ר' עטנואל הצפרוני.
178
אוצר חשירת
יהמל3צח
*ה-התנייעך
ר'עמנואלבן שלמההצפרונימרומא.
עמנואל הרומי ,ממשפחת הצאלונים ,נולד קרוב כשנת היא ל' ( )1270וימת אחרי
שנת ח"א צ' ( ,)1330מקורותחייו לא נודע כמעט מאומה,כי המקור היחידי לתומדותיו
נמצא ב,טחברותיו' ,אשר בהן אמנם יספר לנו פרטים רבים מתולדותיו – ,אבל בהיות
דכויו מעולסים במליצות ,ומאהבתו את הלצון וההפלגה והגזמה ,קשה לדעת אס נאמת קרו
לו המקרים אשר יפפר ,או רק לצון ובדותא חמדלו .רק זאת נדע בברורכי ישב בעיר
רומא ,ועפ"י חקירות חדשות הובררבי היו לו מהלכים ע %המשורר האיטלקי המהולל,
דשנ טע .ומלבד זה התהלך באחוה וברעות עם גדולי החכמים והפליצים העברים בומגו
(ר' קלונימום הניל,ר' יהורה רומאנו ,ועוד) .עמנואל היה חכם גדול בבל מקצעות החכמה,
וגס הבל הבווים לנים וניהור פיוושים לספלי הקלש (לק הלק קטן מהם נדפס) ,כמו כן
ידע לשונות רבות ,ויכתב סוניטין אחדים גם בלשון האיטלקית .אך ביחוד נודע שמו
לתהלהע"י מליצותיו ושיריו שנקראו בשם ,מחברות עמנואל" (נדפסו פעמים אחדות).
ה"מחבוות" געשו במתכונת ה*תהכמוני* שלהחריזי (וגם לא קטן מפפר המליצות והחדודים
אשר לקח עמנואל ממפרו של החריזי) ,אבל עמנואל עולה על החריזי בסטירתו השנונה
וגם בעושר שפתו .הדר מליצתו וסגנונו וכח הדוריו יראו לגו ביהוד בשירי עגבים (או
יותר נכון ב,נבול פה*) אשר בהם הפליא לעשות .אמנם עמנואל נסה כהו בכל מיני
שירים :בשירי תאור ,בשירי למוד ,וגס בשירי מוסר ותפלה ,אך כל נחו וגבורתו הוא רק
בשירי לצון וספירה,ואין פופר כמהו אשר הצליח ב"עקימת הכתובים* לצרכי ליצנות דקה
ונם גטה ,כ' ;"כ הוא מצטיין ביותר בפרווה חרוזית ,שבה יעקם את הכתוכים ככל הפצו,
מבלי שהוא אפור בכבלי המשקל ,תחת אשר בשירים שקולים לא הגדיל לעשות – ,הוא
יר ז ה ב (פוניטין; זה"ב בגימטריא יעד כממפר
היה הראשון אשר החל מהשתמש ב ש
השורות שבמוניטה) ,ובמחברותיו יש סוניטין רבים ,אבלע"*י רוב הם מתנהגים בכבדות;
וגם שיריו במשקל המקובל הם קשים והסרי מתק וחן ,אעפ"י שהםעשיוימ ברעיונות יפים
ומחודדים .עמנואל השב א"ע למשורר מאין כטוחו ,והתהלות שהוא מ*ןר לעצמו שכיאות
לידי גועל נפש; אך באמת היה משורר בינוני ,וכל כחו רק במליצה חרוזית .וגם בכליפי
סטירתו וברק חדודיו ,הוא מוגיע את הקורא בפטפטנותו היתוה ,ובאהבתו לערום ערמות
פסוקים ושכרי פסוקים על כל רעיון ורעיון (בזה הוא גרוע הרבה מר"י החריזי) – ,שפת
עמנואל היא עפ"י רוב בלולה מלשון המקרא והתלמוד וגם מסגנון הפילוסופי,ולכן ע"ירה
שפתו מאד ,ולא נבצר סמנו להגיע כל רעיון כדיוק נכון .אנחנו נביא בנה רוגסאות מכל
י
מיני מליצותיו.
הנשיםוהאנשים*
י"ר
ותנועה -ר' פעמים)*
~שםהט n~tceוקורךוחילות
ל?8הלסאלהילחישלשישת!:
-
4
יירטה
ואמץ-וכוכה
ובושן
םלקמלהננשיםל~בלותטו
"ושי
ור"מלריסים?"'שים 89רהוין
ונקשבלסיבותלאשה ?ממלות*
1מעם סכלותוכו' הוא םעל ה לאשה ושפרות לאיש* 2 -אנשיםיבואו 'fpעומח ואומץ למעלה.
ונשיפ -לנבלות*
אוצר השירה והטליצה,
תמר היפהובנייעההכעורה.
תמר תשא עיניההמימימהותוציא צבאם
במספר ,ואל ארץתביפותקין:שני אדמתעפר.
בריע ה תהרונ ס"ק?ה בעיניה ,ול4
ראה אותה השפן ברח מפניה.
תמר למפר הודה טלאינה ול 4פנעה
בבס 8לש יאמש לה הננו וללינה
ענשם,לתלותה
כריעה מובהממי
על האילן להבריה הזאבים.
בכו
ה פעם ומעמים,יל
תמר–יצאתי בחצות ל
לראות אם יש לנו תמורתעיניהבכוכבישמים,
בר צה-לו היו כמוה כלהציניות ,לא
הוצרכנו להצמוו ,על העריות.
אלו היתה תטר בשמים נתונה ,לא
עברו האומות לשמש וללבנה.
,
ל
א
ר
ש
י
אלוהייתי כהן נדול ב
שלחתי
את בריעה השדקרה לעזאזל*
תמר-לו היתה כתבניתה "בתולה" אשר
בשמים ,לא נסע השמש לעולם ס,,נתולה*
לטאונים'*
,
ו
י
ר
ש
ש
ד
ה
א
הסת Dyלריעה ביום
כי
מטרית השמנים 1עליה ,ישובו טרלוק אחריו.
תטר-ל 4עשאה בשטים של צילום,
יריבו עליה ולא היה במרומיו שלום.
בריעה תאסר סף צאתה :ברש אחק
מ האדם חיו
מ לא יט
י
וקנעשיםד:כז"וכיהה
עיי
(ש.ת -חד" ,ות עתד ל תמטתג
דודימז קלקטזסעלה' אם לאיורעש
חוס סמול 8לושכשחו
1?9
שי זיוי?חורה
וי
"
?
ס
רשע"
?בה לבנה אחאיספ1ס
*8
בשבח עפרה.
(ח' תנועות).
ה9רה
– -שםרטיסי?ירומקטרת מור ולבונהג
יוםשדרחשן סצורות
אותה ,ס9ל ?9ק ,nss
לאהוליד ?לסכלשימוח
תה ובצלמהעוד לא שנה*—
ראשה?ליסששריל
4שפסיס9ן תטופנה- – -
ולקלסזלהאורים
9םסזססנה,
94סרדם 5 6ב נרדם ! 6עור
ובניר-דם 7כאורהאורנה.
