקה .שם פתח לו הנות לממכר נשמים ,ובעסקו 11התפרנס בדוחק גדול*
אך למרות צוק עתותיו לא חרפ להוסיף דעת בחכמה וגלשונות ,עדכיידע שש לשונות:
עברית ,ערבית ,כשדית ,רומית, ,טפילית וברברית ,ר' שמואל עלה לגדולה באורח
פלא :חנותו הקטנה היתה בקרבת הארמון אשר בו ישב המשנה (ויידיר) לס~ליף ,חמשנה
צוה לשפחתו להוריעהו בכל יום בבתכ את כל החדשות אשר תצמחנה בעיר ,ובהיות
השפחה קצרתיד לכתוב צחות בש"ת ערבית ,בקשה מאת ז"ש לכתוב בשמה את,כל
מכתביה ,והוא בטובת לבבו עשה את בקשתה .ויתפלא המשגה על צחות הלשון ושריפי
הכתב של המכתבים ,ויתשו לרעתמי הוא הסופר המפואר בעל המכתבים ,יבחודע לוכי
וה החנוני הדר אשר בקרבת היכלו ,קרא אליו את רשש ויפקידהו להיות לו למוכירי זד
טהרה נוכח המשנהכי ריש הוא גם חכם גדול בחכמת המדינה ,ולכן במות הטשנה יעץ
את אדונו הכליף להקים תחתיו את ריש ולעשותו ליועצו ולמשנהו ,הכליף עשה כדברו
ר"ש רמשנה ,לשר השרים כממשית הכליף ולמנהל את כל עסקי המלוכה ,הוא יצא'
ויחי
נם במלחמה עם צבאות הכליף ,ופעמים רבות הציל את אדונו מרעה בחכמתו הגדולה
ולכן אהבו אדונו מאד ,פעמים אחדות היה ריש בצרה גדולה ,כי השוים התקנאו בו
ויארשו מזמות להדפו ממצבו ,אך הוא התגבר כל אויביו ומקנאיו* -אדונו הכליף
הפקידו גם ל,נגי ד" ומצוה על כל היהודים אשר בעירטלכות ,.ובכל ימי ננירותו עשה
ישועות גדולות לבני ישראל ,ויגדל ויאדר את התורה ותופשיה ,ויחד עם זה היה
ח*נניד" נם ר א ש שיב ה ומכר תפוצות ישראר שאלו תורה מפיהו בעניני הדת,
ואמנם לא קם עור בישראל איש כב' שמואל אשר היה כאחר נם משגה למלך ,גם שר
עי
י
שוי הצבא וגס נאון תלמודי1י
השר הנעלה הוה חבר ספרים רבים בחכמת התורח (ם' *מבוא התלמוד" הנדפס
בראש הש"ס הוא רק חלק מספרו הגדיל בענין זה) ,וברורות הראשונים נודע לתהלה
הפירוש אשר סבר על כל התלמוד והנע"א כשם ,הלבתא נברוותא" (הלכות גדורות).
המשנה לסלך והגאון החכם גוההיה גם משורר,ושיריו לאינכרו אותותיהםכי הם
יוצאים קעפו של משנה למלך ,של נגיר ומציה ושר צבא ,כי שיריו מלאים עוז ותוקף
ורעיונות נכבדים ,הנאמרים בלשון קצרת אנד נמרצה ,ואף כי שפתו הסרה עפ"י רוב
* אחרי מות ר' שמואל לפקד בזו ר' יהוסף למשנה ורנג'ר תחתיו ,אך הוא לא האריך ימים,כי
שונאיו וטקנאוו הערביאים קשרו עליו וירצחוהו נפש ,בהיותו כבן שלשים וינמש שגה.
רי שמואל הנניד.
14
אותה הנעימות ואותו הרוךוהיופי אשרלשירי המשוררים שבאו אחריו ,בכת נוכל לחשוב
את ועש לאחד המשוררים הגדוליםבימי הבינים ,בשימנו אל לב ,כי אךלדיר אחד לפניו
החרה שפת עבר לסדש את נעוריה ועוד לא הספיקה נימיו להתפתח ולהשתכלל ככימי
המשוררים שאחריו ,וגץ המשקל הערני עוד היה הדש בדורו של הנגיד ,וככלי היתדות
והתנועות היו עוד למשא כבד על המשורוים שעור לא קנו להם נסיונות בזאת .ביחוד
מצוינים הם משלי המומו והפתגמים אשר חכר (ואשר קרא להם ,גן-משלי') ,כי הם
מלאים חכמתההיים ומוסר השכל ,והלשון הקצרה שבה הם נאמרים נאותה היסבלעניניהם
(כל שירי הנניד עוד לא נתפרכסו ,והרה"ה הרכני הוציא לאור דוגמאות טהם בספרו *זכרון
לראשונים* ,ומהמפר הזה נביא גם אנחנו דוגמאות נבחרות).
