סקירה אודותיו ודוגמאות משיריו / (מתוך: אוצר השירה והמליצה)

דצמבר 7, 2017 · מאת שלמה בן גבירול · מיון לפי שם השיר

‫י‬

‫‪26‬‬

‫שעסה בן נניר‪1‬ל‪.‬‬

‫והמליצח‬
‫י"ח טניוב‬

‫ר' שלמהבןירושהאבןגבירול‪,‬‬

‫המשורר הנעלה והפרוסוף הגדול‪ ,‬ר' שלמה אבן גבירול‪ ,‬נולד בשנת תשפ'ב‬
‫בארץ ספרר‪ .‬ובימי ילדוחו בא עם אבותיו לגור בעיר ק?גיקה‪.‬‬
‫(‪ )1022‬בעיר משליגה אשי‬
‫בכשרונותיו הנעלים רכש לו בימי נעוריו ידיעות עמוקות ורחבות בכל חדרי הדירה ובכר‬
‫מקצעות החבטה והמדעים‪ .‬ביהוד דבק לאהבה א"ע הפילוסרפיא ואת השירה‪ ,‬ובעודנו נער‬
‫מיריםיקיים ונפלאים מלאים רגש והור‪; ,‬זד מימי ע‪17‬מיו מאם בתענוגות העולם‪,‬‬
‫ויבחר רק בעזבונה ויהגה בהצרה ובחכמה יוט ולילה ודבר לא היה לו עם איש‪ .‬ואנשי‬
‫מקומו אשו היו רעשים גסים לא הבינו ;רבו ונם שנאוהו וירדפוהו על התרחקו מהם‪,‬‬
‫והדבר הזה הגדיל עוד את עצבתו ואת יגונו הבבקי‪ .‬והוה הופיע לו מלאך מושיע‪,‬‬
‫הלא הוא החכם יקותיאל בן חטאן‪ ,‬זקן תכבד כחצר המלך ונם גדת נתורה‬
‫צדותע‪ ,‬וגמחותיהם נקערו נעבוחזת אהנה חזקה‪,‬‬
‫ובחכמה‪ ,‬והוא הושיע את גנירוך‬
‫מכי‬
‫אך מנוחה גבירול לא האריכה ימים‪ ,‬כי בשנת הש‪-2‬ט ‪:‬רצח איש מגגי בירי שונאיו‬
‫הערבים‪ ,‬והאחרית הנוראה של אהובו וירידו נסכה על גבירול רוח תוגה‪ ,‬א‪2.‬ר דא מרה‬
‫עודמעייו בל ימי חייו‪ .‬בכלך היה המשורר תפלא הוה בעל הרנטות עמוקות‪ ,‬ולבו‬
‫י מיה שהורה ורוח עצב‪ ,‬אשר ישיכו אותות‪-‬הם בכל שיריו‪ .‬גם גורל‬
‫הךןש הניאוליד‬
‫היהודים בקרב חגוים גג; עד לבו עד שאר‪ ,‬וצרת האונה הגבירה את עוצב רוחו; והיא‬
‫היה הראשון במבעררי ישראל אשר אהב את ציון בכל עוז ההרגשה‪ ,‬ושיריו על גורל‬
‫קנו ועל אהבתו לארץ אבותינו מלאים דום ורגש ויורדים חדרי‬
‫ובראותו כי בני‬
‫עירו ישביעיהו כעם ותלאובה עזב את עיר מנורו וירחיק גדוד‪ ,‬איש‪-‬הרוח הזה לא‬
‫האריך ימים על הארמה‪ :‬יש אומרים כי ימי חייו היו כחמשים שנה‪ ,‬ולדעת חוקרים‬
‫אחרים לא הגיעו שני חיע גם ל שלש ים שנה‪ .‬איך 'היהיה‪ ,‬הנה המיל לעשות‬
‫בימי ח"ו המעטים‪ :‬עחו כעשרים ממים חבר בבל מקצועות המד;ימ עוגם כתם עומת‬
‫רבים מהם נתארו בידינו (בטן ס' ‪,‬מבחר הפנינים"'‪" ,‬תקון מדות הנפיט*‬
‫ונעהקו‬
‫וע"‬
‫ועוד)‪ .‬לשפ‬
‫סבל גרע ‪ 1‬הוא הס' הפילופו"י *מער תיימק שכתב ערבית ונעתק לטשוז‬
‫מבנר‬
‫זירם מומכם בכתב)‪ .‬בגלל הספר הזה‬
‫לטעא וגם לשטת צרפת (אך טף הספר‬
‫ותרשמי‬
‫יקראו לגבירול בשם "אפלטון היהודי"‪ ,‬והוא היה הפילוסוף הראשון נאירומא בימי הכעים‪,‬‬
‫ביער משה‪.‬ר הוא יתיר בדורה יבצדק אמר עליו אלהרעי‪. :‬כל המשוררים אשר ה?‬
‫לפניו‪ ,‬שירם לנגדו רוח ותהו‪ ,‬ואחריו לא קם כמוהות הוא חבו שירים ונים מאר‪ ,‬וישר‬
‫ע? מתעת הפבע‪ ,‬ועל דברי עצב ותוגה וגם על דברי שחוק והתורים‪ ,‬גם ער ענעי‬
‫הפילוסופיא וגם על חכמת הדקדוק‪ .‬שירי ההגיון שלו מצוינים נעומק ההרגשה וביפי‬
‫התמונוה‪ .‬מליצתו בשירי החול נשגבה לפעמים עד מאד‪ ,‬וקשה לרדת לפוף דעתו‪ .‬אך‬
‫תחת זה מצטיינים שירי הקדש שלו (פיוסים‪ ,‬סליחות וקינות) בפשפותם החמה והמורגשת‪,‬‬
‫כי עלבן נתקבלו רוב פיוטיו בכל תפוצות ישראל‪ .‬אספה כללית משירי המשורר הנערת‬
‫הוה אין נספרות‪:‬ו‪ ,‬ואנחנו נביא בנה דוגמאותמשיגי הקדש והועל שלו הפזורים והמפורדיפ‬

‫?י‬

‫לב‪_.‬‬

‫בסודית ובמאספים שונים‪,‬‬

‫*וטייגש‪:‬ייור שולל מריש גבירול את הספר הוה‪.‬‬

‫עצר השירח והמליצה‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫'‬

‫‪47‬ער‪1‬‬

‫לימודי יהדותורוו‪,‬‬

‫ח‪11‬י!‪w%tw.c]aat.ac,i‬‬

‫‪,‬ע‪4‬‬
‫‪1 ..‬דש‬
‫‪'?2-24‬י‪1‬רקי‬
‫ש‬

‫*‬

‫א‪.‬עליגון*נעוריו‪.‬‬
‫(ע"מ יתד ושתי תנועות‪ ,‬יתד וש"ת ויתד ותנועה)*‬

‫ייי?מי?ייקוריירייה‬

‫יושקקסי ךחופה'‪,‬‬
‫ושיוס‬
‫ואםאריה שהוקובשהלבסי‬
‫י?סיא ‪2‬משי קטופה‪- .‬‬
‫לסיס‬
‫*‪:‬דידי‪ ,‬סלקן‪4‬שר וששה‬
‫םהאסיקה‪,8‬‬
‫?פידיוכותעלייי‬

