סקירה אודותיו ודוגמאות משיריו / (מתוך: אוצר השירה והמליצה)

דצמבר 7, 2017 · מאת משה בן-יעקב בן עזרא · מיון לפי שם השיר

‫ז*ער‬
‫צדות ורוח ‪-‬‬
‫אתר לימודריה‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אוצר‬

‫השירה והמליצה* חוצךחושויח‬

‫‪45‬‬

‫ןחפנ צח‬

‫ישח טניונ‬

‫ר' משהבןיעקבאבןעזרא‪.‬‬

‫ר' משה אבן עזרא (רמב'ע) נולד בעיר גרשנשדה בערך שנת תתיל (‪ )1010‬וימת‬
‫בשנת תתצ*ם (‪ ,)1139‬הוא היה בן למשפחה נכבדה ומהוללת (אביו היה בעל פקודות‬
‫בגר*נשדה‪ ,‬מטעם חמלרג ולו שלשה אחים‪ ,‬בני עזרא (יצחק‪ ,‬יהודה ויוסף) אשר כלם‬
‫נודעו לשם ולתהלה כחכמתם ובמפעליהם‪ ,‬וגם כמעלתם הגבוהה במדינה‪ ,‬רמכ"ע למד‬
‫תורה וחכמה טפי אחיו הבכור (יצחק)‪ ,‬וגם היה תלמיד לר' יצחק אבן ניאת (הנוכר‬
‫למעלה)‪ .‬אהבה עזה לבת אחיו הבכור עוררה מראה בראשונה את רוה השיר בקרב‬
‫לבבו; אך אהבתו היתח לו למפח נפש‪ ,‬כי אף אם הנערה השיבה אהבה אל חיקו‪ ,‬אבל‬
‫אביה וגם יתר האחים קאת לפתה לו לאשה‪ ,‬מם‪3‬ה לא נודעה‪ .‬אז חרה אף רמב"ע בשחיו‬
‫וכמשפחתו‪ ,‬ויעוונ את אוץ מולדתוויחי נע ונד ימים רבים נאוצות שונות‪ .‬אהובתו‬
‫היתה לאשה לאחיו הצעיר‪ ,‬ורמב'ע לא לקח לו אטה כלימיחייו ויתגורר בארץ נכריה‬
‫עדיום מותו‪ .‬שלהבת האהבה זקרה בחבו כל ימיו‪ ,‬ויר הזמן המחבש לכל עצבת קצנה‬
‫לרפא את חריפות לבבו‪ .‬למען השניה ינונו הרבה לשפוך שיחו בשירים‪ ,‬ונם השתקע‬
‫בלמודי חכמה ומדע‪,‬ויהי למשורר ולחכם גדול גם יחד‪ – .‬בתכונות נבוח נרמה רמב'ע‬
‫לר' שלמה אבן גבירול‪ ,‬כמוהו יקונן נם הוא על ונר רעים‪ ,‬על פגעי הזמן ועל כל‬
‫הרעות הנעשות תחת השמש‪ .‬אבל הוא לא היה בעל רגש עז‪ ,‬וגם לא בעל )‪ Wb‬רכה‬
‫ועדינה כרשב*ג‪ ,‬ובכלל לא היה מ ש ‪1‬רר כ‪ 1‬ש‪ ,‬כי אם מ ש‪1‬רר ט מן‬
‫‪ .‬שירות בן"‬
‫נביוול מלאות רוחחיים‪ ,‬חום ורוך‪ ,‬אףכי לא עמל לפותן בעדי מלאכת מחשנת ובאומנות‬
‫יתוה‪ ,‬ואולםשירי הרמב"ע מצוינים ניחוד באתנות גדולה‪,‬ניפי חיצוניותם‪ ,‬נהדר לשונם‬
‫ובעשר מליצותיהם‪ .‬ולכן נוכל להחליטכי בס לאכת השיר אחר הוא ואין שני לו‪,‬‬
‫וכמו כן גדול כחו בשמוש הלשון העברית ובאומנותו הגדולה להטותה לחפצו ולהשתמש‬
‫בה לצוך השירה כמו בלשון חיה‪ .‬נם בד מ ‪1‬נ ‪ 1‬הככיר הוא נפלא במתו‪,‬כי התמונות‬
‫שכשיריו מלאות שיא הדמיון ורעיונות נשגבים ‪ -‬אכל יעןבי חסרה לו הרגשה עמוקה‪,‬‬
‫לכן לא תמיד ילנבונו שיריו היפים; ורמיונו הככיר לא ידע נכול ומדה‪ ,‬ויש אשר נדמה‬
‫כי כל דמיונו וכל חתמונות והרעימות שבשיריו‪ ,‬נדרנים הם ויא טגעיים‪ ,‬כי לא מלבו‬
‫יצאו כי אם מאהבתו ליפות את חרוויו עד מאד‪ .‬ואולם דרך ההפרוה בשירה‪-‬‬
‫י שירי בעציהם‪ ,‬ומחם‬
‫דרך כבושה היתה בימיו לכל משוררי ערב ונחשבה למרת יופ‬
‫ראו וכן עשו גם המשוורים העכרימ‪_.‬הוא הבר שירים רבים מאד‪ ,‬גם שירי יגון גט שירי‬
‫ששון‪ ,‬וישרעל האהבה‪ ,‬על היין‪ ,‬על הדר הטבע‪ ,‬ועל כל עניני החיים‪ .‬נם שיפי תפרה‬
‫ופיוטים רבים כתב באומנות גדולה‪ .‬רוב שיריו עודם מונחים בהביבליותיקות בכת‪:‬‬
‫ורק הלק קטן טחם נדפם בספרים ובמאספיםשונים‪ .‬וספר אחד משיריה יצא לאור ע"י‬
‫חחכס דוד לבית נינצבורג; הלא הוא ספר "‪ *plpn‬או ח‪,‬תרשיש" (תרשיש בנימפריא ‪,1210‬‬
‫כי כן מספר החרווים אשר בו)‪.‬שירי התרשיש נפלאים נאומנותס‪ ,‬כי חרוויהם חורגים‬
‫במלים השולת בכתב והנבדלות בהוראתן (לשירים כאלה יקראו *שירי צמדים* ובשפת‬
‫ערב *תגרים")‪ .‬בם' התרשיש יראה לנו הרמב"ע בכל גורל אוטנותו‪ ,‬ונס בחכמתו הגרולח‬
‫בידיעת התבל והחיים‪-,‬רמב'ע חבר פפר נכבר (בשפת ערב) על תולדות המליצת וחשירה‬
‫העברית והערבית‪ ,‬וגם מפוים ובים ב*ילופופיה (הכי נכבד בהם הוא הס' ערוגת חבושם)‪,‬‬

‫י‬

‫יי‪,‬‬

‫אך פפויו אלה לא נדפסו ער היום‪,‬‬

‫י‬

‫‪46‬‬

‫ד;ןיע‬

‫ויל ‪;(1./‬י‪;,‬יי‪-;.,‬ינייןין‬

‫משה אבן עזרא‪.‬‬

‫‪,‬מייי*י*ז‪8‬ז‪:1‬פ*‬

‫‪.,1‬ם ‪,.];56].‬י‪.,‬יזי‬

‫א‪ .‬משףרתלונהעלקשייומו‪.‬‬

‫ל פעמים ונ' תנועות בסונר)‪.‬‬

‫(ש"תויחי ל פעמים בדלת; ש"תויתי‬
‫לולי‪:‬נונים ם‪4‬ר‪ 4‬סלרי‪,‬‬
‫טמאם‪:‬צ‪4‬רי*אחסיםעצך"‪,1‬‬

‫תוקיעיבדישוןלנלהינן"י‬
‫י?עטי נטףש‪4‬לסם‪ ,‬ופח‬
‫מיל‬

‫‪;4‬‬

‫ש‪9‬העלי‪4‬רשדויהצעתי‪.2‬‬

‫יי‬

‫שסטיאצולתס?סי' ‪9‬כףסי‪!8‬‬

‫טט‪4‬טקי ס?צהיםטא‪-‬רקה‬

‫סמם‪,‬וט‪99‬ן?יוד?‪t~tvs‬‬
‫לא ערכהששה לראותי‪,9‬למן‬
‫י!‬
‫סיום"שרטט"סב‪9‬סץ"‬

‫איףשוטטי טד‪9‬ר?יאיף‬
‫י‬
‫ש‬
‫י‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫משטרימותלולנל‬
‫אידעתי?‪– -‬‬
‫ב"טל‪,‬נם‬
‫קץ"ייס‪2‬ישיכז‬
‫לנ‪?4‬כין‬
‫יארי‪29‬י‬
‫י"ד‬
‫ר‬
‫י‬
‫' ולא סש?"‪,104‬‬
‫מירח‪ ,‬וקדט מאפל פרעתי‬
‫למדקטייס‬
‫‪laS‬נאמיליט?‪2‬יסם סלקיי‬
‫ררתיהום נעלות‪4‬לי ראש‪94‬מי‬
‫י אטרלרזםסףק?סיין‬
‫ק‬
‫?סים'"ד‬
‫ריסצרורסמור אשרהכעתי‬
‫ל‪84‬ד‪4‬הסישסלואששהסני‬
‫קםבהטיתי‪4‬רהליקריי‬
‫‬‫ט‬
‫י‬
‫לרגלם‬
‫הופץתי‪,‬‬
‫‪,8‬‬

‫‪4‬‬

‫דודי‪,‬‬
‫שחלום?רעסי‪-,‬‬
‫‪8‬ד ‪49‬ד‪4‬ר‪9‬ליישועי‪,‬ההדוף‬
‫י שסר‪,‬נססרשזסין‬
‫אותם‪:‬ד‬

‫יג?ט*דטייימ‪,‬סטי‬
‫מי‬
‫פשתצור‪-‬לסדי ‪4‬קץ"י‪,‬‬

‫יעיי‬

‫‪7‬‬

‫ראשדיריערף?עוף‬
‫י‪98‬סיםנ‪2‬ט?דחיםרו"צף‪'3‬‬
‫גלו‬
‫‪2‬ץ‪9‬לי*ננס קסם ‪%‬י‪:‬םלע"י"‪.‬‬
‫טשעשסלראסרימשע‪,‬‬

‫ויא‬

‫ואר"יינותהלי‪:‬לאהףנע"י‬

‫‪.–‬‬

‫‪ 1‬המשורר מספרכי בחלום הלילה ראה את צורת אוהביו אשר עזב בארצו‪ 2 – .‬תמונה שירית‬
‫נפוזה‪ ,‬ועיוניו היו לחבלים ולפח אשר פרש על ערש דוי שלו‪ ,‬ובפח הזה בלכדו *יצורי האוהבים"‬

‫י מהם (המבטא "לא נאחו' במקום‬
‫התועיםבלילה‪ 3 – ,‬עד אשר הסירותי מכסה החשך‪ 4 -,‬לא נשארל‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫ד‬
‫ר‬
‫פ‬
‫מ‬
‫ מל' "היקבע‬‫לא נשאר‪ ,‬לא דבקבידי ‪-‬מצוי לרוב נשירי רמב"ע‪ ,‬וגם בשירי כד משוררי‬
‫‪8‬‬
‫אדם אלהים*‪ ,‬ר*ס גזרתי‪ 8 – ,‬מס' רציצה ושבירה‪ 7 – ,‬הכי‪-‬ער כי‪ – ,‬הפרזה שירית ("שחתי" מן‬
‫‪9‬לעיני‪ ,‬מל' *והשכו הרואות"‪ – .‬א בצעתי‪-‬השלמתי (מל' "בצע אמרתי")‪.‬‬
‫*שחה לעפר נפשנו")‪,‬‬
‫‬‫אף שלא השומתי למוב ורמוד את כל הארץו קצתי בהיי (וכאן הוא מתחיל לתאר את נדודו)‪-.‬ן‪ 3‬קצתי‬
‫בחיי לרדת ובז' ולעלות למרום הוים‪ ,‬באופן שאוכל ?אמר כי הוקעתי (שמחתי) את השחקים ההת‬
‫אפסי ארץ‪- .‬ינ פעל עומד‪-‬רגלי רצו ושוטטו כברקים ‪ 4~eh‬אפסי ארץ‪4 – .‬נ מל'נוע‪.‬‬
‫וגוי‪,‬‬

‫‪-‬גי‬

‫אוצר‬

‫השירה והמליצה‪.‬‬

‫יוףם"עויינהכ"כ‬

‫של מברבו‬

‫סליפותס‪ ,191‬קמ?לי‬
‫וקקי‬
‫ק‬
‫"‬
‫‪9‬‬
‫ט‬
‫ם"‬
‫יסוךאםהרווזנט‬
‫י‬
‫ט‬
‫ל‬
‫‪2‬ישילט?חיתנק הידיי‬
‫ססנ?ריקנינלאנודע"י*‬
‫?סר‪rvt‬הויינקלי?ל‪:‬סי‬
‫‪,‬נסםחרףץלאנושעתי‪,‬‬
‫ינץ‬

‫שססז?מיהשסקההשסעיי‬

‫י ‪ 8‬שלידידים רחקו‬
‫לשאתילומ‬
‫‪8‬ךסין?ל‪2‬י "קזוזי‪—‬‬

‫יהלם‬

‫ודרור אשרקןלהסשלעוסהייה‬
‫‪9‬‬

‫מפוללשים‪,‬סלפו ?‪2‬ים‪,‬ולא‬
‫באתימחווסמייולאח‪2‬ף"י*‬
‫יקא?שושת?שרי‪,‬אירה‬
‫ח ‪!1‬וסיץטי?עזרקף"י‪—2‬‬
‫סי‬
‫י עמלה‬
‫עלמיאחימלין ‪8‬זהיש‬
‫צוקי'‪,‬וכיטיניינ‬
‫יקצעתי‪—‬‬
‫שי‬
‫ה‪:‬עצונילסלשיטח‪2‬לי‬
‫כסד‪29‬שטניו‪ ,5‬ולא?טץ"י‪—‬‬
‫‪98‬שי?לוטישלמורשהוקום‬