שירהיין.
(ש"ת ויתד ,ש"ת ויתר וש"ת).
סבה7מי סקר ?9ר ?9רו
ירסיקה 1מקסיו ס9ר,4
ויפ
נדאו4ג* סתורבשרצנו
טראשענפים!הל1הומרז :2
tr1.sיןלעימןקליתיעים
?יר74סאיצ4ושלמירה
באולנפתי7,שושבים
ריסםקריס9ר-ףיורבצייי
ם4
שתו4ל'ציציםוקולסיסי
,6
ל
יעדויתרי"ל?יליפוכr~soשרי
י7ן'?ד
י
י
ר
ת
ד?ימ,נסטתי א-שים שרו.6
משיר אשרשר בבחרותובעובו אתעיר קורדובה.
,יתד וש"תן יתד ושית ויתד ותנועה)*
ושיה טאשרהקשי?יידה
יטש
י
ל
י
י
ט
נטף ?ט ולנעודשן
משחל קנ4עה
קישוס?בודה לא שכלה,
,7
ואיש4סו קסלףעל קלטה
4טסש9ת?1לישסק?רודה
4טהיועיל לטיש-בשר בקרו
8
ופובתו ,והחש ור4ה'!1
הגשמים של ראשית האביב קברו את
* 1רביעה" הוא "גשם* בלשון המשנה .והכוונה :ימי
מן "יקראו' 3-.מל' בצירה; ורעל קפצו שו,טנימ אשרריחם כריח מר
המתיורג כנראה הוא
ירור-.
4מן *ותור זמימ ועגור'
ן עלי פרחים לקול הצפרים שחוכרו לארר על יפעת האניב" 6-,ן"
קצ.ו-י 5שתויי
ן שהוא שדו ם כדם כימעות האוהבים בעת הפירור (דמיון ~ה
מחובר אל מלת *ושתו*; ורעל שתויי
ן ל בן ,שהלביןכפני אוהבים שספוו .כנ"ל 7 – .הנפש גרועה
מצוי הרבהבשירי הספרדים) ,ושתו גםיי
וכרותה ומגוהקת מהדבר אשר תתאו 8_.משתרעת ועולה רמעלה (כחווו היפת הוה נמצא גם גביריאבן.
גבירול":ן2נייהלור על האדמה ונפשי תהלוך על הענגים")*
אוצר השירה והמליצה,
נבטוקים מרעיםלאיטיסים
?דוליגוף ךןמתם 1נרועה,
הוןחני מר
וקטוסילהוקי"
ושמק טך2השל נקי4ה—2
ולא:דעוקרסי מודלכסי
אבל 8לא דברוד2יקרעה,
ונישםטילי פשרוסייז
מוסיהסימולה.
ח:סט?9קeaא~קרקיש
ו לבנה
וסלונהלססף4א:נלה
לש"ט
4
"4ר
עיאש?י
"יש בקמוי
ה 15
יק
רי
ו9י.ף' אטי
41דיקמלntbe:1ספליו
וייסיףעוד %ם 2לטעמיה
1
15
?סיפשלדמיעוקדישלמיםו
-יכמוסי 6יסישוטר קבו?ה-
?רקלי"?להסלעושרר
אל פסת ?ט?טקיםלנקועה,
שספר שת?שת קור
י
י
ד
ס
ש
ושקרע2ם ??ל no~eהלוקה,
7
8
ם ואעל
וישוט 2דאשיטיי
דודי4ה!8
אלישייה,פסילי
ךסמצאלצריסיסרךה
אלדודיסי תשועה,
ותיצ
ושרצע שת?ני-חורים 3קן,
וליאוןלמרךעירציעה
0ן
ולי 92שלרכיםטהוחת
2לינ9שלט?טיגיםיגיעה
ל
-
-
משיר אשר שר בבחרותו ,בלכתו באניה בים
ותניןגדול(טהונפיש) ההנפל עליהמכלי עשותלורשה.
(המשקל כנ*ל)1
- -וראשל"סאגישוט?טרה"4לישים מנשבים כרמה,
פעום ?מהנים2,נסיר
"רמה?"tnp1
?מוסן?4ול
ו9העמוקורחבכייסה
ת2ר '2נסראליחובובציא,
ובעשתותינאהעל נאד9פוהים
וסיגיהםכסיססךא 18טרומה
,14
1מחשנותיהמ 9 – .הם ירמוכיאני הולך ונוסע למען הוסיף הון 8–,אכן ,אמנם 4 – ,היתאפק
איש אשר נפשו יפה והתאמץ להתנשא למעלה כלבנה .גהוצ' הח' הרככי נדפס ,וכלבנה להתנשא",
ולפי דעתי ראוי לתקן ו,ללבנה" 5 – .ואיך ישקומ עד אשר יאזור כנפי נישו במתניו ,כאוור יריעה-,
6איש כמוני,אני.
