סקירה אודותיו ודוגמאות משיריו / (מתוך: אוצר השירה והמליצה)

דצמבר 7, 2017 · מאת רבי יהודה הלוי · מיון לפי שם השיר

‫‪%‬‬

‫דעוצ‬

‫אתרלימודי יהדרת‬

‫‪www.daat.ae.il‬‬

‫אוצר היצירה‬

‫והטליצה*‬

‫‪11‬‬

‫ר'יהורהבןשמואלדעי‪ .‬י‬

‫ינ'ינ‬
‫י"ח ט‬
‫המל צח‬

‫יי‬

‫נאון חשירה העקריתבימיהבינים‪ ,‬ר' יהודה הלוי‪ ,‬נולד בעיר פ‪ 1‬ד ה (גמפרד)‬
‫בערך שנת תת"ם (‪ ,)1080‬עיר מולדתו היתה אחת הערים המעטות מספרד אשר משלו‬
‫הנוצרים בהן‪,‬ויעןכי מרכז החכמה והמדעים היה בימים ההם בספרד הערבית‪ ,‬לכן עזב‬
‫ריעה את עיר סולדתו בימי ילדותו וילך למדינות ספרד הערבית ללמוד תורח וחנמת‪.‬‬
‫מצבו הסטרי היה איתן‪ ,‬ולא ידע כל מחסור‪ ,‬לכן יכל להתמכר במנוחה ובשקידה ללמודי‬
‫התורה וממדעים‪ ,‬ויעמק הקור בתורת ישראל וגם בחכמת הפילוסופיה‪ ,‬ויעש חיל גם‬
‫בידיעת הלשונות ובסלאבת השירה‪ ,‬וגם בחכמת הרפואה (כי זה היה דרך רוב חכמי‬
‫ישראל בעת ההיא ללמוד את חכמת הופואה‪ ,‬נופף על כל למוריהם‪ ,‬למען מצא לחסם‬
‫בה; וגם וימה היה לרופא מומחה זונים שאלו בעצתו)‪ .‬אחוי התימו חק למודיו שב‬
‫י חייו ומפרטי קורותיו לא נדע‬
‫לעיר מולדתו וישב בה ימים רבים* ואולם מדברי ימ‬
‫קורדובה‪ ,‬שהיתה‬
‫כמעט מאומה‪ ,‬רק זאת נדע כי אחרי ימים רבים יצא לשבת‬
‫בעי‬
‫או קן ההכסות והמדעים‪ .‬בהיותו כבן "שים שנה גמר בלבו לעזוג את ארץ הטערב‬
‫וללכת לנור בארץ הקדושה‪ ,‬שהיא היתה משאת נפשו ואהובתו היחידה כל ימיחייו‪.‬‬
‫ויפרד ריעה מנלי מחמדיו‪ ,‬מבני משפחתו ומרעיו הרבים‪ ,‬וירד באניה‪,‬ויעבור ארחותימים‬
‫לבא יוושלימה* בראשונה בא מצרימה‪ ,‬ותם קבלוהו גדולי היהודים בכבור גדול ונאהבה‬
‫רבה‪ ,‬ורבים מהם נפו לפתותו להשאר אתם; אך הוא לא שעה לבקשותיהם‪ ,‬ובאלכסנדריה‬
‫של מצרים ישב באניה לבא ירושלימה‪-,‬ופח תחדלנה כל ידיעותינו על אדותיו‪ ,‬עקבותיו‬
‫נעלמומעינינומן אז והלאה‪ ,‬ואין אנחשיודעים נכונה‪ ,‬הבא למחוז חפצו‪ ,‬או אם מת‬
‫בדרך‪( .‬ההגדה מספרת‪,‬כי רי"ה הגיע עד שערי ירושלים‪ ,‬ובנפלו ארצה לחונן את עפרה‬
‫קר את שירו הנשגב ‪,‬ציון הלא תשאלי"‪ ,‬ואז עבר עליו שדש ערגי וירמפהו בחרפות‬
‫סוסו‪ .‬אך אין נכונה בהגדה זו‪ ,‬כי חרוזים אחדים בקינתו הניל מעידים שחגר אותה‬
‫בארץ המערב בהיותו רחוק מירושלים)‪.‬‬
‫ריי הלוי הוא הגדול בכל משוררינונימי הביגיסי בימי עלומיו שר על האהנה‪,‬‬
‫עלהיין‪ ,‬על ההטת ועל בלעניני החיים; וגם בשיוים האלה הוא עולה על כל חבריו‬
‫בהום הרגש‪ ,‬בבהירותציוריו הטבעיים ובלחיגפריים‪ ,‬ובשפתו הרוממה והצחה גם יחד‪,‬‬
‫אך ביתר עז מראה לנו גאוניותו השירית בישירי הקרש" אשר שר‪ ,‬אחרי אשר חלפויסי‬
‫נעוריו‪ ,‬שיריו אלה מלאים דבקות באלהים‪ ,‬אהבה עזה לאומתו‪ ,‬ואנחות קורעות לב על‬
‫גורל עמו בגלותו‪ ,‬ותפלות מלאות הום ורגש‪ ,‬אשר כהן יתפלל לה' שירחם על עמו וישינהו‬
‫אל אדמתו‪ ,‬אל הארץ הקדושה‪ .‬ביחוד נפלאים ונשגבים הם שיריו אשר שר לחבתציון‪,‬‬
‫בהם נראה את נחשו הטהווה והוכה‪ ,‬את עוג אמונתו‪ ,‬את להבת רגשותיו והמון לבו‪-.‬‬
‫מספר השירים אשר השאיר אחויו הם אלף בערך‪ ,‬אך לא כלם הניעו לידינו‪ .‬רבים‬
‫משיריוהיו לשירי תפלה לכלבני ישראל‪ ,‬ובימי המועדים והצומות יושרו בכל בתי‬
‫התפלה לרומם את הנפש ולשפוך שיח לפני הע (משירי ריעה יצאו לאור קבוצות שונות‪,‬‬
‫וההוצ"ה היותר חדשה היא הוצאת *מקיצי נרדמים' שנערכהע"י החכם הד"ר ה‪ .‬בנאדי)‪.‬‬
‫מרבד גדלו בשירה היההלוי גדול גם בפילוסופיה‪ ,‬ויכתוב פפר רב הערך גפילוסופיח‬
‫הדתית‪ ,‬הלא הוא הספר המהולל *הכוורי"‪ ,‬אשר חברו בשפת ערב‪ ,‬ור' יהודה אנן תגון‬

‫הרגמו עפרית‪.‬‬

‫ר יהודה הלוה‬

‫‪12‬‬

‫‪17‬ירי‪51‬דא‪:‬דץ ריושהחררט‬

‫א* מעדרעל מרור אהובתו‪.‬‬
‫ש'ת ויתר ונ' תנועותיו‬
‫יט'ת תתר‪a'w ,‬‬

‫שאסי ‪84‬שסיקףיטיס‪9‬וי‪":‬סה‬

‫י‪8‬ע"ף‬
‫טהלף‪,‬צס‪:‬תמיגע‬
‫טרודצלליוילא‬
‫ו צריף'‬
‫‪2‬‬
‫ל‪%‬סךעיסי‪8‬יןליוסד‬
‫שלמי?"‪1‬קול ?לומוסךך*‬
‫‪ 08‬סטך?העל ?מנףנ‪14‬ךה‪,‬‬
‫‪9‬עט ‪ntee‬‬

‫טויוי‬

‫לשי‪4‬ריעומימסלוד‬

‫טרשה דמות ‪%‬דםעליספירי ‪9‬עת‬
‫שך‪8‬ה?חסוך‪4‬ליש)‪:‬ד~‬

‫ייינן‬

‫ש‪9‬שיינוד‬
‫ן ספךשי‬
‫‪2‬ל‪:‬הכיעשיהנצותוף‪,‬‬

‫פירי ‪2‬י יסיד*‬
‫ל‪%‬‬
‫‪08‬טין?לעי‬

‫‪9‬שיורחשה סםשמית"סין"‪9‬ל‬

‫‪14‬צי‬

‫לש‬
‫שיך‪"4,‬ו‪8‬ם‪:‬לףלטי‪4‬ךץ‬

‫תמעוף;‬
‫ססןוסיטיממי‬

‫‪*8‬‬

‫ט?שיתעלמותמקשה‪:‬די‪8‬יש‪,‬ואס‬
‫שהוד‪1‬סס"דה?סייסוף‬
‫סנה קכודושים חסלתן‪( ,‬שס‬

‫סישסשה!‪91‬ריוסי סקקך‪9,‬מו‬
‫‪18‬פר‪4‬נילילות‪-‬משיקותךד‪,‬‬

‫‪-6‬‬

‫ק"שררםדסףכמלוטיואברי‬

‫יף‬

‫‪4?81‬רה‪4‬אטסלומוסוף!‬
‫ט‬

‫ףנטדלעות‪,‬‬
‫טינייכיי‬
‫י‬
‫מ‬
‫ס‬
‫‪:‬‬
‫ול‪%‬איכלדבורשלוף‪,‬‬
‫‪8‬ףנליי‬
‫ו‬
‫י‬
‫ס‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ף‬
‫נ‬
‫ט‬
‫י‬
‫י‬
‫לסמףלב‬
‫לי‬
‫ילוף‬
‫יד‬
‫סי‬
‫ש‬
‫ו~‬
‫‪vR‬‬
‫יה ט?ףןהם‬
‫ל‬
‫ימ‬
‫תטל‬
‫?ע‬
‫‪J‬ל‬
‫יד‬
‫טיסי‬
‫‪98‬גיליבות?פקיסיטרה‬

‫‪!6‬‬
‫‪– -‬‬

‫‪- -‬‬

‫נמדוסיום תהלוסוף ‪-‬‬
‫ל‪%‬משטעהקולף‪94,‬ל משמע‪4‬לי‬
‫סחרילחסיקול?שדותוך‪.‬‬
‫טמדיקיום לפיותסללי‪-‬‬
‫סיקדן‪7‬יום בו סמה‬
‫ך‪-‬‬

‫יהדף‬

‫‪- -4‬‬

‫ל‬

‫לסשיבשלקוךיסהי‬
‫ישיסיום‬
‫ן‬
‫נקשי‬

‫‪4‬ק)ף ‪9‬צאסף‪4:‬י‬
‫הששרוף‬

‫‪- -1‬‬

‫‪, 1‬ציריךש בדלת פתרונו שלוחים‪ ,‬ובמוגר‪-‬חבלים ומכאובים‪ ,‬והכונה! למה‪ ,‬אהובתי‪ ,‬הדלת לשלוח‬
‫מכתבים לאוהב אשר צלעיו וכו'‪ – .‬הלא תדעיכי איןל‬
‫י בתגל כל גחת בלתי אם לשמוע וכו'‪- ,‬‬
‫* לא אדע הנשאר ובי בקרבי‪ ,‬או הלך אחריך‪ 4 – .‬עתה יבדיל בינינו ים‪.‬דמעות‪ ,‬אך לו קרבת אליכי‬
‫עתה נבקע הים לרגליך‪ ,‬המליצהשירית מאד‪ 5 – .‬אני עתה במי דמעי ובאש חשקך‪ ,‬ולבי בדמעותי‬
‫יבגחל' אש ההשק‪6 – .‬ית' בל העלמות עשוי גידי אדם‪ ,‬ואולם ‪8‬ת וכו'* ‪ -‬ז ביום פקדך לחיות גל‬
‫חללי השקך‪ ,‬פקרי גא גם את נפשי להשיבה לגופי‪,‬כי היא נסעה אתך‪,‬‬

‫י‬

‫אוצר השירה והמליצה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ב‪ .‬שירלחתונה‪.‬‬
‫והמשקל כג'ל)‪.‬‬

‫מ?טש‪9‬זטרי‪8‬ךה‬
‫מסטירי‬

‫ן‬

‫טה שלה ?טשוטה‬
‫י‬
‫פ‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ת‬
‫וט‪9‬רי‪1‬כ‪:‬‬
‫אןבילטי‪'?%‬‬
‫?קר '‪2‬‬
‫יי‪9‬‬
‫תור טת‬
‫י‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫ס‬
‫"‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫ס‬
‫ןרקיעיטללה‬
‫לא‪9‬סךהליכו‬

‫'‬

‫'‪,':‬י'‪.‬‬

‫‪n~gel‬מןסלים‬

‫רקיק ‪!8‬‬

‫טעורלחתונה‪.‬‬

‫כוכביתטישיוםאירג‬
‫א רום לא ‪9‬קצא קסם!‬
‫‪9‬צי‬

‫סטרהסיעהססרסם'?י‬
‫ריסלאיבאסיגיס‬
‫ם ‪*4‬‬

‫(ח' תנועות)‪.‬‬

‫כוכבטיךח כא לשרב‬

‫‪?9‬א שקששינוסיסם‬

‫‪:6‬‬

‫פקיםסטתשטי‪-‬לבות‪,‬‬

‫ללטש ?ם אסל ‪!6009‬‬

‫ר‪ .‬שיר לחתונה‪.‬‬
‫)‪ Y1W‬תנועות)‪.‬‬

‫יונהשלאטיקימום‬
‫סיכ‬
‫ה‪5‬יאל‪1‬ץ‪:‬ם! ‪-‬‬

‫‪5‬ןישליסףמי?א'‬
‫א‪1‬‬
‫וקיו‪4‬תיסי‪91‬י‬

‫‪9:‬הרע‪:‬טי?תלוה‬

‫קאנה כיר‪?4‬ל‪1‬ם!‬

‫ה"‪29‬ה‬
‫ולינהןיס‬
‫ל?כיז‪9‬אסלימ וסנה‬

‫י‬

‫השמש? הן עתה הגיע תור שתאיר הכלה היפה‪ ,‬בת איש חיל (בת אניחילז‬
‫! למה זה‪,‬תאאסיתרר*)‪_.‬‬
‫)‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ו‬
‫א‬
‫ב‬
‫צ‬
‫(‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ת‬
‫י‬
‫ש‬
‫ע‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫א‬
‫מ‬
‫את‬
‫כ‬
‫ר‬
‫י‬
‫פ‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ל‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ואולי שם הבלה‬
‫ע‬
‫י‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫'‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ו‬
‫כי‬
‫היא לא תתן להם להאיר על הארץ‪ 9 -,‬ואףכי עולה היא ביפית וגוהרה על השמש‪ ,‬בכ"ז לא עשתח‬
‫י אם ירדה לשבת על הארץ‪ ,‬ותעש מן הארץ (*היום") רקיע‪ ,‬בכל הנוסחאות כתוב‬
‫משכנה בשמים‪,‬כ‬

‫לתהדם" ויותר מזב לגרוס *חהדום' ודיוושו *ארץ' (שנאמר ‪,‬והארץ הד‪1‬ם רגלי')‪ ,‬וכנוי ‪,‬הדום' לארץ‬
‫מצוי בשירי קדמונינו (כמדומהלי שהפרופ' קויפמשן תקן כזאת במכ"ע *מאנאפםשריפם')‪ 4 -.‬גם הכובג‬
‫כימה חמד לשבת בחברתם‪ ,‬אכל הם דבקים כבה זה בזה‪ ,‬עדכי גם רוח לא יחדור ניניהם‪ 6 – .‬החתן‬
‫גא מעיו שנמזרח אל מקום הכלה "במערנ‪ ,‬וימצא ‪,‬שמשן (ר"ל את הכלה) בבנות המקום‪ 8 – .‬ויעש‬
‫אוהל ‪,‬לשמש" (ר"ל לכלה) בין ענפי עבות‪ ,‬ומה יפה הפפוק במקום חוח!‬

‫‪14‬‬

‫ר'‬

‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫גדול‬

‫יהודה ‪.tsSn‬‬

‫ימסלפות כעוקב‬
‫יקומ‬
‫ט?‪2‬ךףז‪5‬סי ?ךב‪6‬י‬
‫אורלשף בם סת‪4‬ךב‬
‫שאור שקרשין‬
‫יעלתסןיקסם אד‪9‬יר'עך?ךמ~‬
‫ב‪9‬אוךה טאדריוםמסטיר‬
‫יל‪29‬הכלינ‬
‫ת מפיר‬

‫לששה ~‪ngq‬‬

‫ירהב‪:-‬סגם*‬

‫י‪9‬ליעסישטי‬
‫ר‬
‫יש‪4‬‬
‫ו‪4‬‬
‫*]‬
‫‪1‬‬
‫ילסטיסם‪~ey1,‬‬
‫סר‬
‫י‬

‫לא ?ש‪4‬‬

‫סןסרףטיסיךום*‬

‫הזרש‪9‬ןיטה‬

‫הסן‬

‫‪2‬תטרדם התתסלח‬

‫וכליםהשים‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫יעסה סחותעלש‪9‬ן‬

‫‪8‬סתשילה‬

‫הסכילי‬

‫‪7?2‬ם ‪!2‬‬

‫לצוף ראש‪9‬סן ‪!8‬‬

‫‪9‬י‪9‬ל‪8‬ישבהוןיתחמן‬

‫‪2‬ט‪9‬ילדלטי‬
‫ישמז‬

‫ינה‬
‫לסישוקו‪22-‬עיקיטים‬
‫?יירטוז ‪-‬ו‪:‬י‬
‫יאםסימי‬
‫אסת ‪98‬ךמ*‬

‫‪,4‬‬

‫חשץ‪8‬ין ~גדיהסה‬
‫לאי‪99‬הקליל‬
‫ה נקהו‬

‫הל אוריוםנוסף אורה‬

‫מסוקלשאנסים‬

‫‪'7‬‬

‫‪2‬הדודושיןרעעהלצדו‪,‬‬
‫באיהךי ע‪4‬פפ‪9‬נדו!‬
‫‪9‬י לאפוברזיותולכדו‬

‫ים‬

‫וטוסיםהקנים‪.4‬‬

‫שיתותיף רצפים‬
‫ברבדלץזתותדוךים‬
‫‪4‬כאמועדלעיות‪4‬סךים‪:‬‬
‫סלקוסיס"סךם‪6‬י‬
‫‪9‬ןוחרב מוער מוקלים‬

‫ליחולתסטס‪:2‬ם‬

‫‪- !9‬‬

‫‪ 1‬הסתכל באבן יקרה שמראיה משתנים‪ ,‬ובן גםפני חבלה‪ ,‬תאדם ותלבן לרגעים ‪-‬פ שבעהמיני‬
‫י לנופת צופ‪*- 164‬לחייך כשושנים וכשעיני מביטות‬
‫צבעים שונים‪- .‬י ‪8‬ת‪ ,‬אנא הפכילי מרומותחי‬
‫אעפש‬
‫נך כאלו הן קופצות משושנילחייך הקטפים‪* ,.‬אםפימ' פל' וכר‪,‬‬
‫שעיניה ויריח ‪ 4‬נקבה הן)‪-.‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ ‪ 8‬שתי קווצות‬‫‪ 5‬אם שפתותיך כגחלים‪ ,‬הנה חכי (מלקוחי) כמלקחים לקבל נשיקותיך‬

‫(מחלפות) בשערך השחורות כעורב הן כואבי ערב הטורמים‪ 7 – .‬ובאשו נופף אורה על אור היום‬
‫והיה לאור שבעתים‪ 8 – ,‬בשורה זו חסרה מלה בת שתי הכוות‪ ,‬ואולי צ"ל‪, :‬וטובים מאחר שגים'‬
‫(כל' הכתוב ‪,‬טובים השנים מן האחד")‪ 5 – .‬כן יקרב הקץ‪ ,‬שנאמר בו *מועד מועדים וחצי' (דניאל)‬
‫לכנסת ישראל שנאמר עליה ‪.‬מחוות המהניס" (שה"ש)‪ .‬ומה נילא משורינו באהבתו לעמו‪ ,‬עד בי גם‬
‫בשיר אהבה לא ישכח את אהובתו היחידה‪ 11 ,‬כנסת ישראל‪1‬‬

‫אוצר השירה והמליצם‬

‫יג‬

‫עי‬

‫‪15‬‬

‫שפרק‬

‫(‪9‬ת ההד ‪ w~w -‬אמטג‬

‫טלהסככם שתקייקכסי‬
‫דטזענס??סם ל?‪9‬ש ‪:‬‬

‫ישו"‬

‫ןן יא‬

‫שאלהסיספנותי‬
‫ם?מי‬
‫‪2‬שקנלא ש‪9‬שלזמרמלדה‪7‬‬

‫ו‬
‫‪ .‬עפרה אל רודהוהוא~‪*Te‬‬
‫' תתעות)‪,‬‬
‫יינ‬
‫‪3‬ש'ת ‪"1‬ה שיתיית‬
‫עורהידידימסנ‪4‬מס‬
‫תף"מינסף‪ 1 :‬אםשטדסשנההנישפקוס?ריסד‬
‫‪4?8‬ע?לקיץי‬
‫‪4‬ני‬
‫סלומוסיף*‬

‫יסיים‬

‫ז‪ .‬עפרה מדברתעלרודה‪.‬‬
‫וש"ת ויתר‪ ,‬שית ויתד ושית)‪.‬‬

‫י‬
‫םזזשזטיה‪%4‬יברכי‬
‫‪2‬‬
‫ויראטמינתובאישו‪4‬י‬

‫‪4‬שק?"יעיני‪9:‬סזמ‪4‬‬
‫יו‬
‫שתסחרוקשקולאיינ‬
‫‪!8‬‬

‫‪.‬‬

‫ח‪ .‬על הדורכיזקן‪.‬‬

‫(שיתויתד‪ ,‬שית ויתד וג' תנועות)‪.‬‬

‫ילדיזמןבפני?סי הומרו‬
‫ן‪,6‬‬
‫תחחו‪4‬לי ?ס‪49‬יתס‪9‬‬
‫‪4‬‬

‫‪9‬וי‬

‫‪1‬‬

‫כתבשזרו ‪4‬ל‬
‫ט‬
‫י‬
‫ט‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ל‬
‫צדיו‪:‬יע‬
‫ז לאלעולם‬

‫כי‬

‫הקן‬

‫‪'!6‬‬

‫י המורידות מי דמעה; וגם אוו‬
‫!אין לה צרך למי מעינות לכבס‪ ,‬כי נמצאו אצלח שתי עינ‬
‫השמש ליבש לא נצרך לה‪ ,‬כי תארה ממיר כשמש‪ – ,‬פ באישוןעיני‬
‫‪ 8 – .‬הטועה! חגה נשק את תארו‬
‫אשר בבבתעיני‪4 – .‬בני הנעורים‪ ,‬קחו מוסר מפני דודי (אוהבי)‪ 5 – .‬תקן הלבן הסובב את לחייו‬
‫‪ 8‬השער הלבן נתב עללחייו‪ :‬דעוכי לא לעולם חסןהנוער‪,‬‬
‫הוא כדמות רסן העוצר בעד והאוות‪.‬‬