?1יס 5סם סקרב
סססט?9השל כל סנה*
ז?תונוסיייומותי
נם?יני9סזחטאיך
ט?סאדתטחשות לך?ת
אםס9רקטה או תקראנה1
לאח9ס4סי 8ףסאטן8י
שימןאוסרות495:השובק"ז…
יםתעיייה,
במוח 12
1הוכוי מן ,שטן*-הייפעל-,ג אל תגפהו כלובןפני יעלהלכנוי לחשוקה) ,אם לא ידעתם אותה
מכבר 8 – .שנה-נהפכה ללבנה אחרי הפוח בכחל וסוך * – ,מל' ,ויאמר להם שנו וישנו* *– .פל'
*נרדי נתן ריחו'6 ,ישן 1 – .נר של דפ ,כלומראוים הפניפ
-
180
ך
שי
שטואל הצפרינה
אהבה.
(ש"ת ויתה ש"ת ויתר ושא).
לסילסרפד,ח"סי'
ם;
וחיסלרי ח?קףוני
התטהללצימש לחטוף
bנ-
י?
ום;
סי סקלםאיתווה
א~ש
לסיחסיסךיח,ותוךלסי
םב!
שיטילףעקום סני
1
-ww
וחפוזיםעל חרשי השנה*
(יתד וש"ת ,יהד
וסירי
וש"ת ויתד ותנועה),
שוסהסימשדי 8ל
ועירינילשווישיי44יים
נ4ס4מ ?ב9תציף
חמן
וכפרי טללם 2לוסיםי—
א9עיסקרןשלדיושיטה
חסיםרמון,
י
ש
?
ש
נ
ן,4
ושקשחריש ולאאחריש,ואי
דםענקים,
ו29י סקךב שקל לקקימן
ושלח סלפתטיך
הקשיקות
ם,6
ולירדעשפסילהטךיי
ךאוךה 8ל"שר:צריסס9ה
?גישומי ? WQ~nםיחכי
ם *6
?שך 44?4ה שסעשיחות
י שימות
ומשמאלייייסע
ישוךיחושקים ט9ל94רים
ת;
?4יץ 99ים למסרסזלמי
ולא אךשהלבדגילתירגן
עלללמות;
ולאששסע
לכישיי
וססלססליף מות אלמנותה
ד חוקקים טל9שךממות;
וליכו
נשטזגפל4יי9יןעג"ין
תיבמות ,
יסיקךריןיססס
7
ילציךה הטסיה,
נשתחרל
לסישו? 1ק?9הלו?מות'
9ן ח9ה"?ר9לשוחךיס
חדושיםוסיג 9ה קרי מות,
***
ושלוי 4,88י
ו 9 awתנריקים
?ע"ש 4 nalu*1ל עךסים
וחלותורוצון פרהשים;
?טיו
ל נטם ך4יסים,
חצוייהוגצאלחרסים
9
לשמר סט48ה 4דקרסים ;
"ר44?"4יםאויריםלי
?9הסגףיקך9רים 4ךבים:
חסקח מ"98ה ,דוד ,למה1
שגסים?
ותא:ךףנ8ל
יס'
ויז
ס?כ"
1אתפלא על לבי מ ים לאהבתך אעפ" שהנך אמם
אלדין ,ערי מקלפ' לרוצח .ר"ל אתה בא לרצוח את לני וכב"ז אתן לך בלבי מקום לנום — ,ענין
מתיקות 4 –,מל' ,רנה'' 5 — .טפתי הם כערס ליטלם רה הנשיקות* 6-נבול פה במליצה יפה*–ז אענוב
8עד הקרב,
9
למוד
הגמרא* –כן צריך לנקד עפ"י המיפקל* –
ומצער אותה 9 –מליצה יפה
מאד הרומז
י
-
-
-
-
-
-
.
אוצר
השירה והמליצה.
ס"תוס?ךל*
קלהפסיל-טיסים קדף 2ומד
ןקליללפי,ובניו 8עודרים
ציי
וסיר בכלסןמוב,וצריםשואטים
נולים,ושסה פהעמד.
(שיר-זהב .ש"ת ויתר ,ש"ת ויתד ונ'ת).
נקשי9הךיי ושב טסות
ןנלרצות השת,
לקיץי2ךן2-
סישילשה?ם שיף
1
?לייראש
Wעםלקת,
i
?םזל ?כתמןוקולשגסת.
טהלי29רו?ן וטיןאוסרת
י
ראו2שת;
?ם'רק?חורותסיחו
?י
הוקנותותלותלשתי
נקזי9ס9ךסז סף.nQy2a
טהלי 2רז וטס
.
ילד י
שלסטאי
יש-בשת
?ל סקלות-מוסיםוכ
2לסוסש9סיף29ירשין*
rוהוד
תקת,ק2ימo
י
ס
י
ס
:
שד??5ג:הכיקרלויזת
נסהמוף קלטסטךי?ון*
אל מלך המשיח.
(שיר-והב .המשקלכנ"ל).
חושה משיס8-ל ,ולמה תקמר
סגה מחסיםלד דמעותנוזמים,
ךטי ד?9םנסליםשוטונים,
צי
יבו9ללשוןלף ,שר,נחמד.
?ל ל
י
181
עורהמשיתנו ,עלהכיום,רכב
רתם,
2ל מוםהשר דואר,
גיסל44טיניןר,4שין ?םיתם.
t
f
י9רייה
W
h
2 08לסמור"רסכפלוגי,שיבשכב
טיר
ף סשה9שיסנ 4סתם-
ז חתם!
לסין סקץ2ססוו
,6
יתם
קינהעלהזקן
(ח' תנועות)*
8יףשיישק
- – -
עודישנותהמן
סיוותפססיעתיעפךתימלןון4ילו:הי
סעו
שסייסי:מתכשאיה.
בנותנטמושלישסמוי'
י בם שערוריה1
ראיונ
2ד ס9ר שלתיךסךרי
י'
5ל2יני מ2שט4ךסו,
או סת-שסע סעלהגנ
טרשגהרוסית?רוה -
1כי בגיהנם אמצא וכו' – .כנראה רומו אל יחזקאל משו ,אשר שם יסופר רבב המרה של
ירושלים החדשה* 8 -קורא לציון בל' זכר ,משום המשקל 6 – .אבל אם תאמר לרבב על חמור (כפי
ך שוב שכב במקומך ,ומתום הקץ וכו' ,כי משיה כוה לא יסכון
הקבלה ,עני ורוכב על חמור*) אואייי
) [*שוב שבב"-כצ"ל
ינו ,גפוא הוא לשבוע "אפיקורכות" כזו מפי משוררעירי כראשית האיף הששי,
לפי החרוג וש"כ ש"א ג ,ה; ובנדפם בטעות, :שוב ושנ"ל.
~
ר שטואל הצפרו:ק
182
לא 8סחל 2ל משק ט9ה
לאשסטם עלאורחה!
רי
מכתם*
(יתדויטש ,יתד הטית ויתד ותנועה).
טךועישיליני:
1
יבשהשזלף
י
9
9
נ
"
ל
ז
ששיבושים9 :שזגדסד9רים
חלי 9ה
אלינפשקlaS1נקשילרקם—
על הצביותכיזקנו.
(ח' תנועות).
יי
אם לסם נקררמעיני
למנות-מן ?ל4יע?ז'
~8 DC1pםסזקינ,4שי
טשז-שגבסינ8י?ז'*
לבותזיו 9ם ג?ב4יות
סיוםנתןלסם.ltemn
סקה 8הבנדיםסצויים -
7
סיססי ילג?ז
!
אויהעלסיירותוקן
ץ ראשן!