7ע"י מטעי הרבים אחבר מדבר אל מדגר8 – .אולי צ"ל "וכי" 9 – .פה נראה
י עתיד הוא לעלות לגדורה 10 – ,ואזני תהי רצועה למיודעי;
כי עוד בימי גחרותו נבא רז לבונ
,
8
,
ן
י
נ
ת
ה
ו
ר
ו
ט
י
מ
כלו' אהיהיחם עבד עולם 11 – .ה
,
ק
ו
צ
י
ה
ומתאר
1
2
.
ח
י
ג
ת
תאו
את
ך
ל
ו
ה
כפישויון (שמות כ"ח ,לב)4 – .נ קרועה (ויקראי,ו).
ר' שמגאל הנגיד.
16
ונוףלבןונבירוקןקביאר
תסףסיאלם;נטמרים
לסדי 8להכשיק
א - – -5
ךךשתקעה בתוץסגם?סול
ס8ל :טה ך9ה
'4
אשי
ו6
נססתלאני קקה להקכ
וטת כללבושבדה גשיה,
4סל*עראלץים 4הויסה
?רנעשליצילת:םיס9ה
והושיעלתולעיםקטנים
4ל'שוסהקמ
ו!9ת קרומה - -6
:
י ךבדגיכם
י
ר
י
ש
ו
והגיה
כמה זה
שלהולמה?- -
ללפי
ימ
לניסים :ענ
מן
תאלליודעי
ה
י
ל
?
ת
י
ר
'
1
ר
9
ו
ד
ו
ה
'7
אייי
ים
שמי %9ל'י9
ז ש4רסה'
ובסנפיר כמוסרב לפוקה
שתששת?מועכהטר9הי
ואכסהלט?שיחיםשמו צור
4שרסוסה 4לבבלםיף9
הע
השיציבותל?"4ה
ו?י
ושיןטנידושיןנואםואירה
,1ן,
~hhk
2
ץ %41ה
ךסןיעהלציי
4לי21בזשךזאושיקה*
אי Ob3לשב?לטיש?דוננ
11
וי
םךשפלתזהומה,
וסטי
נשיי%זר קישוי
יטיקוהםי9כוסגאליה,
קרקל
?כוי
ךהואטושה
י
י
ל
י
פ
ט
ל
והואעושה?טך'3דו4ה9ה
סשועה
—
משיר הייו.
(המשקל כנ"ל).
וישישות
ידידי קום 1כברייר
ובור נומהלכל עמןופרקד
ן
8
ו
81יןקטילדר שוסהילב
4ליסחתיידה-ל
חישקד-
טוב
"
-
1וגזרתה (ר"ל בנין גופה) נראהימביפים עליה כצור כדומה בתור הים (יתוקאל
'נאום8 – .ובעלי אמונות אחרות התפללו לאלהיהם ,כמו אשימא שהוא אליל אנשי
ש
י
א
"
גדרך כוה יאמר גם ר' יהודה הלוי בעת שבתו באניה בסערת הים "ועם יתפיפו לקדשו ,וי
פונה לקודש הקדשים* 4 – .ההיה (ר"ל התנין) נשתקעה בים כחיל מצרים (שמות ט"ו ,ב) – .היא
באה מתחת האניה להפכה ,והנה גער אלהים בה וכו' 6 – .ה' הושיע לאנשים (תולעים קפנ'ם) היושנם
על האניה (זו שונה הקוומה שנקרם עליה -בזפת ,ווו מליצה יפה) 1 – ,גאולת ה' היא מהודרת
-ושלמה ליודעי שמו 8 – ,אשישי הענבים כבר אסרו בבור תנומה את כל איש רע העוין את הורו
והפוקד עליו את חטאתו (כן דעת הרה"ח הנבגי)*
נ',1
- t(bS
חמת (מ"כי*ו ,ל),
י
יו
אוצר השירה והטליצה.
פמשיןדיועל
ךכף ע9ריע
9שסקת'וסעולםזרוקי:
29יסכור9סףיוסבננוקד 4ו
ושטום קרל נח?ליל
ך9ל 8יששםללשתשקל
ו קדכ*
והש"ץשעימנו כעלמה
משירעלתכונתאוהביוומקנאיו.
(הטשסל כנק).
יעירסכילה
?קשיתוףמסי
ויתוכושסכתרעילצתיה,
ולא אשוה 8סלבי שת:דירי
ולאששוהסכריוסבקךה.