‫‪–‬‬

‫ר' יהודה הסי‪.‬‬

‫‪6‬ד‬

‫ן לתשורה‪,‬‬
‫ט‪ .‬לאוהב ששלחלו כריי‬
‫כיתד וש"ת‪ ,‬יתד וש"ת ויתד ותנועה)‪.‬‬

‫ף‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫יס‪4‬סי‪9‬ףאשיקצייין;‬
‫?לסתו‬
‫יזי‬
‫רופייות ומרמי‬

‫ויקי‬
‫"‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ט‬
‫שי‪94‬הפיבט‪1‬ךנותה‬
‫יורטיי‬
‫של סד‬

‫~עדיךעים חשכה למודא‬

‫וגקב ואתי‪4‬ליסי‪:‬ליסי~?‬
‫ביסים‪:‬ריףחריסלרילסרי‬
‫ךלאששסה ~פאטסלוסי‬

‫וטייה ‪9498‬היש‬
‫ד‪2‬ך‪1‬ה‬
‫ד לאנקעוער ?נוסי ‪:‬‬
‫יעו‬
‫קשי‬

‫י‪.‬‬

‫י‬

‫י‬
‫ב‬

‫לר' שלמהאבן פריצול בשובוממסעו‪.‬‬

‫(שית ויתד ותתעה ויתד‪ ,‬שית ויתד ותנועהויתד בדלת‪ ,‬ובסוף הסונר‬

‫~‪-sw‬‬
‫אשר ארכונדודיה‬
‫קליתששסים‬

‫‪:‬טים‪,‬וחצרי‪:‬סי‬

‫אהי?‪9‬ש‪4‬ירטטהי‪6‬ל‬
‫לנלה‬

‫ס?‪:1‬דילי‬
‫ך‪3‬י‬

‫לא‪19‬סהלקרוב**‬

‫ולאסל‪~14‬דיס*‬

‫ש*ת‪4‬‬

‫‪?4‬יהעסיסהנלאנושלהשתקהי‬
‫כסןךסהורוספיו‪4‬ךיפ קקי‬
‫ה‪,8‬‬
‫?ליםלסתסוטיטשתיסי‪-‬טחי‬

‫ט?אוסרת?לוםטסי‪4‬ידיס‬

‫תליל‪?4‬יבולקסמךידות‬
‫רקהאגה מ?‪91‬תיס‪9‬קדקה‪,‬נסין נישיייי‬
‫להססנךתלכד‬
‫י‬
‫ך‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫י‬
‫‬‫‬‫תי‪-‬‬‫‬‫ס‪8‬י‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫ה ?פתזגךםורות?צו‬
‫?לעהמלסיטפרישירלוש"ולד‪? -‬תהייצ‬
‫י סכום קךיהן‬
‫טיסקדדי‪4‬י‬
‫נתווציקה בער ‪99‬ץרדיךיס*‬
‫!‬

‫‪7‬‬

‫י‬

‫__‬

‫הן עוד לא מלאו לי כיר שטיפ‪,‬‬
‫ץ‬
‫‪ 1‬עד מתי תשתה ‪-‬‬
‫לידידיהם יש שהיו פותחיםליופי השיר נדברי אהבה של הדוד לידידתו ועוכלים אחרי‪.‬בן מבלי משים‬
‫לתהלתהיויד‪ ,‬ומעבר כזה כשנעשה נאמנות יתרה נחשב ליתרון רבלשיר‪ .‬והמשורר כאן כאלו פוגה‬
‫לאהובתו רבת הקממים אשר נדדה מירידה לימים רבים ועלירי כך קצרוימיחייו נכסיון נפשו אליה‪-.‬‬
‫* היא יפה כשמש אבל לא תערוב כשמש‪ 5 – .‬לחיה כערוגה אשר לא כלו נרדית‪ 8 – .‬לתנה(יחיד‬
‫")‬
‫ומ‬
‫מןא‪,‬‬
‫התבנייםם‪.‬‬
‫_ דק כל כך עדכי גם אתר מצמידי ירה יספיק להיות לה למחגורת‪ – .‬ז והשקיפה‪- .‬‬
‫‪ 9‬את נפשי אתן כופר ופדיון תחת אותו הלילה אשר קראה בו לאפיר אהבתה דרור וחופש‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫לשתות ולמצות בנשיקות את שפתותיה שפת' אודם ושני ולרוות נמתק פיה את מגד שפתי ואתפי כוס‬
‫היין במגד שפתיה‪ ,‬כרוך האוהבים להתעלסביי; ונשיר‪ ,‬כאמור למטה‪.‬‬

‫‪ 8‬משוררי ספרד בשירי‬

‫התהלה‬

‫‪1‬י‬

‫אוצר השירה וחמליצה*‬

‫הלשוררשטתשני‪1‬‬
‫יסו‬
‫שםסרק" ?סע‪–‬וסוכיועי עו‪4‬הר"'‪41‬שי‬
‫?גורשמושם‪,‬יהואכץעיר‪:‬לדיקי‪-1 –‬חילטן"ימי" שסי‪4‬ץס'י‬

‫י‬
‫י‬
‫*יס‬
‫ה‪4‬ד‪9‬הררכס‬
‫'‬
‫י‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫י~בול טסתץעכיס‪7‬‬
‫?‪9‬הירוט‬

‫ישסהלשיי‬
‫ר‪4‬לי טרודכעתסקף‬
‫י נ‬
‫‪4‬הטשיכויסכי?סד‬
‫ה ‪–‬‬
‫טה‪-‬לידיהאשר מקוה‪,‬‬
‫שרץגבושהואדיתאיבהימאה‬

‫קויה‬

‫י‬
‫מהיכיר קאי‬
‫שי‬
‫ס‪.$‬‬
‫י‪1‬ס‪:‬הט?יודי‬
‫?‬

‫פשרששר‪4:‬סהטרטרהלשימו‪,‬‬

‫גההידיה‬

‫ססטצו‪1‬טד‪1‬ס‪:‬‬

‫‪1‬סש‬

‫שלייןועתשחרהוי‬
‫ה‪:‬קודיס‬

‫שובה שלמהנשיאי‪ 2‬רום?‪9‬ך?י"ף‬
‫‪–6‬‬

‫יקלח‪ ,‬קלא ק‪ 5‬קס‪?1"24‬דדיס'‪–‬‬

‫יא‪.‬משיר תהלה לר'יוסףהלויאבןמיגאש‪.‬‬
‫‪ '9‬תנועותויתד)‪.‬‬

‫יורשיתורה‬
‫י‬
‫כ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ך‬
‫ו;‬
‫טיירשל‪1‬ירדיןבויש‬
‫קול אוטר‪4 :‬לי‪1‬סף לכו!‬

‫סטייוקף‪,‬טיייסיר‬

‫ורש משה‪OQB1‬‬
‫‪ 40‬גטם‬

‫יישר‬
‫י‬
‫י‬
‫ס‬
‫?‬
‫ד‬
‫י‬
‫גורךסניסמו‪,‬‬
‫‪9‬‬

‫‪- – -‬‬

‫יי‬
‫סירוסי‬
‫שר‬
‫נקש‬
‫ו לחכו‬

‫‪4‬שריאסרל‪9‬ם ס‪4‬שה‬
‫לסדותויהטפיןיסיר‬
‫י‪?9‬סימשראש‪:‬תבוימו"‪,‬‬
‫ן‪,8‬‬
‫טעלסיגיט‪51‬ארו‬
‫סלתותלאגשטויג‬
‫ארון וכרובלא‪4‬ק‪4‬רו! ‪- – -‬‬

‫ פיה ‪-‬פתחה לשורר ובירה חבקה את הכנור‪ ,‬כשם את ילדה הקפן‪ ,‬לנגן עליו‪- .‬י שוררה שיו‬‫י‬
‫עצב על פרידת אוהבה ובשעה שתגנה את קולה גבר עליה היגון כל כך‪ ,‬עד שכמעט נשפך כבדה מבכי‬

‫(הקדמונים חשבו את הכבד למקור הדמעות)‪ 8 – .‬כאן עובר המשורר באופן נחמד לתהלת ר' שלמה‬
‫ואומר‪ :‬על מה תבכה כל כך הצביה‪,‬אין ואתכי אם ככה תבכה על "רירת השר שלמה ועל‬
‫נדודיו‪- .‬‬
‫‪ 5‬האדמה אשר דרכו עליה רגלי השו נבהה מאד (עיי הכבוד‬
‫‪ 4‬וכשובו זרחולפניו צדדי העיר‪- .‬‬
‫עלתה מעל שמים (זבול)‪ ,‬וזו הפרזה שירית‪ 6 – ,‬ובעת אשר בקר (שחר) את המרינה כבה‬
‫הזה) עד בי‬
‫(או סוסי) מרכבתך הס הכוכבים (בני עיש)‪8 – ,‬כן צריך לנקד בגלל מפרר‬
‫?‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ פרדי‬‫את מוקדי‬
‫ן לשם המשקל‪10 -.‬מל' מברברך‬
‫התנועות‪ .‬וגם במקרא נמצא ‪,‬ארון* בנפרד (דח"ב‪ ,‬כעד‪,‬ח)‪ 9-.‬נקרליהר‬
‫נאוה*‪-,‬יווהמלחכים עפרו מתנופפים בגשמים‪.‬‬

‫יל‬

‫‪= T -‬‬

‫‪.,-,,,‬‬

‫י‬

‫‪8‬ז‬

‫יהודה הלוה‬

‫ק‪,.:‬צעדי‪.‬ועהיעץלר' ‪*1111%1‬נבןעזיא‪.‬‬
‫ר וש"תויתד ותנועה)‪.‬‬
‫(יתד וש"ת‪.,‬ת‬

‫התמירבגלשים ס?חורות‬

‫וסחליףס?חויות‪%‬ץ"ויות'‬
‫ולאעמיר טכודסף סדרות‬
‫וקשוב לקנותסין‪:‬םוחירות*?!‬
‫ולבולב מדאר‪,‬סיולסגן‬
‫מ?עירו‬
‫?קולסלקו‪:‬יו‬
‫תנ*‬
‫סקסהלאמיסי‪9‬עמףלף‬

‫םולינתסשזיות‬
‫?חוריני‬
‫י רמולכנות תוףשחורות‬
‫וס‬
‫יךצון בתוףלילי ‪94‬רות‬
‫‪:‬ס‬

‫‪,8‬‬

‫בשייהטיש"ש‬
‫ר שב‬

‫ךוססלי‬
‫קרב םש ה אשר משלירוחו‬

‫‪4‬‬

‫וסליו‪9‬סמוףנער קעורות‪6‬נ‬

‫וסרותיויבר‪?-‬כלולכורות‪,‬‬

‫‪- – -‬‬

‫וקישותתין"‪4‬מיידת‬
‫היי‬

‫‪"6‬‬

‫ושעתותיו לחן‪-‬מ‪14‬הנזירות‪,‬‬
‫‪291‬עטס?בוסיוטףלדחיץ‬

‫וקןל‪29‬י‪4‬יךנאסרות‬
‫ע א‪9‬ת‪"041‬לקנון‬
‫ייקט‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ו‬
‫וסמתושריקוקוא‪2‬סשף ‪-,‬‬
‫לף ס‪9‬ה‪:‬פשותנאצרות‬
‫יס‪9‬ךיף לסורות‬
‫?סימול‬
‫‪7‬‬

‫‪-‬‬

‫‪9‬‬

‫‪–‬‬

‫‪- -‬‬

‫אבל הזה לטסלף פי ?הם‬
‫ף קט?‪8‬ט ס?כורות‪,40‬‬
‫יסקך‬
‫י‪1‬‬
‫אוכלהטצאלתיש‬
‫ף‪42‬סידסי לרורדת! ‪- -‬‬
‫והיך‬
‫ךלאשיו‪:‬די משהלסיים‬
‫ן‪94‬יומף‪:‬י‪4‬ה לאןצורותיו!‬

‫ייסי‬

‫י הבחרות כזקנה‪ ,‬ואת‬
‫‪ 1‬המשורר מדבר לנפשו ואומר‪ :‬הלא בבר זקנת‪ ,‬והחלפת את ימ‬
‫השעיות השחורות בלבנות ("צהורות")‪ ,‬ועדיין לא תחפץ לצאת לחפשי מעבודת התאוות‪ ,‬ועדיין הנך‬
‫בשעה'‬
‫נבוך ותועה כישראל‬
‫שחנובין פי החירות והים (שאז נאמר עליהם "נבוכים הס בארץ")‪– .‬‬
‫י עשו‪ 8 – .‬הנך מפתה נפשך גאמרך‬
‫‪ 1‬כשאתה מתפלל הנך מדבר בלב ולב‪ ,‬וקולך קול יעקב והידיםיד‬
‫שערות לבנות ופנים שחורים הם תערוכה יפה מאד‪ 4 – .‬ואתה אומר כ' השער הלנן המעווג‬
‫כי‬
‫רצון (של האהובה) המעורבים עם לילי עברה וזעם‪,‬‬
‫בתוך השער השחור יפה הוא ודוטהלימי‬
‫‬‫‪ 6‬ואמנם רק איש כרמב'ע יוכל להתהלל כשיבתו‪ ,‬בי הוא נקי מהגלי הנעורים (כמוגן‪ ,‬כל זה היא‬
‫הפרזה שירית‪ ,‬ואין ספק כי המהלל היה ראוי לתהלה יותר מהמהולל‪ ,‬כאשר העיר הרשד"ל)‪.‬‬
‫‬‫ז מלשון המקרא *נעצר לפני ה'"‪ .‬מחשבותיו פונות רק אל ה'‬
‫‪ 6‬כאלו הן אסורות בחבסים‪- .‬‬
‫והוא מונען לצאת ולתור בהגלי העוים‪ 8 – ,‬כח הקירתו (שו רמב'ע) עצום כל כך‪ ,‬עד שיתכן‬
‫לאמר עליו כי בנטעו האמת יצמחו ארוי לבנון מנטיעתו‪ ,‬ובעקרו את השקר יחשוף יערות (היער‬
‫ישאר ערום)‪ 9 – .‬הרבה נפשות אסורות לך כעבדים‪ ,‬בגלל החסד אשר גמלת להם‪ 10 – .‬ואולםלי‬
‫עשית פוגותפי שנים‪ ,‬כאלוהייתי בכור הנוטל*י שנים כירושה‪ 11 – .‬אל תכבדנהידיך ואל בא יהיה‬
‫ענני חסרך עצוריםלי מכתוב אלי מבתגי שלום‪.‬‬

‫‪9‬ז‬

‫אעצרהשירה והטליצה‪.‬‬

‫טעיט‪,‬ה'‪1‬לד"י"ס‪:‬שה‬

‫ישלישצון‬
‫עילוושםםיכט‬
‫‪:‬‬
‫ן‪ :‬הזבוסלייתרות‪—‬‬
‫ת‪1‬‬
‫‪2‬ל?הנסך'ייףשלאי‬
‫ונותשיריעמומותט?לוסי‬
‫ת‪!9‬‬
‫עלקורו‬
‫‪1‬סןסטסצכנקשי‪9‬יורו‬
‫וקירותלדףימ)‬
‫ת**‬
‫סס?צב‪1‬חבץ ~‪?PO‬סחות!‬
‫הצר ?שמ‪n~rv‬‬
‫?ס?טסיות?וחותל*סירוה*‬

‫ידר""‬

‫למי‬

‫‪-‬‬‫ינ* עו‬

‫רלעל פרידתה‬

‫(שיתויתה שיתויתד‪ ,‬שיתק~ויתד ברעת‪ ,‬ונסוף הסוגר ג' תנועותיו‬

‫‪8‬יץטמשסעניסףלבטיעלייףהיזפוער'נסי‬

‫זשי קטר‬
‫‪,‬סןסךרי‪9‬סרועייו‬

‫;‬

‫לולילקבות‬
‫ייוםשוסף‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ע ‪!6‬‬
‫יום טינ‬
‫וללו‬

‫יז ירייה‬

‫י שש‬
‫שסקשאדמילי‪1‬דיע‬
‫"‬
‫נרקמךס'' שדולט?סקץ'סנה‬
‫!‬

‫חוסם‪2‬לי‪9‬ללבנמל שזלה!‬

‫‪netv‬ירילהז טהלףשל‬
‫ע ‪18‬‬
‫או טהלטל‪-‬לתמוזאליגלבו‬
‫ם‪1‬‬
‫עלאי‬

‫נשירתי ‪ 11‬עמוסה משלומות("גריפע') היוצאים ממעמקי לבי‪ 8 – ' .‬הפא קירות לבך מפגע (מוקש)‬
‫למקרי הזמן שלא יוכלו לחדור בלבך‪ – .‬במרת ~‪ anitp‬רמז המשורר גם לשם משפחת אבןעזרא‪.‬‬
‫* בנמעך טמני‪ ,‬גס לבי נע ונד אתך‪ ,‬כי אתה שוכן בקרב לביי ‪*-‬לולי קוה לגי (*רבנות" במקום‬
‫*לב*)כי תשוב‪ ,‬אזי תמנו הלבבות (תם לבי) לגוע‪ 6 -.‬הררי בתר (ההרים המפרידיםבינינו) מעידיםכי‬
‫מפר השמים מעט הוא (כירי) לנגד הדמעות שאני שומך על מרידתך‪" .‬שוע* הפך פן‪,‬כילי"‪ 1 – .‬אתה‬
‫נר ספרד (שהיא במערב)‪ 8 .‬אתה בעל שפה ברורה‪ ,‬למה תשב בין עלגי לשון? ולמה יררו רבריך‬

‫י‬

‫‬‫הנעימים כטל חרמון‪ ,‬עלהרי גרבוע הארורים?‬

‫י‬

‫‪80‬‬

‫*ה ודה הלון‬

‫*ך‪,‬ען *שהנ"ל*מרי הפררומענן‪.‬‬
‫ויתד וש'ת‪,‬יתד וש"תויתד ותנועה)*‬

‫ותעניף‬
‫י‬
‫י‬
‫ק‬
‫הסלסקסינסלחדושים‪.‬‬
‫סיטיקלוטים‬

‫חויו‬

‫סיב ?ם על לאס‪?9‬ה‬
‫ועם‪:‬מים‪-‬ושין?וול‪:‬טי‬
‫מ ‪—! 11‬‬
‫סנההסדש‪811‬יז מסל חדשה‬

‫וחקיה ב‪8‬צסע‪-‬אללשיטים‪—‬‬
‫ךלא חפראנוש ‪8‬םלקרר‬

‫יי‬

‫להוציא טלאםיסדלימים‬
‫ולולאנקךדוט?ז וך‪5-‬יש‬
‫אזי לאמליהשךץיקסים‪,‬‬

‫*‪,‬‬

‫ויאשיב‬
‫רחשר‪:‬יטבהךע‬
‫ם ‪18‬‬
‫ובושקייוךקכשיסי‬
‫?סקק‪4‬ףענוש‪,‬יומולקלל‬
‫ךקכשתך;?יוסןעיטים‪,‬‬

‫אסיוםו‪9‬ךכוהואסרים‬
‫יהו‬
‫אשראותווסלוספקיטים;‬

‫‪91‬לטייליקי‬
‫ךסנסתישי‬

‫‪9‬ךיא ‪9‬את‪,‬‬
‫הלהרססים‬

‫‪;4‬‬

‫‪1‬דואנ ‪:-‬לשכואוריםחצירו‬
‫ולאורעםוסםלוגריסים‬
‫?עימיום?כון ‪4‬ליסן‬
‫ל‪13‬י משהי‪:‬קזיוליותןססים‪—‬‬
‫ךעטעסי‪9‬נוללים?י‪?9‬ה‬

‫יין‬

‫‪-6‬‬

‫ושדיצהטנוללהידטים*‪-‬‬
‫סטירףלין‪9‬ןפדגד סקלטיש‬
‫ו ?לוטים ‪:‬‬
‫חשרלבו קרבויוני‬
‫‪6‬‬

‫הלסר ?ם ‪81‬םש‪49‬אהטיסם‬

‫סמורתסי‬
‫ףקציינשומיםי‬

‫יןל לתאים‬
‫חססינקיק‬

‫אשרפי‬
‫הסעיניסםסכמים‪—‬‬
‫קנן‪_515‬‬
‫אתרלימודי יהדות ורוח‬
‫‪~wNw.daat.ac.ll‬‬

‫' "‪:‬דוד והפרידה הוא רבר ידוע מכבר‪ ,‬והדמעות השפוכות עליו הן "נחל קדומימז‪ :‬ולמה נריב‬
‫עם הזמן? והן הכל בגורת ה' נעשה‪1 -.‬גני אדם נתחברו רק להפרד אחזכ‪,‬ועי*זיצאו מלאום אחד לאומיפ‬
‫רבים‪8 -.‬יש דבר שהוא מוב לאחדורע לחברו (בו גםשקוי מרפא‪ ,‬וגם רקב)‪ ,‬כמו שהוא מבאר והולך וכן‬
‫גם הפוידה‪,‬כי בלכת רמב"ע למקום אחר ישמחו בו אנשי המקוס ההוא‪ ,‬ואוהביו אשר עזב בארצו יתאברו‬
‫על זאת‪ *-,‬כנחלי רתמים‪ 6-.‬האיש הדואג‪ ,‬המטופל בצרות‪ ,‬עולם חשך בעדו‪ ,‬כמו שעיני חשכו בנסוע‬
‫משה וכו'‪ 6 – .‬הזמן הבוגד נתןלי תמורתך אנשי מרמה‪ 1 – ,‬כשאדבר אתם אמצא תחת המן שנפיל‬
‫וק חציר ושומים בשיהסי‬

‫‪,‬‬

‫אנצר השייה והמליצה‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫מו‪ .‬משירעל פרירתהרל‪.‬‬
‫(יתר וש"ת‪ ,‬יתד וקת יתד ותנועה)‪,‬‬

‫ונלגוםסיקולעיורע‪'.‬‬
‫??לו לאעסיסםסיןצלעי;‬
‫פ‪2‬‬
‫סנעטם ‪4‬ת שלרמכםלי‪ ,‬וקקע‬
‫י?‬
‫סוחטםצליצורכםקיצוע‬
‫עודשארית דםלעסי‬

‫שליעץ‬

‫השרסיםפנקסיימדיקי‬
‫שדייגי‪:4‬סולחך"סיימי‬

‫י‬
‫‪3‬‬

‫ויזידלי‪~:‬סיש‪4‬שע?לייה‬
‫זגיסימו‪?:‬נישישכשיעז‬
‫י?גששי‬
‫מיסיתישע?עיביש‬
‫‪:‬‬
‫סדים‬
‫ולי ילביטוקעי‬
‫קולעי?טדעי ‪ 8‬קלאסים‬