הורישליקו
ולזם 9םגקטהרינ- 4
סידם נאגל:שןנושן.
8יץ ?ב',שטל ראשטוךיל,
דלות ראש נשארו חמשןי,
2ימיודירגשיות
92טיר4שיוםטלקו?"1
!8ה קשףןבו מור
'8ס:8אר חדל השן
ז! - – -
יעפת?גי טרחשו?
יוכר ס?קיי9חירומי
יום קבסי 2ל טךע?ז
סיששב גי שסמקה
6
-ססת:שן שתטלב?4ז
-
t~NWK
שי שלטיססש?9ז
!
ד סכנם
אויליס
ז'!
י9הנסטדלחיותכיע
-
?-nD
תוכחה.
.ש"ת ויתד ,ש"ת ויתד ונם).
יעיי-זהב
אל 4אנשיםולכו אל עבר
לם,יגינ4ןהוןווצש:יה
י?א4לפישקלםויסעידו
ולחוףאניותיקליפו 98ר*
צרליימחר אלכהשלהסי,
סנ'ד ליקוםני4
ייסלי
ים פוקעיםינדו:
יי
:סט
ששות
שיןהוןושיןצוהושיןלי?יר*
נ רק החםט נשאר מקווציתיהן8 – ,עיניהן יורדות מיפ (כדרך שקנות).
1מל' שיבה- .
יכול לחשוב לפנים יבאו ימים אשר אחמוד רק את מלבושן היפה ולא אותן
כי
4שחור ככוש' 6-.מי
הצביות ינוה לבו .ז המג.ור משתמש *בלבות' בל' נקבה
8המשורר מתנוים מאז
בעצמן,
-
-
8הצביות.
כי
'ap,
-
אוצר השירה והמליצה.
8יהוןנשיצרהישרסכויי
ה1
8לטיירותקנת"שרכיבד
8יעדותטלי"שרק"עעתי
1
5י_השו?הקרגירםיתבטשלליםגששיער9קשיצקהי
183
ליוםדינררי
י
י
ר
י
ס
ס
לאנתתישתטי*שים
,1
פרוות כל צמאלסין
פיסינדבותסילדשיםפ.
1
ה זך?ם441י שהצרה1
סי:
פתבמ.
י"משקל ננ'ל).
עי
רלבסנו כרשעואחרי
ו;
2י'9וךסלד ,הוא אשרסלנ
4פל ססקמוריו ,ושסרנאיךה:
טה זאת"שר?יה
אלמים לנו!
פתנם.
(א' תנועות).
ר טשקשת נקלה
סיק
ירסקטקקשתשיש נבוב:
םרכות
שידטיסייזרי
יד
ם?*קגסנהמוטיב*
על ספרי הרמב"מי
(הכשקל כנ"ל).
יסרב סםחמששקל,
סיר
סטרי"לתוייל9שים.
תלונהעל העולם*
יי
(המשקל כנה).
הה,
סך9התינק
י
ל
מ
סכל,ושריסי9ה צ91קות!
8
יהמון פלחרמון
וינ
4פך סקרים מוריקות'—
אין 9?9ד רקליקרים
אוללשונותסטקליקית—
שראות 9ל סמוצאותי
לסיוגיהמ"צ חושקות:
ליליורשת אל 2לפני
יחולקות!
היו:דיאוס
8יץלא:קיקאיש קקלי4
נישי
רריב ומאסרזיקותו
לסדי
טיש לא בלען
8ם שמק
אז 99לו 9ל הטףל1ק1ת!6
9י
על הליכותהיפהפיה.
(ושיר-זה ,:ש"ת ויתד נ"פ)*
קוממיותהולקההנדוה
ס קלשל:סי
ן:
לי 2דסייאירי
1להגשים את ה' (כי סמרי הרמנ"ם מרחיקים מהגשמתהאי)? – .מל' *גשם וממרז5 – .פני
ההמוניים ,הגסים ,אדומים כפלח רמון,* – .פנ' נדינימ נהפכו לירקון- .
(מל' הכתוב שאיש בער לא ידע') אג' במלו כל המחלוקות.
5
לוא שתקכי
איש בעל
י
184
עטנואל חצפרונן
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – * – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – * – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – -ש * -
לקנאת כבודהשכסיזל רמו,
ס9שך שסכה כלודודי טללה,
8 %ם שחוס הולכה 2לטלל-
סה ,שוסל עפר למולהלקינו
יעיי
סכלסםוסכים טלף
2ד~s
rעציטים *חלקועודבסלה'
2לשןיפהט:ה9ס99ה לח
קתתלירפך ?4רסיאהול9הי
?יסיאבפלךסיבונה תומכה,
לא
מדם גהוטללה סקרה,
טיס
?יסיאקלילתסוסי8 ,ףדוך9ה
2ל19מיספןו2ל ללמוללה
ק
יה
' תטעות)1
ט'שקהלים טת חכמתו
סכודמנענה ,י
הקריינ
ו?י לא בפח
טש9הן
2ל סה
ייתוץ
ושידע
* *
יהטשקל כנ"ל)1
אמר החכם:ישסםרון
עשריעלים עשסיפר"
כןיש ם9לות קם דוללות
,קליםאויהיב
העשר,4
מכתמים.
(יתר וש"ת ,יתד וש"ת ויתר ותנועה).
ךסילדטזטיסדשי'
'
י
י
י
ד
ו
וךמה,
קרשומחלה נשאת?יים וסךאותולףשת
צתי
לשיריתששקתו הקדומהש
* * …
-
(ש"ת ויתד ,אטית ויתדוש'ת).
לא נחשבטןססקטיםטת
הבושלים ספובוהשים;
אךנקשבטןסיס?טים
רעים.6
המסרים פוב
ק-שי
1כונת המוניתה כך היא :המשורר ורעו ראו בחוץ יעלה יפהפיה ,ויתמה רעהו על היצח שאיננה
הולכת בקומה זקופה כיתר הגבירות ,ויחשובכי מום בה .ע"ז עונתו המשורר,כי היעלה מאת בחרה לה
את הליבותיה בחשבון ודעת ,כי ל 4הלכה קוממיות אוי ראויפיה בני אלים וירדו ארצה; ולו הלכה
שחוח אוי ראו יפיה שוכני קברועלו מקבריהם; לבן היא הולכת הלינה ממוצעת -אבל טום
אין ב פ -
י לך די אם יראה לך רק
ידידין אם יעלה עמיתך למעלה רמה (בין ע"י עושר או בדרך אחר),יה
עשירית מאהבתו הקדומה;כי כאשר יגדל ויעשיר איש .יתרחק מרעיו הראשוגימ 9-.האיש שאיננו מוציא
לאור אתדברי חכמתו ,אות הואבי הוא בעצמו איננו בומח הרבה בחכמתו4 -,היושר יעלים את חסרון
ישר מכובד נם בלי הון); וכמו"כ .עלים העושר את המכלות(כי העשיר נחשב לחכם אף
אש
וי
ההון (כיהא
)_.
י אס
אם סכל
6איננו חושנים לחכם ,.מדייש הבוחר בסוג וננעים ,כ
האיש תבוחר משתי
רעות את הקפנה שבהן.
י
?
-
,
.
,
י-
אוצר השירה והמליצה.
קינהעל מות משהבנו.