הש טסםשדיידךסיני
הש טסם 45סע:סךה*:
9מ
יודמות
השנומןסייה4לי
י9פוחותיו 89ךה.5
ושורל
י5ב,
נליעזןולאttyi~oנל
9ק4ה,
ו2ל כל מור
ונהירי 6ופוגיסהךסים
יציריי
ויורו2י -ךת?4סםויךה,
ולייאמרון4.:שרךשםורזריתף
?ר'תושית בתוץלקף שמעיה,
וסימל!הישס9סףימ
ו סח
4-כחיץ?נים,ודה-חלקיכוךה"7
תטת4סי
8
ושסםחייגנים,
ן
-
וס9י4סי-ולינ9שגהרה'
9
ילוליםלא ?9מ
יר
וסי
ססךא? 4לכודל'ומורא.
טו
וס*סם94ד9ריקוסמים,סי
4ס'9סיוסי912םיסדה,
ותוסיל4 4תלדת94לם'
נטיףפסילךשיץסלי
10
עקךה
1!11
* 1עופר' הוא כווי לאוהב ונע .והכונה :העוטר המזנן בכנור ומוליך ומביא את הקטת ,נראה
ככותב ונוקר פני הכנור בעט בלי דיו-.ג השמים עם הכוכבים המאירים נראים כהיך הצבא החונים
אחד מהם הדליק לעומת אהלו מדורת אש (קר_יקיר) 8 – .אבל לא אשוה את כל
במחנת בלישלוגהיםוכי
הם למיניהם ,כאשר יבאר 4 – .יש מידידי שהם יקרים ונחוצים לי כיד ימיני ,ויש
ידידי,כי
שהם מעתרים כאצבע יתרה ביד 5 – .ובקרבו (מל' *בטוחות הכמה*) ישמור-לי קללה6 – ,עיני
ולבי יתירו וכו' 1 – .לוה תנחיל חלק קטן באהבתך ,כחלק הכת בתוך בנים (שגומלת רק עישור
נכסים) ויזה תגחיל הלק בכורה 8 – ,הוא מדכך אל האגשים הנראים כאוהביו 9 – .שלא בפני,
ברבוכם לאהרים ,תפטירו עלי בשפה ,אבל בהיותכם אתי תתראו די בכבוד ומלרא 10-,הנכם
מתנחמים בדכוי החוזים בכוכבים המזנאים כי קרוב יום מות' (.אניסה" -מוח ,מל' חו"ל)-.
י האצטגנינות לא
! 1אתם מחכים שתקוים נבואת האצטגנינין ,אבל איך תלד עקרהש כ
עי
להוליד מאומהי
תוכי
11ן
ך
18
שטואל הנניח
וי
םימוחלקד:טים קלסי
ט?שה ל
"
9
?
ונקלשה9טסש9תועצורה- 1 .והטיסהן5י4לסי*יירה
?9לזירסשישה
:באו על
י"י
י8
1
סדורימועצותיכי
:מיי
ותורה! ג
שיר תפלהבהיותובמלחמה.
וש"ח).
(יתד וש"ת,יחי
"2י הולץישוק
ד אש
ך8המיוםקצריי
?טענשעה"סקץס*4
וקרדקרלקווך
ושל אבוש4ס4רסי!'
לרעלי
י
ק
ישס:די7טסססי!'
לסניך
י
והדסני
נססיי
צירים ?שוסרן:6
?ני
אני עוברלתוףצום
רל4יטינוףסי!
יצק
יסגערסי
ת '6טה
ו4םישליירויו
!
יאו סהירורתי
"נ
1
חני2יר
לסרבוהשתאמירסי*
4ש"2אפינתלסי
7לא אוקל
והווהשאלף1רהר*
ךטםאיניסלאישצלק
4שהלחיותורתעו
משיר לאוהב אשר מלחלואחרי שהתקופפ עמק
(יתר וש"ת ,יתד וש"ת ,יתד ותנועה).
הנרפאסחןסטסלתו
וףששתריארף ?לותו?
87םלישא2זקהיישטש
97רטעל?2ף שסרעמיתויי
.תה"-.י
סקמוניךסיפורף
י
פ
8
?
ך5ם:טור לעולמיםימות
ו?*
ך8ם אוכללסף*8ק,ויודי
סטנם ?98ה?ליסיח.
?!