‫‪6‬‬

‫והיירףיורלילרעי*‬
‫נאיץ שמרנדיד לאוןכרני‬
‫ולקהור?'‪4‬זסגם‪9‬זעי‪- – – 1‬‬

‫שיסים‪:‬סן‪?,‬לאצלחון?עי‬
‫חלטהס‪4‬כרישי‪-‬קדידו‬
‫י ‪!7‬‬
‫י?‪44‬‬
‫ושיםשתסליקי?;י‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫י‬

‫פז‪ .‬שיר תהלה לר' שמואלהנגיר במצרףמ*‬
‫(נ' תנועותויהד וג' תנועות ברלת‪ ,‬ויתד ותנועה בסוגר)‪.‬‬

‫עוטןקץ‬
‫סיי‬
‫י‬
‫ק‬
‫י‬
‫ל‬
‫יקיא עוד‬
‫מוסףזיו‬

‫‪4‬רי‪5‬ל‬

‫‪8‬‬

‫ימ‪4‬אל‬

‫סקיל עדלששיקלה הרה‬

‫ולמעלה פקולה צהלה ספידת‪,‬‬

‫‪*9‬‬

‫יסרר‬

‫נלבבילפגעו כלה‬
‫כישעמד?שיתו כטמר ?כיח‪-‬אל‬
‫‪11‬‬

‫נםאחנהבהודפניוהוד‪-‬שריכל‬

‫לב‪5‬סיטן‬

‫כאמות‬

‫‪*42‬‬

‫למוסר ‪:18‬‬

‫י‬

‫‪ 2 – .‬כנוסחאות כתוב "ולמע‪:‬ו'‪,‬ואין לו מובן‪ ,‬אצל ברודי‪" :‬וכמעט"‪ ,‬והכוונה‬
‫‪ 1‬רבים במקוםיחיד‬
‫כמעט שאתם נמנעים להראות אלי גם בחלום? ‪ 3 -‬התחפוץ לשפוך את מעט דמ' יגכי אשל גנכתימ‬
‫פרמעי המעורבים בדם? ‪ 4 -‬קשים שוארים אונניי ‪ 5 -‬מזמותי שאני הוגה ברעי משעשעות אותי‬
‫בעצמי‪ ,‬נם אס אי‪ :‬ועי ?נגד עיני ובלבי יש פרדס אשר נטעתי (ר"ל גן הרעית)‪ .‬כנ"לפי' הכית* ‪-‬‬
‫‪ 6‬מלי "גם במדעך מלך אל תקלל" (ולא כמו שחירשו אחריםמענין מדעים וחכמות)‪ 1 .‬שאפגענו ואראה‬
‫‬‫אתפניו‪ 8 .‬ירושלים‪ 9 .‬ה' קרא לשמואל שני שיוטי; את ישראל כשמואל הרמתי‪0 .‬נ שנער‬
‫‬‫‬‫‬‫(בבל) יושבת בעמק‪ ,‬ומשרר (קסמיליה‪ ,‬מקום רי יהודה) יושבת בהר‪ ,‬והיא צהלה בקולה‪ 11 – .‬לבי ‪:‬כסף‬
‫י היותי נתפרד‪ ,‬לפגעו ולראוהו‪,‬כי אעמוד וכו'‪2-.‬ו מלאך ה'‪ 13-,‬במסהאות נתוב ‪.‬סוחרה‬
‫אדיו כלימ‬
‫"לסוחר"‪ ,‬כדי להשלים היתד‪ .‬והכונה היא‪ :‬כמו שאניות המותר מביאות כל טוב‪ ,‬והסוחר‬
‫ואני תקנתי‬
‫בעצטו איננו נהנה מהם‪ ,‬כי לאחוים הם; כן ר' שמואל אעפ"י שעשיר הוא‪ ,‬הוא מהנה מעשרו רק‬
‫אחרים‪ ,‬והוא כעצמו מבקש לו רק טובות רוחניות‪.‬‬

‫(‪,,,(,‬י‪,,‬‬

‫‪:‬‬

‫‪,‬ן‬

‫!‬

‫‪(,‬ך‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,.,.,‬ן‬

‫רי יהודה הלוי‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫ךחרקיו‬
‫שיסי‬
‫י‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ו‬
‫?דלעיות‬
‫דודונושל‪-.2‬‬

‫לאסר ‪-‬‬

‫סלקו‪14:‬ב ס?ן'ות‬
‫‪8‬ף הוא כזד‪?4‬טווזסיותטשסי‪,‬‬

‫‪:‬ימד‬

‫!‬

‫עי‬
‫קכו?'‬
‫?‬
‫קצץ‬
‫יונסיה‪,‬‬
‫לל פעל למענו‬
‫ןטיןסריה ומחיה‬
‫סלקשוי‬

‫‪:‬ימד‬

‫כבוד ‪5‬ל‬
‫לא ‪:‬הר‪,‬שף‬
‫לסיותומורלסולםויכוח לסך‪8‬ל‪,‬‬

‫יצא על נכול טצלהמ‬
‫שתנלקי‪:‬ר'?ל‪:‬ם‬
‫‪8‬ך‪4‬ל צוךרי אפר‪:‬מ‬

‫‪,8‬‬

‫נם‪42‬שו ?סוכןדנה‬

‫?יוקף‬
‫למשףן‬

‫וךנה ‪:6‬‬

‫חילדוירב‪?-‬ם‬
‫יכוי‬
‫ס‬
‫ל‪29‬יחלקיו‪:‬קד‬

‫‪:‬שסף‬

‫‪8‬י‬

‫‪,4‬‬

‫למ‪8,‬ל‪,6‬‬
‫?ש‪,481‬‬

‫ין‪ .‬אל ר' שמואלהנגיד ושלשתבניו‪.‬‬
‫(ז' תתעות)‪.‬‬

‫ם היתה אורה ?קלשת קך סקנורה‬
‫ליהודי‬

‫ילסישסערההיס‬

‫‪:‬אסהימשלה וךסכ‬

‫ל‪1‬‬

‫ליגורה כלה‪1‬סב‪,‬‬
‫ן‪4!:‬קכסש~דוב‬
‫ליאו‬
‫‪8‬‬
‫סאומף ?ךלה‪:‬הוךה'‬
‫הךנינף ‪9‬קן שלשועים‬

‫סישיחיבםלסירת‬

‫רםנוחל גדלה ומנחיל‪,‬‬

‫רוקים ‪,9‬‬

‫ע ‪9‬ם צועים‬
‫ולסישי‬
‫החומריםקח‪"-‬עברה‪1 .‬‬
‫‪10‬‬

‫‪!1‬‬

‫ן‬

‫‪9‬סךם וטתחיל‬
‫מזעיי‬
‫רקס מר וקטויה‪.11‬‬
‫ם ‪41‬זרם ‪,12‬‬
‫דולקי אוריישל‬
‫ם גורם‪,‬‬
‫וזכתס"ניני‬
‫טדדר לדור ךעמד לרם‬

‫לא‪:‬עכר עליסם מדךהיני‬

‫‪ 1‬מפני חציו ישד (יברה וינום) כל מתעב עלילה‪ 2 – ,‬עד כי רק אוהגים ורעים(בגי ישראל) הם‬
‫קגוציו‪ ,‬שהוא מקבץ סביבותיו‪" 8 – ,‬מען*‪-‬הרמוניה‪ ,‬ר"ל כל מעשי ריש מלאים הרמוניה‪ ,‬י'ט גו ענוה‬
‫גסקוט שצריך‪ ,‬וגם גאוה לכשנצרך‪ 4 – ,‬הוא מהלק את זמנו בין תענוגים ונין עשית המצוות‪- .‬‬
‫‪ 4‬לפעמים נפשו דוה ולפעמים רוה וענינה‪ 6 – .‬שלס‪ 1 – ,-‬שלשת קני המנורה‪ ,‬הס נ'ניי ר"ש‪- .‬‬
‫‪ !0‬ואשר בהם ‪2‬קן'‪( 1‬במו גש‬
‫‪ 8‬המהבר בקרבו חורה וגרורה‪ 9 – .‬העתידים להיות רועי קהל ישראל‪- ,‬‬
‫!! ממנו מתחיל וגומר כל איש הרוקח קטורת‪ ,‬ר"ל‬
‫‪ y~h‬גו‪ )1‬את הצועים (השובאימ) האומרים וכו'‪- .‬‬
‫בל איש החפץ לשיר שירי תהלה‪ 11 – ,‬זה נאמר על ה בי‪8- *:‬י (זרן יעמוד לעד ולא יוסר בתער‬
‫(מל' "ומורה לא יעלה")‪,‬‬

‫אוצר השירה והמליצהן‬

‫יקדךשיחיהולירים‬
‫‪2‬יירי‬
‫רויליסיים"‬

‫קידם‬

‫ססששי‪,‬‬
‫שי?לה‪4‬ומיסףנטיעים‬
‫‪2‬‬

‫יי‪-‬‬

‫ק' ‪42‬מדלנם כל שטים‬
‫י עכורה*‬
‫יל;ניד‪,‬ול‬

‫גם עללטלףוך?ים‬

‫וישרש‬

‫קהי שמורה‪.1‬‬

‫לעמיטלערלת חנקכן‬

‫ץ‪4‬י‬
‫ל שםסרניווקלש‬

‫‪2‬‬

‫קדרתזליטקסיה‪,‬‬

‫יעי‬
‫וךשכנוס בכויה‬

‫של שיתשבנסךר‬

‫‪83‬‬

‫הוךה‪.3‬‬

‫‪.‬‬

‫ייייסם‪,‬ומלכית קחדש‪,‬י‬
‫ש ‪.‬‬
‫‪94‬רנה תשובלטח?‬

‫מלסיד‪-4‬וה ?חרפה**‬

‫יח‪ .‬לאחרמאוהביו הנקראשלמה‪.‬‬

‫שיוםיזוםרבלילדה‬
‫גה‬
‫ישליישסי*ישוו‬
‫‪8‬‬
‫סיםלילוסישירים‬
‫ויע‬
‫דללויד‪9‬עילשון‬
‫‪,6‬‬

‫‪*7‬‬

‫(ח' תנועות)‪.‬‬

‫ה‪4‬אמדודוגרשונומי‪:‬‬

‫‪5‬ן‬

‫טהלי‬
‫?ימרזבלבי ?ל‬

‫יראשון ‪118‬‬
‫אחרון טהל‬

‫ש‪4‬ה!פריר טעלשישוו‪,‬‬

‫נם השבעלזשיר ‪-.8‬‬
‫‪4‬פו טקסלולישון‪.‬‬

‫‪ 1‬הבנים יהיו כאביהם‪ ,‬י חנניה הוא שם[ אביו‬
‫‬‫של ר"ש‪- .‬י מל' "ואר חדרחורתי*‪- .‬‬
‫‪ 4‬וכנסת ישראל שנקראה "נאוה ושחורה" (בשה"ש) תשוב לטקדש אלהיה‪ 6 – .‬יט ה' שלום רב לשלמה‬
‫הכתוב *הנני נוטה אליו כנהר שלום'‪.‬‬
‫‪6‬ע"י פרייתו הוא עושה את‬
‫‬‫כנהר נילוס (פישון)‪ ,‬ויהע"י‬
‫לילותי ללילי‪,‬שמ~רים‪,‬כי יפריע שנת'‪ 7 – .‬דמעי הוא הושון המוריע את חליי‪ ,‬את תשוקתי אליו‬

‫א ‪,(ntpb‬‬
‫(בהוצ' ‪,‬אחיאסף טנוקד *דמעתייהו‬
‫כך הוא‪ :‬המשורר אימרכי ע"י שתי סכות תרד שנתו; "הוא"‪ ,‬ר‪-‬ל אסיחי ועהו אצלו גם אז לאיישן‪,‬‬
‫כי הוא הוגה וק נו; ומנדודו" ר"לע"י פרידתו נ"ב איננו יכל לישון‪ ,‬ומה לו אם הסבת היא ‪,‬הוא* או‬
‫‪,‬נדודו'לכי הן כמו שהרעב (ר"ל הפרידה) איננה מגיחה לישוני כ; גם השבע מו"ל אם ישבע תמונתו‬
‫י אחרון טח ראשון ?* לקוחה מהתלמור‪-,‬‬
‫בהיותו אצלו) מטריע את השנה‪- ,‬המליצה *מהל‬
‫לי‬

‫‪ 8 -‬לפ' דעת' פירוש הבית‪,1‬ה והבתים הבאים אחריו‪,‬‬

‫ר ירודה "לוה‬

‫‪84‬‬

‫קם‪.‬כסטיי‬

‫לאו"כו נכעיר שנור‪:‬‬

‫(ש"ת ויתד ג"פ בדלת‪ ,‬וב'"ינ"" יח‪11‬י)‪.‬‬

‫לאגרעינים סם אשרנשקעו‬
‫!‬
‫‪9‬י אם שם‪.‬עיר‬
‫'‬
‫ע‬
‫‪9‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫ש‬
‫ש‬
‫‪ r‬שש אנסה תשךפם!‬
‫שט‪,‬שוחרי‪e,‬‬

‫וקנסטהשזסבכישיועז‬

‫‪!4‬‬

‫ונ‬
‫‪9‬יננוזףמנקדיקסכייאיר‬

‫שחה‪4‬סלים‪.‬ט‪:‬קוד נ‪9‬עו‪—!?9‬‬

‫עלילגטיםחיב‪,‬וסגהלקחו‬
‫סנוףוסחשקלאקירע‬
‫ו ‪-8‬‬

‫‪- -‬‬

‫‪:‬טיםכשאנום‪9‬ילסידים סם‪,‬נסם‬
‫טסנסלים ‪9‬לטנלא‪991‬ע"‬

‫‪9 ,‬ר‪91‬כי‪:‬ם ‪ 4‬אשר‬
‫נסלףךלאעיין‬
‫סחלביחוניםוסםוטעו ‪- – -‬‬
‫שושל‪D~q :‬לסי? לשם‪ ,‬של הזקרה‬
‫סםס?מונוה שככרגשו ‪26‬‬
‫לוססז‪.‬הפניםצכו‪2‬י ‪ 6‬הודושן‬

‫שייה בקדרותסזין‬

‫נצבעו!‪—‬‬

‫?ליםט‪5‬יצוררחכ‪9‬יס‪,‬ישר‬

‫טלב לחותםשת שקםיבעו‬

‫!‬

‫חונים ‪9‬הוףס‪20:‬היסעוקי שכת‪-‬‬
‫קוןונסוהששם סקעו‬
‫יו !‪—‬‬

‫ש'ףיחייעם טטף‪1‬פררי‬
‫ו?‬
‫אושיף‪:‬מותון עם‪9‬ףידע‬
‫‪8‬‬

‫דענרצ‬

‫אתר לימודי יהדות ורוח‬
‫‪www.daat.ac.it‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ 1‬אתם הכאים לבקרני השמרו טגשת אלי‪ ,‬פן תשיפו באש אנחותי‪ ,‬וכן אתם חמנחמים אוה‬
‫וכו'‪ 2 – .‬לוא ראיתה מוקדי קרני‪ ,‬אזי התפלאתם איך יוכלו נהלי דמעה לנגוע ממוקדי אשו ‪-‬‬
‫‪ 8‬הימים (הזמן) נושעבי חוב‪ ,‬וכבר לקחו אתגופי ונפשיועוד לא שולמו(מל' התלמור עפריעה*‪-‬שלום)‪,‬‬
‫‪ 4‬כהולכי באניה נים הגהשבים בעיניהם כהונית ובאמת יסעו‪ 6 – ,‬אם ישאלני איש‪ :‬הזקנתי‪1‬‬
‫אומר לו‪ :‬אנא אל תזנר אותן כימים עברו (‪,‬החש‬
‫ז"ר ת' נקבה)‪,‬‬
‫‪ 6‬אשר חיו לפנים‬
‫‬‫צבועים גהוד וחן‪ 1 – .‬אנשי צור החונים כתוך הי‪( 6‬כי צור היא בתוך הים)‪-,‬הידעובי הם יושבים‬
‫בנבתעיני המבכה‪,‬ועיני היא הים הגדול?! ‪ 8 -‬איך יוכל לחיות איש (אז אנשים) אשר נפרד ממך‪,‬‬
‫וגם איך יוכל לטות אחרי אשר זכה יראותך פע‬
‫ם‪*( .?.‬עמ' במקום *איש" (או אנשים) מצוי בשירי‬
‫‪. .‬‬
‫קרמוגינו‪ ,‬והוא סגנוןערביו‪.‬‬

‫אוצר השירה והמליצה‪:‬‬

‫‪85‬‬

‫כ‪ .‬לכבורנריב(במצרים)‪.‬‬
‫(שית ‪"1‬ד‪ ,‬ש'ת ויתד ושית)‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ךסבעלינלימונלנלים‬
‫שרץולעתן‪,‬‬
‫על‬
‫י‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ב‬
‫צורו‬
‫הקו‬

‫סקר ‪?4‬ן מוקלף‪8‬יס‪4‬‬
‫ן ‪,1‬‬
‫יושבלנן‪-‬ריקןנכיתסר‬
‫"סל שלוםטסםא"ר‪:‬כר‬
‫שיומףרחמי‬
‫יוםסקסם*ל‬
‫לגם‪,‬יסיתו קם סהום‪trol‬‬
‫ה‪4‬מדוסן*‬
‫לו‪- .‬ושינו טללתקרח‪,‬‬

‫הרסי‬

‫‪2‬‬

‫גיאזכי‬
‫‪-‬‬

‫קמודדקן*‬

‫כא‪ .‬על מות ר' ףצחק אלפמף*‬
‫(ש"ת ויתד מפ בדלת‪ ,‬וב'פ ונ*ת בטונרג‬

‫הרים כיום‪$‬מינילף רעשו‪,‬‬

‫ן ‪1‬ן‪9‬תכ‪ 4‬תורה קלחותלסף‬
‫ו ‪44‬י'לסריסלףס?שי‪:4‬‬

‫זימלחטיס‪8‬ל?ף?גשו‬
‫‪ -‬לאקצרו מחקבועים לממד‬

‫לולידבונותסיףירשו‬

‫‪1‬‬

‫כ‪ *2‬משירעל מות ר' משהאבןעזרא‪.‬‬
‫(ו' תנועותיה‬

‫קלי ‪%19‬ת סטטיקה‬

‫שיטו‬
‫ת‪4 ,5‬תסי‪9‬קהי‬
‫וססשד סר ‪nlK~m‬‬

‫וסקסזסה?ינית*‬

‫‪4‬ליקיאת טתו‪4‬ה‬

‫שיןלך‪9‬עותפיכה‬

‫יקלל ‪92‬שדיקה‬

‫ת‪.8‬‬
‫יוזל ל‪9‬ביסו‬

‫‪ 1‬הנדיב ישב אז "בבית התן"‪ ,‬בי השיר נכתב כומן קרוב אהבי חתונתו‪'- .‬הנני משוור כבני‬
‫‪,‬קרחי‪ ,‬אבל לא עמדתי בסוד דתן ואבירת‪ – .‬ש ‪3‬כל הנוסחאות כתוב ‪,‬ביוםסיגי‪ ,-‬ויותר מוב לגרום‬
‫*כיום סיניז‪ ,‬והכונה‪ :‬כמו שכיום מתן תורה רעשו כל ההיים (כדרשת הו"ל על הכתוב קיימ‬
‫ה תרצדון‬
‫הריס*) בן רעשו גם לך‪,‬יעןכי גם בך נתנה התורה‪ ,‬כמו על הר פיני‪ *-,‬מל' ‪,‬משיך חב‪ 1‬ש עליך'*‪-‬‬
‫‪ 6‬נשים שאנגוד‪ 6 – .‬מל' *מגנת לב" (בנוסחאות כתוב *לכ'‪ ,‬ולמלא מספר התנועות תקנתי ‪,‬לבבן‬

‫‪86‬‬

‫ר יהודה הלוק‬

‫‪-‬‬

‫תחדר חר‪,‬‬
‫‪2‬ליסד‬
‫שקר‪–‬ן‪9‬ל לב ?קר‬
‫‪4‬בת כלעיןיקר‬
‫הששיף‪8‬ישונות‪.‬‬

‫ענוןבילי‪:‬דידוייו‬

‫י‪9‬ליצוס'ווצידוקיה‬
‫וסתכן ‪8‬תאדוהיו‬

‫רסקינות‪.‬‬
‫‪2‬לסי‬
‫?סירשזרח‪,‬‬
‫שגר‬

‫טשי‬

‫?כן במעצר וממנתן‬

‫וטסתרוים ‪-‬אסר‬

‫‪2‬‬

‫סינחותושנונות‪.‬‬
‫‪2‬לשל ראששסי הרחה‬

‫נסכל חוצות צוחה‬
‫'‬
‫והנההססי‬

‫ישסה‬

‫ושיננםטילות‪—‬‬
‫כשרת גאותקירה‬

‫‪8‬יףטר‪4‬שוסיו‪:‬כד‬
‫נעשרקפי‬
‫ר י'"‬

‫ל‬

‫טענים‪.‬ומבנות!‬

‫‪ -‬שם אקש‪8‬ךי‪4‬ה‬‫שמוסייה‪3‬‬

‫‪,*nvsRQ‬‬

‫רוס איף ‪nrD3‬‬
‫!‬
‫ת‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ו‪?99‬ה סשך‪4‬ע‬
‫‪–‬‬

‫י"‬
‫םזסירותישראל‬
‫יעי‬
‫ת האל‬
‫והודסקיצו‬

‫‪6‬‬

‫וטסןיק ?תורת קשל‬
‫‪.‬‬
‫ומחטביסטכינות'‬
‫קתומותיו סי‪9:‬אר‪1‬‬
‫‪6‬‬

‫ודור ערם ישא"‪.‬‬
‫רז‬
‫אהךיובסי‪:‬סיח‬

‫שנוים ושלשונותי!‬

‫יביר הסםושסירה‬
‫אכןפסדןדורו‬
‫ו‪8‬‬
‫שתם של אור‬

‫ית‬

‫יודע‪:‬נווסנ?ות‪9‬ייוז"ייי‬

‫‪!;"',:‬י‬

‫‪— rl1liu‬‬

‫‪1,,:,‬‬

‫ויססטמרסטשרם‪8‬ת?ניס"‬

‫?ינוסיי‬
‫סולויותוסיפונות‪—‬‬
‫‪0‬‬

‫‪.,‬‬

‫‪.‬‬

‫י‬
‫‪.‬‬

‫* צעקו‪ ,‬נכה כמוייענועליך הידד"‪ 9 -.‬אוגר‪-‬אוסף; ר"ל תחת חתים אסף רק אנחותהאלה‪_,‬‬