(שית וזפ יתד ותנועה),
משההדושי
"שי:סרטי
נגוסיורושי
סקריושישה
יטשיבלנקשי,
לראשי עפלה,
וטריפלראשי,
רשולהואוה:
185
?יום ח:471סרטנ
י קץ?א'
ק ותוקשיטונותי:
ושקיי
ייוםאיריקאולשלוריסי
וסי הוא4ויש
ר2דע?לוסי!- – -
חבוי ?לק:סשאסי קתובה
ועתברזל,ומיקיץוכוסי
בור,
לזאתשקטהויקדלדאלהיםי
8ידשעצראון ושיףלי:סי לב
ם
:
ל
ו
ק
?
י
ס
ע
ל
נ
ולישין ושורה!
שקפושלו,
"
ט
ש
8
ר
ן
ש
י
ה
י
ש
:
א
י
ה
י
ק
ל
ס
:כוסי
בדם לבצבועות,
בילדיעות
:צורמחסיימשקיפס4רחק
ל?"דתובעותI'sYS1 ,
ענילתרלה '1לףשש"חנה,מלשי:,טיקיר
אל 4פדותשב :סילדל
;2בסוף,
ימוסי -
שחיש?דוקך,
וגק קל 9סרה
לי
ס
יסוסיים,
*
רות
שו
וק
ולאשךשננל
ם
4
9
ש
ד
ה
ת
ו
ר
צ
ק
י
י
:
ולאאחישטסבוז?ית?-כותק
?ל הלאלה
ועלסקמוסה: .שםלירף9יף לסירה
יכ
יח
שי
תפלה.
ד וערת ,יתד וש"ת ויתד ותנועה).
ייח
אלקים"לופני?ביי
ייום
?יוםיסנ?רישלי:דירי
ם שקנה טנסש טקען;
יינ
אמיר בשפלותנאותי;
?יום5סיקסיסודיורעי
רכושייחלקוייט
י?סיסי
ביום שכלה כרקבאו
י
ק
ק
י;
שקלועש:ך?ה ולימ
י
עי
ו8ם סם ?שמרו בואי:צאסק
כ לם9קד' נוקלקאו
סיסעצ
סששתוטםלמותאנשי4דסי
ולךיצמא ולך:סמהישרי
ולדשיר
עולדשקיתקריין*
ומהאוסיףשרעקרףל"ר
טיק41רף ?ל"דוסי?
י—
י
תוכחה'.
(ח' תנועות).
הויסשוככ 2ל סטתשן
הקייה 8ם ?8ה:ש4
1אני מזיל דמעות המסדיקות להשקות גגעות ,ונכשז אשכון חררה מטדל יגוני -נל* יכלתי
לפרותך ממות,אזיעמיתי זאת מהרה ,אבל אב ואח לא יפדו איש ממות ,ולא יוגלו לחח נפשפ תמורתהמיט
,llhDn 4ר'ר מות 4 -,התוכחה היא מאת איש מת אל החי.
ר
186
עמנואל הצפרונק
ורשהתולעאטינקלע
שףוקדרי?7לחהשן.
! מטול,וזכור שתמול
?רי
סייסיסמוףדש4
וסיוםיסר
שי
גם
סקסה
בור סקסיתטןקיגלישן
1ך ,טה תסטר שום
י
ט
ס
-8
ת ששן!
סראוקף סעפ
?םסירף? ,ם ס?רף
יששדסדשז
נקלף5
1
לסי ססשק סיףגענה
"
י
יולשיף אוסףתלשו.
יד
שובגא 5ל ?ל,וזמן סק?ל
ס" אותף עלטרשיו7עף
ר1
טיף לא סעור ,נצמדליעו
ן!
סקיצה 08שמה:ש
ספור.
(ממחברת י"ד)
איש היה בארין רוטא .משה יטמן ,רצוי
לרוב אחיו ורורש פוב לעטו ,ושם אשתו
רושילה ,אשר ירד עליה
שאולה ,ושם
בנו דניאל אויל שפתים ,חמור נרם רובץבין
המשפתים .ולא מצא האיש בביתו נחת ,רק
פח ופחד ומחת ,ברר ואש מתלקחת; כי היו
יבל
א.
יים
מעי 'ום קצים ,הנה האש והעצזם -ויצעק
UD~ %לוחצים ,כי כנו מ'טך ידו
האיש
,
ם
י
צ
צ
ו
ל
ו
ב
ל
ב
ואיטתו תולה
מן חכלמה
את
הצ'ם -ויאמר האיש בלבו:מ.יב
ת עוד אתם
י אוב
נב,גסי ,פן תדקקני הרעה ומתי ,אין ל
רק להניה אלה האמללים,ולקלות בראשנולים,
אולי יקרה ה' לקראתי ,ואמצא מקום תהיה
שם מטחתי .ויחי היום ויקח האיש הונו
ורכושו ,ויקםוילך לנפשו
י ויקר מקרהו בא-ץ
ן אשר שם אנשי אמונה ,ג טר היו
מארצותיו
עם השבל בטמנה -ויפע שם אחלו אפרנס
וישכח שם צרת אשתו ובנו -ויאהבוהו איטי
המקום על ישרו ,ועל נועם פעליו וכבוד
עשרו -ויהי שם נעשרים שנה נרול ליהודים
ונארוב,כנד מאד במקנה נכסףובזהב,כוקצליתו
האל עושיו ,והרויחו בכל מעשר .ויהי היום
אשר מת בו ,ובראותוכי נדוץ
חלה את
י
ל
ח
,
ו
מ
ו
ק
מ
אשר
וירו ומכאובו ,קרא אל אנשי
:
ידע כי הם דורשי שלומו ,ויאפי שמעוני
אנשי שלומי ,הנני נאסף אל ?מי ,ואין
ל;
יורש ווואל ,רק בן אחד ברומא ושמו דניא
אסלה לפניכם האצילים להיות הוני בירכם
באנרת ,ובבואו
לטש0רת ,והודיעו מיקתי
קנה בערות מנוקרת ,תנו לו את נחלתי
הנשארת; ואשריבא בלאעדיתוטזכרת ,ששב
ו האנ.טים ויאסרו!
כננב הנמצא במחתרת.ויענ
אדוננו גליסלקים ,כאשר צוית את עבדיך כן
יקום! ויהי ככלותו לדבר עם אנשי שלומיו,
ף אל
ויאסוף רנליו אל הטפה וינוע וימתוייס
עמיו; ויבאוכל אניטי מקומולבכותלו ולספדו,
הוי אדון והוי הודו ,ויקברוהו במעלה קבריהם
על צדקתו ,וכבוד עשו לו במותו .ויוכרו
האנשים את תצות האיש השלתו לרומא
אגרת ,אדות מיתת האיש מקפרת ,ואת ככור
עשרו אשר הניח ליורשיו ,ואשר יבואו בעדות
אמת כל דורשיו ,ובכן לא:יעפו כל מנקש.ו.
וידי כאשר הניעה השמועהבעיה שנלה הדבר
לסנדול ועד צעיר ,נמצא אב ביומא איש
אחר מזרע היהודים ,ושמו אפסים רועה-רוח
לי
יבני
אוצר השירה והמליצה.