‫קשרסגהלס?שץייפית‬

‫קלסישיסולת?זיקה‬
‫‪5‬‬
‫טיטנ‬‫ילחסיט‪4‬עורי‬
‫ומלשן ~סהןיש‬
‫'?פו‪4‬הי‬

‫‪- !14‬‬

‫ושםסבין וס‪4%‬מרונתו‬

‫הישישירייה‬

‫שםהצדקה‬

‫*יטה‪*-‬צט וסתרשף‪1‬קילים‬

‫‪-,0‬‬

‫‪7‬‬

‫רקנהסילשלטוההיייה‪,‬‬

‫יס‬
‫ה*ונויל בכות ןלהיצוקים*‬

‫‪4‬סהירעיללדט?הסירוקה‬

‫שיה‬

‫‪~yg‬‬

‫א~סל‬
‫ ומה אוחילד‪2‬ד‬‫ם עורולא מלאה תקופה‪,‬‬
‫וסיי‬
‫וטרם ?אשרי שמית‬

‫חנושלישב‪2‬ל‪4‬י‬
‫גף[סי*ה‬
‫ך‪4‬‬

‫מן?‪1‬‬

‫‪" 1‬טרופה" בלולה‪ .‬המשוור‪ ,‬שהיה כבן פיו שנה בכתבו את השיר הוה‪ ,‬מתאונן כי דאגותיו‬
‫ואנחותיו בלולות במל'צותיו ודוחפות את שמחתו‪ 2 – .‬כן צריך לנקד לפי המשקל‪ ,‬והכותה בראותי‬
‫שחוק של אחרים יבכה ?בי על סערי ועליצותי 'הנקטמו ממני‪ 8 – .‬עד כאן דברי המ'טורר‪ ,‬ומכאן ואילך‬
‫דברי ידיריו השואליהן איך יתכן כי נער כן פעו שנה כמוני יבכה על יום המות; ‪ .nttca,l‬הוא כנוי‬
‫למת בלשון חו"ל‪ ,‬ובהוראה ‪ 11‬השתמשו בה גם משוררים אחרים בר' שמואל הנגיד‪ 4 – .‬הן לך‬
‫היה להמשך אחרי תענוגי הילדות בלחיים שזופות כחבצלת‪ 6 – .‬כמאמר חז"ל‪" :‬צדיקים יצר טוב‬
‫שופטם"‪ ,‬ומכאן והלאה היא תשונת המיטורר‪ 6 – .‬נפשי שהיתה הרוצה ועליזה שם (מחקר הדב)‬
‫לקוצפת על הליכות העולה‪ 7 – .‬דברי ידידיו‪ * – .‬הרבוי מן ב"מצור ‪ 1‬ב מ צ‪1‬ק*‪ 9 – .‬מל' יערוף‬
‫כמטר‪ .‬ויותר טוב לקרוא‪* :‬ומה מועיל בדמעה העטפה"‪ 10 – .‬מה בצע בתקותי והיום הרע עורנו‬
‫גדול ותקופתו לא מראה עוד‪ ,‬כלומר לא חלף עור‪ ,‬ובטרם תבא הרפוא‪ :‬למכאובי ימהר יום המות לבוא‬
‫איי האיש הכשב בהמו תששי דוויה תמיד‪.‬‬

‫לטה בן גבירול‪.‬‬

‫‪28‬‬
‫‪.‬‬

‫ז*‬

‫(המשקל כנ"ל)‪.‬‬

‫וכיןטיוסליק שק‬
‫י‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫לי‪:‬‬
‫?לשלי נגי‬

‫ושירי‬

‫נסי‬

‫לרבסא?טדוגינו אשר סח‪,‬‬

‫?לייה‬

‫דאגיג(רה‬

‫‬‫'גלכערג ואגב‬

‫גשטרהלנו בסכל‪.2‬‬

‫‪,‬סיגג?ה הטד סלסלה‬
‫יעלסי נטשה מספדואיל‪:‬‬
‫ן ‪8‬שרגהו ?פון‬
‫אליירו‬
‫‪?3‬‬
‫וסם ‪4‬שרנגני‬

‫"ה‬

‫ייצל‬

‫נ‪.‬עלשרירתידירו השריקותיאל‪.‬‬
‫(ש‪.‬ת ויתד‪ ,‬ש"ת ויתד וב תנועות)‪.‬‬

‫?יסה‬

‫יאד‬

‫רקלילשוספלאנוש‬
‫יום‬
‫שסז ?רן‪214‬סטני‬
‫‪2‬דשיהלאסיףטסי‪-‬נמם‪1 :4‬‬
‫י ‪8‬ם ‪4‬ף קנוס*‬
‫לאמציהש‬
‫ה"ספת לקב'נ‪8‬ל‬
‫כשהסכי‬

‫עשריחו מעכורסינם‬
‫ניט‬

‫‪!5‬‬

‫ר‪.‬על מותידידוהנ"ל‪:‬‬
‫(ע"מ יתר וש"ת‪ ,‬יתר וש"ת ויתד והנועה)‪,‬‬

‫ר‪8‬ה שסשלעתערב אדמה‬

‫קיליל??התולעלסי?ה'‬
‫ןוגטין‬
‫ספיםפלסייפו‬
‫ז טסשהן‬
‫וריס‪:‬םוקרני‬

‫ו‪8‬ןןייזרהאיסדיך‪9‬ה‬

‫וסססיע‬
‫י‪1‬יהרי'ס?ל"ילי‬
‫וק‬
‫וסשס‬
‫צ‪4‬‬
‫'‬
‫?שק ‪2‬ל מות‪:‬קיסישלמכשה‪.‬‬
‫טלולה‬

‫‪* 1‬נבל" הראשון מל' כלי (כלי שיר)‪ ,‬והשני מל' "נבל יין'‪ .‬ור"ל כי יחדלו לשיר‬
‫;גי‬

‫וגם‬

‫‪ 8‬הוא מרטה את רב האי‪ ,‬שמת‬
‫עזרו מןהיין מגודל היגון‪ 2 – .‬שהוא היה לנו פליטה בתבל‪- .‬‬
‫בבבל‪ ,‬לאט העדו; ‪–‬רהטנה אל הכרב בדה"א‪ ,‬ר‪ ,‬יח‪ :‬ואת יקותיאל אבי זנוח‪,‬‬
‫רק מבול מים יכל לבכות את אש אהנתק‬
‫והטשורר משתמש בפסוק זה למליצה יפה מאד* ‪"–‬‬
‫ואולם ה' נשבע לבל הביא עוד מבור על הארץ‪.‬‬

‫לאוצר‬

‫השירה והמליצה‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫ה‪.‬כסטיר זץכ‪2‬מפרהגדולעלע;טצטנל‪.‬‬
‫(עיט ש"תויתד‪ ,‬ש"תויתד ושלשתנועות)‪.‬‬

‫סיטיוקותי‪8‬לישרננירו‬
‫שימואולתבילםילסקליעםוסליסלהוויףן‪:‬ירי‬

‫י‬

‫נפל גרוש‪,‬שלטין ‪7‬עבותים גכהה‬

‫‪*1‬‬

‫‪:‬ייז‬

‫ל‪4‬ם שיחותךלא נוצרו‪*2‬‬

‫שקר‬
‫קיטת‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫צ‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ינור‬
‫‪9‬סלשנתסיעים דסשע‬
‫ש‬
‫ביקיקרעיםשחריונערו‬
‫‪*8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪*40‬‬

‫?ם‪:‬על ‪4‬ם‪:‬מנף‬
‫‪3:‬דללעולם שם אלהייעקב‬
‫ומחי‪:‬כוסיי‬
‫לקיט‬
‫עדאחשבסיעםןנוש ‪:‬םהרו‪—3‬‬
‫י‪4‬דקדמאד י‪%‬רו‪—!41‬‬
‫ל נ)‬
‫היהיקותיאל?סלע‪:‬קסט‬
‫‪:‬ר‪4‬ה ‪9‬מ סמל‪,‬יסירושיים‬
‫םזוררו‪.48‬‬
‫בונשטטוזרים‪:‬נ‬
‫‪:‬סנגרושלינלאגערו ‪- – -‬‬
‫הץ‪::‬קוסיאלכתןןהועלה‬
‫ל אשרלאובדים‬
‫‪4‬סי‪:‬קיסי"‬
‫בווסקוסולוגם נברו ‪- – -‬‬
‫עלהר‪,‬אקרבוע‪91‬רים אשרו‪—‬‬
‫‪4‬‬
‫אשרמאסלנוננדיה‬
‫‪8‬לס‪4‬סירוקול באלץסיוגי‬
‫ס ‪4‬שרןסרו!‬
‫‪4‬ן‪:‬ר‪4‬זוסריםו‪:‬סערירג‬
‫סהלס‪9‬לי‬
‫?טי! קפדסיסוייכ‬
‫‪?4‬רשירקיסדתי‬
‫י‬
‫י‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ט‬
‫י‬
‫ס‬
‫"!‬
‫וכליקסבו‪59‬יוקר‬
‫ההשנקיהאשי‬
‫הרי‬
‫יש‬
‫יהנ‬
‫‪6‬‬
‫לטילציו;כחלילים‬
‫טלקלטיהרה‪:‬סילל‪,‬קיארון‬
‫נלקחךלוחותסגולית‬
‫ולקולינייתהרססיניערג‬
‫ה ה‪91‬ה ‪4‬שר‬
‫‪8‬ל תתטהו‪48‬שי‪4‬ד‪9‬ה‪2‬לףכר‬
‫סן‪2‬ק‪4":‬סהשיקיל‬
‫?‪9‬ש‪:)1‬ם "סרג‬
‫‪9‬הנעקביןטיי‪9‬ה נקטרו‪—‬‬
‫טי‪:‬סגניעודוישקדיוםליום‬
‫לוחורו ‪6‬למצהכשטה‬
‫י‬
‫ד‬
‫ר‬
‫‪:‬‬
‫לעצהתהוםולסי?אזלנשרי‪—‬‬
‫אם‪:‬קודוקסיונא‪::‬וורו"?‪-‬‬