‫מזבה‪,‬ושוטחוליקיוםצל?"י‬

‫‪*8‬‬

‫‪8‬י‪1‬לסוכילישלזמררי!רומ‬

‫שורק חסע קלסתנטמעי‪- – – 1‬‬

‫‪4‬לישסים‬
‫י‬
‫ש‬
‫ט‬
‫י‬
‫י‬
‫ר‬
‫ינלאלשעטי‬
‫סש"נהל‪ ,‬י‬

‫‪9‬מ‪1‬‬

‫י‪?9‬עי‬

‫‪17‬‬

‫‪– -! 7‬‬

‫?טחכבודנושינסיתעיץ"ן‬

‫לולאחיותה‪ ,‬טתליוסי לאשסי‬
‫שוסל‪,‬וכשתלכדהסנוטי‪-'0‬‬

‫ולם‪22‬הבאסי בכור*ר‪,‬ו‪8‬ת‬
‫נףשייקלעצידו‬
‫דהלץ"י‪*11‬‬
‫אסי‪? ,12‬סהימה‪,‬נהוישחותואח‪,‬‬

‫י עםהדוםאר"יננס‪3‬לץ"‪.‬‬
‫י‬
‫כהימי‬
‫הליטלניוקיףטסרון‬

‫י‬

‫ן‪32‬ץ"י‬
‫‪8‬פוטליקשיןי‬
‫אם נשכחומטיס?רוך‪,‬ו‪8‬ם‬
‫מסיתללבי‪~8‬י‬
‫ההחציתי‪4‬י!‪-‬‬
‫‪18‬‬

‫אוחיל‪,‬ואולישל‪:‬סימוסהישי‬

‫דמקיטצץקי‪41‬שרסרש?"י‬
‫‪:‬חן‪,‬ורוסחן‪:‬סיטמיר‪4‬לי‬
‫נישי‪,‬ושס"ה‪8‬סריוש"י!‬

‫‪*45‬‬

‫‪ 1‬האח! הוא גם קריאה של צער‪ 9 – .‬רקעתי ברגלי מכעס‪ 8 – .‬עלמי אתאונן‪,‬‬
‫אתרוג‪7‬ן? ‪-‬‬
‫י (צוק‪-‬צוקה‪ ,‬צרה)‪ 6 – .‬כלומר‪ :‬הומן הבוגד‪* 6 — .‬ביום צלעי"‪ – .‬מרדו‬
‫* ואני בעצמי הרעותיל‬
‫בי מבלי אשר הסאתי‪ 8 – .‬שלומים‪-‬ברכת שלום‪ ,‬גריסע גל"א‪ 9 – ,‬הכוונת אר אהובתו‪ ,‬בת אחיו‪,‬‬
‫י (הפגעתי)‬
‫אשר שם לה קן נצלעותיו כצפור ררור‪0 – .‬נ לולא שהיא בחיים‪ ,‬לא הפצתי בחיי ושאלתיל‬
‫מות‪ 1! – .‬למענה אני גע ונר בארץ‪ – .‬ג' אתה אחי (אבי אהובתו) בנה קמה וגם עלי כי הנני גר‬
‫באדום (ר"ל בקסטיליה)‪ .‬נתבלעתי‪ ,‬ר"ל אבדתי‪ ,‬מל' *וכל חכמתם תתגלע*‪ 13 -.‬הוא נשגע‪ :‬כה יעשה‬
‫של ויוסיף עוד על צרותיו‪ ,‬אם שגח אהבתו לה‪ !* – .‬מל' ‪,‬ואת הבית יקציע*‪-‬גז‪,11‬גזור‪5 – .‬ן "‪nsp‬‬
‫כי ה'יעביר וימהה אתצוותי ואת פשעיע"ימי דמעותי‪.‬‬

‫ר' משה אבו עירא‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫‪~.‬‬

‫ב‪ .‬במות בתאחיו (היא אהובתו) בלדההבן‪.‬‬
‫(המשקל כניל)‪.‬‬

‫"‪5‬י‬

‫?‪9‬לה סשסרוחקלי‪9‬ה‪ ,‬א‪9‬ל‬
‫עזר לשר לאסובה השהתן‬

‫ישאול ספו‪9‬ע‪9‬יס‪,‬לשיא‬
‫סיל‬

‫נשמר"מונסילהומיהגסיי‬

‫שםנקעהטסן וטס‪::9‬ק‬
‫ת‪'4‬‬
‫‪4‬כמבטלידוךי‪:‬הסי שש הקרור‬

‫תסה ‪429‬ש‪ 1‬בעדי נשקת‪,‬‬
‫נופהאלייודהומסריקתי‪:‬‬
‫מגר גלניובור גרות‪,‬וכף‬
‫נכרהנ בריתנ"ר‪,‬ו‪4‬ט שערי‬
‫י‪2‬ר ‪4‬ס‪9‬ה ~‪,8 npg‬‬
‫ט‪5‬ילרץורוד‬
‫‪;8‬‬
‫מסרלס‬
‫והשב שתות כוסות טרכותלו‪,‬וכום‬

‫יל‬

‫איר‬

‫משית‬

‫יצוק‬

‫‪5‬סטלרמספסי‪92‬ממה‬

‫‪*7‬‬

‫‪-‬‬

‫ב‪ .‬בבקרו את קבר אבותיו‪.‬‬
‫(יתדוש"ת‪,‬יתד וש"ת‪:‬יתרותנועה)‪.‬‬

‫מקיצייייוןעטי'ליבוי"י‬

‫הוריוכלששישלרמי‪1 :‬‬

‫?שלסימו‪-‬ואיןמחשיבוטשיכ ‪-‬‬

‫"הבנחכ"‪2‬רי טסי‬
‫‪9‬‬

‫?לילשווחסאינייליסם‬

‫י‪- '1‬‬
‫ו‪44‬‬

‫וסראוגילמפיסם ‪9‬ק‪91‬יי‪-‬‬
‫‪–‬‬

‫! האהובה ההולכת עטות‪ ,‬נומה אל בעלה (דורה‪ ,‬אהובה) ואוסרת לו‪,‬‬
‫ שצווי‪ :‬וכור! ‪-‬‬‫הקבר‬
‫(כדרך חאוהב‬
‫* היא מבקשת ממנוכי גם בשבכה נקבר תהי יד האהנה רושקת גלפ על שערי‬
‫לדפוק בלה על דלתות חדר אהובתו‪ ,‬אולי 'ענה היא ותיקץ)‪ 4 – ,‬שמור אמונתי לבנותי‬
‫ההומות ומקוננות אחרי אמן הנטרדת (המתמרקת) מעליהן‪,‬‬
‫‪ 6‬והיא מבקשת מבעלה לכתוב‬
‫‬‫ל דוד ה (נרומר לרמנאע)‪ ,‬אשר כשבילה ?שקה ‪ WH‬הגרודבו‪ 6 – .‬המחיצה וכף מצוק וכו' היא‬
‫נפרזה מאר‪ ,‬ורקוחה מן הפסוק "ספוק אל ירך"‪ .‬והכוונהכי השמועה הרעה אשר ישמע (‪ 11‬דבר מותח)‪,‬‬
‫תוסיף עוד מצוק על צרות נדודו‪ 1 – .‬הוא בגליתו תאב לשתות כום תנחומין‪ ,‬ועתה ישתה כום הרעלה‬
‫אשר כוס המיתה (אסוג) מתוקה מטנה‪8 .‬רעיונילבי‬
‫‪ 9 – .‬בכהי‬

‫‪-‬‬

‫אוצר השירה והמליצם‬

‫'‬

‫‪49‬‬

‫ד‪ .‬על מצבצצ הקבר סל ר'יצחק אלפו‬
‫(ש"תיתדן ש"ת ויהד וש"ת)‪.‬‬

‫יוםסטלה נומאסמלסא‬

‫‪4‬ל?סיר‬

‫שסבושעט‬

‫שסרע‬
‫‪3‬שךריס‪":‬ילזשייז‬

‫‪8‬‬

‫‪!1‬‬

‫וכלוימותהולםווססוש‬

‫ליץ‬

‫ב‬

‫י‪tts~ne‬‬
‫שסלו ‪:‬בוא‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫צירי‪:‬מיקסרגהסקייטסיה‬
‫‪4‬ח‪3‬ר‪,‬ועולםשאגיירון‪.‬‬

‫תורה‪,‬והוריךהערינרץ‪.‬‬
‫באיסגישרןוססרייית‬
‫סי‬

‫יושתשיט'‬
‫?לייסילייי‬
‫חק ספוד ובכ‬

‫‪4‬לי מקום‬

‫‪4‬‬

‫ן?‬
‫בונקטרולהותנהשרו‬

‫ה‪.‬מקינהעל מות אבויומףבןמימון‪.‬‬
‫(יתר וש'וע יתד וש"ת‪ ,‬ויתר ותנועה)‪.‬‬

‫‪– -‬לטםףךף‪4‬מה לעה ‪4‬כשר‪,6‬‬

‫‪",‬מר שי‬
‫י‬
‫ר‬
‫צ‬
‫י‬
‫ק;עימותק‬
‫נ‪:‬סיןסהלף‪-‬יד‬
‫?סי לבונות‬

‫!‬

‫וסקוטשאליק‪14‬י‪4‬ךמות‬
‫ולכושל‪?, :‬פור?סי מףוסיר‪,‬סיו‬
‫וקרםקול לכלשוסל ‪4‬שרשר‪-‬‬
‫ובותיולסלוףשליו ךת‪4‬מות‪:‬‬
‫ומסרוסיולכלכושלעקימות"*‬
‫ולהולך ‪":8‬סטה?כי ‪9‬רנדיב לב‬
‫ןשךמון‪:,‬שימותו'‬
‫שכט‪9‬י טמתיכו‬
‫‪7‬‬

‫הוא‪ :‬כתבו וכו' לזכרון את השבר‪'- ,‬ותמיד יחי האבל חדש לכלאיש‪.‬‬
‫‬‫התנצלה התורה את זדיה (סל' *ויתנצלו‬
‫ישראל את עטם")‪.‬‬
‫בן‬

‫‪ %‬השעור‬
‫‪ 8‬ביום מות אלפסי‬
‫בני‬
‫ *כי‬‫המשפה לפפוד על מקום שגו נקברו הלוחותוהארון‪ 6 – .‬אתה המבשר רעה (את דבר מות אבו יוסף)‬
‫עמוד לטם דרך וקרא לכל איש הנוסע אליו‪ 6 .‬לאיש ההולך לשאול בעצת תבונתו אמור‪ :‬עמור ובו‪,‬‬
‫‬‫והמליצה ‪,‬וימין בהלך צדק נעימת‪ nPp .‬להבין‪ ,‬וכנראה יש בזח רמז אל לשון המקרא *נעימות‬
‫גימיגך')‪ 9 – .‬ולכושל הבא לדרוש עזרתו‪ ,‬אמור‪? :‬פיר (שוב! מן ‪,‬ישובויצ*ור'‪ ,‬אואוליצ"ל‪ :‬סחור!)‬
‫גיןף (מל'‪.‬מפו תמוט נביו אשר פיווכו'‪ 8 – .‬יותר נכון‪ :‬לשו‪9 – .‬יסכון‪.‬‬

‫‪4‬י‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫ר'‬

‫משה אבן עזרא‪.‬‬

‫ג על רורמףנמחבויתבל‪.‬‬
‫רעולםולום‬
‫?גיעולם‪,‬יז‬

‫(המשקל כנ"ל)*‬

‫יטיוליולטלה‬
‫?"ל‪4‬יטנ‬

‫נקנו ‪8‬ל להקסיוםררים‪,‬‬

‫ולב צסא ?תות אותםהרשם‪,‬‬
‫טליפיסםהמוגיסםוניאון‬
‫ו‪5‬ף לא‪?:‬סרולסד‬

‫ייים‪.‬‬

‫והואנסל אשרונר‪ ,‬וושתו‬
‫ם‪,1‬‬
‫ולאורוגןולו הסקנשיי‬

‫‪.‬עלהבליהעולם‪.‬‬
‫ז‬

‫(שית ויתד‪ ,‬הנועה ויתד ותנועהש‬

‫מסל?"שתיס*ית‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫סדרהוהולה'‬
‫טיטיק"ירים‬
‫‪,‬ואכן‬
‫ו‪2‬‬
‫מסתלשונהיצודק‬

‫ס‪4‬י‬

‫משל‪4‬יס"‪1‬טחי‪-‬סין‬
‫י?מלוזובורה'‬
‫טסי‬
‫‪,5‬‬

‫חולהותןליסיתות‬

‫סקר‪-‬קטיפתגידהי‬

‫‪-‬‬

‫ח‪ .‬עלחייהארם‪.‬‬
‫(ח' חנועותג‬

‫יל"פ‪:‬שעיל‪-‬יוםסיע‪,‬‬
‫אסן‪:‬סשכשי‪:‬ניח‬

‫ו‪,‬כורשסרסיסי‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫שילקנת הואלקוס‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ש שרפ סל‪;4.‬‬
‫ריעה ‪5‬ל"י‬
‫‪5‬ףיראטליעפ‬
‫יריס* ‪-‬‬

‫‪ 1‬ולו היה כענן המוריד נשם (מל' ונשיאים ורוחי)* ‪ '-‬פח ורשת (מל' *מצורים ותרפים')‪,‬‬
‫* איש תבונה*‬

‫אוצר השירה והמליצה‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫פ‪ .‬על הבמחוןבה'‪.‬‬

‫(יתד ישית‪ ,‬יתר וקת ויתד והנועה)‪.‬‬

‫וסחרה ן ושאוכל‬
‫ת מקרהאנוש‬
‫‪4‬י‬
‫י‬
‫י‬
‫צ‬
‫ח‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫?‬
‫‪4‬סי‪-‬לס ‪?4‬רנרשוגששה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫רקיק ס‪.‬לת ‪5‬ט‪8‬קלוורישה*‬
‫?לה ?אבל‬