ואולם אם אמות כבוא עתי (כי המות גנור על כל איש) או תשמעו
י מר'12ן "ולא נם
בבכור גדול ,ואין לשונאי לשמוחי 3 -בתקות' מל,
נכל עיר לאמר :באו בכו ער וכו' ,ובן תהי מיתתי
ייד לעשותלי רע ,וטת (במקום "אתה ).הנךעורתי 6 -.אתה אמרת ביד הנביא,:כי
;,רמית 4 – ,התגיעל
וכו' תלך במו אש דא תכוה" ,והנה אנו עובר במים וכו'לכן הו'מיענ' גא.כן הוא
תעביר במים אתך אני כי
מליצות על הרע.וןוהירייות שהיתה :סתרה עד נח ממנו ומוש,
רפידעתי פירוש הבתי 8 – .:חמאיכ-,
ועתה שכה להופיע,8 – ,כמוני ובמותו" נמקות ,אני" ו.הוא",
י
אוצר השירה והמליצה.
47ם תאמרו":לי וליה
87ישהטסיי
ך9מוהו:קיתוסף?יח
1
טה 2ה
8חב 1נשיתו1
19
5א
ס?8הלולעולם ששתו
וראו של?שםלו 9ה -
לסתוופ8י,י
סמלתא()כינוינו ע
נלב עמק כמו כם-סוף ,נאולם
ו9
?מ.וה 9לסכסי
םלעית 1
,7
ח9סי 2ל לבסי,כיביום בוז
א אוכל שאתו 2
כחול וככדול
ולו אוכליסכניעו -הבאחיו
טלירעלי?עטיו9זעיתו—
ס?פיר-ם,
'ךטיש"קה
וטפר לא ככל ס9ר ,לטען
י
פ
ס
ש
ב
3
ו -
ואולםשס?צאן משה
ילייום רצות
*40
?סכואיס
-תי
י
מ
ם4
ו,11
?טע שדרו ,ךאה אךףלשונ
ו נקעי
וסיותוךיבכנ
ןניבו,קרה שתציתקמתו,
ה ?8ת;51
?יעי טיש ?יק
"זו
ו שס* צ*
תרנו"לדשיי
ושקני*8ריסע
םטסד'
י
"
י
י
י
:
,.צריםחיות,ו2היוםטסךת
ושובטמירקמנו9ו?-לעו:
ו - – -6
ומשר טללית לפו בקךכו
ו! 48
טחצית
7משיס
י
ישר
לעיי
משףר על דרכי הלומדים המתפלפלים
ועל הומר המדרים בכית התפלה.
(המשקל כנ"ל).
סיךסבסן9ן קרבךך9א
7טםסי9יווסין בלמודטריקהו
ולכן קדרועל קי פהאים
קסי99-ן 57ךךתושיבה - – -
י יי
י בציציות:סקן
ורמ וסקשעת טיש ראש מסיבה.
זכראסי?לנוסנו שלנו
טלי 9יתסלילהיום ?ך9ה"
1אהבה – .נ אוי בעל גאוה ,ואם יבונו לי ינבר לבי כחול 8 – .המכת :שכתב לי אוהבי,
6מך' שאת ופצחת- .נ
איננו ככר מכתב,כי הוא נכתג ביום שקדש ברית אהגתו 4 – .פינא ושנאה- .
8אגרותינו tept ,פסקה מחלוקותינו ,דומות לקרבן הצפרים שהגיא המצורע כיוס טהרתו מנגעיו
(ויקרא י"מ ד) 1 -.איש כמוהו (כידידו) צריך לתמוךבי,כי אהבתי לא תשונה e_-.המשורר טסטר בתהלת
עצמו ,והוא מונה שבחיו שבעגורמ ראוי באוהבו להיבק בו 9 – .לגי p~nyואינו פתוח לבל עוכר,
ורק אתה משית ודלית את אהבתי מלגי 10 – .אני בעל לב אביר הוניל להנחות כפירים בשבטי ,ואולפ
נשיר
אתה ה"כתנ' לוך ונעים והיך נוהגבי כצאן 11 – ,כנוי לטליצה 1*- .כתג והנר את השיר*
הוה קשר אטץ חצי לבו ,וחציו השני הניח לחיי עצמו4- ,יביום הושענא רבה.
_8נ
רי ש מואל הגגי ה
20
ר5ס?מימיר מעריוסת
וט 9קרוסם עעו קר91ה'י
ףטסמי :2סי"(%ר טיזומלהים
ה נתובה1
כמו ד9ת,וחיאמיא
9כיז 8ל
:
,ית
י דחויייריא
וייד
"8
94ל
קיריםקריזתיקקא*
?טיסי
םנדפו סללושטאי
יןקי9ה,
?סכועללחירי
וסרב41ריךלסם עטים
ונטיף 5סלשו;ם אות:סיעה.