‫יי‬

‫ייןרג‬

‫י"ר‬

‫חי‬
‫שיו‬

‫ני‬

‫גיליי‪—‬‬

‫‪ 1‬מות ‪,‬ק‪.‬ת‪,‬אל (שנגמרו וכלו ימיו) אות הוא כי גם השמים נבראו יחלוף ולא לעסוי ‪4‬ר‪.‬‬
‫‬‫ן לכל איש (עם) שיחות ובורות עוד בטרם נוצר‪:6 – .‬טות הזמן (מקרו‬
‫ייעובי הזמן ("שיקושו‪)":‬יכי‬
‫החיים) יקחוחיים מששים ועל אחרים יוסיפום‪ ,‬ולכן אחשובכי הם מותרים עם אדם‪ 4 – .‬של תודיעו‬
‫; ט"ב‪,‬‬
‫דבר מות יקותיאל בא"י‪ 5 — .‬כן צריך לנקד בשביל המשקל (וגם במקרא נמצא *ארון"‬
‫י‬
‫ד‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ב‬
‫‪ 6 – .‬לו חדרו ה'טמש והירח אל כאבי אזי ירדו וכוי‪ 1 -.‬אשר אלבין עבותים לחזקאלי"ס‪,‬יא)‬
‫י'ב‪,‬י)‬
‫' ‪.‬צמרת הארז"‪ 9 – ,‬שטנת תשצ"מ‪ – .‬א מל' "נערו כגוריאריות"‪ !! – .‬ע"ד ‪,‬ברוך‬
‫נבהה קומתו‪8 – .‬סי‬
‫‪ 18 – .‬מל' זורו רשעים‪ 14 – .‬מל' כרמך לא‬
‫ס'ן האטת! ‪ '1 -‬רומז למלכים ג'‪,‬י"ר‪,‬ז‬
‫תזמור* ‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ל‬
‫צ‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫מ‬
‫‪16‬מי ידאג עוד לרעת אם ירבו בניו‪ ,‬כלו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫ימעשוי‬

‫ר שלמה בן נבירוג‬

‫‪30‬‬

‫סיוסרם‪?,‬ף כטסים"טחףים‬
‫לטלף‪,‬ץ‪8‬רצאןאסדותנערו ד‬
‫וזכו בךויד ע‪4‬יךרומר‬
‫בולסשו‪:‬שע חרו‪——‬‬
‫וסכומסישרץ?"יססמחלי‬

‫חי‬

‫וססלליסימודסיץ‪-‬י'‬

‫וסכופלילינו ב ?נע‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ט‬
‫קף דלת‪:‬וםוטלסירי‪—‬‬
‫‪1‬‬

‫*בכו מרודיהנעליעעון‬
‫יסדיסגטארי‪—‬‬
‫‪3‬‬

‫יי?פיז‬

‫אשר‬

‫ובכוצט"יס‪4‬לי?‪4‬ז‬
‫י‬
‫ש‬
‫ץ‬
‫פיסם‪,‬לטלקושיערף‪,‬‬
‫שטורי‬
‫םושק ‪ btS‬פתח‬
‫נם‪:‬שבודוי‬
‫‪2‬לאוריווקיש‬
‫רנקורו‪-‬‬
‫סגה‪:‬קומיאל‪:‬סטרפשעים‪,‬‬
‫‪4‬‬

‫יטלזסםממסרי‪,‬‬
‫ליגיטינ‬
‫ו מום‬
‫וכוןויחשבלטלימ‬
‫עולות‪4‬לייד‪~8‬יןסח‪4‬רו‪-‬‬
‫פטו אמוךםנססידים‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫ל‬
‫'‬
‫סיטיוקוסיטל ‪?4‬ר‬

‫‪4‬גייי‬

‫ו‪ .‬משירתלונהעלאנשימרגומה‪.‬‬
‫יקווני‬
‫נסרז"רט‬

‫(ב"ח ויתד ותנועה‪ ,‬יתד ותנועה)‪.‬‬

‫שוסל?לוטה קרב ‪9‬א‬

‫י?טגימו‬

‫וסקלחסילשוגי‪,‬‬
‫הוהלזייקסרסי‬

‫י‬

‫‪,‬‬

‫‪:‬‬

‫‪..‬‬
‫‪.,‬‬

‫מי‬
‫כזשסיגאול‬

‫סי"וסיזיעיד‬

‫ס‬
‫י‪:‬מני?‬
‫יילטייסש‬

‫‪.‬‬

‫‪- – -‬‬

‫לווש מנשם מרחם‬
‫?ליןויאחזומיל‪,‬‬

‫לטסילויי‬

‫‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סם ‪2‬ש לבלף‬

‫~רדק"תע"כונ"‪,‬‬
‫‪8bye‬‬
‫אוליז‪41‬רי‪:‬נוני‪,,‬‬
‫ושקם קער טואיגי*‬

‫יםסמול‬

‫‪6‬‬

‫‪hih~*yWibh‬‬

‫בסךלרברךאיגי‬
‫‪6‬יך מסשבסיאניחי‬
‫‪2‬לךזסף ךץכוני‪?8‬‬
‫ס‪9‬עפהיוסיהתוך ןם‬
‫‪!7‬‬

‫יחשב שמאלייטיני‬
‫‪4‬חזר'טזל ~‪ba‬‬
‫י‬
‫ש‬
‫ך‬
‫"‬
‫ז‬
‫י טםכסיסיטרוקי ‪!10‬‬
‫ט‬
‫בלי מםולא אב‪,‬‬
‫‪,9‬‬

‫יזיב‬

‫?עירומיסירועלי‪,‬‬

‫‪ 1‬שופפינו (ראשיהישיבות‪ ,‬בבבל‪ .‬געניים מרודים‪,‬‬
‫‪ 3 -‬מל' "ח' מעון אתה"‪- .‬‬‫‬‫אשו פערו מיהמ למרקוש שיערוף‪5 –.‬מל' *בן אוני"‪ ,‬עמל ומצוק‪ 6 – .‬המיתלכי‪ 1 – .‬מל' "רראון‬
‫ל בשר"‪ "- .‬איך תוכל לח'פוב שאני חי‪ ,‬אחרי שידעת את צרותי ?‪ 9 -‬האם מעם הואכי אג' יושב‬
‫"כ‬
‫בתוך אנשים אשר יאשנו שמאל דימין‪ ,‬ר"ל כסילים וכוערימ‪ 10 – ,‬אני תשוב כעיני כמת‪,‬‬
‫לא‬
‫כמדבר (במקוםיחוע מן הישוב) אני נקבר‪,‬כי ארוני הוא בכית‪ ,‬בתוך בביעיו שאינס מגינים אות'‪.‬‬
‫אב‪-‬‬
‫‪4‬‬

‫הסעור‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫אוצר הש רה והמליצה‪.‬‬

‫ספךלפלי*ח‪*:,‬יןלי‬
‫ר?לסדרזיוני‪- – -‬‬

‫אוי לסבלהואוילי‬

‫שיגויסמו!השסני‬

‫טהרנה אטליל‬

‫‪9?4‬אלרעושסלה‬

‫גרם הלותהשאוני‬

‫יף‬

‫ששלו?וקיםוטילם‬

‫סיןסיי‪2‬סרי‬

‫‪!2‬‬

‫עשב קמו ‪:‬תו?כ‬

‫יישבישפת‪:‬זני‬

‫סין‪9‬ל קסלאלו‪99‬ל‬
‫י ‪*4‬‬
‫לבו ?לבסק?מונ‬

‫‪1‬ה ישקה רוש פשרם‪,‬‬
‫ק ראש וילא‪,6‬‬
‫!היחלי‬
‫‪8‬‬
‫‪:‬שים ל?ך‪2‬ו שקרבו‬
‫י‪4‬דוני"‪17‬‬
‫יאמרלף‪":‬י‬
‫‪8‬לי שכותם‬
‫זם‬