‫‪ 6‬שנקבעה ככיסה‪ 6-,‬ויגוה‪-‬‬
‫ץ‬
‫אשר היו מאיוים ככוכבים ‪3‬כי לרעם עירא היו עוד ג' אהיס)‪-,‬‬
‫‪ 1‬בפי יהפאר עתה הדור‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ט‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫ד‬
‫‪, 8‬והר נכון להגיה *מחומים*‪ ,‬וילמי יבאר עתה‬
‫‬‫‬‫‪ 8‬בעון הדור לקה ה' את אור הדור (ו'ל את רמב*ט והשכין על הער ענן‪ 9 -.‬יכשר גא ה' את עועהו‬
‫ע"י נגיהתו וצוותיו בהיים‪,‬‬

‫~ן‪,‬‬‫;‬

‫‪, ,,‬‬

‫‪.‬ן‪,‬‬

‫עצר השירה והמליצה‪:‬‬

‫‪81‬‬

‫כנ‪ ,‬על מצבת ר' אברהם‪.‬‬
‫תיהד וש"ת‪,‬יהדוש"תויתדותנועה)‪.‬‬

‫קיים‬

‫ס‪99‬ם בואטאורמתוףךכסים‬
‫הידעוהדמעותסי‬
‫?‬
‫ם‬
‫י‬
‫ט‬
‫ח‬
‫ולא רקעים טה לתוכם‪,‬‬
‫הךעימליבותסי‬
‫וגדו‪1‬ל ולשריךעי‬
‫‪9‬ת‪91‬ם שר‬
‫תם‬
‫וךא ה‪8‬לואישנבוןוחכם‪.‬‬

‫כד‪.‬קינהקמנהעל מות ר' שלמהאבןפריצול'‪.‬‬
‫ועקיער‪4‬לי וסילף‬
‫*רי‬

‫(המשקל כנ"ל)‪.‬‬

‫‪,2‬‬

‫‪?4‬רקנהלאור שסרלסאליל '‬
‫‪!3‬‬

‫"‪:‬דעהנישיישרם‬
‫אטת'י‬

‫לפיתויסי‪:‬מותיז ?שנסילל‬

‫‪!4‬‬

‫‪.‬‬

‫כה‪.‬על מותיהורהאבן עזרא (אחי הרמב"ע)‪.6‬‬
‫(שית ויתד נים בדלת‪ ,‬וחם וג' תנועות בסוגר)‪.‬‬

‫דחהומןכי סאמש סקל‪,‬ך?ו‬

‫‪9‬ר? קמול ‪9‬רץ ‪89‬רסעת סף‬

‫‪4‬ןסא‪,‬ושיפיקסקסישון‬
‫שטדל‪4‬ר?לייוחפוחזז‬
‫שלסדנכם לרחוקיםשסטה‬
‫שד ?תלקבולסרנ‬
‫סייקוטעטים‪:‬ניפוןנ‪1‬ן ‪:8‬‬
‫ויהרנ ‪%‬להסמייעוז*‬
‫י!'‬
‫שנק"ל ‪9‬עדיוסף‬
‫ילי 'ףסה‪0‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫ו‬
‫ו‪29‬ד‪:‬הודהיאמרול‬
‫י*?‪1‬ן!'*‬

‫ייך"י‬
‫‪!6‬‬

‫‪*7‬‬

‫‪1‬מיאשי המלים של שני הבתים האלה חכר המשורר קינה גדולה על מות רש'פ‪ ,‬וכל בית של‬
‫"קינח חארוכח מתחיל בתיבה של הקינה הקמנה‪ – .‬ם מל' יללה‪ 8 -.‬והנה לילה‪ 4 – ,‬אכן לאידעתיי‬
‫י ימותו גם הכוכבים שהיעל בן שחג')‪ 6 – .‬השיר חוח‬
‫במרם שמע וימת (‪.‬ספותו*‪ ,‬מל' ‪ 160,‬תמו')‪,‬כ‬
‫(ביחוד הבית הראשון) נשתבש בכל נוסחאות הדמום ואני תקנתיולפי המשקל‪ ,‬לפ"רי ‪ 8 -‬באשר ראת‬
‫י האנוש חבל‪ ,‬נהפךעליו ל ק‬
‫ין‪ ,‬והרגו (בהוצ' אח‪ .‬הגיופא שרטהכי האנוש הבלוהזמן נהפך*‬
‫הומןב‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫ח‬
‫ל‬
‫‪9‬‬
‫והוא‬
‫הצרה‬
‫ז‬
‫ק‬
‫ת‬
‫מ‬
‫י‬
‫ר‬
‫ג‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫לא‬
‫הזאת‬
‫עתה‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ע‬
‫נ‬
‫י‬
‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫המשקל)*‬
‫כי‬
‫הבבי‬
‫ מעי‬‫‬‫המולשני בני עורא הרתוקים‪ ,‬בראותי כי הומן מניף חרבו וכלי זיינו* ‪ 9 -‬יוסף ות חאח שחוך‬

‫‪ 10 – .npnsaS‬הוא עודתבהיים ותוכל לחכותלו‪.‬‬

‫ר ‪.‬לוה "לנן‬

‫‪86‬‬

‫אחןלימודי יהדות ורוח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫שירי‪-‬ציון והמסע לארץ הקדושה‪.‬‬
‫א‪.‬לירושלים‪.‬‬
‫(יתד והנועה ויתד וש"תן ש"ת ויתד וש"ת)‪.‬‬

‫ה סף‪,‬משוש"סל‪,‬קציהלסלך דב‪,‬‬
‫‪:‬פ‬
‫לף גק‪99‬ה נפשי‬
‫מקרבי*‬

‫מפיסי‬

‫סמון נכיר‪,‬סיטן?רההדם‬
‫ביט?ר ‪9‬להןן‪9‬נךטהרסרב‪,‬‬
‫‪9‬בוריחף‬

‫יר?"יד‪-‬ו"ם‬

‫ן ‪9‬ך‪1‬‬
‫‪ 4‬טלשךשי‬

‫ואםעיקום‬

‫גרינלזדך‪9‬סש?רף ‪%7‬‬

‫‪2‬‬

‫(‬

‫עקיב‬

‫חלאטתיקניךטריה‬
‫י‬
‫נ‬
‫ךלי סדסש‪:‬ערב‬
‫וטעםך‪4‬יי‬

‫יומגגיןלסנפינשרים‪,‬ער‬
‫ימ‬
‫בק‬
‫סדייעמי‪94‬רףהסיר‬

‫‪5‬‬

‫ידיה‬

‫‪:‬‬

‫לקן‬

‫!‬

‫ב* לכבור ארץ‪.‬ישראל‪.‬‬
‫(ש'ת ויתד‪ ,‬תנועה ויתד ‪ -‬שתי פעמים)*‬

‫טילה אשלםנדרי‪:‬חמכקיעוף‬

‫חושמסייםוףאערב‬
‫יאזר‬

‫"ידשטליהשת‪%‬שי אסל'ופיך‬

‫כגני ‪9‬קקל‬
‫‪.‬‬
‫א‪.-‬‬
‫=‪,‬‬

‫ציון ההסל אדום‬

‫‪:‬עכבז‬

‫יסףב?ימ ‪atu‬יל‬

‫י*‬
‫ע‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫טוב ‪99‬רד*?סו‬

‫תדסיר‪9‬הסג"!‬
‫‪:‬קריעיניראותעירו‬

‫חומ‪.‬‬
‫פמקום ‪,~aw‬‬
‫י‬
‫פבוגר‬
‫עבדיך מ‬
‫‪,‬‬‫י'‬
‫יה‬
‫‪%‬הפא‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫צ‬
‫ר‬
‫‬‫‪6‬לרכאמוותשולחונן עפר מקום המקדש הנחרב‪,‬נקי‬

‫‪'18‬עדשיתעיןדפעיפעשיל‪-*=,‬ח אפ‬
‫‪.‬ן‪=/19‬‬
‫קר‪-)%‬‬
‫אתגל שוב אוו רון ‪ SB9‬שזקן‬
‫‪ 6‬בעיני‬
‫‪:‬‬

‫יעם*‬

‫פזמי‬

‫‪"iyS‬‬

‫אוצר השירה והמליצה‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫נ‬
‫‪ .‬משירלאיש אשר כתבלו תוכחהעל לכתו לא"ף*‬
‫(יתד וש"ת‪ ,‬יתד ושית ויתד ותנועה)‪.‬‬
‫ובשלנו במזרחאו במערב‬
‫?טך‪9‬ריםשרמים‬
‫‪–‬‬‫‪,‬‬
‫ה‬
‫;‬
‫ק‬
‫ס‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ם‬
‫י‬
‫ס‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ן‬
‫‪1‬‬
‫נוראי‬
‫?פוסים‪—6‬‬
‫נהי‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ר‬
‫??רים תוקםרבירים‬
‫נא ןםראהדודיוהבן‬
‫ם ופסים‪,6‬‬
‫ומור ממוקשיםטעי‬
‫ותוףוערתףסשקוצים כמוחים‪:‬‬

‫ינשס‪4‬י‬

‫ירכי‬

‫י לא שלום ?לםוב"ש‬
‫ךאםי‬

‫?עודה?ישהעוטיםוסיסים‬

‫ו‪8‬לתשייףסיטת‪:‬נניח‬

‫‪'2‬‬

‫לצען טיתתלשינו נבקש‬
‫שלומה‪ ,‬או בעדרזיםואקו"‬
‫ם ‪—‬‬
‫המדבשוסיו מסים זמרים‬
‫שכוחים ‪14‬‬
‫?שסר טקום טסת ורמה‬
‫?נמש שת מקור מתיקסי‬
‫ם‪- – – 1‬‬

‫?שרשיןלהפריוי ‪8‬םיתהים‬

‫יטעיגרי?בוליהיסים‬

‫ד תהוופושים‪,8‬‬
‫בנוום ‪2‬ל‪:‬מז‬

‫‪3‬‬

‫וסירתוסיחות‬

‫ית‬

‫ד‪ .‬על‬
‫(המשקל כנק)‪.‬‬

‫ההיחני תשעטילשלסי‬

‫לשסרשתיקום שלאותטשיס;‬

‫!‬

‫‪__7‬‬

‫ךסש‪4‬בלךילבריקםויעור‬

‫ופה ?לא בלבשיניםושיסים ק‬

‫ה!ההבקשלי‪.‬יךחות‬
‫ולי‬

‫עקלקלות‪,‬ולעוב שםארסים‬

‫‪1‬‬

‫‪10‬‬

‫הים*‬

‫‪,‬‬

‫י לא‪99‬שס‪4‬ילנשק‬
‫‪4‬ייי‬
‫סגיסיסיושתי‪2‬ייקי";‬
‫ןלאשבשהעליפרום‪9‬ט?היי‬

‫וס?ליח‪? 4‬מהי‪12‬‬

‫וס?חיסיי‬

‫‪ 1‬הנה באת לקראתי בדברים ערבים ומתוקים‪ ,‬אגל בתוכםאירביפ נושאי חרבות‬
‫(שלן‪-‬חרב)‪-.‬‬
‫י ולו גס יונח (כדגריך) שאין ראוי עתה לדרוש שלום ירושלים (שלם") בהיותה ביר שים (*מפחים‬
‫ועורית" רומו לשמואך נ'‪ ,‬ה)‪ 8 .- .‬ככל זאת ראוי לדרוש שלומה בגלל בית המקרש ובגלל אחינו‬
‫* הנה מנהג הוא לבקר קברות המתים האהובים‪ ,‬והיתכןכי וא נבקר את מקום הארון‬
‫היושבים בתובה‪-.‬‬
‫‪ 5‬אשר נהיה בטוחים עליו‪ 6 – ,‬הוא יועץ את כותב המכתב לסור מהחכמההיונית המניאה אותו‬
‫שוי‪-,‬‬
‫לידי דעות נפסדות‪ – .‬ז להיש רק פרחים (*בליפהען")‪ ,‬הנותנים חנה בעיני בל‪ ,‬אבלפרי נצב וקים‬
‫‪ 8‬גם הפלומופים כעצמם נבוכים כי דבריהם בנוים על תוהו ופוחים טיח תפל‪,‬‬
‫‪ 9‬וכאשף‬
‫אין לה‪- ,‬‬
‫‬‫תעיין בדבריהם תשובריקם כלעומת שנאת‪ ,‬ורק בדי‪4‬ליקטיקא יחי פיך מלא‪ -.‬סו דרך התורה והחסתה‪,‬‬
‫ף טג‪atl~tG 12‬‬
‫שהיא שם לכל הירכים‪ 11 – .‬תשוקתי ללכת לאה"ק נדלה ‪2‬טהערןיל" נחגה להפי‬
‫‪*41‬מארים"~גס? ‪ o‬נרושע ‪ 1241‬וסודיווח ל‪4‬חיוי‪9‬י‬

‫לי‬

‫‪90‬‬

‫‪.‬‬

‫‪..-‬‬

‫‪. –‬‬

‫רז‬

‫‪.‬‬

‫*הודה‬

‫הל‪411‬‬

‫‪1‬לאשןכר‪:‬הודה‪1‬עזר‪5‬ל‬

‫?גיפרסי‪-‬ודר ‪19‬סרדרסי‬
‫ך‪5‬תיצחקישרככןלשיטיה‬

‫ב‪.‬‬

‫ובול שמשינמוב ‪1‬ךשירחי;‬

‫וס‪29‬מ ושכסהציתסלסלה‬
‫השר‬
‫טנופך‬

‫סיי‪9‬סדךשיי‬

‫ופוסח ענוגי @?‪~Ch‬‬
‫וסדרתמועדיוכבוד פסחי ‪- – -‬‬
‫לסירוסי בצלשיחיםהדרי‬

‫וסיםוכת מכףה‪9‬ןבריקי‬
‫‪8‬‬
‫דהדלסי הלוף על כףנעל אף‬
‫מקרחי‪,‬‬
‫‪91‬ס"יעלבייי‬
‫‪2‬‬

‫‪- – -‬‬

‫‪4‬די‪95‬יאסיםילליאיסי‬
‫‪nevll‬יירזהניש‬
‫ינשילי ‪- –‬‬

‫ד"‪9‬ריסשעימלדן‪9‬ךךי‬
‫‪9451‬יס )~‪cib‬שלחי ( ‪–‬‬
‫טולל ‪5‬תשמיטריסייסי‬
‫ואקך‪13‬ודיגבחעסי*‬

‫(שית ויתה שיחויתדושיה)‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫‪- -‬‬

‫קראו‪4‬ליזנותומשיחות‬

‫?לומןו‪2‬לטסים ועל אחוור‬

‫ט‪5‬תאסיר סלה אשרגהנה‬
‫לם‪,‬וק‬
‫ם רוחו ‪%‬ר רוחות ‪15‬‬
‫דחויביד קעךבלידכירח‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫!הנעבר לנחות‪,‬חח ‪-‬לדחות ‪:‬‬
‫כינווביןלותשכשע‪8 ,‬ן‬
‫כיסומיניו מעגהלוחות‬
‫י‪:‬‬

‫הבוריסך‬
‫וס‪4‬י"‪-‬עץ' לא‬

‫קרקע‪ ,‬ולא ארבע‪ ,‬אבל פחות ‪8‬ג‬

‫יושבואיןלחמדעליר‪9‬ליו‪,‬‬
‫שובבוסיןרעליו‬
‫‪19‬‬
‫חולהכסא מפענוים‬
‫נםטאילסטיםוטי'הות"‪.‬‬
‫יטלה'של ‪9‬ל"רקחי‬
‫סםמשטיםשםוספחותחנ‬

‫יילויות‬

‫"סי‬

‫לאלמשטים שםהם לא‪ro‬‬

‫ם לקחות‪342‬‬
‫ל'ודאים‪ ,‬ךקיודעי‬

‫‪ 1‬יהודה‪ ,‬עזראל ויצחק (המכר להלן) היו כנראה בהירי תלמידיו* ‪ -‬ג התלפתי את ביתי‬
‫הממוכת סבך האגיה‪8 — .‬ברגלי‪ ,‬והוא בטויערבי‪ 4 – .‬מל' *שלחיך מרדם רמונים*‪ 6 – ,‬המשורר אומרש‬

‫ברכו בשלום את משפחתי ובו‪ .‬מאת אמיר תקוה אשר הקנה (מכר) א"ע לים‪ ,‬ואשר הפקיר רוחם‬
‫ונפשו ביד רוחות הים‪,‬בי ברוחות תלואים חייו‪ 6 – ,‬הנהו דחוי כיד רוח מערבי אל רוח מזרהיש‬
‫ולהיפך; רוה מערבי ינתנו למהוו חפצו ("לגהות')‪ ,‬ורוח מזרחי ידהנו וירחיקהו מממרתו (‪,‬לרחות')‪.‬‬
‫וחות הרפגיפ של המפינהמבייריפ ‪-‬‬
‫ז השעור הוא‪ :‬בינו ובעיו אך מעבה לוחות‪ .‬ר"ר רק ל‬
‫טנו‬
‫ובין המות‪ 8 – ,‬מקום שבתו בארון ‪( ryn‬ר"ל המפינה) איננו בקרקע‪ .‬ואיננו מחיק ארבעאסית‬
‫גי אם פחות מזה‪ 9 – .‬אין לו מקום רפשים אתרגליו* ‪ 10 -‬שלסטים" פלה תלמודית (שמקורה בלשונן‬
‫) ופירושה גולנימ וגתים; *ומרוחות" כנראה הכונה על‬
‫ווי‬
‫‪1‬ש‪1‬ים‪ – .‬גג בספיגת רק‬
‫‪~tp'lo‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ח‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫‪.‬‬
‫ס‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ו‬
‫אכסוף של צעירים‪ ,‬הפ הטריפ והארוגיפ* =]‪ a‬היורעיפ לשהות גיוס‬

‫שפ והן ‪91‬פינה ולא‬

‫יק‬

‫‪tDtG~n1‬‬

‫יפפ‬

‫אוצר‬

‫השירה והטליצה‪- .‬‬

‫וטין אךםו‪8‬יןס"הושין‬

‫י לזאת ‪19‬‬
‫ סיףברענלו מלב‪7‬סיחות‬‫‪9‬סקסשל‬
‫‪2‬דש??‪9‬ה‬
‫ן וסז‪9‬חות‪,‬‬
‫נסח מקום"רו‬

‫ךסעיכי‬

‫שגמי‬

‫"יד‬

‫'‬‫ק‬

‫רבה‪.‬‬
‫שיץ ההרבה ‪–‬ליע‬
‫די‪.‬‬

‫וטיטש‪"9‬ילט‪"9‬יע‪9‬יפיזיי‬
‫‪:‬זז ;‬

‫מוכות‪9 ,‬פובשירותוס?‪9‬ח!ת‪!3‬‬

‫(יתד וש'ת‪ ,‬יתד וש"ת ויתד והנעה)‪.‬‬

‫"לס‪ !.‬טלישי‬
‫רסטירי‪:‬ם‬
‫וטל תאסר לצולת‪:‬ם‪:‬סלטי!‬
‫סדי אורה חכךיף‪ ,‬קודה‬
‫‪8‬‬
‫ם ‪ 5171‬סע?‪9‬י ;‬
‫‪:‬‬

‫זרז ז‬

‫‪,‬‬

‫קאלישיא בנדסלם ננקה"‪.‬‬

‫הםחעף‪7,‬נ‪%,9‬י ס‪%‬ל‪2 1‬ק סף‬
‫חלי טחןש אלקה ‪2‬ךבה!‬

‫‪8‬חכקף‬

‫ה‪.‬‬

‫‪*4‬‬

‫שמשקל ‪%‬לג‬

‫‪2‬איף לא קנו ‪6‬לי משאלותי ‪-‬‬
‫ה הוא עך‪4‬י!‬
‫ו‪9‬ףשיטחךטי‬
‫‪.‬‬

‫י‬

‫‪1‬‬

‫ף‪%%‬מ יתבהק‬
‫ולועעןיהרטעיחר נמצולה‬
‫יולהום!גונבלעלעה‪0‬ה‬
‫ךשסיי‬
‫בו‬
‫‪.-‬‬‫ךלבסיםךכק‪,‬טפאגיה‬

‫נ‪,‬‬

‫‪:‬סיסיי‬

‫עוף!‬

‫נשצ‪9‬ה?‬
‫ס‪9‬ףז סלל‬
‫"‬
‫כ‬
‫ש‬
‫‪:‬‬
‫לךשת‪ 8‬קרושוחה‪–‬לי ‪9‬טח;‬

‫לקלנוטללסיסים‬

‫והרבייקום‬
‫י‬
‫ע‬
‫על ערכי‬
‫לי‬
‫ע‪-‬‬
‫סל‬
‫ינ‬
‫ל‬

‫‪91‬‬

‫לףניעי‬

‫למוסה ‪ %‬סרןה‪,‬‬

‫לףסיטף‪2‬הסעידימוךה‬

‫‪9‬ף'ץ?סח בעתיגע‬

‫‪3‬ן!‬

‫ו?נ‪:‬ד‬

‫ד‪.‬‬

‫נלך אוךה ב‪9‬לניעהוניךה‪—‬‬
‫ועת סחרם"הוםטסתיודהם‬
‫סקלניסיא לסךה'נד ך ‪-‬‬
‫(‪8? .‬לי‬

‫(המשקל כניל)*‬

‫הל‪9‬ה‪?6‬‬

‫סבא טבול ‪?7‬ם‬
‫י‬
‫ס‬
‫ט‬
‫ואיןלראותיגישךדמריה‬

‫‪ 3‬כאשר אבוא ירושלימה אגמול בשירים ונתשבהות‬
‫‪ 1‬מל' "בטה‪-‬ת חכמה*‪ ,‬ר"ל קרב הלב והכליות‪-,‬‬
‫ל‪ ';,‬הגומל מובותלחיבים‪,‬ר"ל לאנשים חופאים שאינם ראוית לחסדיו‪3 – .‬הוא מהפלל לה' שדא יהרל הרוח‬
‫מערבי המביא אותו למחוז הפצו‪ ,‬ושרפ יחדלו הגלים המעבירים את הספינה במהרה‪4-.‬הגלימ והרוח יקרבו‬
‫'‪,‬‬
‫בי‬
‫את המקום אשר שם "עול אהבת ה'" (ר"ל אה"ק) ויוצ‪,‬אוהו מתמת עול הערבים‪ 5 -,‬בנוסחאות כתועבר‪.‬‬
‫_‬
‫ותןמ)ו‪.‬‬
‫י (מל'‬
‫ולי נואהלהגיה *ית‪:‬ו'‪ .‬ר"ל איך לאיתנוליהגלים והרוח את שאלתי‪ ,‬והן אתה ה' ערבל‬
‫ם המשורר בעברו בים מתאר את השממה והריקניות אשר פביבו‪ ,‬והוא אומר כממפלא *הבא מבול והחריב את‬
‫ ‪* 9‬הבה" ‪11‬‬‫העולםזכיאין לראות וכו'‪ -.‬זמל' *ספו תמו'‪ 8 – -‬ובראותי אפילו שוחה או מדבר 'נעםלי‪.‬‬
‫‪10‬איוב מ"א‪ ,‬ב"ג‪-‬כ"ד‪ 1!-.‬לבהיםממהיר אתהספינהמהעין‪ ,‬נגגנהמסתיר הגננה וכחש בה‪-,‬י! מה‬
‫האניה‪-.‬‬
‫יפה ההקבלה‪ :‬וים יזעף‪–‬ונפשי העלוז !‪ !8 -‬לך ה' משתוווה ומודה נפשי תמיד‪ ,‬בין שהיא בפוחה ובין‬
‫א וגם אורה לך בעת צרח‪ ,‬כשהים הומה כאלו למר מקיבי (כי גס מעי וקרבי יהמו מפחד)‪.‬‬
‫הררה‪-.‬‬