‫זשעה ‪8 1‬ישעמונים‬
‫ו?י‬
‫‪?4‬רנששותסילשל‬

‫ימיה*‬

‫‪.‬עלהאביב‪.‬‬
‫י‬
‫(ח' תנועות)‪.‬‬

‫כתנות טסים לבשהקן‬

‫וכםותרמסהטרי ךשאו‪,‬‬
‫וטעיל מ?שץ ‪94‬ה ‪9‬ל ‪2‬ץ‬

‫ולקלערןסריה‬

‫טלאו;‬

‫‪9‬לציץ חרשלן‪9‬ןססש‬

‫אא שותק לקראתבאו‪2‬י‬

‫שךלסגיסםשושז עוכר?‬

‫‪9‬לך ‪2‬ל ‪5‬ל הורם כלאו‪,‬‬

‫‪:‬צאמסין ט?סרקליו‬
‫שת סלאו ‪-‬‬
‫סי לנ‬
‫"טהנינושליו‬
‫שש‬
‫גו‬
‫א‬
‫ו‪1‬‬
‫ס"יש סהואושאסיא‬

‫יריי‬

‫יא‪.‬משיר לחתונתירידה‬

‫(יתד וש"ת‪ ,‬יתד וש"ת ויתד ותנועה)‪.‬‬

‫‪- – -‬וגיל?"‪4‬י ?שלתאספים‬

‫?ניסם‪22‬לסים‪,‬‬
‫וסרגעי‬
‫נהתערן בקוקתטן ?ת‪9‬ר‬
‫‪4‬בל תנעיכץיממיטים*;‬

‫ואל תוחדלקול סלד ‪ 6‬סצ!אר‬
‫לזת ‪2‬שף‪ ,‬ורגשת ‪ 6‬ט?סיסים‪,‬‬

‫ו‪8‬ל"רקה לזיינםויונים‬
‫‪?4‬ר?‪9‬ר‪4‬י‪94‬לטיןסקסיםן‬
‫‪7‬‬

‫"יריה' מעל עימד‪ ,‬כמושייתה בשמים חרבי*‪ '- .‬לקראת בוא האביב (הוא "חומן החדש"‪-,1‬‬
‫‪4‬‬
‫* השושן נימ‪.‬ו עובר בראש כלם‪ – .‬הנלה היא כתמר אבל גופה יתנועע (עלשס‪9‬טיש) כבדי ההדס‪-.‬‬
‫‪7‬‬
‫י הכלה היפות‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫"‬
‫מ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ע‬
‫ש‬
‫י‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫ח‬
‫הפחד‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫‪ 5‬תכשיטים אשר על צואיה‪ 6 – .‬שאו ‪ -‬אל‬
‫ ע‪.‬נ‬‫ה‬
‫פ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ב‬
‫‪:.‬כו;‪.‬ות ולאמיין‪,‬כי אס מהתסס והשוד אשר תפצץ לב אנשים‬
‫אליהם*‬

‫י‬

‫י‬

‫‪52‬‬

‫יעמדליף‬

‫מ ה אבן עזרא*‬

‫‪:‬יאי‬

‫‪3‬סכק !חשת‬

‫?ששדותוס‪49‬רתשסים‬

‫‪,1‬‬

‫ושל"ברח לעפעוף בצות‬
‫‪4‬לישים בט‪ 4‬בשתשבוקים ‪;2‬‬

‫הסי לחףאתף לשלום‬
‫םסדר קסםנכוסים ‪;8‬‬
‫‪81‬םמירי‬
‫ורמונים סנןשושן‪,‬ואסן‬
‫ששם"פושים'‬
‫יךאשי‬

‫טיירות‬

‫יב‪ .‬משיר אליאשיהאבןבואן‪.‬‬

‫(ש"ת עתד‪ ,‬ש"ת ויתד ונ' תנועות)‪.‬‬
‫צדעמיקמר‪..‬ו ודמוילדיולו‪-,‬כמו נחש אשר‬
‫היוו;‪11‬והואיצ‬
‫עליימ‬
‫ן‪.‬‬
‫ד ש‪'.‬‬
‫‪4‬ו‬
‫_ע‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫דס‪4‬מולירולא צטי‪2‬ז‪.-‬‬
‫סאטה‬

‫יסע‬

‫שהריויהדי גיש"ג‬

‫ל סלאת‬
‫פסק ‪8‬אשר‪4‬סר?לי‬

‫?‪-‬ם לכפועלילי‪-‬ש‪9‬להאת‬

‫סטי"ל‬
‫י‬
‫ס‬
‫עש‬
‫יט‬
‫יקי‬
‫ליאש"יה‬

‫מוףח‪,‬ושק‬

‫ט?הולטסי‪:‬סיס‪9‬ףע‬
‫ועעי"םיסיבו סלסל‬
‫‪46‬‬

‫?אשת?לומוסי‬
‫אין טםצפונישךוההודיה‬
‫ילשט ‪4‬א שת שלוםנישו‪,‬וכן‬
‫אותו‪9‬סילשסעה‬

‫ע"בפת‪,‬והלת ממרורנוסיי‪,‬‬

‫אויום קאסבסנהרכות‪,‬ויום‬

‫ששי‬

‫‪4‬לייאלב‬

‫והיה סר?‪7‬‬

‫סקריי‬
‫לסיש‬
‫ר‬
‫י‬
‫יט‪"9‬ב ללב כואב‪-.awl,‬‬
‫ליבוטסירסילסלהיושיע!‬

‫‪41‬צה‪-‬שמושה כללום‪:‬לד‪,‬ונם‬
‫יסטין;‬
‫שקש אשררוס‪:‬ס‬

‫‪ .‬משיר אלשניירידיו (אבוןויוסףאבןמגנון)‪.‬‬
‫ינ‬
‫(המשקל כנ‪.‬ל)‪.‬‬

‫‪4‬יןססדטים נשבהרוחנו‬
‫הלנושלום‪8‬סינ‪14‬‬
‫אוקשי‬
‫או טל ‪%4‬שבוןויוסף ??רהן‬
‫‪9‬‬
‫ו ‪1‬‬
‫שישסרימות שוקקהריסנ‬

‫ינ‬
‫ית ל‪2‬תפססט‬
‫ט‪2‬‬

‫?ויםחשר והגדיסאלם‬

‫יסשכי‬

‫נקשבלטרשיסםוסרה ש‪9‬ףם‬

‫סףריצלעינייסק)טיני‪—‬‬
‫י‬

‫' ולבך יעמוד (ישקוט) כאשר תחזוקך הכלח בזרועות הנושאות אצעדותוכו'* ‪ -‬ואל תברח מפנ'‬
‫קווצות שערות'ה הנואותכצפעונים (בנחשים) והן מכמוה את פניה האדומים מבשת‪5-.‬אעפ"י שחס מכסים‬
‫אתפניה‪6 ,‬הדדיהושמותיהן‪ 5 .‬הזמן מתנשאעל החכמימו ואולםלנגד הכסילים הוא נכנע‪ 6 -.‬מל'‬
‫‬‫‬‫תרועה‪,9 – .‬לרי הומן (ר"ל כמקרית) דומים לו‪ ,‬כי משווש מהש יצא צפע ולא צפיע (צפיע‪-‬ילד‪ ,‬מלי‬
‫‪ 8‬האם נשבה רוחנו‬
‫מצאצאיםוהצפיעות')‪ 8 .‬המשורר מבקש האת הברק לשאת ברנותיולידידו‪.‬‬
‫בין ההדסים וכו'כי אחר‪-‬י מות (ו*ס אחרי אשו שבעה רעות נפשנו) קמנו לתהיה‪-.‬ווו שלנהשירית‪.‬‬

‫איצר השירה והמליצה‪.‬‬

‫הוסק קקם ?ל נבלכגינו‪7,‬לא‬
‫?ל מףשערינוובפתחינו ‪- – -‬‬
‫קשהקלינטים ‪? 1‬שלקסמי‬
‫וקךסנ‪ 4‬טאדישסנ‬
‫ו ‪- – -2‬‬
‫רןי‪9‬י‬
‫סל‬
‫ן‪,‬יסאיבלנסיו‪:‬סבשון‪,‬‬
‫טה‬

‫יקל‬

‫נירים‬

‫ונםןצטיי‬
‫‪,‬הששס‪- – 18 13‬‬

‫‪53‬‬

‫ןשו‪?4‬ינו‪.‬וטילמןךסיב‬
‫ינעללם‪4‬רימנו‪1‬‬
‫סקרהוס‬

‫סי‪9‬לךן‪2‬ינולחלדמנדוד‬
‫?מזנססנו‬
‫‪-‬‬‫יני‬
‫‪'~gp‬ףוש‬
‫‪9‬עוגיסם'‪7‬שת‬
‫זל‬
‫ש‬
‫‪2‬שעוגל‬
‫‪6‬‬
‫ו!‬
‫ןכרם נשו צרהעליחרמנ‬
‫‪4‬‬

‫יד‪.‬משיר אליוסףאבןקמניאל‪.‬‬
‫(המשקל כניל)‪.‬‬

‫ושקהשך‪?,‬סליאנםבהיים‬

‫ששקדחואוריוךלאנפחו‬

‫תוףמןךקי ‪9‬ךדלהילקחו‬

‫ו‪9‬סחפוכוסיואנוש‬
‫נצלוקטיליסם ‪10‬עיוניםסידי‬

‫ךשמחון‬

‫‪,8‬‬

‫שיף‪1-?v‬ךסם‪4‬די‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ך‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ס‬
‫ח‬
‫שיחו‬

‫סים‬

‫‪8‬יךסלפו ?רי‬
‫ס‪9‬ר"שרסטינלא נ‪9‬ר‪,‬אעין‬

‫‪!7‬‬

‫‪-‬‬

‫לסם יריש‬
‫ם כ‪4‬ן'םו?זחג‬
‫ששירמתי‪-‬ס‪9‬ר‪'8‬סליטסן‪,‬יט‪-‬‬
‫י ‪?-‬שקה‪—14‬‬
‫שיןהוןדטינקשי‪4‬ס‬

‫אלם‪,‬וטסלב*סיסיייח‪'4‬‬
‫?לניגרותסכוםענקטטך‪4‬ךי‬

‫‪12‬ן‬

‫שטם‪,‬וסס?פטחנם ךפחוש‬
‫‪.‬‬
‫סן?ר עתובו‪87‬פו יחרה‬

‫לשוזטים ל‪8‬פישחו‬

‫יקרי‬

‫‪:‬לד‪4‬סי‪-‬ו~י'‪,4‬ויד‬
‫ריצחבי‪—‬‬
‫?סר ‪97‬ל ‪9‬ר*קרשים‪:‬‬

‫?וקהאלגוםטומקךה מפטר‬
‫‪:9‬‬

‫?יןיסריס'יד‬
‫יו?להי‬

‫‪1‬‬

‫י‬

‫‪ 1‬באהבתם נתרומם על פגעי הומן‪ – .‬ישפילנו‪ ,‬ידכאנו‪ 3 – ,‬מה זה חיה לזמן הרגיל להגאים‬
‫ולרפא‪ ,‬להפריד ולקרב‪ ,‬ומדוע שכח אותנו?‬
‫‪ 4‬והשנים דע כמו נצ ח באוזך העיווד‪ 5 – .‬זכרון‬
‫‬‫י צדה לדרוגו‪ 8 – .‬השיר הזהיכיל שלשהענינים‪ :‬א) תהלתהיין; ב) תאור האביב; ג) תלונת‬
‫הכעיטיח‬
‫ן האדום‪,‬‬
‫המשויר על קשי יומו‪ ,‬וערובענינים כוה מצוי בשירי הספרדים‪, .‬אש קדחו אוריו' וכו' זה היי‬
‫‪,‬ומזרקי ברד' הםהנייעים הלכנים‪ .‬וחמשוור מתפלא איך התלקחה א ש במזרקי ברו; איך עברו דתם‬
‫(כי מררך המנע שלא יתבולל אש בברד)‪"7-.‬התנוידו' התהגרו לגרוד; ‪,‬נתפחו"‪ ,‬התתפרו (פל' *ונספחו‬
‫על בית יעקב")‪ 8 – ,‬הנונה היא על מה שנקוא בלשון אשכנו *כלומע' של היין*‪ -‬מל'‪.‬בית גאים‬
‫‪0‬ז ענקים‪,‬‬
‫ח אחי ענר הוא אשכל (כי עבר אשכל ופמרא אחים היו)‬
‫ים ח ה'"‪– .‬‬
‫יערב למרי נפש‪ 18 — .‬היין יעשיר‬
‫ז בעצמו הוא מר‪,‬‬
‫!‬
‫‪2‬‬
‫וילד אשכל הוא הייה ‪ –‬היי‬
‫ובכ"י‬
‫ענוגם (מתי חפר) מבלי אשר יתן והם מאומה‪ ,‬כי בהכרמם ישכחו ספרונה‪ — .‬מל' ‪( nb~tw‬כפו‬