‫‪:‬ייםו‬

‫טסיותפלכיםלצאנך‬
‫לאיאדימו‪24‬יסם‬

‫סי ‪8‬ם?‪9‬עומסשני‬
‫אםאזניםלילרלה‬

‫טהי_זש‬
‫הפזמול‬

‫‪1‬‬

‫‪9‬קסל לשוטט‬
‫לאתחיה בהךצו‪9‬י‬
‫"! ‪- – -‬‬

‫לא אעלו גא לעולם‬
‫לא‪2:‬ל‬
‫‪ ,‬לאוני*‬
‫ל‪4‬מלאילי‪29‬יזש‬
‫"מירה ?קה פהאדונ‬
‫י ‪–!"12‬‬

‫יה‬

‫‪,8‬‬

‫‪9‬‬

‫עוד‬

‫!‪- – -‬‬

‫שי מהיעימשחיני‬

‫‪,1‬‬

‫וביני‬

‫‪31‬‬

‫ץ?סישק"ם‬
‫יקי‬

‫לעיות??ריקרני‬

‫סיי‬
‫ם?שוני‪4‬םוסי‬

‫וביוםיםונ‬
‫י?שוני‪- – -‬‬
‫שדרש ושדק ‪1veo8‬‬
‫רציתשלמה‪1‬קני‪4‬י‬
‫אכלימנלהזיקות‬
‫ונלהמבינהלעינך‬
‫שיאקנסילכלה‬
‫י!‬
‫ט‪9‬לן‪9‬לי‪7‬הונ‬

‫_ יי‬

‫‪- – -‬‬

‫‪- -!?10‬‬

‫‪,15‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ 1‬נפשי צמאה לוע‪ ,‬אבל היא תכלה בטרם יחדל צמאוני‪ ,‬כי אין למצא כע במקומי‪.‬‬
‫‬‫‪3- .‬‬
‫השמים וצבאם מנד'ליםבין תאותי (ראל הדבר שאני מתאוה אריו‪ ,‬זה היע) וכיני‬
‫‪t‬‬
‫‪n‬‬
‫~‬
‫?‬
‫?‬
‫‪:‬‬
‫ומפני‬
‫החרב נאמר "יעני"‪ 4 – .‬החושבכי לבו כלב תחכמוני‪5 – ,‬מלי "אל יגש ראשיי‪ ,‬ש"ירושו' לרעת‬
‫הקדמונים טענין שבר‪ .‬והכונה שבני עירו מחריקים משונם לו ובקרבם תוך ומרמה‪ 6 – .‬ל' ‪.‬לארבו"‬
‫יתוה‪ ,‬משני המשקה ‪ 1 -‬הם מתנהגים נגמום נחצוניות‪ ,‬ואיסרים ‪,‬כי אדוניי‪ ,‬אבל בקרבטשיבס‪- .‬‬
‫‪ 9‬עם (אנשים) אשר נמאסולי אכותם וכו'‪ 9 -,‬חם אנשים אשר לא ידעו בשת‪ ,‬ופניהפ לא יאדימו בלתי‬
‫אם יצנעוס בקל (צבע אדום)‪ 10—.‬מה יועיל פעמוני (ר"ל דברי הכמתי המצלצלים גאזניכמ)‪ ,‬אם אזנכם‬
‫י משוטטת בעולפ ולא‬
‫עררה?‪11 – 1‬עינ‬
‫תמצא את הדבר הרצוי לי‪.‬לי‪2 -,‬נ מי יתן וקראו' לי‬
‫גן‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ס‬
‫'‬
‫ל‬
‫פ‬
‫אם‬
‫שגה‬
‫לאמר‬
‫הכוככיס אליהפ‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ד‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ז‬
‫פ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ף‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ח‬
‫שסרני‬
‫ קצתיבתיי‬‫‪-‬‬‫‪ 14‬שלמה הפרך‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫כאלו‬

‫‪32‬‬

‫שלס‪ ,‬בן נבירוג‬

‫ר'‬

‫ע בהאררו מר' שמואל הנמה‬
‫‪*,‬תר וש"ת‪ ,‬יתד וש"ת‪ ,‬יהד ותנסה)‪.‬‬

‫ןט‪4‬י?‪?9‬טנהיל‪2‬ףטןמפדוגרהשעסלנייייי‬
‫‪2‬‬

‫‪,4‬‬

‫‪1‬‬

‫תרב?טיול‬
‫‪21‬נ‪.‬קללדיייר‬

‫והואאסיייךש"וריסי‬

‫‪,8‬‬

‫*בול ‪4‬כיסיוכינו'‬
‫י?‬
‫ו‪4‬ח‬
‫"יטהנוטרלףעררלדשותו‬

‫‪4‬ןס‪4‬יישטם‪9‬שלי?ע‬
‫י ‪.6‬‬
‫טפליראשישסיט‬

‫ויין‬

‫ושהליירוחופי?נום‬
‫וסגה*י?נזםלייחוס‬
‫י! ‪-‬‬
‫ל‪9‬ה?יום'?כזחפוזיסיק‬
‫ן ~‪?rsY‬סק‬
‫?קקוםוחי‬
‫י‪'7‬‬
‫סיןורלי‬
‫ךס‪.‬נוסי‬
‫ל‬
‫ס‬
‫א‬
‫וסק?"'לף קלסי*‬
‫?ם ‪8‬‬
‫ף‪3‬גםשמצעף‬
‫שכשי‬
‫‪8‬‬

‫יקויף‬

‫קמורוקי"שר ~‪?9rE‬קליק‬

‫ח* משיר תלונה עלמפרר‪.‬‬
‫)‪ nffw‬ויתר‪ ,‬שית ויתר)‪.‬‬

‫פיסי‬

‫טהלד‪,‬וסדיה‬
‫דוקם?‪9‬לדטקסי"ז‬
‫ירעים טאקטי'‪1‬‬
‫ט‪4‬ט‬
‫י?‬
‫וישף‪:‬נוגים"מהס‬
‫שקה ‪48‬לחסיגטסלי‬
‫‪40‬י‬

‫כ‪9‬ה ךמעות"שאביז‬
‫דסחף ‪4 14‬יגונף‪4,‬די‬

‫‪91‬ריתומוסייסי‪-‬‬

‫‪49‬רידלסף"ודף‬

‫נקבר‪2‬עםמעיז‬

‫יקלע‪9‬יועיץיאד‬

‫אםתצס"יאוסך‪4‬סי‬

‫ס‪4‬ןליטפסרי‬

‫סכלוטל"סעיפי‬

‫‪16‬‬

‫‪5‬נ‪- -‬‬

‫‪- – -‬‬

‫טה לף אדמה ב‪41‬ךה‬
‫ז‬
‫סססלסי‬

‫יסםיסי‬

‫‪9‬‬
‫חרשו חורשים'‪8 .‬מל' אאבי‪,‬‬
‫‪ 1‬אזבון' נקרא בפי המשוררים גו רל החיים‪ – .‬מלי ‪,‬על ‪~aa‬‬
‫‬‫ן‬
‫ע‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫מלכים ב'‪ ,‬ב'‪,‬פ‪ – .‬זלך וכל‬
‫אבי‪ ,‬רבב ישראל ופרשיו"* ‪ -‬מרהק‪ – .‬כאייהו מאלישע‪- .‬‬
‫אשר תחמוץ אבל מקומך יהי בלבי‪ 8 – .‬אני אמצאך תמיד בקרבי‪ ,‬כמו נשמתי‪ 9 – .‬המלה ‪.‬נתן'‬
‫איננה בנוסחאות‪ ,‬ואני הופסת'ה למלא את מממר התנועות‪ .‬ואולי ציר כמו רוחי אשתרך‬
‫‪- .‬נו מה יצה המליצה שהוא מדמה את‬
‫בקרבי‪'0 – .‬יחייהכנוי לנשמה‪ ,‬והמשורר מדגר לנ פ ש‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ע‬
‫_‬
‫ה‬
‫נפשו ל‪,‬מלך בשבי*ו ‪-‬יי כמו *אסוף יריך‪ 13 – "1‬כמ‬
‫י השוא האחרון‬
‫‪4‬‬‫‪,‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫י נא‬
‫אם‬
‫הדבר‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫ק‬
‫נמלה *דנקת‪ 4‬הוא היתד למלה "ביגונך"‪15 – .‬יה‬
‫תצמאי‬
‫‬‫‪ 16‬מל' עכוג ואיחור‪ .‬ואולי צ"ל *ואל תתערבי"‪ ,‬כלומר‪ ,‬אל תתערגי בהבלי הומן‪,‬‬