‫‪—‬‬

‫‪.‬‬

‫‪- — –.‬‬

‫‪—- -‬‬

‫‪% – -‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪92‬‬

‫‪-‬‬

‫ר יהודה הלוק‬

‫‪-‬‬

‫ךססיתיחך‪9‬םלחועת‬

‫ן‬

‫ךסקרשהליוצ‪-‬ףיסר‬

‫‪:‬מוסיף‪4‬שר קצים‪:‬חשים‬
‫ומדךמ מצפש לשדה‬
‫סנהלישותךצונו‪2‬זי‪9‬טר‬
‫י ‪5‬ססרסיקליטבתה‬
‫וקל כץ‪9‬י‪:‬גבורשללשים ק‬
‫םלצע"‪,‬‬
‫וילקייםמיץ?‪9‬יייח‬
‫ולא לדאגעליקלןוסחן‬
‫ך‪8‬לומופ ?לב‪:‬פיםלכבד‬
‫ם טס‪4‬ק קטים ומשים ‪,8‬‬
‫וקרי‬
‫ולא ןלהוןולאעל כל אכמה ‪—‬‬
‫‪2‬‬
‫יטלסים‪:‬ריהםשילסים‬
‫ונקל זאתלאר אסבתץ‬
‫וחכמי ססךשיםטסרישי‬
‫מ ‪*9‬‬
‫עדי אבאשעריף?תורה ‪- – -‬‬
‫‪1‬‬

‫‪- – -‬‬

‫‪:‬שיים יחוךיסם‬
‫וטמטוםל‪59‬‬
‫יףלימם‬
‫‪4‬י‬
‫י אםיקושים;‬
‫‪81‬ין ס‪9‬ךחלףס‬

‫ם");‬
‫יבושי‬
‫ת‬

‫סגלהלי ?םלעדה‬

‫!‬

‫וימופוויזמ‬
‫וקלעים‬
‫ם ‪,48‬‬
‫לנועוויזועוקדשי‬

‫ו*‬

‫‪ 48‬ו'‬

‫(המשקל כנ"ל)‪.‬‬

‫ת?טים‬
‫הררוסיצמי‬

‫~קרדף‪:‬קריתאסילקיים‪,‬‬

‫קטיףלססעוטף סףשים‪113‬‬

‫‪:‬אזרח לעבודתוואלסים‬

‫‪.‬‬

‫ותיסוף‬
‫‪:‬לאימןהלף עוד נ‪?9‬ףהון‬
‫הקלטילס‪:‬שימ‪.‬‬
‫וסייע‬

‫‪5‬ל עבוךת האנשים‪- – – 1‬‬
‫‪4‬‬

‫?טה מ‪9‬ל עצתה ‪5‬ל הצת אל‬
‫סך‪4‬שים ן‬
‫‪ .‬ומור ט‪9‬ל‬

‫סטית‬

‫‪- -‬‬

‫?סף'ם הלסיםנסח פלהם‪,‬‬

‫וקטן ‪4‬ת קבקךסי בארצץ‬

‫לטי‬

‫‪6‬‬

‫‪.‬‬

‫כנושאי העמריםטך‪:‬שים‪,‬‬
‫יסרםט"שה טסם ?ךנות‬
‫י;‬
‫‪4‬פ‪2‬ם ששה טסם‪4‬דישימ'‬
‫ועתסס‪4‬כךםץמוידיות‪,‬‬
‫דמו‬
‫הת‬
‫‪5‬י'‬

‫יסלים יסיים‬

‫וךאשוסיםדלקים שקרונים‬
‫מ ?‪;Q~tn‬‬
‫קצקעונים‪":‬יןל"‬
‫‪16‬‬

‫('‪,‬‬

‫‪ 1‬החיות אשרבים מחרצותומעיוות ובוא אלהסכינה‪,‬לרדוף אהליה למצוא מרף; נ"א ‪,‬גהדפמ*‪-.‬יכן‬
‫אשר עזבתי גניתי נקלבעיני למד אהבתה'‪-.‬יהמשורר אוטר לנפשו‪:‬העודתודוףאחריהנוערוכנרעברולר‬
‫המשים שנהוימי חיךנכונים (חמושים) להתעופף גליל‪*-.‬די‪ ,‬מל' *ארבע לא אמרו הזף‪ 5-.‬החושים‪ ,‬כי‪,‬‬
‫החושים הם מעורלים את התאוות‪ 6-.‬שובה לאלהים בשאריתימיך הממהריפ לחלוף‪7 -,‬י‪-‬י'‪.‬טואריה‪ 8 -.‬אל‬
‫י המלהים רפות וחלשות‬
‫יחרד לבך בלבים כראותךכי הוים ימוטו וימ‪ 9 -.111‬ואל תחור בראותךכייד‬
‫כבלואי סחבות ומלהיט‪ 10 -.‬בעת שהרוחמוליך את האניה למחוו חפצם (נכה פניהפ) או שמחיפ המלהיפ‪,‬‬
‫ובעת שהרוח דוחפה לאהור הפ בושים ואבליפ‪ 11 – .‬רק האקינוס למנוםלך‪- .‬י‬
‫' מדרשי האניח* ‪-‬‬
‫הדפנות שר האניה‪ 14 – .‬הרוח כאלו תצחק במים‪ ,‬כמנהג נושאי העמרים נשדה‪ :‬פעם תעש הרוח את‬
‫‪3‬י‬
‫עמרים)‪_.‬‬
‫‪ 16‬כאשר יתגברו הגלש הםדומים לאריוה‪,‬‬
‫המים כגורן (מקוס הלק ומישור) ופעם כגדיש (ערמת‬
‫וכאשר יחושו ידמו לנתשים* ‪18‬הגלים הראשוניפנרדפים מהבאים אחריהם‪* ,‬דלקום"מל'"כיילקח אחריכן‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫איצר השירה והמל‪1‬יצה‪.‬‬

‫נצישדירטיפ‬

‫‪7‬פל בשיר‬

‫לכוכביים בלבד‪,‬ים נככים‬

‫‪1‬‬

‫קגרים טמעולסםגשושים ‪;9‬‬

‫‪-‬וסתרןדשםשלשים;‬

‫ךסט?הנקיי‬
‫ה לבסים‬

‫‪93‬‬

‫וסדם‪4‬סם לצלמםשל‪ 4‬אור‬
‫סנ‬

‫‪.‬‬

‫?ססטןם ?מםמקלשים ‪;2‬‬

‫?לבסגם‪,‬ילסבותואשים*‬
‫‪9‬מ ‪%‬םו?‪%‬ם‪4‬די?יום "‬
‫?פסך'םלפיטי‬
‫ם ‪*14‬‬

‫ויצ‬
‫וס‪4‬ן"ות כופשים ‪- – -‬‬
‫נסגלחול בנבכלם ?סלן‬

‫עמסם אושגי‪47‬יםוגבישים‬
‫שימתם לעסי כם ?לישי ‪.‬‬
‫י??סיססקשים"!‬
‫בשואנל‬

‫ומרט‪.‬פסיליםבקילים‬

‫‪8‬‬

‫‪,‬ונשיםשסעיםנחושים';‬

‫ךריססללהטה?ליסם‬

‫וסךלליטדעםטבעיים‬

‫‪,6‬‬

‫נדםנסטללי?ל"יש‬
‫י‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ל‬
‫?אטפוקהלקלשההדהים ‪- –‬‬
‫‪3‬ךט~לקיגלים‪,‬נרדמו‬
‫סדרים ‪2‬ל שדץ ‪3‬ם‪4‬ש'ם ;‬

‫יגי‬

‫‪6‬‬

‫נסלול ככא ?‪9‬ש?מקלות‬
‫ושרסטטים'‪,‬‬
‫ם??לי‬
‫אקאירו‬
‫קכושיתט?וצרת!סבלבישה‬
‫ם ‪;8‬‬
‫ובללת ?יישי‬

‫ילשת‬

‫דיו‪-‬קלהנילךקיעיעינ‬
‫‪4‬ד‬
‫הם‬
‫ו‪12‬י‬

‫‪43‬‬

‫ו‬
‫‪ .‬לרוה מערבה‬

‫ישיתויתד רם בדלת‪,‬ובסונרב"פונ'הנועזת)‪.‬‬
‫!ה רוחף‪ ,‬צר מעךכ‪ ,‬ךקוה!‬

‫ס‪4‬ךרמכסליווסטפוס";‬

‫טאוירותקרקלים מוצאף‬

‫‪9‬יטי‪4‬ףטאיירותסרוס‬

‫‪,18‬‬

‫‪1‬צי אריר '‪ S~b‬כרגע ע"י הרוה הסוגר (כאדירי)‪ 9 .‬כל יציעי האניה‪ ,‬היציע‬
‫‬‫ם"‪ 4 – .‬מתיאשים (מל' *ויענש*)‪.‬‬
‫השניה והשלישיה‪,‬‬
‫‪* 8‬הנלים' השני מל' ‪,‬צירים והבלי‬
‫‬‫‪ 4‬ואם יעמיסו נמל ‪-‬הול על גב האניה כדי להחזיקה בשווי המשקל וכן מממרי הברזל של הקרשים‪,‬‬
‫ו כתבן והשש לנגר מערת הים‪ 6 – .‬כאשר ישתקו הגלום או דמיונם כעררים הנטושים על טפי‬
‫השדה‪* 9 – ,‬שר המשים* זה הירה המושל בלילה אחרי שבאה השמש‪ .‬וה שר הצבא הראש‪- .‬‬
‫‪ 8‬הלילה עפ הכוכבים אשר ברקיע‪ ,‬דומה רכושית אשר סשכצות והב רכושה‪ ,‬והיא עטופה הכלת‬
‫(הרקיע) ממלואת אבני נגיש‪,‬‬
‫‪ 9‬הכונה על דמות הכוכבים הנשקפים מתוך מי הים; ותמונת‬
‫‪-.‬‬
‫בסוף השיר הוה‪ ,‬היא נפלאה ונהדרה עד מאד‪ ,‬מאין כמוה‪1‬‬
‫הלילה על פני הים‪ ,‬המתוארת‬
‫‬‫"‪ 1‬כןניל להגיה במקום ‪,‬יעשו" שבכל הנוסחאות* ‪ 11‬בנוסחאות הרפוס כתוב *ושמים‬
‫ים עדי‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ו‬
‫י הנהה‪-‬וו יעלהיפהרעיון הבית‪ :‬כל היופ‬
‫ליל*‪,‬ואין לנוסה זה כל באור נכון‪ .‬ואולםל"‬
‫פני‬
‫המים והשמים מפוהרים ולפושים‪- .‬י‬
‫' בצבעו‪8- ,‬י שניהם (הים והרק‪.‬ע) הנושים וקשוריה יהד‪- .‬‬
‫‪ 14‬ולבי הואים שסישי בין השמים ובין הים‪ ,‬בהתנשא רוחי בשיריפ הדשים‪ 16-,‬רוה מעוגי היה מניאו‬
‫למהוו הפצו‪,‬לבן הוא פונה אליו ומשבחו‪ :‬וה רוחך נותןויה פוב כאלו הוא רקוח‪,‬וכאלו נרדים והתוהים‬
‫של *הגרר* הוא יתד למלה הממוכהי‪1" ,‬כי אינך מאוצרות הרוח הפשופ‪,‬‬
‫‬‫בכנפיו (השו'א השני‬
‫התהתוגה‪,‬‬

‫עיי‬

‫‪94‬‬
‫‪-‬‬

‫'‬
‫‪.‬‬

‫יהודה הלף‪.‬‬

‫‪—‬‬

‫‪-‬‬

‫י ךררקערי כתקלאלידיות‪,‬‬
‫קטי‬‫רדרורטןסחרור לקוחנ‪.‬‬
‫וזי‬
‫טהויספולףעםנאשר‬
‫ב לוח ‪18‬‬
‫ךסבו בנבס‪:‬מעלינ‬
‫של?אסרקה‪:‬דףסןקחגי‬
‫ח ‪14‬‬
‫קייתנגהסיום?כינפו‬
‫ורקט להוםוהסעלצב ‪:‬קים'נגף‬
‫ם קנוס‪,6‬‬
‫שלסררי קלשוק‬
‫וגערשהדים ‪8‬טייע‬
‫רוסיוכי‬

‫ללבותקערים‬

‫לשיש‪T‬ס‪P‬ס‪Y‬נט?יסעקיקיריםי‬

‫יזליף‬

‫‪:‬עזים לסבהיםכסירנפוח‪.‬‬
‫טה‪:‬עשה אסור וקד סצור‪ ,‬אשר‬

‫טעםישיעציר‪ ,‬וטת שלוס‬
‫'והוא‬
‫‪8‬ד מורששלסי ייום‬
‫יוצרטרום‪-‬קרים ובורא רוס!‬

‫ישד‬

‫‪17‬‬

‫ח‪.‬‬
‫(יתד ותתעה‪ ,‬יתד ותנועה)‪.‬‬

‫ייוחלוטןרים‬

‫קיומםמךרים‬

‫‪8‬‬

‫‪..‬‬

‫ומלמלנעו‬

‫לבלללשיו‬

‫‪.‬‬

‫‪94‬רים‬

‫טרודסי‬
‫?ו‬
‫‪94‬סיו‬
‫וומורד‬
‫ויקע‬

‫‪,9‬‬

‫לס?ליףקירר‬

‫ולתיר עברים‪,‬‬
‫ולךכובאניות‬

‫ולדלףישות‬

‫ולעונותטריות‬

‫וסררייטרים*‬

‫‪41‬ער?דויים‬

‫‪10‬‬

‫ישמרעדורים‬
‫שחדלים‬
‫ושי‬
‫‪1‬שסןחרלים‪.‬‬

‫זי?א‪4‬‬
‫?י‬
‫?‬
‫ס‬
‫‪1‬טסי‪:‬ערים‬

‫‪ 1‬אתה מנפנף כנפיך כצפור דרור והביאני למקום החופש (לא"י) וריחך כמור דרור ("הצרור* מל‪,‬‬
‫‪ 4‬הוא מבקש מאת‬
‫"צרור המור")‪ – .‬ט אנשים או איש‪ 3 – .‬הספינה העשויה מלוחות עץ‪.‬‬
‫‬‫ק‬
‫ר‬
‫‪6‬‬
‫ך‬
‫א‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ב‬
‫אותי לא"י‬
‫וזח מערבי לבל יחדל ?א ביום ולא בלילה )‪ 1ya‬שיפוח היומי)‪- .‬‬
‫‪ 8‬רות מורחי המפריע את מהלך האניה ז בתאם כמו יוכר המשוררכי גם הרוח הוא‬
‫‬‫תוכל לנוח‪- ,‬‬
‫רק אסור ביד הקב"ה‪ ,‬לכן הוא אומר לנפשו‪ :‬למה זה אתחנן אל הרוח‪ ,‬הן גם הוא הלא אסור‬
‫ביד הצור‪ ,‬הוא האנהים‪ ,‬וכחומר ביד היוצר הוא כידו‪ ,‬ופעם יהיה עצור ופעם שלוה לחפשי‪ .‬לכן טובלי‬
‫‪ 8‬בשיר הזה יבאר‬
‫לערוך תפלתי לה'כי הוא יוצר הרים ובורא רות (כנ"ל פירושו של סוף השיר‬
‫הזה)‪-.‬‬
‫המשורר מדוע עוב את ארץ ספרד היפה וכל חמודותיה ויעבור ארחות ימים‪ .‬והוא אומר‪ :‬איך יוכלו‬
‫פגרים (ר"ל תענוגות הגוף) להיות חדרים ללבות חמתנשאים למעלה כאלו הם קשורים בכנפי נשרים? ‪-‬‬
‫‪ 9‬ואנ' קצתי בחיי הבל‪ ,‬וכל חפצי לנשק את אדמת הקדש שהיא *מנחר עפרים"(לגולל להייו‪-‬לנשק)‪- .‬‬
‫ו אשר נסו לפתותו להשאר בספרר‪,‬‬
‫הוא גערבייידי‬

‫‪8‬י‬

‫‪-‬וצר השייה והמליצה‪.‬‬

‫וטה‪"2‬ציסם‬
‫י‬
‫וסלהשכורים‬

‫ש"זסשהייות‬

‫‪19‬יגיגוערים‪.‬‬
‫?סשב‪n~lvr‬‬
‫לשריםנקנים‪,‬‬

‫‪-4‬‬

‫ואיץש?ריה‪4‬‬
‫‪919‬יותטליימז‬

‫תשפירים‬
‫נשיב‬
‫?ריקותידיים*‬

‫אשרהיאביילו‬

‫עבודת ‪4‬שר'ם‪!5‬‬

‫םשקשוייו‬
‫וי‬

‫מטובכיעישר‬

‫במוקדי?לאיו‬

‫אנוש טוב רשר‬
‫כצפור טק?ר‬
‫בנך מצעירים ‪?8‬‬
‫תסיעי‬
‫ולי‬
‫שרדים לסיס*‬
‫ולסינעיני‬

‫ופללדקזיו‬
‫קפלגי‪:‬אורים‪.1‬‬

‫ונעל וכעות‬
‫‪.‬ונרדדמעות‬
‫לסטים שבועות‬

‫(‬

‫לסיהעליים‪- .‬‬

‫ךשלםלדרים‪.2‬‬

‫ווסער‪14‬ז‬

‫ומיףטסיבותי‬
‫היותמעיכותי‬

‫'‬

‫העבר בצקן‬

‫לקרץ?ס‪1‬ן‬

‫לסרסר קללים‪,‬‬
‫ותי‪9‬חו‪.‬ז מןיכיו‬
‫הליפות מביביו‬

‫השסענשריש‬

‫?לא חישך‪9‬רים ‪7‬‬

‫וכלה‪:‬לישם‪1‬‬
‫וסקה‪:‬שישם‪1‬‬

‫‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫בקירותויבומי‬
‫וסרשותיהורימי‬
‫עלי‪ ,‬הלסיבה!‬

‫ודרשי מדינה‬

‫אשרלליזה‬
‫םג‬
‫?תיקהחךיי‬

‫וחילילעיפך‬

‫כ‪2‬ר‪4‬שללניפץ‬

‫‪ 1‬ןה היה תענוג' נאשר יקד לני בקרני וכשסכי דמ;וה‪ Irc~ 1 – .‬הקים את השגועה והנדר‬
‫פ והתוכחות שהוכיחוהו חליפות‪ ,‬חדשות לבקרים‪ ,‬ישמע ויחריש וכו'‪,‬‬
‫אשר נדר לעלות לאזי‪- .‬‬
‫‬‫ן תענוגות עוה"ו‪ 6 – .‬רעיו חשנו‬
‫‪ 4‬אך לשוא יריב עמהם ויענה על תוכחתט‪ ~,‬אתרי שהם שכורים מיי‬
‫אותו למקשר אםיה' עבר ‪,‬לגרולים'‪ ,‬אך בעיניו נחשג וה לאורת אשרים‪ 8 .- ,‬כי איך יהיה מלשר‬
‫איש ישר אח הוא כצפורבידי הילדים? ‪ 1 -‬שיחיו משככות‪ 8 -,.‬אשר בה מקום ל‪.‬טכינה‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫‪-,,,‬‬

‫(‪,..,‬‬

‫"ם‬

‫‪-‬‬

‫‪,,,,,,,,‬ן;‪..,‬‬

‫(‪,,,-.,;, ;.‬‬

‫ר' יהודה ו‬
‫הלוק‬

‫סז‪:‬ם ‪94‬קים‬

‫וקשריז‪84‬ך‬

‫וששישסרים‬
‫לסךיםיקים‬
‫ם ן‬
‫?ריסקלעי‬

‫יהרים סוסי‬
‫ם ‪*4‬‬
‫י חולה‬
‫וקאי‬

‫‪- ,4‬‬

‫‪1‬לבוה קרשים‬

‫לשלף‪4‬נרים‪-2‬ן‪.‬‬

‫__‬

‫י‪ 4‬משיר"יםמוער"‪.‬‬
‫(ד' תנו‪.‬ות)*‬

‫‪- – -‬סמוגלים‬

‫ץלשלים‬
‫ירי‬
‫ן‪4‬סיםתקלים‬

‫‪8‬‬

‫לס"מ‪.‬‬
‫‪2‬לי‬

‫‪4‬ךרישייו‬

‫היירו‬
‫ילייוי‬
‫ט‬
‫ונלומהומ‬

‫וסמאיסים‪.‬‬

‫ייךסיס‬
‫‪?:‬י‬
‫ינוליצךיס‬

‫‪ rsl‬ט?‪9‬יס‬

‫לסםוזמי‪:‬ם'‬

‫וךפוומקים‬

‫ם‪:‬‬
‫תייקי‬

‫(מילקי‬

‫י‬

‫'ורךהועולה‬
‫נענן תולה‬
‫להללים חומק‬
‫ולסיססשה'‬

‫אהנהלחישה‬

‫‪6‬‬

‫כ‪2‬ליר משה‬

‫‪,‬‬

‫י‬
‫שמראאעס‬
‫סי‬

‫וטויתם*‬

‫ועירא‪4‬י?י‬

‫ין‬

‫מסנוני‬
‫ךס'‬
‫ו פרחז*‬

‫תם מהרוצץ‬
‫והדים‪:‬פוצץ‬

‫‪4‬רזים'ויסץ‬

‫כי‬
‫סםמץ‪.9‬י‬
‫?מהקלת‬

‫וסססל סך(ם‬
‫הלטהסך‪2‬ם‬

‫‪*8‬‬

‫‪8‬‬

‫לירושיקריו‪.‬‬

‫‪:‬רתח‪ '0‬בלי אש‪,‬‬

‫ולבטמ‪:‬שש‬

‫‪ 1‬שחר‪ 2 .‬הוא מבקש מאת הספינת עש ואת בשביל הנרים ונעים וכו'‪ 3 – .‬הגלים הומים‬
‫‬‫נרוץ גלגלי האניה על פני הים במהירות ויש מהם שהם עבים‪ ,‬כלומר‪ ,‬גלים בנדים וגדורים‪ ,‬ויש שהם‬
‫קלים וקמנים‪4 –.‬עיי הגלים נראים המים כאלו חצים עמקים וחצים הרים‪ 8 – ,‬האניה כמו תשא עין‬
‫אל החובלים שיושיעוה‪ 8 — .‬מל' *ימשני ממים רבים*‪ 1 – .‬בעת שאתפלל לה' אירא מעונותי‪ ,‬מן‬
‫‪ 8‬הרוח יפיץ קצפו ועברתו (ע"ד *הפץ עברת אפך")‪ 9 – ,‬שר‬
‫לא תקובל תפלתי מפגי עונותי*‬
‫האניה‪ ,‬ר"ל רב ההובל (מל' ‪,‬סרני פ‪-‬לשתים"ן‪10 – .‬הים‪,‬‬