ורידף קדים SS11 ,ומיבא .כל היום כזב ושוד
ירבה,פריין חיות ,בע לשמים ולבריות ,עקוב
הלב ואיש מהתלות ,ולו לשון מרברת נדולות,
~בר במרמות ותוך על כל אשר היו לפניו,
והיה דברו דבר רבור על טפניו ,ובשמעו
היטמועה חשב מחשבת רעה ,לעשות חנף
ולרבר תועה! ,ישח עצות בנפשו ,לקחת ממון
המת ולןשו .ומן היום ההוא והלאה רוח
אחרת עמו ,ולא עשה רנליו ולא עשה שקמו,
שחורים כאלו מתאבל על מת ,להראות
העמים כי היא בנו באסת -ויעבור טדברות
וציות ,והוא מתהלךבין ההיות ,וירכב אניות,
ער איטרהגיע אל מחוו הפצו ,אל מקום המת
ואל טרצו,ויהי כהגיעו אל המלון קרא אל
י עשנה
הקער לימים צעיר ,ויאמר :קרא ל
אנשים מפובי העיר-ואמור אליהם :הגיע פה
דניאל הנכליב ,אשר רסי ככדו בבכיישיב,
יחפוץ לעשות חוק הבןעל מיתת האב,
מעלתכם ,ויקר תפארת גדולתכם,
לפני
ללכת עמו עד קבראביו קדושו,רכבו ופן'טו,
כי שם ישפוך עליו את מרירות נפשו.
וילך הנער ויקבוץ כעשרים איש סדקני
ויבש
וטחיי
טעית
העיר .ונכבדיהם ,כלם אנשים אלפי ישראל
המן פלכו עםהנעראל המלון אשר שםזחנה,
והנה cwקול המולה כקול מחנה וימצאוהו
בדס' דמעיו מתנולל ,וקולו טעות יחולל,
יאמר? אבי אבי רב טחולל,איך נפלת משמים
קיללו ובראותו הזקנים קם בענוה ובמוסר,
כאלו בהבלי העצב והדאגה נאסר ,ויאמר:
אהלי לפניכם מורי התורה וההלכה,
עשי אתי
ד
ן
ברכה ,ובואו אתי אל עמק הבכא ,ולראוני
'טקום מנוחת צדיק אבי ,ואעשה שם כאשר
עם לבני .ויאמרו אלט האניטימן הנט נעשה
חפצנו וה'אלהיםיוקף! וילכועמו ום-אוהו
י
181
מק-ם הקבורה ,ובראותו הקבר צעק מרה,
ויאמר :אבי אנ 4רכב ישראל ופרשיו ,קומת
ארזיו מבחר ברושיו ,ךד עם טל ועם קדושיו,
מי האמיןכי תמות בארץ נכריה,ותעזוב אשת
חיקך בתאניה ואניה -קבי אבי כתר ראשי,
הלא באתי לשפוך עליך את מרירות נמשי-,
למה היתה מכתי אנושה ונצח כסכי ,חנוני
חנוני טחם כציכייר אלוס מעהביי ויבך
האישבכי נמרץ ,עד אשר נבול הבכי קרץ,
ר המסון נתן בפיהו הזון נפתן; ונאשר
כירי
ימנעוהו טלבכות אז יחרבן ,ולהכות על פניו
ועל חיקו לא ירחם ,ושערותיו ימרת
ובידו יקחם ,ויקומו כל האנשים אשר שם
לנחמו וימאן להאנחם ,ויאמר :כי גרר אני
ואמי רושולה ,אל אבי טכל שאולה ,ויהי
כראות האנשים קול בניתו כפלו הטל זועם,
ובקול כמוהו ירעם ,וכי טלבושיוביריו יקרעם,
ויחניקו האנשים בשת*ידיו ,לבל יקרע עור
ויועק האי'ט ויאמר :הנני נשבע בנפש
בנדיוי
אבןכי אם תמנעוני מקרוע בנרי אקרע לבכיו
ויבך האיש עד אשר נרונו נחר ,וישבע כי
למות על אביו ינחר ,וטעשות כוהיום יום
לא יתטחר ,והיה כוה יום טהר .ויפול sy
הקבר מלוא קומתו ,וילחך עפרות*ו וארמתו*
ויהיו האנשים בראותם צרת נמשו תעהים,
ויאמרו :אין זה כי אם אישאלהים,
ויהי כבלותו לבכות ככל טות נפשו,
ולמרות שער ראשו ,ויאמר :אחלי לפניכם
הזקניםיודעי צרת לבבי ,לקרוא "צדוק הדין"
על קבר אבי,אוליבקיטך כטבעויהיוהאנ'טים
לקרותו ממהרים (והם לאידעו כי ערוםיערים,
וכי עוד יעשה על מיתת האיש הזה פורים).
מהי כקרוא הקורא"שומריגנוי גן עדן ,ונבכיר
שם המת ,התאנת
188
עמנואל
הצפרונ ,
האמת; ישב אל מתו טבל וח-פף ראתה
בעמו החקה הדאגה ובלבוטח יחרףט ,בחיטבו
כי תחת הנעצוץ יעלה ברפט ,והזקתם וכל
העם ער ביתו לתהו ,ומלבכות עוד יזהירוהו
.וישאר האיש בביתו מתעסק באבלו,
ויצייהו
ונדודי השטחות גהנה בלבו איש איש על
דנלו -ויאטר בלבו האיש :עת לפור היום
ומחר אשמח ,הנני עושה חדשה עתה תצמח.
וישלחייזבח צאן ובקר ,לעשות לעמי הא-ץ
אור" ושמחה וש.טון ויקר ,ויחלק לכל העם
למאיש ועד אשה,שיפר ואשישה ,ויאמרכי
זה יעשה לכפרת נמש אביו הקרושה .וישלח
למחלקי הצדקה חמ האמללים ,כסף rw~w
שקלים ,לחלק אותם לאביונים ודלים.
וישח האיש עצות בנפשו ,להציבציון
על קבר האיש אשר חשב לדשו ,לבנות כמו
רמים מקרשו ,בחיטבוכי בזהיניע אל מנוקשת
ויאמר בלבו :אם הוני היום חולף ואתל,
,לשלוח אותולעזאזל,
ועלליונ 2:מ4יאניגויל
תחת הכטף אביא והב ותחת האבנים ברזל.
וישלח ויקרא לחרשיםולבונים ,ויתן את הכסף
בידיהם נאננים ,תאמר אליהם? אני עםלנבי,
אני ,לכב'ד ולתפא-ת,
לבנות ציון על
ל-ועוב-ת ,שם אבי הצריק
ולכתוב בעפ ברpז
Ta
ואמו ,ואחיו ושער מקומו -ויבנו
ושם אבי
על הקבר במצ.ת האיש ציון נפלא ,ויקימו
עליו טצבה גדולה ,לשם ולתהלה .ויכתוב שם אביך נפלאות ,ובא המופת והאות ,כי פעליך
האיש בירו ,זה המכתב להעלים סודו" :פח הנכברים ודבריך הכנידים ,ואנחותיך ודמעותיך
שוכב נזר ההסירים ,ותפארת הננידים ,משהבן כמאה עדים; ובציון אשר על קברו בנית,
פלוני מעיר רומא ובנה זה הציון לשמו ואת אשר על.ו ךת41יסן כל אשר לאביך
ולכבודו ,דניאל הקודר והנכאב בנו יהירו ,קנית -ועתה קומה הקר למנוסך ,הנה
אשר אפבו בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאורו ,כפוריך ופרחיך ,עלה וש ,והאנפות מלבך
41מאן להתנחם בעורו ,על אשר לא היה על נרש תנרמל ,כיאין וולתך נואל וערש- .