‫השירה והטליצח‪.‬‬

‫אוצר‬

‫יוםטש‪4‬י ססמןסני‬
‫תוהועולההךיק‬
‫יוםשצאיליאותענוש‬

‫נקשיסעעד ששמה‪,‬‬
‫לשוא'זליסרכי*‬

‫מסיי‪,‬סייתרןין‬

‫סי‬

‫סקסי‪4‬שרססנלסי‬
‫שימי‪:,‬חידחי‪ ,‬לטל‪,‬‬
‫י‪,8‬‬
‫שוסיולפףשויצ‬
‫ססס?ניזליגונם‬
‫דף‪4‬ה שמסי‪,‬‬
‫ל‪49‬יי‬

‫‪2‬‬

‫‪- – -‬‬

‫שיפינישטייסי‬

‫*‪- –‬‬

‫י‪:‬נורי באשר‬
‫קוי‬

‫כנרציתנ"כי‬
‫שיתי ‪?9‬רדצחרי‬
‫עף‪:‬שלתסעירי‪—‬‬
‫‪5‬ןץ‪:‬ריסי‪,‬אסרי‬
‫תואריקללת‪9‬ן‪4-‬יי‬
‫‪5‬ילד קרץשוררי‪,‬‬
‫‪6‬‬

‫‪-‬‬

‫וישלמף‬

‫‪:‬צ‬
‫יור‪4‬שרבוהיכסי‪,‬‬
‫סב‬

‫אולי‬

‫‪33‬‬

‫טשק‪44‬שיםבשרים‬

‫‪,‬כשקרייסס‪4‬סי‪—‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪- -6‬‬

‫‪8‬יןלי ‪9‬קךטףנדלה‬

‫‪-‬‬

‫יוםכסרימחיי‬

‫‪4804‬ריאומריכי‬

‫'‪2‬‬

‫פ‪ .‬משיר לאחר מירידיה‬
‫(*חדוש"ת‪,‬יתדוש"תויתדותנועה)‪.‬‬

‫‪n$Q?.‬הודסעדהושכש?אונים‬

‫הקםנסךףמינינים‪,‬‬
‫יהלין‪,‬וקנה‬
‫וי‬
‫ם ‪08‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫ט‬
‫רחים;‬
‫סלאהקוםןליהי‬
‫‪1‬‬

‫ודעסיס‪9‬ףלסיד‬
‫ד‬
‫ך‬
‫ו‬
‫י‬
‫י‬
‫צעארונים'‪8‬‬

‫ושקיףסקריה‬
‫‪14‬יסיהי‪:‬ושיףשסףומים‬

‫‪-‬‬

‫ו‪5‬י‪9‬הורטוכים שאוךםי‬

‫'; ואין צרך)‪ ' .‬אל‬
‫השוא האחרון הוא היתד ליעלי* (ובכל הנוסחאות נאמר‪,‬ועיי‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ס‬
‫‬‫את אשר‬
‫מחר‬
‫היופ‪.‬‬
‫אפ‬
‫בונדה (‪,‬תתעי*‪ ,‬הפעיל)‪,‬‬

‫אותי‪",‬ת‬

‫אדמה‬

‫כי יודע אניכי‬

‫תקחי‬

‫תתנדבי‬

‫‪8‬‬

‫‬‫ס?בה כי‬

‫‪ 4‬ביום אשר תצא מספרד‪ ,‬ותראה אנשים נכבדיפ‪ ,‬או‬
‫השוב לח' תשובב נטשך‪- .‬‬
‫‪ 6‬לך וגור בטקום אשר‪::‬רע ?סך (‪,‬תנקני' מל' "נקובי שמ')‪,‬‬
‫רק אנשי לב ידעו להוקיר ערכך‪,‬‬
‫‬‫‪-‬‬‫* ארץ ספרד שבה יושבים יריבי‪ ,‬תקולל אחרי (בצאתי ממנח) בקללת "בן אביי ‪ -‬בן אבינועט‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬עד כא(‬
‫שקלל את יושבי מרוז*‪ -‬אחרי צאתי ממך אתת היאכעיני אם תצערי (תקטני) או תוחבי*‪-‬‬
‫הםדכויירידו (כנראה ר"שהנגיד)‪.‬‬

‫ך ‪,‬טעמה בן נניוול‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫"מפול‪,‬הדפוני לצוקים‬

‫קכוגי‬
‫ם?! ‪- – -‬‬

‫וסקיסן‪9‬ז‪92‬די‬
‫ולא‪:‬ךעו‪:‬לדט ‪1‬הילעסי‬
‫‪9‬אדזעקושה ‪2‬סודנים‪,‬‬
‫ולא‪:‬ךשננלא ?‪ 8 ajf‬עליסם‪,‬‬

‫סלתי‪2‬סשהולןושורי‬
‫טסטיםחשבוכי סםטגינ‪.‬ם‪-‬‬
‫וקם מסלסלים?לישיירים‬
‫‪.‬‬‫‪7‬‬
‫וסיר‪8‬ן?‪:‬סי‬
‫ו מאוינים !‪-‬‬
‫שסקיםסבוכי סכלותלהשית‬

‫אציערז?שוכותונירעם‬

‫ושסק אם‪:‬בואוהוסמונים*‬
‫שניסטןאשרטרם חלד‬

‫לקביו‬
‫סמ‬
‫וש‬
‫"יך‪9‬ה‬
‫י שלץ ?ל‬
‫הו‬
‫וגששיונסלדעלס"אים‬
‫יגמגמהשזעירי‬
‫מש"י‬‫לטען "סריסהטפוסם‪—‬‬
‫זסקמוגים‪.4‬‬
‫ק‬
‫‪6‬‬

‫‪- -‬‬

‫‪6‬‬

‫הךמסה‬
‫ךנ?שיסקליסיר‬
‫ימסשכמיגיגיםס"גיךים‪,‬‬

‫וטראש מאלהלעם"דמה‬

‫ס?עיריואמרים ‪- – -‬‬
‫וסיי‬

‫ימילילה‬
‫ינישסקריפיג‬

‫‪-!8‬‬

‫ך?‪9‬מחשסרירעתוסינים ‪–‬‬

‫מנפשות‬
‫וששיר‬
‫"‬
‫ט‬
‫ש‬
‫ו‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫‪?1‬ל לבותומלץטינוגים ‪–‬‬
‫יפוירו‬
‫ם ך‪35‬שא?לי‬
‫טסידוריועל כלסוסיים‪,‬‬
‫ושסקר?שירשיוללבש‬
‫פלשונאי לעולםג‪9‬מוגי‬
‫מ ‪-9‬‬

‫‪9‬י‬

‫ףהה‪,‬סיס‪91‬זיסר‬

‫?בונות‬

‫אמעסתרועיםנשעים‪0‬י!‬
‫וניל‬

‫‪.‬מקינהעל מות אחרמירידיו‪.‬‬
‫י‬
‫(יתד וש"ת‪ ,‬יתר וש"ת)‪.‬‬

‫ל"‪ ,‬ששל ‪8‬כל‪,‬‬
‫"חי‪-‬מט‬

‫ש"ל ‪9‬החסיית‪~>eE‬‬

‫"שר תאחל‪:‬לךיס‬

‫וסם לא לחמולסמהי‬
‫‪;4‬‬

‫שסי מסל"ךאוס‬

‫‪1‬‬

‫לטעזסיאומם גששה‬
‫?‪2‬י מסל‬
‫קקמי‬

‫‪148‬‬

‫?לי"‪2‬י‪":‬צ‬
‫ו לסש‪9‬ה‪*14‬‬

‫‪1‬ילדי הזמן‪ ,‬רעל הפגעים והצרות‪- ,‬י והוא‪ 3 – ,‬כמו כל ‪,‬עובר עריו (שמ*‪ 4 – ,‬הבין כמו‬
‫בן שמונים שנה (הבית הזה משובש בכל הנומהאות‪ ,‬ואני תקנתיו לפי המשקל)‪ 6 – .‬רק גוי על‬
‫‪ 7 – .‬הלואי שהחרישו ושמעו ?דברי חכמים‪"8 – .‬אריז‪,‬‬
‫האדמה‪ ,‬אבל נפשי תגביה עוף‪6 – .‬יעןכי‬
‫‪.‬‬
‫*‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ת‬
‫‪10‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ש‬
‫‪.‬‬
‫"‬
‫ן‬
‫ו‬
‫וה איטט סרק‪ 9 – .‬ע"ד ‪,‬פניהם הבוש בטמ‬
‫ם‬
‫ע‬
‫*‬
‫'‬
‫ל‬
‫מ‬
‫וי אחי‪-‬איש‪-.‬‬‫‬‫‪,‬‬
‫ס‬
‫ה‬
‫פרק‬
‫‪9‬ל‬
‫ה‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫ק‬
‫נ‬
‫ת‬
‫נ‬
‫‪ 13‬הלח‬
‫ס‬
‫‪-.‬‬
‫‪1‬ע‪ 1‬כי‬
‫‪ !8‬והם לא נהנו ממנה‪- .‬‬
‫‪ !6‬לעשותה שממה*‬