‫_‪-‬‬

‫*אתדמי ירושליפ ידיח'‪4‬‬

‫י‬

‫יי‬

‫י‬

‫‪54‬‬

‫משה אבן עזרא‬

‫סיסאיי‪9‬ה דל"‪4‬שים'‬
‫י‬
‫י‬
‫צ‬
‫ה‬
‫סףיקריעיס‬
‫ם ולא ‪9‬ךחו‪—.–‬‬
‫‪4‬‬

‫שכסאלמרעילקמיע‪4‬ל'‬
‫ןסר*‪:‬טלשסי ?תותעלשחו‪,‬‬
‫סקסו‪:4‬רוהנצו‪4‬צי‬

‫יי‬

‫בשם‪,‬ךציציסחיםיךחו‪.‬‬

‫חושולסקתוסף ‪9‬צלשייר‪,‬ו‪4‬ל‬
‫שושןודי ר‪4‬ס?נו ?‪9‬חג‬
‫יי‬
‫סקרינות‪?9,‬פי‬

‫עיד?דףעי‬
‫יסטיןד‪9‬י‬
‫י‬
‫א‬
‫לךטי‪:‬מומי ?ם תמו‪ %‬אךחו‪,‬‬
‫‪8‬‬

‫ך‪9‬לינליאד‪:‬סיר‬
‫ו טילם‪,‬סקי‬
‫‪;4‬‬
‫אותםאטיעךן דלחי‬

‫וים‬

‫ש‪9‬ה?שלסימילאלצי‪,‬ךיא‬

‫שבהרשךסים‪7‬לאנו‪9‬הו ‪- – -‬‬

‫שניד‪4‬לי ש‪9‬ש‪4‬עירים ?ך‪9‬ה‬

‫ישפישרוסיישר‬
‫י‬
‫ת‬
‫ל‬
‫י‬
‫ג‬
‫ן‪ %‬דומןשלוןואיןלוסיא‪,‬יבל‬

‫‪- – -5‬‬

‫וסני‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ק‬
‫עלמועצות‬
‫רוחותנשסים בםעדי נפחו‬
‫ן‬
‫סים ‪99‬סחי‬
‫יי‬
‫ש‬
‫אםנדירוגי‪,‬אסי‬
‫ל‬
‫?‬
‫?לטלרסעיףלטינוססליף‬
‫י‬
‫י‬
‫ד‬
‫ס‬
‫טשו מאור שסרול‬
‫ד נבחו ז‪-,‬‬
‫‪1‬ט‪4‬יר‪ ,‬ללטתקנים ‪?9‬חו ‪- – -‬‬
‫שי‪9‬ה‪:‬גינון טס?בותוזג ‪87‬ם‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫י ‪—‬‬
‫עם?ש ‪7‬קתסהו‬

‫‪– 6‬‬

‫איקי‬

‫מי* משירתנחומין אלתלמידו‪.‬‬
‫(יתד וש"ת‪,‬יתד וש"ת ויתד‬

‫שלע‪4‬לריס‪1‬ס‪9‬יזריתרויסקיפלסה?‪:‬ל‪,‬והויה___‬
‫ז‪9‬‬

‫?צילי רום‪,‬‬
‫"‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ס‪44‬חשי לאסלולהשיא נחקה ס‪1‬ז‬

‫פדךץ‬

‫‪4‬יי‬

‫ותטעה)*‬

‫קלסיםע‪%‬ז?בים‬
‫המ‬
‫ילסתוףגורילבוא‪,‬‬
‫‪:‬עזים‬
‫לב להס‪13‬רר ?שיש‪,‬לו‬
‫לעלהינקה "‪–‬‬
‫‪4‬לינסי‬

‫ילים‬

‫‪9‬סיי‬

‫‪ 1‬אשר [מרי] ששוניהם קצרו ולא השתרעו (פוחו מל' *סרוח על צדי המשכן"‪- *,‬‬
‫נשב עשף) בהן עדכי הפיהו ריחם‪ 3 –.‬מל'‬
‫נחיו ריח‪,‬כ רוח הערב תנשמת" מל' ‪,‬כשף‬
‫י ר"ל על הטובים‪ ,‬הנחת שחבלעפרוב"‬
‫ו‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ב‬
‫'‬
‫ם‬
‫ג‬
‫ם אתמול‪4 ,– .‬‬
‫אם‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫כ‬
‫*בדמי ימי‪/‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ד‬
‫חכמתטן__‬
‫ימי‬
‫ימי‬
‫‪ 5 –.‬מל' "שמים כעשן נמלחו"‪ 6 –,‬כמו מפרחה‬
‫סיטם‪ ,‬כמו לוא נדלחי הרמעות בדמילבי‬
‫ז אם אנשים רעים נדברו בי (ירעה‪ ,‬כמו "ותדבר מרים במשה")‪ ,‬הנה ידועכיהנינים נובחים ללבנה‬
‫וכוכב)? גאוה זו מצויה בשירי הקדמונים‪ 9-,‬הששור הוא ! הלעדיד הומן נטויח‬
‫‪ 8‬האם יאבקו עם‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ע‬
‫הטבע‬
‫ה‬
‫י‬
‫ו‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ד ה'‬
‫והלה על אנשים משביליב? (כמו "הנהי‬
‫בי‬
‫סדרי‬
‫במקנך')* ‪-‬‬
‫י ערבו לבם (שונאי תלטירו) והתגיר קרב (כמו *סער מתגורר*) עם איש השובן‬
‫קמו כלבים וגו'‪11 – .‬כ‬
‫בין כובגיט (כסיל וכיסח)‪,‬‬
‫‪1‬‬

‫יש‬

‫הערוגות‬

‫יל‪-.-‬‬

‫אוצר השירה והמליצה?‬

‫‪55‬‬
‫י‪.:‬‬

‫'‬

‫ומסלס?ךלהטמבוסיו‬
‫ועוד נככףהיוסקלוחנ‪:4‬ה‪—1‬‬

‫ס‪9‬י‬
‫י‬
‫כ‬
‫ס‬
‫?צולת‪:‬ם‪:,‬ט)נ‪ 4‬האגיה‪,‬‬

‫יטה‪-‬בששלססשנותלעמים‪,‬‬

‫ודודי ש‪4‬ב ךסק‪2‬טרשסהר‬

‫ןזנח‪:‬נון‪:,‬תונה‬
‫אנושיבו‬
‫‪29‬ר טךעמסיטלבלחוזה!‬

‫ושפלנלהאולעיי"ליו‪9‬סקרמבוובתכתשיהי‬
‫‪4‬מח‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬שה חפצהושןעללה‪:‬סנה‬
‫ע?ענת ‪5‬ת‬
‫וסיייס‬
‫כי‬
‫ק‬
‫שרסן‬
‫ס'‪:‬‬
‫?סרבנשית‪ ,‬טקע‬

‫;‬

‫וסם סםמעגלוסיושלקייםי‬

‫הולא‬
‫?לישיי‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫א‬
‫"‬
‫ש‬
‫י‬
‫ץ‬
‫ל‪?:‬עשיר‪,‬‬
‫והנאיוריש ?פייש‬
‫‪9‬‬

‫ונםמנפילהעלטזששה ‪- – -‬‬
‫קההלךמזמן‪-‬כילי טקטהס‬
‫וחולה‪2‬עטידלבולסרוק'‪:‬‬

‫‪9‬מוט‪99‬י'וטסת‬

‫‪6‬‬

‫ועולםטוויות שםלנפות‬
‫ועולם הנשמות שםלמסוק‬

‫‪0‬‬
‫‪- – -‬‬

‫‪7‬‬

‫הגריסיקירץטיטלמג‬

‫ושץ‪9‬א ‪9‬הלטי אטרישמונה‪,‬‬
‫ה;‬
‫וכנמי מךבר שקסםף‪::‬‬
‫‪8‬‬
‫וסייהס‪91‬ז ‪99‬דלצוגי‬
‫רטש;‬
‫?סיש נהפף ‪9‬מו‬

‫"שת‬
‫וסגי‬
‫י‪9‬מו אךם ‪9‬שש‪9‬ה'‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫ואם‪0‬י סךםיצ‬
‫‪ 4‬סשה*‬
‫‪9‬‬

‫ולינוןלי‬
‫ף‪2‬רףל‪99‬י‬
‫ויוסיףעל ?שבנטשי?מה‪.‬‬
‫שטחכי צךקף ס?ד‪4‬יסיים‬
‫‪:‬זן‪:‬סף‬

‫ת‬

‫שפירסםףצויה;‬

‫ורוםלער‪ ,‬ונפשףסרהךה‬
‫ה צ‪!1‬‬
‫‪49‬ישי סף‪:‬הטליייר‬
‫‪..‬‬

‫התאמץ‬
‫_‬
‫הפתשק בנחלה‪,‬כיהוהן‬

‫‪ 1‬האיש המצוין הוה (תלמירו) נחל את הגדולה מאבותיו‪ ,‬אגל לא‬
‫שעשות מעשים טובים‪ ,‬לטען ייבוש לו ע"י מעשיו את הגדולה והבגור‪,‬‬
‫‪ 9‬הנלנל (המששיע על מזר האדם לשי רעת האצמגנינים) הוא מסובב בע"כ ע"י הקב"ה לעשות‬
‫* קח לך מהומן הכילי רק שעש כחולה המועד לבו כבריה‬
‫חפצו‪ 8 – ,‬מל' ריש ועוני‪.‬‬
‫ לגרום *כמו מעטר לשחת"‪ 6 – .‬ה' נתן את העוה"ז רק לנמית‬‫(שמואל ב'‪ ,‬י"ג‪ 5 – .)1 ,‬יותר נכון‬
‫את האדם‪ ,‬והעוה'ב הוא העיקר‪ – .‬ז קח למופר את מקרי חיי‪ 8 – .‬לפנים היה הזמן כעבד‬
‫‪ 10‬ואם‪-‬או כמו‪" .‬‬
‫לרצוני‪ ,‬והיש נהיך וכו'‪, 9 – .‬אדם* שם אבן יקרה אדומה (שמות כ"ח‪ ,‬יעז)‪- .‬‬

‫מה יפה הרעיון‬

‫נ‪ ,‬התנחם‬
‫‪ 18‬במו *נפשי תחת נפשך*‪.‬‬

‫כוה כי הנך אשוב ע"י‬

‫צדקותיך לאנשים בהורי לב (נברים‪ ,‬מלי *עפ נגר תתבו")‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫י‬

‫‪%‬‬

‫סשה אן‬

‫ע"*‬

‫;טה ‪,‬קטפהעלהנר‪.‬‬

‫(המשקלכני)‪.‬‬
‫ק‪8‬‬
‫שטת‪-‬ש‪9‬ש?ליל א‪9‬ל טרוכה‪,‬‬
‫ךסשש‪41‬ריב נופהוששס‬
‫ודמעתהזללחסושפוכה‪,‬‬
‫‪479‬עשהז‬
‫ש‬
‫י‬
‫ש‬
‫נאיף‬
‫ו‪2‬‬
‫ושם למותטסי נ‪91‬ה‪tcv~,‬‬
‫@ך‪u‬‬
‫"‪ ,‬שמור‪ :‬א‬
‫ה‪1‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ולהק‬
‫ו ‪9‬ס‪5%‬‬
‫בל‪25‬ינ‪1n?yts 4‬‬
‫~טשיןטרוכה*‬
‫סןיתןס‬
‫שטש רחשה‪oe‬‬
‫ןלא שרנו ‪6‬לפגינוקרישה‬
‫רעת אחתמשסאתובוקה*‬

‫‪ .‬רונמאות ממרר הענק‪ ,‬הוא ה‪,‬תרשיש"‪.‬‬
‫יו‬
‫כתכת בראש "הענק‪/‬‬
‫(שיתויתד‪ ,‬שיתויתד ושית)‪.‬‬

‫קנה ענק‪6‬שיריטשיאירו‬

‫יי‬

‫שסיירץוסישאייי‬

‫)*רוינהסשי?טפאיר‪.‬‬

‫מהשער רז‪-‬אשק‬

‫(בשבח חשר אברהם בן מאיר אבן קסניאל‬
‫ אשר הקדיש לו את הספר)‪,‬‬‫(ח' תנועות)*‬

‫עורךעלושל נלל שר‬
‫זרךנורשךלה ‪8‬ל‬
‫ו ‪*7‬‬

‫שי‬

‫שישה ‪7‬ךמו אךךגן‪-‬של‬
‫‪?"1fl‬עולםשלנטעי‬
‫אמנםכי הוא נהר‬

‫גדולשיליי‬
‫‪8‬‬

‫שם חקזליוליקו‬
‫תשליי‬
‫וזהלועלאזניות סלד‬
‫ודשתויז~ייקמי'‪' 1‬‬
‫‪8‬‬

‫‪-‬‬

‫'‬

‫ז‬

‫‪-‬‬

‫‪'- -‬‬

‫‪'.‬‬

‫‪3‬כם‪2‬ניניז‪1‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש‬
‫י‬
‫ד‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ךנז‪"-‬ל ?רח‬
‫ןץ‪-‬ונזיב)חי‬
‫?ליךילא לקהשליי‪8‬יי‬
‫‪12‬‬

‫‪-‬‬

‫'‬

‫י‬

‫באב לה והיא תשחק‪ 4 – ,‬ובעת אשר תאסר‬
‫‪ 1‬בתמר‪ % – .‬או אולי היא חנית ובז'‪- .‬‬
‫ך רק להתיז את הטתילה ותיכף תשוב לתחיה בלי רפואה אחות‪,‬‬
‫‪ 6‬מל' שור‪ ,‬הופ‬
‫לבבות‪ ,‬אוציי‬
‫‬‫נלומר‪ :‬מעוין דא ראינו גריאה כמוה אשר תשתקותבינה בעת אחת‪ 6 – .‬מל' "ענקים וגרגרוהיך"‪.‬‬
‫ז הרוצה לערוך גודלר' אגרהס אל גודל זור אחר‪ ,‬הוא כעורך גור אריה אלטיל‬
‫‪* .‬אליו* מל'‬
‫ם‬
‫ער"‬
‫באהל‪.‬י_‬
‫פארן'‪,‬‬
‫‪ 9‬מל‬
‫שנים עשר"‪ 8 – .‬השעור הוא‪8 :‬ל נבעי האלונים אשר בתוך העוה*ו‪.‬‬
‫‬‫‪ 11‬עדכי השחקים חסדו את ביתו‪ 1* – .‬מל'‬
‫‪ 14‬ועל רעים בנה איליו‪ ,‬מל' ‪4‬איליו ואוומיו"‪,‬‬
‫‬‫*בני שלים*‪ –.‬ט מל' "אל"‪.‬‬