ו:שימי ישטיםטן
ייל
"שרשרשהונישיייוצ9ה,
ששלמישלוםסרבוקביר'
ושסכמי:ףטייותם הסודה
י אנה44י בא1
וחק-ה-ןינ
94אנ4נועמים אל ביתקלטים
כמזה ב4תיבה! 8
4סיוש
וסנה רבומליידים';9יים
י?48שיריבנשיקה,
ועינ
ופסל לן13ת סרכ'ת
?קול ע9ה?קילסמקנאקאי
יסרך אל לסףשיש בראו
נלא "?ה;9ושיבוליותשובה:
טיה
לראשיים שלרזיי"ן9ה,
4
וסריתנשלףטןסוקרים
ואל:עידוף?יטףשקיה11י
שיר וצואה אשר שלה לבנו ,לר'יוסף,
משדה המלתמהי בלילהלפני המלהמה*
כניל).
:הוסף?של אשריש
אושסבל
(המשקי
וכליבא בצףה -ביכורך
ולילי ?9רשימיימטל
8י
וסחתי כמו רשם קרורך,
קקגי לה-קקכישראסריו
הלףישר כהוסך1
יטיייר
!
יס9טיהו,נס29תיציק
לאינו ?שהדסכנשדך:
ולא 8דעיקים
'
ר
ס
י
ל
י
ק
ס
ו אםלערנו:ערך.8
הינ
ו8ם ננעץ ,טל,קי לאלעולם
משירניולאלסראשורך -
י
! שמענו צוחה קרובה של בני בקר ,שהם גועים וצועקים -אמותי (מל' שיח)8 – .הלואי
שטעמו בדרכנו ולא באנו לבהכ"נ! 4 -כמו ,את ראשיהם* (כמו .הרגו לאכנר")י 6 -יחטוף- .
י המות
6ברכת .,מלא עשני אשה'* 1 -קל הדעת כנקבה 8 – .ולא ארע אם ביום המחר בקום הצר יח
:ערך לט או לצרנו.
אוצר השייה ויטלויצה,.
.
פ
ו
י*
:מא שמץידו
ר מובלדוחך
?קהלקץ?שקידשלסקסי
ול?8ךך,ומסד 8תסכסך;
וקייס
ץ,1ואםתישןוקרך*
8
7סף8סב ל9ל t~.i?Oו9ךם
םומוךים
ויום לאוךךש4יסי
2
קנוסףהוןהגהשם טובסעירץ.
'י להוזילך-וסירוץימוךד
:הוסף!סן לכל שואל?לבו,
?92ד ים74
ה
נ
ע
פ
4
ה
ג
ז
ם
א
ו
:
ך
ר
ךר9יףומאיו"ךץךציץ
4י
8ח
קקהמינה עקל,קי תכן
rclסלקל9לחסר ?הטך'
נעתמקן:כור שתטססטיך
סדרך
מסליד7סשקי
וסקנדל ורומה של9ךלת
ימסיר ,ואל רנהצ?יסץ—
?י
ודי זעיוי
י
- -6
-משליםואמריבינה ממפר "בןחמשלין
(יחד ושית .יתד ו'?'ת ויתד ותטעה).
מסי קשה :דבר 9ף?כיעץ
;
ו8םנמריש-ירי
ר?ץ
4שה נפשףב?טזד 5תדסר 8יש
שקנא בף -לאשטמתו.
יליתו
6
?אלי
**
הלו טלרים
משר:געוהי
ם7
ולבוס4שי ?ם רקורעק
?פשס 4שר מקקאליקיר
407תךנל4 ,בא לקנםולאמם,
* **
(ש"תויהד ,שיתויתד,תנועהויתרוש"ת).
ריקמלס9דים' קליל:ש'כ
8סריש
יס9ךיוורעיוייש :
טסר,נסים~ל
גןין
.י
8
נשא
4שר נקטיר ??בנת
וסתםפיתיו פא בכירושלגסיש.
9
*
-פ*רבים" רבוי מן "רב*; ר"ל ביום אשריא
1השעור :תנה לבך אל כתבי בשבתך ובקומך,
י לך מכתבי זה לרב" 3 – .מאכע דיך נעייענטז בכא 4 – .ואם א.ן
והיו לר עוד רבנים ומורים ,יה
י שחסר לו ,ובתתך וכור כי גם לך היה (או
חלק
6
ל
כ
ל
ך
נ
ו
ה
ב
ן
ת
מ
לך ,ענהו למצער דברים רכים- ,
,
ם
ה
ב
ח
ס
פ
ל
ה
מ
ו
ד
א
ל
ו
.
ה
א
נ
ק
ה
ג
ה
י
שקונה
ז
ם
י
ר
פ
ס
יוכל להיות) מחסור 6 – .בע?
-.מי
וכו'* -
9גשם נדבות,
ט התיל ,אחרי שיגמול חסד ישום מהר ,וגטעשים רעים יבאיש חפויו.
-
2ב
ר' שמואו הנניח
סךשהית?24יר?זה?יוש'
ממשקל כבטשל ה-אשוו).
8ם
נ?סרולא שבלעולסים כראשונה.