‫אוצר השירא והמליצה‪.‬‬

‫וטיש‪:‬דטששר ‪8‬רג‬

‫ליבוהץדיותי‪9‬ה‬
‫ל בחלהנקשי‪,‬‬
‫יסכ‬
‫ונפשייקלה‬
‫ם‪"94‬‬

‫‪!1‬‬

‫‪2‬‬

‫ושידאישןולסיויי‬

‫‪- – -‬‬

‫~גי ‪949‬ה ט‪9‬הי‬

‫א‪9‬ת'‪4‬לי‬
‫י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ל‬
‫וששיעידלטחייך"‪,‬‬
‫לשןחיאיש‬
‫רלסטני‬
‫י‪9‬ת‪~1QS,‬קליתג?‪9‬ה'‪—‬‬
‫‪8‬‬

‫ננםתבין נסיכי‪-‬אור‬
‫ומדעחסרתיומנע‬

‫‪35‬‬

‫‪9‬עתתעובגויתה‬
‫ותשגבשלנחי‬
‫ר ?‪9‬ה‪7‬‬
‫ו‪?0‬ל‪,‬סשה‪4‬ר‪4‬לה‬
‫דדידנ‪*.,64‬לירי‪9‬ך'*‬
‫‪?4‬ר‬
‫שלגי‬

‫ישר‬
‫קי"‬
‫וס‬
‫ידהדנסל?"‪—7‬‬

‫ולמהשסלה‬
‫י‬
‫ז‬
‫ח‬
‫א‬
‫‪4‬ד‪9‬ה‪? 1‬לה ‪! >aw‬‬
‫‪8‬‬

‫קסרנוה‪4‬נאירהדר‬

‫דס?יש‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬עןס‪"9‬י‬

‫י ‪9‬שאוה‪,4‬‬
‫ולעיס‬

‫‪?9‬י)הי‬

‫‪4‬ל ~‪- – -'0mpp‬‬

‫יא‪.‬עלהמתו‪.‬‬

‫(ש"ת ויתד‪ ,‬ש"ת ויתר וג' תנועות)‪:‬‬

‫‪4‬סי?שקיםשתורים‪4‬ע‪4‬‬

‫סי‬
‫סיסי‬
‫ושך?סקים‬

‫ועףי‪99‬יורע‪—4‬‬

‫ששרשיסעי‬

‫‪8‬ף בכס* בגר באודםלע‪ 4‬מ‪-‬‬

‫עטש ב‪?94‬שם ?ל‬
‫יעלשו‬
‫י‬
‫י‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫שרץי התסיג‪9‬העףנקטעי*‬

‫קיטים‬

‫רקקםרוה‪,‬ועב‬
‫פחי‬
‫ף‬
‫ו‬
‫א‬
‫?‬
‫ק‪4‬ץלמילים‪,‬עד נגעויי‪-‬‬

‫קלה ‪:14‬בילסרים‬
‫‪?4‬רולסאקסמרדעו‪4‬מ‪.‬י‬
‫מודית‪,‬ודעם‪8‬יש‬
‫ו ‪?4‬ר‬
‫?להעסו בכועני‬
‫י‬
‫?‬
‫ה ‪?4‬ר‪4‬ף‪14‬‬
‫‪4‬צישד‬

‫סיי‬

‫‪ 1‬ולוא ירע איש את אשראני יודע‪,‬אוי קץ להיוה בתבל*‪ -‬נ התבל בחלה אותי‪,‬כי לא תעניק‬
‫לי מטובה‪ ,‬אבל באסת קצתי אני בה בדעתי את מוסח* ‪8 -‬להוסיף מומר ודעת‪* .‬יען כי היא‬
‫‬‫(הנפש) תחיה באמת אחרי כלות הגוף (ישמה‪6 ,‬ל' נשב‪,‬גוף)‪ 6 – .‬ותשוב אל ה' אשר עשה אותה‪- .‬‬
‫‪ 6‬זח המת הנספד‪., 1 ,‬הלום'‪ ,‬אבן יקרה‪ nDS 8_.‬שבלה אותו האדמהו הלא במותו שכסה את אמה‪,‬‬
‫‬‫התבל‪ ,‬בקחתה טמנה בחיר‬
‫‪ 8‬האור קדר‪ ,‬אעפ"י שהשמשהיתה בעוז חומה‪10-.‬ולולי נשאו אותו‬
‫‬‫‪,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫ב‬
‫אנשים לקגרו‪ ,‬אזי נשאתהו תשמש על שכטה‪ ,‬מיקרת ערכו (כל וו היא הירוה שירית)‪-.‬ונ פל' *‪ sp‬כן‬
‫רברי לעו' או שילע קדשי‪ 18 – .‬אולי צ*ל ר‪1‬ח‪,‬כי הרוח נושא את העננים ולא השמש* ‪ 18 -‬הרוח‬
‫יקעת רקועי פחים (ר"ל עננים)‪ ,‬והעב קצץ פתילים (חופים‪ ,‬ר"ל ורם המטר) אשר ננעוער לב הארמה‪".‬‬
‫‪ 4‬הגשפ הוציא מנפן האומה צטאים שנסתוו שם; האנשיםידעו שהם שם אגל לא נראו*‬

‫‪36‬‬

‫שלם"‬

‫בן נבירוג‬

‫‪-‬‬

‫(עק*י‪8‬כ"רשט*‬

‫‪4‬‬

‫‪ .‬רעטחץ‪.‬‬
‫א‬
‫(ש"‬

‫טחה ~מ‪1‬י‪8‬י‬

‫ךתר ש"ת‪-‬שתי פעמשא‬

‫ויאטטרסחי?הוקי‬
‫הוצא‬
‫לף‬

‫סימשסו‪4‬סה‬

‫קאישזשלף‬

‫י"‬

‫‪,‬וים*‪44 ,‬סה‬
‫שדיה ‪4‬תז*‪6‬ת‬
‫ךמךור ק ‪–‬‬
‫‪4‬שתיתו‬
‫סרןלביש סרם‬

‫לפהוהי ‪2744‬‬

‫ממל‬
‫משך?‪G‬צ‪T‬ירקי"םי‬
‫‪8‬סת‬

‫לעאול‪91 — 6 1‬ך ץלה‬
‫הקץ‪1‬ואל‬
‫י‬
‫"‬
‫ע‬
‫מ"מ גחתם?שרי?‬

‫זע"סלאנשרי‬

‫בבאז"רוזרגפטג‬
‫(יתד וד' תנועוו‪- :‬ארבע פעמים)‪.‬‬

‫לכיקחייסיק‬

‫‪:‬חיזיןליוירי‬

‫‪:7‬ססררעיסרק ודרך‬

‫‪8‬‬

‫חומלים;‬

‫ה ‪%‬תריקי ולעז טת ס‪4‬סק‬
‫ויקש‬

‫אסלף ‪4‬תטרחי ‪1251‬כטילילים‪18‬‬

‫ננסשילחסת ישובה נצטת‪,‬‬
‫וסיאדסאלטתט*‪ ,‬וסעשים נגללים*‬
‫הוו‪,‬‬
‫‪17‬ףיקהסישייה‪ ,‬נעשיחישוק‬
‫וסרתיס*תיסה לדגשס‪44‬לים‪.‬‬
‫המשית?_‬