‫‪ 8‬האש‬

‫*"יי‬

‫אנצר השירה ‪1‬הטליצה‪.‬‬
‫(ה' תנועות)*‬

‫אחוסל‪4‬ל'ו‬
‫אלי‪92‬י‬
‫או ‪8‬תאונוישהנולה'‬
‫לאהיה ‪ 2‬על כל ססל לש‬
‫‪2‬ם לאסשטע ‪42‬קתנולה'*‬

‫יכיל'מינו‬
‫‪41‬טד‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫ס‬
‫ושת פיו מצנות עתקמדרו‪:‬‬
‫קללתומסי ?ל‪neet‬לפניו‬
‫וסתווסנה המידולקרו!‬
‫(תנועה ויתד‪ ,‬שתי פעמים; יתר ותנועה‪,‬‬
‫שתי פעמים)‪.‬‬

‫***‬
‫(המשקלכניל)‪.‬‬

‫ט‪29‬לצדקסדנת לבו‬
‫אעשה משפפ ‪ -‬כל זמרתו‪,4‬‬
‫וסרוש לחם ללעב‪-‬נטש‬
‫פיבוטסתו‪.6‬‬
‫ששב‬

‫‪9‬אקוי‬

‫***‬
‫(יתר וש"ת‪ ,‬יתד וש"ת ויתד ותפעה)‪,‬‬
‫א‪9‬ת‪8 ,‬יש לסיותהמותה‬

‫הי‬
‫ילו‪:‬יאד‬
‫טמו‬
‫ר‬
‫ת‬
‫י‬
‫כ‬
‫ל‬
‫סולטןכלותאישיםלשסק‬

‫סמטהוסיליםז‬

‫י‬

‫‪1‬שםירדואלישצץזסילימ ‪:16‬‬
‫***‬
‫(ושקל כנק)‪.‬‬

‫ל‪9‬לס‪9‬סי‪:‬נוניהם ‪ 7‬כאלו‬

‫‪51‬‬

‫ס?סיר!?‪?9‬לייאולדלאייי‬
‫יום‪,‬ושבוס‪4‬הסיםעךסים‬
‫ו ללה‬
‫צירו‪9‬ל?‪2‬יידיד‬

‫‪5‬‬

‫ם לקום ‪4‬מסשרטיםס‪.1‬‬
‫?ץסיסי‬

‫י‪9‬ד?עים‪4‬ף‪9‬ריםוסלסל‬
‫לזיסטי‬
‫רלזרי?סי‬
‫‪92‬דףוידעו‪:‬די‬
‫ם בסכטת‬
‫ףלצחות‪-‬עךסימח!‬
‫ס?סקים‪,‬וש‬
‫ובו‪2‬ךס'ם א‪:‬‬

‫* **‬
‫(שיתיתר‪ ,‬ש"ת ויתד וכתג‬
‫תובות אשר גסל‪,‬סציי‪2‬ים‬

‫ם‪8‬י‪,‬‬
‫טשו‪4‬ליססל‪2‬ס‪9‬יירי‬
‫עדכי ‪nD-S‬קול שחוקישסע‬

‫ססתקסיגססה‪1‬סירורים‪.‬‬

‫‪92‬ןעלילקרעלייכרו‬

‫ן‬

‫* *‬

‫‪ 1‬מלי ‪,‬נלה את אוני'‪8 – ,‬אזי לא היה ‪ 8 – .'131‬מל' גלות‪ *-.‬מל' ומרה‪ 6 -,‬מל' "מומרת‬
‫האוץ"‪ 6 – .‬באר‪ ,‬אם יקו איש להיוה כמוהו‪ ,‬הנה תקותו תקותכסילים‪,‬כי חיתכן וכו'* *כפילים" השני‬
‫מר' "כסיל ‪,‬ב מה'‪-.‬ז היגון קם להלחם בי‪ 8-.‬שכר אותו‪9-.‬ע"י האור‪,‬ש א ת ה מאיר לארץ נכפל אור‬
‫היוט‪,‬עדכי גם תערב שבוהיהכצהריפ‪10-.‬מל'*ערביפ בהוכה‪!!-7‬בךנתחברו צדקהוחכמה‪ ,‬כאשריתחבר‬
‫השתי עם הערב בשרג‪ 11-,‬אתה עולה על היונים בחכמת האספרונומיח‪ ,‬ועל הערבים (בני ערב) במלאכת‬
‫השיר והפליצה (‪.‬צחות")‪ 18-.‬חמובות אשר גמל הםכציוניטותמוורים (מל'"שימי לך תמוורים")עליתבל‪.‬‬

‫ך‬

‫‪58‬‬

‫טיטה אבן עזר‬

‫ךשי]ינג‬
‫ס?ראש‪.‬ם‬
‫ם ‪,9‬‬
‫ששליםכסמי‬

‫לחד וש"ת‪ ,‬יתר ‪1‬טית רתך ותצע ג‬

‫יסשי‬

‫קשסי ‪9‬למסלסדרך‬
‫י‬
‫יט?‬
‫ססלשסלה‬
‫ע‬
‫‪9‬י‬
‫לזאתיאותלעסם?ל סרוים‬
‫?ף'?ילןלסד תעהסחיהו‬

‫נייע"‬

‫***‬
‫(ח' תנועות)*‬

‫צונתר ע‪9‬רולחי שושן‬
‫על ‪ namy‬טש!ש נצב‪,‬‬
‫ונתכפר כום סטר‪! ,‬דקה‬

‫* **‬

‫(עי‬

‫*‬

‫מהשער השני*‬

‫ללסכמרועו נצכ‪9‬י‪.‬‬

‫עתות השנה ובשבח דין והאהבח)‪.‬‬

‫(אשיתויתד‪ ,‬ש"ת ויתר ושית)*‬

‫ירלישרץ‬
‫רטי‪ ,‬שת!עי‬
‫?שיה‪,‬ומל‪1‬ער"ש סרר‬
‫ר ‪4‬י‬

‫*‬

‫‪.,.‬‬

‫מיתד ושית יתד וש"ת)‪.‬‬

‫ם בכום שסם‬
‫יין ‪ 5‬קמוישי‬
‫ה בתוף ברד‪,‬‬
‫או ששילהח‬

‫?כום שטם‪:‬צקיון‬
‫קעיןסרם‬
‫ששף"*‬
‫יש‬
‫רותויקלככסלש‬

‫ישי‬

‫***‬
‫(שית ויתד‪ ,‬תנועה ויתד ותנועה)‪.‬‬

‫לבא בקרב עם סף ב‪;1‬‬

‫ושחוסהו‬
‫יקרחשוסי‬
‫ע‬
‫ולאיי‬
‫ןךהיולשף‪'*8‬‬
‫‪:‬קליל ‪:4‬נ‪11‬‬
‫וכף‪,44‬‬
‫‪nug‬סקיץלרעל‬

‫שםט'טקסים?סים‬

‫יי‬

‫סקהול‪ ,‬תשגה כתשים ‪:‬‬
‫‪8‬‬

‫שיףךס‪:‬ה"ישאשרבו‬
‫ה‪2‬ףורע‪?,‬סטים ‪117‬‬
‫***‬

‫***‬

‫(שיתיתד‪ ,‬שיתויתד‬

‫(המשקלכיל)‪.‬‬
‫נעשי?לית?קנים‬
‫יקרטים ‪;8‬‬
‫שפזונינ‬

‫ושת)‪.‬‬

‫מ?לנ?יין ?קח‪:‬מי סמם‬
‫נוטי‪:,‬יחםבוךטיצגה‬

‫י‬

‫י‬

‫‪;16‬‬

‫מלת *לבד' חסרה בס' התרשיש‪ ,‬והיא נצרכת‬
‫‪ 1‬הדרך מאחו כל פני תבל‪ – .‬נונה‪.‬‬
‫ן במים‬
‫למשקל‪4 – .‬סי' *וכרר בררת היער"‪ 6 – .‬מלת‪"-‬יין* נמשכה לישתו עמים ‪ 6 -‬אם תמהוליי‬
‫תשנה לוע א‪ .:‬הנתם האוב;כי איך וגו'‪ – .‬כאיש תם‪8 .‬יי‬
‫ן הגא מכרם‪ 9 – .‬כהו רמים‪- ,‬‬
‫"סף'מילידי הרפה‪- .‬י‬‫ן אשתת עד אשר‬
‫‪ 16‬נצב עם להג של החרב‪* 11 – .‬צפף* מל' *מף רעלי‪-.‬‬
‫ןישלב(יהי קר) גופי בקיץ ויהב נחרף‪,‬‬
‫מראשותי יהיה על המיתן‪ 14 -.‬מל' ‪ S~D.‬תמו"‪16–.‬ע"יהיי‬

‫י‬

‫יי‬

‫אוצף השירה והמליצה‪.‬‬

‫ייצלסרםחשכ‪,‬יניה‬

‫‪-‬‬

‫י הסיטיסח‪,‬‬
‫יגןיש‬

‫י צלק‬
‫נם טףטת הם!הוס‬

‫‪59‬‬
‫‪-‬‬

‫‪*1‬‬

‫‪ra‬לי ?צט לסיששור"‬
‫‪7‬‬

‫** *‬

‫***‬

‫(יתד וש"ת‪ ,‬יתד וש"ת ויתד ותנועה)‪.‬‬

‫(ח' הזועות)‪.‬‬

‫תלקד ח"קק ‪?; 9‬סבה‬
‫ו‪2‬ל לבהכךמוגי ‪ 8‬שלסים‪,‬‬
‫ותקל שת‪9‬עטיס‪,‬‬

‫יודו אורות ‪ 9‬טאיןלשוז‬
‫אותםנשם‪,‬‬

‫?אלי‬

‫לסלףוםחליצי‪41‬ישלסים‪.4‬‬
‫(המשקל כנף)‪.‬‬

‫והרעוףוקולמיסיסקלה‪:‬‬
‫?רי חושקנגילדואנושיר נד‬
‫‪*6‬‬

‫***‬

‫מהשער השלישי*‬
‫(על הדר הטבע)‪,‬‬

‫(ש"ת ויתד‪ ,‬ש"ת ויתד וש"ת)‪.‬‬

‫ספיקטי‬

‫?י הוציאם מעפעופם‬
‫‪5‬לשפנחללסם ‪?3‬ם‪.10‬‬

‫(ש"ת ויתד‪ ,‬ש"ת ויתד וש"ת)‪.‬‬

‫ופה תאר וכוםיוןונשה‬

‫ועשרךשולחולה ‪-‬סקלה‬

‫'‬

‫חיץטסנה דוחנ‪-‬נשרטט קול‬
‫ל עגור‪ ,‬ותור אשור‪,6‬‬
‫מןם וקו‬

‫‪2‬לדירונותה)ןלץמוצב‬
‫ם דרת‪,‬‬
‫יסריסי‬
‫הנהיהל‬
‫יך‪8‬הרציםלולה‪2‬לי?ליי‬

‫ניטי?ילקיםונדנידי‬

‫‪'12‬‬

‫***‬
‫(יתד ותנועה ארבע פעמים)‪,‬‬

‫ח‪9‬שיםישר‬

‫לאיבכוליו‪9‬ה‬

‫טקיוןיענף‪ ,‬אצת סםיפךים‬

‫‪;18‬‬

‫כקונן?סיסוסירילקה‬
‫ם"‪1‬‬
‫יסידי‬
‫ל?ן?ה'‪1‬איידתימ‬

‫! מגן‪ 9 – .‬הרעיה‪ ,‬האהובה‪ 1 – ,‬הדדים‪,‬‬
‫‪,‬שרחים' מל' "שלחיך פרדס"‪ 4 – .‬חרגות‪- .‬‬
‫לחושק‬
‫)‬
‫ל‬
‫ל‬
‫מ‬
‫א‬
‫הם‬
‫יפה תואר (אהובה) ופן והדר הטבע ‪ -‬צרי רפואותיו‬
‫(לאוהב‬
‫וגיל‬
‫‪6.‬לררופאוגאהו‪.‬שירר"‬
‫‪8‬‬
‫‪,‬‬
‫"‬
‫ע‬
‫י‬
‫צ‬
‫י‬
‫כ‬
‫*‬
‫ אדרוך‪,‬‬‫ילנע ונד וכו' וואולי צ"ל *יפי‪-‬תאר*)‪ 6 – .‬שחוה‪ 7-.‬בתרשיש נדפסה‬
‫אצעד על נצני הגן כמו על מרבדים‪ 9 – .‬האורות (העשבים‪ ,‬מל' *ללקט אורות") יורו על החסד שגמלם‬
‫הגשם‪ !0 – .‬גוףי ‪ !! -‬מל' "דירה"‪ !9 – .‬יסים טל לילה‬
‫עלי ההדם דומה לנטפ' בדולח וגרנר‬
‫של אבן יקרה‪* ,‬דר* מל' ‪,‬ודר ופותרת"‪ 14 – .‬פרים בני בקר‪4- .‬י על עובה‪ !6 – .‬מל' ‪,‬כפר"‪.‬‬

‫עי‬

‫ר' משה אבן עזרג‬

‫‪60‬‬

‫סס‪9‬סה'י‪9‬הנססםטילות‬
‫י‬
‫‪2‬‬
‫ח"יתנ‪"4‬י"םו‪?4‬יזיךים!‪!1‬‬
‫**‬
‫(שית ויתד‪ ,‬ש"ת ויתר ונ' תנועות)‪.‬‬

‫חושוסגוכל‪-‬הון‪,‬ואםדקר‪ ,‬סבת‪-‬‬
‫‪9‬ךם‪,‬ועודתהיו למוטאים מוני‬
‫ם‪12‬‬
‫ושתוימיורד ‪8‬עליהודו‪,‬ואל‬
‫י מדקים ‪:4‬‬
‫טשעולתו?חותיךיכ‬
‫‪2‬י תורולנורסחליפ‪4‬שת‪2‬ע'ם‬
‫קולםלסיפ‬
‫ם לשרתמוגים*‬
‫‪4‬ים מפוךים קםיקי‪:‬סה לזאת‬
‫ם!‬
‫אותם‪4‬ליי‪1‬ן ‪2‬אמוגי‬