‫י*‬

‫אוצר השירה והמליצה‪.‬‬

‫?עת סס‪84‬ש‬

‫דליםמ?ולששלריופיגיקיי‬

‫י'‬

‫*‬

‫וסרטים מוכל?‬
‫ולערים ‪P~)h‬‬

‫היים‪,‬צוייו‪.‬‬

‫והקנימשכור‬

‫ונקיעיסתרג‬

‫‪4‬ק‬
‫י‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫י‬
‫י‬
‫ששףיניית‬

‫ווהלרסן‬

‫"יש‬

‫‪.‬‬

‫לסטתה‪8‬ם‪9‬יו*‬
‫‪77‬דאק‪7‬נ‪5‬ם‬
‫הטסטלכנם*‬

‫ולידינים‬

‫ואפםטירחו‬

‫ד‪ 4‬ע?*‬

‫ארד‪8‬הה‬
‫ואתתדאגי‬

‫שרשפויסה‪.‬‬

‫טכידלכ"י‬
‫וארתתססי‬

‫לףקארין"‬

‫‪.‬‬

‫ולעינם‬
‫ל‪8‬ל ?סם‬
‫‪53‬מןשרום‬
‫סדםשיסה‪7‬‬

‫הם‪8‬ףיתו‬
‫שהיתו‬

‫קישתאיןי‬
‫חפ‪.‬‬

‫פש‪4‬וםאילן‬

‫טסז‬

‫וקרל‪rs‬‬

‫אמשי*‬

‫הלב תמהו‬

‫סטן‪1r~e‬‬

‫שת נשמתו‬
‫משאל פדי‬

‫ירצוסרחמהזי‬
‫לקה"תקילומטר‬
‫ביןססהימא‬

‫ואק קל כדףרא‬

‫טשיקנסה‬

‫סידלכיטהסי‬

‫וסרהיינה‬

‫שסהף‪4‬רה‪.‬‬

‫לשסעיאעומעם‬

‫לסלטךרססים‬

‫‪ 1‬בעת שהתבאש סניף המשופ במ*‪1‬פ‪ 1‬קפלן "נבאש ישיאל בש‪%‬שתיס')‪,‬‬
‫‪ 3‬האניה נטשחקח ו‪%‬ועגח ליושביה‬
‫כסו מהייתי געיניו כמתעתע‪" ,.‬ויהכור" כמו‬
‫תבושו‬
‫קרואיו‪*(.‬יתעתע‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫ ‪5‬י‬‫ד הים אוהבת ‪%‬כנוס ולבלוע‪ 6 – .‬בתשלת יוגה גן אמהי‬
‫תהכרו ‪%‬י* מעגין ‪%‬עג)‪- .‬‬
‫ססע' הדגה בסצולוח יט‪ 7 – .‬ואתעיני אשא לאלהים הנותן וכו'‪ 8 – .‬ה' המניא חזם יהנותן‬
‫אלהיב אשר במרום‪ 10 – .‬חלקים כחמאה*‬
‫קרחי‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬י‬

‫‪ %? 2‬האג"‪.‬‬

‫_לא‬

‫‪-‬‬

‫רי יהורה הלוי‬

‫‪98‬‬

‫מןסוריים‬

‫קל סצק"ה‬

‫צקהךבשר‬

‫‪*1‬‬

‫"ם‬
‫הי ‪4‬רימיהם‬
‫‪44‬דה‪*2‬‬
‫הץ במאמר‬

‫ומסרה"ל"י;י‬
‫‪:‬ה‪4‬‬

‫ריס‬
‫ה קוה‬
‫משסעקטעה‬

‫מזמור לתודה‪:‬‬
‫יסת‪-‬למדני‬
‫‪"4‬‬

‫סאקל"ני‬

‫סיעבוד אלר‬

‫קלוץחיח‪1‬‬

‫‪-.‬י‬
‫*‪,.‬‬
‫ר ‪,‬‬
‫ה‪ .‬בדמומה‪ .‬שי‬
‫ריף ו‪4‬ינרנן החבר*‬
‫(יתד וש"ת‪ ,‬יתר וש"ת ויתד ותנועה)*‬

‫סינוטהן‪9‬ןידיסרייך‬

‫וליש‬

‫‪4‬ת‬

‫שדי‬
‫לוהת‪4‬י‬
‫חר‬
‫רו‬
‫ומ‬
‫יחטסס‬
‫ולבשההאיטה ל‬
‫דעשסהמשיצוח!הברסידיתק‬
‫ומל סיעוארתיעץ‬
‫‪44 ,‬לו‬
‫יאותגי‬
‫ןבחשן הם ‪4‬פוות‪- -;6‬‬
‫העל שפת הךאלושדות‬
‫ויף‬
‫צבאותסן ‪44‬ל‪rne‬הסדותי‪:‬‬
‫דלן סןס‪4‬סירטם‬
‫וצרדצעדיהןי‪4‬אר‪.8(1‬‬

‫יידי‬

‫ךלב ךפתהדךשסח ‪4‬ת‬
‫י‬
‫י‬
‫ק‬
‫ק‬
‫ז‬
‫רזלר עלךלדימאוולדות‪– 9‬‬

‫המ‪1‬ת‪10‬ירקרקא אדמות‬

‫י ילרקטותמלנישאירות;‬
‫ורוחום איסמו‪ ,‬ונראו‬

‫כמו משמלוא אל אלומירות‪:‬‬
‫תטחי‪-‬ם?ר‬
‫יחידאיו‬
‫"‬
‫י‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל‬
‫‪4‬שר ‪4‬דירותייה‪44‬ייותנ‬
‫‪14‬יר‪4‬סיה ‪8‬שרשיסיו שלחיונג‬

‫ללפידותושלהית פלדות ‪–‬‬

‫‪ 1‬העגומים (פל' *עגטה נפשי") שמעו טמרומים קול היעדה של מלאך רחמים (רומז‬
‫לחטועת דוו‪ ,‬שמואל ב'‪ ,‬ה' כ"ד)‪ 2 – .‬כן הבוא נא בשורת ישועה לעם ישראל אשר קץ בחייו במאסר‬

‫הגלות‪ ,‬ואשר כבדה עליו יד צר ויסורים‪ 3 – .‬כנסת ישראל‪ 4 – .‬הטשורר מצייר כאלו טצרים‬
‫גן עדן מפני שא' נתן יושב בקרבה‪ 3 – .‬כמו *רפיותו נהג"‪ 6 – .‬כל הירדות על שפת היאור (ניקט)‬
‫נראים כמשובצים‪ ,‬וכסו מתה מצרים אפודה בחושן (רעל באבנים היקרות שבו)‪ – .‬ז על שפת היאור‬
‫נשים יפות כצגאות השדה‪ ,‬אלא שאינן קלות כצבי כי אס כגדות‪,‬כי ידיהן כבדו וכו‪ 8 – /‬טבעות‬
‫לערי רגלי נשים (כטו *הפארים והצעדות"‪ ,‬ישע' ג')‬
‫‪ 9‬למראה ההדר הזה יפתה גם לב הזקן (הטשורר‬
‫‬‫נוכבר זקן בעת‬
‫י עלומיוי ‪ 10 -‬קטה‪ ,‬תבואה הטחוברה לקרקע‪ 11 – .‬הקטות‬
‫וידטה כי שבו לוימ‬
‫"‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫כטשתחוות‪ ,‬כטו שישתחוה כל בעל טופר לר' נתן וכאן הוא‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ל‬
‫והשבלים נראות‬
‫ל‬
‫י‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ס‬
‫*‬
‫‬‫‪ 12‬אשר דבריו הדו כחרבות‪.‬‬

‫אוצר השירה והטליצה‪.‬‬

‫טסגשלעכרנהרי שבחיו‬
‫ב לכודות‪,1‬‬
‫וי‪49‬א טן‪9‬רותסשי‬
‫נרשסיט"י‬
‫א ומדרש‬

‫ךיכא‬

‫וש‪849‬םיסישות‬

‫‪2‬יקיודות;‬

‫ושרדף אחרי דברטסףש‬

‫כרודף אחרישיותיבדות‪:‬‬
‫?‪9‬א‬
‫‪94‬לה ‪09‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫"‬
‫ר‬
‫ט‬
‫?לא השאירלכלסדיווהרידות‬

‫‪99‬‬

‫לשייףינ‬
‫קסש‪.‬י‪?,‬לאכן‬
‫ענודותש‬
‫ש‪9‬לקן ?ץ‪2‬ק‬
‫וסםשטבל כשירעשי‬

‫שיף‬
‫ירע‬
‫פקודות‬

‫ישר‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫ל‬
‫וחח?ימיםומעלמים?שי"ינ‬
‫תהלותי‬

‫‪6‬‬

‫מקןא‪.‬תלאל‪:‬סיד‪:‬מידית‪-:‬‬

‫‪3‬‬

‫‪–‬‬‫קחהשירות‪ ,‬קחהזמירתזעירות'‬
‫לשרטט"לליף לסרות;‬

‫ומסרסים לעת כזאתל‪49‬יו‬
‫ת‪7‬‬
‫‪:‬לטוריו‪,‬למושבחותותודו‬
‫והוארחוםולו‪9‬שהלכפי‪,‬‬
‫ואודהלוךלוקאה להדדות?‬

‫‪-‬‬

‫ו‪.‬ממצרים‪ .‬לכבור ר' אהרןאלמשני‪.‬‬
‫(המשקל כפל)‪,‬‬

‫וטנורליפות‬
‫טיקיל‪,‬ידמ‬

‫ם חליפות‪,8‬‬
‫ושריםכסריניני‬

‫"למוחלסלמותנעלמות‬

‫ך‪9‬שיפות‬

‫‪:‬עד ששנכ וצופות‪:9‬‬

‫?תולית‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫ל‬
‫קדשת טחנת לכותוגופות‪,‬‬
‫טפת טתושל‪'8‬‬

‫טבלשיישכ‬
‫ו"שת לחטם"‬
‫וסרנוטישוהן הותוספות‪:‬‬

‫‪ 1‬מליצה גפרןה תגנון הרמב'ע‪ .‬והכונה‪ :‬כסמרי לדרוש בשחיו‪ ,‬ואמצא ומה הכל ככר נאמר‪-.‬‬
‫‪ 2‬מל' *איך נחפשו קשו*‪ 8 – .‬גרוד‪ ,‬ממין *והפיל שבא ותקח"‪ .‬וחל גרור מרעיוני ר' נתן נ"ל‬
‫החדושי‪ :‬ורקחם לו‪ 4 – .‬מבהר השירים (כמו "ממרת האר'ן")‪, 5 .‬וירות' אומרות לעצר אותך ענק‬
‫‬‫שיר‪ ,‬אבל באמת לא אתה ההוד גי אם שירותי ענודות בשמך המפואר‪ 8 – .‬שמורות‪ 7 – .‬אעפ"י‬
‫שהקדשתי את שירי רק לה' לברו‪ ,‬בכ"ג אמעל בהם עתה‪ ,‬כי אני מתירלי לשיר משירי לכבוד גני ה'‬
‫על‬

‫ולמודי ה' (ר"ל לר' נתן)‪ 8 -.‬ררך מ‪.‬מוררינו המררים (שהיכו בעקבות משוררי ערב) לקשור בשיר תהלה‬
‫ענינים שמיםע"י קשר רק מאך (כאשר ראינו כברבשירי רמכ"ע)‪ .‬וגם כאן מתחיל המשוור למפר בשבח‬
‫הבתולות היפות‪ ,‬וע"י תחבולה חריפה הוא עובר לעב‪ :‬כונת שי‪.,‬ו‪ ,‬וו תחלת ר' אהרן‪ .‬והנהו אומר‪ :‬אתם‬
‫המשווויםבעלי קול יפה קרמו פגי היפות בכנור‪ ,‬ויבאו משוררים אחרי מנגנים חליפות‪ 8 – .‬ונמרו מין‬
‫ומר הנקרא "עימות" (כמו ע? "עימות שיר") לכבוד הנערות הנגועות המסתתרות נהורן ומכימות כעד‬
‫האשנב‪ 10 — .‬בתולות אשר למרו צרעות מרבקה בת בתואל‪ 11 – ,‬אינן מתכוונות יתיק‪ ,‬אגל בשימן‬
‫‪2‬עך הא'ט‪:‬ב הן מוחצות והורגות בעיניהן היפות את רואיהן‪,‬‬

‫‪.,[..,, ,.‬‬

‫‪,‬‬

‫ך יהודה הלוע‬

‫‪100‬‬

‫טזריא?‪4‬ל'לקצבסיבות‬
‫ך‪2‬ץןטורדעדת סךש‪4‬פדתי‪.‬‬
‫ושיך‪?9‬א‪4‬שמנדיםאוצידותי‬

‫לצלות מלשוא ‪2‬ף?ףוקפות ‪;2‬‬

‫ול‪?9 4‬א‪4‬טלי סלהלגיסן‬
‫אז‪ 4‬עזכ‪ 4‬טל סקהשיופות‪.8‬‬
‫י אדר‪,‬‬
‫ךתאמר‪9‬הזהי חקך‪,‬וס‬

‫פנים ‪4‬בשהור טסלפות‪;4‬‬

‫ו‪9‬סשנאותי‪-‬יאוריאורסימה‬

‫לבושות‪,‬‬

‫ולילשויקליל טרו‪4‬ניפות‪- 5‬‬
‫ולשיותוטה‪-‬טיותהדמות‬
‫‪2‬ליפוריוירחים רצופותן‬
‫ל‪4‬פ במשקרות ומשקרותלי‪,‬‬
‫ךלוהיו חנפות'!‬
‫ל‪8‬ם‬

‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫‬‫ממולות כמפוח‬

‫ורמק‪,8‬‬

‫ךשושניםוסליקן"רופותיי‪.‬‬

‫וטה אמר טהור קופה כתמר‬

‫חתנופיע‪0‬נ!‬
‫והרחקזניי‬

‫לבותלקחיםיי‪,‬‬

‫ךאהסי‬
‫י‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ג‬
‫‪iBW‬ח‪:‬גסגוושםלמרייצשתתסירפותי‬
‫ך"םלה‬

‫לסיסז‬

‫"?ר‬
‫י‬
‫י‬
‫ע‬
‫?שלסכר‪,‬ששלוץןייש‬
‫ל רב‬
‫איר פ‪-‬של‪9‬לסכיהיפות‬
‫ו קפופות" ‪1‬‬
‫?"ימנ‬

‫‪1‬מר"יהג ומדךשילימי‬
‫ץ רדופות;‬
‫טסג‬
‫טיקיםטי‬

‫‪11‬‬

‫ך‪9‬מס"י‪,‬ךשן"יסילגירו‬
‫יעייפות‪.‬‬
‫ךטילצי‪2‬לייג‬
‫‪4‬ליציוןובניסו‪,‬ליש‬
‫?סושיותטליסי‬
‫םעיפות ‪- -‬‬
‫הלאאלךדקריה("ראם‬

‫ךי‪,‬יע‬

‫ס"שיקותללפיפות‬
‫"?ראוחילכלומןאוכלותן‬

‫ולמצאןביליים‬

‫קעריפות‪.15‬‬

‫לטלרים תכילגי‪1(6‬ונפשי‬
‫ן צנופא‪;17‬‬
‫וזמיתילסרציו‬

‫‪ 1‬זרועותיהן החשופות הן להן במקום חרב‪ 2 – .‬הן עצלות ויעמות הן אפילו לשאת עפעפ'‬
‫‪ 3‬ואמנם לו נשאו עיניהן אזי היתה ככנה לבריות‪ ,‬כי אפילו החטה‬
‫עינייהן‪ ,‬מרוב בוזה זצניעות‪.‬‬
‫‬‫היתה שזופה (השחירה פניה) לו הבשו אליהן ואף כי בגי ארם‪ 4 – .‬באור פניהן הן אוכרע "יחי אור!י‬
‫ובשחור החלפות שגרותיהן הן אומרות "יהי חושך! ‪ 5 -‬הן לבושות כחנות יפת המאירות כיאיר‬
‫הברה' קני בשבת הילידים יחד‪ ,‬אורה ושמחה להם) והן עגומות בשער שהור כשחרות *ליל פרושן )‪nya‬‬
‫ש‪.‬פרדו הידידים והאוהבים שאז טר להם מאד)‪6 .- .‬פיהן ארום ושניהן לבנות כטורי בילת‪ 7 – .‬לאס‪ ,‬לכ'!‬

‫אל תקצוף עליהן אם הן משקרותבעיניהן וככיתות אלי כאילו אהבוני‪ ,‬אעם‪-‬י שבאמת הן משקרות כי‬
‫שקר הדבר‪,‬יאפ! ‪1‬אפ'ל‪ 1‬אס הן חנפות ‪1‬מתנ‪11‬נות לרמות אות'‪,‬כי די לך בתענזג שההענגת למראיהן‪.‬‬
‫‪8‬הרדים‪ 9 .‬השושנים של להייהן עלים לתרופה הם‪ ,‬כי ההסתכלות בהם נותנת חיים‪ 10 – .‬הן גמישות‬
‫בעיניהן הנם כפו נפרפו‪ 12 – .‬ובכן יש לשאול‪:‬‬
‫(אלסמיות)‪ 11 – .‬הלבבות אשר לקחו היפותולכדוני‬
‫הישלמו (היפות) את הטרפות שפרפו? או אולי וישורות הן‪ ,‬טסני שהיתה להן הצדקה להנקם ברואיהן‬
‫אשר קטפו אתציצי הפרחים של להיין‪ ,‬ע"י העינים שנוונו בראות פניהן‪ 13 – .‬ומכיון שהעיר את‬
‫י הוא הכס מכל אדם‪- .‬‬
‫"השאלה" הזאת‪ ,‬הוא אומר שצריך להצע שאלה זו לפני ר' אהרן הדיין‪ ,‬ב‬
‫‪ 14‬הכונה‪ :‬נפשי נכמסה לר' אהרן ואחיו שהם מבני ציון היקרים‪ 15 – .‬אניחניתיכי יכלו או יבלו תשוקותי‬
‫אבל הן הולכות וגדולות‪ 16 – .‬תכיל ותחזיק אותי‪ 17 – .‬בופור סובבות (מל' *צנוף יצגנך")‪,‬‬
‫לר' אהרסי‬

‫‪-.- -..‬‬

‫‪.[.,-.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫אוצר השיר ה והמליצה‪..‬‬

‫‪101‬‬

‫טיםאלץ לטש?הבעלו‬‫בלסי עלופות‬
‫ח‪29‬י ‪9‬טיי‬
‫‪tla-s‬חפויורנל‪:‬םיספות‪.4‬‬
‫?עירותיו בסיך‪9‬עיקריפות‬
‫‪1‬‬
‫י ‪9‬רם‬
‫דמעי‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ת‪2‬‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ס‬
‫‬‫ת‬
‫ו‬
‫ח‬
‫י‬
‫ש‬
‫ל‬
‫סן‬
‫ ‪-‬‬‫וסיךי‬

‫יספי‬

‫שירי כנמתישראלבבולה‪.‬‬
‫א‪.‬פיות‪ .‬נ‪,‬גאולה" לשבתלפנישבועות)‪.‬‬
‫‪%‬הושאסא ‪2‬לשסיקשרים‬

‫וקינהיכרקף‬
‫ל‪9‬ה ‪9‬טשסה‬
‫יטול עקרים‬
‫ומיתוס‪:‬רים‬

‫תוךחדרי חררימ‬

‫‪,3‬‬

‫נורדה‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫ט‬
‫פורשיסקמויים‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫טאלהיםשסרים‪,‬‬

‫ו‪9‬ןקאיה‬

‫‪9‬י ביד רמה‬

‫ושסלי ‪99‬ה‬

‫ה‪2‬םני שמה‪,7‬‬

‫השתדמה‬

‫‪;8‬‬

‫למסליקתה‬

‫‪;9‬‬

‫ואהליבהסי‪ ,‬מה‪ -‬תנסל עוד וכקה?‬
‫ןחווןושראות;‬
‫ואיןמופת?‪8‬יןאותושי‬

‫נהיא כממקרים טסהלכשללעירים‪.‬‬
‫ז;‬
‫ו‪9‬ן?יקזניישון‪4‬יחליקלהלשו‬

‫ואםש?‪5‬ללראות‪:‬מסיקץ‬
‫ת*י‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫י‬
‫כ‬
‫ל‪1‬‬
‫ליא‬
‫ס?בואות‪:‬‬

‫יוליך ליאושי‬

‫ושנוחותשאננות‪,‬‬
‫‪2‬ם לאיינות‪,‬‬

‫היא‬

‫ושיא אישוןלטישהסךאשון‪:‬‬
‫"למהקטוב שתנקשי‬
‫ל !*‬
‫לוא‬
‫וירע‬
‫ה‪9‬י‪8‬ין‬
‫ת צקה ‪?6‬‬
‫סל‪2‬עח ט‪9‬ה סקיקלוי‬
‫בזהושיה לטוה ושטה‪6‬י‬