‫"שרש בנו ישי* זה מלך המשיח‪ ,‬והמשורר שואל‪ :‬עד אן ‪?:‬תר‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫פ‬
‫ישמעאי‪ ,‬בני ערב‪ – .‬תחת אשר נאמר ‪,‬ורב יעכור צעירי הנה עתת לה כי שעיי ובני ?'יי)‬
‫‪1‬‬

‫עבד‪ ,‬זח‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬בר על ישראל‪ *- .‬כאלף שנים חיו אך מזמן החורבן‪ 6 – .‬מל' הכתוב*דמיתי לקאת מרבר'‪ 6 -.‬האין‬
‫המלאך לבוש הבדים אשר אותו שאל דניאל ע"ד הקץ‪ 1 – ,‬דניאל י"ג‪ ,‬ח‪-‬ם‪ 8 – ,‬עד מתיייי*‬
‫יצרי הרע לעשות הרע בעיני יוצרי ובוראי‪ 9 – .‬מסלות ישרים‪0 – ,‬נ ונפשי נאלחת (משונשת) מאד‬
‫במעשים מכוערים‪ .‬ז ‪ 11‬וכבר וקנחי ועזרני מחזיק במשובה (בחפאתי)*‬

‫י‪3‬‬

‫אוצר השירה והמליצה‪.‬‬
‫‪17‬ע נפקחות‬
‫ר שחות‪,‬‬
‫יט‬

‫וזוע טוחות‬

‫וססלטסטילים'‪.‬‬

‫י‪8‬יזבו"ךיומי‬
‫ולאשנורטיים‪" ,‬ש‬
‫‪8‬סל?ליוםרום‪?9 ,‬עיגק‪9‬לים‪.2‬‬

‫ומאת‪:‬קךכ‬
‫זנםצעיר טךכ פטכמזתונוחלים‪,‬‬
‫ועילםטץשדיש' חזקוסייאש‪.‬‬
‫‪:‬שיריתו לשרש‪ ,‬וטסטןי‬
‫ו?לים‪$‬י"‬
‫‪::‬שב במארב‪,‬‬

‫ישי‬

‫נ‪ .‬רשותלנשמת‪.‬‬
‫עיתי‬
‫?טילחל‪:‬ץיךה ססש‪9‬ה‬

‫וש"ת‪ ,‬יתד‬

‫‪4‬‬

‫ורוציל"נדאותוקשייה!‬

‫וקת‪ ,‬יתר ותנועה)‪1‬‬

‫סלא סםיויר‬
‫ףיהורונקי‬
‫דקי ‪ 7‬כיסןיהדךה אסקתיה‪.‬‬

‫עסין ושא שחקים ?לורעו‬
‫ה(‬
‫כמו תקניעדסחל‪9‬‬

‫לעולטן ‪9 5‬ףינטף‪2‬ללץ‬
‫ולקה סלץקי סלל ולקה‪1‬‬
‫ילצורף‬
‫ניירות"ץטיניש‬
‫קשויה אתיס‪:‬סףל‪8‬לסי‬
‫הו‬
‫השרלא?םרמיסף*ילק‬
‫‪4‬שרשלם‪?,‬סו ‪8‬זנשקה ;‬
‫קרבי‪,‬ורכיסטירלצירסם‬
‫‪6‬‬

‫יי‪sn~fl*-‬‬

‫אשר‬
‫י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ל‬
‫אסלי‬

‫‪f‬‬
‫‪t‬‬
‫‪w‬‬
‫‪h‬‬
‫‪q‬‬
‫*‬
‫~‬
‫‪h‬‬

‫שיי‬

‫ד‪ .‬רשות‪.‬‬

‫(ש"ת ויתד וש"ת ‪ -‬ב' פעמים)‪.‬‬

‫טליי‬

‫?קשיבללש‪,-c?:A‬‬
‫אשי‬
‫סלכסשסר?‬
‫?י טסי‬
‫‪4‬לויוםישפף ‪,40‬יקךאבלב"כון‪ ,‬סגהשאלתילחשיבתעלסי‪,‬‬
‫!‬
‫אילהלף סטיד‪,‬סיססץףיוסי‪41‬י אויה אמקש‪ ,‬לא פחותולאיומי‬

‫! לףאוחילןלגי?ף לקטת‬
‫כחולםעלום מתום ךספחעליפושי*‬

‫ין‬

‫‪ 1‬עיני פקוחות‪ ,‬אבל רעיונותי מכוסים באפלה‪ ,‬והם נדהים מתי ושוגים בעויני הבל (המשורר משתמש‬
‫ב*רעיונות" פעם בל' וכר ופעם בל' נקבה)‪ – .‬ואינני ירא כלל מיום המות אשר בו לאיועיל כל כופר‬
‫ופדיון‪ ,‬ואני מבפיל עוד עונותי בכל יום‪ -,‬ואיך אדרוש את העולם הוה‪ ,‬אשר גם מתקו כראש וארם‪,‬‬
‫"‬
‫ואחויתו לשרוש (לעקור משורש) וכו'‪ 4-,‬המשורר אומי לנשמתו ("יחידה")‪ :‬השתחוי לאל וכו'‪5-.‬פני‬
‫לעולמך‪ ,‬למקורהעליון אשר ממנו כאח‪ 6 – .‬הנך דומה בבחינות רבות לאלהים‪,‬כי כמו שהוא נעלם מקן‬
‫כן גם שת‪7-.‬‬
‫דעי כי נם לך להיות פהורה‪ 8-.‬וכמו שהאלהים ("חמין יה') ישא וכו' כן תשאי שת‬
‫‪9‬הודי לה' שלא יצר אותך מן האדמה כגוף‪ 10-,‬מל' ‪,‬תפרה‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ב‬
‫את הגוף הנאלם (שאין‬
‫בלעדיך)‪-,‬‬
‫לעני כי יעפף"‪ 11_,‬המלה "ותרז חשודה מאד‪,‬כי בה יחרו גס הבית האחרון‪ ,‬ורשנ'ג יחרוג במעה‬
‫אחת בשיר קבן כוה‪ ,‬וכנראה הוא מלשון *והותירך ה' לטוב'‪,‬‬

‫י‬

‫יכן‬

‫יא‬

‫‪56‬‬

‫ר'‬

‫שלמה בן נבירת‪,.‬‬

‫ה* רשות‪.‬‬

‫(הטשקל כנ"ל)‪.‬‬

‫מנכ"ליוטה"טיה‪,‬יהמשאליי‪4‬י*‬

‫ד‪4‬לה קטושוגי''‪-‬‬
‫שיקוליקגס‬
‫לסיאט‪9‬ש‪4‬ק אףריוסטרן‬‫יצ‪,‬‬
‫‪":‬קרסהטסם‪:‬מ‪14‬ב‪44‬‬

‫"ם‬

‫לעץ"בר ‪8‬לה‪,‬סגהדמותשרא‬
‫קםססצותלזלישבטליס‬
‫ו ‪*3‬‬
‫! קראאליו שקראאלי אמו‪:‬‬
‫י‪"!4‬‬
‫‪,‬קוטיושויישלוירשףוסססש‬

‫ישל‬

‫ו‪ .‬רשות‪.‬‬

‫(המשקל כנ"ל)‪.‬‬

‫ששנקרילצאת "י'‬
‫תרויה'‬
‫ה‪:‬‬
‫י‪4‬בוךסי‪8‬יזסוףוזיזס"‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫החסייטלשי' ‪94‬דלפז‪-‬ש‪9‬ה‬
‫לי‬

‫"יי‬

‫‪6‬‬

‫וגזרילידיג‪:‬ת מצוקיצר‬

‫‪8‬‬

‫מוצא‪?7‬‬

‫‪19‬וםליוםאוחיל‪ ,‬לא‪?9?5‬ה דבר‬

‫טה‪nage‬אוציטלסקיטהתשגה‬

‫הנף‪,‬למיסגי ‪8‬ם‪8‬ין פדותזיף‬

‫ק‬

‫‪2‬‬

‫שדקהלד ?‪9‬רעולמיילא‬

‫אצא ‪!9‬‬

‫ז‪ .‬רשות‪.‬‬

‫(יתדוש"ת‪,‬יתדוש"תויחדותנועה)‪.‬‬

‫שלשהנ‪91‬דיבסדלטיס‬
‫יס‪.4‬‬
‫ךיימון?‪9‬רךשטידליע‬

‫לקטיף‪4 -‬ףאיר‬
‫'‬
‫ר‬
‫י‬
‫?‬
‫ומם‬
‫ג‬
‫זדי‪-‬לעדי‪2‬א"ייי‬

‫יקוםשש"י‪-‬‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫י‪4'2‬‬
‫י אלה )‪pp‬ארו‬
‫סריס‬