‫ציי‬

‫**‬
‫(יתד וש"ת‪ ,‬יתד וש"ת ויתד ותטעה)‪.‬‬

‫ם ו‪2‬סנ‪4‬‬
‫ובגיסגיה‬
‫י‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ס‬
‫‪49‬לםש‪24‬טים‪,‬‬
‫ורשלנ‬
‫י‪4‬ציננים‪,‬ורלה‬
‫‪4‬דיך‪9‬שו‬
‫םק‬
‫?שזוניולקולעי‪-‬ישיעי‬
‫‪6‬‬

‫‪.‬‬

‫* '‬

‫לחד ‪" nsw1‬ד ז ט'תג‬

‫יטר י‪2‬ת‬

‫ךדתו‬
‫שסק‬
‫‪9‬רפןלזפשנהן‬
‫ו‪2‬ל ?מ‪4‬ת‪5-‬שימ‬

‫שני‬
‫יס‪41‬ןשנה‬
‫ולשי‬

‫ופא ?ליסיע‬

‫‪,8‬‬

‫‪9‬ך'‪1‬‬

‫זלא ססשולא שה‪.9‬‬
‫*‬

‫יח'‬
‫סגה ס‪4‬ב פיקס‪4‬ן‬
‫?תס"קק שסק‪,'0‬‬

‫תנועית"‬

‫וסלעיי‬

‫‪2‬דסי?סקיציותציוניי‬

‫י שסק‪1‬ע‬
‫‪%‬ת בכ‪4‬עיג‬

‫***‬

‫במתשעךהרביעי‪.‬‬
‫(עלעניני אהבה ופרוד)‪,‬‬

‫ל ננץ)‪.‬‬

‫עפרה ‪ )2‬אפ‪ '5‬טל ‪94‬ד ופק‬
‫ב‪2‬שש ל?אד ?לה‪:‬‬
‫איט‬

‫‪ 1‬אם היונה תנהה (הקונן) איך נחסום אנחנו"ה כקלות ומקונן‪ ,‬מל'"‪%‬י‬
‫י כבתולה') על פרידת‬
‫האהובים (‪,‬עופר וצבי' נקראים *האהובים") הנעימים ככפרים ונררים‪_.‬נבאור התרשיש נאמרכי "כפרים*‬
‫השני הוא מל' כפוים עם צררים‪ ,‬והשלישי‪-‬מל' "כפר"‪ .‬ולי נראה להיפך‪ ,‬כי על הדוד נאמר בשה"ש‬
‫*אשכל הכ‪1‬פר דודי לי*‪- .‬י נם אם תתנו הון יקר ביין (בת כרם) עוד תונו את הסובאים (ר"ל‬
‫את מוכרי היין)‪ 3-.‬שושן‪ ,‬כלומרימי אכיכ‪ 4 –,‬ואל תפנו לתוכחות כעלי המוסר המונים ומציקים לכם‬
‫בריבות שפתיהם (מס' *והאכלתי מוניך את בשרם'‪6 -4‬חלנו_שננו (מל' "יחולו על ראש יואב*)‪ .‬נחנו מן‬
‫*ניה'‪ 6 -.‬מל' *ושאננך עלה באזני'* ‪ -‬ז מל'‪.‬אם שוה פניה*‪ 9 – ,‬מל'‪,‬שויתי עזו'‪ 9 – .‬כפי' רד*קפרי‬
‫ש‪ 1‬ה לו‪ ,‬כלו' לא כחש‪ 1* .‬מל' *וכשחק מאונים"‪ nPa !! – ,‬אשר בכו העננים(עיני נרחקים)‪,‬‬
‫י‬
‫‬‫‬‫ג‪* 1‬ע"רח*כנוי לאהובה‪ 18 – ,‬כמו *לאפ לנער*‪ ,‬כלו' המלי עלוכו'‪.‬‬

‫אוצר השירה והמליצה‪.‬‬

‫שסל לדאותיראה שמש‬

‫נאור ‪5‬טתאסל ‪- **nbs‬‬

‫‪61‬‬

‫י‪2‬ת‬

‫סשיר' ‪-‬מביישענור‪,‬‬

‫צייםקולהיסליםקולתיר ‪:8‬‬
‫ל‪4‬ימךאואלרי שמק ‪-‬‬
‫קווםשטשונעלהתור‬

‫***‬

‫(יתד ותנועה ארבע פעמים)‪.‬‬
‫‪2‬חךרים ‪*7‬ת ‪4‬ס?ש'ם‬

‫שיית‬
‫ם מתירה ונאוה‪,‬‬
‫וסקגייאורי‬
‫יסמרסררה ?מירייגולה‬
‫דמיאתוף לקבותשכינה‬

‫ונוה ‪!8‬‬

‫***‬

‫מהשערהחמישי‪.‬‬
‫(על הנוער והזוקן)‪.‬‬
‫(ש"תויתר‪ ,‬אףת ויתד וש"ת)‪,‬‬

‫***‬
‫ייתר וקת‪ ,‬יתד וש"תויתד ותנועה)‪.‬‬

‫לריסי‪4‬יב‪4‬דשי?י‪:‬ה'‬

‫שקראוסיצ_עי‪ ,‬רסקן‬
‫ציו מהעי‬
‫י;‬
‫תשסיםס‪7,1‬לאשצוו‬

‫י"‬
‫סו‬
‫שוב‬
‫יחודי‬

‫! ס‪ 4‬לאד צר‪4‬‬
‫קצןנו!‬

‫ליצחיייק‬
‫ז‪4‬שי‬

‫כרמוסיםרבוךלאמעוסים‬
‫מוטםלמסיתות ‪2‬ל לקקה ‪-‬‬
‫הבתרדלסילעיסים ‪6‬ו‬
‫ושףמי‬

‫***‬

‫***‬

‫(המשקלכנ"ל)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫י‪,‬‬

‫‪;4‬‬

‫(ח' תנועות)*‬

‫‪nbS2‬מלה צואר עשר‬
‫נםטשטש*קק‬
‫הלה תור'*‬

‫שוייר ראשהיינות‬

‫עןש‬

‫יתשיסי‪9‬העלל?"תוי'‬

‫י‬

‫‪19‬‬

‫ז‬

‫י שער‬
‫טסה??עיםקיל‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ל !‬
‫סטר ‪,48‬יטשסיתספסריםנ‬
‫סישחרישיי‬
‫ה ?סמלשין‬
‫לף ‪4‬ל‬

‫טלק'והסעתי‬

‫‪2‬ל‪.‬‬

‫* ‪* ..‬‬

‫כי הוא נבהל בראותו את פגיך המאירים כשמש מתחת לקווצותיך השחורי‪" .‬דלה' מל' ‪.‬ודלת‬
‫ך בחדרך‪ ,‬ואולם הנך שוכנת בלב אוהבך‪ 3 – .‬מלן *ונות‬
‫ראשך*‪ 2 – .‬את צביה (אהובה) מסתרתיפי‬
‫בית"‪ 4 – .‬מל' *מעכו שדיהן*‪ – .‬מל' "וחניהו מעוכה"‪ 6 – .‬מל' *כתור האדם*‪ 7 – .‬פל' *לחייך‬
‫בתורים‪ 8 – .‬מל' *וקול התור"‪ – .‬לו יקראובלי המאורות‪,‬יגיע לה התור להקרא קודם לשמש‪0 – .‬נאני‬
‫קורא‬
‫לימי נוער לשוב‪ 11 – .‬מהרו‪ 12 – .‬םל' ‪.‬והנוגשים" אצים"‪ 13 – .‬אל תצבע את שער ראשך‪- .‬‬
‫‪ 14‬פל' *גלעיני"‪ 15 – .‬היה נכון לקבר‪ :‬מל' *אשר התעתרולגלים*‪.‬‬

‫ר מ שה אבן עזרא‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫(המיטקלכעילג‬
‫‪4‬טי קאורים‪,‬סז‪9‬ן!ס‪,‬טסל‬

‫סיסל‬

‫(ש"ת ויתד שלש פעמים)‪.‬‬

‫‪?715‬חורוסייש‬
‫ר?רב‪05‬יוסי‬
‫לער כמו ס‪2‬םסרנעסקטםו‬

‫ייתקעואטל‪:‬סישייה‪,‬לסלי‬

‫הרים ‪!1‬‬

‫‪9‬גק‬
‫י‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ה‬
‫כי קל מאד א‪9‬ל כאבק ‪2‬ק‬

‫‪7‬‬

‫שעןעדי מלת‪?,‬י‪2‬ן‬

‫‪4‬לי‪,‬ותקד אור כמו הרים‪,‬‬

‫* ‪* 4:‬‬

‫***‬

‫(ש"ת ויתר‪ ,‬ש"ת ויתד וש"ת)‪.‬‬

‫רוששםיכלובתב‪,‬י‪7,‬ססייהיןשי‬

‫נהמשקל כנ"ל)‪.‬‬

‫נואשלסבשבלעיות‬
‫י‬
‫ע‬
‫ל‬
‫לקנות ?קריםשאנוש חובש‬

‫!‪rG‬‬

‫‪!2‬‬

‫‪9‬ימןל‪9‬יסמלהיר‬
‫השד‬
‫"‬
‫ל‬
‫ן ‪?7‬כ "‪!'atg1‬‬
‫ל"‪1"1‬וק‬
‫‪?9‬אי‬

‫***‬

‫יחלוש‪7,‬יאשליבוי!היאר‪:‬שרי‪:‬‬
‫שך‪2‬ה‬

‫ה רקל‪2‬ץ נער‬
‫!הסיגר‬
‫‪8‬פ‪:‬לוךא‪'4‬וא‪2‬י‪:‬שר‬
‫‪1‬‬

‫ק‬

‫ו‪,8‬‬
‫;ןר‬

‫מלכי‬
‫לשיוסמו פורי‬

‫דומותעלי‬

‫ש‪9‬ז‬
‫?ראשודילד‬
‫העב‬
‫יאונ‬

‫וליסרו‬

‫‪5‬‬

‫‪DS‬‬

‫‬‫ט'‪4‬ןרו‬
‫רו‬
‫ססיא‪ ,‬ומה‪:‬פ‬
‫ס‪:2‬‬
‫*‬

‫יהמשקל כנן)‪.‬‬

‫ש‪9‬ק‪ 5‬שר‬

‫;מאמו‪,‬‬

‫‪!10‬‬

‫*‬

‫(המשקלכרלי‪.‬‬
‫'זרחהשיעה‬
‫שש"*ייוםי‬

‫בטיילייאי‬

‫שוערת‪:‬‬
‫כי פוב‬
‫מוסר מאדלי ‪9‬ה‪ ,‬וסבא‬
‫לב סטנת ל‪2‬ר כמו שוערינ‬

‫שי‬

‫המשורר קורא אל הומן‪ :‬אנא‪ ,‬הורד את ‪ '94‬האור (ר"ל השערות הלבנות) מערי‪,‬‬

‫יחרים אח‬

‫י והיאור" כבד מאד‪ 2- .‬הזקן (שב) נואש לעד להיות‬
‫דגל ההשך (ז"ל שערות שחורות)‪,‬כי האופל קלל‬
‫)‬
‫א‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫(‬
‫ש‬
‫י‬
‫א‬
‫ו‬
‫הוגש‬
‫‪5‬‬
‫מצאו‬
‫לא‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ע‬
‫חובש (מושל‪ ,‬גודר פרץ‪ ,‬סי' ‪,‬לא אהיה חבש") ל‬
‫'‬
‫ן‬
‫ק‬
‫ז‬
‫‬‫‬‫‪ 5‬תוקן ילך לאט אל עץ הנוערוינסר אותו כמנרה ("ישר" מל' "וישר במגרה')‬
‫* מל' "וישר אל מלאך'‪-,‬‬
‫עד אשר יקוץ אותו‪ 8 – .‬בא' התרשיש כתוב ‪,‬עברו"‪ .‬ולפי דעתי צ"ל "ערבו*‪ ,‬ואז יה' רעיוז השיי יפה‬
‫י הזקנה הנמאמים וה רעי ט‪,‬‬
‫אד‪ ,‬לאמר‪:‬יעןכיימי הנוער ערם ונעמו‪ ,‬לגן חרפו חיש; ואולםימ‬
‫יכי השיבה היא‬
‫אומר‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫ך‬
‫הם תקעו זגהלם‪ ,‬לב? יעברו ער יום המות‪ 7 -.‬נמסו‪-.‬ו מל' ‪,‬גוי נור לבי ל‬
‫י נזיר מחטא ו‪: -‬ו‪3‬יאני משער‬
‫?י*יוזלוקן‪ ,‬ורק הןנזרו (הדרו)‪ 9-.‬עטרה‪-,‬סי ומה יפו הימיה אשריה‬
‫שמעתה אעשה וק מעשים פוצים‪-,‬ט שומר השער‪ ,‬הזקנה שומרת שער לבי לבל קרוע אליו תאות הוער‪,‬‬

‫אוצר השירה והמליצה‪.‬‬

‫מהשערהשביעי‪.‬‬

‫מהשער הששי‪.‬‬
‫(עלו‪4‬דוקים)‪,‬‬

‫(על הפרידה)‬

‫(יתד ושת' יתד וש"ת ויתד ותנועה)‪.‬‬

‫(יתד וש"ת‪' ,‬תר וש‪.‬ת)‪.‬‬

‫ססלהטסט תלסיששרץ‬

‫ונח רודיםיעליארל‬

‫ומחציתוגסישוסן‬
‫ישיךךיו‬
‫ה ?‪.‬ישויה‬
‫י‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ע‬
‫י‬
‫ם‪8‬יזיססיותוושימומי!‬
‫ונעוי‬
‫באפפו ‪19‬‬

‫ף ‪2‬ועלש‪2‬ד‪,‬‬
‫יסבו‬

‫ו‪2‬ה"מובני‪-‬ימים‬

‫‪8‬‬

‫לסרע‪,‬קקדי‪29‬י*‬
‫*‬

‫(ש‪.‬ת ויתד‪ ,‬ש"ת ויתר וש"ת)‪.‬‬
‫ע‪,‬‬
‫אמרולרוכסיצים בים‬
‫‪ 03‬ף?רודכות לרב חוסל‪:‬‬