הור האיש וישתהו.ו וט
וי
ך ויצורל
פניו בהפרדו:
ו*יניו יבמין
ק
*
ויעמד שם האיש חדש ישם ,כאיש
מתאבל על מת נעצב וטשהים ,ולא
על ירושת אבנו לעולם ,פן יתנלה סורוwwד~
ך
ונכלם ,ומדייוםיוםיעלהלבית-התפלה להעלים
ש צרקה כטרו ,ותפלין בראשו
סורו ,וילבי
ו
ב
אשר
ת
ו
ב
ב
ל
ה
,
ו
!ציצית בבגד
ר
ע
בטחי
ויחי כראות אנשי הקהלה ,כי זה דא.ש הרר
על המת חרדה נדולה ,ולא סר מלבטת
ומהתאבל ,ומלקרוא "על נהרות בבלי ,ולא
שאל ממון המת כאלו לא הלך שם
לאכל ,וכי יפזר כל רכושו ,לתתו לכפרת
נפשו ,וכי הקים על קברו מצבת אנן – ,לא
ויאמרואישלאחיו:
חשבו כי לבו יקבץ
ה
ז
ל
ה
ש
י
א
ה
מדוע אשנו מחשים? והנה
:כע
קדושים,אין צורך לאיש כזהלעדית וכתיבה,
2ד הנל הוה ועדה הסצנה -יעתה נתן לו
את ירושתו ,אחרי אשר ירענו את קרושתו
(והם לא ידנו כי נלכדו ברשתו) .וישלחו
האנשים ויקראו לו ,והואעודנו מהזיק באבלו,
ויאמרו לו :אדוננו אשכול הכומר וצרור
המור! אביך צוה לפני מותו לאמר ,הכסף
אשר נתתי בירכם לשמור ,תנו אותו לדניאל
בני וירש אותי ,ובתנאי שיביא ראיה או עדות
מאיץ מולרתו ,ובעדותוקני קהלתויהיה נעזר,
למען איטר לא יקרב איש זר
.ואנחנו ראית
בך נוראות ,וננד בל עמנו עשית על סיתת
טי
ןי
1
4
אוצר
השירה והפליצה:
189
ישמחו -ויאסר אל האנשים :יענה ה' אל קברות אבות'ג בהניעו שם לא שאל על
שלומכםו טה יקר חסרכם ,אשר עשיתם את אביו ועל אדותיו ,ואם נקבר בקברי ישראל
ענדכמן ואני טה 9ישלם ה' פעלכם ותהי או באשפה ,ואם עשו לו כבוד במותו או
משכורתכם שלטה! ועתה האצילים והשועים ,חרפהן לא בכה ולא התאנל למטוב ועד רע,
ואלפו טכס אנשים ידועים ,וישוטטו כחוצות לא מרט את ראשו ובגדיו לא קרע ,רק שאל
העיר ,ישאלוגדול וצעיר ,אםאבינתחייבממון ,ביד מי הניח אביו הוני,כי הוא כחו וראשית
לאיש מכל ההטון ,בממכר או ב"קח,יבא אונו ,ולו משפט הירושה אוי לה לאותה
וקח; ומי האיש אשר שרת אותו במחלתו ,כלימהאוי להלאותה בושה! -וישיבו האנשים
או התעסק בקבורתו ,הנה שכרו אתו ופעולתו; אותו דנר ,ויאסרו :מה לךפגתי אשר על
וסי האיש אשר נתחייבתי לו רבר יקחנו ריב לא לך תתעבר כי תנא בגבל ובערמה
טמני ,בפרם שלך ואינני .ויענוהו האנשים :לשאול ירושת אנשים צדיקים ,כסגלות ננלות
תבורך טהאל זרע קדושים! כי נקד כבדתנו ,אחד הריקים; ועתה חדל לך הסכל והנבנה,
לא עשקתפ עשר לצילנו ,ודבר עצב מטך שובנ והוזה ,ואל תוסף עור לבר אלינו בדבר
וטאניך לא סבלנו ,את הכל התקבלנו; ברוך הזה! -כשמוע האיש תשובת האנשים עמר
ך לשלום!
טרעיד ,ויוצא אגרת מחיקו ויאמרו הנה זאת
יהיה אשר הביאך הלום ,אחינול
ויקח האיש מידם את ההון ,ויאמר אך עלי תעיר ,כי אנכי דניאל בן פלוני הטת,
עשרתי מצאתי הון -שמע אלהים קול בכיי ואינני בא אליכם במרמה כי אם באמת*
והפך מספדי ל?חול ,כאשר הביאני נהלת ויקראו האנשים את האג"ת ,והנה היאsy
אחרים לנחול; ברוך המבדילבין קדש לחול
י אדות האיש הלזה מדברת ,ועל החתום !קני
ויהי כאשר הגיע הכסף לידו ,ירא פן יבא קהל רומא ורבניה ,אציליה זקניה וקצינינו
י טוב ויתטהו האנשים איש אל רעהו ,ויקהלו שם
איש שם ויחשוף סודרו ויאמר :איןל
כי אם לרכב על"י
,ולשוב אל מחוז הפצי -קהלה גדולה כל העם מקצהו; ויהי כל העם
פן יבא ננו האטתי ,או " nSuסן 8איש עתי ,נדון ,לאמר :האיש אשר לקח הירושה היה
ויוציאו את קלעיטסי-יימהר וירתום פוכ' איש מדון ,ובא עליפ בדרך מרסה וזדון;
הפרידה ,ויקה הנסיעה לו לצידה ,וישב אל וקצתם חשבו רעה על זה האחרון .ויאמרו:
בהוו קל חיש כנשר חש לאכול ,כשסחה מה מאד גדול זה היורון ,אשר לא התנהנע
ונטיב לבב סרובכל.
בכקךותן בתתנו הממון ההואבליראיה ועדות-
ויהי טקץ שנתים ימים ,וישם דניאל בן ו*אמר האיש אל האנשים :אראה אתכם
המת על לבו לרכוביקים ,ולהוציא את הכסף מתלחשים ,האם נתתם את ירושתי לאחרו
ואת הזהב אשר הניח אביו מבין קרני ראמים ויאמרו :נחנו עובר לסוחר .ויחררהאיש הרדה
(והוא לא ירע גי אפרים-לקה ברכתווהושיבו גדולה ,ויצעק צעקה בקול המולה ,ויאמר:
בין תנור וכירים) .ויקח דניאל מזקני קהל מי הוא אשר הרבה מבוכתי ,וכא עד הלום
י הואבן פלוני אשר מת ולקח ברכתי 9ויאמרו :בא
איש חיל רב
רומא עדות ורא.ה,כ
"
ש
)
.,י י ,יי4
.
י
י
.
1"0ף
"44
yun
* *ץ," ,
גע
."4, .י*י יי
P~ptי14,
ג
י
ייי י""0בל וברג'-
,ן
*.