מסריטילאךמךא חכרו
?4י
ףמו וראש ק
לעזרתו
ו9י לא
רושאע5יט-
יציק–
42ט
ילתי
יא4שרישעינקשו.
,הו
***
(יתד וש"ת /יתד וש"ת),
אדמהיצורים שוט
וכלםתלייניתן
השנוטל שנעגים
ן-טעויהבנאינות
גיששיי
ףימנםאיז
י
ב
כלות וטן?%תי.
* **
(ש"ת ויתד ,ש"ת וההד וש"ת).
6
8מ 4ףקע*יףב -ולישיר
א:
שת?ל וליולאססי
סימן:שסי 4ן4ך?תותרב
מוךהולאשטיאחליסיה.8
ליריי
לכי
* **
**
(ש"תויתר ותבעת,יתדוש"תוית
ר t(fiW1
8לשלסין4א בקקרוןומהמתאיש
רסיי?4,יליפיי
םמרדךסיחושף;4
י סל-ניב4שר הפקר
אם לא:ס
שיףסקסיםזלי)ףבוגל-שקף?
*
4ין
* **
(הטשקל כרע)*
עסתחסידים?סףןיכ4שריקום
הקשובלסקונה.
סרנה47,םג?יך
6
לכול עםק?ף:סק
ושיר שקזעה התם
נססכ 8הסקיה'ים
שורטשי1עסה
גר*8
4שרושרידליקירתי
י;
?מיתלכי:ראג
ך*נלי ?4רידיר
טדטליויי92טך
*9
** *
1מי שלא 'קרא לעורה בשעת דחקו ,מתחיב בנפשו ,כחולה שאיננו קורא ליופא '-.המתין מלדבר
דבריך8-,כיכן יאחר גס רב*מורה (ר"ל המורה בחצים) לירות את בן.הק,ת (ר'ל את החץ),כי אם יתאמ'ן
לכוון היטב אל המטרה בטרםיירה ,ואו לא יחפיא אפילואלי חטה 4 – .אל תפקיד פקדוןבידי איש חמגלח
סור6-.
לאורך ים'ם6-.בין הפותרים-,ו הרה"ח הרכבי משער בצרקכי את המשל הזה חבר
אשרתעמוי
הנגיר על עצמו בעתהיותו רוכלעני ויושב בחנות, 8 — .קנך"-ביתך ,בארץ מולרתך .ר"ל טוב לאכול ירק
וללבוש שק באיץ מולדת ,מלאכול פת נקיה וללבוש משי ולהיות גר כאוץ נכריה9 – ,מי שצריך
לעורבי ישתדל לרצו ת אוחי כמלך ,והאיש שאני נצרך אליו ישני.
אוצר
השירה והפליצם
(ש"ת ויתר ,תנועה ויתר והמעה).
8יך לאאתב"שקרסי
בעו?קריולעילתם
4לילאסלךלדיש
י
!
4
ישית והעד ,ש"ת ויתד ותנועהג
ששל ?4ו 4כרתכביען
וצלח,ךחבורת קרבות
8ס:ה -ולאמף:הו סבורת
לשוזךננע מלקבות*
***
(יחי
קיש לטאת נבל ,קללה
ארר חסל
ושו
ם *8
כששיוע
** *
םלמשלים
ין-ידאיילי
..
ךים
13
ישית ,יתד הט.ת ויתר ותנועה).
?סקסשד והסעלם,חיצים
טסיטבריניקסתתה ראשוטיקר*
ובתקלההלות טהכליף
מרוא,נקשרמסשץ כחטר.2
** *
קבא:שםלסרנדיב:,סטר
?שקקחי לסקלםקיום*
4י5
קקךךלסכרך
?סילתו ךל"שה4לויסךה14
ימהי9צסט:ךף ס8דולה
5
סן2יךא !1
:לדנשובךשיס
* **
?קיזהסויכששליחי
ראש
2לי 9למי':שד9:ךעיןלד:
לטמן כסיל
בהונף
2י ישר
ומשרעל9מי
*ש9י
?שזלך*
**
?ךיררףטחישל ?לדה
ס4ם 6פנולף 2תתגקשה:
4לי 4ףישלש' טיש
4שרסלהתלייסד:,י?ה*
4יד
וסי
** *
?יקם מעסה הכן ךאיה
?סלפ קעסףיוםמנואה : 1
! ואולם לא תחיה חבורה זל לשון הרע אשר ינגע הרג 9 -מי שנוהג כבוד בעזוז ויורע
להחתיר מטרת מנוקשו ,בסוף ישיג חפצו .ואולם האיש יתנהג כנקלה וחפץ בהתגלות לבו ,הוא ידוכא
ונוי 8 – .אך אם יבא ישע לשר נבל יגלה בשמחתו את האנשים שטמאו לו לפנים( .כנראה ראה
המשורר גימ' נגידותו מקרים גאלה אצל מושלי הנירים) 4 -.אם תאמר לעזור (,לעשות יר') לחכרך,
עשה ואת מהוה גם משל הרומי cito datש6 – t(BiS dat %כי מחהיעי
ל השועתך הגדולה ,אם
ע"י דחיותיך צלך ושוב תקטן העזות ז 6 -ואפירו אמ– .ז בשרם תענה ,הכן לך ראיה אשר תמלפ אותך
ביום שיאמיו אינאיך למצא לך וגואות ,באמרם כי הטאען
(לפי השעות הח' הרכני מוסב זה
~nlwna
ע 5וכוום מעניגי האמונה),
יוכן
שמור הנגיה
24
מים 95ביסרם
וך8ץקלסים קטף -נטיף
בא וסת -
ס24קדיוציאלףסירות.4
:סמן9ט?"%י פצז"
* **
יעף
?כות טסי4ר אל לפשה
;
מחייל D-eוכישב'%י
סי ?tc
לרעלים 9שת'ולים
'י.%ם
יי'9ה
הי
י
ש
י
ייעד
"
.*,
וך משר
"
פ
ע
9
429רם
?ףלעיל
* **
(יתד ותנועה ,יתד ושגת ,יתד וש'ת).