‫(ש"ת ויתד‪ ,‬וש"תיתד וש"ת)‪.‬‬

‫ףמיי‬

‫שלין ‪44‬לירע ?לב‪:‬לב‬
‫סלך‪,‬וגןמרשהוהגיע‪,‬‬

‫‪08‬דללהמוליך*זורנפשי‬

‫לויסודייקה‬

‫‪:‬רדאליש‪9‬ז‪:‬רידיסי‬

‫שבוב‪4,‬דיסואישוח‪9‬י‪2‬‬

‫‪'5‬‬

‫י‪4‬‬
‫חובל‪3‬‬

‫* **‬

‫זחי תנועות)‪,‬‬

‫(יתר וש"ת‪ ,‬יתד וש"ת ויתד ותנועה)‪,‬‬

‫אריקה מאפללולילהיחר‬

‫חפרופנייוםנחיריי‬

‫יוד ששבעטישוע‬
‫טרשה אסב ‪ 1‬יוםסשרסב‬
‫ה שש ק‬
‫‪94‬יום צוק‪laS‬ושי‬

‫קיצה מזער עלמה‬
‫עדי עלה מאורשסי‪ ,‬קסרב‬
‫ר טקטקה‪:‬צאה מרושה ‪6‬ק‬
‫אש‬

‫מרופה‪,46‬‬

‫‪,6‬‬

‫י‬

‫‪1'2‬‬

‫טהלו ולשפך אתרטי‪4‬קי‬
‫או עאנושרעויהי תוכל‪'4‬י!‬

‫*‬

‫שי‬

‫‪63‬‬

‫ן‬

‫‪..‬‬

‫*‬

‫אשר אהבוך רק בגלל‬
‫ובנד‪ 8 – .‬מסבות הומן‪ 4 – .‬מל' דין‪-‬אתאונן*‬
‫‪ 1‬ידידים‪- ,‬‬
‫ו‬
‫ו‬
‫מ‬
‫י ‪ 8‬ביום רע לא יפנה לצעקתי‪, ,‬שוע" פל' "ושוע אל‬
‫ז‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫נ‬
‫‪.‬‬
‫‬‫‪ 5‬הל' "יבאישיגיעי ‪-‬‬
‫‬‫ההר"‪ 9 -.‬מל' *אפסי ארץ"‪ 10 ,‬איש אחר לא יוכל להחיות את לגי אם אין רעי אתי‪ .‬שבאמו" מל'‬
‫‬‫"כאפם ;צים"* ‪ 11 -‬כלו' רעי ההולנים באניה הם עוברים ים בדמעותי‪ 12 – .‬מה שנברת מנפשי ר"ל‬
‫א מל' שהחוסל גחברו'‪ – .‬תלושה‪ 16 – ,‬שנונה‪,‬‬
‫‪5‬י‬
‫?עוי ‪ 4 -‬מל' שנפש הוא חובלי‪- .‬‬

‫‪-.‬‬

‫‪64‬‬

‫ר משה אלעזר"‬
‫לחד וש"ת‪ ,‬יהר וש"ט‪.‬‬
‫ביקעסער דאטנהעת‬
‫(בגנות העולם הזה)‪.‬‬
‫קקיעל קאור רטש‬
‫אסעלהןנושה;‬
‫טשרהי‬
‫(ש"ת ‪,‬תך וש"ת)‪,‬‬
‫סירה'ב‬
‫ללאי א‬
‫טף‪8-4‬מ‪4‬ן‪7‬‬
‫פל יי‬
‫י‪-‬‬
‫ל‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ברת‪4‬קא‬
‫ה ‪42‬‬
‫לחסל נר‪,8‬‬

‫למי‬

‫* *‬

‫(ששת ויתד‪ ,‬ש"ת ויתד וש"ת)‪.‬‬

‫סלריטלי העותי‬
‫‪3‬ז‬
‫יונםטלינ‬
‫יאלמלי‬
‫ט‪4‬לינלבכיעלפריתו‪-‬‬

‫לי ירש‬

‫ןשפינימשסישרש‬
‫טי‬
‫ורדלמשיגו‪,‬ועויףימעת‬
‫שןהרוצץטמרי שטש‪5‬ע‪2‬‬
‫'‬

‫‪*4‬‬

‫ס"ת ויתד‪ ,‬ש"תויתד)‪.‬‬
‫שסמי‪6‬לאירהנ"‪4‬ה‪:‬‬

‫י ‪8‬מכ‪?,‬ייני‬
‫כעסי‪,‬ימ‬

‫ו‪-‬תאיה‪":‬‬‫איף‬
‫יתיגו‬
‫י‬
‫'‪-‬‬
‫ו‪8‬ט הלץיסי‪2‬ש‬

‫טיב‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫* *‬

‫וירה‬

‫סקריייליו‬

‫ללטיו ‪4‬רל‬
‫"ט‬

‫טףאעזףתשניא‬

‫מטותשכק כר‪;10‬‬

‫ק אל‬
‫עלמןינ‬
‫י‬
‫צ‬
‫ק ‪21173‬‬
‫למדינש‬
‫' ''‬

‫(ש"תייתך ותנתהייתד‬

‫מלץקליקי‪;2‬נטילה‬

‫ותנקק*‬

‫‪4‬גתרצפיםושלח‪,‬‬

‫'לסש ?‪80‬ןסלעי‬
‫תעל‬
‫סטיסמככןילח‪214‬‬

‫‪.‬‬

‫(יתד וש"ת‪ ,‬יתר הם"וק‪,‬‬

‫שפסתו‬
‫?סןמונאהםילל‪:‬‬

‫‪ 1‬פל' *נשיתי אובה"‪ 2 .‬כמלוה האוסר בבור את הלוה שאין בידו לשלם‪ 3 – ,‬מ* מרישם‪.‬‬
‫‪.‬מ‪-‬‬
‫‬‫ה‬
‫‪ 4‬דמעותי גלו את יגוני הנסתר‪ 5 – .‬רוכב‪ 6 – .‬אמרתי‪ ,‬מל' שיח‪ 7 – .‬איש אמונה‪ 8 – .‬מל'‬
‫ברי"‪ 9 – .‬הל' ‪,‬בר ולחם"‪ 10 – .‬מחוץ‪ 11 – .‬מל'יינשקובר*‪12 – .‬עפ‪-‬י שורות הדין‪ 13 – .‬טל' "ב‪14‬אי‬
‫סחבות והמלחים"‪.‬‬

‫אנצר השירה והמליצה‪:‬‬

‫קטל וקהות‪? 1‬ע‪-‬שקל‬
‫נסעףות קלענושזול‬
‫לצ*‬
‫***‬

‫ית' תנועות)‪.‬‬

‫ששרי ‪9‬למיםעולם‬
‫ספיררו‪8‬ש"נ?סחתוףגן‪:‬סק‪,‬‬
‫ב ססל‬
‫ונצורתלבסי‬

‫ק‪:‬סק‬
‫ין‪9‬גיס‪:‬י‬

‫‪3‬ש'תויתד‪ ,‬ש"תויתד וש"ת)‪.‬‬

‫‪4‬יר‬
‫שיה‬

‫?לשיש ףגק וןךשת‪8-‬ל‬
‫שלוטיםלו כמו נסרר‬
‫שיוםמשר‪:‬שובלהרמתו‬
‫סוויפלאור‪-‬צורוונםוסרן‬
‫* **‬
‫יהמשקל כג'ל)*‬

‫!‬

‫* **‬

‫(י‪;,‬ד וקת‪ ,‬יתר וש"תויתו ותתעה)‪.‬‬
‫ל א‪9‬ת שפת ‪9‬מוטולא' וקת‬

‫?סורומהיו‪9‬לסןקים??סים‪:4‬‬
‫לטט אותםוהינוסנלשסת‬
‫קשיםטאלולים ‪ 6‬ום??סים‪.6‬‬
‫***‬

‫(ח' תנועות)‪.‬‬
‫קט?פקול ש?‪9‬ן‬

‫ובבית‪-‬ששסותקי‬
‫טשז‬

‫שורוהון‪9‬יםצ‪5‬נגיקפג‪,‬י‬
‫‪9‬סרססז‬

‫‪:7‬‬

‫רעים?נ‪14‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫**‬

‫‪65‬‬

‫אקם?תוףעולם ?מואורנ‬
‫?מוסקעה‪,9‬‬
‫‪1:‬רנ‪,‬וחף‬

‫‪9:‬י‬
‫יסישסלים‬
‫שכןסיום אותה‪:‬‬
‫ל‪%‬וטהלוכעוותאשהמש‬
‫‪46‬‬

‫* **‬

‫(המשקל כ"א‬
‫שיףסאסב ס‪59‬זוחיאהשמיח‬
‫‪'1?e‬היד‬
‫וסאריםטקסיי;‪.‬‬
‫גםטחריבשךמון‪,‬וסיתקך‪9‬ת‪-‬‬

‫בהרתשולפניאנוש תקתיו‪:‬‬
‫ןנרע‪9‬י ‪51‬‬
‫שן~_‪1"p‬י‬
‫גופףיסימחר‪?4‬רטססיי"!‬

‫עי‬

‫***‬

‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫!‬
‫לאכול ולשתות‪ ,‬רל לאבד‪ – ,‬מ‪, '5‬וקר מוולס‪ – .‬כחצירו ‪ -‬צאן‪ – .‬בניהנעורים‪- .‬‬
‫‪1‬‬
‫)‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ה‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ב‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ם‬
‫י‬
‫א‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ק‬
‫בקברם‬
‫כנקנים‪ – .‬המתים ההים‬
‫הצועדים ע‪ 5‬קברם‪ :‬עורו וכי'‪-.‬‬
‫‪1! – .‬כחיים‪ – .‬ט פתר‬
‫‪ 1‬מ‪, '5‬הב‪.‬פו ונהלו'‪ 9 – .‬מל' ‪,‬חק" הטת‪ – .‬ט כאשר יכל לארוג פופחייו‬
‫הטות והעפר אשר תרפוס היום כרגלך יכסה מחר ע‪ 5‬נופך‪.‬‬

‫י‬

‫משה אבן עורג‬

‫מהשעט הת ןעק‬

‫ביתר וש"ת‪ ,‬יתד וש"ת ויתר ותנועהא‬

‫והכבוד"‬
‫לשית‪ ,‬יתד ותנועה‬
‫ותנועה)‪.‬‬

‫לשיתעשירטסימסיימן‬
‫"‬
‫ש‬
‫?‬
‫ס‬
‫ו‬
‫קלי‪-‬לו ‪:‬‬
‫קשרסישיקלו‬

‫(על הגאון‬

‫ועכוז‬

‫הלאהכוישורירטה טבואות‬
‫יטסםולסד ‪ 9‬יאכלבלילו!‬

‫תתי‬

‫שראות אנשים מנתם‬

‫טשישהוישפר‪,‬‬

‫?מי‬

‫לבי אפתה בפתות‬
‫לסם‪,‬יייטכ‬

‫ואשלי‬

‫‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫** *‬

‫‪3‬‬

‫(חי תנועות)‪.‬‬

‫**‬

‫יעיה‬

‫(ש"ת‪ ,‬יתד וש"ת‪-‬ב' פעמים)‪.‬‬

‫‪8‬לטהירהיוםחקטךטףךסיכע"ר‬
‫נטסלף ‪ 8‬שולל אסהו‪2‬ם אנה‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫ש‪9‬ה ‪ 4‬בקרבלן‪9‬סינלבקר‬
‫ר‪4‬ה‪:,‬צמק טה ט‪9‬ש ?אדט‪4‬ה‪.6‬‬
‫***‬
‫(ש‪.‬ת ויתד‪ ,‬ש"תויתר ושיה)*‬

‫~שך‪:‬ה מוכרךקר‪-‬נטשי‬
‫‪as‬‬

‫לעדזסתלסםיכף‪-‬שיכול‬
‫סיס"קל עפר‪:‬סי פוכלי‬

‫טסם‪,‬נסתנפשייאר‬

‫זרזיר! טקלול לסשה נם שש‪,‬‬
‫והמוןחילףהיום העזע‪,‬‬
‫לקראתהבין ‪ 12‬לראות‬
‫‪.‬‬
‫שיזהךטיףןמרס‪4‬י!‬
‫‪40‬‬

‫* **‬

‫(ש"ת ויתד‪-‬נ' פעמים)‪.‬‬

‫‪8‬םטסנהטי‬
‫ל סרוסםידאסי‪-‬‬
‫‪44‬‬
‫‪9‬סלות ‪48‬ותשכינוטליזש מעלה‬
‫סלפה ‪46‬‬
‫טל טשאלההונו‪,‬ודעכי‬
‫שרקלהחלותו‪ ,‬ךלמאד מעלה‪*16‬‬
‫** *‬

‫ק‬

‫ששפל‪.7‬‬

‫(שית ויתד‪ ,‬ש'ת ויתד ושית)‪,‬‬

‫‪r‬נענע ‪949‬תו‬
‫?ם~‪vs‬‬
‫מעלתהוגי אשר ממתהי‬
‫‪;1‬‬

‫‪5‬י‬
‫אני‬

‫** *‬
‫‪ 1‬בראותי אנשים השואפים רק לאכול ולשתות‪ ,‬אסתפק במת להם וייבב לי* "ואשזרע מלי‬
‫שזונח ‪ 2 – ~NtSy‬אל תדאג ביום שמומך יחמר‪ 8 — .‬ואל תהלוך וכו'‪ 4 – ,‬במה אנשים אשר בערב‬
‫וכו'‪6 –,‬ויש אשר יצחק המה שאתמול בכה מאד‪ A'r,$w. .‬מל' ‪,‬ואנו הדיגים"‪8 -.‬יין‪7 -,‬מל' אאשכול גט‬
‫י וכו'‪ 9-.‬והוא יאכל מהם ר ק בלילו‪ 10_,‬לבוש את‬
‫‪ 8-ttantiff‬אתה משרו לשחרכביתעשיר ושוכהכ‬
‫בגריך היקוימ‪ ,‬שש ורקמה‪ 11 –.‬אסוף‪ 12- .‬וראה איך הבינה שהיא חלושה תגבר ער עשרך (העי יפיוף‬
‫יען הנמר)‪ 18 -.‬אישכסיל‪ % -.‬עד לכוכבימ‪ 15 -.‬התבל פרפה צדק‪6-.‬י ננדה‪ 17 -.‬טל' שמשהה באמותי‪.‬‬