נ"ן"* ,
י
י-
*
*%
/dniIwt
%1(*1
190
ר
עמנואל הצפרונק
דמע'ו מתנופף ,שחל על קבר אביך ופלגי
מים ירדו עיניו ,ויקרע שמלותיו וישם שק
בסתניו …ועשה מה שלא עשה לעולם בן
לא שאל לעולם ירושה ,רק היה
על אבי
ז
ת
כ
ט
ז
ה
צ
נ
ו
נ
ח
כ
ת
ת
על מי אביך
אנושה-,
וקנה הון אביך ורכושו ,בשערות אשר תלש
מראשו ,ובזהובים אשר חלק לכפית נפ'צג
ואת כל סקנה קניניו ,בדמעות אשר הוריד
טעיניו ,ואם אתה בנו נאשר ?ךים קערת,
איה החרדה אשרעליו החרדת ,ודמעות אשר
w~yהוררת ,והמספר אשר עליו ספדת? איה
בגדך אשר קרעת ,וראשך אשר פרעת? ואף
כי נאמנו חמשת אנרותיך ,טדוע טהרו פעמי
מרכבותיך? בא אחיך בסרסה ויקח ברכתךו
ויאסר האיש :מה גדלה ואת המבוכה ,אין
י ברכה?
לט?תי תקלה וארונה; הלא אצלתםל
ו לך הברכה אשר בהר עיבל.
ויאמרו???ינ
ונשרך יכאב ונפשך תאבל; כי על טיחת
אביך לא תתעצב ,ולבקש את ירושתו על
קצור תתיצנ .ועתה אטור נא החולד והעכבר
והצב ,סי יאמיןכי תהיה ?נו? ומי הוא הבן
אשר על אביו לא תחוס עינו?! ואף אם
אתה בן אשתו וקמע חרפתך ,זנתה אמך
הובישה הורתך ,ולכן על מיתתו לא נכטרו
רחומיך .,,ויאטר האיש :חמסי עליכם אנשי
הקהלה הקדושה ,טדוע טהרתם לתת לאיש
נכרי הירושה 1ויענו העם אותו קשה ,ויאמרו:
ראה ראינו צרת נפשו ,והתפילין אשר בראשו,
ואת אשר נפל על קבר אביך והתעסקו
נאנלו ,עד אשר חשכנוכי לא יחיה אחרי
נפלו; לא כאשר עשית אתה אויל טשריש,
בן מחמיר ומבאיש -כי הוא מלקרוא "אבי
1כל תשובה היא מלשון המקרא '- ,הקור.
אב" לא יחריש ,יקרא אוי ואבוי וישאג
כאריה ונתן לו הכל בפרם תבא ולא אמר
טןף ,ונברכהו נם ברוךיהיה.
ויפרד (דעאל) מהםוהואבושונאלם-ויטהר
ב אל ביתו בידים ריקניות.
וירכב אניות,ייש
ותשאלהואמועלדברהירושהןויאמר:הננישלוח
אליך קשה ,איןקול ענות גבורה רקקול ענות
חלושה :כי הלך שם איש בליעל291 ,ל בנו
9על (?ל *דרשהו אלוה טמעל!) בכה וספד
על אבי ,ולקחכספיוזהבי; סלק ממון לכפרת
י
נפשו ,וירש כל רכושו; ובנה על קברו ציון/
מי היה זה הנבל צריך עיון .הלכתי
שמה לקבל הון ,והוכיתי בשנעון ובקרון
ובתמהון ,קבלתי חרפה סכל החרפות מקובצת,
ויקללוני קללה נמרצת ,קמו לי עלילות,
ויבקשו את נפשי להקלות ,וליחסנה במקלות,
ועליך דברו כאחת הנולות .ואני ואת נחמתי
אחרי אשר הדביקתני הרעה ,כי לא הורדתי
:ינעת
על אבי דטעה ולא קרעתיויאסידתי-מרשתי
רשתי ולאלכדתי ,וכאשר אברתי אבדת'.
כשמוע אמו הרשתו והרמתה ,וחרא כ*
נוהלה אכרה תקותה ,ותסי מעליה בנדי
אלמנותה ,ותאמר כי מלבכות עליו נם היא
תחרש ,אחרי אשר מהונו לא תירש .ותהי
להם לרקמה ,ויהרו הלכו בכלימה.
שאלות ותשובות
*1
ושמהברת ה).
חדש כסל 1טח עניניוז
נושא טצ?ה 2הולך לפניו,1ב אל1ל מה יעשו הזקנים1
-בבכייבואו ובתחנונים.
אוצר
מה ילבש ארם ויתרושוטז
-את תולעת השני ואת השש*
מה ראית
בארץ?
תולרות פרץ.י העם?
מדועיענ
י
השירה והמליצח.
191
ממחברת "התומתוהעדן".
—וישאלני האיש ויאמרז אנה
נפנה בראשונה? ואען כאוטר :התופת יהיה
ראשון והערן יהיה באחרונה …ואחזיק בכנף
מעילו ורעיוני חררים ,וטרילכתנוהייטירריג
ברבר ב ץם *1והדרך דרך לא סלולה ,מעוף צוקה ואסלה,
ו?
מה תאמרלכלבבעתישמיע בחוץ קול
וארחות עקלקלות ,לאיאינו שם רק ברקים
לנכרי תשיך ולאחיך לא1וקולות ,ולא שמענו רק קול כחולות וצרות
מה אומר למשה
?1
אתהיצךאיוסף כאשר הרנת כלביירות ,וקיאתי שם היום ההואיוםעביות.
הלהרגניובאחרות הנענו אל גשר רעוע ותחתם נח5
י?ו
אתהעצי
שופף ,וכאלו רואיו נוול וחוטף ,ואו החלה
ר
ט
ו
א
סה
הזהב1
נפשי להתעמף .ובראש הנשר שער ושם להט
.
ב
ס
ש
אני אוהביהחרב המתהפכת ,ויאסר האיש אלי :זהנקרא
מרוע לבך נבהל להון ראותיו?
שער שלנת*'*
פן יאסר אויבייקלתיו.–משםנסענו והנה שוחה עמוקה,בוקהן הכעורה והקעהז
מהבי
,
ה
ק
ל
ו
ב
מ
ו
ה
ק
ו
ב
מ
ו
ק
ר
א
ל
ה
ב
ע
מ
ש
י
ל
ו
ק
בכי
האחת אהובה והאתת שנואה*וקול צעקה .,,ויאסר אלי האיש :זאת נקראת
עש ררך המחשבה?
ארץ נשיה-והוא מקום האנשים המשחקים
לכבות את האהבה:9בקוביא ,אשר אמרו לא יראה יה ,ודמן קעון
סה תאמר בדם ענביםר
ו?יה ,ולכן י
ד ה' הויה ,בהם בנפש ובנויה,
שופך בוז על נדיבים*יען אשר פע למעלה בשחקם ,וברגו אלהים
טה אמרת לרופא אשר פנשת?
בפיהם ובלבבם כאיטר שבו כליהם ריקם ,לכן
הרצחת וגם ירשת.יסודו פעולתם אל חיקם.,,
4
טה אומרים הציקנים ?
–משם נסענו והנה שני אנשים, בכל עתיהיו כנריך לבנים *6
,
ם
י
ש
ק
ו
י
נפחי התופת
מה יאסרו עשירי אדמתנו?
וכאשרהתבוננתי בצורתם
,
ם
י
ת
י
ש
ל
הפלא
א
ל
פ
ו
על אשר
ונפלאתי
לא ידענו סי שם כסףבאטתחותינה
בענין רע ראיונים,כי היו מןהיושבים ראשונה,
טה ,.תאמר טן הדור של עכשיו?
במלכות הדעתוהתבונה – .ואשאלה את האיש
:
י
נ
ו
מ
י
כ
התומך
מדוע הלאום כאלה אדוני?