‫סניג ‪-‬‬
‫לסליסייטי‬

‫טסש‪9‬מי‪,‬‬

‫‪9‬חר‪9‬י‪:‬‬

‫"‪99‬י‬

‫י"י‪4‬י"‪8‬ק‬
‫סתעסיניש‬

‫‪ 1‬אלה דברי ה' א‪ 5‬כנפת ישואל‪ 1-.‬זו תאובת כנפת ישראל‪* ,‬לביא* זה נבוכדנצר; "נמר" זה‬
‫‬‫‪* 8‬פרא* זה ישמעאל‪ ,‬ר"ל בני ערב‪ ,‬והמליצה "קם בחצות הלילה' רומזת כי ממשלת הערבים‬
‫‪,‬ין ‪-‬‬
‫באה"קהיתה ‪ tsna‬הגלות (כי מחורבן הבית השני עד ומן רשכ'ג הוא כאלף שנה‪ ,‬וממשרתורב החלה לערך‬
‫‪4,‬ש מאות שנה אחרי ההורכן)‪ *-.‬אנא ה'‪ ,‬קוא נא אל ישמעאל (ערב) כמו שנאמר לאמו ~הגו) *התעני‬
‫תחת גבותך'‪ ,‬ר"ל שתשוב הממשלה לישראל‪5-‬ע*" חוקי התורהיוצאעבד לחפשי (אם הוא‪ ren‬בהרותו)‬
‫לאחר שש שנים‪ ,‬ושני עבודתי (הגלות) ארכו מאד‪ 6-,‬ישמעאל‪-.‬ז ולמה אהיה מוצא מצוק וצרות ביד‬
‫‪8‬ואולם אם איןלי פדות‪ ,‬אני חפץ להיות רק לך עבד‬
‫עבד ילד ביתק‪8-‬מי' *עציתי פי"‪ .‬ע‪-‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫י‬
‫צ‬
‫מ‬
‫את‬
‫ד‬
‫י‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ט‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫כ‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ם‬
‫י‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ו‬
‫'‬
‫ג‬
‫י‬
‫ל‬
‫הע‪-‬‬
‫לעולם‪ ,‬ואז מרוצה אני לבל צאת לחפשי‬
‫‬‫י הארץ אשר אשב‬
‫וג השמיפ‪ ,‬אני מכוון הפלתי כנגר השמים‪ ,‬והם עדים נאמנים על מציאותך‪- .‬י‬
‫(בדרוך רגלי על האדמה) אובר את ה' רוקע הארץ (אדני‪,‬סופיי תבל‪ ,‬כמו ‪,‬על מה אדנית‬
‫עליה‪ .‬נרקעי‬
‫בקרבי‪ ,‬אלנ"כחוי‪ ,‬אזהגיגלגי (מהשבוזי) הוא‪ :‬ברכי נפשיובו‪,,‬‬
‫‪11‬‬
‫‪8‬טכעו*)‪,‬‬
‫ובהביטי‬
‫‪-‬‬

‫אוצר השירה והמליצה‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫ח‪.‬פזמון לשבעהשעשרבתמוז‪.‬‬
‫ימשקלו שלש ‪w~w‬תנועות)‪.‬‬

‫?עההאקר‬

‫לר‪:‬תסה‬

‫כר‬
‫יום נ‬
‫י‪-‬‬

‫לודות ‪8‬כף‬
‫‪4‬ליר‪4‬ל‬
‫נלסד ‪9‬ר‬

‫הלב‬

‫הססתן‬

‫נשקפקסף‬

‫נמן‪-‬‬
‫?יום סטש‬

‫עירסיור‬

‫וכחיגר‬

‫סיחות‬

‫‪4‬‬
‫=י"‬
‫י‪/‬‬
‫"‪4‬‬
‫‪,‬‬

‫סרטיה‬

‫‪2‬בם‬
‫י‬
‫י‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫והושםאליל‬

‫שאד ‪8‬תסל‬

‫אשר נמסר‬
‫סק כ‪9‬ה‬

‫בור בסל‬

‫?סיקלכליל‬

‫?‪9‬ססלסל‬
‫‪6‬‬
‫סמפון‬
‫‪8‬רץ?סי‬

‫‪4‬‬

‫נט?טיפון‬
‫נ?סנשסי‬
‫ליום משף‬
‫ד‪7‬‬
‫זנםצי‬

‫הודלכי‬

‫הלא הרמה‬

‫מאורששף‬
‫?לח‪:‬ד‬

‫‪6‬‬

‫יטשניי‬

‫עם קלקה‬

‫גדורטרשי‬

‫ושןיקח‬

‫שפט שלם‬

‫‪18‬‬

‫‪2‬יי‬

‫‪9‬ר‬

‫‪9‬‬

‫‪:‬שלם‬

‫רואתי‪,‬‬
‫בסיאט‪,‬‬

‫וששהלעיר‪-.‬יום‪,*,‬‬

‫ס?טע‬

‫?‪9‬טקי‪,‬‬
‫??עדי‪,‬‬

‫לנך ‪9‬רם‬
‫‪1‬ס‪9‬טיר‬

‫דקעני‬
‫נס?עיר‪-.8‬יום*י*‬

‫ולעדכ‪-‬‬

‫‪1l‬‬
‫‪9‬ף‪?Y:‬‬

‫השחר‬
‫דאשר‬
‫‪ 1‬ע ‪-‬‬

‫‪9‬מונקשן‪.‬‬
‫ן ‪0‬ק‬
‫לקפשוש‬

‫טלר‬
‫סט??ה‬

‫"‬
‫‪2‬ססד‪9‬‬
‫?ז‬
‫יש‬
‫ו‬

‫ע‬

‫‪9‬נהכיח!כול‪1‬י נקשב*בול‬
‫ההם קח‬

‫‪8‬‬

‫ניסף‬

‫קע ועיר*‬
‫קפאוני ‪:2‬‬
‫קלקר‪,‬‬

‫ביוםשרי‬
‫כשפלת‬
‫זנם כחור‬

‫!‬

‫בסןפלצי‬

‫וכעשותו‬

‫נטםשעיר‬
‫?סזועיר'‪—‬‬

‫יטסרק‬

‫הכרעל‬

‫‪(2‬‬

‫נסשועיר‬

‫‪ – !14‬יום*‪*.‬‬

‫‪ 2‬ביום שקרו אותי המשה פגעים‪ ,‬המפורשים למטה‪ :‬שכירת הלוחות‪ ,‬בגלל‬
‫‪1‬כילד לפני אביו‪-.‬‬
‫מעשה העגל‪ ,‬בקיעת העיר ירושלים‪ ,‬בטול התמיד‪ ,‬העמדת צלם בהיכל ושרפת התורה ע"י אפוסטומוס‪,‬‬
‫וכלם היו בית בתמוז‪ 8 – .‬בהיכל בליל תפארת‪ ,‬במקדש‪ 4 – .‬אחלה ואכאב‪ – .‬והכונה לבבל‪- .‬‬
‫‪ 8‬היא בבל‪ 7 – ,‬בנוי לארזם‪ ,‬היארומי‪ 8 – .‬היא מלכות יון‪ 9 — ,‬משיה בן דוד הבא מפרץ בן‬
‫שעיר (ברא' ל"א‪ ,‬כא)‪.- .‬‬
‫יהודה‪ 10 -.‬לקוט ואסוף ישראל מבין צריהם‪ 11- .‬בית המקדש‪- ,‬י‬
‫יברי‬
‫‪ 18‬עריץ* ‪ 11 -‬מלשון המשנה‪* :‬ארבעה אבותנזיקין‪ :‬השור והבור והמבעה והמבעיר"‪ ,‬כל הצר ישלפ‬
‫לישראל את נזקיהם שגרם ‪ rs~4‬כחורבן ארצם ושרפת מקדשם‪,‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)