‫נעני‬

‫ובנותטדינות‬
‫טטפותושנגזת‬

‫רס?זרייינות‬

‫*סקשיס‬
‫סקלומטךימת‬

‫וילשיניתשיבית‬

‫בל‪22‬י ש‪9‬ה‬
‫ילמינות‬
‫שץ למינות ?זשי‬

‫?ירי‬

‫;‬

‫'"‬

‫‪ 1‬ביום שאלך להר ציון פחונן עפרו או תהיינה אבניו שרופות משלהבת לבי‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ב‬
‫במי רמעי‪ 9 – .‬עתה בכתבי אליך‪ ,‬נחפזיפ דמעי לררת בטרוצה יותר ממרוצתירי‬
‫כי דמעי‬
‫דחופים ע"י אנחותי‪-.‬ו דברי כנפת ישראל אלה' (היונה היא כנסת ישראל)‪4-,‬בני שעיר החורי‪,‬יחליקו‬
‫לה לשון לפתותה להמיר דתה‪ 6 – .‬הלנצח תהי תמה (מל' *יונתי תמתח) לכוו ולחרפה (ע"ר *נל‪4‬‬
‫צמתך" ישעיה)‪ 6 – ,‬לבזה ולשממה ביד *"מה ומוה' בני אדום‪,‬‬
‫ ‪ 7‬וישמעאל העפהעלי אימה‪- .‬‬‫למשפחת‬
‫*השייך (סי'‪.‬רומי קשת')‪ 9 – .‬ואהלי (בית המקדש) היה‬
‫לבמה‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ד‬
‫א‬
‫'‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ל‬
‫ה‬
‫א‬
‫*‬
‫(‬
‫מכני‬
‫אדום)‪ 10 – .‬כנוי לייושלים‪ 11 ,‬ובכ"ג שמרו אמונתם אשר בה חונכו ו‪:‬תגרלו‪:‬‬
‫‪-‬‬

‫ועפרותיו שטופות‬

‫ריה ודה הלוש‬

‫‪2‬מ‬

‫ולחלילי'זמונית גינולעניזי‪–‬‬
‫י שסק‬
‫ולשהכשרסק‬
‫ד‬
‫י‬
‫ס‬
‫?‬
‫י לסק‪,3‬‬
‫ורליךסק‬
‫נרוד‬
‫גיאל‬
‫ולרץ‪:‬טים‬
‫לזליהנייר‬
‫ד‪2‬ל אסוה‬
‫ר ‪,5‬‬
‫זלי ללומיק‬
‫ורגל‪7"4‬ה‬
‫נקניטן‪4‬ר‬
‫ששק!ריית מו‪9‬ר'‬
‫וןעח וסר‪,‬‬
‫נולההאשר‬

‫פיחתו וספו‬
‫וסטיתבזיפו‬
‫‪87‬שסדקה ?שפו ותיעד טדשאול‬

‫‪12‬‬

‫ישעי‬

‫וכלעולטים‬

‫יסאין"עה‬
‫קייה"לץ‬

‫‪44‬‬

‫פא‪.‬ן ‪?9‬ןשוט‪99‬ר ‪87‬יןקלךיאין‬
‫יה‬
‫יראילבי?‪9‬ק וציי‪9‬ויש‬
‫ךי‬
‫ילפו ?קיםסךוףשפו‬
‫שב‬

‫‪:‬זנחיי‪4‬יי‬

‫למוטךיחזיונ‪8 .‬ז‬

‫ויפוצושוטיי‪,‬‬

‫ושיבשלמעטי "לסיקללירי‬
‫?בורף?ס‪9‬יני‪,‬‬
‫קנלהלעיל‬
‫ל טל‪:‬נוני;‬
‫והשבלעיני ימי‬
‫קרא‬

‫‪9‬‬

‫‪,‬‬

‫?ר;‬
‫‪7‬‬

‫ערד‬
‫ייטל‪2-‬ש‬

‫ייכלאו‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ה‬
‫מרר‬

‫לסרה*"ז‬

‫"‬
‫ל ן‪%‬ד'‬
‫‪ Ta‬קף‪9‬ה‬

‫מירי‬
‫?‪:‬גוזשלשאולו‬
‫‪!0‬‬

‫ב* פיופ ל"עושה שלום"א‪.‬‬
‫(שש הגועות)‪,‬‬

‫ישל‬
‫! כקןששורי‬
‫ויש‬
‫דיסעדשוריי*‬

‫קוראים סל‪9‬כשלם‪,‬‬

‫שאלו לשלוםשלם‬
‫ח ‪44‬‬
‫‪:‬סי" שזעקךשיז‬
‫ףושטעה"‪,‬‬
‫סדיןיך‬
‫ויחיןטלסץומריה‬
‫לסרר סקר הולם‬
‫"‬
‫‪8‬‬
‫ובשוב שכותו‪-‬כחולם‪.‬‬
‫‪1!2‬‬

‫יעסיק‬
‫ר‬
‫י‬
‫יושורי‬
‫נקםושלם שלם‪,‬‬
‫ם ‪,49‬‬
‫ישל‬
‫וסיקר"ךנ‬
‫‪48‬‬

‫‪1‬‬
‫ן‬

‫ז"שרףולקוץ‬
‫ר‪2‬ד‪-‬י‬

‫סי‪13‬ת חורס'‪,‬ו"קךץ ‪20‬ז‬

‫י להכנע‪ ,‬כמו *מאנת לענות מפגי"‪ '- .‬ח' היושב בשסקים‪ – .‬פ דודי (ה') רחק סמני‪ ,‬והאויב‬
‫הרודה בי בפרך דחק אותי‪ 4 -.‬ואנתנו שואלים מתייח‬
‫י הק‪.‬ן (וצ"ל שאול נשאל)‪ 5-,‬עולו ומוסרות‪-,‬‬
‫‪ 4‬הצר האויב סר אלי (התקרבו וצורי ומגיני סר ממני‪.‬‬
‫‪ 7‬מקוס מדרך כף רגלו‪ 8 -.‬למוער הקץ אשר‬
‫‬‫המורד‪,‬‬
‫‪!0‬‬
‫!‬
‫י‬
‫ה‬
‫מהרה‬
‫ומכסאו‬
‫האמה‬
‫הורד‬
‫פ‬
‫ו‬
‫י‬
‫~‬
‫את‬
‫ן‬
‫ב‬
‫נבאו החוזים הנביאים‪ 9 .‬לפני ולפזית‪- .‬‬
‫ ימי‪_.‬‬‫היפה הזה נעשה במתכונת‪,‬שירי צמדים* (כשירי "התרשיש" לרמב'ע)‪ !9 .‬ירושלים‪ !3 – .‬בכל‬
‫‬‫‪!6‬מלי *י חל מ ‪ 1‬בניהם 'ובו בבר‬
‫‪ 14‬אצעק‪ ,‬כמו *כיולדה אפעה"‪ !5 – .‬מין נחש (מכיןאייני)‪- .‬‬
‫'‪_.‬לרעות בבר‪ r'h~ ,‬לארצו; ובשוב שבותו‬
‫יך‬
‫(איוב ל'פ)‪ .‬והכונה‪ :‬אין מרבץ לעדר (לישראל) השצורר‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ו‬
‫!‬
‫‪8‬‬
‫"וחכם‬
‫ו‬
‫מ‬
‫כ‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ע‬
‫יהיה כחולם‪ – .‬ז! חומותי‪ ,‬מל' "כנות צעדה עלי‬
‫שונאי‬
‫בשורי"‪-.‬‬
‫‪ !9‬מל' ‪,‬ישלוך כל יתר עמים" (חבקוק)‪ ,‬והכונה‪ :‬שלול טהם יקו עדני שלקחו ממני‪9 – ,‬נ ועד אן‬
‫אהיה גם בחווף גם בקיין (ר"ל גל ימי) גין חורפי ושונאי‪ ,‬ער כי אקוץ בחיי*‬
‫' ‪-‬‬

‫אוצר השירה והטליצה‪.‬‬

‫?ק‪ .‬קוםלערכיעוקיץ'‬
‫םהולד ?עלם‬
‫צלי‬
‫םשנקלי קלם‪:2‬‬
‫יעל‬
‫דלה ‪ 8‬עם‪:‬לדולקאדי‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫ודרי?שמיוליאל‬

‫‪:4‬‬

‫‪.‬‬

‫‪103‬‬

‫י ‪%‬איום??אלצ*‬
‫*איל‬

‫שימי‬

‫אלם‬
‫‪:‬סךסין‬
‫הסתעגמואלם'‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪%?:‬ף ש‪%‬‬
‫וחלו עקףנעס‪':‬‬

‫סים‬

‫וקאגם‬
‫י‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ס‬
‫כמלם‪.9‬‬
‫ועיני‪%‬ל‪"-‬י‬
‫קקנס ‪:8‬‬

‫ףסילמת!‬
‫ישל סרהדי‬

‫נ‬
‫‪ .‬רשות לשמחת‪4‬תורה‪.‬‬

‫(ש‪.‬ת‪,‬יתדוש"תשתי פעמים)‪,‬‬
‫נזהלף ‪9‬למהן‬
‫במעמד דחק‪ ,‬משמתהבכח‬
‫סלתה"‪.‬‬
‫סיום אשר לאחלמה‬
‫סיקלד‪.‬סקי‪-‬לקום‬
‫‪4‬לסה'‪*1‬‬
‫השתום‪9‬הסדי ‪%‬לחזה לסר קדש‪12‬‬
‫אכריסח‪4‬סה‬
‫לף מנחה‪,‬‬
‫ולאשלמה‪,‬‬
‫ל‪9‬הועיניה סל כמאףמלקה!‬
‫כיךשמה שלי‬

‫שיהלאדית‬

‫‪:‬יים‬

‫שיסה"שי‬

‫קדשי‬

‫ה על ארך הגלות‪.‬‬

‫(ש"ת ויתד‪ ,‬ש"תויתד ותנועה ויתש;‬

‫ימתרחיים;ךדהיעמה‪"4‬‬
‫כשלהולא‪:‬כלהלהתנערהן‬

‫התעופפה‪,‬ססנוף‪4‬ה'ח"יה‪'5‬‬

‫סביבלדוהסוקרה מערה‪;16‬‬

‫ילף‬

‫ךמסשב‬
‫לקץמו‪%‬ךה'‬
‫אך חקרה מלל אשרי‪%‬ךה‪7‬י‪.‬‬
‫אשרענה כארך נדו‬

‫דיה‬

‫שסים‪,‬ולשהשל שאל ס‪%‬ךה‪,18‬‬

‫‪ 1‬הולך צלמם (צורחם‪ ,‬גומם) בצלמות ובחושך (טל‪,‬‬
‫*אך בצלם יתהלך איש")‪- .‬‬
‫גחלי הצלמיםוהאליליט שלהג ‪ 3 -‬רומם‪ ,‬נשא‪ 4 – .‬אשר בבדושפתיו לשאול וכו'‪ 5 – .‬מל' *מאלמיםאלוטים"‪.‬‬
‫והכונה‪ :‬תרנין שפתי ישראל שהיה כאלם בגלות‪ ,‬ואשר כבר אלם )‪ nep‬אלומוח) את עוגותיו המרושם‬
‫כקמה‪ 6 .‬כמו נס‪ 7 -.‬אסוף‪ 8 -.‬כסו שעשית במצרים (*הנס* עיר גדולה בסצרים)‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‬‫ חכם בסנורים‪-.‬‬‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ש‬
‫פ‬
‫נ‬
‫וחיא‬
‫~‪ 1‬העלה את עמך הנזכר למעלה‪ 11 -.‬הנלה (כנכת ישראל) יצאה לקדם פניך‪ ,‬ה'‪,‬כי לך כלתה‬
‫חולה וכואבם למן היום שאינה יכולה להתפלל ולחלות פניך בבית הטקרש‪ 1 2 – .‬בשלש רגלים‪ 13- .‬כי קיר‬
‫המורח בבהכ‪-‬נ מכוון כנגדבהם‪-‬ק‪ 14 – .‬אל העיר‪,‬בעיה ‪ 15-‬טל'*חופףעליו כלהיום'‪ 16 – .‬העניה הכוערה‬
‫סוחרת וסובנת סביג לדודה (הקג‪-‬ח)‪ – .‬זו היא תשגהכי הגלות לא תמשך יותר מאלף שנים (ד‪-‬א תתכ"ה)‪,‬‬
‫אגל בושה וחפרה סהשערתח (כמו *שער בנפשו‪ 18 – .)4‬ע"ר *אל תער גמשי*‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫וצלה אותט על‬

‫‪..‬‬

‫י ‪"1‬ןך""יוק‬

‫‪104‬‬

‫סןקטלהלאיסך‬
‫ה שר שטו‪–‬‬
‫בטךה‪1‬‬
‫וישי בתוף‬
‫ל‪9‬ה לאלב ‪8‬שהלה‪ 1‬והיא‬
‫סיףלסלקוש‪:‬ש‪4‬ף ‪49‬להי‬

‫נסטסן‪:‬ף?הולא ב‪?41‬ה‬

‫ויה‬

‫ליהיאש‬

‫ו‪4‬ם ‪%4‬ךה‬
‫שם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫כ‬
‫‪:‬באגללינוושל‪:‬חרש‪,‬‬
‫שש מאדגשעףהו‬
‫‪2‬ל?ל?ייפויי‬
‫‪*1‬‬

‫ה‪ .‬מאורה‪.‬‬
‫(יתר ותטעה‪ ,‬יחד וקת ‪-‬שתי ונעטים)‪.‬‬

‫איי‬

‫גדר‬
‫רריעותשלשיגאידיתדף‬
‫שעממי‪2‬לאתחר;?לילם?לא‬
‫הדר ‪13‬‬

‫סלי קלשונדלהושיו הל‪:‬‬

‫ומלכי‬
‫ושיף‬

‫משיליסדילשויויתוך‬

‫יי‬

‫ירררי"‬
‫‪6‬‬

‫סמילם' ‪8‬שר??גי לעםיתוכנו רחצי ?כגיסם'רייש‬
‫יאיומסם'‬
‫לקלם ‪?9‬ם‪:‬מףאן‪4‬ישלאוחיועייי;‬
‫שרבותאבונו‪4‬שףץבליו?דר'‬
‫סררם וראשקהי‪:‬שוסב ‪9‬שחרונה‪,‬‬
‫י וטאטאם ‪4‬שרקדר!‬
‫ופיר?איר ש‪?9‬ה‬
‫‪8‬‬

‫ר* פירפ*‬
‫(ארבע תנועות)‪.‬‬

‫פשי טילו‬

‫סך‪5‬ירוים‬

‫‪8‬‬

‫ו רוקים‬
‫ויצומ‬

‫ומפו ‪?8‬י'ן‬

‫‪2‬שסת‪ 4‬ךקים‬

‫ושיד ‪9‬אאלי‬

‫ושזיקדר‪.‬‬

‫ארסי נדר‬

‫‪ 1‬ע"ד מליצת ירמיה‪ ,‬כ'‪ ,‬ט‪ ' ,‬ע"ד ‪,‬יכבדו צניו ויצערו" (איוב)‪ .‬והבונה‪ :‬היא לא נואשה‬
‫‬‫‬‫מהגאויה גין ננדולתה ‪:‬ין בשפלותה‪ 3 – .‬המשורר שואל את כנסת ישראל (או את אה"ק)‪ :‬א'ך נהפך‬
‫מראיכם (כסו *ישנא הכתם החוב*) בגלות כתוך בני ערב?‪ * -‬ואת תשובת היריעות‪ * .‬ופי זה‬
‫‬‫ידווש הער ויופי משושנה אשר בין הוטים? (עד כאן תשובת היריעות)‪ 6 – .‬אלה דברי נחסה של‬
‫המשווו‪ :‬אתם שקכם דחוים משכניכם‪ ,‬דעו בי תהיו ררושיפ פאדוניכם (הקב"ח) כי לכלם ובו‪,,‬‬
‫‬‫ז נאור שבעת הימיפ‪ 8 – .‬מל' *כי יבישו סאיליפז‪ – .‬כחותי‪.‬‬

‫י‬

‫ז‪,–‬‬

‫‪ -‬ן‬

‫‪–.‬‬

‫‪,‬‬

‫א‬
‫ל‬
‫י‬
‫י‬
‫ולםוד‬
‫נולה‪,‬‬

‫אוצר השירה והטליצה‪.‬‬

‫‪105‬‬

‫שקנויפה‬

‫‪1‬‬

‫ו‪4‬ך‪:‬ההויי*‬

‫איןויש‬
‫הפ‬
‫ודוםגול‬
‫‪%‬ץקוץ‪%‬וךר‪.‬‬
‫אונסירוים‬

‫סיקי‬

‫וסלל‬

‫‪10‬‬

‫ורסנת ס‪9‬ל'ק‬
‫לחוזתס‪9‬ל‪'2‬‬
‫קתי‪4‬ה בים*‬
‫י ‪4‬ךב‪*8‬‬
‫‪91‬ג‬

‫קשוטו לקימי‪.‬‬

‫לי?עיך‪9‬ים‬

‫וסי‬
‫ד‪4‬ףור‪—‬‬

‫סנופיסךב‬
‫סמכו לשרב‬

‫סס‪8‬ד‪4‬לי‬

‫‪-‬‬

‫נקלזעלי‬
‫ךצלהוףי‪9‬ר‪.‬‬

‫ורע ‪?4‬ה'‪4‬‬
‫קשטל ערה‪5‬י‬

‫יע‬

‫‪?9‬לק‬

‫יקבךדייה‬
‫ששבןדיה‬

‫נמלייזדה‬

‫*‬

‫‪*8‬‬

‫וקשתומשך‪.‬‬

‫ש‬

‫?תוף ייית‬

‫זינים‪,‬‬
‫י‬
‫ישל‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫ך‬
‫ייי‬

‫‪tSb‬‬

‫?‪84‬יר‬

‫ודליט?א‬
‫ס‪99‬ירמשא'‬
‫א‪8‬‬
‫שךנרמש‬
‫‪7‬‬

‫הך‪8‬ה לאנוס‪'8‬‬

‫?מוק‪-‬‬

‫שקלימשר‪.‬‬

‫ועקרךעי‪9‬ה‬
‫?‪94‬ר‬

‫ייסק סק'?ף‬

‫יריה‬

‫‪9‬‬

‫__‬

‫‪7‬רי‪2‬הדקך‬

‫!‬

‫ן‬

‫ן‬

‫מקשב דברל‬
‫רק לף סכךל‪,‬‬
‫בקליוםודל‬

‫נמרטימשך‬

‫' סוד קץ הגלות‪[ 4 -.‬בנטת ישראל גלתה בין אויביה‪ .‬ואצל הרכ' ‪,‬והדר' ההת ‪,‬וחדם']‪-.‬גמוריפ‬
‫בחצים‪ ,‬כמו ‪,‬יסוכו עריו רביון ‪ 4‬כנוי לבני ערג *משמע ‪ 1‬ד ‪ 1‬מ ה ומשא'* ‪ *-‬מל' ‪,‬שבנה דופח‬
‫‪6‬‬
‫ז א' סנני ישמעאל ומשהע ודומה ומש אן‪ 8 – .‬כדבר הנבואה‬
‫‪:‬פשי'‪ – .‬גכלוב‪ ,‬ניסווימ‪- .‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫ד‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫(משא ה')‬
‫ש?‬
‫ה‬
‫פ‬
‫י‬
‫צ‬
‫(‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ם‬
‫י‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ה‬
‫מל' ‪.‬שחר‬
‫בחשך‬
‫מבני‬
‫אנשי המוסר* ‪-‬‬

‫וע‪.‬פה*) את עסת ישראל היפה‪,‬‬
‫‪ 10‬נקו המדה‪ 11 – .‬אחוות נחלה וגלידות הארץ‪ 11 – .‬של‬
‫‬‫‪,‬‬
‫)‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫"‬
‫ל‬
‫ישראל האחוו בחברים ויסוריפ‪ 18 – .‬עכב‪ 11 )* – .‬אשת עשו (בראונית‬
‫ ‪ 14‬פל' "לא ערה‬‫א‬
‫ג‬
‫‪,‬שא‬
‫ן (כמו‬
‫ך‬
‫י‬
‫ל‬
‫ת‬
‫עליו שחל"‪ 16 – .‬פל' ‪,‬וככלה תערה כליה‪* .‬וכליו" הםבליויי‬
‫ך‬
‫י‬
‫ל‬
‫כ‬
‫וקשתך*)‪-.‬‬
‫' התעמוד‪,‬‬
‫‪.‬אנוס" ה‪-‬אשזן טל' ניסה ונויחה‪ ,‬והשני פיוישו‪* :‬אמלט* מל' ‪,‬רוס*‪ 4 – .‬סי‬
‫הפעול מן שגס‪.‬‬

‫"‬

‫ר יהודה הלת‬

‫‪loa‬‬

‫ךלי"חן‬
‫י‬
‫ל‪2‬ורק‪2‬‬

‫ומשי סו‬
‫?ל ‪94%‬לים‪.‬‬

‫מדכץ‬

‫ותערולפורים‬
‫טעלששרים‪,‬‬

‫לשסף‪:‬וטירון‬
‫?ל‪4‬י‪49‬לים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫ומקיריטירים‪5‬‬

‫חרב מער‪,3‬‬

‫טתוך"ער‪,‬‬

‫מנעץ ך‪9‬לים‪– -6‬‬

‫נ פיוט‪.‬‬
‫"טשקל כנ‪.‬ל)‪.‬‬

‫‪:‬טי‪9‬ל'‬
‫דעיניכלוי'‬

‫בבורצרסלוא‬

‫אשב נבדל‪,‬‬
‫ושח סר נשל‪8‬‬

‫והנהנופל‬

‫‪8‬‬

‫נשנייאפל‬

‫שנןעםדל‪.‬‬

‫טיהצורי‬

‫סלעיוצירי!‬

‫'‬

‫‪:‬קיםלעדי‬

‫‪8‬ל‪9‬א‪:‬סבל!‪– -‬‬

‫מה‪,‬שישרף‬

‫לבישרף‪9‬‬
‫ואחזי‪4‬רף‬
‫במשרף‪:‬גטים‪.‬‬
‫וכמה‪ ,‬טס‪:‬ה‪,10‬‬

‫לשמהש"ח‬

‫חולהדנס‪:‬ה‬

‫‪,‬ומובל אעימנ‪–?1‬‬

‫‪ 1‬ישראל‪ 2 . – .‬יראו נא‬
‫‪3‬‬
‫ויחזו את פובך‪ – .‬תגלה והשיוף כמו *וקיר ערה מגן"‪- .‬‬
‫‪5‬‬
‫*שמיר‬
‫‪.‬‬
‫‬‫ת‬
‫י‬
‫ש‬
‫ו‬
‫מ‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ו‬
‫*‬
‫ן המשומר (ר"ל בני ישראל)‪ – .‬מל'‬
‫‪ 4‬והשפוךיי‬
‫ינפצו"‪ – .‬מל'‬
‫‬‫‪,‬‬
‫"‬
‫ם‬
‫*כליון עיני‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫פ‬
‫נ‬
‫‪8‬‬
‫ה‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫ק‬
‫נ‬
‫ע‬
‫(‬
‫הר‬
‫ס‬
‫ג‬
‫שה‬
‫וכבר‬
‫נופל‬
‫ואני עודני יושב בגלות‪ 9 – .‬הה כי‬
‫‬‫נחש‪-‬שרף‪ ,‬ורף את לבי‪ 10 – .‬ועד מתי‪ ,‬הה ה'‪*( 1‬אהיה" וטו של הקב"ה *אהיה אשר אהיה‪ )-‬אהיק‬
‫לשפה? ‪ 11 -‬וסובל עמל ומצוק (מל' *בן אוני")‪.‬‬