זה דור ד1ר 111א*ויאטרהאישאלי:אלו הםשניאחים מטרישה,
י
נגלל רוב מאכלים שהם בולעים 8 -.מה אומר יצרי הרע למשה רננו 1 – .העוסק בדברים
עיוניים לא יעסוק בעגבים ורציפת אהבת4 – .חכילימ ,הקמצנים 6 – .הע את בגריך חישנים ל בגי ך
למען ילבשום ולא תעש להם בגדים הדשיפ,
ר עטנואל הצפרוני.
192
היתה להם הכילות למורשה ,חשבו הזלות אשרהיועללוחלבהזמןהותם ,רקהיושיכבים
קדושתו והנדיבות צחנה ובאשהי היתה ידם על מפות שן וסרוהים על ערשותם ,וכליטי
צנועה ,בתולה ואיש לא יבעה -להם הידים החול היו ישנים עד ארבע שעות בתוך
האומרות הב הב :ויעשו להםאלהיכסףואלהי התכריכים ,אמרו! "כל ישראלבני מלכים*; אך
בשנתות ובהדשיא ,ובטזעדי %המקודשים,
אמרו נחנו ~חלץ חושים ,כי מי כמונו וסי
יועירנו? -וביום הכפורים באו~טורת הבקר
יקומו ,ולריב ולטצה יצוטו ,יאמרו אין איש
יודע "שושן עמק איומה' כהם ,והיא ירושה
להם מאבותיהם;יריבו על המק1מ1ת ויקיאו
בנרון ,ויאמרו כי הם ראוים
אצל
זה אומר אני אתפלל ביום הכפירים,
איוןי
הי
ו
ה אימר אני אקרא המנלה בפורים *,.ומי
,
א
ב
ר
ו
נ
ח
נ
א
ל
ל
פ
ת
י
א
נ
ע
ש
ו
ה
ם
ו
י
ב
רק
בני
עולם הבא .,,ואם לא נשמיע הוד קולנו
בטקהלות ,בנועם היוצרות והתפלות ,מתי
תשטענה קולת היעלות?! ובטה נענוד על
ראשינו עטרות ,אם לא בקרואבחגיםובמוערים
בנועם ההפתרותז..,
—משם נסענו וראינואנשיםאסורים
והבן אהבזם נבל לנם ובבל נפשם ובכל
מאודם ,אמרוכי ?את תורתהאדם* ..לא שרתו
איש סעודם ,ולא רצו איש יקרתם ויעמוד
בסורם -אצרוכי מצאו כתוב בחכמה יונית,
שלי שלי שלך שלך 11מדה בינאית.,.
ובעת ראו העניים אשר לבקשנכלטו,מעיניהם
נעלמו ,וסורו פמא קראו לטו .קנאו הדלים
אשר סכל טוב חסרים ,כשנאת הישמעאלים
את החזירים ,ובנות החן את הנזירים .,.ולכל
עני ואביון יאסרו טה זה סללת ,כאשר כל
טה שירשת טאבותיך אכלת ! כאשר ישמעו
מנכסיו ,יאמרו זה נרמו לו
כי איש
י
ר
י
מעשיו ,שלא עטצם כטופ ,ולא הקים סדר
בטעשיו כאשר הקימונו .,.ואם יראו הלך
ונערו בו ונס ממרחק" ,והעניק תעניק לו'
קססרם נטהק .יאטרו כי "שלח להמך על
פני הטים" /קמו מעם ופעט1ם ,וברוב הימים בזיקים ,נתונים בפי אריות ודבים שוקקים -
לא טצאוהו ,ולכן מספרם טחקוהו .,,ודרשו וכאשר התבוננתי בצורתם האמולה ,ראיתי כ*
"פתוח תמתה את ידך לו' ,לפתוח wonהם היו ראשי הקהלה ,נתונים בכל עטי
אצבעות היר ולהכותם בפני העני להבהילו ,הארץ לשם ולתהלה* נאומרה :איך אלהי
אחרי שהאלהים אמר לבהלו .ואחר טהם הםשפפ יעשה עם צריחי הדור כלהז ואלה
נשבע ביוצרוובחיי בנו בכורו ,כי סלת "לא' אשרהיו לבני דורם סגולה ,איך ינעו לריק
באלף מצאה כתוכה בספרו .והאחד פירש וילדו לבהלהו ואטר האיש הרוברבי :אלה
אפתוח תפתח אתירך לו' ,להראותו כי אין האנשים הארורים ,וכאשר התפללו בפני
בידך מאומה טשלו.
אנשים אחרים ,היתה תפלתם כתפלת יום
– -וכאשר טשם נסענו ,ואל מקום הכפורים ,וכריעותיהם והשתחויותיהם היו מחהאחי מהתופת הנענו ,ראית אנשים עבריים ,ועשרים ,והראו הכונה בכל המלות ,והכניעה
נלשונותםתלוים …וכאשר נפלאתי על עוצם וסלמת ססהל ער לכלות ,והכריעה הנמורה,
רעתם ,אמר האיש הדובר בי? אל תתפלא ער שיתפקקו כל החוליות שבשדרה .ובעת
על אבקתם,כי אלההאנשים לא היו כאבותם ,התבודדותם בפירותם ובחצציהם ,לא נראית
ייצבת
י
א"א""א)'ןףףה:1.יי"(.,,.1ף
""י"
'
אוצר השירה והמליצה.
תפלה בפיהם :רק שומפו בחוצות תועבותם,
ונתש אל לבם חפאחם ,,.התחמרו בפני אנשי
דורם ,ולכל דבר פשע יצאו נצבים כדתן
ואבירם; שכחו יוצרם ודבקו ביצרם ,והמירו
בלון יקרם*,,
-
העדן
193
.
אשר נחסרו הטציאם; 8 rND1ל יש הוציאם/
בעבורה בראם .וכאשר
ומה התכלית
י
ש
א
שאלו את אבותיהם ,והתבוננו בתשובותיהם,
י ערומים הס ,בזו אל אמונתם ,וכוונו
וירעוכ
לחקור אמונת יולתס .וכאשר הקרו כל
האמונות ,ומצאו כל אחת טחן לחזק יסודותיה
ידיה אמונות ,ואמונת זולתן סגנות ,לא אמרו
נעמוד על אמונתנו ,כי היא קבלה בירינו
מאנותינו ,אך בחרו סכלהאמונותהרעות אשר
צרןו ,ואשר עליהן אנשי ההכמה לא נחלקו,
ובם אחזו ובם דבקו; וכל הדברים אשר כל
האוטות ינננו אליהם עורף ולא פנים פנו.
י בהיותנו ברחובות
- -ויחמשוטפים ,ומעלת אנשי החכמה מביפים,
ראיתי אנשים טלאים הוד והדר ,וליפים
שטש וירח מדר ,נתנו להם מהלנים ,בעולם
המלאכים; ולא סליתי איש טהם; ואשאל
את האיש הדוברבי לדעת אודותיהם ,ויאסר
אלי :אלה הם חסידי אומות-העולם ,אשר ובענין האלהים יתאטרו לקרא לו ונם (אשר)
בברו בחבמחפ ושכלם ,ועלו במררגות סלם לבבנו יחרד ויפחד ,כי כל עם ועם יקל8נר
החכמה כפי יכלתם ,ולא היו כאבותם ,דור בשם טיוחך; ואנו אוסריםיה ה שמ 1טה
חקרו בשכלםמי השצר והבורא ,שיהיה.*.
סורר
י
ומורהי
דעת
אתולימודי יהדות ורוח
w~rw.daat.ac,il