‫אוצר השירה והמליצה‪.‬‬
‫שם עשה ?‪2‬ה להוד מעלת‬
‫נקיקולא‪ ,Sb:‬קפתה‪.4‬‬

‫איל‬

‫***‬

‫ד ושיועיתד וקת ויתד ותנועה)‪.‬‬
‫ייח‬

‫לעייליא‬
‫דך‪9‬יד?יום‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪3‬‬
‫סגתסידוזיוםי'ש;‬
‫רטטי‬
‫ניום טלמסיקירץ‪:‬טיק ‪-‬‬
‫הרש‪*!3‬‬
‫דוינקוביאטי‪:‬יל‬

‫לקי‬

‫* **‬

‫מהשער העשירף*‬

‫(בשבח הסופרים והמשוררים)‪.‬‬

‫(ח' תנועות)‪.‬‬

‫קח‪4‬אמטימורה ‪4‬רק‬
‫תורה‪,‬וןנח חלמהולה‬
‫סיוש‪9‬ריטחבליראתן‬
‫ה(‬
‫‪8‬ךזאתטמדץרוסןס‬

‫י‬

‫** *‬

‫)‪ 9pwbn‬ננעל)‪.‬‬

‫?ל מה‪1‬ד‪8‬נפ‪9‬רט?‪9‬יל‬
‫לן‪9‬ן רעה חורש‬
‫עליי‬

‫‪9‬לבימיה שהם א‪9‬רי‬
‫‪,6‬‬

‫‪7144‬לשון אותו חולש‬
‫*‬

‫‪!6‬‬

‫*‬

‫ידם‬

‫‪61‬‬

‫(שית ויתד‪ ,‬ש"תויתד וש"ת)*‬

‫ירץ ‪8‬ס*‬
‫‪%‬ד?לי שם ‪8 7‬ם‪:‬ס‬

‫ריסין‪,‬יהוא‬

‫לוץס‪:‬היחם‪,‬‬

‫חייי‬

‫פוב קליד שרכסרי‬
‫לתור‪ ,‬וברל לכד‪2‬ס‬
‫ם ‪*9‬‬
‫‪8‬‬

‫* **‬

‫(ח' תנועות)‪.‬‬

‫?ר ‪ 40‬שתגאית ?‪9‬ל‬
‫יסעירליהוסלךנוסףח"‬
‫‪3‬ם‪1‬כטיע ‪8‬תשיאמושל‬
‫ף ‪442‬‬
‫ולבוש שפלעליונוס‬
‫לף שהו!?י צוף‬
‫גשת"ם רושתוף ‪1'8‬נומף"‪.‬‬
‫‪-D?O‬‬
‫‪~lh'fi‬‬

‫* **‬

‫סוף המפר‪.‬‬
‫(המשקלכיל)‪.‬‬

‫חסהילוד שכל אשר הוליד‬
‫ססשכלזד‪ '4‬משה?נוי‪4‬קכ'‬
‫פיהו‪:‬כשר טעקשורך‬
‫ח לב בעת‪1‬עקכ ‪,46‬‬
‫עשיר‪,‬ואר‬
‫מועף ללכותטללי סלל*‬
‫‪3‬ם ?לאנוש‪2‬סי‬
‫ז ל‪8‬פ שקב ‪*26‬‬
‫***‬

‫כספי‪* ,‬ספתה* מל' *מפו שנה*‪ '-.‬להגות‪ ,‬להודיע‪ 8-,‬וביות‬
‫‪ 8‬מעלתנפשי כרלה עוד כאשר‬
‫שאתעשר יאמרלבי לכליריד נעצב‪ :‬בוא וחרוק את' ‪ 4 -1‬כמוץ אשר ורה והציץהרוח‪ 6 – .‬מאמרים כאכן‬
‫יקרה‪6–.‬ובלשון הוא מעבד אתמחשביתיו‪ ,‬מל' ‪,‬חורש נחשיז'י ‪ 7-‬איש שאיננו מיוחס‪ 0-,‬אשר יתור אחרי‬
‫עיניו‪ 9-.‬יהסה‪ !0-,‬משורר‪!-,‬ו מל' *נסכתי מלכי"‪ !8-.‬מל' *הממכה הנמונה**‪ !3-‬מל' *לא יסכו‬
‫לחנג‪-‬‬
‫א השיעוו הוא‪ :‬אשר הוליר מחשב משח וכו' לבד‪ ,‬ר"ל הוא לבדו הגה את השיריפי ‪!6‬מלי *עקוב‬
‫‬‫יעקג'‪ .‬א מל' "ולא יעקבם'‪-‬עכוב ומעצוו‪,‬‬
‫‪-‬‬

‫‪,,‬‬

‫‪,‬י‪.~–,,,‬‬

‫ף משה אבן עזרא‪,‬‬

‫‪68‬‬

‫דעת‬

‫*אסרלימודי יהדוונ ורוח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫*‪?"5‬‬
‫ר‪*.‬יפא‬
‫שאי‪.‬‬
‫ק‪",‬נ‬

‫‪/‬ע*‬

‫א‪ .‬אופן לפרשת שקלים‪.‬‬

‫טליסים טיליסים‬

‫(נ'תנועותברלת‪,‬ובכונרו'תנועות)‪.‬‬

‫?אווירסים‬

‫‪41‬סייצים ?‪9‬ל טאות‪,‬‬

‫ששלקיםורוצצון;‬

‫טקדישים קרעישים‬

‫טך*ישים‬
‫נוראים ושיוטריים‬
‫‪94‬ל"יםלנילאות‬
‫איירים"דוש‪,‬הדוש‪",‬רוש‬
‫‪1‬‬

‫ברום"פים‬

‫?רב משואוי‬

‫ה' ?כאות!‬

‫ברעד‬
‫לעי?י‬
‫הטןיןריצון‪,‬‬
‫?שיי‬

‫שואלים‪2‬ה רשותג‪2‬ה‬

‫למקדישחלימוךאות‪-:‬אומרים‪,,,‬‬
‫ףמוןעדים טךעידים‬
‫אל;‬
‫קכןשלעריצי‬

‫המלסם‬

‫‪9‬ית‬

‫קך?פם‬

‫שלישחדשת של‪,‬‬

‫סקולרעם‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ר‬
‫?קולט לסמטאות‪–:‬אומרים‪;,.‬‬

‫שמי‬

‫לרב ‪3‬עם‬

‫ב‪ .‬לנעילה‪.‬‬

‫ןמיישב טלחונסי?ץ‪,‬‬
‫ירו‬
‫סכס‪4‬סי‪:6‬‬
‫שדר ~‪Ob‬ויושיי‬
‫לחרבלוימיר מ‪95‬רתסיךץ‬

‫ניל תנועות)*‬

‫‪8‬‬

‫הטהךיגים‪,‬‬
‫שירהשרמי‬

‫סיירי‬

‫שופסיםוטע מך‪3‬ה' אתקיךץ‬

‫מף‪89‬ים לקהותדסקה גגתוגיםן‬
‫עוטריםסיום עלאדון כל האךץ‬

‫תלותמשסרעי‬

‫צאתסכו‪9‬כ*מן‬
‫‪ 8‬אצל ושכס גדשם‬

‫‪ 1‬מל' "למה רגשו גוימז‪ – .‬פ בקול הנר אה (כמו *רואים את‬
‫‬‫*‬
‫)‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ומיוי‪ ,‬והיא תנועהיתוה‪ 4 – .‬עד כדי להשקות את הארש ‪ *-‬לזהות את ‪" twcnn‬כהוביט בטשי‬
‫שהיא נוה לשון ‪avun‬‬
‫בשמיפ‪ *- ,‬בשווהוו יש תנועה יתוה‪,‬‬

‫יפי‬

‫אוצר השירה והמליצה‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫ב‪.‬ליום הכפורים‪.‬‬
‫(ה' תנועות)‪.‬‬

‫כחרמיטליכות‬

‫החישתלתיליםיוליסם‬

‫נמלכיסוליותי‬

‫ילס‪:‬‬
‫‪ 4‬מגחות לחלומניות'‪,‬‬
‫ס‪2‬‬
‫י"רבות ‪4‬ל??ורצויות‬
‫סיוס‬
‫ל‬
‫םקדמוניות‪.‬‬
‫שיטיעולם וכיןי‬
‫ת ל??של ושוקלים‪,‬‬
‫שואניטידיבו‬
‫נסובר?‪4‬לנב‪ -‬טוכסנאים‪,‬‬

‫ליגיעםקלסיות‬

‫כימיעולם‪.*.‬‬

‫‪4‬בולימן‬

‫ופשעסמימסיווג‬

‫ססשי"ספץ ולא‪:‬כ"לשלות‬
‫ורעת האלקים סקריהשעולות‬
‫תשלולות‪.‬‬
‫נסשגעל"ת טייחו‬

‫הקרוןמימרים‪" 8‬שרזוכריםרבוכים‬
‫ם‪4‬‬
‫םעראי‬
‫וסירי‪2‬דחוסים עלעצי‬
‫‪:‬שעלררכי‪-‬ציון‬
‫השנים ‪ 5‬אלקי?אלות‬
‫השי?י‬
‫שיןטרישריוח ‪ 6‬ומריציסיות ‪-‬‬
‫כימיעולם‪*.,‬‬

‫שא‪ ,‬צורנסקנולולכיו‬
‫ותי‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫ה‬
‫קרא‬
‫היכלייך‬

‫'‬

‫ד‪.‬ליוםהכפורים‪.‬‬
‫)‪ ww‬תנועות)‪.‬‬

‫סיגי איף‬

‫פסימותיריסים‪,‬‬

‫ליעיי‬

‫סקיצינילאימי‬
‫ופישול נרךטים‬
‫‪8‬‬

‫ולקול קוסא‪ ,‬פני‬
‫נטלווסם‬

‫ישבלריב נקייים‪-‬‬
‫טיני‬
‫וטומיליין‬

‫עטים?‬

‫שש"יוזחל"י‬
‫טשיטת שקורא‪,‬‬
‫ונזקי עתשטףתי‪:‬‬
‫א ‪*19‬‬
‫*טיקשישיר‬
‫?יירדתין?תי‬
‫ךוסשטק מקנה ‪%‬‬
‫ושי‬

‫עיריסייטס"י‬

‫יום למשקם אקרא‪:‬‬

‫' הרשי מן "שת'‪ ,‬מתזי ‪ * -‬שיהיו* ‪ 8‬התפלות‪ 4 – ,‬יכפר על העונות הערוכים עליהפ‬
‫‬‫‬‫‪ 6‬זה כמה שנים‪ 8 – .‬אשר היו לנהלהלבני ערב ואדומי ‪-‬י כמות‪8 – .‬עיני‪ ,‬מל' "אישון‬
‫‬‫‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪9‬זעתי ויראתי‪ ,‬משרש *זוע') מקול הקורא‪:‬מי האיש אשר יש לו על מה לפחד‪0-.‬נ מל' ‪,‬סורר ומורה'‪,‬‬
‫בלומן איך יתאפק ועטא כמוני‪,‬‬

‫‪,,,,.‬‬

‫??‪7‬‬

‫‪10‬‬

‫י;(‪;,‬‬

‫ר'‬

‫קמיונקליקריטים‬

‫‪.‬‬

‫סשה אבן עזרא‪.‬‬

‫ן‬

‫'‬

‫יטעינקלירססים!‬

‫סעדע"‪4‬שטי?דיו‬

‫‪,.,.,,.‬‬

‫שסע‪-‬רנוקצי?‪9‬ים‬

‫סם קטיו?חולמים‪1‬‬

‫אנוש ס‪9‬לוטס?בוסיו ן‬

‫‪1‬‬

‫?ל‪:‬סיסילוקשויים‬
‫וסטיןנשיטעודיו‬

‫?ל‬
‫י‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫זעוףנסיו?נוסיו‬

‫זצלעושר‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫?‪2‬פשרגל נורים?‬

‫‪6‬‬

‫‪:‬עופוןטשלי ח‪9‬ף*‬

‫י יקעיזיי‪8‬‬
‫י שוטש‬
‫ייי‪2‬דנשסים‬
‫לאד‬

‫שי‪9‬לאשרזסשרוסיי‬
‫?שסםסרז?סי*‬
‫אקלישרמפע"ותיו‬
‫‪:‬ליוהולהקר*‬

‫יוםשחדו יולדיו‬
‫בי‬

‫ויססש‪ 5‬בואוססים‬

‫‪8‬לששם‪?7-‬ט‪-‬ם‬

‫וש‬
‫י‪:‬שוםלסשאדרסטים‬

‫‪,6‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫דעת‬

‫אתרלימודי יהדות ורוח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪1‬כי מצעדיו השובים(מפור‬
‫אשרים ומנוים) כלימי חייו‪ 1 – ,‬זהאט הבין ‪3‬י וכו'‪ – .‬חאידע כי‬

‫קופאיו חים לעד‪,‬וכי יבאיום‬
‫יבגדו בויולדיו וכו' (ר"ל יום המיתה)‪ – .‬ש אנוש ומחשבותיו‬
‫המשורר משתמש ‪ fnsw~a‬בל' וכר‪ * ,‬ואו ישוב ח' סבסאהדין לשבת על כסא רחמיהן‬
‫‪.ban‬‬
‫‬‫‪-‬‬

‫י‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)