‫אוצר‬

‫השירה והמליצ"‪.‬‬

‫‪107‬‬

‫ח‪.‬‬

‫(יתד וש"ת‪ ,‬יתד וש"ת ויתד ותנועה)‪.‬‬

‫סשיבותים‪:‬ספוב ‪ 3‬לעבודאלהים‬
‫ךריבוניסף‪ 1‬הולכיחומסים‬
‫ם;‬
‫אליו ‪4‬הי‪9‬םצרייי‬
‫ועובדיהאליליםשמיסים‪1 .2‬‬
‫וזה קצפו ‪-‬אני ז‪4‬ד עבד‪.‬ם‪,‬‬
‫ם!‬
‫ךעתרצינו‪-‬אקיסלד"לקי‬
‫ן‬

‫ישר‬

‫מ‪.‬‬

‫(ש"ת ויתר‪ ,‬ש'ג ויתד וש"ת)‪,‬‬

‫‪-r‬עשיקקדים סם‪,‬‬
‫שדי‪~r‬‬
‫‪94‬דארני הוא לסדחטשי‪:‬‬

‫ן ‪2‬לסו ‪9‬כוש פלאגישסלקו‪-‬‬
‫‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫ימךהנפשי!‬

‫‪,‬סלקי אלני'‬

‫י* ומרללילשבת‪.‬‬

‫(ש"ת ויתד וש"ת‪ ,‬ש"ת ויתד ותנועה)‪.‬‬

‫עלאסבסףישט‬
‫הגביעי‪,‬‬

‫?ליםלקי‬
‫יטעשהלץ שלקדים‪,‬‬
‫ששת‪:‬ס‬
‫י‬
‫םשובר בסם טשסע?דידים ‪-‬‬
‫?לםרעעי הם‪:‬מים אחדים‬
‫םס?‪9‬יעי!‬
‫?לוםיו‬

‫טטחיהוי ‪9‬ך‪,‬יוםסרנוזה‬
‫אצאקיום ךאשון לקשות מלאכה‬
‫לקרך ליום ש‪9‬ת סט‪4‬ך‪9‬ה‪,‬‬

‫‪9‬יסתלסים שם שם מ‪9‬ר‪9‬ה' ‪-‬‬
‫סטהלסיסלקי ‪:‬גיעי*‬
‫‪6‬‬
‫מאורליוםמדשי כאור קדוקי‬
‫י‪:‬‬
‫שישוכולסים קנאוקשיש‬
‫‪6‬‬
‫טהליליוםשני ארלשלישי‬
‫לסטיר טאורותיויוםשרכזי!‬
‫קיטע ‪9‬סשר פובט'וםשדישי‬
‫ת ‪-‬היה לקשלנאגרי‪:‬‬
‫‪9‬ייסס‬

‫טיל‬

‫י‬

‫‪ 1‬עויך‪ ,‬בגולך‪ 5 – .‬מל' *המסי נמך חיש** ‪ 8 –‬הלא מוב‪ 4 – .‬המשורר אומר כי תיכף‬
‫נ'ום הראשון הוא יוצא למלאכתו רק למען השתכר ליום השבת‪ ,‬ולק בגלל זח יברך ה' את מעשי‬
‫יויו‪ 5 – .‬על יום השכת נאצל אור מאורו של הקב"ה‪ 6 – ,‬אחרי שאור השבת יורח באור יקר‪ ,‬לא‬
‫י צרך בהם (המאורות‬
‫איכמת די כלל יום ב' וג'‪ ,‬יסתיר נא יום ד' אתן מאווותיו‪ ,‬כי איו ל‬
‫‪:‬בראו כיום ד'‪4‬‬

‫ר'‬

‫‪198‬‬

‫שקרלעקדותישרב לחפשי‬

‫יהודה הלוי‪.‬‬

‫‪7‬ר‪1‬ע‪.‬י*‬

‫‪.‬‬

‫‪8‬םנעונראלדליצא ךמה‬

‫?רכ ‪-‬וטזשח?לנודיונסי‬
‫קריאאלן?למזטלפי‬
‫טהנרמהלימתטין ס?‪9‬שות‬
‫םשקויששי?טסה‪,‬‬
‫יינ‬
‫י שקת שים סךשות!‬
‫כי קך‪9‬השלי עת המנוחהז‬
‫ליאותסג‬
‫באו בספוחים‪,‬סרבו אשישות‪:‬‬
‫‪:‬היוםמנוחי‪1,‬הדודיורעי!‬

‫שיש‬

‫‪2‬י‬

‫יא* מנף מפיוס לקרושה‪.‬‬
‫(נ' נ' תנועות)‪.‬‬

‫‪–‬האוטר והגוטר'‬‫אוסיות*;‬
‫שיי‬
‫‪7‬סש‬
‫רט‬
‫ךסצושה‬
‫ע טה לשות‪:‬‬
‫ויוש‬

‫יטה‬

‫משיות‬

‫שדהויות‬

‫שלי"לרי‪'99‬ות‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬י‪9‬ס‪4‬טן‬
‫ךהורדתןמסטיות‪,‬‬
‫‪1‬סן ‪? tbet‬ד אושות‬

‫ייריקו‬

‫שםיף‪4‬ררד‪ 5‬לתוךמךךד‬
‫ת!‬
‫קטיןשווישךיו‬
‫?שת שמך ?עוליך‬

‫ף צופיות‬
‫יק‬
‫‪9‬ש‬
‫ו‪9‬י‬
‫‪.‬‬

‫קוראות ?ראש הומ*ות ‪- – -‬‬

‫יב‪ .‬מפיופ לקדושה‪.‬‬

‫‪:‬אש‪"9‬שייק‬
‫י‬
‫ף‪42‬להך*?לם‬
‫יקיט‬
‫‪7‬‬

‫ושלה לאשיסיף‬

‫!‬

‫‪1‬‬

‫?כורף ללא עולם!‪– -‬‬

‫(שש תנועות)‪.‬‬

‫טייאסר לאךשף‬
‫י‬
‫סושסןםוסילם‬

‫ונידו מוראף‬

‫ובליךשיע‬

‫קולם‬

‫‪*8‬‬

‫! יום ה' כגר יבשרני כ' מחר ששש; הנקל של יום ו' עוד יהיה שייך לעגדותי‪ ,‬אבל הערב ‪-‬‬
‫לחופש שרי‪,‬כי אז אני קרוא אל שלחן ה' (רועי‪-.‬זן ומפרנס אותי)‪ 1 – .‬אם כל היום אנוד ואסובב‬
‫‪ 4‬את‬
‫למצא רוחה (בבראה הכונה ל‪.‬רי‪1‬ח"ן‪ ,‬הנה בעוב ‪ -‬אשבח כר‬
‫נ המדבר ומקיים‪- .‬‬
‫אשל יאחה ויגא‪ 5 -.‬קכץ נא את עדרך (ישראל)‪-,‬פ הכי לשון נקבה‪,‬כ' מוסב אל הוויות הדהויות"‪.‬‬
‫‪ 8‬במקום שאיפה'‪ 9 – .‬מנלי אשו ישמע קולם‪.‬‬

‫עמיי‪- .‬‬

‫אוצר השירה והמליצה‪.‬‬

‫ררתניהרידף‬
‫יהלאסיף‬
‫?‪9‬ללי‬
‫ייצאס‬
‫ילקראתך ‪-‬‬

‫לקראתיייאסיף‬

‫א ‪4‬בוךסף‬
‫י‪9‬יל‬
‫תקדשסןיסיף*‬
‫ט ‪1‬ה לאויראף‬
‫‪61‬לטלטסף?לם‬

‫!‬

‫יסילארחיאף‬
‫א‬

‫י‬
‫י‬

‫‪1‬‬

‫י‬
‫'‬

‫‪104‬‬

‫ך‪8‬טהנומן?קלם‬
‫‪-‬‬

‫!‬

‫‪-‬‬

‫שירי תוכחהומומר‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫א‪ .‬תוכחהלנפש‪.‬‬
‫(ש"ת ויתד נ"פ בדלת‪ ,‬וב'פ ת"ת במוגר)‪.‬‬

‫י‬
‫יתוסילי‬
‫םלאלהוך‬
‫כ‬
‫ל‬
‫לטהלסקריסן‪9‬ןטסילי‬
‫‪9 08‬ת‪9‬ת ?ל שםאיןי‬
‫י‪.2‬‬
‫קל‪8‬ד‪4‬נילןקןושלשגיל‬
‫לאכן‪ ,3‬אבל שכנת קשרותמקנה‬
‫נמ‪949‬י מוסרנלאסקוילי‪:‬‬

‫סייי‬
‫סי‬
‫!‬

‫?ס‪4‬מטרשיים‪,‬ךלאייתיקום‬

‫סאור‪,‬רמי‬
‫ך‪3‬יןפובלך;‪98‬ץיליי‬
‫חיבידור‬
‫ך';טמריררך‪94‬תי‬
‫טהמאמינישודוטהמ?טאיל' ‪16‬‬
‫;‬

‫יד‬

‫ו‪49‬די‪:‬טים ושרם‬
‫י‬
‫ד‬
‫ט‬
‫ו‬
‫קסם ‪4‬ףס?שילין‬
‫‪08‬‬

‫"כגדי‬
‫דרשילנקשךטלהשחוסלי‬
‫י'!‬
‫לעריועלסי‪4‬ת‪4-‬שיתוחיל‬

‫‪- – -‬‬

‫‪ 1‬תרעד‪, ,‬תדהרי (מל' "חולי וגותי")‪ – .‬ש אל תדאגי לערות הומן ואל תגילי אםייפנ לך‪- .‬‬
‫‪ 4‬זה יום המיתה‪ 5 – ,‬ולמה תמי מדרך האמת‪,‬ימין או שמאל?‬
‫‪ 8‬אבל ‪8‬ת‪ ,‬נפשי‪ ,‬לא עשיתכן‪.‬‬
‫הומן) אינם נאמנים עמך‪ ,‬ואם שת‬
‫תשמאילו')‪ 8 – ,‬הלא הימים‬

‫(סקיי‬
‫‬‫(כמו "כ' תאמינו וכי‬
‫בבגור נהם ולעובם ולתעגם‪ ,‬אז תצליחי (כמו ‪,‬משכיל בכל דרכיו")‪ 1 – .‬עשי מעשים פובים שתנחרי‬
‫לעד‪ ,‬ועזבי מה שתצטרכי להנחיל לאחרים‪ ,‬מה שלא תקחי אתך כמותך‪ ,‬ר"ל הממין וקניני עוה"ז‪.‬‬
‫‬‫(מזיר הזה כל המלים הגומרות בשג' 'מוא"ים‪ ,‬השוא השני הוא יתד אל התיבה הסמוכה)‪.‬‬

‫תקדימי‬

‫ך יהודה הלוה‬

‫‪110‬‬

‫ב‪ .‬מהנוזות‪1‬ינוסנמדע‬

‫(יתד ותנועה‪ ,‬יתר וש"ת‪ ,‬יתד וקת ויתד)‪.‬‬

‫ושסה מהיקילד‪4‬ת~‪ .cu‬משוסי‬
‫ףעיכינעזרים גנערהנק‪4‬ר‪!4‬‬
‫סל‪2‬ד‪:‬ט‪.‬סשסיית‪1‬קדמיציי‪,‬‬
‫ך‪54‬‬
‫!‬
‫טלאנישיקה‪9‬מ‪94‬ישסרי‬
‫‪1‬‬

‫)‬

‫וססנץריטןכליז'טמירים‬
‫קשרטףסיקיגלהוסש‪4‬י‪!4‬‬
‫אדיור במעלך‪,‬‬
‫רטי גלרור ליצ‬
‫‪8‬‬

‫'טתולדות‪:‬סיםסיטים‬

‫‪2‬‬

‫שיי‬

‫ששי‬
‫יטלגך ‪9??9‬תי‬

‫שקרו**‬

‫‪6‬‬

‫‪"1‬נהרו!‬
‫נפשות אשר ‪8‬ל פובא?י‪D‬ף‬

‫נ‪ .‬תוכחה‪.‬‬
‫(שית ויתד נ'פ נדלת‪ ,‬וב'ם ונ'ת במוגר)‪.‬‬

‫טהמלטין~‪ rvl‬אשר‬
‫סהסי‪92‬ל' רבויומי הצר‪!8‬‬

‫ן בו א‪9‬ת‪1‬‬
‫‪8‬י‬

‫יקעת‬

‫ן כל"ישוצואסיולסלטי‪:‬קיא‪,‬‬
‫ןומיתףישר!‬
‫‪ 1‬לאמר‪ :‬שמר‪-‬לףי‬

‫סמא שח‪, :‬סהסנדאיש לקשות‪1‬‬

‫כקצור וס‪42‬רבכדסיוצי‬

‫‪"!7‬‬

‫ר‪ .‬אלתיגע להעשיר‪.‬‬
‫(יתד וש"ת‪ ,‬יתד וש"ת ויתד ותנועה)‪.‬‬

‫ל‪9‬יי' טהילןףהוןיעשר‬
‫ש‪1‬‬
‫וסףדףשה‪-‬ן‪9‬ןנפילועי‬

‫ר‪8‬ה‪ ,‬קלטבוריךשוליטפילו‬
‫‪1‬‬
‫זהיכלסיופהלולמוגש*‬

‫ללע‪rvic‬ליי'יאקה‬

‫ססגשלדידויות‪ 1‬יסגש!‬
‫‪8‬י‬

‫! עד מת'‪ 1 – .‬הנה שליחי הוקנה (ה'ט;ר הלבן או התחלואים) משה‪-‬ים אותך במוסר‪- .‬‬
‫‪ 1‬כצפור דרור‪ * – .‬וממקרי הומן אשר כימים הלפו‪ 5 – .‬בסוד נפשות‪-‬בקהל תשות‪ 6 – ,‬ע"ד‬
‫מאחזיך "היום קצר והמלאכה מרובה"‪ ' – .‬ובעת א'פר 'חטא יאמרכי הכל בגזרה מקדם‪.‬‬

‫י‬

‫אוצר השירה והמליצה‪.‬‬

‫‪111‬‬

‫ה‪ .‬תוכחהליחחריקים‪.‬‬
‫(ש"ת ויתד‪,‬‬

‫וצלסלא ממשוסקלם‬
‫ןעךי לקר וסאלם!‬
‫סיש‬

‫ש"ת ויתד וש"ת)*‬

‫עם לאירעוהו‪1‬עסדוהו*‬

‫שיךיודעיויוכלולסס‬
‫רשהע‪:‬לסםיםי‬
‫טהלףנךלם‪,‬‬
‫‪8‬‬

‫וסאזנףקול שועתעטים‬
‫י;‬
‫ססטלליםלשלולב ?לם‬

‫קום‪,‬‬

‫?חילם‬
‫עוקדים‪4‬לי ט?‪9‬ריש‬

‫‪24‬‬

‫ו* פתיחה להספד‪.‬‬

‫ומונותיהיה‬

‫(שש תנועות)‪.‬‬
‫חכ‪4‬‬

‫וטץ?יקשתדיז טלקי‪;6‬‬
‫לטשפטו אזמר‪,‬‬
‫טרשם שלל!‬

‫יי‬

‫איטי‬
‫לוי כקרסי תמרמר‬
‫ואולםסימאנשסי"‬
‫ועל פובועלדענאטי‪:‬‬
‫גילהמאימייין!‪—‬‬

‫יטה תקערסקורששב‬

‫‪~lew‬סך?השודוי‪:‬ב'‬

‫‪4‬יסיהתו‬

‫?‪1‬ב‬
‫שת תורתאינ‬
‫י‪- 1‬‬
‫געורבונר‪-‬אל נאר‬
‫‪:‬סשה‪,‬והואעלסי ?שר'‬

‫י‬

‫י‬

‫‪- -‬‬

‫ושלישיק‬
‫ישר‪-‬‬
‫סויטביזעי‪4‬י*ייי‪—‬‬

‫ושב ?‪9‬ר?שסשה;‬
‫שלףחגה‪;8‬‬
‫גי‬
‫סל‬
‫‪:‬א‬
‫ו‬
‫פיםאשרסגה‬

‫הוא שאוללאייי‪.‬‬

‫?של‪28 :‬הסירים‬

‫ושיההיבולים‬
‫ו‪18‬הסס‪?:‬ךימ‬

‫יסקרילסמות‪4‬יר!‪—‬‬
‫סה קטנו‬
‫הסני‬
‫ו‪,9‬‬
‫ופקיו לאחלינ‬
‫*אלו לאךיינו‬

‫שת‪-‬מוסרשירי‬

‫! ‪- – -‬‬

‫אתה עודך ישן ואומות העורם כבו מתפללים לאלהיהם‪ 8 -.‬כן‬
‫י לנקד שלאלפי המשקל‪-.‬‬
‫ר‬
‫צ‬
‫י משמר ואתה חולם" וגה נגר‬
‫‪ 8‬להתעלס ממנו‪ 4 – ,‬בהוצ' את‪ .‬הנוסח‪* :‬קום‪ ,‬מה לך נרדם‪ ,‬זרים ‪-‬עלי‬
‫המשקל‪ .‬ואיבי תקנתי ‪:‬פ"ך‪ 5 – .‬הכונה הוא *ערוק הדין* על צרה שבאה לאדם (כל חרוזה גומרת‬
‫כל' הכתוב ובשם ה')‪ 4 – ,‬נעור בו הנשמה יתגאה האדם אעפ"י שהוא תמיד על פי באר (הקבר)‪.‬‬
‫‬‫‪,‬‬
‫‪ 1‬הייפו בעיני ה' אם יתפאר אדם עפר ואפר? ‪ 8 -‬ל‪ 4‬נם חיה אלף שנים הלא לסוף ישוב לעפר ‪-‬‬
‫‪ 9‬על מה ןה נקוה אם לא נחלה אתפני הע‬

‫‪,‬‬

‫‪.,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫‪,.,,.‬י‪,,‬ן‪.,.‬‬

‫ר *הורה הלון‬

‫נ‪11‬‬

‫פעזבכונםוכהמחלינמומוש‪.‬‬

‫‪:‬א‪.‬עיי‬

‫דעבליוקקוגקם‪.‬‬

‫?יה‬
‫ישרסיקה‬

‫יחד וש"ת‪ ,‬יתד ‪1‬טית עתד ותמעהג‬

‫ולתה סכל לקל‬
‫?שקקך" נקשי‬
‫דךךהי‬
‫?‬
‫לסלקייובו‬
‫‪nea‬רכתה ון"י‬

‫י‬

‫שסיסיישביייקטשה‬
‫טךשולןת"!‬
‫ישיסי‬
‫?"טיסו*ם‬
‫ץ"לקסטה‪,‬‬
‫ףף‪?:‬מולא‬
‫חיאוע"הריכתתש‪9‬ע‬

‫ישי ייך‬

‫!‬

‫‪18‬‬

‫‪'1‬‬

‫‪*4‬‬

‫לש"ת ויתד‪, ,‬טית ויתד הש"ת)‪.‬‬

‫שייה‪:‬דץ*ףטדירף‪,‬‬

‫אם ששף‪:‬קדהועילף‬
‫‪9 aWel‬הולל'ם ?צעף‪.6‬‬
‫אדסעלהר‪9‬הרצעף‪:‬‬
‫וצךף‪:‬קי סומף‪? ,‬לום סשה‬
‫מוסף חקור טשתסשקייף‬
‫ויס‬
‫ליום‪,‬ונםל‪9‬של?יקי‬
‫ף* ‪—‬‬
‫ה?הוסיקם?‪9‬נ'ף ‪- – -‬‬
‫שים כורשגייך‬
‫םזטמסמי‬

‫ייסן*ךסינ"‪9‬קאיחוניף‬

‫‪6‬‬
‫‪—‬‬

‫י‬

‫‪ 1‬התבל חלקה כבורה וטובה לאחרים‪ ,‬ולא תחצוץ גי 'ען אשר חלק' ה'‪ – ,‬ואיך‬
‫‪ 8‬דברים‪ ,‬כיה‪ ,‬ז‪-‬ט‪ 4 – ,‬התנהג עט יצרך כמו עט סופך‪ ,‬סגור *יך למען ישתק‬
‫בה? והיא וכו'‪,‬‬
‫‬‫‪ 6‬גם את הסכליק המשתגעים לא תשנא‪ ,‬כי אם תחשבם‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫ד‬
‫לכל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ל‬
‫וגם משול באזניך‬
‫‬‫ה‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ו‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ו‬
‫הטובות‬
‫ך‬
‫ל‬
‫האדם‬
‫‪8‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ומצרף‬
‫בבני צאן הנצרכים לרועת‬
‫ ומני‬‫לבחון את לבו‪ ,‬תישחנה בהשתנות מעמרון ואז תמצאכי רוב בני הארם פינים חם ולא כסף‪.‬‬

‫אבחר *גי‬

‫אוצר‬

‫השירה והמליצית‬

‫‪113‬‬

‫ב*‬
‫(ח' תנועות)‪.‬‬

‫מםססם‪4‬טענןמסייה‬

‫ת?שלנת‬
‫הוימשויריםחיט‬
‫י לאשטנע ל?אכ‪4‬‬
‫ולדעתסשל"ךאו אוב‪1‬ו ‪ 1‬נאו‬
‫אםהגאשישפי עללעסי ‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫ב!‬
‫אומיףרעתיוסיףסיאו‬

‫ן‬

‫ר*‬
‫(ב'ת ויתד ותנועה‪ ,‬יתר ובית‪'3 ,‬תויתדר‪.‬‬
‫י ן ‪:‬אוירה‪ :‬טהגרי‪,‬‬
‫ירחי‪4‬י‬

‫יוםשדנהגי‪,‬צגי‬
‫"‬
‫ר‬
‫ש‬
‫משם‪,‬ויטה‬
‫‪:‬מף מעלי"?ף'‪ ,‬ו‬

‫‪9‬י‬

‫ס"יש~יריטרי‬
‫סימשנף נעוה‪:‬טך‪:‬ץרישף‪:4‬‬
‫שיי‬

‫דעת‬

‫אתו לימודי יהדוונ ורוח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫נ *אוכ' ר"ל הבל כמעשי האובות‪ 9 – ,‬אםיקנאבי איש בשביל חכמתי ודעתי‪ ,‬לא אשים לב‬
‫אליו‪ ,‬אם אוסיף רעת והוא יוסיף מכאוב וקנאה‪ 8 – .‬ביום אשר חיף ונד והבי והוני‪ ,‬ברח ממני נם‬
‫ו רעים אחרים‪ * .‬עניותך היא חטאתד‪1‬‬
‫ועי (צכיבי‪-‬דוד ורע) וארח לבקשי‬
‫‪-‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)