?עתי%נ4עי
ףז9סיף
הל9ףלקלסם;
?קיסמייק
ואם סללהיקשרשין קה
ק?סלטם ק
?יא ?סייד
2י
סם ,נככה
הם כמוהם;
Q~Qהסם
הותיוטלפי
ם ,2
4שר בונקוצו יחד שניס
ו4דיטר 9שופ -ל18ב:ס
י ?בי
ב:8
ולא:שוב בשוםזקןאלימי
?2ץ:משמףית לא:תמן
ג:מקזועירו לחוךפבי
***
(שיתויתד ,שית ויהד וע41ת).
צליית חלקום עקף -כלעץ
:725סי עשהלף a1-s
(יתר וש"ת .יתר ו'ט"ת).
?סדיהשס -~csלעיי
ל4סי-טיי;
יסייף
נסס99ה?ליטף4ל
ק2ץ ?ליסרי*
??* * * -
("ד ושית ,יתד ושית ויתד ותגעה).
ץ קח!ים,
?יסים את 9מ,גך
ואם:רפון:,מיתון טה
יי
מ
:
ננוס .ט"סוסים8 ,ם 29טים
;6
ו8םרמים -לסתיותשזיו,
* **
י
ן כי האם ישכיל מי שנותן פרוסת להם לשועל במוכת ?סל? -ויותר מאלה ואלה מעפים הפ
האגשים שיש להם גם עושר גם שכל "- .אבל הזקן לא ישוב לטוב ע"י שופ 1 – ,מלשון מירים
י צ'ל מורוה ,מלי .פווי הגפן נכריה'5 – ,אוי השתדל שיצדקו בתהלתם ,רשל עשה סעשיט
וקוצים.יאיל
טובים ער שתשא ראוי לתהסוזם 6 -,ואולם אם ירבו הגשמים ימיהן מה שהחיו ,אבל גשמיפי הכמיםוכו'
אוצר השירה והמליצה.
לסד ס9לעיףסקכיסם 9ראטסלע
8ל המעפם.
אקר לא ן18ז
?אר 4ק ןלבסריסם
יכוה*
2יחקייחל
יונייה
למעלסם
טומר"
סיףץזמר וסם ל9ב
ו סךן9הן?
השאיגלר,דב
(יהד ושיהו יהר ונטית ויחף והרועה).
* **
(יתד והמעש יתד ויצית-שתי פעמים).
*מולהשדסנה-ולאם ?ךכווסים -
איטן מ]לסרט9ףנ9יא2
ששי
25
איםcvקראל
ם !?3
וסם יסלאלישולי
מר %קקת
ךיףוישי
היייסיים
י ??ים חקה* ךהעללימ*!1
9ל
דעת
אתרלימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
אשי יהיי-
' החכטים גוערים בבביהם להשיבם לחוב; אבלמי זה יגער בתכם אם תעה מדרך הטוב
1אם חצץ אתה רהשיב יאיש רע גמולו בבאשו ,אזי סלה (ואם נם יארבו הימים) עו
בך כח
לענשו (להרגו) * – .אם המרכים בעצמם נפתליט במעשיהט?! 6 -כי אקי חשר הצל אם לא יתישרו
שהצל דגמה
העצים הנוטים
אתההצצלר .,והמשל יפה מאד,כי ופעמון עושה תמיר רק כמעשה חגדולישכמי
להדברדיוטה את